ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 22/11/2016

פרק ה' כולו (אנרגיה), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרוטוקול

 
Naama David

2016-11-22MOJ



נוסח לדיון בוועדה ב-22.11.16

פרק ה': אנרגיה

תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי)

בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989

, בסעיף 8טו -

בסעיף קטן (א)(2)(א), במקום "עד תום שלוש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן" יבוא "עד יום ח' בתמוז התש"פ (30 ביוני 2020)";

בסעיף קטן (ב) -

האמור בו יסומן "(1)", ובו, במקום "בתקופה של שנה מיום התחילה יחולו הוראות סעיף 8י" יבוא "הוראות סעיף 8י יחולו לעניין מיתקן כאמור בפסקה (2)(א) או (ב), בתקופות האמורות בה, והכל";

אחרי פסקה (1) יבוא:

בסעיף קטן (ד)-

פסקה (1) - תימחק;

בפסקה (3), במקום "כאמור בפסקאות (1) או (2)" יבוא "כאמור בפסקה (2)";

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), החל גורם מהגורמים המנויים בפסקה (1) של אותו סעיף קטן או גוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) של אותו סעיף קטן, בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, יחולו הוראות אלה:

בסעיף 14 -

אחרי ההגדרה "בעל זיקה" יבוא:

""בעל פיקדון" - צרכן גז ביתי ששילם לספק גז דמי פיקדון בעד הספקת ציוד גז מושאל;";

"ספק גז ביתי" – ספק גז המספק גז לצרכן גז ביתי

אחרי ההגדרה "ספק גז נכנס" יבוא:

"איסור הצעת תנאי התקשרות שונים לצרכני גז בחוזה להספקת גז באמצעות אותה מערכת גז מרכזית

אחרי סעיף 17ד יבוא:

"סיום התקשרות בחוזה להספקת גז ממכל מיטלטל

בשם החוק, במקום "(החלפת ספק גז בבית משותף)" יבוא "(החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)";

בסעיף 1 -

בהגדרה ""בית משותף", "בעל דירה", "דירה", "רכוש משותף", "תקנון" ו"מערכת גז מרכזית"", לפני ""בית משותף"" יבוא:

"אסיפה" – אסיפה שבמסגרתה יתקבלו החלטות לעניין החלפת ספק גז בלבד.

אחרי ההגדרה "מכל נייח" יבוא:

"מערכת גז מרכזית" – מערכת להספקת גז, שבאמצעותה מסופק גז לשני צרכני גז או יותר."

אחרי סעיף 1 יבוא:

"החלטה על החלפת ספק גז בבית משותף

1א.

בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, רשאים בעלי הדירות המחוברות לאותה מערכת להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או באמצעותו ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו; החלטה כאמור יכול שתתקבל באחת מאלה:

בהצבעה באסיפה זכאי בעלה של כל דירה המחוברת למערכת הגז המרכזית לדעה אחת; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה.

בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה על ידי בא–כוח שנתמנה בהתאם לתקנותיו; תעודה חתומה בידי המנהל או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבא-כוחו נתמנה בהתאם לתקנותיו, תשתמש ראיה חותכת לכך.

היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד מהם, או אדם אחר, כבא כוחם באסיפה.

במקרה של סתירה בין הוראות סעיף זה לבין הוראות התקנון, לרבות התקנון המצוי, יחולו הוראות סעיף זה.

בסעיף זה -

"בעל דירה" – כמשמעותו בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ויראו כבעל דירה לפי סעיף זה גם את מי שבעל הדירה אישר לו בכתב לפעול בשמו לעניין זה, לרבות באמצעים אלקטרוניים.;

בתוספת -

בסעעיף 1, במקום "בסעיף 59ד(ב) לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף 1א לחוק זה";

בסעיף 1א -

ברישה, אחרי "בעלי הדירות בבית משותף" יבוא "או הודעת בעלי מקרקעין שאינם בית משותף (בתוספת זו – בעלי מקרקעין), אשר מיתקני הגז השייכים להם מחוברים למערכת גז מרכזית, על סיום החוזה להספקת גז עם ספק הגז לפי חוק הסדרים 1989";

בסעיף 2 -

בסעיף קטן (א), במקום "כאמור בסעיף 59ה לחוק המקרקעין" יבוא "לבעלי המקרקעין או למחזיקים במקרקעין, לפי העניין, ולעניין בית משותף – את המיתקנים כאמור שאינם שייכים לבעלי הדירות לפי הוראות סעיף 59ה", ואחרי "שיודיע לבעלי הדירות" יבוא "לבעלי המקרקעין או למחזיקים במקרקעין, לפי העניין";

בסעיף קטן (ג), אחרי "בעלי הדירות" יבוא "בעלי המקרקעין או המחזיקים במקרקעין".

תיקון חוק המקרקעין

בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969

-

סעיף 59ד - בטל;

בסעיף 59ה -

בסעיף קטן (ב), במקום המילים "למעט מכל, מונה או וסת הניתנים לפירוק" יבוא: "למעט מכל מיטלטל או נייח, מונה או וסת";

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) בסעיף זה -

"מכל מיטלטל" – כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989;

"מכל נייח" – כהגדרתו בסעיף 14 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989;

"מערכת גז מרכזית" - מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר.";

בסעיף 72(א), במקום "59א עד 59ח" יבוא "59א עד 59ג ו-59ה עד 59ח, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א-1991";

בסעיף 77ב, במקום "59א עד 59ז" יבוא "59א עד 59ג ו-59ה עד 59ז" ואחרי "ו-72 עד 77" יבוא "וכן סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א-1991".

תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים

, בתוספת הראשונה, בפרט 32(6), במקום "(החלפת ספק גז בבית משותף)" יבוא "(החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)".

דברי הסבר

סעיף 39 במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו– 2016), התשע"ו-2015 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – חוק ההסדרים 2015 ו-2016), תוקן חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – חוק הגז) לצורך אסדרת תחום ההפעלה והשימוש במיתקני גז טבעי לצריכה כהגדרתם בחוק האמור. במסגרת התיקון האמור נקבע כי מיתקני גז טבעי לצריכה חייבים בקבלת אישור תקינות מגופים בודקים שיוסמכו בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. כן נקבעה תקופת מעבר שבמהלכה הגוף המוסמך לתת אישורי תקינות יהיה מכון התקנים, ושר התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – השר) הוסמך לאשר גופים בודקים נוספים שייתנו אישורים כאמור.

מאז נכנס התיקון האמור לתוקף, התברר כי יש כמה סוגיות הדורשות תיקון בהוראות המעבר, ומוצע כעת לתקנן.

לפסקה (1) סעיף 8טו לחוק הגז קובע את הוראות המעבר לעניין ההסדר בעניין מיתקני גז טבעי לצריכה, שנוסף כאמור לחוק הגז במסגרת התיקון המתואר לעיל. לפי הוראות אלה, מיתקן גז טבעי לצריכה, למעט מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - גט"ד), שערב יום תחילתו של התיקון האמור הוזרם אליו גז טבעי או שניתן לגביו אישור להזרמת גז טבעי לפני יום התחילה האמור (מתקן קיים), אינו חייב באישור תקינות לשם שימוש בו עד בדיקתו הראשונה. כן נקבע בהוראות המעבר כי בדיקה ראשונה לעניין מתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד, תתבצע בתוך שלוש שנים מיום קביעת תקן לעניין מתקני צריכה של גז טבעי, בהתאם לתוספת הראשונה לחוק הגז (ראו סעיף 8טו(א)(2)(א) לחוק הגז)).

ביום 30 ביוני 2016 אושר בוועדה טכנית מס' 407 – "מערכות גז טבעי" (הפועלת מכוח כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ"א-1991 (ק"ת התשנ"א, עמ' 998)) תקן לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי. התקן שאושר אינו נוגע בשלב זה למיתקנים קיימים וזאת בשל סוגיות טכניות הקשורות לאופי מיתקני הצריכה הרלוונטיים. לפיכך, מוצע כי לעניין מיתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד (בהתאם לסעיף 8טו(א)(2)(א) לחוק הגז), תוארך התקופה לביצוע הבדיקה הראשונה, כך שזו תבוצע עד תום ארבע שנים מיום שאושר תקן לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי, היינו, עד יום ח' בתמוז התש"פ (30 ביוני 2020).

לפסקה (2) לפי סעיף 8י(א) לחוק הגז, במקרה שהממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי (אשר מוגדר בסעיף 3(ב) לחוק הגז כ"מנהל" לענייני גז טבעי) מקבל פנייה מטעם גורם מוסמך שלפיה יש בשימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה משום חשש לסכנה לבטיחות הציבור, הוא רשאי, בין השאר, להורות לגוף שהוסמך ואושר בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי סעיף 8ט לחוק הגז (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – גוף בודק) או למכון התקנים לבצע בדיקת תקינות של המיתקן, בתנאי שהגורם שמבצע את הבדיקה אינו הגורם שנתן את אישור התקינות של המיתקן התקף באותה עת.

לעניין זה נקבעה בסעיף 8טו(ב) לחוק הגז הוראת מעבר שלפיה, למשך שנה מיום תחילתו של חוק ההסדרים 2015 ו-2016 (קרי, עד יום כ"ב בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015)), יוכל הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות למכון התקנים לשמש כבודק גם במיתקנים שבהם הוא הגורם שנתן את אישור התקינות, וזאת עד אשר יוסמכו גופים רלוונטיים בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הוראת המעבר נקבעה למשך תקופה של שנה כאמור, במטרה לאפשר פרק זמן של חצי שנה מיום פקיעת הוראת המעבר הקבועה בסעיף 8טו(ד)(3) לחוק הגז, שלפיה יחולו הוראות סעיף 8טו(ג) לחוק הגז – הקובעות את זהות הגוף הבודק - לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי או מתקן לפריקת גט"ד, עד יום כ"ד באייר התשע"ו (1 ביוני 2016) או עד למועד מאוחר יותר שייקבע בצו.

בצו הגז (בטיחות ורישוי) (הארכת התקופה שבסעיף 8טו(ד)(3) לחוק), התשע"ו-2016 (ק"ת התשע"ו, עמ' 1186), הוארכה תקופת המעבר שנקבעה בסעיף 8טו(ד)(3) לחוק הגז עד יום א' בכסלו התשע"ז (1 בדצמבר 2016). מוצע, במטרה לאפשר פרק זמן של חצי שנה מתום תקופת המעבר כאמור, לתקן בהתאם את סעיף 8טו(ב) לחוק הגז כך שהתקופה שמהלכה תחול ההוראה הקבועה בו תסתיים חצי שנה לאחר תום תקופת המעבר שלפי סעיף8טו(ד)(3) לחוק הגז.

באשר למיתקן גז טבעי לפריקת גט"ד, מוצע לקבוע כי תקופת המעבר לגביו תהיה חצי שנה מתום תקופת המעבר הקבועה בסעיף 8טו(ד)(2) לחוק הגז, וזאת משום שטרם הותקן תקן למיתקן מסוג זה.

לפסקה (3) בפסקה (3) של סעיף 8טו(ג) לחוק הגז, נקבע האופן שבו גופים בודקים כאמור באותו סעיף יערכו בדיקות בתקופת המעבר. בנוסחה הנוכחי, מתייחסות הוראות הפסקה האמורה רק למכון התקנים ולגוף בודק שניתן לו אישור לפי פסקה (2) של הסעיף האמור, ואין התייחסות מפורשת לגורמים שהחלו בבדיקת המיתקן לפני יום י"ג בחשוון התשע"ו (26 באוקטובר 2015) ומבקש האישור ביקש שישלימו את הליך הבדיקה (ראו פסקה (1) של אותו סעיף). מוצע להבהיר כי הוראות סעיף 8טו(ג) לחוק הגז חלות לעניין כלל הגורמים המנויים בפסקה (1) של אותו סעיף.

לפסקה (4) כאמור, במסגרת תיקון חוק הגז, בחוק ההסדרים 2015 ו-2016, נקבע בסעיף 8טו לחוק הגז, בין השאר, כי למשך תקופת מעבר הגוף המוסמך לתת אישורי תקינות יהיה מכון התקנים ולשר תהיה סמכות לאשר גופים בודקים נוספים. לעניין זה נקבעה בסעיף קטן (ד) של הסעיף האמור תקופת מעבר שונה לגבי סוגים שונים של מיתקנים. באשר למיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי נקבע כי תקופת המעבר תהיה עד למועד שיקבע השר בצו בהתאם למועד שבו הוסמך גוף בודק בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ואושר בידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, בהתאם לתקן הרלוונטי.

לעניין תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי, הרי שכבר היום קיים תקן שניתן להסמיך לפיו באופן קבוע גופים בודקים למיתקנים המשמשים להפעלת תחנת תדלוק כאמור. אולם, מאחר שהוראת המעבר מאפשרת קבלת אישורי תקינות, אין לגופים הבודקים תמריץ לקבל הסמכה מאת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואישור מאת הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה. במצב דברים זה, שבו סיומה של תקופת המעבר תלוי בהסמכתו כאמור של גוף בודק, ולגורמים הנוגעים לעניין אין תמריץ לפנות לקבלת הסמכה זו, ממשיכה הוראת המעבר לחול ומהווה, הלכה למעשה, הוראה של קבע.

לפיכך, מוצע למחוק מסעיף קטן (ד) של סעיף 8טו לחוק הגז את פסקה (1), כך שתקופת המעבר לגבי תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי תהיה זהה לתקופת המעבר שנקבעה לגבי מיתקני גז טבעי לצריכה שאינם מיתקנים לפריקת גט"ד, ולתקן בהתאם את פסקה (3) שבאותו סעיף קטן.

לפסקה (5) כיום, אין לגורמים המנויים בסעיף 8טו(ג) לחוק הגז, אשר משמשים גופים בודקים במהלך תקופת המעבר, סמכות להמשיך בבדיקות לאחר תום תקופת המעבר, לגבי מיתקנים שהחלו בבדיקתם בתקופת המעבר. מצב זה עלול להביא לבזבוז משאבים ולעיכובים מיותרים, למשל במקרים שבהם הגוף שהוסמך ערך כבר חלק מהבדיקות.

על כן, מוצע לקבוע הוראה שתאפשר, במצבים אלה, את השלמת הבדיקה בידי אותו גורם, כמפורט להלן. מוצע כי גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) של סעיף 8טו לחוק הגז (קרי מכון התקנים או גורם שאושר לו להשלים בדיקה שהתחיל כאמור באותו סעיף קטן), או גוף בודק שניתן לו אישור לפי סעיף קטן (ג)(2) של הסעיף האמור, שהחל בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה במהלך תקופת המעבר הקבועה לגבי אותו מיתקן בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף, יהיה רשאי להשלים את הבדיקה לאחר תום תקופת המעבר, בהתאם לדרישות המנויות בתוספת הרביעית, וזאת אם מבקש האישור מעוניין בכך, ואם הגורם שהחל בבדיקה כאמור ביצע בדיקה מקדימה במיתקן והשיב לפניית מבקש האישור, כאמור בסעיף 8ד(ו) לחוק הגז, עד תום תקופת המעבר לגבי אותו מיתקן. מוצע כי יהיה אפשר לתת אישור תקינות לפי ההוראה המוצעת רק עד תום חצי שנה מתום תקופת המעבר הקבועה לגבי המיתקן הנוגע בדבר וכי לא יינתן לפי הוראה זו אישור תקינות זמני.

סעיפים 40 עד 43

כללי משק הגז הפחמימני המעובה (להלן בדברי ההסבר לפרק זה– גפ"ם) למגזר הביתי בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה אשר מובילה לתחרות מוגבלת על המחיר והשירות לצרכן. כמו כן, שוק זה מתאפיין בשונות גבוהה במחירי הגז, על אף שעלות המוצר היא הומוגנית למדי, ובמעבר מועט של לקוחות בין החברות שמספקות את הגז.

בשנים האחרונות ביצעה הממשלה כמה צעדים בניסיון לפתוח את משק הגפ"ם לתחרות, אך תחרות אמיתית טרם התפתחה בו. בהחלטת ממשלה מס' 3990 מיום כ"ב בכסלו התשע"ב (18 בדצמבר 2011) בנושא קידום התחרות בשוק הגפ"ם הוחלט להקים צוות בין משרדי בראשות מנהל מינהל הדלק ובהשתתפות נציגי משרדי האוצר, התעשייה, המסחר והתעסוקה, המשפטים ורשות ההגבלים העסקיים כדי לגבש צעדים להגברת התחרות בשיווק גפ"ם. בשנת 2013, הגיש הצוות דוח ובו המלצות לעניין הגברת התחרות, אולם המלצותיו יושמו רק בחלקן.

בשנת 2015 ביצע צוות בין-משרדי נוסף, בהרכב דומה לצוות הנזכר לעיל, עבודת מטה לבחינת כלים נוספים לקידום תחרותיות בשוק הגפ"ם. במסגרת עבודת הצוות נבחן מחדש מצב התחרות בשוק הגפ"ם, נסקרו ההתפתחויות האחרונות בתחום החקיקה לקידום תחרות, ונדונו כמה אפשרויות וכלים לקידום התחרות. הצוות פרסם סיכום ביניים של עבודתו ביום י"ג באדר א' התשע"ו (22 בפברואר 2016).

באוגוסט 2016 פרסמה רשות ההגבלים העסקיים טיוטת דוח להערות הציבור בנושא אספקת גפ"ם, שבמסגרתה נכללו כמה המלצות, אשר חלקן מיושמות בהצעת חוק זו.

מסיכום הביניים שפורסם כאמור כמו גם מטיוטת דוח רשות ההגבלים העסקיים בנושא אספקת גפ"ם עולה שקיימים קשיים רבים בשוק הגפ"ם, ובכלל זה קשיים במעבר של צרכנים בין ספקים.

מעבר של צרכנים שמקבלים את אספקת הגז באמצעות מערכת גז מרכזית כרוך כיום בגיוס רוב של בעלי הדירות המחוברים לאותה מערכת. מעבר של צרכנים שלהם מכל גז מיטלטל (בלונים) נפרד לספק גז אחר יכול אמנם להיעשות בלא צורך בהסכמת השכנים, אך גם במקרה זה מדובר בתהליך ארוך ומסורבל. עוד עולה מהמסמכים הנזכרים כי ההסדר הקיים היום בחוק בעניין החלפת ספק גז כרוך בקשיים בירוקרטיים לכל הצרכנים, ובכלל זה העיסוק הביורוקרטי הכרוך בהחזר פיקדון, קושי בהשוואת מחירים והיעדר מידע. כמו כן עולה כי לחברות קטנות קשה להתפתח בשוק זה.

הוראות סעיפים 40 עד 43 להצעת החוק נועדו לטפל בחלק מהחסמים המונעים התפתחות תחרות במשק הגפ"ם, ובכלל זה מניעת הפליה בין צרכנים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית, שינוי הרוב הדרוש להחלפת ספק גז בבית משותף (שבו הגז מסופק באמצעות מערכת גז מרכזית) וטיפול בנושא החזר דמי הפיקדון אשר מהווים חסם למעבר בין ספקים.

סעיף 40 פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – חוק הסדרים 1989), נועד לבצע רפורמה ולפתוח את שוק הגפ"ם לתחרות. הפרק תוקן במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 (ס"ח התשס"ח, עמ' 142), שהוסיף לו הוראות שנועדו להתמודד עם העדר התחרות בשוק זה (ראו: סעיפים 17א עד 17ד לחוק הסדרים 1989). מאחר שכאמור, צעדים אלה לא השיגו די הצורך את המטרה של הגברת התחרות, מוצע לתקן את החוק האמור ולקבוע בו הוראות שימנעו הפליה בין צרכנים בידי ספקי גז וכן הוראות שיצמצמו את החסמים להחלפת ספקי גז.

לפסקאות (2) ו-(3) כיום, קיימת שונות בין החוזים להספקת גז המוצעים לצרכנים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית (מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני צרכנים או יותר). מצב דברים זה אינו מיטבי הן בשל העובדה שהמוצר המסופק הוא הומוגני והן בשל העובדה שהחלפת ספק גז באותו הצובר דורשת את הסכמת רוב בעלי הדירות. שוני בין צרכנים לעניין זה עלול ליצור ניגודי אינטרסים בין צרכנים (המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית) ועיוות בתמריצים של בעלי הדירות להחלפת ספק גז, וכך לקבע מצב שבו צרכנים מסוימים משלמים יותר על הספקת גז באמצעות אותה מערכת גז מרכזית ואילו אחרים נהנים ממחיר אטרקטיבי יותר.

לסעיף 17ג1 המוצע כדי למנוע את המצב המתואר לעיל, מוצע לקבוע, בסעיף 17ג1 לחוק הסדרים 1989 כנוסחו המוצע, הוראות שימנעו מספקים להציע תנאי התקשרות שונים לצרכנים המתקשרים אתם בחוזה להספקת גז באמצעות אותה מערכת מרכזית. ראשית, מוצע כי ספק גז חדש (ספק שאינו קשור עם צרכנים שדירותיהם מחוברות למערכת גז מרכזית בחוזה לאספקת גז באמצעותה) יהיה חייב להציע לכלל הצרכנים שדירותיהם מחוברות לאותה מערכת גז מרכזית את אותם תנאי התקשרות (פסקה (1)). לגבי ספק גז הקשור עם צרכנים בחוזה לאספקת גז באמצעות מערכת מרכזית, מוצע כי אם הוא יציע לצרכן גז הקשור עמו בחוזה כאמור, שינוי בתנאי ההתקשרות, יהיה עליו להציע את אותם התנאים גם לשאר הצרכנים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית, וזאת בתוך שבוע מיום ההצעה (פסקה (2)). בכך יש כדי למנוע מצב שבו יוצעו לצרכן מסוים תנאי התקשרות מיטיבים אשר יובילו לכך שלאותו צרכן יהיה אינטרס לטרפד החלטה על החלפת ספק הגז וזאת בניגוד לאינטרס של כלל הדיירים שדירותיהם מחוברות לאותה מערכת גז מרכזית. כמו כן, מוצעת הוראה למקרה שבו ספק גז, הקשור עם צרכנים בחוזה להספקת גז באמצעות מערכת מרכזית, חותם על חוזה להספקת גז עם צרכן חדש (שלא היה קשור אתו קודם לכן בחוזה), לאחר כניסתו של החוק המוצע לתוקף. במקרה זה, מוצע כי אם החוזה שאותו מציע הספק לצרכן חדש נחתם בהתאם להסדר המוצע בפסקה (1) או שתנאיו השתנו בהתאם להסדר המוצע בפסקה (2) (ומכאן שתנאי ההתקשרות השונים הוצעו לשאר הצרכנים כאמור) יהיה ספק הגז חייב להציע לכל צרכן גז ביתי חדש כאמור, את אותם תנאי התקשרות שהוצעו ליתר הצרכנים בחוזה שנחתם או השתנה כאמור.

עוד מוצע להבהיר כי תנאי התקשרות לעניין חוזה לאספקת גז כוללים גם חלופות שונות לתנאי התקשרות וכן כל הטבה המוצעת לצרכן בקשר לחוזה. כך למשל, יכול ספק גז להציע מחיר שונה לגבי כמות צריכה שונה (מחיר מדורג), אולם, עליו להציע את כל החלופות לעניין זה לכל הצרכנים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית.

לפסקה (4) במשק הישראלי קיימים כ-3 מיליון מכלי גז. במקרים רבים, לא מוחזרים לצרכנים פיקדונות שנגבו מהם בעבור המכלים, משום שצרכנים שעזבו את דירתם אינם פונים לספק הגז כדי לקבל את הפיקדון בחזרה. במצב דברים זה, הפיקדון על מכל הגז נשאר רשום אצל ספק הגז על שם הצרכן שעזב את הדירה, וזאת גם אם עבר להתגורר בדירה צרכן חדש. על רקע זה, נוצר פעמים רבות קושי לקבל בחזרה את דמי הפיקדון ששולמו בעבור מכלים שהוחזרו לספקי הגז. לעניין זה יש השפעה גם על התחרות בשוק שכן במקרים רבים, בעת החלפת ספק גז, מבצע ספק הגז הנכנס את הליך פירוק מכלי הגז של הספק הקודם מהנכס, ונתקל בקשיים כאשר הוא מבקש מספק הגז היוצא להעביר לידיו את הפיקדון, כשלוח של הצרכן.

לסעיף 17ה המוצע לאור המצב המתואר לעיל, מוצע לקבוע בחוק הסדרים 1989 הסדר שיקל על ספק גז נכנס כהגדרתו בסעיף 14 לאותו חוק (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – ספק גז נכנס), הפועל בשם הצרכן להשבת דמי הפיקדון עבור מכלי הגז של ספק הגז היוצא, לקבל לידיו את דמי הפיקדון עבור המכלים. לשם כך, מוצע לעגן בסעיף 17ה לחוק האמור כנוסחו המוצע את עיקרי ההסדר שקבוע היום בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז), התשנ"א-1991 (ק"ת התשנ"א, עמ' 1123) לעניין פירוק מכלי גז והחזרת דמי הפיקדון, בין השאר על ידי שלוח, תוך הסמכת השר לקבוע את פרטי ההסדר ומועדיו בתקנות. בין השאר מוצע לקבוע כי במקרה שספק גז יוצא נטל ציוד גז מושאל (ציוד גז, הנמצא בבעלות ספק הגז ומושאל לצרכן, למעט מכל נייח, קרי, צובר) המסומן בשמו או בסימונו או קיבל מספק גז נכנס הודעה שלפיה עליו ליטול ציוד כאמור, הוא יידרש להעביר לספק הגז הנכנס את דמי הפיקדון ששולמו בעד הציוד המושאל וזאת אם ספק הגז הנכנס מסר לו הודעה מהצרכן על כך שזה התקשר עמו בחוזה או העתק מהחוזה, וכן ייפוי כוח לקבלת דמי הפיקדון בעבור הצרכן. לעניין זה מוצע לקבוע חזקה, המתבססת על הניסיון המעשי, שלפיה ספק גז קיבל דמי פיקדון בעבור כל מכל המסומן בשמו או בסימונו, וזאת אלא אם כן הוכיח אחרת. עוד מוצע לקבוע כיצד יועברו דמי הפיקדון לספק הגז הנכנס במקרה שהצרכן בנכס אינו בעל הפיקדון ומה יהיה סכום דמי הפיקדון במקרה זה.

לסעיף 17ו המוצע כדי למנוע מקרים בעתיד שבהם הצרכן הרשום בנכס אינו בעל הפיקדון, מוצע לקבוע כי בכל מקרה שבו הודיע צרכן גז לספק גז על שינוי בעלות בנכס (כהגדרתו המוצעת), יראו זאת כהודעה על סיום חוזה ויוחזרו לצרכן הגז שהעביר את בעלותו בנכס לבעלים אחר (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – צרכן עוזב) דמי פיקדון ששילם. עם זאת, במקרה שבו הבעלים החדש בנכס מעוניין להמשיך בחוזה עם אותו הספק, מוצע כי ספק הגז יהיה רשאי להעביר את רישום דמי הפיקדון על שם הבעלים החדשים של הנכס, ובלבד שהצרכן העוזב הסכים לכך, ואם אינו בעל הפיקדון, ניתנה לכך גם הסכמת בעל הפיקדון.

לסעיף 17ז המוצע במטרה להתמודד עם התופעה המתוארת לעיל של אי החזרת פיקדונות בעד ציוד גז מושאל לבעליהם, מוצע להסמיך את בית המשפט לפסוק לצרכן שביקש מספק הגז להשיב לו את דמי הפיקדון עבור הציוד המושאל וספק הגז לא השיב לו את דמי הפיקדון כאמור בתוך 15 יום, פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בהוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 3,000 שקלים חדשים. פיצויים כאמור ישולמו בשני מקרים: הראשון, במקרה שצרכן הגז הודיע לספק גז יוצא על סיום החוזה וביקש ממנו, לאחר שחלף המועד להחזר דמי הפיקדון כאמור בסעיף 17ה(ג)(2) המוצע, שיחזיר לו את דמי הפיקדון. והשני, במקרה שבו ספק הגז הנכנס ביקש מהספק היוצא, לאחר שחלף המועד להעברת דמי הפיקדון כאמור בסעיף 17ה(ג)(3) המוצע, שיעביר לו את דמי הפיקדון.

סעיפים 41 ו-42 חוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א-1991 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – חוק המקרקעין (החלפת ספק גז)) קובע, בתוספת, הוראות לעניין הליך להחלפת ספק גז בבית משותף שמותקנת ומופעלת בו מערכת גז מרכזית, הנוגעות לשלב שלאחר מסירת ההודעה לספק היוצא על החלטת בעלי הדירות לסיים את החוזים אתו. ההוראות לעניין דרך קבלת ההחלטה על סיום החוזים עם ספק גז, בידי בעלי הדירות בבית משותף, קבועות היום בסעיף 59ד לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה – חוק המקרקעין).

כיום קיים קושי בגיוס הרוב הדרוש למעבר לספק גז אחר בבית משותף, זאת בעיקר בשל הדרישה להסכמה בכתב של יותר ממחצית מבעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות מערכת הגז המרכזית (ראו סעיף 59ד(ב) לחוק המקרקעין).

במטרה להקל על גיוס הרוב הדרוש להחלפת ספק גז בבית משותף מוצע לקבוע חלופה נוספת לדרישת הרוב כאמור. על פי המוצע, בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, יהיו רשאים בעלי הדירות להחליף ספק גז בהסכמה בכתב של יותר ממחצית מבעלי הדירות המחוברות לאותה מערכת גז מרכזית, או בהחלטת האסיפה הכללית שהתקבלה בהסכמת רוב מבין בעלי הדירות המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית שהשתתפו באסיפה, ובלבד שכינוס האסיפה לצורך קבלת החלטה כאמור נעשה לפי הוראות התקנון בעניין כינוס אסיפה כללית, ובהעדר הוראה בעניין בתקנון - לפי הוראות התקנון המצוי בעניין זה. מקום שבו שני בתים משותפים או יותר מחוברים לאותה מערכת גז מרכזית, מוצע כי יהיה צורך בקבלת החלטה על החלפת ספק גז, לפי אחת מהדרכים המפורטות בסעיף זה, בכל אחד מהבתים המשותפים.

במטרה לרכז יחד את כל ההוראות הנוגעות להחלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת מרכזית, מוצע, בסעיף 42 להצעת החוק, לבטל את סעיף 59ד לחוק המקרקעין (הקובע כאמור את דרישת הרוב הקיימת היום) ולקבוע את ההוראה המעודכנת לעניין הרוב הדרוש בחוק המקרקעין (החלפת ספק גז), בסעיף 1א לאותו חוק כנוסחו המוצע, בסעיף 41 להצעת החוק. כן מוצע לערוך בחוק המקרקעין את ההתאמות הנדרשות עקב העברת ההסדר שבסעיף 59ד האמור, לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז).

מוצע להחיל את ההסדרים הקבועים בתוספת לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז) לעניין החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית בבית משותף (ואשר חלים לאור סעיף 77ב לחוק המקרקעין גם על החלפת ספק גז כאמור בבית שאינו רשום כבית משותף), גם על החלפת ספק גז כאמור בבית שאינו בית משותף, ולערוך את ההתאמות הנדרשות בתוספת עקב כך. מאחר שכעת יחול ההסדר שבתוספת גם לעניין בית שאינו בית משותף כאמור, מוצע לתקן את שם החוק כך שייקרא "חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991".

לבסוף, מוצע להבהיר, לעניין סעיף 59ה(ב) לחוק המקרקעין, כי הסעיף האמור מתייחס הן למכל נייח כהגדרתו בסעיף 14 לחוק הסדרים 1989 והן למכל מיטלטל כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק האמור כנוסחו המוצע בסעיף 40(4) להצעת החוק. ויודגש כי אין בתיקון המוצע משום שינוי של הדין הקיים אלא הבהרה בלבד.

קוד המקור של הנתונים