הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 357, 358

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ז (23 בנובמבר 2016), שעה 9:00

1. תקנות נתוני אשראי, התשע"ו-2016

2. כללי חוק נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

קסניה סבטלובה

כפיר בטט - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

לירון מאוטנר - משרד המשפטים

חזי כאלו - מנכ"ל, בנק ישראל

שירלי אבנר - עו"ד, בנק ישראל

צוריאל תמם - לשכת מנכ"ל, בנק ישראל

יואל בן אור - כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה

ירון אליאס - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

אלעד מקדסי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

מאיה טבה - מנהל תתום תהליכי אשראי ובקרה, לאומי קארד, חברות כרטיסי האשראי

בצלאל לבנה - דירקטור מימון ישיר מקבוצת ישיר 2006 בעמ, חברות ביטוח

צח ברקי - סמנכ"ל מידע, דן אנד ברדסטריט, חברות למתן שירות נתוני אשראי

רן גזית - יו"ר - עו"ד, סלף רייטינג, חברות למתן שירות נתוני אשראי

דן חי - יו"ר פורום הגנת הפרטיות, לשכת עורכי הדין

בני לבני - פעיל, המשמר החברתי

עדן קנובסקי - שדלן/ית

אלעד כהן - שדלן/ית

אביעד לחמנוביץ - שדלן/ית

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

רויטל יפרח; הילה לוי

תקנות נתוני אשראי, התשע"ו-2016

בוקר טוב. יש לנו היום שני נושאים על הפרק, שמבחינת לוחות הזמנים נקבע שמ-9:00 עד 10:15 נמשיך בנושא של תקנות אשראי ואחר כך, ב-10:15, אנחנו אמורים לעבור לנושא של כללי חוק נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ו-2016. אני אומר מראש – אני לא יודע אם נספיק לחלק את הדיון לשניים מכיוון שאני חושב שהכללים צריכים להיות רק אחרי שנסיים את התקנות. אם נגמור את התקנות אז נעבור ישר הלאה ואם לא, נדחה את זה לפעם הבאה.

יש לי איזו שהיא שאלה, בעיה, פניה, דרישה, תהייה: נאמר לי על ידי חברי סיעתי – בוקר טוב חזי. התחלנו זה עתה, ובדיוק בנקודה הזאת אני גם צריך אותך – שבוועדה המקבילה לנו, שהיא הוועדה לענייני רפורמות, נדונה הצעת חוק שמטפלת בנושא של לקחי המלצות דוח שטרום. בכמה נושאים, במיוחד בנושא של שמירה על הפרטיות, יש לכאורה, על פי השמועות, ואני אומר את זה בזהירות רבה, סתירה בין חוק נתוני אשראי, שאנחנו כרגע עמלים על התקנות לבין מה שהולך ונקבע שם.

אפשר לא בזהירות רבה, אדוני. יש סתירות משמעותיות ומהותיות.

שמעתי שאתה תומך שם בחוק, נכון? אז איך אתה מסביר את העניין?

אני מתנגד לסתירות ואני מנסה לשנות אותן.

אני מאד מבקש – תראו, מצד אחד אתם יכולים לבוא ולהגיד: זה נורא, יד אחת לא יודעת מהיד השנייה. זה הכל נכון. אנחנו לא נעשה פה מקצה שיפורים של הממשלה, אנחנו צריכים לתקן את העניין. אני מאד מבקש שבנק ישראל ילך, יהיה נוכח ויבדוק את כל הנושא של הטיפול שם בנושא של שטרום, וכל מה שמתנגש, סותר – תראו, יכול להיות שבסופו של דבר תחזרו ותגידו שצריך לתקן פה. אז היות ואתם הגוף המוביל, הגוף שבסופו של דבר צריך לטפל בזה, הכל יחד עם משרד האוצר, זה ברור לחלוטין. אני פונה לבנק ישראל ואני מבקש מאד, זה די דחוף, וכל מה שאמרתי אפליקטיבי גם למשרד האוצר. חזי.

אדוני היושב ראש, אני חושב שההערה מאד נכונה. אנחנו כמובן שמנו לעניין הזה לב, אנחנו משתתפים בדיונים בוועדת הרפורמות בראשות חבר הכנסת אלי כהן, ואנחנו ערים לקווים המקבילים שקיימים כאן, בין שתי הצעות החוק. אנחנו מתכנסים בימים הקרובים, נעשית אצלנו עבודת מטה לבחינת הנושא הזה וההשלכות של נושא הממשק הזה, ה-API קוראים לו, על חוק מאגר נתוני אשראי. צריך להבין שזו טכנולוגיה שקשה לעצור אותה. זאת אומרת, זה לא נכון להילחם בטכנולוגיה אבל צריך למצוא פתרונות על מנת שאם הולכים לכיוונים כאלה, שהכיוונים האלה לא יפגעו במאגר ובתכלית של המאגר ובמודל של המאגר. יכול להיות שיהיה צריך, כמו שאתה אמרת, לעשות תיקונים.

לכן, מטרת עבודת המטה שאנחנו עושים היא באמת לראות איפה הבעיות ואיך פותרים אותן, בלי כמובן לפגוע במאגר, שגם עמלנו כל כך הרבה ואנחנו נמצאים בשלב מתקדם שלו. אני מעריך שבימים הקרובים אנחנו נסכם ברשות הנגידה, ואנחנו נעדכן - -

אני מבקש לעדכן את הוועדה הזאת.

בהחלט.

יכול להיות שיהיה צורך לשבת עם הוועדה ההיא או עם יושב ראש הוועדה.

זה השלכות של העניין הזה על החוק, והאם צריך לתקן את החוק - -

אתה אמרת שיתכן וידרשו שינויים בחוק. אתה מדבר על חוק של נתוני אשראי?

חוק מאגר נתוני אשראי. שם זה עדין בתהליך חקיקה. חוק מאגר נתוני חקיקה כבר עבר. ואם יש אירועים שמשליכים על החוק הזה, צריך לשבת ולראות האם המודל נכון, האם הוא יעבוד וכן הלאה.

למשל, יכולה להיות בעיה עם מודל לשכות האשראי, וצריך לראות את העניין הזה כי זה מוגדר בחוק. אני אומר תמיד – שלא נבנה "פיל לבן".

אם אתה תחת רשות דיבור, יש איזו התקדמות עם הממונה על הפרטיות?

אני אומר שהמונה על הפרטיות – אנחנו מקדמים את העניין הזה. זה עלה לנגידה ואנחנו נעדכן. בקרוב התהליך הזה יתחיל כי אנחנו כרגע עוסקים בהגדרת התכנית שלו - -

אני רוצה לבקש איזה שהוא מועד שכבר זה יהיה עשוי, ותדווחו לוועדה. אז אנא, באמצעותך, לכבוד הנגידה פלוס דרישת שלום ממני ומהוועדה, ותשטח בפניה את דעתנו, ואני חושב שהיא דעת כולנו בנחיצות של זירוז הגיוס הזה, המינוי הזה. בסדר?

טוב.

כן גברתי, אחר כך רן.

אני ממשרד המשפטים. לגבי הנושא של הדיון בוועדת הרפורמות, רציתי לומר שהממשלה לא הכניסה את הנושא הזה להצעה הממשלתית ואימצה את המלצות ועדת שטרום במובן הזה שהיא חשבה שצריך לקום צוות שידון בכל ההשלכות, גם לגבי הממשק של נתוני האשראי וגם נושאים אחרים שנוגעים לאותו נושא, של אבטחת מידע ופרטיות וכולי.

הרעיון לקדם את הנושא הזה כבר עכשיו, זה נכנס על ידי חברי הכנסת ולא על ידי הממשלה, וכרגע הממשלה מנסה למצוא פתרון שישביע את רצונם של שני הצדדים אבל - -

מה שאת אומרת לי – אני מאלה ששואל עוד פעם: לסמוך על הממשלה?

לא. אז טוב ששאלת.

כי לרגע נבהלתי...

אתה יכול לסמוך על הממשלה אבל בהקשר הזה, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהממשלה, בהצעה שלה לא הכניסה את הנושא הזה כי היא חשבה שנכון לבחון את הנושא הזה לעומק, גם מדברים שהנושא עצמו מעורר, הטכנולוגיה הזאת או טכנולוגיה אחרת וגם בגלל שאלות הממשק מול חוק נתוני אשראי, ולא הממשלה היא זו שמקדמת את הכנסת הנושא הזה כרגע לחוק.

כן, אבל השאלה פה גברתי, ההערה טובה אבל השאלה פה מה יקרה בפועל? כי אם יושבת חבורה של חברי כנסת שפחות מתמצאים במה שעשינו פה, ולטעמי אין הנחתום מעיד על עיסתו, בוודאי לא אני בשם יושב ראש הוועדה אבל עשינו פה עבודה – לא יודע אם לקרוא לה ראויה אבל קשה מאד ויסודית מאד והיא כמעט גמורה, כמעט אפויה. עכשיו אנחנו רק מפזרים את אבקת הסוכר. ואם את כל זה עשינו, ובסופו של דבר יהיה זה בלחץ חברי כנסת, יהיה זה בגלל שהממשלה לא שמה לב, לא חשוב מה - -

אנחנו גם ראינו איך הממשלה יודעת גם לבלום יוזמות של חברי כנסת כשהיא סבורה שצריך לבדוק אותן.

אומרת לאה שהממשלה יודעת לבלום יוזמות של חברי כנסת, ואנחנו צריכים לדעת כי אחרת ייצא תבשיל שהוא לא חמוץ ולא מתוק.

אני מסכימה. אנחנו ניסינו לשקף את הקשיים גם בשאלת הממשק עם נתוני אשראי. אנחנו כן מנסים כפתרון להגיע לאיזה שהוא נוסח שיאפשר את ה - -

אבל אתם ערים לזה, אתם יושבים על זה?

כן, מאד.

רן.

ברשותך אדוני, שתי התייחסויות: התייחסות אחת בגרסה קצת שונה של העובדות, כפי שאני לפחות רואה אותן ומבין אותן. והשנייה – בקשה. אני עוסק הרבה בנושא, בחוק שטרום מה שנקרא, בסוגיית ה"ריד אונלי", שהיא הסוגיה שעומדת לפתחנו מתוך מגמה לפתח מערכת של מנוע השוואת מוצרים בנקאיים ופיננסיים, כפי שקיים היום במחלקה הפנסיונית והביטוחית כדי שאנשים באמת יוכלו לעשות השוואה אמתית בין המוצרים הבנקאיים שמוצעים להם, שאני חושב שזה לב ליבה של התחרות, אם רוצים לייצר אותה, היכולת לעשות את אותה השוואה.

מבלי להיכנס כרגע לעמדתי האישית, מאיפה צריך להיות המידע וכדומה, היא נאמרה בוועדה שם, ואם צריך אני אגיד אותה גם פה – הרי שמה שיש לנו בוועדה של שטרום, של אלי כהן, הוא שדרור שטרום, משרד האוצר, גם אלי כהן בעצמו, רוצים להכניס את המנגנון החדש הזה פנימה בצורה כזו או אחרת שיכולה להתאים לחוק נתוני אשראי. ומי שעומד על הרגליים האחוריות ומתנגד ושם חסמים לנושא הזה, זה בנק ישראל. אז אני חושב שצריך לשים את הדברים האלה היום על השולחן. אני שמתי אותם לפני יומיים על השולחן, אני שם אותם גם היום על השולחן.

אדוני, אני כתבתי היום בבוקר מכתב דחוף לשר האוצר וביקשתי את התערבותו כדי למנוע את המצב שבו דבר כל כך חשוב לא יוכל לבוא לידי ביטוי. אני, אגב, סבור שחלק גדול מהמידע שמעבירים או שיעבירו צריך לעבור דרך מנגנון מאגר נתוני אשראי ולא בהפוך. לכן, אם תשאל אותי, אני הייתי מעדיף שיתקנו את חוק שטרום ולא את חוק נתוני אשראי.

הבקשה שלי, שאם אפשר שאתה תבקש מבנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר להכין טבלה שתהיה שקופה לציבור ולכולנו, שבה יהיה אחד מול השני החוקים השונים והסתירות שעומדות ביניהם ואיך הם מציעים לפתור אותן כי אחרת, אנחנו הולכים לטעמי לפחות, לסדרה של דיונים ופלפולים שלא כולנו נוכל להבין מה מסתתר מאחוריהם.

אני מאד מודה לך.

לפני שאתה פותח את הדיון ולהתייחס לגבי מה שהוא אמר, שבנק ישראל פה מתנגד בתוקף. אני רוצה להגיד שאנחנו לא מתנגדים כמובן ליוזמת שטרום - -

לא אמרתי - -

רגע, שניה. זאת לא הנקודה. הנקודה היא שאם עכשיו נכנסים לחקיקה בנושא, אני לא חושב ש"ריד אונלי" זו המילה הנכונה כי "ריד אונלי" זה מאד מאד פתוח. אבל אם נכנסים למודל של שיתוף מידע בין גופים פיננסיים גם בתוך המערכת הבנקאית וגם בין גופים פיננסיים בנקאיים וחוץ-בנקאיים צריך לבדוק את הנושא הזה לא תחת לחץ של חקיקה מהיר. תראו כמה זמן עבדנו על תהליך החוק הזה – היתה ועדה במועצה, במשך שנתיים הנושא הזה מתבשל - -

הדיונים על חוק שטרום זה במסגרת חוק ההסדרים?

- - -

זה לוחות הזמנים של חוק ההסדרים.

אם רוצים לקבוע מידית שמנגנון כזה יוקם, של שיתוף, צריך לשבת ולראות מה המשמעויות שלו. זה מה שאמרנו. ועדת שטרום, אני רוצה רק להגיד מילה: ועדת שטרום קבעה שהנושא הזה ייבדק במשך 12 חודשים. פתאום זה נכנס לחוק בחקיקה מידית. לכן אמרנו: רגע, סליחה, תנו לראות את זה. זאת הנקודה.

חזי, אני מבין. יש הרבה מאד טעם בכל מי שאמר פה וכל מי שהתבטא. אני, זו אחריותה של הוועדה הזאת. הוועדה הזאת הוציאה מתחת ידיה הצעת חוק – לפי עניות דעתי, כמו שאמרתי: אין החתום מעיד על עיסתו – חוק נתוני אשראי, חוק טוב, חוק חשוב. עמלנו עליו - -

שמטיל עלינו הרבה מגבלות.

נכון. עמלנו עליו באמת הרבה מאד זמן. שמענו את כולם, דיברנו עם כולם, חשבנו עם כולם, סובבנו וכיוצא בזה.

עכשיו, אני לא אגיד מילה אחת בוודאי על דוח שטרום. יכול להיות שזו יצירה אלוהית, אין לי בעיה עם זה. מצד שני, מי שצריך להיות פה שומר הסף מלבד ועדת הכלכלה, שזה עניין שלנו, זה בנק ישראל, משרד האוצר ובמידה מסוימת משרד המשפטים שמנסח וכיוצא בזה.

בעיני מוצאת חן מאד ההצעה של רן מלמד, לעשות טבלה ולראות איפה אנחנו עומדים, איפה יש סתירות ואולי צריך לטפל בהן. בכל הנוגע למודל של שיתוף מידע, אני מבקש ממשרד האוצר – מי נציגי משרד האוצר כאן?

אני

אני מבקש ממך שגם משרד האוצר וגם בנק ישראל יעבירו אלינו תוך שבוע איזו שהיא טבלת השוואה של הנושאים שבהם צפויה, יש כבר או יש חשד להשוואה או סתירה בין - -

שבוע יכול להיות מאוחר מדי, אדוני. יום שלישי הבא ב-18:00 יש דיון מהותי. צריך שזה יהיה לפני.

אז בואו נקבע בתחילת שבוע הבא כי אם אתם גם יכולים עוד יותר לעזור לנו, איך אתם מציעים לפתור אותן. שמענו את דעתו של רן, שהוא חושב שלא צריך לתקן את נתוני האשראי בוועדת הכלכלה. יכול להיות שאתם חושבים אחרת. לשים את זה על השולחן כי אחרת, אנחנו עובדים קצת...

זה בוער בגלל לוחות הזמנים של הוועדה שלנו. אנחנו בתחילת שבוע הבא נצטרך - -

אז זה מסוכם? בנק ישראל, משרד האוצר? אוקי, אפשר לגשת לעבודה: בפעם האחרונה היינו במצב שהתחלנו בנתוני אשראי, והגענו לסעיף 2, שבו אנחנו צריכים לחזור לטבלה בעמוד 8 אם אני לא טועה. אז בואו ניגש לטבלה בעמוד 8. מי מקריא?

אני. להתייחס רק לדברים שהוספנו?

כן.

אז באמת, בעקבות ההערות עשינו איזו שהיא חשיבה ועבודה, ואני חושבת שפחות או יותר הכנסנו את כל הדברים שהתבקשו. אז לגבי הכונס הרשמי – הכנסנו את גובה החוב כפי שהוכרע על ידי בעל תפקיד, ובהתאם להצעתך הוספנו: הממונה רשאי לקבוע נתונים נוספים בדבר גובה החוב.

איזה סעיף?

פרט 1 לתוספת. אז לגבי גובה החוב – מהייעוץ המשפטי עלתה הערה שזה לא ברור מהו אותו גובה החוב אז הכנסנו חזרה את המילים: "גובה החוב כפי שהוכרע על ידי בעל תפקיד". זה קובע את העיקרון הכללי אבל כן אפשרנו, בהתאם להצעת יו"ר הוועדה, להכניס סמכות לממונה שהוא יוכל לקבוע נתונים נוספים בדבר גובה החוב. זו התוספת היחידה.

אז למישהו יש עוד משהו להגיד לגבי סעיף 1?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

הלאה. סעיף 2.

לגבי הוצאה לפועל – גם כאן קיבלנו את ההערות. הכנסנו לפני המילים "גובה החוב", באמצע הטור, הכנסנו את המילים: צו תשלומים. אחרי המילים "גובה החוב" כתבתנו "לרבות הקטנות חוב" מתוך הבנה שהקטנות חוב נותנות תמונה מלאה יותר על עמידה של החייב בהחזר החוב כיוון שזה כולל גם עמידה בצו תשלומים וגם הקטנות חוב כתוצאה מפעולות אחרות כמו עיקולים או סגירת חוב מחוץ לשערי ההוצאה לפועל, וזה היה נראה לנו נותן מידע רחב יותר.

אוקי.

לגבי העובדה שניתן צו תשלומים ויש תלונה לנותן האשראי שניתן צו תשלומים והוא עומד בתשלומים שלו או ברגע שאתם כותבים את זה דרך הקטנת חוב, זה לא ייתן את המידע הזה ואז הוא יצטרך להיערך.

המידע על הצו תשלומים יהיה כזה שגם יהיה כתוב מה נקבע לו לשלם, בסדר? נניח שיהיה כתוב שהוא צריך לשלם 500 שקלים כל חודש, לפי הקטנת החוב את תוכלי לראות: אם החוב הוקטן ב-200 שקלים אז תביני שהוא שילם חלק.

אותי זה מספק, נכון?

אותי לא.

למה? דבר.

כי אני עדין חושב שבנוגע להוצאה לפועל צריך להגדיר במפורש שיש נתונים שצריך לקבל אותם כנתונים חיוביים. אני חוזר על בקשתי, שלא התקבלה מהדיון הקודם כנראה, למרות שהיה דיון ער עליה – אני אומר: היא היתה ספציפית להוצאה לפועל: בהוצאה לפועל, פעולות חיוביות חייבים להבין שהן צריכות להיתפס כנתונים חיוביים, אחרת אין לנו שום התחייבות שזה יקרה ככה. אנחנו ממשיכים לייצר את הסטיגמה שדיברנו עליה בדיון הקודם, אנחנו לא יכולים לשלוט על איך אנשים שמתייחסים להוצאה לפועל ימשיכו להתייחס.

איך אנחנו יכולים להיכנס לתוך המודל של - - -

לכן אני אמרתי אז שבסעיף ההוצאה לפועל צריך לבנות מנגנון שאומר במפורש מהם נתונים שליליים ומהם נתונים חיוביים. זה צריך להיות ספציפי להוצאה לפועל.

אתה מדבר על הלשכות.

זה בלתי אפשרי מבחינת שוק האשראי. המשמעות של הבקשה של רן היא בעצם שהמחוקק יגיד לנותני האשראי באיזה ריבית לתת.

לא.

זאת אומרת, אתה תתחשב בזה כנקודה חיובית ולכן, הדירוג שלו יהיה יותר גובה ולכן ניתן לו ריבית יותר נמוכה.

יואל, אנחנו אמרנו שני דברים: 1. זה שאנחנו לא אומרים לו באיזה גובה להתייחס, איזה משקל לתת. 2. אמרנו במפורש שהסטיגמה שיש היום למילים "הוצאה לפועל" היא כזו שכל מה שקשור לנושא הוצאה לפועל ייתפס על ידי מי שיעמוד ויפעיל את הלשכות כמשהו שלילי. גם נתון של תשלומים כסדרם.

רן, הרי באופן שאני יכול לקרוא לו אולי גורף, החוק לא בדיוק מגדיר מה זה חיובי ומה זה שלילי, נכון?

זאת אחת הבעיות שלו לדעתי.

את הדיון הזה קיימנו בחוק עצמו. כל השיטה היתה שהנתונים בכל נתון, הוא יכול להיות או וחיובי - -

אני מסכים. אני כל הזמן טוען שהחוק הזה, שהוא טוב, ואמרתי עשרות פעמים שהוא טוב, הוא לוקה בבסיס הראשוני שלו, שאין בו מספיק נתונים חיוביים. בהוצאה לפועל אפשר לעשות שחור ולבן – מהו נתון חיובי ומהו נתון לא חיובי. ולי קשה לקבל את העובדה שאי אפשר או שאני קובע פה לשוק האשראי משהו. לא, אני מכבד את שוק האשראי.

אתה עובר הרבה אירועים קשים. אני מקווה שאתה צולח את כולם.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

אנחנו נעבור הלאה. תמשיכי.

בפרט 3 לא היו לנו תוספות.

רגע, אני רוצה, ברשותכם, לשאול אותך שאלה: נתונים על לקוחות מוגבלים בבנקים, שמקבלים את הנתונים מבנק ישראל, הרי חלק גדול מהלקוחות מוגבלים לא בגלל חוק שיקים ללא כיסוי אלא בגלל המגבלות של ההוצאה לפעול. אני שואל למה פה לא לעשות אבחנה - -

את הסעיף של בנק ישראל?

כן. שמה שיימסר על ידי הבנק בהקשר הזה, זה רק אותם לקוחות שהוגבלו על פי חוק שיקים ללא כיסוי.

יש עם זה בעיה?

אני רוצה רגע לבדוק...

זה לקוח מוגבל מיוחד, זה לא לקוח מוגבל או מוגבל-חמור. אז זה לא מתייחס בעצם - -

יכול להיות שלא. אני רוצה לדעת שזה יהיה בוודאות. מה שיועבר מבנק ישראל, כולל גם את אלה של ההוצאה לפועל או לא?

אנחנו בדקנו את זה בזמנו. התשובה היא לא. אם אתה רוצה, אני אפתח את חוק שיקים ללא כיסוי - -

אז אולי אפשר רק לכתוב את זה, שאני אהיה - -

לא צריך. אני אסביר את המונח: המונחים של חוק שיקים ללא כיסוי – לגבי ההגבלות האלה, זה לקוח מוגבל מיוחד. זה לא הלקוחות המוגבלים שכאן. אני באמת שואלת מבחינת נוסח האם יש צורך להזכיר את זה, בהינתן זה שההתניות הן לא ההתניות הנכונות, ובהינתן הנוסח של סעיף 19ב לחוק, שהוא זה - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה: כשאני נכנס היום לאתר של בנק ישראל והולך למערכת של חשבונות מוגבלים, כשאני מקיש שם מספר תעודת זהות, אני מקבל את כולם. אני לא מקבל רק את אלה שהוגבלו. ברגע שהמאגר של בנק ישראל הוא אחד, אני חושש שכל הנתונים יעברו, ואז עשיתי עוול, אולי אפילו עוול כפול לבן אדם.

אבל את זה פתרנו לדעתי ברמת החוק. לא השארנו - -

אם זה פתור, אז בסדר.

ברמת החוק נקבע שהנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל-חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

עכשיו לכי בבקשה בחזרה לחוק של ההוצאה לפועל לגבי - -

חוק משל"כ, כי אנחנו מפנים לחוק משל"כ, אז בואו נסתכל על סעיף ג רבתי, שהוא מדבר על האבחנה בין לקוח מוגבל מיוחד וכיוצא בזה. אנחנו לא הפנינו ל-3ג רבתי, שמדבר על לקוח מוגבל מיוחד, שזה חייב שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיפים ככה וככה או חייב שרשם לענייני המרכז, זה המרכז לגביית קנסות, כמשמעותו בסעיף 6א רבתי לחוק המרכז לגביית קנסות (אגרות) וכיוצא בזה, הטיל עליו הגבלה לפי החוק הזה. כך שאנחנו לא מתייחסים - זה נכון שזה מופיע כרשימה אחת באתר אבל זה לא המידע שידווח.

אני אומר לך מה החשש שלי שירלי: החשש שלי הוא בקטע הטכנולוגי, שלמרות שזה מה שכתוב – אחת הבעיות בחקיקה, בטח חקיקה מסובכת כזאת - -

אנחנו לקחנו לקוח מוגבל ומוגבל-חמור. לא לקחנו - -

צורי, כל אחד אצלי יכול לדבר רק הוא אומר את שמו ומדבר לעניין.

אני מבנק ישראל. מה שאני אומר זה שלקחנו פה לפי ההגדרה. זאת אומרת, אנחנו לוקחים נתונים על לקוח מוגבל ומוגבל-חמור. אנחנו אל לוקחים את המוגבל המיוחד וממילא, בגלל שאנחנו לא לוקחים את המוגבל המיוחד - -

רן, לי זה נראה שיש לזה תשובה. אני מבקש מכם שתעשו לפעם הבאה עוד בדיקה אחת נוספת ברוח הערתו או בקשתו של רן. אם זה מכסה, זה מכסה. ואם בכל זאת ההערה שלו, צריך להכניס מילה או שתיים, אז להכניס.

ההערה לא חדשה לנו. אנחנו בדקנו אותה בבית ועשינו - -

אני יודע.

אני מצהירה לפרוטוקול, ככל שהפרוטוקול - -

את לא צריכה להצהיר, אנחנו מאמינים לך.

שיש את האבחנה הזאת. לכן לא צריך להזכיר בטור השני את - -

נכון. שירלי, אני שותפה לעמדתך שהחוק, לא התקנות, החוק כבר קובע את זה כרמת עיקרון. מה שמטריד, אם הבנתי נכון את רן, זה היישום של הדבר הזה בשטח. אני לא מבינה איך אם נכתוב את זה שוב פעם בתקנות זה יעזור אבל מבחינת היישום בשטח, השאלה איך זה - -

המערכת עצמה בבנק ישראל עושה את האבחנה. זה גם מה - -

הנה תשובה, ואפילו מוצהרת. תודה.

אחלה. תודה.

אנחנו מצביעים על סעיף 3.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

הסעיף אושר.

אני עוברת לסעיף 4: "תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיסי חיוב או מקור מוסמך שמעביר נתוני אשראי למאגר." אז לבקשת הוועדה הוספנו בטור השלישי לגבי מטרת האשראי: המידע יימסר רק בעסקת אשראי שמעל ל-5,000 שקלים.

את עצם הנתון לגבי מטרת האשראי יהיה בפנים אבל רק בעסקאות מעל 5,000.

כן.

לגבי פיגור בתשלום – אז גם כאן שקלנו את הערות הוועדה והעלינו את הרצפה שממנה מדווחיםל-200 שקלים. מ-100 העלינו את זה ל-200.

מעל 200 שקלים. אוקי.

וכמובן, הכל ובלבד שנמסרה התראה על הפיגור, שזה גם נכנס בתוספת בעקבות ההערה של הייעוץ המשפטי.

הכנסנו את הנושא של מחילת חוב, אני מקריאה לגבי מחילת חוב - -

רגע, אפשר?

כשהיא תסיים.

לגבי "מחילת חוב" – אז שמרנו על עקביות בין שני הנושאים והכנסנו - -

מעל 200.

- - וגם כאן החוב שנמחל הוא מעל 200 שקלים; היה המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – החוב שנמחל הוא מעל 500 שקלים.

אוקי.

לגבי "לקוחות קשורים" – לאור הבקשה מהוועדה הכנסנו הבהרה: לקוח שביקש שנתוני האשראי לגביו לא יכללו במאגר לפי סעיף 22 לחוק, בנק ישראל לא יכלול לגביו במאגר נתונים בדבר היותו "לקוח קשור". וכדי להבהיר שאותו לקוח שביקש שלא להיכלל, לא ייאסף עליו מידע כ"לקוח קשור". לא יישמר במאגר מידע. אז זה לפרט 4, אם יש הערות.

כן, יש לרן הערה. בבקשה.

אני חוזר על עמדתי מהדיון הקודם לגבי ה-100 ו-200 ו-500 - -

לגבי גובה הסכומים?

אני חושב שהם נמוכים מדי. אני חושב שאם רוצים לעשות איזה שהוא משהו שבאמצע, צריך להעמיד את זה על 500 ו-1,000. זה יותר נמוך ממה שאני חשבתי בהתחלה, ואני אודה – או שיתקנו את זה עכשיו או אם אדוני יסכים להגיש הסתייגות לנושא הזה, על להעמיד את זה על 500 ועל 1,000.

אם זכרוני, וזכרוני בוגד בי לעתים - דנו על זה בפעם הקודמת.

דנו, וכל חברי הכנסת שהיו פה ביקשו להרים את זה.

ומה היתה עמדתכם?

מה שאנחנו אומרים זה מה רק השאלה מהי הנקודה של המידתיות כי מצד אחד, המאגר חייב להיות אמין, ואם הוא אומר שהחוב משולם אז החוב משולם, ואם הוא בפיגור, בפיגור. מצד שני, גם מסיבות טכניות וגם מסיבות אחרות אתה באמת אומר: אוקי, לא מהשקל הראשון, אפשר להעלות מעל לזה למרות שדרך אגב בעולם, העיקרון הרווח זה עיקרון מהשקל הראשון, מהאירו הראשון, לא משנה, וגם שם משיקולים טכניים לפעמים עולים ל-25 אירו ודברים כאלה.

אנחנו העלינו את הסכומים מ-100 ל-200 וכן הלאה, לפי הבקשה של הוועדה אבל אנחנו חשבנו שזה סכומים מייצגים, שמשקפים את המידתיות כי זה כבר יכול להיות תשלום של הלוואה שהיא כבר משמעותית. זאת אומרת, אם מישהו לוקח הלוואה בתחום הקמעונאי של 10,000 שקל, 20,000 שקל, התשלום החודשי כבר יכול להיות בסביבות הסכומים שאמרנו, ואנחנו אומרים - -

אתם מתייחסים לפריסה שלקחתי ואז אני צריך לשלם - -

כן, אם לוקחים חוב של 100, 200, 300 שקל אז אתה אומר: רגע, מה זה באמת משנה, אולי 300 שקל. אבל אם אתה מתייחס לזה כתשלום תקופתי של פירעון של הלוואה אז אתה אומר שזה הסכום פחות או יותר שיכול לשקף איזה שהוא פיגור בהחזר של הלוואה ממוצעת או רווחת בתחום הקמעוני ולכן, זה נראה לנו המידתי.

אני חולק משתי סיבות: 1 - -

אתה הרי באוכלוסיות האלה באמת פרופסור לעומתנו. האם באמת התשלומים החודשיים או התשלומים הפריסתיים של הלוואות באמת מגיעים לסכומים האלה?

אני אתן דוגמה נורא פשוטה: האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, בסדר? גוף שחילק ב-20 השנה האחרונות הלוואות לאוכלוסיות מוחלשות בכמיליארד שקלים, מעניק הלוואות ממוצעות של בין 20,000 ל-30,000 שקל לתקופה של שלוש שנים, התשלום הממוצע הוא 500 שקל. הוא לא 200 והוא לא 100, הוא הולך דווקא כן לסכומים הגבוהים יותר. ועוד הערה אחת, שאני חושב שאם מישהו פספס תשלום אחד, מגיע לו בהחלט לא ליפול בגלל הדבר הזה.

זה שני דברים נפרדים.

בעיקר הגוף שנותן לו את זה אומר: אני לא מתייחס לזה כאילו נפלת.

לא, יש פה שני דברים נפרדים: יש את גובה הסכום, שאתה, לטענתך, כך אני מבין, 200 שקל הוא נמוך מדי כאשר אתה מסתכל על מה שקורה בפרקטיקה, בשוק.

נכון.

והשאלה השנייה זה האם פיגור של אותם 500, 300 או 200, הוא צריך כבר להכניס אותו לקטגוריה כי קרה לו וכולי. זה שני דברים שונים.

אז אני אבוא ואגיד: אם הגוף שנתן לו את ההלוואה אומר: אני מוחל לך על הפיגור הזה של החודש, אז אין שום סיבה שבעולם שמאגר נתוני אשראי יגיד: אני לא מוחל לך על זה.

זה לא שמאגר נתוני אשראי אומר את זה. הוא נותן את המידע - -

האמירה לגבי מה קורה בעולם - -

מאגר נתוני אשראי מקבל רק את המידע? השאלה היא מה הוא עושה אתו, איך הוא מתקן אותו.

נכון. ולכן, אני חושב שאם המקור שנתן את הכסף אומר: אני מוחל עליו כי אין - -

- - -

ולכן אני חושב ש-200 שקלים בהקשר הזה, זה נמוך מדי. אני חושב שצריך להרים את זה.

אנחנו צריכים לסיים את הסוגיה הזאת. בואו נשמע את עמדתכם.

לגבי העניין - אם הלקוח לא עמד בהתחייבות שלו ולא פרע פירעון, יש פה אמירה מאד ברורה לגבי מוסר התשלומים שלו או יכולת התשלומים שלו וכן הלאה. לכן, אם נותן האשראי מחל או לא מחל או מתייחס בסלחנות כזאת או אחרת זה לא כל כך רלוונטי. לא עמד בתשלום – אז צריך לדווח על זה ואחר כך, נותן האשראי הבא ייקח את זה בחשבון איך שהוא רוצה. המאגר חייב לשקף את המציאות כי בכיוון השני, יכול להיות שאנחנו עושים נזק לנותני האשראי האחרים.

ולגבי גובה הסכום?

אז אמרנו, עוד פעם: עשינו שיקול, אמרנו 200 ואפשר להעלות טיפה אבל זה מתחיל להיות - -

לא, אנחנו לא רוצים לעשות...

עשינו הערכה של הלוואה קמעונאית של סדר גודל של איזה 10,000 שקל או משהו כזה, אז אתה מגיע ל-200, 250 שקל תשלום חודשי - -

אני רוצה להציע פתרון, פשרה: אם רוצים להישאר על הסכומים האלה לפחות תאריכו את משך הזמן שקובע את הרגע שבו הוא נכנס.

מה אומרים נותני האשראי לסוגיה הזאת מהפרקטיקה?

אני מחברת "סלף רייטינג" שעוסקת במתן שירותי מנוע. זאת אומרת, אנשים יוכלו להשתמש ולעשות ניסוי ולדעת בעצמם את הדירוג של עצמם.

מתחת למה שרן אומר, הנחת היסוד שצריך איזו שהיא התערבות בתחשיבים, בלשכות, בצורה שהן עובדות, חיובי- שלילי. זאת אומרת, מבחינה סטטיסטית, כמה שיותר נתונים, אתה יכול להגיע למסקנות יותר טובות. זאת אומרת, כמה שהסכום יותר קטן, ופה אני תומך במה שחזי אומר: מבחינה סטטיסטית, ב"ביג דאטה" כמה שיותר נתונים, יותר טוב, וכמה שפחות נתונים, מכביד על המערכת.

אני בעד יותר נתוניך חיוביים.

סליחה אדוני, אם אתה עובר מעל 30, אם מסתכלים ממש טכנית - -

מבחינת משך הזמן?

כן, מבחינת משך הזמן מסתכלים מבחינה טכנית אז יכול להיות שאנחנו כבר מגיעים לתשלום השלישי עד שזה ידווח. להבנתי המקצועית זה ממש כבר לא סביר שלקוח לא משלם שלושה תשלומים ועדין - כי הראשון - -

לא, אבל רוב האוכלוסייה שאני מכיר, אדוני, וקורית לה תקלה, היא בדרך כלל פעם אחת. היא ממהרת לשלם את החוב שלה, גם אם זה קצת אחרי 30 יום. הבעיות שבדרך כלל יש לה, כמו בעיות שאני מטפל ממש בימים האחרונים, שהמערכות שהיו צריכות לקבל את התשלום, משום מה זה לא נקלט אצלה כמו שצריך ואז העניינים מתגלגלים. אני רוצה להזכיר לך שבחשבונות חשמל למשל, התפיסה של חברת החשמל ש-97% מהלקוחות משלמים תוך 90 יום, ותקן אותי כפיר, אם אני טועה וכדומה.

רק להבהיר: רן כל הזמן מדבר על נתונים חיוביים. יש כאן בדיוק את שני הצדדים של אותה מטבע: ככל שאתה מאריך את התקופה ומעלה את הסכום, יש לך פחות נתונים חיוביים במאגר.

תסביר.

כי אם בן אדם עכשיו, אתה מדווח על 90 יום ו-1,000 שקלים אז העובדה שאני שילמתי תוך 30 יום ובמועד ועל כל שקל, זה לא מדווח. אני כבר נכנס לאיזה בליל של אנשים ששילמו רק מעל 120 יום. לכן, רן נתן דוגמה של בן אדם שפיגר פעם אחת. אז אם הוא פיגר פעם אחת ועכשיו יש דיווח שהוא פיגר ב-120 יום אבל רואים שאת כל שאר התשלומים שלו הוא שילם תוך 30 יום - -

אבל לא שמעת ממני 90 יום.

אם אנחנו מדברים על 90, אז פעם אחת הוא פיגר מעל 20 ואני לא יודע מה קרה בשאר התשלומים. יכול להיות שבשאר התשלומים הוא שילם 89 יום. דווקא הדיווח המוקדם הוא זה - -

לא שמעת ממני 90 יום, גם לא 60 יום. אמרתי שאני חושב שצריך להגדיל.

טוב, מה שנשאר לי כדילמה זה רק גובה הסכום למרות שלשנייה זה נראה לי הגיוני אבל אני חושב שלגבי גובה הסכום, אני לא יכול לתרום פה מתוך מידע.

אפשר להסביר למה הגענו ל-200 – זה הלוואה של 10,000 שקלים - -

היא אמרה. תראו, להתחיל לשחק ועל כל דיון לעשות את זה פה 250 ומחר 320 – לא יודע. תקבעו.

תגבילו את זה, תשימו את זה על 400.

העמדה שלנו זה כמה שפחות להעלות את הסכומים. ככל שמעלים את הסכומים - -

אני לא אתווכח. בסדר.

אדוני, אני חושב בהחלט שצריך לפחות להכפיל את הסכום.

רן, שמענו אותך. אני בכל זאת נותן לכם אורכה שלא אצביע. זאת אומרת, גם אם נצביע ואתם תחשבו שאפשר להעלות את זה ל-400 - -

תחשבו שמי שיושבים פה זה האנשים שמקבלים את האשראי ולא רק אנשי מקצוע מה שנקרא.

אנחנו נאשר את הסעיף אבל נשאיר הערה שלגבי גובה הסכום - אני מבקש מבנק ישראל לבדוק את השטח וזה יכול להיות ש-400 יותר נכון, יכול להיות ש-320, לא יודע. בסדר?

אני רק רוצה להגיד שאם בנק ישראל חוזר אלינו, אז כמובן צריך להצביע על זה מחדש אבל אפשר אופציה אחרת שזה להקנות לממונה סמכות בתוך התוספת, סמכות לקבוע סכומים גבוהים יותר, לא נמוכים יותר אבל לקבוע סכומים גבוהים יותר.

זאת גם אפשרות . מקובלת עליכם?

כן.

יופי, אז קדימה, אז כך נקבע. איך אנחנו מנסחים את זה? שלממונה תהיה סמכות להעלות - -

הממונה רשאי לקבוע סכומים גבוהים...

יפה. נסחי לנו ונצביע.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 אושר.

הסעיף אושר. סעיף 5 – תאגיד בנקאי ובנק הדואר.

לגבי פרט 5 – הוספנו את המילים "מספר השיקים שהוצגו לפירעון, מספר השיקים שחזרו מסיבת אין כיסוי מספיר, מספר ההוראות לחיוב חשבון, מספר הוראות קבע או הוראות חיוב דיגיטליות שכתוב שלא כובדו, התראות לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי;" והוספנו סמכות: "הממונה רשאי לקבוע כי ימסרו נתונים גם בדבר סכומי השיקים." ולאור הערות הוועדה, אנחנו מסכימים גם להוסיף: ובלבד שיעלו על 200 שקלים, באותו אופן שקבענו לגבי חובות שבפיגור.

טוב.

אם זה ישתנה, צריך לשנות גם פה.

כן.

לא הבנתי - מה שהטריד אותנו בפרט 5 היה המונח הרחב שיקים והוראות קבע, שזה מראש רצינו במסגרת החוק להכניס את הנתונים האלה כדי להגדיל את מלאי הנתונים החיוביים במאגר. ולצד זה, עלולה להיווצר פגיעה גדולה בפרטיות כי כשאומרים שיקים, זה יכול להיות גם כמה נתת ולמי נתת ואולי גם למה נתת. כשאומרים שיקים, זה מושג מאד רחב שסובל פרשנות מאד רחבה בתוכו. ולכן, ביקשנו לצמצם את זה למספר שיקים. ואז התעורר דיון האם אנחנו צריכים גם את הסכום של השיק או לא, דיון ברמה המקצועית, האם המאגר צריך את זה והאם יש היום לתאגידים ולבנקים בכלל יכולת להעביר את המידע הזה.

מתי דיברנו על חמישה שיקים? באיזה סעיף?

התראה.

אוקי.

- - וניסינו למצוא פתרון שלא יצטרך להחזיר את הממונה ואת הממשלה חזרה, כשהם ירצו לשנות. אז לצד זה שהם הוסיפו את המילה "מספר שיקים", הוספה הסיפא שאומרת שהממונה יהיה רשאי לקבוע נתונים נוספים בדבר הסכומים. אבל כשאומרים גם הסכומים, זה אמנם לא אומר למי נתת אבל זה כן אומר סכום של 415.2. השאלה היא אם לא נכון, גם בהקשר - זה נכון דרך אגב גם על הסכומים על השיקים וגם על הוראות הקבע, שהנתונים הנוספים שיהיו, יהיו ברמה של 1,000 שקל, ברמה של כמה נתת באותו חודש אבל לא ברמה של שיק פרטני, שיש בו - -

שיכול לעוות את התמונה, נכון?

זו פגיעה בפרטיות כי יהיה כתוב במאגר ששילמת שיק על 415. יש בזה משהו שהוא מאד התערטלות בפני המאגר כשהרעיון הוא לדווח על מספר התשלומים ולא בהכרח על - -

למה זה שונה כאן מהלוואה ששילמת לי תשלום על הלוואה 200 ש"ח? מה פגיעה בפרטיות רבה יותר?

אני חושב שמה שאביטל ניסתה להבהיר פה, וזה תואם את אלה שמנסים כל הזמן לתגבר את הצד החיובי, נקרא לזה כך. היא אומרת: אני הייתי רוצה שיסתכלו על מוסר התשלומים שלו, ולא תמיד פרטנות של אל"ף, בי"ת או גימ"ל.

אנחנו בכלל לא בטוחים שניתן לדווח על סכומים או שצריך לדווח על סכומים של שיקים אבל במידה ויוחלט שכן, יכול להיות שלסכום דווקא יש חשיבות, ואני אתן דוגמה: למשל, במאגר הנוכחי יש אפליה מסוימת בין בעלי דירות לעומת שוכרים. אם לקחת משכנתה, אז ההלוואה מדווחת כשאתה משלם במועד. אם אתה משלם שכירות בשיק של 3,000 שקלים לבעל הבית, זה לא מדווח לאף אחד למרות שבמספר התשלומים הזה אני נותן 3,000 שקל לבעל הבית, אתה נותן 3,000 שקל לבנק. אז לכן, קודם כל לדווח על השיקים, זה חשוב אבל יכול להיות שיש מודל מסוים שיגיד: הנה, הבן אדם הזה משלם 3,000 שקל כל חודש, וכנראה שזה לא יהיה כתוב בהסכם של בעל הבית אבל נדע שאם יש 3,000 שקל כל חודש כנראה שזה שכירות. יכול להיות שזה מודל שניתן יהיה לפתח עליו מידע חיובי. לכן, אני לא הייתי רוצה עכשיו - -

בסכומים של הוראות הקבע לא צריך?

אני מתקנת: סכומי שיקים וההוראות כאמור.

לפעמים משיגים דברים ומהר מאד שוכחים את ההישג ומתעסקים עכשיו - יש פה תוספת יפה מאד כי הוספנו, וזה לא היה בהתחלה ואני חושב שזה גם לא כל כך נפוץ במאגרים בעולם. הוספנו פה המון המון מידע חיובי. תהיה פה מסה גדולה מאד של שיקים והוראות קבע שהן מכובדות, והמאגר יאסוף. מה שחשוב זה מה שכתוב בהתחלה: המאגר יאסוף נתונים לגבי היקפי השיקים שהם כובדו ויאמר: כובד, כובד, כובד, ובאופן זה הוא מייצר מסה קריטית של מידע חיובי.

בהמשך, אם נמצא שאפשר וזה מתאים וכן הלאה, אז נלך עוד צעד, וזה מנוסח פה לטעמי טוב מאד.

אני אשכנע את היועצת המשפטית לקבל את עמדתכם.

פעם אחת.

אנחנו חוזרים להתחלה, לסעיף 2 עם התוספות. אז מה שאנחנו נעשה זה שאנחנו נאשר את סעיף 2 בשינויים שהיו פה. ומה שביקשתי זה שתבדקו עוד פעם את הנושא של – לא, גם את זה, אמרנו שיהיה אישור של הממונה להעלות את הסכום מ-200.

אישור או שהוא יהיה רשאי?

יהיה רשאי.

רשאי במובן חייב או רשאי במובן רשאי?

במובן רשאי.

אני מבקש עוד פעם להביע את מחאתי הנחרצת לנושא הזה. זה פשוט פגיעה באנשים.

תמתן את הנחרצות.

בפרט 5, בסוף, לא רק סכומים שיקים אלא גם הוראות קבע.

גם הוראות קבע.

ההוראות שמפורטות: הוראות קבע, הוראות – יש שם את הכל.

אתם מכניסים את זה ואנחנו מצביעים על זה.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5 אושר.

קיבלתי את זה פה אחד.

אני אומרת שבסעיף 2, אני לא זוכרת אם בפעם שעברה הקראנו את זה, שבנוסף למילים "מקור מידע" הוספנו גם את "מקור מוסמך".

נכון.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

סעיף 2 אושר עם התוספת.

סעיפים 3,4 אושרו בפעם הקודמת.

עם כל התיקונים, נכון? תני לי לבדוק. אוקי. היה שם 10,000 שקל - -

היו שם שני תיקונים: גם תיקון בעקבות ההערכה של - - - שגם בצירוף תיקים יהיה סכום מינימאלי, וגם את הליך משפטי של תאגיד בנקאי או כרטיס חיוב או מקור מידע מסכום של 10,000 שקלים.

נכון. אז איפה אנחנו עכשיו? בפרק ד'. בבקשה.

"סעיף 5. הוראות לעניין זיהוי הלקוח, קבלת הסכמתו להעברת נתוני האשראי אודותיו ותיעודה. ההוראות לעניין הסכמתו המפורשת של הלקוח להעברת נתוני האשראי לגביו ללשכת האשראי, לשם עריכת דוח אשראי יימסר לנותן האשראי, הן אלה:

נותן האשראי יזהה את הלקוח זיהוי בעצמו או באמצעות צד שלישי שמבצע זיהוי בעל מהימנות גבוהה" – במקום המילים "באופן הבא", באחד מדרכי הזיהוי הבאים:

פנים אל פנים באמצעות תעודה מזהה;

שיחת ווידאו באמצעות טכנולוגיית היוועדות חזותית", מחקנו את המילה "מוקלטת", "בצירוף שליחת העתק תעודה מזהה בפקסימיליה, בדואר אלקטרוני או באמצעי דיגיטלי מאובטח, במהלך השיחה, יחד עם הצגתה במהלך השיחה;

אימות טלפוני מוקלט או מקוון לפרטים מזהים של הלקוח הנמצאים במאגר מסוים על פי קביעת הממונה לפי סעיף 68 לחוק;

קוד זיהוי אישי שהוסכם בין הלקוח לבין הגורם המזהה כאמצעי זיהוי עתידי לאחר שבוצע זיהוי לפי פסקאות (א) עד (ג), שתוקפו או שמספר השימושים בו מוגבלים;

זיהוי בידי עורך דין או רשם של בית משפט;

באמצעות חתימה אלקטרונית מאובטחת של רשות האוכלוסין, לפי סעיף 25(ב)(3) לחוק מרשם האוכלוסין, או באמצעות חתימה אלקטרונית מאושרת המצורפת למסר אלקטרוני;

זיהוי של אפוטרופוס או מיופה כוח מתמשך – זיהוי פנים אל פנים באמצעות תעודה מזהה של האפוטרופוס או מיופה הכוח המתמשך, ובמקרה של אפוטרופוס שהוא תאגיד – באמצעות תעודה מזהה של מורשה חתימה או נציג מוסמך מטעם התאגיד שהעתק ממנה יצורף לייפוי הכוח בלווי אישור רואה חשבון או עורך דין של התאגיד;

אני רק אומר שאנחנו, לאחר שיחה והערות שקיבלנו, רצינו להוסיף פה עוד סעיף קטן (ח): - -

איפה?

אחרי (ז), סעיף קטן (ח): אמצעי זיהוי נוסף שקבע הממונה בהסכמת הרשות ולשכת מידע וטכנולוגיה. הם אחראים על הנושא של אבטחת מידע וזיהוי, וביחד אתם גם עשינו את כל הסעיפים האלה.

אם לסעיף קטן (1), עם כל אמצעי הזיהוי יש הערות? גברתי, שמך ותוארך.

אני מ"לאומי קארד". רציתי להסב את תשומת הלב לכך שאנחנו, למשל, ואני מניחה שעוד גופים שירצו להיות בתחרות, נעדרי סניפים כמו בנקים, לפחות לקוחות חדשים, יהיה מאד קשה לזהות אותם כי יש לקוחות ויש אוכלוסייה שלא יודעת לעשות שיחת וידאו. בסדר? אנחנו באמת חושבים על אותם אנשים שלא יודעים להיות - -

רוב האוכלוסייה לא יודעת לעשות שיחות וידאו.

בדיוק, ובטח שלא תוך כדי גם לשלוח בפקס תעודה מזהה או במייל.

זה קצת פחות. אני מסכים - -

אתם שולחים שליחים ללקוחות שלכם בשביל לזהות אותם.

אני מסכים עם השיחות וידאו. לשלוח פקס... נו.

למי מאתנו כבר יש פקס, אם כבר?

לי.

בכל מקרה, לקוחות חדשים, שאין לנו עוד אפשרות ליצור קוד זיהוי, אין לנו דרך לזהות אותם על מנת לתת להם הצעה, על מנת לקבל - -

מה את מציעה, מאיה?

איך אתם מזהים אותם היום כשהם פונים אליכם?

אנחנו כבר יודעים את נתוני האשראי שלהם בלי האישור שלהם. בלי זיהוים ואישורם. לכן, אנחנו יכולים כבר שלקוח פונה אלינו או שאנו פונים אליו, כבר יש לנו הצעה בשבילו.

מה שאנחנו מציעים פה, בתקנות, זה מגוון של אפשרויות של אמצעי זיהוי. למעשה, מכסים את כל המצבים. למשל, אם תסתכלי בסעיף (ג) – הוא מאפשר לבצע פרוצדורה של זיהוי או באמצעות הטלפון או באמצעות אתר האינטרנט, שזה כלי מקוון, שזה מכסה את כל האוכלוסייה או ככה או ככה.

הגישה של לקוח תעשה או בטלפון או במקוון, ואז הזיהוי יכול להיעשות באמצעים של הצלבת מידע מסוים עם מאגרים מסוימים. לדוגמה, או שאת שואלת אותו שאלות, כמו שמקובל בהרבה מקומות או שאצלכם זה יהיה אפילו יותר קל לדעתי, כשאת מבצעת עסקה במחיר אפס, כמו שזה - - - או במקומות אחרים. זה כבר מתחיל להיות מאד מקובל. בצורה הזאת את לא צריכה סניפים.

אז אני כן ארשה לעצמי ברשותך וברשות היושב ראש - אימות טלפוני, מה שאתם מכוונים לאימות טלפוני בעיניי ולעניות דעתי, מדובר על אימות שאני יכולה לאמת מול נתונים שכבר יש לי, מול מאגר מסוים, והמילים הללו כתובות בו.

מאגר לא שיש לך, מאגר אחר.

אני יודעת.

את מחוברת למשרד הפנים.

אני לא מחוברת למשרד הפנים.

סליחה, חברות האשראי מחוברות למשרד הפנים.

אילו הייתי מחוברת - -

סליחה מאיה, הייתי ב"כאל" השבוע, הם מחוברים למשרד הפנים. יש לי את הרשימה, הם מחוברים למשרד הפנים.

רן, בואו ננסה להיות יותר יעילים: מה חסר לך, ומה את רוצה שיוכנס פה שחסר?

למשל, אם אפשר להציע, אני לא יודעת אם זה רלוונטי אבל אם יהיה לנו, אם אתם תפנו אלינו מאגר מסוים כדי שהוא יהיה נתון לנו ונוכל באמצעותו לזהות את הלקוחות, מה טוב. אבל נכון להיום - -

אתם ברשימה שמקבלים ממשרד הפנים. יש רשימה של 400 גופים שמקבלים נתונים ממשרד הפנים, "לאומי קארד" מופיעה בהם.

לחברת כרטיסי אשראי זה הכי קל כי כסולקת, יש לה אפשרות לזהות את הלקוח באמצעות זה שהלקוח כאילו עושה עסקה בסכום אפס, זאת פרוצדורה שמקובלת במסלקה הפנסיונית. את רוצה להזדהות כלקוחה, את מבצעת כאילו עסקה עם הכרטיס שלך במחיר אפס, את לא משלמת שום דבר, ויש תהליך של זיהוי וזה חוזר עם אישור, ומרגע זה למעשה זוהית. לכן כחברת אשראי, אין לך שום בעיה.

סליחה שאני אומרת לכבוד חברי הוועדה: אני בטח לא רוצה להערים קשיים, אני פונה דווקא ללקוחות שכן ירצו אותנו. אילו היה לנו גישה למאגר, וכמובן שאני אבדוק את זה, אני חושבת שלא.

הייתי השבוע בחברת "לאומי קארד" לצורך בירור שלי. ישבתי מול הנציגה ונתתי לה את תעודת הזהות שלי או שהיא ביקשה את המספר, היא אמרה: רגע, אני צריכה לוודא שאתה נותן לי את המספר הנכון. אמרתי לה: איפה זה רשום לך? היא אומרת: אני מתחברת למאגר של משרד הפנים.

מאיה, תעשי שיעורי בית. אם אתם מחוברים למאגר של משרד הפנים, יש אפשרות של זיהוי ואימות הלקוח.

אם תראו שיש בעיה, תפנו אלינו.

מה עם נותני האשראי שלא מחוברים?

נותן אשראי יצטרך ליצור קשר, אם הוא רוצה להפעיל את הפרוצדורה הזאת, הוא יצטרך ליצור קשר עם איזה מאגר שהממונה יאשר. יש פרוצדורות כאלה.

דובר אחרון רן, אנחנו ממשיכים.

הערה שהיא לא ביקורת, שנוגעת לתחילת הדיון שלנו על הקשר עם חוק שטרום: בחוק שטרום יש לנו שתי בעיות מרכזיות – 1. איזה נתונים יוגדרו שצריכים להעביר אותם. אני אשים את זה רגע בצד, והדבר השני הוא איך מייצרים חתימה דיגיטלית ללקוח שרוצה להיכנס. סעיף (1)(ב) נותן את הפתרון לאיך אפשר לזהות או איך אפשר לתת ללקוחות את האפשרות לקבל התחברות לאותו מאגר או מחולל השוואות. אני חושב שאולי, אם אתם עובדים על הנושא הזה ואתם מכינים את הטבלה, קחו את סעיף (1)(ב) ותראו איך אתם יכולים לעשות את ההתאמה כי הוא פותר חצי מהבעיה.

טוב. היתה לנו פה איזו פניה של "מימון ישיר" אבל אני לא רואה שהגיע - -

הוספנו את הפניה. זה הסעיף הנוסף שמאפשר סעיף סל - -

תודה רבה.

הוסיפו סעיף סל שאומר: אמצעי זיהוי נוסף שקבע הממונה בהסכמה. זאת אומרת, בהנחה שאם ימצאו משהו שעדין מגן על הפרטיות לצד - -

לפרוטוקול - יש להם בקשה נוספת, ואם אתה רוצה נתייחס גם אליה.

כל נושא העלות.

אני חוששת שלהתייחס עכשיו לנושא של העלות, שעוד לא מצאנו שקיים כשל, זה קצת מוקדם מדי מה גם שמדובר בתקנות של שר המשפטים - -

לי זה חשוב, העיקר שאתם מודעים לזה.

אנחנו מודעים לזה. ככל שנגיע למסקנה או ממונה יגיע למסקנה שקיים כשל, יש את סעיף 68 לחוק שמאפשר לתת הוראות כאלה.

סעיף (2).

"(2) נותן האשראי שזיהה את הלקוח יקבל את הסכמתו, לרבות באמצעות האפוטרופוס או מיופה הכוח המתמשך, במועד הזיהוי, באמצעות טופס ההסכמה ערוך לפי הנוסח שבתופסת השנייה, באחת מן הדרכים באות, לפי אופן הזיהוי:

פנים אל פנים;

בטופס הסכמה מקוון;

בשיחה טלפונית, או בשיחת היוועדות חזותית; הגורם המזהה ימלא ללקוח את טופס ההסכמה, ובלבד שמיד בסיום השיחה ישלח העתק מהטופס המלא לכתובת הדואר האלקטרוני או מספר הפקסימיליה שמסר הלקוח, או שישלח אליו מסרון עם קישור לאתר אינטרנט שבו יוצג לעיונו הטופס המלא או באמצעי דיגיטלי מאובטח אחר, שהוסכם עם הלקוח;"

זה בעצם לעניין אופן קבלת - -

הוספתם את זה באמצעי דיגיטלי.

את "באמצעי דיגיטלי מאובטח אחר, שהוסכם עם הלקוח."

אתם רוצים שנתייחס לטופס עכשיו?

כן.

אפשר הערות כלליות על הטופס?

בוודאי.

אז אני הייתי מבקש שני דברים: 1. בסעיף (2)(ב) שהטופס המקוון יוצג במספר שפות ובצורה ברורה ופשוטה, ואני מתכוון לשפות שאני אגיד אותם אחר כך שוב. מכיוון שמדברים על מתן או דרישה לחתום על טופס, הוא צריך להיות ברור לאנשים שחותמים עליו. בטופס סטנדרטי, שמה שמשתנה בו זה רק תאריכים, אין שום סיבה שהוא לא יהיה במספר שפות. הדבר השני – אנחנו מבקשים להוסיף סעיף לסעיף קטן (2) סעיף (8), שקובע שבכל מקרה שתינתן הסכמה בעל-פה או באמצעות הטלפון או שיחת וידאו, הם יוקלטו וישמרו והלקוח יוכל לקבל אותם לפי דרישה תוך 14 יום מהצגת הדרישה שלו.

אוקי. אז שני דברים – העניין של השפות?

לגבי השפות – אנחנו הלכנו כמו שבכללים דיברתם על השפה העברית והערבית, אני ביררתי ויצרתי קשר עם הרשומות לגבי אפשרות של כבר עכשיו לתרגם את הטופס ולהכניס כבר את הטופס בפרסום עם הטופס בערבית, וזאת לא תהיה בעיה. פשוט חיכיתי שנאשר את הטופס.

אבל הוא רוצה עוד שפות.

אני רוצה עוד שפות כמו רוסית, אמהרית, אנגלית וצרפתית. אין שום סיבה שלא תתרגמו את הטפסים האלו.

רן, הבנו.

הטופס כאן מנוסח. זה לא טופס אחר. זה הטופס הזה.

נכון אז פשוט לתרגם אותו.

אני אומרת שאני הבנתי כמו שסיכמנו בכללים, שנישאר עם העברית והערבית, שהן השפות הרשמיות. זו כרגע היכולת שלנו לתת - -

למה זאת היכולת? את יכולה להסביר לי? הטופס הוא כללי, עושים אותו פעם אחת. למה אי אפשר לתת אותו לאדם בשפתו. פעם אחת מתרגמים אותו. את רוצה שאני אתן לך את שירותי התרגום? אני מוכן לקחת על עצמי לתרגם לך את הטפסים.

הנושא כבר סוכם - -

לא, סוכמו דברים אחרים. זה הטופס הכי חשוב, אדוני. זה הטופס הכי חשוב, ואני לא מבין מה הפחד של הממשלה מלתרגם אותו לשפות כדי שאנשים יבינו על מה הם חותמים. פעם אחת מתרגמים טופס.

אני פשוט יודעת שברשומות, בגלל השפות הרשמיות, מתרגם לערבית ופניתי אליו מראש. אני יכולה לנסות למצוא אם יש עוד בשפות אחרות. אין לי התנגדות עקרונית.

אני מבקש, ולו בגלל העובדה שזאת הדפסה וזאת פעם אחת, תעשי "באלק" של אנגלית, ערבית, אמהרית, רוסית. יש היגיון.

אני אבדוק את הנקודה הזאת. בכל מקרה, לגבי הערבית אני מתחייבת שזה ייכנס כבר במועד הקרוב.

נושא שני?

האפשרות לקבל את ההקלטות של חתימות שאושרו בטלפון או בווידאו.

מה התשובות שלכם לגבי ההקלטות?

קודם כל, לעניין התיעוד, יש את סעיף קטן (4) שאומר בפירוש שצריך לתעד או להקליט, אם זה נמסר בשיחה טלפונית. התוספת היא לגבי הדרישה של 14 יום?

נכון. הבקשה שלי היא רק שאנשים יוכלו לקבל את ההקלטה לפיה הם חתמו.

זה חלק ממאגר מידע, וקיימות על זה הוראות חוק הגנת הפרטיות.

שימו לב שכשאנחנו מדברים על שיחה טלפונית, אז הוא מיד בסיום השיחה שולח העתק מהטופס לאן שהוא התבקש. כל מה שהיה בשיחה זה שהוא נתן את ההסכמה. מקבל ההסכמה, מי שעמד בצד השני של הטלפון מילא את הטופס לפי בקשה הלקוח ומיד שולח את הטופס.

לאן הוא שלוח?

ללקוח, לפי מה שהלקוח ביקש. יש פה תיעוד חזק מאד. אם הלקוח רואה משהו שלא מתאים לו, הוא מגיב בזמן אמת. יותר חזק מזה לא יכול להיות.

הערה טכנית: צורי, בטופס חסר מספר טלפון.

עוד לא הגענו לטופס, חכה שנייה. יש עוד הערות לכתוב לפני הטופס?

עוברים לטופס.

"טופס 1

טופס הסכמת לקוח למסירת נתוני אשראי לגביו לנותן אשראי לפי תקנה 5 לתקנות נתוני אשראי, התשע"ו-2016:

שם: _________ מספר ת"ז ______/ מספר דרכון: _______

__________ כתובת: _______________

מצהיר בזאת כי אני נותן בזאת את הסכמתי לכך שנתוני האשראי לגבי הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר ל___________ (שם נותן האשראי), לשם התקשרות בעסקת אשראי או לשם הבטחת קיום העסקה, כמפורט להלן.

( מסגרת עובר ושב

( מסגרת אשראי מתחדשת

( קו אשראי

( הלוואה _________

( משכנתה

( ערבות

הסכמתי זו תעמוד בתוקפה עד תאריך _________/ ואם העסקה תצא לפועל עד ______ ולא יאוחר ממועד סיום עסקת האשראי (יש למחוק את המיותר).

מספר העסקה אצל נותן האשראי _____________

הסכמתי זו תעמוד בתוקפה עד תאריך _________ולא יאוחר ממועד סיום עסקת האשראי (יש למחוק את המיותר)." אפשר למחוק את הסוגריים.

נתוני האשראי האמורים יוכלו לשמש את לשכת האשראי גם למתן שירותים לנותן האשראי, לרבות דירוג אשראי או ייעוץ.

מסירת המידע תלויה בהסכמתך, ואין אתה חייב לתת הסכמתך.

_____ __________

תאריך חתימת הלקוח

בבקשה דן.

אני חושב שראוי לציין כאן - רוב הציבור לא יודע מה זה נתוני אשראי. שתהיה פסקה שאומרת: ידוע לי שנתוני האשראי כוללים, ויהיה פירוט תמציתי לפחות מה זה כולל, שאנשים באמת יתנו הסכמה מדעת.

איפה?

בטופס, בספקה השנייה, לפני "עסקת אשראי" יהיה כתוב: ידוע לי שנתוני אשראי הם נתונים שכוללים ככה וככה, שהאדם יבין על מה הוא חותם כי זו לא הסכמה מדעת. רוב האנשים יחתמו על זה טכנית.

בסדר, אין בעיה.

הרעיון היה ליצור טופס קצר וידידותי. כל המוסיף גורע.

לא, אני חושב שיש צדק. כן אדוני.

אני מהמשמר החברתי. בהמשך לבקשה, אולי להוסיף משפט אחד לגבי המשמעות של סירוב מתן הרשאה, שהוא לחלוטין לא ברור למי שמתבקש לעשות את זה, ואין מקום אחר שהוא יכול ללמוד.

זה טופס הסכמה.

כן אבל אין טופס נוסף. זה טופס שמציבים בפני החותם. אין טופס נוסף שממנו הוא יכול ללמוד מה המשמעות. הוא בא לבקש אשראי או שמציעים לו אשראי ואומרים לו: הנה הטופס, פה אתה צריך לחתום, תחליט כן או לא. אינפורמציה על שיקול דעת האם כן לחתום או לא לחתום, זה המקום היחיד שבו ניתן לשים לו מול העיניים. אני חושב שבנוסף לפרטים שווה להוסיף משמעות כמו שמקובל בבית משפט לגבי - -

אני מנסה לרדת לסוף דעתך.

נראה לי שנותן האשראי יעשה עבודה טובה בלהסביר לו למה כדאי לחתום.

אני מנסה לרדת לסוף דעת, נראה לי קצת מורכב מדי אבל יכול להיות שאני טועה. זה נראה לי, איך אומרים? די סביר. ממה אתה חושש?

שבן אדם יעמוד בפני דילמה. יכול להיות שהתגובה הראשונה שלו תהיה: אני לא רוצה למסור נתונים. מה המשמעות של אי מסירת הנתונים, לא ברור לו.

הסיכוי שאתה לא מוסר, לא תוכל לקבל אשראי.

אבל נותן האשראי יסביר לו את זה.

כשדיברנו בדיון על הכללים, כשדיברנו על זה שאתה מגיש בקשה לא להיכלל במאגר, ביקשנו שתהיה מן הודעה כזאת שתבין מה המשמעות בגלל שיום לאחר מכן לא תהיה במאגר. פה, אם לא תחתום על טופס ההסכמה, נותן האשראי יגיד לך להתראות, אז תגיד לו: אוקי, אני כן רוצה לחתום על טופס ההסכמה. המציאות - -

אם זה מותנה אחד בשני, זה ברור.

כן.

השאלה אם לא בהכרח זה מותנה.

אני חושב שזה מכסה. כן רן.

הפסקה כמעט האחרונה – נתוני האשראי האמורים... הרי גם הם מוגבלים בזמן, נכון?

מי זה "הם"?

הנתונים. צריך לכתוב את תקופת הזמן.

זו לא הערה מהותית. זו הערה שאומרת לך: דע לך, ההסכמה שלך הזאת - -

ההסכמה הזאת לגבי הייעוץ והדירוג תקפה לכמה זמן? לכל הזמן? "פור אבר"? אני שואל, תגידו.

כתוב: ההסכמה תעמוד בתוקפה עד לתאריך איקס.

איפה זה כתוב?

היא כותבת: שים לב, נתוני האשראי האמורים יוכלו לשמש את לשכת האשראי גם לכך וכך וכך. מתחת ל"שים לב" – לכמה זמן זה תקף?

כל עוד ההסכמה שלך בתוקף.

אני חושב שמכיוון שלמעלה כתוב שאני נותן את הנתונים לצורך עסקה מסוימת לפרק זמן מסוים, צריך להיות ברור שגם השימושים הנוספים שהולכים לעשות במידע הם לתקופה מסוימת. וכל מה שאני מבקש זה להוסיף שם את תקופת הזמן. אחרת אתה לוקח את הנתונים, ואתה אומר: אני יכול להשתמש בהם לדברים אחרים כמה זמן שאני רוצה. אז אם זאת הכוונה רק תגידו, שנדע.

אני חושב שזאת הערה נכונה. צריכה להיות הגבלה ברורה.

ההגבלות קיימות בחוק.

כן, אבל זה טופס ללקוח שהוא צריך לדעת. אם קיים בחוק, אז למה לציין את התקופה בטופס? לא צריך כי זה קיים בחוק.

אנשים הרי לא יודעים.

הם לא יודעים. תראי, אני לא ביקשתי שתסבירי לי מה זה ייעוץ פה, למרות שאני חושב שצריך להסביר מה זה ייעוץ. ללקוח, לא לי. ללקוח צריך להסביר מה זה ייעוץ, מה המשמעות של המילה "ייעוץ". אם הנתונים האלה משמשים לפרק זמן מסוים, צריך הלקוח לדעת שזה לאותו פרק זמן שהוא חתום על הטופס. לא אמרת לי עד עכשיו שזה פרק זמן אחר אז תגידי לי לאיזה פרק זמן.

אני משערת קודם כל שזה יהיה תלוי בשירותים שנותנת הלשכה אבל כך או כך, יש פרק זמן שעד שהלשכה יכולה להחזיק בנתונים, זה מוגבל בהתאם לתקנות האלה שאנחנו בנינו - -

ומה אכפת לך להגיד את זה ללקוח?

לא רוצים להעמיס.

מה זה להעמיס? להעמיס פה עוד פסקה שאומרת שזה ל-30 יום?

רן, תרגיע.

צריך טופס שהלקוחות ירצו לקרוא אותו, זה הכל. אפשר להוסיף גם את כל הוראות החוק - -

זה ברמה של הפשוט. יואל, אם יש דבר שאני בהחלט יכול לדבר עליו זה על הפשטות. על מה פשוט ומה לא, ולא נכנסתי לנוסחים שלכם, שלדעתי לא תמיד ברורים. יש לי, ברוך השם, מה להגיד על הנוסח כולו - -

נשמח...

- - שאיך בן אדם סביר צריך לקבל אותו. ומכיוון שהצלחתי להכניס לאתר משרד השיכון מדריכי זכויות שהלשכה המשפטית אישרה אחרי שעברנו את התהליך של פשוט, צריך לחשוב מה הלקוח צריך.

רן, תודה.

אתם רוצים להוסיף אולי בסוף שהכל בכפוף להוראות החוק?

תוסיפו בכפוף להוראות החוק.

אבל האדם הסביר לא ילך לקרוא את החוק.

גם צריך לשאול לגבי ארץ הנפקת הדרכון וגם לגבי עסקת אשראי קיימת. למה כתוב ארץ הנפקת הדרכון ולא למשל תאריך הנפקת הדרכון?

זה חלק מהזיהוי אני חושבת.

מה, מספר דרכון – כי צריך את המספר דרכון.

אני לא שאלתי על מספר, שאלתי על ארץ. ארץ יותר מנתבת בן אדם לכל מיני כיוונים בעוד שאתה אומר תאריך הנפקת הדרכון זה נקי יותר.

אבל ארץ הנפקת הדרכון, את יודעת פחות או יותר אם הוא יוגוסלבי או סיני. צריך לדעת את זה.

מה שאלת לגבי הדרכון?

למה ארץ מוצא?

כי זה חלק מאמצעי הזיהוי. יש את מספר הדרכון ואת תאריך התפוקה - -

אבל אפשר גם לכתוב תאריך ההנפקה במקום ארץ ההנפקה.

יש מספרים שונים למדינות שונות. אם אדם בא ועושה שימוש, לאדם יש ארבעה דרכונים לצורך העניין, והוא עושה שימוש בדרכון מסוים, איך נוכל לוודא שזה הדרכון שבאמת הונפק במדינה?

לי אין בעיה עם הארץ. אני מבין את הבעיה ואני חושב שזה אמצעי זיהוי נחוץ.

השאלה השנייה זה למה צריך לקבל נתונים על עסקת אשראי קיימת? כבר קיבלתי את המשכנתה, כבר קיבלתי את הכספים, למה - -

החוק מאפשר את זה, סעיף 26א(4).

זה טופס הסכמה.

גברתי, בבקשה.

אני מאיגוד הבנקים. אני רוצה לראות איך אתם רואים את התיעוד של ההסכמה כי זה נראה מאד מסורבל פה למרות - -

מה?

זה נראה הליך מאד מסורבל.

נותן האשראי, מן הסתם יש לו תיק. איך הוא שומר את זה? בתוך התיק עם מסמכי ההלוואה וכן הלאה, יהיה לו גם את הטופס הלוואה הזה והוא ישמור עליו מכל משמר.

הסכמה שהיא און ליין? אמרתם שיחה מוקלטת - -

בשיחה מוקלטת אמרנו שהוא ממלא את הטופס ושולח אותו מידית ללקוח. אז את ההעתק של הטופס הוא חייב לשמור. חייב להיות תיעוד חזק מאד להסכמת הלקוח.

טוב. כן אדוני.

אני מ"מימון ישיר". יש לי איזה שהוא קושי של הגדרת המועדים של הסכמת הלקוח. ניקח את הפסקה "עסקת אשראי חדשה" וכן הלאה. כתוב: הסכמתי זו תעמוד בתוקפה וכולי. אני חושב שצריך לקבוע פה גם ברירת מחדל למקרה והלקוח לא ימלא את התאריך הזה כי בדרך כלל, הלקוחות מדלגים על הסעיפים. אז אפשר לקבוע פה ברירת מחדל שהבקשה הזאת תעמוד למשך איזה שהוא זמן נתון או עד מועד שבו ייגמר תהליך הבדיקה או לא יודע – בכל מקרה, העובדה שיש כאן עניין של מילוי תאריך והלקוח לא ימלא, לא נוכל בכלל לבצע את הבדיקה הזאת.

בדיוק את הדבר הזה ביקשנו למנוע בחוק ולכן, ביקשנו בחוק הסכמה מפורשת גם לעניין הדבר הזה. זאת אומרת, אם לא קיבלת ממנו תאריך אז זה לא נחשב הסכמה. בשביל שתהיה לו החלטה מודעת, שלא תהיה החלטה אוטומטית של עד סיום העסקה אני לוקח עכשיו משכנתה וייקחו עלי מידע 25 שנה, לא, אולי אני רוצה רק לעשר שנים, שהוא ייתן החלטה מודעת לגבי משך ההסכמה, וכמובן ההתנהלות הפיננסית מולו תהיה בהתאם, ואתם תצטרכו להסביר לו מה המשמעות שהוא לא נותן את ההסכמה שלו עד סיום ההסכם.

אני רק אומר לכם מהפרקטיקה – הרי זה לא שהטופס הזה ימולא על ידינו טלפונית. הוא צריך לשלוח את הטופס הזה, הוא צריך למלא אותו - -

למה? יש פה אפשרות גם למילוי טלפוני.

למלא את זה אתו טלפונית, לשלוח לו וכולי. אם זה אינטרנט, הוא צריך לקרוא את כל השדות האלה כשדות חובה, הלקוח לא יימלא וכדומה.

נכון, זה יקבע כשדות חובה.

בסדר, אז אני אומר שאני לפחות הייתי נותן לדוגמה, אם הלקוח בא ואומר: אני מאשר לכם את זה להיום או משהו כזה, והבדיקה לא תיעשה ונצטרך לחזור עוד פעם ללקוח - - - אוטומטית שזה ישתול תאריך לעוד יומיים וכולי, אחרת זה לא פרקטי.

ברגע שהחוק קבע שצריך הסכמה מפורשת גם לעניין המועד, אי אפשר בתקנות לקבוע חזקה בעניין הזה, שאם הוא לא מילא אז כאילו רואים אותו כאילו הוא הסכים עד סיום העסקה. ההנחה היתה בשלב - -

אני זוכר כי העלינו את הבקשה הזאת אז. אני אומר לקבוע פה מה שנקרא תאריך ממשי של ברירת מחדל. למשל בבקשה – אם הוא לא ממלא, נגיד היום זה הראשון לחודש שזה אוטומטית ישתול את השלישי לחודש, שיהיה זמן לבדיקה הזאת.

השאלה אם רוצים לארגן שהלקוח אומר תאריך - -

אם הוא ממלא תאריך, ודאי. אבל אם הוא לא מילא וקפץ הלאה וכדומה - או שתעשו את הכל שדות חובה אבל - -

חבר'ה, אני חושב שאנחנו קצת מגזימים. זה אחד הטפסים הכי פשוטים שאני ראיתי מאז שאני רואה טפסים, וזה יהיה אפילו בערבית ואולי בשפות נוספות. הוא ימלא. דן אחר כך רן.

בסעיף 30א לשר יש אפשרות לקבוע שרק חלק מנתוני האשראי יימסרו. זאת אומרת שלקוח יכול לבקש שלא כל הנתונים ימסרו אלא רק נתונים מסוימים. לא ראיתי שזה בא לידי ביטוי בתקנות ובטח לא בטופס.

זה ביחס למאגר. אני לא חושבת שזה נוגע - -

כתוב בדיוק, על גבי דוח אשראי.

מבנק ישראל.

אפשר לבקש מבנק ישראל. זאת אומרת, אתה מראש מבקש - -

נתוני אשראי... לא ימסרו לשם... לפי הוראות סימן זה.

זה בקשה מראש, שכשחברת האשראי תבקש מידע על אותו לקוח, אז בנק ישראל, מהמאגר שלו, לא יוציא מידע אודות נתונים שהלקוח ביקש שלא יועברו.

זה לא צריך לבוא לידי ביטוי בטופס?

לא.

אנחנו מטפלים בזה בכללי.

אני יודע שאני קצת נודניק אבל בכל זאת - -

לא קצת, הרבה...

אני מבקש את עזרתכם, שתפנו אותי לסעיף המתאים בחוק שמדבר על כמה זמן יכולה לשכת האשראי, בקטע של ייעוץ ושירותים נוספים, להחזיק את המידע. אני רוצה לדווח לכל האנשים שמקבלים עזרה מידית, אני רוצה לתת להם הסבר על הטופס הזה. אני אשמח אם תוכלו להפנות אותי לסעיף הרלוונטי. האם זה 49? האם זה משהו אחר?

זה יותר מורכב מזה במובן הזה שנתוני אשראי שהיא מקבלת, לפי התקנות שעכשיו אנחנו עוברים עליהם, בתקנה 16 או 17, תלוי איזה נוסח אתה מחזיק בידיך, זה נקבע ל-30 ימים. עם זאת, בגלל השירות שנותנת הלשכה, אם הלקוח מבקש גם או מסכים לכך שנתוני האשראי ישמרו לגביו לגבי כל התקופה או עד תאריך מסוים, אז היא כל פעם יכולה לקבל או כל תקופה מסוימת, בהתאם לבקשה של נותן האשראי, לקבל מהמאגר את - -

ולכן שירלי, אני חושב שלכתוב בטופס - -

זה הרבה יותר מורכב מזה כי כל פעם שהיא תקבל את הנתונים האלה, אם נותן האשראי ביקש את זה, היא תוכל להחזיק באותם נתונים 30 ימים - -

ולכן שירלי, אי אפשר לכתוב בטופס, להפנות את הלקוח לחוק בלי לתת לו הסבר שזה הסכמה מתמשכת, הסכמה מתחדשת. אתם מטעים פה את כל הלקוחות בהקשר הזה. סעיף 49, אם אני קורא אותו נכון ואולי אני לא קורא אותו נכון, מדבר על זה שישי תקופה מזערית ויש לא יותר מהתקופה שקבע השר. אז אני מבין שהתקופה שקבע השר זה 30 יום, נכון? והתקופה המזערית, אני לא יודע מהי.

30 יום.

אבל זו תקופה של 30 יום שהיא מתחדשת.

נכון.

צריך לכתוב בטופס למטה, באותו סעיף שדיברתי עליו, שהתקופה מתחדשת ולא לשלוח את הלקוח לחפש בהוראות החוק.

אבל זו המשמעות של לקבל נתונים עד תאריך מסוים או עד סיום העסקה. אם אנחנו נתחיל להעמיס על הלקוח את הנתונים האלה, הוא לא יבין את זה.

שירלי, מה שלי חשוב זה דבר אחד, בסדר? זה לא משנה לי אם העסקה היא ל-60 חודש. מה שלי חשוב, שביום ה-61, שהסתיימה העסקה, הלשכה לא יכולה לעשות שימוש במידע, וזה לא כתוב.

זה החוק.

זה החוק אומר.

אני מנסה להסביר לך שזה לא משנה אם החוק אומר, את צריכה להסביר את זה ללקוח ולא לשלוח אותו לחפש בספרי החוק.

שירלי, אם אנחנו נכתוב: הסכמתי זו תעמוד בתוקפה עד תאריך - -

מאה אחוז.

- - ונכתוב בסוגריים עד חודש ימים – זה הרי 30 יום, נכון?

לא, זה הרי מתחדש עם העסקה.

סליחה, יש הבדל בין ההסכמה של הלקוח לכך שימסרו לגביו נתונים כל התקופה לבין התקנה שמופיעה כאן בהסמכה של השר, לפי סעיף 49, לגבי כמה זמן רשאית הלשכה לשמור נתונים שהיא שלפה. זה אחרת לגמרי, זה לא 30 ימים. ההסכמה היא לא ל-30 ימים. ההסכמה יכולה להיות גם ל-20 שנה.

זה שני נושאים שונים. אם אתה לוקח משכנתה, ואתה לקחת על ברירת המחדל שלכל אורך חיי המשכנתה, לשכת האשראי או נותן האשראי יוכל לקבל בפוש נתונים. אז הוא קיבל בפוש בפעם הראשונה, את הדבר הזה הוא יכול לשמור עד 30 יום במקסימום. הוא קיבל פוש בפעם השנייה, זאת המשמעות של המשפט: הסכמתי זו תעמוד בתוקפה עד... לכל אורך ההסכמה שלי - -

אבל מאיפה הלקוח יודע את זה?

זה מה שאני אומר, הוא לא יודע. אתם לא מסבירים לו את זה. מה הפחד להסביר? ממה אתם מפחדים כל כך? אתם עושים פה את ההטעיה הכי גדולה שיכולה להיות.

כשאתה כותב בטופס - קודם כל, זה ברור שאת הניואנסים של כל הדבר הזה, צריך להבין את חוק נתוני אשראי אבל אני באמת מנסה להבין, ואולי תביא איזו הצעה לפישוט אבל כשכתוב: אני נותן בזאת את הסכמתי לכך שנתוני אשראי לגבי הכלולים במאגר יימסרו ללשכת האשראי לשם עריכת דוח אשראי למשך 25 שנה, האם לא ברור שב-25 שנה הזה ימשיכו להעביר עליך מידע?

אז אני רוצה שתכתבי: נתוני האשראי האמורים יוכלו לשמש כל עוד העסקה עליה אותה אישרתי עומדת בתוקפה. מה כל כך מסובך לכתוב את זה?

בגלל שיכול להיות שההסכמה שלך היא לא כל עוד העסקה בתוקפה אלא אנחנו נתנו לך בחוק אפשרות לתקופה קצרה יותר.

אז תכתבי את זה. זה המידע - -

מה תכתבי, מה? איך אנחנו מכסים את כל האפשרויות?

אדוני, אם אתה תיתן לי 24 שעות ולא תאשר כרגע את הטופס, אז אני אביא לך טופס שכולל לך את כל הנתונים האלה, כולל הסבר פשוט, ברור בערבית, באנגלית ובצרפתית.

שים לב שהטופס הוא רק לאקט המסירה. כל שאר הדברים הם קבועים בחוק - -

לא, אבל זה הבסיס שעליו אתה מבקש את הלקוח להתחייב.

אתה מאשר עכשיו שהמידע עליך עובר ללשכה. זה מה שאתה צריך - -

לא, סליחה. אני יודע איך אנשי המכירות יעבדו. צורי, אני יודע איך אנשי המכירות יעבדו: מה שיהיה חשוב להם זה החלק העליון. החלק התחתון של שים לב יעניין אותם כשלג דאשתקד. זה לא יעניין אותם והם יעבירו אותו בלי הסבר. אז נכון שיהיו שלושה ורבע לקוחות שיתעקשו להבין מה קורה ואולי הם גם יתקשרו בתלונה לחזי כאלו ויתלוננו. אני מדבר על רוב האחרים.

אפשר להציע הצעה פרקטית? העקרונות נראה לי מוסכמים על כולם, ולכולנו יש מטרה לפשט כמה שיותר ולהעביר מצד שני. אני מציע שנצביע, וככל שרן או מישהו אחר יעביר נוסחים ליועצת המשפטית של הוועדה שימצאו חן בעיניה, שתטמיע אותם. אין לנו התנגדות לכל - -

צריך להביא הצעה פרקטית. להצביע אני יכול - -

לא, ההצעה היא שאפשר להעביר את ההצעות נוסח לעקרונות, וככל שיש נוסח שהוא יותר מוצלח או יותר בהיר, אין לנו בעיה.

אני לא יכול להצביע ואחר כך לשנות את הנוסח.

לא לשנות את הנוסח, אנחנו מסכימים על העקרונות. שהלקוחות יבינו יותר טוב על מה מדובר. לדעתי זה רק עניין של ניסוחים, אין כאן איזו שהיא מחלוקת.

התיקון הוא ברמת נוסח אבל אני - -

אנחנו לא מתנגדים להכניס עכשיו - אנחנו מציעים בשים לב שרן דיבר עליו: נתוני האשראי האמורים יכולים לשמש את לשכת האשראי גם למתן שירותים לנותן אשראי, לרבות דירוג אשראי הייעוץ לתקופת ההסכמה.

לתקופת ההסכמה? לי אין התנגדות. השאלה אם זה מכסה.

רן, נראה לי שזה נותן מענה.

את יכולה לחזור?

פשוט בסיפא של השים לב - -

היא אומרת: למטה, אחרי שים לב, לרבות דירוג אשראי לתקופת ההסכמה.

אוקי. אני כתבתי: עד למועד גמר העסקה או עד שתבקש לקצר תקופה זו כאמור בחוק, ואל תשאלו אותי אם אני מפנה אותו עוד פעם לחוק.

יש את התאריך. ואם הוא קובע תאריך מוקדם יותר? אתה נותן את ההסכמה - -

אין בעיה, אני מוכן ללכת על זה.

תקופת ההסכמה נראה לי סביר. גברתי, בקצרה.

צריך להיות טופס יותר כללי גם לתקופה יותר כללית כי הבנקים עובדים כל הזמן עם לקוחות, כל הזמן יש עסקאות אז זה לא יתכן, זה פשוט מאד מעיק ומסרבל אם על כל דבר קטן יהיו צריכים עוד פעם למלא את הטופס. אז צריך איזה שהוא טופס יותר כללי. חשבתם על טופס הסכמה שהוא יותר כללי?

הבנק עובד עם הלקוח שלו כל הזמן אבל יש נקודות שבהן הוא ירצה לגשת למאגר. אז באותן נקודות שהוא יאשר הלוואה, יאשר מסגרת אשראי, יאשר משכנתה. זה לא כל יום מאשרים ללקוח. באותן נקודות הוא יחתים את הלקוח על הטופס בקשה וייגש - - -

אני מניח שפעם קיבלת - -

אבל הטופס הזה הוא מאד מוגבל. אולי אפשר שיהיה עוד טופס.

הטופס הזה מוגבל להליך של קבלת הלוואה. הלקוח רוצה הלוואה, הבנק רוצה לאשר לו, הוא רוצה לגשת למאגר, הוא מחתים את הלקוח על הבקשה. לאורך חיי הלקוח, בשנה יש פעם, פעמיים, שלוש. זהו.

לא נורא. זו לא מטלה כזאת גדולה.

רבותי, אנחנו ממשיכים.

לטופס 2?

אושר. עוד מעט נאשר את זה לתקופת ההסכמה למטה.

אז כרגע הוסף לתקופת ההסכמה וגם ידוע לי שנתוני האשראי שימסרו כוללים נתונים בדבר...

הלאה.

"טופס 2

טופס הסכמת אפוטרופוס או מיופה כח מתמשך בשם הלקוח למסירת נתוני אשראי לגבי הלקוח לנותן האשראי לפי תקנה 5 לתקנות נתוני אשראי, התשע"ו - 2016:

שם: _________ מספר ת"ז ______/ מספר דרכון: _______

__________ כתובת: _______________

שם: _________ מספר ת"ז ______/ מספר דרכון: _______

__________ כתובת: _______________

מצהיר בזאת כי _________ (הלקוח) אינו יכול לתת בעצמו את הסכמתו, ולפיכך מתוקף סמכותי כאפוטרופוס/כמיופה כוח של הלקוח אני נותן בזאת את הסכמתי בשמו שנתוני האשראי של הלקוח הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר ל___________ (שם נותן האשראי), לשם התקשרות בעסקת אשראי או לשם הבטחת קיום העסקה, כמפורט להלן.

( מסגרת עובר ושב

( מסגרת אשראי מתחדשת

( קו אשראי

( הלוואה _________

( משכנתה

( ערבות

הסכמתי זו תעמוד בתוקפה עד תאריך _________/ ואם העסקה תצא לפועל עד ______ ולא יאוחר ממועד סיום עסקת האשראי (יש למחוק את המיותר).

מספר העסקה אצל נותן האשראי _____________

הסכמתי זו תעמוד בתוקפה עד תאריך _________ולא יאוחר ממועד סיום עסקת האשראי" ואני מוחקת את המילים: (יש למחוק את המיותר).

נתוני האשראי האמורים יוכלו לשמש את לשכת האשראי גם למתן שירותים לנותן האשראי, לרבות דירוג אשראי או ייעוץ לתקופת ההסכמה.

מסירת המידע תלויה בהסכמתך, ואין אתה חייב לתת הסכמתך.

_____ __________

תאריך חתימת הלקוח

* להצהרה זו יהיה תוקף רק אם צורף לה העתק מתעודת הזהות/הדרכון של הלקוח

-- במקרה שאפוטרופוס של הלקוח נותן את ההסכמה - יצורפו המסמכים המעידים כי מונה לאפוטרופוס של הלקוח כדין והמפרטים מהן סמכויותיו מכוח מינוי זה;

במקרה שמיופה כוח לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962, נותן את ההסכמה – יצורף העתק מייפוי הכוח המתמשך שנערך לפי סעיף 32יג לחוק האמור, אישור הפקדה של האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 32יז לחוק, ואישור על קבלת הודעה על כניסתו לתוקף לפי סעיף 32יט לחוק האמור והצהרה של מיופה הכוח כי ייפוי הכוח בתוקף."

הערות?

אם אנחנו הוספנו את ההערה שידוע לי שתנאי האשראי כוללים אז צריך להוסיף את זה גם פה.

כל מה שהוספנו שם, תוסיפו גם לסעיף הזה ואז, לפי דעתי, אפשר ללכת לייפוי כוח.

רגע, לא סיימנו להקריא את הסעיפים הקטנים.

נכון, לפני זה.

"(3) נותן האשראי שמבקש לקבל את הסכמת הלקוח שלא במעמד הזיהוי, יוודא עם הלקוח כי הלקוח מילא את טופס ההסכמה שבתוספת השנייה, על בסיס פרטי קשר שנמסרו במעמד הזיהוי;

(4) נותן האשראי יתעד את הסכמת הלקוח בכתב, לרבות בטופס הסכמה מקוון, או בהקלטה, אם ההסכמה נמסרה בשיחה טלפונית או היוועדות חזותית; מסמך או הקלטה כאמור ישמרו לתקופה של שבע שנים ממועד פקיעת תוקף הסכמת הלקוח;

(5) נותן האשראי יצהיר במסגרת הבקשה לקבלת נתוני האשראי כי בוצע זיהוי של הלקוח והתקבלה הסכמתו כנדרש וכי הסכמת הלקוח ניתנה לצורך ביצוע עסקת אשראי מסוימת;

(6) מונה ללקוח אפוטרופוס, האפוטרופוס יציג לנותן האשראי צו מינוי אפוטרופוס לענייני רכוש או לעניינים מסוימים הכוללים את הסמכות לקחת אשראי או לתת הסכמתו למסירת נתוני אשראי בשם הלקוח לפי החוק ;

(7) מונה ללקוח מיופה כוח מתמשך, כהגדרתו בסעיף 32ב בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, האפוטרופוס יציג לנותן האשראי את הפרטים הבאים:

(א) ייפוי כוח מתמשך לפעול בענייני רכוש או בעניינים הכוללים את הסמכות לפעול בנוגע לקבלת אשראי לפי חוק נתוני אשראי;

(ב) אישור הפקדה של ייפוי הכוח המתמשך אצל האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 32יז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;

(ג) אישור על קבלת הודעה על כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך לפי סעיף 32יט לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;

(ד) הצהרה של מיופה הכוח כי ייפוי הכוח בתוקף."

הערות? אין. ימות המשיח.תמשיכי.

אתה מצביע על הסעיף?

כן. תקריאי רק על מה נצביע.

על סעיף (5) והתוספת השנייה שכוללת את שני הטפסים.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (5) אושר.

אושר. אין נמנעים ואין מתנגדים. הם צריכים לחזור עם תשובה לגבי השפות. פרק ה.

אדוני, לא ברור לי, אתה מצביע עכשיו על כל סעיף (5)?

כן.

אז אם ברשותך אני יכול להעיר הערה, אני הגעתי באיחור. אני מתייחס לסעיף הזיהוי – 5(1) (ג), בנושא של זיהוי טלפוני בכלל או מקוון לפרטים מזהים שלו הנמצאים במאגר מסוים שקבע הממונה לפי סעיף 68 לחוק. אנחנו ניהלנו איזה שהוא דיאלוג עם בנק ישראל וגם עם הגורמים האחרים שנוגעים בעניין כדי להבין למה הכוונה. מסתמן פתרון שהוא לדעתנו הגיוני ומתקבל על הדעת, שדומה מאד לתהליך הזיהוי שנעשה במסגרת המסלקה הפנסיונית וזה הלקוח ייתן את פרטי כרטיס האשראי שלו ויעשו עסקה שאנחנו, בז'רגון, נקראת J5, עסקה בסכום אפס לצורך הדיון, וזה בסדר. התהליך הזה נראה לנו מאד הגיוני. יש לנו רק שתי בעיות קטנות עם העניין הזה: 1. הבדיקה של הדבר הזה. תהליך הזיהוי הזה נעשה מול חברות כרטיסי אשראי. חברות כרטיסי האשראי יש להם גם פעם אחת כובע כגורמים מזהים על פי - - - ומצד שני, הן גם נותנות אשראי. ואז, מה שאנחנו חוששים זה מהדבר הבא- א. שהן ינסו לחסום או ליצור מגבלות. למשל מה יכולה להיות מגבלה? שיבקשו מנותן אשראי שאיננו הן איזה מחיר בלתי סביר בשביל השירות הזה. אני אתן לך דוגמה: נגיד שיבקשו 10 שקלים. אנחנו בחודש נתון, יש לנו בסביבות 70,000 בקשות. אני לא מדבר על הצעות, אני מדבר על פניות של לקוחות. תאר לך שאני צריך לשלם 700,000 שקל או 600,000 שקל בחודש רק בשביל הפנייה הזאת לגבי הזיהוי. זו בעיה אחת. אז אני מציע פה לנסות לדבר על איזה שהוא פיקוח על המחיר הזה או שהמחיר יהיה אפס. בחברות כרטיסי האשראי, בינן לבין עצמן, כנותנות אשראי, הן גם מקיימות סוג כזה של בדיקה והן לא לוקחות כסף אחת מהשנייה.

הדבר השני שאני מוטרד זה שבעצם יגיע אליהם מידע על בקשות אשראי שהגיעו אלי. אז אני אומר שאת שני הדברים האלה, צריך למצוא איזה שהוא מנגנון – פעם אחת פיקוח, ופעם אחת אולי אמירה שאומרת שאסור לעשות שימוש במידע הזה שלא לאותו צורך שפנו אליהם.

מה תגובתכם?

אני אתייחס לנושא של השימוש במידע: למיטב ידיעתי, חוק הגנת הפרטיות אומר את זה, שכשמגיע אליו מידע, הוא יכול לעשות את השימוש במטרה שלשמה נמסר לו המידע. הוא לא יכול לעשות שימושים נוספים. מבחינתנו זה לא יהיה עמידה בהוראות הדין. לכן, אנחנו לא חושבים שצריך פה איזו הוראה - -

את אומרת במפורש שזה מוגן במקומות אחרים חד משמעית?

בעיני כן. אם לקוח נתן את הסכמתו, נתן לך בזה שהוא נתן לך להעביר את הזיהוי עליו, הוא מבחינתו הסכים שהמידע לאותו סולק מולך.

אני צריך לפנות לאיזה צד שלישי שאין לי הסכם אתו כי אני פונה לסולק שפונה למנפיק, שזה לא הוא.

כן אבל הסולק קיבל מידע מלקוח - -

אני התקשרתי עם סולק, ואני יכול לסגור בהסכם שלי עם הסולק שאסור לו לעשות שימוש במידע אבל הסולק הוא לא זה שנותן לי את המידע. הוא פונה למנפיק לביצוע העסקה, שזה צד שלישי או צד רביעי, ואתו אין לי הסכם אז הוא יכול לעשות שימוש במידע כי הוא אומר: קיבלתי בקשה בסכום אפס, והוא מקבל הרבה עסקאות - -

אבל זה פרטים מסוימים על לקוח. זה ניתן לו לצורך שימוש מסוים, הוא לא יכול לעשות בזה שימושים נוספים.

אבל אין לו הסכם עם הסולק שזה ניתן לו לצורך שימוש מסוים למנפיק.

אבל זה ניתן גם לצורך זיהוי. זה לא עניין הסכמי בין הסולק לבין המנפיק. זה ניתן גם לצורך זיהוי.

איך הוא יודע? הוא קיבל עסקה בסכום אפס. איך הוא יודע מה... אני רוצה שהעסקה הזאת תהיה מסומנת באופן ברור שזאת עסקה לצרכי זיהוי. הוא מקבל גם מבתי עסק אחרים עסקאות J5. בתחנות דלק וכדומה עושים J5 על עסקה לפני - -

תקרא לזה עסקה לצרכי זיהוי.

אז צריך לסמן אותה, שהמנפיק ידע שהוא קיבל עסקה לצרכי זיהוי לקוח ואסור לו לעשות שימוש במידע הזה. היום הוא עושה שימושים ב-J5 לכל מיני ניתוחים וכדומה, כי אין לו שום מגבלה, למנפיק, לעשות את זה. הוא מקבל איזו עסקה, J5, מגורם כמוני. הוא לא יודע מה התכלית שלה.

יש מגבלה בחוק. זה שיש גורמים מסוימים שבוחרים לעשות כראות עיניהם ולהפר את החוק, זה דבר אחד.

הוא לא מפר את החוק - -

השימושים נקבעו במסגרת של חוק הגנת - -

שירלי, אני מבין. איך מנפיק ידע שהעסקה שהגיעה אליו, עסקה בסכום אפס, תכליתה זיהוי לקוח ולא עסקה שנעשתה בתחנת דלק?

סליחה, אני חושב שהסוגיה שהועלתה פה מחייבת איזו שהיא חשיבה. צריך לחשוב.

אחת מהשתיים: אם התשובה שהמשפטנים נותנים שהעסק מכוסה בחוק הקיים לא מספיקה - אם זה לא מספיק, החוק יצר פה מסגרת של בקרה פנימית והוא שם בראשה את הממונה. לממונה יש סמכות או יש לו אחריות כוללת לוודא שכל המערכת הזאת של - - - עובדת בצורה הוגנת ועל פי החוק וכן הלאה. אז יש שתי חלופות לדעתי: 1. זה נכנס בתוך האחריות הכוללת של הממונה, ואם הממונה לא יתפקד אז תמיד אפשר להתלונן לממונה או שאם זה אפשר, להוסיף איזה חצי משפט בתקנה, שהממונה - -

אני מציע משהו פרקטי, אני לא יודע אם צריך לכתוב אותו: אפשר לסמן עסקאות. אם עסקת זיהוי תהיה עסקה מסומנת שאיננה עסקת כרטיס אשראי רגילה - -

אני חשבתי שזה הכי נכון.

- - היא תהיה מסומנת כעסקת זיהוי, אז אסור יהיה לעשות שימוש בעסקאות האלה. אפשר לעשות את זה, זה לא בעיה. אפשר לתת לעסקה קוד.

תבדקו את זה.

השאלה אם אדוני רוצה להכניס תהליכים כל כך טכניים לתקנות או להגיד לממונה: אתה אחראי על זה, ועכשיו יכול להיות שזאת הצעה טובה, יכול להיות שיש הצעה טובה אחרת.

תבדקו.

אנחנו גם מנסים עכשיו לקבוע הוראות לגבי תהליכים שעוד לא קיימים במובן הזה שאם יש כבר זיהוי כזה - אתה ציינת בעצמך שהזיהוי היום קיים לפי המסלקה הפנסיונית. כלומר, יכול להיות שיש איזה שהם קודים שקיימים כבר בשטח כדי לעשות את זה. כמובן נבדוק.

תבדקו את זה.

אנחנו כמובן נבדוק את זה אבל זה לא לכאן.

חברות כרטיסי האשראי לא מתחרות של המסלקה הפנסיונית. הן מתחרות של נותני אשראי חוץ-בנקאיים.

זו לא התקנה הזאת.

שירלי, במקום שנקיים את הדיון פה, הסוגיה - -

את זה אנחנו יודעים. השאלה אם לבדוק אם אפשר עכשיו לסמן עסקאות כאלה? אפשר, אני לא יודע.

למה להשחית את זמנכם וזמננו? הועלו פה שתי בעיות – העניין של האם אפשר לסמן עסקה שקוראים לה "עסקה ללא זיהוי", והאם אפשר לפטור אותה מכסף, זאת אומרת שתהיה עסקה חינמית? השאלה השנייה שהועלתה זה הנושא של למנוע ממי שלא בתוך ההסכם לקבל מהמעבר הזה "ליד", על מנת להוציא עכשיו. בבעיה השנייה, אני חושב שהממונה יכול אולי לתת עליה תשובה. צריך לבדוק את זה. לגבי השאלה הראשונה, תבדקו אם זה אפשרי או לא.

- - - השליטה של הממונה על גופים שהם לא נותני האשראי ומקורות מידע... אני לא יודעת.

בדיוק, למרות שלפי דעתי על הסעיף הזה הצבענו אז אני בהחלט מוכן לקבל עדין תשובה, ואם אפשר יהיה לשנות – נשנה. הלאה.

תודה.

יש לנו 20 רגע, ומטב הדברים אנחנו לא נדון על הנושא של הכללים אז בואו ננסה לרוץ.

אני קוראת מהר ככל יכולתי.

ייפוי כוח בתמורה

ייפוי כוח בתמורה 6. ייפוי כוח בתמורה יהיה ייפוי כוח לקבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לשם ייעוץ פיננסי בתחום האשראי.

ייפוי כוח חד פעמי או מתמשך 7. ייפוי כוח לפי פרק זה יכול להיות חד פעמי או לתקופה ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים, כפי שקבע הלקוח.

ייפוי כוח בכתב 8. ייפוי כוח לפי פרק זה יהיה בכתב, לרבות באמצעים מקוונים, באמצעות טופס ייפוי הכוח ערוך לפי הנוסח שבתוספת השלישית.

הצהרת מיופה כח בתמורה 9. מיופה כח בתמורה יעמיד לעיונו של הלקוח התחייבות בדבר עמידתו בחוק נתוני אשראי.

הוכחת קיומם של תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה 10. אופן הוכחת קיומם של תנאים להעברת דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה כוח בתמורה לפי סעיף 42(ב) לחוק:

(1) לשכת אשראי תעביר דוח ריכוז נתונים רגיל למיופה הכוח בתמורה לאחר שזיהתה אותו באמצעי הזיהוי המפורטים בתקנה 5(1) או באמצעות קוד זיהוי אישי שנתן הממונה או לשכת האשראי למיופה הכוח בתמורה;

(2) לשכת האשראי וידאה כי מיופה הכוח בתמורה רשום במרשם מיופי כוח בתמורה ולפי המרשם לא הוגבלה או נאסרה פעולתו;

(3) מיופה הכוח בתמורה הצהיר בפני לשכת האשראי כי הלקוח ייפה את כוחו, וייפוי הכוח נמצא ברשותו.

(4) לשכת האשראי הצהירה בפני בנק ישראל כי זיהתה את מיופה הכוח בתמורה והתקיימו יתר התנאים הקבועים בתקנה זו.

תקופת החזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה 11.

(א) מיופה כוח בתמורה יחזיק בדוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח לתקופה שאינה עולה על 60 ימים מיום הפקת הדוח או עד למועד שבו הסתיימה תקופת ההסכם למתן השירות עם הלקוח, לפי המוקדם ביניהם; אין באמור כדי לגרוע מאפשרותו של מיופה הכוח בתמורה לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, מעודכן, לפי תקופת ההתקשרות הקבועה בייפוי הכוח.

(ב) בחלוף המועד כאמור בתקנת משנה (א), מיופה הכוח בתמורה ימחק את דוח ריכוז הנתונים הרגיל לגבי הלקוח, כך שלא ניתן יהיה לאחזר את הנתונים."

הערות?

ההערה הראשונה שאני חוזר עליה כבר פעם שניה זה שאין מנגנון ללקוח לקבל בעצמו שלא באמצעות מיופה הכוח.

זה לא כאן.

יש מנגנון בחוק שאתה פונה לבנק ישראל לבקש טופס - -

אין הסמכה לשר בחוק לקבוע את המנגנון של קבלת הדוח מבנק ישראל. זה מתלבש על סעיפי ההסמכה בחוק.

רק אמרתי שהטכנולוגיה לא קיימת.

לגבי תקנה 9 – העברת נתונים – שתהיה אפשרות להעברת נתונים מקוונת. זאת אומרת, שיהיה ברור שהממונה יכול לקבוע פרוטוקול - -

איפה? בהצהרת מיופה הכוח?

מה שהיום 10, שלממונה תהיה סמכות לקבוע פרוטוקולים של העברות מקוונות, העברות אלקטרוניות.

אפשר, לא?

יש לו סמכות - -

זה מכוח החוק.

הדבר השלישי זה לגבי ה-60 יום בתקנה 11 – מן הסתם, לשכות האשראי יחייבו בעלות עבור קבלת הנתונים. השאלה היא האם 60 יום - ובסופו של דבר ישורשר עלויות אחורה ללקוח הסופי - -

בגלל אורך הזמן?

בגלל שזה קצר מדי.

קצר או ארוך?

לדעתי קצר מדי.

אוקי. עוד מעט תענו על הכל ביחד.

לגבי סעיף 7 – אני חושב ששלוש שנים זה הרבה יותר מדי. אני חשוב שהתקופה צריכה להיות שנה, ואם רוצים לחדש אותה כל שנה.

אוקי. אז עניתם על מקוון, 60 יום והתקופה של השלוש שנים.

לגבי ה-60 יום, אנחנו חשבנו שזה הזמן שסביר להשאיר את הדוח מבחינת העדכניות שלו בידי מיפה הכוח בתמורה, שאחרי תקופה של 60 יום יש כבר עניין של חוסר עדכניות במידע.

אבל הטענה היתה שיכול להיות שזה קצר מדי ואולי צריך להאריך את זה.

עוד פעם, זו שאלה של מידתיות. מצד אחד, אתה רוצה שהמיופה כוח, לכאורה, לא ישמור את המידע אצלו יתר על המידה כי הוא לא שלו. מצד שני, אתה רוצה להשאיר זמן לתת ייעוץ סביר. כמה זמן לוקח לתת שירותי ייעוץ? 60 יום זה נראה לנו מאד מספיק זמן לקבל את הנתונים, לנתח אותם ולשבת עם הלקוח פעם, פעמיים שלוש.

טוב, 60 יום אפשר לחיות. והנושא של שלוש שנים בסעיף 7?

אנחנו חשבנו שזה יכול - -

את יכולה להסביר לי למה חשבתם על שלוש שנים? מעניין אותי לדעת את הרציונל.

אנחנו בכלל לא קבענו תקופות. אנחנו קבענו שזה יכול להיות מתמשך או חד-פעמי. כן קיבלנו את ההערה שביקשו שזה כן יהיה מוגבל וחשבנו ששלוש שנים זו תקופה סבירה.

במסמך שאני העברתי אני דיברתי על שנה. אני מנסה להבין למה שלוש שנים זו התקופה. אני חושב שזה המון זמן.

אני גם חושב ששנה זה סביר. לא צריך יותר מזה.

אנחנו מנסים כאילו להיכנס לנעליו של הלקוח. מצד אחד, להכריח את הלקוח כל שנה ליצור איזו מסגרת התקשרות עם מיופה הכוח וכן הלאה. יכול להיות שזה מעייף, יכול להיות שבייעוץ פיננסי יש לי יחסים ארוכי טווח אתו ולכן, אני נותן לו שלוש שנים. עוד פעם, לא לשכוח, אנחנו מסתכלים לפעמים נקודתית ואנחנו שוכחים את התמונה בכללותה: מיופי הכוח האלה יהיו רשומים אצל הממונה שיפקח על פעילותם. לכן, אם מיופה כוח בתמורה ינצל לרעה את הייפוי כוח שניתן לו, הממונה צריך להיות - -

יש לי שאלה: אני עשיתי עסקת אשראי, זאת אומרת הממונה פעם אחת, ושלוש שנים לא נגעתי בכלום. אז אחרי שלוש שנים זה פוקע? איך זה עובד?

איך אתה מיפה את כוחו? האם אתה מיפה את כוחו - -

הייפוי כוח פוקע אחרי שלוש שנים?

כן אוטומטית. אולי נסביר קצת את הרציונל: עוד פעם, המיופה כוח פועל בשמו של הלקוח.

זה ברור.

הוא אמור לפעול לטובתו. אנחנו חושבים שאם יש למשל עסקאות שהן ארוכות טווח, אחד השירותים שאנחנו רואים לנגד עינינו זה מתן שירות שוטף ללקוח אם יש משכנתה. התנאים בשוק משתנים ורוצים להציע לו תנאים טובים יותר, ועכשיו אתה יכול למחזר משכנתה, אז שתהיה לו תקופה ארוכה ולא בכל שנה, בהנחה שהמשכנתה היא לתקופה ארוכה, הוא יצטרך לחדש את זה.

הרי עורכי דין הם מיופי כוח לפעמים, לא? לכן צריך להיות עניין שהתקופה תהיה ארוכה.

אבל אם הוא כל שנה בא לחדש, זו הזדמנות לקחת ממנו כסף.

דווקא בגלל שזה יהיה לשנה, זה יחייב את מיופה הכוח לתת אולי תנאים יותר טובים כדי להשאיר לעצמו את ייפוי הכוח שלא יהיה לאחרים. אני באמת לא מבין למה בנק ישראל צריך להתעקש על השלוש שנים. אתם בטח לא רואים את הטובה של הלקוח.

אנחנו מנסים לחשוב מה טוב ללקוחות.

יואל, באמת.

אבל לקחת בחשבון שהוא יצטרך לשלם כל שנה מחדש?

מי שנורא ירצה מיופה כוח, כן.

כן, הסעיף במקורו היה ללא הגבלה. בגלל העובדה שאתה הכנסת שנה, זה עכשיו שלוש שנים ואני מברך על כך. הלאה.

אנחנו מצביעים ואין שום תיקון? הכל בסדר?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פרק ה' אושר.

אישרנו. הלאה.

"פרק ו': שונות

מתווך בעסקאות אשראי 12. לעניין החוק יראו מתווך דרך עיסוק, בין מלווים ללווים שהם לקוחות, באמצעות מערכת מקוונת אם המתווך מנהל לצדדים את מתן ההלוואה לרבות קביעת תנאי ההתחייבות וגביית התשלומים בעסקת אשראי, כנותן אשראי."

זה בעצם בא להסדיר את הפלטפורמות שנקראות "פי טו פי", שנותנות את האשראי דרך תיווך מקוון.

"נותן אשראי בסיכון נמוך 13. נותן אשראי בסיכון נמוך לעניין סעיף 26(א)(3) לחוק הוא נותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות כשהאשראי ניתן לתקופה שאינה עולה על שנים עשר חדשים וסכומו אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים.

נתוני אשראי שניתנים למסירה יחד עם חיווי אשראי 14. נתוני האשראי שאותם רשאית למסור לשכת האשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, לפי בקשת נותן האשראי, הם כלהלן:

(1) הימצאותו של הלקוח במרשם חייבים משתמטים לפי פרק ו2 חוק ההוצאה לפועל;

(2) הימצאותו של הלקוח במרשם חייבים מוגבלים באמצעים לפי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל;

(3) האם הלקוח הוא לקוח מוגבל או מוגבל חמור לפי חוק שיקים ללא כיסוי;

(4) נתונים בדבר פשיטת רגל, לפי פקודת פשיטת רגל:

(א) מתן צו כינוס;

(ב) הכרזה על פשיטת רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל;

(ג) ביטול צו כינוס או ביטול הכרזה על פשיטת רגל לפי סעיפים 181 או 55 לפקודת פשיטת הרגל;

(ד) קבלת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל;

(ה) אישור הסדר נושים לפי סעיפים 19א, 35 או 52 לפקודת פשיטת רגל.

(ו) השלמת הסדר נושים שאושר לפי סעיפים 35 או 53 לפקודת פשיטת הרגל.

נתוני אשראי שלא ימסרו ללשכת האשראי 15. אין לכלול בנתוני אשראי הנמסרים ללשכת אשראי לפי סעיף 46 לחוק את שיעור הריבית, עמלות או הוצאות שונות שמשלם הלקוח.

בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר 16. הלקוח רשאי לבקש ממאגר בנק ישראל שנתוני אשראי לגביו לא ימסרו לשם עריכת דוח אשראי לנותן אשראי מסוים, לסוג מסוים של נותני אשראי או לכלל נותני האשראי.

תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת האשראי 17. לשכת האשראי לא תחזיק בנתוני אשראי שקיבלה לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי יותר מ- 30 ימים.

פרטים מזהים הכלולים בנתוני אשראי 18. הפרטים המזהים של הלקוח לשם הכללתם במאגר נתוני אשראי לצורך פרק ו' לחוק יהיו שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, תאריך לידה, כתובת; הפרטים המזהים של לקוח לצורך פרק ז' לחוק יהיו שם פרטי ושם משפחה ומספר זהות.

הוראות 19. התקופה שאליה יתייחסו נתוני אשראי שיועברו ביום התחילה למאגר או במועד שנקבע לפי סעיף 123(ג) לחוק תהיה לגבי תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיס חיוב מיום כ"ג ניסן התשע"ו (1 במאי 2016) ולגבי שאר מקורות המידע מיום כניסת התקנות לתוקף."

ופה אנחנו מבקשים להוסיף בעקבות הערה של הייעוץ המשפטי: לגבי מקור מוסמך בהתאם להוראות הממונה.

הצמדה 20. סכומים לפי תקנות 3(2), (4), 4(2), (4) ו- 12 יתעדכנו ב- 1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון, לעומת מדד ינואר 2017, ויעוגל לסכום הקרוב השלם שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן."

ובא לציון גואל. הערות?

אני מ"דן אנד ברדסטריט". שאלה לגבי סעיף 13: נותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות. מה קורה כאשר - -

על נותן אשראי בסיכון אתה שואל?

כן. נותן אשראי שהוא בסיכון נמוך שהוא אגב מכירת נכס או מתן שירות, במידה שיש לו עסקה שהיא מעל 10,000 שקל, מה הופכת להיות ההגדרה שלו? נותן אשראי?

החוק קובע שמי שהוא נותן אשראי בסיכון נמוך, לא יכול לקבל נתוני אשראי מהמאגר. לכן, החוק לא קובע מיהו נותן אשראי בסיכון נמוך. הוא רק אומר שאם אתה נותן אשראי בסיכון נמוך אז אתה לא יכול לקבל נתוני אשראי מהמאגר. לכן, אם אתה עושה עסקה מעל 10,000, אתה לא נחשב בסיכון נמוך ולכן, אתה יכול לקבל.

זאת אומרת, הוא נחשב כנותן אשראי לכל דבר ועניין.

כן.

אני ממשרד האוצר. אני לא חושב שמי שמעל 10,000 ייחשב כנותן אשראי לכל דבר ועניין לפי חוקים אחרים. זאת אומרת, זה רק להבהיר שיש לנו חוק בריס, שעבר – הוא לא יצטרך לפי זה רישיון מנותן אשראי.

לא, הוא לא יצטרך. לפי ההגדרות ששם הוא יצטרך מה ששם.

תודה על ההבהרה. כן צח.

רק עוד הערה לגבי סעיף 17, שאומר שלשכת אשראי לא תוכל להחזיק בנתוני אשראי שקיבלה לשם מתן שירות דמי אשראי ביותר מ-30 יום. מה עושים עם כל עולם התיעוד? לשכת אשראי מסרה דוח, לאחר 30 יום היא לא יכול להחזיק בו ואז אנחנו נכנסים לעולם שבו לשכת האשראי נמצאת באיזו שהיא אי ודאות במידה והיא תצטרך למסור מסמכים שהיא עצמה מסרה, היא לא תוכל לעשות כן.

יש לזה הסדרה בחוק, בסעיף 23(ב) - לשכת אשראי וכולי, רשאים לקבל מבנק ישראל לבקשתם, בתקופת 10 השנים האמורה, את הנתונים השמורים במאגר שנמסרו להם בעבר. אם הנתונים הדרושים הם אחד מאלה, ואחד מהם זה הליך משפטי, בקרה ופיקוח. זאת אומרת, יש לזה כבר - -

פה אנחנו פותחים צוהר להרבה מאד בעיות שיכולות להיווצר בין ממשקים. כשאנחנו מדברים על ממשקים אז המשמעות זה שהנתונים למעשה נמסרים מבנק ישראל ללשכת האשראי, ולשכת האשראי מוסרת אותם לנותן אשראי.

כן אבל האלטרנטיבה יותר גרועה, צח. תענו.

זה כבר הוכרע, שלא רוצים שלשכת אשראי תחזיק במידע - - -

בוודאי, אבל צריך למצוא פתרון לאיך לשכת אשראי יכולה לתעד בצורה נאותה את המסמכים שהיא מוסרת. אפשר לעשות את זה אולי על ידי קידוד של אותם מסמכים ניתנו, על ידי מידע לא מזוהה.

האיזונים בהקשר הזה נקבעו בחקיקה ראשית, מה מותר ללשכה לשמור או לא לשמור.

זאת אומרת שבסופו של דבר, לשכה מחויבת למחוק את כל הנתונים תוך 30 יום, כך גם צריך להתייחס למידת האחריות שלה לגבי מסירת הנתונים.

קיבלת תשובה?

לא.

הוא קיבל תשובה, הוא לא היה מרוצה ממנה.

היא לא מקובלת עליך.

אדוני, ברגע שלשכה מחויבת למחוק את הנתונים אחרי 30 יום, זה אומר שיש לה מוגבלות מסוימת בלקחת אחריות על הדברים שהיא ביצעה.

מה הפתרון?

אני חושב שכדאי לבחון פתרונות כמו שמירה, תיעוד של המידע כמידע לא מזוהה. משמע, כל אינטראקציה שתהיה ללשכה מול המאגר, היא תהיה עסקה מקודדת, שיינתן לה קוד של אותה פעולה, והקוד הזה יישמר יחד עם המידע שסופק כמידע לא מזוהה. לנו אין עניין בלהחזיק מידע על שם האדם ותעודת הזהות שלו.

זה עושה היגיון? זה אפשרי?

החוק קובע לכמה זמן אפשר לשמור את המידע. הפתרון של שמירת מידע לא מזוהה לדעתי לא עולה בקנה אחד עם המגבלות והאיזונים שנקבעו בחוק. אנחנו העלינו את זה בזמנו אגב הדיונים בחוק, ולכן נקבע מה שנקבע לגבי סעיף 23.

ההערות האלה הועלו במהלך החוק, והאיזון שנמצא לעומת הרצון לאפשר ללשכות את מרחב הפעולה לצד זה שלא רצו שהמידע הזה יסתובב אצל לשכות האשראי ויישמר בדרך כזו או בדרך אחרת, שהתיעוד הזה יהיה בתוך המאגר ואפשר יהיה - -

רבותי, אני צריך לסיים, מתחילה המליאה.

הערה אחת שנוגעת לסעיפים 18 ו-19, שלטעמי יש בינם לבין חוק שטרום סתירה, ואני חושב שצריכים לדון בהם ולהכניס אותם לתוך הדברים שדיברנו עליהם.

לגבי סעיף 16 – לי חסר מאד טופס והסבר איך הלקוח מבקש. איפה הוא מוצא, מה הוא מגיש לבנק ישראל כדי להגיד אני לא רוצה. צריך איזה שהוא טופס, איזו שהיא תוספת נוספת - -

זה הכללים.

בסופו של דבר צריך להיות איזה שהוא טופס שלפיו הלקוח, עליו הוא חותם, אותו הוא מעביר לבנק ישראל, צריך להיות נוסח של הטופס הזה. אני לא אמרתי שזה לא כתוב בכללים. אני אומר שצריך להיות כמו שכתבתם נוסחים להסכמה, צריך להיות נוסח לטופס של אי ההסכמה בהקשר הזה.

בא נסכים שזה לא התקנות. זה לא המקום לעשות את זה.

אני חלוק עליך.

תרשמו לעצמכם.

אני חושב שזה כן צריך להיות בתקנות.

הדבר האחרון – סעיף 15 למה מחקתם "או שילם"?

זה עניין של נוסח, לא צריך את זה.

אני חושב ש"או שילם" מאד חשוב כי הוא מראה על דברים שהיו בעבר שהם רלוונטיים. למה אתם מורידים אותם? להיפך, אני חשבתי שצריך - -

זה היה בעקבות אחתה הערות שקיבלנו.

ההערה שלי היתה להוסיף ו"או שילם". אני מנסה להבין למה הורדתם את זה.

רן מלקט כל הזמן דברים חיוביים אז בסדר, אפשר להוסיף את זה. תבדקו את זה.

אולי חשבנו שהמילה "משלם" כוללת גם את ה"או שילם".

בעברית היא לא.

אם זה עניין ניסוחי אז לא אכפת לנו להכניס כאן "או שילם".

לא הקראנו גם את הטופס - -

אז לקרוא.

רגע, אז מה התשובה לגבי הטופס ששאלתי?

הכללים קובעים בפרק ג' - -

אין הסמכה לשר לקבוע את הטופס שיוגש לבנק ישראל. אנחנו נדון בזה כשנדון בכללים.

תרשמו לעצמכם.

תוספת שלישית
(תקנה 8)

לכל מען דבעי,

ייפוי כוח למיופה כוח בתמורה

שם פרטי*

שם משפחה*

פרטי מיופה הכוח בתמורה, במקרה שהוא תאגיד

שם התאגיד

מס' ח.פ

אני, הח"מ, מייפה את כוחו של הרשום לעיל או מי מטעמו (במקרה של תאגיד), לפנות בשמי ללשכת אשראי בכדי לקבל באמצעותה דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי (דוח המרכז את נתוני האשראי לגבי לפי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016).

ידוע לי כי בעקבות פניית מיופה הכוח בתמורה, לשכת האשראי תפנה למאגר נתוני אשראי שמנהל בנק ישראל בכדי שיפיק את הדוח האמור לגבי, וכן, שהמאגר ימסור את דוח ריכוז הנתונים הרגיל ללשכת האשראי בכדי שתעבירו למיופה הכוח בתמורה שמיניתי.

ידוע לי כי לפי חוק נתוני אשראי והתקנות שהוצאו מכוחו, מיופה הכוח בתמורה לא יהיה רשאי לעשות כל שימוש בדוח האמור או במידע שבדוח למעט למסור לי את הדוח או לספק לי שירותים המבוססים על מידע שבדוח, זאת, לפי הסכם שביני לבין מיופה הכוח בתמורה.

ייפוי כוח זה יעמוד בתוקפו עד תאריך _____________.

ולראייה באתי על החתום

____________

____________

__________

____________

התשע"ו (2016) איילת שקד

(חמ 3-3200) שרת המשפטים

יש לנו כמה סוגיות: קודם כל, עולה פה גם שאלת השפות בנושא של הטופס הזה, והאם יש – הערה של שנייה, יש לי ממש רבע דקה.

אין.

בשתי ההערות, לגבי הסעיפים שעשויים להיות סותרים לשטרום, דיברנו בהתחלה, צריך לראות אותם כדי לראות אם לתקן אותם אצלנו או רחמנא לצלן יתקנו אותם אצלם, ונשאר לנו גם לעשות את - - - אז אנחנו צריכים ללכת הלאה. אז מה שסיכמנו שבודקים, שפות ושטרום ושאר ירקות, ותביאו לנו, חזי, ממונה על הפרטיות לדיון הבא, בסדר?

יש הצבעה עכשיו?

הוא יצביע על פרק ו' ועל התוספת השלישית. אתה מאשר.

הצבעה.

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פרק ו' והתוספת השלישית אושרו.

אני מאשר הכל פה אחד. תודה רבה. אני מודה לכם מאד על ההשתתפות הערה והנעימה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:01.