הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 308

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 11:45

תוצאות של מבחנים ישראליים ובינלאומיים בחינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מאיר כהן

מיקי רוזנטל

חגית גליקמן - מנכ"לית ראמ"ה, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

נרית נעמי כץ - מפמ"ר מתמטיקה, משרד החינוך

גילמור קשת מאור - מנהלת אגף מדעים, משרד החינוך

דסי בארי - מנהלת החינוך העל יסודי, משרד החינוך

משה זעפרני - מנהל אגף שפות, משרד החינוך

מיכל רבקה מנקס - סמנכ"ל חינוך חברה, מרכז השלטון המקומי

יקיר פרטוש - מנהל פיתוח חינוכי

נמרוד דותן - סמנכ"ל חינוך, עמותת "חינוך לפסגות"

ראשיד פתחי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

בני גאגאטי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

דוקטור שלי אלקיים - יועצת חינוכית מומחית

יהוידע מנדאל - מנכ"ל

לילי הלפרין - מרצה

בני פרץ - פעיל חברתי

לילי הלפרין - מרכז אמ"ת

יגאל לפידוס - אתר הכנסת

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את חינוך לפסגות, עת הדעת דיגיטל בשרות החינוך

יהודית גידלי

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

תוצאות של מבחנים ישראליים ובינלאומיים בחינוך

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חינוך תרבות והספורט של הכנסת השלישית במספר היום וה-308 מתחילת הקדנציה. הנושא תוצאות של מבחנים ישראליים ובינלאומיים בחינוך. בכוונה לקחנו הגדרה כוללנית כי שמענו על ה-TIMSS, פיז"ה, והמיצ"ב, בקיצור, כל פעם מציבים לנו מראה מול הפרצוף, ועוד פעם תלמידי ישראל, תלמידי ישראל, ואני התקוממתי בפעם האחרונה שהפנו אצבע לתלמידי ישראל.

אני חושב שההערכה והמדידה היא לא לתלמידי ישראל. המדידה וההערכה היא למערכת החינוך ואין לי שום דבר כנגד כוחות ההוראה, אבל כן זו מערכת מדידה לכוחות ההוראה שמקומם נעדר מהדיון הזה. אני לא מוצא כאן לא את הארגונים הפרופסיונליים שמתעקשים שיקראו להם ככה והם לא נמצאים כאן. אני חושב שהגיע הזמן ואני חוזר על זה בכל דיון, לעיצוב פניה של מערכת החינוך במדינת ישראל.

נמצאים אתנו משרד החינוך, כל הכבוד. אני אומר רבותי, לא ייתכן, המדינה מתקצבת ונותנת ושופכת תקציבים ומוסיפה תקציבים ולא מספיק, צריך עוד תקציב למערכת החינוך ואין מי שיבוא ויאמר או יבדוק מה התוצאות. מה התפוקות. אז אני שמתי סימני שאלה וסימני קריאה בפתח דבריי, לכן בסוף הדיון כנראה נצטרך לקרוא כאן קריאה, אבל מי שמציג לנו את הנתונים, ראמ"ה, רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך. כשאני קורא את המסמכים אני לכאורה צריך להיות מעודד, מצד שני, מדינת ישראל כמדינה, כמערכת, בתוך המדידה אנחנו במצב של או עמידה במקום דרוך, או ירידה, לכן אני רוצה שתעשי לנו סדר בנתונים. כי אני מבין, אנחנו רגילים במציאות גם הפוליטית וגם התקשורתית במדינת ישראל, הכותרת יותר מעניינת מהתכלית, מהשורות למטה, ואני הכי אובייקטיבי לכן פתחתי בדברי תוכחה קשים בתחילה ואני אומר שיכול להיות שזה לא כצעקתה, תעשי לנו סדר בנתונים. לכן קודם כל אתן לך להציג את הנתונים ולאחר מכן אתן לחברי הכנסת לפתוח את הדיון ולשמוע את הנוגעים בדבר. בבקשה.

שלום רב, באמת בצפיפות די גדולה התפרסמו שלושה מחקרים גדולים על מערכת החינוך בישראל, אני מקבלת את דבריו של חבר הכנסת מרגי על הנושא שזה מערכת החינוך ולא התלמידים. שלושה מחקרים גדולים, המיצ"ב, שהוא מערכת המבחנים הארצית שלנו, שמתואמת לתכנית הלימודים ומועברת בארבעה תחומי ליבה, מחקר בינלאומי, TIMSS, שעוסק - --

מיצ"ב זה ליסודי, נכון?

זה יסודי וחטיבת ביניים, תיכף אסביר. המבחן הבינלאומי TIMSS, שעוסק במדעים ומתמטיקה בחטיבת הביניים ומחקר פיז"ה שמיועד לילדים בחטיבה העליונה בדרך כלל בכיתה י', מדובר על בני 15. אני דווקא אתחיל מהסוף להתחלה ואנסה לעשות סדר בתמונה העולה על מערכת החינוך מתוך שלושת המחקרים האלה. אז אני אתחיל דווקא ממחקר פיז"ה שהוא זה שהתפרסם האחרון ב- 6.12. אני אומר מהו מחקר פיז"ה ומה אנחנו למדים מממצאיו.

מחקר פיז"ה הוא באמת המחקר הבינלאומי המקיף והחשוב ביותר בתחום החינוך, הוא נערך על ידי ארגון ה-OECD ארגון המדינות המפותחות אחת לשלוש, מיועד לבני 15. זה כלומר החטיבה העליונה. מחקר פיז"ה בניגוד ל-TIMSS ולמיצג לא עוסק בשליטה בתכנית לימודים מסוימת אלא מנסה להעריך באיזו מידה התלמידים מוכנים לחיים הבוגרים. למה הכוונה? רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה באופן שמאפשר להם להתמודד טוב ובצורה יעילה עם הסביבה שלהם. מחקר פיז"ה בודק אוריינות, כלומר את היכולת של תלמידים ליישם ידע וכישורים שהם רכשו בתחומים המרכזיים, קריאה, מתמטיקה, מדעים, דברים מהסוג הזה, אבל לקחת את הידע והכישורים שהם רכשו במהלך הלימודים שלהם בבתי הספר, ליישם אותו, לנתח להסיק ולהסביר בצורה יעילה את הדרכים שבהן הם ניגשים לבעיות, מפרשים אותן, ומוצאים להן פתרונות במגוון מצבים אפשר לחשוב על פי זה שהוא מחקר שחושב, בודק כיצד התלמידים מוכנים לחיים הבוגרים, קצת תואם את מחקר פי"ה שהיה לא מזמן בקרב בוגרים בני 16 עד 64.

אז כאמור, פיז"ה לא היה נועד לבדוק את מימוש תכנית לימודים מסוימת אלא כיצד תלמידים יודעים להשתמש בידע נצבר לאורך שנים בתחום דעת מסוים וליישמו.

זה גם בתחום ידע אחד, או שניים?

שלושה. מדעים, קריאה ומתמטיקה, אבל לא בודקים האם הוא יודע תכנית לימודים מסוימת אלא האם על סמך כל הידע שהוא רכש במדעים האם הוא יכול לפתור בעיות שקשורות לחיי היום יום, במדעים.

ההיקש ב- - -

במחקר פיז"ה השתתפו 72 מדינות, אתם יכולים לאות את המפה. בסך הכל היו שתי מדינות עם קושי מסוים, ולכן הנתונים מדווחים על 70 מדינות, שזה לא יהיה בלבול. הוא נערך במרץ 2015, השתתפו כ-6,600 תלמידים מ-173 בתי ספר, מדגם מייצג של האוכלוסיה בישראל למעט בתי הספר בפיקוח חרדי בנים. המבחן היה ממוחשב במלואו. הנה ההישגים לאורך שנים במחקר פיז"ה, אנחנו יכולים לראות שבהשוואה ל-2006 יש שיפור.

תתמקדי מה השיפור.

יש שיפור, מדינת ישראל מוגדרת כאחת המדינות שעשתה את השיפור הגדול ביותר, גם בשנת 2012 וגם בשנת 2015, עדיין. כלומר, בין 2006 ל-2015 במהלך עשור, יש שיפור בהישגים של תלמידי ישראל. בין 2012 ל-2015 אין שינוי מובהק.

יש גם ירידה וסטטיות. או עמידה או אפילו ירידה.

בין 2012 ל- 2015, יציבות. השינויים הקטנים הם שינויים שאינם מובהקים. אתם יכולים לראות אבל את המיקום היחסי של ישראל למרות העלייה שחלה בין השנים 2006 ל-2012 ונשתמרה ב-2015, אנחנו יכולים לראות שהמקום של ישראל במדרג המדינות הוא מקום נמוך. הקו הצהוב זה הקו של ממוצע מדינות ה-OECD, הקו האדום זה הקו של ישראל ומה שתוחם בקו מקווקו זה מדינות שבעצם אין הבדל בין הציון הממוצע של ישראל לציון הממוצע במדינות אלה.

כאמור לאורך השנים הממוצע של ישראל נמוך מממוצע של ה-OECD, בפערים כמו 26 נקודות, 14, 20 נקודות, וככלל, גם אם אנחנו מסתכלים במיקום של מדינת ישראל במדרג המדינות אנחנו יכולים לראות שהמיקום לא השתנה במדרג. למרות העלייה, העלייה המתונה בהישגים של תלמידי ישראל בעשור האחרון עדיין המיקום שלנו לא השתנה דרמטית. צריך לזכור שמדובר כל פעם ביותר מדינות שמשתתפות, זאת אומרת שיש שינויים בין המדינות.

מה שמאפיין מאוד, ואנחנו תיכף נראה את זה גם ב-TIMSS, זה השונות הגדולה שיש בציונים של תלמידי ישראל. אם אתם יכולים לראות את המדד, זה המדד שארגון ה-OECD בוחר לאמוד בו את השונות, הביזור של הציונים, אנחנו יכולים לראות שהפער בין הציונים של התלמידים המצטיינים ביותר לתלמידים המתקשים ביותר, בישראל הפער הזה כמעט הגדול ביותר במדינות ה-OECD.

מי אמר שאנחנו לא מובילים בכלום?

באי השוויון אנחנו ממש אלופים.

אני מקווה שהבנתם שזה בציניות.

אני אחזור, עליה לאורך השנים, התייצבות בשנים האחרונות, במחזור האחרון, פיזור מאוד גדול.

לימדו אותי שבמעלה ההר אם אתה עומד, אתה רק חוזר אחורה.

אז אני אומרת, הממצא לגבי פיזור הציונים הגדול בישראל עקבי במחזורים השונים של מחקר פיז"ה, ובמחקרים בינלאומיים אחרים, אבל נורא חשוב, פיזור הציונים הוא לא רק בין דוברי עברית לדוברי ערבית. הוא גם בתוך כל אחד ממגזרי השפה. זה חשוב. פיזור הציונים הגבוה מעיד על פערים באוכלוסייה והפערים העיקריים עולים כאשר משווים דוברי עברית עם דוברי ערבית וגם תלמידים מרקע חברתי כלכלי שונה.

הנה רק תמונה שמראה את המיקום של דוברי העברית בצבע תכלת ודוברי ערבית בצבע ירקרק במדרג המדינות. אלה הפערים. שימו לב שדוברי העברית בקריאה נמצאים במקומות גבוהים מאוד, כנ"ל גם במתמטיקה, מעל הממוצע של ה-OECD.

הכחול זה יהודים וערבים זה הירוק.

נכון. ואילו דוברי הערבית נמצאים במקומות התחתונים במדרג המדינות.

הגרף הקודם - - -

הראה את ישראל בלבד.

מהגרף הקודם הסקתי מסקנה שזו תמונת המצב שתהיה גם ב - - - אם אנחנו מובילים שם בפערים זה וודאי שיהיה.

נכון. אני רק מסבירה.

חגית, לגבי הקריאה שאני רואה שיש שם פער הכי משמעותי, זה תלמידים יהודיים לגבי עברית ותלמידים ערבים לגבי ערבית.

זה קריאה בשפת האם. אז כאמור פערי הישגים גדולים מאוד.

זה כמעט לא מדיד, אני אומר את זה בצער, זה כמעט לא מדיד מרוב שזה למטה.

זה אין קריאה.

טוב, אנחנו נשאל אחר כך את השאלות.

שיעור המצטיינים, זה גם מאוד חשוב, שיעור המצטיינים לאורך השנים במחקר פיז"ה עלה אצל דוברי העברית אך לא אצל דוברי הערבית. זה מאוד מאפיין את ישראל, אנחנו נראה את זה גם תיכף ב-TIMSS.

מה, לא עקבתי אחרי המשפט האחרון.

אני אחזור גם על המשפט האחרון. בסדר? אחד המאפיינים את ישראל שעולים מהמבחנים הבינלאומיים, גם פיז"ה וגם TIMSS, זה שבישראל יש שכבה לא מבוטלת של מצטיינים, שרובם הגדול או המכריע הם דוברי העברית. ולאורך השנים אתם יכולים לראות ששיעור המצטיינים בקרב דוברי העברית עלה. בואו נסתכל למשל באוריינות קריאה. הצבע הכחול זה שיעור המצטיינים בקרב דוברי העברית. הקו הירוק בקרב דוברי הערבית, הבורדו זה כלל ישראל והצהוב זה בממוצע של מדינות ה-OECD.

כשאת אומרת מצטיינים, תפרטי למה הכוונה.

פיז"ה וגם ה-TIMSS מחלקים את סולם הציונים לרמות הישג ובפיז"ה יש שבע רמות הישג, החל ממתקשים, מתחת לרמה 2 אלה המתקשים, ו-5, 6 הם המצטיינים. לכל אחת מהרמה הזאת יש הסבר בדיוק מה כל ילד יכול לעשות, אני לא אכנס לזה.

אני רוצה להבין. אני אקח מהקריאה ואסיק מסקנה. הקריאה המבחן הוא לדוברי עברית, בסדר?

כל אחד בשפה שלו.

אם אני בודק ורואה שזה עומד על המצטיינים, 12% בסך הכל בשפת אם.

זה אוריינות קריאה.

ברור, בסדר.

זה לא רק לדעת לקרוא. אוריינות קריאה במובן הזה שאתה יודע להתמודד עם טקסטים חדשים ולדעת איזה טקסט רלבנטי, לקשר בין טקסטים שונים.

אני חושב שתכלית הקריאה היא להגיע לזה.

אתם יכולים לראות את העלייה לאורך השנים וההתייצבות. אותו דבר, אנחנו יכולים לראות את הירידה בשיעור המתקשים. כלומר, במקביל יש ירידה בשיעור המתקשים. גם אצל דוברי ערבית הייתה ירידה בשיעור המתקשים אבל עדיין שיעור המתקשים גבוה מאוד. אתם יכולים לראות, באוריינות מתמטיקה, אנחנו יכולים לראות שמדובר במעל לחצי מהילדים דוברי הערבית מוגדרים כמתקשים, דהיינו מתחת לרמה 2 שאותה מגדיר ה-OECD כרמה מינימלית עבור תלמידים להיות מסוגלים להסתדר ולהשתלב טוב בחברה.

יותר מ-50% מתחת לרמה המינימלית?

כן.

כמעט 60%.

כאשר אנחנו מסתכלים על פערים מרקע חברתי כלכלי, אנחנו רואים כאמור, מה שאמרתי קודם, גם בקרב דוברי העברית וגם בקרב דוברי הערבית במידה פחותה בפיז"ה, אבל במידה גדולה יותר ב-TIMSS ובמיצ"ב, יש פערים בין תלמידים. תלמידים שבאים מרקע חברתי כלכלי חלש, הישגיהם נמוכים באופן משמעותי מתלמידים שבאים מרקע חברתי כלכלי גבוה.

אז אני חוזרת לאורך עשור, שיפור בהישגי ישראל במחקר פיז"ה. בהשוואה ל-2012 לא חל שינוי בכל התחומים. בכל התחומים הממוצע בישראל נמוך מהממוצע של ה-OECD, פיזור הציונים גבוה, והגדול ביותר מכל מדינות ה-OECD. שיעור המצטיינים דומה ל-OECD ואפילו לפעמים יותר, ושיעור המתקשים גדול בכל התחומים. הישגי דוברי העברית גבוהים מהישגי דוברי הערבית וככל שהרקע החברתי כלכלי תרבותי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.

שיעור המצטיינים בכל התחומים גדול מהממוצע, את אומרת?

לא, היא אומרת שזה אותו דבר כמו ה-OECD.

שיעור המצטיינים דומה לממוצע של ה-OECD. גם כשמסתכלים, את יכולה גם להסתכל על תלמיד שמצטיין בכל התחומים. תלמיד יכול להצטיין במדעים אבל לא קריאה ולהיפך, אבל שיעור המצטיינים שבכל התחומים דומה ל-OECD, ושיעור המתקשים בכל התחומים, מתקשים גם בקריאה גם במתמטיקה וגם במדעים גדול פי 1.5 מממוצע ה-OECD.

אבל היה שיפור בהישגים של כל המדינות, לא רק של ישראל.

לא כל כך. מחקר TIMSS, נועד לתלמידי כיתה ח' והוא כן בודק כמו במיצב, ידע בתכנית וכישורים בתכנית לימודים. במחקר TIMSS אנחנו מדברים על מתמטיקה ומדעים, מספרים, אלגברה, גיאומטריה, נתונים, לומדים ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, פשוט להראות שמדובר בתכנית לימודים, בניגוד לפיז"ה, אוריינות.

נערך בישראל באפריל-מאי 2015, 5,500 תלמידים, 200 בתי ספר. במחקר הזה לא השתתפו תלמידים חרדים. אנחנו יכולים לראות את התמונה שעולה מ-1999 עד 2015. ב-2011 הייתה קפיצה מאוד גדולה בהשוואה ל-2007 בהישגי ישראל. מדינת ישראל הגיעה להישגים יפים, מקום שביעים במתמטיקה, מקום 13 במדעים, וההישגים האלה השתמרו. חשוב מאוד לציין שההישגים האלה נשמרו, אין ירידה. יש מגמת התייצבות.

אם אנחנו מסתכלים בין 1999 ל-2015 יש שיפור ניכר בהישגי ישראל, 45 נקודות במתמטיקה ו-39 נקודות במדעים. זה המיקום של ישראל, הוא אמנם ירד אבל הסיבה לירידה, זאת אומרת הישגי ישראל לא ירדו אבל המיקום ירד. למה המיקום ירד? נוספו מדינות חזקות כמו אירלנד וקנדה שלא היו קודם, וחלק מהמדינות שהיו מעט פחות מאיתנו השתפרו קצת יותר ולכן המיקום ירד.

אבל יש, כפי שאמרת, יש מדינות שמתחתינו והשתפרו.

נכון.

השתפרנו פחות מאחרים.

לא השתפרנו.

עוז לתמורה מתי נכנסה?

עוז לתמורה סיימה את כניסתה בשנה זו.

מתי היא התחילה להכנס?

לפני חמש שנים.

אופק חדש?

אופק חדש התחילה להכנס - - -

ב-2008.

נכנסה בחינוך העל יסודי בתשע"ד.

מאוד חשוב לי להראות את שיעור המצטיינים. זוכרים שגם בפיז"ה אמרנו שיש בישראל שכבה לא קטנה של מצטיינים. אנחנו יכולים לראות את זה גם בTIMSS-, במתמטיקה ובמדעים. אתם יכולים לראות 13% מהתלמידים מצטיינים במתמטיקה ו-12% במדעים וזה כלל ישראל. אתם יכולים לראות שמבחינת המצטיינים אנחנו נמצאים במקום השמיני והתשיעי אחרי סינגפור, יפן ורוסיה.

זה הולך ביחס ישר לפערים. מי שמבין בקריאת נתונים, זה ביחס ישר לפערים בחברה הישראלית.

נכון. זו התמונה שעולה הן בפיז"ה והן ב-TIMSS. 8% מצטיינים גם וגם. אבל שיעור המתקשים גם הוא גבוה. 16% מתקשים במתמטיקה ובמדעים. שימו לב, שיעור המתקשים קטן יותר ב-TIMSS מאשר בפיז"ה. למה? כי מדובר בתכנית לימודית בבסיס ואוריינות היא קומה אחת מעל.

פיזור גדול כמו בפיז"ה, פערים בין דוברי עברית לדוברי ערבית. שימו לב, דוברי עברית המצטיינים והמתקשים, אתם יכולים לראות שבין 2011 ל-2015 הייתה עלייה בין 2007 ל-2011 בשיעור המצטיינים גם במתמטיקה וגם במדעים, ושיעור המצטיינים עוד עלה אצל דוברי העברית אבל השתמר אצל דוברי הערבית גם כן. מה שלא קרה כל כך במדעים אבל בכל זאת שיעור המצטיינים פה עדיין קיים, - - - מהתלמידים דוברי הערבית מצטיינים בTIMSS-, בפיז"ה, שזה קומה אחת מעל, אוריינות, שם אנחנו לא ראינו אחוזי מצטיינים.

פערים בין סוציו אקונומי, פערים גדולים, פה אפשר לראות שגם אצל דוברי הערבית יש פערים בין תלמידים מסוציו אקונומי נמוך בינוני וגבוה אצל דוברי הערבית. מאוד חשוב להבין, TIMSS ומיצב שבנויים על תכנית לימודים, כאשר הם לוקחים שני ילדים בעלי אותו רקע חברתי כלכלי, דובר עברית ודובר ערבית, אין ביניהם פערים. TIMSS ומיצב, תכנית לימודים ופיז"ה שמדובר באוריינות הפערים לא מצטמצמים. כלומר יש עוד משהו שהוא מעבר לסוציו אקונומי.

מעבר לתכנית הלימודים.

בדיוק. אז אותו דבר, שיפור בהישגים, לא חל שיפור במחזור האחרון, הישגים של - - - ישראל במחקר TIMSS גבוהים מהישגי 39 המדינות וגם יש שיעור גבוה של מצטיינים אבל גם שיעור גבוה של מתקשים. מיצב – חשוב לי להגיד לגבי המיצב. גם מבחני המיצב במערכת החינוך, המבחנים הארציים שלנו, שנערים בכיתות ה' ובכיתות ח', בשפה- עברית או ערבית, מתמטיקה מדעים ב-ח' ואנגלית, הם נועדו לבדוק רמת שליטה בתכנית לימודים, כמו TIMSS. לא כמו פיז"ה.

זו תמונת המצב. למעלה, כיתה ה' ולמטה כיתה ח'. אתם רואים, עברית, ערבית מתמטיקה אנגלית. אתם יכולים לראות, ושאלת על אופק חדש. בוא נסתכל בגרף העליון, אופק חדש נכנס בשנת 2009 תשס"ח, ופחות או יותר הוטמע עד 2012, 2013. ביסודי אני מדברת. ורואים את העלייה, ובאמת את ההשפעה, כך אני מפרשת, של אופק חדש. אבל ההשפעה הזאת היא לא אינסופית. היא נשתמרה והשתפרה במערכת אבל בשלב מסוים התשומות של אופק חדש מוצו, והמערכת פחות או יותר נשמרה. לא היה שינוי בהישגים, יש יציבות בהישגים מאז. גם בכיתות ח' אנחנו רואים עליות, קצת פחות מסודרות. במדעים אנחנו רואים עלייה בין השנים 2008 ל-2013 ויציבות אחר כך. אני רוצה להראות עברית, עברית בכיתה ח'. אפשר להראות שבשנה האחרונה, אני רוצה לפני שנראה את עברית, אני רוצה להזכיר שמיצב האחרון שהתפרסם התייחס לשנת 2016, תשע"ו. שני המחקרים הבינלאומיים שציינתי קודם, מ-2015, תשע"ה, שנה לפני. אז כשאנחנו מסתכלים על הגרף הזה, בעצם השנה שמושווית ל-TIMSS היא השנה הזו ולא השנה האחרונה.

אנחנו יכולים לראות למשל בעברית שבשנת תשע"ו, 2016, אנחנו רואים עלייה ניכרת לראשונה אחרי הרבה שנים של יציבות שבהן לא היה שינוי של ממש בהישגים. זה קרה גם בפיקוח הממלכתי וגם בפיקוח הממלכתי דתי ובכל שלוש קבוצות הרגע החברתי כלכלי. אותו דבר אנחנו יכולים לראות גם באנגלית וגם אצל דוברי הערבית שהייתה עלייה.

בכל המבחנים לפי המיצב ובכל השנים אנחנו ראינו פערים ניכרים בהישגים של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי כלכלי, ככל שהרקע גבוה יותר ההישגים גבוהים יותר. את הפערים האלה ראינו גם עד שנת 2015, תשע"ה. בתשע"ו, 2016 ראינו לראשונה מגמה כללית של צמצום פערים. זו פעם ראשונה, צריך לקחת את זה בזהירות, - - -

צימצום מינורי.

צימצום, ראינו בהכל, וצריך להמשיך ולראות שזה ממשיך ומתקיים במערכת, מוטמע ומתחזק. אבל זה צמצום טוב במובן הזה שהיו עליות בהישגים של תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש ולא ירידות של תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק. אתם יכולים לראות אצל דוברי העברית צמצום של 10 נקודות. בתשע"ה, 2015, תשע"ו, 2016, כנ"ל.

הגבוה בינוני נמוך זה המעמד סוציו אקונומי?

כן. את יכולה לראות בעברית ח', את רואה את הצמצום של 16 נקודות, זה מה שהראיתי קודם. את רואה עליה תלולה יותר של התלמידים מסוציו אקונומי נמוך.

זה דוברי עברית?

כן. דוברי עברית כרגע.

יכול להיות שהסממנים הדיפרנציאליים - - -

אתם יכולים לראות גם במדעים. אם ראינו פתיחת פערים גם בTIMSS- וגם במיצב בכיתה ח' עד לשנת תשע"ה כולל, אנחנו בתשע"ו מתחילים לראות צמצום פערים. אתם יכולים לראות גם בין דוברי ערבית לדוברי עברית ואתם יכולים לראות גם במדעים מטע וטכנולוגיה ח' וגם באנגלית ה', תמונה דומה לא רק בסוציו אקונומי, בין מגזרים שונים, החינוך הממלכתי לעומת החינוך הממלכתי דתי, צמצום של 17 נקודות באנגלית ה', לראשונה. כנ"ל לגבי צמצום במדעים מדע וטכנולוגיה לגבי ח'.

אתם יכולים לראות גם במגזר הבדואי בדרום, אבל תראו את הנקודה האחרונה. נמשיך לעקוב אחרי ההתקדמות, לראות שזו לא תופעה חולפת, שזו מגמה ושאנחנו יודעים להסביר אותה ושאנחנו יודעים לדעת מה גרם לעלייה בהישגים של המגזר הבדואי בדרום ולזהות מה גרם לכך ולחזק את זה.

איך זה לא השפיע על ממצאי פיז"ה?

זה 2015 כיתה י'. אני מדברת על מגזר הבדואי בדרום ה' ו-ח' ב-2016. מסתכלים על מערכת החינוך כולה. אז בואו ננסה לסכם את התובנות. לאורך עשור שנים שיפור ניכר בהישגי תלמידי ישראל במבחני המיצב וה-TIMSS, ושיפור מתון יותר במבחני פיז"ה. יודגש: מיצב ו-TIMSS בודקים שליטה בתכנית לימודים, ידע ומיומנות. פיז"ה בודק אוריינות. פיזור ההישגים, הציונים בישראל הוא הגדול ביותר. יש שיעור גבוה של תלמידים מצטיינים, זה מכל המחקרים. שיעור גבוה של תלמידים מתקשים. פערים גדולים בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי שונה, פערים בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית. כאשר מדובר בתכנית לימודים, הפערים בין דוברי עברית לדוברי ערבית מוסברים באמצעות רקע חברתי כלכלי, בפיז"ה לא. במיצב, תשע"ו, לראשונה נראתה תמונה, מגמה של צמצום פערים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, רקע חברתי שונה, בדוברי עברית בין פיקוח ממלכתי וממלכתי דתי ובבדואים בדרום. יש להמשיך ולעקוב בשנים הבאות על מנת לוודא שמדובר במגמה מתמשכת. תודה רבה.

אין ספק שפרשת את המפה על השולחן וגם את המראה אל מול פנינו על מערכת החינוך במדינת ישראל, אין ספק שגם לא נחדש כלום אם נאמר שכולנו מבינים שכמה שנשפוך עוד כסף, נשנה פה, נשנה שם, התמונה לא תשתנה בגדול, צריך לשנות את השיטה. אין ספק שהמגמות החיוביות האלה, לא כדרכה של מדינת ישראל, הפוך, צריך לקחת את המגמות האלה לראות מה קרה שם ולהעצים אותם ואין ספק שתמונת המצב שעולה מהדו"ח מה שראינו כאן שאילו פני החברה הישראלית, הפערים בחברה הישראלית, היינו מצמצמים פערים היינו במקום טוב יותר למעלה, כי איפה שיש חתך סוציו אקונומי גבוה אנחנו רואים ששיעור המצטיינים מגיעים למקום טוב יחסית בעולם. תארו לכם שהיינו מצמצמים את הפערים מלמטה למעלה כמה היינו מככבים במפה הזאת, אבל המסקנה היא קשה מאוד. לא ניתן לחיות עם מצב של פערים כזה גדול בחברה הישראלית והשאלה הנשאלת אם יש תכנית ויש הגדרת יעדים להתמודד עם הנתונים האלה. אבל לפני התשובה, חבר הכנסת מיקי רוזנטל ביקש ממני לדבר כיון שהוא יוצא להצבעה.

ממש בקצרה, ואני מתנצל שאני צריך לצאת לוועדת כספים. התגובה של משרד החינוך או של שר החינוך, אני לא רוצה להגיד, היא מינורית מדי לאור הקטסטרופה שמתרחשת פה. שר החינוך התייחס אמר שזה היה בתקופת קודמו המבחן, וגם כאן הדברים מוצגים שיש שיפור ואכן יש שיפור. אבל השיפור הוא כאין וכאפס לעומת 12 מיליארד שקל שאנחנו שפכנו משנת 2007 עד עכשיו בתוך מערכת החינוך. 12 מיליארד שקל שמנו בדבר הזה, והתפוקה היא אפסית לעומת מה שהיה צריך לתת.

אחד שיש לנו את הכסף במקומות הלא נכונים, שניים – ששרי חינוך פה מתנהלים על פי גחמות ולא על פי תכנית רצינית לשיפור המצב, ושלוש – מה עושים עכשיו? זאת השאלה הכי חשובה לדעתי. אני חושב שאם משרד החינוך לא יקבל החלטה חד משמעית, שני דברים הכרחיים: אחד – שיפור רמת ההוראה והמורה במדינת ישראל, נקודה. לא כל אחד יכול להתקבל לסמינר להוראה, והמצב היום הוא שזה לא רק העניין של הגמול למורים, זה עניין גם של איך משרד החינוך מעמיד את מעמד המורה, איך הוא נאבק על מעמד המורה. הוא בדרך כלל משפיל את המורים כל היום במקום לרומם את מעמדם, ואז לצערי אנשים טובים לא רוצים את זה. גם בסינגפור וגם בפינלנד, שתי מדינות שמצטיינות, גם במבחנים הבינלאומיים, כל אחד בדרכו, יש להם מכנה משותף אחד, וזה שהמורה במדינות האלה זה אחד המקצועות הכי יוקרתיים שיש ובפינלנד זה אחד לעשרה מתקבל למכללה ובסינגפור זה אחד לעשרים. על כל עשרים אנשים שרוצים להתקבל למכללה, רק אחד מתקבל, וצריך לעשות את הדבר הזה אם אנחנו רוצים שיפורים לטווח ארוך. זה דבר ראשון.

הדבר השני והמיידי, שגם אותו עושים באיזו מריחה, אני יודע שעושים רפורמה במכללות עכשיו, זה כאין וכאפס לעומת מה שצריך. הדבר השני ההכרחי זה תקצוב דיפרנציאלי אמיתי, לא למשוך את השמיכה הזאת קצת לפה וקצת לפה אלא להגיד 'המורים הטובים הולכים למקומות החלשים' אנחנו עושים עכשיו מאמץ לאומי לצמצם את הפערים. אנחנו נותנים מאמץ מדיד, אנחנו רוצים לצמצם את הפער הזה ב-5% כל שנה. אם לא נעשה את זה, לא עשינו כלום, אבל כלום. שפכנו את הכסף לחינם ולא יצא מזה דבר. העניין הזה הוא אתגר לאומי כי המשמעות היא לא רק ש-50% מתלמידי ישראל אין להם בגרות, לא רק שאנחנו מדשדשים במבחנים הבינלאומיים, המשמעות שזה על התל"ג שלנו, על כושר ההשתכרות של האנשים, על הרווחה פה, על הוצאות המדינה, על כל תחום מחיינו הוא דרמטי ואנחנו צריכים עכשיו לעצור, ולהגיד, לא נחכה למבחן הבא. אנחנו כבר יודעים מה יהיה במבחן הבא. אולי יהיה שיפורון או שיפורצ'יק, אולי אחרים ישתפרו יותר מאיתנו, צריכים מהפיכה. מהפיכה בחינוך ולא לשים עוד תחבושת ועוד פלסטר ועוד תחבושת ולקוות שיהיה טוב. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש על הדיון. אפשר לדעת מי בדיוק ממשרד החינוך נמצא כאן?

אני אקריא לך, נעמי כץ ממפמ"ר מתמטיקה הוזמנה, נרשמה. לימור קשת, מנהלת אגף מדעים, ואם תרצה את הרשימה היא מולך. אתה כל פעם פותח ב'מי נמצא פה'. משרד החינוך פה דבר, תשאל.

אתה יודע למה אני פותח.

אבל הם פה, אלה האנשים הכי רלבנטיים.

האמת שאני יודע גם למה אתה מתרגש מהשאלה שלי כי אנחנו שוב ושוב נמצאים ממול העובדה שנציגים בכירים, לא מנכ"לית, השר כמובן שלא, השר חוץ מלבוא לשעה ורבע בשנה, להציג את התכנית וזהו. המנכ"לית לא נמצאת, אנשים שאמורים בהחלט להתייחס לנושאים הכי חשובים כיום במערכת החינוך בישראל - - -

אז הנה, איתגרת אותי. אני אומר לכם ומשרד החינוך יקח את זה איתו. השאלה היא מה משרד החינוך עושה כדי לצמצם את הפערים ולהופיע במקום טוב יותר במבחנים הבאים לכן אל מול אתגרי המחר והתכנית הזאת אנחנו נדרוש שגם השר וגם המנכ"לית יבואו לכאן עם התכניות גם בקטע של התקצוב הדיפרנציאלי, גם בהתמודדות בפערים ובמגזר הערבי ובכלל שיפור, תכנית ממש, תכנית עבודה להתמודד עם הנתונים שהוצגו בפנינו. זה בסיכום.

חייבים לומר שיש פה את ה- - - שהן נשות המקצוע.

אלה נשות המקצוע אבל מה עם סדר העדיפויות ומה עם התקציבים. מפמ"ר לא מחליטה על חלוקת תקציבים. היא מתפקדת בתקציב שיש לה.

קדימה, חברים.

אם אתם שואלים אותי, חבריי במשרד החינוך, האם אנחנו מודעים לתכנית שיכולה לענות על המצב הקטסטרופלי שהוצג כאן מראמ"ה, אני אומר לכם, אין לכם תכנית. מבחינת אי השוויון, אנחנו אלופים.

המצב לא כזה קטסטרופלי.

מבחינת אי שוויון לפחות.

אין ספק. אי שוויון ופערים.

אנחנו צריכים להתבייש בכך. אנחנו כחברי ועדת החינוך צריכים להתבייש בכך. זו תמונת המצב. את ראית באוריינות בקריאה, ראית את הפער בין דוברי העברית לדוברי הערבית. אנשים מצטיינים למעלה וזה פשוט כאילו שאנחנו חיים בשני עולמות שונים, שתי מערכות שונות. דיבר ראש הממשלה נתניהו על מדינה בתוך מדינה אבל בהקשר השלילי, זה מדינה בתוך מדינה. אין לי שום הסבר אחר למה שקורה כאן וכשאני שואל את עצמי האם יש לכם תשובות לדברים הללו, אני אומר לכם שאין לכם תשובות. אני מכיר טוב מאוד את התכניות, בעיקר את התכנית לתקצוב דיפרנציאלי. קודם כל היא כל כך מצומצמת עד לחטיבת הביניים, תכנית חומש, כל מה שיועבר בה לתלמידים הערבים זה בקושי יגיע לחצי מיליארד שקל לחמש שנים בביצוע מלא, אם זה באמת יתבצע. היא בכלל לא מגיעה לחטיבה העליונה, וזו נקודה מאוד משמעותית, כשאנחנו יודעים שבחטיבה העליונה הפערים מההשקעות של משרד החינוך ורשויות מקומיות ועמותות וכדומה יכולים להגיע לתשע פעמים יותר. אז כשהפערים הללו קיימים, מישהו יכול להתפלא שאנחנו אלופים בפערים? זו פשוט תוצאה מתבקשת לצערי, מהפערים שקיימים בהשקעה במשרד החינוך.

אני רוצה להגיד לכם שהיה מחקר לא מזמן, של בנק ישראל יחד עם האוניברסיטה העברית, אנשים מאוד מכובדים ששמו לנגד עיניהם את צמצום אי השוויון. והם המליצו על השקעה של לפחות 5 מיליארד שקל במערכת החינוך הערבית, כי הם אמרו במפורש שמערכת החינוך הערבית כיום היא חלק מהבעיה, לא רק בתחום החינוך אבל גם בתחום התעסוקה והביטוח הכלכלי וכולי. ולכן כשאתם מדברים על מקסימום חצי מיליארד שקל בתיקצוב הדיפרנציאלי לחמש שנים זה כלום. זה לא יכול להציל את המערכת. צריך פשוט לשים תכנית שבאמת יכולה להעלות ברמה של מה שמתבקש. בנק ישראל ממליץ על חמישה מילארדים. אתם מדברים על עשירית מזה. עשירית מזה לא תציל אותנו מהמצב הזה.

התגאיתם, כל הזמן אומרים לנו 'תראה מה שקורה בלבנון, תראה מה שקורה בבחריין, בירדן, אם זה לא מוצא חן בעיניכם תלכו לגור שם' וכדומה.

מי שלח אותך לשם?

לצערי אני שומע את זה כל הזמן בכנסת. דוד ביטן לא חסך את זה גם לפני יומיים בראיון שהיינו ביחד ברדיו. מדינות ערביות, תראו את התוצאות, הממוצע שם הרבה יותר טוב מהממוצע של התלמידים הערביים בישראל. לכן אם זה לא השקעה ואם זה לא סדר עדיפויות ואם זה לא אפלייה, אני לא יודע מה זה.

תודה. מירב בן ארי בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. יש לי התייחסות, הדברים שמטרידים הם בעיני זה שתקציב של משרד החינוך כל שנה הולך וגדל, ובשנים האחרונות הוא בכלל הוכפל, ועדיין מה שמטריד אותי ועברתי על כל המצגת שלך, זה שאין שינוי כזה משמעותי. אני לא אומרת שיש הידרדרות אבל אין כזה שינוי. יחסית להשקעה, אין פה, איך זה נקרא אצלנו, אנחנו מתעסקים בזה הרבה בעניינים כלכליים. האם יש באמת החזר על ההשקעה ולפי מה שזה נראה כאן, בעיקר ההתחלה, כשהתחלת עם פיז"ה ועם ה-TIMSS, אין כזה שינוי. אני לא רואה כאן קטסטרופה, אבל אני לא רואה כאן שום שינוי ויחסית להחזר עבור השקעה לא נראה לי שזה מגיע למקום נכון.

אני רוצה להוסיף עוד שני דברים: אחד- העניין שהמצטיינים נשארים מצטיינים, זה משהו שאנחנו שמים לב שזה לא משתנה, אז אולי כדאי באמת בעניין הזה, כי מה שקורה כאן ועקבתי אחרי כל הטבלאות, זה שהמתקשים לא משתנים, להיפך, הם יותר מתקשים. אבל המצטיינים שומרים על קו אחיד. נראה לי שאם אנחנו עושים איזו שהיא תכנית בהמשך לזה צריך להתחיל לשים את מרכז הכובד על המתקשים כי המצטיינים נראה לי יסתדרו גם בלעדיכם עם תכניות להצטיינות בבתי הספר.

עוד דבר שרציתי לומר על הדיפרנציאציה, שאין ספק שביסודי יש תהליך כבר לפחות לדעתי שנתיים, של חינוך דיפרנציאלי, כבר בכנס שדרות לפני שנה וחצי ראינו. ואז באו ואמרו שבאמת הדגש בתכנית הזאת היא לשים את זה בחטיבה העליונה. זאת אומרת במשך השנים האחרונות השקעתם הרבה ביסודי, בסוף חבר'ה מגיעים לחטיבה העליונה ואנחנו עדיין נותנים לרשויות החזקות לחזק את החזקים ולחלשים אנחנו לא נותנים.

אני יודעת לפי מה שהבנתי שזה הדגש במשרד החינוך. אם יש משהו אחר אז תגידו, אבל כשישבנו כאן עם השר והמנכ"לית שזה היה - - - אמרו שהדגש הוא עכשיו על החטיבה העליונה, זאת אומרת שביסודי הם - - -.

משפט אחרון, קודם כל כל הכבוד על העבודה, ועל הנתונים, באמת מאוד מעניין. אני יכולה להגיד לך - - -

עשית לנו סדר. קול ברמה נשמע, וגם נהי בכי תמרורים.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה לגבי המגזר הערבי. הרי אם אנחנו באנו ושמנו כאן את החינוך הדיפרנציאלי, אם שמנו כסף מוכוון למגזר הערבי חייבת להיות כאן תכנית אופרטיבית. כי מבחינתי המצטיינים בסדר, השיפור סביר, אבל בסוף השוליים נשארו בשוליים. אני צריכה ללכת, אני מתנצלת.

תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה אדוני היושב ראש. תחילה אני מצטרף לבקשתו או לתקוותו שהייתה של חברי יוסף ג'בארין.

אתה מזלזל בהבטחה שלי.

לא, לא מזלזל. אני רוצה שתבטיח עוד דבר. אנחנו כחברי כנסת מהמשותפת, בוועדת החינוך, אנחנו נבקש עוד כמה ימים דיון מיוחד בקשר לפערים בין החינוך הערבי ליהודי. אני מקווה שתתמוך בנו וגם שתתמוך בזה שכל הנוכחים, האנשים מכובדים, אנחנו מכבדים אותם, יש להם סמכות, וזה לא אומר אם אנחנו רוצים את המנכ"לית שאנחנו ממעיטים מערך הנוכחים, בכלל לא.

לימד אותי פעם אדם חכם, הוא היה ראש רשות, כל פעם הייתי מנדנד לו. אמר לי תקשיב, "אני אלמד אותך כלל בעסקים. מה שתקבל מפקיד האשראי יותר ממה שתקבל ממנהל הבנק". אל תעלה לקומה שלישית.

עניין של חשיבות הנושא. כבוד היושב ראש, משנת 2010 נדמה לי, מי שהמציא את מבחני הפיז"ה הוא גרמני אנדראס שלייכר, הייתה לו הצהרה בקשר לישראל שישראל היא המדינה שיש בה הכי הרבה פערים. אני חושב שהכלל או ההשוואה היא כך: ככל שהפער גדול בישראל בין התלמידים היהודים והערביים במיוחד והאחרים, ככל שהמעמד של ישראל יהיה נחות יותר במבחנים האלה בהשוואה לעולם. אני חושב שאת הכלל הזה נכון, לכן אם רוצים שישראל תתקדם יותר בסולם של ה- - - בעולם, אם הם רוצים, לא יודע, הם צריכים לעשות צדק ושוויון חינוכי עם שאר התלמידים. במיוחד התלמידים הערביים.

לצערי הרב הם רוצים את המקום השמיני הזה, לאותם מצטיינים להביא אותם למקום שני שלישי או ראשון אבל הלוואי והייתי משוכנע ואומר לך שהם, הרי הפערים זועקים לשמיים שנים רבות. בהתחלה אמרו לנו 'אל תבכו' בסך הכל לא רצינו, עשרים שנה אחרי זה שכבר לא נופיע בסטטיסטיקות, בדו"חות, אבל כנראה יש מי שנהנה מזה או שמעדיף לדחוף את הטובים קדימה. אני אישית יש לי הצעת חוק שמתייחסת רק למחוננים, להעצים אותם, אבל זה לא אומר שצריך להשאיר את השאר מאחור. בבקשה. חברת הכנסת חנין זועבי.

תודה אדוני היושב ראש. אני מודאגת לא רק מהנתונים ולא רק מהפער אלא מהאדישות כלפי הפער. אני לא הייתי כל כך מודאגת אם היו מציגים לנו גם את הפערים האלה אבל גם גישה רצינית מטעם משרד החינוך שאנחנו כל כך מודאגים, אנחנו לא יכולים לסבול את הדבר הזה, אנחנו מכירים באי צדק, מכירים, זה לא רק עניין של מקצועיות, זה עניין של מדיניות, של כוונות. זו הדאגה הראשונה.

הדאגה השניה, אני לא פוטרת את המפמ"רים שיושבות כאן, אני חושבת שמפמ"רית שרואה את הפער הזה במתמטיקה צריכה לדפוק על השולחן להגיד "אני לא מוכנה להמשיך עם פערים כאלה", זו כן אחריות של מפמ"רים, חוץ מהאחריות של משרד החינוך.

מה שיותר מדאיג, ועכשיו אתה נותן לי גיבוי כי אמרת את זה, אני היססתי להגיד את זה אבל עכשיו אתה אמרת את זה אז אני ממשיכה בקו שלך. אני חושבת שחשוב למדיניות, כמו שאמר נתניהו, להוציא ערבים וחרדים, המצב שלנו בסדר. כלומר הדאגה היא לא רק על מצטיינים אלא על המגזר המצטיין. אם שם הדברים הולכים בדרך הנכונה, אנחנו יכולים להעלים עין. אני אגיד יותר מזה, אם ה-OECD לא היה מפרסם את התוצאות האלה ולא הייתה פדיחה בינלאומית, אז גם האדישות הייתה יותר גדולה. לכן אני חושבת שצריכים שלושה דברים: הכרזה על מצב חירום זה דבר מתבקש, זה לא הגזמה. אני באמת כל הזמן - - -

נראה לי שזו ההכרזה היחידה שתתמכי בה.

לא, יש כמה. מלחמה בפשיעה אני אתמוך, הכרזה נגד אי צדק, קול צעקה. אני ידעתי שיש פערים, האמת, כל פעם מצליחים לזעזע אותנו מחדש. אני יודעת שיש פערים אבל זה לא פערים, תמיד הפערים הם בתחום הנורמלי, יש הגיון אפילו בפערים. רוב הזמן יש הגיון בפערים, אבל אתה נותן לי את זה אותה מערכת חינוך ואתה אומר לי היהודים שם והערבים למטה, אז אי אפשר להוציא את ה, אני לא יודעת איך לתאר את זה, את הרוע. אי אפשר לא לחשוב על רוע, כאשר יש לך אותה מערכת, אותה מדיניות ואתה מעלה מגזר ואתה מוריד מגזר. יש סלידה, לא רק גזענות, אפילו חוסר הגינות אנושית בסיסית.

אני רוצה להמשיך גם בנקודה של התקציב ותכנית חירום להקטנת פערים. אני חושבת שיש גם לבקר את עצמנו איך אנחנו לא מזעזעים את המדינה שממשיכה במדיניות הזאת, אולי כי אנחנו יותר מדי שקטים. אני מאלה שאומרים שאנחנו יותר מדי שקטים. אבל המורה הערבי, הם הרי אחראים על חלק גדול מהתוצאות, לא פוטרים אתכם, אבל במגזר הערבי יש לנו שתי בעיות אדוני היושב ראש, וזו נקודה אחרונה מאוד חשובה. יש לנו מורים או over qualified, או under qualified. over qualified כי אין אפשרות תעסוקה, אתה מביא מורים עם תואר שני ותואר שלישי אז הם מתוסכלים, הם מוכשרים אבל מתוסכלים, הם לא נותנים מה שהם צריכים לתת, או ממכללות שאף אחד לא מפקח עליהן, שבוגרים בסיטונאות כאשר אולי אחד מתוך 30 יכול ללמד כמורה. אתה שומע על טעויות של מורים בכתיב, לא יודעים לכתוב, אז לא פלא שיש לנו תוצאות כאלה. אין תכנית חירום להכשרת מורים ערבים, לחשיבה מחדש איך מכשירים מורים ערביים, אנחנו נמשיך עם זה אבל אני מקווה שלפחות אנחנו הערבים לא נמשיך עם השקט ועם אי העשייה, ואפילו אי המרדנות שלנו.

תודה. אני אמרתי, צייצתי איך שהתפרסמו, ואמרתי בוקר טוב פיז"ה, אולי נעשה פיז"ה למורי ישראל. צייצתי בטוויטר. רבותי, גם כוחות הוראה צריכים להימדד, ואני לא נוגע בקודש הקודשים. אני יודע שיש כמה קודש קודשים במדינת ישראל שאסור לגעת בהם. יש לנו מלוא הערכה לשליחות בהוראה, עם כל הכבוד, ואמרו כאן, אנחנו שופכים תקציבים, מפנים משאבים, עושים רפורמות. מישהו מדד אותם? בצדק. בוא נבחן את האוריינות של מורי ישראל. בואו נבחן את המיומנויות. זו לא בושה. אני לא נגד מורי ישראל אבל יש פה רעה חולה שצריך לטפל בה.

אני לוקח את הקטע הזה של הקושי בשפה הערבית. החברה הערבית צועקת על כך, מנהיגי הציבור צועקים, משרד החינוך יודע, שהוראת הערבית, לא עברית, הערבית שזו השפה הלאומית שלהם, שפת האם שלהם, אנחנו לוקים בחסר בהוראת הערבית. איך אתם רוצים שזה לא יהיה בתחתית הגרף? איך משרד החינוך חושב להתמודד, ואני רוצה לשמוע תשובות. אני אומר לכם, אני לא אקבל תשובות היום פה, אני אזמין לכאן את השר ואת המנכ"לית לקבל תשובות כי לא ייתכן, אם אנחנו יודעים שיש קושי בהוראת השפה הערבית, השפה שנבחנים עליה, מדברים איתה בבית, ויודעים, אני לא המצאתי את הגלגל, אני רק כאורח התוודעתי לקושי הזה. מה, משרד החינוך צריך להביא אותו עד לבאר ולהגיד לו גם לשתות?

באמת באמת כל הדברים הטובים בדו"חות זו שמחת עניים. שמחת עניים, כל עוד הפערים בחברה הישראלית, אם יש איום אסטרטגי על החברה בישראל זה רק הפערים. שלא ימכרו לנו, לא הצוללות ולא המל"לים למיניהם, זה האיום האסטרטגי המוביל על החברה בישראל. הפערים. זה לא יימשך, בסוף זה יתפוצץ והשאלה היא איך ומתי.

לאור הצגת הנתונים כאן, אנחנו נצטרך לשמוע. אנחנו יודעים לעשות את זה, עובדה, לקומץ הקטן, אלה שלמעלה, אנחנו מביאים אותם לקידמת הבמה הבינלאומית. אנחנו יודעים לעשות את זה, ואנחנו צריכים לעשות את זה, אין שום סיבה. כנראה שלא רוצים לעשות את זה כי כנראה יותר קל ללכת ולהתמקד - - -

ועוד שאלה שנשאלת, ואני חושב שזה לשולחן הוועדה הזאת. אם אני נמדד במתמטיקה, מדעים ושפה, למה אני לא אשים את הדגש שם? מקדשים את הפרה הקדושה הזאת שנקראת מבחני הבגרות, בואו נשנה את מבחני הבגרות, בואו ניתן את מירב תשומת הלב לשם. הרי בכל עסק קטן אדם שואל את עצמו במה כדאי להשקיע. הפערים, רבותי, זה איום על החברה בישראל. נמרוד דותן בבקשה.

שלום לכולם. אני סמנכ"ל החינוך של עמותת "חינוך לפסגות" אל חלקכם באמת הצטרפו חניכים שלנו לפני שבועיים. אני אגיד שאנחנו עמותה שמפעילה תכנית למצוינות בפריפריה החברתית גיאוגרפית ביחד עם משרד החינוך, זה חשוב לציין בהתחלה. אני לא אדבר על הפערים כי נראה לי שהתמונה מאוד ברורה והיא קשה. אני אגיד שני דברים שחשוב לשים אותם בדיון, אחד זה התקצוב הדיפרנציאלי שהתחיל, והוא התחיל יחסית בקטן, אמנם לא בעוצמות שלדעתי צריך להיות, אבל התקצוב היום נותן שעות ושעות זה חלק מהפתרון. כי הילד לא נמצא רק בבית הספר, הוא נמצא 24 שעות בקהילה שהוא חי בה ולשים רק שעות על מערכת החינוך שזה פתרון מעולה, זה חלק מהמענה, צריך להסתכל על התמונה הכוללת וצריך לתקצב תוכניות תוספתיות באמצעות התקצוב הדיפרנציאלי ולא רק שעות הוראה, להסתכל על ה-24 שעות של הילד.

אני אגלה לך סוד, בתכניות בקרה, הובלנו פה מאבק של התל"נים, זוכרים? דיון ראשון, דיון שני, באחד המוסדות המבוקרים לא רק שהתל"ן עם ההורים לא הופנו לשעות, גם מה שהמדינה נתנה לתל"ן לא מומש לכן אני כופר בקטע של שעות. לתת שעות ולא לבקר ולא לפקח, עם כל הכבוד והרצון שלי לתת למנהל בית הספר עצמאות ולמפקחת בית הספר עצמאות, עם כל הרצון שלי, בהיעדר בקרה ופיקוח חבל על המשאבים האלה.

מסכים לכל מילה. הנושא השני שהוא חשוב, חברת הכנסת בן ארי יצאה וחבל, זה נכון שהמצטיינים כביכול, אנחנו רואים את הפערים, רואים שהם גבוהים, ויש מתאם ישיר בין סוציו אקונומי לילדים שהם יותר מצטיינים. הצטיינות יש בכל מקום. בכל מקום, אנחנו עובדים היום בחברה הערבית והבדואית, אנחנו עובדים עם הדתי והממלכתי, ממש בכל הקשת הישראלית.

וכשאתה מודד בגרפים וטבלאות, בעומק הפערים זה נבלע, זה כמעט לא מוחשי בגרף. נכון שכל מקרה לגופו וכל אדם הוא עולם, אין לנו אלא מה שעינינו רואות בגרפים.

נכון אבל ההשקעה באוכלוסייה המצטיינת בכל אחת מהקהילות היא תהיה הקטר שימשוך את כל הקהילות האלה קדימה.

לא בהכרח, לא נכון.

תראו, היום במדינת ישראל יש פי 6 תכניות לאוכלוסיות מתקשות, והתוצאות אנחנו רואים אותן בהתאמה.

אם הפער גדל היא לא מושכת כלום.

אני מדבר על תכנית שלוקחת, כדוגמת התכנית שלנו, ויש עוד תכניות, שלוקחת את הילדים המצטיינים יחסית לקהילות שהם עובדים בהן, אני הולך עכשיו לצורך העניין, פתחנו בשגב שלום לפני שנה מרכז, ואנחנו עובדים עם האוכלוסיה המקומית שלהם. אנחנו לא במדדי המצטיינים של משרד החינוך. ואז אנחנו מושכים.

ברור. הכל יחסי. תודה. בבקשה חבר הכנסת מאיר כהן.

אני מצטער, הייתי בנשיאות. נדמה לי ששלוש פעמים בנשיאות ביקשו ואמרתי שזה מתקיים עכשיו כי היו שלוש הצעות לסדר.

חבל שאמרת שמתקיים. כדי שיהיה עוד דיון.

אני רוצה ברשותכם להתייחס קצת ואתה אמרת את זה וטוב שנמרוד ציין את זה. תראו, יש קצת אחיזת עיניים, לא, זה מושג שלא הוגן כלפיכם כי אתם עושים עבודה מצויינת אבל אני מכיר את התיזה שאומרת בכל דבר יש מצטיינים ובכל מקום יש מצטיינים ובכל מקצוע יש מצטיינים. ביקרתי בבית ספר שאמרו "אנחנו מאתרים את כל התלמידים המצטיינים בבית הספר בספורט" זה חשוב, וזה נהדר וזה עושה אקלים בית ספרי יוצא מן הכלל.

אבל מבחינתי המדד הוא כזה, כשאני בודק בתי ספר לרפואה, כמה מהם באים מהפריפריה, וכמה לא באים, וכמה באים מהמגזר הערבי פה בארץ, כי אגב, הייתי בערוער, יש עכשיו בזמן נתון 100 סטודנטים מערוער שלומדים רפואה בחוץ לארץ. מערוער, הקטנה, בנגב. כל השדרה של הרופאים הבאה בסורוקה תהיה מערוער. אני מנסה לבדוק למה בבתי ספר לרפואה יש אחוז קטן מאוד של חבר'ה שבאים מהפריפריה. אני הולך לצבא, למה ביחידות התקשוב, הכי הכי, יש 2%-3% שבאים מהפריפריה. זאת אומרת, שאלת הפערים מטיחים אותה בנו במלוא חומרתה.

מצד שני באתי ואמרתי שזו תולדה של מערכת שהיא מערכת אחוזת תזזית. מערכת החינוך הישראלית היא אחוזת תזזית. היא מערכת שלובשת ופושטת צורה בערך כל שנתיים. אין שגרה במערכת הזאת. אם הייתה שגרה שבאה ואומרת "אנחנו מחזקים את המצויינות בכל מצב, בכל מקום, עם כסף ועם שעות, וביחד עם זה אנחנו עוטפים את כל זה בערכים", אגב, מה שמדאיג אותי, אני מלמד פעם בשבוע אזרחות בבית ספר, כל שבוע אני בוחר לי בית ספר תיכון, ואתם מוזמנים לעשות את זה, זה מסע מרתק. האוניברסיטאות שלנו מלאות בסטודנטים בחמש יחידות פיזיקה, בסופו של יום, בקצה התהליך. אבל מה שאני נתקל שם, בשאלות המהותיות של החיים שלנו הן הרבה יותר משמעותיות. שאלת הגזענות הרבה יותר מטרידה אותי מאשר 9 או 8 בפיזיקה, כי את השאלה מה זה ימני ומה זה שמאלני, אני מקבל בכל בתי הספר, כולל בבתי ספר חזקים. שמאלני זה אוהב ערבים, ימני זה שונא ערבים.

אז אנחנו יושבים כאן ומתעסקים עם פיז"ה ועם TIMSS, אבל אנחנו הולכים לאבדון כי זה עוד פעם, מצד אחד הפערים, אדוני, הם ברורים ולא נעשה די לצמצום הפערים, וצריך מאוד להזהר מכל מיני תופעות של קבוצות שמחזקות מצטיינים, אני בכדי לצמצם פערים ידעתי שאני מביא את פרופסור שלמה אבא ואומר לו "אדוני, אתה ראש חוג באוניברסיטה, בוא תהיה מורה בבית ספר". צריך לשלם לך פי שניים, שילמתי פי שניים. ואחרי שנתיים 40 חבר'ה עברו פיזיקה 5 יחידות. להביא את דוקטור גוסלסקי, להגיד לה "גבירתי את מגישה באוניברסיטה, ראש החוג לכימיה, תהיי מורה בבית הספר".

בשביל לצמצם פערים צריכים כסף. כמובן שגם בית ספר ומנהלים משוגעים ומורים טובים, יש לנו בשפע. אין לנו כסף לצמצם פערים. יש לנו כסף במדינה, אבל זה לא בעדיפות. תודה.

תודה. דודי, אני יודע מה משרד החינוך - - - מבחינת תקצוב דיפרנציאלי, אני מצפה ל-2017-2018, לאור הנתונים, אם יש תכנית מיוחדת, כן או לא.

לא להתייחס לכל השאלות וההיבטים שעלו כאן?

אנחנו יודעים מה, אל תגיד לי "עשיתי עשיתי עשיתי" כי קיבלתי את האנליזה.

לא, דבר אחד שאני חושב שחשוב לציין, ברשותך, הסקירה של חגית הייתה מקיפה, היבט אחד שהיא לא התייחסה אליו, וראמ"ה לא עושים עליו את הבקרה, זה הנושא של הבגרויות, שדיברה קודם חברת הכנסת על - - -השקעה בחינוך, אני אתן עוד פרמטרים שגלויים לכולם ואנחנו מודדים את עצמנו לגופם, המיצ"ב, המבחנים הבינלאומיים, - - - בתי הספר כפי שמשתקף במיצ"ב וגם בגרויות ובמשך חמש-שש השנים האחרונות, לצד הגידול המשמעותי בהשקעה בחינוך רואים שיפור עקבי הדרגתי, קו מגמה ברור בבגרויות, זה ניכר בכל המגזרים, זו נקודה נוספת שמשלימה למה שראינו.

אני אענה לך, תקשיב. אתה מכיר שבסוף בסוף בסוף לא קונים איתו במכולת כלום? מכיר את הפתגם הזה? כשאתה מציב, שם את עגל הזהב, וקורא לו "בגרויות", אחוז הזכאות לבגרות, אז גם המורים, גם מערכות יודעות להסתודד ולהגיע לאיזה - - - אתה יודע מה, בתוך עמי אני יושב. אל תראה שאני שחור/לבן, בתוך עמי, בתוך מערכת החינוך הממלכתית אני קיים. לא ממלכתית דתית, הממלכתית אני קיים. וכולנו יודעים לצודד את האבן, להביא אותה למצב הזה. לכן דווקא אני נשען על המיצ"ב, דווקא נשען על פיז"ה ו-TIMSS כי זה מתרגם לי באמת. אתה יודע מה, אם לא זה, שים את זה, ואם תשים רק את התכלית של אחוז זכאות לבגרות, בוא נראה כמה אתה פורט עם זה באקדמיה. לכן דודי, זה לא שם. לכן בכוונה הגבלתי אותך, זה נשמע כאילו אני אגרסיבי, אני רוצה לדעת, אנחנו מקיימים פה 308 דיונים מתחילת הקדנציה. בסדר? לא רוצה. אני רוצה לדעת לאור הנתונים האלה, הפערים האלה הם קשים.

זו לא נקודת אזהרה, זה תמרור אדום, רמזור אדום בפרצוף שלנו שמוטח. אני לא יודע אם היית פה בשלב שהציגו את האוכלוסיה הערבית למטה בתחתית, עוד מעט לא ימדדו אותה. עוד מעט יפסיקו למדוד אותה. במיקרונים, עוד מעט זה לא מדיד. לאן רוצים ללכת? השאלה אם יש התמודדות, אם יש תכנית, ב-2017-2018, אתם ישבתם על התקציב, אתה בקיא, אם יש ב-2017 התמודדות עם הפערים בחינוך. שאלה פשוטה.

התשובה היא כן. בוודאי.

איך?

התכנית שלנו, תכנית של משרד החינוך להתמודד עם פערים בחינוך מתחילה החל מגן הילדים ועד החטיבה העליונה. היא באה לידי ביטוי בתקציב 2017-2018. צריך להגיד ולהגיד ביושר שמשרד החינוך זיהה נכון לשנת הלימודים תשע"ה שהייתה בעיה קשה בתקציב משרד החינוך ובמנגנוני התקצוב, שהובילו בין היתר - - -

ועשיתם שינוי. ורואים שינוי. ואתה יודע מה, אני לא מדען, לא חקרתי את זה, אני לוקח את השינויים שהוצגו בדו"ח ראמ"ה, בעקבות התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי. ראינו את השינויים, זה הופיע. אבל פערים בחברה בישראל.

ברשותך תן לי דקה אני מבטיח להתייחס, ואם לא, אני אשלים. גם חבריי נמצאים כאן ויוכלו להתייחס מההיבט הפדגוגי.

אני חייב לעבור אליהם, תהיה ממוקד לשאלה שלי.

אני עונה. ב-2017 ממשיכים את התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי וחטיבת ביניים יחד עם תכנית "מרום" שמלווה ומעצימה את בית הספר מבחינה פדגוגית וניהולית, זה ממשיך ב-2017-2018, ב-2018, וביישום מלא של התכנית. נתוני המיצ"ב שראמ"ה הציגו כללו יישום חלקי ביותר של התכנית, כ-33%, ממש התחלה, ראשוני, ואנחנו צופים שבהמשך, בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים - - -

מישהו במשרד מנסה לחשוב מחוץ לקופסה? כי הרי התנועה הזאת כל הזמן הולכת, לא משנה מה נעשה הפערים האלה נשמרים ואף מחריפים. אז מישהו לא שואל את עצמו - - -

לא, לא היית פה מאיר, בגרפים האחרונים ראינו שלדוגמה במגזר הבדואי הייתה מגמה של עלייה בשנים הנמדדות האלה. השאלה אם מישהו לוקח את זה ובודק מה היה שם כדי להעצים את זה לכלל המגזר הערבי. אבל הפערים עדיין גדולים.

יש תכנית ייעודית למגזר הערבי בהיקף של 188 - - -

נכון שהמגזר הבדואי והערבים חשובים מאוד, אבל אנחנו רואים חברה, פערים הוליכם ומעמיקים בכלל. בין הפריפריה לבין המרכז. בין בתי ספר פריפריאליים לבין בתי ספר, זה שאצל הבדואים כן יש עלייה כי הם הצליחו להשיג כמה מורים טובים ובמחוז דרום החליטו לתת יותר שעות סל, בסדר. אבל איזו חשיבה לאומית - - -

יש חשיבה. יש את הרצף בשעות ההוראה שזה החלק הארי של התקצוב ביסודי וחטיבות ביניים, אנחנו מתקדמים ביישום ביסודי וחטיבות ביניים. בגני הילדים יש מענה דיפרנציאלי על כל הרצף, כל החלשים במדינת ישראל.

משהו מיוחד ב-2017-2018. לא המשך מגמה.

בשנת 2017 אנחנו נכנסים בהיקף מלא לתכנית "אתגרים" למגזר הערבי. בהיקף של כ-188 מיליון שקל בבסיס התקציב שיש שם שני אלמנטים מרכזיים: 130 מיליון שקל לחינוך בלתי פורמלי במגזר הערבי והבדואי ועוד 58 מיליון שקל בבסיס התקציב אך ורק לנושא הזה של העצמת המורים והמנהלים. זה לגבי המגזר הערבי. מעבר לזה בתקציב יש 155 מיליון שקל - - -

סליחה, זה מעניין. זה הרבה כסף, אני חייב להודות. 58 מ ליון שקלים יש שם חוזים אישיים למנהלים ולמורים טובים?

יש שם שורה של היבטים, חוזים אישיים נמשכים במתכונת שאושרה לפני כשנה, שאנחנו מאשרים חוזים אישיים מתמרצים למורים בכל האזורים שבהם מנהל מחוז מצביע על כך שהוא לא מצליח לאתר מורים איכותיים והישוב נמצא בעדיפות, זה רכיב שהיה קיים ונשאר. אני חושב שאפשר לחשוב על דרכים להעצים את זה עוד יותר, זה נושא מורכב, אני אשמח לקחת חלק בדיון ולהרחיב את זה. מעבר לזה יש לנו 155 מיליון שקל בהצעת התקציב לשנת 2017 לצמצום פערים בפריפריה, זה בא לידי ביטוי בשורה של היבטים, גם בתכנית צפון שחלק לא מבוטל ממנה, אגב גם - - -

איך אתה מצמצם פערים ב-170 מיליון?

הוא אומר מה שיש.

זה תוספתי, לבסיס. יש הבדל, תכניות החומש, אחת הלקונות שאנחנו לפחות זיהינו זה שבעבר תפיסת הפתרון הייתה בואו נעשה תכנית חומש ייעודית שיוצאת מהקופסה הרגילה של אפיקי התקצוב וההתנהלות של המשרד, ואז או שתכנית החומש נעלמת - - -

זה סכום יפה מאוד. סכום שאפשר לעשות איתו הרבה.

170 מיליון סכום יפה? בנק ישראל המליץ על 5 מיליארד בחמש שנים.

דודי, סכם.

זה נועד בעיקר לחינוך בלתי פורמלי ופעילויות חינוכיות בפריפריה, כאשר אחד האתגרים המרכזיים ביותר שעומדים בפנינו זה הנושא של החטיבה העליונה, התייחסו לזה חברי הכנסת. כפי שאנחנו רואים את זה, מבחינת התקצוב של המשרד, בעוד שנתיים נהיה במצב טוב בגני הילדים, חינוך יסודי וחטיבות ביניים. האתגר שעומד לפנינו זה הנושא של תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. יושב בימים אלה צוות של משרד האוצר ומשרד החינוך בהחלטת הממשלה שבה אושר התקציב הוגדר היעד שעד סוף חודש מרץ צריכים להציג תכנית ושר החינוך ושר האוצר עובדים על כך, וזה באמת ישלים את התמונה כדי שלפחות מבחינת המדינה, לא רק בהיבט של התכניות החינוכיות, גם בהיבט של התקצוב, התקצוב יהיה - - -

התקצוב הזה לוקח חבר'ה כמו נמרוד, על העבודה הטובה שהם עושים?

אנחנו מתקצבים אותה, מה זה אנחנו, מדינת ישראל מתקצבת אותנו וזה רכיב משלים, בוודאי.

דודי תודה. תשומת הלב פה במבחנים האלה זה מתמטיקה, מדעים ושפה. אז תבחרו לכם מי - - - בואו נתחיל במתמטיקה, קל.

אני אתחיל. מפמ"ר מתמטיקה.

אל תספרי לי על החמש יחידות, לא מעניין אותי. ספרי לי עכשיו איך - - -מתמטיקה, אם יש לכם תכנית להתמודדות עם הפערים. אני כרגע הולך רק על הפערים.

אני רוצה לדבר על דיון שהיה פה, דיון המורים. זיהינו את הבעיה הזו, אני מסכימה שבתוך המערכת יש מורים שאצלנו לצערי הרב, למשל, לא יודעים מתמטיקה. יצאנו בתכנית הרחבת הסמכה, זאת אומרת לקיחה של המורים הקיימים במערכת והוצאה שלהם לאוניברסיטאות. זאת אומרת, אנחנו מממנים תוכניות שהאוניברסיטאות מלמדות אותם יום בשבוע במשך שנתיים, שישה סימסטרים, על מנת שיידעו את החומר. התכנית הזאת היא לכל המגזרים, יש תכנית לחרדים ובאופן כללי לכל האוניברסיטאות, מורים בכל המגזרים.

במה הם נמדדים? משקיעים הרבה כסף, במה הם נמדדים? מורה שסיים תכנית כזאת אחרי שנתיים, העביר עשרה חבר'ה מתוך 20. אתם דורשים ממנו להעביר 20 מתוך 20?

אני אגיד משהו. המטרה של התכנית הזאת הייתה ללמד מתמטיקה. זאת אומרת זיהינו שיש מורים בתוך המערכת שלא יודעים מתמטיקה. ברגע שהם ידעו מתמטיקה אנחנו נוכל לבדוק את השלב הבא. אבל אם מורה למתמטיקה לא יודע מתמטיקה, אז אין לנו מה לבוא אליו בדרישות, אנחנו לא יודעים אם הילדים שלו לא הצליחו.

אתם לא חושבים על השלב הבא.

לא, ודאי. יש תהליך הערכה מאוד מאוד מדוייק לתכנית הזאת לבדוק אותם, עוד לפני שהם נכנסו, לבדוק מה קרה עוד לפני הכניסה שלהם למערכת, אנחנו יודעים שהם מגישים לבגרויות, הם מלמדים ברמות הגבוהות, אנחנו יודעים שהם לא יודעים את החומר ואנחנו בעצם עושים סקירה דרך כל הדרך לראות אם יש שינוי.

בבוואריה מגיע מורה למתמטיקה למנהל בית הספר. בדקתי. יש מבדק של משרד החינוך הבווארי, אני 30 שנה קיבלתי מורים למתמטיקה, על סמך מה? המלצה שהביאו ממקום אחר. כלומר, אם אני לא הייתי יוצר כלים, כמנהל בית ספר, לבדוק את המורה, בעצם יש כאן מוביליות של מורים - - -

מאיר, אני למדתי בתיכון ישראלי, למדתי בתיכון מקיף, ממלכתי, של מדינת ישראל שהמורה למתמטיקה כמעט ולא דיבר עברית. איך ציפו ממני, אני בכיתה ט', י', י"א, להגיע להישגים? כל הכיתה התקשתה בגלל זה.

אגב, בעיות במתמטיקה הן תלויות שפה.

בשני המובנים. לגמרי. אבל אני שוב אומרת, הזיהוי פה היה שהמורים האלה קיימים לנו בתוך המערכת, אנחנו לא נוכל להוציא אותם ולכן בעצם - - -

אבל אם לא להגדיל את האוכלוסיה הזאת של מורים שלא יודעים ללמד, איך את לא מגדילה אותם, מלבד לעשות גם מבחנים עם קריטריונים לקבלה של מורים, איזה שהוא דבר. את עכשיו מתעמתת עם בעיה קיימת אבל הבעיה הזאת הולכת וגדלה כאשר את לא קובעת קריטריונים.

אני מסכימה איתך, אני חושבת שהבעיה קיימת אבל אני רוצה להגיד שאצלנו בתחום המתמטיקה, עשינו שני דברים, שלושה דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא באמת הרחבת הסמכה, זאת אומרת שיפור של המורים בתוך המערכת מתוך הבנה שאלה המורים שקיימים במערכת ואנחנו צריכים לשפר אותם. השלב השני הוא מה שאנחנו עושים במכללות. הפיכה של המתמטיקה מדו חוגי לחד חוגי. זאת אומרת, עד היום מתמטיקה נלמדה במערכת כדו חוגי. זאת אומרת מתמטיקה לצד היסטוריה, מתמטיקה לצד אזרחות, מה שנתן מעט מדי שעות במכללה ללמד מתמטיקה. המעבר הזה קורה עכשיו, מתמטיקה הופכת להיות חד חוגית במכללות ואני בטוחה שתוספת הידע המשמעותית שהם ילמדו בזמן שהתפנה להם, יביא לנו מורים יותר טובים במערכת.

אני רוצה להגיד שיש לנו עוד תכנית שקורית במקביל. קוראים לה "מהייטק להוראה", זאת אומרת, המוסבים, אנחנו עושים תכניות משמעותיות, מלווים אותם - - -

עם 5,000 שקל בשנה הראשונה השניה והשלישית. דנו בזה, בואי, זה לא מספיק. זה לא התפקיד שלך אבל זה לא מספיק. אי אפשר להביא מורה איכותי מהייטק להוראה ב-5,000 שקל בשנים הראשונות, בתקווה שלא טעו לו בתלוש גם.

אני רוצה להגיד רגע לגבי העניין הזה, יש תהליך של הכרה בוותק, התהליך של ההכרה בוותק מעלה משמעותית את השכר שלהם.

ברור, לכן הדגשתי בשנים הראשונות.

אבל ההכרה בוותק היא כבר החל מהשנה הראשונה, והדבר הנוסף, מלגות בתוך האוניברסיטאות. סטודנטים שסיימו תואר ראשון, לקראת סיום תואר ראשון שלהם, לתת להם מילגה על מנת שיעשו תעודת הוראה ואז שיצטרפו. אני באמת מאמינה שאם יבואו מורים יותר איכותיים למערכת, וזה נכון לכל קבוצה שהיא באוכלוסייה, אנחנו נגיע למצב טוב יותר משמעותית.

אין יבואו יותר טובים. אתם ממיינים וקולטים את הטובים. לא יבואו יותר טובים, מי שרוצה להתפרנס הוא ירצה לעבוד בתור מורה, אתם צריכים למיין.

אני מנהלת את החינוך העל יסודי, רציתי להגיד לחבר הכנסת שחשש שאולי משרד החינוך לא שלח נציגים, אני מנהלת את כל החינוך העל יסודי, שני המבחנים שהציגה חגית, גם ה-TIMSS וגם הפיז"ה נמצאים תחת אחריותי, שני חבריי יושבים פה, הם שני מנהלי אגפים בכירים.

אבל את מחליטה לגבי תכניות חומש ותקציבים?

בואי אני אסביר אותו, במילים עדינות. כל הכבוד לך ולו ולה ולה, בסוף מי שמחלק את העוגה ואת המשאבים ושם את הדגשים לצערי הרב, הלוואי והייתי חושב שגם אתם עושים את זה.

אוקיי. באנו לדבר על דברים שהם כן בסמכותנו.

בבקשה. רק רציתי להבהיר כי הוא מתעקש שהצמרת תהיה כאן.

דבר נוסף שאני רוצה להעיר את תשומת לב כולנו, זה ברור אבל חשוב לומר שהפערים שמשתקפים מתוך המבחנים הבינלאומיים הם פערים קיימים בתוך מערכת החינוך לא רק כתוצאה אלא גם כנקודת כניסה. יש בחברה הישראלית פערים מאוד גדולים שמערכת החינוך אמורה להתמודד איתם, אנחנו אמורים להביא אותם להישגים, אבל חשוב שנזכור שאנחנו מערכת - - -

אני לא מסכים איתך. כשילד נכשל בבגרות המנהל בבית הספר תיכון אומר "איי, אם היית יודע מאיפה קיבלתי אותו, מהחטיבה". והמנהל של החטיבה אומר, ובסוף מגיעים להורים שלו.

אני מנסה להגיד משהו אחר, אחריות מלאה, ואני רוצה להגיד משהו אחר על המשרד. באומץ המשרד בוחר, מערכת החינוך הישראלית בוחרת באומץ וזה מה שאני מנסה לומר, ולא כמו חלק מחברותיה בעולם, להישאר מערכת שכוללת את כלל התלמידים ולא מייצרת סלקציה ולא מסלילה, זה לא אומר שהתוצאות האלה - - - אבל אנחנו עדיין מתעקשים להיות במקום הזה שכולם מתחנכים ביחד. יש לזה גם את ההיבט החשוב הזה. יש מדינות, יש בגרמניה מערכת מסלילה.

אני רוצה לספר שבשנת 2014 באמת כפי שהזכיר היושב ראש, הכנסנו לחטיבות הביניים את "אופק חדש" עם הרבה מאוד משאבים שאנחנו מקווים, שב-2016 התחלנו לראות צמצום פערים בעקבותיהם ועוד נמשיך ונראה. ב-2017, השנה, אנחנו מסיימים את הכנסת כלל בתי הספר, החטיבות העליונות ל"עוז לתמורה" עם שוב, סל שלם של משאבים, מתוך תקווה שהיא תייצר צמצום פערים. ב-2015 הכנסנו לכל בתי הספר במגזר הערבי מת"ליות, מאבחנות תפקודי למידה, שזה גם ברוב בתי הספר היהודיים היום אבל הקפדנו ב-2015 לתת פרישה רחבה לכלל בתי הספר מתוך הבנה שאנחנו צריכים לתת מענה ייעודי לאותם פערים שמתגלים שם. אנחנו בשנה הבאה עוד מרחיבים בצורה משמעותית את היקף משרתן של אותן מת"ליות על מנת שגם תאבחנה, והן גם מנחות את צוות המורים לטיפול בפערים וצמצומם.

אני רוצה להגיד שיש תכנית שנבנתה במתמטיקה, לצמצום פערים, היא נקראת מיצוי מצוינות. אחרי בחינה מצאנו שהאוכלוסיה הנחלשת בבתי הספר דוברי העברית יודעים להינות מהתכנית ולמרות שיש תכנית מותאמת למגזר הערבי איך שהוא ראינו שהיא משפיעה פחות בתוך האוכלוסיה החלשה. אז עשינו מאמץ, הוא עוד לא הביא את הפרי, אנחנו עכשיו מנסים לשפר אותו.

זה משפט מאוד חשוב, מה שאת אמרת מאוד חשוב, לכן התוצאה של יותר שעות ויותר תקציב עם צוות של מורים שהוא לא מוכשר תביא 30% מהתפוקה. 20% מהתפוקה.

אני רק רוצה להגיד שבניתוח שלנו בבתי הספר הערביים הבנים הערביים מצליחים פחות ואנחנו עכשיו נכנסים לתכנית ייעודית לבנים דוברי ערבית.

ייעודית במה?

כוללת. אני מדברת על גנרית. - - - כדי לעקוף את בעיית המורים המייצרים מענים לא תואמים.

אני מנהל אגף ספרות, בכל השפות. אנחנו זיהינו תכניות מאוד מוצלחות. יש כמה תכניות שניסינו אותן בעברית שהביאו לתוצאות הטובות בחינוך היהודי, אנחנו מחילים את כולה על החינוך הערבי כדי לשפר את הנושא.

עם התאמות?

בוודאי שעם התאמות. יש עכשיו קבוצה שמשתלמת בדיוק בתכניות האלה של מורים בחינוך הערבי כדי להביא לשיפור משמעותי. העיקרון של התכניות בשפה יהיה השפה כבסיס ללמידה של כל מקצועות הלמידה. יש לנו גם איזה שהוא מיזם שהתלמידים לומדים גם לבקר את השפה.

סליחה שאני מפריע לך. אני הייתי ברהט בסיור, תלמידי כיתות ז' ברהט לא מדברים עברית.

אני דיברתי על ערבית.

אני שואל האם בבתי ספר ערביים, תסביר לנו, בשפה הערבית, ההשתלמות היא ללמוד מה, היסטוריה בשפה הערבית?

לא, אנחנו מדברים על משלבים שונים של השפה שיביאו לשיפור של ההבנה. אתה עצמך העלית שחלק מהכישלון במתמטיקה הוא בגלל שלא מבינים את השאלה. התכנית הזאת אמורה לטפל בבעיות כאלה, לתאם בין ה- - - כשפת אם. דיברתי על שפת אם. במקביל, אם אתה שואל על עברית, יש תכנית של עברית על הרצף שזה לא המקום לדבר עליה כי היא לא נבחנת כאן. אבל גם אני אציין את זה. משום שאנחנו רוצים שתלמידים יצליחו בכל שלבי הלימוד שלהם אז אנחנו מגבירים גם את הנושא של העברית בקרב התלמידים הערביים.

אחת הבעיות שאנחנו זיהינו מעבר להכשרת המורים שאנחנו מטפלים בזה, היא שהתלמידים נבחנו במיחשוב שאין להם בבית וגם את זה אנחנו מנסים לפתור כדי שהאוריינות הדיגיטלית שלהם תשתפר וזה יביא לשיפורים בלמידה שלהם.

תודה. מועצת התלמידים.

אני נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני רק רוצה להגיד משפט, איך אנחנו ממתינים לתוצאה אחרת אם אנחנו לא משנים את הדרך? אם עכשיו הבאתי תקציב של מיליארד שקל לחדר אחד, עשיתי שולחן מזהב, יש אותו מורה שצועק על התלמיד ואומר לו "תקרא" ואני חזרתי הביתה וסתם למדתי את השיעור בעל פה וחזרתי והתחלתי להגיד. הייתי בכיתה ג' ומורה לעברית צעק עלי, לא הייתי לומד עברית כדי לדבר, הייתי לומד עברית כדי שלא יצעק עלי. חזרתי הביתה ושמרתי את זה בראש ועד היום אני שומר את השיעור הזה. חלבה היא מאכל מתוק, אני עד היום יכול לדבר את זה, הייתי לפני כיתה ג' לומד עברית בבית, כדי שאבא ילך ללהבות הבשן איפה החברים שלו אני יכול לדבר איתם. אחרי כיתה ג' עד כיתה ט', שעדיין לא הייתי במועצות, הייתי לומד עברית רק כדי להצליח במבחן וכדי שהמורה לא יצעק עלי וכדי שלא יתקשר לאבא שלי ויגידו לו "תשמע, ראשיד לא יודע עברית". ואני לא ידעתי עברית ולא יכולתי לדבר אם לא השתתפתי במועצות התלמידים והתחלתי לדבר. הייתי שומר את כל ה שיעורים בעל פה, ואם הוא שאל אותי איפה המילה "חלבה" בשיעור, אני לא הייתי יודע. זאת הבעיה.

תודה. אני רוצה לסכם. הוועדה מודה לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון, אנשי המשרד וראמ"ה, הוועדה אומרת בפה מלא שמבחני הפיז"ה TIMSS והמיצב לא מודדת רק את תלמידי ישראל אלא מודדת גם את מורי ישראל וכוחות ההוראה ואת מערכת החינוך במדינת ישראל. הועדה רואה בחומרה את תמונת המצב של מערכת החינוך בקשיי השפה ואוריינות הקריאה. הוועדה רואה בחומרה את מצב הפערים בחינוך שמקבלים ביטוי הן במבחני הפיז"ה, ה-TIMSS והמיצב, הפערים בחינוך העולים מהדו"חות מצריכים תכנית חירום של משרד החינוך לצמצום פערים ניכר ורציני. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להכין תכנית להתמודדות עם הפערים בחינוך, הוועדה תזמין את מנכ"לית משרד החינוך להציג את התכנית להתמודדות עם הפערים בתקציב בוועדת החינוך ל-2017-2018, הדיון יתקיים תוך 60 יום מהיום. לכן להעביר את המסר.

בבקשה, מה רצית לפני שאני נועל?

פעיל חברתי וגם עברתי את זה עם ילדיי. תשים לב אדוני היושב ראש, אתה לא פעם ראשונה כיו"ר ועדת החינוך, גם בקדנציה הקודמת ואתה שם לב שזה חוזר על עצמו. מתמטיקה, אנגלית, גיאומטריה, כל הדברים האלה לא רק מגיל קטן אלא פשוט זו תעשייה של מורות ומורים שעובדים, מכשילים כדי לקבל שיעורי עזר, אחד זורק לשני וזה קורה, עברתי את זה וחשפתי את זה, את המורה של הילדים. זה ביזנס.

זו מחשבה קונספירטיבית. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.