הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 5

מישיבת הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת

יום רביעי, ז' בכסלו התשע"ז (07 בדצמבר 2016), שעה 9:30

אישור תקציב הכנסת לשנות התקציב 2017 ו-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

רועי פולקמן

דוד ביטן

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ

קצין הכנסת ניצב יוסף גריף

אייל טולדו – אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים אבידור – חשב הכנסת

מירה פיירשטיין – ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן – סגנית ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

דן עמר – מנהל חטיבת התפעול, הכנסת

שירלי אברמי – מנהלת מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

יפה קרינצה

אישור תקציב הכנסת לשנות התקציב 2017 ו-2018

שלום, אני פותח ישיבת הוועדה המשותפת. אני פותח במילה שלדעתי אולי תסביר למה חברי הכנסת לא נמצאים פה. אנחנו ביום מאוד עמוס בוועדות השונות. אני צריך לרדת ב-9:40 לוועדה החוקה לרביזיה על חוק ההסדרה, יש לנו בוועדת הרפורמות את החוק על הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים – הצבעות, יש הצבעות בוועדת העבודה והרווחה – והכול מתנהל כרגע. זו הסיבה שאני לא רואה פה חברי כנסת אחרים. גם אנחנו נצטרך, כנראה, לעשות הפסקה ולהתכנס מחדש. בשעה 10:00 יש לוועדת הכנסת דיון בנושאים חדשים שעלו בעקבות החקיקה, גם בכלכלה וגם ברפורמות. לא רציתי לבטל את הדיון כי חשוב לי שנעשה איזושהי הצגה ראשונית, ואם נצטרך לקבוע עוד דיון נוכל לבוא לדיון הזה ולהחליט. אני לא הולך להצביע כשרק אני נמצא פה, זה חד-משמעי. אתן לכם להציג מה שנספיק, יהיה את הפרוטוקול וכך נפעל.

אבל שזה יהיה במהלך היום.

יש מליאה. אני לא יודע אם נספיק עד 11:00, ואז יש מליאה שתיגמר מאוחר בגלל חוק ההסדרה. אז אני מעריך שנצטרך, בתיאום, לקבוע דיון נוסף בשבוע הבא דיון נוסף ולהעביר את התקציב בשבוע הבא.

לדעתי, היום זה היום האחרון על מנת שזה יוכל להיכנס לתקציב המדינה.

אם זה המצב, אז בשלב ההצעות לסדר-היום אבקש מהיושב-ראש אישור לכינוס מיוחד, ואני מניח שהנושא קרוב ללבו ויאשר.

- - - ועדת הכספים סיימה - - -

אבל אמרו שהיום זה היום האחרון על מנת שזה יגיע לשם. אני לא יודע בדיוק.

גם את זה נבדוק. אני לא בטוח שאתה צודק בעניין הזה, כי מצביעים על התקציב גם בשבוע הבא.

כי גם אגף התקציבים צריך להכניס את זה לספר התקציב, וגם לו את לוחות הזמנים שלו. זה נכנס לספר התקציב של המדינה.

אוקיי. אז בבקשה, בינתיים מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ, בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב לכולם. אני מרגיש כמו בישיבת הנהלה של הכנסת. חברי ההנהלה שמעו ממני בעבר, אבל נציג את זה, כמובן, גם לפרוטוקול. כאמור, הצגה של תקציב הכנסת 2017–2018.

חשוב לי לציין בתחילת דבריי שהקו המנחה שביקשתי מחברי ההנהלה כבר בישיבות ההנהלה הראשונות היה להשתדל לא לפרוץ את תקציב הכנסת לעומת שנים עברו, שלא יהיה גידול בתקציב, כמו מה שאפיין את הכנסת בשנים האחרונות. התוצאה היא שגם תקציב 2017 וגם 2018 עומדים במסגרת מגבלת ההוצאה שנקבעה על-פי תקציב המדינה, שעומדת על 2.9%.

זאת אומרת, הוא עולה, אבל לא מעבר לגירעון המותר.

לא מעבר למגבלת ההוצאה, ותיכף נסביר גם מה נכלל בתוך ה-2.9% האלה, בגידול הזה. ב-2018 אנחנו אף פחות מכך, לא מגיעים ל-2.9%. נגיע גם לבית פרומין בנפרד, אבל אחת הסיבות לגידול – בשנת 2016 תקציב הכנסת עמד על כ-720 מיליון, אנחנו מגיעים ל-754 מיליון בשנת 2017; מתוכם הגידול בהשקעה בבית פרומין. מדובר בגידול של כ-17 מיליון – 13 מיליון ב-2016 לעומת 30 מיליון ב-2017, וכנ"ל גם לגבי שנת 2018. זה גידול אחד, שהוא לא חלק מפעילות הליבה של הכנסת. בית פרומין, כידוע, זה על-פי חוק והכנסת בשאיפה לסיים את הפרויקט הזה בשנתיים הקרובות.

אני רוצה להבין נכון את ההגדרה שלך ל"גידול". יש שני סוגים של גידול: יש גידול בתקציב של בית פרומין, שהוא עולה מ-13.5 מיליון ל-30.5 מיליון, ויש גידול בסך כל תקציב הכנסת. אם אתה מכניס את בית פרומין לתוך תקציב הכנסת אז הגידול הוא מעבר ל-2.9%. אני רוצה לדייק: זאת אומרת, 2.9% גידול הוא גידול בניכוי בית פרומין. למעשה, עם בית פרומין אנחנו בסדר גודל של 5% גידול.

זה נכון, אבל בית פרומין לא שייך לפעילות התפעולית של הכנסת, זה לא ליבת העבודה של הכנסת.

אבל חשוב לי להגיד, גם לפרוטוקול, לדייק בתקציב.

זה נכון, אבל זה דבר שהוא אקסוגני למערכת, שאין לנו שליטה עליו.

לכמה שנים מתוקצב הפרויקט?

לשנתיים. אחרי שנתיים זה חוזר לפעילות הרגילה.

זה יסתיים בשנתיים הקרובות.

ואז התקציב שלו יורד חזרה ל-13?

התקציב שלו ירד ב-17 מיליון שקל, ככל שלא יהיו פרויקטים אחרים. אבל אז נצטרך להסביר אותם.

כשהפרויקט הזה התחיל, מי אישר אותו? מה התקציב שלו? על איזה תקציב אישרו אותו?

על 85 מיליון, ומי שאישר אותו היה יו"ר הכנסת.

למשך כמה שנים?

שלוש שנים, אבל זה יגלוש גם ל-2017.

2016 זו השנה הראשונה שתוקצב? אז אנחנו עומדים על 13.5, 30, 30 ועוד 10 אולי ב-2019? זה פרויקט מאוד גדול, אני רוצה לראות שעומדים בתקצוב שלו.

אם תעבור שני עמודים תראה את פירוט התקציב של בית פרומין בתחתית הדף. זה ה-85 מיליון, כאשר 53 מיליון הם פנויים לצורך בנייה ושחזור המבנה; 33 מיליון זה פעילות ששייכת לתוכן שיהיה במבנה.

כתוב 29.

29, ועוד 3 מיליון שזה כל המינהלות מסביב. לא כתוב פה דבר ששילמנו כבר בשנת 2010 – 51 מיליון שקלים היו בגין הפקעת השטח. אנחנו מקווים שיעצור בזה, כי אם יהיה משהו מעבר לזה, זה בבית-המשפט.

האם, לפי הצפי כרגע, אנחנו חורגים מ-85 מיליון תקציב כללי לפרויקט?

לא. זה תקציב קשיח לחלוטין.

בסדר, וזה לפי החלוקה כמו ששמתם. אתה אומר שזה תקציב שאתה מתייחס אליו בנפרד, ולכן אתה מסתכל רק על הגידול בתקציב הכנסת עצמה.

ככל שתהיה הנחתה של חריגה מהתקציב הזה, נצטרך לבוא לפה ולבקש העברה מהרזרבה.

בבקשה, תציג את עצמך.

אני מאגף התקציבים. רציתי לציין שלמשרדים רבים יש פרויקטים במהלך השנה, ודברים שהם יחסית גדולים, שמתוקצבים בתוך התקציב, ותקציב המדינה עדיין צריך להתכנס למגבלת ההוצאה, גם עם אותם פרויקטים. בנוסף, רציתי לציין שבעשור האחרון תקציב הכנסת גדל יותר מתקציב המדינה; תקציב הכנסת גדל ב-5.15% לעומת 4.7% של תקציב המדינה. בפועל, זה לא מאפשר למדינה להקצות משאבים לנושאים חברתיים וכו'.

ההבדל הוא בין 5.15% ל-4.7%. אז אנחנו מדברים על כחצי אחוז.

חצי אחוז, פלוס מינוס. זה משמעותי.

זה יותר, אבל זה לא איזה חריגה – אם היית אומר לי שהחריגה היא 10% הייתי אומר שזה לא הגיוני.

אני מספר את הנתונים.

אני רוצה לענות למר טולדו, שהוא בחור צעיר וחדש.

לא, אל תתייחס. אמרנו - - -

הוא לא היה בתקופה שהכנסת לקחה על עצמה את גמלאות חברי הכנסת. הורידה מתקציב המדינה, הוסיפה לתקציב הכנסת 70 מיליוני שקלים בשנה.

אבל השאלה היא אם הוספת את זה על מה שהיה או שבלעת את זה בתקציב - - -?

לא, היה גידול בתקציב כתוצאה מכך שלקחנו פעילות שהיתה במדינה, הוספנו אותה אלינו. אז ירד מהמדינה 70 מיליוני שקלים.

לצורך העניין, התקציב היה פחות 70 מיליון שקל עכשיו והיה יושב אצלם איפשהו באגף התקציבים. אני לא יודע כמה זה באחוזים מהתקציב - - -

זה הרבה יותר ממה - - -

אז יכול להיות שזה מסביר את הפער שאתה מדבר עליו.

יכול להיות, למרות שבכל המשרדים יש אירועים כאלה בפרק זמן של עשר שנים. מה שעוד ארצה להוסיף זה שהמשרד היחיד שמתקצב את עצמו, בדומה לכנסת, זה מבקר המדינה, שבעשור האחרון שמר על אחריות פיסקלית וגדל אף פחות ממגבלת ההוצאה.

אז בכמה הוא גדל?

ב-4.3%.

הוא לקח על עצמו את תשלום הפנסיות?

לא, אבל גם הוא בנה בניין חדש וגם לו היו פרויקטים חד-פעמיים, והוא הכיל את זה בתוך מסגרת ההוצאה שלו.

האם 110 מיליון השקלים של המבנה החדש היו בתוך התקציב או מחוץ לתקציב של מבקר המדינה?

בתוך התקציב.

תבדוק.

קודם כול, נקבל תשובה לשאלה האם 110 מיליון השקלים היו בתוך התקציב. דבר שני, אשמח אם אתה יכול לבדוק האם מבקר המדינה משלם את הפנסיות שלהם או שזה אצלם עדיין מחוץ לתקציב.

זה מחוץ.

תעשה לנו השוואה של תפוחים לתפוחים ואז נוכל לדבר גם על הכנסת וגם על המבקר. נעשה עוד דיון בשבוע הבא, אז אם תוכל להביא לנו את המספרים – זה יהיה מצוין. תודה רבה לך. סליחה, זה הולך להיות היום אחרי הצהרים. תספיק עד אחרי הצהרים?

אני מקווה.

אם תספיק, נעריך את זה מאוד. אתה יודע עד מתי, מבחינתכם, צריך שהתקציב יאושר פה בוועדה?

למיטב הבנתי, היום התקציב צריך לעבור.

אז בואו נתכנס לדיון נוסף במהלך ההצעות לסדר.

בכפוף להצבעות, אחרי החקיקה.

כן, אבל יישאר לנו חוק ההסדרה בסוף.

בכפוף לאישור היו"ר.

ברור. בבקשה.

תרשו לי להגיד כמה דברים כי לא אוכל להישאר, לצערי, אחר כך. גופים חשובים שיש להם אוטונומיה תקציבית – ויש מעטים מאוד כאלה במדינת ישראל - יש להם אחריות יתרה, כי הם יכולים לנהוג על-פי ראות עיניהם. אבל דווקא בגלל המעמד הציבורי, איך הם מתנהגים כלפי התקציב זה דבר שמקרין על כל המערכת.

בשנה שעברה, כשדנו על תקציב הכנסת, הערתי כמה הערות על שיעור הגידול משנה לשנה ועל עוד כמה נושאים. אני שמח להגיד שבתקציב קדימה הדברים האלה נלקחו בחשבון, ואכן שיעור הגידול של 2.9% ו-2.6% מיושרים.

לא היית פה, אז אני אומר שזה בניכוי הפרויקט של בית פרומין.

אני יודע, אני מכיר את הדברים. הם מיושרים עם שיעורי הגידול של תקציב המדינה, ואני מפציר מכולנו – אלה מאתנו שיהיו פה בהמשך - שנקפיד מאוד שכך יהיה. זה לא חייב להיות אחד לאחד, ועדיף שלא יהיה אחד לאחד כדי שלא ישתמע מזה - - -

שמנצלים את המקסימום.

כן. אבל צריך להיות מיושרים. זו אמירה אחת.

אמירה שניה היא לגבי תקציב הפיתוח, ודיברנו על הדברים האלה. הכנסת זה גוף דינמי, שהצרכים שלו משתנים לאורך זמן ותמיד יהיו הוצאות פיתוח; לאמור, השקעות גדולות שנמשכות לאורך זמן. לכן צריך להקפיד מאוד - גם כשתסתיים התוכנית של בית פרומין - צריך להקפיד מאוד להשאיר את השוליים של 10% ויותר של התקציב לצורכי פיתוח. אם לא, מה שקורה – וראיתי מספיק גופים שזה קרה להם, כולל אוניברסיטאות - שהשוטף תמיד דוחק את הדברים האלה ואז פתאום אתה עומד בפני שוקת שבורה אם יש צורך במשרדים נוספים או החלפה של מערך התקשוב בכנסת, ואין אמצעים לזה כי את מה שהתרחבת בשוטף נורא קשה להחזיר אחורה. אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד שיקפידו להשאיר את ה-10% או יותר האלה לפיתוח כי אם לא - - -

יש לנו 10% לבלתי צפוי?

לא בלתי צפוי, בפיתוח.

יש לנו בלתי צפוי 3%. זו הרזרבה שלנו.

אבל אני מדבר על משהו אחר; אני מדבר על השארת שוליים לפיתוח, שזה דבר חשוב.

הערה אחרונה, וגם דיברנו על כך – העניין של גידול בתקנים. הגענו לתקרה או פלטו, להקפיד לשמור על זה, כי פיתוי תמיד ישנו. ניהלתי מערכות גדולות בהקשרים אחרים, תמיד יש לחץ מלמטה להרחיב. הדברים האלה – עוד אחד ועוד אחד - אוכלים את השוליים המעטים.

בכנסת זה לא רק לחץ מלמטה, זה לחץ מכל הצדדים.

זה נכון. אז בהינתן שלושת הפרמטרים האלה: שיעור הגידול הכללי של התקציב אל מול הגידול בתקציב המדינה; שנית, העניין של השוליים לפיתוח; שלישית, העניין פלטו בתקנים - אלה שלושת הפרמטרים שישמרו את תקציב הכנסת לאורך זמן בממדים סבירים, גם לעצם העניין וגם מבחינה ציבורית.

אני מחזק אתכם בעשייה שאתם עושים היום בעניין הזה. מצטער שאני לא יכול להישאר, אני צריך לחזור לכספים.

תודה רבה. תמשיך, בבקשה.

תודה על הערותיו של חבר הכנסת טרכטנברג. אמנם אתה הולך, אבל אני אתייחס למה שאמרת. אני שוב חוזר לנושא של מגבלת ההוצאות, בניכוי בית פרומין. הכוונה לא היתה לעמוד על קוצו של יו"ד, ועובדה שגם ב-2018 אנחנו לא מגיעים ל-2.9%. יחד עם זה, צריך לזכור שאחוז מאוד גבוה מתקציב הכנסת הולך לטובת שכר של כלל האנשים בבית הזה – חברי הכנסת, היועצים הפרלמנטריים, כמובן עובדי הכנסת. מרכיב מאוד גדול מאותו גידול של מגבלת ההוצאה זה הטייס האוטומטי – זה עדכוני שכר, בעיקר של עובדי הכנסת, כתוצאה מחתימה של הסכמים, גם בשירות הציבורי באופן כללי וגם הסכמים פנימיים. הדבר נוגע גם לעובדי משמר הכנסת, לא רק לעובדים עצמם. גם פה יש גידול ועדכונים. אנשי המשמר צמודים למשטרה על-פי חוק. יש פה דברים שהם לא בשליטתי.

בהתייחס להערותיו של חבר הכנסת טרכטנברג: תקציב הפיתוח - - -

את ההערות שלי עוד לא שמעת.

בסדר, נשמע גם את ההערות שלך. אני מציג, אחרי זה נשמע.

לפני שאתה מתייחס להערות, דבר באופן כללי.

זה חלק מההצגה, ובמקרה הזה זה גם עונה למה שחבר הכנסת טרכטנברג העלה. תקציב הפיתוח של הכנסת עומד על כ-72.5 מיליון, זה כ-10% מהתקציב. הוא כולל בתוכו את בית פרומין, שבתום השנתיים הקרובות חלק משמעותי, של 30 מיליון, ממנו ירד. הוא כולל בתוכו גם שיפוץ נרחב של המבנה הישן, שזה כולל את קומת הממשלה, קומות 5 ו-4.5. אלה דברים שנדחו בעבר. קיבלתי החלטה - - - בשביל לא להגיע לפרוץ את ה– וכן להגיע לתקציב שמבחינת נראות הוא תקציב סביר – שוב לדחות את זה לשנים הבאות. קיבלתי החלטה לא לעשות את זה. אלה דברים שנדחו בעבר, ואני חושב שזה חשוב מאוד. עובדי הכנסת לא פחות חשובים מיתר חברי הבית הזה, והם עובדים בתנאים לא פשוטים – מי שמכיר את הקומות האלה. יש בהחלט מקום לעשות את השיפור הזה.

כשאני מסתכל לטווח הארוך, הגענו ל-full capacity כאן. כשתוכנן המבנה החדש, מבנה קדמה, לפני כ-15 שנה, הוא לא לקח בחשבון, כנראה, את הגידול בפעילות הכנסת – בהקמת ועדות, בהוספת יועצים פרלמנטריים. הגענו למצב שנכון לעכשיו במבנים הפיזיים הקיימים אין לי יותר מקום. יש מצוקה אמיתית, גם בהקשר לנבחרי הבית, ובטח כשנכנס החוק הנורבגי ושרים מתפטרים ונכנסים ח"כים, אז אין תחלופה אלא יש תוספות. יש גם יחידות חדשות שהוקמו, עובדים שמצטרפים. המשמעות היא שבשנים הקרובות – והקמתי כבר צוות עבודה – נצטרך להגדיל את תוכנית המתאר, את התב"א של הכנסת. אני לא יודע אם זה יהיה בתקופתי, אבל ההליך יתחיל בתקופתי. אני מניח שייבנה פה עוד מבנה שייתן מענה גם לדברים האלה.

אי-אפשר לבנות למעלה עוד קומה?

לא. מזכירת הכנסת תגיד לך שזה מבנה לשימור ויש חשיבות לנראות. אין חוסר מקום בכנסת, יש שטחים לכנסת.

אין חוסר מקום בשטח, יש חוסר בנוי.

נכון. צריך לאשר תוכנית מתאר שתאפשר לנו לבנות. תקציב הפיתוח לכנסת בשנים הבאות ישמור על אחוז סביר פלוס, כחלק מתקציב הכנסת הכולל, בהתאם להערתו של חבר הכנסת טרכטנברג.

תקציב ביטחון הכנסת – בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שגם האיומים על חברי הכנסת גדלים. לאותם אנשים שהם סמלי השלטון – זה באחריות השב"כ, כל יתר חברי הכנסת הם באחריות של קצין הכנסת ומשמר הכנסת. יש את יחידת עוז, שהיא יחידת אבטחת אישים של הכנסת, והיא אמורה לתת מענה לאיומים שמדי פעם מתגלים, ויש גידול בדבר הזה. דבר שני, יש לנו החלפת מערכות ישנות, שפג תוקפן "בטל קורבנן" וצריך להחליף אותן, וכל הדברים האלה ייעשו במהלך השנתיים הקרובות.

ערוץ הכנסת – על-פי חוק, יש גידול של 2.6%, ובפועל כ-1%, מכיוון שב-2016 שולם, היה מיליון אחד מעבר לתקציב.

הפצת ערוץ הכנסת – סעיף 26: זה מעבר לעלות הזכיין, שזה 21.

זה עידן פלוס, זה הלוויין.

זה לא פרסום.

לא לא, זה ממש השידור עצמו.

הנגשת השידור?

השידור עצמו – ללוויין, ל"הוט", ל"יס" - - -

עידן פלוס זה 4 מיליון. אנחנו דנים על זה עכשיו בחוק ההסדרים בוועדת הכלכלה. זה טירוף, ה-4 מיליון האלה.

אני חושב שאנחנו לוקחים יותר מחלקנו. אני לא יודע איך הם עשו את הנוסחה.

כל ערוץ משלם 4 מיליון, ועכשיו הולכים להפריט את זה. הולכים לתת את זה לגורם שהולך לקבל 4 מיליון מערוצים שהוא בכלל רוצה אותם אצלו. זה קצת אבסורד כל הסיפור הזה.

החוק הזה הוא עם חורים בגודל בולענים.

עידן פלוס הולך במנות של שמונה, נדמה לי, הערוצים. אם יצטרף עוד ערוץ אחד, צריך לקנות מנה של שמונה ולחלק אותה בין תשעה. זאת אומרת, מנה של 16 ולחלק בין 9. זה יעלה לנו המון.

ערוץ הכנסת – אני חושב שאין טעם להרחיב, הכול ברור.

תקציבי פרסום – הכנסת, בהחלטתו של יושב-ראש הכנסת, בשנה האחרונה החליטה שהיא משקיעה בנושא של תדמית הכנסת, מיתוג הכנסת.

איזה סעיף זה בתקציב?

שורה 48.

וואו, יש פה עלייה גדולה ב-2018.

נכון. 2017 דומה ל-2016. אני רוצה להדגיש במה מדובר.

למה 2018, כי זה שנת בחירות?

למה שנת בחירות? למיטב הבנתי 2019 זו שנת בחירות.

אז למה הקפיצה?

אני אסביר. ב-2016 הכסף הושקע בפרויקט - - - מדובר בכ-4 מיליון שקלים, שזה כסף די קטן במונחים פרסומיים, מי כמוך יודע, בטח לגופים כמו הכנסת. אמרנו שנבחן את התוצאות ואת ההשפעה של הפרסום הזה על הציבור. ואכן, התגובות הראשונות שהגיעו היו תגובות מאוד חיוביות, והחלטנו להמשיך. אבל לא רק, כי מבחינתי מיתוג זה לא רק פרסום אלא זה גם פרויקטים שהכנסת עושה. לדוגמה, מחר אנחנו מתחברים, יוצאים בפרישה ל-15 יישובים. אנחנו בעצם מוציאים את הכנסת לציבור. זה גם חלק מתקציב הכנסת, זה חלק מההשקעה. העלויות הן, כמובן, עלויות רק בזמן שידור – אבל רוצים להרחיב את הפעילויות האלה וזו הסיבה שב-2018 יהיה גידול. נבחן את כלל הכלים שעומדים לרשותנו. זה משהו שמאוד חשוב גם ליושב-ראש, לשמור על התדמית הבית הזה.

אבל זה גידול משמעותי, זה עוד 5 מיליון שקלים, אולי אפילו יותר. צריך לראות טוב למה הדברים האלה משמשים. אתה אומר שזה יהיה במודל של פרסומות?

לא, אני שוב חוזר ואומר - - -

- - - דוגמה: מחר יוצאים ל-15 יישובים.

אבל זה לא מגיע ל-6 מיליון שקלים, פרויקט כזה.

לא, הוא נתן את זה כדוגמה.

נתתי כדוגמה - - -

פעילויות, לא פרסום.

נכון. מגוון פעילויות, בתוכן גם פעילויות כאלה.

נושא כמעט אחרון הוא נושא כוח אדם. התייחס לזה גם חבר הכנסת טרכטנברג, וכבר הזכרתי בכמה הזדמנויות שאני בא מרקע של משאבי אנוש. אני הולך להיכנס לנושא של כוח אדם - כבר עשיתי את זה ואני הולך להמשיך. גם פה היתה עקומת גידול מאוד משמעותית בשנים האחרונות, שנבעה בעיקר מגידול בפעילותה של הכנסת – תוספות של ועדות וגם של חטיבות חדשות, שחלקן יקומו בשנה הקרובה, וכמובן, דבר נוסף שצריך להזכיר והוא התמקצעות של היחידות הקיימות. אני תמיד נותן את הדוגמה של הלשכה המשפטית, שכמה שנים אחורה היועץ המשפטי לכנסת היה זרוע ביצועית של היועץ המשפטי לממשלה, של משרד המשפטים, דבר שלא מותר היום. עצמאותה של הכנסת חשובה, ובשל כך אנחנו לא רוצים להסתמך על גופים שמבוקרים ומפוקחים על ידינו. יש פה מקום להתמקצע ולגדול. אנחנו רואים את זה – הלשכה המשפטית היא רק דוגמה לכך. אבל באיזשהו שלב צריך להגיד לא, כי אחרת אין גבול, אנחנו לא יכולים להמשיך לגדול. הצרכים לא מתמעטים, והם לא באים רק מלמטה, הם באים גם מנבחרי הבית הזה. היום אנחנו עומדים היום על כ-527 תקנים צמיתים – משאבי אנוש יתקנו אותי אם אני טועה במספרים.

583.

ועוד כ-50 או 60 משרות בלתי צמיתות. אני מבקש להוסיף עוד 30 משרות, ותיכף אסביר למה. במקביל ביקשתי מאגף משאבי אנוש להוציא תוכנית פרישה מרצון – היא מתוקצבת בתוכנית העבודה. השאיפה שלי בשנים הקרובות היא למצב את מצבת כוח האדם בכנסת, שהיא לא תעבור 600 עובדים. זה ה-benchmark מבחינתי, כמובן, לא כולל משמר. המשמר הוא יחידה נפרדת שמונה 200, וגם שם אנחנו די מאוזנים, אני לא חושב שיש סיבה לגדול מעבר לזה.

30 המשרות הנוספות שאני מבקש נועדו לתת מענה בעיקר לחטיבות חדשות, כדוגמת חטיבת קשרים בין-לאומיים שהולכת לקום, ליחידת הממ"מ - שם תמיד יש ביקוש שלכם, של נבחרי הבית הזה. גם פה - המינימום ההכרחי, כי גם אם היינו מוסיפים עוד 20 תקנים וזה לא היה מספיק. גם פה זה ייבחן לאורך שנים. מאגר החקיקה, מרכז המבקרים, אתר האינטרנט, כל הפרויקטים שאנחנו משיקים ואתם שומעים עליהם דורשים תשומות של הון אנושי, וזה מה שעומד מאחורי 30 המשרות. הכוונה היא למצב, אין לי שום כוונה לגדול מעבר לזה.

דבר אחרון, וזה על-פי בקשתה של חברת הכנסת תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – זו פעם ראשונה שהכנסת עושה ניתוח מגדרי של התקציב. מיותר לציין שגם במובן הזה הכנסת עומדת גאה מבחינת הנתונים. אני מנכה כרגע את המשמר, כי הוא גוף נפרד ושם הביקוש, באופן טבעי, הוא יותר לגברים. אבל בכל מה שקשור מינהל הכנסת, הנשים מובילות, גם מספרית וגם - - -

לא הובלה כזו דרמטית.

אבל מובילות.

51–49.

סיימתי. תודה רבה.

אני רוצה להגיד כמה דברים ונסיים את הדיון הזה ונמשיך אחר כך. ראשית, אני מברך את מנכ"ל הכנסת והחשב שהצגתם לנו פה את כל הנתונים. זה חשוב. כמו שאמרתי, נעשה דיון נוסף. לדיון הנוסף אני רוצה הבהרה לכמה דברים. ראשית, אני רואה שבתקציב 2017 מול 2016 – עבודת חברי הכנסת, יש ירידה. מעניין אותי להבין מדוע. ממ"מ - יש קיצוץ בתקציב בסוף; אני רואה ירידה של 345,000. איך זה מסתדר עם הכוונה להגדיל את הפעילות? תסבירו לי אחר כך, אני לא מבקש עכשיו את התשובות. בנושא הקלטות ועדות על-ידי גורמי חוץ אני רואה עלייה של 400,000 שקל. נושא האינטרנט פה – אני לא יודע מה זה, אבל זה מופיע באפס.

מבחינת החלוקה, אני יכול לראות קשרי חוץ וטקסים, אני רואה ביטחון ומחשב, אני לא רואה דוברות. אני מבקש פירוט מסודר על הדוברות – כוח אדם ותקצוב.

יש סעיף מיוחד.

יכול להיות שפספסתי, אני מבקש הסבר בדיוק.

הרגע דיברת עליו. הוא נתן לך את ההסבר על ה-10 מיליון – זה נמצא שם.

10 מיליון זה היה פרסום של הכנסת.

פרסום ודוברות.

אז ביקשתי על הדוברות דיווח מסודר. ניהול מערכות מחשב, סעיף 74 – יש קיצוץ, אני רוצה להבין אותו. זהו. אני מבקש מחברי הכנסת שמי שיש לו שאלות – להעביר.

כתוב לי שתקציב יכול להיות עד מחר או לכל המאוחר יום שלישי. זה נכון? מחר זה בעיה בשבילכם, אני מבין.

אנחנו בקצרין ובחצור.

לא הייתי רוצה לעשות היום, עם כל הלחץ של הכנסת. אם אפשר עד יום שלישי, נקבע דיון ביום שני. ביום שני כל חברי הכנסת פה. אודיע על התאריך. ביום שני יש טקס של ה"אדיר" שמגיע ואני אהיה שם. יכול להיות שהיום בערב.

אני סוגר את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:06.