הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 14

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ז (29 בנובמבר 2016), שעה 12:30

עדיפות לאומית בתחום התעסוקה - קביעת עדיפות לאזורי פריפריה מוכי אבטלה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יוסי יונה – מ"מ היו"ר

אכרם חסון

יעל כהן-פארן

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

אורי שיינין - רפרנט מסחר ותעשיה, אגף תקציבים, משרד האוצר

תמי נאסה - מנהלת תחום בקרה, משרד הפנים

תמי נאסה - המרכז לשלטון מקומי, משרד הפנים

עו"ד ג'נט זהר שלום - נציבה אזורית- שוויון הזדמנויות, משרד התמ"ת

חנה אלחדד - מתמחה- שוויון הזדמנויות, משרד התמ"ת

עמנואל וייל - הלשכה המשפטית, שרות התעסוקה, משרד התמ"ת

איתמר מילרד - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עלאא עאלם - ראש תחום מגזר ערבי, התאחדות התעשיינים

אלי ברדה - ראש עיריית מגדל העמק

סיון יחיאלי - ראש המועצה המקומית כפר ורדים, יו"ר פורום "קו עימות"

לילי קידר - מנהלת אגף קידום תעסוקה, תעשייה ומסחר, עירית אשקלון

יגאל בוזגלו - סגן ראש העיר קריית שמונה

אופיר יחזקאלי - מנהל מרכז צעירים, עירית קריית שמונה

טובה מעוז - מועצת העיר מעלות תרשיחא

רמי וינברג - יו"ר "הבית היהודי" מעלות תרשיחא

מייק מסטאי - תא"ל במיל', יו"ר "הגיע זמן גליל"

רותם זיו - חבר דירקטוריון "הגיע זמן גליל"

עו"ד ימית מלול ינאי - חוקרת גליל

עדי גולדשטיין - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

ליאור איטח - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

אסף אלמקייס - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

נופר ג'ורג' - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

עומר חבר - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

זהר אסתרן - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

נירי בן אריה - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

מיטל רחימוב - קהילות הסטודנטים, "תוצרת הארץ"

תאיר בן משה - "תוצרת הארץ"

עמי דהן - מושב "אביבים"

מלכה בלושטיין - תושבת הגליל העליון

אסף כהן - סמנכ"ל תנועת "אור"

יעל סילבר - "אקדמיה בכיכר – שינוי כיוון"

ענת קולומבוס - רכזת "אקדמיה בכיכר – שינוי כיוון"

טל שביט - "אקדמיה בכיכר – שינוי כיוון"

אילת שביט - "אקדמיה בכיכר – שינוי כיוון", מכללת תל-חי

עוז אלהרר - ראש מדור רווחה, אגודת הסטודנטים, מכללת תל-חי

יניב עלי - מכללת תל-חי

אלון הררי - מכללת תל-חי

אורי צרפתי - מכללת תל-חי

יניב כרמי - מכללת תל-חי

הודיה חיימי - מכללת תל-חי

איתמר בנוביץ - מכללת תל-חי

אביב יוספוב - מכללת תל-חי

הודיה אלמקייס - מכללת אוהלו

דורון אסרף - מכללת אוהלו

פז ברזני - מכללת אוהלו

אליהו מלול - מכללת אוהלו

בר סקסון - מכללת אוהלו

טוהר לחמני - מכללת אוהלו

יקי מואב - המשמר החברתי, הכנסת

דנה חוגר - המשמר החברתי, הכנסת

עמי צדיק - מוזמן/ת

אריאלה אהרון

ר.ל., חבר המתרגמים

עדיפות לאומית בתחום התעסוקה - קביעת עדיפות לאזורי פריפריה מוכי אבטלה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שהיום ידון בוועדה הוא תכנית לאומית בתחום התעסוקה – מתן עדיפות לאזורי פריפריה מוכי אבטלה. כמובן שאנחנו מציינים את יום הגליל בכנסת. מהותה של הוועדה הזו ידועה לכולם. זו ועדה שהגיעה כדי לטפל בחוסר השוויון הקיים היום במדינת ישראל בין אזרחי הפריפריה לתושבי המרכז. אמרנו שנעסוק בזה בכנסת אז כמובן שכשיש את יום הגליל אז הוועדה, מה שנקרא, מרגישה בבית וכאן, מי שנמצא בטח גם מרגיש בבית. הדיונים שנעשו עד עכשיו במסגרת הוועדה היו דיונים מאד מאוד מאוד מאוד מעניינים, בחלקם הצלחנו אפילו להביא כמה הישגים ואנחנו עוד נביא הישגים. אנחנו רוצים דבר אחד, שמי שרוצה להתעורר בפריפריה במדינת ישראל, אם זה בגליל או אם זה בנגב, ימצא שם את כל הכלים הנדרשים כדי שהוא יוכל באמת להקים בית במדינה הזו באופן שווה, הוגן וחיובי.

לכן אני באמת באמת שמח על האורחים הרבים שהגיעו ובפרט האורחים שיושבים כאן לצדי, ראש העיר מגדל העמק אלי ברדה והוא משמש גם כיושב ראש הרשות לפיתוח הגליל, סגן ראש העיר של קריית שמונה יגאל בוזגלו, שגם הוא נוכח כאן היום ביחד עם כל האורחים ואני מצטער אם לא נקבתי בשם של מישהו, כי לא זיהיתי או לא ראיתי אבל אורחים מאד מאוד מאוד יקרים ואני מודה לכולם שהגעתם.

היום, כפי שציינו, ירצו אולי האורחים וחברי הכנסת לומר מספר דברים על יום הגליל. הנה, מגיעה גם חברת הכנסת יעל פארן. אני אשמח שגם האורחים שהגיעו לכאן מרחוק יאמרו כמה דברים על היום המיוחד הזה וגם חבר הכנסת יוסי יונה. ראש העיר, אדוני, יאמר כמה דברים.

שלום לכולם, תודה אדוני היושב ראש. אני שמח שאתה עומד בראש הוועדה הזו. אני בעצם רוצה לומר בשלושה משפטים טלגרפית. אחד, יום הגליל צריך להיות מעין יום שיא של עשייה יומיומית למען הגליל ולא יום גליל בכנסת שהוא יהיה יום רטורי, חסר תוכן וחסר מעש. לכן אנחנו צריכים להתמקד בעשייה. מה צריך לעשות למען הגליל. אני חושב שהתכנית האסטרטגית של הגליל מקפלת בתוכה את כל הצרכים של הגליל ואת התיקונים המתבקשים בסדרי העדיפויות או בהעדפה מתקנת, כדי להעצים ולממש את הפוטנציאל הגדול הגלום בגליל. היום יש לנו אזור עם פוטנציאל משמעותי שהוא לא מנוצל. לא מנוצל כי לא מממשים את הפוטנציאל שלו. לכן אני פה קורא לכולם לעבור משלב הדיבורים לשלב המעשים, למען חבל הארץ הזה. כמו שפרגנו כשהמדינה הייתה עם הפנים דרומה, העבירה את צה"ל וחיזקה את הנגב, פרגנו והערכנו אז אני חושב שהגיע זמן גליל. אני רוצה להודות לכל האנשים שרובים מתנדבים אבל הלב שלהם הוא בגליל והעשייה היא למען הגליל, שחלקם גם יושבים פה ובטח גם ידברו, שרואים את הפוטנציאל לנגד עיניהם ובעיניים כלות לא מבינים איך המדינה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות למען הגליל. מפה צריכה לצאת הקריאה לעשות ופחות לדבר.

דברים חשובים ונכונים, אדוני ראש העיר ותודה רבה. גיליתי עוד שניים שלא אמרתי, עמי דהן - - - ברוך הבא וטובה מעוז, גם מייק מסתאי. טובה מעוז, ממעלות, יאיר ויצמן ואני מקווה שלא אשכח עוד אנשים. משתדל, משתדל. גם ראש העיר יגאל בוזגלו ואתם אורחים ובאתם פה ליום הגליל אז ניתן לכם את הכבוד ואחר כך נשמע את חברי הכנסת וניכנס לעומקו של דיון.

שלום לכולם. מיקי, אין יותר מתאים ממך להיות יושב ראש בוועדה כזו שמילת המפתח שלה היא צדק, צדק חלוקתי, שכבר מזמן לא התקיים ברחבי המדינה ואין כמוך לקחת את זה בשתי ידיים ולהוביל את זה, תכל'ס, לא בדיבורים, כי אתה איש של מעשים.

תודה.

יושבים כאן גם אנשים מקריית שמונה, מהקיבוצים בגליל, ראשי עמותות וחברים מעמותות שונות, "שינוי כיוון" שעושים עבודה טובה ולהדגיש את הנושא הזה של צדק חלוקתי. אני שלחתי לך מכתב לפני חודשיים בנושא, על מנת שתוכל להתחיל לטפל בעניין של צדק חלוקתי, שמדבר על שני נושאים. נושא ראשון הוא נושא התעשייה והנושא השני הוא מצ'ינג וחלוקת הכספים.

אני מאד מקווה ששני הנושאים האלה, אם תוכל, יחד עם חברי הכנסת, להביא את זה לידי פתרון ולידי מימוש, כך שבאמת באמת אבל באמת, יהיה צדק חלוקתי, צדק לגליל וצדק לכל האזרחים במדינה. אני מכיר את ועדות הכנסת, לרוב מוציאים קיטור ולרוב צועקים ומדברים על נושאים חשובים אבל לא תמיד זה תכליתי ולא תמיד אנחנו משיגים את המטרה אבל אני חושב שאיש כמוך, מיקי, עם הקשרים שיש לך, גם בוועדת הכספים, בריכוז הקואליציה בוועדת הכספים, אתה יכול לדחוף את זה ולהביא את המטרות שלנו לידי מימוש.

אני אתן רק שתי דוגמאות שהמכתב מדבר עליו שכתבתי לך אותו, אז מדובר על חוק עידוד השקעות של מפעלים, דיברנו על זה שמפעלים שרוצים להגיע לגליל אינם באים בגלל שהחוק לא נותן עדיפות. מפעלים שרוצים להגיע לצפון מגיעים אך ורק ליוקנעם ודרומה, כי אין להם טעם להגיע לקריית שמונה, אין להם טעם להגיע לגליל. זה היה פעם ומשום מה פגעו בתנאי הזה, בקריטריון הזה של עדיפות לאומית לגליל. קריית שמונה וגם חלק מהקיבוצים ומהמושבים היו השכפ"ץ של המדינה במשך שנים ועמדו איתן מול כל האירועים הביטחוניים שהיו לאורך השנים ולכן זה נקנה בדמים. חשוב מאד שהחוק הזה של עידוד מפעלים להגיע לגליל יחזור. כמו כן מענקים לתיור שנעלמו וכמו כן תקציבים שמגיעים מכל מיני תאגידים וכל מיני גופים. אני מדבר על שיטת המצ'ינג שהיא שיטה מפלה, לדעתי. לא יתכן שאנחנו, קריית שמנוה או צפת או חצור, נקבל מצ'ינג כמו הרצליה כמו פתח תקוה וכמו ערים גדולות אחרות. אני היום בעירייה, כשאני מקבל הרשאות לביטוח של מגרשי ספורט או פרויקטים אחרים, אני פשוט לא עושה אותם כי אין לי את המצ'ינג הנדרש כדי להביא את הפרויקט למימוש. לסיום, אני מאחל לכם הצלחה, מיקי, אני יודע שאת החוקים האלה אתה תוכל לקיים ולהביא אותם עד לפסגה. בהצלחה לכולם.

תודה רבה, יגאל. אני רוצה לבשר לך בשורה. אתה כתבת לי מכתב בחודש יולי או אוגוסט, אם אינני טועה, בנוגע לעידוד מפעלים באזור הצפון מעבר ליוקנעם, זאת אומר, לא עד יוקנעם אז אני רוצה לבשר לך שבימים אלה אני עובד על הצעת חוק חדשה, יחד עם חבר הכנסת אראל מרגלית, דווקא מ"המחנה הציוני", עשינו הצעת חוק אופוזיציה קואליציה, שמקדמת את הנושא הזה באופן מאד מאוד מהותי ובמיוחד בגליל. בקרוב מאד אתם תשמעו על הצעת החוק הזו, אני מאמין שהיא גם תזכה בתמיכת הממשלה. יכול להיות שהמכתב שלך הוביל לשינוי מאד מאוד גדול ואני באמת מקווה שזה מה שיקרה.

כייף לדעת.

בבקשה, חבר הכנסת יוני יונה ואחריו חברת הכנסת יעל פארן. אתה רוצה לדבר? בבקשה, חבר הכנסת יוסי יונה.

אדוני היושב ראש, אני שמח על המפגש הזה שאנחנו כאן עורכים במיוחד במסגרת של הוועדה הזו שאתה עומד בראשה, כי אין כמו הוועדה הזו לדון בסוגיות האלו שאנחנו לקחנו על עצמנו, אדוני היושב ראש ולהבטיח צדק חלוקתי כי כל הנושאים שגם חברי כאן אלי ברדה וגם יגאל בוזגלו העלו, הם נושאים שבמהותם קשורים לצדק חלוקתי. כפי שגם אתה אמרת, אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים על עיוות ממושך באופן שבו המדינה שלנו, הממשלות שלנו, הקצו ומקצות משאבים לפריפריה הגיאוגרפית שלנו, בין אם זה דרום ובין אם זה צפון. אנחנו היום מתכנסים בסימן של צפון ואנחנו שמים את תשומת לבנו על הצפון - - - שדיברת עליהם, יגאל, ההתפתחות, אני חושב שזו התפתחות דרמטית בנושא של מתן עדיפות לתעשייה בצפון. הצעת החוק שאתה מקדם עם אראל מרגלית, זה סוג הדברים שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו פה - - - על כולנו אבל חלק ניכר מאתנו פועל באופן נמרץ כדי לקדם יוזמות חקיקה שנותנות העדפה לצפון ובכלל לפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. אני רק רוצה לציין הצעת חוק שלצערי לא התקבלה, לתת עדיפות למאות עובדי הפריפריה הגיאוגרפית, בכניסה לפקולטות יוקרתיות שגובות שכר גבוה, מפני שאנחנו יודעים שקיימים גם פערים בהכנסה בין המרכז לבין הצפון והיא גם פועל יוצא של סוג העבודה שיש לאנשים ואיך הדבר משתקף בשוק העבודה. גם הבשורה הזו שהגיעה עכשיו מטעמה של הממשלה ואני הצטרפתי אליה בהצעת חוק פרטית "קרן הארנונה", שאמורה לחלק מחדש את הארנונה של רשויות מקומיות, יש בה גם בשורה מאד טובה לשיפור המצב.

אנחנו כאן לא התכנסנו כדי שנאמר כל מיני דברים ותו לא, זו לא אמורה להיות ועדה של דיבורים. זו אמורה להיות בסופו של יום ועדה של יוזמות ושל חקיקות. אני אמרתי ואני חוזר ואומר לידידי מיקי זוהר, אתה יודע, אנחנו פעלנו במסגרת של השדולה לצדק חלוקתי ואני מאמין שהוועדה הזו הוקמה גם בהשראה של הפעילות השוטפת שלנו שם.

השדולה היא השראה להקמת הוועדה.

כן - - - העומדים בראשה - - - ואחרי כן חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס ואני. אנחנו גם חושבים שלוועדה הזו יהיו שיניים ואנחנו נעבוד יחד כדי שאנחנו נצליח ונקדם הצעות חקיקה, שיש בהן מתן ולו מזור חלקי לבעיות ההיסטוריות - - - הגיאוגרפית החברתית או הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל סובלת ממנה שנים רבות, כן, בתקווה שאנחנו נוכל לעשות הרבה כדי לקדם את האינטרסים של הצפון שהם גם אינטרסים ממלכתיים ואינטרסים של הציבור כולו.

תודה רבה אדוני. חברת הכנסת יעל כהן פארן.

תודה רבה. קודם כל גם אני מברכת על הדיון.

ברוכה הבאה לוועדה, חברה רשמית.

תודה רבה, תודה רבה. כן, תודה. שמחה להיות חלק מהוועדה. הנושא של צדק חלוקתי ושוויון חברתי זה חלק בלתי נפרד מכל האג'נדה שאני מקדמת, של קיימות, של ראיה לטווח רחוק. בלי זה אין קיימות. זה העתיד שלנו. צדק חלוקתי ושוויון חברתי אנחנו צריכים להסתכל עליהם כעל הבסיס של החברה שלנו כי הבסיס הוא שם. אני מצטרפת לברכות על היום ולכל המגיעים מכל רחבי הארץ, בעיקר מן הצפון כמובן, ליום הגליל בכנסת.

את הדברים שאני אומר אמרתי גם בדיון קודם שהיה בוועדה עוד לפני שהייתי חברת ועדה. אני חושבת שצריך לשים דגש על אקדמיה וזה מה שמקדם אזורים בעיקר בפריפריה ויכול לדחוף ולהעלות את הכול, גם רמה של תעסוקה, גם אוכלוסייה חזקה שמגיעה גם היום ורוצה להישאר וגם שלא יעזבו כל הצעירים. להגדיר את מכללת תל חי, הפקולטה בצפת ומכללות נוספות, להכניס אותן למסגרת של אוניברסיטת הגליל, לתת את המשאבים הנדרשים, לדחוף את זה קדימה.

זה יכול לפתח מעבר לכל הדיונים שיש היום על התקציב ועידוד פיתוח תעסוקתי ואחר, זה יכול לקדם קדימה, להצעיד קדימה את הצפון והגליל ואנחנו צריכים להעביר את זה, בין אם זה בהצעת חוק ובין אם בהחלטות ממשלה. אני קוראת לך לשתף פעולה. לגבי נושא התקציב שדנים בו היום, אני מגיעה מדיון בוועדת הכלכלה ובוודאי יהיו על זה דיונים בהמשך ולא רק היום ביום הגליל, התקציב והתכניות הגדולות שהיו, של ה-18 מיליארד שלא ברור איפה הן עומדות כרגע ומשרד האוצר לא מוכן לתת את המידע, אני פונה אליך כחבר הקואליציה ולבך כאן, כן? כל חברי הקואליציה שממשתתפים בדיונים, הם כאן ואומרים את זה וכו'. לבוא ולדחוף את זה. כשאתם רוצים משהו מתוך הקואליציה אתם מצליחים לקדם אותו וראינו את זה בנושאים שאנחנו פחות נסכים עליהם אבל בואו, נשלב ידיים ונביא את הממשלה לאשר את זה. לא יתכן ש-20% מאזרחי מדינת ישראל נשים אותם בצד. תודה ואני מתנצלת על שלא אוכל להישאר להמשך הדיון, מאד מאוד מעניינים אותי הדברים שיעלו כאן אבל - - -

זה השינוי האמתי של המדינה.

נכון, זה לגמרי השינוי האמתי. אנחנו לא נצליח - - -

תודה רבה. אחת המשימות הגדולות שלנו כרגע היא לוודא שתכנית החומש לצפון שאושרה בממשלה, תיכנס ותיכלל או לפחות חלק ממשמעותי ממנה, בתקציב הקרוב הדו שנתי, שלפי מה שאנחנו יודעים כרגע זה לא קיים. זה חלק מהמאבקים שאני מנסה יחד אתכם כמובן לנהל ואנחנו גם נמשיך לעשות את זה בתקווה שנצליח. היה דיון על זה בוועדה, היו מסקנות ברורות של הוועדה ואנחנו גם נמשיך להתנהל בעניין הזה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

צהרים טובים. אני רוצה לברך אותך על שנכנסת לתפקיד. בוועדה החשובה הזו אנחנו מעלים מספר נושאים שמאד חשובים לחיי האוכלוסייה החלשה במדינת ישראל, זה פריפריה, זה דרום, זה צפון, זה הגליל, זו העדה הדרוזית, אלה ערביי ישראל וחשוב לא רק לדבר אלא ליישם את זה הלכה למעשה. אני גם שמעתי את החברים בוועדת הכלכלה עכשיו ואמרתי: בלי תכנית סטטוטורית עם כמה מיליארדי שקלים לכל תחום ותחום ולתחום את זה בזמן, אנחנו לא יכולים לשנות את המצב. אני מאלה שכל הזמן אמרו, גם כשהייתי ראש עיר ב-2003 אמרתי, שהמדינה נגמרת בחדרה. חדרה גדרה. לא ראיתי שהרבה דברים השתנו. למרות שאנחנו משנים חלק מהדברים, הקצב, הקדמה והטכנולוגיה, אנחנו אף פעם לא משיגים את זה ולכן אנחנו תמיד נשארים מאחור.

מה שמחמם את הלב, כאשר שמעתי היום את הצעירים היהודים בגליל ובצפון, ש-70% מהם הצהירו שהם לא עוזבים את הגליל מתוך שייכות, מתוך ערכים ומתוך כבוד ולצערי הרב הדבר הזה לא היה נר לרגלה של ממשלת ישראל הקודמת או שלפניה. אני מקווה שהיום ישנו את המצב כי שאלתי את השר כחלון ואמר: אכן, תכנית החומש תיכנס לתקציבים של 2017-2018 אבל חשוב לי להדגיש שאנחנו מדברים על 52% מילדי ישראל העניים שהם חיים בפריפריה, בגליל ובצפון. 60% מהנשים הערביות במדינת ישראל כולל הנשים הדרוזיות לא עובדות ואנחנו חיים ממשכורת אחת. אם ערביי ישראל והכפרים הדרוזים לא יתפתחו ולא תהיה תעשיה שם, לא נסדר תכניות מתאר, לא נסדר תשתיות, זה ימשיך להיות עול על כלכלת מדינת ישראל. המדינה תוכל להתקדם ולהתפתח רק כאשר כל האוכלוסייה תהיה שווה, ניתן הזדמנות שווה לכל האוכלוסייה ונקדם את הגליל. כפי שאמרה ידידתי כאן, מדובר גם במוסדות אקדמיים שצריך לפַתח, גם מכוני מחקר, צריך גם להביא את ההייטק לשם וזה רק בעידוד הממשלה ורק בתמיכה כספית מסיבית, עם תכנית סטטוטורית כפי שאמרתי.

בהחלט אדוני. אגב, אגף תקציבים עדיין כאן? תיכף אני מאפשר לך לדבר. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

קודם כל תודה רבה על הדיון הזה שהוא מאד חשוב. האמת, כאשר אנחנו מדברים על העצמת הפריפריה או צדק חלוקתי, צדק בכלל לפריפריה, אנחנו לא משקפים את התפיסה שהפריפריה נגרם לה עוול, אלא גם משתמשים בפריפריה בשביל לחזק את המרכז. איך זה? אלה שאין להם תעסוקה בפריפריה הולכים לחזק את המרכז, לעבוד במרכז ולחזק את המרכז. יש אחוזי השכלה גבוהים בפריפריה אבל כאשר אין להם תעסוקה אז אנחנו עושים את ההיפך ממה שאנחנו מצהירים כאשר אין אסטרטגיה אמתית לחיזוק הפריפריה. אני רוצה רק להדגיש את הנקודה של תעסוקת נשים בגלל שזו חלק מהמטרה, זו מטרה שהצהירה עליה הממשלה. זה חכם להשקיע במקום שהאינפוט שאתה משקיע אתה לוקח ממנו אינפוט גדול והאאוטפוט שהכי נותן לפריפריה ובכלל, הוא הנשים הערביות, שאחוז התעסוקה אצלן הוא 40%.

40%, כאשר יותר משליש עוסקות במשרה חלקית. הן כן נכנסות לשוק העבודה אבל לא יוצאות ממעגל העוני. שם, אם אתה נותן אינפוט אמתי אתה לא רק תורם לאוכלוסייה הזאת אלא אתה תורם לכלכלה האזרחית הכללית. שם אתה תורם גם לתעשייה אבל אי אפשר לדבר על תעסוקה, אי אפשר לדבר על השכלה ברמה של האינדיבידואל, צריכים לדבר על חיזוק הישובים, חיזוק האזור ולכן צריכים לדבר על אזורי תעשיה. צריכים לדבר לא רק על הכשרה מקצועית, אתם חילקתם את הנתונים של ההכשרה המקצועית, כי כאשר המדינה משקיעה יותר מעשרות מיליוני שקלים בהכשרה מקצועית אתה מכשיר אנשים אבל אתה גם מחזק את התסכול שלהם, כי הנשים המוכשרות דרך ההכשרות האלו אתה לא יכול למצוא להן מקומות עבודה, אז הבעיה בפריפריה אינה כוח אדם, אינה ההון האנושי, אלא יותר מקומות עבודה, יותר ההון התעשייתי וההון של - - - קודם כל, כאשר אנחנו מתמקדים בפריפריה אנחנו צריכים להסכים שהבעיה הראשונה שם, אולי לפני השכלה, היא מקומות עבודה. נשים ערביות 54% מהן יש להן תואר שני, יותר מגברים. אין לנו בעיה של השכלת נשים ערביות, יש לנו בעיה שהן הולכות, הן יוצאות עם תעודה אוניברסיטאית וגם עם תעודת אבטלה. מקומות עבודה הם האלמנט שיכול למנף את הפריפריה. להקים אזורי תעשיה ולשקול מחדש – את זה אמרנו ביום ההכשרה המקצועית אדוני היושב ראש – לשקול מחדש את המיליונים שמושקעים עד עכשיו, כאשר הם אינם ממומשים על ידי העלאת אחוז הנשים בתעסוקה.

בהחלט. הדברים שאמרת בעצם תואמים את הרעיון של הדיון היום, שאנחנו בעצם מנסים לקדם תהליך בו יהיה סדר עדיפויות שונה מבחינה לאומית בכל מה שקשור לתחום התעסוקה, תוך כדי שימת דגש על מצב בו העדיפות תופנה דווקא לאזור הפריפריה, דווקא לאזורים מסוימים מוחלשים בפריפריה, מצב סוציואקונומי נמוך, מקומות שיש גם אבטלה יותר גדולה וזו בעצם מהות הדיון היום. אני מקווה שאחרי הדיון המסקנות יתממשו על ידי מי צריך לממש אותן. חבר הכנסת יוסוף ג'בארין ואחר כך אגף תקציבים יתחיל את הדיון, כי צריך להמשיך הלאה. הוא יתחיל לומר קודם כל מה הממשלה עושה בנדון ואז אנחנו נתחיל להיכנס לעומקם של דברים, לפחות קצת סדרי דיון. יש כאן מחקר מעניין של הממ"מ שחשוב שתראו אותו או שתקבלו אותו אחר כך, שמראה לכם נתונים מאד מאוד מדאיגים לגבי מה שקורה כרגע בצפון. יש את מייק מסתאי שגם הוא יציג לכם נתונים מעניינים ולאחר מכן נשמע עוד חלק מהציבור. יש פה חברת מועצה טובה מעוז שרוצה לומר משהו ומשם נתקדם למסקנות. כן, גם סיוון יחיאלי רוצה, נרשום אותו.

תודה לכבוד היושב ראש ואני שוב מברך אותך אישית על הדיונים החשובים בוועדה הזו. בלי להגזים אמרתי שאם יש ועדה חשובה שעוסקת כיום בנושאים המהותיים הללו אז זו הוועדה הזו של צדק חלוקתי, מתוך תקווה שבאמת הדברים יהיו יתורגמו למעשים. המציאות מוכרת לנו והיא מוכרת לרוב האנשים סביב השולחן ובחדר. מה שחסר הוא תכניות של השקעה. לכן, לא מן הסתם שכולם מחכים לשמוע את דבריו של נציג משרד האוצר, כי התחושה ואני אומר התחושה שלנו, כי אני פוגש את הפריפריה גם כתושב אום אל פאחם, אני עבדתי ועובד בנצרת אז גם בנצרת ולימדתי במשך מספר שנים במכללת תל חי שהיא לב הפריפריה, אז אפשר לחוש את סבלה של הפריפריה כמעט בכל התחומים שאנחנו מדברים עליהם. השילוב שחבריי התייחסו אליו, השילוב בין מקומות תעסוקה, במיוחד בתחום ההייטק לבין העצמת החינוך לרבות הקמת אוניברסיטה אבל גם שיפור התשתיות והתחבורה הציבורית, אלה דברים שמאד מוכרים לנו בשיח הזה.

אנשים מבקרים ומדברים על מדינת תל אביב, שכל הפריפריה צריכה כל בוקר לנסוע אליה כדי לעבוד ולפעמים כדי לקבל שירותי רפואה ויכול להיות שהגיע הזמן שנדבר על מדינת הגליל. הדבר הזה לא רק שהוא נחוץ אלא גם מתבקש לאור המציאות שקיימת שם. אני שמח על שיתוף הפעולה בכלל המגזרים בצפון. אמנם אני קורא במסמכים שאנשים בכל זאת משתמשים בחלוקה המגזרית – יהודים וערבים ואפילו חלוקה דתית אבל אני אומר, אנחנו לא צריכים את זה, מספיק לדבר על כך שהגליל יהיה מקום שכל תושביו יקבלו את זכויותיהם. מגיע לגליל הרבה יותר ממה שקיים ואני שוב - - - אני רוצה לקוות שנוכל דרך הוועדה הזו לקדם את העניינים בכל מה שקשור לאזורי עדיפויות. לקחת את הקריטריונים הענייניים, לא צריך מעבר לכך, של מצב סוציואקונומי, של רמת עוני, של רמת תעסוקה, של צרכים שקיימים כמו רמת בריאות וכד', רק אם ניקח את הקריטריונים האובייקטיביים הללו נוכל לדעת שהגליל צריך הרבה מאד השקעה וצריך ליישם מעבר להבטחות שנשמעות בשנים האחרונות.

בהחלט. תודה רבה אדוני. אגף תקציבים. בקצרה.

תודה אדוני היו"ר, שלום לכולם. אני מתנצל, הגעתי מועדה ואני יוצא לוועדה אחרת אבל אני שמח מאד שיכולתי להשתתף, נושא חשוב מאד. בתפקידי אני רפרנט תעשיה ומסחר באגף תקציבים, מתעסק עם כלי הסיוע של משרד הכלכלה, אם זה אזורי תעשיה, אם זה משיכת חברות, עסקים קטנים וכו'. ככלל צריך להגיד, כלי הסיוע מופנים לאזורי עדיפות לאומית שזה שם יפה לפריפריה, גם מענקי חוק עידוד שהם מענק הוני להקמת מפעלים וגם מסלולי תעסוקה עם איזשהו סבסוד שכר לחברות שמעסיקות עובדים נוספים בפריפריה. מהדברים שעלו כאן התחושה היא שלא מצליחים למשוך חברות שיספקו מקומות עבודה ואני אגיד מעבר לזה, מקומות עבודה איכותיים, פריון גבוה ושכר גבוה ולא מפעלים עם פריון נמוך. האתגר כאן הוא עומק הפריפריה - - -

כל ההטבות בוטלו בשנים האחרונות.

רק שניה בבקשה. תן לי לסיים ותדבר בבקשה. כאשר וזה נאמר פה קודם, כאשר ביוקנעם יש את אותן הטבות כמו בקריית שמונה אז אי אפשר לצפות שגורם עסקי יגיד: בסדר, אני אלך לקריית שמונה. ואני אגיד גם את האמת, אלטרואיזם וציונות וכו' הם לא משהו שאנחנו בונים עליו מבחינת תמריצים. זה בהחלט נהדר אבל אי אפשר לבנות על כך מבחינת המגזר העסקי, שצריך לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב.

אני רק רוצה לשאול שאלה, ברשותך. ישנה אמירה של חבר בכיר בממשלה, השר אריה דרעי שאמר "כעומק הפריפריה גובה ההטבה" - - -

אני מגיע לזה, תודה.

מה העניין? העניין הוא שאנחנו יודעים היום שההטבות להקמת מפעלים ולהקמת מוקדי תעסוקה באזור הצפון הן לא דיפרנציאליות בהתאם לרוחק או בהתאם למיקום. הן אל"ף, גורפות ובי"ת, ביוקנעם יותר משתלם היום להקים מפעל מאשר בכל מקום אחר. השאלה היא איך אתם כממשלה מטפלים בזה?

נכון ובדיוק אני מגיע לזה, שזה באמת מה שמעניין. אחד, נושא הדיפרנציאליות שכעומק הפריפריה המענק צריך להיות יותר גבוה. סבסוד של אזורי תעשיה זה משהו שהצלחנו כבר לעשות אותו וכיום הסבסוד על פיתוח הקרקע הוא 90% בצפון הרחוק לעומת זה שזה יכול להגיע ל-20% באזור יוקנעם וזה מודל אחד שהוא מוצלח. רואים שיש כאן שינוי בשטח. מבחינת מענקי חוק עידוד אנחנו בוחנים את מה שנקרא מענק צפון, שזה במסגרת תכנית הצפון שדובר עליה כאן בציפייה רבה. מדובר על כך שמעבר לקו מסוים בצפון המענק להקמת מפעלים יהיה גבוה יותר לעומת יוקנעם לדוגמה.

האם אתה אומר שתכנית החומש של הצפון, החלטת הממשלה, במידה והיא לא תאושר זה אומר שהמצב הקיים יישאר ולא יהיה שום שינוי?

תראה, לא צריך להיכנס לפינות ואני לא מתכוון להיכנס לפינות - - -

אתה אומר שההתקדמות מותנית בתכנית החומש.

בהחלטת הממשלה.

בתכנית החומש מצוי התקציב לעידוד הקמת מפעלים בפריפריה הרחוקה.

החלטת הממשלה קובעת שההחלטה בנוגע לצפון תגובש ותובא עד סוף השנה. אין לי כוונה לבוא ולהתחייב - - -

אני לא חושב שבסמכותך לקבוע את זה אבל אני רק אומר - - -

לא בסמכותי - - -

אני שואל שאלה אחרת. אני מבין שזה לא בסמכותך, זה בהחלטת ממשלה והחלטה של שר האוצר ושר הפנים, השר לפיתוח הנגב והגליל וכו'. אני שואל אותך, האם הקידום של הקמת מפעלים באזורי הפריפריה בהתאם לתכנית שאתה כרגע מדבר עליה ומציג אותה, מותנית באישור תכנית החומש לצפון?

מה זאת אומרת צפון?

גיאוגרפית, אנחנו מדברים כרגע גיאוגרפית.

צפון - - -

זה גליל. אני מפריד. בלי קשר לתכנית הצפון, כתפיסה, אנחנו חושבים שעומק הפריפריה ואני מדבר על קריית שמונה - - -

גיאוגרפית.

אני מדבר גם גיאוגרפית.

אנחנו מדברים על כמה שיותר רחוק מתל אביב.

אגב, מבחינת מיעוטים, גם במרכז, גם כפר קאסם מוגדרת אזור עדיפות לאומית בלי קשר. לגבי צפון אני מדבר על כך שבמסגרת המענקים, במסגרת כלי הסיוע, הכוונה היא לכוון כמה שיותר רחוק. במסגרת תכנית הצפון אני יכול לבוא ולומר שהכוונה היא, ככל שהיא תאושר, להביא כלים ייעודיים להעלאת הפריון במסגרת משיכת חברות לצפון וגם, ככל שיבשילו הדברים ונראה שכן אז גם מענק צפון דיפרנציאלי שיביא את אותו שינוי שמדברים עליו.

תודה.

תודה רבה.

הנתונים שהציג משרד האוצר הם נתונים ברורים. הוא אומר שאכן יש רצון ויש תכנית מסוימת שאִתה אפשר לעזור למפעלים, לעודד מפעלים ולהביא אותם לצפון אבל הוא אומר שהכסף לכך מצוי בתכנית החומש כרגע. אם תכנית החומש לא תאושר אז זה אומר שהרעיון בעצם לא יכול להתממש. לכן חלק ממסקנות הוועדה ואני אומר למנהלת הוועדה, צריכות להיות או אישור תכנית החומש וקידום הקמת מפעלים באזורי הפריפריה או הפרדה בין הרעיון של הקמת מפעלים ועידוד מפעלים באופן דיפרנציאלי לבין תכנית החומש ומתן תקציבי ייעודי לעניין הזה בלי שום קשר לתכנית החומש. הממ"מ הכין לנו סקירה קצרה. נראה את זה בקצרה. אנחנו רוצים לאפשר לשאר הדוברים לדבר.

שלום, שמי איתמר מילרד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. המצגת מבוססת על מחקר שכתבנו והוא מפורסם באתר האינטרנט. במחוז הצפון גרים 16.5% מאוכלוסיית ישראל. המחוז הזה סובל מהגירה שלישית בעשור האחרון. 23,000 איש עזבו את המחוז לטובת מחוזות אחרים. שיעור ההשתתפות במחוז הצפון הוא נמוך משיעור ההשתתפות בממוצע הארצי ושיעור האבטלה גבוה משיעור האבטלה הארצי. בצפון מועסקים יותר בענפי התעשייה הכרייה והחציבה, בענפי הבינוי, בחקלאות, ייעור ודיג, ומועסקים פחות במסחר כולל כלי רכב, שירותים מקצועיים מדעיים וטכניים. למרות שבצפון מועסקים יותר אנשים בתעשייה מאשר הממוצע הארצי, התמורה הממוצעת למשרה בצפון היא נמוכה יותר, זאת אומרת שהשכר נמוך יותר. התפוקה הממוצעת למשרה, זאת אומרת, התפוקה של אותו עובד היא נמוכה יותר לעומת הממוצע הארצי והערך המוסף הגולמי ממשרה של עובד בצפון היא נמוכה יותר מן הערך המוסף בממוצע הארצי.

אחת מהסיבות לכך היא - - - של התעשייה עצמה וענפי התעשייה שיש בצפון, כשיש יותר מפעלים של מוצרי מזון או מתכת ופחות מפעלים של הייטק כמו ציוד חשמלי ואלקטרוני או כימיקלים ומוצריהם.

מהי ההגדרה של הצפון?

צפון הוא מחוז הצפון לפי הגדרות של הלמ"ס.

זה כולל את חיפה?

לא.

מחוז הצפון לא כולל את מחוז חיפה.

אני, אני חושב שאני יודע, רק חשוב כשכולם יבינו על מה מדברים.

מחוז הצפון על פי הגדרה של הלמ"ס.

מאזור חצור צפון ומחדרה.

לא, הוא לא מדבר על מחוז חיפה.

לא, לא חיפה, רק מחוז הצפון.

מחוז הצפון שזה בעיקר - - -

אז תגיד מהן ההגדרות של הלמ"ס.

אין בעיה, מדובר על צפת, כינרת, יזרעאל, עכו וגולן. ללא חיפה והקריות.

אלה הנתונים שמעניינים אותנו. מעניין ולא מעודד אבל בסדר. אלה הנתונים, אי אפשר להתווכח אתם. מייק מסתאי, בבקשה.

לא הבנתי, האזור של הצדק לא נכלל?

נכלל, נכלל.

הבנתי.

מייק מסטאי, בבקשה, אדוני.

תראה, עמי מתפוצץ.

עמי רוצה לדבר?

אני גם רוצה להציג אבל אני - - -

אז עמי ידבר.

צהרים טובים לכולם, זה לא שאני מתפוצץ אבל, קודם כל, חבר הכנסת מיקי זוהר, תודה רבה על שקיבלת אותנו פה ושתיים, על זה שאתה בא הרבה לביקורים בצפון. אני רוצה לעדכן לכולם שבצפון יש אויר טוב, יש נוף טוב ויש אוכלוסייה מעורבת נהדרת ומקסימה ואני מזמין את כל הסיעות לבוא ולראות.

אנחנו, החבר'ה של "הגיע זמן גליל", מנויים בקבוצה של דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים, נוצרים, יהודים, כולם, אז כל הישובים הערביים והישובים היהודיים ביחד, תבואו לראות ולכולם אני ממליץ לראות מקרוב ולראות איך אנחנו כולם השיתוף אחד שלם ומלא.

חיים בשמחה.

בכייף.

כן, ממש.

תבואי, אני גר סמוך לגוש חלב. תראו את האווירה וגם את התוצר בסוף אבל והאבל הזה הוא בעייתי מאד לתופעה שקורית כמעט בכל האוכלוסיות, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי, אנחנו רואים בחמש שנים שאנחנו בזמן פציעה מאד מאוד מאוד קשה ובעייתי, של חבר'ה צעירים שלא עוזבים לתל אביב והלוואי והיו עוזבים לתל אביב, הייתי שמח מאד כדי שילכו ויתקדמו, אלא הם עוזבים את הארץ, כי ללכת לקחת דירה היום בתל אביב, לשכור דירה בתל אביב ולעבוד או ללמוד, הבחור הזה לא מצליח להתרומם עד גיל 30. הוא פשוט לא מתרומם. האוכלוסייה הזאת גם רוצה להתחתן ולהקים משפחה וזה לא עובד. אנחנו רואים, אני לוקח את הסטטיסטיקה שעשינו, הקבוצה הזאת של "הגיע זמן גליל" קמה לפני חמש שנים, בעקבות האירוע הזה, שהבנו שיש נהירה של חבר'ה צעירים שעוזבים את הארץ, מכל האוכלוסיות והם לא חוזרים. הולכים לשנה, לחצי שנה, חלקם מסתדרים ולא חוזרים לפה.

אני רוצה להגיד שאני קודם כל מסכים עם מה שאמר יגאל ברדה מקריית שמונה וחברי כנסת מהסיעה הערבית, כולם, כשיש תעסוקה יש שקט וכשיש שקט אין נטל על המדינה. כשיש חינוך טוב ורפואה טובה ותעסוקה ולא - - - חקלאות שאתם רואים את זה היום, החקלאות מתרסקת. היית, חבר הכנסת מיקי זוהר, בצפון וראית מה קורה, גם בחקלאות, גם בנשירים, גם בענף ההטלה, גם ברפת, הכול הולך. אם פעם דיברנו על "כחול לבן תוצרת ישראל" וכל המגזרים אז היום זה הפך להיות שחור אדום. אני לא מתבייש להגיד את זה. כל מי שקונה תוצרת מחו"ל יש לו בעיה עם התוצרת הזאת ותדעו את זה. מי שרוצה - - - אתן לו אחד על אחד. זה שמעלימים ראיות ומעלימים דברים מהציבור זה לא אני. אני אגיד את זה כי הילדים שלי גדלים פה. אתם צריכים להחליף, כמו - - - כל התוצרת מחו"ל. לא יכול להיות שאנחנו נגדל פה ביצים ויביאו תוצרת מבחוץ ויספרו לכולם פה שיש סלמונלה, זו שיטה של טייקונים שעושים את זה. המדינה הזאת נבנתה מקבוצות של אנשים, שאם יש 120 חברי כנסת אז יש פה בחוץ 380 לוביסטים שמה שמעניין אותם הוא לייצג סקטור כזה או אחר. צריך לשים את זה על השולחן.

כבר שמונה שנים אני שומע "פיתוח של הצפון", "פיתוח של הגליל" ומדברים אתי על יוקנעם. יוקנעם היא לא צפון עם כל הכבוד לכולם. יוקנעם, מהקו של נצרת צפונה עד מטולה, זה הצפון. גם נכניס את עכו לתוך הצפון. כל האזור הזה הוא בעייתי מאד למרות שיש איכשהו רכבת ואנשים יכולים להתנהל ולזוז, בחלק המזרחי אין כלום, פשוט אין כלום. מי שיבוא יראה גם את הקיבוצים ואני מזמין את כולם לראות שהאוכלוסייה פשוט מזדקנת אז צריך למנף את זה, לקחת ולשים את זה כבר. אנחנו שומעים - - -

עמי, אנחנו - - -

חבר הכנסת זוהר, אנחנו שומעים את זה כבר שמונה שנים, לעשות ולעשות ולעשות ועוד ועדה ועוד ועדה. אני יודע שיש לך רצון טוב, אני יודע שאתה משקיע בזה המון מאמץ ועל זה אני צריך להגיד לך תודה אבל צריך לרתום עוד הרבה חברי כנסת. אמרת פה, ליד חברת הכנסת חנין זועבי, איך קוראים לך?

יוסף ג'בארין.

סליחה שאני לא ידעתי את השם, אני יודע עכשיו, אז רציתי להגיד לכם, בהצבעה, בסוף, כולכם הצבעתם, כולם, כל מי שיושב פה, הצביע נגד תקציב לצפון ואתם צריכים לא רק לדבר אלא להרים את היד. תקציב לצפון – להרים את היד. ולצעוק, לא בסיסמאות. דברים כאלה לא - - -

אתה מפחד שאנחנו נצביע בעד התקציב.

לא הצביעו לצפון. ארבעה חברי כנסת מתוך מאה ועשרים.

אנחנו לא בונים על הקולות שלך.

אני סופר אתכם - - -

אל תדאג, הרשימה - - -

לא הרימו יד, כולם היו נגד אבל התקציב - - -

תודה, עמי. טוב, חבר'ה, למי שאינו יודע, חברים, מי שאינו יודע - - -

חבל שאתה זוכר - - - בהקשר הזה.

גם אתה וגם הוא וגם הוא, כולם - - -

אם התקציב לא היה טוב - - -

אני מבקש שקט. תודה.

אם התקציב לא היה טוב - -

יוסף, יוסף ג'בארין. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, לא לענות.

אני חשבתי - - - שנמצאים בקואליציה לא משרתים את הצפון. אליהם אתה תפנה. תפנה לאנשי האוצר.

אני פונה לכולם.

אתה - - - האופוזיציה הכי חלשה בכנסת ועליה אתה מדבר? כל ההחלטות - - -

אפשר בבקשה שקט? עמי, אפשר בבקשה שקט? אני לא רוצה להוציא אנשים.

מבטיחים לך תכנית כלכלית ולא עושים כלום.

לא רוצה להוציא אנשים.

אני נמצא קבוע בפריפריה, למי - - - האופוזיציה.

פעם אחרונה.

אני לא מבקר את האופוזיציה. אתה אולי לא יודע, אני לא אופוזיציה ואני לא קואליציה - - -

עמי, עמי - - -

בפעם הבאה שאתה אומר "מקו נצרת" תגיד מקו מגדל העמק נצרת בשביל האיזון.

ברדה, אתה מתעסק עם הרכבת.

תאמין לי, אותו הדבר.

נצרת העיר הכי חשובה בעולם, החבר'ה כאן מספרים על עמק יזרעאל. תגידו נצרת, מה, זו בושה להגיד נצרת?

די. די.

תיקחו גם את - - -

די לקחת את למקומות האלה, די.

השאלה המרכזית עכשיו - - - גם בנצרת וגם כן - - - אנחנו לא אופוזיציה ולא קואליציה.

קריית שמונה חשובה כמו נצרת.

מאה אחוז. ברור. וגם לנו. הלוואי.

מיקי, יש כאן קבוצה שלמה של חבר'ה צעירים שהגיעו אתי, אם אפשר.

אתם רשומים לדיבור. אתה אופיר יחזקאלי?

אני אופיר אבל יותר חשוב שחבר'ה אחרים ידברו.

אתה תבחר מי, אחד מכם ידבר.

מיקי, אני לא מדבר?

אתה רוצה גם לדבר? לפני שאתה מדבר אנחנו רק נאמר שביקרתי אצל עלי סלאם בנצרת, ראיתי את אזרחי הרשות, יש שם יושב ראש רשות שרוצה לעשות עבודה טובה. לא מחפש פוליטיקה אלא מחפש עשייה למען התושבים שלו וראוי שנעזור לו וגם נעזור לו.

העיר הכי גדולה בלי אזור תעשייה.

אנחנו רוצים לעזור, אנחנו גם נעזור.

אבטלה 70%.

חשוב לקדם את העיר הזאת.

לא נריב בינינו, כולנו רוצים.

כולם וזה ברור. מייק, בקצרה. רק ברשותכם, יחליף אותי לכמה דקות חבר רשמי בוועדה, חבר הכנסת יוסי יונה. יש פה סדר דוברים שתוכל להמשיך לנהל את הדיון. אני אחזור בהמשך.

(היו"ר יוסי יונה)

טוב, אנחנו ממשיכים עם סדר הדוברים והדוברות. טובה מעוז נמצאת?

רגע, רגע, אני.

מה שמך אדוני?

מייק מסטאי.

בשביל הפרוטוקול, בבקשה.

קודם כל הרבה הרבה תודות לכל המארגנים. כמובן לוועדה הזו שאנחנו נוכחים בה כבר פעם שניה. כ"ט בנובמבר 1947 בדיוק כמו היום, חלוקה והקמת מדינת ישראל. כ"ט בנובמבר 2016 אתמול בערב שאלתי את השאלה האם ביום הזה מדינת ישראל תכריז על תכנית לאומית לגליל. כפי זה נשמע לי אז כנראה שלא וכנראה שעוד נצטרך להיאבק הרבה מאד זמן על מנת להגיע לזה. הגליל הוא לא רק עצים ונוף, בגליל יש אנשים ואנשים מאד מאוד יקרים. הנתונים שאני רוצה להציג כרגע מראים פה וגם חלק מהאנשים קיבלו פה את השקפים, מראים פה בעצם איך אנחנו נראים בכל הגליל, כל האוכלוסיות ומהן המשמעויות לגבי התכנית הלאומית לגליל. 62% מהישובים הגליל מדורגים באשכול 1-3, זה אומר מתוך 1,400,000 800,000 איש גרים במצב סוציואקונומי 1-3.

היות והוועדה מתכנסת בתחום התעסוקתי אז נאמר שגם אנחנו בגליל ספגנו את השנה האחרונה עם קריסה של 60,000 עסקים בכלל הארץ וגם אצלנו בגליל קרסו עסקים באותה מידה אבל אצלנו בגליל עסקים קטנים הם ממש כמו עסקים גדולים במרכז הארץ. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגליל הוא בסך הכול 57% בכל הגליל. במרכז הארץ70%. אבטלה: 8% בגליל לעומת 5% בכלל הארץ. עוני: פי שלש מהמרכז. מועסקים לפי ענפים ונתנו פה את החקר של הכנסת אבל כן, כשאני מסתכל על הילדים שלי שיסיימו כרגע את הצבא או על הילדים של החברים שלי שנמצאים בנצרת או בכפרים וגם יסיימו את הצבא או את השירות הלאומי, עם מה יש להם להתמודד? יש להם להתמודד בתעשייה הקלאסית. מרבית האנשים עובדים בתעשייה הקלאסית, שכר מינימום. בינוי או חקלאות או חינוך בשלב קצת יותר גבוה אבל זה מה שמצפה להם בעתיד שלהם. וכשאני רואה את כמות הסטודנטים שמסיימת בגליל, למעלה מ-34,000 ובקושי נשארים אחוזים בודדים שאפשר לספור על כף היד, אתה מבין שזו האיכות שלנו. 700 מהנדסים מסיימים כל שנה במדעי המחשב ובקושי נשארים 5%, אתה מבין שכולם נודדים למרכז הארץ וכשינדדו למרכז הארץ הם יגדלו את הילדים ואת הנכדים שלנו במרכז הארץ.

שמעת את ההערות שהיו לפני כן לגבי יזמות כזו או אחרת או פרויקטים שנעשים. האם לדעתך היזמות הזו או הפרויקטים האלה יענו על הדרישות ועל המצוקה?

אני יכול לומר לך שהשתתפתי במשרד הכלכלה כמעט שנה כל שבועיים בערך לעלות ולבנות את התכנית הכלכלית שקיימת במשרד הכלכלה לגליל. יש שם תכנית מצוינת לעסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים, על כל מרחב הגליל. הלוואי ויקבלו אותה. זה מודל לפתחו של שר האוצר שהוא גם שר הכלכלה, הלוואי והוא ישים אותה בתכנית החומש, כי אם הוא ישים אותה בתכנית החומש זו תהיה בשורה.

אני לא רוצה שתגיד רק את זה, אני רוצה שתגיד: אני פה בוועדה הזו, סליחה שאני מנחה אותך, אני תובע שהתכנית הכללית שהיא כבר מנוסחת ונמצאת, כי "הלוואי" זה אולי יהיה נס.

אנחנו תובעים ממך להגיד את זה.

מאה אחוז אבל אתה יודע, הלוואי היא מילה בעייתית בהקשרים כאלה.

אני צריך להגיד מה קורה בתוך כנס המנכ"לים הזה, כל הדבר הזה ואיפה זה עומד, לפחות שכולם ידעו כי לא מפרסמים ולא מדברים, לפחות יידעו מאתנו מה קורה. לגבי הסוגיה של תיירות, יש 8,500 חדרי אירוח בגליל, כמעט 15% מכל הארץ, הנושא של התיירות הנוצרית ונצרת, יש ירידה של 20% ב-2015. לא רק שיש ירידה אלא שגם ההשקעות ירדו ואנחנו כבר רואים סגירה של הרבה מאד עסקים קטנים שנופלים וקורסים כתוצאה מן הדבר הזה וגם זה נושא שצריך לעסוק בו.

מה צריך לעשות?

האם זה מסיבות חיצוניות כמו בטחון או שאלה דברים שהם פנימיים כלכליים?

אני חושב שזה פנימיים כלכליים בכל הערים. מה צריך לעשות? יש תכנית לאומית לגליל, יש את כל התכניות וכל הנתונים נמצאים אצל ממשלת ישראל. כשאני מסתכל בוועדת המנכ"לים הנוכחית וקודם כל אני מברך את כחלון שהוא לוקח את הדבר הזה ליד שלו אחרי המריבה האחרונה עם אריה דרעי אבל יש את כל הדבר הזה ואני שואל מדוע ליצמן ומשרד הבריאות לא נמצא בתוך התכנית הזאת ולא מעורב? מדוע משרד התיירות לא מעורב? מדוע משרד התרבות לא מעורב? מדוע משרד החינוך לא מעורב? אני פונה פה לקואליציה ובמיוחד למפלגת "הליכוד", תתחילו להתעורר, תתחילו להתעורר כי אתם לא נמצאים בתוך התכנית הזאת והתכנית הזאת עוד שבוע תגיע להחלטת מחליטים ואני שואל את השאלה מה אנחנו מקבלים?

היא תהיה חלק מהתקציב?

כן.

מה אנחנו מקבלים? כל ממשלת ישראל צריכה להתנהג כממשלת ישראל ולא כחבורה של אחד לאחד. אם שני שרים משתפים פעולה זה לא אומר שיש פה - - -

תיכף אנחנו נאפשר גם לנציג משרד הכלכלה משום שאתה מפנה את דבריך במישרין למשרד הזה. נמצאת כאן נציגה ממשרד הכלכלה שישיבו לגבי הסוגיה הספציפית הזאת, שיש תכנית, היא לא שלמה אבל בכל זאת היא קיימת ואז השאלה המתבקשת היא מדוע לא נעשה די כדי ליישם אותה.

התכנית נבנית עכשיו ואמורה להיות מסוכמת באוצר ולא שותפה אליה כל ממשלת ישראל, כי היא חסרה מאד. ואנחנו נקבל משהו. אם אנחנו נקבל משהו, בצבא, היות ואני מגיע מצה"ל אחרי שלושים ושתיים שנות שרות, תמיד אנחנו שואלים מה יהיה ביום שאחרי אז ביום שאחרי, אם לא תהיה תכנית, זה חד משמעי, אם לא תהיה תכנית, המדינה מאבדת את הלגיטימציה שלה בגליל. נקודה. ילמדו את זה גם במדעי המדינה. אם כן תהיה תכנית אנחנו בגליל, עם תשעים וארבע רשויות, לא מאורגנים והחשש שלי הוא שכולם יתחילו לריב עם כולם והכסף, בסופו של דבר, יחזור בסוף השנה לאוצר.

תודה מאיר. על פי התכנית, את, ימית מלול, היית אמורה לדבר מיד אבל בגלל שסיון צריך לעזוב - - -

אני מוותרת.

חברים, שלום לכולם, שלום לחברי הכנסת. הוועדה הזאת באמת חשובה אבל אנחנו גם צריכים להבין מה אנחנו רוצים. בסוף יש לנו איזו מטרה כאן. המטרה שלנו לייצר שינוי אסטרטגי בצפון. שינוי אסטרטגי הוא שינוי שאחרי שהוא מתרחש מה שהיה הוא לא מה שיהיה. זה בדיוק השינוי שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים להיות במצב אחר. זה אומר שצריכים להינקט מספר צעדים אסטרטגיים ולצדם הרבה מאד צעדים טקטיים שתומכים באסטרטגיה הזאת. משרד הכלכלה עומד על חלק מהם ומשרד האוצר עומד על חלק מהם אבל אני רוצה להזהיר אותנו מדבר אחד, מן המכשלה הכי גדולה של ממשלת ישראל במדיניות שלה לאורך השנים. ממשלת ישראל בתפיסת עולם עושה הפרד ומשול. האבחנה הזאת, בתוך הגליל, במקום להסתכל על נפה ולהגיד: הנפה היא חלשה, הם מנסים לעשות גם בתוך הנפה הפרד ומשול. עשו את זה לאורך כל הדרך. מחפשים את המשחק של הסוציואקונומי, ההוא טיפה יותר גבוה, ההוא טיפה יותר נמוך, עושים מיליון העדפות ותחרות פנימית הרסנית בתוך האזור - - -

מה דעתך על היוזמה - - -

זה בדיוק מה שמייקי - - -

יש איזשהו רעיון של "האישכול" - - -

האשכולות, קודם כל אני מאד בעד האשכול, אני חבר באשכול, אני מן הראשונים שהצטרפו לאשכול גליל מערבי כשהיה האשכול הראשון, אני מאד בעד העסק הזה. אני חושב שזאת הדרך הנכונה, לייצר צמיחה מכלילה אבל אני רוצה להגיד יותר מזה. לא צריך לבוא אליי, ממשלת ישראל בהחלטות מצוינות, שתי החלטות מצוינות, 1066-67, החלטות שנוגעות לעדיפות לאומית, מדברות על אזורים. משרדי הממשלה לוקחים את האזורים האלה ופורטים אותם לפרוטות. עושים לנו הפרד ומשול וכתוצאה מזה אנחנו נלחמים אחד בשני. אני אומר כאן, תכנית הגליל חייבת להיות תכנית אזורית והיא צריכה לא להבחין בין אוכלוסיות, היא צריכה לא לנסות להבחין בין ישובים מסוציואקונומי כזה או כזה, כי אתם יודעים, לפני שבועיים התפרסם המדד הסוציואקונומי החדש, אמרתי את זה בוועדה הקודמת, שמענו את קולות הבכי של אלה שעלו מקילומטרים ואת קולות הצהלה של אלה שירדו. רק במדינה מפגרת מי שמשתפר בוכה ומי שלא מצליח ונכשל הוא שמח. זה רק במדינה מפגרת, מתוך מדיניות של ממשלת ישראל שהיא מובילה כבר שנים. כולם יודעים את זה וכולם נהנים מהמצב. יוצאים בשקט ואומרים: יופי, איזה יופי. אנחנו חייבים לשים לזה סוף. תכנית הגליל צריכה להיות תכנית טריטוריאלית, גיאוגרפית, מכלילה שנותנת מענה לצרכים של הגליל. תודה רבה.

עורכת הדין ימית מלול ינאי, בבקשה.

שלום לכולם. תודה שהזמנתם אותי. בתפקידי האחרון כיהנתי כראש אגף מחקר ברשות לפיתוח הגליל, בעצם עסקתי בחקירת נתונים לגבי רשויות מקומיות. בנינו תעודות זהות מוניציפליות ובעצם איתרנו מגמות בשלושה ממדים. בממד המוניציפלי, בממד האשכולי ובממד הכלל גלילי. קודם כל, פרופ' יונה, שאלו אותי אם אני לוביסטית בגלל התג הכתום אז הסברתי שאני עורכת דין אבל החלטתי לשנות את זה, שאני לוביסטית של הגליל היום. אני מקווה שזה יצליח היום.

בואי נאמר שלי באופן אישי אין בעיה עם זה שאת שתהיי לוביסטית של הגליל. כל עוד שזו לא איזו חברה מסחרית שמקדמת איזשהם אינטרסים צרים.

לא, לא, כמובן.

הגליל הוא אינטרס לאומי, ממלכתי, הכול בסדר.

אני לא אחזור על כל הנתונים שהוצגו כאן ונותנים לזה מפה די מלאה לגבי המצב של הגליל. לפי הבנתי הבעיות האסטרטגיות הארגוניות של הגליל, אני יכולה לחלק אותן לשלושה. היקף הרשויות גדול מדי. 94 רשויות, היקף רשויות גדול לכל הדעות שמייצר למעשה איזשהו סוג של שיח של מגדל בבל ובעצם יש ביזור רעיוני. אין אחדות. זה בהמשך למה שסיוון אמר קודם. צריך איזשהו מנגנון אפקטיבי שייצר לחץ על השלטון המרכזי בהצבת האינטרסים של הגליל בפני מקבלי ההחלטות. אנחנו בעצם מדברים הרבה על הקמת מועצת גליל, מקבילה לה מועצת יש"ע. זה מה שלדעת התנועה "הגיע זמן גליל" וכמובן לדעת חוקרים רבים בתחום. מה שכן יחולל שינוי מתוך איזושהי ראייה הוליסטית של הגליל ומתוך מתן פתרון אזורי. בעיה נוספת אסטרטגית של הגליל היא שאין רעיון מארגן מוביל לכל תת אזור גיאוגרפי בגליל שמוסכים על כל הרשויות ומגובה על ידי השלטון המרכזי. אלו הבעיות המרכזיות שאיתרנו.

לגבי הפתרונות, אני לא אחזור על הנתונים, הצגנו אותם אבל הפתרונות הם אלה. אני אחזור על מה שמיקי זוהר הגדיר קודם, צריך להגדיר באופן חד ערכי את המשוואה של "כעומק הפריפריה כך עומק ההטבה. זה המפתח. בעצם, ההגדרה הזאת תוכל להעניק הטבת מיסוי לבעלי עסקים באופן מדורג וזה בעל כדאיות כלכלית משמעותית, שתניע בעלי חברות להעתיק את העסקים שלהם לפריפריה. זה יזיז אותם. אנחנו משוחחים עם הרבה מאד יזמים והרבה מאד חברות, יש הרבה מאד חסמים ואין כדאיות כלכלית לעשות את המעבר הזה. אנחנו לא נחזור על מה שנאמר קודם לכן.

בניית מאפיין אזורי מוביל ותמיכה בו בהיבטים השונים. זה משהו שבהמשך לעניין של האשכולות, כל אשכול רשויות חייב לצבוע את עצמו באיזשהו סוג של מאפיין, מאפיין תעסוקתי או מאפיין מחקרי ובעצם לבנות סביב המאפיין זה וקטורים כלכליים שגם יתמכו את המאמץ המרכזי להביא אנשים לגליל וגם יחייבו את המדינה בהשקעת משאבים באשכול, לפי האפיון שלו. זה מפתח מאד מאוד מרכזי.

השקעה בחברה הערבית שהינה בעלת פוטנציאל עסקי כלכלי אסטרטגי לגליל. לגבי החלוקה של המשאבים במרחב המוניציפלי, בהבנה שלנו, אנחנו חושבים שזה צריך להיות 15% במרחב המוניציפלי, במרחב האשכולות 35% ובמרחב הכלל גלילי 50%.

עוד דבר אחד מאד חשוב. המדינה, להבנתי כמובן ובהמשך למחקרים ולנתונים שאני אוספת, חייבת להרים מסך לגבי העניין של צדק חלוקתי של כל הנכסים בגליל. היקף הנכסים והקרקעות בעיקר במועצות האזוריות עולה באופן מובהק על השיעור באוכלוסייה של התושבים וכאן מתחילה בעיה קשה. פרופ' יונה, אתה בטח מכיר את הנושא ויודע.

אני רוצה גם להתייחס לעניין הרשויות הערביות כי הן בעצם נחנקות במרחב המוניציפלי הכחול והן לא זוכות למשאבי הכנסה מעבר לארנונה ואז הבעיה מחמירה.

אין ארנונה תעשייתית בכלל.

כן. עוד דבר אחד לסיום. ברגע שבעצם יקבעו קריטריון מוביל או מאפיין מוביל לכל אזור, אז למעשה המדינה תוכל באופן יעיל יותר לתמרץ את האשכול, את האזור, על ידי דוגמאות כמו מענקי מעבר, פטור ממע"מ, פטור ממס הכנסה ואז, כמו הגליל המזרחי עם ה- medical food לממשלה תהיה יכולת מעשית לתעל לשם משאבים וכספים. תודה רבה.

תודה לעורכת הדין ימית מלול ינאי על ההצגה המאוד מהוקצעת.

עוד לא סיימה, יש לה עוד קצת.

לא, לטובת המשתתפים הרבים שרוצים לדבר.

כן, בטוח שיש לה עוד הרבה מה לומר. עכשיו גברת טובה מעוז.

אני טובה מעוז, חברת מועצת עיר במעלות תרשיחא. אני הגעתי לצפון לפני שלושים וחמש שנה ואני לא יכולה לומר לכם שהמצב היה יותר טוב אלא שהייתה סיבה להגיע. אל"ף, היה "אקדמאים לצפון", קיבלנו הטבות בדיור, קיבלנו הטבות בחינוך והיום לא השתנו דברים. מי שמגיע היום לצפון מחפש כמה דברים. הוא מחפש תעסוקה, חינוך לילדים ודיור. בוא נאמר שדיור לאט לאט הולך ומתפתח ומתקדם. תעסוקה עדיין קשה, אנחנו שולחים את הילדים שלנו ללמוד, רוב הילדים שלנו בגליל עזבו ולמדו אבל אין להם לאן לחזור ואז הם נשארים במרכז. זה חמור מאד. המטרה שלנו היא לקדם את חבל הארץ שלנו. יש לנו היום נגישות יותר קלה, יש לנו רכבות ויש לנו אוטובוסים בצורה הרבה יותר טובה. אין אף פעם שלמות אבל עדיין, הילדים לא חוזרים. והסיבות נאמרו כאן, אם זו אוניברסיטה, אם אלו הטבות מס, הרי הטבות מס, מה הן מביאות, הן מביאות אוכלוסייה חזקה. האוכלוסייה החזקה מגיעה כשיש לה הטבות מס.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיקי זוהר שלקח את זה כפרויקט ואני מקווה שאתם המחוקקים, חבר הכנסת יונה, אני מאד מקווה שאתם, המחוקקים, זה על השולחן שלכם, תחזירו עטרה ליושנה. עשינו את זה בשנות השמונים, בואו נעשה את זה שוב, תודה.

תודה לך.

יונה, אפשר שניה - - - סתם באמת, בסוף חבר כנסת אחד מהאופוזיציה, זה לא מוביל אותנו לשום מקום, אנחנו מזמן צריכים לצאת - - -

תודה על המחמאה.

אני ממש מבקש, יש פה קבוצה שלמה של חבר'ה שבאו מקריית שמונה, חבר'ה צעירים, חבר'ה של קהילות, שמחכים המון זמן לדבר. שמענו יותר מדי בלבולים של חברי כנסת, no offence, תנו בבקשה למי שפה לדבר.

בוא נגיד שאני מסתייג מן הסגנון של הדיבור שלך אבל אני בהחלט רוצה שכל אחד מפה, מן הישר שאכן הוא ידבר. הסדר הוא כזה. הבט שניה, עלו הערות ונאמרו דברים, דברי טעם מצדכם ואני חשבתי שזה נכון וכך גם הסדר של הישיבה, שיהיו גם נציגים מטעמם של פקידי ההתיישבות, שיאמרו, כי יכול מאד להיות שחלק מהבקשות והטענות והדברים שעלו כאן יש להם איזשהו מענה אתם לא רוצים לשמוע איך נציגי הממשלה רוצים להשיב לדברים שאתם אמרתם?

אנחנו נשמח אם - - -

בוא, בבקשה, בוא נשמע עוד משתתף ומשתתפת ואחר כך נעבור כדי לשמוע. כן.

הגענו במיוחד מקריית שמונה ואני אשמח לדבר.

בשמחה.

לתת לאשקלון - - - כי אני מבינה שמדובר כאן על הגליל ולא על הנגב, למרות שזה תוכנן להיות על הנגב והגליל.

יום הגליל היום, היום זה יום הגליל.

אין בעיה. גבירתי, גבירתי, מה שמך?

תאיר.

תאיר, בבקשה. הגידי את שמך המלא כך שיהיה לפרוטוקול.

שמי תאיר בן משה, אני גרה בקריית שמונה. בחרתי לגור בעיר הזאת מתוך בחירה, מתוך חלום שלי לגור בצפון, זה מקום שאני מאד מאוד אוהבת. לצערי, אין לנו תעסוקה. אנחנו לא מצליחים למצוא את עצמנו מבחינה כלכלית. הצטרפתי לקהילה של "תוצרת הארץ" שזו קהילה של סטודנטים שגרים בעיר מתוך הצהרה לפתח את קריית שמונה, להביא תעסוקה איכותית, לגרום לקריית שמונה להפוך להיות מקום גדול ומשגשג. לצערי, כיום אין לאן להתקדם. אנחנו מאד מאוד מאוד מבקשים ורוצים שתצביעו לטובת התקציב שבעזרת השם זה יתקיים. עצוב לי מאד שאנו צריכים, אני ובעלי, לשבת ולחשוב האם לעזוב את קריית שמונה עוד פעם ועוד פעם, אפילו שזה מקום שאנחנו מאד אוהבים. כשמדברים על הצפון אז אנחנו מבקשים שיתייחסו גם לצפון הרחוק, גם למקום שיותר רחוק ממרכז הארץ. אין לנו רכבת להגיע למרכז, אוטובוס הוא כמעט שלש שעות וחצי כדי להגיע לתל אביב או לירושלים. אין מקומות תעסוקה איכותיים לאקדמאים, אין לנו לאן להתקדם.

הפוטנציאל הוא גדול.

תודה רבה. אני רוצה לאפשר לגברת לילי קידר לומר דבריה. אתה לא תקופח. בבקשה, לילי.

אני לילי קידר ואני מעיריית אשקלון. הדיון היה אמור להתקיים מחר, הוא הוקדם להיום, אנחנו הוזמנו והתכוננו ואני רוצה להגיד לחבריי מהצפון שאני מזדהה עם כל מלה שאמרתם. הצפון לא שונה מהדרום ואפילו מאשקלון שהיא לא בדיוק קצה הדרום.

רק תביאי את חוף הים אלינו.

בכייף. אתם מוזמנים אלינו. יש לנו שלושה עשר קילומטרים של חוף ים מדהים.

לא, אנחנו רוצים את הים.

רק חבל שגם התיירות אצלנו מאד מאוד - - - אבל אני כן רוצה לדבר על אשקלון, העיר אקשלון מונה 146,000 תושבים.

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר)

כן, בבקשה.

מיקי, אני מברכת על כך. שוב, אני רוצה לחזור.

ברור שיש גם דרום, לא רק צפון.

הזמנת בצורה מסודרת. אשקלון מונה מעל 146,000 תושבים, כ-15,000 תושבים הגיעו אלינו בשנתיים האחרונות וזו הגירה חיובית טובה. חלקם מחתך סוציואקונומי גבוה, חלקם בינוני ונמוך ואנחנו יודעים להתנהל מול כולם.

אזורי התעשייה באשדוד, פארק התעשייה באשקלון - - -

זה בסדר. אנחנו הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי וכשאנחנו מדברים, שניה, חברים, לא להפריע, על סדר עדיפות לאומי בתחום התעסוקה לאזור פריפריה אז זה גם אשקלון, אשקלון היא גם פריפריה, זו מהות הדיון. זה שביקשנו לציין את יום הגליל, לא אומר שלא ידברו פה על הדרום, עם כל הכבוד. לא להפריע, פעם אחרונה. תמשיכי.

אזור התעשייה הדרומי של העיר אשקלון יושב 6.8 ק"מ מעזה. עד שנת 2011 הוא הוגדר כאזור עדיפות לאומית א' - - - בחתך סוציואקונומי עלינו מ-4 ל-4.9 אז החריגו אותנו והיום אנחנו לא מוגדרים כאזור עדיפות לאומי. להביא עסקים לעיר אשקלון זה בעייתי ביותר. גם אם כבר יש עסקים שרוצים להגיע ולעבור מהמרכז לאשקלון, אי אפשר להקצות עבורם שטחים. השטחים שנותרו לנו הם שטחים שיוצאים במכרזים. מכרזים הם בעיה משום שאנשי נדל"ן קונים את השטחים.

איך המדינה - - במכרזים?

יש הקצאות לאזורי עדיפות לאומית, יש הקצאות שאתה בא, משרד הכלכלה בוחן אותך ואכן, מכתיב, האם הוא מתאים או לא מתאים להיכנס לאזור תעשיה. כך זה היה באזור התעשייה באשקלון עד שנת 2011 וב-2013 שבכלל, אז פרסמו את הטבלה, שם לא יכולנו יותר להקצות שטחים.

צריך להגיד דבר נוסף, שאשקלון חתמה על הסכם גג ענק, הולכים לקום שם 33,000 יח"ד. זאת אומרת שאנחנו הולכים להכפיל את העיר.

הלוואי על הגליל.

במסגרת הזאת גם נתנו לנו 1,660,000 מ"ר של אזורי תעשיה בתוכם פארק הייטק ענק, מי יבוא לפארק ההייטק הזה? אף אחד לא רוצה לבוא. אי אפשר לשווק בכלל את השטחים האלה. אנחנו קוראים מעל במה זו לכך שאזורי התעשייה באשקלון יוגדרו כאזור עדיפות לאומית. אי אפשר לבנות 33,000 יחידות דיור ו-11,000 באופן מידי יוצאות לשיווק, אי אפשר להשאיר אותנו כ"עיר שינה". אני, במשך 32 שנים נסעתי לתל אביב. אני אישית נסעתי כל בוקר מאשקלון לתל אביב. זאת השנה הראשונה שאני עובדת בעיר אשקלון וזה נראה לי דבר אדיר. יש לנו שובלים של אנשים שיוצאים מדי בוקר, שובלים של מכוניות שיוצאות מן העיר אשקלון למרכז הארץ. יש לנו חבר'ה מצוינים, חבר'ה אקדמאים וכולם נוסעים לחברות ההייטק שיושבות במרכז הארץ. מעל הבמה הזאת אני קוראת, אל"ף, מיקי, אני מזמינה אותך לבוא ולבקר בעיר אשקלון - - -

נמצא שם כל יומיים בערך.

אני מזמינה אותך להיות אורח שלי בעיר אשקלון ולעשות סיבוב באזורי התעשייה.

זה בערך רבע שעה נסיעה מהבית שלי.

נהדר.

גם מכיר את - - -

נהדר. אני מחבקת כאן את אנשי הצפון, מבינה ללבכם ואני מרגישה שאנחנו אחד, צפון ודרום.

גם אני. תודה רבה גברתי. אופיר יחזקאלי, מי מטעמך רוצה לומר משהו?

אני.

אתה, בבקשה.

הייתה לך קודם הערה לגבי ההפרדה של התכנית הכלכלית מתכנית החומש, שהיא תכנית אז - - -

זו המציאות שהושגה על ידי אגף התקציבים כרגע.

אני אומר, חשוב להבין, תראה, בסוף, כדי לסיים את ההגירה השלילית מהגליל וקריית שמונה, זו צריכה להיות תכנית שהיא כוללנית, שיש בה לא מעט מרכיבים. מרכיב התעסוקה הוא המרכיב הכי משמעותי כרגע. הסיפור פה הוא לא רק אחוזי אבטלה, זה גם אחוז המשרות האיכותיות. דיברו על זה, אני לא אחזור על זה אבל לצד זה סוגיית התרבות היא קריטית, סוגיית הבריאות וסוגיית הדיור. לכן תכנית החומש, כמו שעובדים עליה בתוך אגף התקציבים כרגע, להבנתנו, היא צריכה לעבור כמכלול אחד שלם. מיקי בסוף, השאלה היא מאד פשוטה. איפה אתה, כחבר קואליציה, מרכז ועדת כספים מטעם הקואליציה, חבר קואליציה בכיר, איך אתם כחברי הקואליציה באים ואומרים: אנחנו לא מוכנים שהתקציב הזה יעבור בלי שיהיה בתוכו תקציב לצפון. זו השאלה המרכזית כרגע אבל הוא לא אתי כי הוא מדבר עכשיו - - -

רגע, רגע, כן, הוא פשוט מעדכן אותי בנושאים קואליציוניים כמו שאמרת, לגבי הצבעות, שזה גם לא פחות חשוב בוועדת הכספים, כן.

השאלה פה היא עד כמה זה חשוב לחברי הכנסת בקואליציה, עד כמה זה חשוב לחברי הכנסת של "הליכוד" שהתכנית הזו ואני מזכיר לך שקריית שמונה זו עיר משמעותית ומי כמו יגאל בוזגלו מכיר את זה, מבחינת מצביעי "ליכוד", שבסופו של יום, כדי שהיא תתפתח ותתקדם, שאתם תעמדו על הרגליים האחוריות, שבלי תקציב לצפון התקציב בממשלה לא יעבור. זה הכול. זאת השאלה בסופו של דבר, אחרי כל המלים הגדולות בחדר הזה. תכניות נכתבו, הזדמנויות קיימות, הכול קיים. רק באמת תנו לנו לעבוד. תודה רבה.

ברור, הדברים ברורים וגם המסר ברור. אחרון הדוברים.

מיקי, סליחה, אפשר לומר משהו בהתייחסות?

כן, מה שמך ואיזה תפקיד?

עורכת הדין ינאי, ימית מלול. דיברתי קודם והצגתי פחות או יותר את הבעיות האסטרטגיות של הגליל. ינאי זה השם הראשון שלי. יגאל, אני מבינה שהיית חייל. מיקי - - -

זה היה ברדיו, יוסי.

היה טוב ברדיו.

דיברנו על מה שקורה פה.

רציתי רק להתייחס - - -

אם הוועדה שלי מובילה לראיונות ברדיו, כבר זה אומר - - -

הערכת חסר מבחינתך לגבי המשמעות הציבורית שלך.

אם העלינו היום את הגליל לשיח ציבורי אז הצלחנו במשהו היום. בהמשך למה שאופיר אמר, יש מגמה שלא הרבה מודעים לה, או שלא מודעים למשמעות שלה והיא ההיחלשות הכלכלית של המרחבים האורבניים לעומת המרחבים הכפריים. יש איזו בלימה מסוימת בהגירה השלילית מכל הגליל אבל, בתוך הגליל עצמו יש תנועה מהמרחב האורבני למרחב הכפרי ומה שקורה הוא שהגיל הממוצע בערים גדל. ברגע שהערים שלנו נחלשות זה פוגע בחוסן של החברה האזרחית כולה. לא מבינים את זה. צריכה להיות לזה משמעות בתוך התכנית הלאומית, לתת עדיפות לערים מתוך הבנה שהן גם החוסן שלנו בתוך הגליל.

בהתייחס לזה, מיקי, יש את ענין הטבות המס. מפת הטבות המס האחרונה לא היטיבה, אני אגיד את זה בצורה אחרת, היא הייתה צריכה לתת יתרון יחסי לערים, פעם אחת על פני המקום ופעם שניה על פני המדינה. מה שקרה כאן הוא שיש כאן עיוות מסוים, שבעצם אין יתרון ממשי לגור בערים וזה משהו שצריך להילקח בחשבון בתכנית הכלכלית.

נכון, נכון, את צודקת, אני מבין מה שאת אומרת, אני עסקתי בזה וניסיתי לקדם הטבות מס גבוהות יותר לערים על חשבון הישובים. זה לא היה פשוט, זה מצריך תיקון וזה עוד יטופל. אחרון הדוברים, עלי עלאא, ראש תחום המגזר הערבי של התאחדות התעשיינים.

כן, שלום לכולם. תודה רבה על ההזמנה. שמי עלאא עאלֶם, ראש תחום החברה הערבית בהתאחדות התעשיינים. במסגרת תפקידי ביומיום אני מבקר הרבה במפעלים בישובים הערביים. אני אציג כמה נתונים ואחר כך אני עובר להצעות והמלצות. לפי המיפוי שעשינו, קיימים כיום כ-120 מפעלים בישובים הערביים, שיש להם מעל 20 עובדים. קיימים בצפון שלושים אזורי תעשיה אבל לצערי הרב, כמעט ואין אזורי תעשיה בישובים הערביים שהם מוסדרים. החבר'ה פה הציגו את הבעיה של המשפחות הערביות, הציגו את העניין של האלימות, האבטלה והכנסות נמוכות של ארנונה ממגורים. מצד שני, יש זמן גידול במספר הסטודנטים בחברה הערבית. מה שהייתי מליץ הוא להקים מפעלי עוגן בישובים הערביים וגם מפעלים שהם אזוריים, מרחביים. נכון ואנחנו יודעים שהוצאות הפיתוח הן גבוהות אבל מצד שני, יש תמריצים ממשלתיים לאזורי תעשיה באזורי פיתוח א'.

לסיכום, אני חושב שחיזוק התעשייה בישובים ערביים גורם להוספת מעגלי תעשיה ביחס של 1:2.5, דבר אשר כמובן פותר את בעיית האבטלה בחברה הערבית.

בהחלט, מסכים עם כל מילה. בואו נסיק מסקנות. הוועדה תפעל, פועלת ותמשיך לפעול בנחישות, ליישומה של תכנית החומש ולהכללתה בתקציב הדו שנתי. זו אחת המשימות הגדולות והחשובות של הוועדה בראשיתי ואני כולי תקוה שנביא את הבשורה.

הוועדה תפעל לקדם תהליך של סדר עדיפויות שווה מבחינה לאומית ותעסוקה תוך שימת דגש על כך שהעדיפות תכוון לפי מצב סוציואקונומי נמוך ועל פי אזורי אבטלה. כמובן שהמדד הפריפריאלי הגיאוגרפי יהיה גורם מכריע בהחלטה.

הוועדה לומדת שיש רצון ותכנית לעידוד מפעלים בצפון אך התקציב מצוי לכך נמצא בתכנית החומש, על פי האמירה של אגף התקציבים. הוועדה מבינה שאם תכנית החומש לא תאושר אין קיום לתכנית. הוועדה תדרוש מהממשלה או לאשר את תכנית החומש, שזה כמובן חלק ממה שהוועדה פועלת בו, ולקדם כמובן תכנית לעידוד מפעלים בצפון, או להפריד את העניין מתכנית החומש ולתת תקציב ייעודי ללא קשר לתכנית.

הוועדה תפנה לממשלה בדרישה לכלול בתכנית הלאומית לגליל גם את משרדי הממשלה הבאים כמו הבריאות, התיירות, החינוך התרבות והכלכלה.

הוועדה קוראת לשר האוצר לבחון הסדרת הטבות מיסוי על מקורות עסוקה באמצעות קביעת משקלים נכונים בין המדדים השונים, מדד פריפריאלי, מדד חברתי-כלכלי ומדדים נוספים.

הוועדה מודה למשתתפים. הוועדה הסתיימה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.