הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ז (23 בנובמבר 2016), שעה 9:45

פתרונות דיור לצעירים יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה - דיון מעקב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור, מנהל ומשאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

אפרת בן יהודה - מנהלת תחום מנהל לסיוע, משרד הבינוי והשיכון

סוני זינגר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

אורה דואק - מנהלת תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

וורקו דסה - פעיל חברתי, מרכזי קליטה, אגודת יהודי אתיופיה

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אזנראו מיטיקו - פעיל חברתי, מרכזי קליטה, אגודת יהודי אתיופיה

אייאיו וורקו - פעיל חברתי, יו"ר נציג מרכזי הקליטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דאוויט ביינה - עולה חדש, מרכז קליטה מבשרת ציון

באייה אדמאסו - נציג מרכז קליטה מבשרת ציון

מולה מזנאו - עולה חדש, מרכז קליטה בנהריה

מולה מקוננט - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

גביהו ברהנו

אנאט מולה

אנאכאגנהו אוונתו

אזנאו בוגאך

צהיינש וולדה

גטנח מנגיה

מלה באשה

מוצ'ה מאמיט

שזוודה וורקו

עיינאגנדה גלה

ילאו דאויט

מולט קינדה

קאסה שאשה

מנגשה למה

טפרה גלגאי

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

פתרונות דיור לצעירים יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה - דיון מעקב

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקיימים דיון נוסף לבחון איזה פתרונות דיור נמצאו לצעירים יוצאי אתיופיה השוהים במרכזי קליטה, וגם פינוי מרכז הקליטה לאלה שנמצאים במרכז הקליטה, בהמשך לדיון הקודם שקיימנו אנחנו יותר מתבססים על הצעירים שעדיין "תקועים" שם. זאת לאחר דיון שקיימנו.

ביקשנו אז לקבל תוך שבוע מענה בדבר יישום המתווה לשינוי שיטת המענקים, כך שהסיוע בשכר דירה של 1,500 שקלים לחודש למשך חמש שנים יינתן חד פעמית כמענק לרכישת דירה על סך של 90,000 שקלים.

בדיון הקודם הבטיחו נציגי האוצר ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה דאז, מר חביב קצב שנמצא איתנו, לבדוק את יישום המתווה החדש.

אני מגלה לצערי הרב רק הבוקר כי האוצר עדיין לא מילא את חלקו בהבטחה ועדיין אין תשובה לדרישה שלי להחלטת הוועדה בנושא. מהבירור שערכתי ברור לי שהאוצר מונע בשלב זה את יישום המתווה.

אני חוזר וקורא לאוצר וגם אפנה אל שר האוצר אישית כדי להשיג את המתווה החדש. אשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותי לשכנע וללחוץ את האוצר שיישמו את המתווה. אני חוזר וקורא לאוצר להשיב לוועדה תוך שבוע ימים.

אני מבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את התגובה של האוצר שקיבלנו עכשיו במייל.

אני מקריאה: "הנושא נמצא עדיין בבחינה ובדיקה בין משרד העלייה ומשרד האוצר, הן בנוגע להשלכות והן בנוגע לפרטי המתווה. עם השלמת בחינת הנושא בין המשרדים יעביר משרד העלייה והקליטה את הדיווח לוועדת העלייה."

זה עדיין בבדיקה. פשוט כך מתנהלים משרדי הממשלה. דבר אחד ברור, שאנחנו לא נעזוב את המשרדים האלה. מי שהיה בדיון הקודם שמע שעקרונית הם לא רואים בעיה, רק אמרו ש"נשב ונבדוק ונדווח" ועדיין אנחנו שומעים מיולי עד עכשיו את אותו משפט, אותה השפה.

חביב, אתה נמצא איתנו ואני אשמח שתסביר לנו למה זה כך קורה. אנחנו יודעים גם שהתקציב לא נוצל. גם במשרד הקליטה וגם במשרד השיכון יש כסף, אז מה הבעיה?

אני לא יודע אם יש כסף או אין כסף, זה האוצר יודע.

יש תקציבים שלא נוצלו.

לא כל תקציב שנמצא מיועד לנושא הזה, כל תקציב יש לו את הסעיפים שלו, יש לו את התקנות שלו.

אני עברתי על הסעיפים לעניין המשכנתא. במיוחד ליוצאי אתיופיה.

משכנתא זה לא מענק, לא ידוע לי על יתרות כספים במענק, יש יתרות במשכנתא, זה סכומים אחרים ונושא אחר. משכנתא זה תקציב אשראי שניתן לבנקים, זה לא מענק, זה לא אותו דבר, זה לא תקציב מזומן שהמדינה מוציאה, אלה שני דברים שונים. אני אומר לך מה שאני יודע מבחינת הידע המקצועי שלי. אלה דברים אחרים. זה לא קשור כרגע לדיון. יש לזה השלכות לדיון, על פי מה שידוע לי שמשרד האוצר רצה לקשור את זה עם כל מה שקשור בהשלכות של המשך העלייה לארץ, עם כל העלויות של המשך העלייה לארץ. ברור שצריך להתייחס לנושא הזה בכמה מישורים. אחד – נושא של העלייה, שניים- נושא של פינוי משפחות אחרות שנמצאות במרכזי קליטה, שלוש – מתן מענה לאלה שיגיעו לארץ וארבע – כולל גם כן ליחידים, מה שיחול וייכנס גם לאלה שנמצאים במרכזי הקליטה וגם כאלה שאמורים להגיע לארץ. אין לי ספק שזאת הנקודה.

על פי הבנתי, ויכול להיות שאני טועה, לא ידוע לי שיש בעיה עקרונית בנושא הזה. הבעיה יכולה להיות בעיה תקציבית והשלכות רוחב כפי שהאוצר בדרך כלל מקיים דיונים בנושא הזה, וזה בסדר. אני יכול להגיד באופן הברור ביותר שחשבנו שזה יהיה בחלק מדיוני התקציב, במסגרת התקציב. אם אנחנו יודעים שביולי זה היה לפני דיונים בממשלה הנושא של התקציב, עוד לפני הדיון בכנסת גם על הנושא של התקציב, אני מניח שגם, יש לנו עד סוף השנה, עד סוף דצמבר, אלה המועדים שמסיימים את דיוני התקציב כולל אישורו בכנסת. אז יכול להיות סוף דצמבר, יכול להיות לקראת סוף דצמבר ואנחנו יודעים איך התהליכים האלה נגמרים, אני מניח שאתה יודע את זה לא פחות ממני.

אני מניח שהעניין יעלה במסגרת הנושא הזה כי לא ידוע לי על בעיה עקרונית אני מדבר רק על בעיה של היקפים ובדיקות ודברים אחרים. זה מה שאני יכול לדווח. כל זמן שהאוצר לא נותן את התגובה שלו, את האישור שלו לנושא הזה, אנחנו לא יכולים לדווח אחרת לוועדה. אנחנו חייבים ברמת ההגינות לומר לוועדה שכרגע עוד אין החלטות, וזה גם מה שאמרתי קודם, שחלילה לא יהיה דיון לא נכון. אז זאת תמונת המצב. אני מבין שפנית עכשיו ואתה ממתין לתשובה, אין לי שתשובה תגיע גם באמצעותי. אם נגיע לתשובה אין בעיה, אני גם הממונה מקצועית על העניין הזה וזה מקובל, בדרך כלל האוצר לא נותן תגובות ישירות אלא מעביר את זה דרך המשרדים, אז באותו הרגע שתהיה תשובה ממשרד האוצר לא משנה איזו תשובה שתהיה, אני אעדכן אתכם במיידית, באון ליין.

לעניין הפינוי של עולים חדשים שנמצאים שנים במרכזי קליטה, לא רק יחידים, גם קשישים, מבוגרים. האם יש לכם פתרון כזה?

לי לא ידוע על בעיה ספציפית של קשישים, אנחנו גם לא מפנים קשישים, אנחנו לא נוקטים נגדם - - -

אני לא אומר שאתם מפנים, אלא אני שואל האם יש פתרון, כי הם לא יישארו שם לנצח.

אדוני היושב ראש, אני צריך להגיד את הדברים הבאים: א. אנחנו ברמת המדיניות באופן הברור ביותר ויושבים פה חבריי ממחלקת העלייה שמכינים את הנושא הזה, גם סוני וגם יהודה, אנחנו ברמת מדיניות לא מפנים קשישים. ההיפך, אנחנו ממשיכים לטפל בהם, לתת להם את כל הטיפול לא משנה מה תאריך העלייה שלהם ולא משנה מה שנת העלייה שלהם, שנמצאים במרכזי הקליטה. אנחנו עושים את זה במכוון מתוך הכבוד וההתחשבות שיש לנו באותם קשישים. זה דבר אחד.

דבר שני, איזה פתרון יכול להיות, יש לנו פתרונות קיימים לקשישים, אנחנו לא כופים את הפתרון. הקשיש יכול לצאת עם סיוע בשכר דירה, לשכור את הדירה ביחד עם המשפחה שלו, יכול לצאת לכיוון של להתחבר ביחד עם המשפחה שלו לרכישה, לקבל מענק, עוד 97,000 שקל מענק, זה המון כסף, כמעט 100,000 שקל מענק, הוא יכול להצטרף אליהם, יש כאלה שעושים זאת. ההיפך, זה גם טוב שקשיש מצטרף למשפחה שלו וחי יותר נכון ביחד עם המשפחה שלו, אבל זה מתוך רצון. מתוך כבוד ורצון, אנחנו לא כופים עליהם. לא מכריחים אותם ולא משכנעים אותם, לא מפריעים להם, ממשיכים לטפל בהם בכל התנאים שאנחנו נותנים להם וכך צריך להיות כי בגלל היותם קשישים אנחנו מתייחסים אליהם ברמה מאוד מיוחדת ומכובדת. אין פתרון מאורגן לטפול בקשישים, כי הפתרונות קיימים. אנחנו לא כופים עליהם את הפתרון. יש לנו פתרון לתת להם בכל מקום, באזורים פריפריים מעכשיו למחר, מעכשיו להיום אחר הצהריים. אני יכול עכשיו לתת למחלקת העלייה חמישים פתרונות, אומר להם "אוקיי, הנה פתרונות דיור לקשישים, תנו אותם" אנחנו לא ע ושים א תזה כי אנחנו מול הקשישים מתנהלים ברמה אחרת, מתנהלים ברמת כבוד והבנת המצב, אנחנו באים, זורמים, הולכים עם הקשיש במה שהוא רוצה. אנחנו מכבדים, והדבר הכי חשוב, ואני חוזר על כך בפעם הרביעית, ממשיכים לתת לו את כל הטפול במה שהוא צריך להמשיך להיות מטופל במרכז הקליטוה ואני חושב שכך צריך להיות, כך מכובד לעשות את זה, ומגיע להם שנעשה את זה ואנחנו עובדים איתם לפי מה שהם רוצים.

תודה. חביב צריך לצאת לוועדה נוספת, אני רוצה שתשמע את העולים לפני שתצא. אנחנו נשמע את מולה מזנאו ממרכז קליטה בנהריה.

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שהוא מציג את הדרישות והנושאים בשם הוועד שמאגד 17 מרכזי קליטה.

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שאנחנו יודעים לקלוט את העולים החדשים, למדינה יש תכנית ותקציבים, אבל אנחנו לא רואים שהתכניות או התקציבים מתבצעים על מנת לפתור את בעיות העולים. הוא אומר שהמצב הבטחוני או מה שקורה באתיופיה עכשיו מדאיג אותם, שמשפחותיהם נמצאות שם ורואים שמצד המדינה עושים צעדים כדי להעלותם.

(מדבר באמהרית)

אני מתרגם: דרישתנו היא כי הבודדים או היחידים שנמצאים במרכזי קליטה, אם בנים או בנות, דרשנו לקבל משכנתא כמו שהיה בשנת 2003, כדי לרכוש דירה ולצאת ממרכזי הקליטה לדיור קבע.

כמה זמן הוא בארץ?

(מדבר באמהרית)

הוא אומר לגבי הקשישים והמבוגרים, ביקשנו לתת להם דיור ציבורי, הרוב למשפחות או לילדים שלהם והדבר השני הוא להגדיל את המשכנתא כי מחיר הדירה והמשכנתא שהם מקבלים, משפחות מעל ילד אחד, לא מספיק כדי לקנות ולכן מבקשים להגדיל את המשכנתא בהתאם לעליית מחירי הדירות.

(מדבר באמהרית)

אני מתרגם: הדבר הנוסף, העונש שהמשפחה שלא רכשה דירה, מורידים להם 7,000 שקלים כעונש למי שלא קנה בזמן ולא השתמש במשכנתאות. לכן ביקשו לבטל את הורדת ה-7,000 שקלים מכיוון שהם לא אשמים, כיון שהם לא יכלו להשתמש בגלל שהמשכנתא שמקבלים לא מספיקה כדי לקנות את הדירה.

(מדבר באמהרית)

הוא מוסיף: הדרישה שהגשנו גם שיש בודדים שהגיעו עם המשפחה אבל יש להם תעודת עולה לעצמם, תעודת עולה נפרדת. להם לא נותנים, אמרו שאין להם זכויות לתת. גם בעניין הכשרה מקצועית שביקשנו לתת לנו הכשרה מקצועית, אמרו לנו ליחידים או לבודדים לא מגיעה הכשרה מקצועית. זה מה שנאמר לנו על ידי עובדי מרכזי הקליטה. זה מה שהוא אומר. אני מתרגם מה שהוא אומר.

כמה שנים הוא בארץ?

מה זה משנה.

משנה לחלוטין. אני אסביר לך למה - - -

השאלה פה היא לא רק על עצמו. תגיד מתי עלית. באיזו שנה הגעת.

עליתי ב-2008. עוד מעט תשע שנים.

בסדר. הוא פחות מ-15 שנים, אם אתה מדבר על זכויות.

הוא מעל שנה וחצי.

ההכשרה היא לעולה עד שנתיים בארץ. הולכים אפילו עוד שלוש שנים ולפעמים אפילו עוד גם ארבע.

למה אתם משאירים אותנו עד עכשיו.

בואו לא נתמקד בפרסונלי.

זה לא פרסונלי, אני מסביר.

תמשיך בבקשה.

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שיש יותר קשיים לצעירים. דווקא הצעירים הם אלה שתורמים למדינה והם אלה שיוצאים ובונים והם גם תורמים ולכן למה דווקא מקשים על הצעירים.

(מדבר באמהרית)

אני מתרגם: "אנחנו מגישים את הדרישות האלה ושוב כדי לקבל פתרון, כדי שהמשרדים הרלבנטיים יתייחסו אלינו ויתנו לנו פתרון. אני מגיש את זה בשם העולים החדשים שנמצאים ב-17 מרכזי קליטה."

(מדבר באמהרית)

אני מתרגם: "כשאנחנו לא מקבלים פתרון מהמשרדים המטפלים הרלבנטיים אנחנו פונים לראש הממשלה שהוא עומד בראשות המדינה כדי שייתן לנו זמן לשמוע את הצרות שלנו ואת הבעיות שלנו לפני שאנחנו נציב אוהל מחאה מול המשרד שלו"

אני רוצה לשאול שאלה בעניין הכשרה מקצועית. אם הכשרה מקצועית היא תוך שלוש שנים לעולה חדש במרכזי קליטה, האם מישהו השתמש בזה או עבר את ההכשרה המקצועית. מזנו, אתה במרכז קליטה משנת 2008, האם הייתה לך הזדמנות לבחור ללכת להכשרה מקצועית, האם אתה השתתפת בהכשרה מקצועית?

משרדי קליטה בסוכנות היהודית לא עוזרים לעולים חדשים, אמרו לנו ככה.

אז אתה לא קיבלת זכות.

לא קיבלתי כלום.

שאלתי את השאלה כי בשבוע שעבר קיימנו דיון בעניין הכשרה מקצועית לעולים חדשים. אז הייתה טענה פה שאין הכשרה מקצועית לעולים חדשים שנמצאים במרכזי קליטה. תיכף נשמע מיהודה על העניין הזה. לכן שאלתי אם קיים דבר כזה או לא קיים בעניין ההזדמנות שלהכשרה מקצועית שנמצא במסגרת התכנית של זכאות תוך שלוש שנים.

אני ממרכז קליטה מבשרת ציון.

כמה זמן הוא בארץ?

חשוב מאוד כמה זמן אתם בארץ, מדוע אני אומר לכם את זה? כי יש זכאות. הזכאות היא על פי שנה. תיכף נשמע מיהודה, אבל אל תהססו לומר כמה זמן אתם בארץ.

לא, ביקשנו את העזרה אחרי שנה שיצאנו מהאולפן. זה היה בתוקף. אני לא יודע מה, כל שנה משנים את המדיניות.

תגיד "אני עליתי בשנה זו וזו" אם הגשת אחרי שנה להכשרה מקצועית.

בעבר כשהייתי בכפר סבא, למדנו שם שנה בתכנית של קדמה. אחרי זה שדיברנו שהיינו כמה ילדים שבאנו עם השכלה, דוד רצה לשלוח אותנו באמת בהתחלה, היוזמה שלו הייתה בסדר, שלח אותנו לכמה אוניברסיטאות, יצא לרובנו במקרה באוניברסיטת בר אילן. הלכנו לאוניברסיטת בר אילן והם שלחו אותנו למינהל הסטודנטים שיממן את הלימודים. אני הלכתי למנהל הסטודנטים בתל אביב, הצגנו את הטפסים ואמרו לנו "לא. הם לא היו צריכים לשלוח אתכם אלינו, הם צריכים לממן לכם. אתם עדיין בתוך המסגרת שלהם. אם אתם רוצים שאנחנו נשלם לכם, תבואו אחרי גיוס. או שתסיימו את הגיוס שלכם בצה"ל ואחר כך תבואו ונממן את זה" אמרתי לעובדת הסוציאלית שם, היא לא מקשיבה בכלל. אחר כך התחילו מחסומים, היא עושה מחסום וכל מיני דברים שלא ניפגש עם דוד.

יש דברים שהם אומרים אבל בפועל זה לא. הלכנו אחרי ששלחנו מכתב, הסכמנו עם - - - שהוא יממן לנו 600 שקל בכל חודש, מינהל הסטודנטים, ישלם לנו כל חודש 600 שקל וכמובן אחר כך אנחנו יכולים להתגייס. באנו עם זה למרכז הקליטה ואמרנו להם שיש מימון כרגע של 600 שקל. על זה, אם אתה זוכר, נסיעות מכפר סבא לבר אילן עולות כסף רב בכל יום. הם אמרו הם לא רוצים לשמוע, שנגור שם בחינם. הם אמרו "אתם חייבים לשלם 300 שקלים לתקופה שאתם גרים בה" בסדר, אבל תתנו לנו לתקופה של הלימודים, והם לא רצו לשמוע את זה. וזה מכשול.

אני חושב שיש כאן דרישות שמזנו הציג אותם בשם כולם. על הדרישות האלה בואו נשמע מהסוכנות, מיהודה, ולאחר מכן נחזור לדברים האלה.

אני רוצה להתייחס לעניין שלי שאני מפונה מרכז קליטה מבשרת ציון.

זה לפני שחביב ילך. בסדר. אני מכיר את המקרה, אתה זוכר חביב, שהוא היה צריך לקבל משכנתא והוא יצא ועכשיו הוא טוען שאמרו לו שהוא לא זכאי.

עליתי ב-2001 הייתי רווק, נשארתי במרכז הקליטה מתוך זה שלא היה פתרון במשך הרבה שנים, במהלך זה התחתנתי ב-2007, גם אשתי הוכרה כעולה חדשה במשרד הקליטה, היא גם עולה חדשה לכל דבר וקיבלה גם סל קליטה. מנהל מרכז הקליטה דוד מולה הוא רשם מכתב שאנחנו צריכים לקבל עוד דירה להוסיף לנו בתור משפחה ולא בתור רווק ובמהלך זה חיכינו למכתב הזה, באה תביעה מעמיגור. במשך זה לא הייתה לנו ברירה, אף אחד לא רצה לדבר איתנו, כשהלכנו למשרד הקליטה אמרו לנו שיש להם תביעה, לא היה עם מי לדבר. המשפט הזה המשיך חמש שנים. שכחתי לומר בהתחלה שהם קבעו לנו לשלם 1,500 שקל מכל מרכז קליטה. אמרתי להם "למה אני צריך לשלם 1,500 מכל מרכז קליטה?" גם לזה אין הסבר. התנהל משפט במשך חמש שנים, אחרי חמש שנים בית המשפט החליט שמה שהם אמרו זה בסדר והכסף נערם במשך הרבה שנים, - - - פותח לי תיק בהוצאה לפועל. בדקה ה-90 אחרי שעשית את כל המלחמה, חבר הכנסת אברהם נגוסה אני צריך להודות לך על זה שבדקה ה-90 קיבלתי משכנתא שהתקופה שלה היא לשנה, כשאני הולך לקבל השלמה, הלוואה מבנק שנותנים אומרים לי "יש לך הוצאה לפועל אתה לא יכול לקבל הלוואה, אתה לא יכול לקנות, אתה מוגבל". אני לא ידעתי עם מי לדבר, גם כי אני הולך לפעמים אומרים לי שיש לי 70%, לפעמים 50%, כל פעם משתנה. ואני אומר פה לחביב קצב, וגם ליהודה שרף, אני אומר לכם, אוקיי, אני יכול לישון באתר בניה, אין בעיה, אבל יש לי ילדים. עד מתי ימשיכו להתעלל בילדים במשפחה שלי?

מנגשה, אני רוצה לראות שברור, אני מכיר את המקרה, כדי שיהיה ברור לפני שיצאת ממרכז הקליטה היה הסדר עם ההוצאה לפועל.

לא היה.

היה הסכם שאתה תשלם, תחזיר את הכסף כל חודש, לא?

לא. הם לא רצו להגיע להסכם עמידר, - - - גרופ, הם הלכו ופתחו תיק בהוצאה לפועל. הם אמרו לי "תגיע להסכם עם הוצאה לפועל". ויש לי תיק שם, ואני משלם כל חודש, כבר יש תיק.

אתה משלם את זה בכל חודש. בוא נתמקד על הזכות של המשכנתא. מה שסוכם שאתה יוצא ממרכז הקליטה ואתה מקבל משכנתא לקנות דירה. אני שואל שאלה, האם קיבלת או לא קיבלת את המשכנתא?

עוד לא קיבלתי את המשכנתא. אישרו לי את המשכנתא אבל כשהלכתי לממש את זה הם אמרו לי "זה הלוואה, זה לא משכנתא". זה הלוואה שאתה צריך להחזיר 3,000 שקלים כל חודש ואז תביא גם מהכיס שלך את ההשלמה למשכנתא. כשרציתי הלוואות אמרו לי "יש לך תיק בהוצאה לפועל, אתה לא יכול לקחת שום הלוואה".

הבנק אמר לך.

כן. הם אמרו לי. זה לא שהסכמנו שאני אצא ממרכז הקליטה, איך שאישרו לי את המשכנתא למחרת שלחו לי משטרה ופינו אותי. אני מפונה מרכז קליטה. איך אפשר לעשות את זה למשפחה שלי?

אחרי הסל - - - הוא קיבל מאיתנו מה שצריך.

חביב אומר שממרכז הקליטה קיבלת אבל זה עניין של הבנק, הוא לא יכול לתת תגובה בעניין. תראו, אני מראש אמרתי שהוא צריך ללכת לוועדה ולכן נתנו לו להתייחס, ונתנו שישמע גם.

אני יכולה לתת תמונה מלאה לפני שהסמנכ"ל יוצא?

הגעת עכשיו.

אני מתנצלת.

הוא דיבר קודם, התייחס קודם, החזקנו אותו.

קודם כל אני מתנצלת. הצוות שלי היה צריך להיות פה גם חנה וגם אברטו, בגלל מצב הכבישים הם תקועים שניהם לכן יצאתי באיחור ועל זה אני מתנצלת. הסוגיה היא שבוועדה זו מתקבלות החלטות והיו כבר עוד בקדנציה הקודמת החלטות לתת ליחידים במקום הסיוע בשכר דירה כמענק את ה-90,000 שקלים וההחלטה הזו התקבלה שלוש פעמים בוועדה ואנחנו חוזרים ויושבים ודנים ואני לא מבינה מה קורה.

זיוה, לא היית בהתחלה. הסברתי וגם קראנו את התגובה של האוצר וגם חביב התייחס לזה. זיוה, מכירים את העניין. אני הזכרתי את זה בדיון הקודם ביולי כשישבנו פה שני המשרדים הסכימו לבדוק את המתווה ולהגיד לנו מה הם סיכמו.

הם התחייבו תוך כמה שבועות אדוני היושב ראש, ועברו חמישה חודשים ובתוך החמישה חודשים האלה האנשים האלה עוברים התעללות.

אמרתי את זה, זיוה, לא הגעת וזה בדיוק מה שאמרנו. פתחנו בזה.

הם עוברים התעללות והמקרה של מנגשה זה לא הסיפור היחיד, יש עוד כאלה שפתחו להם את ההוצאה לפועל למרות שהם משלמים בהוראת קבע את החוב שלהם, פותחים להם הוצאה לפועל שהם לא יכולים לשלם את ה- - - והם לא יכולים להתנהל. אדוני זו שערורייה. זה פשוט פשע מה שקורה פה, והמשרדים האלה יושבים וכל אחד מתנהל כאילו האנשים האלה הם אויר, שהקשישים האלה שנמצאים 10 שנים ו-12 שנים במרכזי הקליטה כאילו אין פתרון. אין דבר כזה אין פתרון. מדינת ישראל מצאה פתרון בשנות התשעים למיליון וחצי אנשים שהיא קלטה בתוך שנתיים. זה לא סביר ולא הגיוני. והסוכנות ומשרד הקליטה פשוט מתעללים באנשים האלה. איך זה יכול להיות שאנשים שיש להם את הזכויות, אנחנו לא מבקשים עכשיו שיתנו להם יותר, הם לא מבקשים עכשיו תגדילו לנו את המענק, כי אנחנו יודעים שמצב הדיור במדינת ישראל מורכב ותקוע, אבל הם מבקשים את הזכויות שלהם, לנצל את הזכויות שלהם. זו שערורייה, אדוני יושב הראש, באמת, אנחנו נמצאים בבית המחוקקים ואם לבית המחוקקים אין את היכולת לטפל במשרדים הרלבנטיים שמתחייבים ומחויבים לטפל ולתת שירות לאנשים האלה, הם לא מסוגלים, אז נפנה לגופים הרלבנטיים אבל כנראה שהבית הזה לא נותן מענה.

טוב. אנחנו רוצים לשמוע מיהודה.

אדוני היושב ראש, אני אתייחס להכל ברשותך אבל לצערי יש כאן חוסר הבנה בסיסי של כל היושבים כאן. אז כך, הנושא של העלאת העולים מאתיופיה זה לא בסמכות הסוכנות היהודית. מי שמאשר עלייה זה ממשלת ישראל, דרך משרד הפנים ואדוני היושב ראש יודע את זה. בכלל, אני מציע שאם מקיימים ישיבות כאלה אם היינו מקבלים את החומר קודם היינו יכולים להתייחס גם בצורה יותר רצינית כי מתקילים אותנו פה.

הדיון לא בנושא העלייה.

בדיוק, מה שעולה כאן זה לא הנושאים האלה.

עלו ויעלו תמיד שאלות אלה.

אבל אנחנו תמיד עונים את אותן התשובות.

בסדר, אני אומר לגבי הטענה שהחומר צריך להיות קודם, אני אומר שקבענו שהוא פינוי מרכזי קליטה.

אז אני אתייחס לפינוי מרכזי קליטה ברשותך. כפי שאמר חביב קצב אני מחרה ואומר אחריו אותו דבר, לא ניגע באף קשיש שיושב במרכז הקליטה. פתרון המגורים לקשישים במדינת ישראל או לזכאי דיור ציבורי הוא לא של הסוכנות היהודי, למרות שכאן מישהי רגילה לחבוט בנו. זה לא פתרון שלנו. יכול להיות קשיש אצלי 30 שנה, ולא אגע בו. וסתם לדוגמה אדוני היושב ראש, מרכז קליטה חדרה שנסגר, היה שם קשיש שעלה בשנת 1982, הוא עבר למקום אחר ובדרך הטבע הוא נפטר. אנחנו לא נפגע באף קשיש, נכבד אותו כל עוד הוא אצלנו.

לגבי הצעירים זה סיפור אחר, הפתרון מי כמוך יודע לא נמצא אצלנו, זיוה צודקת במה שהיא אמרה, אנחנו גם כן נשמח שהפתרון הזה יבוא. זה לא טוב לנו שהצעירים נמצאים שם, זה לא טוב להם שהם נמצאים שם, אבל אנחנו פה חסרי אונים. דרך אגב, אדוני היושב ראש, ואתה יודע את זה, חלק גדול מהצעירים משלמים שכר דירה אבל בפועל הם לא נמצאים במרכז הקליטה, הם נמצאים במקום אחר. חלק גדול מאוד. אני יכול להעביר לאדוני היושב ראש בכל מרכזי הקליטה כמה בודדים הם כאלה.

לגבי הכשרה מקצועית – הסוכנות היהודית חיה מכספי תרומות. המנדט שלה הוא להביא עולים לארץ מכל העולם, להביא אותם ולטפל בהם עד שלוש שנים או עד שנתיים, הכשרה מקצועית – יש משרדים שעושים את זה, אבל עבדך הנאמן דואג כל פעם להביא תרומות ייעודיות, זה מתרומות.

למה אנחנו גרים 15 שנים, אתה אמרת שלוש שנים.

אתה באמת נמצא יותר מדי זמן במרכז קליטה, אתה צריך להיות בחוץ מזמן.

כי לא נמצא לו פתרון.

הפתרון הוא לא בידי.

אני אומר לכם, כשאתה דיברת אף אחד לא הפריע.

היה לרווקים - - - -

יש פה סדר. דיברת, אני נתתי הזדמנות ראשונה שאתה תציג את הבעיה בשם כולם. והצגת את הבעיה. הצגת את הדרישות ועכשיו הוא מתייחס לדרישות. אז בואו נשמע.

לגבי הכשרה מקצועית יש גופים במדינה שתפקידם לעשות הכשרה מקצועית, הסוכנות היהודית היא לא מדינת ישראל, היא גוף מסייע. אנחנו מביאים תרומות ייעודיות להכשרות מקצועיות. עם כל הכבוד, לא כל אחד מתאים לאותן הכשרות מקצועיות שהתורם נותן את הכסף לאותה הכשרה ייעודית. אני לא יכול לחייב את X, Y או Z, שהוא יהודי טוב שאומר אני מוכן עכשיו לשים X כסף להכשרה מקצועית, אבל אני מבקש שזה יהיה במקצוע כזה וכזה.

רק לראייה, שתבין אדוני היושב ראש, אנחנו ב-18 חודשים האחרונים, 200 עולים צעירים ברובם, וצעירים אני מתכוון כולל בעלי משפחות, לאו דווקא בודדים. צעירים בגיל. 200 עולים, 200 ראשי אב, נתנו להם הכשרה מקצועית במקצועות מלונאות ועוד ועוד. שוב, לא הכנתי שיעורי בית לדבר הזה, זה מתוך ידע כללי שאני יודע כי הדיון היה על משהו אחר. אבל 200 עולים השגנו להם תרומות. ואתה יודע יפה מאוד עד כמה אנחנו אמורים להחזיק עולים בתוך מרכז קליטה. אתה יודע את זה בדיוק כמוני. ללא שום קשר, בין העולים האלה היו אנשים שנמצאים 4 ו-5 שנים גם בתוך מרכזי הקליטה. 200 ראשי אב. במרכזי הקליטה בפריפריה שקשה מאוד למצוא עבודה. זה היה באיילת השחר, זה היה בצפת וזה היה בדרום בבאר שבע. כל אחד מאותם 200 ראשי אב לא רק שעשה הכשרה מקצועית, הוא גם קיבל השמה ומקום עבודה.

יכולים להגיד לי לא נכון, יכולים להגיד לי כן נכון, אבל יש לי את השמות של האנשים כולל איפה הם עובדים. מתרומה של מעל חצי מיליון שקלים.

אכן נושא הדיון שלנו הוא לא הכשרה מקצועית, אבל חשוב מאוד לברר בנושא הזה, כי בדיון בשבוע שעבר כשהיו שני המשרדים ש אחראים לעניין הכשרה מקצועית משרד הקליטה ומשרד העבודה, שניהם אמרו במפורט שעולה חדש יוצא אתיופיה עד 15 שנים זה משרד הקליטה, ואחרי 15 שנים זה משרד העבודה. אז הייתה טענה שעולים שנמצאים במרכז קליטה לא מקבלים הכשרה מקצועית. הם יוצאים ממרכז הקליטה ללא הכשרה מקצועית. אנחנו נקיים דיון מיוחד בעניין הכשרה מקצועית, אבל אני רוצה עכשיו לברר מיהודה, קודם אמרתם לי כי הזכאות להכשרה מקצועית היא עד שלוש שנים.

זה אצלי אדוני היושב ראש, אני מביא תרומה לדבר הזה.

אני רוצה לדעת האם עד שלוש שנים זה פרויקט של הסוכנות היהודית?

כן.

או זה משרד הקליטה?

לא, אדוני היושב ראש, כפי שאמרתי, אני משיג תרומות.

הבנתי אותך. זה לא משרד הקליטה, אתה מגייס תרומות ואתה נותן להם את זה.

על פי דרישת התורם.

אוקיי. אם כך למשרד הקליטה אין תכנית של הכשרה מקצועית לעולים חדשים במרכז הקליטה. האם אתה יכול לאשר את זה?

אני מציע שאת השאלה הזאת תשאל את אנשי משרד הקליטה.

בני העדה האתיופית מיועדים לעבודות הניקיון אדוני, בגלל זה הם יישארו במרכז הקליטה ויהיו המנקים של המדינה וכשמשרד הקליטה מתכנן ובונה תכניות להכשרה מקצועית ועושה יריד תעסוקה וכולי, אתיופים לא כלולים.

הנושא ברור, אנחנו נקיים דיון.

הסוכנות היהודית לא צריכה לקבץ נדבות כדי להכשיר מקצועית. יש פה מדינה, יש משרד קליטה שזו האחריות שלו והם לא עושים.

רק לסבר את האוזן, אדוני היושב ראש, לגברת מקונן. ההכשרה המקצועית שדיברתי עליה מדברת על מקצוע נדרש כמו מכונאות רכב.

אתה מסנגר על משרד הקליטה?

לא. זה אני. אני מדבר על הפרויקט שאני, אני בקושי אחראי על עצמי.

פרויקטים במסגרת תרומות אתה יכול לעשות איתם מה שאתה רוצה. אנחנו מדברים על - - - של המדינה, על תקציבים של המדינה, ובתור קולטת עלייה היא צריכה לתת מענה לעולים החדשים. לא יכול להיות שאנשים - - - במרכזי קליטה.

זיוה, אני חושב ש- - -

אני מתנצלת שאני מתפרצת אבל זו שערורייה שאנחנו נפגשים עוד פעם ועוד פעם והאנשים האלה חוזרים למרכז הקליטה, ועד מתי?

אנחנו מבינים את זה, יש סדר לדברים האלה ואת הצגת את העניין, נתתי לך למרות שהגעת באיחור והיו אנשים שנרשמו לדבר לפני אז נתתי לך ודיברת. המסר ברור. אני רציתי לברר אם משרד הקליטה מפעיל במרכזי הקליטה הכשרה מקצועית או לא. זו הנקודה שרציתי לברר. הזכאות עד שלוש שנים, מה שעושה זה הסוכנות היהודית מהתרומות. אפשר ללכת ולשאול למה צריכה הסוכנות היהודית ללכת ולגייס תרומות כאשר יש מדינה, אבל את זה אנחנו נעשה בדיון מיוחד בנושא הכשרה מקצועית כשכל הגורמים יהיו בו. היום הנושא הוא עניין פינוי מרכז הקליטה. אני מברר את הדברים. בבקשה תמשיך יהודה.

אני אומר את זה בהומור, אני מתחיל להרגיש לא בנוח כשאני מגייס תרומות אז אולי אני אפסיק לגייס תרומות ליסודות שנותנים לילדים את האפשרות ל- - -

לא אמרנו לא לגייס. אנחנו מברכים על פעילותכם ועל הגיוס ועזרתכם אבל בראש ובראשונה אנחנו דורשים - - -

תודה. עכשיו ברצינות אדוני היושב ראש, בבקשה לא להיפגע ממה שאני עומד לומר. אני לא תוקף.

אנחנו כבר פגועים יהודה.

בבקשה, יש פה דיון בצורה מסודרת.

אני מציע, אם יש ועד כמו שנאמר כאן, אם יש את זיוה שדואגת לך, אדוני, שילכו בבקשה ויבדקו, למי שנמצא בתקופת הזכאות עד ה-X שנים שמגיע, יש תכניות שמפורסמות בתקשורת שהממשלה עושה, לדוגמה תכנית הוואוצ'רים, שכל עולה זכאי יכול להגיע ללשכת משרד הקליטה ליועץ התעסוקה, להציג את עצמו ולקבל ואוצ'ר להכשרה מקצועית או לתעסוקה. הדברים האלה נגישים, לכן אמרתי לא להיפגע, כי הדברים נגישים וידועים כמעט לכל עולה ועולה אז אם מדובר בעולים שנמצאים בימים הראשונים שלהם בארץ, ועדיין לא יודעים את השפה, אבל מדובר כאן עולים שעם כל הכבוד הם כבר עולים ותיקים, חלקם נמצאים מעל חמש ושש שנים בארץ שאמורים לדבר עברית בסיסית. אז מה הבעיה לפתוח עיתון, לשמוע רדיו, כמו כל עולה אחר וללכת ולקבל את הוואוצ'ר ותאמין לי, עשרות עולים מקבלים את הוואוצ'ר. אם לא הולך, הוא יכול לקבל עוד אחד. בכל לשכה של משרד קליטה יש יועץ כזה, אז זה נורא קל להתחפר ולהיות נגד, ולזה התכוונתי ב"לא להיפגע", אני האיש האחרון שיפגע באנשים, מי שלא מכיר אותי, למרות החבטות. מה הבעיה לאנשים שיש להם עברית בסיסית ויותר מזה ללכת, לקבל ולהתייעץ עם יועץ התעסוקה ולראות מה מי ואיך.

עוד משהו אדוני היושב ראש, אני אומר לך שיש אצלי עולים בתוך מרכזי הקליטה ששדה המלונאות, פתאל, חברת פתאל ועוד משוועת לעובדים. נכון, לא באזור המרכז, באזור אילת, באזור ים המלח וכדומה. אין אחד שיש לו את הכישורים הבסיסיים, צריך את הכישורים הבסיסיים, וזה הכשרה תוך כדי תעסוקה, הוא מגיע דרך רשת פתאל למלון באילת הוא יכול להתחיל בניקיון אבל אם הוא טוב הוא גם יכול לעשות קורס ברמנים וקורס ניקיון ועוד ועוד כל אחד על פי כישוריו.

הנושא זה פינוי ולכן - - -

לא אני נכנסתי לנושא הזה, אדוני.

לא, אתה צודק. זה עלה מהעולים. אבל אני אומר שתתמקד בעניין הפינוי.

אני עניתי.

סיימת? אוקיי. בנושא הכשרה מקצועית, ואוצ'רים או לא ואוצ'רים וכל זה, אנחנו נקיים בקרוב דיון רק בעניין ההכשרה המקצועית. הזמן שלנו מוגבל, בואו נתמקד בעזיבה ופינוי ממרכזי קליטה, רכישת דירה ויציאה, זה הנושא אנחנו התכנסנו אליו היום.

אדוני גם יודע שסגרתי מרכז קליטה, נאלצתי לסגור מרכז קליטה, ערד שהיו בו שבעה עולים, זה מה שהיה במרכז הקליטה, אף אחד לא הלך הביתה. דאגתי לכל אחד ואחד למרכז קליטה חלופי אחר, למרות שיש שם כאלה שהיו שם הרבה שנים.

מה הפתרון שמצאתם?

מרכז קליטה אחר. יש לי ברירה אחרת?

העברת אותם למרכז קליטה אחר?

לבאר שבע. כן.

בעניין הפינוי ממרכז הקליטה, מה שברור לי עד עכשיו בעניין היחידים שמעתם קודם, גם קראנו את עמדת האוצר, הנושא נמצא בדיון. עד לסוף חודש הבא, עד התקציב הם יתנו לנו תגובה בנושא הזה, מה הוחלט, או לא החליטו, כי התקציב לא עבר פה בכנסת.

יש אנשים שנכנסו באיחור ואני רוצה שיהיה ברור שהדיון הוא בעניין הדיור, לכן אני רוצה שיהיה ברור לאן הגענו עד עכשיו ויש לנו כמה דקות אז אתן לכם לשאול שאלות. בעניין היחידים, מה שמשרד האוצר ומשרד הקליטה הבטיחו לנו להפוך את השכירות של 1,500 שקלים למענק חד פעמי של 90,000 שקלים, הנושא נמצא עדיין בדיון במסגרת תקציב המדינה ועד סוף חודש דצמבר הם יתנו לנו תשובה בעניין הזה לאיזו החלטה הגיעו.

בנושא של הקשישים נאמר שיש שתי אופציות שנאמרו להם: אופציה אחת שכל קשיש יכול לקחת מענק של 97,000 שקל, לקנות דירה עם אחד הילדים שלו. זו אופציה אחת, והוא אמר שיש כאלה שמימשו זאת ויש כאלה שלא. אבל הבחירה בידיהם.

למשל ליאייאו לא נתנו. לא יודעת. משרד הקליטה מחליט מה שרוצה.

זיוה, שהנושא יהיה ברור. אם זה לא כך, אנחנו ניקח את המקרים ונשאל מדוע לא כך. אבל את לא שמעת מה שחביב אמר לכן אני חוזר על זה. אני אומר שיש אפשרות כזאת, ואם יש מישהו שרצה לנצל את הזכות הזאת ולא נתנו לו, נשאל את משרד הקליטה מדוע.

האופציה השניה זה עניין של דיור ציבורי שיש בו תור ארוך. אופציה שלישית זה אומר שאם אין פתרון, אנחנו לא מפנים את הקשישים. אם אין פתרון לא זה ולא זה, אנחנו נותנים להם להישאר במרכזי הקליטה. עד כאן הנושא ברור. אתה רצית לשאול שאלה.

אתם שופכים הרבה כסף על יחסי ציבור, תשמע אותי מר יהודה, אבל יש שלטון יחיד בתוך מרכז הקליטה קוראים לו אנקום גרופ, הוא ב-2016 יכול לשלוח לעולה חדש הוצאה לפועל. אפשר לדבר איתו, להגיע להסדר, או תשלם או זה, ישר הולכים להוצאה לפועל. זה נראה לך הגיוני? שם יש שלטון דיקטטורה במרכז הקליטה. הסוכנות איבדה את הכוח שלה שם.

שאלה טובה אבל אני חושב שזה לא ליהודה. יש נציגה שתענה. השאלה ברורה. תציגי את עצמך ותעני על השאלה.

אני מנהלת תחום סיוע במשרד השיכון. אני לא מכירה את הנושא ואני לא מכירה מי פותח את תיקי ההוצאה לפועל, אבל אני חושבת שזה אחד הדברים היותר מהותיים שהוועדה צריכה לשים לב אליהם כי המשכנתאות שניתנות לחברה האתיופית הן משכנתאות מאד טובות, מענקים גדולים, ולפי הוראה של בנק ישראל מי שיש לו רקע שהוא מוגבל באמצעים או תיק בהוצאה לפועל לא יכול לממש משכנתא במדינת ישראל בשום בנק, ואני חושבת שלפני שפותחים הליך כזה צריך לחשוב טוב טוב, במיוחד לעדה האתיופית, שזה פשוט גוזל ממנה את האפשרות להגיע לפתרון שהמדינה נותנת לה. זה בעצם הביצה והתרנגולת.

הבנתי, אבל השאלה שלו שיש פה חברות שלוקחות את האחריות לתחזוקה של מרכז הקליטה כמו במבשרת, אנקום גרופ, אז הם הזכיין של משרד הקליטה והם לוקחים את האחריות ומה שהוא שואל, שבמקום לבוא ולהגיד לנו 'תשלמו את זה ונעשה הסדר תשלומים' ישר מפנים את זה להוצאה לפועל.

הוועדה צריכה לשים כיעד למצוא פתרון לעניין הזה כי בסך הכל לפי מה שאתה אומר זו חברה פרטית והיא מתנהלת כמו שהיא צריכה להתנהל, היא צריכה להרוויח והיא מתנהלת כמו שהיא צריכה להתנהל, כנראה צריך להיות גוף ממשלתי שיהיה באמצע.

אני לא מקבל את ההגדרה "חברה פרטית" נכון שזו חברה פרטית, אבל היא לא יכולה להתנהל כחברה פרטית במסגרת של זכיינית שירות המדינה.

אם המדינה נתנה לה את הגושפנקה ללכת ולתבוע דייר שלא ישלם, זה מה שהיא תעשה. אם המדינה תגיד לה שיש צעדים לפני זה, אז היא תעשה את הצעדים לפני זה אבל היא לא יכולה לעשות אחרת אם אין לה נקודות שהיא צריכה לעבור לפני.

השאלה האם אתם כמשרד השיכון מעורבים בנושא הזה, בהחזקת מרכזי הקליטה?

לא, אנחנו נותנים את המשכנתאות האלה ואני מדברת כמשרד השיכון שאני יודעת שאנחנו נותנים את הכספים אבל אנחנו מבחינת בטחונות, הביטחונות הם לשביעות רצון הבנק ולפי כללי הבנק ולפי כללי בנק ישראל ואלה הכללים של הבנק ואלה הכללים של בנק ישראל ולכן אני לא רואה את הבנקים יכולים לעשות דבר אחר ואני לא רואה אותנו, כמי שמנהל את כל ההלוואות לדיור, לא רק לאתיופים אלא לכל האוכלוסייה, אנחנו נותנים לבנקים לפעול לפי ההנחיות של בנק ישראל, אנחנו לא מתערבים בהחלטות שלהם למי לתת משכנתא ולמי לא. צריך לטפל בזה לפני זה, לפני שמגיעים למצב שהעולים האלה מקבלים נקודה שחורה ועכשיו לנצח או שנים רבות לא יוכלו לקבל משכנתא מבנק למשכנתאות.

נקיים דיון נפרד בנושא הזה. אני רוצה לשאול אותך, שמעת את אחת הדרישות שהוא העלה, מחירי הדירות וגודל המשכנתא שהם מקבלים, זה לא נותן להם אפשרות לקנות ולכן יש משפחות שתקועות במרכזי קליטה. האם משרד השיכון במסגרת תקציב המדינה, מגדילים את המשכנתאות ביחס למחירים.

זה נושא כאוב, העניין הוא תקציב ואנחנו מעלים את זה בכל דיון תקציב, אבל זה המון המון כספים להגדיל את הסכום של המשכנתא שניתנת כמשכנתא מוכוונת מהמדינה. בשנה האחרונה עשינו מהלך להוריד את הריביות, הורדנו את הריבית מ-4%-4.5% ל-0.5% פחות מהריבית הממוצעת ולא יותר מ-3%, זה משהו שהצלחנו להעביר בוועדת הכספים, אבל להגדיל את המשכנתאות, זה צריך להעלות לדיונים, אבל זה לא קורה.

העלינו בעבר את הדיונים והדרך לפנות את העולים ממרכז הקליטה לדיורי קבע, אנחנו הלכנו לפי סוגי המשפחות שנמצאות במרכז הקליטה. יחידים קשישים ומשפחות. אז ליחידים אנחנו נתנו פתרון, מתווה של להפוך את השכירות של 1,500 שקל למענק. זה מתווה אחד.

אנחנו מחכים למשרד האוצר בעניין הזה.

אוקיי. דנים על זה. המתווה לקשישים, כפי שהסברתי. המתווה למשפחות, אמרנו שהדרך היחידה זה להגדיל את המשכנתא למשפחות. עובדה שלמשפחות גדולות, מעל שש נפשות יש הגדלה, ובגלל שיש הגדלה הם רכשו ויצאו. לאלה שהם פחות משש נפשות במשפחה, הם אלה עכשיו תקועים. הפתרון הוא להעלות את זה. האם משרד השיכון הציג את זה לאוצר כדי להגדיל את המשכנתאות? זה מה שאני רוצה לשמוע ממשרד השיכון. האם יש דבר כזה או לא?

אני לא כל כך מכירה, אני לא מוסמכת לענות על זה, אבל אנחנו נציף את זה, אני אבדוק את העניין ואשיב לוועדה.

אני רוצה לקבל בכתב האם משרד השיכון פנה לאוצר להגדיל למשפחות, אם אין אני גם רוצה לקבל בכתב שאין. זה פשוט לא ייתכן, כי אנחנו גם דנו על זה בעבר. אני חוזר על זה, בואו לא נערבב את הדברים, יש יחידים יש קשישים ויש משפחות, שתקועות במרכז הקליטה. כדי לפנות ולהוציא אותן ממרכז הקליטה יש מתווה. אני רוצה לדעת, תסבירו לנו בכתב. אם הגשתם, אנחנו נלך לאוצר.

משפחות שמתחת לשש נפשות?

נכון. אלה משפחות שתקועות שם.

שוב, זה הכל מול משרד האוצר. אנחנו נשמח מאוד לתת משכנתאות מוגדלות, זה הכל עניין של תקציב, אנחנו נשמח מאוד לתת.

בוודאי, אין ויכוח. אבל האם כל משרד עשה את חלקו, זאת השאלה שאני שואל. האם אתם כמשרד השיכון הגשתם את הצורך לאוצר ואם הגשתם, הכתובת שלנו זה האוצר. אם לא הגשתם, לא עשיתם את חלקכם.

מהיכרות שלי של המערכת, אנחנו כנראה שפנינו ומה שקיבלנו זה הגדלה למשפחות של שש נפשות ומעלה, זה מההיכרות שלי של המערכת.

זה נעשה. אני מכיר את העובדות. אני יודע שזה נעשה, כיון שהגדלת המשכנתא, זה הדבר שנתן להם לצאת. ועכשיו אנחנו אומרים, נא להגדיל לאלה גם כדי שאלה גם יצאו.

האם משרד השיכון מוכן לקחת לאחריותו את כל הטיפול של הדיור של העולים החדשים במעבר ממרכזי הקליטה לדיור קבע? כי משרד הקליטה לא עושה - - -

זיוה, זה לא - - -

אני שואלת. אני מנסה למצוא מפלט לסיפור הזה.

אני כן חייבת לומר שזו חייבת להיות עבודה בין משרדית.

נכון. זה מערכתי וכל אחד יש לו את החלק שלו, בראש ובראשונה עומד משרד הקליטה ומשרד הקליטה עובד בתיאום עם משרד השיכון.

אנחנו יודעים מה עשה משרד הקליטה במשך 40 שנה עם יוצאי אתיופיה. אז אנחנו מנסים לחפש פתרונות אחרים.

יש לנו שש דקות לסיום. אתם דיברתם. ברורה לי הבעיה שלך. צריך לפתור את הבעיה של הוצאה לפועל לפני שאתה מקבל את ה - - -

גם, לא רק זה. אחוז שנותנים לי במשכנתא, הם אומרים לפעמים 50% לפעמים 70%.

בסדר, אבל זה משהו אחר. קודם כל מה שאני הבנתי, שבגלל ההוצאה לפועל הבנק לא נותן לך את המשכנתא. קודם כל נפתור את הבעיה ואחר כך נדבר על אחוזים.

אבל היא אמרה לנצח.

לא, אין דבר כזה.

אם אדם ישלם את חובו, הוא יכול?

אנחנו עכשיו לא נפתור בעיות פרטניות. לא נדון על בעיות פרטניות, אתה רוצה פרטני, אנחנו נטפל כפי שטיפלנו בעבר. אייאיו בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לתת דוגמאות על עצמי, רציתי לדבר באופן כללי כמה פעמים באנו לפה למקום הזה, וגם אני רואה נציג ארגון אחד מאשים אחר, לוקחים זמן, כמה שנים כבר, שש שנים כבר. עשרים פעמים באנו לפה ועדיין לא קיים כלום.

אני גר עם אמא שלי, אמא שלי קשישה, לא מסוגלת, אני מטפל בה. היא כל הזמן לוקחת כדורים. ביקשתי שני דברים. או תתנו לי משכנתא לקנות דירה עם אמא שלי או שתתנו לי עמידר לצאת ממרכז הקליטה. אני לא השתלבתי להיות פה, אני רוצה להשתלב בחברה הישראלית. יש בידיי את כל הטפסים וכל המכתבים.

אני רוצה לשאול אותך, קודם שמעת מחביב קצב, והוא אמר שלכל קשיש יש מענק של 97,000 שקל. האם אמא שלך ביקשה לקבל את המענק וסירבו או קיבלו את הבקשה שלה, האם אתה יכול לענות לי? האם היא הגישה בקשה לקבל את המענק לקנות איתך או עם עוד ילד אחר.

היא ביקשה כמה פעמים את הזכאות, נותנים למשרד הקליטה, - - - תביאו לנו, נותנים, אחר כך שנה, תביאו, נותנים. אחרי שנה מבטלים, ככה מזלזלים.

מה שאתה אומר שהיא ביקשה ולא אישרו לה.

נכון. רק מדבר כאן פה. שם לא, שם משהו אחר לגמרי. אין לכם זכות, לא יכולים לקבל.

נעשה ככה, אחרי הדיון אם יש לך מסמך לזה תביא לי אותו, אני ישר מדבר עם חביב קצב על זה.

בסדר. יש לי. ביקשתי, הם לא רוצים לקבל, אפילו לא נותנים לי את הבקשה. לא או כן. הלכתי לשם, - - - על המכתב הזה, שאלתי אותו, הם אמרו "תצא לשכירות, אתה לא יכול לקבל משכנתא לקנות דירה עם אמא שלך. אם אתה רוצה שכירות, בבקשה, ניתן לך 1,500 שקל". זו התשובה הייתה אחרי הפגישה.

לא, צריך להיות ברור, 1,500 שקל נוגע לך, לא לאמא שלך.

"עם אמא שלך" אמר לי.

לא, זה צריך להיות ברור. 1,500 שקל שכירות זה ליחידים. מי שרוצה לצאת ממרכז הקליטה יכול לקבל חמש שנים 1,500 שקל כל חודש. זה בשבילך, לא בשביל אמא. יכול להיות שאתה, אם אמרת להם ש"תהפכו לי את ה-1,500 שקל למענק ובנוסף גם תנו לי את המענק של 97,000 שקל של אמא ואז אני אצא", זו יכולה להיות הבעיה?

לא, בהתחלה מה שאמרתי לך, מה שהסכמנו פה, אם יש זכות לקנות דירה, אמא זקנה יכולה לקנות עם הילד שלה, אמרו. בגלל זה כתבתי מכתבים שיתנו לי ואמרו לי "לא". "אם אתה רוצה לצאת ממרכז הקליטה עם אמא שלך, אתה יכול לקבל שכירות 1,500 שקל, ואחרי שנתיים יכול להיות שתקבל זכות לקנות דירה. ככה.

הבנתי. אנחנו נטפל בזה אחרי הישיבה.

אני אומר בנוסף, בכללי, למשל אחרי ההחלטה, שלוש פעמים החליטו "ניתן לכם משכנתא 90,000 שקל מענק ואחר כך 280,000 שקל משכנתא" בזה הסכמנו, שלוש פעמים הסכמנו. אחרי ההסכם כמה אנשים יצאו ממרכז הקליטה בכוח, הלכו להוצאה לפועל, יש משטרה, כמה אנשים.

בסדר. ב- 11:00 יש דיון אחר ואנחנו צריכים לסיים.

אני ממבשרת, עליתי לארץ בשנת 2003. קודם כל תודה רבה על ההזדמנות. באמת, כל הפגישות בוועדת הקליטה אנחנו באים ואני לא יודע מה לתפוס. אין לנו כלום. אני נמצא במבשרת במסגרת, בבית סוהר, מבוגרים צעירים בודדים וגם ילדים. דבר ראשון, לא נותן להם בכל מקום לקנות דירה. אם מישהו יש לו משכנתא, אז הם לא יכולים לקנות בכל מקום. שתיים שלוש מקומות בארץ אפשר רק לקנות. הם לא יכולים לקנות בכל מקום.

דבר שני, אומרים פה בוועדה "בסדר ניתן להם משכנתאות" לצעירים, אבל לא נותנים. ומצד שני מה שאמר מנגשה, הם משלמים לאנקום גרופ שכירות מה שצריך יש להם חזרה, הם נותנים להם להוצאה לפועל. הם לא רוצים לשבת ולעשות חשבון אפילו. הם יש להם כוונה. חמישה אנשים יצאו ממרכז הקליטה.

אם אתה אומר ב-15.7.2016 הסכמנו, מחכים למשכנתאות, הנה, לפני כמה ימים הבנאדם חייל ובא עם אחותו, הוא נמצא עם אחים שלו ואחותו, יש לו תעודת עולה והוא עכשיו במצב קשה, רוצים להוציא אותו ממרכז קליטה. לא יכולים לדבר עם משרד הקליטה. במשרד הקליטה הם לא רוצים לדבר. אז עם מי אנחנו מדברים? עם אנקום גרופ. אנקום גרופ הוא קבלן. אין לנו מנהלים, אין לנו - - - במרכז הקליטה. באותו חדר כמה פעמים דיברנו ישנים שני בודדים. מבוגרים רוצים לצאת ממרכז הקליטה, אין להם הסבר, מתורגמן, אחרי שעתיים, "זהו, אתם יכולים ללכת". הם מבוגרים ונכים לא יכולים ללכת. אנחנו עוזרים להם. לא מקבלים בכלל פתרון. עד מתי נחכה? הוא אמר יש זה ויש זה, סתם מזלזלים.

אני למשל עליתי ב-2005, 2006, ביקשתי - - -

על הכשרה מקצועית אנחנו נדבר בנפרד.

לא, הוא אומר שאנחנו לא דיברנו. אנחנו מבקשים הכשרה מקצועית, לימודים, כל מיני, אנחנו מבקשים ולא מקבלים. במרכז הקליטה לא נותנים - - -

מילה אחת בבקשה.

בעקרון המצב ככה, המצב שלי כרגע זה שרוצים להעיף אותי מהדירה, באנו שלושה אחים יתומים אז המצב שרוצים להעיף אותי והם התחתנו שתיהן, אחת לפני כמה חודשים קיבלה דירה ועזבה לאשקלון. עכשיו מצב כזה אחותי השניה גם היא התחתנה וקיבלה דירה במרכז קליטה ומבקשת עכשיו את המשכנתא שלה. עכשיו יש מצב שאני נמצא בדירה הזאת השניה ומישהו ממשרד הקליטה אמר לי שאני אקבל את הדירה שלי, כל מה שאני צריך לקבל ושאני אשאר פה בינתיים, כאילו אני לא יכול לזוז מפה כרגע.

יש לי תעודת עולה, יש לי הכל, בעקרון עכשיו רוצים להעיף אותי מהמקום ולא נותנים לי אפשרות להיות שם.

באיזה מרכז קליטה?

מבשרת ציון.

יש אפשרות שאתם יכולים לבדוק את הנושא הזה?

אתה הבחור שמיכה פלדמן מטפל בו?

כן. מיכה.

אז יש אפשרות.

אני אבדוק את זה. אני יודע ש- - -

אנקום גרופ בא סוגר מים, סוגר חשמל.

אני יודע שיש הרבה בעיות במרכזי הקליטה.

לא, אדוני, מדברים על אנקום גרופ, לא על מרכזי הקליטה. אני אסביר לך למה, אדוני. מפני שמה שמחלחל ואחרי זה זה מה שמגיע למקומות אחרים וזה לא מדויק. אני מאוד מאוד מבקש אם אפשר לדייק. אני לא אנקום גרופ.

אני לא רוצה לפתוח את זה. הזמן שלנו נגמר, הדיון אמור להיות עד 11:00.

ב-2003 לצעירים היה משכנתא. (ממשיך ומדבר באמהרית).

זה אני יכול לתת לך, אני מכיר את זה. הייתה ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר בזמנו, שכחתי את שמו, והיה אחרי החלטת הממשלה של 2010, הוועדה הייתה בראשות מנכ"ל משרד האוצר והם החליטו להגדיל את המשכנתא למשפחות גדולות מעל שש נפשות ולבודדים הם נתנו פתרון של 1,500 שקל לחודש לחמש שנים. מאז אנחנו נלחמים בכיוון הזה לשנות אותו למענק. אבל זה הוחלט בוועדה שהוקמה על סמך החלטת הממשלה בראשות מנכ"ל משרד האוצר.

אני רוצה לסכם את הדיון. היום הדיון שלנו יותר בעניין פינוי ממרכז קליטה. אנחנו רצינו להעלות את הנושא הזה היום מכיוון שרצינו לדעת איפה העניין עומד לפני שסוגרים את התקציב, לפני שהתקציב נגמר.

מה שקיבלנו ממשרד הקליטה וממשרד האוצר, אמרנו קודם אבל נגיד שוב, שהנושא עדיין נמצא בדיון, תלוי במשרד האוצר. משרד הקליטה רוצה להפוך את זה למענק אבל ההחלטה צריכה להיות במשרד האוצר. מי שמעכב היום את הנושא הוא משרד האוצר ומשרד האוצר ענה לנו. אני רוצה שתקריאי את התשובה.

אנחנו נמשיך להיאבק בנושא הזה. אמרתי קודם שיש כלים פרלמנטריים שאני יכול להשתמש בהם כדי שתהיה החלטה לפני שיסתיים התקציב.

על בעיות אחרות, על אנקום גרופ, על בעיות במרכז הקליטה והכשרה מקצועית אנחנו נקיים דיון בנפרד. לא היום. היום הנושא היה ברור, בעניין פינוי מרכזי קליטה לדיור קבע. אני רוצה שתקראי שוב לטובת אלה שהגיעו באיחור.

"הנושא נמצא עדיין בבחינה ובדיקה בין משרד העלייה ומשרד האוצר, הן בנוגע להשלכות והן בנוגע לפרטי המתווה. עם השלמת בחינת הנושא בין המשרדים יעביר משרד העלייה והקליטה את הדיווח לוועדת העלייה".

זה הסיכום. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.