הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 293

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ז (29 בנובמבר 2016), שעה 11:00

הצעת חוק ייצוג הולם של יהודים בני המגזר החרדי בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, של חה"כ משה גפני, אורי מקלב – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

יעל גרמן

מיכאל מלכיאלי

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

טלי פלוסקוב

יעקב אשר

דוד ביטן

יואב בן צור

משה גפני

דב חנין

מנואל טרכטנברג

שירה ברלינר פולג - מנהלת תחום תעסוקת חרדים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איל זנדברג - עו"ד, משרד המשפטים

הדס אגמון - עו"ד, משרד המשפטים

פיאד טמיש - עו"ד, משרד המשפטים

עדית נחמן - מתמחה, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טל רוזנפלד - עו"ד, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אבי ברק - מתמחה, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

דליה שילי-יריחובר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

ד"ר איריס נחמיה - ראש אגף לתכנון אסטרטגיה ומדיניות, נציבות שירות המדינה

רון דול - עו"ד, היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה

גבריאלה אשכנזי - מנהלת אגף בכיר, בחינות ומכרזים, נציבות שירות המדינה

רון צור - ראש המטה ליישום הרפורמה, נציבות שירות המדידנה

בלאל מוסא - ממונה מטה ותכנון, מטה הרפורמה, נציבות שירות המדינה

נילי בן משה - מנהלת תחום איתור וגיוס מועמדים, נציבות שירות המדינה

ליטל בן אבו - מרכזת איתור וגיוס מועמדים, נציבות שירות המדינה

בישארה אלי פראן - עו"ד, הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

ענבר בן מנדה - עו"ד, נציבות שירות המדינה

ג'נט שלום - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

נועה נאמן - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

חנה אלחדד - מתמחה, נציבות שוויון זכויות בעבודה

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

אברהם יוסטמן - עו"ד

דנה חוגרי

נועה ברודסקי לוי

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק ייצוג הולם של יהודים בני המגזר החרדי בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015, של חה"כ משה גפני, אורי מקלב – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

צהרים טובים לחבריי חברי הכנסת, צהרים טובים לאנשי הממלכה ולאחרים.

אני הממלכה. הם עובדים.

הם הגוף המבצע.

מאחר ואנחנו דנים בהצעת חוק פרטית, מקובל שלפני שהייעוץ המשפטי ידבר, ניתן למציעים להציג את ההצעה. אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על זה ששמת את הנושא בסדר היום. ראיתי שיש לך סדר יום עמוס. אני מודה לך, באמת החוק הזה אורך הרבה זמן.

אני מבקש לומר שאני חושב שאני לא מחדש לאף אחד שום דבר. יש קבוצה אחת באוכלוסייה שמבחינת המספר שלה באוכלוסייה, המספר הוא מספר גדול והיא לא נמצאת בכל המקומות בהם היא הייתה אמורה להיות. לא מקבלים אותם לעבודה. אני יכול להביא הרבה סיפורים והרבה מקרים אבל אני לא רוצה כי עשיתי את זה בישיבות קודמות. זה החוק הכי צודק שיכול להיות מבחינת העדפה מתקנת. החוק הכי צודק שיכול להיות. כל הקבוצות האחרות שסובלות מקיפוח נמצאות בחקיקה. נמצאות נשים, נמצאים ערבים, דרוזים, צ'רקסים, עולי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, רבים מאוד נמצאים בהעדפה מתקנת ומי שאני לא מצליח, אנחנו לא מצליחים, אלה בני האוכלוסייה החרדית.

אם אין בעיה של האוכלוסייה החרדית וזה לא בגלל העדפה מתקנת ולא בגלל כלום, בסדר, אז תהיה אות מתה בספר החוקים אבל יהיה דבר אחד מאוד חשוב והוא שאני כאדם חרדי אדע שמיצינו את ההליך. דרך אגב, אני חושב שזה ישנה באופן דרמטי. כך אני חושב, אבל גם אם אני טועה וזה לא הולך לשנות כי לחרדים זו הגדרה אחרת, החוק הזה ישקיט את המצפון של כולנו כי כל הזמן מדברים על שילוב חרדים בעבודה וזה החוק שעושה העדפה מתקנת. הוא לא אומר שהחרדים יש להם פריבילגיה, הוא לא אומר שהם לא צריכים שידעו את כל הדברים שיודע זה שמולם באותו תפקיד. צריך העדפה מתקנת כך שבתוך השורה שיצטרכו לקבל אותם לעבודה, יהיו גם חרדים.

לכן אני מבקש להעביר את החוק הזה.

לגבי ההצעה הזאת, יש שני דברים. הראשון, נצטרך כנראה לפצל אותה בין העולים לבין החרדים כי נוסף הנושא של העולים החדשים. נפצל ונקיים על זה דיונים נפרדים כי זה לא באותו לוול. דבר שני, אמרו שבאישור ועדת השרים נאמר שצריך לתאם את זה עם הממשלה וכנראה התיאום לא הסתיים, נגיד כך. ידידי חבר הכנסת מקלב גם מודע לזה.

אני אתייחס בדבריי, ברשותך, גם למה ששקד אמרה. אדוני היושב ראש, אני לא חושב שיש עוד מגזר שמרגיש בעליל אפליה ישירה והוא יכול גם להוכיח אותה בשונה ממגזרים אחרים שאנחנו יודעים שיש ברקע אבל לאף אחד לא אומר שבגלל שאתה כזה וכזה, אני לא מקבל אותך לעבודה.

יש לכם נתונים?

יש נתונים ויש גם עובדות. העובדות הן שלפעמים אותה חברה או אותו מכרז שקיים לאותו עובד שרוצה להתקבל, המעביד שרוצה לקבל אותו לא יודע שהוא חרדי. זה קורה לפעמים כשהרזומה שלו מגיע ממסמכים או לימודים בחוץ לארץ ואז מה לעשות, הוא לא יודע שהוא חרדי. כשהוא מדבר בטלפון ואומר שהוא כך וכך, יש לו השכלה כזאת וכזאת, יש לו ניסיון כזה וכזה והוא מעוניין להגיש קורות חיים, הוא אומר שאכן בדיוק צריכים. זה אמור לגבי המגזר הפרטי. נעזוב רגע את המגזר הציבורי ועוד נגיע אליו בהמשך. כשאותו אדם מגיע לפתח ורואים אותו עם הזקן, אומרים לו, לא, לא. אתה רואה את האדם נבוך ואומרים לו שכבר הסתדרו. זה בעליל בגלל הדימויים שיש. גם אני לא רוצה לומר שיש גזענות בדברים האלה וגם שנאה, והרבה פעמים יש דימויים. אני רוצה להגיד שבחלק הזה יש ערך מוסף.

גם לגבי המגזר הציבורי, וגם יאמרו לנו שיש שינויים ונעשים דברים, יש בזה מסר הצהרתי. כשיש חוק, אומרים שצריך לעשות אפליה מתקנת באופן מובנה בעניין הזה. המסר הוא לא רק למגזר הציבורי אלא הוא גם למגזר הכללי.

מעבר לזה, אדוני היושב ראש וחבריי חברי הכנסת, במצב היום כאשר כל המגזרים נחשבים כמופלים, יש להם היום תיקון בחוק. המגזר היחידי שאין לו תיקון בחוק הוא המגזר החרדי. זה שאין תיקון ואין התייחסות אליו, זאת אפליה. מעבר לתיקון בתוך המגזר הציבורי, יש גם מסר למגזר הכללי. מעבר לאפליה הקיימת שמובנית בקבלה, בעצם זה שתיקנו את החוק לגבי כל המגזרים, זה לבד יוצר אפליה מובנית.

אני אסביר לכם איך זה קורה ואני אתן לכם ראיה, מכתב שקיבלתי לפני כמה ימים.

אני צריך לשבת עם שרת המשפטים ועם כולם. אז עוד יומיים-שלושה, מה הבעיה? מה הלחץ?

כמה זמן זה שוכב שם?

עכשיו אני פתרתי את הבעיה. הבאתי את זה לדיון. יש בעיה מסוימת ואתם לא מוכנים לחכות יום? תגידו, אתם השתגעתם או מה? אני לא מבין. זה בדיוק העניין? שנה זה התעכב.

התעכב בגלל סיבה אחרת.

לא משנה.

הוא נותן לי גיבוי לעשות משהו שהוא נגד אנשים בקואליציה וזה לעשות פיצול כי בלי הפיצול זה לא היה עולה.

אי אפשר לשבת כמה ימים ולגמור עניין כמו שצריך? לא הכול הולך בהורדת ידיים.

אורי, תמשיך בבקשה.

אני אקריא מכתב קצר.

"אני הח"מ אברך חרדי חסידי המתגורר באשדוד ולפרנסתי אני עובד מזה כארבע שנים כסוור בנמל אשדוד, לאחר שבמכרז האחרון לפני ארבע שנים הצלחתי אחרי הרבה מאמצים להיכנס לעבוד שם ולהתפרנס בכבוד".

זה אומר אברך חסידי המתגורר באשדוד. הוא מעביר את המכולות מהאניות לכיוון המשאיות.

הוא אומר שיש לו חברים שרוצים לבוא ולהשתלב בעבודה הזאת אחרי שהוא המליץ להם. הוא אומר שהעבודה מכבדת את בעליה.

"יש אפליה מתקנת לאתיופים, לערבים, לצ'רקסים, לנשים וזה מופיע בכל מסמכי הנמל ואני שואל, כשאני רוצה לבוא, כשאחר רוצה, לא נותנים לו להיכנס". הוא באופן מובנה עכשיו מופנה כי שואלים אותם, המכרז אומר: סמן. יש כאן מסמך של נמל אשדוד ושואלים אותו: הצהרת מועמד ושואלים אותו לאיזו אוכלוסייה הוא משתייך, אתה אישה, נולדת באתיופיה, אתה בן העדה הדרוזית, אתה בן האוכלוסייה הערבית לרבות הצ'רקסים, אדם עם מוגבלות, אדם עם מוגבלות חמורה, אתה נכה מלחמה. הוא אומר שמכיוון שהוא לא נכנס לאף אחת מההגדרות האלה, גם כיום כשרוצים לקבל אותו, הם לא יכולים. הם אומרים שהם חייבים לתת אפליה מתקנת לציבור אחר, לאוכלוסיות אחרות.

גם אם אתה עושה מאמצים באופן המעשי, אתה גורם לו לאפליה מכיוון שהוא רוצה להשתלב והוא לא יכול להשתלב וגם כשכבר הוא הגיע למצב שרוצים אותו בעבודה, הוא לא יכול להתקבל לעבודה.

זה מכתב אוטנטי. מהמכתב הזה ועוד מאות פניות שקיבלנו ובאופן אמיתי כפי שאמרתי זה בציר ההצהרתי, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה שזאת לא רק הצהרה באופן הצהרתי אלא גם באופן המעשי. אנחנו נתקלים יום יום בפניות שיש אלינו כאשר הציבור הזה עושה מאמצים וגם כשיש מאמצים מצד הממשלה לשלב, בסופו של דבר כשמגיע המבחן המעשי, זה לא יכול להיות מיושם. תודה רבה.

תודה. נועה, את רוצה להתייחס? הייעוץ המשפטי. אחר כך אם חברי הכנסת ירצו להתייחס, בבקשה.

אנחנו מדברים על המשאב של שירות המדינה שהוא משאב מאוד מוגבל. סעיף 15(א) שקיים היום בחוק שירות המדינה (מינויים) שבעצם קובע חובה לייצוג הולם לקבוצות שמנויות בו, בעצם קבע את אותן קבוצות לאור כך שחשבו שיש שם באמת אפליה ולכן אפשרו להכניס את הקבוצות האלה לתוך הסעיף. כאשר אנחנו נותנים העדפה מתקנת, אנחנו יוצרים איזושהי פגיעה בשוויון אלא אם כן באמת מוכח שיש צורך באיזושהי העדפה מתקנת, שיש אפליה ולכן התיקון בעצם מוביל לכך שלא תהיה לא אפליה ומצד שני גם לא תהיה בכך פגיעה בשוויון מאחר שהקבוצה הזאת מופלית ולכן נעשה כאן תיקון ולא הפוך.

אני אבהיר את זה יותר טוב. ברגע שאנחנו מוסיפים קבוצה שלא הוכח שיש אפליה לגביה, אנחנו למעשה פוגעים בשוויון ועוד במקום הכי רגיש שזה בקבלה לעבודה.

אני לא מדברת עכשיו ספציפית על קבוצה מסוימת.

כשעשינו את זה לגבי האתיופים, זאת הייתה אפליה?

התפיסה הייתה שכן, שיש אפליה.

חוקקנו את החוק.

כשיש אפליה, מחוקקים.

את אומרת שהחוק עצמו עכשיו גורם לאפליה.

לא. אני אסביר. אני אחזור על ההסבר. בעיקרון כל קביעה שצריך להעדיף מישהו על פני מישהו אחר, היא פגיעה בשוויון. אפשר לעשות את זה כשאנחנו מראים שיש קבוצה לגביה יש אפליה ולכן בעצם ברגע שקובעים אותה כקבוצה שנכנסת בתוך הסעיף וקובעים את ההעדפה הזאת, מאחר שיש אפליה ורוצים בעצם להשוות את ההזדמנות של אותה קבוצה לקבוצות האחרות. ברגע שאנחנו קובעים – ושוב, אני כרגע מדברת באופן כללי – קבוצה שאין חשש באמת לאפליה מובנית, אנחנו בעצם פוגעים בשוויון כי אנחנו אומרים תעדיף מישהו אחד על פני מישהו אחר. זה אני אומרת כרגע בכללי. אני לא מדברת עכשיו לגבי החרדים. לא דיברתי עכשיו לגבי קבוצה ספציפית כלשהי. אני אומרת באופן כללי.

אפשר להכניס קבוצה לגביה קובעים העדפה מתקנת רק אם מוכחת לגביה איזושהי אפליה מובנית, דעות קדומות, שיש צורך להכניס כי אחרת אנחנו פוגעים בשוויון, במשהו מאוד מאוד עדין, שהוא גם משאב מוגבל של שירות המדינה וגם בקבלה לעבודה שזה דבר מאוד רגיש.

גם כדי לא לפגוע בשוויון וגם כדי לא לפגוע בקבוצות שכבר הוכחה לגביהן אפליה ולכן הן נכנסו לסעיף, צריך להראות דעות קדומות.

לגבי עולים, זה כבר נעצר בעבר בוועדה ומחוץ לכותלי הוועדה בגלל שבאמת לא עלו נתונים לגבי האפליה והיו גם עוד הצעות שנעצרו בשלבים מוקדמים יותר כמו ההצעה להעדיף יוצאי צבא, כמו ההצעה להעדיף תושבי פריפריה, בדיוק מאותן סיבות שלא היו הוכחות לדעות קדומות. זה בשונה מעניין של תת-ייצוג.

יש באמת הבדל בין צורך ורצון לשלב איזושהי אוכלוסייה לבין קביעה של עדיפות.

לגבי חרדים. מהנתונים שלפחות אני מכירה, אנחנו מבינים שיש תת-ייצוג ומה שהייתי רוצה זה באמת לקבל נתונים מנציבות שירות המדינה על שילוב חרדי, על מה נעשה כדי לשלב חרדים היום וגם מה הסיבות לתת הייצוג, האם זה באמת בגלל דעות קדומות ומה הנתונים שיש בידכם.

יש נתונים על כל שאר האוכלוסיות שנחשבות כמקבלות אפליה מתקנת?

כן. אם רוצים, אפשר לעיין בהם.

אדוני היושב ראש, אני שאלתי אם יש נתונים לגבי אוכלוסיות שנחשבות כמקבלות אפליה מתקנת.

תכף נגיע לזה.

עליהן לא דנים עכשיו.

אני חושבת שאנחנו צריכים לשמוע את הנתונים שיש לגבי שילוב חרדים ומה הצעדים שנוקטת הממשלה ואם בנציבות שירות המדינה חושבים שיש תת ייצוג, מה הסיבות לכך, האם אלה דעות קדומות, האם זו אפליה וכולי.

נעשה קודם כל את הפיצול ואחר כך אני אתן לנציגי הממלכה להתייחס. אחר כך נראה איך אנחנו מתקדמים. בכל אופן, הפיצול הוא שביסודו של החוק דובר רק על חרדים ואחר כך נוסף גם הנושא של עולים חדשים ובנושא הזה, לגבי עולים חדשים, רוב הדעות שנשמעו כאן, אפשר לומר כמעט של כולם, היו שאין אפליה לגבי עולים חדשים. לכן בהסכמה של הקואליציה אני אעשה את הפיצול.

לא הבנתי. מה המשמעות?

בפיצול הכוונה שאנחנו נדון היום רק בנושא של חרדים. הנושא של עולים חדשים יישאר לדיון נפרד ויגיע הזמן שלו.

אם יגיע.

אם יגיע. נכון. זו המשמעות של הפיצול.

צריך להגיד שהחוק המקורי שלנו באמת דיבר רק על החרדים.

אמרתי את זה לפני דקה. החוק היה רק על החרדים ואחר כך צירפו דרך רביזיה הנושא של העולים החדשים ועכשיו אנחנו רוצים לפצל את זה כדי שאפשר יהיה לדון רק בנושא של החרדים.

מה המשמעות?

המשמעות היא שעכשיו אנחנו דנים רק על החרדים בלי קשר לעולים.

אנחנו עושים כאן פיצול מהותי. אנחנו לא עושים הפרדה בסעיפים בגלל שכאן זה היה באותו סעיף. אנחנו פשוט מפצלים.

זה נכנס לתוך הנוסח של קריאה ראשונה.

במה שהונח כבר לקריאה ראשונה זה הופיע כחרדים ועולים חדשים.

זה כבר הופיע.

כן. בקריאה הראשונה.

אם אני מאשר, אני מאשר גם לחרדים וגם לעולים חדשים.

השאלה אם יש לזה משמעות בעיכוב החוק.

לא.

לא. להפך. צריך אישור של המליאה.

לגבי עצם החוק אחר כך, זה תלוי בכל הבלגן שקורה כאן מסביב, אבל שווה שנעשה את הפיצול כי לולא הפיצול לא הייתי מביא את זה לדיון.

מאחר שאני חושב שרובנו חושבים שהנושא של העולים החדשים הוא אלמנט שונה משל החרדים, אי אפשר לעשות את הדיון משולב, ולכן אני מציע שנפצל את הצעת החוק הזאת ונדון בנפרד בחרדים ובנפרד בעולים החדשים. היום אנחנו נדון רק בנושא של החרדים.

אנחנו מחכים כי רוצים לבדוק מה היה בוועדת שרים.

אתה רוצה שבינתיים נדבר קצת על הנתונים? להעביר את הזמן.

של החרדים? תציג את עצמך.

אני ראש מטה יישום רפורמה בנציבות שירות המדינה, מייצג את הנציבות בדיון.

היושב ראש, אפשר לקבל את רשות הדיבור?

אתה רואה שיש כאן איזו תסבוכת לגבי מה הייתה החלטת ועדת שרים.

איזו תסבוכת?

על זה אתה לא יכול לדון. על זה נעשה רביזיה.

אני יכול להצביע רק על סעיף אחד?

כן.

צריך לפצל גם אותו.

אני לא מקיים את ההצבעה וזה הכול.

אתה לא יכול. ההצבעה היא על זה. ההצבעה היא על החוק שמוצע.

הפיצול הוא על כל הסעיפים. אתה מפצל את הכול.

לגבי העולים, אני מפצל. אחר כך אני מאשר את שני הסעיפים. אני לא יכול לאשר סעיף אחד.

אתה מפצל את שניהם ואחר כך דן בחוק, אחרי הפיצול.

חמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:25 ונתחדשה בשעה 11:30.)

אנחנו מחדשים את הדיון בינתיים. רון, אתה היית באמצע דיבור.

חסר לי חבר הכנסת גפני כי רציתי לדבר לפרוטוקול.

אתה תדבר לפרוטוקול והוא יקרא אותו.

המדינה רוצה את החרדים. בשום פנים ואופן אמירה שאומרת שהמדינה לא רוצה חרדים, היא לא נכונה עובדתית. נעשו הרבה מאוד פעולות. יש ועדה ממשלתית שמונתה לפני שנה ומאז הוקצו תקנים, יש מסלולי חשיפה, יש תכניות ייחודיות לצוערים לחרדים. זאת אומרת, המדינה רוצה חרדים. אין כאן שאלה בעניין הזה.

הייתה שאלה נניח, ותכף גבי תאמר מילה על הנושא של מועמדים. בחנו את עצמנו בעניין של מועמדויות לשירות המדינה ואנחנו רוצים להימנע מההגדרה שבאה ואומרת שיש אפליה. האינטרס המדינתי הוא לייצר תכניות שיסגרו את הפער הכמותי של החרדים ולא לבוא מתוך מקום שבא וטוען לאפליה ומהמקום הזה, דרך אגב, בין ההצעה שמשרד המשפטים הניח בשיתוף עם נציבות שירות המדינה לבין ההצעה שכרגע נמצאת על השולחן, זה להגיע לחקיקה, וחשוב לומר שאנחנו בעד חקיקה, אנחנו בעד לאפשר לממשלה לקבוע מכסות וכמויות כדי להבטיח שתהיה סגירת פערים וייצוג של אוכלוסייה חרדים במדינת ישראל בשירות המדינה, אבל אנחנו לא רוצים שהטיעון המרכזי יהיה טיעון שבא ממקום של אפליה, של אוכלוסייה מופלית. אני אומר את זה ממקום כן. שירות המדינה מאוד רוצה. דרך אגב, אחד הפגמים שלדעתנו יש היום בחקיקה המוצעת הוא שיש כאן טעות. המון פעמים יש טעות בין הבנה מה זה שירות ציבורי למה זה שירות המדינה.

חבר הכנסת מקלב קודם הציג מכתב לגבי נמל אשדוד. נמל אשדוד לא ייכלל בהצעה שלכם. זאת אומרת, שירות המדינה מונה 75 אלף עובדים. זה הכול. השירות הציבורי מונה כמעט מיליון משרתי ציבור.

אתה רוצה שירחיבו את זה יותר.

לא. קודם כל, הנה, בנושא של אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות, הייתה הכללה של השירות הציבורי כולו. קודם כל אני רוצה לומר למען הסר ספק. חשוב לי להסביר את זה כי יש הבדל מהותי. הרבה מאוד פעמים מתבלבלים ואומרים השירות הציבורי אבל השירות הציבורי כולל שלטון מקומי, חברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים. הצעת החוק כאן נוגעת אך ורק לעובדי המדינה.

מה המדינה עשתה. לפני שנה בוועד המשותפת למספר גורמי ממשלה, בין השאר נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים וכדומה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז לוקר, ישבה על המדוכה ודיברה פעם אחת על מה סיבות השורש לכך שלא מצליחים להכניס מספיק חרדים לשירות המדינה, ושנית, מה אנחנו מתכוונים לעשות בעניין הזה.

אני רק אומר לכם בכותרות את הנושאים המרכזיים עליהם החליטה הוועדה. חשוב לי לומר שמאז נציבות שירות המדינה בראשות הנציב מקיימת אחת לחודשיים דיוני מעקב על מימוש אותן משימות על מנת להביא למצב של יותר חרדים שיגיעו אלינו לשערי שירות המדינה.

אני אומר בכותרות את הדברים. כפי שאמרתי, משרד האוצר הקצה תקנים לצורך קליטה, קראו לזה תקנים מסלולי חשיפה, בעיקר למקצועות שמצאנו שבהם יש פוטנציאל אמיתי להיכנס פנימה. מדובר על אחיות, עובדי מעבדה וכדומה, שם יש פוטנציאל של חרדים שיכולים להיכנס לתוך המערכת.

שנית, הוקצו תקנים וכבר יש מכרז מאגר לסטודנטים חרדים.

יש פוטנציאל לעובדי מעבדות ואין פוטנציאל לתפקידים אחרים? מאיפה לקחתם את זה?

גבי תיגע בזה. יש מקצועות שכרגע יש יותר מועמדים לשירות המדינה. התשובה היא כן.

אתה לוקח את זה רק לשם.

לא. אני לא אומר את זה מהמקום של צמצום. אמרנו שקודם כל נתחיל במקומות שבוודאות תהיה השמה מוצלחת כדי להתחיל לקלוט פנימה יותר חרדים לתוך שירות המדינה.

אין מספיק חרדים שיכולים למלא תפקיד של יועצים משפטיים?

יש. לא אמרתי שאין.

למה זה לא נכנס אצלך? סליחה, עם כל הכבוד, אף אחד לא יגיד לנו איך אנחנו חיים ואיפה אנחנו חיים במגמתיות.

יעקב, אני אתן לך את רשות הדיבור.

אני רוצה תשובות. אני לא רוצה לדבר. לדבר, אני אדבר. אני רוצה תשובה. איך הוא הגיע למעבדות?

תן לו לסיים ואחר כך תוכל להגיד מה שאתה רוצה.

יש אלפי עורכי דין שעברו את מבחני הלשכה ואין להם עבודה. יועצים משפטיים, זה לא טוב.

אני לא אמרתי.

זה מה שאני הבנתי במוגבלויות שלי כחרדי.

אני מבקש כפקיד ציבור לכבד את מה שאני אומר בלי לצעוק עלי ובלי לתת לי הרגשה לא נעימה.

אני לא צועק עליך. אני צועק על מה שאתה אומר.

תרשו לי להשלים את האמירה הכללית ואחר כך נלך לנתונים.

אני מציע שתבדוק את עצמך.

כשאני יושב כאן, זה אחרי שבדקתי. תכף תשמעו גם את הנתונים.

תעשה את זה ממש קצר כי אנחנו צריכים לסיים בשעה 12:00.

השורה התחתונה. רציתי להשלים את המשפט ולומר את הדבר הבא. המדינה, שירות המדינה מבקש לומר שאנחנו תומכים בחקיקה. אנחנו בוודאי תומכים בקליטה גדולה הרבה יותר כדי להביא לייצוג מלא של האוכלוסייה החרדית כגודלה באוכלוסייה. נעשו כבר פעולות מזה שנה בשיתוף פעולה בין משרד הכלכלה, נציבות שירות המדינה, משרד האוצר וגופים נוספים. אנחנו תומכים בזה.

יש תיקון אחד להצעה. יש אלטרנטיבה לנוסח שמשרד המשפטים מבקש לשים אותו על השולחן. אתם תחליטו אבל אנחנו רוצים להציע.

נשמע את משרד המשפטים.

במקום ללכת לחקיקה שמדברת על תיקון ב-15(א), לעשות את התיקון ב-15(ב). בראייתנו יש בזה לא רק מהות אלא יש כאן גם מסר שאומר שמבחינתנו אנחנו באים לטפל בנושא הזה מתוך צורך לסגור את הפערים ולא מתוך מקום של אפליה.

לגבי נתונים, אם תרצו, גבי אשכנזי תוכל למסור אותם.

עמדת משרד המשפטים.

צהרים טובים. אני אומר את הדברים בקצרה. ראשית, הממשלה, כפי שאמר נציג נציבות שירות המדינה, תומכת ורואה חשיבות בשילוב של חרדים בשירות המדינה כמו בתחום התעסוקה בכלל בישראל. היא לא רק רואה את זה כאמירה יפה אלא פועלת ואכן פירוט ואפשר להביא נתונים בפני הוועדה. לדעתי כבר חלק מזה גם הוצג. לא מדובר באמירות בעלמא אלא מדובר בפעולות שמתרחשות בשטח. עד היום הדברים מתרחשים מכוח החלטות ממשלה ולא בתחום החקיקה.

יחד עם זאת, אנחנו מבינים, לאור הצורך שעלה, והממשלה החליטה שהיא תומכת גם במהלך חקיקה שיתמודד ויטפל בתופעה הזאת וייתן כלים שבעצם בסופו של דבר גם יחייבו את הרשות המבצעת לשים את זה בסדר חשיבות, בעינינו לא יותר גבוה כי זה כבר שם אבל מעצם זה שזו אמירה של הכנסת, הרי שבוודאי יש לכך משקל משמעותי.

ההצעה כמו שהיא, ואני מתייחס כרגע להיבט שמטפל רק בחרדים ולא בעולים חדשים, לפי מה שהנחה יושב ראש הוועדה, על זה יש לנו אמירה מאוד ברורה. כרגע אני מבין שזה לא לדין. גם בתוך ההתייחסות לגבי הקבוצה החרדית, אני מתייחס לשירות המדינה ולא לדירקטורים, שגם זה דיון נפרד והרבה מהדברים שאני אומר מתייחסים בבסיס המשפטי שלהם גם לעולם הדירקטורים אבל אני מבין שיש איזשהו דיון אחר ושיח גם מול משרד האוצר. שם אנחנו רואים קושי ולכן מתנגדים ואני מקווה שזה יסתדר.

אני אייחד את הדברים שלי לגבי נציבות שירות המדינה. התפיסה, מתוך כך שהממשלה רוצה לקדם ולטפל בבעיה, הבעיה שהיא רואה לנגד עיניה, הם חסמים או קשיים של אוכלוסייה מסוימת זאת להשתלב או בעצם לתפוס משרות בשירות המדינה. אני חושב שנקודת מפתח להבנת מה שכולנו רואים כאן, שיש מחלוקת קלה בין הצדדים, היא בהבנה של הסיבות או המקורות לכך שיש את אותו תת ייצוג. אנחנו מסתכלים על עבודה ממשלתית משמעותית ורצינית, אותה ועדה שישבה על המדוכה ודנה, לא אגב צורך פוליטי או לחץ של הצעת חוק מסוימת אלא מתוך הבנה שהממשלה באופן יזום רוצה לפעול בעניין. היא ישבה ודנה ובחנה והמסקנה של אותה ועדה – לא מסקנה משפטית, אלא נקרא לזה מקצועית או עובדתית – שתת הייצוג לא בהכרח נובע מאפליה אלא נובע מחסמים אחרים, מכל מיני מורכבויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות שצריך להתמודד אתן אבל הן שונות.

למה ההבחנה הזאת חשובה מבחינתי, מבחינת האמירה המשפטית. כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה קודם לכן ואני מסכים לחלוטין, הרעיון של העדפה מתקנת, כלומר, שני אנשים באים להתמודד במכרז, כישורים דומים, ואני אומר לפלוני שהוא אמנם מאוד מוכשר אבל אני אעדיף את אלמוני כי אלמוני משתייך לקבוצה – האמירה הזאת, המצב הזה הוא מצב שיש בו אלמנט של אפליה כשלעצמו. אני מעדיף אדם בגלל השיוך שלו והזהות שלו. זו אפליה. עולם המשפט, גם הממשלות בישראל וגם בתי המשפט וגם בעולם, מקבלים שכאשר אני קובע כלל שמעדיף חבר בקבוצה מסוימת על פני אדם אחר בגלל השיוך הקבוצתי שלו, זאת לא תהיה אפליה אם ההשתייכות הקבוצתית היא לקבוצה שהיא מופלית. אז אפליה מתקנת, כשמה כן היא, היא מתקנת אפליה. היא אפליה שמתקנת אפליה. לכן היא מותרת ואין לה בעיה של שוויון.

כאשר אני יוצא אפליה לא לקבוצה שהיא מופלית אלא לקבוצה שיש לה קושי להגיע מסיבותיה שלה, אני לא אומר שזה המקרה, אבל בהחלט יכול להיות שאנשים לא פונים בכלל להתקבל למקום מסוים, אז יש להם תת ייצוג. האם בשל כך אני יכול ליצור העדפה מתקנת? התשובה המשפטית היא ברורה. לא. מקום שתינתן במכרז מסוים העדפה לחבר קבוצה בגלל השיוך הקבוצתי שלו, והשיוך הקבוצתי לא קשור לאפליה, ההעדפה הזאת תהיה פגיעה בשוויון. פגיעה בשוויון לפי חוק יסוד של הכנסת, אנחנו בוחנים את האפליה הזאת ובודקים האם היא מוצדקת. במקרה הזה, לפי הצעת החוק בנוסח – אני קורא לו – הרחב או הנוקשה שלו, אנחנו לא מצליחים לראות איך צולחים את החובה לפגוע בזכויות, לרבות בשוויון, בצורה מידתית.

אנחנו הצענו חלופה ואני מצטער שחבר הכנסת גפני לא יושב כאן ולא שומע את החלופה הזאת. החלופה היא בחלק מניסיונות התיאום שלנו וחשוב לומר שגם הצד ההליכי, הממשלה החליטה לתמוך בתנאי שהנוסח יתואם. קריאה שנייה ושלישית אמורה להיות מתואמת עם שרת המשפטים, ראש הממשלה ושר הקליטה. לעניין הזה עשינו ניסיונות רבים לתאם ולמעט פגישה אתמול בערב, הדבר לא צלח. אני אומר את זה בזהירות אבל דברים צריכים להיאמר. הנושאים לא תואמו אתנו. אנחנו באנו עם נוסח. אנחנו לא בעמדה שאומרת שהדבר הוא לא אפשרי, נקודה. אנחנו אומרים שאם הממשלה רוצה לקדם חוק, הנוסח הרחב, אנחנו מתקשים לראות איך הוא עומד במבחן החוקתי כי יש פה פגיעה בשוויון שעל פניה היא לא מידתית.

אנחנו באים עם חלופות שנותנות מענה לבעיה שחברי הכנסת מציעים. אנחנו מציעים חלופות שבהיקף שלהן בעצם עונים לחלק ניכר מהכלים שמדובר בהם כי תחת הכותרת של העדפה מתקנת או כלים שמקלים על קליטה בשירות המדינה, יש מנעד של כלים ואנחנו בעצם הולכים רחוק ככל האפשר, כפי שאנחנו מבינים את הניתוח המשפטי שהוא אפשרי משפטית.

בסופו של דבר הפער הוא פער קטן. הפער הקטן הזה ברמה המעשית אומר שיש על מה לדבר וברמה המשפטית אומר שהפער הזה, מה שמבחין בסופו של דבר בין הצעה ובין רכיב שאנחנו חושבים שיהיה קשה להסביר אותו משפטית חוקתית, יש לי חלופה אחרת שהיא עונה על הצרכים, פותרת את הבעיה והיא גם מידתית יותר.

אתה יכול להסביר?

הוא הסביר פחות או יותר.

חשוב שהוא כן יגיד מה הם מציעים.

בסופו של דבר אנחנו מדברים על כלים, מה כן יכול להיכלל, כלים שמופיעים כבר בחוק. מדובר על משרות ייעודיות. אנחנו מדברים על הקצאה של משרות ייעודיות לקבוצה המסוימת. אנחנו מדברים על מנעד של כלים שכן אפשר לכלול ואנחנו לא רואים בו קושי משפטי והממשלה תומכת.

ייעוד משרות שהוא נושא משמעותי בחיי המעשה.

תסיים. אני מוכרח להיכנס לדיון הבא.

אני אשמח לדבר אבל לא מקשיבים.

אנחנו מציעים מצד הממשלה מנעד של כלים. אנחנו מדברים על ייעוד משרות שזה דבר שיש לו משמעות בחיי המעשה. כלומר, משרות שיוקצו לאוכלוסייה החרדית ותהיה בעצם הוראה בחוק שתורה לממשלה לעשות את זה. אנחנו מדברים על אלמנטים של דיווח ופרסום. אנחנו מדברים על כלים נוספים של פנייה לקבוצה החרדית.

אנחנו מדברים על הערבים או על עולי אתיופיה?

לא. עזוב. אני מוכרח לסיים את הישיבה.

פשוט לא להאמין. עברו כאן חוקים וכולנו תמכנו. הם לא דיברו מילה.

אבל עכשיו עזוב את זה. אתה רוצה שאני לא אוכל לדון? אני חייב לסיים את הישיבה.

אנחנו מציעים מספר כלים משמעותיים. הרכיב שהוא בעייתי בסופו של דבר, שהוא מעורר את הקושי המשפטי, כי יש כלי מידתי יותר שיכול להצדיק את הפגיעה בשוויון, הוא הנושא של העדפה במכרז מסוים, בסופו של דבר העדפה של א' על פני ב' בגלל השתייכות לקבוצה שהיא לא מופלית אלא נמצאת בתת ייצוג.

במגזרים אחרים זה קיים?

עשה לי טובה.

במגזרים אחרים יש אפליה.

וכאן אין אפליה?

יעקב, אתה רוצה שהחוק יעבור או לא? אני לא מבין, אתם רוצים שהחוק יעבור?

הייתה ועדה את זה וזאת המסקנה של הוועדה.

אדוני היושב ראש, רציתי להגיד בקצרה ובצורה חד משמעית. דרוש תיקון חקיקה במדינת ישראל בנושא הזה כי אם לא, שערי השירות הציבורי לא ייפתחו לרווחה למגזר החרדי. אני אומר את זה כמי שעוסק עשר שנים בנושא הזה ובפרט בכנסת הזאת הקמתי את השדולה לשוויון הזדמנויות לחרדים ותעסוקה בעולם ההשכלה וכדומה.

יש קושי אמיתי עם סעיף 15(א) , אני מבין את זה, בגלל שהמדינה לא רוצה להכיר באפליה. יש לזה פתרון. דיברנו על 15(ב) שעושה את המלאכה. אבל חקיקה צריך מכיוון שהחרדים נתקלים בקשיים עצומים ובכלל, לא רק בסקטור הציבורי אלא גם מול מעסיקים פרטיים. כאן יש מעסיק אחד גדול מאוד שיכול לסלול את הדרך. ברגע שחרדי מתחיל לעבוד או אישה חרדית, הדור הבא יהיה אחר ולא יהיה עוני באותה מידה כפי שקיים כיום. צריך לעשות מעשה. יש קושי משפטי, אפשר לשבת ולפתור את הקושי המשפטי הזה.

אנחנו בעד. לא תיאמו אתנו אבל אנחנו בעד חקיקה. חשוב שידעו שאנחנו בעד תיאום ובעד חקיקה.

אתם לא בעד. אתם נגד. בישיבה הקודמת אמרתם שאתם נגד החוק. אמרתם.

הרב גפני, לא הסכמת לדבר אתנו על החלופה הזאת.

גם עכשיו אתם אומרים שזה לא חוקתי.

יש הצעה קונקרטית מנוסחת.

נכון שבשנת 2000 הוכנס התיקון של ייצוג הולם לערבים. מאז היו מספר החלטות של הממשלה. הייתה החלטה אחרונה בשנת 2007, עד שנת 2012 ייצוג של עשרה אחוזים לערבים בשירות המדינה אבל עד עכשיו אפילו לא הגענו ליעד הזה.

אני מבקש לתקן. זה לא נכון.

על מה אתם רבים? הוא מדבר אלינו.

אני מבקש להכניס הסתייגות לסעיף 2 לחוק. בחוק החברות הממשלתיות, כשמדברים על יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני האוכלוסייה החרדית והעולים החדשים – גם לאוכלוסייה הערבית כי שם כתוב רק הדרוזים.

גם לעולים חדשים כתוב רק ליוצאי אתיופיה.

אני רוצה להבהיר. בגלל שנוסח הצעת משרד המשפטים לא מונח מול כולם, אני רוצה להבהיר שמה שבעצם מוצע על ידם זה לקבוע סעיף 15(ב) שיבוא אחרי אותו סעיף עליו אנחנו מדברים, 15(א), ושהוא יקבע את אותן הוראות שקיימות בסעיף הייצוג ההולם למעט הנושא הזה שעלה כאן כבעייתי, נושא של העדפה של אחד מול אחד. כל היתר כל יהיה. זאת אומרת, תהיה חובה לממשלה לפעול לשילוב של החרדים, שתהיה חובה להביא לידי ביטוי הולם וגם הקצאת תקנים לפי מה שאני מבינה.

משרות ייעודיות כהוראת שעה כדי לבדוק את העניין.

עמדת היועץ המשפטי של הכנסת היא שההצעה כן יכולה לענות על הצורך וגם מצד שני היא מידתית יותר כי היא לא שמה את זה כאחד מול אחד. אנחנו חושבים שהיא כן יכולה לענות על הצורך. לכל היותר, אם מחליטים שלא ללכת על ההצעה הזאת, אם כן מחליטים לתקן את סעיף 15(א), זה יהיה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים.

אנחנו נעשה עכשיו הצבעות. קודם כל, יש הסתייגות. נצביע על ההסתייגות.

אנחנו נרצה לבדוק אם השרה תרצה להסתייג.

אנחנו נגיש אחר כך רביזיה.

אני רוצה לשמוע את האופציה. השרה לא נמצאת כאן ואני רוצה לשמוע את האופציה בשמה כדי לראות מה היא תחליט.

יש כאן כמה דברים. קודם כל תצביע על הפיצול.

החוק מדבר גם על חרדים וגם על עולים חדשים. עולים חדשים נכנסו יותר מאוחר. אנחנו נצביע על הפיצול ואני אומר שוב שאני אגיש אחר כך רביזיה כדי שיהיה זמן בקואליציה לסדר את כל הדיונים מבחינת החלטות ועדת שרים גם בנושא הזה.

קודם כל, מי בעד פיצול מהחוק הזה את הנושא של העולים החדשים ולהעביר אותו לחוק נפרד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – מיעוט

נמנע – 1

בקשת הפיצות אושרה.

הפיצול אושר. אני מגיש רביזיה.

אני נמנעתי.

בסדר. אני מגיש על זה רביזיה.

לחוק עצמו. יש כאן שני דברים. יש כאן תוספת. מהי?

התבקשנו לתקן לעניין חוק החברות הממשלתיות.

תקריאי את כל ההצעה.

תכף נגיע לעניין של החברות הממשלתיות. יש כאן תיקון שהתבקשנו לעשות.

הצעת חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2016

תיקון חוק שירות המדינה (מינויים)

בחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959, בסעיף 15(א) בכל מקום אחרי "והצ'רקסית" יבוא "של בני האוכלוסייה החרדית".

תיקון חוק החברות הממשלתיות

בחוק החברות הממשלתיות התשל"א-1975, אחרי סעיף 18(א)(1) יבוא:

"(18א2) ייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית ולעולים חדשים".

כאן אני עושה שינוי קטן לגבי הנוסח כך שזה יחול רק תוך תקופה של חמש שנים.

בדירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לנציגם של בני האוכלוסייה החרדית במהלך חמש שנים.

מה זה במהלך חמש שנים?

זה מה שאמרתם. בתוך תקופה של חמש שנים. היעד הוא תוך חמש שנים להגיע לייצוג הולם. אנחנו נמצא את הניסוח.

לא הגדרנו מה זה אדם חרדי.

היעד הוא להגיע תוך חמש שנים לייצוג הולם.

זאת לא הוראת שעה.

לא, זאת לא הוראת שעה.

לא תהיה הוראת שעה.

אני מגיש רביזיה.

יש אנשים שלא הבינו, ניסן. תסביר לצד הזה.

לא, לא צריך להסביר. יסבירו אחר כך.

לפי הבנתי, התיקון הזה לא מעשי מול שירות המדינה.

יהיה זמן לדיון הזה. אני מגיש רביזיה.

יש הסתייגות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי. מי בעד ההסתייגות?

לפני כן, צריך לכתוב הגדרה של חרדי.

מה ההגדרה?

ההצעה כאן היא כן להגדיר חרדי בדומה למה שהוחלט בהחלטת הממשלה בנושא של שילוב חרדים בהתאמה לחקיקה. אני מקריאה ואחר כך אני מבקשת שנוכל בכל זאת לעשות את תיאומי הנוסח.

"חרדי" – יהודי שומר מצוות אשר מתייחד בהקפדה הדתית שהוא נוהג בדרכי חינוך, אופי הקהילה ואורחות החיים המבחין - - -

לא רק גבר אלא גם אישה.

כן. ברור. יהודי שומר מצוות, זה כולל גם אישה. בכל מקרה, אני תכף מסבירה שאלה גם נשים.

"חרדי" – יהודי שומר מצוות אשר מתייחד בהקפדה הדתית שהוא נוהג בדרכי חינוך, אופי הקהילה ואורחות החיים המבחין בינו לבין שאר היהודים שומרי המצוות ואשר מתקיימים בו התנאים הבאים:

לגבי אישה שמתקיים בה אחד מאלה –

מקום הלימוד של ילדיה עד גיל 18 הוא מוסד חינוך חרדי שנמצא בפיקוח המחוז החרדי במשרד החינוך ושמתקיים לגביו אחד מאלה:

עד גיל 13, כפי שתיקנו בחוקים אחרים. יש כאן בעיה של מוסדות תיכוניים, מוסדות תורניים אבל הם תיכוניים והם לא נכנסים להגדרה של מוסדות חינוך. גם בחוקים אחרים, גם בחוק הגיוס, אמרנו עד גיל 13.

הבקשה היא להגביל את זה עד גיל 13 ולא עד גיל 18.

בתי ספר שהם תיכוניים.

יש בתי ספר שאין להם הגדרה חרדית.

הכוונה שלנו בהגדרה הייתה לכלול כל מי ששייך לקבוצה. אפשר לתאם. זה חלק ממה שרצינו לדבר עליו בתיאום. אנחנו פנינו לדבר על כך. אפשר אחר כך לדבר על ההגדרה. תגידו מה הפגמים בהגדרה ונדבר עליהם.

אם כן, עד גיל 13.

עד גיל 13.

בית ספר רשמי.

בית ספר מוכר שאינו רשמי שפועל ברישיון ולפי הכרה כדין שפונה לאוכלוסייה החרדית בלבד.

מוסד חינוך שניתנה לגביו הוראת פטור לפי סעיף 5(א) לחוק לימוד חובה.

מוסד חינוך תרבותי ייחודי שניתן לו רישיון והכרה מכוח חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008 (להלן – ישיבה קטנה).

בעלה למד במוסד חינוך חרדי כאמור בסעיף קטן (א) עד גיל 18.

גם כאן עד גיל 13.

או במוסד המנוי בתקנות שירות הביטחון.

למדה במוסד חינוך חרדי כאמור בסעיף קטן (א) עד גיל 13.

מקום הלימוד שלמד בו כאמור לגבי אישה.

למד במוסד חינוך חרדי כאמור בסעיף קטן (א) עד גיל 13.

לגבי הגיל אנחנו רוצים שהוועדה תסמיך לבדוק אחר כך.

בסדר. יבדקו את זה. זה ייבדק אחר כך. יהיה לכם זמן בגלל הרביזיה.

אני אומר בלי קשר לרביזיה.

קיבל פטור משירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 בשל השתייכותו לאוכלוסייה החרדית.

יכול היה לקבל פטור משירות צבאי כאמור אולם בחר לבצע שירות צבאי או אזרחי.

אנחנו עוד נחדד את זה.

יש הסתייגות של אוסאמה סעדי. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מבקש רביזיה.

בסדר. רביזיה.

אנחנו נצביע על החוק עצמו עם התוספת ואני מודיע שאחר כך נגיש רביזיה כדי לאפשר את מה שהיה צריך לעשות לפני כן ולצערי לא עשו.

אני מבקש לאפשר לשרת המשפטים, אם היא תרצה, להסתייג.

אמרתי שתהיה רביזיה ואז תוכל לעשות הכול.

מי בעד אישור הצעת חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 לפי הנוסח שהוקרא כרגע ועם התיקונים? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הצעת חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, נתקבלה.

רביזיה.

הצעת החוק אושרה. אני מגיש רביזיה. גם אני מגיש.

גם אני מגישה רביזיה.

תודה רבה.

חוזרים לכאן חברי הוועדה המשותפת. אנחנו צריכים לעשות הצבעה על הרביזיה ואחר כך נמשיך את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.