הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 372

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ' בחשון התשע"ז (21 בנובמבר 2016), שעה 13:34

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פטור מבחינות), התשע"ו-2016, של חה"כ אלי אלאלוף

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אוסאמה סעדי

אייל שוורצברג - מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

טלי שטיין - עו"ד, ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

ורה אופיר - משרד העלייה והקליטה

מאיר בוחניק - סמנכ"ל פורום קהלת

מאיר לופטינסקי - רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית

ד"ר שמואל קלנג - מנהל המחלקה לפרמקולוגיה ורוקחות, שירותי בריאות כללית

גמליאל גוטשל - עמותת כנף

נירה למאעי רכלבסקי

אתי שבתאי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פטור מבחינות), התשע"ו-2016, של חה"כ אלי אלאלוף

צהרים טובים. היום ה-21 בנובמבר 2016, כ' בחשוון התשע"ז, השעה 13:34 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פטור מבחינות), התשע"ז-2016. דרשו לי לשים כמה דיוקים כי לצערי גופים שלא בא לי להגדיר אותם כי הייתי עושה זאת בצורה קשה, פרסמו שזאת הצעת חוק של מפלגה מסוימת, של אנשים מסוימים בעלי השפעה, ואלה הם בעיקר צרפתים וכולי.

אם כן, ראשית, זה חוק לקבלת רוקחים בחזרה הביתה. כל רוקח רשאי ליהנות מהחוק הזה בתנאים שייקבעו. נכון, מצד אחד זה מחזיר הביתה צעירים שלמדו בחוץ לארץ והתנסו בחוץ לארץ וחלקם הם עולים חדשים אבל ודאי שזה לא אחד נגד השני. יש לנו מספיק מחסור ברוקחים כדי להתגאות בזה.

שנית. זאת לא הצעת חוק של אף מפלגה . במקרה זה, אני בטעות עשיתי את זה. זאת הצעת חוק פרטית שלי ורק שלי. לא שאני אוהב לספר את זה אבל היות והיו פרסומים פוגעניים בנושא הזה של הטיפול ברוקחים, אני מביא את זה לתיקון. אין לי שום אגו בעניין הזה אבל אני מבקש שלא ישתמשו בזה, מה גם שזה נותן פרשנות לא מוצלחת. גם החוק שעשינו על רופאי השיניים, הוא לא חוק לעידוד עלייה. הוא מאפשר עלייה אבל זה לא חוק למען העלייה, בוודאי לא ספציפית לפזורה כזו או אחרת שלנו.

אני רוצה לתקן את זה כדי שתבינו שכאן יש הצעת חוק בגישה ממלכתית לאומית ולא משום רצון לעשות אותה מגזרית.

ברשותכם, יפתח הרוקח הראשי שלנו, אייל.

משרד הבריאות בחן את ההצעה של חבר הכנסת אלי אלאלוף. אגף הרוקחות סבור שההצעה היא הצעה מאוזנת. בשעות האחרונות נשלח נוסח סופי או מכתב נוסח סופי. אנחנו סבורים שאנשים שמבקשים לחזור לישראל כאשר הם שהו מספר שנים ויש להם ניסיון מוכח בעבודתם יוכלו להיכנס ולבצע מבחן בחקיקה רוקחית. החקיקה הרוקחית, כפי שאתם כולכם יודעים, עברה שינויים משמעותיים בשנה-שנתיים האחרונות באופן כזה שכל רוקח שפועל כאן היום חייב לדעת ולהבין אותה על מנת לתת שירות מיטבי ולשמור על בריאות הציבור.

אנחנו מניחים שמי שעבד שנתיים במקומות שונים בעולם, באוניברסיטאות שמוכרות בעולם, יש לו את הידע הנדרש. מעבר לזה, יש מסננת נוספת של עבודה בשנה בפיקוח לפי תנאים שקבע המנהל שתאפשר בסופו של יום לתת איזושהי חוות דעת על אותו אדם כאשר אם אותו אדם לא הצליח להשביע את רצון אותו מנטור שלו שחונך אותו במהלך אותה השנה, הוא כמובן יצטרך לעבור את הבחינה המקיפה יותר הנהוגה היום ותמשיך להיות נהוגה.

תודה. חברים רוצים להתייחס?

מה התנאים? צריך להיות לו רישיון מחוץ לארץ או שנגיד למד רוקחות בחוץ לארץ וקיבל רישיון? בישוב שלי יש רוקחים ורופאים.

שיבואו לעבוד.

הם עובדים. במקרה אח שלי הוא רוקח. הוא למד בירושלים ועובד במודיעין, כך שאין לי ניגוד עניינים. אני יכול להצהיר שאין לי ניגוד עניינים.

לי אין רוקח במשפחה.

אבל אתה משתמש בשירותי רוקחות.

נקריא את נוסח ההצעה.

הנוסח מונח בפניכם. זה לא הנוסח שפורסם לקריאה טרומית.

יש בו תיקונים לאור התיקונים שהתקבלו עוד הבוקר.

יש תיקון שכדאי לעשות לטובת הכלל ואני אסביר. קיימת ועדה מייעצת לכל נושא הרישוי שיושבת במשרד הבריאות ואייל שווצברג עומד בראשה אבל משום מה היא מוגדרת בתקנות ואלה תקנות שלא הובאו לאישור הוועדה כי הן הותקנו מכוח סעיף ישן שלא היה צריך את אישור הוועדה. אני סברתי שמקום של ועדה מייעצת כזאת הוא בפקודה עצמה שגם כך היא פקודה מפורטת ומופיעות בה ועדות אחרות. אותה ועדה מייעצת שהוקמה בתקנות ופועלת היום, פשוט תועבר כאן במסגרת התיקון הזה לפקודה.

אני אתחיל לקרוא את התנאים ואז נוכל לדון.

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פטור מבחינות), התשע"ו-2016

תיקון סעיף 3

בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981 (להלן – הפקודה) –

בסעיף 3, בסופו יבוא:

"(ג) (1) השר, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת שמונתה לפי סעיף 5א ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע - אני מורידה את המילה "בתקנות", זאת מילה לא נכונה כאן - תנאים למתן פטור מחובת בחינת רישוי כאמור בסעיף קטן (ב).

(2) פטור כאמור בפסקה (1) יינתן בין השאר – לא בין היתר - למבקש שהוא בעל רישיון או תעודה הנדרשים לעיסוק ברוקחות במדינת חוץ, שעסק כדין וברמה מקצועית הולמת ברוקחות במשך תקופה של שנתיים לפחות, בכפוף לעמידה בבחינה שעניינה דיני רוקחות כפי שיקבע המנהל ולאחר שעסק ברוקחות במשך שנה לפחות בפיקוחו של רוקח אחראי בעל ותק וניסיון של חמש שנים לפחות והוא המליץ עליו לקבלת רישיון והכול כפי שאישר המנהל.

(3) אין במתן פטור מבחינת רישוי כדי לגרוע מסמכותו של המנהל לפי סעיף 4.

סעיף 4 הוא סעיף כולל שמדבר על העובדה שהמנהל יכול בכל מקרה ומקרה פרטני שבו הוא ראה שאדם לא ראוי או לא מתאים להיות רוקח וצריך לעבור בחינות נוספות כלשהן, במקרים כאלה – אני אקריא את הסעיף: "לפני מתן רישיון רשאי המנהל לדרוש שהמבקש יעמוד בבחינה נוספת על כל בחינה שעמד בה לשם קבלת הדיפלומה ברוקחות ועל בחינת הרישוי לפי סעיף 3".

במקרים ספציפיים יש פרורוגטיבה כזאת למנהל ואני חושבת שהיא חשובה.

מנהל במשרד הבריאות.

זה הרוקח הראשי.

הוא צריך לעמוד בבחינה או לא צריך לעמוד בה?

המנכ"ל של משרד הבריאות נקרא המנהל. המנהל מאציל את סמכויותיו בין היתר לראש אגף הרוקחות או לכל עובד משרד הבריאות אחר שהוא ראה לנכון.

בכל זאת, אפילו שעשה חונכות במשך תקופה של לפחות שנתיים, הוא צריך לעמוד בבחינה?

לא. עקרונית, לא. הכלל הוא לא.

אבל כתוב בכפוף לעמידה בבחינה.

זאת בחינה בדיני רוקחות.

החוק. לא פרמקולוגיה אלא דיני רוקחות.

הבחינה בדיני רוקחות היא ספציפית למדינת ישראל. כרגע היא חלק מהבחינה הגדולה וחלק קטן. הרעיון הוא שיהיה במשרד הבריאות דיון על העניין הזה ותצא בחינה בדיני רוקחות שהיא רחבה יותר או כפי שיימצא לנכון לבחון את מי שלא למד בישראל. זאת בחינה שקשורה לאפליקציה של הידע על החוקים בישראל.

לא לידע המקצועי.

לא לידע המקצועי. רק לידע של איך מתנהלים הדברים במדינת ישראל מבחינה משפטית.

אחרי סעיף 5 יבוא:

"5א. ועדה מייעצת

(א) לעניין רישוי רוקחים ועוזרי רוקחים ימנה השר ועדה מייעצת של שלושה, ובהם רוקח עובד משרד הבריאות שיהיה יושב ראש הוועדה – כיום אייל משמש בתפקיד הזה - רוקח נציג הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של רוקחים ורוקח חבר הסגל האקדמי בבית הספר לרוקחות בישראל. כמו כן ימנה השר לכל חבר ממלא מקום.

(ב) המנהל רשאי להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.

(ג) הוועדה המייעצת תייעץ לשר או למנהל, בין השאר, בנושאים אלה:

הכרה בתארים שנתנו מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ.

פיקוח על רוקחים.

פטור מבחינות רישוי.

(ד) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה.

(ה) תקופת כהונתו של חבר ועדה מייעצת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ויכול שיתמנה לתקופת כהונה אחת נוספת. חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן בתפקידו עד למינוי חבר ועדה אחר במקומו".

את הסעיף הזה לקחתי בעיקרון מהתקנות. זה אותו סעיף שאיכשהו מצא את דרכו לתקנות. הוספתי לו את הנושא של פטור מבחינות רישוי. מכיוון שבחוק אנחנו נוהגים לפרט מעט יותר כאשר מקימים ועדה, יתכן, אני אשאיר את זה בצריך עיון לקריאה שנייה ושלישית או שהוועדה תיתן לי סמכות לעשות את זה, יש סעיפים קבועים שבדרך כלל משפיעים עת ממנים ועדות. יכול להיות שנמצא לנכון בניסוח להרחיב מעט כי אנחנו עכשיו עושים את זה בחקיקה ולא בתקנות.

אני בעד.

תודה, אבל אני לא יכול להצביע בשבילך. תבוא להצביע. זה חשוב לוועדה.

תקנות ראשונות

תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ג) לפקודה, כנוסחו בחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך שלושים ימים מיום פרסומו של חוק זה.

הוועדה נותנת לשר שלושים ימים להביא תקנות.

תודה. מאיר בוחניק מפורום קהלת, בבקשה.

הקראתם קודם את סעיף 4 שמדבר על מקרים מיוחדים אבל סעיף 4 לא אומר שום דבר על מקרים מיוחדים. הוא אומר שלמנהל תהיה סמכות לתת כל מבחן. השאלה היא אם אין חשש שהסעיף הזה יהפוך להיות מעין סעיף סל שאפשר ללכת דרכו ולתת כל מבחן אחר.

המנה מחויב. אנחנו רוצים להשאיר את הסמכות. אלה דברים שמתנהלים כבר עשרות שנים. אנחנו רוצים להשאיר את הסמכות בידי המנהל לבדוק מקרים פרטניים. הוא יהיה מחויב כמובן לכל העקרונות של המינהל הציבורי, לסבירות ולשוויון.

כן, אבל מה מונע היום, אחרי שנעביר את התיקון הזה, מהמנהל להחליט לגבי עולים חדשים מסוימים בתוך הקטגוריה הזאת.

הרי קבענו ולא רק קבענו אלא קבענו בפירוט יתר. אצל רופאי השיניים כתבנו שזה יהיה בתקנות. כאן אנחנו ממש קובעים הסדר ומתווים שיקול דעת מאוד ספציפי בחוק.

זה דבר שהוא מקובל. ממה אתה חושש? למה אתה חושש?

שהוא ייפול על מנהל שהוא לא סימפטי.

זה גם יכול להיות היום. זה יכול להיות בכל מצב. להפך, זה בא לחדד את הנושא הזה שככל שמישהו מבצע משהו, צריך שיהיה לו טיעון הרבה יותר טוב מאשר היום כאשר זה נעשה אולי כשזה לא כתוב.

זהו. אנחנו לא משנים את סעיף 4. זאת אומרת, אנחנו משאירים אותו כפי שהוא.

סעיף 4 הוא סעיף שחשוב לא רק לעולים חדשים. הוא סעיף שחשוב למנהל.

כדי לטפל במקרים פרטניים ומיוחדים.

כן.

למה זה לא מנוסח כך?

כמי שהיום יושב ומקבל החלטות מהסוג הזה, מגוון הדברים הוא רחב מאוד ויש מנעד מאוד מאוד רחב. בסופו של דבר אנחנו עוסקים כאן בבריאות הציבור. הכוונה שלנו היא לראות שהנורמה היא הנורמה והחריגים, היוצאים מהכלל, יילקחו אבל לשבת ולכתוב כל מקרה ומקרה, יצריך אותנו לחזור. אני חושב שזה סעיף שמנוסח בצורה.

אפשר להקריא שוב את סעיף 4?

"לפני מתן רישיון רשאי המנהל לדרוש שהמבקש יעמוד בבחינה נוספת על כל בחינה שעמד בה לשם קבלת דיפלומה ברוקחות ועל בחינת הרישוי לפי סעיף 3".

אין כאן שום אמירה לגבי מקרה פרטני. אם אתם כבר פותחים את הניסוח, אפשר לכתוב שמקרים פרטניים.

פרשנות תכליתית של זה. רוצים לתת כאן למנהל, ונותנים לו גם היום. גם היום אתה יכול להגיד שהוא משתמש בסמכותו לרעה ויכול לקחת אנשים ולהתנכל לאדם פרטי במקרה מסוים.

גם לא אומרים באיזה שלב זה בדיוק. באיזה שלב זה יחול.

אחרי שהוועדה נתנה את דעתה.

לפני מתן הרישיון. כאשר אדם בא לבקש רישיון, לכאורה עמד בכל תנאי החוק.

אני יכול לחשוב לפחות על שלוש דוגמאות בגינן מישהו יצטרך לעשות. האחת, מי שעבר את הבחינה של החקיקה, הלך ועשה שנה בפיקוח, המנטור שלו בסוף השנה הזאת אומר שיש כאן בעיה מאוד משמעותית, הבן אדם לא נתן לו תפוקות מקצועיות למרות שהוא אולי מבין בחקיקה והוא לא יודע רוקחות. אדם כזה, אני לא יכול לחתום על זה. אדם כזה יפנה בחזרה ויגיד מה פתאום אתם לא נותנים לי. אנחנו נגיד לו, אין בעיה, בוא נעשה לפי ההמלצה של המנטור שלו שאומר שהוא לא יודע, יש לנו כאן איזשהו סעיף ובוא תעשה את הבחינה. אבל בסופו של יום המטרה היא לאפשר לאנשים.

הוועדה לקחה על עצמה עבודה שיטתית עם כל המקצועות הרפואיים. התחלנו עם רופאי השיניים, עברנו לפרה-רפואי ועכשיו אנחנו נמצאים ברוקחות. יש לנו בליין גם משהו שקשור לרופאים. אנחנו נסיים את הסבב של המקצועות האלה עם הנושא של האחיות שהוא הרבה יותר מורכב. זאת אומרת, זאת ההחלטה של הוועדה, להתמודד עם זה. לכולנו יש את נושא העלייה אבל קודם כל זה חוק אזרחי מלא לכולם, לכל אזרחי מדינת ישראל או לכל מי שיהיה אזרח מדינת ישראל.

לכן אתם תמצאו את אותם סעיפים בכל אחד מהחוקים. הקלנו על המערכת. תבינו, מחמש שנים לרדת לשנתיים, אני רוצה להודות לכל מי שפעל, במיוחד לאייל, ראש מערך הרוקחות. אני חושב שיש כאן ניסיון לעשות מערכת אחידה בהתחשב בכל אחד מהמקצועות. להשאיר את זה כסמכות למנהל, אני חושב שזה לגיטימי. יכול להיות שאחרי תקופת ההתמחות, תקופת המנטור שמלווה, יש דברים שיתגלו ואז מה עושים? סתם אומרים לו ללכת הביתה? נותנים לו הזדמנות לעשות בחינה באחד המקצועות. אני לא רואה בזה שום חסום ושום מקיאבליות מתוכננת שיכולה לסבך מישהו. להפך. היא כדי לשמור על רמת המערכת, על רמת הרוקחים וכולי. אני לא רואה בזה התעקשות.

אם יורשה לי, אני לא מתווכח עם אנשי המקצוע ואנשי המקצוע יודעים יותר טוב מכולם האם יש מקרים מיוחדים ופרטניים. הוויכוח שלי הוא רק עם שלו הסעיף שלא מדבר על מקרים פרטניים ואפילו לא דורש חובת נימוק כלשהי מצד המנהל למה הוא מוסיף בחינה מסוימת. אפשר להוסיף שהמנהל יצטרך לנמק מדוע הוא דורש בחינה נוספת.

אני חייבת לומר שאני סקרנית. מאחר וסעיף 4 הוא לא הנושא כאן אלא הוא סעיף שקיים לדעתי בחוק כבר שנים.

שנים. בכל מקרה הוא לא ברור.

מה עומד מאחורי החשש? האם יש מקרים כאלה?

אם יש מקרים כאלה, למה אתם לא מציפים את זה למעלה?

אני מציף את זה עכשיו למעלה. אם מתקנים את התקנות ומשאירים סעיף שבעצם יכול לאפשר בעתיד, סעיף סל שאומר, נניח יהיה מנהל שאמר ששמנו לב שכל העולים מארצות הברית - - -

אתה במגרש של העולים וחבר הכנסת אלי אלאלוף אמר שזה לא חוק עולים. זה חוק לאזרחים שמבקשים לחזור ולעבוד כרוקחים בישראל.

נכון. אלא מה, כל מה שאני דורש זה שהמנהל יצטרך להסביר למה הוא דורש מאדם או מקבוצה מסוימת.

כאשר מנהל מקבל החלטה, ותהא אשר תהא, ויש לי כאן גופים שהם מפוקחים, המנהל מפרט את החלטתו. היא לא יוצאת ככה סתם והיא נעשית בדרך כלל באיזשהו סוג מסוים של שקיפות. מעבר לזה, אנחנו הולכים כאן גם לרפורמה שהיא מאוד מאוד משמעותית. ירדו כאן מחמש שנים לשנתיים. אנחנו צריכים להבטיח בסופו של דבר איזשהו תהליך מסוים ולכן אנחנו מכניסים כאן גם סעיפים - או לא מכניסים אלא משאירים סעיפים – שיאפשרו לנו איזשהו מרווח תמרון. הוועדה, כנסת ישראל וגם משרד הבריאות שומעים את הציבור כל הזמן. אנחנו נמצאים בתהליך של שינויים. גם כאן אפשר יהיה לחזור. קודם נראה שזה יעבוד ואחר כך נראה.

אני רוצה להתקדם. אני לא רואה מקום לשנות את הסעיף הזה כולל הפירוט הנדרש שנראה לי מיותר, מה גם שההחלטה תהיה פה אחד.

אני ממשרד הקליטה. אני לא מתערבת, באמת ההצעה מבורכת גם לעולים חדשים וגם לתושבים חוזרים. אני אחראית על נושא הרישוי במשרד הקליטה.

אני מבקשת שהדברים יהיו יותר ברורים. גם מה שקשור לדיני רוקחות, גם המבחן, גם למבחן עצמו וגם כל התהליך – אני רוצה שאחר כך לא יהיו כל מיני דברים. משרד הקליטה עוזר לעולים ולתושבים חוזרים להתכונן לבחינות האלו ואנחנו יודעים הכן הקושי, היכן הם נכשלים, מה הקשיים שלהם.

כאן בעיקרון אין להם מבחן. לא תידרשו לכך. אולי תכינו אותם לחלק של החוק.

נכון. אין ספק שזה מקל. אבל האם מבחן בדיני רוקחות יהיה בשני שמועדים כמו שקיים לגבי מבחן רישוי?

זה בתקנות. זה לא המקום.

את לא מבינה שהמשפטנים לא רוצים לעזור לחקיקה? תהיה להם עוד עבודה.

בניגוד לרופאי השיניים שם נתנו הסמכה כללית לשר והשארנו את הכול לתקנות שאושרו כאן, כאן אנחנו באמת מתווים את שיקול הדעת של השר בצורה מאוד מפורטת. כשיבואו התקנות, יהיה מקום בהחלט להערות מהסוג הזה אבל בוודאי לא בחקיקה. כבר פירטנו מספיק.

הרוקח הראשי של הכללית. הערה שמתייחסת לעניין הוועדה. כתוב כאן שהוועדה עוסקת בעניין רישוי רוקחים ועוזרי רוקחים. עוזרי רוקחים הוא מקצוע שבוטל בישראל ומשרד הבריאות תמיד היה נגד הנושא של עוזרי רוקחים כי מדובר במקצוע שבעצם כבר לא קיים בהיסטוריה של העולם הזה.

זה עדיין מופיע בפקודה.

אבל משרד הבריאות הקים ועדה מכובדת שביטלה את המקצוע הזה בישראל. אני אומר את זה כהערה ראשונה.

אם אתה רוצה אני אתייחס עכשיו, אני אתייחס. אם לא, אני אתייחס אחר כך.

על זה יחליט היושב ראש ולא אני.

הבהרה. הוועדה עוסקת בפיקוח על רוקחים. מה הכוונה בפיקוח? רוקח, אחרי שיצא לשטח כבסר ועבר את הכול, היא מפקחת עליו אחרי שהוא כבר עובד במשך תקופה מסוימת?

זאת ועדה שכבר קיימת. אני שאלתי את הוועדה הזאת מהתקנות. משום מה היא הייתה תקועה בתוך התקנות ולא יכולנו להפנות אליה. שאלתי מוסד שכבר קיים לתוך הפקודה עצמה. אני הנחתי שזאת ועדה שקיימת.

זו ועדה שקיימת. הנושא של פיקוח הוא באמת פחות מהותי כי בדרך כלל היא לא מתעסקת בזה אבל יכולים להיות מקרים שיביאו אותם בפני הוועדה, הם יעלו כלפי מעלה, כדי לשנות גם אחר כך סדרים לצורך העניין בכל מה שקשור בבחינה עצמה. יש כל מיני דברים שיכולים לעלות מהשטח. לכן המילה פיקוח.

לגבי החלק של עוזרי הרוקחים, אני מצטרף לדברים. משרד הבריאות לא חושב כרגע שצריך להחזיר את עוזרי הרוקחים להכשרה, אבל המקצוע הזה קיים.

במזרח אירופה המקצוע עוד קיים וחלקם עלו לארץ. במקרה ראיתי גברת בבית מרקחת כלשהו והיה כתוב שהיא עוזרת רוקח. שאלתי אותה מה זה המקצוע הזה והיא הסבירה לי ואמרה שהיא לא פחות טובה מכולם וכולי. היא נתנה לי הרצאה נהדרת ואני אפילו מאמין לה. אני לא יודע, תשאיר את זה. למה למחוק את זה?

לא רק זה אלא גם בפקודה שתוקנה ב-2016 - - -

כל האנשים האלה עובדים בפרקטיקה ואנחנו חייבים להשאיר אותם.

המקצוע קיים. הם עומדים באותם תנאים נכון להיום וגם עושים את הבחינות של עוזרי רוקחים.

נשאיר את זה כאן.

היום זה טפטוף.

אני מהסוכנות היהודית. הועלתה ההערה שרציתי להעיר לגבי דיני רוקחות. זה מומלץ מאוד ורצוי שברגע שתהיה החלטה לחקיקה, היא תהיה מגובה וגם מלווה יחד עם הפרטים מה נדרש עולה לעשות כדי לעבור את המבחן של דיני רוקחות. זה יבוא ביחד. לא יכולה להיות חבילה נפרדת אלא חבילה אחת.

מה החבילה שצריכה להיות?

ברגע שתהיה החלטה.

יש חוק. החוק תוקן.

נכון. תקנות. אז אנחנו נתחיל עוד פעם בדיונים נוספים כדי להסביר לעולים מה זה דיני רוקחות. זו משימה מיותרת.

אנחנו פועלים בסדר הנכון. אנחנו היום רוצים להכווין את השר למה שחברי הכנסת מבקשים לקבוע. אנחנו מכווינים את השר והוא הולך ועושה שיעורי בית ומביא את התקנות עם כל הפירוט של איך הדברים אמורים לעבוד. לכן זה מגיע בחזרה לוועדה כדי שנראה שבאמת הכוונה של חברי הכנסת הובנה נכון וכל המטרה של החקיקה הזאת באמת מושגת בתקנות. אבל אנחנו לא נפתח את הנושא הזה עכשיו כי זה משהו שפשוט יחזור בתקנות.

אנחנו מברכים.

העיקרון של דיני רוקחות, יש לו הרבה הגיון.

מה לא בסדר? איפה הבעיה?

לא, אני לא אמרתי שזה לא בסדר.

זה עניין טכני.

אתה צריך לפרסם אותו.

אם השאלה היא מה הם דיני רוקחות, אם היו רוצים פרמקולוגיה, היו אומרים פרמקולוגיה. דיני רוקחות הם לא פרמקולוגיה. כל מי שעוסק בחקיקה, וכל עורכי הדין כאן יודעים בדיוק מה הם דיני רוקחות.

בתקנות שעוסקות בבחינת הרישוי יש את המלים דיני רוקחות. זה מופיע שם. לא לקחנו את זה מהאוויר. זה מופיע בתקנות היום. יש סקציה כזאת בבחינה.

זה חלק של הבחינה עצמה.

אני מציע שהכתיבה הטכנית לטובת העולים החדשים במיוחד, זה תפקיד משרד הקליטה. זה נובע מהחוק שאושר.

גם של הסוכנות היהודית כדי שעולה, לפני שהוא עולה, יקבל את זה.

אני פנסיונר של הסוכנות היהודית אבל אני לא יכול לתת הוראות לסוכנות. אני כוועדה יכול לבקש ממשרד ממשלתי לקחת את האחריות הזאת.

עוד הערות?

אני מעמותת כנף. אני מלווה הרבה רוקחים בתהליך הכרת התארים שלהם. אני הייתי בקשר גם עם אייל ודוקטור שנון בתהליכים האלו. יש לא חשש אבל שאלה לגבי תקופת הניסיון של שנתיים או חמש שנים והיא ממתי נחשבות השנים האלו. נכון להיום השנים שמשרד הבריאות לוקח בחשבון, זה משנת הלימודים החמישית, לגבי מה שקורה בצרפת. רציתי לדעת אם יכול להיות שזה משתנה עם החוק החדש.

אישור לרישיון. יש עיסוק במקצוע. מי שיש לו רישיון, שנתיים אחרי.

מי שיש לו רישיון, לא חשוב כמה למד, אם הוא בא ממדינה נורמלית ולמד ויש לו רישיון של רוקח, אחרי שנתיים של ניסיון בחוץ לארץ, יוכל להתקבל כאן. זה נראה לי סצנריו מאוד פשוט.

החוק גם ברור. עסק כדין וברמה מקצועית הולמת ברוקחות. לעסוק, הכוונה עיסוק.

כלומר, עבד במקצוע.

סיים את הלימודים ולא עבד. סיים את הלימודים, עבד שנתיים במקצוע.

יש שני תנאים – תאריך הרישוי ושנתיים מוכחות בעבודה מעשית.

יכול להיות שבמקום "עסק" כי זה מבלבל, לומר בעל רישיון ברוקחות.

בבקשה. לפעמים עושים דברים טובים בכנסת.

ברשותכם, נעבור הצבעה.

מי בעד אישור הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פטור מבחינות), התשע"ו-2016? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פטור מבחינות), התשע"ו-2016, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד. יש תמיכה נפשית וחברית של חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

החוק עבר בקריאה ראשונה ועכשיו יעלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית. יהיה לי הכבוד להציג אותו במליאה, אני מקווה כבר בשבוע הבא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:52.