הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 291

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ז (22 בנובמבר 2016), שעה 11:00

מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של ח"כ מכלוף מיקי זוהר (מס' 4934).

מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של ח"כ יגאל גואטה (מס' 4931).

מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של ח"כ יואל חסון (מס' 4873).

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

חנין זועבי

אורן חזן

דב חנין

יואל חסון

אחמד טיבי

שולי מועלם

קסניה סבטלובה

זהבה שמש - מנהלת אגף תכנון ופיתוח תכניות, משרד החינוך

מוישי ויינשטוק - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

אושרה לרר-שייב - ממונה על היחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

אייל רם - סמנכ"ל עובדי הוראה, משרד החינוך

טליה נאמן - מנהלת אגף תכנים ותכניות, משרד החינוך

אילנה רבינוביץ - מנהלת מרכז הדרכה ארצית בשיין, משרד החינוך

דניאל לורבוים - רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר

שמעון אוחיון - חכ"ל, מנהל מרכז דהן, אוניברסיטת בר אילן

דוקטור רבקה ודמני-שאומן - סגנית יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה

עופר מרים - מדריכה ארצית להוראת היסטוריה

ארז ביטון - יושב-ראש ועדת ביטון

פרופסור משה עמאר - חבר ועדת ביטון ומרצה באוניברסיטת בר אילן

פרופסור אייל ג'ינאו - ראש מכון יד בן צבי

שגיא - חניך "חינוך לפסגות"

וואסים - חניך "חינוך לפסגות"

טספהון אנדאו - חניך "חינוך לפסגות"

ניקולה חינאווי - חניך "חינוך לפסגות"

אדר גיציס - מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאל זליקוביץ - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יובל חלביה - מועצת התלמידים והנוער הארצית

רבקה וידר

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של ח"כ מכלוף מיקי זוהר (מס' 4934).

מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של ח"כ יגאל גואטה (מס' 4931).

מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של ח"כ יואל חסון (מס' 4873).

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך תרבות וספורט של הכנסת, 22 לנובמבר 2016, כ"א בחשון תשע"ז. הנושא על סדר היום הוא מסמוס מסקנות דו"ח ביטון כתוצאה מאי הכללת הנושא בתקציב משרד החינוך לשנים 2017-2018, של חבר הכנסת יואל חסון ושל חבר הכנסת יגאל גואטה ושל חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר.

נמצאים איתנו בינתיים חבר הכנסת יואל חסון, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת לשעבר דוקטור שמעון אוחיון וחבר כנסת מסעוד גנאים.

הוועדה קיימה מספר דיונים בסוגיית דו"ח ביטון תוך כדי ישיבתה ולאחר ישיבתה כפעמיים, אם אינני טועה, נשיאות הכנסת החליטה לקיים דיון ואנחנו מקיימים אותו ונשמע גם את נציגי משרד החינוך, את נציגי המל"ג שיצטרפו אלינו בהמשך. לפני שאתן את רשות הדיבור לחברי חבר הכנסת יואל חסון מציע הדיון כדרכנו בקודש בוועדות הכנסת, נמצאים איתנו תלמידים ממסגרות חינוך שונות שהמכנה המשותף שלהם שהם בעמותה לחינוך פסגות, השם כשלעצמו מדבר ואומר הכל וכולנו מייחלים שבאמת ילמדו לפסגות ואין לי ספק בכך, אותי מלווה ברמה האישית שגיא ואת חברת הכנסת קסניה סבטלובה, גבריאל פופוב, וניקולא חינאווי שמלווה את חבר הכנסת יואל חסון. יש עוד תלמידים איתנו כאן?

אני מלווה את יואל חסון.

תודה רבה אדוני, בוקר טוב. אני שמח על הדיון הזה שנולד מתוקף הצעה לסדר לדיון בקשר לדיון מהיר בנשיאות הכנסת ואני שמח שהנשיאות אישרה את זה. אני מברך את ארז ביטון שנמצא איתנו כאן, יושב ראש ה ועדה ומי שיחד עם חברי הוועדה עשה עבודה משמעותית וחשובה.

אני בפוליטיקה הרבה שנים, אני בכנסת משנת 2006 וכמו שאתם רואים אני בן עדות המזרח, קשה להסתיר את זה, אבל יחד עם זאת מעולם זה לא היה אדוני היושב ראש דגל שנופפתי בו, או איזושהי אג'נדה שחשבתי שצריך לצעוק אותה מבוקר עד לילה.

כמובן שאני חייב גם לומר שלא תמיד התחברתי לעניין הזה של השיח המזרחי כי הרבה פעמים מי שייצגו את אותו שיח היו אנשים שהפכו את זה לשיח של התלהמות, תחושת מסכנות, שנאה, נקם, התחשבנות, ופחות הסתכלו קדימה ויותר הסתכלו אחורה ואני פחות התחברתי לדברים האלה, אבל אז קרה דבר שמבחינתי היה דבר מחולל שינוי. הגיע דו"ח ארז ביטון, הגיעה החלטה לעסוק בנושא הזה. כששמעתי שהעבודה הזאת התחילה וששר החינוך החליט על זה, גם כשראיתי אחר כך את הדו"ח, באמת שמחתי כי חשבתי שזו הזדמנות אדירה לייצר ולהכניס תכנים, שבהם ניגע בהמשך, החשובים למדינת ישראל, לעם ישראל ולחברה הישראלית.

מבחינתי הדו"ח הזה פורץ דרך, הוא מתמודד עם הבעיות באומץ, הוא מנתח לעומק, הוא לא מציע התחשבנות היסטורית אלא באמת פתרונות מעשיים וצופי פני עתיד לתיקון העוול. הדו"ח הזה הוא דו"ח רציני, הוא מתפרש על מאות עמודים, הוא מוכיח לצערי, לאורך ולרוחב, שמבית הספר היסודי ועד האקדמיה לא ניתן מקום להיסטוריה ולמורשת המפוארת של יהדות ספרד והמזרח, לא בהיסטוריה ולא ספרות ולא באמנות.

יחד עם זאת חשוב להגיד, אני לא בהכרח מסכים לכל ההמלצות שעולות מהדו"ח. אבל הכיוון הוא נכון. כדי להביא לשינוי עמוק ומערכתי בכל מערכת החינוך כדי להטמיע תכנים בכל הרמות ולאורך זמן צריך להקצות לזה משאבים כח אדם ובעיקר לקבל החלטה שמתייחסים לזה ברצינות.

הייתה מסיבת עיתונאים באמת היסטורית, דרמטית יחד עם שר החינוך וארז ביטון, היו שם ברכות לבביות, היו שם באמת אמירות חשובות אבל בעיני, אדוני היושב ראש, לא פחות מבוקס בפרצוף היה כאשר גיליתי שב-56 עמודים של ספר התקציב של משרד החינוך לשנתיים הבאות לא מוקצה אפילו שקל אחד ליישום מסקנות דו"ח ארז ביטון. זאת, חברים, עובדה שאי אפשר להתכחש אליה. הרי יכל משרד החינוך להחליט, הרי זה תהליך ארוך, זה לא תהליך של השנתיים האלה, זה תהליך ארוך. אבל להקצות מיליונים בודדים, ספורים, עפר של כסף בתקציב משרד החינוך. אני לא אומר עדיין יישום מלא של הכל, המיליארד שקלים הגדולים לאורך השנים אלא התחלה של הקמת מינהלת, הקמה של קבוצות ייעוץ, מומחים, אין שקל אחד בתקציב משרד החינוך ליישום מסקנות דו"ח ארז ביטון.

ואני עושה את זה, אדוני, מתוך כוונה בונה כי אנחנו עכשיו עובדים על תקציב המדינה ואנחנו יכולים עדיין להחליט וגם משרד החינוך יכול להחליט, לא רק אנחנו הכנסת, גם משרד החינוך יכול להחליט עכשיו על שינויים בתקציב המדינה ולהכניס סכומים שיופנו לטובת יישום המסקנות והנעת התהליך הזה.

כידוע לך, אדוני, העליתי בפני הכנסת הצעת חוק המבקשת ליישם את מסקנות דו"ח ארז ביטון ולייצר למעשה את התשתית: הקמת מינהלת, גיוס עובדים, גיוס מומחים. ממש בנינו שם מתווה על פי רוח דו"ח ארז ביטון. לצערי הממשלה רק קיבלה החלטה לדחות את הדיון בהצעת החוק שלי, מעולם אף אחד, לא שר החינוך, לא סגנו, לא מישהו מטעמו פנו אלי ואמרו לי בוא ניכנס לאיזה שהוא לוח זמנים.

אדוני, כשדוחים בארבעה חודשים דיון בהצעת חוק הכוונה היא למסמס את זה, כשיסתיים המושב, ייגמר הסיפור.

לא הבנתי מאיפה באה המילה "מיסמוס".

לכן, למרות שהצעת החוק שלי נפלה אני לא מוותר בנושא ואנחנו עדיין יכולים באופן ענייני ואמיתי, ואני לא בא כאן מתוך מקום של ניגוח פוליטי, אני בא מתוך כאב אמיתי של נושא שבעיני לפחות, אני מאמין שאלה דברים שאני מביא אותם מבית אמא ומבית אבא, לא פחות. זו אחריות שלי וזו אחריות של כל אחד מאתנו, עד שסוף סוף מישהו הרים את הכפפה הזאת ונעשתה עבודה כל כך עמוקה וכל כך משמעותית, שהדבר הזה לא ימוסמס ולא ימות. לכן אני מבקש אדוני, לשמוע כאן את נציגי משרד החינוך, אני מצטער ששר החינוך לא נמצא כאן ואפילו לא סגנו, אבל אני מקווה שנשמע פה בשורות שאכן עד שהתקציב בקריאה ה שניה והשלישית יאושר, יוכנסו סעיפי תקצוב ליישום דו"ח ארז ביטון. תודה רבה.

תודה. אני חושב שהדברים ברורים, הוצגו על ידי חבר הכנסת המציע. נמצאים איתנו נציגי משרד החינוך גברת זהבה שמש, מנהלת אגף תכנון ופיתוח תכניות, אני מבין שיש לך מצגת. תציגי לנו מה נעשה, יכול להיות שלאחר שחבר הכנסת יואל חסון יראה את המצגת תנוח דעתו. אם לא, אנו נקיים דיון ונראה מה עוד צריך לעשות. נשמע את כל הדוברים סביב השולחן, נשמע גם את יושב ראש הוועדה שיתייחס אחר כך לדברים.

אני מפתחת תכניות חינוכיות ויוזמות. זה מה שאני עושה במשך שנים ואני עושה את זה בקשר הדוק עם השטח, קשר יום יומי של אלפי מורים שנמצאים בקשר ואנחנו בודקים את הדברים ומיישמים אותם.

אני רוצה לציין שתכנית כמו הנושא של העצמת יהדות ה מזרח וספרד לא הייתה. זה נושא מרגש כל כך, מרתק, נוגע במה שקורה אצלי ואצל כל אחד ואחד מאתנו ברמה של עולם הידע, ברמה הרגשית, תחבר אותנו כקבוצה, כעם, נושא חשוב מאין כמוהו שנכנס בדלת הראשית של המשרד ושינה סדרי עולם.

אני אתאר מה עשינו בחודשיים בסך הכל, כשמערכת החינוך פועלת ספטמבר אוקטובר, אנחנו במחצית נובמבר, היו לנו חגים ובכל זאת הספקנו לעשות כיון שאנחנו רואים את הנושא הזה כחשוב ביותר ובקדמת הבמה, שיתפנו את כל המינהלים, מינהל אחרי מינהל, ואני אפתח ואומר שהחלטנו להיכנס בדרך הראשית, לא דרך כניסה צדדית של גוף כזה או אחר אלא הדלת הראשית של משרד החינוך והדלת הראשית של משרד החינוך זה הדלת של תכניות הלימודים. מה שיקרה ויישאר בתכנית הלימודים יישאר לעולמי עד. שינוי תכנית הלימודים הוא שינוי מהותי ולכן פעם אחת חשבנו על כל תכנית לימודים, עברנו על תכניות הלימודים ואנחנו ממשיכים לעבור עליהן, מעדכנים כל אחת מהן ומשנים את מה שצריך ועוד מעט יושב-ראש המזכירות הפדגוגית ירחיב בנושא הזה.

פעם שניה בתכניות הלימודים, אמרנו שלא נקפא על השמרים, ניזום דברים, נייצר דברים ואני רוצה לבשר לכם כאן שבסוף החודש הקרוב יהיה מאגר של עשרות מנציחי מורשת יהדות מזרח וספרד שאנחנו מצלמים אותם, חבר הכנסת לשעבר רן כהן היה כאן רגע, צילמנו אותו לסיפור שלו כסעיד, כילד שעלה, נפגשנו עם נציג מיהדות מרוקו ויהדות קווקז ותימן ופרס ועוד ועוד ואנחנו עם עשרות כאלה נפגשים, מתעדים אותם, והופכים את זה לחומרי למידה שיישארו במערכת לעולמי עד ויהיו קשורים לתכנית הלימודים ומבחני הבגרות יתייחסו לתכנים האלה.

זו הדלת הראשית הראשונה. הדלת השניה זה אורח החיים הבית ספרי. מה קורה בחלק הכיפי יותר של בית הספר, מה קורה בטיולים שלנו, מה קורה בשעות החברה שלנו, מה קורה בתכניות, בטקסים וכדומה. וגם שם עשינו שינוי מהותי, עברנו שלב אחרי שלב, ופירקנו את זה ואמרנו מה יקרה בטיולים, מה יקרה בשעת החינוך, מה יקרה בתכניות הייחודיות שייכנסו למערכת ואני אמנה ואתאר בעוד רגע.

זו עבודה של חודשיים?

זו עבודה של חודשיים יומם וליל, עם כל האנשים במשרד, כל דלת פותחים וכל מחלקה מגייסים, כדי שזה יישאר לאורך זמן, כדי שזה לא יהיה פרויקט כזה או אחר שנכנס ויצא. הכשרה ופיתוח מקצועי, ידענו שגם אם יש תכנית לימודים וגם אם נעבוד על התכנית הפורמלית והלא פורמלית, החלק החווייתי יותר, זה לא מספיק, אנחנו חייבים לעבוד על שינוי תפיסות עולם אצל המורים, אצל היועצים החינוכיים, אצל המנהלים ואצל המפקחים אז גם בחלק הזה אייל רב, סמנכ"ל ואחראי על הנושא ה זה, יתאר את זה בפנינו עוד מעט.

בתוך שלושת הדלתות הראשיות האלה שתיארתי, הפעלנו ארבעה מנועים שאחד מהם הוא עדכון תכנית הלימודים, שזה אומר הוספת חומרים, הוספת תכניות, הוספת נושאים שקשורים ליהדות המזרח, דגשים על יהדות המזרח ולא הורדה של חומרים אחרים, . אני רוצה להדגיש, מבלי להוריד דברים אחרים. בהמשך, יושב ראש המזכירות הפדגוגית יראה לנו איך עושים זאת.

פיתוח חומרי הוראה למידה עכשוויים, כאן ועכשיו אנחנו צריכים לדבר על ילדים שלא חוו את הדבר הזה ולהביא ולהנגיש להם את זה בצורה שמתאימה להיום. זאת אומרת עם סרטונים, זאת אומרת עם משחקים זאת אומרת עם סביבה מתוקשרת.

הכול על פי הדו"ח, אתם קיבלתם את הדו"ח הזה? קיבלתם את מסקנות הדו"ח?

הייתי מרכזת הוועדה, ליוויתי את כל הוועדה הזאת, קראנו את הדו"ח, ישבנו בקבוצות, ניתחנו את הדברים האלה למדנו אותם, הכול על פי הדו"ח, אנחנו יוצאים מנקודת מוצא משם, ואנחנו עושים את העדכונים המתאימים. עכשיו אני ממשיכה לשינוי בבגרות, זה יוביל לשינוי בבגרות, ושמתי שם את הלב במרכז, אם רואים אותו, כי כל הסיפור הזה זה סיפור שנוגע לשינוי תפיסות עולם. היכולת שלנו לעבוד עם אנשים, יראו את העושר התרבותי, הספרותי שיש ליהדות המזרח, וירצו להביא את זה לקדמת הבמה, שלא ירגישו שאנחנו עושים כאן שום חלוקה חס וחלילה, שעכשיו, היה מי שאמר לנו "עכשיו נותנים רק לספרדים", לא. זה כולל את כל החלקים שבו וכל החלקים שבו זה השילוב בין הדברים.

אני אציג את עיקרי התכנית. עיקרי התכנית בנויים משלושה צירים עיקריים שדיברתי עליהם. בתכנית הלימודים יש את מה שבשפה המקצועית שלנו במשרד נקרא אשכולות, אבל זה לא משנה, זה אוסף של מקצועות. יש מקצועות רוח וחברה, שם יש לנו היסטוריה וספרות, יש אשכול מורשת ששם יש את הנושא של מורשת, תרבות יהודית ישראלית, תכנית לימודים חדשה שנכנסה ונצבעה כבר בצבע הזה, יש אשכול שפות ואשכול אמנויות. רצינו לעבוד לא רק ברמה של עולם הידע גם ברמה החווייתית, תיאטרון מחול מוזיקה זה גם כן.

חבר הכנסת יואל חסון, בכל הדברים האלה הגדרנו כלל. לא תיכנס תכנית חדשה למערכת בלי שהיא נגעה ביהדות ספרד ומזרח, זאת אומרת שהשפענו לאורך ימים בלי אגורה כאן כי כרגע יש קריטריון שיבחנו את תכנית הלמודים החדשה, שיבחנו ספר לימוד חדש, יבחנו את זה גם באור הזה. ואז שמנו יתד, דאגנו שזה יהיה ויישאר, אחר כך יש לנו את הציר של אורח החיים ויש לנו פה ציר של הכשרה ופיתוח מקצועי שפה התאמנו פעם אחת את המתווים החדשים, בדקנו אותם, כמו בתכנית הלימודים עדכנו אותם, פעם שניה, בתוך סגל במכללות שלא נחכה שעד שהם יגיעו להיות מורים ואז נעשה את השינוי, אלא נעשה את השינוי כבר במכללות. פיתוח מקצועי בתחום הדעת, בכל תחום דעת שנלמד, יש השתלמות, כבר קורית השתלמות בהיסטוריה, בתוך שיעורי היסטוריה, בתוך ההשתלמות בהיסטוריה יתנו דגש על זה, וקורסים ייעודיים, קורסים מיוחדים לצורך העניין הזה שעוד רגע נפרט אותם.

בואו נסתכל כולנו על הטור הימני, טור של תכניות הלימודים ונדגים כאן בתכניות הלימודים מספר מקצועות ונראה מה השינויים והעדכונים שעשינו שם כדי לחוות את זה יותר ברמה של פרטים ולא ברמה של הצהרות. יושב ראש המזכירות הפדגוגית מר מוישי ויינשטוק יציג את זה בפנינו.

שלום, אני יושב-ראש המזכירות הפדגוגית שזה בעברית אחראי על הלמידה ותוכני הלמידה במשרד והבגרויות, אני רוצה לומר שלא כל מטרה במשרד כולם מגויסים אליה כמו הסיפור הזה. אני יכול להגיד שאצלנו המפקחים עברו תהליך מאוד עמוק במשך השנה האחרונה של התגייסות, של קשר, של עבודה מאוד אינטנסיבית כמעט בכל תחומי הדעת. כל תחומי הדעת שזה אפשר, יש נגיעה בזה וכל המפקחים שלנו וכל המדריכים שלנו עברו כבר השתלמות כולל נסיעה לנתיבות ובחינת ראשית ההתיישבות שם, ביקור בבתי כנסת, סיור היסטורי שם ותהליך של השתלמות בנושא יהדות המזרח.

אני רוצה להדגים בכמה תחומי דעת למרות שיש רשימה ארוכה וכל תחומי הדעת יעלו לאתר, אנחנו עכשיו בונים, כמעט הכול כבר נעשה. יש עוד הרבה דברים שהם בתכנון, שהם בבנייה ואנחנו נפרסם אותם בחודשים הקרובים אבל אנחנו עובדים מאוד קשה וזה נמצא.

מבחינה תקציבית, המון השתלמויות יהיו בזה, אלפי שעות לימוד יהיו בסיפור הזה, כל תלמיד בארץ ייגע בזה ואני רוצה להדגים.

כשאתה מדבר על שעות לימוד זה אומר שאתה מפנה שעות לימוד אחרות. מה סידרתם מחדש, מה הורדתם, מה עשיתם?

דבר ראשון בדקנו איפה יש כפילויות במערכת. כלומר למשל אם בכיתה ז' לומדים משהו ובכיתה יא' לומדים אותו עוד פעם, אז אמרנו שנעמיק את זה בכיתה ז' או בכיתה יא' ונכניס נושא אחר. אם יש בחירה בספרות בין יצירות, אמרנו שאם צריך לקרוא, עוד רגע אני אראה ממש אחד לאחד, אבל השתדלנו מאוד מאוד וזה מוטיב מאוד משמעותי לנו להראות את הסיפור השלם אבל להבליט את נקודת העיוורון שהייתה הרבה שנים, שזה הנושא של יהדות המזרח ושל המורשת ושל הרבה דברים ולהעצים אותה ממש בתחומי הדעת שכל המורים יגעו בהם. אני אראה עכשיו דוגמאות.

אנחנו נכנסים לאשכול חברה ורוח.

עכשיו אנחנו באשכול חברה ורוח, גם באשכול שפות למשל ולימודי הערבית, קטעי הלימוד יהיו, למשל השנה יש קטע לימוד על יהדות דמשק ודברים כאלה, אבל אני אתחיל בהיסטוריה. דבר ראשון בחטיבות הביניים – נושא הפזורה היהודית אחרי גירוש ספרד, כל המעבר לצפון אפריקה קיבל דגש מאוד מעמיק, גם חומרי למידה נכתבו, גם הוראות למורים וגם איך ללמד את זה, נושא של קולוניאליזם ומודרניזם בארצות האסלאם, כל הסיפור של אליאנס, כל המעבר של צרפת לשם והיחסים בארצות צפון אפריקה וגם בארצות ערב יזכה מהשנה להעמקה הרבה יותר גדולה, עדיין לא ניבנו, אנחנו באמצע בניית יחידות לימוד מתוקשבות שזה אומר עם סרטונים, שתלמידים יוכלו ללמוד את נושא הישוב הישן בארץ ישראל ו את הסיפור של פעילות קי"ח, זה ייקח זמן, אני מתנצל, זה פשוט עניין של לעבוד על הדבר הזה. א נחנו רק חודשיים - - -

בסדר, לא ציפינו שבחודשיים, אבל לפחות הצהרת הכוונות, נדע לאן אתם הולכים.

אנחנו שם לגמרי. בחטיבה העליונה, הנושא של העקירה ההמונית והעלייה ההמונית מארצות ערב יהיה, אני אומר לכם, כבר מהבגרות השנה, יהיו שאלות על הנושא הזה, החל מהשנה יהיו שאלות בבגרות. עברנו על הדו"ח לעומק, על כל העמודים של הדו"ח ואחד הדברים החשובים שם וארז אמר לי את זה לא פעם, שזה יהיה בבגרות. מה שבבגרות, אחרי זה - - -

השאלה היא לא מה יישאלו בבגרות אלא מה ילמדו לקראת הבגרות.

אז יש את חומרי הלמידה, יש את השאלות והמורים מודעים לזה.

לומדים מה ששואלים?

לא תמיד. לא תמיד שואלים את מה שלומדים.

השפעת מלחמת העצמאות על מצבם של היהודים במזרח התיכון וצפון אפריקה, סיורים לאתרי מורשת, מורי ההיסטוריה עברו השתלמות על נושא יהודי קהילת לוב כבר בחנוכה וכבר יש את היום הזה, יש את האולם, יש את הכנס, כולם יודעים את זה, ציון היציאה והגירוש, תהיה השתלמות למורי היסטוריה. אנחנו עובדים גם על הלמידה, גם על השתלמויות המורים, עוד רגע אייל, סמנכ"ל עובדי הוראה ידבר על הכשרת המורים שזה גם דבר חשוב.

אני רוצה לדבר על ספרות כי זו נקודה חשובה. לוועדת המקצוע בספרות בעקבות המלצות ארז ביטון, צורפה אושרה אלפסי שהייתה חברת הוועדה, לקח זמן בגלל כל מיני אישורים פרוצדוראליים, זה אושר, היא צורפה ואנחנו עובדים עכשיו על צירוף אדם נוסף לדבר הזה.

אחת ההמלצות הייתה לצרף אנשים יוצאי עדות המזרח וספרד שבקיאים בתחום.

כל התלמידים במדינת ישראל מהשנה, סיפור חובה יהיה סיפור חלום בדמי כבוד, סיפור של מנגיסטו, לא זוכר את שם משפחתו, שהוא מיוצאי אתיופיה, סיפור מדהים על העלייה מאתיופיה. כל תלמיד במדינת ישראל מהשנה גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה - - -

לדייק לגבי ההליכה מאתיופיה, הם הלכו 14 קילומטר - - -

הסיפור הוא על הטיסה ועל ההתאקלמות. הוכנסה סוגה, גם בממלכתי דתי וגם בממלכתי של עלייה, משבר ואיחוי, כל התלמידים ילמדו את זה. כל התלמידים במדינת ישראל, החל מהשנה לא תהיה שנה מ-ז' עד יב', שהם לא ילמדו שתי יצירות של יוצרים מזרחיים כחלק מהבחירה. בגלל שיש בחירה אנחנו אומרים יש דברים שהם חובה, חובה לבחור את היוצרים הללו.

במוזיקה, אני טיפה מדלג, כבר הוכנסו הכלים נאי, סיטאר, קאנון, עוד, כחלק מכלים לבגרות שאפשר לנגן בהם בקונסרבטוריונים זו שנה ראשונה, זה פעם ראשונה שזה קורה וזה בעקבות הוועדה. הרחבת פעילות הפיוט בגני ילדים, אנחנו ב-350 גני ילדים נכנסים עם פעילות פיוט. הילדים לומדים פיוטים, שרים פיוטים ב-350 גנים, כבר מספטמבר.

מ-30 ל-60 בתי ספר, היו 30 בשנה שעברה בעקבות התחלת עבודת הוועדה, תכנית של פיוטים לכיתות ה'-ו', שתלמידים נפגשים עם פייטן, שרים עם פייטן, בתי הספר בוחרים בזה, עלינו ל-60 בתי ספר. שיר של יום שזה אמור להיות בכל בתי הספר בארץ, שבית הספר יתחיל את היום בשיר, כשהשירים הם גם של יוצרי כל העדות, ומה שאני מנסה להגיד זה שבחודשיים האלה של עבודה, מאות ישיבות, אלפי שעות עבודה, עשרות אלפי תלמידים שילמדו את זה, זה מה שעשינו בחודשיים האלה, שזה וודאי קשור גם לתקציבים שהוסטו וגם לשעות של כולנו וגם לשעות של מורים. כחלק מהסיפור הזה, על כל דבר כזה יש גם הכשרת מורים. אנחנו מכשירים את המורים לעשות את זה. צריך להגיד שיש לנו עוד הרבה עבודה.

אולי תחשוב על שירים בערבית.

נגיע לזה גם כן. עכשיו מסקנות ועדת ביטון בדיון.

אני פה לא מרגישה ניכור, זה יהדות המזרח.

אין ספק את דעתך נשמע, ואני חושב שגם חשוב. אבל זה בדיון אחר.

הסיפור של מוזיקה אתנית נכנס פה בדלת הראשית. בעצם אלה שלוש דוגמאות מתוך דוגמאות רבות, יש במחשבת ישראל, יש בתרבות יהודית ישראלית, יש כמעט בכל תחום דעת שזה אפשרי, לא במתמטיקה, לא בפיזיקה, לפחות לא בשלב זה. כמעט בכל תחום דעת שאנחנו יודעים לעשות את זה אנחנו עושים את זה, אני רוצה להגיד שהדבר הזה קרה בחודשיים, חודשיים וחצי של עבודה.

המעגל השני שלנו זה אורח החיים ואחר כך אייל. אורח החיים הבית ספרי זו תכנית הלימודים הלא פורמלית, כך אנחנו קוראים לה. בתוך הלא פורמלי יש גם ליבה ואנחנו עדכנו את הליבה. ליבת ה- - - עדכנו, עדכנו את ליבת שעת החברה וגם פיתחנו תכניות חדשות אז אושרה תפתח ותתאר לנו תכנית חדשה ראשונה.

שלום לכולם. התכנית שאנחנו פיתחנו ביחידה שלנו היא תכנית "אור ממזרח".

באיזה עמוד אתם? אתם קופצים.

קפצנו לרגע לתכנית חדשה, שני העמודים הבאים. עמוד 10. התכנית נותנת זרקור ושמה אור על נשים מזרחיות בארצות המזרח החל מדונה גרציה לפני 500 שנה ועד עדי קיסר היום מתוך מגמה להראות קודם כל את העושר התרבותי שהיה נסתר מן העין, הוא לא היה נסתר כי דונה גרציה למשל הייתה בתכנית הלימודים אבל אנחנו נותנים לה עוד במה ועוד מקום במה אפשר להדגיש את זה, אבל להראות את העושר התרבותי וההיסטורי על פני רצף היסטורי.

אנחנו באים ואומרים כאן שזה לא התחיל פה. נשים פורצות דרך ונשים מובילות ונשים שמחוללות שינוי בחברה שלהן, בתרבות שלהן, בארצות המזרח וספרד היו תמיד וקיבצנו אותן לתוך חוברת באמת מאוד יפה. היא כבר בנויה למערכי שיעור אבל ממנה נגזור עוד תתי מערכים לימים ממוקדים, ליום האישה הבינלאומי למשל, לתוך תכניות היסטוריות, לתוך תכניות מורשת. אני רוצה לתת חלק מהשמות כדי שתבינו שמדובר פה בעושר היסטורי ולא כנקודה חד פעמית.

דונה גרציה, אסנת ברזני, פרחה בת יוסף, פרחה ששון, אסתר אזהרי מויאל, חנה קלתי, חנה קלתי למשל שהקימה את בית האמהות בשכונת נווה צדק, לא הרבה מכירים את הסיפור המופלא הזה באמת בהיסטוריה הציונית של אישה שקמה ואומרת "רגע, יש בית אבות והוא רק לעשירים" אני מדברת 1930 ומשהו, "ואני אקים בית אמהות לנשים מבוגרות, עריריות, אלמנות, שאין מי שיטפל בהן, אנחנו נקים קואופרטיב ויחד נעשה בית אמהות ונפרנס אחת את השניה" זה סיפור מופלא שמראה קודם כל על יוזמה ועל מעוף אבל גם מראה איך אישה - - -

היא צפתה את פני העתיד, היא ידעה את תוחלת החיים שתהיה בשנים האלה כבר אז, כי הכל התהפך. ואני לא מצר על כך.

זה סיפור אחד. סוזן נתב, ז'קלין כהנו ברכה, ואנחנו ממשיכות הלאה עד חנה אזולאי הספרי, אווה אילוז, רונית אלקבץ, שכתבנו עליה בטרם היא נפטרה לצערנו אבל זכינו להנציח משהו ממורשתה. שולה קשת שהיא הבת של חנה קלתי, קלרה יונה ועדי קיסר. ועוד יהיה לזה המשך.

דברו על העיקרון, אני לא רוצה להכניס את המועצה הפדגוגית, אני רוצה לראות את המגמות של משרד החינוך. אבל תאיצו, תגבירו את הקצב, אני רוצה לתת רשות דיבור לעוד הרבה דוברים.

מגמה נוספת זו הכנסת תאריכים ללוח הגן של מערכת החינוך. למערכת החינוך יש לוח גן שבו יש תאריכים שקבועים מדי שנה, הכנסנו את שבוע העליות, שבוע העליות היה יכול להיות בכל פן שהוא, צבענו אותו בדגש על עולים חדשים, בראיונות של עולים, במפגשים עם עולים חדשים, יש לנו כאן סרטון שמראה עשייה בבתי הספר, עשייה יפהפייה שהייתה שם בעניין הזה, יצרנו שם חומרים למורים, עשרות בתי ספר השתתפו במהלך הזה ואפשרו לראות אותו.

עד שאת מעלה את זה יש לי שאלה. האם הדברים שאתם מעלים כאן נתונים לשיקול דעת מנהלי בתי הספר? הם יכולים להחליט שהם לא מכניסים את זה לתכנית הלימוד או שזה חלק מובנה?

כל הדברים שאני דיברתי עליהם מלבד הפיוט, שאת זה בתי הספר בוחרים, זה 300 בתי ספר, 60, אנחנו מעלים את זה לאט לאט, הכל חובה.

עוד שאלה עד שיעלה. בבקשה.

הדו"ח המאוד חשוב של ועדת ביטון מציג איזה שהוא רוחב של יריעה שאני לא מצליח לשמוע אותו אצלכם. אני רוצה להסביר למה אני מתכוון. חלק מהבעיה שאנחנו מתמודדים איתה נמצא בסוג של התנשאות לא רק על יהדות ה מזרח אלא על המזרח. החברות הערביות, המוסלמיות, נתפסות או נתפסו לאורך שנים כמשהו פחות מוצלח, פחות טוב, פחות מעניין, לא יודע מה - - -

תודה דב. חברי הכנסת בצדק מלינים על כך. תודה. אין שאלות עכשיו לאף אחד. יש רשות דיבור לחברי הכנסת שיקבלו אחרי הדוברים המקצועיים. בקצרה משפט אחרון ותעבירי לאייל. זה עונה לך על חלק מהשאלה.

אני עוברת ליום הגירוש. יום הגירוש, היה לנו כבר - - - אבל המערכת פחות התייחסה אליו. מה שעשינו עכשיו פתחנו לראשונה מאגר של מנציחי יהדות מורשת ספרד והמזרח, אנשים נרשמו אליו, יש לנו מאגר שלם שיעמוד לטובת בתי הספר. הרעיון הוא ש - - - מבתי הספר יזמין נציג עדות כזה, שיבוא לבית הספר ויספר לו פעם אחת בתוך המעגל הפנימי שלו, פעם שניה בדרך הרשימה הזאת ופעם שלישית עברנו בין הבתים של נציגי קהילות, צילמנו אותם והבאנו אותם, אנחנו נעלה את הכל לאתר שבתי הספר יוכלו להיפגש איתם, זה מרגש ברמות לשמוע את הסיפור שלהם.

תודה. בקצרה, אני רוצה לעבור למל"ג אחרי זה.

תודה. אני סמנכ"ל עובדי הוראה, אני אגיד שאנחנו נמצאים בדיוק לקראת פתיחה של מתווה ההכשרה מהמל"ג צירפו גם את סגנית יו"ר המל"ג, ואנחנו בתוך הוועדה הזאת נתייחס גם להיבטים האלה שהם בעצם נפתחים פעם בעשור בערך לגבי הכשרת המורים, כלומר מה נלמד בתחומי הדעת השונים בהכשרת המורים, מתווה מל"גי זה יש לו משמעות רחבה. אנחנו נמצאים לקראת פרסום של עידוד מחקרים וקורסים לסגלי ההוראה במוסדות האקדמיים. מוישי גם נגע בפיתוח המקצועי למורים. ברגע שמשנים להם את תכנית הלימודים גם הפיתוח המקצועי שלהם משתנה בילד אין, זה חלק מהשגרה וגם בסמסטר ב' אנחנו פותחים שני קורסים ייעודיים של מספרי סיפורים ושל כתיבת סיפורים שמיועדים למורים, סיפורם שהם כולם בתחומים של עלייה משבר ואיחוי, באמת לתת לזה איזה שהוא מקום.

מה מאגרי המידע שלכם להשתלמויות האלה?

אנחנו מההשתלמויות יכולים, בעצם המפמ"רים יכולים להביא כל מרצה שהם רוצים בארץ לתחום הזה.

מהגלוי והידוע. בסדר. מהשאלה שלך אני עובר לדוקטור רבקה ודמני שתתן לנו על הלא ידוע. כולנו ציפייה, ויש פרק שמדבר על כך בדו"ח ועדת ביטון, הסוגיה הזאת של עידוד המחקר בסיפור המלא, מה שנקרא.

התחלנו ביחידה שלנו של תכנון ואסטרטגיה למפות את המצב הקיים היום במוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו רוצים לדעת מה קיים.

אני יכול לעזור לך קצת. לא קיים. היה פעם ונגמר.

אז אנחנו עושים את זה.

לעזור לך בזמן החיפוש?

אני לא מחפשת. אני אומרת עכשיו שאנחנו החלטנו שראשית אנחנו רוצים לדעת מה קיים באמת. ובשביל לדעת לבנות ולפתח דברים, אנחנו חייבים לדעת היכן אנחנו עומדים. זה לא סותר את מה שאנחנו כבר עושים. אז קודם כל יש עניין של מיפוי מצב קיים.

כמה זמן ייקח המיפוי הזה?

זה בעשייה.

היא אומרת שזה לא מפריע לה ל עשות כבר עכשיו.

לא, היא אמרה שכן.

לא, היא אמרה שזה לא מפריע.

אנחנו אומרים שזה לא מפריע. במקביל למיפוי הזה שהוא מאוד משמעותי כדי ללמוד, להבין ויכול להיות לעדכן, לשנות, או להחליט שלא עושים, קודם כל אנחנו צריכים להבין מה יש, אנחנו לא יודעים.

איך אתם לא יודעים מה יש? אתם לא אמורים לפקח?

יש 63 מוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. מוסד הוא אוטונומי לנהל את חייו האקדמיים על פי חוק במדינת ישראל לכן אנחנו יודעים מה אנחנו מקבלים, תכניות לאישור, הערכה של איכות עוד תכניות אבל כדי לדעת אילו תכניות קיימות, יוזמות, קבוצות חקר וכולי, אלה דברים שהמוסד אמור לדווח לנו ואנחנו עסוקים בזה ואני חושבת שזה תנאי הכרחי כדי לבוא ולבנות בכלל תשתיות נוספות.

במקביל, מה שאנחנו עושים, יש לנו 63 מוסדות, ביניהם 22 מוסדות שהן המכללות האקדמיות לחינוך. במסגרת המכללות האלה יש מתווה להכשרת מורים במתווה הזה כרגע, שוב, על פי מצב קיים, יש קורס חובה כדי להיות מורה בישראל שנקרא "מורשת ישראל" אנחנו בשלב הראשון ביקשנו, אני לא רוצה להגיד הכרחנו, שחלק מאותו קורס יכיל נושאים שקשורים ליהדות ספרד ומזרח. אבל כמו ש אמר ידידי אייל רם, אנחנו פותחים עכשיו את המתווה כי עברו עשר שנים מאז שאנחנו החלטנו על המתווה ובתום עשר שנים יש שוב לבחון אותו מחדש ולעדכן אותו.

אני ראש הוועדה, אייל הוא אחד מהחברים של הוועדה, על המינוי של הוועדה הוחלט ממש ביום חמישי האחרון במליאת המועצה להשכלה גבוהה. בפתיחת המתווה אנחנו נבחן עוד אפשרויות כדי שנחיל את זה.

דו"ח ועדת ביטון הוא נייר עבודה מבחינתכם?

הוא חובה, הוא חלק מתהליך הכשרת המורה. אתה לא יכול לקבל תעודת הוראה אם אתה לא עובד על פי המתווה הזה.

לא, שאלתי אם דו"ח ועדת ביטון הוא נייר עבודה מבחינתך.

אני קראתי את הדו"ח בעיון רב, נפגשתי עם השר ויחד עם יושבת-ראש ות"ת, משום שזה חלק מתכנון ותקצוב, ואנחנו קיבלנו מספר החלטות ומה שאני אומרת עכשיו זה על פי הישיבה שקיימנו עם השר ב-20 ליולי, איך אנחנו מתקדמים הלאה. אסור לנו לשכוח ששנת הלימודים שלנו נפתחה רק בנובמבר ואנחנו בנובמבר.

לא קיבלתי תשובה חד משמעית לשאלה שלי. האם דו"ח ועדת ביטון הוא נייר עבודה מבחינת הוועדה שהוקמה או הדיון שהיה עם השר.

הדיון שהיה עם השר מתבסס על דו"ח ועדת ביטון ולכן הא בהא תליא. לכן מה שאני אומרת, אנחנו מעודדים מלגות לחקר הוראת תרבות היסטוריה ספרות מורשת יהדות ספרד ומזרח גם במסגרת לימודים של תואר שני לסטודנטים וגם עידוד מחקר לסגל בנושא.

יש לזה סעיפים תקציביים?

אנחנו מעודדים מלגות. נותנים מלגות. בנוסף לזה, אנחנו מאוד מעודדים את הלמידה הדיגיטלית עכשיו. במסגרת הלמידה הדיגיטלית יצאנו עם קולות קוראים לפיתוח קורסי MOOC, שזה Massive Open Online Courses, לרבי משתתפים בתחום התרבות. יש שם תחום תרבות ואנחנו מקווים לקבל גם בנושא של תרבות יהדות ספרד ומזרח ואנחנו מעודדים ואז אנחנו נפתח קורס בלמידה מרחוק שהקורס הזה בדרך כלל הוא לא רק בשפה העברית, הוא גם מתורגם, שנוכל להפיץ אותו גם לארצות העולם.

תודה. משפט סיכום.

אוקיי. אני אומרת "תפסת מרובה לא תפסת" יש פה התחלה של עבודה שהעבודה התשתיתית הרצינית זה קודם כל לדעת מה יש. הדבר השני זה לתכנן יעדים והתחלנו בתחום המחקר, בתחום מלגות, בתחום הכשרה להוראה כי ברגע שהמורים האלה יגיעו לבית הספר הם צריכים לקבל את ה - - -

תודה. לפני שאני עובר לחברי הכנסת, נמצאים איתנו קבוצה מכובדת של תלמידים בפרויקט של "חינוך לפסגות". להצדיע לכם מעכשיו לעתיד שלכם, אני רואה לאן אתם מגיעים. מלווה אותי יושב-ראש עמית, שגיא, שיש לו כמה מילים לומר לנו. ברשות חברי הכנסת, אם ירצו, אני מתקיל אחד או שניים מהתלמידים לומר בנוסף לשגיא, ונמשיך עם הדיון. בבקשה שגיא.

אני שגיא, אני חניך של עמותת "חינוך לפסגות" ואני פה היום למען זכויות הילד. היום אני מתלווה לחבר הכנסת יעקב מרגי, היום הזה חשוב למען הערכים ללמידה וכיבוד. אני חושב שיום כזה שתלמידים ובני נוער מלווים חברי כנסת ועומדים מקרוב על העבודה בכנסת היא חשובה לצורך חיזוק האמון של החברה בכנסת ובממשלה ובמערכות המדינה. אני קורא לחברי הכנסת לקיים דיון מכבד כי אנחנו לומדים מכם בבית. תודה.

יש עוד תלמיד או תלמידה? ניתן שוויון מגדרי, תלמידה רוצה לומר לנו משהו? אולי בהמשך. בבקשה.

אני חניך של "חינוך לפסגות".

מאיפה בארץ?

מיפו. הייתי רוצה שתפתחו דיון על טבעונות, זה משהו שחשוב מבחינתי. סביר להניח שלא כולם פה יסכימו איתי, אבל הייתי רוצה שתפתחו דיון על זה, מה אתם חושבים על זה, מאיזו בחינה זה ילך מבחינתכם. בגלל שהתעשיות בארץ לא כל כך בריאות, החיתוך, זה שהם הורגים, לא כשר לפי דעתי.

אני אומר לך. היו ויהיו דיונים, אתה בטח ער לדיון של משרד הבריאות סביב מזון בריא בבתי הספר, הוועדה קיימה כמה דיון סביב מזון בריא, זה עדיין לא טבעונות, אבל אתה יודע מה, אני אאתגר אותך, כנס לאינטרנט, שלח מייל מפורט לכל חברי הכנסת ונראה מי מחברי הכנסת מרים את הכפפה ומזמין אותך לדיון הזה. תודה רבה. אנחנו ניגשים לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. בקצרה בבקשה.

אני שמחה שאנחנו נפגשים ומתעדכנים בנוגע למה שמתרחש לגבי יישום של דו"ח ארז ביטון החשוב מאוד ואני מקווה שהוא גם יפתח צוהר לדיון יותר מעמיק על מה היא חברה ישראלית ואיזה חלקים יש בה, איך אנחנו לומדים לכבד כבר משלב מאוד מוקדם בחיים שלנו, במערכת החינוך, כיתה א' ואם אפשר יותר. כשבאתי לכנסת השדולה הראשונה שהקמתי היא השדולה למען שימור וטיפוח של תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב והאיסלם. אני באה מלימודים של המזרח התיכון, אם אתם שואלים מה הקשר, הקשר הוא מזרחני, וכן, אני ממזרח אירופה.

אני יכול לומר לכם שאני מתקן כשאומרים לי "מזרחי" אני אומר סליחה, מרוקו היא ממערב לארץ ישראל. אז כל אלה שקוראים לנו מזרחים שיתכבדו להסתכל קצת ימינה מאיפה הם באו. הם המזרחיים כנראה.

אין פה עניין של מזרחי או אשכנזי זה עניין כלל ישראלי, הילדים של כולנו הולכים לבתי ה ספר וחשוב לנו מה הם ילמדו או לא ילמדו שם. אני אישית כשסיימתי שני תארים במזרח התיכון נתגלה לעיני שלא למדתי כלום. קורס אחד באוניברסיטה העברית בירושלים - רבקה, זה בשבילך – אמנם זה היה בשנות התשעים, מאז הדברים קצת השתנו אבל לא הרבה, קורס אחד על יהדות ארצות ערב ואיסלם לא היה אז, בלימודים של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, לא בתואר ראשון ולא בתואר שני.

אני רק אסכם, דבר מאוד חשוב בעיני, שנשים אליו את הדעת, פונים אלי נציגי הארגונים הפדרציות היהודיות, נציגי המוזיאונים ואומרים "התלמידים לא מגיעים" למה הם לא מגיעים? יש מוזיאון ארצות בבל, יש מוזיאונים נפלאים ברחבי הארץ כולם, לבתי הספר אין כסף. אם זה בתי ספר בפריפריה לא מממנים להם את ההסעות, המוזיאונים כמובן מזמינים ללא כסף וללא תמורה. חשוב לתת על זה את הדעת שגם התלמידים מהפריפריה יוכלו להגיע גם לבית התפוצות, גם למוזיאון הנפלא של יהדות ארצות בבל ולכל האחרים, שתהיה הזדמנות שווה.

יושב-ראש ועדת ביטון, המשורר ארז ביטון בבקשה. אין לך הרבה זמן.

מפאת כבודם של התלמידים פה, אני מתחייב ומחייב את עצמי לדבר בעדינות, בזהירות, ברצון שלי להגיד ש"אשר יגורנו בא לנו". הגברת זהבה שמש הייתה חלק אינטגרלי מוועדת ביטון במשך חמישה חודשים והיא שותפה למסקנות הקובעות שיש הכרח להעמיד מיליארד ורבע שקלים כדי לממש את המסקנות האלה. ולא להסתמך על פקידים קיימים שמטבע הדברים הם היו אחראיים למצב הכושל הזה שגם זהבה שמש יודעת מה המצב הנורא שאנחנו גילינו בתוך תהליך הבדיקה שלנו.

האם זה אני עשיתי את הבדיקה? מאה אנשים עשו את הבדיקה. יש פה אנשים כמו הרב משה עמאר ושמעון אוחיון ואחרים מהמחקר. אגורה המשרד לא מקדיש לעניין המחקר שהיו עשרות מיליונים במשך עשרות בשנים. אנחנו ביקשנו שינוי בתוך ועדות מקצוע, שכולן היו על טהרת גוון אחד ואנחנו שומעים איך המילה "ממסמסים" היא נהדרת, למה? כי היא באה להגיד שחושבים לעשות, אבל זו מריחה. למסמס זה למרוח ולצערי כל מה שנוגע לגבי ההמלצות להקים מינהלת, כל הצדדים הארגוניים שהם הכרח כדי לממש את המלצות הוועדה, לא קיימים.

למה אנחנו קיימים? הגברת זהבה שמש הייתה אצלנו אחראית בתוך הוועדה על ההעשרה. אז מה היא מדברת? מה מוישי ויינשטוק מדבר? הם מדברים על העשרה לשכנע תלמידים ללכת למוזיאון, לשכנע תלמידים לנגן. אנחנו מדברים על חובה, ואני אומר לכם, חמישה חודשים מאז הגשתי. זה לא חודשיים, חמישה חודשים מאז שהגשתי את הדו"ח עד לרגע זה תלמיד עד כיתה יב', מסיים כיתה יב', הוא לא בהכרח, לא מתוך חובה, הוא נפגש עם יצירה מזרחית אחת. איך זה יכול להיות? ותלמיד יכול לסיים כיתה יב' בהיסטוריה ולא לדעת על דמות היסטורית אחת מארצות המזרח. אנחנו מדברים על להחזיר עטרה ליושנה כפי שהיה בתקופתה של השרה לבנת, כשמשרד החינוך היה בו מנגנון עם עשרות עובדים ייחודיים שטיפלו, רק הם טיפלו. אני אומר לכם, השר הזה ילך – הכל יקרוס. הוא כבר קרס. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת שולי מועלם.

תודה אדוני. צריך להגיד שולי מועלם לבית תורג'מן, זה המקום שבו אני יכולה בגאון כמנהגי מיום לידתי לשאת את השיוך המשפחתי הקהילתי היהודי שלי כבת לעולי מרוקו. אני חושבת שמערכת החינוך והשר נפתלי בנט מתקנים עוול היסטורי שקרה 68 שנים במדינת ישראל. אני חושבת שהבחירה של השר בנט להקים את ועדת ביטון, להעמיד בראשה את המשורר שכולנו הולכים לאורו וברוחו לומדים שוב ושוב, גם כשלא קיבלנו את זה במקומות הפורמליים, ידענו אנחנו להגיע אל הדברים שכתב המשורר ארז ביטון ולשמוע אותם.

אני רוצה להגיד פה במילה שהחוויה הכי מכוננת בהתבגרות שלי הייתה החלטה של אחיי הגדולים לקחת אותי לכנס היסוד של מפלגת תמ"י, ששם נפגשנו בפעם הראשונה עם המשורר ארז ביטון ועם השירה המופלאה של חברי "הברירה הטבעית", היית אז בת 14 ומאז ועד היום זה חרוט בתוכי.

אני מאמינה שהבחירה של השר בנט להקים את ועדת ביטון וללכת עם המסקנות שלה אל תוך העשייה המהותית בעיני במשרד החינוך, לא בשוליים אלא על העשייה הפדגוגית, היא הדבר החשוב ביותר שאני רואה שנעשה במשרד החינוך ולדעתי גם שם מונח עיקר הכסף של משרד החינוך.

אני לא מתיימרת להבין במערכת החינוך חלילה, יש ממומחים גדולים יותר שיושבים בחדר הזה, אבל למיטב הבנתי עיקר כספה של מערכת החינוך נמצא בעולם הפדגוגי שלה ושם אני שומעת שמשנים סילבוסים, מוסיפים, חוץ מהדברים שקרא להם המשורר ארז ביטון "דברים שהם בשוליים" והם סיורים, טיולים והכנסת פיוטים. בעיני, שינוי מהותי בסילבוס בתכנית הלימודים של ילדי מערכת החינוך במדינת ישראל, מהרגע שהם נכנסים לתוכה בגיל חינוך חובה ועד שהם מסיימים את כיתה יב' וחוזרים אליה אחר כך במערכת החינוך האקדמי, הוא מסקנות ועדת ביטון. אני מקווה שהשר יטמיע את זה באופן שגם אם הוא ילך הלאה בדרכו האישית ויבואו שר או שרה אחרים, התכנית הזאת של תיקון העוול המהותי והפריסה התרבותית העצומה וההבנה שה יא לא שייכת רק לילדים שנולדו למשפחות שהם מארצות המזרח אלא לכל ילד וילדה במדינת ישראל הוא בעיני השינוי המהותי שהוביל המשורר ארז ביטון ותוביל בעזרת השם מערכת החינוך לכל החברה הישראלית כולה.

תודה. שמעון אוחיון בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, שלשום קיימנו בהיכל התרבות בתל-אביב אירוע ארצי הנערך כבר 20 שנה, בהשתתפות 3,000 איש מברית יוצאי מרוקו, אבל העליתי אל הבמה אך ורק עשרה צעירים שסיימו או עומדים לסיים דוקטורט במורשת יהדות המזרח, בין אם זה היסטוריה או ספרות או תחומים אחרים, אבל צעירים שעומדים לסיים ויש כמוהם עוד רבים.

לחברים הללו אין עתיד, אין מקום במוסדות להשכלה גבוהה. לפני 12 שנים היה להם מקום. הם היו נחטפים, מאז לפני 12 שנה כשנסגרו המכונים בוטלו התקנים, בוטלו הקורסים האוניברסיטאיים, בוטלו הקורסים בהכשרת מורים, לא קיים שום דבר. אני מכבד את הדו"ח הזה, בשביל זה קמה ועדת ביטון. כל ועדה פנימית הייתה מציעה את ההצעות הללו. כל ועדה שהייתה סוקרת את המסגרת של תכנית ה לימודים. אנחנו מדברים כרגע על מהפיכה, על תיקון עוול.

אם לא נכשיר חוקרים מי יציג לנו? נלך לגזרי עיתונים ונאסוף משם שמות או שניגש למחקר מקיף ומבוסס על כל קהילה וקהילה ונושיב אנשים ויציגו לנו תכנית מובנית, מורכבת רצינית לעתיד עם ישראל? מה זה כאן בעניין הזה, ההמלצות של הוועדה מדובר בעקרן עם אותם 250 מיליון, למעלה מ-100 מיליון צריכים ללכת לתקנים, למחקר למוסדות להשכלה גבוהה, למכללות, להכין את הדברים הללו. אם לא נכין, לא יהיה. מה שקורה כרגע, ורמז לכך גם המשורר ארז ביטון, תסלחו לי, כדי לעמוד מול נתן זך או פרופסור מנחם פרי, האחד אומר תרבות ה מזרח היא תרבות המערות, פרופסור מנחם פרי אומר ללמד את שבזי - - -

גם פרופסורים אומרים שטויות.

אנחנו מדברים על אנשים בעמדות מפתח. אנשים שמכתיבים בדרך זאת או אחרת מה תהיינה השאלות בבחינות הבגרות אז אם פרופסור מנחם פרי אומר ללמד את שבזי, גדול משוררי יהדות תימן "זאת בדיחה", זאת לא רק אמירה, זאת השפעה עמוקה בתוך תכניות הלימודים, זה לא פשוט, לא מקרה שלפני כשנתיים על נתן זך יש ארבע שאלות בבחינת הבגרות, משום שהחבורה הזאת, החונטה הזאת, אם לא נעמיד מולה חוקרים שיכלו לעמוד באמת באומץ ובצורה מקצועית ויציגו לנו מחקר מקיף, אנחנו רק עוסקים בתיקונים.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה אדוני היושב-ראש. קודם כל תודה רבה על המילים שלך, אדוני היושב ראש, אבל צריך להבין שבמערכת החינוך כמו מישהי שהייתה במערכת הזאת קרוב לעשר שנים, זה תהליך ותהליך לוקח זמן להטמיע אותו ודווקא אני חושבת, לפחות ממה שראינו, ותאמין לי אנחנו יושבים פה כבר שנתיים בוועדה, לא ראינו כזאת עבודת מחקר ועומק.

גם שמעת אותי, הייתי לכל התהליך פה דיברתי, גם על מוזיאון יהדות לוב שקסניה לא דיברה עליו, אבל שגם הוא אנחנו רוצים שתלמידים יגיעו לשם וגם דיברתי הרבה על הנושא של ברגן בלזן וראיתי גם את הספר שנכנס על ג'אדו, אני חושבת שבאמת מי שבחן לעומק את הנושא וקרא וראה, אני באמת לא הצלחתי להבין למה מקיימים את הדיון הזה, וחבר הכנסת יואל חסון עושה את עבודתו, בודק את העניין, אני אישית גם בדקתי, ראיתי את הדברים, אני חושבת שיש כאן תהליך מצויין, אני חושבת שחמישה חודשים זה לא הרבה זמן ולמרות זאת גם בתקופה הזאת נראה שיש תהליך טוב מאוד בתוך בתי הספר. אני חושבת, קודם כל מה שקסניה אמרה זה מאוד נכון, שצריך להכניס גם את המוזיאון, אין הרבה מוזיאונים של יהדות המזרח במדינת ישראל אבל אלו שכן צריך לטפח אותם כי הם בקריסה ודבר נוסף, אני חייבת לומר משהו, תקציב משרד החינוך הוא השני בגודלו במדינת ישראל. אפשר בתוך התקציב הקיים להפעיל את התכנית ולהפעיל אותה למופת. ותאמין לי שאני וגם חבר הכנסת מרגי שלווינו אותך לכל אורך הדרך ונפגשנו בכמה וועדות, אנחנו נמשיך ללוות ולראות שמערכת החינוך מטמיעה את הדו"ח שלך ושזה לא יהיה מס שפתיים.

אני מאוניברסיטת בר אילן ומכללת אשקלון. בעניין בדיקת תכניות, מה שיש ניתן לבדוק את זה תוך דקה, אבל אין כלום. אם באוניברסיטת חיפה לכל הנושא של ההיסטוריה של יהדות המזרח, ספרד והמזרח, פחות מתקן אחד, אז מה יש? אין כלום.

בסדר. היא אמרה, היא תבדוק. אם אין כלום, היא תגיע למסקנה שאין כלום.

בדקנו.

אוקיי, אז תתנו לה את המסמך. אולי היא תסתמך על זה. תודה. חבר הכנסת דב חנין בקצרה.

תודה אדוני היושב ראש. אני שמעתי בהרבה כאב את דברי המשורר ארז ביטון כאן ואני חייב לומר לכם, עמיתיי, נדמה לי שהדיון הזה מתנהל בשתי קומות ואין תקשורת בין הקומות האלה. האתגר שוועדת ביטון הציגה הוא הרבה יותר גדול מאשר כמה מספרים ואיזה שהם תקנים, חצי תקן, או כל מיני שיפורים קטנים. יש לנו אתגר שהוא נוגע לזה שאנחנו בכלל כחברה הפנינו עורף למזרח, מתנשאים על המזרח, מתנכרים למזרח, המזרח נתפס כנחות, כלא מעניין, כלא רלבנטי. אנחנו כולנו מסתכלים מערבה ואת המבט הזה כחברה אנחנו צריכים לשנות וזה אתגר ענקי, זה לא משהו טכני.

זה אתגר רעיוני וזה מחייב שינוי בכל דפוסי החשיבה שלנו ואני חושב שזה אתגר חיוני לחברה הישראלית לא רק בגלל ההיסטוריה ולא רק בגלל הצדק ליהודי המזרח שזה מאוד חשוב, אלא כי אנחנו נמצאים במזרח, אנחנו חיים במזרח. אנחנו חברה שחיה פה במזרח התיכון וזה העתיד שלנו, כאן נישאר, ואת האזור הזה אנחנו צריכים, ואני אומר לכם מבחינתי אגב יש קשר בין הסוגיה הזאת לבין הצעת החוק שחבר הכנסת חזן העביר בכנסת למשל של לימודי ערבית.

שלי.

גם שלך.

זה הכל חלק מאותו עניין.

לא נעים לי להגיד לך אבל זה שלי.

להבין שאנחנו נמצאים באזור הזה, אזור שיש בו הרבה מה ללמוד, הרבה עושר, הרבה יכולת, להכיר את האזור הזה ולהתחבר אליו זהה אתגר הכי גדול שלנו כחברה.

חנין זועבי בבקשה.

תמיד אנחנו מרווחים כבני אדם כאשר אנחנו נותנים מקום להיסטוריה ולתרבות שלנו על חשבון האידיאולוגיה ואני מתחברת לנושא הזה בגלל התפיסה של דב, סבתא שלי מחלב, מסוריה, ובהתחלת התעניינותי בפוליטיקה, היינו מדברים על יהודים היא הייתה אומרת "אלה יהודים ערבים. אלה הערבים שבתוכנו, אלה חלק מהמארג הערבי החברתי התרבותי ההיסטורי של המזרח" ופה אני מתחברת עם דב, כי גם אני עצמי רואה אולי את התחלת שינוי התפיסה לתרבות שלי, למקום שלי, לזהות שלי, להיסטוריה שלי ושל המקום הזה. התחלת תיקון עיוות, לא רק עוול, תיקון עיוות הסטורה למולדת הזאת.

וואו, זו כותרת, היהודים שייכים למולדת.

פה החשיבות של העניין. זה שינוי בהשתלבות המדינה הזאת למקום של המזרח, למקום הערבי. אבל החשש שלי, ואני צריכה להגיד את החשש. אני חוששת שיתקנו את העוול הזה על ידי עוול אחר.

חס ושלום. אמרו פה, הצהרה חד משמעית שזה לא מוציא שום דבר.

שניה. לתת מקום והכרה להיסטוריה של היהודים הערבים, יהודי המזרח, על ידי ניתוקם מהמארג התרבותי ההיסטורי הערבי. כלומר כאילו לבודד אותם מההיסטוריה שלהם, להתייחס אליהם כאי בודד. לכן אי אפשר לתת הכרה ליהודים הערבים אלא על ידי ההכרה ביחס שלהם, בקשר שלהם עם ההיסטוריה הערבית ועם ה- - -

תודה. חבר הכנסת אורן חזן. משפט.

רק לחנין פה אני אגיד שלו הייתם מתנהגים כמו שהתנהגו הערבים בארצות המגרב, כנראה שכבר מזמן היה פה שלום. משפט אחד, דב, הזכרת את הצעת החוק שלי ללימוד השפה הערבית. כשאני הגשתי את הצעת החוק וגם הבאנו אותה לשלב שהיא הגיעה, אגב, אני מקווה שהיא בקרוב תבוא להכנה לקריאה ראשונה סוף סוף, אז הרבה תהו, שאלו אותי "למה אתה עושה את זה" אמרתי שזה לא חלילה ממקום של "הכר את האויב" או "דע את האזור" אני סיפרתי על סבא שלי זכרו לברכה שנפטר לפני שנה פחות מספר ימים, הוא עלה מטריפולי ובחודשים האחרונים לחייו הוא דיבר בערבית. מבחינתי, השפה הערבית זה לא רק בשבילנו היום אלא זה בשביל להכיר את המורשת ואת ההיסטוריה ואת הניבים. אני מקווה שנצליח להעביר את הדבר הזה, כי זה מקשר אותנו בקשר ישיר לתרבות שאנחנו הבאנו משם לכאן, ואולי את התרבות הזאת גם את תלמדי ואז תוכלי להיות - - -

תודה. חבר הכנסת יואל חסון משפט סיכום.

תודה. נער הייתי וטרם זקנתי, מעולם לא ראיתי נציגי משרד חינוך שמציגים תכניות כל כך מרשימות ואין בסופן דרישת תקציב. לא ראיתי את זה מעולם בכנסת, פעם ראשונה שמשרד החינוך מציג תכנית כל כך מפורטת ואומר "אנחנו לא צריכים אגורה, הכל בסדר, הכל מהתקציב הקיים, אתם לא צריכים להכניס שום דבר" חבר'ה, זו עבודה בעיניים, תסלחו לי, זו עבודה בעיניים ואמר פה ארז ביטון "עטרה ליושנה".

תודה יואל.

סליחה אדוני, זה דיון שצריך להיות מהותי ועמוק ואני מצפה ממך כמי שהכותרת שלו זה "עטרה ליושנה" והמפלגה שלו מקדשת החזרת עטרה ליושנה שייתן לדבר הזה יותר משעה ורבע. אני אומר לכולכם, אני ארדוף את הנושא הזה ולא אתן שאתם תמסמסו את הדבר הזה.

אל תרדוף אותו, תעקוב אחריו.

אני ארדוף את הנושא הזה. אני אדרוש ממך אדוני היושב ראש, זה הדגל של המפלגה שלך ואתה יושב פה כי זאת המורשת שלך, שאתה לא תוותר על זה ולא יהיה פה דיון של שעה ורבע.

תודה. לכן יושב ראש הוועדה קיים דיון שלישי בנושא, כשזו הפעם הראשונה שאתה נמצא בדיון בנושא דו"ח ועדת ארז. תודה.

ואז קורה שלא יודעים מה שהיה פה קודם ואז תוקפים יושב ראש הוועדה.

אל תגני עליו.

אני לא צריכה להגן עליו. אם אני משתתפת בכל הדיונים האלה ואתה לא, אז אין סיכוי שהייתי אומרת את הדבר הזה.

את יכולה להוציא תקציב אז תוציאי תקציב, יש לראש המפלגה שלך, תוציאי תקציב.

אבל אולי הוא רוצה להקצות ממה שיש לו?

הוא לא מקצה כלום.

יואל, אורן, אני קורא אתכם לסדר. זה דיון שלך, אתה לא רוצה לסכם אותו? אני יכול לנעול אותו בלי סיכום וחבל לך. אל תפריע לי. קודם כל הייתי מצפה ומכבד כפי שהמשורר ארז ביטון כיבד, שתכבדו את התלמידים שנמצאים כאן. היה דיון טוב ודיון מעמיק, וחבל שאתם מסכמים אותו בפופוליזם.

הוועדה מודה קודם כל לתלמידים שהצטרפו אלינו היום ולעמותה "חינוך לפסגות" אני חושב שחשוב מאוד להביא את התלמידים שהם הדור הבא שלנו לעבר הפסגה והפסגה מכילה הרבה דברים בכל התחומים של החברה הישראלית בשדרה של ההנהגה, שדרה של החינוך, של התעשייה, של הצבא, כל מה שקשור בפסגות לשאוף כל אחד בתחומו לשאיפותיו ואני חושב שזה מסייע.

הוועדה מודה לחברי הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת יגאל גואטה, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. הוועדה שמעה על המהלכים שנעשו מאז הגשת מסקנות ועדת ביטון כבר בשנת הלימודים הנוכחית ותוכניותיו של משרד החינוך לעתיד. הוועדה שמעה גם את דוקטור רבקה ודמני על פעולות ותכניות לעידוד המחקר של מורשת יהדות המזרח ותרומתה לישוב היהודי בארץ ולתקומתה של מדינת ישראל. הוועדה שמעה את דאגתו של המשורר ארז ביטון יושב-ראש הוועדה שאם לא יתוקצבו השינויים הנ"ל יביאו למצב שהפקידות המקצועית במשרד ובבוא שר חדש המגמות המבורכות הנ"ל ימוסמסו וייפסקו כליל.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להגיש לה דו"ח תקציב שמתקצב ומתכלל את כל הפעילויות הקשורות במסקנות דו"ח ביטון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.