הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 371

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ז (30 בנובמבר 2016), שעה 9:30

1. התפתחותו של שוק שחור בהמרת רישיון נהיגה לעולים חדשים, של חה"כ טלי פלוסקוב

2. התפתחותו של שוק שחור בהמרת רישיון נהיגה לעולים חדשים, של חה"כ נורית קורן

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

נורית קורן

טלי פלוסקוב

אפי רוזן - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

תמר פרידמן - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוידי הרמלין - רמ"ט המנכ"ל והיועץ המקצועי הבכיר, משרד העלייה והקליטה

אבי גולן - יו"ר ארגון מורי הנהיגה

אבי קרמר - יו"ר ארגון מורי הנהיגה

מיכאל זיס - מורה נהיגה, ארגון מורי הנהיגה

עירית זינגר - יו"ר האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה

אבנר בנדיקט - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה

איציק סנדלר - יוזם, העמותה לשיפור הבטיחות בנהיגה ולימוד הנהיגה בישראל

צבי גרייבר - עורך דין, עמותת קיפעולים, KeepOlim

הלה נויבך - יועצת משפטית ומנהלת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

צפריר ברוידא - מורה נהיגה

תומר זינגפר - תלמיד נהיגה, העמותה לשיפור הבטיחות בנהיגה ולימוד הנהיגה בישראל

אתי בנדלר

לאה ורון

ר.כ., חבר המתרגמים

1.התפתחותו של שוק שחור בהמרת רישיון נהיגה לעולים חדשים, של חה"כ טלי פלוסקוב

2.התפתחותו של שוק שחור בהמרת רישיון נהיגה לעולים חדשים, של חה"כ נורית קורן

בוקר טוב. יום רביעי. גברתי מנהלת הוועדה, אדוני הדובר. הבוקר אנחנו עוסקים בהתפתחותו של שוק שחור בהמרת רישיון נהיגה לעולים חדשים, של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. זאת הצעה לדיון מהיר. אותה הצעה הונחה על ידי חברת הכנסת נורית קורן.

שוודאי תצטרף אלינו תוך כמה דקות.

כן. בבקשה, חברת הכנסת פלוסקוב.

תודה אדוני יושב הראש, תודה למנהלת הוועדה. קודם כל תמיד כייף לבוא אליכם לבקר ולפעמים אני גם מתגעגעת לכל האקשן שיש כאן בוועדה.

תראה, הכותרת שאתה הקראת היא כותרת מאד קשה בעיני. בכלל, המילה שוק שחור זו מילה שלא צריכה להישמע כאן, במיוחד בין כותלי הכנסת. אבל, והאבל הזה וכל מה שאני אומרת כרגע זה כמובן לכאורה, כי לא תפסתי אף אחד על שום דבר, קיימת בעיה ואנחנו חייבים ביחד כאן, בשולחן הזה, למצוא פתרון לבעיה הזאת.

הבעיה היא, וקודם כל אני רוצה לברך את האנשים שבאו לכאן וצפריר ברוידא, שהוא מורה לנהיגה והוא תושב ערד לשעבר, משם אנחנו מכירים, הוא שסיפר לי את המצב, שאני אבקש מאדוני יושב הראש גם אחר כך לתת לו אפשרות להציג את הנושא – חשכו עיני. אם אנחנו מדברים ונתחיל עם קבוצה של עולים חדשים. כשעולים חדשים מגיעים לארץ הם לא צריכים לקחת שיעורים. הם מגיעים כבר עם הרישיון. הם צריכים להגיע למורה נהיגה ולבקש ממנו תאריך למבחן. תגיד לי אדוני, למה אני כמורה נהיגה, יהיה לי אינטרס לתת לאותו עולה חדש, שלא שילם לי שקל אחד, תאריך שהוא – נקרא לזה מועדף. אני לא רוצה לקרוא לזה מועדף, תאריך שהוא סביר, סביר רבותי, סביר, בסדר?

אנחנו לא פעם שמענו פה בוועדה גם על המתנה בתור למבחנים שזה בלתי סביר ואנחנו שומעים על הרפורמות שעושים בנושאים האלה, אבל מה שקורה בשטח עדיין רחוק מהמציאות, ממה שאנחנו בכל מקרה רוצים לשמוע. עזבו את העולים החדשים. עכשיו בואו ניקח תלמיד רגיל. הוא למד אצל המורה, מה לעשות, כולנו בני אדם. בסוף ריב בין שני אנשים, המורה לא הסתדר עם התלמיד וזה קורה, ואותו מורה צריך לקבוע לו תאריך למבחן.

אני מאד אוהבת את המורים ואת כל האנשים, אבל רבותי, יש פה משהו שיצא בכלל מתחת שליטה של משרד הרישוי ואני חושבת שאנחנו, כמדינה, לא יכולים, איך הייתי אומרת? אתה יודע מה, אני בעד לסמוך, אבל יש גבול. אנחנו צריכים לבקר את מה שקורה, במיוחד כשזה תחת זרוע של משרד ממשלתי.

זה כמה מילים בשביל להבין את הנושא. יש לי עוד כמה נקודות מאד חשובות, אבל אדוני, אני מאד אשמח אם תיתן זכות דיבור למורים.

אני אתן.

אני רוצה לשמוע אותם ואחר כך אני גם כן אבקש לחזור לדבריי. תודה רבה.

אוקיי. תודה גברתי. בוקר טוב חבר הכנסת חאג' יחיא. ראשון הדוברים, צפריר ברוידא, מורה לנהיגה מערד, בבקשה.

כרגע כבר לא מערד, אבל אזור הדרום.

לשעבר, אמרתי לשעבר.

לשעבר, כן. בוקר טוב, תודה רבה. אני פניתי לחברת הכנסת פלוסקוב בנושא שמטריד אותי ולא רק אותי, שורה שלחה של מורים לנהיגה, ואני מבקש לעשות את ההבחנה הברורה בין מורה – מורה פרטי – לבין בתי הספר. שזה גוף יורידי, גוף שמקבל רישיונות ועובד תחת פיקוח. מורי הנהיגה הם אנשים פרטיים לגמרי. אין להם שום סמכות סטטוטורית. יתרה מזאת, גם בתשובה של משרד התחבורה לבג"ץ בעניין סנדלר, שאני רואה שיושב פה, צוין במפורש – מורה הנהיגה הוא גורם פרטי. אין לו שום מעמד ושום סמכות להיכנס בתווך שבין האזרח לבין הרשות השלטונית.

כיום, אזרח לא יכול לתאם מועד לטסט. הטסט הוא של המדינה. מדינת ישראל קבעה חוקים, מופיעים בתקנות התעבורה. אם יש צורך אני אפרט את אותן תקנות רלבנטיות, שהן במפורש מדברות על יחסי גומלין. מבקש רישיון נהיגה, רשות הרישוי. אין שם בשום מקום אזכור למורה נהיגה כמתווך. גם, או נתחיל בזה שהאזרחים, בעיקר מי שנפגעים מהם הם אותם אלה שצריכים מבחני שליטה, מה שנקרא המרת רישיון או לאחר שלילה, או כל מיני כאלה. או יש כל מיני מערכות שלא צריכים לעבור שיעורי נהיגה.

לדוגמא, העולים החדשים, שזו הדוגמא הקלאסית והבולטת, זה קצה הקרחון, אבל יש מסביבם גם כאלה שאחרי שלילה. יש ענף שלם, הדו גלגלי, כשבדו גלגלי – אופנוע קטן – עד 125 סמ"ק – מי שיש לו רישיון לרכב ארבעה גלגלים, יותר משלוש שנים – פטור משיעורי נהיגה. פטור. כל אלה לא אמורים ליצור שום קשר, בשום שלב של התהליך, עם איזה שהוא אדם פרטי, גורם פרטי שיתווך להם טסט. ואם הם לא יעשו את זה, אין להם שום סיכוי לגשת לטסט, כי במשרד הרישוי ישלחו אותם, אני לא רוצה להגיד לאן.

מהצד השני עומדים מורי הנהיגה. זה הצד השני של אותה סוגיה, מורי הנהיגה. אני לא מחויב לעסוק בנושא שאני לא הוסמכתי אליו ושלא התנדבתי לעשות אותו. לא הוכשרתי אליו, למדתי בקורס לפני 20 וכמה שנים ללמד נהיגה. למדתי. אני גם בנוסף לזה מנהל מקצועי על רכב כבד וכל מיני כאלה, אבל בשום שלב של ההכשרה שלי ושל התהליך, לא הוכשרתי ואף אחד מאיתנו לא הוכשר, לעסוק בנושאים מנהליים שלטוניים.

היום המצב הוא כזה, שאנחנו נאלצים בכל כורחנו לעסוק בזה, ואני בכוונה לא מזכיר את נושא המצוקה. יש מצוקה.

מה זה לעסוק בזה? לעסוק במה?

לעסוק בשיבוץ טסטים.

לקבוע תאריך לטסט.

בקביעת תאריך לטסט.

לקבוע תאריך לטסט, לתלמיד. ואני מדגיש, התלמידים שלי, אני גם מתנגד לכל השימוש במינוח – התלמידים שלי. שום תלמיד הוא לא של מורה נהיגה. יש מבקש רישיון נהיגה שיוצר קשר עם מורה שהוסמך ללמד והקשר הזה הוא מרצון, הוא יכול להיפסק בכל רגע, אין שום מחויבות, לא נוצרת שום איזו שהיא אינטראקציה מחייבת שיוצרת באיזה שהוא שלב של התהליך, מחויבות להמשיך.

ומה שהגדרת כזה וכשיבוץ למבחן נהיגה, לא מסתיים בזה. אני מבינה שהוא גם מחייב את המורה להעמיד את הרכב.

הוא מחייב להעמיד-. קודם כל הוא לא מחייב.

סליחה, אבל בואו לא ניתמם. הרי הוא לא ניגש לטסט, הוא לא בבית ספר, כל עוד שהמורה לא אמר שהוא מוכן לטסט, אז בואו נעמיד דברים - - -

אבל אני מדבר על - - -

ומה עם הקבוצה שלא צריכה לקחת שיעורים?

ומה עם התלמיד שלא צריך לקחת שיעורים?

יכול לקחת - - -

לא, לא, הבנתי, אבל המורה - - -

סליחה אני מדבר על - - -

כשאתה מדבר על התלמידים שלך ו - --

לא, אז אני אמרתי התלמידים שלי ואמרתי שאני מתנגד לשימוש במינוח הזה. מיד השלמתי. אני מתנגד לשימוש במינוח הזה, אדוני יושב הראש, כי זה לא נכון. זה לא נכון לא על פי תקנות התעבורה. בשום מקום בתקנות התעבורה לא מוזכרת המילה תלמיד-מורה.

הקשר הזה לא מוזכר, הבנתי.

עכשיו אני רק רוצה להזכיר שגם - - -

הוא מוזכר בצווי פיקוח מחירים שחתומים עליהם שר האוצר ושר התחבורה.

אני אתייחס לעניין הזה של הצו לפיקוח על המחירים - - -

לא, כי שבאים לוועדה שהיא לא עוסקת כל יום בנהיגה, ראוי לא לעשות גניבת דעת, לספר את כל הסיפור.

אני אספר את כל הסיפור.

חברים, אני מציע, ברשותך - - -

זה לא נושא הדיון, אבל - - -

שנייה רגע. אני לא באתי עכשיו להתווכח אם כל אחד בקיא בנהלים – כן או לא. השאלה היא אם הטענה שמעלה כאן חברת הכנסת פלוסקוב, היא נכונה או לא נכונה. האם מתקיימת המציאות הזו בשטח, שתלמידים שמגיעים מחבר המדינות, עולים חדשים בכלל, לא רק, מגיעים והם נדרשים עקב העובדה שזה דיסוננס, זאת אומרת שאין אינטרס, אין הליכה – אני אומר את זה ככה – בין הרצונות של המורה, שיש לו באופן טבעי את העניינים שלו. לא כל דבר - - -

יש לו את התלמידים שלו.

כן. אני אתן לאדוני. רק התחלנו את הדיון, אתה רוצה שאנחנו כבר נלך? שנייה, חברה, לאט. אני קודם כל רוצה למקד אותנו בתוך הדיון. למה אני אומר את זה? כי א' אני אגיד את זה ככה, זה לא צריך להיות טבעי, אבל זה אנושי. אני לא מקבל את זה, אבל אתה יודע, אין אדם קרוב אלא אצל עצמו. זה צד אחד. צד שני, זה מקבל משנה תוקף שאנחנו בדיוק עוד במכתב שלכם – האיגוד של מורי הנהיגה – לגבי - - -

האיגוד זה לא אנחנו, זה הארגון.

לא, לא, כמה זמן צריך להמתין לטסט.

זה גם שלנו, לא רק של המורים, אלא גם שלנו כחברי כנסת.

אני אומר, הטענה שמעלה חברת הכנסת פלוסקוב, מקבלת מדרגה נוספת, כי לא רק שאין לו אינטרס מי יודע מה לשלוח אותו ולתת לו תאריך לטסט, כשיש לו בעיה עם התלמידים שלו, שהוא לא יודע להגיש אותם, אז בכלל הם נדחקים לשוליים.

רק תרשה לי להשלים.

אנא סיים, בבקשה.

רק להשלים. גם בית המשפט, בג"ץ, קבע יותר מפעם אחת וכתב ככה – אין זה מתקבל על הדעת כי סמכות סטטוטורית תוענק לאדם פרטי, שאינו משרת במערכת שכוננה על פי דין ושאיננו חלק ממערכת שלטונית מוגדרת. ובג"ץ אחר קובע: אין לאציל סמכות הדורשת שיקול דעת שלטוני לגורמים פרטיים ואנחנו במפורש גורמים פרטיים ופה מדובר על שיקול שלטוני.

ואיפה הבג"ץ על הטסטים?

אני מבקש לאפשר לי לסיים ואחרי זה כל אחד יוכל - - -

אני מאפשר לאדוני. תאפשרו לו.

אם יוזכר וכבר הוזכר נושא הצו לפיקוח על המחירים, אני כבר מודיע פה, אני יודע שלמשרד הרישוי או למשרד התחבורה יהיה נוח מאד להסיט את הדיון לשם, כי מצאו את הצו הזה כמוצאי שלל רב. אני כבר במשך חצי שנה עוסק בנושא הזה ומכל הדברים זה מה שהם מצאו.

צפריר, אוקיי.

הצו לפיקוח מחירים לא עוסק בסוגיה.

צפריר, תודה. זה לא מעניין אותי. אותי מעניין דבר אחד, בכל הכבוד, בתוך כל הדברים האלה, איך נותנים מענה לטענה שהעלתה חברת הכנסת פלוסקוב.

אדוני, ובכלל, אם אדוני יודע שיש שוק שחור, נא יגיד לנו איך הוא יודע, שנלמד על השוק השחור.

שנייה, ברשותך.

האם אתה יודע להגיד שאין שוק שחור?

אני זומנתי לדיון, אני תיכף אגיד.

אדוני, בגלל זה אני - - -

תרשה לי, זה לא ביני לבינך. ביני לבינך הייתה לנו הזדמנות לשוחח, אתה לא רצית.

חברת הכנסת אמרה שזה יפה שלא משנה כמה מתווכחים, בסוף אני אשם. על זה אני אענה בסוף.

זה נכון, אבל אתה רגיל לזה.

זה התפקיד שלי.

אפי, אפי.

אתה יודע שאני אוהב להיות אצלך אדוני, אבל הדיון הולך לכיוונים אחרים.

אבל אפי, על הבוקר?

אני רק רוצה לציין שכל מה שאני אמרתי אני אמרתי לכאורה, אבל אני לא סתם העליתי את הדיון הזה ואני לוקחת זמן מאד יקר של הוועדה ושל האנשים. אם אני העליתי את הסוגיה כאן, יש מקום לסוגיה.

יש.

אז אני לא רוצה להגיד לך מי לקח כסף ומי שילם כסף - - -

לא, לא, זה פסול ואנחנו רוצים לטפל בזה, אז שאדוני יבאר בפנינו את התופעה.

סליחה, חברת הכנסת פלוסקוב, אין לי ספק שיש את זה. להגיד לך מה הוא ההיקף, אני לא יודע, אבל זה שיש, בוודאות. אוקיי, לפי מה שרשום לי אתה בינתיים על תקן מקשיב.

טוב, זהו.

מקשיב ולא מתפרץ.

זהו.

ורושם.

תודה.

קשבנו.

אבי קרמר, בבקשה. אחריו אבי גולן. אבל חברים, בלי סיפורים.

לא, אין סיפורים.

אני יודעת שיש הרבה סיפורים.

לעניין.

לא, לא, העניין הוא שאנחנו קצת מופתעים מהכותרת של הנושא. המושג שוק שחור וחובה לקחת שיעורים כתנאי, היא לא מוכרת לנו ואולי היא בשוליים של השוליים, אבל - ופה האבל החשוב - מורה לנהיגה, מעצם העמדת הרכב, יש לו אינסנטיב להרוויח, אם יבוא עכשיו בן אדם, יבקש את הרכב של המורה, הוא מקבל על זה תשלום, כמו שאמרו חוק הפיקוח, יש לו את המערכת, הוא לוקח אותה. כל החוק הזה נועד – ובואו לא ניתמם – כל החוק הזה בא לוודא שהאנשים שבאמת מגיעים מחו"ל, מכל המקומות, מגיעים באמת עם רישיון ועולים ומכירים.

אני בתור מורה לנהיגה, אם הייתי עכשיו הולך לארצות הברית או לכל מדינה אחרת והייתי צריך לעשות הסבה לרישיון שלי, הייתי מיוזמתי מחפש שיעור או שניים, על מנת להכיר כי לכל מקום יש את הספציפיקציות שלו, ובכל מקום – אם באחד מותר לפנות שמאלה כשהרמזור אדום ובשני יש פנייה ימינה – הייתי הולך לטסט לכיוון אחר.

אבי, אולי אתה מוכן להגיע לנושא?

כן, אז אני אומר. אז דבר ראשון, ברגע שתלמיד רוצה לקבל טסט, ישלחו - - -

אבי, אבי, אבי - - -

אם יש מורה שנותן לו, הוא יכול לקבל טסט, אין שוק שחור - - -

אבי, אתם מעצבנים אותי, סליחה. תעשה לי טובה. אני יצאתי מפה מאוחר אתמול בלילה, חברה, נו, באמת, מה אתם?

אבל אני אומר - אין שוק שחור.

סליחה, אתה יכול להגיד אחת מהשתיים, כל אחד יכול להגיד, תשמע, אנחנו לא יודעים על תופעה שכזו. אם יש תופעה - - -

היא מגונה והיא בשוליים.

שנייה. לא ביקשתי ממך עכשיו גם לצאת לי בהצהרות. אם יש תופעה כזו, אנחנו מתחייבים לבוא ולחזור הביתה ולבדוק אותה ולבחון אותה ולראות. תראה, למה אני אומר לך? על פחות מזה יש קומבינות, קל בחומר שבקל וחומר. אני אומר, אמרתי, הטבע האנושי והבלגן שיש בכל הסיפור של הגשה לטסטים, שהיא לא הדיון כאן, אבל היא ברקע כל הזמן.

היא השורש.

יפה, אז עכשיו אתה נותן לי הרצאות בעיר אחרת. מספר לי ימינה, שמאלה, לא הבנתי.

לא, לא, היא אמרה שזה - - - על השיעורים.

אבל עזוב, זה לא מעניין.

אוקיי. אז עכשיו לעצם העניין.

השורש הוא שהמורה אמור לעסוק בזה במקום משרד הרישוי.

צפריר, ביקשת שלא יפריעו לך. תתאמן על עצמך גם.

עכשיו בואו נפתח את הנושא עצמו. א', מבחינת מבחן השליטה, את הצורך שלו כולם מבינים. השוק השחוק, כאילו, שלא קיים לטעמי, ואם הוא קיים הוא בשולי השוליים של החברה, בשולי שוליים של הקיצוניות, נוצר רק מדבר אחד. יש מחסור עצום - וזה לא חדש - של מבחני נהיגה בישראל. אנחנו מטרטרים שנה בבתי משפט, עם רצונו של שר התחבורה לשנות את הסיסטמה עם ההפטרה ועם כל הדברים האלה, הגישו בג"ץ, אנחנו בתוך מכלול שלם של שינוי, שאם לא היה הבג"צים האלה, אני חושב שבינואר היינו אנשי בשורה וכל הנושא הזה לא קרה.

תודה אבי. יש לי רעיון יותר טוב. אבי, גמרנו, הבנו. איך אומרים? אין לך בשורה וגם לא היית עכשיו איש בשורה. בסדר, נתתי לך לדבר, אבי.

כן, בסדר גמור.

אבי גולן, בבקשה. מי אדוני שם בפינה?

מורה שעובד עם המורות.

אוקיי. מה שמך?

מיכאל זיס. אני המום - - -

לא, לא, לא, אני אתן לך. יש אנשים שנרשמו. כן, בבקשה, אבי, בקצרה ממש. תגיד מה יש לך לחדש לנו.

שלום ותודה. מה שאמר צפריר הוא לגמרי לא מדויק. מה זה מורה פרטי? המורה כפוף לבית ספר וכפוף למשרד התחבורה ולמנהל האגף, כשמנהל האגף מטפל אישית בכל דבר ודבר, הווטסאפים שלו פתוחים ואם יש בעיה של מישהו שסרח, יכול לפנות אליו והוא יתקן את זה. ויש מנהל בית ספר והוא יתקן את זה. מה זה מורה פרטי? אין דבר כזה. מאיפה הוא הביא את זה? לא קיים ולא היה. יש בעיה מסוימת, פונים למנהל בית הספר, מנהל בית הספר מפנה את זה למשרד התחבורה, פותרים את הבעיה של האיש שסרח. אז אם אחוז קטן סרח, להעמיד אותו על מקומו. זה כל העניין.

תודה. וואלה, אתה רואה?

קצר ולעניין.

זה תימני. זה התימנים.

או שאנחנו מוגבלים.

אבל הם יצאו מהכרם כבר מזמן.

אוקיי. יש לנו את עורך הדין צביקה גרייבר.

כן, שלום.

היי, צביקה. עמותת קיפ-עולים.

קיפ-עולים, אנחנו עמותה שבעצם לא מביאה עולים לישראל, בשונה מהרבה עמותות, אלא עוזרת להם להישאר פה.

ברור. משמרת אותם.

למי שזה לא היה ברור. אז אדוני יושב הראש, הנושא הזה הוא יותר קרוב לליבי, בגלל שאנחנו מקבלים מאות פניות בעמותה מעולים חדשים מכל רחבי הארץ ומכל רחבי תבל שמגיעים לפה ואוכלים הרבה מאד קש עם עניין רישיון הנהיגה, שאני לא בא ומאשים איזה שהוא מורה ספציפי או בית ספר לנהיגה כזה או אחר, אבל אין ספק שיש פה שוק שחור. את יכולה להגיד את זה ולשים את זה על השולחן ואני יכול בסוף השיחה גם להביא לך הרבה מאד מקרים של מורי נהיגה שאמרו לעולה חדש – אם אתה רוצה לקבל את הטסט שלך, אז בוא תעשה ככה וככה ואז - - -

מה זה ככה וככה?

תשלם. כן, תשלם כסף.

על מה? על שיעורי נהיגה? על טסט? על מה?

עבור שיעורי נהיגה שהוא לא צריך ואפילו יותר גרוע מזה.

לכמה שיעורים הוא מחויב?

הוא לא צריך לעשות שום שיעור. תתנו לי לדבר.

הוא לא מחויב. זה בדיוק העניין. הוא לא מחויב.

הוא לא מחויב לכלום, וזו בדיוק הבעיה, אדוני יושב הראש.

הוא יכול ישר לגשת למבחן.

ולכן הנושא הזה צריך להיות קצת יותר מרתיע - - -

אבל יש עוד מורה.

יש עוד מורה, אבל הם לא יודעים לאן להגיע.

מה זאת אומרת? יש - - - של כל המורים.

רגע, אל תפריע לו בבקשה. הוא ברשות דיבור.

בדיוק. הם לא יודעים לאן להגיע. הם מגיעים לארץ ישראל, הם נוהגים שנה שלמה, ככה שבכלל אין שום היגיון מראש לבקש מהם לעשות טסט, אחרי שהם כבר נהגו שנה שלמה בארץ, אז כל מומחי הבטיחות בדרכים למיניהם יכולים לשים את זה בצד. הם נוהגים שנה בארץ, הם יודעים לנהוג, הם נוהגים 20 ו-30 שנה לפני ואז הם מגיעים לשיעור הנהיגה, כשהם לא קיבלו שום הכוונה להגיע אליו, לא מאף ארגון ולא מאף אחד ואותו מורה לנהיגה שם אותם בסוף הטור, או כמו במדינת ישראל – אתה רוצה להתקדם בתור? תשלם משהו, תעשה משהו ויש לי פה מגוון סיפורים שאני יכול להעביר.

מעבר לזה, אנחנו מבקשים אפילו להרחיב את הדרישה, מחברות הכנסת טלי פלוסקוב ונורית קורן ושאני שמח מאד שסוף סוף שמו את הנושא הזה על השולחן, כי זה פשוט שוק שחור ובואו נקרא לזה שוק שחור, ואפילו להגדיל את הדרישה ולבטל את המבחן לעולים חדשים. אין שום סיבה בעולם שעולה חדש, שנהג 40 שנה, יהיה פה בארץ ויכשל טסט אחרי טסט, כי מישהו מחליט שזה פשוט לא מתאים.

אגב, אני הגעתי בשנת 1991 ולא הייתי צריכה לעבור מבחן.

רגע, למה הוא נכשל, על ידי המורים?

לא, לא, זה לא קשור. אני לא בא ומאשים אותך.

זאת אומרת שהוא לא יודע לנהוג - - -

אז אם הוא לא יודע לנהוג, שלא יתנו לו לנהוג שנה לפני זה בארץ. הם לא יכולים לעשות ביטוחים. אני אומר שהמצב כרגע לא - - -

אז אנחנו אשמים?

אני יכול סיים את דברי?

רגע, תאפשרו לו לסיים. היא גם לא יכולה לרשום ככה את הפרוטוקול.

תודה רבה. המצב כרגע הוא לא הגיוני. מצד אחד מאפשרים לעולים חדשים לנהוג שנה שלמה כשהם מגיעים לארץ ומצד שני, כשהם צריכים כבר לקבל את הרישיון שלהם, הופכים את זה פשוט לסיוט ואני יכול להגיד לכם במפורש שיש עולים חדשים שפשוט עזבו את המדינה הזו, כי אתה תספר לי אדוני המורה לנהיגה, איך אתה מביא אוכל והולך לעשות קניות ואוסף את הילדים מהגן, כשהטסט שלך הוא עוד חצי שנה.

זה המחסור. זה לא קשור אלינו.

לא משנה. אני אומר בסופו של דבר, המצב כרגע הוא לא הגיוני. אני מבקש להחזיר את זה לפני שהייתה העלייה מברית המועצות בשנות ה-90, כשעולים חדשים בכלל לא היו מחויבים לעשות שום מבחן שליטה ושום דבר. היו מגיעים, מקבלים רישיון והגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה ואנחנו נדרוש את זה. תודה.

תודה יקירי. אני כבר אומר לך שחשוב לי לקבל ממך פנייה מסודרת אלינו, עם הטענות שמועלות, פשוט כדי שזה לא יהיה רק מילים באוויר.

אין שום בעיה.

אם הטענה שמדובר פה, אני חושב שיש בעיה. אני אומר יש בעיה לתלמידים בשוטף, אז כל מי שהוא קצת חריג במסלול, אז זה רק מקבל באופן טבעי משנה תוקף. לא תמיד, אני אפילו אומר, לא כמי שרוצה להתעלל בו, כי המציאות שנוצרה היא כזו שצריך לתת לזה מענה מיוחד. אם לא, חבל על הזמן ותיכף נגיע לעניין הזה.

חברת הכנסת נורית קורן, בוקר טוב יקירה.

בוקר טוב.

נזכרתי שגם הגשת את הדיון המהיר.

נכון.

אבל לפני כן חאג', משפט אחד.

אני אומר במשפט אחד. העניין הזה של הקשר של הנהג, שצריכים לאשרר לו את הרישיון – אני אקרא לזה ככה – שהוא נהג שצריכים לאשרר לו - - -

נכון, המרה.

כן, לאשרר לו את רישיון הנהיגה, זה המצב. והוא צריך להגיע לבית הספר לנהיגה ולהגיע למורה נהיגה. למה שאנשים כאלה לא ירשמו ישירות לטסטים כבר במשרד התחבורה ושיעשו את השידוך הזה ואז ישלמו גם עבור הרכב שבו יעשו את הטסט ולא צריך ללכת ולהיות בראש התור או באמצע או בתחתית התור, ואז, איך שמקדמים אותם לפי הטענה הזו, צריכים לשלם. אז שהרישום יהיה במשרד התחבורה ויעשו את הקשר הזה. תודה.

תודה.

להשיב עכשיו, או שזו תהיה התפרצות לפני שהוא יוצא?

לא, לא, לא עכשיו.

אנחנו נעביר לו את התשובה.

יש לי דיון אחר.

את רוצה להתייחס? כי אנחנו לקראת מיצוי.

כן, אני אתייחס בשורה, ברור. אני אומר איך אני קשורה לנושא הזה. אני יושבת ראש השדולה למען קידום עולים ועלייה, דוברי צרפתית, ושם גם הם עוברים שבעה מדורי גיהינום. מהידוע לי ומהפעילות שלי, אני ביקשתי מהשר לבוא ולנסות לקבל את הסכם ההכרה בין צרפת לישראל, כדי שהאנשים האלה לא יצטרכו לעבור את המבחנים.

הבעיה היחידה שפתאום מישהו הפיץ שמועות לא נכונות, שזה כן כבר אושר ואנשים הגיעו – זה לא אתם, אני גם יודעת מי.

אז זה בשלבים מאד מתקדמים, אז זה לא - - -

אני יודעת, אני יודעת. אני עוקבת אחרי זה כל יום כי אני רוצה לבוא ולבשר שהנה, הצלחתי להזיז קצת משהו. אני נפגשתי גם עם השגרירה בקשר לזה וביקשתי ממנה לקדם את זה כמה שאפשר. אז אם ידוע לכם איפה זה עומד, אני אשמח לדעת בדיוק איפה זה עומד ואם צריך עזרה שלי, אני מאד אשמח.

בנושא של רישיונות נהיגה, שבעצם דיברנו גם על זה, שרישיונות נהיגה מזויפים, צריך להילחם בתופעה הזאת, שזו בעיה.

כמה זה קיים היום? אני יודעת שבשנות ה-90 - - -

היום זה כבר לא קיים.

זה כבר לא קיים?

היום זה כבר לא קיים. הייתה תקופה.

אני רוצה להוסיף עוד נתון אחד. אתה יודע, אנחנו הישראלים חושבים שכל טענה שאמרנו היא מדעית. אז אני אגיד נתון אחד כדי שנבין. בדקנו את זה, גברתי. אילו אחוז המעבר במבחני השליטה היה עומד על 95% ומעלה, זה אומר שבאמת אנחנו סתם מענים את האנשים. אני אפתיע אתכם. 20% מהאנשים נכשלים בטסט. האם לתת את הוואוצ'ר הזה קארט בלאנש, או לא?

אולי כי הטסטרים לא מדברים את השפה שלהם?

כמה, 20% נכשלים?

אני לא הפרעתי לך.

סליחה, אבל אני שואל אותך. אולי כי הטסטר מדבר איתו ב - - -

אני מומחה בהפרעות, אבל תראה איך לא הפרעתי לך.

רגע, רגע, סליחה. 20% מבין - - -

20% מהאנשים שעושים המרה, נניח על כל 100 עולים – 20 לא כשירים לנהיגה.

אוקיי, אפשר לפלח את זה - - -

ומה הסטטיסטיקה של כולם?

רגע.

לא, אבל תענה לי.

אוקיי.

ומה האחוז של הלא עולים חדשים שניגשים למבחנים ולא עוברים?

הוא הרבה יותר גבוה. ממוצע המעבר של טסט למבקש רישיון נהיגה בישראל, הוא עובר ב-3.6. זאת אומרת כל אחד עושה בערך 3.5 מבחנים בממוצע, אבל אנחנו משרד התחבורה. אגב, האחריות, ואגב, הוועדה הזאת שוקדת כל הזמן על חיסכון מה שנקרא בחיי אדם. האם אנחנו על כל 100 עולים יכולים להרשות לעצמנו שרק 20 לא יודעים לנהוג? להכניס 20 נהגים - - -

אפי, עזוב עכשיו.

אתה עונה לנושא שאיננו כרגע על שולחן הוועדה.

אפי, נו באמת.

לא, אני זרקתי - - -

אפי, אל תזרוק. ביקשתי ממך לעזוב.

כי כולם מבינים בבטיחות.

יש לי בדיוק עוד כמה דקות לסיים.

לכן נותנים להם לנהוג שנה לפני.

בבקשה. אני אגיד לכם מי עכשיו בזכות דיבור, מסיימים ואני מסכם. כמובן אני אתן לאפי להתייחס, אחרי שאני אציע את ההצעה שלי, כי העניין ברור. יש את דוידי הרמלין, איציק סנדלר, עירית זינגר ומיכאל. בבקשה.

תודה אדוני.

רק קצר, קצר, חייבים לסיים.

קצר ולעניין.

דוידי הרמלין, ראש מטה ויועץ בכיר למנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

קודם כל אנחנו מברכים על הדיון ואנחנו, בהנחה ואכן יש תופעה כזאת, נבחן אפשרויות על מנת ליידע את העולים לגבי ההליך הראוי, כדי שלא יפלו לבורות שאולי מאן ד-הוא קורה להם.

פנתה אלי מישהי ממשרד העלייה והקליטה ואמור להיות טופס באתר שלכם, שמסביר בדיוק את כל ה - - - לפני יותר משנה הוא התפרסם.

תמי, מבחינתי לא אמרת כלום. סתם. אני אסכם את זה. זה לא שאלות ותשובות עכשיו. אני אסיים, אני אאפשר לך, כדי שהדברים יירשמו.

הייתי חייבת להעיר על זה, כי הוא אמר שאין - - -

כן, אבל בוועדה מבקשים רשות דיבור ויושב הראש נותן.

זה לא ויכוח עכשיו עם הילדים בבית. חייבים להגיב.

אני לא אומר שלא פרשת נכון, אולי לא הסברתי נכון. המידע לעולים נגיש תמיד. היות ואנחנו מבינים שיש בעיה בעקבות היוזמה של חברות הכנסת והוועדה, אנחנו גם נדאג ביתר תשומת לב לוודא שהמידע על ההליך הראוי מגיע לעולים, בין היתר באמצעות ירידי מידע באולפנים, שזה דבר חדש שאנחנו מעבירים בכל אולפן, בהנהלה הבכירה של המשרד ומעבירים.

תודה.

אדוני, אני מבקש להעלות בקצרה את ה-נקודה. כי זה הסימפטום של המחלה שהוזכרה ועל כן לא ארחיב בה, של כל העניין של הטסט המעשי אחרי שנה. אני רק רוצה לעדכן את הוועדה, שכבר בדיוק לפני שלושה חודשים משרדנו פנה למשרד התחבורה בבקשה לשנות את התקנות, מתוך תפיסתנו שיש אבסורד בכך שתייר יכול לנהוג פה עם רישיון צרפתי ובן אדם שכבר נוהג פה שנה ברכב משפחתי, ואני לא מדבר על נהגים מקצועיים ומשאיות ואוטובוסים, אבל נהג משפחתי צריך, עם כל העומס והקושי שמתמודדים בתהליך העלייה, ללכת ולבקש מעולים שעלו ממדינות מתוקנות כמו צרפת, להגיד להם שאתם צריכים ללכת לעשות טסט מעשי, אדוני, תסלח לי שאני אומר, אתה ואני לא היינו עוברים היום טסט מעשי. אני לא בטוח. אני לפחות לא.

מה זה מדינה לא מתוקנת?

מדינה מתוקנת זאת מדינה שמדינת ישראל תחליט והערוצים המקצועיים שלה, שזה לא מקומי להחליט, שהיא מדינה מתוקנת. עכשיו, עם עושים המרה או לא עושים המרה, זו החלטה מקצועית של משרד התחבורה. נא לתקן את התקנה וזה בסמכות משרד התחבורה. זאת עמדתנו, המלצתנו, לתקן את התקנה הרלבנטית, לפחות לגבי רכב - - -

תודה.

זה משרד התחבורה באישור ועדת הכלכלה.

כן, כן. איציק, בבקשה. חברים, לנקודה.

טוב. קצר, קצר.

לא, הבעיה היא לא קצר, גם לנקודה.

יש לי פה שני טפסים של עולים חדשים. שני הטפסים האלה הגיעו אלי.

איציק, מאיפה אתה?

אני ממודיעין ויש לי עמותה בנושא בטיחות בדרכים. שני הטפסים האלה של עולים חדשים, שהם לומדים באולפן ורוצים לעשות טסט ואני רוצה לטפל בהם בטסט. בכדי לטפל בהם בטסט אני שולח את זה לאפי, שתיכף אני אדבר על ה-20% שהוא דיבר. אפי מזין אותם למערכת ומקבל דו"ח מחשב שאומר לי מתי יש לי טסטים. לשני החברה האלה, שהם רוצים לעבור טסט והם רוצים לקנות אוטו פטור ממס, הם יקבלו את הטסט בעוד ארבעה חודשים, בגלל אפי. עוד ארבעה חודשים.

עכשיו אני אזרח, שאני מאד רוצה לקדם את העלייה. מאד איכפת לי שהעולה החדש הזה יהיה עם הרגשה טובה. אז מה שאני עושה, אני נותן לו על חשבון תלמידים שלי את הטסט. עכשיו אני חייב להגיד לך שיש לנו במדינה שלושה מחוזות, סליחה, שלושה אזורי רישוי שונים לחלוטין. כל אזור רישוי - חיפה, מרכז, ירושלים - מתנהג בצורה שונה. אין נוהל אחיד בין כולם. זה מדינות אחרות. יש מחוזות שברגע שאתה מגיש להם את הטופס של ההמרה, אתה מקבל באופן אוטומטי טסט עבורם. באופן אוטומטי, בצורה ישירה – עבור שני האנשים האלה אתה מקבל.

בלי שום קשר לתור.

יש מקומות אחרים, לדוגמא אצלנו בירושלים, שאני כפוף לירושלים, זה נכנס לרשימה ונכנס להקצאה שלי. זה לא תקין. זה יוצר בעיה. אני כאזרח, כאחד כזה שרוצה לקדם את העלייה, אני רוצה - --

איציק, תודה.

שנייה, עוד דבר אחד, אחרון. אני נמצא בשטח ומישהו דיבר, כשהוא דיבר על נתונים והציג את עצמו כמישהו שהוא מאד מאד מדעי. רק אם הוא יוכל להציג לנו את ה-20% עוברים, אני מאד אודה לו. אין 20% עוברים ב - - -

לא, 20% נכשלים.

כמות העוברים היא - - -

20% נכשלים.

סנדלר, הבעיה שלך שאתה רק מדבר, אתה אף פעם לא מקשיב. אתה מנצל את הבמה להתנגחויות.

אפי.

סגרתי לכם את הברזים. סגרתי.

אפי, בחייאת, אפי. מה אתה?

אדוני, עובד מדינה הוא לא טרף.

אפי.

הוא לא טרף. אי אפשר שאדם - - - פה ו - - -

אפי, סליחה.

אני לא בג"ץ, סנדלר.

אפי.

שיגיש בג"ץ.

שנייה, אבי.

בושה וחרפה.

אפי.

עובדי מדינה – טרף.

אפי.

את המורים אני מייצג. לא אתה.

אבי, לא. נו, מה? בחייאת אפי. נו.

חברים, תאפשרו.

בחייאת דינק. מה זה? אתה יודע מה, צריך להמציא מד חדש לרגישות. הוא מציג. אתה יודע איך אני מדבר? לשיטתך אני צריך להיכנס למאסר עולם עם עבודות פרך.

אנחנו בעד.

אוקיי, תודה. אני אתעלם, מתוך מחשבה שלא הבנתי את מה שאמרת. עירית זינגר, בבקשה, בקצרה.

בוקר טוב. אני מייצגת את הצד של המורים. יש פה שני ארגוני מורים שמשום מה חושבים בדיוק את אותו דבר. הצד שלנו לא מדבר האם אנחנו כן צריכים מבחן המרה או לא צריך. אף אחד לא קרה לנו אף פעם לתוך איזו שהיא ועדה לשאול האם יש שיקול דעת בלקיים מבחן כזה או לא, כי לדעתי זאת סוגיה לגמרי שונה.

היא לא קשורה.

הסיפור שלוקחים כספים מהצד, כמו כל דבר, אני לא מכירה את זה ואני באה מעיר שהיא עיר ההמרות – נתניה. עם כל הצורך והלחץ, מכירה את הבעייתיות, שהרי לא היינו יושבים בדיון הזה, גם אם צריך את ההמרה הזאת, אם לא הייתה מצוקה כזאת גדולה, אם לא היה נתח אחד שצריך עכשיו לחלק אותו. כי אם אפשר היה להקים עכשיו איגוד לאנשים שנמצאים במצב של שלילה, בטח הם היו יושבים פה באחד משני הכיסאות האלה. ואם התלמידים היו יכולים והחיילים, כל אחד היה יושב כאן. כי יש עוגה, העוגה קטנה, קשה לחלק אותה.

תודה.

ופה, הוועדה הזאת התכנסה כבר כמה פעמים כדי לגעת בנקודה המסוימת הזאת. אני מציעה שמשרד התחבורה ייקח עליו את ההמרות, כי זה היה כבר פעם, ותלמיד שירד אחרי ההזנה עם הטופס, יקבל תאריך, ירד למורה שלו וייגש למבחן.

תודה עירית. מיכאל, אחרון.

נכון, זה הדבר הכי נכון.

אני אחרון, אז אתם יכולים לשאול את כל השאלות על ההמרות אותי, כי אני המורה שמנהל הכי הרבה תיקים בארץ כנראה.

אתה מורה פרטי?

מורה פרטי.

איפה?

בבית ספר. בבית ספר לנהיגה.

חברים יקרים.

בתל אביב, בחולון ובהרצלייה. יש לי בערך 50 טפסים בו זמנית כל הזמן. מזמינים אנשים לטסטים גם ממוסקבה ומגיעים לפה. היו לי גם צרפתים.

מה, יותר קל לעבור פה?

היו לי גם צרפתים ומגרמניה, מכל מקום. אני רציתי ברשותכם לענות על כמה שאלות. א', אצל הרוסים אין בעיה, כי הרוסים יכולים להגיע לכל אתר של הרוסים ואני האתר הראשון, מספר אחת. תרשום ברוסית מורה נהיגה בארץ – אתה תראה אותי. אם הם באים אלי, הם יודעים את כל הכללים. שיעור עולה 140 שקלים. טסט עולה 230 שקלים. הוא מעביר לי את הטופס, אני מזמין לו טסט. הוא רוצה לקחת שיעורים, שייקח. לא רוצה לקחת, שלא ייקח. לא מעניין. תמיד יש מקום שלישי בטסט, שאני יכול להכניס בן אדם שלא רוצה לקחת שיעורים. זו שאלה ראשונה.

אצל הצרפתים יש בעיה. כי עולים חדשים שיש להם ניסיון בארץ, צרפתים, כמעט ולא קיימים בתוך מורי הנהיגה ואף אחד לא מדבר צרפתית. ולתקשר עם צרפתים, נורא קשה. אף אחד מהם לא יודע גם אנגלית. אז אי אפשר. עם האנגלים, עם הגרמנים, אתה יכול לתקשר בלי בעיה. עם הצרפתים יש בעיה. אז מה שצריך לעשות, צריך להעלות את המודעות לצרפתים, שלא ישלמו כסף על מה שאין צורך לשלם. זה דבר שני.

דבר שלישי. בן אדם ממדינה מתוקנת אומר אני רוצה שיצלם לי איזה שהוא צומת בפריז, שיש לו שלושה רמזורים באותו מקום. מדינת ישראל זו מדינה עם היפר-רגולציה. לדעתי זה טוב, בגלל שהקיבולת בתל אביב היא פי שלושה אולי מפריז. אני לא מכיר את כל המקומות. אולי בברלין הקיבולת גם גבוהה, אבל בפועל אין אף מדינה בעולם שיש לה תנועה כמו בארץ. אני כבר לא מדבר על הנהגים.

לגבי הצורך לעשות המרת רישיון, וזו תשובה לאדוני, שאומר שבן אדם שנוסע בכביש, לא צריך לעשות כבר המרת רישיון. לאלף – וזה אילוף מה שאני עושה עם האנשים האלה, זה אילוף – לאלף בן אדם לטסט, הכי קשה, הכי קשה. זה לא ילד צעיר. זה לא בן אדם שבא להמיר רישיון. זה לא אנשים מבוגרים. הכי קשה לעבור טסט זה לישראלי שצריך לעשות שוב מבחן אחרי שלילת רישיון לשלוש שנים בגלל אלכוהול או משהו אחר.

כן, את זה אנחנו כבר יודעים בעל פה.

שלעבור טסט בשבילו, הם לוקחים לא 20 שיעורים. לפעמים 50 שיעורים כי הם צריכים, הם מחכים שלוש שנים לרכב. עברו כבר את הסיוט של בית המשפט, של עורכי הדין, של ועדה רפואית. אוטוטו הוא צריך לקבל רישיון והוא נכשל טסט אחרי טסט. למה? כי ישראלי שנוסע, מה, לעצור בעצור?

אוקיי מיכאל.

אוקיי. זה דבר נוסף.

דבר אחרון.

יש שתי בעיות. בעיה ראשונה, שנותנים לכל שישה תלמידים טסט אחד ואתה לא יכול להיכנס לקצב הזה, כי משרד התחבורה והבוחנים הם בקצב שלהם. בעיה שנייה, בהוראת שעה צריך להרחיב, לפחות לשנה וחצי, את היכולת להשתמש ברישיון זר, עד שתיכנס הרפורמה וכל הבעיות יפתרו. או יפתרו בדרך אחרת, אני לא יודע. זה כל הסיפור.

תודה. משפט. מי אדוני?

אבנר, מהאיגוד המקצועי של מורי הנהיגה. נפגשנו גם בעבר. יש לי הצעה אופרטיבית. שמשרד הרישוי ייקח את כל הטסטים, יחלק אותם ישירות לתלמידים בתיאום עם המורה והבעיות יפתרו.

אוקיי, תודה.

מי יתאם את הלוגיסטיקה?

מיכאל. אני רוצה לסכם, ברשותכם ואז אני אתן לאפי. לא לעשות סיכום על הסיכום, אלא לתת התייחסויות.

אני רק רוצה שהוא ייתן לנו תשובה בנושא של הצרפתים, בסדר?

כן, כן, בסדר. אני ברשותכם רוצה לומר כך. קודם כל לנושא שלשמו התכנסנו כאן, בראש ובראשונה, זה העניין הזה של שוק שחור. אני לא מוכן שנעבור על זה לסדר היום. אני בטוח שיש. אני בטוח שיש כמו בכל דבר, אלא שיש דברים שמקבלים באופן טבעי, עקב הנסיבות, משנה תוקף. אני עוד לא מתעסק בנסיבות. אני רק אומר קודם כל שחייבת להיות בדיקה. אני אומר את זה, אפי, ללא שום קשר.

בדיקה יכולה להיות גם אם יוצא גל פרסום, שמזהיר. זאת אומר כבר זה מכניס אנשים למדרון אחורי. עד הפעם הבאה. אין כאן מצב שבו עכשיו זה ייגמר לעולמי עד, אבל שאנשים יידעו שהתופעה הזו היא תופעה ואני לא אוהב להגזים, עכשיו כולם וזה, אבל יש ובנסיבות המתקיימות היא כנראה יותר ממה שמצופה "מהנורמה". דהיינו, אם יש רמת פשיעה או הסרחה, ברשותכם, בעניין הזה ברמה X בדרך כלל, פה אני מניח, עקב הנסיבות המתקיימות של מחסור, זה מקבל משנה תוקף.

לכן חייב שייצא חוזר שלכם, גם למורים, שקודם כל אתם – אבי, צריכים להוציא חוזר שלכם. את גברתי, כל אחד מהמקום שלו צריך להוציא חוזר, להגיד התקיים דיון, זומנו לדיון בכנסת, הועלה העניין הזה. לא עם הסברים עכשיו. כמובן כולם צדיקים, אלא שנבין, שיידעו, שזה יוביל אנשים לרדת למדרון אחורי, פעם אחת.

פעם שנייה, תראו, אני חושב שבנקודה הזו, עד שנפתור את הרפורמה – מיכאל – ייגמרו כבר כל העולים לישראל. אני לא רוצה לחכות לרפורמות. איך אומרים, אני מכיר פה. רפורמה זאת מילת קסם כדי לא לעשות כלום. אני לא רק מאשים, אני רק אומר את זה. אם הגעת והייתה לך זכות ואתה כבר בתוך התהליך של הרפורמה, הרווחת. אבל אם אתה אומר נחכה לרפורמה, בוקר טוב, איך אומרים, אתה יכול לחכות.

לכן אני אומר בנקודה הזאת, אפי, אני באינסטינקט שלי, ודרך אגב, מה שמיכאל אמר, שבאמת גם שם את הנקודות באופן הכי ממוקד, לטעמי לפחות, העולים מחבר המדינות הם כבר שחקנים בקיאים פה. הם מבינים עניין, בכלל לדבר איתם במושגים, ופריירים הם כבר לא. הם ישראלים לכל דבר ועניין, רובם עם משפחות כאן, יודעים את העניין וגם מי שלא מדבר, הם יודעים לדברר אותו נהדר. לא צריך לשכוח, כמו שגם מיכאל אמר, שהיום יש מורי נהיגה שעלו מחבר המדינות. זאת אומרת הם כבר חלק בלתי נפרד. ישראלים. התערו בארץ. זאת אומרת כל הסיפור הזה גם כן להתייחס אליהם כאילו הם עולים, זה גם. עד מתי? אבל לא חשוב. חלקם כבר יותר שנים מאנשים שנולדו פה.

למרות שהעלייה מרוסיה ומאוקראינה נמשכת גם היום.

עדיין מגיעים אנשים כל יום. אני לא מבין.

כן ירבו.

חברים יקרים, תודה רבה. מה שמך?

צביקה.

צביקה, אני לא מנסה לגזול את פרנסתך. אני יודע ש - - -

אני היחיד פה שבהתנדבות באמת.

לא, אני התכוונתי פרנסתך, זה לא בהכרח חס וחלילה וכל הכבוד לך. אני לא בא מהמקום הזה. התכוונתי שאנחנו מודעים לזה, אבל המצב לטעמי, כמו שמיכאל אמר, הוא הרבה יותר קשה, כנראה לאין שיעור, מאלה שהיכולת שלהם לתקשר, אני מקבל את זה, היא הרבה יותר גבוהה.

אז קודם כל ממך, אני מאד מבקש שתוציא לי פנייה מסודרת. ממש, אני רוצה שתניח את המציאות כפי שאתה רואה אותה, בלי סיפורים. שים אותה כמו שאמרת – הגיעו אלינו עשרות, מאות פניות.

עובדות.

מדן וזה, להגיד שמות של יישובים, עם כמה דוגמאות מכל מקום, כדי שיהיה לי את המסד ללכת עליו. ואני אומר לך, אני כמובן אעביר את זה להתייחסות שלכם.

אני מבקש מכם להיכנס לעובי הקורה יחד עם משרד הקליטה. אין. חברים יקרים, אני לא מתכוון פה לכדרר את זה. להגיד לי הכל בסדר. אתם גם צריכים להוציא הנחיות שלכם, לרענן הנחיות, להוציא הנחיות חדשות שנובעות מהמציאות המתקיימת.

ואולי לשקול את שינוי התקנות.

נכון.

בסדר, זה - - -

צריך לשקול. לא להתערב בשיקול הדעת המקצועי.

צפריר, תשקלו ביחד.

לא צפריר, דוידי.

דוידי, סליחה. אני מתנצל, צודק. עד שאנחנו נסיים, גם כן, תן לי קודם כל לתת את המענה.

נקודה נוספת, אני רוצה מכם תשובה שבוחנת, לפחות עד שהסיפור הגדול שקוראים לו שוק, או הטסטים - - -

המחסור בטסטים.

המחסור הגדול בטסטים ייפתר, חייבים לתת מענה נקודתי לעולים, כי יש כשל מובנה, כמו שאמרתי. עם כל הכבוד למיכאל, שאולי אצלו, שהרי זה אזורים ויש אזור א' וכל אחד בא מהמקום שלו וכל אחד יודע, חי את כללי המשחק של האזור שלו וחי את כללי המשחק, של מי שגר שם שאומר לו – איך ומה צריך לעשות.

אני מצפה מכם, זה לא אלפים, אבל העובדה שיש משבר בהגשת טסטים, שהוא משבר מובנה נכון לרגע זה, והעובדה שמורים באופן טבעי - ואמרתי את זה, זה הכי אנושי - יעדיפו עוד לפני הקומבינה, יעדיפו את התלמיד שלהם - - -

את החייל המתגייס.

לא, עזוב עכשיו. אתה מחפש לי מילים גבוהות. עזוב. הוא לא נותן לו בגלל העניין הזה שהוא מסתכל עליו והוא אומר הוא חייב, וזה.

לא, זה שמיכה אחת.

בדיוק, אז אל תיתן לי עכשיו חייל.

לא, אני נתתי דוגמא.

זה יכול להיות גם גמלאי.

אבל זה השמיכה. השמיכה קצרה.

מה שאני אומר בעניין הזה, אני מצפה, גברתי, לרשום תוך חודש – אתם נותנים לי תשובה למענה - - -

אני רשמתי עד ה-1 בינואר 2017.

יפה. אני רוצה מענה לעניין הזה. את כל שאר הדברים נפתור כשמשיח צדקנו יגיע. אבל זה קודם כל.

אולי זה יקרה בקרוב.

כן, לא משנה. אנחנו כל יום מחכים. לכן אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אני לא מאשים עכשיו מורים, אני לא במקום הזה. זה גם לא נכון לעשות את זה.

לא, שרק יוסיפו תוספת על.

אבי, אין להם. עשה לי טובה, אל תיתן להם את ההצעות.

אין להם איך.

אני מצפה לפתרונות, זה הכל. זה מה שמעניין אותי. ב-1 בינואר 2017, אני לא פקיד עכשיו במשרד התחבורה, עם כל הכבוד, למרות שלפעמים נדמה לי שאני כבר כן, אבל אני לא.

אפי, קודם כל סליחה, משפט לפני שאתה מדבר. אני תמיד מגן על עובדי מדינה. מעטים פה בכנסת ואף הוצאתי חברי כנסת מתוך דיונים.

נכון.

מה שנכון, נכון.

אבל אי אפשר עכשיו שכל עובד מדינה יסתובב לי עם פלס וכל מי שאומר איזה משהו שלא בדיוק תואם, אתה יודע, את תחושותיו, אז אני אמור להתנפל עליו. אתה יודע מה, הוא אמר בסך הכל שזה נתקע אצלך, זה הכל. וכאילו מה? זה הכל.

נכון. זה כמו שבמשרד הבריאות זה נתקע אצל אדם אחד. אין מה לעשות.

כן.

דרך אגב, לא כעסתי על זה שהוא אמר אפי. שמחתי שהוא אמר אפי. אני שמח שהוא יודע את שמי.

אני רק רוצה לבקש עוד דבר אחד לסיום. כמו שעלה פה שבעצם פעם זה היה בתוך המשרד והיו אנשים שעשו את זה וזה לא ניתן למורים, אני מציעה להכשיר מורה לצרפתית. אם יש כאן בעיה שאין מורה לצרפתית, אין מורה שדובר צרפתית וגם יכול להיות שאין בוחן שמדבר צרפתית, אז צריך להכשיר לפחות בן אדם אחד כדי לענות על הצורך של העלייה הצרפתית - - -

בוודאי שיש מורים שהם דוברי צרפתית.

סליחה, לא ביקשתי את עזרתך עכשיו.

אני לא יודעת. שאלתי שאלה. אני לא יודעת, אני שאלתי שאלה.

אדוני, שלוש-ארבע דקות, בסדר?

בבקשה, אבל ממש שלוש דקות.

שלוש-ארבע זה בהתאפקות גדולה.

תודה.

קודם כל אנחנו לא מטפלים נכון בעולים החדשים. ראוי היה שמדינת ישראל ומשרר התחבורה בתוכה, ייתן שירות טוב יותר לעולים החדשים. אין ויכוח.

יפה, יפה.

אדוני גם ראה שלא נפלתי מהכיסא כשאמרו שוק שחור. בכל מצב, בכל תחום שיש בו פער משמעותי, צומח משהו אלטרנטיבי. תנו לזה איזה שם שאתם רוצים. אגב, הלכתם לעולים חדשים, לא הייתי נופל מהכיסא אם חלק מהמורים היו אומרים תשמע, יש גם מורים גם שכדי לקחת את התלמיד שלומד איתו חצי שנה, להקדים לו טסט, גם ממנו הוא לוקח. יכול להיות.

אני אומר דבר אחד, אדוני. אנחנו אנשי חוק. לא הגיע אלי דבר מן הדברים הללו עם שם, כתובת ומספר מורה. אילו היה מגיע כדבר הזה, אחרי שתי דקות זה היה במשטרת ישראל, כי זה מה שאני יכול לעשות.

אתה צודק.

זה לגבי העניין הזה. אגב, אני מציע לך, אם יש לך שמות וכתובות כפי שאמרת, אתה צריך לפנות אלי. הכנסת היא פתרון אחרון, כשהרשות לא מבצעת את תפקידה. חבל לעשות את זה בהיפוך תפקידים.

אפי.

לגבי ההסכם עם צרפת, גברתי, אנחנו כבר קיבלנו מהם את מה שרצינו.

זה לא על סדר יום הוועדה. תתייחס לנושא שלנו, באמת.

משפט.

חברת הכנסת ביקשה. אנחנו כבר הגבנו.

מדברים על עולים.

אישרנו את המסמך העקרוני, החזרנו את זה. עכשיו זה אצלם לבדיקה סופית. לדעתי אנחנו בשלבים אחרונים של העניין הזה.

אדוני, אנחנו כבר נכנסנו לפתור את העניין הזה. אלא מה? שהפתרון שלנו לא נושא חן תמיד בעיני כל האנשים שיושבים כאן.

אוקיי.

אנחנו החלטנו במשרד הרישוי, בשונה מבעבר, להקליד את העולים החדשים בתוך הרשימות הממוחשבות ולא לאפשר למורים להגיד זה רזרבה, ניתן ברזרבה. ומי שטוען שהאינסנטיב לא לקחת עולים חדשים קיים, הוא טועה. אני פעם אמרתי, אדוני, שלו הייתי מורה לנהיגה, הייתי רק מעמיד את רכבי לטסט כל היום. לא מלמד.

כן, זה ברור.

ולכן אין אינסנטיב, יש פה רווח מעולה. הדבר שצריך לקרות זה, עוד 60,000 טסטים. אבל בדרך אדוני, אחד – הכנסנו אותם לתוך התכנית. שניים – אנחנו בקשר מתמיד עם משרד הקליטה.

אפי יקירי, אני מתנצל. תקשיב, זה לא מה שמעניין אותי. אני לא באתי עכשיו לטפל בכל העולים. אני לא משרד הקליטה. אני רוצה תשובה לעניינים שהעלינו כאן. אנחנו נוציא גם את הפרוטוקול. אני סומך עליך.

זה מסקנות שיונחו על שולחן הכנסת.

כן, מסקנות שיונחו על שולחן הכנסת. אני מצפה לקבל את התשובות כפי שאמרתי לך עד אחד בינואר 2017.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

תודה.

אני רק רוצה להגיד, אדוני ממשרד הרישוי, אני אעלה את הנושא הזה לוועדת הקליטה ואז אנחנו נוכל להרחיב בנושא הזה בנפרד.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.