הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 362

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, כ"ג בחשון התשע"ז (24 בנובמבר 2016), שעה 16:23

פרק ה' כולו (אנרגיה), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיף 6, תיקון הוראות המעבר לעניין חיבור מפעלי תעשייה לגז טבעי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

רועי פולקמן

יאשה יורבורסקי - הממונה על ענייני הנפט, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

צחי בר ציון - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חיים מלמד - רשות הגז הטבעי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

עדי חכמון - רכזת אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - אגף התקציבי, משרד האוצר

עפרי גופר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יערה למברגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אילן לנדסמן - סמנכ"ל הסמכה, הרשות להסמכת מעבדות

נתנאל היימן - מנהל אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים

יותם אדמי - עו"ד, יועץ משפטי, סופרגז

יצחק טל - מנהל תחום גז טבעי, אמישראגז

בוריס סגלין - מהנדס דור אלון טכנולוגיות גז

אילן מירון - סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, פזגז

ברוך פוקס - מנהל טכני תחום הגז הטבעי, פזגז

איתי עצמון

לאה ורון

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ה' כולו (אנרגיה), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיף 6, תיקון הוראות המעבר לעניין חיבור מפעלי תעשייה לגז טבעי

אנחנו פותחים את הישיבה. על סדר היום פרק ה' (אנרגיה), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

אני מבקש להיות ממוקדים. אני מקווה שהבאתם את זה מבושל ומוכן, כך שאנחנו נוכל רק להעיר הערות קצרות ולצאת לדרך.

על הרקע דיברנו בפעם הקודמת. השאלה אם אתם רוצים שנחזור עליו.

לא. אין צורך.

מהפעם הקודמת יש בנוסח כמה שינויים שנעמוד עליהם. אתם רוצים שנתחיל בהקראה? להקריא סעיף ולהסביר אותו?

כן.

פרק ה': אנרגיה

תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי)

בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 –

בסעיף 8ט -

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) הרשות להסמכת מעבדות תיתן החלטתה לעניין הסמכת גוף בודק כאמור בסעיף קטן (ב) תוך חמישה חודשים מהמועד שבו הוגשו לה כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה בהתאם להוראות לפי סעיף זה".

אתם תראו בהמשך שאנחנו בעצם מקצרים את תקופת המעבר ואנחנו בעצם מאפשרים לגופים להמשיך בבדיקות זמניות עד תום תקופת המעבר רק אם הם הגישו לרשות להסמכת המעבדות את המסמכים לצורך קבלת אישור קבוע וכצעד משלים לזה אנחנו גם מגבילים את הזמנים של רשות להסמכת מעבדות וזה גם מתואם אתם.

שאלה אם אנחנו נוגעים בזה. כמה גופים מאז שחוקקנו את החוק קיבלו אישור קבוע לבדיקות?

אפס.

מרשים מאוד. כמה זמני?

ארבעה גופים.

למה אפס?

זו בדיוק הבעיה. לכן אנחנו עושים כאן את התיקון שמיד נגיע לסעיפים בו. אנחנו רוצים ליצור מצב, לתמרץ אותם להגיש את המסמכים. נוצר איזשהו מצב שבעצם נוח לאותם גופים להמשיך בתקופת המעבר ולא להגיש את הבקשה כי זה מחיל עליהם כל מיני חובות כמו לפתוח סניף בארץ וכל מיני דברים כאלה ואחרים, ואנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת.

זה בא להתנות את זה.

התקן בסופו של דבר אושר ב-30 ליוני 2016. לקח עוד זמן מסוים, אני לא זוכר בדיוק כמה, חודשיים או משהו כזה, עד שהרשות להסמכת מעבדות פרסמה את התנאים להסמכה. השלב הראשון של התנאים להסמכה דורש הגשה של סט מאוד מאוד גדול של מסמכים שמתברר שהוא לא כזה פשוט. אנחנו יודעים שיש גופים שעובדים על זה אבל הם עוד לא התחילו.

כמה זמן לוקח לרשות להסמכת מעבדות לאשר מעבדה כגוף בודק?

עכשיו קבענו שבתחום הזה מיום הגשת המסמכים היא תצטרך לאשר תוך חמישה חודשים, וזה תקדים. בדרך כלל אין לה מגבלה של לוחות זמנים.

זה לא הרבה זמן.

לא.

אני למדתי שזמן הוא מושג יחסי.

הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אני סמנכ"ל הסמכה. תקופת ההסמכה, התקופה שלוקח להסמיך, מאוד שונה בהתאם למוכנות הארגון. בדרך כלל שישה חודשים ועד תשעה, 12 או יותר. אנחנו נעשה את כל מה שנדרש מבחינתנו על מנת לעמוד במסגרת הזמן הזאת שהוגדרה של חמישה חודשים.

חברת פזגז. לצערי הרב אני כופר בכל השיטה ואני לא בטוח שכל הגופים האלה בכלל צריך אותם כי למיטב ידיעתי – ואני מהנדס מכונות ומהנדס גז כבר די הרבה שנים – זה התחום היחידי שבעצם יש מעין הליך מייגע וארוך שבו בעצם מהנדס עושה תכנית ואחר כך צריכים לבוא כל מיני גופי בדיקה ולבדוק את התכנון שלו. למיטב ידיעתי זה לא נמצא בשום תחום אחר בארץ. אני חושב שהיום מישהו רוצה להקים מפעל, ולא משנה אם זה מפעיל כימי עם חומר מסוכן - - -

זה קיים בחוק התכנון והבנייה.

מר מירון, לא משנה עכשיו אם אתה צודק או לא. גז הוא מסוג הדברים שכאשר התחלנו את הסיפור, זה כמו בחתונה קתולית. נשאלו כולם האם יש להם התנגדות או לא. ברגע שאף אחד לא התנגד, יצאנו לדרך. זאת אומרת, אנחנו כבר בחלק שהוא אחרי הדיונים. אתה בעצם עכשיו מחזיר אותנו אחורה.

אולי זה בעצם תוקע את הענף הזה וכתוצאה מכך כל כך מעט מפעלים עוסקים בגז טבעי.

אני קצת מומחה לסיפורים שלכם ולסיפורים של הממשלה. שמעתי את אלה ואת אלה. אני חושב שיש כאן שילוב של דברים של כולם. אנחנו מנסים לתת את המענה. אני חושב שעשינו מהפכה מאוד גדולה, לפחות חוקתית, מבחינת החקיקה והתקנות שלא הייתה כדוגמתה.

לכן אני אומר לך את הדבר הבא. אצלנו בבית הכנסת אומרים, יש שלב שזה הופך להיות דיון על מה שכבר לא יהיה. יכול להיות שבשנה הבאה אבל עכשיו זה כבר מאוחר.

הדבר שבעצם חסר זה אולי מתקיני גז מוסמכים שלא קיימים היום בשוק.

זה מעכב אותנו. בוא נדבר על הנושא עצמו.

אני מעכב אתכם אבל מתי שהוא צריך לעשות את זה.

מי יכול להגיד לי מה העלות. כמה עולה הסמכה כזאת?

אני יודע להגיד. עלות ההסמכה לנושא של חיבור מפעלים לגז הטבעי היא 35 אלף שקלים. זה כרוך בלא מעט ימי עבודה כולל ביצוע מבדקים בשטח של הגוף הבודק.

לגוף הבודק?

כן. זה אחת לשנתיים. הבדיקה היא לא חד פעמית.

זה שאתה מקבל רישיון לבדיקה. היום בתחום התקינה זה עולה הרבה יותר. אתה צריך להיות מוסמך.

על כל שנתיים 35 אלף שקלים. זה לא מעט.

כדי לשמור על כשירות.

זה לא מעט.

אני מנהל טכני של תחום הגז הטבעי בפזגז. לפי מה שאני שמעתי מחלק מהמועמדים להיות הגופים הבודקים הקבועים, מדובר על סכומים הרבה יותר גבוהים. 35 אלף שקלים זה מה שצריך לשלם לרשות להסמכת מעבדות.

זאת עלות ההסמכה מבחינת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

מבחינתם, אבל הם צריכים להשקיע. מאחר ובפועל כל הגופים האלה נכון לעכשיו אין להם בארץ שום דבר, הם צריכים להשקיע בהקמת אופרציה וכולי.

זה ברור אבל זה חד פעמי, להקים תשתית רלוונטית.

אתם שאלתם כמה כסף זה עולה. אני שמעתי סכום של 150 אלף.

להקים את העסק, אתה מקים את העסק. ברור. זה כמו תעודת כשרות ומסעדה. אני מקים מסעדה, אני צריך להשקיע שני מיליון שקלים אם אני רוצה מנורות מזהב. כל חודש אני משלם להם עבור תעודת כשרות.

אני מציע לבחון. האם מישהו באמת בחן או ניסה לבדוק את העלות, כמה צריך לשלם? אמיר, זה אולי בתחום שלכם אבל אני באמת לא יודע. כל הזמן אומרים רגולציה וכספים והוצאות. אני מבקש בעוד חצי שנה - אני חושב שזה זמן מספיק כדי לעשות את הבירור – לברר לגבי העלות של ההסמכה. בכלל, אני רוצה מה שנקרא את סיפור הדרך של עלות ההסמכה. כמה צריך ולבדוק לי. לא ללכת ולשאול האם זה מה שעולה. אמיר, תחשוב על זה שזה נגרע מקופת המדינה.

זה רק אומר שהוא מעריך את העבודה שלו.

נכון. אני אומר, תחשוב על זה כאילו זאת הכנסה שאתה מרוויח או מפסיד.

נבדוק.

תבדוק את זה. אני רוצה באמת לדעת את העלויות, אם כבר אנחנו עוסקים בעניין הזה.

מרכיבי העלויות.

מרכיבי העלויות. איך זה מגיע ל-35 אלף שקלים ואולי יותר.

אולי מפסידים עלינו.

יכול להיות. לא יודע.

עדי מתכוונת שאולי צריך להעלות את המחיר.

דור אלון. שאלה למשרד התשתיות ויכול להיות שלא למשרד התשתיות אלא להסמכת מעבדות. שמעתי ואני יודע שחלק מהמעבדות מעדיפות לא להמשיך את תהליך ההסמכה עד הסוף מפני שאלה גם עלויות וגם כמו שנאמר כאן התחייבות שיהיה כאן נציג של החברה אתה הם יצטרכו להתקשר בהסכמים. השאלה אם מישהו עשה בדיקה האם בכלל קיימת כדאיות למספר מעבדות בארץ. אם אנחנו מדברים על עשרה פרויקטים בשנה, מה עלות הבדיקה שהם יצטרכו לגבות מאתנו על מנת להחזיק את הגופים.

סליחה שאני מתפרץ אבל ברור מה אתה אומר. אבל זה השוק הפרטי אמור לקבוע. כל התהליך שנוצר כאן לפני שנה היה כי אנחנו לא רוצים לראות עשרה פרויקטים. אתה צודק במאה אחוזים שאם אלה עשרה פרויקטים, מן הסתם לא צריך לא שתי מעבדות ולא ארבע מעבדות אלא אולי אחד שיבוא לבקר כאן פעם בשנה מחוץ לארץ. כל ההליך שנבנה כאן הוא לא בשביל עשרה פרויקטים. אנחנו רוצים כמה חברות כדי שיהיו כאן מאה פרויקטים בשנה. דרך אגב, זה לב הדיון על החוק, איך עושים מאה פרויקטים בשנה.

חברת סופרגז. אדוני היושב ראש, כמו חבריי כאן שכולנו בסופו של דבר מתעסקים וחיים את השטח הזה, גם אנחנו, מהבירור שעשינו מול הגופים הבודקים, עולה תמונה שונה של המניעה שלהם להיכנס לתוך התהליך הזה שלא קשורה לזה שנוח להם המצב הנוכחי. גם הם היו רוצים להיות גופים של קבע ולצאת מתוך ההוראות של תקופת המעבר. יש גם עלויות, לא יודע להגיד אם הן ישירות לרשות להסמכת מעבדות אבל נובעות מפרוצדורות שבאות מסביב, ניגוד עניינים וכל מיני דברים כאלה. בניגוד למה שנאמר כאן, לדעתי המצב, התקנות הנוכחיות, ייצור את זה שיהיה עוד פעם המצב שבגללו יצאנו לדרך, שרק מכון התקנים יכול לאשר. אנחנו נהיה בלי גופים בודקים, לא זמניים ולא קבועים, ואז השוק לא יהיה עשרה מפעלים אלא יהיה שני מפעלים.

לא הבנתי את עניין מכון התקנים בהקשר הזה.

לא יהיו גופים בודקים.

אם לא יהיו גופים בודקים, אנחנו חוזרים למצב של מכון התקנים.

הבנתי.

בלוחות זמנים, אדוני היושב ראש ביקש גם לראות תוך חצי שנה את העלויות של הדבר הזה, לפי נוסחן הנוכחי של התקנות, עוד חצי שנה מהיום אנחנו כבר נהיה אחרי תקופות המעבר אלא אם כן מישהו כבר התחיל בתהליך.

היינו אמורים להיות כבר לפני חצי שנה.

הכול ברור. היה נוח לכולנו להיות אחרי תקופות המעבר האלה ושהגופים הזמניים יהיו קבועים

ושנוכל להמשיך ולרוץ.

צריך להתקדם כי הבעיה שלנו, אדוני היושב ראש, היא לא העניין הזה אלא הבעיה היא איזה חסמים יש דווקא למתחברים. כל האירוע שמתואר כאן הוא כי אין שוק.

נכון.

כל הבעיות כאן ייפתרו אם יהיו בשנה מאה מפעלים. אני חושב שהאירוע החשוב כאן בתיקונים הוא האם אנחנו עושים עוד דברים, גם בתקציב הזה, וכבר דיברנו על זה בסיבובים קודמים, מה אנחנו עושים כדי לגרום לכך שיהיו מאה מפעלים בשנה שיתחברו ולא עשרה. אם יהיו עשרה, הדיון הוא עקר.

אני רוצה להמשיך מהנקודה שאמרת כי הדברים קשורים במישור בראייה שלנו. המפעלים צריכים שיהיו להם שניים-שלושה דברים כדי שהם באמת יוכלו לרוץ ואנחנו חיים את המפעלים.

אז בוא נגיע לסעיפים.

חשוב לי להגיד את זה כי זה קשור לעניין. הראשון הוא שהגופים הבודקים שיהיו להם יהיו כמה שיותר ולא יהיו רק מכון התקנים.

זה ברור.

זה קשור לנושא הזה.

זה מטופל.

הנושא השני הוא זה שמפעל שהתחיל תהליך מול גוף בודק, גם גוף בודק זמני, יוכל לסיים אותו. אנחנו עוד מעט נדבר על מה זה התחיל תהליך. שמעתי כאן דברים. אני אומר שההגדרה שיש כרגע, אני לא רוצה להשתמש במילים חריפות מדי אבל זה מרגיש כאילו המפעלים נלקחים באיזשהו מקום כבן ערובה בשביל לעודד את הגופים הבודקים. אנחנו עוד מעט נגיע לזה וגם לעניין התקן ונדבר על הכול.

תודה. שאלה נוספת. יצא תקן שמקל על המפעלים. נכון? למה אי אפשר לאמץ אותו בתקופת המעבר?

תיאורטית אפשר לעשות הכול ואפשר גם בחקיקה לעשות הכול אבל אנחנו מנסים להסביר את הרציונלים. הגופים הוסמכו. הרעיון הכללי היה שבסוף מי שיסמיך את הגופים, תהיה הרשות להסמכת מעבדות בהתאם לתקן ובהתאם לכללים שקבועים בעולם ולכן זה גם לוקח את כל הזמן שזה לוקח. כדי ליצור איזשהו פתרון למצב שנוצר, השר הסמיך והשר מסמיך לפי איזשהו סעיף ולפי איזה שהם עקרונות שנועדו לתקופת המעבר. הוא בודק. ההסמכה ובחוק שכתוב הוא בעצם צריך לבדוק שאותם גופים כשירים לבדוק לפי התוספת הרביעית ולא לפי התקן. לכן אנחנו מעדיפים לא ליצור את השעטנז הזה ולסגור אחת ולתמיד כמה שיותר מהר את התקופה.

כל עוד מקלים, אנחנו רוצים שהמפעלים יוכלו להתחבר.

זו בדיוק המטרה.

ההקלה המשמעותית נעוצה בתוך התקן. אתם באים ואומרים גופים זמניים לא ייתנו לפי התקן כאשר אתה בא ואומר שהשר יסמיך לתת לפי התוספת הרביעית שזה ה-איג'יד, אותו איג'יד שבשבילו יצאנו לדרך, אבל כשבאו וחוקקו את זה לא דובר בכלל על תקן. נעשה כאן קישור בין שני דברים לא קשורים.

זה אומר שאנחנו צריכים לאפשר בתקופה הזמנית גם לפי התקן וגם לפי המצב הזמני. אין אופציה אחרת. אי אפשר להמשיך עם האירוע הזה. לא יודע כמה זמן זה ייקח אבל אחרת לא יהיו מפעלים ואנחנו ניפגש כאן בחוק ההסדרים הבא שיהיה בעוד שנתיים. בוא נתקן את זה עכשיו.

למה פולקמן לא צודק.

קודם כל, הוא תמיד צודק. הנקודה היא כמו שאמרתי, אפשר לעשות בחוק מה שרוצים אבל בסוף יש הגיון לכל התהליך הזה.

תגיע להיגיון.

אני מסביר. השר בדק לפי התוספת הרביעית.

עם מי בדק?

כאשר הוסמכו אותם גופים.

אתה אמרת שהשר בדק ואני רוצה לברר.

השר עצמו לא בדק אלא מי שהיה צריך לבדוק, בדק. השר נתן אישור. בסופו של דבר צריך לראות מה הסעיף אומר. הסעיף שאתם חוקקתם, אתם לא חוקקתם אותו סתם, כי זה נועד לתקופת מעבר. בסופו של דבר המטרה של כולנו. לא היה תקן.

אז לא דובר על תקן.

אני יודע שלא היה תקן. לא הפרעתי לך ואני אשמח אם תיתן לי לסיים. בסופו של יום המטרה של כולנו, וכאן אני אומר שפולקמן צודק, היא לסיים את התהליך. אני חושב שככל שאנחנו נערבב בין תקופת המעבר לתקופה הזמנית, בעצם האינטרס של כל הגורמים, ואנחנו רואים אותם כאן מתחת לפני השטח, יהיה להמשיך את התקופה.

אני אומר לך מה הבעיה שלי. ישבנו בלילה לנסח את הניסוח הזה ועמלנו כדי לעשות את ההפרדה הזאת, אלא אני רוצה להזכיר ליערה ולעדי שכבר היינו אמורים להיות עם עשרות מפעלים מחוברים.

מה מפריע לי בכל התהליך, שבאמת כשאנחנו מדברים על כך שאנחנו עובדים לילות כימים, זאת לא מן הפה ולחוץ ולא מליצה אלא זה מה שקרה. אנחנו כאן ביום חמישי ובימים כאלה אני רגיל להיות עם החברים שלי בקנטינה, עם חבר'ה מהגדוד אבל אני כאן. בסוף עשינו וי ולא קידמנו כלום. אם לא יקרה כלום באמת בשנתיים הקרובות, ולא משנה למה, בשביל הפנטזיה שאנחנו אומרים לסדר את השוק בצורה שאתה לא נוגע עד שהכול ייגמר, בינתיים אנשים יכולים לפעול.

אני מבקש להוסיף משהו בעניין הזה. בסופו של דבר התקן לוקח את התוספת הרביעית שהוא ה-איג'יד ומוריד ממנו דרישות. כלומר, גופים שקיבלו הסמכה לפי התוספת הרביעית יכולים לבדוק לפי התקן. זה שהאוצר אמר שהם יכולים לרוץ עם ה-איג'יד, בוודאי ובוודאי אומר שהם יכולים לרוץ עם התקן. אלה לא שני דברים שונים ואת זה אמרו לי כל אנשי התפעול שבדקנו אתם.

רשות הגז הטבעי, סגן מהנדס ראשי. אני במקצועי מהנדס וגם חבר ועדה של תקן ולכן כל מה שאני אומר, תתייחסו בהתאם בבקשה. התקן לא מקל. זה דבר ראשון. יש פרקים מסוימים שמקלים ויש פרקים מסוימים שממש יותר קשים לביצוע. התקן הוא לא מקל. אלה פשוט דרישות אחרות.

אחת הסיבות שאנחנו קבענו תקופת מעבר, אם אתם זוכרים, הייתה שרשות להסמכת מעבדות לא יכולה להסמיך ללא תקן. למיטב זיכרוני הייתה סיבה שקבענו תקופת מעבר ונכנסנו לזה.

הדבר האחרון שרציתי להגיד. כדי לבדוק את הגוף שהוא מסוגל באמת לבדוק לפי תקן, אנחנו צריכים לפתח מערכת דרישות ונהלים כדי לבדוק ולהסמיך את הגופים. אנחנו לא גוף שיודע לעשות את זה. אנחנו גוף שיודע לבנות מערכות ותשתיות גז טבעי. לנו זה ייקח הרבה יותר זמן מאשר זה ייקח לגוף מקצועי שיש לו שם, הרשות להסמכת מעבדות, והוא מוכן לעשות את זה ויש לו כוח אדם ויש לו תקציבים ויכולות. תודה רבה.

אפשר לשאול שאלת הבהרה? מה ההבדל בין היכולת של הגופים הזמניים לבדוק את הדרישות שקיימות היום בתוספת הרביעית והם מקבלים הסמכה משר האנרגיה לבין היכולת של השר להסמיך את הגופים לבדוק גם את דרישות התקן?

זה בדיוק מה שחיים ניסה להגיד. אם עכשיו השר בתקופת המעבר יצטרך לעשות את כל התהליך, ושמענו עכשיו שהגוף המוסמך לזה, שזה כל מה שהוא יודע לעשות, לוקח לו חצי שנה, אז אנחנו באמת חושבים שהשר יוכל לעשות את זה תוך חודש באותה איכות.

לגבי הגופים הזמניים. בגלל תקופת המעבר וגם, כמו שאני מזכיר לכם, הסעיף עצמו היה הרבה יותר מקל בדיוק בגלל הנושא של תקופת המעבר ולכן גם לא היו דרישות לא של ביטוחים מאותם גופים, לא היו דרישות של נציגות בישראל, ויש לזה השלכות. אבל ההקלה בדרישות נועדה בגלל שהכול נועד לתקופת המעבר מתוך הבנה שתקופת המעבר תסתיים תוך חצי שנה. בינתיים מה שקורה, תקופת המעבר מתארכת ומתארכת וזה לא נכון לאף אחד מאתנו להמשיך את המצב הזה.

בתום החצי שנה עוברים מאה אחוזים רק לפי התקן?

כן.

זאת אומרת, כל האירוע הזה הוא חצי שנה.

אם הוא הספיק להסמיך מעבדות.

יש את מכון התקנים. מכון התקנים כבר עכשיו יכול לעבוד לפי התקן.

התיקון שאנחנו מציעים מביא לסיום של תקופת המעבר.

תוך כמה זמן?

עד ה-1 ביולי. יכול להיות שבסופה לא יהיה אף גוף מוסמך.

שיכול להיות לפי התקן.

פרט למכון התקנים.

פרט למכון התקנים שאוטומטית מוסמך.

תודה. חבר'ה, טחנו את זה מספיק. בואו נמשיך.

בסעיף 8טו -

בסעיף קטן (א)(2)(א), במקום "עד תום שלוש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן" יבוא "עד יום ח' בתמוז התש"פ (30 ביוני 2020)".

בואי נסכם שאת מקריאה ועוצרת בתיקונים. עשינו כבר את הדיון הזה.

נכון.

בסעיף קטן (ב) -

האמור בו יסומן "(1)" ובו, במקום "בתקופה של שנה מיום התחילה יחולו הוראות סעיף 8י" יבוא "הוראות סעיף 8י יחולו לעניין מיתקן כאמור בפסקה (2)(א) או (ב), בתקופות האמורות בה, והכל".

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) (א) לעניין מיתקן כאמור בסעיף קטן (ד)(2) – בתקופה של חצי שנה מתום התקופה כאמור באותו סעיף קטן.

(ב) לעניין מיתקן כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – בתקופה של חצי שנה מתום התקופה כאמור באותו סעיף קטן"?

ׁ

ׁ(3) בסעיף קטן (ג) -

בפסקה (2), אחרי "בתוספת הרביעית" יבוא "אישור לפי פסקה זו לגבי מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יינתן עד ל יום ג' באדר התשע"ז (1 במרץ 20127) ולגבי לכל מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור – עד ליום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017)".

בפסקה (3), בכל מקום, במקום "מכון התקנים" יבוא "הגורמים המנויים בפסקה (1)" ובמקום "וגוף בודק כאמור" יבוא "וגוף בודק כאמור ברישה לפסקה זו".

אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) אישורים שניתנו לפי פסקה (2) יעמדו בתוקפם עד ליום ה' באייר התשע"ז (1 בפברואר 2017), אלא אם כן נקבע בהם מועד מוקדם יותר.

אני מציע שתעצרי כאן. אם תוכלי להתייחס לשאלה מה קורה לאחר תום תקופת המעבר, לאחר 1 ביולי אם אין גופים בודקים חדשים.

רק מכון התקנים.

נשאר רק מכון התקנים.

כן.

הצלחה רבה למפעלים בישראל.

כשבנינו את המודל עם כל הגופים הבודקים וכל החוק שהעברנו כאן בשנה שעברה, היו עלויות בדיקה במכון התקנים, אם אני זוכר נכון, סדר של 190 אלף שקלים למיתקן והרבה מאוד זמן. בינתיים גם מכון התקנים הוריד את המחירים שלו ואנחנו גם יודעים שהיו שינויים במחירי הנפט שגם הם משפיעים על השוק הזה. הייתה איזו מוטיבציה של המפעלים ללכת ולעשות את ההסבות. אנחנו יודעים שכנראה היום המצב בשוק הוא קצת אחר ויכול להיות שירדה באיזושהי מובן המוטיבציה אבל הנחנו כאן תשתית שכאשר תעלה המוטיבציה ואיך שהמפעלים ירצו להתחבר לגז, אפשר לייצר כאן תחרות. זה לא אומר שאנחנו כממשלה או כמחוקק יכולים להבטיח שהם גופים בודקים שאינם מכון התקנים. אנחנו לא יכולים לחייב גופים בודקים להיכנס לעסק הזה. בסוף יצרנו תנאים שהשוק יחליט כמה.

אבל אנחנו כן יכולים, וזה כן עלה, להפוך את זה ליותר כדאי. למשל, לוחות הזמנים יהיו קצרים יותר כי יהיו תשתיות יסוד, קרי, הצינורות המובילים הראשיים. הרי אם אני מפעל באזור תעשייה בבאר-שבע וכדי לחבר אותי ייקח עכשיו שנה כי בכלל אין את הצינור שמביא לי לאזור התעשייה, ברור שזה גם שיקול.

הגדלנו בגלל ירידת מחירי הנפט, הגדלנו משמעותית את התמריצים שאנחנו נותנים למפעלים לעשות הסבות לגז טבעי. הגדלנו את שיעור המענק ויש השתתפות ממשלתית בעלות ההסבה. מעבר לכך, בתקציב הקרוב אנחנו ניתן תקציבים גם לחיבור של צרכנים מרוחקים, לסבסוד של חיבור של צרכנים מרוחקים וגם לשדרוג של קווים של חברות החלוקה. כל הדברים האלה, סך הכול, ביחד, כ-250 מיליון שקלים לשדרוג הקווים ולצרכנים מרוחקים ועוד 65 מיליון שקלים לתחנות תדלוק שאמורות גם לעזור לחברות החלוקה.

זה יספיק כדי להכניס אותם.

למיטב ידיעתנו יש גופים שמעוניינים ללכת להסמכה המלאה ולוחות הזמנים שיצרו כאן צריכים להביא לכאן שהם כן יוסמכו.

עוד דבר אחד שצריך לקחת בחשבון הוא שהיו קצת עיכובים בחלק אחר של התהליכים שהיו צריכים לבוא בד בבד, שזה כל הנושא הסטטוטורי ועכשיו סוף סוף התקנות נכנסות לתוקף, מה שצפוי עוד יותר לייעל את התהליכים. זאת אומרת, זה המון תהליכים שעובדים במקביל שקצת נתקעו ואנחנו מקווים שכולם ישתחררו.

תהיו שרירותיים במובן של כמה שאתם יכולים להקל על התהליכים במפעלים.

זה מה שאנחנו עושים.

עוד מעט, חבר הכנסת פולקמן, אתה תראה שבפועל זה לא בדיוק מה שקורה, כשאנחנו נגיע למפעלים שהתחילו תהליך הסבה והתקשרו עם גוף.

אני רוצה להגיד מילה לגבי מכון התקנים, ברשותכם. אני מזכיר שהסיבה שמפעלים לא הלכו למכון התקנים לא הייתה קשורה רק למחירים שלו אלא הייתה גם קשורה לזמן שלקח לו לבדוק. לשירות. אומרים כאן משרדי הממשלה שאנחנו מבחינתנו, מאוד יכול להיות שכן יהיה רק מכון התקנים.

שוב, זה שוק חופשי. יש תהליך מזורז לגופים בודקים.

צריך גם לעודד.

תיאורטית יכול לקרות מצב בעוד חצי שנה שיהיה גוף.

אני רוצה שכמו שהממשלה הבינה שצריך לעודד מפעלים ולתת מענקים, היא תראה גם אם אפשר לעודד גופים להיות גופים בודקים ולעזור להם כדי שלא נהיה רק עם מכון התקנים כי אז אנחנו נמצא את עצמנו באמצע 2017 במקום שהיינו בו באמצע 2015.

חבר'ה, ברשותכם, אני הייתי בכל הדיונים. אני לא חוזר עליהם. מה שאנחנו עושים ברגע זה, אנחנו חוזרים על הדיונים של עצמנו, גם הדיון של לפני שנה וגם עכשיו. אני לא מתכוון לעשות את זה. אני מבין ללבכם ולכן כל השינויים כאן, כדי לייצר את המצב החדש. אני מקווה. אתה יודע מה? קצתי מלרצות שתהיה שלמות. אני לא מציע לאדוני להמתין ליום שהכול יהיה שלם.

אם יש תיקון ספציפי, ניחא.

שלחנו אותם, עשו עבודה, יותר טובה, היא לא מושלמת, אבל אני הרי מקשיב. אני יודע שזה לא שלם. כבר אין לי כוח לחזור ולומר שצריך וצריך וצריך. לכן אני מציע לנו להתכנס ואם יש הערות שהן הערות שאתה אומר לעצמך שאתה חייב להעיר אותן, אז בבקשה.

הסעיף עליו דיברנו, אמרנו שאנחנו סוגרים את זה לתקופת המעבר ביולי ומה שהקראתי עכשיו הוא שאנחנו לא מאפשרים לשר יותר ממועד מסוים לתת אישורים לגופים זמניים.

בנוסף אנחנו בעצם קובעים פקיעת תוקף של אישורים זמניים שקיימים אלא אם הגוף כבר פנה לרשות להסמכת מעבדות והעביר את כל המסמכים הדרושים. במקרה כזה הוא יוכל להמשיך לפעול כגוף בודק זמני עד סוף תקופת המעבר. זה סעיף שהייתי באמצע הקראתו, סעיף (ג)(5).

הוספתם "אלא אם כן נקבע בהם", באישורים.

כן. יכול להיות שיש אישורים שבלי קשר לא אפשרו את זה עד סוף תקופת המעבר.

אם תקופת המעבר תוארך לפי מה שאתם מציעים?

תקופת המעבר תהיה עד ה-1 ביולי.

היא לא תוארך.

אם הוא תוארך, היא תוארך רק לגבי מיתקן פריקה.

למה?

אנחנו כבר בהארכה השנייה. אנחנו רוצים להבהיר שאנחנו הולכים לעולם של המצב הקבוע ולא לתקופת המעבר. אנחנו רואים שכל פעם שאנחנו מאריכים את תקופת המעבר, זה לא גורם לכך - - -

התקן הוא חדש.

אנחנו מאריכים את זה שנה אחרי התקן.

אם תוכלו להאריך, לא נימצא במצב שתהיה תקופה ב-2017 רק מכון התקנים יוכל לבדוק.

קודם כל, יושבים כאן כמה אנשים ויש כמה אנשים שלא יושבים כאן שתוך פחות משנה יצרו שלושה תקנים ברמה בינלאומית. זה תקן אחד שאנחנו ראשונים בעולם. אין תקן כזה, תקן למיתקנים.

זה בזכות זה שהשר שלכם הוא שטייניץ.

זה בזכות כל החבר'ה שיושבים כאן. צריך לתת גם את המילה הטובה למכון התקנים שניהל את העניין.

למה הגופים המוסמכים לא צריכים יותר מדי זמן להכין את עצמם. למה זה תקן שעשינו אותו בשיא המהירות. גם לנו הוא לקח חצי שנה. היה לנו מצב במפעלי התעשייה, מצב נתון שמיתקני צריכה הם במצב כפי שידענו עליו ומה שדיברנו עליו בשנה שעברה. אנחנו היינו צריכים להמציא משהו יצירתי, איך לא לעצור בכלל את התעשייה אלא להמשיך עם הגז הטבעי. דבר כזה לא קיים בעולם כי כשאתה עובד עם המומחים הזרים, הם לא מבינים איך אפשר לאשר משהו שהוא לא עומד בתקן. הם לא מבינים דבר כזה ואנחנו כן יצרנו את הכלי הזה ועכשיו עם התקן האמריקאי, זה לקח לנו ממש מספר חודשים בלבד וגם זה היינו צריכים להתאים לאותה מסגרת, לאותה מטריה. הגופים המוסמכים באים מהתעשייה. לא רצינו שזה יבוא רק בגלל השם או שם החברה.

מה שהם לא מכירים, זאת המערכת המקלה. בסך הכול מה אומרת המערכת המקלה? אתה בא למפעל, אתה גוף בודק, אתה בדקת את המפעל לפי הניירות שיש לו ולפי מה שיש לו. אתה מסתכל מול התקן ואתה אומר נניח יש לך שישה פלוטים של הדברים, ארבע – יופי ושניים לא עומדים בתקן. אנחנו לא אומרים לא. בעל המפעל לוקח מומחה שהוא דווקא בתחום הזה, בהסכמה שלו שזה גוף בודק, והוא מקבל והתשובה היא אחת משלוש למרות שזה לא אומר דבר. אם זה בטיחותי, יופי. אם שום דבר לא יעזור, תחליף את החלק והדבר השלישי, אם אתה תעשה א'-ב', יתאים. זאת כל החכמה של התקן.

אנחנו באמת השקענו כל כך הרבה זמן. ישבנו במשך שבועות סגורים, מעבדנו רק על זה ושמנו בצד את כל העבודה כאילו אין לנו מה לעשות יותר. עכשיו כבר יש תקנים. יש את כל התקנים. תקן אירופאי כבר סגור לגמרי, תקן אמריקאי – יושבים עכשיו אחרי הערות הציבור ומקיימים דיון שני. עד סוף החודש הכול גמור. תקן שלישי, החבר'ה – אני הייתי במקום אחר – ישבו אתמול מהבוקר עד הלילה וסיימו אותו אחרי הערות הציבור.

זה נשמע מצוין.

קח את הדבר הזה. יש תקנים מסודרים.

כל הכבוד. באמת כל הכבוד על העבודה. בואו נראה שני דברים קורים. אחד, שלא ניתקע כך שאין גופים בודקים בארץ. בוא נחשוב תוצאה כי התהליכים מצוינים ואין לי מחלוקת. אבל שלא ניפגש כאן עוד שנה או עוד חצי שנה בדיון ולא יהיו גופים בודקים.

אנחנו ביחד צריכים לגרום למה שהחבר'ה מציעים, שיש דד ליין.

אדוני, אם אפשר להעיר הערות לגוף הניסוח של הסעיף. לדעתי נעשתה שם טעות ברמה המשפטית. התחלנו לדבר על זה קודם. סעיף קטן (ג) דיבר על כל פרוצדורת מתן האישורים וסעיף קטן (ד) דיבר על תקופת האישורים. סעיף קטן (ג)(5) המוצע מכניס את סוגיית תקופת האישורים לתוך המקום שלא היה אמור להיות. מה קרה. זה שלדוגמה כתוב כאן עד 1 בפברואר 2017, בסעיף קטן (5), כאשר בסעיף קטן (ד)(2) ו-(3) מדובר עד ה-1 ביולי 2017. כבר סתירה אחת.

מה עוד קורה כאן. מדברים על ה-1 בפברואר 2017 כאשר הסעיף שקראנו קודם לגבי אישור של בודק זמני למתקני גז טבעי דחוס ENG מדבר עד ה-1 במרץ 2017. עוד סתירה.

יש כאן עוד הרבה מאוד דברים. הרציונל הוא בסדר. הרציונל, אנחנו בעצמנו הצענו אותו למשרד האוצר והמשפטים. אמרנו, תנו תמריץ שמי שיגיש, יוכל לרוץ יותר זמן אבל בלוחות הזמנים שזה מצוי כאן, זה להערכתנו המבוססת מאוד יביא למצב שאנחנו רק עם מכון התקנים ואף אחד לא יוכל לעבוד. צריך להאריך כאן את לוחות הזמנים לפחות בחצי שנה.

התאחדות התעשיינים. עורך דין למברגר, ב-1 בינואר, גוף שהיום הוא מוסמך, היום הוא מוסמך אבל הוא לא רוצה להיות היתר קבוע, הוא יוכל לבדוק אחרי 1 בינואר או לא?

אם הוא עדיין לא הגיש מסמכים לרשות להסמכת מעבדות.

קודם כל, זה עד ה-1 בפברואר, הוא יוכל לבדוק.

הוא יכול ב-1 בינואר.

הוא יכול לבדוק עד ה-1 בפברואר. שנית, אם הוא כבר התחיל, וזה התיקון הבא, הוא כן יכול להמשיך בתנאים שתכף נדבר עליהם. למה ה-1 ביולי? אנחנו נסביר. זאת בעצם כל המטרה.

אולי חשוב להגיד שזה בכל מקרה צריך להיות עד ה-1 לדצמבר. ההארכה שהוועדה אישרה.

כן, אבל לא יצאו כללים להסמכה.

בסדר. מבחינת הגופים.

זאת אומרת, 1 בפברואר אנחנו נשארים עם מכון התקנים. זה מה שקורה, נכון?

הוועדה האריכה את זה עכשיו עד ה-1 בינואר ובעצם החוק נותן לנו אפשרות עד ה-1 בפברואר. בכל מקרה זאת הארכה ביחס למה שהיה קודם.

זאת אומרת, ה-1 בפברואר אנחנו עם מכון התקנים בלבד.

לא. יש גופים שכבר בתהליכים.

לא. אף אחד לא הגיש.

הגיש את כל המסמכים לשביעות רצון הרשות להסמכת מעבדות. יכולים עד יולי. ה-1 בפברואר הולך להיות יום שחור של תעשיית הגז הטבעי.

זה קשור לשאלתך למה אנחנו לוקחים מהשר את הסמכות להאריך עוד ועוד. אנחנו רוצים לייצר כאן מערכת תמריצים שתביא לזה שב-1 ליולי יש גופים אלטרנטיביים.

נגיד הגוף הבודק בא ואומר שהוא מבין, הוא יכול להגיש מסמכים עכשיו, לא לסיים את כל התהליך ואז הוא יכול לבדוק עד ה-1 ביולי.

לא. עד ה-1 בפברואר.

לא, כי אם אני בתהליך, אני יכול עד ה-1 ביולי.

עד ה-1 בפברואר הוא הגיש את המסמכים, יש לו הארכה עד ה-1 ביולי.

יופי. מצוין.

בזמן הזה יש חמישה חודשים לעשות את ההסמכה.

חמישה חודשים, זה מספיק זמן לעשות את ההסמכה. אתה אמרת שזה נשמע גבולי קצת.

זה זמן מאוד שאפתני אבל ניתן לעשות את זה.

זאת אומרת שגם אם הגוף הזה היה בסדר גמור.

בכמה זמן צריך להאריך את זה?

להערכתנו חצי שנה. אתה נגעת בדיוק בנקודה, חבר הכנסת פולקמן.

יש מחיר להארכה הזאת.

גם אם הגוף היה בסדר גמור, עשה הכול.

אנחנו לא מסוגלים לבדוק אותו, אז מה יקרה? אנחנו עושים כאן משהו שמראש ייכשל. ב-1 ליולי לא יהיו גופים בודקים במדינת ישראל. באמת תודה רבה. ב-1 ליולי לא יהיו כי הם יגישו את המסמכים.

איתן, צריך להאריך את זה.

לא תהיה תקופת מעבר של שבע שנים.

אף אחד לא דיבר על זה.

אני מסכם. אי אפשר להחזיק את החבל משני קצותיו וזה מה שכולנו מנסים לעשות, גם אתם וגם בדרכם נציגי הממשלה. אנחנו לאורך כל הדרך פעלנו כדי לקצר את ההליכים. כל הזמן ישבנו כאן בדיון לפני שנה וקבענו לוחות זמנים וחתכנו וחתכנו כדי לגרום לכך שהמערכת תתכוונן, כי מה קורה? היא לא זזה. אומרים שיהיה עוד זמן ויש זמן ויש זמן.

מצד אחד אנחנו רוצים לקצר את התהליך, פעמיים. ראשית, כדי להניע את המערכת שתעשה את העבודה יותר מהר, ושנית, זה גם חיסכון של כסף. רק לפני דקה ביקשתי שיבחנו את העלויות של ההסמכה.

לכן אני אומר את הדבר הבא. אני שואל שאלה ואל תקפצו. יש כאן חמישה חודשים. אני חושש להאריך את חמשת החודשים כי זה לא יסתיים ב-35 אלף שקלים ואני אומר את זה גם לכם.

לא יכול להיות שזה Back to back. זה פשוט ייפול.

הוא אומר שייקח לו חמישה חודשים לקבל הסמכה, אם הוא על הקשקש ולא מספיק, הוא לא יכול לבדוק ואז אוסרים עליו לבדוק.

אבל ברגע שהוא יקבל, הוא יכול לבדוק.

אבל הוא לא יקבל כי זה ייקח במינימום חמישה חודשים.

עדי, תחשבי, במקרה שהגוף מנסה להיות הכי בסדר בעולם, עד ה-1 בפברואר הגיש את כל המסמכים. לא ברור מה זה כל המסמכים אבל הוא הגיש. התחיל תהליך שלוקח חמישה חודשים.

תן לשר אופציה שאם נראה שאין מסמכים, יאריך בעד עוד חצי שנה. אופציה.

כל הבעיה היא בגלל שכל הגופים יודעים שיש גמישות וכל הזמן אנחנו מאריכים.

אתה צודק אבל זה להיכשל מראש.

חשוב לנו מאוד להפסיק את הגמישות. צריך להעביר מסר לשטח.

פברואר, הגשת מסמכים ואין לי בעיה עם זה אבל אז הגשתי מסמכים, אם בתוך חמישה חודשים לא קיבלתי אישור סופי, לא נותנים לי לבדוק. אומרת הרשות להסמכת מעבדות שחמישה חודשים זה שאפתני. אז מה ההיגיון? בוא נאריך. עד פברואר צריך להגיש מסמכים, אני חי עם זה בסדר, אבל את הזמן לקבל את האישור הסופי, תנו להם עוד זמן.

עד פברואר והחמישה חודשים יישארו חמישה חודשים. לשר תהיה סמכות, אם נוכח ש-, להאריך בחודשיים.

אני מעדיף שנאריך את זה בחוק ובלי לתת לשר גמישות.

להאריך רק את ה-1 ביולי.

רק למי שהגיש מסמכים.

כן. עם המסמכים אין לנו בעיה. חודשיים זה סביר?

מה שאנחנו הבנו מהגופים הבודקים זה שזה אומר שהם צריכים להביא את כל המסמכים שיש להם, של ה-איזו ולתרגם אותם.

די. סיכמתי.

אני מציע ברשותכם. אני מבין מה אתם מבקשים אבל תנו לי להציג את העמדה שלנו ולראות איך אנחנו מתכנסים. הניסיון אותנו מלמד שכאשר השטח יודע שיש גמישות, אין מה לעשות, אנחנו ישראלים. לכן אני ממש מבקש שנסגור את האפשרות להאריך. בואו ניתן עוד חודש. אתה אומר את ה-1 ליולי. בוא נעביר את זה עכשיו בחוק ל-1 באוגוסט. עד ה-1 לאוגוסט האישורים יהיו בתוקף ולדעתי זה מספיק זמן. יש להם כבר את התקן מיולי, חלקם כבר בתהליך. בואו ניתן עוד חודש בחוק ולא ניתן יותר את הגמישות כי חייבים להעביר מסר לכולם שהעניין הסתיים.

חודשיים.

חודשיים.

עד 1 בספטמבר. חודשיים לאישורים.

הגשת מסמכים, אדוני, זה באמת יותר מורכב. אם זה היה כל כך פשוט, אנחנו לא היינו כאן היום. יש מורכבות של המסמכים האלה.

זה עיקר הכסף.

כשיודעים שיש גמישות, כולם מחכים.

בלי גמישות.

הכסף לא משנה. בואו נתקדם.

אני מקריאה את המשך פסקה (5) כי עכשיו אנחנו מתקנים לספטמבר.

ואולם, גוף המחזיק באישור כאמור והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי סעיף 8ט(ב), ועד ליום ה' באייר התשע"ז (1 בפברואר 2017) קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי אותו סעיף, אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד ליום י' באלול התשע"ז (1 בספטמבר 2017), אלא אם כן נקבע בו מועד מוקדם יותר".

בסדר. אני מבקש להצביע על הנוסח עם השינוי. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף נתקבל.

אושר.

אדוני, אני עדיין לא הבנתי איך הסעיף הזה מתיישב עם סעיף (ד).

אחר כך תיקח עורך דין שיסביר לך.

בגלל שאני עורך דין, לא הבנתי.

אתה צודק שצריך לתקן בחודשיים גם את סעיף (ד). נתקן בהמשך.

אני באמת חושב שה-1 בפברואר, לדעתי אנחנו שמים לעצמנו רגל. ב-1 בפברואר יהיה מדובר על הגשה ראשונית של המסמכים. אנחנו דיברנו על הגופים הבודקים.

שמענו. תצא חודש אחד קודם.

עד ה-1 במרץ הגשת מסמכים.

אגב, הוא יכול גם להגיש מסמכים אחר כך ולהשלים את הבדיקה. זה לא העניין.

לא. הם אומרים הגיש את כל המסמכים.

ומה יקרה אם הוא יגיש אותם ב-1 במרץ?

הוא לא ייכנס לתוך זה. הוא לא ייכנס לסעיף.

הוא יכול להגיש מסמכים גם ב-1 במרץ. אין לזה סוף.

אי אפשר מצד אחד לבקש ממני לזרז וביד השנייה לבקש ממני מענה. זאת לא תכנית כבקשתך. התקדמנו. נגמר. נמשיך.

(4) בסעיף קטן (ד) -

פסקה (1) – תימחק.

בפסקה (2), במקום הסיפה החל במלים "ועד למועד" יבוא "ועד ליום י' באלול התשע"ז (1 בספטמבר 2017) או עד למועד אחר שיקבע השר בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שלא יעלה על שישה חודשים מהמועד האמור".

בפסקה (3), במקום "כאמור בפסקאות (1) או (2)" יבוא "כאמור בפסקה (2)", ובמקום הסיפה החל במלים "כ"ד באייר" יבוא "י' באלול התשע"ז (1 בספטמבר 2017)".

אלה הסעיפים של הוראת המעבר. בפסקה (3) אנחנו בעצם סוגרים, פעם היה אפשר להאריך בצו כמו שעשינו היום, ובעצם אנחנו לא מאפשרים יותר הארכה בצו. לעומת זאת, בפסקה (2), לגבי המתקנים האלה עוד אין תקן ולכן אנחנו יוצרים את האופציה להאריך בצו.

לחדד משהו אחד. אנחנו נותנים לשר אפשרות לשנות אבל הוא גם יכול לקצר.

אנחנו לא דואגים.

חשוב לי להדגיש לגבי הסעיף שמדבר על מתקני פריקת CNG. כמו שאנחנו יודעים, בניגוד למתקני גז טבעי צריכה, שיש תקן, אומרים מיוני ולמעשה הוא נכנס לתוקף בספטמבר אבל הכול בסדר, עדיין אין להם תקן. לבוא ולתת את ההוראות האלה שהן יחסית דרקוניות לגבי לוחות הזמנים. עד חצי שנה. מפעל שרוצה להתחיל הסבה ל-CNG שהיום זה אחד הדברים המובילים בגלל העיכובים ברשת החלוקה.

הוא יכול להאריך כמה שהוא רוצה.

יותם, אני רוצה לומר לך שאתה באת מהשאלות מהבית. שאלות מוכנות וזה בסדר. מה שנאמר כאן זה שנותנים את החצי שנה. ההארכה ניתנת כל חצי שנה עד התהליך של התקן החדש.

זה מנוסח מהמועד האמור. אפשר הארכה אחת לחצי שנה.

זה בדיוק כמו שעשינו בנוגע למתקני קצה, מתקני צריכה. כך עשינו.

זה עניין של נסחות. שיהיה ברור שאפשר להאריך עוד ועוד.

כן.

אם זה לא ברור, אנחנו נבהיר את זה.

אם הניסוח לא ברור, אני אומר לנסחים לסדר את זה כך שלא יהיה ספק בעניין.

יש כאן איזושהי תוספת. שאלתי אם אין צורך להתאים את מועד תוקף האישורים שקבענו קודם לכן בפסקה (5) לאפשרות שבה השר יקבע מועד נדחה ל-1 בספטמבר לגבי מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס. אני מציע להוסיף בתיקון פסקה (4), פסקת משנה (ב), "בצו כאמור רשאי השר להאריך את תוקף האישורים שניתנו לפי סעיף קטן (ג)(2) לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס בהתאם למועד שנקבע באותו צו".

בסדר. יש הערות? טענות?

בעצם הוא יכול להאריך עד ה-1 בפברואר.

את תוקף האישור. האישור הזמני עומד בתוקף עד ה-1 בספטמבר. לגבי מיתקן גס טבעי דחוס, המועד של תחולת הוראת המעבר הוא עד 1 בספטמבר או מועד אחר. אם השר יקבע מועד אחר, למשל עד 1 בינואר 2018, יצטרכו להאריך גם את תוקף האישורים.

נאריך את ה-1 בספטמבר רק לגבי אנשים שהיו בתהליך.

כן, רק לגבי מי שכבר הגיש עד פברואר.

דרך אגב, לדעתי הבעיה שאתם עכשיו נתקלים בה היא מה שקודם הערתי שהזמנים נכנסים לתוך סעיף (5). מה שצריך לדעתי זה לקחת את סעיף (ג)(5), את כל ההוראה שם שמדברת על הארכה ואם יגיש לגוף קבע, ולהעביר אותה לתוך סעיף (ד)(2). אז זה לא לקשור את זה לעניין של ה-CNG. המקור של כל הבלגן הזה, כמו שאמרתי קודם, זה שסעיף (ג)(5) הוא סעיף שמדבר על זמנים במקום שהוא לא צריך להיות. זמנים, מקומם לא בסעיף קטן (ג) אלא בסעיף קטן (ד). קחו את הוראת הזמנים שנמצאת בסעיף (ג)(5), תכניסו אותה לתוך העניין של מתקני גז טבעי לצריכה, שם כבר יש לנו תקן, ואז אל תפגעו בעניין של ה-CNG כי יש כאן סתירה בין הדברים.

זאת הוראת מעבר. (ג)(5) היא הוראת מעבר שמדברת על תוקף של אישורים. היא בעצם מתערבת באישור.

נכון.

היא קובעת בדיקה.

נכון, ועל מה מדבר סעיף (ד)?

רגע. כל ההוראות האלה כולן נמצאות בתוך הוראת מעבר. סעיף (ד) מדבר על סעיף של תחולה. זה יחול בתקופה זאת וזאת. זה לא תוקף האישורים. שניהם מדברים על זמנים במובן של זמן אבל בהקשרים משפטיים שונים. לכן אני לא כל כך מבינה.

אם זה כך, אנחנו בבעיה מאוד חריפה עם ה-CNG כי מה שאת אומרת לי זה ש-CNG אם הוא לא יגיש עד ה-1 בפברואר את כל המסמכים, הוא נכנס לזה כשאין עדיין תקן.

זה התיקון שהקריא עכשיו איתי. השר יכול להאריך.

אלה שהגישו עד ה-1 בפברואר.

אבל צריך לחדד מה השר יוכל להאריך. הוא יוכל להאריך את ה-.... או את המועד להגשת המסמכים.

גם את תוקף האישורים שהגיש אחרי ה-1 בפברואר והאריכו לו ל-1 בספטמבר. את ה-1 בספטמבר הוא יוכל להאריך.

להאריך בהתאם.

כן.

למה לא את ה-1 בפברואר?

כי אין לך הצדקה לגבי ה-1 בפברואר להתייחס אחרת להקשר הזה מכל הקשר אחר.

כך גם אני הבנתי אבל אני רוצה להיות בטוח.

למה? למרות שתקן ל-CNG אין עדיין. התקן ל-CNG הולך עכשיו להתפרסם.

עזבו את התקן. ברור שאין תקן. זה לא הדיון. הוא יכול להאריך כמה שצריך.

אבל אם ברור לכולם שמפעל שהולך להסבה של CNG הולך עכשיו לתהליך כזה, למה אנחנו צריכים מראש לקצוב לו את הזמן ולהתלות אותו באישור של השר ולא לתת לו מראש יותר זמן? אני לא מצליח להבין את זה.

כי רוצים להלחיץ אתכם.

זה בסדר שרוצים להלחיץ לגבי מי שעד היום לא הלך, אבל למה ל-CNG? ב-CNG התקן עדיין לא עבר.

אני אגיד לך למה. כי לא רוצים להיות כאן כל חצי שנה. החוק הוא לא לעכשיו אלא לעוד שנה, לעוד שנתיים, לעוד ארבע שנים בעזרת השם. כדי שלא נתכנס כאן כל שנה לחוקק את זה מחדש. אז הכוונה אומרת שזה יסתיים. אם התקן יצא עוד חצי שנה, אז עוד שנה זה ייגמר.

בסדר. CNG, להתלות את זה במועד פרסום התקן, וזה גם מה שדובר כאן בישיבה הקודמת.

זה רעיון. במקום מנגנון ההארכות האלה, שיוגדר חצי שנה ממועד פרסום התקן.

תגידו כמה זמן לדעתכם צריך להגיש את המסמכים מהרגע שפרסמו את התקן.

זה כיוון אלגנטי. במקום ההארכות האין סופיות האלה, תעשו. במקום מנגנון ההארכות, בואו נכתוב שזה יהיה תקף עד חצי שנה מפרסום התקן. האירוע הרי ברור. הרי אנחנו לא רוצים אינדפנט אבל יהיה תקן, חצי שנה מפרסום התקן ואז אין את המנגנון שצריך כל פעם לבוא לשר ולקבל הארכות. בוא נגדיר את זה בחוק. פשוט. אלגנטי.

חמישה חודשים מפרסום התקן.

חמישה חודשים מפרסום התקן.

חצי שנה או שבעה או חודשים או כמה שתקבעו מהגשת המסמכים לקבוע.

הוא צריך לפרסם את התנאים להסמכה. הוא גם צריך לשים את זה.

תציע. חמישה חודשים.

היה לנו סעיף שאמר עד שנה או עד הסמכת גוף בודק ראשון לאותו עניין.

זה מה שקבוע היום.

זה מה שהיה במקור.

ל-CNG, בגלל שאין תקן, בוא נכתוב שזה תלוי התקן. מרגע התקן יש כמה חודשים להגשת מסמכים ואז כמה חודשים.

אבל עדיין צריכה להיות איזושהי הוראה נורמטיבית. איזושהי הודעה או צו רשמי.

השר יפרסם הודעה ברשומות.

בהתאם למועד הקביעה של התקן.

בסדר.

אבל אז מה תום התקופה שנקבע כרגע?

מהרגע שהתקן פורסם ואפשר להתחיל לרוץ, אתם גם תגידו אם יש משהו. ברגע שהתקן מפורסם, יש בעיה להתחיל את תהליך ההסמכה? צריך לחכות לעוד משהו? לא. מהרגע שהתקן מפורסם.

ברגע שהתקן מפורסם, צריך לחכות להנחיות הרשות להסמכת מעבדות. זה בערך עוד חודשיים.

שבעה חודשים.

תכתבו חמישה חודשים מהמועד שבו הרשות להסמכת מעבדות פרסמה את התקן.

אני רוצה להציע את ההצעה שמעלה עורך דין עצמון. אנחנו רואים שכיוון שיש המון אי בהירות בתוך כל התהליך הזה, אנחנו רוצים שהוא יהיה תהליך רץ, אני כן בעניין הזה מוכן לתת סמכות לשר, אחרי שאנחנו רואים את כל התהליכים, לשקול לאור כל ההערות שנשמעו – וזה גם מה שמציע עורך דין איתי עצמון – שהוא יקבע. אתם לידו. הרי הוא לא יעשה שום דבר בלעדיכם. אתם אנשי המקצוע.

כפי שהוצע כאן. השר יקבע בצו את המועד.

אם השר במקרה איננו – אני לא רומז על כלום, יש קואליציה יציבה לעוד שנים רבות – אז מה קורה בתקופת אי הוודאות הזאת? מפעלים לא יוכלו לקבל אישורים? נגיד מסתיים המועד והשר לא אישר הארכה. מה קורה במצב כזה? המציאות היא שאי אפשר לאשר?

זה נכון לגבי הרבה דברי חקיקה.

אם המציאות הזאת שכל חצי שנה, נגיד השר צריך כל חצי שנה להאריך, אבל לא הגיע לזה. מה קורה? נגיד אין תקן עוד שנה. נגיד. מה קורה אם לא אישרו את זה? אי אפשר לאשר כלום לגוף כלשהו. הכול תקוע. אני חושב שצריך הפוך. צריך להגיד מה שיש היום, יכול להמשיך עד שמפורסם התקן והנהלים. מה הבעיה? אז לא חשוב אם זה ייקח חצי שנה או שבעה חודשים או עשרה חודשים, שנה, שנתיים, יש בחירות, אין בחירות, יש שר, אין שר.

עדיין צריך להיות איזשהו אקט חקיקתי לגבי קביעת המועד.

אתה אומר שעכשיו לא יהיה מועד וייקבע שברגע שיתפרסם.

בדיוק. לא יהיה מועד סיום. ברגע שיפורסם התקן והנהלים, אז יגדיר השר עד תקופת ההחלה.

זה אותו דבר.

לא. זה לא אותו הדבר. אם לא עשית כלום, התקופה ממשיכה. זה מה שהוא מציע. הוא אומר שאם אין שר ואין כלום, התקופה - - -

אני פשוט חושש שיכול להיתקע עם משהו.

הוראת המעבר תהיה הוראה קבועה עד ש-?

בדיוק. שלא ניתקע. את זה למדתי מיושב ראש הוועדה שהסביר איך הוא עשה שלייקעס על חוק רשות השידור ודרך אגב, רק בגלל זה יש עדיין תאגיד. כי אם לא היה את האוטומטי הזה, הכול היה נעצר. בוא נחיל שלייקעס על כל דבר.

מכיוון שאנחנו מכניסים איזשהו מנגנון שמצד אחד יעביר איזשהו מסר שאין יותר הארכות, השאלה אם אפשר להציע את המנגנון הבא. לא הספקתי לבדוק עם כל חבריי לממשלה וכרגע מה שאני אומר זה רק על דעתי ויכול להיות שהממשלה לא מסכימה.

השאלה אם המנגנון הבא מקובל עליכם והוא אומר שמונה חודשים מיום פרסום התקן – וכאן הרשות להסמכת מעבדות תתחייב שתוך חודשיים מיום התקן היא תפרסם את הדרישות ואני חושב שזה זמן סביר – ואז זה לא ייצור יותר את התמריצים האלה שגם לא נצטרך לחזור כאן לוועדה. יהיה מועד שכולם יודעים אותו של פרסום התקן ותכף נראה איך מעגנים אותו, וזה ייצור לכולם את התמריץ שאנחנו רוצים. הרשות להסמכת מעבדות תתחייב כאן שתוך חודשיים היא מפרסמת.

למה שלא תריץ את התקופה? אנחנו רוצים לסיים את התהליך. יש אינטרס לוועדה לסיים את תקופת המעבר. אחרת בחוק ההסדרים הבא נמצא את עצמנו שוב פעם כאן. חייבים ליצור מנגנון שמסתיים.

מנגנון השלייקעס.

יכול להיות שאתה צודק אבל אני יותר בטוח שאתה לא צודק.

לגבי התקן?

אני אסביר לך למה. זה לא אתה באופן אישי. אנחנו מכירים את ההתנהלות של המערכות. אני לא רוצה להיות תלוי בשר שלך. השר שלך כמשל ולא כפרסונה. הדינמיקה כאן היא כזאת שכל הזמן מכניסה דברים שמעכבים. אנחנו רוצים לייצר את המצב – בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת פולקמן ולשיטתי לפחות אני מקבל את מה שהוא אומר – שיש לוח זמנים ואם יש איזה באג, זה ממשיך עד ש-. אני חושב שזאת ההחלטה. לא בגלל זה תהיה אורכה או לא. יש את המועד אבל יש דברים שקורים.

ברגע שיצא הצו, אין בעיה. זה רץ כמו שאתה רוצה כמה חודשים.

שוב, מה המנגנון שאתה מציע? אני רוצה להבין אותו.

המערכת עובדת. ברגע שיש תקן, השר יוציא צו ואז בתוך שלושה חודשים, ארבעה, חמישה, כמה שאתה רוצה, שמונה חודשים, העסק עובד לפי המנגנון החדש. אבל אם אין צו ולא פורסם תקן, עד שקורה הצו הזה, העסק רץ כמו היום.

בסדר, אבל צריך שיהיה גם כתוב המועד, מהרגע שיש את הצו הזה. צריך את שני המועדים, גם את המועד שבו זה נסגר וגם את המועד בו הם צריכים לקבל את האישור של הרשות להסמכת מעבדות כדי לסיים את התהליך ושהכול יהיה כתוב כאן. זאת אומרת, כל מה שהצו אומר, הוא רק נותן גונג. הוא לא נותן יותר מזה.

הוא נותן גונג. בסדר.

צחי, אתם רוצים לשבת חמש דקות ולהתכנס בתוככם?

כן. אנחנו נשמח. בוא נראה את שאר הדברים ואז ניקח חמש דקות.

אנחנו נעבור לפסקה (5) ואחר כך נחזור לפסקה (4).

(5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), החל גרום מהגורמים המנויים בפסקה (1) של אותו סעיף קטן או גוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) של אותו סעיף קטן, בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, יחול הוראות אלה:

הגורם שהחל בבדיקה יהיה רשאי, לבקשת מבקש האישור, להשלים את הליך הבדיקה לגבי אותו מיתקן, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)(3) ו-(4), גם לאחר תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, ובלבד שאותו גורם קיבל את כל המסמכים הדרושים למתן האישור, ביצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן והשיב לפניית מבקש האישור תוך פירוט הדרישות לפי התוספת הרביעית, עד תום התקופה האמורה.

אישור תקינות למיתקן לפי הוראות סעיף קטן זה יכול שיינתן עד תום חצי שנה מתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, לכל המאוחר. בפסקה זו, "אישור תקינות" – למעט אישור תקינות זמני".

יש הערות?

צר לי להיות הדובר החוזר. שתי הערות לעניין הנוסח של הסעיף הזה. דבר ראשון, בהתאם להוראות סעיף קטין (ג)(3) ו-(4), זה למעשה אומר שהם יכולים לבדוק רק לפי ה-איג'יד. דיברנו כאן קודם שיוכלו גם לפי התקן וחבר הכנסת פולקמן העלה נקודה נכונה. אני מעיר את זה שבנוסח הקיים זה מה שזה אומר.

העניין ברור.

הדבר השני. דיבר כאן קודם עורך הדין בר ציון לגבי זה שלא רוצים להקשות על המפעלים. התפיסה שלנו שלא להקשות על המפעלים אומרת שכאשר מפעל התחיל את תהליך ההסבה, ברגע שהוא התחיל את ההתקשרות שלו עם הגוף הבודק הזמני כרגע, כלומר, הגיש תכניות הנדסיות, צריך לאפשר לו לרוץ עם הגוף הזה עד הסוף. לא בגלל זה שעכשיו זאת חתונה קתולית אלא בגלל זה שהגוף הזה נותן הערות, הוא הולך ומיישם אותן וזה עולה הרבה הרבה הרבה מאוד כסף.

הנוסח הקיים של הסעיף אומר שהגוף הזה יוכל להמשיך ולרוץ אתו רק אם הוא קיבל את כל המסמכים, ביצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן ועכשיו, מה זה אומר? התהליך שבו הדבר הזה עובד, אנחנו מגישים פעם ראשונה תכניות הנדסיות כשעדיין אין מיתקן. עדיין אין. יש תכנונים למיתקן. ברגע שכותבים את זה, מקדימה לפחות במיתקן, זה אומר שהוא לא נמצא עכשיו בעשרים-שלושים אחוזים מהתהליך אלא ב-95 אחוזים מהתהליך.

אני אנסה להסביר. יש כאן איזה חיבור בין העולם התכנוני לבין העולם הביצועי וכפי שאנחנו יודעים, ההבדל בין העולם התכנוני לבין העולם הביצועי יכול לקחת הרבה זמן וגם בדרך יש הבדל עצום בין החלק שאתה מתכנן לבין מה שאתה מבצע בסוף. לכן אנחנו לא חושבים שזה נכון לקשור את זה וגם התוצאה אם נקשור את זה היא שאנחנו מאריכים את תקופת המעבר. בעצם מה שהוא מבקש יכול להאריך את תקופת המעבר אפילו בשנים וזה לא נכון ואני מנסה להראות את האיזון שנעשה.

חוק הגז (בטיחות ורישוי) לא מדבר בכלל על העניין התכנוני. כל הנושא של התכנון נמצא בעולם של תקנות תכנון ובנייה בחוק משק הגז הטבעי וההסמכות שאנחנו מדברים כאן וכל התיקונים שאנחנו עושים כאן לא חלים לעניין הזה. לכן אנחנו לא רוצים לקשור דבר בדבר. בסוף הם גם לא אותו מוצר. יש הבדל עצום בין הדרישות שמבקשים ממך לעולם התכנוני לבין מה שאתה עושה גם בסוף וגם לגבי איזה בדיקות אתה מבצע בסוף.

לכן אם אנחנו נקשור את מה שהוא מבקש כאן, התוצאה היא שהגופים האלה ימשיכו לבדוק לא לפי התקן אלא לפי התוספת הרביעית במשך שנים שרק הגישו עכשיו למוסדות התכנון איזשהו הליך תכנוני.

צריך לזכור שכל המטרה שאנחנו עושים כאן באה להקל. החוק הקודם שהיה יצר קיטוע. הוא בעצם אמר שביום שמסתיימת תקופת המעבר, אותם גופים כבר לא יכולים לבדוק יותר. אנחנו הצענו מיוזמתנו כי אמרנו שזה לא סביר ולכן זה לא נכון לשפוך את התינוק עם המים וזה בעצם מה שמציעים כאן. אומרים לעולם לא תסתיים תקופת המעבר . זה גם לא נכון לגבי המפעלים.

זה ברור. שאלה אחת. לגבי הבדיקה המקדימה במיתקן, אני מבין. אני שואל בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)(3) ו-(4). כלומר, כן בתקופת המעבר יוכלו לבדוק. שוב, תקופת המעבר הוגדרה. את תקופת המעבר חתמנו בזה שהם לא יוכלו יותר להיות גוף בודק אם הם לא עד שלב מסוים. אבל הסוגיה שבתקופת הביניים שהיא כבר קצרה, הם יכולים לבדוק גם לפי התקן אבל גם לפי המצב הקיים היום, שזה לפני התקן. את זה בוא נאפשר כי התקופה קצובה במשהו אחר.

לא, אני מסביר עוד פעם. אנחנו כאן יוצרים איזשהו מהלך שהוא בעייתי. אנחנו אומרים שבגלל שהרשות להסמכת מעבדות, לוקח לה המון זמן – לא המון זמן, אני לא רוצה להגיד המון זמן, לוקח לה זמן מסוים – לבדוק איך בודקים לפי התקן, אנחנו עכשיו רוצים שאישורים שהשר נתן לפי התוספת הרביעית, באבחת חרב אנחנו עכשיו נגיד שהם חלים לפי התקן. זה משהו שאני חושב שלא כדאי לעשות אותו ולא נכון לעשות אותו. לכן אנחנו רוצים לקצר את תקופת המעבר.

רק להבהיר לגבי התקופה שלא נגמרת. אמרנו שהתקופה הזמנית מסתיימת עכשיו. אמרנו פברואר, מרץ. זה לא שעכשיו הדבר הזה יימשך לנצח. מי שכבר התחיל, ירוץ עם זה כדי לא לפגוע במפעל.

דעתך הפעם לא התקבלה.

צחי הוא הראשון לזהות שצריך לתת למי שהתחיל בתקופת המעבר לסיים אחרי תקופת המעבר והוא צודק. אבל צריך להגדיר מה זה התחיל לבדוק. לפי ההצעה כפי שהיא כתובה עכשיו, עם המילה מיתקן בפנים, זה אומר שאני התחלתי תהליך עם גוף אחד, עשיתי תכניות, השקעתי השקעות וביום אחד אומרים לי, לא, אתה לא יכול לעבוד עם הגוף הזה יותר ואתה צריך עכשיו להתחיל מהתחלה עם גוף בודק אחר. צריך לתקן את הנושא הזה.

צחי, מה אתה אומר? איך פותרים את הבעיה הזאת?

נתנו כאן אפשרות אבל אנחנו לא רוצים להתאהב בתקופת הביניים.

נגיד התחלתי כבר תהליך, שילמתי כסף, הגשתי מסמכים, עשיתי מהלך. אם עשיתי את זה, מה תגידי?

כל גבול הוא שרירותי. תחשוב. תמיד אני אקבע גבול ויהיה מישהו שיום לפני יגיש. בתקופות מעבר תמיד צריך לקבוע איזשהו סף. מי שמגיש יודע שתקופת המעבר מסתיימת בעוד חודש ואולי כדאי לו כבר ללכת לגוף קבוע שקיבל הסמכה.

לכן אנחנו נותנים למפעל את ההחלטה.

אתה אומר שכל מי שהגיש מסמכים עד התאריך הזה והזה.

צריך להבין כי אחרת מה יקרה? ירוצו עכשיו ויעשו הסכמים עם הגופים הבודקים ואז יעקפו את הסעיף ואז נצטרך להיות כאן בחוק ההסדרים הבא ולמצוא פתרונות. אנחנו מנסים ליצור איזושהי מערכת שמאזנת ומכנסת את הכול.

אבל אנחנו לא מדברים על הסכמים.

תמיד כל יום שנקבע, אפשר להתווכח עליו אבל התהליך מנסה להיות מאוזן.

אנחנו לא מדברים על הסכמים. אנחנו מדברים על גוף שהתחיל כבר תהליך והגיש תכניות הנדסיות. הוא כבר נמצא עמוק בתוך התהליך אל מול הגוף הבודק.

אני לא משנה את פסקה (5). מי בעד אישור פסקה (5) כפי שהוקראה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (5) נתקבלה.

תודה. פסקה (5) אושרה.

הפסקה של חמש דקות. תסיימו את התהליך ותחזרו.

(הישיבה נפסקה בשעה 17:40 ונתחדשה בשעה 18:10.)

אנחנו מחדשים את הדיון.

תקריאו ותגידו לי מה ההסכמות ביניכם ונצביע.

כמובן שזה נוסח ראשוני שגובש עכשיו. יהיו התאמות נוסח.

אנחנו מדברים על פסקה (4) סעיף קטן (ד)?

כן.

אנחנו רוצים לקבל את העיקרון ואת הנוסח תעבדו אחר כך.

בהתאם למה שנאמר כאן על ידי חברי הכנסת: "בסעיף קטן (ד)(2) הסיפה החל במלים "למועד שקבע השר" – תימחק ובמקומה יבוא "בתום שמונה חודשים מיום תחילת התקן בעניין מיתקן כאמור"".

מדובר על מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס. המעבר שחל לגבי המיתקנים לפריקת גז טבעי דחוס.

""השר" – שר התשתיות הלאומיות יודיע בצו ברשומות על סיום תקופת המעבר לפי פסקה זו וגם על קביעת התקן".

כלומר, יהיו שתי הודעות.

בנוסף אנחנו נוסיף הוראה מיוחדת לעניין תוקף האישורים הזמניים שניתנו לגבי מיתקנים לפריקת גז טבעי דחוס. אישורים כאלה שניתנו לפי פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יעמדו בתוקפם עד תום שלושה חודשים מיום קביעת התקן לפי אותה הודעה שעכשיו דיברתי עליה, הודעה שתפורסם בצו ברשומות, אולם גוף שמחזיק באישור כאמור והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי סעיף 8ט(ב) ועד למועד הזה, עד לתום שלושת החודשים, קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות והגיש את כל המסמכים הנדרשים, אישור השר יעמוד בתוקפו עד לתום תקופת המעבר לפי אותה הוראה שדיברתי עליה קודם אלא אם כן נקבע באישור עצמו מועד מוקדם יותר.

כלומר, לקחנו את ההוראה הכללית שדיברת עליה לגבי תוקף האישורים הזמניים, קבענו הוראה מיוחדת שתחול רק לגבי המיתקנים בפריקת גז טבעי דחוס מכיוון שלגביהם עדיין לא נקבע תקן. זאת הוראה מיוחדת.

אתה אמרת שזה צו ואני רוצה לוודא. בסעיף 30 נאמר שכל צו צריך את אישור הוועדה. השאלה אם זה מה שאתם מתכוונים כאן.

אנחנו נבהיר שצו כאמור אינו טעון אישור ועדת הכלכלה.

אני מחדדת ואומרת ששלושה חודשים להגשת המסמכים, זה מהיום של הפרסום על התקן. אמרנו שיש שתי הודעות. זה מהיום של ההודעה הראשונה.

דרך אגב, לגבי שלושה חודשים. לדעתנו לפחות כדאי שזה יהיה לפחות ארבעה חודשים. אני לא יודע מה יהיו המסמכים שיצטרכו לתת. אנחנו עם תקן שפורסם בספטמבר ועדיין לא הוגש.

אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף נתקבל.

אושר.

אני רוצה להודות לכולם. אני רוצה לומר לכם שהנושא של חיבור מפעלים לגז הוא לא רק בבת עינו של יאשה אלא גם בבת עיני. לא סתם אני אומר את זה. אני לא מכיר הרבה ראשי ועדות במקרה הטוב שיושבים בשעות כאלה וכל יום, מיום ראשון עד היום. זה בא ממקום אחד, מאותה אמונה בצורך שהדברים ייעשו כמו שצריך ויתקתקו. אנחנו נותנים לכם את כל הכלים כדי שהעסק באמת יעבוד. זה נושא לאומי ממדרגה עליונה שיש לו השלכות כלכליות עצומות. זה לא רק שחיברנו מפעל לגז. נכון כמו שיאשה ואני שוחחנו קודם, יש משמעויות גם למחירים שמתרוצצים היום בשוק, מחיר הנפט וכולי, אבל הרי כולנו מכירים את זה ויודעים שזה יגיע. יגיע הרגע הזה בו כולם ירוצו כמו משוגעים כי יש את החיים האלה. תמיד זה עולה, יורד, ואנחנו יודעים שזה יגיע.

לכן לפחות בצד שלנו, אנחנו נהיה ערוכים ליום של השיגעון הזה והוא יגיע. כל מה שעשינו, יש לנו את הזמן להתארגן ולהכין את הדברים כמו שצריך.

סעיף 6 בהצעת חוק התכנית הכלכלית, כולו אושר.

כן. הסעיף אושר.

תודה רבה לכם. שבת שלום.

הישיבה ננעלה בשעה 18:20.