הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 71
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
יום שלישי, כ' בכסלו התשע"ז (20 בדצמבר 2016), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/12/2016
הצעה לדיון מהיר- שקיפות בתכנית לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לדיון מהיר – שקיפות בתכנית לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים, של חה"כ עיסאווי פריג'
מוזמנים
¶
יובל בנימין - סגן מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך
תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמלי, משרד החינוך
עלי הייכל - מפקח ארצי חינוך חברתי קהילתי בחברה הערבי, משרד החינוך
שפיע אלג'מאל - מפקח הוראת מדעים במגזר הערבי, משרד החינוך
ליאור נוריאל - ראש תחום תכנון כלכלי את"ב, המשרד לבטחון פנים
שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לבטחון פנים
סאלח ביקעי - מנחה כוללני למגזר הערבי, הרשות מלחמה בסמים, המשרד לבטחון פנים
איריס פרנקל כהן - ראש תחום אסטרטגיה, המשרד לשוויון חברתי
עאמר רשרש - ראש מִנהלת הגליל והנגב, משרד התחבורה
דרור גנון - מנהל אגף בכיר תכנון, תפעול ורישוי תח"צ, משרד התחבורה
הדר וינטר גולן - מרכז בכיר ארגון ופיתוח, משרד הכלכלה
מתן רטנר - מרכז בכיר פרויקטים וועדות מקצועיות, משרד הכלכלה
לובנא זועבי - מנהלת תחם תרבות ערבית, משרד התרבות והספורט
גאזי נוגידאת - מפקח מינהל הספורט, מתאם קשרים בינלאומיים, משרד התרבות והספורט
גלית שמאע - מנהלת אתר האינטרנט, משרד הבינוי והשיכון
רבקה שאלתיאל - ע.מ. אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון
אורי שיינין - רכז תחום תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר
מריה ג'ריס - מנהלת תחום פיתוח כלכלי ואשכולות, משרד הפנים
שי מעוז - אגף תקציבים, משרד הבריאות
איימן סייף - מנהל הרשות, רשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים
ג'עפר פרח - מנכ"ל, מרכז מוסאווא
גלית גלעד - סמנכ"ל ארגון בטרם
מג'די עיאשי - מנהל קשרי ממשל חברה ערבית, ארגון בטרם
אביטל אפל פנקס - דוברת ומנהלת קשרי ממשל, ארגון בטרם
דברה גילד חיו - נציגת האגודה לזכויות האזרח
יוסי הירש - גמלאי, פעיל
עבד אל עזיז חאלדי
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר המתרגמים
הצעה לדיון מהיר – שקיפות בתכנית לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים, של חה"כ עיסאווי פריג'
היו"ר סתיו שפיר
¶
שלום לכולם. אני פותחת את הדיון של ועדת השקיפות בנושא של התכנית התקציבית לציבור הערבי. אני רוצה בראש ובראשונה להודות לחבר הכנסת עיסאווי פריג' שזימן את הדיון הדחוף הזה. אנחנו קיווינו לקיים אותו עוד טרם ההצבעה על התקציב, כשהיה מאוד קשה לחזות מתי באמת יגיע, היא התרחשה אתמול עד אמצע הלילה בוועדת הכספים, ואחת השאלות שנשאלתי ושאלו חברי הכנסת, פעם אחר פעם בתוך הישיבה ובזמן ההצבעות על התקציב, זה איפה נמצא התקצוב הזה, ההבטחה הגדולה הזאת, הכול כך חשובה, של תכנית תקציבית רב שנתית, 15 מיליארד שקלים, שאמורה לעשות את המעשה שהיה צריך לעשות כבר לפני שנים, של צמצום פערים בתוך החברה הישראלית אל מול המגזר הערבי. שוב, תכנית שהיינו מצפים לראות אותה בכל תקציב מדינה, במשך שנים, היינו מצפים לראות אותה כדבר קבוע, עם יעדים ברורים, שאפשר למדוד אותם, שאפשר לבדוק אותם, שאפשר מדי מספר חודשים לזמן את המשרדים השונים שאחראים ולהבין איפה אנחנו עומדים וכמה שיפרנו והאם אנחנו באמת מייצרים התקדמות מתוך רצון לראות התקדמות בתוך מספר שנים.
אבל מתוך התחקיר שעשינו כאן בוועדה, והתחקיר שניסינו להמשיך גם בוועדת הכספים, לא הצלחנו לקבל תשובות מלאות על איפה התקציב הזה נמצא ממש בתוך תקציב המדינה. שוב, אנחנו מצפים לראות תקציב שהוא ממש תקציב, קודם כל תוספתי וגם צבוע, שאפשר לראות בדיוק מהו, לעקוב אחריו ולהבין לאן התקדמנו. אבל לא הצלחנו למצוא את הפרטים האלה.
אני אציין גם ואומר שאחרי שהתכנית הזאת אושרה בממשלה שמענו גם התבטאויות שונות של שרים בממשלה שאומרים פתאום שצריך לבטל אותה, במשרד החינוך חתכו חלק מהתקציב הזה לפתע, התבטאויות שאנחנו מגלים ולא מסכימים איתם והיינו רוצים לראות - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
כן, אנחנו מקווים מאוד שהדבר הזה לא באמת חתך את התקציבים. אני אבקש מחברי עיסאווי לפתוח את הישיבה וכמובן גם ניתן לחברי הכנסת, תודה רבה שכיבדתם אותנו כאן, ולנציגי הציבור הרבים שהגיעו לפה. אני רק אומר בפתיחה, יושבים איתנו גם נציגי המשרדים, יושב איתנו כאן איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ורכז פעולות החלטה 922, ואני מאוד מצפה לשמוע ממך את הפרטים.
תחליטו, חברי הכנסת, אם אתם רוצים לשמוע ממנו ראשית ואז לשאול שאלות ואחר כך לומר את הדברים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אנחנו כאן במטרה לקבל כמה שיותר פרטים, פנינו אליכם מראש, ביקשנו גם לקבל את המידע הזה מראש, נבקש לבחון אותו כאן בוועדה, נשאל גם את הארגונים החברתיים איך מתנהל התקציב הזה ולאן הוא הגיע ואני מקווה שבעקבות ישיבת הוועדה הזו נוכל בשנים הקרובות לבצע מעקב הדוק אחר התקציב הזה ולוודא שהוא באמת מצליח להגשים את מטרותיו. עיסאווי, בבקשה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
תודה לך, גברתי היושבת ראש. שני דברים. ראשית כל אני חייב לציין, סתיו שפיר, יושבת ראש הוועדה, ואני אומר את זה בגלוי ושיהיה ברור, לקחה על עצמה משימה. משיחות פנימיות שקיימנו, מה שהובטח צריך להיות מקוים. אנחנו מתכוונים יחד איתה וביוזמתה, יש לה חלק נכבד בזה, לעשות מעקב כל ארבעה חודשים על ההתקדמות בפועל של מה שהובטח. אנחנו לא מדברים על מה שצריך, זה סיפור אחר, זה לא האולם הזה. הובטח, ובקול חזק של ראש הממשלה וחברי כנסת מהקואליציה, על תכנית כלכלית לפיתוח המגזר הערבי, שהסך הכול שלה אנחנו עד עכשיו לא יודעים, האם זה 9 או 10 או 11, זו תעלומה אחת גדולה, אבל זו סוגיה שנבין אותה, אבל, ידידים, חברים, מה שהובטח, אנחנו נדאג שזה יגיע.
לשם כך, ידידי איימן, אנחנו מאוד מחבבים אותך, אתה אחד מאיתנו, אבל אתה צריך להבין אותנו, אין הנחות. אין הנחות. הובטחו 10 מיליארד שקל, נכון לעכשיו עברה שנה, אנחנו רוצים להבין בשנה הזו, ברמת הביצוע, מה יצא ליישובים ולמועצות ואיך התושב מרגיש את זה. על פי כל הנתונים שאנחנו מקבלים ואני מקבל, יכול להיות שזה בגדר שמועות. זה הכול כלאם פאדי, אני מבקש ממך, תוכיח לנו ולציבור שזה לא כלאם פאדי ואכן יש ברמת השטח עשייה.
הדבר השני שאני רוצה שנתייחס אליו, גברתי היושבת ראש, כל דבר שמובטח חייב לקבל ביטוי בתקציב. אם זה לא מקבל ביטוי בתקציב מאיפה זה יבוא? אני שואל את השאלה, מאיפה זה יבוא? עכשיו אנחנו דנים בתקציב המדינה, אני לא מצליח לאתר את הסעיפים שייתנו מענה לכל ההבטחות שנתקבלו מההבטחה הזו. זו סוגיה שאני מבקש לאזור אומץ ולהגיד 'אנחנו כך וכך וכך וכך', לא לחיות על שינויים בתקציב, לא לחיות על חסדי משרדים ושרים, זה כסף צבוע, קשיח, שאמור להגיע ליעדים. אני לא רוצה להיכנס לרמת המיקרו, אני רוצה לשמוע אותך ובהתאם לכך אני אשאל את השאלות שיש לי לגבי יישום בפועל.
אבל תאזור אומץ, איימן, נכון שאתה נמצא בתפקיד ממלכתי ונציג ממסד, אבל אתה גם בן לחברה הערבית שזקוקה נואשות לצמצום פערים. תודה.
איימן סייף
¶
צהריים טובים לכולם ותודה רבה על הזמנת הדיון החשוב הזה. אנחנו, כרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי, כפי שהוצג, אחראים על הריכוז והניהול של תכנית החומש, 922. אני חייב לציין, אני כבר 22 שנים בממשלה והובלתי הרבה תכניות ממשלתיות ולדעתי זו אחת התכניות החשובות שהממשלה קיבלה אותן בשנים האחרונות. זו תכנית, שתיכף אני אפרט למה היא חשובה לנו, גם מבחינת ההיקפים שלה וגם מבחינת ההשפעה שלה.
אני, ברשותכם, אנסה לענות על השאלות שנשאלנו, שלחתם לנו גם שאלות לדיון הזה, אני אנסה, כמובן, לרדת לפרטים ולהגיד לכם מה עשינו מיום החלטת הממשלה שהתקבלה, כפי שאתם יודעים, ב-30 בדצמבר 2015, זה כמעט שנה מהיום ומה עשינו עד היום. דבר ראשון, יש לנו ועדת היגוי במשרד שלנו, מנכ"ל המשרד והשרה שלנו, גילה גמליאל, שותפה ומובילה את כל התכנית הזאת, אז יש לנו ועדת היגוי שבתוך הוועדה הזו יושבים גם ועד ראשי רשויות, ג'עפר נמצא איתנו גם בוועדת ההיגוי, כל הנציגות של משרדי הממשלה.
הוועדה הזאת התכנסה ביוני ואישרה תכניות עבודה של משרדי הממשלה שהוצגו בפנינו ובספטמבר קיימנו עוד פעם ועדת היגוי, על מנת לעקוב אחר יישום תכניות העבודה של משרדי הממשלה. זה דבר אחד שהוא מאוד חשוב. בעוד שבועיים שלושה אנחנו הולכים פעם שלישית את הוועדה. אז חשוב לי כאן לציין שגם הנציגות של החברה הערבית נמצאת איתנו בוועדת ההיגוי.
הדבר השני, וזו ועדת שקיפות, סתיו, חשוב לנו גם הנושא של השקיפות אז הקמנו אתר אינטרנט שהוא זמין לכל אחד, הכתובת שלו זה d922.shivyon.gov.il, שבתוך האתר הזה אנחנו שמים את כל הפרוטוקולים של ועדות ההיגוי, אנחנו שמים שם את כל המצבות של משרדי הממשלה, שמציגים לנו בוועדות ההיגוי ואנחנו מדווחים באתר הזה בעצם על ההתקדמות של העבודה שלנו ביישום של החלטת הממשלה. כמובן צריך לשפר וצריך לייעל עוד ולהנגיש את זה כמובן עוד, אבל יש את הפלטפורמה הזאת שהיא מאוד מאוד חשובה לנושא של השקיפות.
איימן סייף
¶
d922.shivyon.gov.il, מי שרוצה להיכנס לזה הוא פשוט רק שולח לנו מייל עם הפרטים שלו, אנחנו מאשרים אותו ואז יש כניסה למידע הזה.
איימן סייף
¶
כי בהתחלה עשינו את זה לרשויות המקומיות, לארגונים, עכשיו יש יותר ביקוש יש יותר ביקוש אז עכשיו אנחנו רוצים לפתוח את זה יותר. זה רק תהליך טכני מאוד מאוד פשוט, אנחנו לא עושים סינונים או משהו כזה, כל מי שמבקש מקבל.
היו"ר סתיו שפיר
¶
כן, אבל, איימן, רק בשביל ה - - - באמת, אתם מעלים את המידע, זה מבורך מאוד, מה שאמרת עכשיו מאוד מאוד משמח אותי, ראוי שזה יהיה פתוח לכל הציבור, לא צריך שם סיסמת כניסה.
איימן סייף
¶
אנחנו מכינים בעצם מדריך יישום לכל הרשויות המקומיות על מנת לסייע להם ביישום הביצוע מול המשרדים השונים. קיימנו כנסים בחברה הערבית בנצרת ובמקומות אחרים ואלה הדברים שעשינו עד עכשיו מבחינת התארגנות טכנית מול הרשויות.
השנה הזאת, סתיו, אני חייב לציין, לפחות מחצית השנה הזאת הייתה שנת התארגנות לגיבוש התכניות ולסיום התכניות ועכשיו, ברשותכם, אני אגע במה זה בעצם התכנית בשני משפטים, אבל מה באמת נעשה בפועל ב-2016. למי שלא מכיר את זה, הרקע לתכנית הזאת זה גם עיוותים שקיימים בתוך משרדי הממשלה. לא יכול להיות שמשרד ממשלתי הקצה עד היום רק 7% מהתקציב שלו לחברה הערבית בעוד אנחנו 20% מהאוכלוסייה ולכן המטרה שלנו כאן הייתה לתקן את העיוותים האלה במנגנוני ההקצאה של משרדי הממשלה וכמובן יש עוד כשלים נוספים ולכן הפתרון שאנחנו מציעים זה תיקון מנגנונים ותקציבים חדשים לתוך הסיפור הזה.
אבל תיקון מנגנונים, לדעתי זו הבשורה הכי גדולה, סתיו, זה פשוט לטפל בשורש הבעיה, בבסיס הבעיה בתוך משרדי הממשלה, לא יעלה על הדעת שמשרדי ממשלה לאורך עשורים מפלים את החברה הערבית. המטרה שלנו בתכנית הזאת, אם נצליח ליישם את זה בצורה מלאה, זה באמת לתקן את העיוות הזה שהיה קיים עשרות שנים. לכן זה מה שאנחנו הולכים לעשות, שינוי במנגנוני ההקצאה וגם טיפול במגוון תחומים וטיפול הוליסטי.
אלה המרכיבים של התכנית, כפי שאתם רואים את זה כאן. אנחנו רוצים להעצים את הרשויות, רוצים להשקיע בחינוך, בעיקר בחינוך בלתי פורמלי, כל הסוגיה של התכנון, של הדיור, של התחבורה, הנושא של התעשייה והמסחר, תעסוקה וכל הסעיפים שאתם רואים כאן.
אלה ההערכות שלנו, יחד עם אגף התקציבים, לגבי כלל התכנית, לפי התחומים שאתם רואים כאן. זה 9.7 מיליארד שקלים בחמש שנים והתקציב הדיפרנציאלי שאמור לעבור בחברה הערבית מוערך בכ-5.8 מיליארד שקלים, לכן מדברים על ה-15 מיליארד, ואלה המספרים. חברים, אנחנו גם פרסמנו את המספרים האלה, הפצנו אותם.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, המספרים ידועים, אנחנו רוצים להבין איך הם מתחלקים. גם כשאתה מדבר על מנגנוני הקצאה, שזה מבורך, איפה אנחנו רואים את ההקצאות האלה בתקציב 17'?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני רק אוסיף, ברשותך, סתיו, איימן, אתה אמרת שלקח לכם חצי שנה להתארגן, ישיבות, פרוטוקולים, ועדת היגוי.
איימן סייף
¶
השקף הבא. אנחנו מדברים עכשיו על תקציב 2016 ואני אעבור איתכם ממש נושא נושא, ויש פה נציגים של משרדי הממשלה שנמצאים פה, הם גם יתייחסו, כל אחד בתורו, לפי ההחלטה של יושבת הראש.
בנושא של משרד התחבורה, אתם מדברים על מה עבר. בהחלטת הממשלה נכתב שאנחנו רוצים ש-40% מהתוספת לתחבורה ציבורית תלך לחברה הערבית. המשמעות של זה היא 100 מיליון שקל.
איימן סייף
¶
נכון, או יותר. מה נעשה עם זה, אתם רואים. דרור ממשרד התחבורה יושב כאן, הוא יכול גם לפרט יותר. יש קווים חדשים, תדירות, הוארכו קווים בתוך הסעיפים האלה וגם הולכים להתחייב על הכספים הנוספים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
הערה, סליחה. אני מאוד מצטער, איימן, את התכנית הזו שמענו 20,000 פעם וגם יש לנו קלקולי קיבה מהנתונים האלה, סליחה על הביטוי. אני מאוד מבקש שאיימן יהיה פרקטי ואכן יגיד, התקציב עכשיו עובר מחרתיים, בבקשה, מה אתם מציעים. הנה עכשיו יש לנו כינוס למטה, לכל הרשויות, כולל הרשויות היהודיות, של 200 מיליון שקל. סך הכול 200 מיליון שקל מענקי איזון, זה חייבים להעביר. 200 מיליון שקל, נטו, אין. אז עם כל הכבוד, אני מאוד מבקש, אני מעריך אותך מאוד, תהיה פרקטי וכל הנתונים האלה, אולי אנשים לא מכירים, אני מאוד מכבד את הנוכחות של כולם, אבל שנהיה פרקטיים ומעשיים מה הלאה.
אני בעד שתספר על 2015, אין אף פרוטה, אין אף גרוש, אז מה אתם עושים? אז כמה אתם מעבירים ומתי? יש אפשרות כזאת להגיד כאלה נתונים? עם כל הכבוד.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, אני ביקשתי בדיוק הצוות שלי שגם יוציאו לי את נתוני הביצוע מהמחשב כדי שנוכל להסתכל. אנחנו כבר סיימנו את 2016, יש פה כבישים עירוניים, תכנית עבודה, תאושר ותחויב עד סוף השנה, זה עכשיו. אז היא אושרה וחויבה?
איימן סייף
¶
אז תיכף אני אתייחס לזה. אני אומר, עוד פעם, אני מנסה להיות מאוד מאוד פרקטי, 100 מיליון שקל בנושא של תחבורה ציבורית, עבר. משרד התחבורה, חלק מזה הופעל, חלק בתהליכים של הפעלה. הכבישים העירוניים, 220 מיליון שקל נמצאים במשרד התחבורה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
מה שכתוב, 40% או 100 מיליון, היותר מתוך זה, האם הנוסחה הזה התקיימה ב-2016 במשרד התחבורה בקשר לתחבורה הציבורית? הנוסחה הזו שאתם ציינתם, האם היא התקיימה בפועל בתקציב משרד התחבורה?
דרור גנון
¶
אנחנו עוברים מוועדה לוועדה. אני דרור גנון, אני מנהל אגף בכיר לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. קודם כל אנחנו בשנה השנייה שלנו, משרד התחבורה והתחבורה הציבורית יישמה את ההחלטה במלואה וגם התחילו אותה בזמן. למעשה אנחנו התחלנו את השיפור והשדרוג במגזר הערבי משנת 2013 וכבר התחלנו להעמיד מקורות עצמיים של משרד התחבורה בסדר גודל של 35-40 מיליון שקל בשנה כשב-2015, במסגרת החלטת הממשלה, העמדנו 100 מיליון יותר, ותיכף אני אסביר גם למה.
דרור גנון
¶
זה לא מתקציב משרד התחבורה אלא מתקציב תוספת השירות בתחבורה הציבורית. תקציב משרד התחבורה הוא 60 מיליארד והוא כולל הרבה מרכיבים אחרים.
איימן סייף
¶
כלומר התקציב היה 4.9 מיליארד שקל, עלה ל-5.2 מיליארד שקל, הפער 300 מיליון שקל, מתוך זה אומרים לך 40%.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, רגע, הוזכרה פה נוסחה פשוטה שאומרת, מהתוספת שקיבלתם לתקציב השנתי, 40% ממנה זה מה שהולך למגזר.
דרור גנון
¶
עוד פעם. אני יודע ממה אני מקבל כסף וממה אני מוציא את הכסף. החלטת הממשלה התייחסה לתוספות שירות בתחבורה הציבורית, נקודה. אני לא מתייחס לתקציבים שמשרד התחבורה מקבל גם לרכבות או למטוסים או לאניות.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
כן, אבל אנחנו לא רוצים שתגיד מה שאתה רוצה, אנחנו רוצים להיות צמודים להחלטת הממשלה. האם היא מתקיימת כמו שצריך, זה מה שאנחנו רוצים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
הבנתי שיש סיכום, אבל למה תקציב שהוחלט כבר בהחלטת ממשלה, שהוא כל כך משמעותי, לא נמצא בבסיס התקציב. למה צריך לקבל אותו לפני סוף השנה?
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני חייבת את התשובה לשאלה הזאת. אתם יודעים למה אני שואלת את זה? כי מה קורה אחר כך? אנחנו מגיעים אחר כך לוועדת הכספים ומביאים עשרות העברות תקציביות ואני רואה איך חברי כנסת צריכים ללכת ולהתחנן בשם הציבור שהם מייצגים לכל מיני תקציבים שכבר הובטחו בהחלטת ממשלה. למה זה צריך לעבור אחר כך כל מיני דילים פוליטיים? למה זה לא יכול להיות בבסיס התקציב?
היו"ר סתיו שפיר
¶
כל מה שמגיע בסוף בהעברות תקציביות לוועדת כספים עלול להיות כפוף לדילים פוליטיים. זה אני אומרת לך מניסיוננו העגום מאוד בוועדת כספים ולכן אני שואלת למה - - - זה גם באינטרס שלכם שזה יתוקצב בבסיס.
איימן סייף
¶
סתיו, התקציב של התחבורה הציבורית, מה שאנחנו מדברים כאן, זה על קווים חדשים, זה על שירות נוסף, התוספת הזאת נכנסת לבסיס התקציב.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
לפני שתענה, אני אחדד את השאלה עבורך. ב-2017 ו-2018 הדיון העכשווי שאנחנו עושים בתקציב המדינה, ה-40% שקיבלנו, 350, הם בבסיס התקציב או אמורים להיות העברות תוך כדי.
דרור גנון
¶
בבסיס התקציב. ב-17'-18' הם נמצאים בבסיס התקציב. ב-15' לא היה תקציב מדינה, כמו שאתם זוכרים - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
התוספת, ידידי, בתחבורה הציבורית, 17'-18', שאתם אמורים לקבל, כמה היא במונחי כסף?
דרור גנון
¶
התוספת היא 100 מיליון שקלים פלוס מקורות שאנחנו כנראה נעמיד במהלך השנה לתוספות נוספות ביישובים המעורבים. אני מעריך שזה יהיה בסביבות ה-130 מיליון שקלים.
דרור גנון
¶
בתקציב הדו שנתי. בנוסף לזה אנחנו נעמיד מקורות נוספים של המשרד, שהם לא במסגרת התכנית, לטובת העניין.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני מדגיש את הנוסחה של ה-40%. החברה ממשרד התחבורה אומר 100 מיליון, אני שואל על הסכום הכולל, למה - - - יכול להיות מצב ש-40% הם יותר מ-100 מיליון.
דרור גנון
¶
לא, לא לגבי תחבורה ציבורית. עוד פעם, אני מדבר על תחבורה ציבורית כרגע, זה הנושא הראשון שמופיע לכם פה. התחבורה הציבורית. אז בואו נדבר רגע על התחבורה הציבורית. התחבורה הציבורית, בהחלטת הממשלה כתוב שיוקצה 100 מיליון שקלים למשך חומש, שזה חצי מיליארד שקלים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
הגבוה מביניהם, חברים. אז כמה הסכום הכולל? יכול להיות ש-40% הוא יותר מ-100 מיליון.
אורי שיינין
¶
דרור מדבר במונחי בסיס תקציב, הוא אומר שבסוף תכנית החומש תהיה תוספת של חצי מיליארד שקל בבסיס התקציב. אתה מדבר במונחים של כמה כסף אתה תוציא במשך החמש שנים ואז אתה מקבל מיליארד וחצי, כי זה 500 ועוד 400 ועוד 300 ועוד 200 ועוד 100. אין פה מחלוקת, זה פשוט דרך - - -
אורי שיינין
¶
ב-19' זה 400, ב-20', זה 500. דרור מסביר לך בצורה הוגנת שבכל שנה אתה מוסיף 100, לכן הוא קורא לזה 100, והוא אומר לך יותר מזה, 'אני התחייבתי ל-100 בהחלטת ממשלה, אני אוסיף יותר מ-100 כנראה'. בואו, אנחנו פה בדיון שהוא לא אמור להיות דיון - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
גם לא צריך להיבהל מזה ששואלים שאלות. אנחנו מנסים להבין. אני אגיד לכם איך היה אפשר להבין הכי פשוט - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
רגע, חברים, סליחה. אני מנסה להבין את המספר. יש פה שתי שאלות שאותי מעניינות במיוחד וחברי הכנסת האחרים יכולים כמובן לשאול שאלות נוספות שמעניינות אותם. 2016, במספר, מה בסוף עבר והושקע בתחבורה ציבורית במגזר. זאת שאלה אחת. שנית, אמרת לי שקיבלתם את זה רק בסוף השנה ולכן אני שואלת למה זה לא תוקצב בבסיס מלכתחילה ואם ב-17'-18' זה מתוקצב בבסיס או שגם עכשיו הם יקבלו את זה רק בסוף 17' או בסוף 18'.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
350 מיליון ב-2016, על פי הנוסחה הזו אני אמור לקבל לתוך התכנית 40% ולא 100 מיליון. איפה גם זה עומד לעומת ה - - -
דרור גנון
¶
אני אסביר את זה שוב ואז אתם תבינו. בכספי סובסידיה, בניגוד לפרויקטים, זה כסף שלא מתוקצב פעם אחת, נבנה כביש ונגמר הכביש, אלא זה נכנס לבסיס הסובסידיה וזה אומר שמהיום והלאה, לנצח, זה יתוקצב כל שנה. לכן בחישוב רב שנתי של חצי מיליארד שקל זה מיליארד וחצי. זאת התשובה לשאלתך. בסוף זה שווה ערך למיליארד וחצי, כי בשנה הראשונה זה 100 מיליון שרץ קדימה עוד חמש שנים, זה 500 מיליון, ובשנה לאחר מכן נוסף עוד 100 מיליון, שרץ ארבע שנים, שלוש, שתיים, אחת, עד שאתה מגיע לחמש שנים זה סך הכול השקעה בחמש שנים מיליארד וחצי שקל לכספי סובסידיה. זה לשאלה הראשונה. לאי ההבנה לעניין הזה.
לגבי השאלה השנייה, בשנת 2016 היה לנו 90 מיליון שקל תוספות שירות למגזר הרגיל ועוד 100 מיליון שקל למגזר הערבי, שזה יותר מ-40%.
היו"ר סתיו שפיר
¶
רק מספר. בבקשה, לא צריך. יש פה באמת אנשי מקצוע רציניים, אני רוצה להבין עד הסוף. כמה בכסף, לא רב שנתי, כמה ב-2016 במיליונים עבר למטרה הזו בסובסידיה לתחבורה ציבורית.
דרור גנון
¶
זה לא סוף השנה, זה לפני ארבעה חודשים, מבחינתנו זה התאריכים, כי אנחנו בנינו תכנית שמחלקת את הקווים. למפעילים עצמם יש תקופת התארגנות, שהם צריכים לקנות אוטובוסים. אנחנו לא מתקצבים את הפעילות עד שהיא לא קורית. לכן, בבסיס התקציב ה-100 מיליון קיים, הפעילות עצמה, לוקח לה זמן לקרות. זה הכול.
חוץ מזה במסגרת התקציב הרגיל אנחנו השקענו ביישובים מעורבים, גם בקווים נוספים ביישובים כמו עכו, חיפה ואחרים, גם לאזורים שמשרתים אוכלוסיות כאלה ואחרות, גם קווים - - -
דרור גנון
¶
אני לא יכול לחלק את זה, כי זה פעילות שהיא כוללת, זה לא פרטני פר תחנה, פר מקום, אלא בקווים כלליים.
אורי שיינין
¶
אחלה, מתוכה 100 מיליון הולך לתוספת ליישובי המיעוטים. התוספת בשנת 2018, מעבר לתוספת שניתנה בשנת 2017 היא עוד פעם 220 מיליון, אם אני זוכר.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אוקיי. אני מבקשת מכם, תעבירו לנו את זה בכתב, פירוט מלא של כל המקומות, גם גיאוגרפית, שבהם הושקעו התקציבים ותכנית העבודה.
אורי שיינין
¶
היעד לגבי תחבורה ציבורית, אם אפשר שתי מילים דווקא כהקדמה, במקום שנתעסק רגע בכל הזה, ההחלטה פה, בעצם מה שאיימן הדגיש ונראה לי קצת איבדנו את זה בדרך, זה שינוי מנגנון ההקצאה. אם תסתכלו על התקציב אתם תראו שבשנים עברו - - -
אורי שיינין
¶
תני לי באמת, חברת הכנסת שפיר, אני לא מלאה אתכם פה בסיפורים. זו לא החלטה ראשונה שנתנה כסף לחברה הערבית, אבל לא נעים לי לומר, כל ההחלטות הקודמות היו סוג של פלסטר, סוג של לתת מענה נקודתי פה, מענה נקודתי שם. זו החלטה שבאה ואמרה אנחנו באים ומשנים את מנגנון ההקצאה. לא עושים תקנה ייעודית לחברה הערבית כדי שאנחנו נרגיש, לא נעים לומר, טוב עם עצמנו. אנחנו באים ובבסיס התקציב קובעים יעדים. תחבורה ציבורית זה אולי אחד הנושאים הכי קלאסיים, קבעת יעד מאוד מאוד ברור, 2022 הנסועה של תושב ביישוב מיעוטים תהיה כמו של תושב יהודי ביישובים יהודיים. זה יעד ברור, שאתה יכול למדוד אותו, אתה יכול לעקוב אחריו, לראות איך אתה מתקדם אליו, קבעת כמה כסף אתה צריך כדי להתקדם לזה, שמת 40% מהתוספת ולשם אתה הולך.
אורי שיינין
¶
שנייה, חבר הכנסת פריג', אם אתה תקבע בתקנות ייעודיות את הכסף, מה שאתה תעשה אתה תנציח את המצב הקיים. במקום לפתור את זה, במקום שבבסיס התקציב לפתור - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
בסדר, הובן לחלוטין, אני רק שאלה. אני יושבת פה מול המערכת התקציבית, התקנה, 32.2.001, לפי הפרסומים שלכם לפחות של התיעוד התקציבי, היא הפסיקה להיות מוקצבת ב-2015. עכשיו אני בטוחה שכנראה החלפתם תקנה, אז רק תעדכנו אותנו בבקשה במספר המדויק.
אורי שיינין
¶
לא, להיפך, אני אומר את הדבר הבא, אם אנחנו נלך למקום שבו יהיה כסף לתחבורה ציבורית לערבים וכסף לכל היתר אנחנו ירינו לעצמנו ברגל. המטרה היא שאנחנו נהיה כמו כל מדינה נורמלית, שלא מפרידה בין תושבים, שתושב ערבי יקבל את אותו שירות בסוף כמו תושב יהודי.
היו"ר סתיו שפיר
¶
צריך עכשיו לעשות צמצום פערים, אורי, והשקעה ממוקדת בציבור הערבי כדי לצמצם פערים שנוצרו לאורך שנים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
זה לא שאנחנו יכולים מחר לעבור פשוט לאיזה שיטת תקצוב שתיראה שוויונית, כי המצב הוא לא שוויוני, יש ערים שלמות ויישובים שלמות שאין להם תחבורה ציבורית בכלל.
אורי שיינין
¶
אם היינו שוויוניים היינו שמים 20% בתחבורה ציבורית, לכאורה אנחנו בסדר גמור. המטרה שלנו וזה גם - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אנחנו לפחות קצת אינטליגנטים, לא יותר מדי, מבינים גם בפעם הראשונה שאומרים לנו. עדיין אנחנו רוצים לעקוב אחרי הסכומים, גם עובדה ששמענו פה כמה סכומים שונים ורצינו - - -
אורי שיינין
¶
להיפך, אני מברך על הדיון. אני רק אגיד, הבשורה הכי טובה בינתיים שיש פה בדיון זה מה שבישרת וחבר הכנסת פריג' אמר בתחילת הדיון, פעם בארבעה חודשים דיון כזה זה הדבר הכי מבורך שיכול להיות להחלטה הזו, כי זה יחייב את כולנו, חוץ מלהגיע לאיימן וחוץ מהדיונים הפנימיים שאנחנו עושים בתוך אגף התקציבים, שאני יכול לומר שאנחנו עושים אחת לחודש דיוני סטטוס, לראות כל דבר, ואני אומר שאיימן עושה אצלו פנים דיון אחת ליום בערך על הדבר הזה. אז פעם בארבעה חודשים אנחנו נגיע לפורום שישודר לכולם וכולם יוכלו לראות אותו, זה הדבר הכי טוב, אין דבר יותר טוב מהשמש לדבר הזה.
עדיין, מבחינת הדרך, אני חושב שאם אנחנו נעשה עכשיו אחורה פנה ונחזור לטעויות העבר ונקצה בתקנות ייעודיות לערבים - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
נכון לעכשיו זו הדרך בכדי לצמצם את הפערים. אחרית הימים, החזון הזה, נגיע אליו בשלב הבא.
איימן סייף
¶
הסעיף הבא זה כבישים עירוניים. כפי שאתם רואים כאן, המשמעות התקציבית של החלטת הממשלה הזו זה כ-220 מיליון שקל, הם מצויים במשרד התחבורה, ויש לנו עוד כ-100 מיליון שקל במשרד התחבורה לכבישים בין עירוניים. אני מבקש כאן, רשרש נמצא פה ממשרד התחבורה, הוא יכול להסביר את ההערה שכתבנו כאן, שתכנית העבודה המפורטת תאושר ותחויב עד סוף השנה. אז, רשרש, בבקשה.
עאמר רשרש
¶
שלום לכולם. לגבי תשתית עירונית, קודם כל לגבי ביצוע בפועל, מה שהיה ב-2016 עד היום, הנתונים נכון להיום בבוקר, עד עכשיו בתשתית העירונית ביישובי המגזר, הושקעו 325 מיליון שקל. מסך הכול שהושקע בעירוני, על פי ההחלטה, זה 500. זאת אומרת זה יוצא מ-45%, זה נושא ל-60% ויותר מבחינת הביצוע בפועל בשנת 2016.
עאמר רשרש
¶
רגע, אבל כשיש נתון טוב כדאי גם להגיד אותו. ב-2016, בשנה הראשונה, החלטת הממשלה מדברת על 45% מתוך סך הכול השקעה בעירוניים במדינה. נכון להיום, נתונים של הבוקר, ביישובי המגזר הושקעו עד היום ב-2016, ניצול מזומן, 325 מיליון שקל למול 500 מיליון שקל בכל היישובים. זאת אומרת קרוב ל-60% במקום 45%. אז גם דבר טוב, צריך לציין אותו, לא רק את הדברים האחרים.
עאמר רשרש
¶
זה מה שאמרתי זה ביצוע במזומן, ניצול במזומן שהיה. לגבי ה-220 מיליון שקל, זה כסף שנמצא אצלנו לחיוב. יש לנו פרויקטים שגמרנו עליהם תכנון מפורט ועד סוף החודש מחייבים את כל ה-220 מיליון שקל בהתחייבות לפרויקטים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
כלומר היינו צריכים בפועל לראות את ההוצאה הזאת גדלה משנת 2015, 16' ו-17'. בהרבה. אם יש פה תקציב תוספתי אז זה לגדול בהרבה.
עאמר רשרש
¶
לא, ה-220 זה הרשאה להתחייב ואנחנו נדע כמה היא ביחס לכל המגזר בסוף 2016. אני מזכיר, ב-2015 התקציב שהתחייבנו פה למגזר הוא הרבה מעבר ל-220, הגענו ל-499 מיליון שקל, שהייתה שנה מבורכת בשנת 2015.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אז למה צריך החלטת ממשלה ב-220 אם אתה משקיע ביישובים הרבה יותר? מה אתה צריך את ההחלטה?
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
סליחה שאני עוד פעם מתפרץ, כל המספרים האלה הזויים וכל האחוזים האלה הזויים, בפועל אני מכיר הרבה יישובים ופנו אליי הרבה ראשי עיריות, רצו לסלול כביש חדש, אין תקציב, לא בשפרעם, לא בירכא, לא בגת, לא באכסאל. עזבו אתכם מה - - - הפרויקטים ישנם, אני מכיר אישית הרבה בכל הערים ובכל הכפרים ואין אישור לאף אחד, אין תקציב לכביש. בשפרעם, הייתי לפני שבועיים, עם כל הכבוד, בוא איתי לשטח, חצי שנה הגיש על כביש, על שכונה חדשה, לסלול את הכביש, שם אנשים מוצפים בביוב, סליחה, במים, בהצפות עכשיו, הוא התחנן אליי, ראש עיריית שפרעם. אני ביקשתי ויש תכניות, לא העבירו תקציבים, עם כל הכבוד, ויש מכרזים.
לכן עזבו אתכם מכל השטויות האלה כבר ובואו תנו לנו דברים ממשיים. עדיין, כבוד היושבת ראש, לא יושם כלום ולא מיושם. כל המספרים האלה, אמרתי לכם כבר, יש לנו קלקול קיבה מהאחוזים, בפועל מה יש לתושבים הערבים שפרויקטים שאכן בוצעו והועברו תקציבים. נטו, אין, זה כל העניין.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לא, אני מרשה לך, אני מבין את כל העניין, אני בעשייה הזאת ואנחנו מבינים. יש גם כאן את מרכז - - - שעשה עבודה מדעית טובה - - - וכולם, עדיין לא העבירו תקציבים. עם כל הכבוד.
היו"ר סתיו שפיר
¶
זה גם מה שאנחנו רוצים. בבקשה, אני מבקשת מכם, חברים, אנחנו כולנו פה במטרה משותפת. אני מרגישה שגם הפקידים שמגיעים לפה חולקים איתנו את המטרה הזאת. בואו רגע ננסה להבין את המספרים. ההרשאות ל-2016, הן כולן כבר יצאו?
עאמר רשרש
¶
כי יש תהליך של תכנון מפורט ובדיקות שצריך לעשות, זו בקרה שצריך לבדוק וזה לוקח זמן, אבל זה יחויב עד סוף השנה.
ג'עפר פרח
¶
עאמר, בספטמבר ישבנו אצל איימן, בוועדת היגוי, בשנה שעברה ישבנו אצל קרן טרנר, כל הזמן, יש תכנית רב שנתית, אני לא מבין למה זה מתעכב להוציא הרשאות לרשויות. למה ביום האחרון של השנה, 220 מיליון שקל עד היום האחרון צריך להוציא אותם. תדע שגם בשנים שקדמו, תכניות בהחלטות ממשלה קודמות, זה גם נדחף לשנה האחרונה לביצוע. אתה זוכר שהייתה צריכה להסתיים ב-2014, אצלך דווקא זה נגמר ב-2015, זה נדחף ל-2015.
עאמר רשרש
¶
פרח וכל האחרים, היינו בקשר גם בשנת 2015. אתה יודע טוב מאוד שהעיכוב הזה נבע מכך שאנחנו צריכים לצבוע חלק מהפרויקטים בתשתיות תחבורה ציבורית, חיכינו לתקציב נוסף, בסוף כן קיבלנו תקציב וחייבנו את הכול. אם היינו מחייבים לפני זה היינו מקבלים פחות תקציב. אני הסברתי לכם את זה גם, בארבע עיניים, והבהרתי לכם את זה - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני רק רוצה לחדד. אני מסתכלת פה על הנתונים ההיסטוריים של הסעיף התקציבי הזה, אני מסתכלת על כבישים בין עירוניים, זה הסעיף, נכון?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
יפה, וזה הביצוע ביישובים הערביים. הכסף הזה שבוצע, מתי הוצאת את ההרשאות התקציביות בכסף שבוצע השנה?
איימן סייף
¶
רגע, חביבי, תקשיב שנייה. הייתה החלטת ממשלה אחרת, 2365 לשנת 2015, שגם שם חייבנו את משרד התחבורה לשים 40% מהתקציב לכבישים עירוניים. זאת אומרת הייתה החלטת ממשלה עד סוף 2015 ומתוקף ההחלטה הזאת הוא השקיע את מה שהוא השקיע.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
חבר'ה, עם כל ההערכה, ד"ר עבדאללה אבו מערוף, רק משפט אחד, ברשותך. אתה פייטר אמיתי היום. עם כל ההערכה שיש לי לפקידים, לפעמים אתם מתבלבלים. אתם צריכים לבצע את המדיניות הממשלתית. אם הממשלה החליטה ב-922 להעביר כך וכך כספים, פתאום אני רואה שמערימים קשיים ומדובר לפעמים בכספים שעדיין לא עברו או עברו מתקציבים חולפים בעבר ויש תחושה שזה חלק מאותם 15 מיליארד שקלים וזה לא. אז למה אתם מבלבלים אותנו בעניינים האלה? למה אין נייר מסודר שידבר למשל על העברות תוספתיות, שזה בדרך כלל פחות מההעברות האמיתיות? זה לא משקף את ההחלטה של 922. זה דבר אחד.
דבר שני, תסבירו לנו איך אנחנו יכולים לאתר, לעזאזל ולכל הרוחות, את התקנות הרלוונטיות שבזכותן או דרכן אנחנו יכולים להבין את הדבר העלום, הקשה ביותר במדינת ישראל. באנו מישיבה ועכשיו נכנסנו לישיבה ומחר ניכנס עוד פעם לישיבה ולעולם לא נדע, עד סוף השנה הקלנדרית, מה הם הכספים שאמורים להגיע על פי אותה החלטה מצוינת, אבל מצוינת בדקלרציה, אבל היא אומללה באופרציה, כי היא לא מעשית לפעמים.
אז לכן מה שאני מבקש זה ככה, אל"ף, להסביר לנו מדוע הם תמיד מופתעים, כאילו שהשנה נגמרת לפני הזמן. לא הבנתי שבגלובוס, בטבע, שנה אזרחית נגמרת לפני הזמן, את זה אני לא יודע. אני יודע שיש שנה מעוברת, שהיהודים מצאו פתרון לשנה המעורבת, מה שהמוסלמים לא מצאו פתרון לאותה שנה מעוברת. אבל תקציב נגמר בזמן, שנה אזרחית נגמרת בזמן ותקציב צריך לעבור בזמן. למה זה לא עובר לעזאזל? באמת. באתי לכנסת וחשבתי שאני מבין הכול והסתבר שאינני מבין שום דבר. וזה לפעמים בגלל חלמאות - - -
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
איימן, אני האחרון שתוקף פקידים, באמת, אתה יודע. לך יש לי הערכה גדולה, גם עכשיו דיברתי עם חברי מסעוד בלחש ועכשיו אני עושה את זה בדציבלים גבוהים, על פי חוק המואזין החדש, אנחנו מעריכים את פועלך, אבל באמת לפעמים יש דברים תמוהים ועלומים שאנחנו מבינים. אפילו ג'עפר שהוא הכול יכול, הוא לא מבין אותם. הוא שואל שאלות, אם הוא לא מבין, איך אני אבין?
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני רוצה רגע לחדד, בבקשה. כבישים עירוניים, אני מסתכלת פה על התקנה התקציבית, ב-2014, כבישים עירוניים תוקצבו בתקציב בסיס במיליארד שקלים, על שינוייו – 1.13 מיליארד, אבל הביצוע היה רק 1.08. בכבישים עירוניים ב-2015 התקציב ירד, הוא ירד ל-907 מיליון ובתקציב עירוניים 2016 הוא ירד עוד, ל-779 מיליון שקלים. אז אני מנסה להבין, מאחר שאנחנו מחשבים פה מהתוספות, איך אם התקציב יורד - - -
איימן סייף
¶
הוא בא ואומר לך, מתקציב 2016, הוא השקיע כ-360 מיליון שקל. תעשי 360 מיליון שקל מתוך ה-700 ומשהו זה יותר מ-40%. והכסף הזה, 45% שאנחנו מדברים עליהם - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
זה לא, כי בא על שינוייו זה על ל-900 מיליון. זה צריך לעמוד על בערך 400 מיליון שקלים.
איימן סייף
¶
בסדר, אז הוא אמר שבפועל הם השקיעו בין 360 ל-400 מיליון שקלים. המקור התקציבי, זה מהתקנה עצמה, לתוך התקנה הזו, וזה גם מה שהבנו מאגף התקציבים, הם מעבים גם את התקנה הזו, הם נותנים גם כסף חדש, תוספתי, לתקנה, על מנת לתמרץ אותם לשים את ה-45%. זה לא כל הכסף חדש ולכן גם לא תראי - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אז מה זה משהו - - - סליחה רגע, אני מצטערת. אולי כי אני בת של רואה חשבון, אז אני קצת אובססיבית עם טבלאות תקציביות.
היו"ר סתיו שפיר
¶
תשמע, מה שאני לא רואה בטבלאות התקציביות, קשה לי להאמין שזה קיים. ככה זה. בגלל זה אני מתעקשת לשאול. אני יודעת שלחלק מהמוזמנים פה זה נשמע מנג'ס, אני נורא רוצה את המספרים של התקנות, כי אני מסתכלת פה בתקנה של מגזרי המיעוטים, שהיא כן תוקצבה ב-2016, יש שם רק 130 מיליון שקלים. היא לא בוטלה, היא בתקציב, אז מה היא? איפה זה נמצא? תנו לי מספרי תקנות שאני אוכל לבצע מעקב, בלי זה אני לא יכולה לעקוב.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני לא יכולה לעקוב אחרי זה מהאוויר, אני לא יכולה לעקוב אחרי זה בלי תכניות עבודה, בלי שאתם מראים לי גיאוגרפית איפה שמתם את הכבישים האלה. אין לי כלים. חוץ מלשבת פה ולהקשיב למספרים שנשמעים פה אין לי כלים לזה. אז או שתיתנו לי שיטה אחרת, או שתגידו לי איפה בטבלאות, שיושבות כרגע מולי, אני מחפשת את המספרים שאתם אומרים לי?
היו"ר סתיו שפיר
¶
ברור לי שהכוונות פה טובות, בגלל זה אני שואלת אתכם. אנחנו עושים פה עבודה משותפת כדי שזה יעבוד.
ג'עפר פרח
¶
סתיו, זה לא כוונות טובות. אנחנו שלחנו מכתב מסודר לאוצר וביקשנו את התקנות ואנחנו לא מקבלים את התקנות עד היום.
ג'עפר פרח
¶
אנחנו צריכים לפי חוק חופש המידע לעתור, כמו שעשינו ב-2007, כדי לבקש את התקנות. אנחנו לא מקבלים את התקנות, זה לא רק את.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא נהוג שחברי כנסת צריכים לעתור דרך חוק חופש המידע כדי לקבל מידע, אנחנו אמורים פשוט לקבל את המידע כשאנחנו מבקשים אותו, אני חושבת שראוי שככה הציבור יקבל את המידע, שהוא יהיה כבר מונח בצורה מסודרת לפניו. מי מהציבור שירצה לראות מה קורה יוכל פשוט להסתכל. אני אגיד לך יותר מזה, התקנה של מגזרי מיעוטים הופחתה, היא הייתה על 216 מיליון ב-2013, ירדה ל-130 ב-2016.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
סתיו, אני מציע שנשמע התחייבות מאגף משרד התחבורה לגבי מתי תאריך יעד, דד ליין, שאתם מסיימים את הוצאת ההרשאות התקציביות.
אורי שיינין
¶
אני בדקתי את זה שוב, כי התפלאתי, כי בדקתי לפני שהגעתי וזה מה שמופיע לי בטבלה, מה שאתם הסתכלתם עליו זה תקציב המזומן.
אורי שיינין
¶
מה שאתם הסתכלתם עליו זה תקציב המזומן ולא תקציב ההרשאה. את הפרויקט לפיתוח לא מעניין מה תקציב המזומן, אלא מעניין כמה צ'ק רשמת לצאת לפרויקטים חדשים. הוא עמד על 220 מיליון והוסיפו עוד 32 מיליון שקל מעבר להחלטת הממשלה. זה מה שיש.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני רוצה מכם כזה דבר, אני מבקשת, בכל הנושא של התחבורה, את כל תכניות העבודה לפרטים. אתם מחליטים איפה לסלול כבישים, אני רוצה את המקומות שבהם סללתם כבישים. אתם הצבתם לעצמכם יעד, מספר המקומות שאליהם אין תחבורה ציבורית, אני רוצה את כל המקומות האלה, בתוך כמה זמן מהיום יש שם תחבורה ציבורית, מתי וכמה קווים. כל תכניות העבודה, בבקשה. אמרת בהתחלה, איימן, שאתם מעלים את הדברים האלה לאתר, תעבירו לנו לוועדה, כל חומר שאנחנו מקבלים אנחנו גם מעלים לאתר, תעבירו אלינו, תפרסמו את זה גם באתר שלכם, תעבירו לנו בבקשה את המידע הזה, עד סוף 2016, כולל הביצוע של כל ההרשאות האלה כדי שנוכל להתקדם.
הרשאות ל-2017, מתי אתם מתכוונים לבצע אותם?
איימן סייף
¶
תשתיות ביוב, רק בקצרה, יש תכניות עבודה של מנהלת הביוב של כל היישובים הערביים. כל בקשה, כל פרויקט שהוא זמין, למימוש, למימון, אלה הדיווחים שאנחנו מקבלים.
איימן סייף
¶
דרך התאגידים. כל הבקשות של הרשויות, של התאגידים, שהם זמינים לביצוע, מקבלים מענה. ההערכה היא של כ-150 מיליון שקל בשנת 2016. עוד הפעם, זה לפי זמינות של פרויקטים, לפי האישור של ה - - - זה לגבי הנושא הזה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אתם הפרטתם עכשיו את תשתיות ביוב בחוק ההסדרים. בחוק ההסדרים הוקמו כל תאגידי הביוב, המיותרים האלה. איך זה בא לידי ביטוי?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איימן, אני רוצה התייחסות ספציפית גם לג'סר א-זרקה כי פנו אליי ואני רוצה לשמוע איפה המצב עומד.
איימן סייף
¶
ג'סר א-זרקה ופורודיס ויש עוד כמה יישובים, לצערי הרב אין תאגידים שמוכנים להכניס אותם בתוך התאגידים.
אורי שיינין
¶
אני רק אגיד, זה לא תחום של - - - אתה לא יכול להצביע על אף אחד ולומר לו 'למה אתה לא', אני רק אגיד שגם אנחנו וגם איימן מנסים לפתור. אני מקווה שאנחנו - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
סליחה, סתיו, כבוד היושבת ראש, זה לא כאן הבעיה, עם כל הכבוד לאדון. אנחנו מסיטים את הדיון, ביוב, תאגידים, זה משהו אחר, עם כל הכבוד.
אורי שיינין
¶
בגדול, היעד, הוא אומר 50% מההשקעה להקמה ולשיפור של מערכות ביוב לחברה הערבית. בכסף אנחנו בסדר, יש עדיין את הסיפור של ג'סר א-זרקה ולמיטב הבנתי - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
גם כל התאגידים האלה, החלטה כל כך חסרת בסיס, חסרת יסוד, סתם. כל ההחלטה הזאת, הבסיס שלה היה לתת עוד ג'ובים לתאגידים.
איימן סייף
¶
יש פה שלושה או ארבעה נציגים מהחינוך. יש כאן נושא אחד שהוא מאוד מעניין, זה כ-130 מיליון שקל לחינוך הבלתי פורמלי שבעצם הועבר למשרד החינוך, אז משרד החינוך, אני מניח שירצה לפרט על הנושא הזה. יצא קול קורא לרשויות המקומיות, על 70 מיליון שקל ואני שמח לבשר ש-100% מהרשויות המקומיות הגישו לקול קורא של ה-70 מיליון שקל לחינוך בלתי פורמלי. והשאר יבוצע על ידי משרד החינוך באמצעים אחרים. התקצוב הדיפרנציאלי, יש פה גם את הבחור, נכון?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איימן, אתם כרשות שתפקידה גם לתאם ולפקח על הביצוע, תגידו את דעתכם, האם רמת הביצוע וההתקדמות בתכנית בכל סעיף שאתם מתייחסים אליו, היא אכן מתקיימת. גם את דעתכם אני רוצה לשמוע.
איימן סייף
¶
אני אגיד לך, בנושא של החינוך הבלתי פורמלי, אתה צודק, לקח לנו זמן, למשרד החינוך לקח זמן באמת להתארגן וליישם את ה-130 מיליון שקל האלה. קיימנו ישיבות, ועד ראשי הרשויות, חברי הכנסת היו באמת שותפים לדיונים האלה, על החלוקה של ה-130 מיליון שקל. הייתה כאן דרישה של ועד ראשי הרשויות, שהם רוצים שרוב הכסף יעבור דרכם והייתה כאן היענות, לקחת 70 מיליון שקל מה-130 מיליון שקל ולהעביר אותם דרך הרשויות המקומיות.
אבל אני חייב לציין שבחודשים האחרונים משרד החינוך כן מאורגן, יש לו תכניות מאוד מאוד רציניות. הוא לא הוציא את כל הכספים האלה, אז עכשיו אנחנו במצב הרבה יותר טוב מאיפה שהיינו לפני חצי שנה.
איימן סייף
¶
לא, יש 70 מיליון שקל בוועדת כספים למרות שהקול קורא כבר יצא, 70 מיליון שקל בוועדת כספים אמורים להיות מאושרים - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אתם עדכנתם את התקציב? בפעם האחרונה, ביום אישור התקציב. כלומר היה אפשר להכניס את זה לבסיס.
היו"ר סתיו שפיר
¶
ואתה יודע מה? גם נניח עברת דצמבר, הייתם יכולים להעביר את זה בתחילת השנה, אנחנו בדצמבר 2016.
אורי שיינין
¶
אל"ף, בתחילת השנה לא היו פניות, כמו שאת יודעת, כמעט כל הדברים האלה עברו בפנייה הראשונה של השנה. חוץ מהנושא הזה, שלא עבר בפנייה הראשונה - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
מה זה חינוך בלתי פורמלי? ארגונים ועמותות ותנועות. תנועה או ארגון, שגם ככה הם חיים - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
בואו תצטרפו לשולחן, אבל תקשיבו לשאלה. איך כאלה שגם ככה הם חיים על תקציבים מאוד מאוד נמוכים מלכתחילה, איך ארגון שחי על כאלה תקציבים נמוכים אמור להתקיים - - - לא, סליחה, אני צריכה את תשומת לבך, אורי.
היו"ר סתיו שפיר
¶
איך ארגון של חינוך לא פורמלי, שגם ככה מתקיים על תקציבים מאוד נמוכים, יכול לתכנן את התקציב שלו? אני לא מדברת על משרד ממשלתי, אלא ארגון, תנועה, איך הם יכולים לתכנן את התקציבים שלהם אם כל השנה זה לא עובר?
אורי שיינין
¶
אולי ניתן פה את הבמה לגורמי המקצוע במשרד החינוך שיענו על השאלה של מה היו הדילמות איך להקצות את ה-130 מיליון שקל, כי זה - - - בוא נגיד, אם תחבורה, זה גם מורכב, אבל יחסית זה יותר פשוט, אתה אומר אני שם אוטובוס פה, שם אוטובוס שם, בחינוך בלתי פורמלי זה קצת יותר מורכב, אולי אני אפנה להם את הבמה, שהם יסבירו.
יובל בנימין
¶
שלום לכולם, יובל בנימין, סגן מנהל מינהל חברה ונוער ואמון על תקציב החינוך הבלתי פורמלי. תקנה תקציבית 46/04/17, כעת חיה אפס שקלים בתקנה הזו נכון להיום.
יובל בנימין
¶
אפס שקלים, נכון להיום, טרם התקציב, הועבר לתקנה הייעודית הזאת. ואולם יש לנו תכנית על כ-130 מיליון שקלים, מתוך זה 70 מיליון שקל מול ועד ראשי הרשויות בקול קורא שיצא וכאמור, כרגע בתקנה שנמצאת באפס.
יובל בנימין
¶
לא, אנחנו בקרב ביחד. אני אומר, אנחנו מדברים בעצם רגעים אלה כשבתקנה הייעודית, סתיו, שמדובר עליה, תכנית אתגרים, חינוך בלתי פורמלי, לפרוטוקול, 46/04/17, היא מתוקצבת באפס. רואים את התנועות לכאורה באוצר-נט, איפה אורי?
יובל בנימין
¶
הקול קורא יצא לדרך בהסתמך על זה שהגורמים הרלוונטיים יאשרו את זה עד סוף השנה כדי שנוכל לצאת עם הבשורה שבעצם לשמה יצאנו עם הקול קורא בהיקף של 70 מיליון שקל. גם פה, סתיו, לידיעה, תכנית העבודה נבנתה במקור, תכנית שגובשה יחד עם ראשי הרשויות, בהתחלה זה היה סבסוד חוגים, במפגש עם ראשי הרשויות התכנית שונתה, אנחנו בשלב של אישור תקציבי סופי של הנושא הזה, ולאחר האישור התקציבי נוכל להוציא - - -
יובל בנימין
¶
אני משלים את המידע. התחלתי עם תקצוב מוניציפלי של 70 מיליון שקל בתקנה הזאת. ה-60 מיליון שקל הנוספים מתייחסים לכ-35 מיליון שקלים לפעילות - - -
יובל בנימין
¶
בספר התקציב את יכולה לראות אותה באפס. מבחינת ספר התקציב אפשר לזהות את התקנה הזאת באפס, זאת אומרת פתחנו אותה מתוך כוונה שאכן אגף התקציבים ישים את הכסף בהמשך הדרך ואנחנו בעצם מחכים לאישור סופי של התקציב שבגינו נבנתה תכנית על 130 מיליון.
יובל בנימין
¶
אחת, מבחינת התקצוב המוניציפלי, אם אני לא טועה, כ-74 רשויות מקומיות הגישה בקשה לקול קורא שמסתכם ב-70 מיליון שקל.
יובל בנימין
¶
הקול קורא מסתמך על כסף, אבל כדי שנוכל לממש את הקול קורא מבחינתנו אנחנו בתהליך סופי של - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני אגיד לכם גם יותר מזה, חשוב לי מאוד שהדברים שלו יהיו לפרוטוקול כדי שנעקוב אחריהם וכשמתפרצים זה לא בפרוטוקול. למרות שיש לנו פרוטוקוליסט מוכשר מאוד, אין לו שום יכולת לכתוב ארבעה דברים במקביל.
היו"ר סתיו שפיר
¶
כלומר ה-72 רשויות שאמורות לקבל תמיכה לחינוך הלא פורמלי, דרך התקנה הזו, עד היום לא קיבלו את התמיכה. האם אתם יודעים אם עשו פעילות של חינוך לא פורמלי ב-2016 ואיך הם עשו אותה בלי התמיכה שהובטחה?
היו"ר סתיו שפיר
¶
ב-2016 אתם אמנם לא פרסמתם במשרד האוצר את התקנות ל-17', אבל תקנות 16' כן פורסמו ואין את התקנה הזאת בתקנות 16'. גם אם היא מתוקצבת באפס היא לא נמצאת בכלל בתקציב. אז לאיפה תעבירו את הכסף אם תעבירו אם תקבלו את ההעברה התקציבית?
תמי וייצמן
¶
נכון, לכן אנחנו נרשום התחייבויות. זאת הברירה שנותרה לנו, כדי לשמור את הכסף, כדי שהם יוכלו לפחות בשנה הבאה לקבל אותו.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, זה לא לשמור, זה אומר שבשנה הבאה הם צריכים לקבל תקציב כפול, לא את התקציב רק של 16'.
תמי וייצמן
¶
נכון. רק שאני מקווה שאת העודפים אנחנו לא נקבל כמו השנה, את העודפים של שנה קודמת אנחנו קיבלנו אותם רק בסוף אוקטובר.
היו"ר סתיו שפיר
¶
רק להבין, אז נוצר פה מצב כזה, תקני אותי אם אני טועה, תמי, יש תקנה, היא מתוקצבת באפס, היא לא נמצאת בתוך הפירוט של התקנות, גם אי אפשר לעקוב אחריה, 72 רשויות אמורות להשתמש בכסף של התקנה, לא מעט כסף, ב-2016 הם לא קיבלו את הכסף שלהם, אז הם לא יכלו להשתמש בתקציב הזה, אתם בעצם מגלגלים אותו לשנה הבאה, אבל גם ב-2017 לא תקצבתם אותו בבסיס.
תמי וייצמן
¶
לא בגללנו, כי אנחנו לא מקבלים את זה מהאוצר. אם היינו מקבלים מהאוצר - - - אני פתחתי בשנת 15' כבר תקנה תקציבית לאתגרים, אפס נכנס בה. זה לא דברים שקשורים בנו.
תמי וייצמן
¶
ב-2017 אני לא יודעת, אבל אני מניחה שגם לא, כי אני לא יודעת מזה. אם הייתי מקבלת את זה הייתי מתקצבת את זה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אתם צריכים להיות בתשומת לב לדבר שנאמר פה עכשיו. הסיפור שקרה פה עכשיו מראה את הכשל הגדול בתכנון תקציבי במדינה, כי אם הגופים שאמורים לקבל תמיכה, שזה גופים שהתקציב שלהם הוא ממילא נמוך, לא יכולים לקבל את התמיכה לאורך השנה, למעשה הם נאלצים לחכות לשנה הבאה, אבל אז כבר מגלגלים להם את העודפים של התמיכה מהשנה הקודמת, לא מוסיפים להם תקציב, והם כל שנה נגררים לתוספות התקציביות האלה בלי שזה מתוקצב להם בבסיס. למעשה אין להם כסף זמין כדי להשתמש בתמיכה הזאת, ואז עודפים מתגלגלים משנה לשנה בלי שהכסף באמת עובר למטרות שלהן הוא נועד. זה הסיפור שקורה פה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
עכשיו אני גם איידע אתכם שהדבר הזה מנוגד לחוק יסוד: משק המדינה. תכנון תקציבי לפי חוק יסוד: משק המדינה סעיף 3, אתם אמורים להכניס תכנון תקציבי, כל תקציב מתוכנן חייב להיכנס לבסיס תקציב המדינה, זה החוק. יש לי בג"צ על הדבר הזה כבר שלוש שנים. איך יכול להיות שאתם לא עומדים בחוק ומייצרים כזו מערכת תקצוב, תסלחו לי, אבל דפוקה, שאי אפשר להשתמש בה? יש כסף, אנשים משלמים מסים, כסף מגיע לקופת המדינה, ואז אי אפשר להשתמש בו למטרות שלהם הוא יועד.
אורי שיינין
¶
קודם כל בואו נשים רגע את הדברים בפרופורציות שלהם. 130 מיליון יהיה ב-16', יהיה 130 מיליון שקל נוספים -17' ויהיו 130 מיליון שקל נוספים ב-18'. שאלת העודפים היא שאלה נפרדת, נשים אותה רגע בצד. עכשיו, לגבי החינוך הבלתי פורמלי, זו סוגיה שהייתה מורכבת, למה? כי ועד ראשי הרשויות הערביות רצה צורה אחת, משרד החינוך והלשכה המשפטית ומשרד המשפטים לא כל כך ניאותו בהתחלה והגיעו בסופו של דבר לפשרה. אני לא אלאה אתכם פה בפרטים, אתם יכולים לשאול את משרד החינוך על הפרטים, זה פחות ליבת העיסוק שלי.
הפשרה הושגה באוקטובר. עם השגת הפשרה הוגשה פנייה תקציבית לוועדת הכספים, הכי מהר שאפשר. מטבע הדברים בוועדת כספים בתקופת תקציב היה, אני לא סנגור שלהם, אבל אני מעריך שהם הכניסו פניות, אבל הפנייה הזאת נדחקה.
ג'עפר פרח
¶
אתם יכול עכשיו לתת את מספר הפנייה התקציבית ואתם יכולים לעזור בלהעביר אותה? זה מה שאתה צריך?
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, אני רוצה שזה ייכנס לבסיס. אני רוצה להבין איך ה-130 מיליון לא מתוקצבים בבסיס בשנים 17'-18'?
אורי שיינין
¶
מכיוון שהדבר הזה, כמו שאמרתי, נסגר באוקטובר והתקציב גובש כבר באוגוסט, לא באוקטובר. אתה צריך להגיש תקציב על בסיס מה שאתה יודע, אתה לא יכול להגיש תקציב על בסיס השערות. אתה עושה הערכות, באוגוסט הנושא לא היה סגור.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אורי, זה לא נכון. אתם מתקצבים המון דברים שאתם לא יודעים בדיוק איך הם הולכים לצאת. זה לא נכון, תכנון תקציבי זה להכניס דברים בבסיס התקציב.
היו"ר סתיו שפיר
¶
למה אתם שמים אותה בתקנה אחרת אם אתם יודעים שאחר כך זה מחייב העברה תקציבית למשהו שתכננתם מראש שהוא אמור להיות?
אורי שיינין
¶
אם לצורך העניין זה לא יגיע לשם, אם לצורך העניין לא הייתה נפתרת הסוגיה הזאת והיו אומרים, 'אתם יודעים מה? לא עושים חינוך בלתי פורמלי', מתקנים את החלטת הממשלה, עושים משהו אחר עם הכסף הזה.
אורי שיינין
¶
חברים, בואו נתחיל מהתחלה, שהיא גם הסוף. 130 מיליון שקל יהיו, היו ב-16', יהיו ב-17' ויהיו ב-18'. בניית תקציב, צריך לעשות אותה, היא טכנית, היא לא משהו שיש פה - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
היא לא טכנית. אורי, מה שקורה פה, המצב שקורה פה זה שאנשים שאמורים להשתמש בכסף הזה לא יכולים להשתמש בו כי הם לא מקבלים אותו.
אורי שיינין
¶
היית בונה את זה בסעיף התקציבי, היית בונה את זה בחוסר אחריות בעיניי. גם אם היית בונה את זה, בחוסר אחריות בעיניי, בבסיס התקציב, הבנייה התקציבית הייתה - - - הסיפור הזה היה בערך חודש, בסוף אוקטובר היית מוציא את הכסף במקום באמצע דצמבר. זה הכול, חודש וחצי.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אורי, אתה מבין שעם הלוגיקה שאתה משתמש בה אפשר להגיד שאסור לתקצב שום דבר בבסיס התקציב.
היו"ר סתיו שפיר
¶
כי שום דבר הוא לא קבוע ולא ידוע מראש, לך תדע מה תהיה מחר. אל תתקצב בבסיס כלום, הכול בהעברות.
אורי שיינין
¶
הצד השני של הדבר הזה, שאתה מתקצב כל דבר ואתה מגיע לשיעורי עודפים מטורפים. חברת הכנסת שפיר, את נושאת הדגל בנושא הזה. השאלה היא בסוף האם יהיה חינוך בלתי פורמלי? יהיה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
השאלה איך הוצא קול קורא כשיש בו תנאים של שימוש בכסף הזה כשאתה אומר שעוד לא סוכם איך הולכים להשתמש בכסף ומה התנאים שמשתמשים. איך יצא קול קורא, עם תנאים ברורים, עם בקשות איך לגשת לתקציב הזה כשאתם אומרים, קודם כל אין כסף, דבר שני, עוכב אישור הכסף כי לא הוחלט בינתיים, לא סוכם עם הרשויות המקומיות איך ישתמשו.
אורי שיינין
¶
באוקטובר, אמצע אוקטובר למיטב זיכרוני, הוכרע מה עושים עם הכסף הזה. מהרגע הזה אתה יצאת לדרך, יצאו פה לנוהל של קול קורא ש - - -
אורי שיינין
¶
עכשיו אנחנו מדברים, אם הפנייה התקציבית גם הייתה מאושרת לפני שבוע-שבועיים, כנראה לא היינו - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אורי, אני רוצה לשתף אותך במשהו מתוך הפנייה התקציבית שאתם רוצים לאשר אותה. אני קוראת לכם את הפנייה, 'יישום החלטת ממשלה 922, פעילות המשרד' וכו' וכו', 'מטרת התכנית המתוקצבת בפנייה זו היא קידום הפעילות הבלתי פורמלית במגזר הערבי'. מסבירים פה שההחלטה התקבלה לאחר בניית התקציב ב-2016, זה כמובן תשובה שאני לא מקבלת מאחר שההחלטה התקבלה בדצמבר 2015, אבל נניח את זה רגע כאן, אני ממשיכה לצטט 'ועל כן לא תוקצבה בבסיס התקציב, הוחלט לעשות התאמות' וכו' וכו'. סעיף ב', 'יישום החלטת ממשלה 1652, שעניינה תכנית סיוע מיוחדת לקרית ארבע וליישוב היהודי בחברון, החלטת הממשלה התקבלה לאחר בניית התקציב' וכו' וכו'.
כלומר אתם דחפתם לפנייה תקציבית אחת את היישום של ההחלטה על החינוך הלא פורמלי, במגזר הערבי, יחד עם החלטה למען היישוב היהודי בחברון. כריכה של שני דברים שאין ביניהם כל קשר ואפשר אף לומר שיש פה נושא שמאוד שנוי במחלוקת, גם בכנסת, ואתם דחפתם את זה בכריכה אחת. אז יכול להיות שמי שתוהים איך התקציב עדיין לא הועבר, מעבר לזה שגם בנוהל של ועדת כספים אסור לכרוך שני דברים ביחד, אבל דחפתם את זה ביחד, ולזה אני מתכוונת כשאני אומרת דילים פוליטיים. כשאם לא מתקצבים בבסיס, כפי שמחייב אתכם החוק, אתם אומרים שכל כתקציב כזה אחר כך כרוך בדיל. מה זה? אחר כך אתם מתפלאים שוועדת כספים לא אישרה.
אורי שיינין
¶
קודם כל אני לא רכז של תחום החינוך, אני רכז של תחום תעסוקה, אז אני לא יודע לענות לכם למה יש בפנייה הזו את המרכיבים האלה. מהיכרותי עם פניות חינוך הן לרוב פניות מורכבות שכוללות הרבה מאוד נושאים. אני חושב שמסדר היום של ועדת כספים כל פנייה מצריכה הצבעה - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, זה לא כל פנייה. אתם החלטתם שחברי הכנסת יהיו חייבים להצביע על שתי הפניות האלה, שאנחנו יודעים היטב כמה הן לא קשורות אחת בשנייה, ביחד.
היו"ר סתיו שפיר
¶
זה מצב שאף אחת מהן כרגע לא עוברת והכול תקוע, והסיבה שהדבר הזה קורה זה כי לא תקצבתם בבסיס. הדבר שבאמת מרתיח פה, אורי, זה שאתם כבר יודעים את הבעיה שעשיתם ב-2016. עכשיו עובר תקציב ל-17', 18' ו-19', למה לא שמתם את זה בבסיס למען השם?
היו"ר סתיו שפיר
¶
אתם עדכנתם את התקציב אתמול בתשע וחצי בבוקר. מאז אוקטובר עד אתמול בתשע וחצי בבוקר יכולתם יפה מאוד להכניס דברים לבסיס התקציב. כמו שידעתם את החלטת הממשלה על קיצוץ תקציבי, ידעתם להכניס עכשיו, לעדכן בבסיס.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, זה נושא מספיק חשוב. אתם במשרד החינוך צריכים להודות שאנחנו בסיפור של להכניס בבסיס.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, אני חייבת תשובה על הדבר הזה. עדכנתם את התקציב אתמול בפעם האחרונה, לפני שהוא אושר בוועדת הכספים. אוקטובר היה לפני חודשיים, מאז אוקטובר ועד אתמול, אחרי שאנחנו יודעים ומכירים את מה שקורה פה עכשיו, למה לא הכנסתם את זה בבסיס התקציב ב-17', 18' ו-19'?
ג'עפר פרח
¶
- - - 550 מיליון שקל לשנת 2016, לא הייתה שאלה כזו, כל היהודים, החינוך הלא פורמלי אצל היהודים, קיבלו את הכסף עד הגרוש האחרון, נכון?
אורי שיינין
¶
אני מגיע לפה לוועדה לא בשביל - - - אני לא חושב שידינו פה לא נקיות, בכל הכבוד. לשאלה העקרונית, ופה הבאת את הדוגמה של הפלאט, זו דוגמה מצוינת בעיניי, כי זה פלאט של 1.250 מיליארד, אם אני זוכר את הסכום המדויק, שבא ומפחית מבסיס התקציב והוא לא בא לידי ביטוי בתקציב המדינה שיאושר עוד יומיים, רק בתחילת ינואר יעשו הפחתה של הנושא הזה. זאת אומרת תהיה פנייה תקציבית לעגן את הפלאט הזה. אני לא משווה בין שני הדברים, אבל דווקא הדוגמה שהבאת היא בדיוק אותו דבר.
יובל בנימין
¶
אני רוצה לומר, אחת מהזירות, למשל, זה תיקון תקנות תמיכה. עד עכשיו דיברנו על זירה מוניציפלית, כדי לתעדף אוכלוסיות מיוחדות בתקנה של תנועות נוער וארגוני נוער, כבר קידמנו מול משרד המשפטים ל-2017 תיקון תקנת תמיכה, אבל אם לא תהיה מחויבות של כל הגורמים הרלוונטיים שהתקציב אכן יהיה קיים אנחנו בעצם רצים קדימה מבלי שהמשאב עומד בצדו.
הבאתי את זה כדוגמה, כי מעבר ל-70 מיליון שקל יש לנו תכניות של חידוש מבנים בהיקף של כ-35 מיליון שקלים - - -
יובל בנימין
¶
שהם חלק מאותם 130 מיליון שקלים שבאותה פנייה שלא מתוקצבת. עשינו תיקון לחוק הנוער, ושר החינוך חתם על תיקון הנלווה לחוק שמתעדף את למ"ס 1 עד 3, שכלול בדבר הזה, עם עוד 2 מיליון שקלים. בעצם יש פה סל של 130 מיליון שקלים - - -
יובל בנימין
¶
קייטנות קיץ, תוקצב כרגע מתוך ה-130 מיליון שקלים, בוצע 6 מיליון שקלים. זה בעצם כרגע מימנו ממקורות עצמיים, עד שהתקצוב של הנושא ייצא לפועל. זו תמונת המצב נכון לעצם רגעים אלה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
בקשר ל-130 מיליון, עכשיו ידענו שעד עכשיו זה אפס, בקשר ל-55 מיליון, עניין של קידום תכנית לשיפור הוראה - - -
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
בוועדת חינוך הציגו את זה שזה העצמת המורה, איכות ההוראה ואיכות המורים. זה אותו דבר גם?
תמי וייצמן
¶
לא, זה הכסף הגיע, אמנם הגיע מאוחר, הגיע בערך באוקטובר, אבל לקחנו את זה על עצמנו וביצענו את זה במהלך השנה. חבל, היה פה הסמנכ"ל, רצה לתת על זה סקירה, הוא נאלץ ללכת. אייל רם, הוא ביקש להיות פה ראשון, הוא ניגש למזכירה, הוא היה חייב ללכת לוועדה אחרת.
היו"ר סתיו שפיר
¶
בכל מקרה ישיבות ועדה, בטח בנושא כזה, הן ממושכות, אי אפשר לבוא לפה לרבע שעה. אנחנו מנסים להעמיק בדברים. תמסרי לו שנשמח לשמוע את עמדתו.
ג'עפר פרח
¶
הם מבוצעים, לא בוצעו במלואם. איימן, יש מישהו אחר ממשרד החינוך שיכול לתת תשובות? אני לא יודע אם אתה יכול לתת את התשובה, או מישהו ממשרד החינוך שיכול לתת את התשובה. אני לא מדבר על החינוך, אני רוצה להתקדם, כסף גדול מהתכנית, הפער בין 7.9 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל, זה כסף קטן, 5.8 מיליארד שקל, שינוי מנגנוני תקצוב בנושא של חינוך דיפרנציאלי. בנושא של תקצוב פר שעות, יש 30% פחות או יותר שאוכלים על ילד ערבי פר שעה. משרד האוצר אמר שהכסף הזה, צריך לתת אותו, כל שנה כמעט מיליארד ו-200 מיליון שקל, האם משרד החינוך התחיל לבצע את זה? האם הביצוע קיים? זה פער גדול. אם אנחנו מדברים על 5.8 מיליארד שקל, איימן, כל הזמן חברי כנסת אומרים בין 7 ל-9, כל 100 מיליון שקל הם חשובים, אז הפער הזה הוא פער גדול בתכנית אצלך. אני מבין שמישהו החליט שזה לא שייך לתכנית, מה קורה עם הביצוע של שעות דיפרנציאליות שיאפשר באמת, האם 1.2 מיליארד שקל עוברים כל שנה לשעות חינוך דיפרנציאלי, ואם לא, כמה עובר?
שפיע אלג'מאל
¶
אני מפקח באגף חינוך לערבים במשרד החינוך. אני אתייחס להישגים לימודיים, אני אדבר על איכות ההוראה וחיזוק דמות המורה, אני אדבר על הישגים, אני אדבר על התמחות וכניסה להוראה ועל הפיתוח המקצועי ואני אתחיל בהישגים הלימודיים.
ג'עפר פרח
¶
שפיע, זו לא הייתה השאלה, סליחה. השאלה היא ברורה, פר שעה הילד הערבי מקבל פחות, משרד האוצר אמר שאתם צריכים לתקצב בצורה אחרת. כל מה שאתה מספר לנו אלה דברים שלא קשורים לפר שעה. ראינו את החלטת הממשלה, היא מדברת על סטטיסטיקה, אין בה כסף. יש פה כסף או אין? אם אין, תגיד 'אני לא יודע' וזהו.
שפיע אלג'מאל
¶
אני אתחיל מעברית על הרצף, שזו תכנית מיושמת מגן עד י"ב, חיזוק שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית הטהורה, טיפוח שפת האם בערבית, הכול מתבטא בשעות, ג'עפר, שזה טיפוח השפה הערבית התקנית וזה מבוצע. מתמטיקה 5 יחידות לימוד - - -
שפיע אלג'מאל
¶
זה שעות, מה זה תקציבים? שעות זה תקציבים. ש"ש זה תקציבים. זכאות לבגרות ואיכות תעודת הבגרות מ-י' עד י"ב, שזה בתגבורים לימודיים, זה מבוצע. לגבי התקצוב הדיפרנציאלי שזה שיפור הישגי התלמידים גם במבחני המיצ"ב וגם במבחנים הבינלאומיים, מהיסודי עד חטיבות ביניים, תגבור במקצועות הליבה ואיכות הייעוץ החינוכי, זה בתהליך. תוספת של 52,000 שעות יסודי וחט"ב בסוף התהליך. תכנית מרום - - -
שפיע אלג'מאל
¶
בינתיים תוספת של 52,000 שעות, וזה בתהליך. תכנית מרום, שזה שיפור הישגים במקצועות הליבה, אם זה בליווי ארגוני, הדרכה פדגוגית בשני מסלולים, ליווי מוגבר לחמש שנים וליווי של שלוש שנים. השנה הסתיימה שנת פיילוט ואנחנו בהבניה של מענים ייחודיים גם למגזר הערבי וגם למגזר הבדואי, ישנם 39 בבתי ספר בדואים ו-108 בבתי הספר הערביים. זה לגבי ההישגים הלימודיים.
ברשותכם, לגבי איכות ההוראה וחיזוק דמות המורה. מדובר על העלאת איכות המתקבלים, פיתוח והכנה להכשרה, השליטה הלשונית בשפה הערבית לסטודנטים ואקדמאים. מבחינת הסטטוס, העלאת איכות המתקבלים, למשל, אני אתן דוגמה, אם מדברים על סטודנטים ואקדמאים, אבני הדרך זה מבחן כניסה בשפה הערבית, שזה מבוצע כבר שלוש שנים.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
שפיע, שאלה. אתה עכשיו מדבר על התכניות שיש למשרד החינוך בכל העניינים שהזכרת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לא, עם כל הכבוד, מה הולך כאן בכלל? איזה סקירה זו? אנחנו צריכים את הסקירה הזו?
היו"ר סתיו שפיר
¶
הבנו. בתקציב התוספתי, ב-922 היה מדובר על 5.8 מיליארד שקלים, תסבירו לי איך זה מתחלק בתוך תקציב החינוך.
איימן סייף
¶
בואו נעשה עוד פעם סדר, נחזור לאותה טבלה שהצגתי אותה כאן קודם. 922 זה 9.7 מיליארד שקלים ותקצוב דיפרנציאלי לא כלול בתוך ה-9.7. מעבר לזה, לפי הערכות של משרד האוצר ואגף התקציבים, הרפורמה של התקצוב הדיפרנציאלי אמורה להביא 5.8 מיליארד שקל למגזר הערבי בחמש השנים הקרובות. אנחנו מוסיפים את זה, הרפורמה של הממשלה הולכת בסופו של דבר היא 5.8 לתקצוב הדיפרנציאלי.
היו"ר סתיו שפיר
¶
חברים, אולי אני שומעת פה נתונים סותרים, תבהירו לי רגע בצורה הכי פשוטה שיש, ב-922, התקציב שהיה, דובר על מיליארדים, קרוב ל-6 מיליארד שקלים שהובטחו, איפה הם נמצאים בתוך תקציב החינוך? אנחנו שמענו פה על 130 - - -
תמי וייצמן
¶
130 מיליון בחינוך הלא פורמלי, 54 מיליון בהכשרת מורים, 2.5 מיליון זה בעברית על הרצף, היתר זה שעות דיפרנציאליות, כשהוא דיבר על ההישגים, שהם לא מהתקציב הזה.
ג'עפר פרח
¶
יש שתי החלטות ממשלה שמתייחסות לזה. אתה יודע את זה, יש שתי החלטות, בשתיהן אין כסף. אז בוא נגיד שאין להן כסף ונדע שאין להן כסף.
שפיע אלג'מאל
¶
נתתי לך סקירה של אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש תכניות שאנחנו מיישמים, אלה כבר בוצע, אלה בתהליך - - -
שפיע אלג'מאל
¶
5.8, זה לא 922, אלה תקציבים שלמשך חמש שנים, יש כאלה שמבוצע, יש כאלה שבתהליך ויש כאלה שכבר - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
שר החינוך נפתלי בנט אמר שהוא מקפיא את התקציב של ה-5.8 מיליארד שקלים שהם חלק מהתכנית הזאת. זו ההתבטאות שלו בתקשורת. אנחנו מדברים עכשיו על ה-5.8 מיליארד שקלים. זה לא מעט כסף, הוא לא יכול פשוט לברוח, זה בסופו של דבר תקציב משמעותי. עכשיו אתה אומר לי שזה בכלל לא חלק מהתכנית.
ג'עפר פרח
¶
איימן, החלטה 1560, ב-19.6, אתם אמרתם שנקבעו יעדים בחינוך בקרב ה - - - לא תוקצבה. המלצות - - - לא תוקצבו.
איימן סייף
¶
אתה מבלבל, סליחה על ה - - - יש בהחלטת הממשלה שלנו, שהטילו עלינו לקבוע יעדים לנושא של הישגים לימודיים, הבאנו את זה לממשלה והתקבלה החלטת ממשלה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
למה נפתלי בנט התייחס כשהוא אמר שהוא מקפיא את התקציב הזה, לאיזה תקציב הוא התייחס בעניין הזה? זה פרסום שהיה בכלכליסט באוקטובר 2016. מישהו ממשרד החינוך יודע להגיד לי?
איימן סייף
¶
סתיו, אמיר לוי, הממונה על התקציבים, התייחס לזה בכנס האחרון שלנו בוועדת ההיגוי שלנו. הוא אמר שמשרד החינוך כן מיישם את הרפורמה של התקצוב הדיפרנציאלי, הוא נתן לנו אפילו את הסכומים של כמה כסף הולך למגזר הערבי. מדובר על 230-240 מיליון שקל יישום בשנת 2016.
איימן סייף
¶
שנייה, אני מדבר איתך עכשיו על מה שנמסר לי מאגף התקציבים באוצר. כנראה שזה מיושם חלקית, אני לא יודע להגיד לך אם זה מיושם, אבל אלה הנתונים של אמיר לוי לשנת 2016.
שפיע אלג'מאל
¶
השר והמנכ"לית כרגע נמצאים בצפון בישיבה עם ראשי מועצות והובא לידיעתי שהוא כן הבטיח שהוא ממשיך את כל הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי במגזר הערבי.
ג'עפר פרח
¶
את התקצוב של - - - את מה שצריך לתקצב בהתאם להמלצות משרד האוצר. משרד האוצר אומר את זה במפורש, אתם רוצים עוד כסף כמשרד החינוך? תצבעו את החלטת הממשלה.
איימן סייף
¶
אז אני אומר, ה-9.7 פלוס 5.8 מגיעים ל-15. אבל החלטת הממשלה דיברה על ה-9.7, החלטת הממשלה 922 לא דיברה על תקצוב דיפרנציאלי, עוד פעם אני אומר.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אז חבל ששרים, כשהם הלכו להבטיח לעיתונאים, אמרו מספרים שהם לא מספרים שבתכנית. משרד החינוך, אני מבקשת מכם תשובה בכתב על הסיפור הזה, כולל הפרסום הזה מכלכליסט על הקפאה של התקציב, כולל האמירות היום של בנט שכן עוברים תקציבים. אני מבקשת את התקציב הזה במספר מדויק, כמה כסף מועבר ב-16', 17', 18' וב-19', מה מזה נכנס לבסיס התקציב, אתם יודעים להגיד לי פה מה נכנס בבסיס התקציב?
תמי וייצמן
¶
לפי מה שאנחנו יודעים זה לא בבסיס. יש פה עירוב של הנושא הדיפרנציאלי שהוא לא חלק מ-922, ועד כמה שאני יודעת אנחנו כן מפעילים את הנושא הדיפרנציאלי וכן מקבלים את השעות, כי את יודעת שהנושא הדיפרנציאלי זה לא רק למגזר הערבי, זה בהקשר לאוכלוסיות הנחשלות, הם מקבלים תגבור של שעות, ובמסגרת הזו גם המגזר הערבי מקבל. אנחנו פשוט הכנסנו פה דברים שהם לא - - -
תמי וייצמן
¶
זה אני אתן לך במדויק, אנחנו נביא לך טבלה בדיוק כמה תוספת שעות ב-2016 ואיך זה מתגלגל במשך חמש השנים.
תמי וייצמן
¶
אנחנו נביא את זה בצורה מדויקת. אני חושבת שזה בבסיס. אבל אני מסתייגת, כי אני לא מטפלת בשעות, אני אביא לך את זה בצורה מסודרת.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אז אני אגיד לכם איך אני רוצה את המסמך הזה. קודם כל אני רוצה תגובה בכתב על ההתבטאויות של בנט ולהבין אם בסוף הכסף נכנס או לא נכנס. שנית, אני רוצה את כל מספרי התקנות שבהם יש את הכסף הזה לפי סכומים ותקצוב, כולל ביצוע ב-2016 ואת התקצוב המיועד ל-17' ו-18', שוב אני חוזרת, עם מספרי תקנות, אחרת אין לי דרך להשאיר את המידע הזה ולעקוב אחריו. ובתוך התקנות, מאחר שאת אומרת שזה מעורבב גם באוכלוסיות אחרות, אני בטוחה שיש לכם גם תכנית גיאוגרפית שיכולה להגיד לנו לפי בתי ספר איזה בית ספר קיבל את השעות האלה. אז תעבירו לנו גם אותה. תודה.
ג'עפר פרח
¶
ומה קורה עם בינוי הכיתות, עם החלטת הממשלה לבינוי הכיתות? 17,000 כיתות, מה קורה בתכנית העבודה?
לובנא זועבי
¶
לובנא. אני אדבר על התרבות וגאזי ידבר על הספורט. אני אתחיל בתרבות, בעצם אין לנו כסף שהוא מוקצה במיוחד ל-922, אבל אני אציג את השדרוגים והתוספות שניתנו במטרה לסגור את הפערים או חלק מהם, יותר נכון. במשרד התרבות והספורט קיימת תקנה לתרבות ערבית שהיא תקנה מיוחדת, שב-2015 הבסיס שלה עמד על 14 מיליון שקלים, כאשר ב-2016 נוספו עוד 3 מיליון והיא הפכה להיות ל-17 מיליון פלוס 3 מיליון מעל שינוייו. בעצם אנחנו מחלקים השנה 20 מיליון פלוס 3 מיליון שהובאו ביוזמת חבר הכנסת טיבי. בשנת 2017 בסיס התקנה יעמוד על 23 מיליון ובנוסף לעוד 5 מיליון שזה מעל שינוייו ובשנת - - -
לובנא זועבי
¶
5 מיליון. וב-18' 29 הבסיס ועוד 5 מעל שינוייו. בסך הכול התקציב של התקנה זה יהיה 28 - 34 עד 2018.
לובנא זועבי
¶
כל מינהל התרבות, בהסכם התקציבי, מקבל סך של תוספת שנכנסת לבסיס של כל התקנות וסך שזה מעל שינוייו, תוספת שהוא לא בוודאי מקבל אותה בכל שנה מחדש.
לובנא זועבי
¶
אני לא יודעת לענות לך למה זה בתוספת ולא בבסיס, את צריכה לפנות מטעמנו לאגף תקציבים או הנהלת המשרד. אני אומרת לך שזה המצב הקיים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אז אני רוצה להפנות את תשומת לבך לשני דברים, אחת, משרד האוצר התחייב בתגובה שלו לבג"צ, אותו בג"צ שהזכרתי קודם, שהגשתי נגד ההעברות התקציביות, שגם הוצאות חד פעמיות ייכללו בתוך בסיס התקציב. זה אומר שאם את כבר יודעת מה אמור להיות בעל שינוייו, זה נחשב הוצאה חד פעמית, נניח, וזה צריך להיכנס בבסיס התקציב. זו ההתחייבות של האוצר בפני בית המשפט. אני מבקשת או מציעה למשרדך, שאולי יביא את העניין הזה לתשומת לבו של בית המשפט מאחר שזאת התחייבות של משרד האוצר. זאת רק הצעה, כמובן, לשיקולכם. מאחר שהדבר הזה, לא ככה קובע חוק יסוד: משק המדינה, הוא קובע שתקציב מתוכנן צריך להיכנס לבסיס.
היו"ר סתיו שפיר
¶
הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שבהעברה הספציפית הזאת של על שינוייו, כפי שקראת לזה, זו הייתה העברה תקציבית, גם היא נכרכה בעוד העברות תקציביות שהיו מאוד פוליטיות ואושרו כחבילה אחת בוועדת הכספים. זה היה בשנה שעברה. כלומר כדי להעביר את התקציב הזה, שהובטח לך ולמשרדך מתחילת השנה נאלצו חברי כנסת להצביע על כל מיני דברים שהם דילים פוליטיים כדי לתמוך בהעברה החשובה הזאת לתקצוב החברה הערבית בתוך משרד התרבות. אני בטוחה שזאת לא פרקטיקה שאף אחד כאן היה רוצה לראות ממשיכה. לכן אני מדגישה שוב ושוב את העניין הזה של תקצוב בבסיס.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני מבקשת ממך גם לקבל את כל היעדים, הגיאוגרפיים? זה תקציב שעובר דרך הרשויות או לארגונים?
לובנא זועבי
¶
לא, תקציב התקנה עובר גם לעמותות וגם לרשויות, אנחנו מפרסמים קול קורא וכל מי שמגיש נבחן ומקבל לפי קריטריונים קיימים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
תעבירי לי את כל הגופים הנתמכים ואת כל מי שקיבל תקציב בשנים האחרונות. מה היה הביצוע שלה? איזה תקנה זאת?
לובנא זועבי
¶
גם, הכול, גם בבסיס וגם על שינוייו. אנחנו לא מחזירים לאוצר שום שקל, אבל העניין הוא שזה כרוך - - - מה שאמרת בקשר לבסיס ותוספות, אני אעביר הלאה למקבלי ההחלטות, זה מה שאני יכולה לעשות.
ג'עפר פרח
¶
היות שניהלנו עתירה נגד משרד התרבות מ-2012, אני רוצה להזכיר שתקציב המשרד עומד על 824 מיליון שקל, הסכום שמשרד התרבות מדווח עליו בתקנה הזאת עומד על 20 מיליון שקל. אם אנחנו מדברים על השנה הבאה, אתם מגיעים למיליארד שקל תקציב המשרד, שזה מעט, תקציב התרבות, אבל בתוך זה אתם מדברים איתנו על 28 מיליון שקל, שזה - - - כלומר איך אפשר לעשות באמת תרבות ביישובים הערביים, ברשויות הערביות, ולבנות מוסדות תרבות עם סכום של 30 מיליון שקל ממיליארד שקל שמשרד התרבות מחלק. זה משרד תרבות בעצם ליהודים. בואו נודה בזה. 30 מיליון, אני לא יודע איזה תרבות אפשר לעשות בזה. הבימה, כמה התקציב שלו? תזכירו לנו.
ג'עפר פרח
¶
לא, אבל הפיקוח הפרלמנטרי שלכם בנושא הזה מאוד חשוב כדי לוודא שכסף באמת יגיע למוסדות תרבות ערביים, אחרת אי אפשר לעשות תרבות.
לובנא זועבי
¶
אני אציג את כל הדברים הנוספים ואז תתייחסי. ב-2016 המשרד הוציא לראשונה תקנה חדשה שנקראת תקנת סל"ע שמיועדת לרשויות בכלל בארץ וכמובן שחלק ממנה יילך לחברה הערבית. התמיכה היא לפעילות תרבות קהילתית, הן פסטיבלים והן יוזמות חדשות, שבאה ומקלה ונותנת מקדמים לרשויות שנמצאות בלמ"סים הנמוכים, מ-1 עד 3. בעצם קיבלנו הערכה - - -
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
אולי נשמע כמה הוקצב לספריות? שזו התרבות האמיתית, לפי דעתי. הכול תרבות, אבל זה עניין רציני.
לובנא זועבי
¶
אני התכוונתי להתייחס פה רק לדברים הנוספים, לא לדברים השוטפים שניתנים. אני לא יודעת על תוספות שהיו בספריות הציבוריות ואני לא מנהלת את המחלקה לספריות, יש מחלקה נפרדת. אין לי כרגע נתונים ספציפיים לכן אני לא יכולה להציג את זה.
לובנא זועבי
¶
אני דיברתי על תקנת סל"ע, שהיא עומדת היום על 50 מיליון שקלים והיא מחולקת בין היתר גם לחברה הערבית, תקנה חדשה, ובשנה הבאה יש גם כוונה להקים קרן ליוצרים שהיא תתמוך גם כן ביוצרים הערבים והיהודיים, ללא פיצול באחוזים בתקציב. זה בסך הכול. תודה.
לובנא זועבי
¶
היו תיקוני רגב, היו תיקונים במבחני התמיכה, בתקנות המקצועיות. היו הקלות בסעיפי הניקוד ובתנאי הסף, זה לא משהו שאני יכולה להגיד שהקצו סכום יותר גדול לחברה הערבית. אנחנו נבדוק את זה בשנה הבאה, שיתחילו באמת לעבוד לפי המבחנים. המבחן לתרבות הערבית גם כן, הוא נמצא בשלבי תיקון ואנחנו נציג את זה בעת הסיום.
גאזי נוגידאת
¶
ההתייחסות שלנו בנושא הספורט, יש את התכנית הלאומית בדיוק באותה מידה. מבחינתנו תמיכת סל הספורט היא תמיכה לרשויות והקריטריונים קיימים, הם קריטריונים כלליים. זה בנושא סל הספורט, אבל הכי חשוב מבחינתנו זה נושא המתקנים, התשתיות. יש את התכנית הלאומית 2027 כשבעצם כל יישוב בסוציו אקונומי 1 עד 6 אמור לקבל, כולם, ללא מצ'ינג. זה בעצם הייתה אחת המכשלות העיקריות של החברה הערבית, אי ניצול תקציבים שקיימים בגלל אי היכולת לגייס תקציבים משלימים. ההקצאה נעשית בהתאם לקריטריונים שעובדו יחד עם הטוטו כשכיום כבר הרשויות מקיימות פגישות עם הטוטו ליישום התכנית.
יש בעיה שלא קשורה אלינו באופן ישיר, זו בעיית הקצאת הקרקעות, בעיה שאני מקווה שיצליחו להתגבר עליה, אבל מבחינתנו כיום הולך להיות בתכנית 2027 41 אולמות ספורט שייבנו בתוך החברה הערבית. כל יישוב כיום יודע בדיוק מה ההקצאה שלו ובנוסף הולכים להיבנות 51 מגרשי כדורגל, כשהרשויות כבר יודעות את ההקצאה שלהם. חלק גדול מהרשויות כבר קיימו פגישות ומתקדמים. בנוסף לכך כל רשות בסוציו אקונומי 1 עד 6 מקבלת מגרש סינתטי, 44 על 24, שזה מגרש כדורסל סינתטי בעלות של בערך 600,000 כל מגרש. בהקצאה הזאת כל יישוב ערבי, כמעט כולם נכנסים ללופ הזה, לצערנו, בגלל הנושא של הסוציו אקונומי, שתמיד בכל תכנית שמתעדפת לפי הפרמטר הזה הם נכנסים פנימה.
מינהל הספורט, אני אגדיר יותר, עובד מול הרשויות המקומיות והקולות קוראים והקריטריונים, הנהלים בעצם הם נהלים יותר אחידים ולא יוצרים את הפערים האלה. הדבר יותר תלוי, וזו נקודה, לפחות ביכולת של הרשות לנצל את ההקצאה, זה פרמטר שיותר אנחנו נתקלים בו, והיות שאני מפקח גם בשטח, לצערי הרב, בעייתיות בניהול הפנימי בתוך הרשות הערבית. זו בעיה שאנחנו מתמודדים איתה, אי יכולת לנצל, לאו דווקא בגלל שאין את ההקצאה, אלא בעצם האינטראקציה הפנימית בתוך הרשות היא לפעמים בעייתית, שמידע לא מועבר בצורה נכונה בין המחלקות השונות ולכן אני צריך להשתמש כיום בכל הקדמה שקיימת, בווטסאפ וכל מיני כדי להתריע על לוח זמנים שהולך להיגמר או קול קורא בעצם - - -
איימן סייף
¶
כן, אנחנו מעמידים לטובת הרשויות המקומיות, יש מכרז לזה, גם פרויקטורים שיעבדו מולם ויעזרו להם. יש גם את ארגוני החברה האזרחית שעושים גם עבודה.
איימן סייף
¶
אני לא מצפה ממך שתעשה את העבודה, אנחנו נעשה את העבודה על חשבוננו, יש לנו מספיק תקציב לדבר הזה. הסברתי ואמרתי שיש לנו מכרז שאנחנו מוציאים אותו, יהיו לנו פרויקטורים, יועצים, נצמיד אותם לכל הרשויות המקומיות.
גאזי נוגידאת
¶
אין לנו כיום מידע קונקרטי בדיוק על האחוז, אפשר להעביר את המידע כמה רשויות כבר ישבו עם הטוטו ויצאו כבר לדרך.
גאזי נוגידאת
¶
זו נקודה מאוד חשובה, צריך להגדיר אותה. מאחר שהתכנית היא פרוסה על פני 12 שנה, עד 2027, לכן אין שום בעיה. דרך אגב, אני גם חבר במועצה הלאומית לספורט, התקציב כבר אושר שם, תקציב שלא נוצל ב-2016 עובר ל-2017. התקציב פרוס על - - -
גאזי נוגידאת
¶
לא, זה מתווסף לתקציב שנמצא בתוך 2017. צריך להיות ריאלי כאן, אם כל הרשויות יגישו בקשות ב-2017 לא יהיה תקציב בתוך הטוטו כדי לממש את התמיכה. הייתה סוגיה שכדאי להזכיר אותה, העיכוב נובע מהגזרה שהייתה והבעיה שהייתה עם הרפורמה שרצו להחיל על נושא ההימורים בספורט, דבר שהיה פוגע בתקציב של הטוטו. היות שבשבוע שעבר נפתרה הסוגיה הזאת אני מאמין שהדברים יזוזו בצורה יותר מהירה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
תודה. רק שאלה אחת מסקרנות, כמה כסף או מה מושקע בשילוב בספורט תחרותי, בנבחרות לאומיות, גם של גברים וגם של נשים, בחברה הערבית?
גאזי נוגידאת
¶
היות שאנחנו לא אגף כספים, היו צריכים להגדיר יותר את הדיון כאן, אבל אני אתן דוגמה פשוטה, סל הספורט בנוי משלושה פרמטרים, סל בסיס ומצוינות בספורט, שזה אגודות, מרכזי מצוינות, תשתיות מצוינות, שזה גם קידום נשים בספורט ובעלי צרכים מיוחדים, וכולם נכנסים לקטגוריה הזאת, ויש את מה שנקרא יוזמות בספורט, יוזמות מיוחדות שמתעדפות. רשות שבאה עם יוזמה ייחודית, בעיקר הדגש על בעלי צרכים מיוחדים, על רב תרבותיות בספורט, אנחנו נותנים לזה תעדוף מבחינת התקציבים שנכנסים לסל.
גאזי נוגידאת
¶
ג'עפר הזכיר את הכמעט מיליארד שקל של התקציב של המשרד. אני חייב לסייג כאן ולהגיד שתקציב הספורט בתוך המשרד מגרד בערך את ה-100 מיליון, לכן אנחנו מדברים כאן על סל ספורט שאמור להתחלק למדינת ישראל, סדר גודל של 40 מיליון שקל. זה לא כצעקתה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
טוב, על השאלה הספציפית אני מבקשת תשובה בכתב. זה ממני, לא מטעם הוועדה, מה מושקע בשילוב בין הציבורים השונים, שזו צריכה להיות בסופו של דבר המטרה.
אני רוצה לשמוע את משרד הכלכלה, ואיימן, ניתן לך לסכם. בבקשה, הדר.
מתן רטנר
¶
מתן רטנר, משרד הכלכלה, מינהל אזורי תעשייה. תקציב מינהל אזורי תעשייה בעבר היה מורכב מתקציב הבסיס שהוא מאוד נמוך והחלטות ממשלה נוספות, שנוספו אליו, שחלק גדול מהן היו החלטות שמיועדות למיעוטים ואנחנו בשנים האלה עדיין מיישמים את אותן החלטות שהתקבלו בעבר. מכיוון שלא התקבלו החלטות נוספות - - -
מתן רטנר
¶
הם בתהליך של יישום, כל אחד עם לוח הזמנים שהוגדר עבורו. יש החלטות שעדיין בתוקף, יש כאלה שהתקבלו כבר הרשאות והם בתהליך ביצוע. כל החלטה והסטטוס שלה. אנחנו בונים את התקציב הקיים שלנו כך שייצבעו התקציבים המתאימים לפיתוח של אזורי תעשייה ברשויות המקומיות במגזר הערבי, אבל זה תלוי גם בקצב התפתחות התכנון ומלאי התכנון במגזר וכאן יש הרבה מאוד חסמים.
ג'עפר פרח
¶
ועדת הכספים, לפני חודשיים, אוקטובר, איימן, נדמה לי, וגם אצלכם דובר על זה שאתם תציגו תכנית רב שנתית לפיתוח אזורי תעשייה כדי שמשרד האוצר יתקצב אותה. גם אמיר רשף אמר, 'תביאו תכנית', יגאל צרפתי ישב, כולנו מכירים את זה. קרה עם זה משהו או שזה עדיין רעיון יפה ובינתיים אנשי עסקים ערביים, רק שתדע, הולכים ומשלמים מסים לציפורי במקום לשלם באכסאל. קרה עם זה משהו? עשיתם עם זה משהו?
איימן סייף
¶
אנחנו בדיונים עם אגף התקציבים על מנת להביא כסף חדש לתכנית הזאת. כרגע אין לי תשובה להגיד לך כמה כסף נקבל, אבל אנחנו בימים האלה בדיונים עם אגף התקציבים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני אבקש מכם פירוט מלא של הנושא הזה. של כל התכנית, תעבירו לנו בכתב, מאחר שאנחנו חייבים לסיים.
איימן, אתם בודקים גם את השילוב, ההשתתפות של עובדים במשרדי ממשלה ובכלל במגזר הציבורי, מתוך החברה הערבית?
איימן סייף
¶
אנחנו עובדים עם נציבות שירות המדינה על הנושא הזה, אבל כידוע לך החלטת הממשלה הסתיימה בסוף 2012, אין החלטה חדשה, אין יעד חדש בממשלה. כיום אחוז הערבים במשרדי הממשלה הוא 10% וכרגע הנציבות לא רוצה לקדם החלטת ממשלה חדשה לשילוב של ערבים במשרדי הממשלה. אנחנו דחפנו שנעשה החלטת ממשלה חדשה עם יעד חדש, אבל אין לנו שיתוף פעולה בצד הזה, כי הם טוענים שאין צורך, כי יש שיפור - - -
איימן סייף
¶
מעט מאוד, אני לא יודע להגיד לך את האחוז. אבל, ברשותך, שני משפטים. קודם כל יש לנו שני תחומים שלא כיסינו אותם ושמה, לדעתי, יש התקדמות מאוד מאוד טובה, זה כל הנושא של משרד הפנים והרשויות המקומיות. לא דיברנו על הנושאים האלה ונציגה של משרד הפנים - - -
ג'עפר פרח
¶
איימן, אולי לפני שעובדים למשרד הפנים, לגבי מעונות יום, כי גם שם הייתה החלטת ממשלה שלא מתבצעת במלואה, מה קורה עם זה ועם הכשרות מקצועיות.
הדר וינטר גולן
¶
מעונות יום, אני יכולה להתייחס, הם שייכים כבר למשרד העבודה והרווחה, אבל בתוקף התכלול אני עדיין יכולה להתייחס ממה שהם העבירו לי. מתוקף ההחלטה הם אמורים להעביר כל שנה 25% מתקציב הבינוי הפנוי שלהם למעונות יום במגזר הערבי. אני יודעת שהייתה איזה שהיא מחלוקת למה הוא הסכום הקובע, הטענה של המשרד היא שאנחנו גוזרים את הסכום מתוך 90 מיליון שקלים, כלומר צריכים להעביר 22.5 מיליון. הטענה האחרת הייתה שצריך להעביר 31.25 ובשל המחלוקת הזאת כן הוחלט ביחד עם האוצר להקצות סכום נוסף של 12.5 מיליון ₪ בשביל לכסות על הפער הזה, על חילוקי הדעות של הסכום שממנו צריך לגזור, והוא יינתן.
הדר וינטר גולן
¶
מה שהיה ב-16' זה שהיה סיוע בתכנון, יש כרגע בהמתנה כ-20 רשויות שסיימו את התכנון, כל רשות שסיימה את התכנון מקבלת כרגע עדיפות בבינוי, כשנגמר התקציב ב-16' ויש תקציב חדש שיהיה ב-2017.
הדר וינטר גולן
¶
יש תקציב בינוי ב-16' שממנו כן יש יישובים ערביים שקיבלו בינוי מעונות יום, בסכום של 22.5 מיליון ₪. זאת אומרת שמבחינת המשרד זה 25%, אבל בשל חילוקי דעות הוסיפו ל-17' סכום נוסף.
ג'עפר פרח
¶
כשאתם אוכלים את הכסף של הבינוי אתם אוכלים את הכסף של הסבסוד שהילד אמור לקבל. זה התוצר. כשמיליארד וחצי אתם מחלקים סבסוד לנשים, שזה מעט - - -
ג'עפר פרח
¶
ומתוך זה אתם אוכלים גם את הכסף ש - - - הגיע הזמן שגם איימן וגם משרד האוצר וגם אתם תגידו, או שאתם רוצים שהנשים הערביות ייצאו לעבוד או שאתם לא מוכנים לפתור את הבעיה הזאת.
הדר וינטר גולן
¶
מבחינת בינוי מעונות יום הייתה בעיה, זאת אומרת לא היה תקציב באופן כללי לכל בקשות הבינוי שרשויות מקומיות הגישו, לא רק במיעוטים, וכשעושים חלוקה ומאשרים כסף לבינוי התעדופים הם גם לרשויות חלשות וגם לרשויות שסיימו תכנון, בין אם מגזר המיעוטים ובין אם לא, אבל מכיוון שיש - - -
איימן סייף
¶
כן, יש שני תחומים שלא כיסינו אותם והם תחומים מאוד חשובים. זה הנושא של משרד הפנים, ששם הכסף עבר גם לרשויות המקומיות. יש פה את מריה ממשרד הפנים. יש 200 מיליון שקל מענקי איזון שעברו לרשויות המקומיות, יש עוד 100 מיליון שקל תקציבי פיתוח שעברו לרשויות המקומיות ויש 550 מיליון שקל שאמורים לעבור לרשויות המקומיות בהרשאות. זאת אומרת התקציב של הפיתוח היה 800 מיליון שקל לחמש שנים, בסיכום עם משרד האוצר וועד ראשי הרשויות האוצר הסכים להקדים את זה, על 650 מיליון שקל והרשאות לרשויות המקומיות, במקום לפרוס את זה על חמש שנים ולכן הכסף הזה, אני מניח, מריה, השנה יוצא, נכון?
מריה ג'ריס
¶
נכון. למעשה כמו שאיימן עדכן התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה למשרד הפנים ל-2016 התקבל, חויב, ניתנו הרשאות לרשויות המקומיות ואף באמת הוקדמה קבלת תקציבים שהיו קבועים לשנים הבאות, כדי לאפשר לרשויות באמת - - -
מריה ג'ריס
¶
לא, ניתנו התחייבויות לרשויות המקומיות, הם הגישו תכניות לפיתוח, כל מיני פרויקטים, אנחנו נכנסנו לשלב של היישום ועכשיו זה נתון לקצב ההתקדמות של הרשויות המקומיות.
מריה ג'ריס
¶
בהרשאות להתחייב. רוב התקציב הוא בהרשאות להתחייב, מענקי פיתוח הם תקציבים בהרשאה להתחייב. בדרך כלל תוקף התחייבות כזאת זה שלוש שנים, כי אלה פרויקטים של פיתוח מוניציפלי שתלוי בקצב ההתקדמות ברשות המקומית.
ג'עפר פרח
¶
מריה, ברשותך, התקציב, ה-550 מיליון שקל, שאיימן דיבר עליו, אושר בוועדת כספים רק לפני חודש, אנחנו היום עומדים לקראת סוף שנה, זה תקציב שאתם לוקחים תקציב של שנים קדימה ואתם מתחייבים, האם הוצאו כבר הרשאות על ה-550 מיליון שקל או שאתם רק עכשיו מבקשים מהרשויות שיגישו לכם תכניות עבודה? איפה זה עומד עכשיו?
מריה ג'ריס
¶
אתמול הפצנו את הנוהל שלפיו אנחנו נתקצב, איזה נושאים אנחנו הולכים לכלול בתוך התקציבים האלה וגם פרסמנו את הרשימה של הקצאת התקציב בין הרשויות המקומיות. זה תקציב שנע בין 4 מיליון שקל ל-40 מיליון שקל, תלוי בגודל של הרשות המקומית ויש תקנות ייעודיות לכל הסעיפים של משרד הפנים. במרכב"ה נפתחו הרשאות להתחייב בכל הרשויות המקומיות, זה משהו שאנחנו כמשרד הפנים עשינו, בניגוד לנוהל הרגיל של מענקי פיתוח. כל רשות מקומית יכולה לראות היום במרכב"ה התחייבות כספית לשלוש שנים, היא צריכה להגיש תכניות. כדי לא באמת לעשות את הכול באופן מהיר ופזיז אנחנו נותנים שלושה חודשים, עד סוף מרץ, לרשויות המקומיות להגיש תכניות לתקצוב בהתאם לנוהל שהפצנו אתמול, הוא מפורסם באתר משרד הפנים והרשויות מכירות אותו. בגדול אנחנו מדברים על תחומים של פיתוח כלכלי, תשתיות שהן תומכות פיתוח כלכלי, כשהרציונל הוא להגדיל הכנסות לרשויות המקומיות, להביא לתועלת ולחיסכון בהוצאות ובגדול לחזק את האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות. יש התחייבויות כספיות, הרשויות צריכות להגיש עכשיו תכניות.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני רוצה לראות את הפירוט של כל זה גם לפי רשויות, וכמה זמן מרגע מתן ההרשאה ועד לביצוע.
איימן סייף
¶
רק נושא אחרון, הנושא של משרד השיכון שבאמת כאן עושה עבודה מצוינת בחודשים האחרונים. היום יש לנו הסכמים עם כל רשות מקומית ורשות מקומית לחמש שנים. כל רשות יודעת כמה כסף היא הולכת לקבל, גם למוסדות ציבור, גם להקמת שכונות חדשות בתוך היישובים הערביים, העברנו כ-300 ומשהו מיליון שקל למשרד השיכון בשנה הזאת ותכניות עבודה עכשיו יוצאות לדרך.
ומשפט אחרון. חברים, אני מאוד שמח על הדיון הזה, אנחנו גם נשמח לבוא לפה כל שלושה חודשים על מנת לדווח. השקיפות הזאת ובאמת גם הסיוע שלכם, גם מבחינתי שיהיו, מה שדרשת כאן, בבסיס התקציב, זה עוזר לי מאוד. כל הסחבת הזאת של להביא כל בקשה לוועדת כספים זה סיוט, זה סיוט אחד גדול, המון שיקולים כאלה ואחרים שמכניסים לתוך הסיפורים האלה וזה באמת מעכב אותנו. אז כל סיוע שלכם, גם של חברי הכנסת, בוועדות הכספים, יכול לעזור לנו להתייעל ביישום של התכנית הזאת. אני רוצה לתת לכם דוגמה, ה-130 מיליון שקל האלה של החינוך הבלתי פורמלי, מה שהוזכר כאן, אתם צריכים להבין את זה, עד השנה הזאת, עד התכנית, משרד החינוך, עם כל הכבוד למשרד החינוך, לחינוך הבלתי פורמלי במגזר הערבי כמעט ולא הקצה כסף, או כסף קטן. השינוי, הבשורה שהבאנו כאן בתכנית הזאת, שהנה יש 130 מיליון שקל, על פי החלטת הממשלה, לחינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית. זה הישג אדיר, זו בשורה אדירה. אני מסכים על הטכניקה, שאנחנו צריכים טכנית לסגור, להסדיר, שזה בבסיס וזה בתקנה וכו' וכו' ואיך מעבירים לרשויות המקומיות, אבל גם אל תפספסו את העיקר, העיקר הוא כאן שיש כסף עכשיו חדש, משמעותי, לחברה הערבית והתפקיד שלנו, של כולנו כאן, גם משרדי הממשלה, גם אנחנו, גם אתם, חברי הכנסת, וגם הארגונים, זה לעזור ליישם את התקציבים האלה בשטח. תודה רבה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
איימן, אתה צודק לגמרי באמירה הזאת, אבל אני חייבת להגיד לך שלא הגיוני ולא ייתכן שתקציב של 130 מיליון שקל שמיועד לחינוך לא פורמלי, ל-20% מהאוכלוסייה בישראל יעמוד כשהוא מחובר גם ביכולת לעשות עוד דיל פוליטי על תקציב שמיועד לכמה אלפי אנשים, יהודים שחיים בחברון, מתנחלים שדורשים את התקציבים האלה בדילים פוליטיים. התקצוב שלהם זו שאלה אחרת שצריך לבחון והיא נושא אחר, אבל לא יכול להיות ש-20% מהאוכלוסייה יעמדו כבני ערובה כדי שהתקציב הזה יעבור. זה המצב שנוצר פה וזה מצב מעוות. לכן אנחנו מתעקשים שדברים יתוקצבו בבסיס. אי אפשר להעמיד כזה ציבור גדול כבני ערובה לדילים פוליטיים, פשוט אי אפשר. השאלה של תקצוב בחברון זו שאלה נפרדת שצריך לדון עליה ולעשות עליה דיון של מה צריך לתקצב ואיך צריך לתקצב. להעמיד את זה ככה, לכרוך את זה אחד בשני כדי שבסוף יהיה פה דיל שמחייב את חברי הכנסת להצביע גם על נושאים שהם פחות מאמינים בהם בשביל להעביר את התקציב הזה זו בעיה מאוד חמורה. זה לא הגיוני שככה נעשה ל-20% מהציבור הישראלי.
סאלח ביקעי
¶
אני סאלח מהרשות הלאומית למלחמה בסמים. שאלה לאיימן, בתוך כל תכנית החומש האם יש התייחסות לנושא המלחמה בסמים בחברה הערבית? אני לא ראיתי שום התייחסות, לא סמים ולא אלכוהול.
איימן סייף
¶
זו התכנית של הבט"פ, זו החלטת ממשלה נוספת חדשה שעברה אחרי 922, ההחלטה הזאת אמורה לתת פתרון גם לסוגיה של הביטחון האישי וגם לטפול בנושא של הסמים והאלכוהול.
סאלח ביקעי
¶
הם מקבלים 30,000 שקל בשביל 30,000 תושבים למלחמה בסמים ואלכוהול. ואתם יודעים מה המצב ברשויות המקומיות, הרוב זה או ועדה קרואה, או חשב מלווה. נושא מאוד קריטי, שהרשויות לא יכולות לשלם מצ'ינג וזה המצב שאנחנו עובדים בו. תודה.
ג'עפר פרח
¶
איימן, וגם לנציגי משרדי הממשלה, קודם כל אנחנו מתברכים בזה שמשרדי הממשלה שולחים עובדים ערבים וזה שהנציבות מסרבת לקיים את הוראות החוק ולקבל החלטת ממשלה, למרות שיש פסיקה, זה בעייתי, אבל אנחנו שמים לב שגם מינהל התכנון וגם גופים אחרים, כשאתם לוקחים פרויקטורים ואתם לוקחים חברות מנהלות ואתם לוקחים אפילו ליווי של התכנית הזאת, אני לא רואה את החברות הערביות ואת המומחים הערביים. זה כולל, אגב, גם רשויות מקומיות, שיש לי ביקורת על חלק מהרשויות שלא מקבלות עובדים ערבים. אני חושב שהכלי שלכם זה מראש להגיד שכל זכיין שזוכה בליווי של תכנית כזאת, ממינהל התכנון וזה, שיוודא שיש שם לפחות ייצוג הולם, אם לא צוות ניהול ערבי. אני מסתכל על כל הצוותים שנכנסים עכשיו לבצע את התכניות האלה, כמעט בכל המקומות, כולל ברשויות המקומיות, אני רואה אנשים שלא מבינים אפילו את השפה הערבית. אני חושב שאתם, גם כעובדים בתוך המשרדים, לא רק העובדים הערבים, גם העובדים היהודים, צריכים לוודא שיהיו שם חברות מנהלות במשרד השיכון ערביות, יועצים משפטיים ערבים. אנחנו רואים שמי שנכנס עכשיו ברוב המקרים לבצע זה חברות יהודיות. אני לא רוצה לדבר על דילים שקורים שם.
היו"ר סתיו שפיר
¶
תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל אני מודה, אני לא אעבור פה על כל השמות של מי שתרמו פה לדיון, שזה רבים, בוודאי ג'עפר וחבריי חברי הכנסת שנשארו ותרמו מאוד בשאלותיהם, ובעיקר לכם, עובדי המדינה שאמונים על קידום התכנית הזאת.
אני יודעת שכל מי שנמצא פה בחדר רוצה שהתכנית תקודם, זה ברור לי, אני רוצה שנעזור אחד לשני לגרום לזה להיות מקודם. זאת גם המטרה של ישיבות המעקב שאנחנו נקיים והשקיפות פה היא כלי קריטי, בלי שקיפות לא נוכל לדעת, לא איפה התקציב, לא מה מהתקציב בוצע, לא למה הוא לא בוצע, לא מה עוד אמור להיות מבוצע, שום דבר לא נדע בלי שתהיה פה שקיפות מלאה בכל התכנית. לכן בראש ובראשונה, איימן, אני מבקשת מכם להעלות לאתר האינטרנט שלכם, כפי שאמרת, ולפתוח אותו לשימוש ציבורי וחופשי, את כל המידע שנוגע להתקדמות הזאת וכל הפרוטוקולים וכו' שהזכרת.
אני מבקשת את רשימות כל התקנות, מכל משרד ומשרד, רשימות התקנות שבהן מופיעה התכנית הזאת, מעודכנות גם ל-16' וגם ל-17'-18', האמת שזה יהיה גם 19', כי זה יהיה אותו תקציב. כל התקנות, כולל הביצוע לשנה שעברה. אם יש דברים שלא בוצעו כי הכסף לא הגיע, בבקשה לציין זאת. איפה שיש פניות תקציביות שמחכות, בבקשה לציין גם את זה ואת הביצוע שלהן.
התכנון התקציבי והניהול המיטבי של התקציב הזה יכול להביא לכך שבכל תקנה תקציבית שנכנסה בבסיס יהיה כתוב כמה מתוך זה זו התוספת שניתנה מתוקף 922. זאת תהיה השקיפות האמיתית שגם תביא ליעילות בתקצוב הזה.
זה משהו שאני חייבת לציין פה, לידיעת המשתתפים, כי אתם לא נמצאים, חלקכם נמצאים גם בדיונים אחרים של ועדת השקיפות, בגלל התכנון הלקוי של תקציב המדינה הוועדה הזאת מתכנסת פעמים רבות לאורך החודשים האחרונים כדי לעקוב אחר יישום של החלטות ממשלה. החלטת ממשלה של חיזוק הצפון, שעמדה על 18 מיליארד שקלים ולא נכנסה לבסיס התקציב, אנחנו ניסינו להבין באופן שקוף איפה היא נמצאת, מה קרה לה, לא קיבלנו על זה תשובות מספקות. ההחלטה על המלחמה בעוני, כנ"ל, אותו דבר, ההחלטה בשביל יוצאי אתיופיה, בדיוק אותו סיפור. אנחנו ממש עוקבים פה החלטה החלטה ומנסים באמצעות שקיפות להבין מה קורה איתן, למה הן לא נכנסו לבסיס התקציב ואיך מחליטים ליישם אותן. הרי עשו את כל הטררם התקשורתי סביב ההחלטות האלה, קיבלו החלטת ממשלה, זה לא נכנס לפועל. אפשר לומר שאלה כספים שקופים לאנשים שקופים, כלומר כספים לא קיימים. זה לא יכול להיות שהדבר הזה יימשך ככה.
הדברים שנאמרו פה בדיאלוג שניהלנו סביב התקצוב של ה-130 מיליון בחינוך הבלתי פורמלי, חברים, אי אפשר שזה ככה יעבור, שגופים שאמורים להשתמש בכסף הזה, כדי לספק את אותו חינוך בלתי פורמלי, לא מקבלים אותו בבסיס ובסוף נאלצים ללכת ולהתחנן לתקציבים שכבר הובטחו להם ולהיות כפופים לכל מיני דילים פוליטיים בשביל לקבל אותם. בלתי אפשרי ולא הגיוני וגם דבר שעלול לפתח פה עוד תופעות של שחיתות שאנחנו לא רוצים שיקרו יותר בתקציב המדינה.
רק דבר אחרון, אנחנו מבקשים לעקוב גם אחרי תכניות העבודה, כלומר מאוד חשוב לנו גם תאריכים ויעדים, לא רק היעדים של הנושאים, אלא ממש תאריכי יעד לכל דבר, מיקומים גיאוגרפיים איפה שנדרש. ואני מבקש תוספת אחת ממני, אני רוצה להבין איפה בתכנית הזאת ואיפה בכל משרד מושקעים תקציבים בשילוב חברתי, אם זה בתקציב החינוך, בשילוב בין יהודים וערבים במערכת החינוך ובחינוך הלא פורמלי, בשילוב בספורט ובתרבות, בשילוב בכלכלה ובתעסוקה, כמה כסף וכמה השקעה, לא רק בכסף, נמצאת על הנושא הזה. בסופו של דבר המטרה שלנו צריכה להיות לבנות פה חברה ישראלית שבה כל ילד, יהודי, ערבי, מכל מגזר, בכל אמונה, לא משנה לאיזה הורים הוא נולד ואיפה הוא נולד, מרגיש שהוא ישראלי ושיש לו פה זכות שווה ושיש לו פה יכולת שווה לממש את הפוטנציאל שלו ולהיות לאדם עצמאי וחופשי כאן במדינת ישראל. לכן מאוד מאוד חשוב לי להבין כמה אתם משקיעים בעבודה בשילוב הזה, כדי שגם כל הילדים הצעירים האלה וגם כאנשים מבוגרים, אנחנו גם נשתתף במסגרות משותפות ביחד ולא רק נדבר על זה כשזה מגיע בסוף לוועדות בכנסת.
תודה רבה לכולם. נקיים ישיבת מעקב בעוד ארבעה חודשים.
הישיבה ננעלה בשעה 13:50.