ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/11/2016

הסכם רב לאומי לסחר בשירותים (TISA)

פרוטוקול

 
admin

2016-11-19



Amnon Portugalyאמנון פורטוגלי . Email: alefp7@gmail.com Tel: 08-9404898 טל: Cell: 054-63089נייד: 29

הסכם TISA, ויישוב סכסוכים.

‏18 נובמבר, 2016

'זו לא צריכה להיות הפתעה כאשר לאחר שמתחילים ללכת בדרך הלא-נכונה אנו מוצאים עצמנו במקום הלא- נכון'

. נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס.

תמצית

ישראל הינה אחת מהמדינות המשתתפות בדיוניים המתקיימים עתה לקראת הסכם בינלאומי לסחר בשירותים TISA – Trade in Services Agreement. להסכם הסחר בשירותים חשיבות רבה עבור ישראל, הסחר בשרותים בין המדינות המשתתפות בדיונים מהווה כ- 70% מסך הסחר העולמי בשירותים, וייצוא השירותים מהווה כשליש מסך היצוא של ישראל ונמצא בצמיחה מתמדת.

הסכמי הסחר כמו TISA יכולים להביא ברכה לעולם כאשר הם נכתבים מנקודת המבט של הציבור, בצורה שתבטיח את האינטרסים שלו ותאזן זאת עם היכולת של התאגידים לשרוד ולפרוח בשוק.

הבעייה העיקרית בהסכמים אלו היא שהסכם TISA כמו גם הסכמי הסחר הבינלאומיים האחרים, נכתבים מנקודת המבט של התאגידים הגדולים וכדי לענות לאינטרסים שלהם.

הרעיון הבסיסי ב-TISA הוא מערכת של כללים מחייבים המונעים מהמדינות השותפות להסכם אפשרות לחוקק חוקים ולעשות רגולציה לשירותים שהתאגידים מספקים ברחבי העולם. לכבול את המדינות באמנה שתגביל את יכולתן לחוקק חוקים ולתקן תקנות למען האינטרס הציבורי, להביא ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן.

ככל הנראה הסכם TISA לא יכלול את המנגנון ליישוב סכסוכי משקיע מדינה ISDS, הידוע לשימצה. מנגנון ISDS עבר מהפך, והוא משמש כיום יותר כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה דמוקרטית, ולא כהגנה ממערכת משפטית לקויה במדינות העולם השלישי. גרוע מזה, תביעות ISDS, משמשות פושעי צווארון לבן לקבלת זיכוי מהרשעות פליליות, להשגת כרטיס יציאה חופשי מבתי הכלא.

גם אם הסכם TISA לא יכלול את מנגנון ISDS, עדיין יש בו פרצות ודרכים שיאפשרו לתאגידים ולמשקיעים פרטיים לתבוע מדינות החברות בהסכם הסחר בשירותים לפי מנגנון ISDS. זה מעורר דאגה בעיקר לגבי מגזרי שירותים שהם רגישים חברתית ודורשים רמה משמעותית של השקעה כלכלית כגון אספקת תקשורת, אנרגיה, פיננסים ותחבורה.

למרות ההשפעה העצומה שיש להסכם TISA על אזרחי ישראל, למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכם TISA לגבי מדיניות הממשלה, אפשרויות החקיקה בכנסת, וחשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים, למרות שהסכם זה כמעט ואינו ניתן לביטול, אין חובה לקבל את הסכמת הכנסת לחתימה על הסכם TISA, וההסכם אינו מפוקח ע"י הכנסת ואינו עומד לדיון ציבורי. הכנסת צריכה לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA.



ההסכם הרב לאומי לסחר בשירותים – TiSA

רקע

החשיבות הגוברת של הסחר הבינלאומי בשירותים באה לידי ביטוי במספר הרב של הסכמי איזור סחר חופשי והסכמי השקעות בילטראליים הכוללים את תחום השירותים, שנחתמו בשנים האחרונות בין מדינות בעולם. הסכמים אלה פועלים להסדיר את הורדת החסמים הקיימים בתחום הסחר הבינלאומי בענפי השירותים השונים כמו תחבורה, תקשורת, תיירות, שירותים עסקיים – מו"פ, מחשוב, הנדסה, אדריכלות, הפצה, בינוי ועוד. מעבר להשגת גישה לשוק השירותים ואי אפליה בין ספקים זרים למקומיים, ההסכמים נכנסים גם בעובי הקורה של כללים ופרוצדורות בתחומים פרטניים כגון שירותים פיננסיים, טלקום, סחר אלקטרוני, רגולציה מקומית של הליכי רישוי והסמכה מקצועית, תנועת עובדים מיומנים, ועוד.

מאז 2013 מתנהלים בג'נבה דיונים לקראת חתימת הסכם בינלאומי חדש לסחר בשירותים – TISA Trade in Services Agreement, שייצור תשתית עדכנית רב לאומית לסחר בשירותים ויתן מענה לצרכי עסקים מודרניים הפועלים בשוק גלובאלי. הצורך בהסכם החדש נוצר בעקבות התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות, בראשן מערכות תקשורת והעברת נתונים, המאפשרות סחר אלקטרוני, חוצה גבולות, מהיר ויעיל, כמו גם ההתקדמות בתחומי התחבורה, המאפשרת נגישות לכל נקודה על פני הגלובוס. התפתחויות אלו שינו לחלוטין את פני המסחר העולמי בכלל ואת המסחר בשירותים בפרט. שינויים אלה דורשים את עדכון מערכת הכללים לסחר הבינלאומי.

להסכם TISA, כמו גם להסכמי סחר אחרים הנמצאים עתה בדיונים, יהיו השלכות נרחבות ביותר כמעט בכל תחום חשוב שעשוי להיות קריטי לאזרח ולקהילה: בריאות, חינוך, סביבה, פרטיות, גישה לתרופות ועוד.

היוזמה להסכם החדש הייתה של מספר מדינות מפותחות ואינה חלק מהפעילות השוטפת של ארגון הסחר העולמי. כיום, מונה הקבוצה מעל ל- 50 מדינות כולל ישראל, כאשר את מדינות אירופה מייצגת נציבות האיחוד האירופי.

בדיונים לקראת הסכם TiSA בג'נבה עוסקים, בין היתר, בהורדת חסמים ליצואני השירותים על מנת להקל עליהם את הגישה לשווקים רבים ומגוונים. הדיונים הבשילו לכדי מו"מ על עקרונות ההסכם ועל ההתחייבויות שהמדינות נוטלות על עצמן להורדת החסמים ולמניעת אפליה של ספקי שירותים זרים.

הכתוב לעיל, זו התמונה האידילית של TISA המצטיירת מהפרסומים הרשמיים של משרד המסחר האמריקאי

, הנציבות האירופית

, ומשרד הכלכלה הישראלי

. המציאות שונה בתכלית השינוי, השטן נמצא בפרטים. כאשר נכנסים לפרטים, קוראים את המסמכים שהודלפו בויקיליקס

, ואת הניתוח

של מסמכים אלו, רואים תמונה שונה לחלוטין, רואים הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות, על העולם. כפי שכותבת פרופ' ג'יין קלסי

יש להסתכל על הסכם TISA כחלק ממספר הסכמי- על בינלאומיים שהמטרה המשותפת שלהם היא לקשור בעבותות את הכוח הרגולטורי של ממשלות למערכת שתאופיין בדה-רגולציה, חופש פעולה מלא, רגולציה עצמית או רגולציה חלשה מאוד של תחום השירותים הפיננסיים בפרט והשירותים בכלל.

בניית הסכם TISA

הדיונים על TISA  החלו בתחילת 2013 ומקודמים ע"י מייקל פרומן ראש משרד הסחר האמריקאי  U.S. Trade Representative  איש התאגידים הגדולים ואיש אמונו של המשיא אובמה. היוזמה להסכם באה מתאגידי השירותים הפיננסיים ותאגידי עיבוד הנתונים והטכנולוגיה הגדולים בארצות הברית ובאירופה. תאגידים כמו IBM, גוגל, צ'ייס בנק, מיקרוסופט, הם חלק מהתאגידים שהצעותיהם יצרו את הבסיס ל- TISA.

הרעיון הבסיסי העיקרי שלהם הוא ליצור מערכת של כללים מחייבים המונעים מממשלות את האפשרות לחוקק חוקים ולעשות רגולציה לשירותים שהתאגידים מספקים ברחבי העולם. לכבול את הממשלות באמנה שתגביל את יכולתן לחוקק חוקים ולתקן תקנות למען האינטרס הציבורי.

האמריקאים המשתתפים במו"מ אינם מהססים ללחוץ באופן ברוטלי על המשתתפים האחרים כולל האיחוד האירופי. כך ניתן לקרוא מאמר מה-4 לנובמבר 2016

המספר כי ההסתייגות של האיחוד האירופי מלהסכים להוראות מסויימות של TISA שכנעה חלק מהמשתתפים לשקול את היתרונות של TISA שאינו כולל את האיחוד האירופי כולו. המאמר ממשיך באיום בוטה, ומספר כי נטרול האיחוד האירופי מ TISA יפגע בשוק השירותים האירופי בהיקף של 11.6 טריליון דולר, ובתאגידים שבסיסם באיחוד האירופי כמו דויטשה בנק, דויטשה טלקום, ארנסט אנד יאנג,HSBC , אורנג', ואחרים.

עד עכשיו היו 20 סבבים של משא ומתן לגיבוש ההסכם שהתקיימו בסודיות בז'נבה. אפילו נבחרי ציבור, חברי קונגרס וחברי פרלמנטים לא יודעים דבר על הדיונים. לתאגידים הגדולים אין את הבעיה הזו, הם מקבלים גישת אח"מים מהיום הראשון ויש להם השפעה נרחבת על המשא ומתן. מסמכי הדיונים אמורים להשאר סודיים למשך חמש שנים מיום חתימת ההסכם או מיום שהדונים על ההסכם יופסקו והוא ינטש.

סודיות במהלך ומתן על חתימת ההסכם מסחרי מחייב וניתן לאכיפה נחשבת לבעייתית ולא דמוקרטית, ומזמינה החלטות שהתקבלו ללא מידע מתאים והחלטות מוטות. סודיות בדיעבד אחרי חתימת הסכם נועדה בברור למנוע מהממשלות לתת דין וחשבון על ידי המחוקקים לאזרחיהן

.

עם זאת מספר מדינות פרסמו כמה הצעות כגון האיחוד האירופי ונורבגיה, חלק מהמסמכים הודלפו באמצעות ויקיליקס. ארצות הברית לא פרסמה אף אחת מהצעותיה עבור TISA.

הסכם הסחר בשירותים -TISA  הוא למעשה מסמך מערכת אנטי-דמוקרטי, שבו תאגידים משתמשים בהסכם סחר אשר כלליו נקבעים במשא ומתן חשאי, כדי להבטיח את חופש הפעולה שלהם, לבצר למעשה את שליטתם בעולם. משמעות ההתחייבויות במסגרת של משא ומתן בהסכמי סחר היא לקבע אותן, למנוע כל אפשרות לפעולה הפוכה, ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן. לדוגמה, יכול להיות שהמדינה ניסתה להפריט את הרכבות או את שירותי המים, ואפשר היה להחזיר את הרכבות את המים לבעלות ציבורית אם זה הסתבר כהפרטה גרועה, כאסון. ברגע שזה זה נכנס להסכם סחר, זה למעשה בלתי הפיך. הרעיון של התחייבות בלתי הפיכה זה בעצם המהות של הסכמי הסחר. זה לומר לחברות הזרות, אנחנו ערבים שתהייה לכם גישה חופשית בעתיד, ולא נחזיר דברים לבעלות ציבורית, ולא נסגור את השווקים.

חלק מהבעיות בהסכם TISA

חסידי TISA אומרים ששירותים הם חלק גדול של הכלכלה ולכן צריך הסכם סחר בשירותים. אבל הרעיון שאנחנו צריכים לסחור בשירותים אינו בהכרח אומר שאנחנו צריכים לסחור בשירותים על פי הכללים ההצעות והתכתיבים של תאגידים רב-לאומיים.

במסגרת הדיונים לקראת ההסכם, התאגידים חומסים את כל תהליכי עשיית מדיניות הפנים, ואת הדמוקרטיה שלנו. התאגידים מספרים לנו שמסמכי וכללי TISA צריכים להישמר בסודיות, ואי אפשר עכשיו להוציא כללים אלו לאור היום, אולי בעתיד.  הם אומרים לנו שאנחנו צריכים, חייבים, להתנהג לפי כללים אלו שהתאגידים קבעו, וש- 50 המדינות דנים בהם במשא ומתן בינן לבין עצמן בהסתר בלי שיתוף הציבור.

ממשלות קיימות, בין השאר, כדי לתווך בין השפעות שונות ואינטרסים שונים במדינה. זו הסיבה שיש לנו חוקים, רגולציות, ותקנות. יש אינטרסים של צרכנים, של תאגידים של מעסיקים ושל עובדים,  יש מידע ממומחים,  והמחוקקים והרגולטורים צריכים לבחון זאת ולומר לדוגמה, מה תהיה התוצאה הטובה ביותר שתבטיח יציבות פיננסית וגם תבטיח לצרכנים הגנה לנתוניהם הפיננסיים וגם תבטיח את היכולת של הבנקים  לשרוד בשוק ולהציע את שירותיהם, ולאחר מכן תתבצע חקיקה ורגולציה בהתאם.

לעומת זאת, הסכם TISA כמו גם הסכמי הסחר הבינלאומיים האחרים, נכתב מנקודת המבט של התאגידים הגדולים וכדי לענות לאינטרסים שלהם.

הדיבור הכפול double speak  של חסידי הסכם TISA  מדהים. לדוגמה הדיבור בדבר היתרונות לכאורה בהסכם למדינות מתפתחות. לחסידי ההסכם יש רשימה ארוכה של סיבות מדוע הם חושבים שההסכם טוב עבור מדינות מתפתחות. הם אומרים שזה יביא טכנולוגיה חדשה למדינה המתפתחת בכך שהוא מאפשר לתאגידים הזרים המתקדמים יותר לספק שירותים. הם אומרים כי התאגידים הזרים יצטרכו אז תשומות מקומיות וכך יווצר מנגנון הצמדה לכלכלה המקומית. הם אומרים כי הם יעסיקו אנשים מקומיים וייצרו מקומות עבודה, הם אומרים כי יעסיקו מנהלים מקומיים ויבנו מיומנויות.אלא שמסמך הלוקליזציה שויקיליקס פירסם

, אוסר למעשה על המדינות החברות להשתמש בכל אחד ואחד מהמנגנונים האלה. מדינות אינן רשאיות לדרוש העברת טכנולוגיה מתאגיד זר כדי שיפעל במדינה. אסור להן לדרוש שימוש בתשומות מקומיות. הן לא יורשו לדרוש העסקת אנשים מקומיים, לדרוש פיתוח מקומות עבודות, והן לא יורשו לדרוש העסקת מנהלים מקומיים. הטיעונים האלו, המנגנונים שבאמצעותם חסידי TISA מספרים לנו כי מדינות מתפתחות תרווחנה אסורים למעשה בהסכם עצמו.

בתחום השירותים הפיננסיים המצב גרוע עוד יותר, וצריך להדגיש את הסכנות במניעת או איסור על רגולציות חדשות - בקביעת המצב הקיים, Locking In, ובדה-רגולציה וביטול של רגולציות קיימות על שירותים פיננסיים Financial Services Deregulation, המהוות סכנה גלובלית ריאלית לכולם. בעוד שממשלות ברחבי העולם מנסות ליישם את לקחי המשבר הפיננסי של 2008 על ידי אסדרה של המערכת הפיננסית כדי למנוע משבר נוסף, כללי TISA שדלפו עשויים לחייב מדינות, כולל מדינות עם המרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם, לעצור ואף להחזיר ולבטל רגולציות פיננסיות.

מאז המשבר הפיננסי העולמי ב-2007/8, המדינות עצמן אומרות שאנחנו צריכים יותר רגולציה של בנקים, אנחנו צריכים שתהייה הפרדה, חומת אש בין פיקדונות לבין השקעות ספקולטיביות שהבנק עושה כדי לנסות להרוויח עוד יותר. אנחנו צריכים להסדיר את בעיית הבנקים הגדולים מכדי ליפול, ולגרום להם להתכווץ. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לאסור מוצרים מסוכנים בעתיד כמו נגזרים ומוצרים פיננסיים רעילים אחרים. מדינות צריכות להיות מסוגל להשתמש בפיקוח על ההון וזרימת ההון.

אלא שנספח השירותים הפיננסיים ששחרר ויקיליקס

מראה כי המדינות החתומות על TISA שהן כל המדינות המפותחות וקומץ של מדינות מתפתחות לא יוכלו להשתמש בכל הצעדים הללו. הן לא תוכלנה להגביל את הגודל של מפעיל שירות. הן לא תוכלנה להגביל את הגודל של הבנק  אם הן  תחתומנה  על TISA. מדינה לא תוכל למנוע שימוש במוצרים פיננסיים מסוכנים. גם לא מוצרים עתידיים שעדיין לא קיימים, מדינות תצטרכנה לאפשר, אוטומטית, כל מוצר שהתאגידים רוצים בעתיד מבלי להיות מסוגלת לומר שהבנק המרכזי שלה, שמשרד ההגנה הפיננסית לצרכן שלה חושבת שזו מסוכנת מדי ומזיקה ואין בו שום תועלת נטו על יציבות פיננסית בעתיד.

עקרונות ומבנה הסכם הסחר בשירותים TISA.



שירותים

שירותים ומסחר בשירותים, שונים מסחורות וממסחר במוצרים כמו קפה, נפט, פלדה מכונות, וכו'.

שירותים בעקרון, זו כל עבודה שמישהו עושה עבורך. לדוגמה עבודות ניקיון, עיצוב שיער, ייעוץ משפטי, אבחנה וטיפול רפואי. השירותים חולקו ל- 15תחומיםSectors כמו שירותים פיננסיים, תיירות, בריאות, חינוך, איכות סביבה תחבורה, תקשורת, אנרגיה ועוד, ובכל תחום יש תתי-תחומים Sub-Sector .

יש מגוון שלם של שירותים כאלה. )רשימת התחומים העיקריים בסוף הפרק)

אופן אספקת השירותים

בהסכם TISA הוגדרו ארבעה אופנים של אספקת שירותים - Mode

האופן הראשון Mode 1 אספקה חוצה גבולות Cross-border supply , הוא הדומה ביותר לסחר בסחורות. מישהו שמייצר את השירות בארץ אחת ומישהו אחר שצורך את השירות בארץ אחרת.

מרכז רפואי במדינה א' מספק ניתוח בברך באמצעות מכשירי רובוט אופטיים ללקוח במדינה ב'

תמיכה טכנית בהודו לעזרה עם בעייה במחשב. התומך הטכני יושב בהודו ומקבל השירות נמצא בישראל. האופן השני הוא כאשר הצרכן מתנייד לחו"ל והצריכה של השירות היא בחו"ל Consumption abroad

לקוח במדינה א' נוסע למשרד ארכיטקטים במדינה ב' ומשלם שם עבור התייעצות

אזרח רוסי טס לישראל כדי לעבור ניתוח קטרקט. השירות ניתן לו ע"י ספק זר לו בישראל, והוא התנייד כדי לקבל את השירות .

האופן השלישי הוא הפוך: ספק שירותים זר מקיים נוכחות מסחרית בארץ של הצרכן, כדי שיוכל לספק שם את השירות – Commercial presence

חברת ביטוח ממדינה א' פותחת סניף או רוכשת חברה במדינת ב' ומספקת שם את שירותי הביטוח..

מרפאה ישראלית מקימה סניף במוסקבה ומספקת שרות שם.

האופן הרביעי זה התניידות של 'אנשים טבעיים' כך שהם נוכחים במקום – Presence of Natural persons

רופא שמגיע לזמן קצר או ארכיטקט שמגיע מטעם החברה שלו כדי לבצע עבודה זמנית מסויימת ואז הם חוזרים למדינה שלהם.

עובד של משרד עו"ד במדינה א' נוסע לתקופת זמן קצרה ללקוח במדינה ב ' כדי לספק ייעוץ משפטי ישירות במקום של הלקוח.

המשא ומתן על TISA

כל מדינה מציעה ורושמת את התחומים והתת-תחומים השונים שיעברו ליברליזציה בטבלאות של התחייבויותCommitments . ההתחייבויות האלו מתבצעות בכתב והמדינות האחרות יכולות לראות אותן. המדינות האחרות יכולות לומר אנחנו רוצים עוד, אנחנו רוצים שתפתחו עוד שווקים.

המונח 'התחייבויות' מציין שהמדינה מתחייבת לליברליזציה של השוק, לפתיחה של השירותים למדינות זרות .

'בלי התחייבויות' Unbound אומר שהמדינה לא מאפשרת ליברליזציה.

מדינה יכולה לתת 'התחייבות' לתחום שירותים מסויים ולהחריג Exclude תת-תחום או מספר תתי-תחומים מההתחייבות הזו.

מדינה יכולה להכניס מגבלות אופקיות Horizontal Limitation. כלומר טווח שלם של תחומי שירותים שמוחרג מההתחייבות במקרה מסויים.

אפשרות אחרת היא שהמדינה יכולה להגדיר מגבלות לכל תחום בנפרד. לומר אנחנו ניפתח את רוב התחומים שלנו, אבל נשמור תחום מסויים מפני התחייבויות שלנו שניתנו בתחומים אחרים.

לכל מדינה חברה באיחוד האירופי יש אפשרות לכתוב את ההגבלות הלאומיות שלה, תחומי שירותים או תתי-תחומים שהמדינה אינה רוצה להציע לליברליזציה.

לדוגמה, לבריטניה יש הגבלה לאומית שמתייחסת לשירותי אמבולנס. כלומר לאחר שבריטניה אמרה, התחייבה שהיא תפתח את כל שאר שירותי הבריאות ובתי החולים שלה לתחרות זרה, שירותי האמבולנס הם לא חלק מהתחייבות זו.

להלן רשימת ההתחייבויות של האיחוד האירופי

ממאי 2016

[pic]

משמעות התחייבויות במסגרת של משא ומתן בהסכמי סחר היא לקבע אותן, למנוע כל אפשרות לפעולה הפוכה, להתחייב שלא יהיו שינויים ולא תהייה דרך חזרה, ליציבות רגולטורית שאינה מוגבלת בזמן. לדוגמה, יכול להיות שהמדינה ניסתה להפריט את הרכבות או את שירותי המים, ואפשר היה להחזיר את הרכבות את המים לבעלות ציבורית אם זה הסתבר כהפרטה גרועה, כאסון. ברגע שזה זה נכנס להסכם סחר, זה למעשה בלתי הפיך (מופיע בהסכמי GATS). הרעיון של התחייבות בלתי הפיכה הוא המהות של הסכמי הסחר. הכוונה היא לומר לחברות הזרות, אנחנו ערבים שתהייה לכם גישה בעתיד, ולא נחזיר דברים לבעלות ציבורית, ולא נסגור את השווקים

האמריקאים המשתתפים במו"מ אינם מהססים ללחוץ באופן ברוטלי על המשתתפים האחרים כולל האיחוד האירופי. כך ניתן לקרוא מאמר מה-4 לנובמבר 2016

המספר כי ההסתייגות של האיחוד האירופי מלהסכים להוראות מסויימות של TISA שכנעה חלק מהמשתתפים לשקול את היתרונות של TISA שאינו כולל את האיחוד האירופי כולו. המאמר ממשיך באיום בוטה, ומספר כי נטרול האיחוד האירופי מ TISA יפגע בשוק השירותים האירופי בהיקף של 11.6 טריליון דולר, ובתאגידים שבסיסם באיחוד האירופי כמו דויטשה בנק, דויטשה טלקום, ארנסט אנד יאנג,HSBC , אורנג', ואחרים.

בטבלאות ההתחייבויות יש שני טורים ראשיים. הטור הראשון נקרא הגבלות על נגישות שוק והוא מתאר אילו תחומים ותת-תחומים המדינה פתחה לליברליזציה יחד עם הוספת תנאים והסתייגויות. הטור השני הוא הגבלות על 'טיפול לאומי', והוא מתאר כיצד יתייחסו לתאגידים אחרי שהגיעו לשוק במדינה.

בטור הגבלות על נגישות שוק יכול להיות 'בלי התחייבויות' כלומר לא מאפשרים ליברליזציה.

אם כתוב 'כלום' None’ ' הכוונה היא שאין הגבלות על נגישות שוק אין מגבלה על רמת הליברליזציה.

רשימות חיוביות ושליליות



'רשימות חיוביות' הן רשימות הכוללות רק את התחומים המסויימים שהמדינה מציעה לליברליזציה.

'רשימות שליליות', מבוססת על שיטת 'רשום את זה או אבד את זה'. כל תחומי השירותים עוברים ליברליזציה, אלא אם כן מציינים או מחריגים שירות ספציפי שיהייה מחוץ הליברליזציה.

רשימות שליליות כוללות באופן אוטומטי את כל תחומי השירותים שהמדינה אינה אומרת במפורש שהיא אינה רוצה להתחייב עבורם, או שהיא רוצה להחריג אותם.

גרסת הכלאיים: לנגישות שוק, לפתיחת השוק הראשונית, משתמשים ברשימה חיובית.

לטיפול הלאומי, כיצד המדינה מתייחסת לתאגידים השונים אחרי שהם ייכנסו לשוק, משתמשים ברשימה שלילית. זה מה שרואים בהסכמי הסחר הדו-צדדיים בין האיחוד האירופי וארה"ב, ובהסכם הסחר בשירותים.

לדוגמה, הסכם CETA בין האיחוד האירופי לקנדה הוא 'רשימה שלילית'. כל עוד לא צויין תחום שמוחרג, שאינו עובר ליברליזציה , הוא 'אבד' לעתיד ואין הזדמנות לקבל אותו בחזרה לבעלות ציבורית.

לדוגמה. להסכם CETA יש שני נספחים. הנספח הראשון מתייחס למגבלות שכבר נמצאות בתחומים שכבר הוחרגו. הנספח אומר שהמגבלות האלו ישמרו, אבל לא ניתן יהייה להוסיף תנאים ומגבלות חדשים בתחומים האלה. הנספח השני נותן הרבה יותר חופש. הוא אומר שניתן להוסיף הסתייגויות, מגבלות, חוקים חדשים בתחומים אלה גם אם לא יכולת לחשוב עליהם עד עכשיו.

ISDS

מנגנון ISDS, מנגנון יישוב סכסוכי משקיע מדינה, שהוא מרכיב של הסכמי הסחר וההשקעות הבילטראליים הקיימים ושל הסכמי הסחר החדשים כולל TTIP, כולל CETA, וככל הנראה אינו נמצא ב-TISA, עדיין תקף באופן גורף. כלומר, זה אפשרי בהחלט לתאגידים שקבלו גישה לשוק מסויים לתבוע את הממשלה, אם הממשלה מתחילה לקחת שווקים חזרה לידיים ציבוריות או אם הממשלה מפעילה חוקים חדשים שאיכשהו פוגעים בזכויות של אותם תאגידים להשיג רווחים בעתיד.

רשימת תחומי השירותים לפי האיחוד האירופי

1. שרותים עסקיים - Business services

2. שירותי תקשורת – Communication services

3. בנייה ושירותי הנדסה הקשורים - related engineering services Construction and 4. שירותי הפצה - Distribution services

5. שרותי חינוך - Educational services

6. שירותי איכות הסביבה – Environmental services

7. שרותים פיננסיים - Financial services

8. שירותי בריאות ושירותים חברתיים - Health services and social services

9. תיירות ושירותים הקשורים לנסיעות - Tourism and travel related services 10. שירותי פנאי, תרבות וספורט (למעט שירותי אורקולי) -Recreational, cultural and sporting services (other than audiovisual)

11. שרותי הובלה –services Transport

12. שירותים נלווים להובלה – transport Services auxiliary to

13. שירותי תחבורה אחרים - services Other transport

14. שירותי אנרגיה - Energy services

15. שירותים נוספים שלא נכללים ביתר הסעיפים - included elsewhere Other services not

בכל תחום יש תת-תחומים לדוגמה בשירותי סביבה - Services Environmental מוגדרים תת-התחומים הבאים:

שירותי שפכים - Waste water services

טיפול בפסולת מוצקה / מסוכנת, למעט העברה חוצה גבולות של פסולת מסוכנת - Solid/hazardous transport of hazardous waste management, excluding crossborder waste

הגנה על סביבת אוויר ואקלים -. climate Protection of ambient air and

השבה וניקוי של קרקעות ומים - soil and waters Remediation and clean-up of

הפחתת רעש ורטט (ויברציות) - Noise and vibration abatement

הגנה על המגוון ביולוגי והנוף - Protection of biodiversity and landscape

שירותים סביבתיים ושירותים נלווים אחרים - Other environmental and ancillary services

הסבר מעולה על המינוחים בהסכם TISA במאמר של האיחוד האירופי

Reading of the EU Service Schedule in TTIP/TISA



TISA וישראל

ישראל חתומה כיום על כ-40 הסכמי סחר

וכ-35 הסכמי הגנה על השקעות חוץ

דו-לאומיים (בילטרליים).

האחריות להכנת הסכמים אלו והסכם TISA בפרט, נמצאות בידי אגף הכלכלן הראשי באוצר

המוביל את תחום הסכמי ההגנה על השקעות, ואגף מדיניות והסכמי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה

העוסק כיום בהסכם הסחר בשירותים TISA. הממשלה אמורה לדון ולאשרר הסכמים אלו

והיא חייבת להביא את ההסכם לידיעת חברי הכנסת, אך אין חובה לדון ולאשר הסכמים אלו בכנסת.

הסכמים דו-לאומיים לעידוד ולהגנה על השקעות (Bilateral Investment Treaties)

אגף הכלכלן הראשי באוצר מוביל את תחום הסכמי ההגנה על השקעות. האגף עומד בראש צוות בין-משרדי האמון על הנושא, מנהל את המו"מ עם מדינות זרות ואחראי ראשי לקביעת מדיניות ישראל בתחום זה.

הסכמי סחר בילטראליים (דו-לאומיים) 

אגף מדיניות והסכמי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה עוסק במכלול הנושאים הנוגעים למדיניות סחר החוץ של ישראל, בין השאר בייזום הסכמי סחר חדשים, ניהול המו"מ לגביהם ומעקב אחר יישומם.

ה​מחלקות להסכמים בילטראליים (דו-לאומיים)

במוצרים פיזיים באגף זה אחראיות בין השאר על יזום ובחינת כדאיות הסכמי אזור סחר חופשי חדשים, ניהול המשא ומתן לגביהם ומעקב אחר יישומם, ותחזוק הסכמי אזור סחר חופשי קיימים והתאמתם לצרכים המשתנים. המחלקה להקשרי סחר וסחר בשירותים

במשרד אחראית לניהול משא ומתן במספר פורומים לבניית הסכמי סחר בשירותים.

ההסכם המורכב והמשמעותי ביותר עליו עומלים במחלקה הינו "הסכם הסחר בשירותים" - TiSA – Trade in Services Agreement הכולל כ – 50 כלכלות המרכיבות יחד קרוב ל – 70% מהסחר העולמי בשירותים.

העבודה המורכבת של אנשי מנהל סחר החוץ נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלבנטיים בארץ. ניר ברנגה, ראש ענף קשרי הסחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מייצג את המדינה בתהליכי המו"מ לקראת חתימת ההסכם הכולל כ- 20 נושאים בתחומי סחר שונים.

המדיניות במשרדי הממשלה הרלבנטיים היא לליברליזציה של המשק הישראלי. התפיסה היא שפתיחות ושקיפות, השקעות זרות הדדיות העברת ידע ואנשים הם גורמים חיוביים המעודדים את הכלכלה. עם זאת מכירים בבעייה שיש בזרימה חופשית של עובדים לדוגמה בהסכם עם קוריאה הדרומית.

ביחס להסכם TISA נקודת המוצא של ישראל היא שכיום אין לישראל הסכמי סחר הכוללים סחר בשירותים, והסכם TISA הוא הזדמנות חיובית שתאפשר בהסכם אחד לקבל גישה להרבה שווקים, בלי לעשות שינוי מהותי במדיניות של ישראל. אם ישראל לא תיכנס ל-TISA , יש סכנה היא תהיה מחוץ לרוב המכריע של הפעילות העולמית בתחומי השירותים.

לעומת זאת, כפי שציינה עו"ד דנה דאיבוג, הממונה על הסכמים כלכליים בינלאומיים במחלקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בכנס במרכז האקדמי כרמל על הסדרים סכסוכי משקיעים בינלאומיים

, גם בלי הסכם השקעה ו- ISDS , יש היום הרבה השקעות בין האיחוד האירופי וישראל.

לגבי שמירת הריבונות של ישראל שנפגעת בהסכמי הסחר ובעיקר בסעיפי הסדר סיסוכי משקיע-מדינה, ISDS, התפיסה במשרדי הממשלה היא שלא משנה אם יש הסכם או לא, המדינה תוכל לעשות מה שהיא רוצה, היא נשארת הריבון. המדינה אמנם תצטרך לשלם, אבל תוכל לשנות.

אלו החושבים כך מתעלמים מעקיפת בתי הדין של המדינה, ומההיקף העצום של הקנסות והתשלומים המוטלים במסגרת ISDS. אלו ירתיעו את המחוקקים משינוי ולמעשה יעקרו את ריבונות המדינה

.

בהסכם TISA רוצים לשקף את הדברים, את הדה-רגולציות שכבר נעשו בישראל. הגישה היא לשקף את המצב הקיים ואיפוא שאפשר להתחייב – להתחייב. בתחומים שאי אפשר להתחייב לליברליזציה, לציין שאי אפשר להתחייב, ויש אפשרות כזו ב- TISA . זה הסכם שהוא מאוד חדשני לגבי ישראל.

העקרון המנחה הוא לשקף ולשמר את המצב הקיים ולא להתחייב, ל'החריג' כל תחומי שירותים בהם המערכת הישראלית עוד לא התייצבה או שמעריכים שיהיו בהם רפורמות, שינויים.

בדיונים על TISA, ישראל לא משנה דבר אלא משקפת את המצב בארץ ומתחייבת שזה לא ישתנה לרעה מבחינת הגורמים הזרים. אי אפשר יהייה לחזור אחורה.

לדוגמה יש כיום חקיקה המאפשרת בעלות זרה בשוק התקשורת. ההתחייבות היא שלא תהיה דרישה ל- 100% בעלות מקומית על חברות תקשורת. הרציונל הוא שאלו הן מחוייבויות שכבר קיימות בכלכלה הישראלית. התחייבויות שישראל לקחה עליה כאשר נכנסה ל- OECD.

נקודת המבט של אנשי משרד הכלכלה היא איך אפשר לעזור ליצואני השירותים לשפר ולהגדיל את הייצוא שהוא קטליזטור כלכלי חשוב מאוד, מתוך אמונה שהגדלת ייצוא השירותים תגדיל את התחרות בארץ ואת הכנסות המדינה . ומצד שני ייבוא שירותים יכול להביא הורדת יוקר המחייה בארץ. המטרה היא להביא למצב בו הסקטור העיסקי, העסקים בישראל יוכלו לעבוד ולייצא בצורה חלקה בתחום השירותים בעולם. תמונת הראי זה מה שיקרה בארץ, כך שאזרח ישראלי הגר בארץ יוכל לרכוש שירותים מחו"ל בצורה חלקה ללא בעיות.

יישוב סכסוכי משקיע־מדינה - ISDS

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'

. נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס.

ישוב סכסוכי משקיע־מדינה - ISDS הינו מנגנון בוררות מחייב בקנה מידה עולמי, שנועד ליישב סכסוכים בין מדינות ותאגידים זרים הפועלים בתחומן. פרק ISDS נמצא ברוב ההסכמים ואמנות סחר והשקעות בינלאומיות שונות, ויכול להיות עם מנגנוני בוררות שונים במקצת, אבל המערכת היא בבסיסה זהה. זו מערכת משפטית מקבילה הנגישה לתאגידים בלבד. כאשר תאגידים תובעים מדינות, התביעה בדרך כלל, מתבררת אצל טריבונל של שלושה בוררים, לעתים קרובות עורכי דין פרטיים. התאגיד ממנה בורר אחד, המדינה בורר אחד, ושני הצדדים בדרך כלל מחליטים על השלישי יחד.

סעיף יישוב סכסוכי משקיע־מדינה ISDS בהסכמי ההשקעות הבילטראליים ובהסכמי הסחר הבינלאומיים כמו TPP ,NAFTA ואחרים, מאפשר לתאגידים רב-לאומיים גדולים לתבוע מדינות בפני טריבונלים חשאיים, אקס- טריטוריאליים, להתחמק מבתי משפט המקומיים ולעקוף את בתי המחוקקים.  בטריבונלים אלו אין אף אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו מצפים מבתי המשפט הרגילים שלנו. הדיונים חשאיים וסודיים, ללא הגדרת כללי ניגוד אינטרסים וללא זכות ערעור.  השופטים הם עורכי דין עסקיים, שרבים מהם מתחלפים בין שימוש כשופטים ובין הבאת תביעות של לקוחות עסקיים נגד ממשלות

. לאזרחים ולקהילות שנפגעו מההחלטות שלהם אין שום מעמד משפטי.  

הבסיס לתביעה הוא כל דבר שהתאגידים יכולים לטעון לגביו שהוא פוגע בהשקעות שלהם, ברווחיות שלהם ובציפיות לרווחיות שלהם. אם חוקים שנחקקו או רגולציות שתוקנו פוגעים ברווחים שלהם, התאגידים יכולים ותובעים, הטריבונלים יכולים לבטל למעשה את הריבונות של בתי המחוקקים/הפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים ולחייב מדינות בפיצויי עתק בגין כל חקיקה ורגולציה ובכלל זה חקיקה סביבתית, רגולציה של מזון ותרופות וכדומה, שעלולה לפגוע ברווחים וברווחים הצפויים של התאגידים התובעים.

אין כל ביקורת שיפוטית על הטריבונל, ההחלטות שלו הן סופיות ומחייבות את המדינות, וכוללות קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות. כתוצאה מכך, הטריבונלים יכולים, למעשה, למנוע חקיקה ולבטל את הריבונות של בתי המחוקקים והפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים. זה התרחש כבר בקנדה.

מנגנון ISDS בהסכמי הסחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ, מכפיפים למעשה את ריבונות המדינה, את אפשרויות החקיקה, עצמאות בתי-המשפט והפסיקה של בתי משפט עליונים, ואת הזכויות של אזרחי המדינה שחתומה על ההסכמים להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה.

מאז הסכם נאפטא התברר שהמדינות כולל ישראל, שחתמו על הסכמי הסחר האלו היו 'נאיביות' מדי. ההסכמים והסדרי ISDS בהם היו פרוצים, המדינות התחייבו כלפי המשקיעים בצורה גורפת והפרשנות המשפטית הבינלאומית הכניסה להסדרים אלו תוכן שהמדינות כלל לא חשבו ולא התכוונו ללכת בכיוון זה.

האירוע המסמל את כוחם של הטריבונלים ושל תאגידים רב-לאומיים על ממשלות ומדינות היא התביעה של תאגיד אתיל Ethyl Corporation  מארה"ב נגד ממשלת קנדה

.

בתחילת אפריל 1997, העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק MMT  שהוא רעלן עצבי. נציין ש- MMT  אסור בכל המדינות המפותחות, כולל כמה מדינות בתוך ארצות הברית, ו-85%  מכלל הדלק האמריקאי אינו כולל MMT והשימוש בו אסור בקליפורניה וברוב החוף המזרחי של ארה"ב. 

בתוך זמן קצר, תאגיד אתיל האמריקאי, הספק הבלעדי של MMT בקנדה, תבע את ממשלת קנדה על סכום של 350 מיליון דולר קנדיים על נזקים ואובדן ההכנסה.  התביעה התבססה על סעיף "הפקעה", בפרק ההשקעה להסכם הסחר 'NAFTA'. 

הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הפדרלית לסגת, ושנה אח"כ היא הגיעה להסדר עם אתיל לפני שהטריבונל הבורר יפסוק. הממשלה שלמה 19.5 מיליון דולר קנדי (13 מיליון דולר אמריקאי) כפיצוי לאתיל עבור אובדן רווחים והוצאות משפט.

מנגנון הסדר סכסוכי משקיע-מדינה מקנה למשקיע הזר, קרי תאגיד רב-לאומי, מספר זכויות יתר, שהטריבונלים אמורים להגן עליהן. 'זכויות' אלו מנוסחות בשפה מעורפלת במתכוון. הן כוללות את ה'זכות' לעקוף את מערכת המשפט המקומית. את הזכות למסגרת רגולציה שתואמת את ה'ציפיות' של תאגיד, כלומר, ממשלות חייבות שלא לבצע שינויים כלשהם במדיניות רגולטורית לאחר שההשקעות נעשו.  'זכות' נוספת היא לפיצוי בגין 'הפקעה עקיפה', במובן שממשלות חייבות לשלם למשקיעים אם מדיניות רגולטורית מפחיתה את הערך של השקעה גם אם מדיניות כזו חלה במידה שווה לחברות מקומיות וזרות.  התאגידים אינם נדרשים לעשות דבר בתמורה. אין להם מחויבות למדינה והם יכולים להמשיך בפעילותם מתי ובמקום שהם רוצים.

נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס הזהיר כי מפני סעיף ISDS והבוררות לפיו. בפסק דין

המיעוט מ-5 למרץ 2014 הנשיא רוברטס, שאליו הצטרף השופט קנדי, הם סיכמו זאת בצורה מרהיבה:

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.

"Substantively, by acquiescing to arbitration, a state permits private adjudicators to review its public policies and effectively annul the authoritative acts of its legislature, executive, and judiciary"

5. TISA ויישוב סכסוכים

'סעיף יישוב סכסוכים בין משקיע לבין המדינה המארחת, מעניק לפוסקים פרטיים, שאינם בהכרח מבחירת המדינה, את הכח שהמדינה שומרת בדרך כלל לבתי המשפט שלה, את הכח לשפוט בדין את מעשיה הריבוניים'. נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב ג'ון רוברטס.

באוקטובר 2016, לפני הסיבוב האחרון של המשא ומתן על הסכם שירותי מסחר TISA שהיה בז'נבה ב 19-25 בספטמבר, פורסמו ע"י ויקיליקס

מסמכי המשא ומתן מיוני - יולי 2016 על TISA .

המסמכים מגלים כי האיחוד האירופי הציע טיוטת פרק ליישוב סכסוכים

שאינו כולל מנגנון ליישוב סכסוכי משקיע מדינה ISDS. לפי ההצעה של האיחוד האירופי, הסכם TISA לא יכלול מנגנון ליישוב סכסוכי משקיע מדינה ISDS, אלא מנגנון שנקרא Institutional and Dispute Settlement. עם זאת, הכללים המרחיקי- לכת של TISA יכולים להיות חלק של ה'ציפיות הלגיטימיות' שמשקיעים יבקשו לאכוף באמצעות סעיפי יישוב סכסוכים בהסכמי סחר ובאמנות השקעות בילטראליות. במילים אחרות יש עדיין ב- TISA פרצות רחבות שעשויות לאפשר למשקיעים פרטיים לתבוע מדינות החברות ב- TISA לפי מנגנון ISDS ה'רגיל' במקרה של מחלוקות. זה מעורר דאגה בעיקר לגבי מגזרי שירותים שהם רגישים חברתית ודורשים רמה משמעותית של השקעה כלכלית כגון אספקת תקשורת, אנרגיה ותחבורה.

המסמך של האיחוד האירופי הוגש כ 'nonpaper', סוג של שפת משא ומתן המאפיינת את הדיונים האלו.לפי ההצעה, צוותים panels של 'מומחי סחר' ‘trade experts’ יפעלו כ'שופטים' במחלוקות סביב השאלה האם מדינות הפרו את התחייבויותיהן על פי ההסכם. צוותים אלו יכולים להחליט שהממשלות חייבות לשנות את החוקים, המדיניות או את החלטותיהן הנוגעים למגוון רחב של שירותים, ולהטיל על הממשלות עונשים כלכליים חמורים עד שהן תבצענה זאת. בהצעה האירופית ל-TISA אין מנגנון ערעור משום שארה"ב מתנגדת בתוקף לכך. זאת, למרות שהסכמי סחר חופשי שנחתמו לאחרונה בין קנדה והאיחוד האירופי, ובין וויטנאם והאיחוד האירופי כוללים מנגנון ערעור. התוצאה היא שאין למעשה פיקוח על צוותי המומחים הבוררים.

החידושים, השינויים העיקריים בהצעת האיחוד האירופי הם: ככל הנראה מדובר בתביעה של מדינה מול מדינה ולא של משקיע מול מדינה, אם כי המשקיע יכול להשתתף בהליכים כ'ידיד בית המשפט', שקיפות תובטח בין היתר באמצעות שיתוף הציבור בהליכי שימוע, והאפשרות להיות 'ידיד בית המשפט' Amicus Curiae . מצד שני, כדי לוודא שלמתלוננים יהיו אמצעיים יעילים וזמינים לפיצוי, ההצעה כוללת אפשרות לתגובה צולבת בתחומים שאינם קשורים בשירותים.

גם אם תתקבל הצעת האיחוד האירופי, תאגיד בינלאומי, משקיע זר, יכול לבחור להתנגד - to challenge לרגולציה ממשלתית בהסתמך או על ארגון הסחר העולמי (WTO) או בהסתמך על הסכם סחר חופשי (FTA) קיים. המשמעות היא, שגם אם המערכת ליישוב סכסוכים המוצעת ע"י האיחוד האירופי להסכם TISA תמנע להלכה ממשקיע זר לתבוע ממשלות, המשקיע הזר הפרטי יכול לבחור ליזום תביעה, בהסתמך על הסכם השקעה בילאטראלי מתאים, בגין כל הפרה של כללי TISA המשפיעה על זכויות ההשקעה שלו. במילים אחרות, המשקיעים הזרים עדיין יכול להשתמש בטריבונלים לבוררות בינלאומיים השנויים במחלוקת, שמוקמים אד-הוק ולטעון בין שאר, כי הממשלה הפרה את התחייבויותיה בהסכם TISA, וכי הפרות כאלה מפרות את "הציפיות הלגיטימיות של טיפול הוגן וצודק" ‘legitimate expectations of fair and equitable treatment’ שלהם (הנוסחה הנפוצה בתביעות מחלוקות משקיע- מדינה).

דרך אחרת שתאפשר למשקיעים זרים לתבוע מדינות החברות ב- TISA בפני טריבונלים בינלאומיים חשאיים, היא אם סעיף 'המדינה המועדפת ביותר' ‘Most Favoured Nation’ (MFN) יכלל בהסכם TISA. סעיף זה של מדינה מועדפת יכול להיות מופעל כדי לייבא את מנגנון ISDS מהסכם סחר אחר.

כלל ה'אומה המועדפת ביותר' הוא עיקרון בסיסי של ארגון הסחר העולמי WTO. הכלל נועד להבטיח כי כל אחד מחברי הארגון מתייחס לכל החברים האחרים באותו אופן כמו לשותף הסחר המעדף עליו. סעיף זה בהסכמים עושה מעין הרמוניזציה להסכמי סחר שונים. אלא שהכללת סעיף ה'מדינה המועדפת ביותר' - Most Favoured Nation (MFN) בהסכם TISA עדיין לא סוכמה. חברי TISA חלוקים מאוד על היישום של כלל MFN בגלל אפקט הדומינו שלו על שאר סעיפי ההסכם.

אם הסכם TISA יאמץ חובת MFN מלאה ללא מגבלות, פירוש הדבר יהיה כי כל טיפול מעדף הניתן לכל מדינה אחרת יצטרך להיות מוענק באופן אוטומטי גם לכל חברי TISA האחרים. זה יפתח את הדלת לתביעות של משקיעים זרים נגד מדינות שתאמצנה את הוראות TISA המגבילות את יישום הסכמים דו-צדדיים במגזר השירותים, ולו בעקיפין.

אם ההסכםTISA לא יכלול את כלל MFN, המשמעות היא שהממשלות ישמרו על שליטה על היקף תחולת ה'אומה המועדפת ביותר' בסתירה לרציונל ולסיבה להסכם TISA, שמטרתו המוצהרת היא הרחבת הסחר בשירותים מעבר להסכם הכללי על מסחר בשירותים GATS, של ארגון הסחר העולמי WTO .

זו לא צריכה להיות הפתעה כאשר לאחר שמתחילים ללכת בדרך הלא-נכונה אנו מוצאים עצמנו במקום הלא- נכון. ההסכמה לבוררות פרטית במקום בבתי המשפט של המדינה היא, במקרה שלנו, אם כל חטאת.

אחזור על דברי נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב רוברטס שהזהיר במרץ 2014 מפני סעיף הבוררות:

'על ידי הסכמה לבוררות, המדינה מתירה לפוסקים פרטיים לסקור את המדיניות הציבורית שלה ולמעשה מאפשרת להם לבטל את המעשים שנעשו בסמכות של בית המחוקקים, הרשות המבצעת, ורשות השופטת שלה'.

הדרך בה נקטו לפתרון סכסוכי משקיע מדינה אינה נכונה ומביאה למקום לא-נכון. יש לבטל את כל האפשרויות האלו של טריבונלים בשמות שונים הדנים בתביעות תאגיד כנגד ממשלה. יישוב סכסוכים כאלו צריך להיות דו צדדי ודרך בתי המשפט של המדינה הנתבעת.  דו צדדי במובן של סימטריה. לא רק התאגיד הזר או המקומי יכול לתבוע את המדינה, אלא גם המדינה, אזרחי המדינה, וארגונים ותאגידים במדינה יוכלו לתבוע את התאגיד הזר.

התפתחות מנגנוןISDS , העיצוב מחדש של השימוש בו, ושימושים שלא התכוונו אליהם בסעיפי ISDS

ISDS בתמצית הוא טריבונל פרטי גלובלי הנותן כח ומאפשר לתאגידים לכופף מדינות לרצונם.

העיתון האינטרנטי Buzzfeed, בסדרת כתבות על ISDS.



אחד מהחסרונות של מדינה מתפתחת עם א-יציבות פוליטית הוא שקשה לשכנע חברות זרות להשקיע בהן. משקיעים אינם רוצים להשקיע בפיתוח עסק רק כדי שזה יולאם כמה שנים מאוחר יותר. כדי לפתור בעייה זו פותח בשנות החמישים של המאה שעברה, מנגנון הסדר סכסוכי משקיע-מדינה -ISDS . מערכת של בוררות מחייבת בקנה מידה עולמי, שתהייה חלק מהסכמי השקעה בין מדינות, תאפשר למדינות מתפתחות למשוך השקעות, גם אם המערכות המשפטיות שלהם הן פחות אמינות,. והמשקיעים יקבלו שופט הוגן, ניטראלי במקרה והמשטר תפס רכושם או היפלה אותם לטובת תאגידים מקומיים.

מערכת ISDS נמצאת כיום כמעט בכל הסכמי ואמנות הסחר וההשקעות שנחתמו עד היום. הכללים המדויקים של מנגנון הבוררות יכולים להשתנות מעט בין האמנות וההסכמים, אבל קווי המתאר הרחבים של התהליך זהים. הרוב המכריע של מקרי ISDS מגיעים לטריבונל של בוררים, בדרך כלל, עורכי דין פרטיים הנמשכים מאותו מאגר של אליטת מתדיינים, המייצגים תאגידים במקרים אלה. המשקיע והמדינה בוחרים כל אחד בורר אחד ולאחר מכן מגיעים להסכמה הדדית על הבורר השלישי.

אלא שהתאגידים מצאו דרכים טובות יותר להגן על השקעותיהם במדינות העולם השלישי מאשר מנגנון ISDS. לדוגמה ע"י שיתוף המעמד השליט, ואם אינו משתף פעולה אפשר תמיד לממן הפיכה, ובדרך ישירה של שוחד. כתוצאה מכך, מספר התביעות נגד ממשלות בהסתמך על ISDS היתה מזערית.

הנושא קבל תפנית מהותית כאשר NAFTA, הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה, נכנס לתוקף בשנת 1994. במהלך שני העשורים האחרונים, מאז הסכם נאפטא, תדירות התביעות נגד ממשלות בבתי המשפט ISDS גדלה באופן דרסטי, ועכשיו מדובר גם בתביעות נגד מדינות מפותחות כמו קנדה וארה"ב. לפי דוח של האו"ם מיוני 2016

, המספר הכולל של תביעות ליישוב סכסוכים המשקיע-המדינה ISDS הידועות בציבור הגיע ל-696, מהן 70 הוגשו ב-2015, מספר שיא.

מנגנוןISDS עבר מהפך, מכלי המשמש לעתים רחוקות, כמוצא אחרון, המיועד למקרים בולטים של הפקעה או 'גניבה' או אפליה בוטה על ידי המדינה, לכלי רב עוצמה שתאגידים מנפנפים בו ומשתמשים בו בתדירות גבוהה יותר ויותר, לעתים קרובות נגד מדיניות ציבורית רחבה שפוגעת לטענתם ברווחיהם.

גם הבוררים בתביעות לפי ISDS תרמו לשינוי. הבוררים אמורים היו לשמור על הכללים שנקבעו בהסכמי ואמנות ההשקעות והסחר. אבל בפועל, הם פרשו את הנוסח המעורפל באמנות רבות ככללים המקדשים זכויות רחבות, שאינן כתובות, הרבה מעבר להגנות נגד הפקעת רכוש ואפליה בוטה. אפילו את ה'זכות' לקבל שעור תשואה סביר על ההשקעה “reasonable rate of return.” במקרה אחד.

ISDS משמש כיום יותר ויותר כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה דמוקרטית, ולא כהגנה ממערכת משפטית במדינות העולם השלישי. גרוע מזה, תביעות ISDS, משמשות פושעי צווארון לבן לקבלת זיכוי מהרשעות פליליות, להשגת כרטיס יציאה חופשי מבתי הכלא.

הכוח המניע לגידול במספר התביעות הם עורכי הדין עצמם. הם פיתחו דרכים חדשות ויצירתיות כדי להשתמש ב- ISDS, וגובים מיליוני דולרים גם מהתאגידים וגם מהממשלות שהם מייצגים.אחדים מהרעיונות שלהם: תביעה מלוב משום שאינה מגינה על מתקן נפט במהלך מלחמת האזרחים. תביעה מספרד בגין צמצום התמריצים לאנרגיה סולארית בעת מיתון חמור שאילץ את הממשלה לקצץ בתקציבה. תביעה מהודו בגלל שהיא מאפשרת לתאגיד תרופות גנריות לייצר גרסה זולה יותר של תרופה לסרטן.

Buzzfeed מסביר איך התהליך התרחש: כאשר NAFTA נכנס לתוקף, מספר עורכי דין ראו בכך הזדמנות להרחיב ולעצב מחדש את מנגנון ISDS לטובתם, והמערכת שהיתה למעשה רדומה, השתנתה לתמיד. תעשייה שלמה צמחה, משרדי עורכי דין גדולים, רואים כיום במנגנון ISDS כאזור פעילות רווחי, וחושבים על דרכים חדשניות להבאת מקרים לפני הטריבונלים של הבוררות תוך שהם גובים שכר בסכומי עתק.

לפי מחקרים שנעשה לאחרונה, שכר עורכי דין מהווה את חלק הארי של כ- 5 מיליון דולר בעלויות המשפטיות שכל צד משלם במקרה ממוצע. משרדי עורכי דין גדולים יכולים לקבל סכומים משמעותים יותר. פרקליטי צמרת גובים לפעמים יותר מ -1,000 דולר לשעה. טורקיה שלמה לעורכי דין יותר מ -25 מיליון דולר במקרה אחד, רוסיה שהפסידה בתביעה גדולה נגדה, מסרה כי שילמה לעורכי הדין שלה יותר מ -27 מיליון דולר.

הכתבה הראשונה של Buzzfeed מתמקדת במקרים בהם בעלי תאגידים ועוזריהם השתמשו ב- ISDS לא רק לקבל פיצויים על רגולציה שפגעה בהם לדבריהם, אלא כדי לקבל זיכוי מהרשעות פליליות.המקרה הקיצוני ביותר קשור במפעל לבטריות עופרת באל סלבדור. זמן קצר לאחר הפתיחה של המפעל בשנת 1998, התברר שהמפעל מזהם בעופרת את הכפר Sitio del Niño. בית משפט באל סלבדור קבע כי בעלי התאגיד שבבעלותו המפעל הם האחרים לזיהום.ממשלת אל סלבדור אל הורתה על סגירת המפעל והגישה כתבי אישום בגין זיהום סביבתי מחמיר נגד התאגיד, שלושה מבעליו, ושלושה עובדים בדרגה נמוכה יותר. התאגיד הגיב על ידי תביעה על בסיס ISDS נגד אל סלבדור בטענה שבכך 'הופקע' המפעל, ובדרישה לפיצויים בסך 70 מיליון דולר. עורך הדין שניסח את ההגנה המשפטית של החברה, אמר ל- Buzzfeed כי התביעה הוגשה כדי לאלץ את המדינה לבטל את האישומים פליליים שהגישה.

התאגיד הגיע בסופו של דבר להסדר עם הממשלה, הסכים לשלם עבור ניקוי מוגבל באתר המפעל, להקים מרפאה בכפר, ולבטל את תיק ISDS נגד אל סלבדור. לדברי עו"ד של התאגיד, השופטים השתכנעו לזכות את מנהלי התאגיד, בין השאר, על ידי האיום בתביעת ISDS והפוטנציאל שלה לחייב את הממשלה בפיצויים עצומים.הכתבה מפרטת מקרים דומים של פושעי צווארון לבן לכאורה המשתמשים ב- ISDS כאמצעי לברוח מאחריות משפטית במצרים ואינדונזיה.

התנגדות ל- ISDS מתפשטת בעולם בכל קצות הקשת הפוליטית, עם קבוצות מימין ומשמאל התוקפת את השיטה. מספר גדל והולך של מדינות דוחפות לרפורמות או שהן מסתלקות לחלוטין מהסדרי ISDS ומאמנות ומהסכמים הכוללים סעיף זה. אבל רוב הההתנגדויות התמקדו בשימוש ב- ISDS על ידי תאגידים כדי לבטל חוקים חברתיים לתועלת הציבורית, כמו אלו האוסרים את השימוש בחומרים מסוכנים או העלאת שכר המינימום. השימוש ב-ISDS כמערכת הגנה לעבריינים ולמושחתים נותר כמעט בלתי ידוע.סקירה ממקורות מידע זמינים לציבור של כ -300 תביעות ISDS שהוגשו במהלך חמש השנים האחרונות, הניבה יותר מ- 35 מקרים בהם התאגיד או מנהליו משתמשים בתביעת ISDS כהגנה נגד האשמות בפלילים, כולל הלבנת כספים, מעילה, ויסות מניות, שוחד, המלחמה ספסרות, והונאה.רוב 35 המקרים האלו עדיין בדיונים. אבל בלפחות שמונה מן המקרים, הגשת תביעת ISDS הביאה לתוצאות 'חיוביות' לעבריינים הנאשמים, כולל פרס של מיליון דולרים, ביטול החקירה הפלילית, וביטול כתב אישום פלילי. במקרה אחר, הטריבונל הורה לממשלה לעצור תיק פלילי בעוד הבוררות תלויות ועומדות.

ישראל, TISA וסעיפי יישוב סכסוכים בהסכמי הסחר וההשקעות

כאמור לעיל, ישראל חתומה כיום על כ-40 הסכמי סחר וכ-35 הסכמי הגנה על השקעות חוץ דו-לאומיים (בילטרליים) BIT, והיא עומדת בפני חתימה על הסכם TISA . רובם המכריע של הסכמים אלה כוללים מסגרת מובנית, מנגנון ל'הסדר סכסוכי משקיע-מדינה' - ISDS, הנותן למשקיע הזר את הבלעדיות בהחלטה להביא את התביעה בפני בוררות באחד מהפורומים הבינלאומיים המטפלים בסכסוכים בין מדינה מארחת למשקיע, ומחייב את הממשלה להתדיין בבוררות בינלאומית זו ולא בפני בתי הדין בישראל.

למרות ההשפעה העצומה שיש להסכם TISA על אזרחי ישראל, למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכמי ואמנות ההשקעות והסכמי הסחר החופשי ובהסכם TISA לגבי מדיניות הממשלה, אפשרויות החקיקה בכנסת, וחשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים, למרות הפגיעה האנושה והעמוקה בריבונות המשפטית של המדינה, הרי שהסכמים אלו שהם כמעט בלתי ניתנים לביטול, אינם מפוקחים ע"י הכנסת, אינם עומדים לדיון ציבורי ולא ניתנת אפשרות להביע עמדה לגביהם. הסכמים אלו, שנכתבים ע"י פקידים, בכירים ככל שיהיו, ברשות המבצעת, במשרדי האוצר, הכלכלה ובמשרד המשפטים, אינם מובאים לדיון ולאישור הכנסת, תוך התעלמות מהקונספט הבסיסי של הפרדת הרשויות.

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 'תפקיד הפרלמנט באישור אמנות והסכמים בינלאומיים' מ-2003, בישראל, הממשלה היא בעלת הסמכות לחתום ולאשרר אמנות בינלאומיות

.......תהליך אשרור אמנות בישראל אינו מוסדר בחקיקה מפורשת אלא בנוהג. ככלל, אין חובה לקבל את הסכמת הכנסת לחתימה על אמנות, אך במהלך השנים התגבש נוהג על–פיו הממשלה מביאה לאישור הכנסת אמנות בעלות חשיבות מיוחדת לפני שהן מאושררות ונכנסות לתוקף. תקנון הממשלה קובע כי ניתן להביא לאשרור הממשלה אמנה בינלאומית רק לאחר שהיתה מונחת במזכירות הכנסת לפחות שבועיים בתקופת המושב.

כדאי ללמוד מבית המשפט הגבוה של בריטניה. ב-3 לנובמבר פסק בית המשפט הגבוה של בריטניה שאי אפשר להפעיל את סעיף 50 באמנה האירופית ולהתחיל במו"מ למימוש ההצבעה במשאל העם על יציאה מהאיחוד האירופי בלי אישור הפרלמנט. זאת מכיון שהפעלת סעיף 50 היתה בהכרח מביאה, בסופו של דבר, לשינוי החוקים בבריטניה. חוקים אשר נכתבו ועודכנו בעשורים האחרונים כדי להתאים לחוקי האיחוד. לפיכך פסק בית המשפט הגבוה, רק הפרלמנט יכול לעשות את זה.

הכנסת צריכה לחוקק חוק

המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי השקעות, הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים. החוק יאפשר פיקוח פרלמנטרי ושיתוף של הציבור, ויחייב את אישור הכנסת לחתימה על הסכם TISA.
לישראל יש כיום כמה דרכי פעולה אפשריות
ראשית, לחוקק חוק כאמור לעיל

שנית, לא להאריך הסכמי סחר הכוללים סעיף הסדרי סכסוכים משקיע־מדינה, ולבטל במידת האפשר את כל הסכמי הסחר הכוללים סעיף זה.

שלישית, לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק או סעיף יישוב סכסוכי משקיע־מדינה.

רביעית, לחתום מחדש על הסכמים אלה בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם.

ולבסוף, לבטל בהקדם את הסכם הסחר עם קפריסין שתוקפו פג, אם לא הוארך בשנית, ב–2013.

אמנון פורטוגלי

חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

לקריאה נוספת, מאמרים על הסכמי הסחר ופרק 'יישוב סכסוכי משקיע מדינה'

‏ 

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל  (פרק שביעי ואחרון) פברואר 2014.

http://www.blacklabor.org/?p=53928

יש קישור למאמר המאגד את כל הפרקים.



הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר שישי מסיים מאי 2015

http://www.blacklabor.org/?p=56512

יש קישור למאמר המאגד את כל הפרקים.

הצעת חוק קבלת החלטות בעניין הסכמי סחר, התשע"ג-2013 - אתר הכנסת

www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/437.rtf



על הסכם הסחר TTP, ההקשר הישראלי דרך מתווה הגז, ומה אפשר וצריך ללמוד מבוליביה. אוקטובר 2015.

http://energynews.co.il/?p=7828



הסכם הסחר העולמי מניח תשתית לשלטון תאגידי בעולם. אוקטובר 2015

http://www.amitit.co.il/3005/



ישראל חשופה לתביעות ענק מצד נובל נובמבר 2015.

http://www.themarker.com/opinion/1.2776823



המחיר החברתי של מתווה הגז. נובמבר 2015.

http://www.haokets.org/2015/11/04/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%96/



הסכמי סחר בינלאומיים הם פתח לתביעות נגד ישראל 1 פברואר 2016

http://www.themarker.com/opinion/1.2837229



הסכמי סחר בינלאומיים – צינור הנפט קיסטון בארה"ב ומתווה הגז בישראל  13 מרץ 2016

http://www.blacklabor.org/?p=57791

A Private Super Court Is Helping Corporate Criminals Go Free, August 29, 2016

http://nymag.com/daily/intelligencer/2016/08/a-super-court-is-helping-corporate-criminals-go-free.html

Analysis of leaked TiSA Financial Services text dated 27 June 2016

Professor Jane Kelsey Faculty of Law, University of Auckland, New Zealand

https://wikileaks.org/tisa/analysis/20161007_TiSA_Analysis-on-Financial-Services-Annex/20161007_TiSA_Analysis-on-Financial-Services-Annex.pdf

Financial Services liberalisation and TiSA: implication for EU Free Trade Agreements, 2016

http://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/STUD/2016/578019/EXPO_STU(2016)578019_EN.pdf

Just Before Round of Negotiations on the Proposed ‘Trade in Services Agreement’ (TISA), Wikileaks Releases Updated Secret Documents, Updated Jul 02, 2016

http://www.huffingtonpost.com/deborah-james/just-before-round-of-nego_b_7715478.html

Memorandum on Leaked TISA Financial Services Text’ 2014

Professor Jane Kelsey, Faculty of Law, University of Auckland, New Zealand

https://wikileaks.org/tisa-financial/Analysis-of-secret-tisa-financial-annex.pdf

Preliminary Analysis of Leaked TISA Annex on Domestic Regulation, 20 February 2015

https://wikileaks.org/tisa/analysis/Analysis-of-20150220_Annex-on-Domestic-Regulation/

Preliminary analysis of new provisions applicable to all services*

Sanya Reid Smith, legal advisor, Third World Network

https://wikileaks.org/tisa/New-Provisions/analysis/Analysis-of-TiSA-Annex-on-New-Provisions.pdf

Reading of the EU Service Schedule in TTIP/TISA

http://ttip2014.eu/files/content/docs/Full%20documents/How%20to%20read%20a%20Service%20Schedule.pdf

Services and investment in EU trade deals Using 'positive' and 'negative' lists, EU April 2016

http://trade.ec.europa.eu/doclib/docs/2016/april/tradoc_154427.pdf

Senators Call For Global Super Court To Be Renegotiated

https://www.buzzfeed.com/chrishamby/senators-call-for-global-super-court-to-be-removed-from-tpp?utm_term=.tog9qbG0#.pc9aGBqb

The Court that Rules the World.

https://www.buzzfeed.com/chrishamby/super-court?utm_term=.xkqm5jGo#.kbAkerXP

TiSA Agreement Leaks Show Corporations Pushing Privatization of Public Services,

19 October, 2016

http://therealnews.com/t2/index.php?option=com_content&task=view&id=31&Itemid=74&jumival=17465

TISA Leak Reveals 10 Key Threats to Commonsense Financial Regulations, July 2, 2015

https://wikileaks.org/tisa/analysis/Analysis-of-20150415_Annex-on-Financial-Services/Analysis-of-20150415_Annex-on-Financial-Services.pdf

TiSA - Trade In Services Agreement, European Union, Schedule Of Specific Commitments & List Of MFN Exemptions. May 2016

http://trade.ec.europa.eu/doclib/docs/2016/may/tradoc_154590.pdf

Trade Pacts and Deregulation: Latest Leaks Reveal Core Problem with TISA, May 30, 2016

http://www.counterpunch.org/2016/05/30/trade-pacts-and-deregulation-latest-leaks-reveal-core-problem-with-tisa/

קוד המקור של הנתונים