הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 368

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ז (29 בנובמבר 2016), שעה 11:00

פיתוח מקורות תעסוקה בגליל – לציון יום הגליל

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

חמד עמאר

רועי פולקמן

איל בן-ראובן

איתן ברושי

מסעוד גנאים

אכרם חסון

מוטי יוגב

יעל כהן פארן

בצלאל סמוטריץ

אוסאמה סעדי

סתיו שפיר

הממונה על מחוז צפון, משרד הכלכלה והתעשייה - ריאד איברהים

משרד הכלכלה - מיכל פרנק

מרכז בכיר פרויקטים וועדות מקצועיות, משרד הכלכלה והתעשייה - מתן רטנר

מנהלת תחום פיתוח תעשייה והקצאת קרקע, משרד הכלכלה והתעשייה - שרה סולומון

אגף תקציבים, משרד האוצר - אמיר רשף

מנהלת אגף גליל-פיתוח הנגב, משרד לשת"פ אזורי - טליה עמר

ראש מועצת קצרין - דמיטרי אפרצב

ראש מועצה מקומית כפר ורדים - סיון יחיאלי

יו"ר מרכז השלטון המקומי - שלמה בוחבוט

ראש מועצה אזורית משגב - רון שני

ראש מועצה אזורית גולן - אלי מלכה

ראש מועצה אזורית גליל עליון - גיורא זלץ

ראש עיריית טבריה - יוסי בן דוד

ראש עיריית עכו - שמעון לנקרי

סגן ראש המועצה האזורית גולן - ירון דנן

ראש מועצה אזורית עמק הירדן - עידן גרינבאום

מועצה אזורית גולן - אתי ליבלינג

ראש מועצה אזורית מטה אשר - יורם ישראלי

ראש מועצה אזורית גליל תחתון - מוטי דותן

סמנכ"ל עמותת ידיד - רן מלמד

רכזת תעסוקה לנשים ערביות - סאוסן תומא

אשכול גליל מזרחי - אושרת נגב לויט

אוצרות הגליל - רעיה שטראוס בן דרור

תנועת אור - יובל סלע

תושב הגליל - עלי מחאמיד

תושב הגליל - ארגמן עזר

תושב הגליל - רון אלטמן

סטודנטית במכללת אוהלו - קצרין - טוהר לחמני

יו"ר עמותת נתיב לבית ועתיד - רם חלפון

ראש עיריית צפת - אילן שוחט

נציג ההסתדרות החדשה - אלי יריב

יו"ר אגודת הסטודנטים, תל-חי - רונאל תשובה

מנכ"ל לב בגליל - אופיר שיק

מוזמן - ענת גבלי

מוזמן - נטע צור

מוזמן - אופיר שרון

מוזמן - ניר ואן מיל

מוזמן - דניאל רנד

מוזמן - ענת מחנסטר

מוזמן - טל פריימן

מוזמן - דבורה הרציג

מוזמן - יורם אברהם

מוזמן - אמסט הרציג

מוזמן - אורי אלדר

מוזמן - בלהה קידר

מוזמן - מעיין דקל

מוזמן - שי פינצ'בסקי

לאה ורון

תמר פוליבוי

פיתוח מקורות תעסוקה בגליל

בוקר טוב לכם, אני באמת שמח שאתם כאן, גברתי מנהלת הוועדה, הרשם, הדובר, חברי חברי הכנסת, שני חברי ראשי השדולה המשותפת של הגליל, חבר הכנסת יוגב וחבר הכנסת ברושי, ראשי מועצות, ראשי מועצות אזוריות, אורחים. היום במסגרת היום שמארגנים ראשי השדולה למען הגליל, אנחנו מקיימים דיון מיוחד. לא היה קל לקיים את הדיון הזה ולמצוא את הזמן בתוך סד השעות הלא-נורמלי שבו חיה הוועדה. גם היום אנחנו לא נסיים לפני 23:00 בלילה את הדיונים כאן, אבל הנושא הוא מאוד מאוד חשוב. השתכנעתי שלא רק חשוב, אלא חובה לקיים את הדיון הזה – בוודאי ובוודאי כשמדובר ביום שהוא יום הגליל.

שבוע שעבר קיימנו דיון בנושא הדרום. לא שאני עושה השוואות, גם לא נכון לעשות אותן, אבל בסך הכול הכללי התחושה הכבדה גם שלי כמי שעסוק פה בחיי היום יום הכלכליים של מדינת ישראל, זה שיש מדינה בין חדרה לבין גדרה. זאת כבר לא איזו מנטרה או קלישאה, זה באמת כך, כמעט בכל פרמטר. אין פרמטר שאתה בודק אותו, אין נקודת התייחסות שאתה בודק ולא רואה איך המדינה מפקירה בדין – כשאני אומר בדין, הכוונה בהכרה מלאה, לא שהמדינה איננה מודעת לעניין ופתאום מישהו מפתיע אותה. כל המילים הכי גבוהות והקלישאות מתחילות מחדרה וצפונה והפוך, מעשים כמעט ואין.

אם כל אחד ואחת מאתנו ייקח את מה שאנחנו קוראים הגוף האובייקטיבי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אין לנו שום רצון ושום כוונה להתייחס לאף רשות מקומית או לאף מערכת לא בצפון ולא בדרום וכבר לתת לה את המקדם של נחשלות, אנחנו צריכים להיזהר מאוד מזה. אני לא רוצה שהשיח היום יהיה שיח של נחשלות, אני גם לא אתן לזה לקרות.

אני גרתי גם בצפון. נמצא כאן ראש מועצה אזורית גליל עליון. היתה תקופה שגרתי בקיבוץ דפנה, זה בית שלי. אנחנו עוד מפנטזים לבוא לגור אצלך. אם אנחנו מתכנסים פנימה לתוך העניין עצמו, אני אומר לכם שזה כל כך הרבה תלוי בכם, כי החלוקה הפוליטית משחקת לידי הממשלה. היא עושה הרבה הפרד ומשול, גם בין ראשי הרשויות בדרום, חבר הכנסת ברושי, גם בין ראשי הרשויות בצפון. הלובי שלכם לא קיים. אם אני מסתכל כאן על חברי יוגב, הוא באמת חברי, אני מכיר אותו עוד מהצבא, ואני יכול לומר לכם, שאם הוא יפעיל את השדולה פה כמו שהוא מפעיל אותה על עמונה, כנראה שהרבה דברים ייראו אחרת.

אתה אלוף - - -

בוודאי שאני אלוף, בגלל זה אני פה. אני אומר בצורה הכי ברורה, שמי שרוצה לדבר, ידבר גם פוליטיקה. מילים גבוהות לא יביאו אתכם לשום מקום, שאף אחד לא יטעה. אם אני בודק את ההתפתחות של הגליל, ובאמת הגליל זה בית שני שלי – אלה לא מילים מן הפה ולחוץ, שאני עכשיו מוכר כדי לרצות מישהו, לא אמרתי את זה בדיון בשבוע שעבר כשדיברנו על הדרום, על הנגב, אבל הגליל כן, ממש כן – וההתפתחות בו היא מצד אחד מופלאה, אבל מצד שני זה על משקל אבנים שחקו מים. בוא ניקח את טבריה, שבאמת זאת איננה קלישאה כשאומרים: טבריה היתה צריכה להיות הפנינה, ממש כך – גם כינרת, הכול. זה כאילו גם אם היית יושב לתכנן אזור שאתה רוצה אותו, לא היית עושה את זה יותר טוב מהמציאות, הטבע והחיים יצרו שם 2000 שנים של היסטוריה. יש הכול בגליל וזנחנו את זה וכולנו, כל הבית הזה, כולנו לצערי מוכרים רק מילים.

אני אומר לכם, זה לא שאלה של "תהיו אגרסיביים ותבכו", הגיעה העת שתהיו נחושים, זה העניין. אני לא באתי לדבר אתכם בשפה של בכי, אלא בשפה של נחישות. לא צריך לאיים שנעלה על בריקדות ונשרוף, בסוף בסוף אולי המדינה תשתכנע שיש אזרחים נוספים מלבד המקום שבו אני גר, סמוטריץ בטח גר ואחרים.

קודם כל אאפשר לראשי השדולה לדבר. ברשותכם, נפתח את הדיון. חברים יקרים, תנצלו את ההזדמנות שיש לנו כאן דיון, בלי סיפורי מורשת קרב – לגעת בנקודות ולדבר בקיצור.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, תושבי וראשי רשויות מהצפון והגברת רעיה שטראוס שכולנו מברכים אותה. לא מזמן שר האוצר תקף אותה, ויצאנו להגנתה על דברי בלע כנגדה.

אני רוצה לומר שהיום הזה הוא הצדעה והתחייבות. הוא הצדעה יחד עם שינויי כיוון. הנה יש לכם פה את יושב ראש ועדת הכלכלה. הצדעה למה שקורה בצפון ולמאמץ שמושקע שם לאורך כל הגבולות, לא רק הגבול הבין לאומי, ומצד שני התחייבות שתקציב 18-17 ייראה אחרת מזה שהוא נראה כרגע תוך כדי הפרה בוטה של התחייבויות הממשלה.

אני רוצה להגיד לך יושב ראש ועדת הכלכלה, לא פעם אנחנו עוסקים גם בוועדת הכספים – ואכן גם אנחנו קצת מוגבלים היום בזמן, ומצאת זמן, תודה לך וללאה - בכך שהעול העיקרי, מעבר לוויכוח על חוק עידוד השקעות בחקלאות, תעשייה ותיירות, ההון העיקרי הוא הון במרכז, זה ההון האנושי. ההון האנושי, שהוא המרכיב העיקרי בשאלה איפה עושים עסקים, הוא מצוי במרכז. כדי להביא את הציבור ואת ההון האנושי מהמרכז לצפון, צריך ליצור שם מגנט גדול, שמתגבר על כוח המשיכה של המרכז ומעלה את האנשים אפילו עד המצוק של מנרה ומשגב עם ויותר לא צריך לפרט בחדר הזה.

איתן, אני לא רוצה להפריע לך, אבל יש הרבה הון אנושי גם בצפון.

הרי אני בא מהצפון והטלפון שלי מתחיל ב-04, ואני אומר בכל זאת, שבתנאים שהממשלה יוצרת, לא מעבירים את האוכלוסייה החזקה והנוספת לצפון, ולכן נלחמנו על הטבות המס ולכן נלחמים על פעילות. הרי אני לא צריך שישכנעו אותי לגבי הצפון, אני לא מתאמץ כדי לדבר בשם הצפון. אני רוצה לדבר על שתי נקודות, האחת תעסוקה. יש מפת תעסוקה, אבל אין תקציב לתעסוקה. אין שום סיכוי, ללא תכנית חירום של תעסוקה, שהממשלה תפתור. אמרתי לישראל כץ חברי: הרכבות ייסעו ריקות, אם לא תהיה תעסוקה מתקדמת בצפון, ולכן השאלה המרכזית, אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה, במרחב שבו אנחנו מטפלים היום הבעיה העיקרית זה תעסוקה. אין לממשלה פתרון לתכנית התעסוקה.

דבר שני שהממשלה פרסמה רק לא מזמן בנושא הבריאות הוכחה שבצפון חיים פחות ומשלמים יותר. תוחלת החיים בצפון יותר קטנה, לפי כל קנה מידה הבריאות לקויה לעומת המרכז. אני רוצה לומר שני חוקים בפיסיקה, אדוני היושב ראש, שכדאי לאמץ אותם גם אחרי הדברים שלך. אני רוצה לסיים ולומר, בהמשך לדבריו של איתן כבל יושב ראש הוועדה, שצריך שתהיה יותר נחישות. אני אגיד לכם מה גיליתי גם לאחרונה, ממש עכשיו. יושב ראש הוועדה היה מעורב בהסכם אל על. היה צריך להשבית את אל על כדי להגיע להסדר עם טייסי אל על. אין סיכוי להגיע להסדרים פורצי דרך רק בדיבורים.

גיליתי חוק מעניין בישראל, שכאן אחרי כל כך הרבה שנים – כולם פה ותיקים – ראינו שבישראל שום דבר לא מגיע בגרביטציה, הכול בכוח המשיכה. לכן אני מציע לאמץ את העיקרון של נחישות במאבק שנותר עד סוף השנה, כדי לחייב את הממשלה להביא לידי ביטוי בתקציב 18-17 סדר עדיפות אחר: זה או ממשלה של יהודה ושומרון, או ממשלה של הנגב והגליל. אם היא רוצה גם וגם, שתוכיח את זה. תודה.

תודה ליושב ראש וברוכים לכל הבאים, ברוכים כולכם. המטרה, אדוני היושב ראש, היא שהיום הזה לא יהיה רק אירוע וטקס – ואני אומר את זה בשם כולנו השדולה, חבר הכנסת איל בן-ראובן, ברושי, חבר הכנסת סמוטריץ – שנקראנו לארגן אותו, אלא יהיה גם דחיפה ועם תוצאות.

היום הזה מכיל בתוכו מספר ועדות. לראשונה מצאנו שיש רצון לקדם, עוד אין כסף ואין לוח זמנים, זה עוד לא מביא לתכנית. זה מחייב אותנו בוועדת החוץ והביטחון לוועדות מעקב, כדי לראות שמרכזים גדולים כמהלך לאומי – מרכז שיקום ואחזקה, שדה תעופה, הטכני, יעברו צפונה ויהוו מוקד תעסוקתי לאלפי אזרחים – ופה אני נוגע בנקודה של הוועדה הזאת. מטרת הוועדה הזאת – ואני מודה לך שקיימת דיון בנושא – היא לייצר, למצוא או לדחוף עוד מקורות תעסוקה, ולהביא לכך שבממשלה, שאנחנו חברי קואליציה בה, ואני אומר לחברי חבר הכנסת איתן ברושי, שאנחנו שותפים בעניין הזה של הצפון, אולי אנחנו חלוקים על שלום עכשיו, אבל נישאר שותפים לצפון עכשיו, ומה שנקרא נבנה ארצנו, ארץ מולדת.

אנחנו כשדולה נעשה כל מאמץ, כולל באירוע באודיטוריום, שאנחנו עוד עובדים עליו, כדי שנראה שם מחויבויות של האוצר ושל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ממש אפילו ברגעים אלה, כולל אתמול בלילה ישיבה עם מנכ"ל האוצר ועם שירה גרינברג, הסגנית הממונה על תקציבים באוצר. אני רואה ביום הזה- כולל מפגש עם שרים, כולל מפגש ראשי רשויות עם שרים - מנוף שלא יכול להיות אחרת.

אני מבקש ממך דבר אחרון, אדוני יושב הראש, שכל מה שיעלה פה כיוזמה, כצורך או כרצון חיוני, תקיים עליו ועדת מעקב תוך חודשיים או שלושה, ואנחנו נעשה כל מאמץ, שזה יהיה גם מתקציב 2017-2018, ולא רק דיבור, כי הדבר הזה חיוני לצפון, חיוני לנו כמדינת ישראל.

תודה לחבר הכנסת יוגב. אכן אני לוקח על עצמי את המשימה להיות זה שיעשה את המעקב אחרי ההחלטות. אני חושב שהעבודה גם לא תהיה קשה, ממילא כמעט שום דבר לא יהיה מוצע.

אני שמח שאנחנו בוועדה אופוזיציונרית, אבל אנחנו אוהבים את איתן כבל.

אתה יודע מה, חבר הכנסת יוגב? המקום האחרון שאפשר לומר עליו שהוא מתנהג כוועדה אופוזיציונית זאת הוועדה הזו.

אמרתי שאנחנו אוהבים אותך.

אני אומר את זה מהמקום הזה. זה בדיוק כמו סיפור השריפות. כל עוד אפשר להצטלם על הגב עם להבות ועניינים הרואיים, זה בסדר. המבחן הוא יום אחד אחרי שהגחל האחרון נכבה. זה המבחן. אני אומר את זה בדיוק אותו דבר כאן. אני לא בא ממקום של אופוזיציה. אתה בדיוק מתכוון למה שאני בדיוק אומר, רק אתה אומר את זה אולי בלשון יותר עדינה ורכה.

אדוני היושב ראש, אני באמת רוצה לעשות את זה קצר, ובעיקר להתחבר לפתיחת הדברים שלך. יום הגליל זה נהדר, השדולה זה נהדר, אבל אלה דיבורים, ואנחנו צריכים לעבור מדיבורים למעשים.

יש פה קודם כל דבר מדהים בעיני. תראו כמה אנשים, כמה ראשי רשויות – לא פעם ראשונה, לא שנייה ולא שלישית, בחודש האחרון עוזבים הכול, נוסעים שלוש שעות ובאים לכאן לבזבז את הזמן.

אתה אומר שאנחנו נאיביים.

לא לא, להפך. אני אומר שאתם חייבים לתת לנו את הכוח לעבור מדיבורים למעשים. אני אומר כאן לחברי בעיקר בקואליציה בצורה חד-משמעית, יש תכנית אגב מצוינת, היא ידועה, לא אני כתבתי אותה, כתבו אותה ראשי הרשויות שמכירים את הגליל הרבה יותר טוב ממני. אני מבחינתי עומד מאחוריהם במאה אחוז בתכנית הזאת. היא עולה כסף והרבה כסף, והכסף הזה חייב להיות בתקציב המדינה הדו-שנתי הקרוב, שאנחנו הולכים לאשר אותו בעוד 20 יום.

אני חושב שאם יהיו חמישה או שישה חברי כנסת אמיצים בקואליציה, שיודיעו – כמו שאני מוכן להודיע – שאין תקציב בלי שהתכנית הזאת נמצאת בפנים, התכנית תהיה. דובר כאן על קואליציה, אופוזיציה. אני לא חושש מלהיות, איך לומר? אופוזיציה בונה בתוך הקואליציה ולהציב עמדה כזאת. אני חושב שהגליל הוא קונצנזוס, ושוב – אני באמת לא רוצה עכשיו להרחיב במלל, כי זה מיותר. כולם יודעים על האתגרים, על החוזקות, כמה הוא טוב אבל כמה הוא חייב אותנו, הוא חייב את המדינה ואת הכסף הגדול של המדינה כדי להצליח לעמוד באתגרים האלה.

אני קורא לחברי, אני רואה פה את חבר הכנסת פולקמן ואת חברי בעיקר מהקואליציה. אגב, יש ועדת מנכ"לים שאמורה היום או מחר – הבטיחו לנו עד סוף נובמבר להציג עמדה – אם זה יוצג היום באודיטוריום, אני יודע שחבר הכנסת יוגב עבד על זה קשה, זה כמובן יהיה נפלא. אם לא, נחכה עד מחר. אם עד מחר תהיה תכנית שאתם תגידו שהיא טובה, אנחנו נמחא כפיים. אם לא, אני חושב שאנחנו נצטרך להגיד, שבלי שהדבר הזה יקרה, לא יהיה תקציב מדינה.

תודה יקירי. חבר הכנסת איל בן-ראובן.

אני חושב שהיעד הערכי של היום הזה זה שהילדים חוזרים הביתה. הבנים חוזרים הביתה לצפון, מה שלצערי היום לא קורה. היום הכיוון הוא דרומה, והכיוון צריך להיות מדרום לצפון. זה צריך להתהפך. לשם כך צריך לעשות לא רק פסי רכבת, אלא לפני הכול צריך להביא תעסוקה, זה הדבר החשוב ביותר.

אני חושב איתן, שהיד של הוועדה הזאת יכולה להיות מאוד משפיעה בתוך העניין הזה – לוודא, לדחוף ולבקר תכנית לאומית אסטרטגית לצפון, מתוקצבת, כאשר אנחנו גם רואים אותה, מוודאים שזאת התכנית הנכונה, והדבר השני – אנחנו מוודאים שהיא מתבצעת. היא מתבצעת, כי אני חושב שעד נכון להיום, שאנחנו לא מדברים רק על השנה האחרונה, אלא מדברים כבר על שנים אחורה, אנחנו עוסקים בהעברת ניירות מאחד לשני בין שרי הממשלה. כולם, כל אחד זורק את הכדור למישהו אחר, והתוצאה היא שאנחנו נשארים מאחור.

אני חושב שלגבי סוגיית הביטחון של הצפון אין פה שאלה. לגבי הביטחון קיבלנו רק אתמול תזכורת. דאעש יושב על גבולנו הצפוני. אני לא מוטרד מצה"ל. עכשיו יש אזעקה ברמת הגולן. רבותי, צה"ל נערך, אני סומך על צה"ל. אני מוטרד מאוד מכל מה שמעבר לצה"ל, באשר להיערכות, כי ביטחון זה גם ביטחון צה"ל וביטחון זה החוסן החברתי של תושבי הצפון. אם בזה לא נטפל, אנחנו נמשיך להידרדר אחורה, ואנחנו בהידרדרות . צריך להודות על האמת, אנחנו בהידרדרות. אנחנו צריכים להפוך את הכיוון. איתן, אל"ף, תודה על ההתגייסות, אבל יש לוועדה שלך בהחלט מקום חזק מאוד. חבריי לקואליציה, אנא מכם.

תודה. ניתן לחבר כנסת ואחרי זה לאורח. מסעוד גנאים נרשם ראשון. לאחר מכן, כמובן תסכימו אתי שאני אתן לשלמה בוחבוט לדבר.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני גם אדבר בקצרה. אני מברך את כל היוזמים ליום החשוב הזה. אני מברך את כל ראשי המועצות והעיריות שנוכחים. אדוני היושב ראש, יש לי הערה, שהייתי רוצה לראות גם ראשי רשויות ערבים, כי הגליל בסוף – אני שואל אם הזמינו אותם, אני מאשים אותם למה הם לא באו. אם לא הזמינו אותם, אני מאשים את אלה שהזמינו שלא הזמינו אותם.

רק רציתי להגיד, שבסוף בגליל 51% או 52%, אני לא יודע בדיוק, הם ערבים. אני כחבר כנסת ערבי שגר בסח'נין למשל, כאשר אני עושה למען כביש 89, נגיד כברי-נהריה. היה דיון בוועדת הכלכלה, כאשר אני עושה למען הסדרת התנועה למשל בצומת יובלים, בגלל הפקק בבוקר, או הסדרת התנועה או רמזור בכניסה לאזור תעשייה משגב, זה גם ליהודים וגם לערבים.

אדוני היושב ראש, כאשר מדברים על פיתוח הגליל ועל השקעה בגליל, אין לשכוח את האוכלוסייה הערבית, שהיא זקוקה מאוד לתעשייה בגלל אחוזי האבטלה, בגלל אחוזי העוני, בגלל שאין אזורי תעשייה. הגליל זה למען כולם, וכולנו מוכנים להירתם למשימה הזו – לפתח את הגליל לכל תושביו. תודה.

תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. קודם כל, אני באמת מצר על העובדה, שאין כאן ראשי רשויות – או אם יש, אז אין רבים – ערבים, דרוזים, צ'רקסים.

שנית, השדולה בהגדרה איננה עושה הדרה. יש חוק ההסדרה, אבל כאן אין הדרה. באופן חד-משמעית השדולה משרתת את כל, אבל את כל, הגליל.

חבר הכנסת לשעבר שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות.

שלא יעיד על עצמו, בישיבה קודמת בחוץ וביטחון שלמה בוחבוט הזכיר את כל האוכלוסיות בגליל ואת דאגתו להם. הוא הזכיר שמות של יישובים ואת דאגתו להם.

אני מזכיר לכם שאני ראש עיריית מעלות תרשיחא, זאת אומרת שאני גם מייצג חלק מהערבים, וכשאנחנו הכנו את התכנית, התכנית כוללת לכל המגזרים.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חבריי מהגליל, רעיה שטראוס שהיא באמת מרת הגליל שעושה בהתנדבות דברים גדולים לגליל. קודם כל, אני רוצה להודות לכם בשמי, ואני בטוח בשם אלי מלכה שגם מהצפון, עדי אלדר שלא יכול היה להגיע היום כי נסע לחוץ לארץ. אתם ועדה מאוד מאוד חשובה. אני לא צריך להגיד לכם, אנחנו אומרים את זה כל יום, שהצעירים עוזבים את הגליל, ולא משנה אם הם יהודים או ערבים, הם עוזבים, ועוזבים בגלל סיבות של תעסוקה.

להזכיר לכם, אנחנו הולכים לבנות בגליל 40,000 יחידות דיור. ל-40,000 יחידות דיור, אם זה היה צבא, היו מיד עושים חשבון כמה יחידות קרביות, כמה תומכי לחימה, כמה טנקים – וזה מה שצריך לעשות באזרחות: איזה אזורי תעשייה הולכים להקים, הטבות.

הוקמה ועדת מנכ"לים. אני רוצה להודות גם לשר האוצר וגם לשר הפנים וגם לשר הביטחון, שישבו ודנו, והתחלנו להכין תכנית. התכנית גמורה, אנחנו מדברים על תעסוקה ואנחנו מדברים על כבישים מהירים, על נושא תיירות ונושא בריאות וחינוך. שניים, שלושה נושאים עלו על דרך המלך, ומי שמוביל בעיקר זה הכלכלה. בנושא של הכבישים, אנחנו נמצאים בתחילת דרך, אבל היא אינה מספקת, כי יש לנו בעיות קשות, למשל בגליל המערבי חמישה או שישה קילומטר, שסוגרים את כל הגליל המערבי, לא פותרים את הבעיה. בנושא של הבריאות לא מקבל ביטוי, ואנחנו באים ואומרים: זכותנו לקבל את השירות כמו בתל אביב. אין שום סיבה בעולם, שבית חולים בגליל או חיי אדם בגליל יהיו פחותים ממרכז הארץ.

אדוני היושב ראש, זאת היא הזדמנות אולי בלתי חוזרת להכין תכנית אסטרטגית, ושלא כל שנתיים, שלוש נצטרך לצאת להפגנות. אנחנו רוצים לראות תכנית אסטרטגית בכל הנושאים שאנחנו באים ורואים. יש מצוקות לתעשייה, מצוקות קשות מאוד. האנשים האלה, קשה להם להביא בעלי מקצוע. אין עובדים, גם עובדים לא נמצאים, מדוע? כי רוב המפעלים ורוב התעשייה שיש לנו בגליל זאת תעשייה שהשכר הוא נמוך בה, והחבר'ה הצעירים עוזבים את המקום.

לכן אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה, אני מקווה שעד אישור התקציב – ויש כאן התחייבות של חברים מהקואליציה – אנחנו בטוח שנשב עוד פעם עם שלושת השרים, כי אנחנו רוצים ללכת פעם אחת ולתמיד להיות בבית שלנו, לא לצאת להפגנות, אלא לתת לנו לעבוד. תסתכלו ותבדקו, הגיוסים לצה"ל בגליל יותר מאשר במרכז. רק מעלות במקום שלישי לגיוס ביחידות קרביות, זאת אומרת: גם מה שאנחנו צריכים לתת למדינה אנחנו נותנים. אדוני היושב ראש, אני מאמין שוועדת הכלכלה, שיש בה גם אופוזיציה וגם קואליציה, תוביל אתנו ביחד את התכנית באמת של הגליל. תודה לכולם.

תודה תודה. ברשותכם, דב חנין ולאחר מכן אני אתן את רשות הדיבור לרעיה שטראוס.

תודה רבה, אדוני יושב הראש על קיום הדיון החשוב הזה וברכות לכל האורחים שלנו. אדוני יושב הראש, אנחנו מאוחדים סביב לשולחן הזה בדרישה, שאסור לישראל לאבד את הצפון. אנחנו דורשים שלא נאבד את הצפון, אבל אני לא בטוח שאנחנו לא מאבדים את הצפון.

מה שקורה הוא מאוד מאוד מדאיג ובעייתי. אני רוצה להגיד משפט על התעסוקה. המצוקה של התעסוקה בצפון מתבטאת לא רק בזה שהאנשים שנמצאים בצפון לא יכולים למצוא עבודות בתחומים רבים ומגוונים, אלא גם בכך שאנשים שרוצים לעבור לצפון, לא יעברו לצפון אם אין שם תעסוקה.

אדוני ראש עיריית מעלות תרשיחא, אתה דיברת על בניית מקומות מגורים בצפון, וזה כמובן דבר מבורך, אבל אם לא יהיו פתרונות תעסוקה, אנשים לא יעזבו את המרכז. אדוני יושב הראש, כאן צריך לחזור ולהדגיש לממשלה שיש קשר בין הנושאים. כאשר אנחנו רואים את הנתונים של אתמול על עלייה של 17% במחירי הדירות בתל אביב, צריך להבין שאנשים נוהרים לתל אביב, למרות מחירי הדיור הגבוהים שם, כי אין אופציות אחרות במקומות אחרים. אנשים צעירים, אם הם רוצים פרנסה, אם הם רוצים להתקדם, לא יעברו כנראה היום לצפון, אלא ימשיכו להתרכז במרכז, ואז מחירי הדיור בתל אביב ימשיכו לעלות ואנחנו נמשיך באותו משבר שאנחנו נמצאים בו.

משפט על הנושא של מערכת הבריאות. מערכת הבריאות בצפון מפגרת, וזה גם מרגיז וגם מנוגד לפוטנציאלים ולאפשרויות. באזורי הצפון יש הרבה מאוד אנשים עם השכלה רפואית, יש הרבה רופאים, יש ציבור גדול – למשל הציבור הערבי – שמצמיח מתוכו הרבה אנשים שלומדים רפואה. איך יתכן שמספר הרופאים לנפש בצפון יותר נמוך מאשר במרכז? איך יתכן שמספר האחיות לנפש בצפון יותר נמוך מאשר במרכז? ואני עוד לא משווה את מספר האחיות והרופאים לנפש למה שקורה בארצות מערביות מתוקנות, זה הרבה הרבה יותר נמוך, ויש יותר חולים בצפון.

נושא התחבורה, אדוני יושב הראש, אני שותף להערכה שיש התקדמות בתחום התחבורה, אבל גם כאן יש צווארי בקבוק, שהם מאוד מרגיזים. אתה התייחסת, אדוני ראש העיר, לנושא שאנחנו דנו פה בוועדה של כביש 89, זה נושא מקומם. כביש לבית חולים, בין כברי לבין נהריה, גם כביש לבית חולים, גם כביש מאוד מרכזי למרכז תעסוקה ולשירותים.

אני יכול למסור לאדוני את הדבר הבא, גם בעקבות הדיון שהתקיים כאן, שאני על הכביש הזה באופן אישי קודם כל – ואני רוצה שגם אדוני יידע וגם ראשי הרשויות – וזה כבר מטופל לאלתר, נדמה לי שהועברו שלושה מיליון שקלים ליפה נוף. דרך אגב, הסתבר שזה בכלל לא נתיבי הגליל, אולי חלק מזה זאת הבעיה. זה לא הדיון, אבל רק אומר שהם מתחילים בתכנון וריבוד השוליים קודם כל לפני הכול, כדי שאמבולנסים יוכלו לנוע בחופשיות כדי להגיע לבית החולים וממנו.

אני מטפל באופן אישי גם בליווי התכנון וגם בליווי הקדמת כל הפרויקט. זה פרויקט שלקחתי על עצמי באופן אישי לטפל בו.

אז מה שאמרו לנו כאן לגבי העלות - - -

אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו.

אדוני יושב הראש, אל"ף, ברכות, זה מאוד מאוד חשוב. אני באמת מברך על הכניסה שלך לעניין, כי כמו שראינו גם בפרשת השביתה באל על, אדוני יושב הראש, יש יותר מדי דברים מסביבנו שלא מתנהלים, וכנראה ועדת הכלכלה צריכה לנהל אותם, כי אחרת הם לא זזים. אני נתתי את הדוגמה הזאת לצורת התנהגות חלמאית, אדוני, כי כביש 89 בסוף ייפתר, אבל כמו כביש 89 יש לנו מקרים חלמאיים כאלה נוספים ואני לא ארחיב בעניין.

נקודה אחרונה, תכנית הצפון שנמצאת על השולחן היא תכנית מינימום. היא תכנית מינימום. אני הייתי רוצה לראות תכנית יותר מרחיקת לכת, אבל לפחות המינימום הזה חייב להיכלל בתקציב הדו-שנתי, כי אם זה לא ייכלל בתקציב הדו-שנתי, בעצם כל הדיבורים שלנו, אין להם שום קשר עם המציאות.

אני רוצה לפנות לחבר הכנסת יוגב, לחבר הכנסת פולקמן ואליכם להצטרף לפנייה של חבר הכנסת סמוטריץ. כמה חברי כנסת מהקואליציה שיגידו "בלי צפון, אין תקציב", התוצאה תהיה שיהיה צפון.

תודה. רעיה ולאחר מכן גיורא זלץ ולאחר מכן חמד עמאר ולאחר מכן יוסי בן דוד. אגב, יש פה סטודנטים מתל-חי שגם אאפשר להם לדבר. גם טוהר כאן.

כבוד היושב ראש, חבריי מכל המועצות והאשכולות וראשי הערים כמובן, אני נולדתי בנהריה והוריי בחרו ללכת לגליל המערבי כחלוצים, והם הצליחו ביזמות בלי עזרה, לפני כל המדינה, וגם זוגלובק ויותר מאוחר גם סטף הצליחו להקים מפעלים ולפתח אותם, למרות הכול. עדיין אחר כך באה הממשלה ועזרה, תנופה גדולה באה מהממשלה.

יש בגליל יזמים מדהימים, אני יכולה להעיד שאני בשבע שנים האחרונות הקמתי מיזם, ואני עוזרת לתיירות, ובזכות זה גם צירפו אותי לאשכול גליל מערבי, ותודה על הכבוד. מאז אני פעילה גם בצד הזה. יש יזמים ויש אנשים מצוינים, אבל כפי שנאמר, אם הממשלה עוצרת את כל ההטבות ואת העידוד לתעשייה דווקא בצפון, הם לא יכולים להמשיך, פשוט לא יכולים. שלא לדבר על כך שאני גם נשיאה של בית החולים בנהריה, עליו אני אדבר אחר כך בוועדה האחרת. אני חושבת שאין מה לעשות, ובאמת אין מה לדבר, אתם בקואליציה, אני אוהבת את המשפט הזה שאם אין תקציבים לצפון, לאחר שקודם כל מגיע לנו, הובטח וקיבלנו אפס, זה פשוט לא יכול להיות. לא יכול להיות שהממשלה הזו מסכימה למצב הזה, כי בלי הגליל אין מדינת ישראל גם, אין מדינת תל אביב.

סליחה רגע, איתן, אל תצאו. יש פה אנשים ממעין ברוך, מכפר סאלד, תעשו מאמץ, הם באו אחרי ארבע שעות נסיעה.

גיורא, אם הייתי בא אליך ומבקש ממך להכניס למקום שיש בו מספר מאושר של אנשים שמותר שיהיו מבחינה בטיחותית, אתה היית נותן לי את חוק העזר העירוני שלך. גם פה יש חוקי עזר. גיורא, לא נתתי עכשיו תשובה, שהיא חס וחלילה מן הפה ולחוץ. בוודאי שהמקום כבר עכשיו מכיל יותר ממה שמותר לו, זו האמת, אתה מבין? תוך כדי דיון בסוף כולם מוצאים את עצמם בסופו של עניין בתוך הדיון, אני מתנצל, זה לא מקום שיש לי עניין לחסום את האנשים שהגיעו.

יש לי נקודה אחרונה לומר. הגיע כל הסיפור הגדול והמלהיב של הגז. הלכנו למכללת ארז בגליל המערבי בשלומי ופיתחנו מעבדות, כדי לאפשר לצעירים להתמחות בתחום שחסר פה בארץ, בתחום שאפשר להרוויח יותר, כי כפי שבוחבוט אמר, אין לנו הרבה מקומות שמקבלים משכורות גבוהות, וזה גם נעצר, אז בבקשה הממשלה – אני לא יודעת מדוע הכול נעצר, לא קורה שום דבר עם הגז הזה. אנחנו השקענו מיליונים במעבדות כדי ללמד במכללה, וזה עומד כאבן שאין לה הופכין, אז אני ממש מבקשת, בידכם הכול.

אני אבקש מנציג האוצר שנמצא כאן, ויושב כאן מר גז קטן – לא גדול, אם תוכל אחר כך להתייחס לדברים. תודה גברתי, אני מודה לך מקרב לב. ביקשתי את גיורא זלץ ואחריו את חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

גם אני מצטרף לתודות למפגש הזה, הוא חשוב. אני רוצה לומר משהו אחד על מי שאיננו כאן, הלך חבר הכנסת מסח'נין. אני רוצה לומר שגם לי חסרים ראשי הרשויות של המיעוטים פה. גם לי חסרים תושבים מהכפרים הדרוזים, מהכפרים הערבים והבדואים, אבל אני כן יכול לומר בתוך ראש רשות, שאנחנו כראשי רשויות לוקחים את המחויבות, כאשר אנחנו מדברים על תכנית לצפון, שאנחנו מדברים על כל התושבים של הצפון. חשוב לדעת את זה, שכמו כל דבר אחר, אנחנו בהחלט לוקחים על עצמנו גם את האחריות לייצג אותם.

אני רוצה לומר מילה אחת גם למי שישנו כאן. כמו שאמרתי, בהחלט יש אנשים שעזבו היום הכול ונסעו שלוש וארבע שעות. כולנו עם רכב פרטי, כי אין תחבורה ציבורית בצפון, אבל הגיעו לפה מהקיבוצים, מהמושבים ומקריית שמונה, סטודנטים, גם חבר'ה צעירים, יש פה גם בני נוער מבית הספר תיכון, אבל לסטודנטים מתל-חי אני רוצה לומר בהקשר הזה, שבוא לא נתבלבל שהנהירה לברלין ולסין ולארצות הברית היא לא בגלל המחיר של המילקי. החבר'ה הצעירים האלה לא רואים שום אופק מול העיניים, לאיפה הם יכולים לבוא ולמצות את הכישרון שלהם, את הפוטנציאל שלהם, את הלימודים שלהם – בגלל זה הם הולכים, לא בגלל המחיר של המילקי.

ואני רוצה להשתמש ברעיה, ברשותך, ולהגיד הערה על התכנית הזאת או על הגישה הזאת, כי זאת ועדת הכלכלה. אני רוצה להתחיל ולהישען על האמרה המפורסמת של אלי וולך מהטוב, הרע והמכוער If you have to shoot, shoot, don’t talk. נמאס לנו מהדיבורים.

אני רוצה להשתמש ברעיה בדיוק בגלל מה שהיא אמרה בסימן המצוינות ולצמיחה, ומול זה לספר לכם על המדד הסוציו-אקונומי. אני מניח שאתם מכירים את זה, כי לפני שבועיים התפרסם המדד הסוציו-אקונומי החדש של הרשויות. אתם יודעים מה קרה, כשהתפרסמה הרשימה? אתם יודעים מי צהל משמחה ומי בכה? מי שצהל משמחה זה אלה שירדו במדד הסוציו-אקונומי, ומי שהתעצב זה אלה שעלו. אני מחבר את זה לרעיה, כי במידה מסוימת אנחנו לא מבינים שהתכנית שעליה מדובר היא תכנית השקעות, היא תכנית שמאפשרת עם תמיכות נכונות ועם הסרת חסמים, מאפשרת צמיחה. זאת השקעה ערכית, זאת השקעה ציונית, זאת השקעה כלכלית. אני נורא נורא מבקש להדגיש את זה, התכנית לצפון שעליה מדובר זאת תכנית שהיא תכנית נכונה עבור מדינת ישראל, לא עבור הצפון, בגלל הפוטנציאל הכלכלי והאפשרות לצמיחה שלה ליד הדברים של שירותי בריאות ותחבורה.

תסתכלו על התכנית הזאת כתוכנית השקעה. אם נעשה אותה נכון, אם נסיר את החסמים, אם ניתן את התמיכות המדויקות, הצפון בעוד שלוש, חמש שנים יהיה במקום אחר לגמרי. תודה רבה.

תודה. חמד עמאר, ולאחריו יוסי בן דוד.

אדוני יושב הראש, קודם כל אני רוצה לברך את יוזמי היום החשוב הזה ולברך את ראשי המועצות וראשי הערים שהגיעו לכאן, כל מי שהגיע לכאן ליום החשוב הזה. אני אתחיל בדברים שאמרת, ומשם אני אקשר איך אפילו ראש מועצה דרוזי אחד לא נמצא כאן, וזה מאוד מעצבן אותי, כי אתה אמרת שהצעירים עוזבים. הצעירים הדרוזים לא עוזבים, הם משתחררים מהצבא, חוזרים לכפרים שלהם, נשארים שם וגם מובטלים שם. זה מאוד מצער אותי, שאני לא רואה אף ראש רשות דרוזי אחד כאן.

אנחנו מקיימים גם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון על נושא של הבדל בשירותי רפואה. אפילו בשירותי רפואה, שצריכים להיות שווים לכל אזרח, אנחנו בצפון פחות שווים, פחות שווים, למרות שהתמותה גם יותר גדולה בצפון. אם נלך לאזורי תעשייה, אתן דוגמה פשוטה. אזור תעשייה כסרא סמיע קיים שנים רבות, אני מכיר אותו יותר מ-15 שנים. אפילו מפעל אחד אין שם. המדינה השקיעה שם המון כסף באדמה, אבל אחרי זה להשקיע בבני אדם ולמצוא להם מקומות עבודה, היא לא השקיעה. יש יכולת למדינת ישראל לעשות את זה, יש יכולת לממשלה לעשות את זה. אף אחד לא יכול לשכנע אותי, שלא ימצאו את התקציב הדרוש כדי לחזק את הצפון. תכנית חיזוק הצפון, שאנחנו לא ראינו אותה בתקציב שעבר בקריאה ראשונה, אני רוצה לראות אותה בקריאה השנייה והשלישית, כי אחרת מה נגיד לצפון עוד פעם? היתה עכשיו שריפה בצפון. ראינו שהתקיימה ישיבת ממשלה בחיפה. יש הפגזה על הצפון, ועכשיו שמעתי שיש אזעקה ברמת הגולן, תראה את כל הממשלה מתעניינת במה שקורה בצפון. אנחנו לא רוצים שיתעניינו בנו, כאשר יש אסון, אנחנו רוצים התעניינות כל הזמן, ואנחנו רוצים השקעה כל הזמן בצפון.

ולכן אני אומר לכם כאן, אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, תכנית חיזוק הצפון חייבת להיכנס לתקציב 2018-2017. שר האוצר הבטיח שזה יהיה, ואני מקווה שהוא יעמוד בהבטחה שלו, ובאמת נראה את התכנית בתוך התקציב של 2018-2017, כי אנחנו רוצים לראות את הצעירים שלנו בצפון גם עם עבודות, גם עם מפעלים, גם עם יכולת להתפרנס ולחיות בצפון. הצפון זה המקום הכי יפה שיש, אומרים עליו מקום רחוק, בסוף העולם שמאלה, אבל זה המקום היפה, זה המקום שאוהבים לחיות בו ורוצים לחיות בו ורוצים להמשיך לחיות בו. תודה רבה.

שלום לכם, תודה אדוני יושב הראש, תודה לחברי הכנסת על עצם הדיון הזה, וכמובן לכל חבריי ראשי הרשויות. מעבר להיבט הדקלרטיבי ההצהרתי שיש באיזה יום כזה, באמירות שיש ובשיחות שיש סביב נושא התכנית 18', 18 פלוס. היתה פעם תכנית כזאת לשיקום שכונות. פה מדובר ב-18 מיליארד שקלים. אני אומר שזה באיזשהו מקום מאוחר קצת, מקווה שלא מאוחר מדי, אבל אני מסתכל ולא יכולתי שלא להסתכל על הנערות ועל הנערים שם, אני לא יודע בדיוק מאיפה. אבל מהמקום שבו אני נולדתי, ונולדתי בטבריה ובגליל, ואני רוצה היום לדבר יותר כגליל ולא כראש עיריית טבריה, כשאני מסתכל על הנערים האלה, גם אנחנו היינו נערים ונערות בדיוק כמו אלה, רק אז אמרו לנו את אותם דברים. את ההורים שלנו, כשעלו לארץ, שלחו לגור בחגורה הצפונית ובדרומית וקראו לזה פריפריה. המילה הזאת לא נשמעה פה היום. לא מזכירים את המילה פריפריה, פריפריה חברתית, גיאוגרפית, כלכלית. וכשאנחנו לא מזכירים את המילה הזאת, כי אנחנו מעדיפים להיות הגליל והצפון, ואנחנו נסמכים בסופו של דבר עליכם המחוקקים ועל הממשלה שתבוא בדיוק כמו שאמרו פה חבריי, אנחנו נשקיע וכל ראשי הרשויות בכל הערים ובכל היישובים נשקיע בחינוך של הילדים שלנו, ונוודא שהם יקבלו את החינוך הכי טוב שאפשר ואחר כך יתגייסו לצבא ויעשו שירות משמעותי, הכי טוב שאפשר, ואחר כך ילכו וילמדו במכללות שיש שמפוזרות בגליל ובצפון -- שהגיע הזמן להפוך אותן לאוניברסיטה רב-קמפוסית, מדברים על זה כבר יותר מדי זמן, זה קורה בקיימבריג', זה יכול לקרות גם אצלנו, ולתת את העוצמה הזו לאזור הזה ביחד -- וכשהם מסיימים את הלימודים שלהם, הם עומדים מול העניין הזה. ואמר את זה שלמה, רציתי לומר את זה במסגרת של 40 שנים שהוא מדבר על זה, וזו הדוגמה שמהדהדת כל הזמן. אנחנו נרצה ונשאף לחלק מלגות לסטודנטים בני היישוב שלנו ונרצה שהם יצליחו בלימודים, אבל מה קורה יום אחרי שהם מקבלים את התעודה וקוראים לי כראש עיר לעמוד בטקס או לראשי היישובים פה? מה קורה ביום שאחרי? איזה מקום עבודה אפשר להציע להם?

אז בטבריה, עם 2,000 שנות ההיסטוריה שלה, יש תיירות. כיוונו אותנו מהחלטות של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה המנוח, באותן ישיבות היסטוריות שבטבריה תהיה תיירות. באזור עמק הירדן והגליל התחתון, חבריי והשכנים שלי, אנחנו מנסים יחד לייצר מגוון מקורות תעסוקה. מה יקרה עם אותם ילדים בצפון? הם באותו רגע -- בדיוק בשביל זה בונים את הרכבת – יעלו על הרכבת ב-one way ticket. הם ייסעו למרכז, כי שם יש אפשרויות, ואת זה אפשר לעצור ואת זה אפשר לשנות, לא בתכנית רב-שנתית לעוד 20 שנה, כי את זה אמרו כשאני הייתי בגיל שלהם. הגיע הזמן לעשות את זה עכשיו, ותודה לכם על המאבק הזה, לשדולה ולכולם. תודה רבה.

תודה לך. אלי מלכה, ואחריו חבר הכנסת אכרם חסון. בבקשה, אלי.

אני אגיד בקצרה, אדוני יושב ראש הוועדה איתן, חבל שאני ארבה במילים. אנחנו רוצים לשמוע שיש פה לוח זמנים, שהוועדה הזאת מתגייסת למאבק המכריע והמשמעותי לפתח את הגליל, לעשות תכנית אסטרטגית לפיתוח החברה והכלכלה בגליל, שהוועדה הזאת תעשה מעקב – תדרוש כל שלושה חודשים לבוא לתת פה עדכונים ממשרד האוצר ומהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומהמשרדים האחרים, ובזה תרומתכם תהיה ענקית. תודה רבה.

תודה, ואני לוקח את האתגר הזה עלינו. אכרם חסון, ולאחר מכן נציג הסטודנטים במכללת תל-חי.

יש פה נציגים גם מתל-חי, גם מאוהלו - - -

חברים, אין לי בעיה לומר גם לאחר שידבר נציג או נציגת אוהלו. אם יש כאן נציגים מאוהלו שירצו גם לדבר, אני אאפשר להם, אבל קודם כל ידבר אכרם חסון, אחריו נציג של מכללת תל-חי ולאחר מכן אילן שוחט.

צהרים טובים. איתן, אני כמובן מצטרף לברכות, ואני מברך את כל מי שבא לכנס החשוב הזה.

אם אנחנו בנובמבר 2016 מדברים על הפריפריה ועל הגליל ועל הצפון, אני אומר שכל תושבי הצפון ביחד עם ראשי הרשויות אכן נאיביים, כי אם אתם חושבים שבכל פעם תהיה תכנית כזאת ואחרת, וזה ישנה את המצב, אני אומר לכם שזה לא יהיה אף פעם, אם לא תהיה תכנית סטטוטורית, שהממשלה תשקיע מיליארדים ותקדם אותה – אנחנו נמשיך להיות, ותשמעו את הנתונים, עם 52% מן הילדים במדינת ישראל העניים שחיים בפריפריה בצפון ובגליל. 60% מהנשים בפריפריה שלנו או בגליל או בצפון, איך שתקראו לזה, חיים ממשכורת אחת. אם אנחנו ניקח את הנתונים וננתח אותם, אנחנו עניים, אנחנו עול על הכלכלה של מדינת ישראל. מדינת ישראל אף פעם לא תצמח ולא תקדם את כלכלתה, אם לא תשקיע ותשנה את המצב בכל האזור.

אתם לא יודעים כמה יישובים יש במדינת ישראל בצפון ובגליל, שאין להם כבאית, והכבאית מגיעה אחרי חצי שעה, ואתם יודעים מה יכולה לעשות שריפה תוך חצי שעה? אני בדקתי הרבה יישובים, שאין בהם אפילו אמבולנס אחד. אנשים מתים, וטיפול נמרץ לא מגיע לכפרים האלה רחוק.

אני גם טיפלתי בצד"לניקים, 600 משפחות שנתנו את הדם למדינת ישראל וכולם חיים בצפון, ויש עליהם פסקי דין מוות, והיום דיברתי אני וראש מועצת מטולה, שהם חיים בתת-עוני. אנחנו, אין לנו כבר חמלה, אנחנו לא מקדמים אף אחד.

אתמול היתה לי ישיבה במנהל התכנון, רק עכשיו מתכננים את הכפרים הדרוזיים, אחרי 68 שנים. אין תכניות מתאר, אנשים עברייניים בעל כורחם. איפה מפעלי ההיי-טק? לכן יש בפריפריה מפעלים מזהמים ואנחנו חיים פחות ואנחנו מתים שם יותר, וזה לא מעניין את אף אחד.

אז אני שואל, אם אנחנו כל כך כוח אסטרטגי, ראשי ערים, ראשי מועצות, אתם גם פעילים ברוב המפלגות, למה המצב לא משתנה? הרי הכול פוליטי, הכול לחץ כאן.

- - חברי כנסת ממפלגת השלטון.

נכון, אני רוצה להגיד לך דבר אחד, רק השנה שר האוצר היחידי הזה שנתן 10 מיליון שקל למגן את בית חולים צפת, בית חולים נהריה – ביקרתי שם פעמיים – קורס, למרות שיש תוספת בתקציב, עכשיו שלושה מיליארד שקל ממשרד הבריאות, ויש מיליארדים למשרד החינוך, אבל השאלה כל שר איפה משקיע. זה מה שאני שואל, שר האוצר הזה, לא יהיה לנו עוד שר אוצר עם חמלה, כבוד, אחריות ומסירות כמוהו. הוא גם מהצפון והוא גר שם, אבל אנחנו צריכים להתאחד. אם לא נעשה תכנית סטטוטורית, שתשנה את המצב של הערבים, של הדרוזים, של היהודים, של כל הפריפריה ושל כל הצפון והגליל, נמשיך לבכות ונמשיך לשבת כאן ולא לקדם שום דבר.

תכנית. ביקשתי מנציג או מנציגת תל-חי. האם אתה במקור מהגליל?

אני במקור מצפת, וגם גר בקריית שמונה. אני יושב ראש אגודת הסטודנטים תל-חי, ואני מדבר פה לא רק בשם הסטודנטים בתל-חי, אלא בשם כל הסטודנטים של אצבע הגליל, גם אוהלו, גם צפת, גם כינרת וכמובן תל-חי.

אני רוצה להציג לכם פה נתון, שהוא מאוד מאוד פשוט. 77% מאתנו רוצים להישאר, זה הסקרים שעשינו, זה הסקרים שהפצנו. אתם לא צריכים להתאמץ יותר מדי, אנחנו רוצים להישאר. הבעיה שלנו זה מקומות תעסוקה, ומקומות תעסוקה ראויים, לא איזשהו בסיס צה"ל או כל דבר אחר, שזה גם מבורך. אנחנו רוצים תעסוקה ראויה למקצועות שאנחנו לומדים אותם, ואנחנו מבקשים שתעשו כל מה שאתם יכולים, כל מה שאתם יכולים – כדי לגרום לנו להישאר בצפון.

אנחנו מצפים מכם למכון מחקר, לקדם את מכוני המחקר שלנו, מכון מחוקר וולקני ומכון מחקר מיגל. אנחנו מצפים מכם להגדיר אותנו כאזור עדיפות לאומית יותר גבוה מאשר בשאר אזורי הצפון כמו יוקנעם. אנחנו רוצים שמשקיעים יבואו להשקיע אצלנו, באזור הכי רחוק שיש.

אני פונה פה גם לראשי רשויות. אנחנו מבחינתי, אני מרשה לעצמי להיות טיפה חצוף, ולהגיד שאנחנו במלחמה על הזכות הבסיסית שלנו, ואם צריך לבוא ולהשבית את הרשויות, ואם צריך לבוא ולעשות טיפה יותר רעש, כמו שעושים בעמונה, אנחנו נעשה את זה, ויש לכם פה גב. הסטודנטים פה לטובתכם, ואנחנו רוצים באמת שהפעם זה לא ייגמר בהבטחות.

אספתם צמיגים?

נעשה את זה הכי מכובד שיש. הכי מכובד שיש, אבל אנחנו רוצים שהפעם תכבדו אותנו.

תודה, תודה לך. אני חושב שנגעת בדיוק בליבה של כל העניין.

זה המצב הפרדוקסלי, אדוני היושב ראש, אנחנו מתבקשים לגייס אנשי מקצוע טובים, שיגיעו ממרכז הארץ אלינו. הם לומדים במכללות שלנו, ואין לנו יכולת להציע להם - - -

אם כל אחד לא "יעוף על עצמו" יותר מדי, אנחנו נאפשר גם לכולם לדבר. אילן שוחט, ולאחר מכן חברת הכנסת יעל כהן פארן, ולאחר מכן סאוסן תומא. רק בבקשה כבדו את כל אלה שצריכים לדבר אחריכם.

שמענו פה את כולם. אפשר לכתוב ספרים על הגליל, אפשר לכתוב ספרים על הפערים. כולם יודעים מה המצב. אם נעלה פה סיפורים מקומיים נקודתיים, אנחנו נראה שהתמונה הרבה יותר גרועה ממה שמספרים, אבל בגלל זה אנחנו יושבים פה.

מדינת ישראל קמה, במקרה היום גם כ"ט בנובמבר, וזה מאוד סמלי שאנחנו יושבים פה, ואפשר להסתכל אחורה ולראות לאיפה מדינת ישראל הגיעה, והוועדה הזאת תחליט איפה היא רוצה לראות אותה בעוד 20 שנה.

לגבי תכנית הצפון, הנה אני מוכן, מי שרוצה, תקליטו אותי, תצלמו אותי, בדוק – תכנית הצפון תיכנס לתקציב המדינה 2018-2017, אז תיכנס. אנחנו ראשי רשויות, לסובב אותנו או לעבוד עלינו זה מאוד מאוד קשה. היא תיכנס והיא תהיה, והיו פה גם חברים מהקואליציה שאמרו: אם היא לא תהיה, נצביע נגד. שמענו, כל הכבוד. השאלה מה יהיו המספרים, היא יכולה להיות גם עם 50 מיליון שקל, היא יכולה עם מיליארד שקל, היא יכולה להיות בתרגילים שהמדינה עושה, אומרת לכל משרד ממשלתי לצבוע סכום מהתקציב שלכם, שגם ככה אמור להגיע לגליל, כבישים שצריכים לסלול, תכניות, זה ייחשב לכם, או שזה יהיה תוספתי. כסף תוספתי זה כסף חדש, שאותו מביאים והוא צריך להיות בתכנית הזאת.

אל"ף, אנחנו לא נקנה כל סיפור, ואנחנו לא אנשים שילטפו לנו את הראש ויגידו לנו: הנה, יש לכם תכנית, יש לכם כסף. אנחנו רוצים לדעת, כמה ממנו תוספתי, כמה ממנו הוא חלק מתכנית חומש של חמש שנים. התכנית שקיימת היא תכנית מעולה, לא צריך לדוש בה, לא צריך לבדוק אותה, היא נולדה מהשטח. אמר פה יושב ראש האגודה וגם אלי מלכה וכל החברים: אנחנו כבר כתבנו אותה. ממשרד הכלכלה טחנו אותה מכל הכיוונים, נמצאים פה ממשרד הפריפריה, הנגב והגליל שגם גיבשו אותה, היא מוכנה.

עכשיו אני רוצה להגיד רק דבר אחד, וכבוד יושב הראש, אני מבקש שאתה גם תיקח את זה לבדיקה שלך. לדבר על תכנית ומה עושים עם תכנית זה בסדר, זה חשוב, אני אמרתי את הדעה שלי, וככה אני אבדוק אם התכנית טובה או לא טובה. יש פקולטה לרפואה, הגיעה הפקולטה לרפואה לצפת, לגליל, תורמת, מחוללת שינוי ועושה דבר מדהים, הכול טוב ויפה. זה כבר משהו טוב אחד, שהגיע לאזורנו. עכשיו צריך לקחת אותו וללכת הלאה, אותם מקומות שהוא מדבר עליהם, תל-חי ומכוני המחקר, החוקרים האלה – כבר 100 איש שעוסקים בזה ול-130 יש תעסוקה איכותית. הנה, כבר הגיע משהו. קרן עזריאלי נתנה 50 מיליון דולר תרומה לפקולטה לרפואה, התרומה הכי גדולה שניתנה במדינת ישראל. בשביל לבסס אותה, להקים אותה, מכוני מחקר וחממות והכול, באה תורמת פילנטרופית – רעיה גם מכירה את הסיפור הזה – 50 מיליון דולר ואומרת למדינת ישראל: אני שמה 50 מיליון דולר, תנו מצ'ינג שלב ראשון 150 מיליון שקל בשביל לבסס את הפקולטה לרפואה בשלב ב' שלה. זה מביא חוקרים, זה מביא אנשי מעבדות, זה מביא את ההיי-טק, זה מביא את טבע, זה מביא הכול.

אתמול בערב הודיעו מהמל"ג לפקולטה לרפואה: אין 150 מיליון שקל לפקולטה לרפואה. אני פה בהתכתבויות -- קרן עזריאלי אומרת: אני מושכת את הכסף שלי. אם ככה מדינת ישראל מתנהגת ואם ככה מתייחסים לתרומה – היא כבר שנתיים מחכה לשמוע את התשובה הזאת – זאת דוגמה קטנה, איך אומרים? אל תעזרו, אבל אל תקלקלו גם.

אפרופו מצ'ינגים ומצב סוציו-אקונומי, לי בתור ראש רשות אומרים: אתה רוצה ארבעה מיליון שקל לאיזשהו פרויקט? תביא מצ'ינג. אז אני הולך, מוציא את הנשמה כדי להביא מצ'ינג. פעם אחת אומרים למדינת ישראל: הנה תרומה, תביאי מדינת ישראל מצ'ינג, המדינה אומרת: לא, אין לנו את המצ'ינג. אנא קח רק את הנושא הזה לבד, הצלת 50% מהסיפור.

חברת הכנסת יעל כהן פארן, ולאחר מכן סאוסן תומא ולאחר מכן עידן גרינבאום.

תודה רבה. קודם כל, אני כמובן מצטרפת למברכים על הדיון, על היום החשוב הזה, לשדולה, לכל חברי המועצה שהגיעו, לתושבים ולסטודנטים שבירכו אותנו בנוכחותם. זה לא טריוויאלי להגיע עד לפה, זה שעות של נסיעה בפקקים, ומוכר.

אני רוצה להעלות כמה נושאים חדשים, שלא עלו כאן לפני כן, עלו על ידי יושב ראש התאחדות הסטודנטים ואילן שוחט. מחקרים מראים שמה שמביא לעליית מדרגה באזור שמקדם הכי הרבה את האזור זה אקדמיה. אני חושבת שצריכה לצאת מפה קריאה מהוועדה. צריך להתחיל את הבדיקה במה זה כרוך להקים אוניברסיטת הגליל. היא יכולה לכרוך בתוכה את כל המכללות הקיימות ואת הפקולטה לרפואה. היא צריכה לקבל הרבה יותר משאבים. אילן, מה שאמרת עכשיו מזעזע אותי – לא מפתיע, אבל מזעזע, פשוט מדהים. כבר הקימו את הפקולטה, ולא נותנים לה לקבל אפילו את התרומות. להפוך את מכללת תל-חי יחד עם המכללות באזור לאוניברסיטה ולהגביר את המשאבים – זה יקפיץ את האזור, אין שום ספק בעניין.

נושא אחר שלא עלה כאן, ואני לא יודעת את ממדי התופעה, אבל אני קיבלתי פניות בנושא מאנשים מהאזור, מהגולן ומהגליל העליון, אפליית שכר שקיימת היום. יש הרבה אנשים שגרים בצפון ועובדים בחברות היי-טק במרכז, אולי נוסעים פעם בשבוע, עובדים מהבית בחלק מהשבוע, והם מופלים בשכרם, בגלל ההטבות האלה. איתן, אני חושבת שחייבים לקיים דיון בוועדה, ולראות איך אנחנו כמחוקק מונעים את התופעה הזאת. הם מראש מפחיתים את שכרם, כי הם משלמים פחות מס, אבל זה מדהים, הם לא מקבלים את ההטבות שהם זכאים להם מבחינת זכויות פנסיות והטבות סוציאליות, וחייבים לעצור את התופעה הזאת, כי אין שום סיבה, שאם אתה עושה את אותה עבודה באותה חברה, תקבל חצי מהמשכורת. זה פשוט בלתי נתפס.

שינוי האקלים, אני חייבת לומר על זה מילה, כי אף אחד לא מתייחס לנושא ולהשפעות שלו עלינו. הצפון והגליל הם אחד האזורים שהכי צפויים להיפגע בארץ מנושא שינויי האקלים וכמויות הגשם שיפחתו. חייבים להביא גם את זה לבחינה.

שלג.

שלג זה תופעות מזג אוויר קיצוני מהצד השני, והיובש והחום זה מזג אוויר קיצוני מצד אחר. חייבים גם על זה לחשוב, ולחשוב איך מתמודדים, ויפה שעה אחת קודם. תודה.

סאוסן תומא, רכזת תעסוקה לנשים ערביות, ולאחר מכן עידן גרינבאום. אני מאוד מבקש שתהיו ממוקדים, כדי שכולם יספיקו, זה תלוי גם בכם. בבקשה.

אני אקצר, אני בטח מצטרפת לברכות אדוני ראש הוועדה. אני אמשיך בדבריו של חבר הכנסת מסעוד גנאים שפיתוח הגליל זה לא רק פיתוח תחבורה ורכבת, אנחנו צריכים בניית אזורי תעשייה. ביישובים הערביים אין אזור תעשייה אחד, שיכול לתת פתרון תעסוקה לערבים וגם לאחרים בגליל. בניית אזורי תעשייה, עידוד יזמות בגליל, וגם הטבות למעסיקים כדי להעסיק אנשים.

בטח חייבים להשקיע בפיתוח מקורות התעסוקה לנשים ערביות, כי זה לא הגיוני שבשנת 2016 60% מהנשים הערביות הבוגרות עם תואר שני מובטלות. אחד המחקרים שערכנו בעמותת נשים נגד אלימות שאני רכזת שם בפרויקט נשים ותעסוקה זה שהעסקת אקדמיות ערביות מכניסה לתקציב המדינה שישה מיליארד שקל, ואנחנו יכולים להשקיע בתקציב הזה ובכסף הזה בפיתוח הגליל, גם מבחינת בריאות וגם מבחינת החינוך, שהוא ממש מצריך השקעה -- החינוך של הילדים. תודה.

תודה לך גברתי על הדברים החשובים. עידן, בבקשה. אחרי עידן חברת הכנסת סתיו שפיר.

תודה, אדוני היושב ראש. אני אספר לכם סיפור קצר מהחיים, בהמשך למה שאמר יושב ראש אגודת הסטודנטים. גם אני שומע את המספרים האלה. יש לי מפעל בקיבוץ שער הגולן, גולן מוצרי פלסטיק, חברה בורסאית שמוכרת בשנה סדר גודל של 500 מיליון שקלים. חסרים לה נכון לעכשיו 20 עובדי ייצור, ומדברים על זה עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להביא עובדים מירדן, כי לא מצליחים למצוא עובדים מהאזור, שיבואו לעבוד שם, ובצדק, כי החבר'ה הצעירים שהלכו ולמדו באקדמיה, לא רוצים להיות עובדי ייצור במפעל של שער הגולן. אז מצד אחד מפעלי הייצור הקיימים לא מוצאים עובדים, מצד שני החבר'ה שגומרים ללמוד ורוכשים את המקצועות האקדמיים לא מוצאים פרנסה בצפון, ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת.

אני חושב שכל אחד מראשי הרשויות כאן, גם אני, מקבלים כל הזמן פניות מחבר'ה צעירים. אתמול בלילה קיבלתי פנייה מבחור צעיר מעמק הירדן, שרוצה לחזור עם אשתו מהמרכז. אשתו רעייתו מורה לאנגלית, כנראה שהיא תמצא בקלות עבודה, והוא שואל אותי: מה אני אעשה? הוא עבד בתחום האינטרנט, והוא אומר: אם אני עכשיו חוזר לעמק הירדן, איפה אני אלך לעבוד? לצערי הרב, איך אומרים? אני מגמגם בעניין הזה.

אני מצטרף למה שאמרה חברת הכנסת יעל כהן פארן. את צודקת, אנחנו, אני ויוסי, אלי שמשקיפים על הכינרת והיא מתרחקת מאתנו כל יום, ואנחנו מתבוננים בעיניים כלות על המצב הזה, ואנחנו רואים שממשיך להתנהל כאילו - - -

תודה. אני מבקש מסתיו שפיר, ולאחר מכן אני מבקש ממוטי דותן בבקשה.

איתן, תודה רבה על הדיון הזה. אני רוצה שוב למסור תודה ענקית לתושבים, לראשי הרשויות ולסטודנטים, שמחוללים ומובילים את המאבק הזה בצורה מדהימה. עוד קצת מאמץ והמאבק הזה גם יצליח, אבל זה בהחלט דורש מאמץ.

אני רוצה לעדכן אתכם בכמה דברים, שבעיני הם מסוכנים בתוך המאבק הזה. דבר ראשון, אנחנו כבר קיימנו מספר דיונים כדי לנסות ולחשוף את התכנית האמיתית שמשרד האוצר אומר/הבטיח שהוא יכניס לתוך התקציב. מתכנית של 18 מיליארד שקלים שעליה התחייבה הממשלה כבר לפני שנתיים, היום התשובות של דרעי נשמעות קצת אחרות, פתאום התקציב הוא תקציב שבכלל נמצא כבר בתוך תקציבי המשרדים ורק יעבירו אותו אל הצפון וכל מיני דברים ותירוצים כאלה, שהם לא חלק מתכנית הצפון. מדובר על תקציב, שהוא חייב להיות תקציב תוספתי. זה לא משהו שעכשיו פתאום אתם זכאים לו באיזה קסם או כי אתם אנשים נורא נחמדים, אתם זכאים לו בחובה, בחוק, בגלל שבמשך שנים הממשלה הפקירה את הצפון, גזלה תקציבים, ייבשה את השירותים החברתיים – בעיקר את שירותי הבריאות, אבל כמובן את התמריצים לתעסוקה ואת כל הנושאים האחרים שהעליתם, וחייבים להכניס את הכסף הזה, כי חייבים להכניס דם חדש לתוך המערכת הזאת, כדי שדברים יתחילו לזוז. אי אפשר להתפשר פה על פחות.

אני חייבת להגיד משהו פוליטי ממש בקצרה. אנחנו יושבים פה ומדברים קצת עם עצמנו. כולנו מודעים לבעיה וכולנו שותפים למאבק הזה. אני לא יודעת למה אני לא רואה פה את אנשי הליכוד ואת אנשי הבית היהודי.

הם היו פה ואנחנו פה.

בסדר, מיד אני גם אגיע לכחלון. מדינה שלמה מתנהלת כרגע בטרפת שלמה על עתידן של 40 משפחות בעמונה. הטרפת האמיתית צריכה להיות על עתידם של 20% מאזרחי ישראל, שחיים בצפון. זה לא מאבק רק של הצפון, זה מאבק של כל המדינה. אם אנחנו לא ננצח במאבק הזה, זה אומר גם שבכל מקום אחר בפריפריה ימשיכו לזרוק את התושבים – סליחה, אבל לעזאזל בלי זכויות בסיסיות, שמגיעות לכם בחוק. אתם משלמי מיסים במדינת ישראל. רועי, אני חייבת להגיד לך משהו, כחלון עד היום, אחרי חודשים, לא משיב לשאילתות ולדרישות למידע שאני שלחתי לו כדי להסביר מה קורה עם תכנית הצפון. אני מצפה שגם כחלון יגיע לפה, ולא ישלח רק אנשים שידברו בשמו, אלא שיגיע לכאן וייתן תשובות.

לסיום, איתן, אתם נמצאים פה בכנסת, נמצאים פה היום חברי הכנסת והשרים, צריך שכל אחד מהם, כל מי שיושב בממשלה, היום לא יוכל לעבור דקה אחת בשקט, בלי שאתם ואנחנו נשב לו על הראש ונדרוש שתתקבל החלטה כבר היום, כי התקציב עובר עוד שלושה שבועות והסיפור נגמר.

תודה תודה תודה על הדברים החשובים שלך. מוטי דותן, ולאחר מכן טוהר לחמני, סיון יחיאלי, רן מלמד ורון שני.

למרות שבדרך כלל אני מתפרנס מדיבורים, אני אעשה את זה קצר. קודם כל, תודה ליושב ראש הוועדה, לאיתן ידידי. אני חושב שזה באמת דיון מאוד חשוב. אני אספר לכם סיפור.

אבל שיהיה קצר, ברשותך.

קצר, חלק מראשי הרשויות נוסעים מפה חזרה הביתה, כי יש היום ערב מאוד חשוב אצלנו באזור, ערב התרמה ליחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים פורייה. דבר מדהים, בכל מקום במדינה, במדינת תל אביב, בכל מקום זה קיים. בפריפריה צריך תרומות של התושבים, כי אחרת המדינה לא מעבירה את המצ'ינג. אז היום יש אירוע מאוד יפה, אני מקווה שהאזרחים ישלמו מספיק, שאפשר יהיה לחנוך את היחידה לטיפול נמרץ.

מדברים על מרכז שיקומי. שני מרכזי שיקום, אחד צפונה לנו, ואחד בפורייה. כולם מבינים שזה חשוב, החל משר הבריאות. אני אסיים בזה שאני אגיד, שכל תכנית הצפון שמדברים עליה עטופה בתכניות, שכבר נעשו ותוכננו על ידינו, לא ראיתי שום תוספת תקציבית. איתן, אני רוצה להצטרף לבקשה של אלי, חבריי ושלכם שתעקבו אחריה.

תודה, מוטי חברי. ביקשתי לאחר מכן את טוהר לחמני. בבקשה, ממש בקצרה ברשותך. לאחר מכן אני בכל זאת אתן לחבר הכנסת רועי פולקמן, ולאחר מכן לראש המועצה כפר ורדים, רון ואחרים. בבקשה, בקצרה.

שלום לכולם, שמי טוהר לחמני ואני תושבת טבריה. אני לומדת במכללת אוהלו בקצרין, אז אני מאה אחוז פריפריה, נושמת וחיה את ההפקרה שאנחנו מדברים עליה. אני מבקשת שלא תזניחו אותנו. אני לא רוצה לעזוב את טבריה, טבריה זאת העיר שלי, אין כמו טבריה בעולם באמת, ורבים כמותי מצפת ומערים אחרות גם מרוצים, זאת המולדת שלנו.

אנחנו רוצים שינוי עכשיו, אנחנו לא רוצים שבעוד כמה שנים גם לילדים שלנו יבטיחו, כמו שראש העיר שלי אמר. שינוי עכשיו, כדי שיהיה לנו עתיד טוב יותר.

תודה. במה שתלוי בנו, לפחות בוועדה הזו, אני מתחייב לעשות – בבקשה רועי פולקמן, ולאחר מכן ראש מועצת כפר ורדים.

האמת שזה טוב שסיון אחריי, כי אתה תספר אולי דברים שאני לא אספר עכשיו על הפגישה שהיתה אתמול עם מנכ"ל האוצר, כי צריך לעשות קצת סדר בעניין של בין השיח שהוא שיח פוליטי, ואני מקבל אותו – התפקיד של האופוזיציה, כפי שאמרה סתיו – לבין התפקיד של לעשות את הדברים. אתמול היתה ישיבה אחת מתוך כמה ישיבות על תכנית הגליל, והפערים הם כבר בשולי שוליים. 90% מהדברים כבר הוסכמו. סיון יכולה לדבר כולל על המספרים, כולל על הדברים, אז אני מציע שנפריד בין השיח הפוליטי שאפשר לדבר עליו - - -

אז בוא נדבר על המספרים, רועי, קדימה. מספרים.

הדברים יסוכמו, יושבים פה אנשים, הדברים ידועים.

נשארו בערך עוד 50%.

מאה אחוז, אפשר להתווכח על הסכום.

אני לא מבינה, הם ידועים למי?

אחלה, אז זאת חצי הכוס המלאה והריקה, אנחנו מתקדמים על הדברים. אני אגיד רק משהו אחד טכני, כי הדברים האלה כבר נעשו כאן בעבר. אין בלוף גדול יותר בדיוני תקציב מהסיפור על כסף תוספתי. כסף תוספתי זה שיטה ששמים כסף כדי לייצר הצהרות פוליטיות, ואחר כך כל שנה מקצצים אותו. כל מי שקצת מכיר את תקציב המדינה במשך שנים, יודע ששינוי קורה כשהוויכוח נעשה על השימושים ולא על המקורות ומכניסים דברים לבסיס התקציב והאתגר הגדול בתקציב המדינה הוא להכניס דברים - - -

פולקמן, בוא נעבור לכלכלה, תגיע - - -

לא, אני לגמרי נוגע, כיוון שזה היה האתגר וזה מה שגם מדברים עליו בתכנית הגליל, כיוון שזה לא לזרוק את המספרים הגדולים, אלא זה לבוא ולראות, שבתכנית העבודה של משרד התחבורה מושקעים אותם 12 או 14 או 15 מיליארד שקלים לתכניות תחבורתיות בצפון; ובתכנית משרד הבריאות מושקעים תקציבים למרכזי הרפואה בצפון. ככה עושים תכנית.

כבר עשינו דברים, שנוטים להתעלם מהם, אבל כששמנו 15 מיליארד שקלים להשקעות במגזר הערבי - - -

לא שמתם את זה בתקציב, זה לא בתקציב רועי.

את בהחלט מוזמנת לבדוק.

בדקתי.

זה כסף שאחוזים אדירים ממנו מיועדים לגליל. אחד האתגרים הגדולים בגליל זה לא רק תעסוקה, כמו שמציגים את זה כאן, אלא תעסוקה בערך מוסף גבוה, כלומר שכר משמעותי לעובדים בצפון, ובכלל ככל שיהיה יותר כוח קנייה בצפון, אפשר יהיה לשגשג. אחת הבעיות עם כוח הקנייה הנמוך, כולל אזורי תעשייה, זה סיפור האוכלוסייה הערבית, שכוח הקנייה שלה נמוך, וזה מגביל פיתוח בצפון.

אגב, גם מיותר לציין רועי, צריך לדייק בפרטים, אלה שתי תכניות שונות - - -

הדברים הגדולים, והם החדשים, הם עוגני התעסוקה והמחקר, שם צריך גם לא מעט כסף תוספתי ותיקון לחוק עידוד השקעות, והדברים האלה נמצאים על השולחן. דיברו פה שעה, אבל אני מביא את הפרטים העובדתיים מעבר לשיח הפוליטי.

לא הייתי קוראת לזה עובדות.

מה לעשות, סתיו לא מכירה את הפרטים, אני כן מכיר.

תכיר לנו את הפרטים, רועי, תפסיק עם ההתנשאות הזאת. תכיר לנו את הפרטים, אתם לא מוכנים לחשוף את הפרטים, על מה אתה מדבר.

יש עוד דבר אחד משמעותי, וזאת בעיני נקודה משמעותית, יושב כאן יושב ראש האגודה מתל-חי, וזה סיפור האשכולות האזוריים. אין ספק שמעבר לכל הדיון מה תפקיד המדינה, זה מה תפקיד הניהול האזורי כעוגן המרכזי לצמיחת הגליל, זאת אומרת מה אנחנו יודעים לעשות עבור עצמנו. כשאני התחלתי את העשייה הציבורית שלי, זה היה עם סטודנטים בירושלים, כשהמדינה לא ידעה לתת כמעט שום דבר אפקטיבי כדי לשנות את מצב הצעירים בירושלים.

אבל תן לי בשורה, רועי.

הבשורה היא ההתארגנות האזורית, שבה אנחנו נדע לנצל יתרונות יחסיים, ולמקסם משאבים שכבר קיימים, והתוספתים שיהיו בתקציב 17'-18' כדי להביא בשורה לגליל.

למה אתה מפחד להגיד מספרים? אני לא מבינה.

בעיניי זה אירוע היסטורי.

אם הכול בסדר, למה החשש להגיד את המספרים?

האם זה יוצג היום באיזשהו שלב?

חשוב לומר שמה-12 מיליארד שקל לתחבורה, 10 מיליארד שקל זה כבישים סביב חיפה.

רכבת באמצע - - -

פולקמן, איך שאתה מנסה להזכיר מספרים, זה מה שיוצא.

בסדר, אבל זה לא דיבורים - - -

אם היה מסמך שהיה מחולק.

יהיה גם מסמך, אל דאגה.

היתה פגישה עם המנכ"ל, מה קרה? תחשפו את המספרים, מה אתם מפחדים?

בגלל זה אנחנו לא מציגים לכם מספרים. כשנחליט להציג, נציג. ראשי הרשויות כבר יודעים. סתיו - - -

סליחה, מה זה היה עכשיו? שמעת מה הוא אמר?

זה לא מעניין אותי מה הוא אומר.

הוא אמר שמעבירים לכל מיני אנשים ולא לחברי הכנסת ולא לציבור, מה עם האמינות של הנתונים?

סתיו, גם נתתי לך את רשות הדיבור, את עושה עלי סיבוב? אני עושה את העבודה שלי לא רע פה.

אני לא מקבל את זה שאנחנו צריכים להתארגן. סליחה, הרי בנינו ואנחנו מאורגנים ועושים עשייה, עכשיו המדינה צריכה לסייע.

חברים יקרים, אני רוצה שייצא גם סיכום מפה, לא רק איזה כלאם פאדי שבלבלנו את המוח, שכל אחד אמר ועשה "וי" לפרוטוקול או הוציא לעצמו כותרת במקומון של גליל עליון.

אני מקריא את השמות ואני סוגר את הרשימה – סיון יחיאלי מכפר ורדים, לאחר מכן ראש המועצה האזורית משגב רון שני, רן מלמד, יורם ישראלי ויסגור את הרשימה אופיר שיק, שהוא גם מארגון לב בגליל. לאחר מכן משפט – כמובן שלא תהיה להם שום בשורה – לנציג האוצר ולנציגת משרד הכלכלה, ואז אני רוצה ברשותכם לסכם את העניין. מבקש מכם ממש להיות ממוקדם.

לצערי, אדוני היושב ראש, זה באמת דיון של כלאם פאדי. הדיון הוא כלאם פאדי בגלל סיבה נורא פשוטה, אנחנו בוועדת הכלכלה הולכים לדבר על תכנית אסטרטגית בצפון, והעיסוק שלנו במיקרו טקטיקה, כן תוספתי, לא תוספתי, עוד כמה לירות כאן, עוד more of the same, תכנית אסטרטגית היא לא more of the same. תכנית אסטרטגית היא כשעושים שינוי שזז מכאן לכאן, ומה שאחרי התכנית הוא לא מה שהיה לפניו.

חסרים לנו בתוך הדבר הזה הדברים המרכזיים, את הנושא של מחקר במזון בריאות בגליל המזרחי ואת הנושא של רובוטיקה בתעופה ומכשור רפואי אחר בגליל המערבי, ואת הנושא של פריון באזור בקעת בית הכרם. הנושאים האסטרטגיים שסביבם ינוע היום השינוי שאמור להתחולל כאן הם נושאים כלכליים, והם לב העניין. כל השאלות האחרות על תוספתי עוד ימינה ועוד שמאלה הם נורא חשובים, והם הדברים שתומכים את האסטרטגיה, הם מה שדוחף את האסטרטגיה קדימה, אבל העיקר כאן זאת השאלה האסטרטגית, ועל השאלה האסטרטגית לא דיברנו מילה אחת. מילה אחת.

תודה לך. רון שני, ולאחר מכן רן מלמד.

אני מבקש להוסיף משהו קונקרטי, כי אני לא אחזור על מה שכל הדוברים הקודמים אמרו. אנחנו מקדמים אזוריי תעשייה בגליל, ואני באשכול בית הכרם, ואנחנו עושים את זה שם הרבה. אני הרבה מסתובב סביב המפעלים, מפעלי ההיי-טק שרוצים לבוא לגליל, והם באים ואומרים: אבל תתנו לנו את ההטבות שנתנו בבאר שבע, ועל זה גם מבוססת תכנית שאנחנו עובדים עם משרד הכלכלה והיא הוגשה פה, והיא חלק מהתכנית האסטרטגית של הגליל.

אם ועדת הכלכלה כאן תדע לדחוף את ההטבות לגליל ברמה שנתנו לבאר שבע, אני יודע היום כבר על לא מעט מפעלים – אני בא מעולם ההיי-טק, הייתי שם הרבה הרבה שנים, ואני יודע על מפעלים -- שרוצים לבוא, ואני הולך בכוונה למפעלים שהם לא ביטחוניים באזור שלנו. אנחנו לא רוצים מפעל ביטחוני, כי יש לו תקרת זכוכית, התושבים הערבים לא יכולים להיות שם, ומה שאני מחפש זה תעסוקה לכולם, תעסוקה לכולם, בלי הבדל של דת, גזע, מין, צבע, לא משנה. יש המון המון אנשים מוכשרים בכל האזור שלנו, תעזרו לנו בנושא הזה. זה נושא קונקרטי שיפתור המון המון בעיות.

תודה רון. רן מלמד, ולאחר מכן יורם ישראלי ויסגור אופיר שיק, ולאחר מכן שני נציגי ממשלה.

אני אגיד משהו, שאולי יישמע פה קצת מופרך, או אולי ירגיז, אבל לא כל האנשים שיכולים לעבוד באזור הצפון הם אקדמאים או יהיו אקדמאיים, ולא שמעתי כמעט אף מילה אחת היום על איך אנחנו מוצאים תעסוקה, או מייצרים מקומות עבודה לאנשים שהם אינם אקדמאים. אני לא מדבר אפילו רק על אנשים צעירים, אלא בעיקר גם על אנשים שהם בגילאי 45 פלוס, כשאנחנו יודעים שאחוז המועסקים שלהם בצפון לא מאוד גבוה. אני חושב שצריך לעשות דיון ולתת את הדעת על הנושא הזה. אני חושב שיש לתת את הדעת למה מתוך תקציבי ההכשרה המקצועית של משרד הכלכלה, יחסית חלק קטן הגיע לאזור של הצפון.

הבקשה האחרונה היא ממך, אדוני היושב ראש. אנחנו כבר למעלה משנתיים עדים לעשרות מקרים ויותר משנה, של אנשים שנשללת מהם קצבת האבטלה שלהם, כי הם פשוט לא יכולים לנסוע למקומות עבודה שמוצעים להם על ידי לשכות התעסוקה, כי אין תחבורה ציבורית. יש הצעת חוק שהכנו לך בנושא הזה.

רן מלמד ועמותת ידיד הכינו.

בדיוק, ואני מאוד מבקש לקדם אותה כמה שיותר מהר, ובינתיים אולי לבקש/להורות לשירות התעסוקה בצפון לא לשלול קצבאות למי שאין תחבורה ציבורית הולמת.

תודה לרן מלמד חברי. עכשיו ידבר יורם ישראלי ממש בקצרה.

איתן, אני מדבר רק בגלל שעלי מחאמיד הכריח אותי לדבר. אל"ף, אני מתנצל, בכל המהומה יש דברים טובים. אני הייתי עכשיו בולנת"ע בדיון לאישור כביש 859, כביש רוחב שמקצר את הדרך באזור הגליל המערבי. 460 מיליון שקל שפולקמן מדבר עליהם, והם לא בתכנית לצפון, אבל הם בתוך התכניות.

איתן, אני מציע לך הצעה לסדר, בוא נסכם שבכל ועדה בכנסת שמדברים על הצפון, נשים איזה קופת קרן קיימת, שכל אחד יכניס לתוכה שקל. תאמין לי, כבר היינו מגיעים כמעט ל-18 מיליארד שקל. הרבה דיבורים ויש דברים קטנים, יש דברים קטנים שאין להם כתובת. מנהל מקרקעי ישראל, יש אזור אשכולי שכולם רוצים אותו, כבר נתנו כסף, יש 5.5 מיליון שקל בקופה באזור צומת כברי, 1,000 דונם. אי אפשר לקדם את זה, כי מנהל ישראל, מקרקעי ישראל, תוקע להחלטות ההיסטוריות שלו איך הופכים שטח חקלאי לשטח תעשייה – דברים פשוטים. חבר'ה מעראמשה, יש שם אינטליגנטים, סליחה עלי מחאמיד, התכוונתי אליך, שרוצים לעבוד באזור תעשייה בר לב, ולא יודעים להגיע. המפעלים אומרים להם: אם לא יהיה סבסוד להסעות שלכם – דברים פשוטים, כפי שרון אמר. יש שתי חברות שרוצות לבוא ואומרות: שווה לנו לבוא, אם תסבסדו לנו את המהנדסים.

תודה לך יורם ישראלי. אופיר שיק, בבקשה.

אני אעשה את זה ממש בקצרה. תודה רבה על קיום הדיון הזה בכלל, אדוני היושב ראש. אני מנכ"ל ארגון לב בגליל, שפועל יחד עם שדולת הגליל בהרמת כל יום הגליל הזה בכנסת.

אני רוצה לומר ליושב ראש הוועדה דבר חשוב. נדמה לי שמעט התפזרנו. עלו כאן נושאים מנושאים שונים, ונושא הוועדה היה פיתוח מקומות תעסוקה. פיתוח מקומות תעסוקה בצפון, מתוך ההבנה שזה המפתח להצלחת הגליל, על זה אנחנו מדברים.

אומר משהו ברמה האופרטיבית, אני חושב שהמקום של הוועדה הוא לבקש/לדרוש יעדים – תיכף יענו גם נציגי הממשלה – מה היעדים לתופעת ה-under-employment שקיימת. אנשים בגליל הוכשרו ל-X, והם מוצאים את עצמם עוסקים ב-X מינוס שבע או מינוס עשר, גם ברמת השכר וגם ברמת העניין וכו'. מה היעדים של הממשלה בסוגיות של השתתפות בכוח העבודה, בבעלי מקצועות שחסרים? לאן הדברים הולכים? הוועדה צריכה לעקוב אחר הדבר הזה, זאת המשימה המשמעותית.

תודה לך. בבקשה, אמיר רשף מהאוצר.

במהלך החודש האחרון ובהנחיית שר האוצר אנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית כדי לקחת את התכניות שדובר עליהן בעבודת מטה מאוד ארוכה שעשה משרד הכלכלה ואחר כך גם איתן דנגוט כנציג של שר הפנים, ולראות איך מזה מוציאים תכנית אופרטיבית בדברים שאפשר להוציא לפועל בתקציב הקרוב. דווקא הפרק הכלכלי, שיש בו כמה עוגנים תעסוקתיים, הוא פרק שאני חושב שיחסית -- גם ראשי הרשויות, הוא הוצג להם אתמול – יש בו הרבה כיוונים מוסכמים ודברים שאפשר להוציא לפועל, כולל כמה כותרות מרכזיות.

אחת, לקחת את העסקים שקיימים היום בגליל, שיש שם הרבה מאוד תעשייה מסורתית למשל – הזכיר את זה שלמה בוחבוט – ולתת לה את הדחיפה קדימה, לעזור לו בכלים להעלאת הפריון, לעזור במו"פ יישומי לכל אותם מפעלים, כדי להפוך אותם למפעלים שיודעים להתמודד עם המציאות הכלכלית הנוכחית ולהתחרות בתחרות גלובלית.

שנייה, להביא חברות חדשות. בשביל זה צריך לשנות את התמריצים, לשנות את המענקים, להגדיל אותם.

מישהו מפריע?

אפשר גם לסבסד את כל שכר העובדים על ידי הממשלה, אני לא יודע מה יישאר.

אתה אומר לי מה אתם יכולים לעשות, שאלתי אם מישהו מפריע לכם.

לא. כמו שאתה יודע, אנחנו פועלים גם במגבלות של תקציבים, שתצטרכו לאשר או להצביע נגד בסוף, כפי שתחליטו. בפריפריה הרחוקה, בצפון הרחוק, אנחנו מחפשים את הכלים להביא את החברות החדשות על ידי הגדלת - - -

אני מקווה שזה לא ייקח הרבה זמן, 40 שנה, 50 שנה - - -

לא, אני חושב שהשבועיים הקרובים הם קריטיים, וזאת תקופת הזמן שהדברים יתכנסו. לוחות הזמנים לנו כגורמי מקצוע הם ברורים.

תודה אמיר. בשורות גדולות הבאת, חבלי משיח הגיעו...

לא חשבתי שתגיד אחרת, אדוני היושב ראש.

נציגת משרד הכלכלה, מיכל.

אני לא רוצה לחזור על הדברים של אמיר.

חשבתי שאת אומרת "יש לי להוסיף".

אני אחסוך מזמנכם. אני חושבת שהחברים פה בגליל מכירים את זה שאנחנו בשטח למעלה משנתיים בעבודה צמודה מאוד עם ראשי הרשויות, עם הארגונים. המטרה היא לעשות שינוי, להביא מנועי צמיחה, ליצור מקומות עבודה איכותיים. אנחנו כן מנסים בהחלט לעשות כאן משהו שהוא אחר מהשוטף והוא שונה מהשוטף, להעלות את השכר הממוצע, לשנות את המגוון בתעסוקה, להעלות את הפריון של התעשייה ושל העסקים הקטנים, להביא השקעות. אנחנו כן מכניסים כאן חשיבה חדשה, שהיא מתואמת עם השטח, ואנחנו בסך הכול אופטימיים לגבי הדרך.

אופטימיות זה דבר חשוב. תודה. חברי עלי מחאמיד מעראמשה אחרון, ממש בקצרה.

שמי עלי מחאמיד, תושב ערב אל-עראמשה, מועצה אזורית מטה אשר. אני מיישוב ערב אל-עראמשה, שהוא צמוד גדר, מטרים ספורים משם. אנחנו אכלנו אותה לפני כמעט שנה בהטבות המס ליישובי גדר. בגליל המערבי כבר משנות ה-80 לא קם מפעל תעשייה באזורנו. האוכלוסייה כוללת המון צעירים, נשים וכולם מובטלים, וחלק מהם מפרנס אדם אחד את המשפחה. יש לנו הרבה חיילים סדירים, שאין להם מקומות פרנסה, אלא הם עוזבים את הגליל. תודה רבה.

תודה לך. ראש עיריית עכו, בבקשה.

זאת לא ממשלה אחת, לא שתי ממשלות, ולא מפלגה כזאת ולא מפלגה אחרת. כמו שראיתם, הצפון הרבה שנים מוזנח כאן הרבה שנים, אבל יש בו גם יתרונות גדולים. מכל מה שעולה כאן, אנשים אוהבים בצפון, רוצים להישאר בצפון ולתרום לצפון. איתן, מה שהממשלה צריכה לעשות זה להתכנס לשניים, שלושה נושאים, לא להתפזר על מיליון נושאים, אם זה נושא תעסוקה, בריאות, תשתיות, אלה הדברים החשובים. זה נשמע פה כאילו מתבכיינים וראי הערים נתפסים כאילו הם בוכים, אנחנו לא בוכים, אנחנו גאים לגור בצפון. לא נעבור למרכז לאיפה שאתה גר, גם אם תשלם לנו מיליונים, לא נעבור לאן שאתה גר, אבל אנחנו את האוכלוסייה שלנו רוצים לשמור אצלנו. וכדי לשמור ואתה אצלנו, אנחנו חייבים את הסיוע של מדינת ישראל. אנחנו לא עושים את זה ממקום של בכי, אלא שאם יהיה טוב לנו, זה יהיה גם טוב למדינת ישראל.

תודה לחברי ראש עיריית עכו. בפתיחת דבריי אמרתי שהשיח כאן הוא לא של מסכנות או בכיינות.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדברים.

אפשר לומר כמה משפטים?

לא, אי אפשר, אני הרבה אחרי. גם קיבלתי החלטה לא להקריא את מה ששני ראשי השדולה כתבו לי, אני אפילו מתפדח, כי זה יותר מדי מחוץ לאטמוספירה.

אני אומר בעיקר לנציגי הממשלה – לנציגי האוצר והכלכלה – האמת, שלא יצאנו מכאן עם שום בשורה. אני רוצה שנגיד גם את האמת. רועי, אני אומר את זה לא במובן שאין תקציבים ואין השקעה בגליל, זה ממש לא. אני יכול לתת לך רשימה ארוכה של פרויקטים שמתבצעים. בסוף בסוף, בסוף בסוף אנחנו מודעים לעובדה – והיה כאן דיון לפני שבועיים על הדרום, ואנחנו מדברים היום על הצפון – ומה שאמר חברי ראש עיריית עכו בשורה התחתונה, זה לא שאלה אם הם מתבכיינים או לא, רוצים לעזור להם או לא רוצים לעזור, הגליל לא מקבל בשום פנים ואופן את היחס שהממשלה צריכה לתת לו בדין, לא כטוב, לא כמערוף. כל השיח שמתקיים כבר שנים הוא שיח של מערוף. אנחנו מתכנסים ומדברים ואומרים: יאללה, ניתן עוד פרויקט, מה אתה רוצה? יש פרויקט כזה, הנה סללו כביש. כל השיח הוא שיח כזה, וזה שיח שחייב להיפסק.

לכן מה שאני מנסה לומר לכם גם בהמשך לדברים ששלמה ואני כתבנו זה שאנחנו צריכים לראות קודם כל מה היא התכנית, לא 1,000 נושאים. אם תהיה פה תכנית עם 1,000 נושאים, לא ימומש שום דבר מהתכניות. שום דבר לא יהיה.

אתם יודעים מה? הלוואי שהייתי יכול לבחור שלוש נקודות, שתי נקודות, נקודה אחת.

תשתיות, תעסוקה, בריאות.

נכון. אם אתה אומר תשתיות, תעסוקה ובריאות, גם כוועדת כלכלה אני אבקש ואומר לך גברתי, שכמו שעשינו עם הדרום, גם נעשה עם הצפון. אנחנו נזמין את השרים האחראים שיבואו ויפרסו בפנינו את התכנית ביחס לשלושת הנושאים האלה עם יעדים, לוחות זמנים, תקציבים.

לפני ההצבעה על התקציב.

אני אפילו לא אסתלבט על עצמי בבקשה הזו, לכן אני אומר את זה בצורה ברורה – זה היה מאכזב. זאת אומרת, אם הייתי יודע לבוא ולומר – לכן אמרתי לך אמיר, כמובן אינני בא בתלונה לטלר, ואני אפילו לא בא בתלונה לחברי פולקמן, שיש פה עניין שהוא הרבה יותר עמוק ורב שנים. אני רק רוצה להזכיר לצערי, שהממשלה וסעיפיה, בשנה הבאה ימלאו לה 40 שנה להוציא שבע שנים, זאת אומרת: איך אומרים? כל השאר כבר נהיו לי פסיכיאטרים, כל הזמן להגיד: ההם, המפא"יניקים האלה. יש מפא"יניק החדש, זה הליכוד, אתה מבין? אז אני בא ואומר לכם: הגיעה העת לשים את הדברים כמו שהם, אי אפשר יותר לזרוק לאחור. זה מונח לפתחה של הממשלה, ובלי סיפורים. כל עוד היחס יהיה לגליל כמו לנגב, כעושים טובות, ומי שקרוב יוכל לקבל, לא יקרה כלום, וזה מה שקורה נכון לעכשיו.

אנחנו נעקוב אחר הדברים האלה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:42.