הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 66

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, ה' בכסלו התשע"ז (05 בדצמבר 2016), שעה 9:00

חוסר שקיפות בסעיפי התקציב המופנים לקהילת יוצאי אתיופיה - הצעה לדיון מהיר של חה"כ עמר בר לב

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

איתן ברושי

עמר בר-לב

דב חנין

אברהם נגוסה

אמי פלמור - מנכ"לית משרד המשפטים

סוזן דסוקי - עוזרת למנכ"לית, משרד המשפטים

טלל דולב - ראש אגף יישום בקרה ומעקב התוכנית הממשלתי, משרד ראש הממשלה

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, מטה יישום ומעקב, משרד ראש הממשלה

לירית סרפוס - ראש אגף תכנון אסטרטגי, ראש להתיישבות הבדואים, משרד ראש הממשלה

הודיה רוזנבלום - רפרנטית אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

ליאור נוריאל - ראש תחום תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

תנ"צ שמואל בוקר - סגן ראש אמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק שי יאסו - קצין תיאום וקישור, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אברהם חסדאי - ראש חוץ מקרו תקציב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סא"ל קרן בן נתן - אכ"א, ראש עתו"ם, משרד הביטחון

יוסף הבטמו - מרכז הטיפול באוכלוסיית האתיופים, משרד הביטחון

יוגב גרדוס - רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר

אייל מדן - רפרנט עליה באגף התקציבים, משרד האוצר

אילת קארפ - צוערת, אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

גילה נגר - המשנה למנכ"לית, משרד החינוך

יובל בנימין - סגן מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

ירקית אלקיים - מנהלת תחום פרויקטים רוחביים, משרד החינוך

תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמאלי, משרד החינוך

אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת מוסדות להכשרת עורכי הדין, משרד החינוך

שיר פרי - תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דפני מושיוב - מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

וואגי טבג'ה - מנחה כוללנית למגזר האתיופי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורנן פודם - תקצוב, הוועדה לתכנון ותקצוב

ענבר פלד - עורכת דין, ראשת הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית האגודה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אבי ילאו - מנכ"ל הוועד הציבורי למען שוויון בחינוך

אלמו איוגב (יפת) - יו"ר התנועה הלאומי למען שוויון הזדמנויות

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

סליי ביינסין - רכזת, תכנית אזימוט, הקרן לידידות

יוסף הירש - גמלאי משרד מבקר המדינה

בת שבע פנחסוב

ר.כ., חבר המתרגמים

חוסר שקיפות בסעיפי התקציב המופנים לקהילת יוצאי אתיופיה - הצעה לדיון מהיר של חה"כ עמר בר לב

בוקר טוב לכולכם. אני רוצה להודות לכם שהגעתם לכם ולהודות לחבר הכנסת עמר בר-לב, שהיה שותף לזימון ולקיום הישיבה הזאת.

נמצאים איתנו כאן היום מרבית משרדי הממשלה ששותפים לתכנית דרך חדשה, כולל מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. נמצאים נציגים בכירים של עמותות למען יוצאי אתיופיה ושל הארגונים וגם יצטרפו בהמשך צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה שחווים על בשרם את המציאות שהובילה לניסיון לגבש את התכנית הזאת ואת ההשלכות שלה וההתקדמות שלה, שאותה אנחנו נבחן כאן היום בוועדה.

התכנית לקידום יוצאי אתיופיה היא תכנית שהתגבשה לאורך מספר החלטות ממשלה בשנים האחרונות. ניכר שנעשתה פה עבודת מטה מאד מקיפה והסכומים שהושקעו או שהוקצבו לפחות למטרה הזו, עומדים על בערך 500 מיליון שקלים. גם את הדבר הזה אנחנו נברר, היו בזה שינויים רבים בשנים האחרונות.

אבל יש בעיה בתכנית. יש בעיה בשקיפות של התכנית. מאד מאד קשה להבין ואנחנו, הצוות של הוועדה ערך חיפוש מאד מעמיק בתקציבי הממשלה ועשה מחקר גדול לפני הוועדה הזאת, כמה כסף באמת הושקע וכמה כסף באמת נכנס לתקציב. מה שנכנס לתקציב – לאן הוא נכנס בתקציב. למשל, בשנה שעברה אנחנו הבנו שהכסף היה אמור לעבור בכלל בהעברות תקציביות. לא הצלחנו לאתר - ואנחנו עוקבים מאד מקרוב אחר ההעברות התקציביות שעוברות בוועדת הכספים - לא הצלחנו לאתר כמה כסף באמת נכנס ולאיפה הוא הגיע, מה התוצאות של התכנית הזאת.

כדי שתכנית חשובה כל כך מהסוג הזה תצליח להתקיים, חייבים לבצע אחרי מעקב תדיר, ברור, לשקף את התוצאות האלה לציבור על מנת שהציבור ובעיקר מי שמושפעים בצורה הכי עמוקה מהצלחתה או מאי הצלחתה של התכנית, יוכלו להבין מה קורה ומה עובד בפועל, יוכלו לבקר את התכנית ויוכלו לשפר אותה. התכנית הזאת גם התגבשה בשיתוף הציבור והציבור חייב להיות מעורב בפתרונה ועד כה את הדברים האלה לא הצלחנו למצוא אותם על ה פרק.אנחנו נברר את הנושא הזה בישיבה הזאת.

אני רק חייבת להוסיף במילה, מאחר שאנחנו נמצאים ממש שבוע אחרי שנחשפה עוד פרשה מכוערת של גזענות, שמבטאת גזענות עמוקה כלפי קהילת יוצאי אתיופיה ואני מדברת על הפרסומים לגבי אותו רב, רבנים מוהלים שמתייחסים לבני אדם כאל שפני ניסוי בהכנות ובלמידה שלהם של המקצוע. הדברים שאני חושבת שכל מי שצפה בכתבה הזאת לא יכול היה שלא להישבר לו הלב מלראות את הממצאים העגומים האלה ולהבין את עומקה של הגזענות שעדיין כל כך רווחת בחברה הישראלית.

אנחנו ראינו איך צעירים וצעירות רבים, יוצאי הקהילה ושותפים רבים מתוך החברה הישראלית, יצאו למחאה גדולה בשנה האחרונה כדי לנסות ולתקן את המצב. אנחנו זימנו גם כאן בוועדה ישיבה מול משטרת ישראל על האם מתקדמת התכנית כדי להגביר את המעורבות ולהגביר את האמון בין המשטרה לבין יוצאי הקהילה ולנסות ולתקן את המצב ולהגביר את אמון יוצאי הקהילה והישראלים בכלל בעבודה הזו.

אני חייבת להגיד לכם שהבסיס לאמון הזה ולגיבוש שלו זה בשקיפות. כדי שאנחנו נוכל וכדי שהממשלה תוכל להראות את הנכונות ואת נכונות כוונותיה להביא לשיפור שהיה צריך כבר לקרות לפני שנים, חייבים לשתף את הציבור בכל חלק מהתהליך. חייבים להראות לציבור שהתהליך מתבצע, שהתוצאות ישנן, שהוא נבדק, שלא מוותרים, שלא זורקים הבטחות לאוויר ואחר כך לא מקיימים אותן ושהדבר הזה נמצא במטרה ברורה לשפר את המצב ולהציב יעדים שבעוד כמה שנים נוכל כבר לראות את התוצאות שלהם.

מאחר שחבר הכנסת עמר בר-לב זימן את הדיון והוא גם צריך ללכת להצבעות בוועדת חוץ וביטחון, אני אאפשר לו לפתוח ולדבר ראשון ואחר כך נעבור למנכ"לית משרד המשפטים ונשמע ממנה את הפרטים ואחר כך נתקדם ליתר משרדי הממשלה וכמובן לפעילים החברתיים ולעמותות, כדי להבין איפה אנחנו עומדים.

בבקשה, חבר הכנסת בר-לב.

תודה רבה. תודה רבה חברת הכנסת סתיו שפיר על ההזדמנות והחשיבות של המפגש הזה. תראו, במשך עשרות שנים קיימת אפליה כמעט מובנת כנגד יהודים יוצאי אתיופיה ואחרי זה כנגד ישראלים, דור שני שנולדו כאן ודור שלישי והאפליה הזאת כבר נמשכת עשרות שנים והיא כמעט בכל תחום ותחום. אני חושב שרק בכמה חודשים האחרונים נתקלנו בתופעות נוראיות וקשות, ושוב, זה כעבור עשרות שנים שלשמחתי חלק גדול מהן באמת הובאו לכנסת, חלקן על ידי יושב ראש ועדת הקליטה, חבר הכנסת נגוסה, שיושב כאן איתנו.

רק למנות חלק מהנושאים, כל נושא של האפליה כנגד הקייסים בקהילה האתיופית, כל הנושא של שכונות מגורים, גטאות שהמדינה נותנת כביכול העדפות ליוצאי אתיופיה ובלבד שיגורו שם. כל נושא של אלימות המשטרה, כל נושא של החינוך, המגשרים האתיופים שהם רובם עובדי קבלן ולא חלק ממשרד החינוך וכמובן מה שהזכירה חברת הכנסת שפיר לפי כמה דקות בנושא של המוהלים. ממש כל יום יש אירוע אחר שמראה שהאפליה בתוך מדינת ישראל, בתוך הציבור, חלקה מוכוונת על ידי המדינה, היא נוראה ובלתי מתקבלת על הדעת.

ממשלת ישראל או אפשר לומר ממשלות ישראל בעבר, ניסו להתמודד עם הבעיה הזאת וקיבלו כל מיני החלטות ששוב, במבט כמעט היסטורי 15 שנה אחורה, רואים שאת רוב ההחלטות לא יישמו ובעצם גם ההחלטות המחודשות לא קרו בצורה טבעית, כי אם רק בעקבות המחאה הקשה והמוצדקת של צעירים יוצאי הקהילה, שיצאו לרחובות לפני קצת יותר משנה ובעצם שמו מראה מול אזרחי מדינת ישראל ומול ממשלת ישראל ואמרו תראו איך אתם נראים. לא איך אנחנו נראים, תראו איך אתם נראים.

כתוצאה מזה הוקמה הוועדה בראשותה של אמי פלמור והמסקנות יצאו לפני מספר חודשים והממשלה קיבלה סדרה של החלטות, החלטה 609, 1107, 1957 – כל החלטה יש לה מספר וכל החלטה נוגעת בנושא אחר, אבל בסוף, כשאנחנו באים לתקציב 2017-2018, אנחנו רוצים לראות האם ההחלטות האלה באות לידי ביטוי בתקציב. וכשאני מסתכל על ספר התקציב אני לא רואה את זה. אני לא רואה את זה מכמה סיבות. חלק כי זה מפוזר בין המשרדים. סיבה שנייה, כי זה תתי סעיפים כאלה קטנים, שגם בספר התקציב שמאושר על ידי הכנסת אנחנו לא רואים את זה. הסיבה השלישית, שאולי היא הסיבה הראשונה, שזה לא קיים. אולי זה בכלל לא קיים.

ולכן ביקשתי לכנס את הוועדה הזאת, ועדת השקיפות, שזו בדיוק מטרתה, שיבואו גורמי הממשלה ויראו לנו הלכה למעשה בספר התקציב איפה זה נמצא ושאנחנו נוכל ראשית באמת לוודא שזה קיים שם, ושנית, אנחנו, חברי הכנסת שנמצאים כאן ואני מניח שעוד אחרים, נוכל לעקוב אחר זה ולראות שאכן זה מיושם, וזו לא עוד החלטה ממשלה שהוחלטה ולא מיושמת.

אז תודה רבה. אני כבר רואה שהעוזר שלי בא ומנפנף לי שאני צריך לרוץ להצבעות בוועדת חוץ וביטחון, זה גם הסתייגויות שלי שם, אז אני מתנצל ואני אשתדל להגיע חזרה, אבל סתיו – אני סומך עליך, על דב, על אברהם ואני מקווה שיגיעו עוד חברי כנסת וכמובן על אמי. אז תודה רבה.

תספר לנו רק אם תמצאו את הצוללות. את המפתח של הצוללת.

אני רץ לחפש.

טוב, תודה רבה. אני רוצה לפתוח איתך, מנכ"לית משרד המשפטים ואחר כך נמשיך עם חברי הכנסת ועם הדוברים הנוספים. את עמדת בראש צוות למיגור הגזענות שהגיש את מסקנותיו באוגוסט 2016, ממש לא מזמן. אנחנו גם סקרנים לדעת איך עבודת הצוות משתלבת עם התכנית של דרך חדשה ואיזה יעדים הוצבו, מה שנכנס לתקציב ויעדים אחרים שהוצבו שניתן לעקוב אחריהם.

אני אסביר. קודם כל משרד המשפטים הוא שחקן מינורי לעומת השחקנים המרכזיים – משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרדים אחרים ואני מניחה שכל אחד מהם יציג את דבריו, ומשרד ראש הממשלה כגורם מתכלל שבאמת אמור לוודא שהתקציבים האלה ייצאו בצורה נכונה ומקובלת גם על הדרך שבה השיח עם החברה האזרחית הציף. כי חשוב מאד להגיד שהעובדה שהוקצו תקציבים גם בעבר והיו הרבה מאד כוונות טובות, אני כמעט ולא חושבת שיש הרבה אנשים שחולקים על כוונות טובות שהיו. התפיסה לגבי מה זה באמת, מה באמת מחזק ומה מבדל שלא לצורך, הוא חלק מהדיון העכשווי על התקציבים האלה.

אני אגיד על הוועדה, על הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בעצם על הבסיס של כל התהליכים שעסקו בהם בדרך חדשה, התעורר שיח על הנושא הזה של גזענות ואמירה שבאה חד משמעית מהפעילים החברתיים, מארגוני החברה האזרחית ומגורמים שונים שהתייעצו איתם, שגם התקציבים מחולקים באיזה שהוא אופן שלא מקדם שוויון אלא ההיפך. ולכן הצוות שלי עסק במגוון מאד רחב של נושאים וניסה להציף גם פעילות נוספת שצריך לעשות כדי לוודא שפועלים כנגד הדבר הזה, וגם התייחסות של המשרדים השונים שהיו חברים בוועדה ויושבים פה סביב השולחן נציגים ממשרדי הממשלה שלקחו חלק בדבר הזה.

התוצר - חשוב לי להסביר את זה, לנסות לפשט את זה – התוצר – יש משהו שהוא מאד קטן שבא לידי ביטוי במשרד המשפטים ואני תיכף אציג אותו והעיקר הוא ביישום במשרדי הממשלה השונים, בין השאר על בסיס דברים שכבר נעשו עם דגשים לצורך קידום השוויון. אם נדבר על הנושא הזה של המורים במערכת החינוך, אז יש המלצה בדו"ח שאומצה על ידי משרד החינוך לפתח עתודה ניהולית בקרב מורים יוצאי אתיופיה כדי לוודא שהמצב שקיים היום, שיש מנהל אחד, ואני עדיין ככה מדי פעם אומרת אין מנהלים, אז קופצים ואומרים לי – לא, יש כבר מנהל אחד - - - הדבר הזה בעצם אמור להיות מטופל על ידי - - -

איפה?

איפה המנהל הזה? אני מקווה בעבודה הבוקר.

יש אחד בקריית מלאכי ובצפון.

אוקיי, אז יש כבר שנים. אנחנו מדברים על מציאות שבה יש מיעוט של מורים מחנכים, הזכרתם את זה. כלומר אלה דברים שלא אמורים להשתקף אצלנו בתקציב ובעצם העבודה על הדו"ח שקפה את ההצטברות של נושאים מהסוג הזה כנושאים שמציפים שאלה של שוויון, של שוויון בהזדמנויות לשילוב. אגב, יש לדבר הזה שני היבטים. ההיבט האחד הוא ההיבט של השילוב המלא, שהוא חשוב כמובן בפני עצמו.

ההיבט השני הוא שלתפיסתנו, לתפיסת הוועדה, חלק מהכלים למיגור הגזענות זה העובדה שכשאת תשלחי את הילדים שלך בבוא העת לבית הספר, העובדה שיש להם מורה שהוא יוצא אתיופיה, מייצרת תודעה אחרת. כלומר היא מייצר נוכחות שהיא לא רק הנוכחות השלילית שהורגלנו בה לצערי בשנים האחרונות, שאת רואה את יוצאי אתיופיה רק בהקשרים השליליים ואת לא רואה אותם בהשתלבות המלאה שלהם בכל תחומי החיים. ולכן הדו"ח עוסק גם בדבר הזה – איך מקדמים לא רק את ההשתלבות אלא גם את הנראות של ההשתלבות הזאת ואת החשיבות שיש בדבר הזה.

משרד המשפטים, על אף שהתקציב עדיין לא עבר, בעצם משרד המשפטים, אני אגיד את זה בקצרה, אמור להקים יחידה לתיאום המאבק בגזענות, שאמורה בעצם לעסוק גם ביישום של הדו"ח, אבל גם בסדרה של המלצות שמופיעות בדו"ח, ואני מקווה שכל מי שעוסק בתחום קרא את הדו"ח הזה ומכיר את ההמלצות ותקציב שניתן ליחידה הזאת כדי לממש את תכניותיה, למרות שהתקציב עדיין לא עבר אני שמחה להגיד לכם שמצד אחד מחר אני נוסעת לאתיופיה לשבוע, אבל כשאני חוזרת ביום רביעי הבא, כבר תתכנס הוועדה לבחירת האדם שאמור לעמוד בראש היחידה הזאת, ובעצם עוד לפני שנת 2017 ועוד לפני העברת התקציב ממקורות משרד המשפטים, אנחנו יוצאים לדרך עם היחידה הזאת.

התקציב המרכזי של היחידה הזאת, אגב שקיפות, יהיה בין השאר לעקוב אחר הביצוע ולפרסם דו"חות שנתיים ולייצר הנגשה של המידע ויחס להמלצות של הדו"ח, בכל אחד ממשרדי הממשלה - - -

התקציב של משרד המשפטים לא ברור לנו. את יודעת באיזה סכום מדובר?

כן. התקציב שלנו הוא שולי. קודם כל קיבלנו תקציב וכוח אדם - - -

זה יעזור לנו אם תגידי את הסכום.

אז אני כבר אגיד. קיבלנו תקציב וכוח אדם של חמישה תקנים ועוד שני סטודנטים. זה כדי להקים את היחידה הזאת, כשהיחידה אמורה גם להפעיל מנגנונים שכבר קיימים במשרד המשפטים, כלומר - - -

שזה כבר נכנס לתקציב 2017?

זה בתקציב 2017-2018, תקציב דו שנתי. כאמור, התחלנו את התהליך הזה ואנחנו כבר בשבוע הבא עומדים לבחור את מי שיעמוד בראש היחידה ויש תקציב של 7 מיליון שקלים לביצוע הדברים הספציפיים שהיחידה הזאת אמורה לעשות, בין השאר הפרטים שעוסקים בהנכחה חיובית, קמפיינים, יצירת רשימת מומחים ועוד כל מיני התקשרויות מהסוג הזה.

בסוף אנחנו יוצאים מתוך הנחה גם שהדבר הזה הוא באמת בשולי השוליים, זה לא הדבר החשוב והמרכזי. הדבר החשוב והמרכזי מבחינתנו זה שבכל אחד ממשרדי הממשלה יתמנה אדם שנוסף על תפקידו יצרך לעסוק בנושא של אפליה וגזענות, גם לקבל תלונות, גם לוודא שהתלונות מטופלות, גם לדווח, גם ליישם מדיניות שממגרת. בין השאר ממגרת במדיניות של המשרד, בדרך של חלוקת התקציב, כלומר דברים שהם מעבר לתקציבים הייעודיים, אלא בהבנה איך עושים את הדברים האלה כך שייווצר שינוי, כשהמתאם במשרד המשפטים אמור באמת להפעיל את כל המנגנון הזה, לוודא שהוא אפקטיבי, לוודא שהציבור מגלה אמון ביכולת שלו להתלונן.

כל הדברים שאת הזכרת – הזכרת כרגע רק את הסיפור של המוהלים, אבל אני חייבת להגיד שלצערי ולשמחתי אנחנו רואים עלייה בדיווח על אירועים כלפי יוצאי אתיופיה. בעיני הדבר הזה לא אומר שיש היום יותר אירועים, זה אומר שיש יותר נכונות להציף את הדברים כלפי מעלה והמטרה שלנו היא שבאמת הדברים יצופו. ראינו בתהליך העבודה שאחת הבעיות הקשות במיגור גזענות זה חוסר הנכונות להתלונן. עשינו איזו שהיא בדיקה גם בעולם. יש חוסר אמון כלפי הממסד, אין רצון באמת להתלונן על הדברים האלה, כי התפיסה היא שממילא המערכת לא תטפל בתלונות.

היעדים שאנחנו מציבים לעצמנו זה לראות שאכן תלונות מגיעות, שהן מטופלות ומסתיימות, שיש טיפול שמסתיים. אנחנו רואים כבר ניצנים של היערכות במשרדי הממשלה לדבר הזה. אני חייבת להגיד שבמקרה הייתי בכינוס של דרך הכפר – זה רק כדי לספר איך הדברים מתחילים לחלחל. הדבר המעניין, זיוה - אני רואה אותך נאנחת - אבל הדבר המעניין שנאמר לי בכינוס הזה, זה שהם מתכוונים, למרות שזה לא חל עליהם, למנות אנשים שיהיו אמונים על קבלת תלונות ברוח הדו"ח, מתוך הבנה שצריך לייצר מנגנונים פנימיים שמקבלים את הדבר הזה ואמורים לטפל בדבר הזה.

אז זה לעניין משרד המשפטים. כמובן אנחנו נמצאים גם בתוך תהליכים של כתיבת הנחיות יועץ משפטי לממשלה בהתאם להמלצות, תהליכים שאנחנו עדיין מנהלים מול המשטרה ביישום ההמלצות השונות.

כמה יוצאי אתיופיה מועסקים במשרד המשפטים?

אה, איזה כייף. הייתי צריכה לבקש ממך את הדבר הזה.

אני יושבת גם מול הדיווחים על הדו"ח של נציבות שירות המדינה על הייצוג שהוא עדיין מאד נמוך במשרדי הממשלה.

אז אני אגיד. קודם כל משרד המשפטים הוא כנראה המשרד היחיד שהחליט לפרסם דו"ח שנתי על ההעסקה במשרד המשפטים, כדי לשקף העסקה מגוונת ושוויונית. בדו"ח הזה אנחנו משקפים את ההעסקה של נשים, של ערבים, דרוזים וצ'רקסים, של יוצאי אתיופיה, של חרדים ושל אנשים עם מוגבלות. פרסמנו את זה שנה שעברה. אני גם אגיד, אני הייתי באיזה שהוא שלב יושבת ראש ועדה להסרת חסמים לשילוב בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, ומהמקום הזה עלה בדעתי שכדאי לעשות פעילות גם כזאת, שמשקפת כדי לייצר מודעות.

ראינו שאנחנו מצליחים לשפר את השילוב של בני החברה הערבית מדי שנה בשנה וגילינו שנה שעברה שאחוז המועסקים יוצאי אתיופיה במשרדנו הוא 0.75%. לכן בשנה החולפת המיקוד שלנו היה בלשפר את הנושא הזה ואני גאה להגיד שהכפלנו את כמות יוצאי אתיופיה במשרד שלנו והיום הוא עומד על 1.6, במשרד של 4,600 עובדים, תעשו את החשבון.

הדבר שחשוב לי להגיד זה שדבר נוסף שאנחנו בודקים ומבררים זה שהעובדים אצלנו הם עובדים שעובדים במשרות משמעותיות, משרות מקצועיות, משרות שיש בהן אופק תעסוקתי, שכר משמעותי ולא רק-. כי אני רוצה להגיד, למיטב ידיעתי יש היום קרוב ל-2% מכלל עובדי המדינה שהם יוצאי אתיופיה. זה בהלימה מדויקת לאחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. אני לא חושבת שזה הדבר המעניין. אני לא חושבת שצריך להסתכל על הכמות מבלי להתייחס לאיכות המשרות, כי לדבר הזה יש חשיבות מאד גדולה. צריך לתת פרספקטיבה שההעסקה של בני החברה הערבית בשירות הציבורי – ויש 20% באוכלוסייה – הוא 10%, כלומר בשירות הציבורי. סדר גודל של 10%, כלומר 50% משיעור הייצוג שלהם באוכלוסייה.

איך מתמרצים את זה ביתר משרדי הממשלה? אנחנו רואים מהדו"ח שגם נידון בוועדת העלייה – במשרד ראש הממשלה זה 5 מתוך 800. במשרד הפנים אחד בלבד.

אז אני אגיד. קודם כל אחת ההמלצות של הדו"ח שלנו עוסקת בבניית מנגנון כדי להקל על תהליכי הקליטה. תהליכי הקליטה בשירות הציבורי באופן כללי הם מאד קשים וסיזיפיים. הם קשים וסיזיפיים לכולם. יש תהליכי מיון בנציבות שירות המדינה שריפו את ידיהם גם של אנשים שלכאורה עומדים בקריטריונים הגבוהים ביותר שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו, שחזרו עם דוקטורטים מאוניברסיטאות יוקרתיות בעולם ונכשלו במבחני נציבות שירות המדינה. אנחנו הצענו בדו"ח הזה - וההמלצה הזאת אומצה וגם היא תיכנס ליישום בשנת 2017 – לייצר איזה שהוא מאגר כדי שתהיה מוטיבציה.

יש כל מיני דרכי כניסה, אני לא רוצה פה להלאות את הוועדה, כי זה לא הדבר המרכזי שצריך לעסוק בו היום, אבל יש כל מיני דרכי כניסה לשירות הציבורי והמחשבה שלי הייתה שאם תהיה דרך כניסה מהירה יותר, מאחר שהכניסה היא מאד מאד בירוקרטית, המנהלים יטו ללכת למנגנונים שהם מנגנונים מקצרי דרך. אם ניקח את הדוגמא המובהקת, הדוגמא המובהקת זה פורשי צה"ל. היום אם נכשל מכרז פומבי, אז הדבר הבא שיכול לעשות מנהל זה לבקש לקבל פורש צה"ל ויש איזה שהוא תהליך מאד מאד קצר שהוא חלק מההטבות שניתנות לפורשי צה"ל, שמאפשר לקלוט אותם במהירות בתוך השירות הציבורי.

אני חשבתי שכדי לייצר מפנה בקליטה של יוצאי אתיופיה, צריך בין השאר גם לייצר איזה שהוא מנגנון שמייצר מוטיבציה לפנות דווקא למאגר. אני רוצה להגיד, השיח על הדבר הזה בכלל של העדפה מתקנת, ייצוג הולם וכן הלאה, הוא שיח שרבים אומרים עליו ורק לפני שבוע הרצתי על זה באיזה שהוא תיכון בירושלים. אמרו לי השיח הזה בפני עצמו הוא שיח גזעני. מה זאת אומרת? יחד עם זאת אני אעיד על עצמי כאישה – עוד קבוצה שזכתה וזוכה לייצוג הולם והעדפה מתקנת – אנחנו יודעים שהדבר הזה מייצר בכל זאת יותר הזדמנויות וכן הוכיח את עצמו כדבר מקדם.

אני מודה שכשאני יושבת היום במכרזים, כיושבת ראש ועדה או כחברת ועדה ויש בסוף מועמד גבר ומועמדת אישה ומתחיל דיון האם בגלל שהיא אישה היא זכאית להעדפה מתקנת, ואותי זה מביך, כי במשרד המשפטים אנחנו כבר נמצאים, נמצאות במצב אחר לגמרי. אנחנו כן מודעים לזה שהמנגנונים האלה כן מיטיבים עם הדעות הקדומות או ההטיות שיש כלפי קבוצות שהממשלה החליטה והנציבות החליטה לתת להן את המנגנון הזה.

אני חושבת אבל שהכלי הראשון – ופה אני רוצה לסיים לגבי השאלה שלך – המנגנון המרכזי הוא שקיפות. אני חושבת שכל משרד ממשלתי שייתן לעצמו דין וחשבון את מי הוא מעסיק, מה ההרכב של כוח האדם אצלו, קודם כל יקבל תמונה שתחייב אותו להתמודד עם הדבר הזה. ואם יש קבוצה מסוימת שהיא בלי מיוצגת או שהיא מיוצגת בחסר, זה מייצר תודעה.

עכשיו חשוב כן להגיד משהו לסיום על הדבר הזה. כשאנחנו מדברים על השיח הזה של השילוב של יוצאי אתיופיה ושינוי התודעה והנכחה חיובית, כל הזמן, שמעתי כבר פעם איזו מישהי אומרת – כן, נורא חבל שבגן של הילדים שלי אין יוצאי אתיופיה. אז אמרתי ככה בבדיחה – אנחנו לא נתחיל עכשיו לחלק ילדים יוצאי אתיופיה לכל הגנים בארץ רק כדי שכל הילדים יוכלו לגור, יוכלו לגדול יחד עם ילד שנראה אחרת ולפתח. אוקיי? אנחנו יודעים שזאת קבוצה קטנה באוכלוסייה. אותו דבר נכון גם לגבי התעסוקה. כלומר, אם עכשיו כל גוף ממשלתי ירצה בכל התפקידים וכן הלאה וכן הלאה למצוא יוצאי אתיופיה, אני אומרת ובכוונה אני אקח עכשיו משהו קיצוני – אני לא יודעת כמה וטרינרים יוצאי אתיופיה יש במדינת ישראל.

אם נעשה בדיקה, אנחנו עשינו בדיקה למשל לגבי משפטנים. בבדיקה האחרונה שעשינו לגבי משפטנים ראינו שיש 25 בממוצע שמסיימים כל שנה. במשרד בסדר גודל כמו שלנו, האם אנחנו יכולים לצפות שכל ה-25 - - -

25 בכלל.

בוגרי משפטים. רק בתחום הזה, שזה תחום שיש בו הרבה. זאת הייתה בדיקה שעשינו לפני שנה וחצי. יכול להיות שמאז זה עלה. האם הציפייה היא שכל ה-25 ייקלטו בשירות הציבורי? יש לאנשים זכות לבחור את בחירתם ואנחנו שמחים לראות יוצאי אתיופיה משתלבים גם במשרדים המסחריים וכל אחד על פי נטיית ליבו ורצונותיו. אז צריך לדעת להסתכל על הנושא הזה בצורה עגולה.

זה נכון, זאת אומרת אנחנו לא מדברים על משהו נצחי. כשיש תקופה שבה צריך לעשות מאמצים תכופים יותר כדי להתגבר על הגזענות, על האפליה ולצמצום הפערים, כן נכון גם לעשות צעדים שהם יותר דרמטיים כדי לשלב בתפקידים, גם אם זה לא ביחס הרגיל.

נכון. אז אני אגיד, אנחנו עשינו צעדים דרמטיים. תקינה חדשה שקיבלנו במהלך שנת 2016 יועדה למועמדים יוצאי אתיופיה ולשמחתי הדבר הזה נשא פירות והצלחנו במאמץ מאד מוכוון, גם עם שיתוף פעולה עם עמותות שעוסקות בדבר הזה – להביא מועמדים רציניים, איכותיים וטובים שירצו להתמודד על המשרות האלה, ולשמחתי הצלחנו להכפיל תוך שנה. אני מקווה שהמגמה הזאת תמשיך ואני מקווה שבהמשך נראה אותם גם עולים בתפקידי הניהול.

תודה. אני רק רוצה להודות לך על הפירוט ולהציע משהו שיכול מאד לסייע גם לדיון הזה ובכלל כדי למנוע דיונים כאלה בעתיד, כי אנחנו דנים פה בוועדה – אנחנו מחמש בסדרה של דיונים על החלטות ממשלה שהתקבלו – למשל ההחלטה לחיזוק הצפון, ההחלטה לצמצום פערים מול המגזר הערבי, ההחלטה הזו שאנחנו דנים בה היום. החלטות ממשלה שהתקבלו, אבל התקציבים שלהן פשוט לא נמצאים בתוך תקציב המדינה ובמקרים מסוימים מגיע משרד האוצר - אני לא יודעת אם זה יקרה גם פה - ואומר לנו לא, לא, זה נמצא בתקציב, אבל זה בכל מיני סעיפים, אי אפשר להסביר.

אתם המשרד שגם אחראי על היחידה לחופש מידע ושמוביל בעצם את כל העיסוק בנושא שקיפות בתוך הממשלה. תנו הוראה למשרד האוצר. תקבלו החלטה שמשרד האוצר, בתכניות ייעודיות כאלה, מחויב לצבוע בתוך התקציב שמוגש לחברי הכנסת – גם אם מדובר בתקנות שהן לא הרזולוציה שבה חברי הכנסת רואים את התקציב – לצבוע תקציבים ייעודיים לתכניות כאלה, על מנת קודם כל שלא תהיה התחמקות, שהתקציב הזה יהיה בתוך הבסיס ונוכל לראות על מה אנחנו מצביעים. זה הבסיס של שקיפות בכלל של עבודת הכנסת.

שנית, שלא יבלבלו אותנו עם הנתונים. כי השיטה הזאת של לא להכניס לתוך הבסיס ואחר כך לגרור את זה להעברות תקציביות שמגיעות או שלא מגיעות, או שמותנות בכל מיני דילים פוליטיים לפעמים בוועדת הכספים במהלך השנה, אבל בסוף התקציב לא מגיע ליעדו, היא שיטה מאד בעייתית ואתם יכולים לעשות פה פתרון מדהים ומאד מאד פשוט, שכבר בבסיס – אנחנו בעוד כמה שבועות מצביעים על התקציב – נוכל לראות את כל הסעיפים האלה צבועים ולהבין לאיפה הם עוברים.

הייתי מעדיפה לא להשתמש במילה צבועים. אני אומרת צריך להנגיש את המידע.

מסומנים.

לא, צריך להנגיש את המידע. המידע צריך להיות נגיש, צריך להיות ברור.

אני חייב ל - - -

אני עכשיו עוברת אליכם.

בסדר, בכל מקרה קיבלתי, אני אעדכן את ראש היחידה הממשלתית לחופש מידע שזאת הבקשה ונראה איך הדבר הזה יישום. אני רק אגיד, אני חוזרת ואומרת, את לא תראי את זה בתקציב 2016 שלנו, אבל אנחנו התחלנו ליישם עוד לפני שקיבלנו את התקציב, כשמדובר לפעמים בדברים שהם כל כך-. אני יודעת שזה מופיע בסיכום התקציבי שלנו, אני לא יודעת אפילו להגיד לך כי אני לא טורחת להסתכל על הדרך שבה זה משתקף בתוך התקציב. אנחנו יצאנו לדרך. אני מקווה שאנחנו נשמע פה היום שעוד משרדים. אני יודעת שבמשרד החינוך חלק מהדברים כבר נמצאים ביישום וגם הם לא חיכו.

אנחנו נגיע אליהם.

אני כבר מתנצלת שאני גם אצא מפה בעשר, אני לא יכולה להישאר פה יותר מזה.

תודה רבה.

תודה.

בבקשה אברהם ודב. אנחנו נשמח גם שתישארו איתנו להמשך הדיון.

אני צריך לצאת בחמישה לעשר, כי אני צריך לנהל עוד ועדה. אני קודם כל מברך על הדיון הזה, גברתי יושבת הראש. זה דיון מאד חשוב. אנחנו היום צריכים לקבל לדעתי, מכל משרדי הממשלה, שוועדת השרים קיבלה ואישרה את התכניות שהוכנו על ידי משרדי הממשלה. משרדי הממשלה הכינו את התכניות, כמובן גם בשיתוף פעולה עם נציגי הקהילה.

התכניות האלה עם תקציבים אושרו על ידי ועדת השרים. אנחנו רוצים לדעת האם התקציבים האלה הגיעו למשרדים האלה. האם המשרדים קיבלו את התקציבים? מדובר בתקציב של שנת 2016, לא 2017-2018 ולכן הוא צריך להיות במשרדי הממשלה.

כמו שחבר הכנסת בר-לב אמר קודם, אני גם שאלתי בעניין של לראות זאת בספר התקציב, אבל נאמר לי אותו דבר: תראה, אלה תכניות שגם משרדי הממשלה מממנים מהתקציב שלהם והחלק – כסף חדש בא מהאוצר, זה כסף קטן, לא רואים אותו כל כך בנפרד.

הדבר השני שנאמר לי - זה תכנית של ארבע שנים ובמסגרת של התכנית של ארבע שנים, התקציב מפוזר לכל המשרדים לפי התכנית שהתקבלה. אז אני אומר – משרד החינוך קיבל 192 מיליון שקלים לתכנית של ארבע שנים. משרד הרווחה קיבל 80 מיליון שקלים, משרד הבריאות קיבל 19.6 מיליון שקלים, משרד הכלכלה קיבל 55 מיליון שקלים והמשרד לביטחון הפנים קיבל 22 מיליון שקלים. משרד התרבות והספורט קיבל 9 מיליון שקלים ועכשיו אני שמעתי גם 7 מיליון בעניין משרד המשפטים. במשרד המשפטים יכול להיות שזה בתקציב לשנת 2017, כי זה התקבל אולי מאוחר.

התקציבים שציינתי התקבלו בשנת 2016 והיו מיועדים לתקציב של השנים 2015-2016, בעיקר לשנת 2016 – לארבע שנים. השאלה – אנחנו רוצים לשמוע מכל משרדי הממשלה האם הכסף הגיע, האם התחלתם בתכניות בשטח? אלה הדברים שעליהם באמת צריך לדווח לוועדה ואז אנחנו נדע בדיוק אם קיבלתם ואז אנחנו יכולים להגיד שבאמת מה שהאוצר הסבירו לנו, שמפוזר למשרדים, אז אפשר להבין שזה הגיע למשרדים. זה דבר אחד שאני מבקש לדעת.

אני מצטער שאני לא אהיה עד הסוף, אני אצטרך לעזוב מוקדם, אבל גברתי יושבת הראש, אלה הדברים שאנחנו רוצים לשמוע: האם הכסף הגיע, האם התחלתם? אם זה לא הגיע – למה לא הגיע? איפה הבעיה? אלה הדברים שבדיון המעקב שקיימנו בוועדת העלייה והקליטה, כל הזמן אמרתם אנחנו הכנו, אנחנו בהכנה, אנחנו התארגנו, אנחנו אוטוטו מתחילים. היום אתם צריכים לשים את הדברים על השולחן ואם יש בעיה תגידו לנו שיש בעיה. אם אין בעיה – איפה הבעיה. אנחנו רוצים לדעת את הדברים. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת נגוסה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. ברכות ותודה על הדיון החשוב הזה וברכות לארגונים והפעילים שנמצאים איתנו – האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, עמותת טבקה, פעילות ופעילים. אתם מלווים את הנושאים האלה בכל ימות השנה וכל הכבוד לכם על הפעילות ועל העשייה הרבה שלכם. בזכותכם הנושא הזה נשאר כל הזמן על סדר היום וטוב שהוא נשאר על סדר היום, כי יש הרבה מקום לשינוי ולשיפור.

ברכות גם גברתי המנכ"לית, לא רק על השתתפותך בדיון, אלא גם על העבודה שאת מובילה במשרד המשפטים ובכלל. הוועדה שלכם למאבק בגזענות היא צעד מאד חשוב ואני מאד מברך על המסקנות שלה, גם ביחס ליוצאי אתיופיה וגם בכלל לגבי ההשלכות שלה על החברה שלנו.

לפני שאני אתייחס לגוף הדיון אני רק רוצה להעיר שתי הערות על דבריה של גברת פלמור בפתיחת הדיון. קודם כל בנושא ההעדפה המתקנת. אני מכיר את הביקורת על ההעדפה המתקנת מתוך הטיעון שאין שום סיבה שהמערכת לא תהיה ניטראלית. למה היא לא ניטראלית, למה היא עושה העדפה מתקנת? הביקורת הזאת היא ביקורת שקרית. היא שקרית מכיוון שהמערכת היא לא ניטראלית. המערכת מלכתחילה היא לא ניטראלית ונזכרים לדבר על ניטראליות של המערכת רק כאשר מנסים לייצר איזה שהוא תיקון שיקרב קצת את המערכת למנגנונים של ניטראליות.

כשאנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה ובכלל על אפליה לאומית ועדתית בחברה הישראלית, אנחנו מדברים על שורה ארוכה של מנגנונים מוסדיים, שבעצם מייצרים אפליה. אז בעצם אפליה מתקנת או העדפה מתקנת היא רק סוג של תיקון קטן במערכת שצורת הפעולה שלה היא לא טובה וכיוון הפעולה שלה הוא לא נכון. אם כבר אני מדבר על מערכת שהיא לא ניטראלית, צריך להגיד גם בצורה מפורשת שגם מנגנוני השוק הם לא ניטראליים. מנגנוני השוק – מעצם טיבם – הם מנגנונים שמעדיפים אנשים שיש להם כסף. ככה פועל השוק. ולכן מנגנוני השוק בעצמם הם מנגנונים לא ניטראליים וגם התערבות בהם היא התערבות חשובה ומבורכת.

אני מאד מברך גם על האמירה שלך לגבי הצורך ביותר שקיפות במתכונות ההעסקה של משרדי הממשלה השונים. אני מברך על הפרקטיקה שלכם במשרד המשפטים ומקווה שזה יקרה גם במשרדי ממשלה נוספים.

עכשיו לגופו של הנושא שנדון פה בוועדה. לא סוד, גברתי יושבת הראש, שיוצאי אתיופיה בישראל סובלים מאפליה רב ממדית. האפליה הזו היא גם אפליה כלכלית, גם אפליה חברתית, גם אפליה תרבותית וגם אפליה מוסדית ביחס של מוסדות שונים ליוצאי אתיופיה. אנחנו דיברנו פה רבות בכנסת בשנתיים האחרונות על היחס של המשטרה, אבל זה לא רק המשטרה. זה הרבה מאד מערכות. אנחנו כל פעם מחדש מזדעזעים לראות שעוד איזה שהוא בית ספר מצליח לייצר איזו שהיא סגרגציה החוצה או סגרגציה פנימה של יוצאי אתיופיה.

ההתנהלות בתחום הזה בשנים האחרונות, יש בה איזו שהיא מתכונת קבועה שיש בה משהו מאד מאד מתסכל. אחרי איזו שהיא הצטברות של כעסים נוצרת איזו שהיא מחאה. זה כל פעם קורה, יש איזה שהוא גל. זה גלים של מחאה. אחת לכמה שנים הגלים האלה מאד מרשימים, אנשים יוצאים לרחוב, מביעים את כעסם, מביעים את התנגדותם, דורשים שינוי ואז אחרי הגל של המחאה יש החלטה. לוקח איזה שהוא זמן, מחליטים החלטה. וההחלטה בדרך כלל יש בה דברים טובים, אלא שהשלב השלישי – וזה גם כן דפוס קבוע – זה השלב של המסמוס. אז זה הדפוס – מחאה – החלטה – מסמוס. ככה זה קורה לאורך שנים. ההחלטה משנת 2015 היא לא החלטת הממשלה הראשונה בנושא יוצאי אתיופיה. אני מציע לכם למשל לראות את הנייר שהציגה בפנינו האגודה הישראלית ליוצאי אתיופיה, אתם תראו שם היסטוריה. החלטה כזו, החלטה אחרת, עוד החלטה ועוד החלטה וביצועים מאד מאד בעייתיים.

אני רוצה, גברתי יושבת הראש, להפנות לדו"ח מבקר המדינה ממאי 2013, שהוא מסמך מאד מאד חשוב שנמצא בפנינו. גם נמצא פה עובד של משרד המבקר, אמנם עובד בדימוס של משרד המבקר, שאני בטוח יוכל להאיר את עיני הוועדה בעניין הזה, אבל הדגש של הדו"ח הזה זה שבעצם יש פגמים מהותיים בניהול התכנית הלאומית. אומר המבקר – הכספים לא הגיעו ליעדם, לא הייתה יד מכוונת, אין ניהול אפקטיבי. הוא מטיל אפילו אחריות. הוא מטיל אחריות לא רק על משרד הקליטה אלא גם על משרד ראש הממשלה.

ופה אני רוצה לומר לך גברתי יושבת הראש, אני אומר את זה בכל ועדה, אבל אני - - -

אפשר לשכפל את דו"ח המבקר הזה לעוד כמה. ממש לשכפל מילה במילה לעוד כמה תכניות.

כן, כן, כן. אני רוצה לומר כאן ואני אומר את זה בכל פעם בדיונים האלה, אין שום סיבה שמשרד הקליטה ימשיך להיות המשרד המתכלל את הטיפול ביוצאי אתיופיה. אנחנו מדברים על ציבור שהוא כבר בחלקו הדי גדול אנשים שנולדו בארץ, גם אלה שלא נולדו בארץ חיים פה הרבה מאד שנים. זו לא שאלה של קליטה בכלל. זו שאלה של התייחסות החברה הישראלית. קליטה – הדיבור קליטה הוא מניח איזו שהיא הנחה שמדובר באיזה שהם אנשים חיצוניים שרק עכשיו הגיעו ועכשיו צריך לבצע איזה שהוא תהליך בכדי שהם יוכלו להיכנס לתוך החברה. זו בעיה אחרת לגמרי מהמציאות שאנחנו מתעסקים בה.

ולכן הטענה שלי, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה, היא בעיקר למשרד ראש הממשלה, המשרד שאמור לתכלל את המהלך הזה ולא מתכלל אותו, או שהדברים נופלים שם בין הכיסאות. ואני מציע גם בהמשך לדיון הזה - - -

אנחנו מיד נשמע אותם.

אני מציע להזמין את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לדיון הזה. הוא האיש שאמור לבצע את התהליך הזה ואני חושב שחשוב לשמוע את דבריו.

נמצאת איתנו טלל דולב, שהיא ראש אגף יישום, בקרה ומעקב של תכנית דרך חדשה ואנחנו מיד נשמע אותה. אנחנו חייבים להקדם.

רק משפט אחרון שאני פשוט חייב לומר אותו.

משפט אחרון, בבקשה.

המספר הזה שנמצא בדו"ח של האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, שמשכנתאות לזוגות צעירים, מתוך 1,000 זוגות רק שניים ניצלו את המשכנתא, רק שניים מתוך 1,000 זוגות ניצלו את המשכנתא – אני חושב שהמספר הזה מסכם את הכל.

יש דיבורים, אבל המעשים רחוקים מרחק עצום מאיפה שאנחנו צריכים להיות. תודה רבה. אני מתנצל, אני גם חייב לרוץ לוועדת פנים.

תודה רבה. אני אבקש מכל הדוברים בבקשה לנסות לשמור על ממש כמה דקות, כי יש פה הרבה משרדים שאני רוצה לשמוע מהם על התקדמות התכנית. אני קודם אבקש ממנכ"ל עמותת טבקה להסביר לנו ממש בקצרה. אתם הייתם חלק מגיבוש התכנית הזאת. איפה הדברים האלה עומדים, איזה דיווחים אתם מקבלים על איפה התכנית נמצאת ועל התקציב שהועבר או שלא הועבר ומה הציפיות שלכם מהעניין הזה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. אני חושב שצריך לברך אותך על הדיון החשוב הזה. תראי, אנחנו בטבקה, כאסטרטגיה אנחנו לא רק באים ומבקרים את הממשלה ואת משרדי הממשלה, אנחנו גם מושיטים יד להיות חלק מהתהליך על מנת להשפיע ולהיות חלק מהתהליך שיכול להביא לפתרון האתגרים שאנחנו מתמודדים, שיוצאי אתיופיה מתמודדים איתה.

נכון, אני יושב בוועדת השרים בראשות ראש הממשלה, שקמה ומשתדל להשפיע, אבל בתכלס, חוץ מכמה משרדים שמיישמים את ההחלטה ועושים מאמץ ועשו כברת דרך, בראשם גברתי מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שזכיתי להיות חלק גם מהוועדה הזאת, אני חושב שדברים מתקדמים בעניין הזה - אבל כיום אנחנו מדברים על תקציבים. בעניין התקציבים – אני חושב לפי הפרסומים, שיוצאי אתיופיה הם פר קפיטה, לפי מספר אנשים, האוכלוסייה הכי מתוקצבת מבחינה – ואני שוב מדגיש – לפי הפרסומים. בתכלס זה לא קורה לפי ההבטחות. מיליונים אחרי מיליונים, עשרות ומאות מיליוני שקלים – תכנית אחרי תכנית. חומש אחרי חומש. אבל מה, ההבטחות האלה, התכניות האלה לא מתממשות. לא יוצאות לפועל. או שהכסף נבלע בדרך בצינורות כאלה או אחרים או שזה שוכב במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ולא מנוצל.

בתכנית החומש האחרונה מאות מיליוני שקלים שכבו במשרדי הממשלה ולא נוצלו. עכשיו אנחנו בדרך החדשה, כשלי יש הסתייגות מאד גדולה לא על אבני הדרך שראש הממשלה הנחיל, אלא על האינטרפרטציה של אבני הדרך בסופו של דבר. הכספים שאמורים היו להגיע לא מגיעים למקום שהם אמורים להגיע אליו.

למה?

אחד, קודם כל כמו שאמרתי זה לפי פרסומים. אני לא יודע אם בפועל זה מתוקצב. לפי חברי הכנסת שאמרו פה שזה לא מופיע בספר התקציבים, ואם זה מגיע לספר התקציבים מקימים כל מיני גופים כאלה ואחרים – והכסף נבלע בגופים האלה, בצינורות האלה. כל פעם יוצאי אתיופיה הופכים להיות לשפני ניסוי. כל פעם יש תכנית חדשה, מקימים מכון שיבדוק את יוצאי אתיופיה – איפה להשקיע. כל פעם שיש תכנית מתחברים לאות מכון כזה או אחר, עושים את אותן בדיקות. הילדים נבדקים, ההורים נבדקים, הסטודנטים נבדקים. כל פעם זה הולך כמו מעגל.

בתכנית החדשה, אם יש בה שינוי, השינוי הזה הוא בצמד המילים תכנית משלבת. תכנית משלבת בעיני, לדעתי באה להכשיר את הקרקע לנצל את התקציב במלואו. תכנית משלבת זה אומר לא יותר תקציב רק ליוצאי אתיופיה, אבל בתכניות האלה יהיו גם לא יוצאי אתיופיה. אם עד עכשיו משרדים כאלה או אחרים לא יכלו לנצל או להסיט את התקציבים למטרות אחרות, עכשיו בדרך המלך הם יכולים כן לממש אותו, בין אם השתתף שם ילד אחד יוצא אתיופיה או בין אם היו 50. אני מבטיח לך, בדו"ח של שנת 2016 לא יהיה פירור של כסף שיישאר, כי זה ייבלע בתוך המנגנונים. כל מיני מערכות יתוקצבו על ידי הכסף הזה.

500 מיליון שקלים לארבע שנים זה מעבר לתקציב הליבה שיוצאי אתיופיה מתוקצבים כמו כל אזרח ישראלי. לאן זה הולך הדבר הזה? דווקא במקומות שבהם אנחנו רואים את ההשקעה משפיעה ישירות, כמו למשל השכלה גבוהה, יוצאי אתיופיה עד עכשיו – סטודנטים קיבלו מימון ממשלתי גם לתואר ראשון, גם לתואר שני, לפעמים גם לתואר שלישי באופן גורף. עכשיו הרבה מאד סטודנטים נתקלים בבעיה שאין להם את המימון הזה. גם כשעשו את המעבר ממשרד הקליטה למשרדים אחרים יש דברים שנפלו בין הכיסאות. במקום לבוא ולהשקיע בבתי ספר.

למה יש עודפים של עשרות ומאות מיליוני שקלים במשרדי ממשלה? למה הם לא הושקעו בבתי ספר בקריית משה ברחובות או במקומות אחרים? אם משדרגים את אותם בתי ספר, מביאים את המורים הכי טובים, את המנהלים כי טובים – שילוב זה לא בכוח. זה שאני לוקח ילד יוצא אתיופיה ומביא אותו לצפון תל אביב לבית ספר הכי טוב, זה לא אומר שהוא ישתלב. שילוב בה מחוזקה. כשהילד גודל עם חינוך טוב שהוא בטוח בעצמו – השילוב בא יבוא.

לכן אני אומר כאן מתקצבים במילים. מתקצבים בנייר. או שכן מתקצבים את המשרדים והמשרדים לא מעבירים את הכסף לאיפה שהוא צריך להיות, אלא זה מתבזבז.

יש את החינוך החל מחינוך לגיל הרך עד אוניברסיטה ויש גם תעסוקה. ייצוג הולם – התכנית או החוק הכי טוב שהיה אמור לשלב יוצאי אתיופיה או קבוצות אחרות בחברה הישראלית במשרדי ממשלה, במשרות נחשקות, אבל הדבר הזה לא עובד. גם גברתי אמי פלמור דיברה על זה, שגם שם עכשיו מתקנים את זה.

במשרד ראש הממשלה יש עכשיו אגף מתכלל לתכנית החדשה. באגף המתכלל הזה קם לו צוות של 5-6 אנשים. שוב, כשאני אומר את זה עכשיו אני אומר את זה מכאב. אין לי שום בעיה נגד אדם כזה או אחר, אבל סוף סוף יש אגף שמתכלל תכנית ליוצאי אתיופיה בתכנית החדשה. למה אי אפשר למצוא אחד או אחת יוצאי אתיופיה מוכשרת או מוכשר שיעמוד וינהל את האגף הזה? כשסוף סוף יש הזדמנות להביא לידי ביטוי את אותם אנשים יוצאי אתיופיה, מוכשרים, אקדמאים, שיכולים להחזיק במשרה נחשקת – שם דווקא מביאים אנשים אחרים. למה יוצאי אתיופיה תמיד צריכים להיות, או לא יוצאי אתיופיה צריכים להיות המומחים היודעים על יוצאי אתיופיה דווקא. איך אנחנו יכולים להתקדם עם זה?

אם יש במשרד ראש הממשלה חמישה תקנים או עובדים מתוך 800, זה אומר דיינו. תודה רבה.

תודה. אנחנו עכשיו באמת נעבור למשרד ראש הממשלה, לגברת טלל דולב שהיא ראש אגף יישום, בקרה ומעקב של תכנית דרך חדשה. השאלות הן השאלות שעלו פה – איפה נמצאים התקציבים של השנים 2018-2018. אני גם רוצה לציין שתקציב השנים 2017-2018 הוא לא רק תקציב דו שנתי. זה הולך להיות תקציב שכנראה ימשיך איתנו לעוד שנה לפחות לאחר מכן, מאחר שכבר אנחנו ניכנס לתקופת בחירות, כך שמה שנכנס לתקציב נכנס ומה שלא – נמשיך לחפש אותו.

אז אני רוצה להבין ממך, בבקשה, איפה זה נמצא, גם ההבטחה התקציבית, מה הפירוט התקציבי, איך אפשר למצוא את זה? איך אנחנו, אזרחי ישראל, יכולים לראות את הדבר הזה בכלל התקציב; ואני גם רוצה לחזור על השאלה שעלתה פה לגבי הניצול התקציבי. כספים שכבר הועברו בתקציב שנת 2015 ושנת 2016. החלטות הממשלה שאנחנו חוזרים עליהן הן החלטות משנת 2014, שם היו שתי החלטות ממשלה ושנת 2015. התקציבים הקודמים, האם הם נוצלו במלואם? מה קרה לכספים שלא נוצלו? האם הם נכנסו כתקציב נוסף לתקציבים הבאים?

טוב, זה הרבה שאלות ובכל זאת אני רוצה להגיד שאנחנו הכנו מצגת. אני לא אשתמש בה. הייתי רוצה להשתמש בשניים או שלושה שקפים רק כדי לסבר את העין והאוזן, אבל אם זה מורכב מדי, תעברו הלאה. הנה, זה השקף. אני רוצה להגיד כמה דברים כלליים. כל הדוברים שלפני פחות או יותר הגדירו מאד יפה את הבעיה או את האתגר בעצם המאד גדול שבפניו אנחנו ניצבים. אז אני לא רוצה לחזור על הניסיונות שהיו לאורך השנים ועל האכזבות שנחלנו, ואני חושבת, אני אומרת כולנו ואני מתכוונת גם ליוצאי הקהילה וגם למשרדי הממשלה, כי אני חושבת שבאמת כולם מקבלים את מה שאמרה מנכ"לית משרד המשפטים שכוונות טובות יש.

אני מרגישה שאנחנו ניצבים עכשיו בפני אתגר של הפעם הזאת להפוך את הכוונות הטובות למציאות. אני חושבת שעל רקע האכזבות שהיו, האתגר הוא לא פשוט. אני חושבת אבל שהניסיון בהחלטות הממשלה שהתקבלו בסוף שנת 2015, יש בו פתח לתקווה הזאת, כי יש כמה שינויים ממה שנעשה.

השינוי הראשון זה שהממשלה הקשיבה וכן היה כאן תהליך ארוך של הקשבה ואנחנו מאד מקווים להמשיך את התהליך הזה של הקשבה ואנחנו מאד מקווים להמשיך את התהליך הזה של הקשבה, כך שכל ביקורת שנאמרת וכל שינויים שרוצים, אנחנו צריכים למצוא את המסגרות לשקול אותם.

השינוי הגדול השני, שהוא כפי שאמרת ואתה צודק מאד, יש לו יתרונות ויש לו חסרונות, זה שהוחלט על דרך טיפול שונה ביוצאי אתיופיה. דרך הטיפול הזאת מצד אחד מנסה להבטיח את מה שדיברתם עליו פה כל הזמן – שילוב מיטבי. מהצד השני היא מזמנת בהחלט - ואמרו את זה דוברים לפני ואני לא אחזור על זה - אתגרים מאד משמעותיים בתחום הבקרה, המעקב על היישום של התכנית הזאת, החל מהצד של איך היא מתוקצבת וכלה באופן שבו ירגיש אותה האזרח בשטח, ואני מתכוונת הן ליוצאי אתיופיה והן לאנשים שאינם יוצאי אתיופיה, שצריכים להרגיש את כל ההשלכות שאמי דיברה עליהן.

החברה הקשיבה ודיברה על אבני יסוד ואבני היסוד האלה אומרים שני דברים. אנחנו רוצים לסגור פערים, אנחנו רוצים לעודד מצוינות ואנחנו רוצים לעשות את זה בשתי דרכים ולאזן בין לשים את יוצאי אתיופיה כמו כולם לבין לתת ליוצאי אתיופיה מענים לפי צרכיהם.

טלל, בואי נתקדם לעניין התקציבי, כי זאת הסוגיה ש - - -

אנחנו נתקדם.

את התכנית אנחנו מכירים ומברכים עליה. אנחנו רוצים להבין מה האופק שלה להתקדמות.

אני מיד אגיע לזה. אני רק רוצה לעבור שני שקפים בבקשה. הדבר השני שהממשלה הקשיבה והקשיבה לדו"ח מבקר המדינה לגבי הנושא של היד המכוונת. ומה שאנחנו רואים כאן זה לא תכניות נפרדות של כל מיני משרדים, אלא באמת התערבות בכל תחומי החיים שעליהם הצביעו בתהליך המשתף בתחומים קריטיים, גם מהצד של החברה הישראלית, גם מהצד של המשפחה והקהילה, גם מהצד של לימודים והשכלה כפי שאתה הדגשת שמאד חשוב - החלק העיקרי של התכנית כמעט הולך לשם, ונושאים של מעורבות והשתתפות. ואם נקפוץ עוד שני שקפים נגיע לנושא התקציבי.

מה שאנחנו רואים זה השקעות באמת מאסיביות. אנחנו מדברים פה על תקציב שנתי שאיננו כולל את הוצאות המטה, שהוא במסגרת התקציבית שסוכמה עם משרד האוצר. זה תקציב 2016. מסגרות תקציביות דומות יש גם בשנים הבאות ואני מיד אתייחס אליהן. אנחנו רואים שהחלק הארי של התכנית ה ולך להשקעות בלימודים והשכלה. זה לא רק בתי ספר, זה לא רק משרד החינוך. אנחנו מדברים גם – וזה לא מתבטא פה בתקציב כי זה מתקציב שלהם – המועצה להשכלה גבוהה. אנחנו מדברים גם על השלמת השכלה שנעשית בצבא לאחר שהם ביטלו את כל המסגרות המבדלות.

אנחנו רואים תקציב משמעותי שהולך לנושאים של מעורבות והשתלבות. לא מספיק רק על לימודים, חשוב גם לדבר על השתלבות בחברה. לגבי ילדים ונוער אנחנו מדברים על חינוך בלתי פורמאלי. אנחנו מדברים על מאמץ מאד גדול של השקעה גם בהכנה לצבא וגם בקידום יוצאי אתיופיה למשרות בכירות בתוך הצבא ואנחנו מדברים על מאמץ בתחום שילוב בתעסוקה.

איפה התקציב הזה היה? באיזה תקנות הוא נמצא?

מיד אנחנו נגיע לזה. זה תקציב שקיים בתקנות.

איזה?

יש הרבה. אם את רוצה רשימה יש לי גיליונות אקסל, אני יכולה לתת לך. אבל זה תקציב - - -

אני רוצה להבין איך התקציב הזה הוא תקציב ייעודי לטובת התכנית, לטובת יוצאי אתיופיה.

התקציב הזה הוא תקציב ייעודי לטובת יוצאי אתיופיה. בחלק גדול מהמקרים, מכיוון שהמשרדים משתמשים בכלים הקיימים שלהם, למשל אם אנחנו מדברים על שילוב בתנועות נוער - וכל הטעויות שלי, האינפורמציה של המשרדים היא נכונה ותודה עליה, אם אנחנו מדברים על שילוב בתנועות נוער – מדינת ישראל רוצה לעשות שילוב מיטבי. היא לא ממציאה עכשיו תקנה תקציבית שקוראים לה שילוב יוצאי אתיופיה בתנועות נוער. היא משתמשת בדרך הרגילה שיש לה לתקצב תנועות נוער ומתמרצת אותם על שילוב יוצאי אתיופיה. אז הכסף הזה - - -

איך היא מפקחת שזה אכן הולך לשילוב יוצאי אתיופיה?

מיד אני אגיע גם לנושא הזה, אבל אנחנו כן מדברים פה על תכנית שהיא באמת בכל תחומי החיים. יש לי - ואני יכולה לשתף אותך בו - גיליון אקסל. כל הסכומים האלה מחושבים ממנו. כפי שאת רואה הם מחושבים לפי תחומי חיים ולא לפי משרדים וזה אומר שכל פעולה ופעולה בעצם נמצאת בשורה נפרדת והתקנה שלה מזוהה. עמיתים שלנו פה מהמשרדים, קודם כל תודה רבה על כל העבודה שעשיתם, ואז זה אנחנו צריכים לא בשביל להראות לסתיו שפיר שאנחנו יודעים איפה הכסף, אלא באמת בשביל לוודא שאנחנו בתחילת שנת 2017 יכולים להתחיל לעבוד בצורה מתוקנת בכל המשרדים. ועל זה אני רוצה גם להודות למשרד האוצר על שיתוף הפעולה שלהם.

בכל זאת אני רוצה להתקדם קצת לניצנים של ביצוע.

סליחה, אבל אני פשוט עדיין לא מצליחה להבין את זה. יכול להיות שזאת בעיה אצלי, אבל פה מדובר בתקציבים של - - -

גם אצלי.

גם אצל אבי. פה מדובר על תקציבים של שנת 2016.

פה מדובר בתקציבים - - -

שהם תוקצבו לא בבסיס.

שהם תוקצבו לא בבסיס.

הם עברו בהעברות תקציביות?

הם הועברו בהעברות תקציביות.

אז קודם כל אני אשמח לבקש מהאוצר לדעת באיזה העברות תקציביות, את מספרי ההעברות, כי אני לא ראיתי את התקציבים האלה ואני לא כל כך מפספסת העברות תקציביות. היו פעם או פעמיים, לא בסכומים האלה ולא בייעודים הספציפיים האלה. שנית, אני מצטערת, אבל זה כותרות מאד יפות, אבל כשכתוב מעורבות והשתלבות - איך אני רואה את זה בתקציב? איך אני יכולה לפקח על זה? אני יושבת פה בכנסת, אני רוצה ויכול להיות שבמשרד האוצר לא כל כך מחשיבים את האצבע שלי בהצבעה על התקציב כי אני באופוזיציה ואנחנו במיעוט – קורה – אני מקווה שזה לא יישאר להרבה זמן בהצבעות בכנסת, אבל בכל זאת, איך אני יכולה להילחם על התקציב הזה, אם אין לי שום דרך? הכותרות האלו הן לא כותרות תקציביות. אלו לא כותרות של תקנות תקציביות.

ברור שלא.

איך אני יכולה לאתר את זה בתוך הספר?

אוקיי.

עכשיו, זה לא רק בשבילי כי אני נורא אוהבת תקציבים. זה בשביל שאתם, במשרדי הממשלה, שאחראים על הפיקוח על התכנית הזאת, תוכלו לדעת שהכסף הזה באמת הולך לתכנית ולא הולך לדברים אחרים.

תראי, אני במטה היישום במשרד ראש הממשלה, שהוא מטה זמני לארבע שנים. אני פה חודש. אני רוצה להחזיר לך את השאלה, כי בעצם אנחנו וכל המשרדים ביחד בעצם מתלבטים באותה דילמה. בואי תגידי לנו איך את היית רוצה לראות את זה ולפקח על זה, ואנחנו נגיש לך את זה בצורה הזאת. מה שאנחנו עשינו ביחד עם כל המשרדים בחודש האחרון, זה באמת למצוא. יש לנו את הסעיפים, יש לנו את התקנות, יש לנו את הכספים המיועדים לכל תכנית. אם הייתם נותנים לי להמשיך, אבל זה לא כל כך משנה, לכל תכנית יש גם מדדי תפוקה וגם מדדי תוצאה. זאת אומרת אנחנו יודעים בדיוק כמה חיילים וכמה ילדים ומה צריך לקרות להם בסוף וגם כרגע ממפים באיזה רשויות מקומיות זה מיושם.

אם יש - - -

זו דרך נוחה? באמת?

הדרך שנוחה לנו כרגע היא זאת. עכשיו אנחנו נשב גם כולנו ביחד ונראה ונעשה - - -

זה בדיוק העניין, בוחרים את הדרך הנוחה ולא רוצים להתמודד באמת עם האתגר בצורה - - -

אני חייבת לומר שאני מאד מכבדת את טלל דולב, אבל קשה לי להאמין שזאת הדרך הכי נוחה, גם לכם.

תראי, זה נכון שהדרך היותר נוחה-, אני ניהלתי קודם תכנית אחרת. בתכנית האחרת שאני ניהלתי כל הכסף ישב אצלי במשרד הרווחה ובעצם אנחנו ניהלנו את הכסף והזרמנו אותו למשרדים. כל הכסף היה לא בתקנה אחת, כי זה היה מאד מסובך, בתכנית אחת. הייתה לנו בקרה שוטפת על כל מה שיצא ומה שיצא במשרדים. הניהול של התכנית הזאת היה מאד נוח. מה שכן, כמעט כל עיקרון שבוצע במסגרת התכנית הזאת, והיא תכנית – לא מעיד הנחתום על עיסתו – אבל זו באמת תכנית שפעלה באופן מוצלח במשך זמן לא קצר.

כל העקרונות שהיו בתכנית הזאת נשארו בתוך התכנית. מה שאנחנו מנסים לעשות כרגע זה תכנית שהיא לא מבדלת. אנחנו ניקח את הדברים ונראה איך אנחנו יכולים לעקוב אחריהם. ניתן לקבץ את כל הסעיפים למרכזי קרנות ולעקוב אחר הצעות. ניתן לעקוב אחרי התקצוב שלהן. אני באמת מחזירה לך את השאלה. אנחנו רוצים לראות את הפעילות בכל המשרדים, בכל האגפים, לא מבודלת. לא להתמקד אך ורק בתקנה תקציבית זו או אחרת שמיועדת ליוצאי אתיופיה, אלא לראות מה באמת מגיע ליוצאי אתיופיה מתוך מגוון הפעילויות האלה שאנחנו מדברים עליהן. זה מה שאנחנו היינו רוצים. אנחנו מאד מודעים וכל משרדי הממשלה מאד מודעים לזה שזאת אולי ההזדמנות האחרונה, ואני רואה את הספקנות שלכם ואני מבינה את הספקנות שלכם, למרות שאני לא מרגישה נוח איתה, כי הייתי מעדיפה שתבואו ותגידו – כאילו יאללה, סבבה, יש תכנית, בטוח נצליח. אבל אני חושבת ש - - -

באמת? באמת?

רגע, שנייה. טלל, אני מבקשת. בשנים 2017-2018, כדי שנבהיר את העניינים, כי אני רוצה גם לעבור למשרדים הבאים – ב-2017-2018 איזה תקציבים נמצאים? יש המשך למצגת הזאת?

יש המשך למצגת הזאת. אין לי במצגת מיקום של התקציבים בשנים 2017-2018.

כמה תקציבים נכנסו בשנים 2017-2018?

מרבית התקציבים שנכנסו בשנים 2017-2018 לא מתוקצבים עוד.

כלומר?

כלומר הם לא מתוקצבים בבסיס התקציב של המשרדים בתקנות - - -

אז אין תקציב ליוצאי אתיופיה בתקציב המדינה.

זה לא מדויק. אני יכולה להעביר את זה למשרד האוצר.

לא, לפני שנגיע למשרד האוצר.

אין - - -

זאת שאלה מאד פשוטה – יש תקציב לשנים 2017-2018 בתוך התקציב או שאין תקציב לתכנית של יוצאי אתיופיה?

אין תקציב שקוראים לו התכנית של יוצאי אתיופיה. בכל אחד מהמשרדים - - -

העיקר יש החלטת ממשלה שקובעת 500 מיליון, 400 מיליון. כל משרד ומשרד קובע ואומר – אני משקיע באתיופיה כך וכך. לכותרות זה מצוין, בסופו של דבר העובדה בשטח היא – זה מה שקורה.

אבל שמעתי שהתפקדתם לליכוד, אולי תצליחו לשכנע את הממשלה.

איתן ברושי, בבקשה. טלל?

אנחנו כבר כל אחד אינדיבידואלי, אנחנו לא קבוצה, אנחנו לא עדר. אנחנו בוחרים - - -

אני מקווה, אבל פורסם שהתפקדתם לליכוד.

זיוה, לא, בבקשה, אני מצטערת. זה לא הנושא של הדיון.

יחד עם דודי אמסלם ואברהם נגוסה. יכול להיות שהפיתרון זה בממשלה.

אני מבקשת תשובה לשאלה שהעלתה פה מנכ"לית האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה.

אני אשמח, אני רוצה לדייק. כל אחד מהמשרדים מתוקצב בצורה שונה, בהתאם לאופן שבו הוא מתקצב את הפעולות שקשורות ב - - -

כמה כסף, באיזה משרדים? איפה זה נמצא בבסיס? באיזה תקנות?

במשרד החינוך יש 10 מיליון שקלים.

10 מיליון שקלים?

שזה שלנו. יש לנו את החלק שלנו שאנחנו צריכים לתת ואז תקצבנו אותו. תקצבנו בבסיס 10 מתוך 17. אנחנו נעביר במהלך ה - - -

במשרד הבריאות כל התקציב הוא - - -

זה לא היה 119 מיליון שקלים?

ברור, אנחנו צריכים לקבל 30 מיליון.

לא, אני לא מבינה. 119 מיליון שקלים זה לא 10 מיליון שקלים.

לא, לא, לא. התקציב הוא ארבע שנתי והוא צריך להיות מתוקצב שנה בשנה.

עבודה בעיניים.

אתם מופתעים? אתם כבר ותיקים.

זאת אומרת - - -

לא, זה לא מפתיע אותנו.

אותה ממשלה עושה את מה ש - - -

חברים, סליחה, לא.

בוועדה, אנחנו מצפים שתהיה שקיפות. זאת ועדת השקיפות. זה מה שאנחנו מצפים.

זיוה, את צודקת.

אבל היא אחראית על השקיפות, היא לא אחראית על התוצאות.

אוקיי, בסדר. אז שיתנו לנו את התשובות.

במשרד החינוך יש 10 מיליון שקלים בבסיס. במשרד הבריאות כל התקציב בשנת 2017 מופיע בבסיס, ובמשרד לביטחון פנים כל התקציב - - -

אז אני קצת מבולבלת, כי קודם אמרת שאין את התקציב בשנים 2017-2018.

אני אמרתי שמרבית התקציב לא מופיעה בבסיס. חוץ מזה, יכולתי שנכשלתי בלשוני.

אם הוא לא בבסיס, איפה הוא?

הוא לא בבסיס בתקנות ייעודיות לדברים האלה. יכול להיות שהוא מבוצע מתוך התחייבויות אחרות של המשרדים. ממה שאני יודעת - - -

יכול להיות? את מתכללת את התכנית.

אני מתכללת את התכנית והדבר שאנחנו עובדים עליו עכשיו, זה באמת להבטיח שכל אחד ואחד מהמשרדים יכול לעבוד בשנת 2017 בהמשכיות למה שנעשה בשנת 2016 ולהשלים את - - -

אבל אין תקציב.

אבל תהיה הסדרה של הדרך שהמשרדים - - -

הסדרה? עוד חוק הסדרה.

לא עוד חוק הסדרה, אנחנו נסדיר את הדרך שהמשרדים יוכלו לעבוד.

איך המשרדים יכולים לעבוד בלי תקציב בסיס?

יש.

רק שאני אבין, אתם מתכננים להעביר את התקציב הזה בהמשך השנה?

אנחנו מתכננים להעביר חלק מהתקציב בהמשך השנה. חלק מהתקציב נשאר במשרדים והוא עובד בעודפים מחויבים. מה שאנחנו מחויבים זה שהתכנית תפעל. אנחנו רוצים שהתכנית תהיה מתוקצבת ושהתכנית תפעל.

אני מניחה שאת מכירה את חוק יסוד משק המדינה שאומר שתקציב שאתם מתכננים מראש צריך להיכנס לתוך בסיס התקציב. זה החוק, חוק יסוד בישראל. לא אמורים לתכנן מראש להעביר אותו אחרי ההצבעה בכנסת. זה לא החוק. זה בניגוד לחוק בישראל. זה לא עובד ככה. אם תכננתם תקציב, הוא אמור להיכנס לתוך התקציב שאנחנו פה מצביעים עליו, אחרת אנחנו מצביעים על תקציב שקרי. זה מה שאני מבינה שקורה כרגע.

אני לא הייתי חלק מהתקצוב, אז אני רק יכולה להגיד לך איפה אני יודעת שהדברים קיימים. אני יכולה להגיד לך מה אני עושה ומה אנחנו עושים גם במשרד ראש הממשלה ובמשרדים האחרים, על מנת להבטיח שהתכנית תפעל בשנים 2017 ו-2018 בהיקפה המלא.

אני צריכה לפעול מכוח האוויר. אני מבקשת, יש לנו פה כמה דוברים לפי סדר. אני מבטיחה שאני אנסה להגיע לכולם. אנחנו בזמן קצת קצר. אני מצטערת, היה לי פשוט מאד חשוב לשמוע את הדברים פה עד הסוף.

אני אתחיל מנציג המשטרה, תת ניצב שמואל בוקר שידווח לנו גם איך זה מתוקצב אצלכם וגם מה ההתקדמות בתכנית ומה היעדים לשנה הקרובה. אחרי כן אני אעבור למשרד החינוך ואנחנו ננסה להתקדם. אני מבקשת ממש בשתי דקות. תודה.

על התקציב אני אתן למשרד לביטחון פנים לדבר ועל הניצול שלו אני.

מצוין.

שלום רב. כפי שצוין גם על ידי חבר הכנסת נגוסה וגם על ידי הדוברת הקודמת, המשרד לביטחון הפנים מתוקצב בבסיס בשנים 2017-2018. בשנת 2016 אכן תוקצב בהעברה תקציבית. אנחנו כבר בשנת 2016 ביישום מעמיק של התכניות, הן במשטרה והן בגופי המאמץ האזרחי של המשרד – עיר ללא אלימות, מצילה והרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. מבחינת שקיפות הביצועים שלנו, באתר המשרד יש לנו מצגת שמפרטת את כלל התכנית, הן המשטרתית והן של המאמץ האזרחי.

מבחינת המאמץ האזרחי, פעילות הגופים מתוקצבת ברשויות מקומיות. מסמכים בחתימת השר המציינים את סכום פעילות הגופים יצאו לכלל ראשי הרשויות כבר בשנת 2016.

כמה תקציב יש לכם לשנים 2017-2018?

22 מיליון שקלים, כפי שצוין.

שנמצא בבסיס?

כן.

אני לא מצליחה להבין פה את התשובות. נורא קשה להבין את המידע. אחד אומר משהו כזה, השני אומר משהו אחר.

ביטחון פנים נצא בבסיס. בחינוך יש 10 מיליון שקלים בבסיס ובבריאות כל התקציב.

שהוא כמה?

את זה אני צריכה לבדוק.

ועדיין רוב התקציב לא בבסיס.

אצלנו הוא בבסיס.

4.9.

4.9? בבקשה.

הניצול שניצלנו, אז קודם כל זה 30 תקנים שתקננו למשק"ים, שזה שוטרים קהילתיים שעוסקים ב-26 תחנות שבהן יש ריבוי של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. תקננו להם גם את התקנים, גם כלי רכב. יש לנו גם קצין שתוקנן, שהוא אחראי במטה על כל מילוי התכניות.

ואיפה עומד המימוש של התכניות?

מימוש מלא. זאת אומרת כל התקנים תוקננו, קודם כל.

בכמה תקנים מדובר?

30. 30 תוקננו מתוך 31.

ומה לגבי השכונות - - - יוצאי אתיופיה - - -

סליחה?

לא, יוצאי אתיופיה הם האלימים ולכן משטרת ישראל הכניסה רק לשכונות האתיופיות שוטרים. ויוצאי אתיופיה הם הבעיה במדינת ישראל, אז משטרת ישראל תגברה את הכוחות. לא מספיק האלימות שחווים, אז היא תגברה את הכוחות. זה מה שקורה במדינה הזאת.

פנינה, כשאת אומרת - - -

סליחה, אני לא פנינה.

זיוה, סליחה, סליחה. גברת זיוה, אני מתנצל. את יודעת בדיוק מה תפקיד השוטר הקהילתי. השוטר הקהילתי מתפקידו לשרת את הקהילה, לתת תשובות ולהוות גשר. אז כל האמירה הזאת היא לא במקום והיא לא נכונה.

מה לגבי פעילויות ההנגשה לדוברי אמהרית לטובת גיוס והסברה במוקדי 100?

שי יענה.

בוקר טוב לכולם. תודה גברתי.

שלום.

גם כשוטר וכבן יוצא אתיופיה אני שמח על הוועדה הזאת, כי זה באמת חשוב כדי שהדברים באמת ישתקפו ולא יהיו בחזקת נעלמים. זה פעם אחת. פעם שנייה אני אומר, המשטרה הייתה חלוצה בנושא של שיתוף הפעולה עם הקהילה בכלל. היא ראתה בזה הכרח ואפילו רצון גדול וזה בא לידי ביטוי בהרבה תחומים.

אני יכול להגיד למשל לגבי נושא ההנגשה: אותם שוטרים קהילתיים שבוקר ציין פה, המטרה שלהם היא יותר הסברה, יותר הדרכה, יותר הכוונה, יותר מניעה מצבית כפי שזה נקרא בשפה המשטרתית ופחות אכיפה, כי הם נמצאים שם מתוך באמת - - -

יוצאי אתיופיה הם אזרחים למופת. יוצאי אתיופיה הם אזרחים שמכבדים את החוק - - -

זיוה, מיד אני מגיעה אלייך ותקבלי את רשות הדיבור.

והם לא צריכים יותר שוטר שיאיימו על הילדים שלהם ולא יתנו להם להסתובב חופשי בשכונות שלהם.

אותם שוטרים נותנים שירות לכולם, ביניהם גם יוצאי הקהילה בכל השכונות. אין שכונות שמבודדות רק ליוצאי הקהילה והמטרה היא להרים את זה בשתי ידיים, בצורה מלאה ובטוחה ואני גם כיוצא הקהילה בטוח במה שאני אומר וערב לכך. אז כל האמירות מסביב הן אמירות שמבחינתי הן לא נאמרו. זו פעם שנייה.

פעם שלישית, אני אומר לגברתי, יש לנו שינוי. אנחנו באמת מרגישים את השינוי. זה בא לידי ביטוי בהרבה תחומים. הנושא של הגיוסים, שיש רצון עז להתגייס ויש הרבה מועמדים שהם בהליכי גיוס כאלה ואחרים. הנושא של ההנגשה השפתית, מתורגמנים שנמצאים במשטרה. למשל כל נחקר קטין שההורים שלו נוכחים בחקירה ולא דוברים את השפה, ולא - - -

זו זכות בסיסית. זו זכות בסיסית. אתם לא עושים טובה.

- - - בחור והותקף בשידור ישיר. אם היה אזרח, אתם הייתם כולאים אותו.

כבוד יושבת הראש, אני מבקש. התבקשנו לדבר, אני מבקש לקבל את הזכות ואחר כך, אם יש הערות - - -

בסדר. זאת ועדה שבה אנחנו שומעים הרבה מאד מקרים וסיפורים. גם המקרה הזה הגיע לדיון בגלל פניות שאנחנו קיבלנו מהציבור.

כן, מצוין, אבל אם שואלים אותנו, אנחנו רוצים לענות.

והציבור גם מוזמן להשתתף בוועדה. כל אחד כמובן בתורו. זיוה, את תהי הבאה בתור ואם יש שם מישהו שרוצה להרחיב, אז תצטרף אלינו לשולחן ואני אנסה לתת לזה מקום. אנחנו פשוט קצת קצרים בזמן. בבקשה, לסיום.

אני אקצר. גברתי, אני אומר שכל מי שנמצא פה באמת יש לו רצון טוב להיטיב עם החברה בכלל והרצון הוא רצון אמיתי. זה בית הלל וזה בית שמאי. הכל לשם שמיים. זה בסדר גמור, כל מה שנאמר פה. אני רק אומר שאנחנו צריכים לשמוע גם את הצד השני תמיד. יש פה עשייה שהיא מבורכת. היא אולי לא מספיקה, אבל העשייה היא נכונה ואני יכול להגיד את זה עוד הפעם, גברתי, אנחנו, המשטרה, כגוף ממלכתי, היינו הראשונים שלקחנו את זה בשתי ידיים. עשינו הכל בשיתוף פעולה עם בני הקהילה. כל מי שהיה חפץ יכול היה להגיע והדברים קורים בשטח ויש שינוי ואנחנו בעשייה.

אני רוצה להוסיף, גברתי, בשתי מילים.

בבקשה.

מבחינת קידום – וזה גם חלק מהדיון כאן – אז אנחנו קידמנו. אם בשנת 2014 היינו 27 קצינים יוצאי הקהילה, היום אנחנו עומדים תוך שנתיים על 47, כאשר 7 צוערים נוספים כעת בקורס הקצינים. לגבי התובעים, שזה משפטנים, זאת אומרת גייסנו לא רק כשוטרים, אלא גם לתביעות. רק עכשיו ידעתי ש-25 משפטנים בשנה. אנחנו בהמשך שנתיים גייסנו 9 משפטנים, שזה 10% מכלל המסיימים. אני חושב שזו כמות גבוהה.

מעבר לזה יש לנו ועדה עתית שמתכנסת יחד עם הקהילה, מי שרוצה, ויש פה חברים שחברים בוועדה ואנחנו ביחד בודקים ומיישמים את יישום התכנית ולכל תחנות המשטרה יש לנו תכנית שנתית, שנבדקת ונמדדת. תודה.

תודה רבה. זיוה מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה.

גברתי, קודם כל הייתי מאד רוצה שנציג את המצגת שהכנו, כדי לתת - - -

שכולנו קיבלנו גם.

כן, גם חברי הכנסת - - -

אנחנו לא נוכל להציג את כל המצגת. אנחנו לא ידענו על זה מראש, אבל כולם פה קיבלו את ההדפסה ואנחנו גם נעלה את זה לאתר הוועדה. הנתונים שהבאתם הם נתונים מצוינים ומאד חשובים. אני ממליצה לכל מי שנמצא כאן גם לקרוא את זה.

הסוגיה המהותית היא באמת שנמאס לנו מהבטחות. שנמאס לנו מזה שמתייגים את הקהילה הזאת, אם זה על ידי המשטרה – החשודים הטבעיים ולכן באותן השכונות שלנו יכנסו יותר שוטרים ואין החלטה גזענית יותר מזו, לקבוע על פי מספר יוצאי אתיופיה להכניס שוטרים לאותן השכונות. כמו שמשרד הקליטה עושה את ההסללה המכוונות לאותן השכונות הכי קשות שבמדינה, מכניס את העולים שיוצאים ממרכזי הקליטה. וזו ההסללה וזו הקביעה וזו המדיניות.

אני רוצה לתת קצת רקע, בקצרה, על מה שקורה. אנחנו מדברים כולה על 141,000 אזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא מדברים על מיליון אנשים פה ולא כל המנגנונים הגרנדיוזיים האלה. אנחנו מדברים במערכת החינוך על 33,000, קרוב ל-34,000 תלמידים יוצאי אתיופיה, ש-70% מהם ילידי הארץ, שהם הילדים שלי, שהם הילדים של רוב האנשים פה, שלרובם, אולי לחלק גדול מאד באמת באמת לא צריך להתייחס כמי שזקוק ורואים אותם כמקשה אחת, כקבוצה אחת בלבד ולא יכולים לראות כתלמיד, כילד, כדי לתת לו מענה.

אני יכולה להגיד על משרד החינוך, עכשיו אנחנו יודעים שבמשך שנים, עד שנת הלימודים תשע"ו, גברתי יושבת הראש, האגף לקליטת תלמידים עולים טיפל בכלל התלמידים יוצאי אתיופיה, גם אלה שנולדו בארץ וברוך השם בשנת תשע"ו זה הסתיים. ומה שאנחנו מגלים, שעכשיו, ומי שעמדה בראש האגף הזה, באמת אישה מצוינת, אין לנו שום דבר נגדה, אבל כשזה עבר משם למשנה למנכ"לית, חשבנו שעכשיו בעצם רואים אותנו כתלמידים לכל דבר ולא כמקשה אחת.

אז אני יכולה לבשר לוועדה שהתכנית הגדולה שמתכללת את האתיופים במשרד החינוך, הפרויקט הלאומי האתיופי, שהיה מתוקצב על ידי משרד הקליטה דרך האגף לקליטת תלמידים עולים ב-9 מיליון שקלים, עכשיו הגוף הזה מקבל כדי לטפל בכל האתיופים – 19 מיליון שקלים מהתקציב הזה, שלא יודעים מה לעשות איתו. זה סביר? זה הגיוני שעכשיו מרחיבים בכלל ומגדילים את הקבוצה של התלמידים האתיופים כדי לתת להם תכניות מיוחדות? בשביל זה היינו צריכים לעשות את המאבק הזה, שהתלמידים שלנו יהיו תלמידים לכל דבר?

ועכשיו יש. עלינו דרגה. אז כל האתיופים מטופלים. כמו במשרד המשפטים יקום גוף שמטפל באתיופים ולא בגזענות ובתופעת הגזענות במדינת ישראל, כאילו הגזענות נמצאת רק באתיופים, אבל כשבאים ועושים ובודקים מול הנגד שלא מקבל בבסיס שלו יוצא אתיופיה ומול היחס של בוכריס, שהם לא אותו הדבר, זה לא הגיוני שצבא ההגנה לישראל עושה את האיפה ואיפה הזאת. אם יש נגד שלא מקבל – מקומו לא בצבא ההגנה לישראל.

אם משרד החינוך יודע שיש בית ספר שלא מקבל תלמידים יוצאי אתיופיה ויש מורים שסובלים מאפליה ומגזענות בתוך מערכת החינוך ולא עושה שום דבר, אבל עסוק רק להכליל אותנו ולכלוא אותנו - תעזבו אותנו. תשחררו אותנו. אתם יודעים מה? אולי אנחנו לא צריכים את כל התקציבים האלה, כי במילא כל התקציבים האלה – ואני יכולה להגיד על התכנית הזאת, על כל המדיניות - ובמצגת הזאת הכל נמצא – אני יכולה להגיד שבסופו של דבר רוב התכניות לא מגיעות. כמו שדו"ח מבקר המדינה 63 ג' אמר. - - - סופגת. כל המנגנונים האלה משאירים במנגנונים את הכספים האלה והכספים לא מגיעים ליעדם. אז אולי תשחררו אותנו, שנקבל לפחות את הבסיס. לפחות את הבסיס.

תודה. אני מבקשת - - -

וחוסר השקיפות הזה, ואני מאד מודה לך, גברתי יושבת הראש, שכינסת את הוועדה - - -

אני מצטערת, אבל יש לנו רשימת דוברים סגורה ואני חייבת להתקדם.

אבל במקום שתכלאו אותנו - - -

אנחנו מעכבים פה את ועדת החינוך שאמורה כבר להתחיל דיון. אני מתנצלת.

במקום שתכלאו אותנו - - -

אבי ילאו, מנכ"ל הוועד הציבורי למען שוויון בחינוך. אנחנו נמשיך את הדיון הזה. בבקשה, רק בכמה מילים ומשרד החינוך, אני אבקש מכם מילה וחבר הכנסת איתן ברושי, שהצטרף לדיון.

תודה. אנחנו לא נדבר על הגזענות, כי על הגזענות כבר דיברנו בלא אחת מהוועדות שלך ובכלל בוועדות פה באנו, דיברנו על הגזענות, על האופי והיחס שהמשטרה מעניקה לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה ולא רק המשטרה, גם משרד החינוך לא חף מכל הדברים האלה ויתר המשרדים. אבל באנו להיות קונקרטיים. באנו לשמוע דברים פרקטיים.

באנו לוועדת השקיפות וכל מה שקיבלנו זו מצגת אי שקיפות. מצגת שלא מספרת לנו כלום, שאנחנו לא יודעים באמת מה קורה במשרדים האלה. הרי מושקעים כל כך הרבה כספים ביוצאי אתיופיה, שכבר היינו אמורים להיות, אני חושב שאם הכסף הזה היה מגיע באופן ישיר לכל משפחה אתיופית, היינו היום באלפיון העליון. כלומר אם הכסף הזה היה מגיע לקהילה האתיופית באופן ישיר. אלא מה היא? שהכסף הזה בסופו של דבר נספג בצינורות ואנחנו מכירים המון החלטות ממשלה, לא החלטה אחת ולא שתיים, לפחות בעשור האחרון 10 החלטות ממשלה, שהכסף לא מגיע.

אני מצפה שבוועדה כזו נשמע פירוט של כל משרד ומשרד – איפה הכסף הזה נמצא, מה עושים עם הכסף הזה? זה לא מספיק לבוא ולהגיד לנו, והיה פה איזה טייטל חברה אזרחית, מעורבות הורים. מה זה אומר בעצם?

הכסף של הדרך החדשה, שגם זה הדרך הגדולה וכו' והתכניות הגדולות של הפרויקט החינוכי, בסופו של דבר מדינת ישראל עושה ופרופסור הרצוג אמרה יפה – מדינת ישראל קלטה את קהילת יוצאי אתיופיה וראתה בה ביצת זהב. ביצה שואבת. זה משאבות כסף שהמדינה עושה עלינו כסף והכספים האלה לא מגיעים. הרי אנחנו יכולים לעשות עכשיו סיבוב רגע בקריית משה וברמת אליהו ובקריית מלאכי, לראות את ההזנה הפושעת שם, לראות שבאמת הכספים לא מגיעים. לראות את ההישגים בחינוך, לראות את טיב ההוראה ולהבין מהצד השני שגם - - -

אנחנו נדאג שהכסף הזה אכן - - -

שמורים לא מועסקים, מורים ממוצא אתיופי לא מועסקים, אז הגזענות קיימת, המציאות העגומה – כולנו נוכחנו לדעת ולראות אותה. הגיע הזמן שנעבור דרגה אחת מעל הסיסמאות, דרגה אחת מעל כל הכנסים היפים האלה ובאמת לשמוע דברים תכליתיים של איפה הכסף, מה עושים עם הכסף הזה.

תודה, תודה.

לא יכול להיות שעושים שוב ושוב דברים ורק להגיד האטימות הממסדית או האטימות וכל הדברים האלה. וזאת בימה חשובה להזכיר גם, תראו, הגזענות פוקדת אותנו, הגזענות נמצאת והגזענות גם פוגעת באברה מנגיסטו, וחשוב להגיד גם את הדברים האלה. תודה.

תודה רבה. יושב ראש התנועה הלאומית למען שוויון הזדמנויות, גם, בבקשה, בכמה מילים.

שלום. קודם כל תודה רבה, יושבת ראש הוועדה. אני מאד מודה לך שדרשת. יש לפחות בעולמנו צדיקים שדורשים שהאמת תצא לאור.

אני מסיימת, שתי דקות. בוא תצטרף אלינו, זה דיון חשוב.

זה הכל חשוב, רק שזה חוזר על עצמו כל דיון אחרייך.

גם מאד חשוב לוועדת חינוך. אנחנו מתנצלים.

יש אנשים בחוץ, עם כל הכבוד.

נכון, הגיעו אלינו היום הרב מוזמנים ואני באמת מתנצלת.

אנחנו בארץ קרוב ל-40 שנה. לא השתנה. 5 שנים מחכים, אחרי 5 שנים התכנית נכשלת, תכנית אחרת חדשה, פתאום חדשה קמה וכל זה ככה אותו דבר, אותו סרט שאני מכיר כמעט 40 שנה, כבוד יושבת הראש.

הבעיה איננה ההחלטה של הממשלה. הבעיה היא שהפקידות הבכירה במשרדי הממשלה לא משלימה בקיומנו. לא עושה. אנשים כמו זה למשל, אדם שלא הצליח, צריך להגיד לו די. אז איך זה יצליח? במשרד החינוך יש הסללה חד משמעית. ילדים מוסללים מראש, הולכים לרמה הכי נמוכה שמספיק להם לכתוב ולקרוא ולהיות משרתים של האדונים, לא יותר מזה. במשטרה האלימות עולה וחוגגת. אין עונש. אין כלום, אין שום דבר.

מה שאני מבקש מכבוד יושבת הראש, אני רוצה לומר שקודם כל בנושא האתיופים מדברים בהרבה כסף. אין שום שינוי. תסתכלי עכשיו דבר אחד, הנה הגברת, נציגת משרד ראש הממשלה, רק חודש אחד עבדה ואותה מביאים, כי היא לא מכירה. את זה שמנהל אותנו קרוב ל-20 שנה לא מביאים. למה? כדי שלא נדרוש. איפה הוא? איפה האדם הזה שהוא אחראי?

אני רוצה לקרוא מעל הבמה הזאת לראש הממשלה, שהוא לא רק ראש הממשלה, אלא גם לקח על עצמו להיות אחראי בנושא האתיופים ואני קורא לך, כבוד ראש הממשלה, הקהילה כשהיא שמעה שאתה לקחת את האחריות, חשבנו לרגע שהבעיה הולכת להיפתר. הנה, מאז שאמרת שום דבר לא השתנה. איפה כל הכסף? איפה כל ההבטחות?

הדבר השני - - -

תודה רבה יפת.

הדבר השני - - -

לא, לא, אני מצטערת.

אני מבקש להעניש אנשים גזעניים. לחוקק חוק שמעניש את האנשים הגזעניים שפוגעים בקהילה ובקידומה של הקהילה. אמרו שיש לערב את - - -

תודה, יפת, אני מצטערת, תודה. אני חייבת לסכם את הדיון. אני רוצה לבקש דבר כזה מכל המשרדים שלא הספקנו לשמוע אותם כאן. אני מבקשת מכם להעביר לנו בכתב.

תודה רבה.

תודה רבה יפת. חל פה בלבול מאד מאד גדול בין משרדי הממשלה ובין הגוף שאמור לתכלל את קידומה של דרך חדשה והתכנית לחיזוק יוצאי אתיופיה, בלבול חריף מאד שאנחנו זיהינו כאן לגבי התקציבים האלה וחלק מהבעיות והמקור לבלבול הזה זה חוסר שקיפות. כשאתם נותנים פה תקציבים בכותרות, אבל לא מצליחים להסביר לנו איפה באמת נמצא הכסף, לא מצליחים להגיד לנו אם הכסף - - -

אם אני - - -

סליחה, אבל קשה לי לדבר כשיש פה רעש. אני מסכמת את הדיון.

אם יש לי 10 דקות להיות בישיבה.

אין לך. אנחנו מסיימים בשתי דקות, חיים.

מה לעשות?

סתיו.

לא, אבל חברים, סליחה - - -

זה משהו משמעותי, אני חייב להגיד לך את זה.

אם זאת שאלה.

אני אגיד לך איפה הכסף. אם ה - - -

לא, לא, סליחה, אנחנו סיימנו. חברה, אני אגיד לכם דבר כזה ואני גם מבקשת מחברי הכנסת שנכנסו לכאן, אל תדאגו, אנחנו נמשיך עם הדיון הזה.

זה כסף שבוי אצלם - - -

אנחנו בכל זאת נסכם את הדיון, חברים. הדיון הזה הוא דיון מאד טעון והוא דיון מאד כואב. הוא כואב מאחר שלאורך שנים ארוכות, כבר עשורים, נזרקות הבטחות אל עבר קהילת יוצאי אתיופיה, הבטחות גדולות גם לעבר הציבור הישראלי בכלל, כשרוב הציבור הישראלי כמובן מעוניין בשוויון ובשילוב מלא ולא היה רוצה לראות את הגזענות המכוערת שהתפשטה כאן. וההבטחות האלה נזרקו לאוויר, אבל התקצוב מאחוריהן והקיום והמימוש של ההבטחות האלה הוא מאד לא ברור לנו.

בלי שקיפות, מימוש התקציבים ומעקב אחר היעדים, אנחנו לא נוכל להבין ולא נוכל באמת להביא את התכנית הזאת באופן יעיל לכדי מימוש, זה לא יקרה לעולם. ויש סיבה לבלבול הזה ויש סיבה למה אנחנו לא מקבלים את המספרים המלאים ממשרדי הממשלה. כנראה שגם רוצים שנתבלבל. כנראה שרוצים שלא נדע בדיוק ולא נוכל לעקוב אחר מימוש התכנית ונשמע את ההבטחות, אבל מי יודע מה יקרה איתן.

ההבטחות נשמעות מאד טוב בתקשורת. ליוצאי הקהילה ובכלל לאזרחי ישראל, הן לא נראות במציאות עדיין. לא מספיק. אני כן מברכת על השינויים ששמענו כאן, השינויים שהציגה מנכ"לית משרד המשפטים והשינויים שהציגו פה במשטרת ישראל. אנחנו רוצים לראות תוצאות רחבות בכל משרדי הממשלה.

אני מבקשת מכל המשרדים שלא השיבו לנו כאן, לקבל מכם סטאטוס התקדמות לפי היעדים של התכנית שמפורסמים בתוך התכנית - לפי היעדים שלכם סטאטוס התקדמות. היכן נמצאים כל התקציבים.

דיברת, הגברת דולב, על תקציבים שאמורים לעבור בהעברות תקציביות – מה הם התקציבים האלה ואיזה כספים אמורים לעבור בהעברות תקציביות, במספר ולפי משרדים.

אני מבקשת גם את טבלת האקסל, עם כל התקנות התקציביות שנמצאות שם ופרשנות שלכם, של איך אתם מתכוונים לעבוד ולוודא שהתכנית הזאת ממומשת בכל משרדי הממשלה לפי המסמכים שהצגתם לנו כאן.

אני מבקשת מכם בבקשה את התוצאות של הבדיקה הזאת בתוך שבועיים ימים מהיום ואנחנו נקיים על זה דיון המשך.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.