הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 14

מישיבת וועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי

למאבק בסחר בנשים ובזנות

יום שלישי, ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017), שעה 12:40

עלייה בהיקף הסחר בנשים לצרכי זנות

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

נועה יניב - פרקליטה, משרד המשפטים

אביגיל סון - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דניאל מארקס הלוי - משפטנית, משרד המשפטים

סיגלית זהר - עו"ד, ממונה ארצית סחר בבני אדם, האגף לסיוע משפטי

רובי קיים - רפ"ק, קצין חוקרים ארצי, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אפרת שרעבי - ס.מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרון אלה מאיר - הממונה על האתיקה בתיירות, משרד התיירות

רחל זוארץ לוי - פרקליטה, פרקליטות המדינה

לילך שלום - פרקליטה, פרקליטות המדינה

אורלי דהן - רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל יוספוף - מנהלת ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

נוגה שילוח - מנהלת מרפאה ניידת, משרד הבריאות

נטלי ויטר - כ"ן, שלטון מקומי

אליסון רון - מועצה אזורית תמר

עפרה גזית - יועצת ראש המועצה האזורית תמר למגדר

מרים זלקינד - מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים, שדולת הנשים בישראל

אביטל רוזנברגר - עו"ד, מנהלת, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

ראומה שלזינגר - מנהלת, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יסמין קונפינו - עו"ד, מנהלת המסגרות לטיפול בקורבנות סחר, מעגן - מקלט לקורבנות סחר

איריס ארבל - מורה לאזרחות, בית ספר בית יעקב "אלעד"

אסתר אמי סער - מנהלת קשרי מימשל והמאבק בסחר בבני אדם, המוקד לפליטים ולמהגרים

ד"ר זואי גוטצייט - מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

טל גרנות - מייסדת ומנהלת במשותף - "המכללה" - שיקום תעסוקתי עבור שורדות זנו, מוזמנים נוספים

פלביה סוולדה - CEO, מכון ירושלים לצדק

אילת סגל - רבנית בארגון רבני ורבניות בית הלל, בית הלל

יוליה זוהר - קורס "מנהיגות את המחר"

איריס שטרן לוי - מנהלת במשותף המכללה, המכללה- אקדמיה חברתית למען נשים החוזרות למעגל התעסוקה

אסתר עילם - מתנדבת, אחותי למען נשים בישראל

איריס בן דוד - מוזמן/ת

אנגלה מולוצ'נקוב - מוזמן/ת

אמל ביבאר

עופרה ארגס - חבר תרגומים

עלייה בהיקף הסחר בנשים לצרכי זנות

אנחנו נמצאים כאן, יש לנו הרבה אורחים, אני רוצה לברך את עמותתכן שנמצאת כאן בקורס וביום לימוד והעשרה ואת בית הספר מבואות עירון. ברוכים וברוכות הבאות לכנסת ישראל. אתם מצטרפים אלינו לדיון בוועדת המשנה שהתפקיד שלה הוא המאבק בסחר בנשים ובמיגור הזנות.

הזנות במדינת ישראל גדלה לצערנו ואנחנו בכמה תכניות ובמערך מנסים לבוא ולבלום, למגר, לשקם ולסייע. הדיון שלנו כאן היום, יום שלישי ב' באדר תשע"ז, ה-28 לפברואר 2017, הדיון היום יעסוק בעליה בהיקף הסחר בנשים לצרכי זנות.

אני מזכירה לכל המשתתפות והמשתתפים הקבועים שדיון נקודתי בסוגיה הזאת של סחר בנשים קיימנו כאן בדיוק לפני שנה, וכבר אז שמענו דיווחים על עלייה בהיקפי הסחר בנשים, ואנחנו רוצים לבוא ולראות גם על ההיקף וגם מה גרם לעליה הזאת.

נחשפנו כולנו לדפוס חדש של סחר לזנות. את הדפוס הקלאסי שהכרנו אותו בעבר והועדה עוד בשנים קודמות טיפלה ומיגרה, ואני מזכירה לכולנו שאנחנו נמצאים במקום טוב במיגור של הסחר במדינת ישראל, יש חוק נגד סחר בנשים, מה שמסייע בידי הרשויות וגם בחינוך להטמיע, שלא סוחרים בבני אדם ולא סוחרים בנשים ולא סוחרים בכלל באנשים. אבל אנחנו מגלים שקרו פה כמה דברים שהשפיעו על האופי החדש – מתחדש, של הסחר בנשים, ואת הדפוס הקלאסי שהכרנו בעבר של סחר, שימוש, כפייה, שקר לנשים שמביאים אותן לכאן לעבודות סיעוד או תמיכה בקשישים או עבודות מהסוג הזה ומתעמרים בהן, ולוקחים להן את הדרכונים וכולאים אותן, והן נאלצות לעבוד בכפיה בזנות, אז דרך כמובן כל העבודה שנעשתה בשרשרת, אם זה מכירה לסרסורים, והמעבר שהיה דרך סיני ותנאי עבדות של ממש, והיו פה ימים מאוד מאוד קשים בועדה, ההחזקה של הדרכונים ועוד נושאים שיושבים פה אנשים שהם שנים מטפלים בתופעה הזאת, שמכירים את הדפוסים הישנים. אז מצד אחד הדפוסים הישנים, אנחנו מתמודדים איתם. אבל לצערנו גילינו שהקלות שנעשו כאן במתן אשרות למדינות מסוימות, משפיעים על מה שחשבנו שסיימנו ובעצם מגיעים לכאן באפשרות של תיירות, אשרות תיירות שניתנות היום ללא ויזה, ומנצלים את השהות הזאת כאן, את ההימצאות במדינה שלנו ונשים עובדות, נסחרות בזנות.

בשנת 2016 נקלטו במקלט מעגן, שזה מקלט לניצולות סחר בבני אדם, נקלטו 26 נשים, מתוכן 12 נשים שנסחרו לזנות בישראל, 5 נשים אפריקאיות ניצולות מחנות העינויים בסיני ו-4 מהגרות עבודה שהועסקו בתנאי עבדות, ו-5 נשים חירשות-אילמות שהועסקו בקיבוץ נדבות.

בשנת 2016 המרכז לפליטים ומהגרים איתר 10 נשים ניצולות סחר בבני אדם והעובדה שזה מספר קטן לא מלמדת על היקף התופעה, אלא בעיקר על הקושי במעקב, אנחנו נשמע כאן מאנשים שזה תפקידם, גם על דיווח וגם על איך מתמודדים עם המספר הנמוך הזה, לא במובן שזה מעיד על המציאות, אלא על כך שלמעשה יש לנו קשיים ואולי אפילו כשל בלנסות ולאתר בגלל הדפוסים החדשים שמתקיימים פה היום.

בפשיטה שהיתה בירושלים לפני כחודש, נמצאו 15 נשים שחמש מהן לא מדברות עברית. כלומר שבעצם אנחנו מזהים, למדים, רואים שיש כאן נשים שמגיעות לכאן מבחוץ לצרכי זנות. בחיפה נעצר זוג שסחר בנשים במשך תקופה ארוכה, ובאתר רוסי שמשדל לזנות בישראל. בדיווחים על צרכנים באתר שנקרא סקס אדיר, בדף של טלי קורל, הציטוט, צרכנים כותבים על נשים חדשות, טריות, ביקורת דרכונים. כלומר, השטח מלמד אותנו על משהו חדש שקורה שמנצלים את המציאות, אם בסיור קודם שקיימתי עם המרפאה של לוינסקי באזורים חדשים של זנות, נאמר לי שם שהיום הסרסורים גומרים בית ספר למשפטים, כדי לבוא ולדעת להתמודד עם כל החוקים והתקנות וההתמודדויות, והם יודעים בעצם לנווט את דרכם גם תוך כדי. כלומר, מכירים את המערכת, לומדים אותה ונעזרים בידע המשפטי שלהם כדי לראות איך הם מתמודדים עם המערכת.

כי שוב, גם לטובת האנשים שהצטרפו אלינו לחלק הראשון של הדיון, במדינת ישראל כן תודה לאל יש חוק נגד סחר. לצערי עדיין אין לנו חוק נגד זנות. יש חוקים שמדברים בדברים שנלווים, אבל זנות במדינת ישראל היא לא בניגוד לחוק ולכן כאן העבודה שלנו, בטח ככנסת ושל הגופים שנמצאים כאן, המשטרה, המשרד לביטחון פנים, הגופים, הארגונים, הפרקליטות, העבודה כאן היא הרבה יותר מורכבת.

ממה שלמדנו, ניירות העמדה שהועברו גם אלינו, השטח שמדבר, הדברים שהועברו אלינו גם על ידי דינה – שאת תפתחי את הדברים מיד – מלמדים אותנו שהמנגנון כרגע עומד על שלושה חודשים אשרה ללא ויזה, שנשים מגיעות, הן משתכנות בדירות שכורות, מסיעים אותן לדירות הללו ואחרי שלושה חודשים הן חוזרות למדינות המוצא שלהן. לא בתהליך אלים, לא לוקחים להם את הדרכונים, לא מרביצים, המשטרה והפרקליטות לא רואה כנראה, וגם נשמע את זה עוד מעט מרחלי, ידידת הוועדה על מה קורה, גם אצלכם בפרקליטות, זה לא מקוטלג כתיק סחר אלא כהבאה של אדם, אישה לזנות, או גרימת הבאה לארץ זרה, או בקטגוריה הזאת שתיכף נשמע גם ממך. במיוחד כשהנשים מצוטטות כאומרות "אנחנו מודעות, אנחנו יודעות למה הגענו לכאן" והן לרוב לא רוצות להעיד, ולכן גם החוק של סחר במקרים הללו מורכב ובעייתי.

אנחנו מבקשים היום לבוא ולראות איך המציאות החדשה שהולכת וגדלה פה, גם בנפח שלה וגם במיקומים שלה, מחייבת אותנו לבוא ולהתמודד, בטח ובטח כאן בבית המחוקקים של מדינת ישראל, כאן בוועדה שלנו שזה המנדט שלנו, שמצד אחד כן באים, משחררים, פותחים, שמיים פתוחים, פחות ויזות, יותר מדינות ידידותיות, מצד שני מי שפעם נכווה ברותחין, חייב להיזהר בצוננים, ואנחנו יודעים איפה היינו בנושא הזה של הסחר. אנחנו לא רוצים לחזור לשם. אנחנו לא רוצים שמישהו פה ינצל פתח ויבוא ויראה איך חוזרים כי זה נוח, כי לרבים מהם זה מכניס כסף ומשתמשים ומתעמרים פה בנשים.

אנחנו נפתח בקטע קצר של אשטון קוצ'ר, השחקן שנרתם למיגור הסחר בנשים. בואו נצפה

(מוקרן סרט)

אנחנו הוצאנו מכתב היום לאשטון קוצ'ר, והזמנו אותו לבוא לכאן לוועדה. המכתב יצא דרך השגרירויות שלנו ואני מקווה מאוד שהוא יענה בחיוב. אנחנו נשמח מאוד לארח אותו כאן בוועדה, ההרשמה אצל אנה. אין ספק, גם משרד החוץ עוזר לנו, גם קשרי חוץ כאן בכנסת, אנחנו מאוד מקווים הוא ייעתר להזמנה, אנחנו מבטיחים לעדכן. אני חושבת שהאמירה שלו וההתגייסות שלו, הדברים שהוא אומר בקונגרס מעלים את הדיון ברמה נוספת, ואני קוראת מכאן, מכנסת ישראל, לשחקנים, ליוצרים, לאנשי רוח לבוא ולעזור לנו. אי אפשר שלא לסייע למוחלשים בחברה, זה התפקיד שלנו. המוסר של חברה נמדד בדרך שבה היא עוזרת למי שהגורל לא שפר עליו.

דינה דומיניץ, מכתבים, דיונים. את מופקדת על הנושא הזה במשרד המשפטים, מופיעה קבוע כאן בוועדה. עורכת הדין דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרפת לקריאה שלך, יושבת הראש, לאמנים ואנשי הרוח, אני חושבת שזה בהחלט חשוב מאוד שקבוצה כזאת שלא הייתה שותפה עד היום, בהחלט יש לה הרבה מה לתרום, כמו שראינו. בכלל, זה תחום שאנחנו יודעים – ולכן אני גם מאוד מברכת על הדיון הזה – - - -תופעת הסחר, ובאופן ספציפי בתופעת הסחר בזנות, הדפוסים החדשים, כי זה התחום שהצלחה בו, המאבק יצליח רק בזכות השיח המשותף, רק בזכות שילוב הזרועות הזה, ולכן זו בהחלט במה חשובה ביותר.

אין לי הרבה מה להוסיף על ההקדמה של ה- - - של יושבת הראש, אני כן אתאר מעט את התופעה ואבקש מחבריי לממשלה ולמשרדים גם להוסיף את ההיבטים שלהם.

אולי אני אעזור לך. היום יש לנו את הזכות לארח תלמידי בית ספר. ואת דיברת כרגע על ההרחבה של השיח, אני בטוחה שאם כל אחד מכאן גם ישתף בפייסבוק שלו, ובדרכים אחרות את הדברים שהוא למד וראה כאן היום, ונמצא כאן תלמיד בשם יונתן אמיתי שרוצה לשאול אותנו שאלה, ואני אקרא את הדברים. יונתן, תקום רגע שנראה אותך. יונתן ביקש לשאול קודם כל מה האוכלוסיות העיקריות שנפגעות, והאם הסעיף חוק נוגע אך ורק למניעת סחר בנשים והאם קיימות דוגמאות לסחר בגברים, ובכלל כיצד נשים מובאות ארצה. תודה יונתן.

הייתי רוצה שבתחילת הדברים שלך, מאחר ויש לנו אורחים שלא מכירים את הסוגיה אבל הם שגרירים של רצון טוב, בכמה מילים תכניסי אותם לאווירה ותמשיכי. בסדר?

בסדר גמור. שלום יונתן ולכל התלמידים. בהחלט ראוי לשבח שאתם מגלים עניין ורצון ללמוד על הנושא הזה. שאלת שאלה מאוד רחבה לכן חשוב לי לענות שחוק העונשין שמנה פרק של סחר, מתייחס לכל סוגי הסחר בבני אדם, וסחר בבני אדם זה לא רק סחר בזנות, למרות שהיום אנחנו מתמקדים באמת בסחר בזנות והועדה מוגדרת סחר בנשים, והיא בוודאי לא מצומצמת רק לנשים. יש בהחלט גברים שהם קורבנות סחר, ויש גם קטינים וילדים לצערנו הרב, שהם קורבנות סחר. ובישראל התופעה התחילה בתחילת שנות התשעים, באמת עם תופעה קשה של סחר בעיקר בנשים, לזנות, היו מביאים אותם דרך גבול סיני, דרך מצריים, בדואים היו מעבירים אותם משני צידי הגבול והן היו נמכרות, כמו שאמרה יושבת הראש, לבעלי בתי בושת וסרסורים ומוחזקות בתנאים מאוד מאוד מאוד קשים, ובאמת כתוצאה ממאבק משולב, גם של הממשלה וגם של הארגונים הלא ממשלתיים וארגוני החברה האזרחית, הצלחנו למגר את התופעה הזאת, והיום בישראל אנחנו לא רואים מקרים חדשים כאלה. מה שאנחנו כן רואים, וזה באמת נושא הדיון שלנו היום, זה דפוס חדש שהוא למעשה באמת מתאפיין כפי שאמרה יושבת הראש, זה בעיקר עבירה של גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות, שזה נמצא בפרק הסחר בתוך החוק, אבל הוא בעל חומרה פחותה. אני אסביר למה זה בעיקר העבירה הזאת.

מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות על רקע הסכמי פטור מאשרות הדדיים שישראל חתמה עם מספר מדינות שהן מדינות שמועדות לפורענות בתחום הזה, אז בהחלט גם הנושא הביא לעליה מבורכת בתיירות, ואני מניחה שיש בזה גם תרומה לכלכלה ואולי שיקולים מדיניים נוספים, אבל בד בבד, וזה דברים שאנחנו גם התרענו עליהם לפני, אבל לי יש יתרון שאני יכולה להסתכל על הדברים מההיבט המאוד צר שלי, של סחר בבני אדם, אין ספק שזה הביא כן גם ל - - -

אז איך מתמודדים עם הדפוסים החדשים? הרי את בעצם מייצגת את משרד המשפטים. איך במשרד המשפטים מתמודדים או חושבים להתמודד עם הדפוסים החדשים שאנחנו מכירים אותם, דברנו על זה גם כבר לפני שנה, את דיווחת בעצמך, את גם כתבת על זה. אז איך אתם מתמודדים עם זה?

אני רק אשלים, כי זה כן חשוב לי להבין להמשך, שאותן נשים שמגיעות כתיירות פעם היו צריכות לגשת לקונסול במדינות המוצא, ולבקש אשרה מראש, במדינת המוצא. ואז הקונסול היה מראיין אותן, הוא היה יכול בהחלט לעלות על חשד שאותה אישה למעשה מובאת, מבקשים להביא אותה לישראל למטרת זנות או לאיזו שהיא מטרת סחר אחרת, ואפשר היה למנוע את זה מראש. היום אין לנו את הסנן הזה במדינות האלה ולכן זה הרבה יותר קל, בעצם התיירות מגיעות בדרך הראשית, הן לא צריכות להסתנן דרך גבול סיני, הסוחרים לא צריכים לעשות מאמצים מיוחדים כדי להביא אותן, הן פשוט עולות על טיסה ומגיעות.

וכפי שציינת יושבת הראש, באמת בדרך כלל הן חוזרות הביתה עם תום תקופת האשרה ולכן יש לנו קושי מאוד מאוד גדול כדי לאתר נתונים, משום שבנתונים גם של רשות האוכלוסין וגם של משרד התיירות, אפשר לראות כמה תיירות נכנסו, ואפשר לראות כמה סורבו, על רקע חשד לזנות. וזה אני אבקש מחברתי שתיכף - - -

מיכל תיכף תשלים.

כן. וגם עורכת הדין אורלי שמואל שיושבת לידי, מהלשכה המשפטית של הרשות. אבל אנחנו לא יודעים כמה מהן באמת הגיעו כדי לעסוק בזנות וכמה מהן באמת תיירות, אנחנו לא יכולים לדעת מה הפילוח. יש לנו שוב, אינדיקציות למשל מהאינטרנט, אינדיקציות מהארגונים ש- - -

מהאינטרנט, ממעצרים שנעשים, מהנוכחות שלהם, מהדיווחים, מהחברות שלנו שמסתובבות, מהמרפאה הניידת ששלחנו אותה עכשיו לאיזו דירה.

שוב, אלה דוגמאות נקודתיות, זה לא נתונים בהיקף שאפשר באמת לדבר על נתונים מדויקים.

דינה, מבחינתכם יש פה עליית מדרגה, יש יותר סחר בנשים, איך אתם מסתכלים על זה? או שאת אומרת לי, "תשמעי" - - -

זה מה שאני רוצה להציג. אני רוצה להציג את האתגרים שיש לנו בנושא הזה ואיך אנחנו מתמודדים ואני אבקש להיעזר גם בחבריי. אני אתאר רק את הקושי שבאמת גם נגעת בו, אבל מאחר והתופעה הזאת מאופיינת, תודה לאל, בפחות אלימות, פחות סממני שליטה, אם כי אנחנו כן רואים במהלך השנה האחרונה, כשאנחנו עוקבים למשל אחרי החלטות בית הדין למשמורת ואחרי כל מיני נתונים כאלה, אנחנו כן רואים שיש איזו שהיא הסלמה. זאת אומרת, אם בעבר יכולנו להגיד שבכלל אין אלימות ונשים היו ממש עצמאיות, והגיעו לדירה או למלון שזה גם נושא שאני אשמח לדבר עליו בהמשך, הקשר של המלונות לסיפור הזה.

גם משרד התיירות כאן.

אז היום כן רואים כבר יותר מה שקוראים בתחום "בדיקת סחורה", לפני, רואים אלימות, רואים אונס, אבל שוב, זה במקרים הבודדים שאנחנו מצליחים לאתר אותם, שהמשטרה מצליחה לאתר אותם בפשיטות. ואז אותן נשים הרבה פעמים, הן לא רואות בעצמן קורבן, הן מבחינתן רוצות רק לחזור הביתה או להמשיך למדינות אחרות ולהמשיך לעסוק בזנות, והן לא רואות בעצמן קורבן, ולכן מאוד מאוד קשה לשכנע אותן לשתף פעולה ולמשל לתת מידע ולתת עדות נגד מי שהביא אותן כי מבחינתן אין להן אינטרס בזה, הן רוצות להמשיך ואולי לחזור גם ארצה בעוד תקופה מסוימת, ואני מניחה שאת זה תתאר באמת עורכת הדין רחלי, נתונים שאנחנו מכירים שהיו באמת ואנחנו מנסים מאוד ללמוד מהניסיון שהיה כדי להפיק לקחים ולבנות לעתיד.

עוד תחום שאני יכולה לדבר עליו שיכול להיות שאפשר לעשות שם שיפור, וזה באמת בתחום, הנשים שכן כבר נחשדות בגבול, הן מסורבות כניסה. שבקר גבול בנתב"ג למשל באילת, בעובדה, גם שם יש היום גבול בינלאומי די ממשמעותי שהולך ומתפתח, חושב שהוא מזהה חשד שאישה מסוימת הגיעה למטרת זנות, יש לו סמכות למנוע את הכניסה שלה והיא נשלחת חזרה לחו"ל, והם עושים את זה, וזה מעורר כמובן בעיות דיפלומטיות מול אותן מדינות, ברגע שיש יותר מדי סירובים לדידן, הם כמובן מתלוננים בערוצים הדיפלומטיים ואז יש קושי עם זה.

אבל נניח שבאמת אותה אישה, בזמן שהיא מסורבת הייתה נחקרת אולי על ידי המשטרה בגבול, יכול להיות שאפשר היה להוציא שם גם מידע שעשוי היה להוביל לחקירות. באופן כללי אנחנו חושבים שבהחלט יש מקום בתחום הזה לאכיפה יזומה. לאכיפה שתתבסס על מודיעין, לאיסוף מודיעין, לאכיפה יזומה, להמשך שיתוף פעולה. זה לא שזה לא קורה היום, זה קורה עם המשאבים המוגבלים שקיימים, אבל יש מקום להגברה, ואני אשמח - - -

אז באמת, רשות ההגירה, עד כמה סירובים יש, איך אתם רואים את התופעה מהצד שלכם. בואו תנו לנו התייחסות. אורלי.

אני מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. במקרה גם אני וגם מיכל מלוות יחד גם את הנושא של טיפול בהסכמי פטור מאשרה, וגם את הטיפול בקורבנות סחר. בהחלט הסכמי פטור מאשרה אכן מציבים בפנינו אתגרים רבים בכל ההתמודדות באופן כללי עם שהייה בלתי חוקית בישראל ובאופן ספציפי - - -

בואי תתארי לנו, מגיעה אישה, יורדת מהמטוס, מגיעה לביקורת דרכונים ומציגה דרכון. מה קורה שם?

קודם כל, פרקטית עוד מעט מיכל תפרט. מה שכן חשוב לי להבהיר שבעבר היו מגיעים לקונסוליה, לשגרירות - - -

מכירים את העבר. עזבי, אין עבר, היום הן מגיעות לביקורת דרכונים, מציגות דרכון, מה קורה.

אני מרשות האוכלוסין, כמו שציינתם הסכמי פטור מאשרות למעשה גרמו למצב שהמפגש הראשון של התייר הוא עם בקר הגבול. כשלמעשה בקר גבול בממוצע, רואה בין 45-50 איש בשעה, זה אומר שיש לו דקה ועוד קצת כדי להחליט מי נמצא ממול, האם זו מישהי שבאה לתיירות לשמה או שהם מגיעים למטרה אחרת.

למעשה לבקר יש כל מיני סממנים שאנחנו במשך הזמן עשינו להם הכשרות כדי שינסו לזהות, ואני לא יכולה להגיד לך שהם מזהים ב-100%, הם לא יכולים לזהות ב-100% כי תמיד אותו אחד שנמצא והיא רוצה להיכנס לארץ, היא תמיד תבוא עם סיפור כיסוי. הן כבר מגיעות עם סיפור כיסוי.

מאז שבוטלו האשרות, אתם תדרכתם אחרת, בנוסף, את הבקרים? יש תדרוך מיוחד לנושא הזה?

קודם כל, כל בקר חדש שנקלט למערכת מקבל הכשרה של מה זה להיות בקר ומה צריך לעשות, ובין היתר הוא מקבל גם הכשרה לזיהוי במעבר, ובנוסף אנחנו עושים להם מדי פעם הכשרות ריענון. לפני בערך חודש עשינו הכשרה ל-60 בקרים במעברי הגבול באילת, שלמעשה הם קיבלו משהו שהוא מאוד קטן, אבל עכשיו הרחבנו את זה ליותר, ונתנו להם את ההכשרות.

אז בדקה הזאת איך מזהים וכמה בשנה האחרונה לא הורשו להיכנס תחת הקטגוריה הזאת של חשש/ חשד לזנות, לסחר.

אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד, בגבול הם מזהים אותן, אבל בדרך כלל כשאנחנו עושים את התשאול, אחרי שהבקר מזהה אותן, למעשה הבקר סיים את העבודה שלנו ויש לנו קו אחורי, שזה למעשה חבר'ה שיושבים והם מתשאלים קצת יותר לעומק. כשמגיעה אחת כזאת למתשאל, אז א. היא לא מוכנה לבוא להגיד לאיזו מטרה, אם היא באה למטרה הזאת, היא תמיד באה עם כיסוי שיש לה בית מלון, ויש לה ואוצ'ר.

מה שכן, אנחנו משתדלים לעבוד בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל בנתב"ג עצמו. יש מקרים ששוטר נמצא בתשאול, כאילו חוקר מהמשטרה של ביקורת הגבולות נמצא בתחקור והוא נמצא בסיטואציה הזאת שאנחנו מתשאלים אותה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם המשטרה כי זה היעד שקבענו גם לביקורת גבולות, וגם הבנתי מהמשטרה שהם קבעו שם יעד במקום הזה.

כשאנחנו מתחילים לתשאל אותה, לאט לאט אנחנו צריכים לפתוח אותה, זה לא כל כך קל. כי צריך לפתוח למה היא באה, ואז שואלים אותה "מי האיש שמחכה לך בחוץ".

אבל כדי ללמוד את היקף התופעה בשנה האחרונה, את יכולה לתת לנו איזה שהוא מספר כמה נשים לא הורשו להיכנס למדינת ישראל?

מסורבים?

כן.

אני אתן לך מאוקראינה שזה למעשה ה- - -

עקב אכילס שלנו?

כן. למשל דוגמה מ-142,000 שנכנסו לארץ מאוקראינה, אנחנו סירבנו בסביבות ה-5,700 איש. וזה רק אוקראינה.

זה לא המספרים שיש למשרד התיירות אגב, לגבי כניסות.

מי אמרה את ההערה הזאת?

ממשרד התיירות. עו"ד שרון מאיר מהלשכה המשפטית.

מה המספרים שנמצאים במשרד התיירות?

ב-2016 נכנסו מאוקראינה 164,500 אנשים.

וכמה לא הורשו להיכנס?

לא הורשו זה בקרי הגבול, אבל - - -

אני יכולה להגיד לך שמדובר על אנשים שנכנסו. יכול להיות שאתם מדברים על תנועות. תנועות זה משהו אחר ואנשים זה משהו אחר.

תעשי לנו את ההבחנה מה זה אנשים ומה זה תנועות.

אדם אחד יכול להיכנס כמה פעמים. אז הם סופרים אותם פעמים, אני סופרת אנשים.

הבנתי.

לא נכון, אני מוכרחה לציין שאנחנו סופרים בדיוק כמוכם, רק שאנחנו סופרים גם את הכניסות דרך שייט, ולא רק דרך הגבולות ה- - -

הכל, מה שאני נותנת לך כאן זה דרך כל - - -

זה הכל. היא לא יכולה לא לספור לא דרך סיני ושיט, כל הכניסות זה רשות ההגירה.

- - - על הלמ"ס, ולי יש מספרים אחרים.

אז קודם כל גם בשביל זה אנחנו עושים את הישיבות הללו, כדי לראות שכולם מסונכרנים, בואו נבקש לקבל הסבר גם ממשרד התיירות וגם מרישום האוכלוסין.

אני יכולה להגיד לך מה שיש לי. לי יש את הנתון הזה ואנחנו סופרים אנשים. אנחנו לא סופרים תנועות.

גם אנחנו.

אוקיי, סליחה חברים, אני לא צריכה עזרה. אני מבקשת לוועדה שתשבו לאחר מכן, תתנו לנו בבקשה הסבר על הפער הלא פשוט הזה והמורכב הזה בין הנתונים שלכם. לא יעלה על הדעת שיש פה כזה פער. אז בואו תראו איפה עומד הפער, משום שהוא משליך על הדיון שלנו.

אני רוצה לציין שמבחינת עליה, מבחינת האחוזים גם של מסורבי כניסה והן בהקשר של מבקשי מקלט, יש עליה מאוד משמעותית מאז חתימת הסכמי הפטור מאשרות עם כל אחת מהמדינות האלה.

אז אנחנו מדברים על אוקראינה, ואיזה עוד מדינות?

אוקראינה גיאורגיה, בלארוס ומולדובה. רק כדי לסבר את האוזן, ב-2014 שזה לפני חתימת ההסכם, אחוז המסורבים היו 3% בערך, 2015 – 8%, 2016 – 9.5% וב-2017 – 21.6%. אחת מכל חמישי.

כמה אנחנו ב-2017? בחודשיים שאנחנו נמצאים ב-2017 אחד מכל חמישי מסורב? אתם מבינים שהבעיה הולכת וגדלה.

הבעיה בגבולות, זה כבר לא בעניין של האנשים שנכנסים. איך מדינת ישראל מצטיירת שנכנס תייר וכל תייר חמישי מסורב? איך אנחנו מתמודדים כמדינת תיירות כשאנחנו מעודדים, משרד התיירות משקיע מיליונים במדינות האלה בקמפיינים כדי שאנשים יגיעו הנה. מגיעים לגבול וכאן מסרבים ושולחים אותם בחזרה? יש כאן לדעתי בדק בית אצלנו, לא שם. הוויזות הם לא מה שימנעו מהם להגיע או לא להגיע.

אבל עובדה שאנחנו רואים, וכאן שמעת שמאז שיש פטור - - -

היה גם קודם. היה גם קודם. רק שעכשיו זה בדלת הקדמית. קודם זה היה בדלת האחורית.

מה זה הדלת האחורית?

קודם הם נכנסו דרך הגבולות הלא מוסדרים. היום כבר יש להם פטור מוויזה, אז הם מגיעים בדלת הקדמית. אבל הבעיה אצלנו.

מי נכנס לישראל ב- - - על מה את מדברת?

אני אגיד לך, אין הרבה דרכים להיכנס לישראל כמבקר. יש או כסטודנט, או למטרות עבודה, או בסעיף סל שנקרא תיירות. כולם נכנסים פנימה. אנחנו כמשרד תיירות מעודדים את התיירות הנה, שיבואו, שיבקרו באילת, שיבקרו בים המלח, שיראו את ירושלים, את נצרת, את כל מה שהמשרד משקיע בו במהלך השנה.

ותבורכו על העבודה. אבל.

הסרת הוויזות הייתה למטרה של הסרת חסמים בהגעה. לדוגמה, באוקראינה, אם לפני הפטור מהוויזות הגיעו הנה משהו כמו 48,000 אנשים היום מגיעים פי ארבעה. 164,000 אנשים נכנסים הנה בשנה. זה המון אנשים, זה תיירות שנכנסת, זה כסף שמתגלגל למדינת ישראל, ובגלל 5,000 מסורבים, שאנחנו עדיין לא יודעים מה מהות אותם מסורבים, 5,900 מסורבים, אנחנו בעצם א. מצטיירים רע נורא במדינות האלה, אחרי כל ההשקעה הגדולה, וב. אי אפשר, בגלל 5,000, למנוע מ-164,000 אנשים להיכנס למדינה.

עורכת דין מאיר, אני באמת קודם כל רוצה לברך גם את שר התיירות וגם את העבודה שלכם במשרד, חשוב לעודד תיירות למדינת ישראל, אבל כאן אנחנו מזהים ביחד ארבע מדינות שצריך להיות יותר זהירים כלפיהם, אם אני אדבר במילים דיפלומטיות.

צריך להיות זהירים כאן אצלנו. לא צריך להיות זהירים באופן כזה ששולחים אותם הביתה, כשאנחנו עדיין לא יודעים למה שלחו אותם הביתה.

אני אשמח לציין שקיבלתי מספר פניות גם מחברי כנסת בבית זה, שבזמנו לפני - - -

אנחנו ארחנו כאן את שרת הקליטה שבאה והצרה על ה- - -

כן, לגבי סירובי הכניסה, בנתב"ג אירחנו מספר דיפלומטים ממדינות אלה, מדינות המוצא מבחינתנו, ולפי מה שהבנתי מהצוות שלנו, הגיעו להבנות מאוד ברורות ואני לא ראיתי הרבה פניות מהדיפלומטים בנוגע לסירובי כניסה ממדינות אלה בתקופה האחרונה.

כלומר, את בעצם אומרת שה-5,000 האלה לא עוררו, לא יצרו שלא נתנו להם להיכנס - - -

הם הגיעו להבנות, והם עושים בסופו של דבר את תפקידם, את חובתם.

אני רק רוצה לענות למשרד התיירות כדי לסבר לך את האוזן, מאוקראינה, אם ב-2013 היו לנו ארבעה מבקשי מקלט, אז ב-2016 יש לנו 6,880 מבקשי מקלט. זו תופעה אחרת. אנחנו כרשות האוכלוסין מתמודדים בכמה מישורים בכל הנושא של הפטור מאשרות כניסה.

הבקשה למקלט נעשית גם מול ה- - -

אני רוצה להסביר רגע לגבי המקלט. מדובר בתיירים, גם שנכנסים כתיירים, מנתב"ג הם מוסעים, זה משהו מאורגן, הם מוסעים למשרד הפנים ששם מגישים בקשות לקבל מעמד פליט. אלה שתי מדינות, אוקראינה וגיאורגיה, והם מקבלים איזה שהוא אישור שהם הגישו בקשה ובזמן שהבקשה נבדקת בעצם הם מוסעים משם לאתרי הבניה, לאתרי הסיעוד למשל, כעובדים זרים, כל עקיפה של הסכמים בילטראליים, תוך עקיפה של הרבה מאוד דברים, וזה גם אחד הדפוסים החדשים שלא התכוונו לדבר עליהם היום כי זה לא לזנות, אבל יש חשש מאוד גדול שזה אוכלוסייה שתהפוך להיות פגיעה ואולי גם שם, זו תופעה בעייתית שמתמודדים איתם כרגע.

סליחה, כמה מהמסורבות הן נשים?

אין לה פילוח.

יש לי לגבי 2016 איזה שהוא נתון, בוא נגיד, בוא לא נדבקו במספר ממש, אבל ניסיתי דרך הביקורת גבולות לנסות להגיע לנשים שהודו או היה חשש לגבי איזו שהיא עבירה של זנות. ב-2016 מדובר בכ-300 שסורבו בגלל שהיה חשד. חלק הודו, וחלק זה רק חשד.

ב-2016.

ב-2016. אני כן רוצה לגעת בנקודה של נשים שנכנסות לפה כתיירות ובסופו של דבר נתפסות דרך פלישה של המשטרה או רשות האוכלוסין לבתי בושת. בסופו של דבר אנחנו יודעים שרכיב ההסכמה הוא לא רלבנטי, כשאנחנו בוחנים אם אדם הוא קורבן. אבל מאחר ומדובר בנשים שבאמת מגיעות לפה ויודעות למה הן מגיעות, הן בסופו של דבר מעוניינות לצאת בתום התקופה של שלושה חודשים, בדרך כלל לפי מה שהבנתי, אפילו לא לארץ המוצא אלא להמשיך הלאה במסע, ולכן מאוד קשה גם לגבות מהן עדות וגם לתת להן איזה שהוא מעמד של הגנה מבחינתנו כי רכיב ההסכמה הוא לא רלבנטי, ואנחנו לא מצליחים, לא לקבל עדות ולא להגיע אפילו לשלב של להעביר אותן למקלט, הן לא מעוניינות, והן פשוט מעוניינות לצאת מישראל. לכן אנחנו לצערנו לא מצליחים לא לתפוס את הצד הישראלי ששותף לכל הפשיעה הזאת וגם לא להעניק הגנה לקורבנות במקרים הללו.

אני רוצה להוסיף עוד משהו. במהלך התשאול, אם אנחנו מצליחים להגיע למחולל התופעה פה בארץ, מי שהזמין אותם, הפרטים מועברים למשטרה להמשך חקירה. כמו שציינה אורלי, גם הן לא מוכנות להישאר, הן מבקשות באותו רגע לחזור בחזרה.

תודה. מה שמעביר אותנו אליך רפ"ק רובי קיים, קצין חוקרים ארצי. כשהכדור עובר אליכם מהרגע הראשון גם בשדה, אבל גם בשלב העדויות. בוא תעשה לנו סדר איך אתם מתמודדים עם התופעה החדשה שכרגע נחשפת מול עינינו.

טוב, אני שמח שכולם מודעים לקשיים שלנו. באמת צויין פה, כמעט הכל. כל הקשיים שאנחנו נתקלים בהם, החל בכניסה לארץ ואחר כך. שני דברים שאני רוצה לציין בהקשר לדברים שנאמרו. לגבי הכשרות של רשות האוכלוסין של הבקרים, לפחות פעם בחודש אני עושה להם הכשרה או חבר'ה אחרים, לחבר'ה חדשים, אנחנו נותנים דוגמאות של שאלות, של תשובות שנתנו, ודווקא בנושא הזה אני חושב שכן ההכשרה שרשות האוכלוסין עושה לבקרים בסיוע שלנו וגורמים אחרים, כן עוזרת בשאלת הזיהוי, לפחות בכניסה לארץ.

אני חייב לציין משהו אחד. כשאנחנו נתקלים באותן נשים, אנחנו בנקודת הקצה, בסוף. כשאנחנו מגיעים לאותן נשים בבתי הבושת בפשיטה, זה בסוף, אחרי שהן כבר נכנסו, אחרי שהן כבר תודרכו, אחרי שהן כבר עסקו, והן יודעות את הכל וברגע שאנחנו מגיעים, ונתת את הדוגמה של התיק בירושלים, 15 הנשים שמתוכן שתיים היו נתינות זרות, לא רק שהן לארצו לשתף איתנו פעולה, השיתוף פעולה היחיד שלהן או השיחה שלהן איתנו הייתה מלווה בקללות מצידן והתנהגות שאם הן לא היו תיירות, יכול להיות שהן היו מוצאות עצמן בסיטואציה אחרת. לכן גם כשאנחנו מגיעים אליהן, אין שיתוף פעולה. אין שיתוף פעולה ברוב המקרים.

אני אוסיף עוד כמה דברים שיכול להיות שקצת יחזקו פה את שאר הקשיים. הגיוס של הנשים נעשה בחו"ל. אם זה באמצעות אנשי קשר שמגיעים מהארץ לשם, עושים את הגיוס ונותנים את כל התדרוך לנשים ומציידים אותן בוואוצ'ר למלון כמו שנאמר פה, בתכנית טיול, בוואוצ'ר להשכרת רכב, בכרטיסים לכניסה, וגם במסמכים רפואיים לצורך קבלת טיפול. זאת אומרת כמו שאנחנו נוסעים לחו"ל, אנחנו מגיעים עם כרטיס הלוך חזור, עם ואוצ'ר למלון, עם ואוצ'ר להשכרת רכב, עם תכנית טיולים, גם הן מגיעות אותו דבר.

חלקן מגיעות בקבוצות של תיירות, ואחרי שלושה-ארבעה ימים, חותכות. אף אחד לא מדווח על זה. בטוח שלא מדריך הטיולים, כי זה עושה שם רע לחברה. מעבר לזה, נשים שעבדו פה, גמרו, עבדו חודש, חודשיים או שלושה חודשים, בדרך כלל הן לא מגיעות לשלושה חודשים, הן יעזבו כבר לפני. נוסעות לשם, ושם משדלות נשים אחרות, וכשאני אומר שם, זה מדינות המקור, משדלות את הנשים האחרות כמה כדאי וכמה שווה. הן עושות את העבודה של המתווכים שעשו קודם.

שיתוף הפעולה שלנו עם רשות האוכלוסין, ברגע שמעבירים לנו שם גם של אישה שלכאורה הודתה שהיא הגיעה לפה לארץ, אנחנו לא יכולים לעשות שימוש או לפתח תיק חקירה מכיוון שהיא רוצה לחזור, הדבר היחיד שהיא רוצה לעשות זה לחזור. היא מסורבת בנתב"ג, ומה שמעניין אותה זה לחזור. אנחנו כן יכולים לעשות שימוש, במה שהיא מוסרת לכאורה, באנשים שממתינים לה פה בארץ, ובזה אנחנו כן עושים שימוש. אין הרבה, אבל עושים שימוש.

מה חסר לך?

סליחה?

מה אפשר היה לתת לך יותר, ולצוות שאתה עובד איתו כדי באמת, נוכח המציאות - - - שלום, חברת הכנסת מועלם.

אני מוכרח להגיד שבעבר, בניגוד למה שנאמר פה, שבעבר זה היה יותר או שהיה אותו דבר, זה ממש לא נכון. כי ברגע שהיה בקשה לוויזות, אולי אני מגלה פה סוד, אבל היינו יודעים מי אמור להגיע. וברגע שהיינו יודעים מי אמור להגיע היה לנו הרבה יותר קל לבדוק, ואו לסרב או לא, כל מיני שיטות פעולה שאני בכוונה לא רוצה לפרט אותן פה, אבל היה לנו הרבה יותר.

מידע מקדים מה שנקרא.

ברור. היום זה בדיוק ההיפך. כפי שאמרתי, אנחנו מגיעים בקצה, אנחנו מגיעים בסוף. כשאנחנו מגיעים בסוף העבודה היא הרבה הרבה יותר קשה. זה בכלל נושא שנוגע לכלל עבודת המשטרה. המשטרה נתקלת בקצה בסוף, אם זה בחינוך, אם זה בדברים שלא נעשו, ופה אנחנו תמיד נתקלים בסוף. אבל במקרים האלה של סחר נשים לזנות, שוב, אני לא יכול להגיד שיש עליה רצינית שאני יכול לזהות, יש עליה במספרים בודדים, נכון, במקרים שזיהינו, יש עליה בסירוב של אותן נשים לשתף פעולה, יש להן את המודעות לנושא הזה שאם הן לא רוצות להמשיך לעסוק בזה, הן יודעות שהן קמות והולכות ואף אחד לא יעצור אותן כי מבחינת אותו סרסור יש עוד עשר שמחכות שיגיעו, אז אין לו בעיה לשחרר.

גם הדרכונים לרוב אצלן אם אני מבינה.

הדרכונים אצלן, הטלפונים אצלן, וסליחה שאני בוטה, אבל במקום 20 גברים ביום הן מקבלות 4 גברים ביום. לכאורה התנאים השתפרו באופן מדהים. לכן אין להן את הרצון לשתף פעולה. למה שעכשיו אני אדפוק את הסיכוי הבא שלי להגיע עוד ארבעה חודשים למדינת ישראל, יכול להיות שלא באותה זהות, אבל בזהות בדויה, ולעשות עוד כסף.

אבל רובי, הן מגיעות כל כמה, יכול להיות שהיא תהיה פה חודש ותחזור אחרי שלושה חודשים לעוד חודש, עד שתופסים אותן במעבר ועולים על זה.

אחת שתשתף פעולה לכאורה עם המשטרה היא כבר לא תוכנס לארץ עם אותה זהות.

רק אם היא מסורבת, יכול להיות שהיא תחליף זהות.

בשורה התחתונה, הרבה יותר קשה היום, בגלל כל הסיבות. אין לי משהו נקודתי שאני יכול להצביע עליו, מלבד ביטול האשרות, שאולי יכול לסייע לנו לעשות את זה בצורה יותר טובה. מבחינת מספרים, אני מדבר כרגע על נשים שזוהו על ידינו והוכנסו למקלט כקורבנות גרימת עזיבת המדינה, ב-2014 היו 12, ב-2015 – 13, וב-2016, 12. אלה המספרים.

אלה המספרים. 12, 13, 12.

אין עליה, יש - - -

זה סטטי בזיהוי. לא בטוח שב- - -

תודה. עו"ד רחלי לוי מפרקליטות המדינה.

שלום. אני ראשית רוצה לברך על קיום הדיון כי בעינינו, על אף כפי שנאמר כאן שהצלחנו למגר את תופעת הסחר באופייה הקלאסי הקודם שאנחנו מכירים, עם ההחפצה, ועם הקניין ועם האלימות ועיכוב דרכון ואיומים וכולי, ברור שקיימת תופעה אחרת, שונה, והדיונים האיטיים האלה שיוצרים מעקב אחרי ההתפתחויות והשיח המשותף הוא בהחלט מסייע לכל הגורמים המעורבים לטפל בתופעה ולשפר את אופן הטיפול בתופעה.

הדבר השני, אני אבקש להציג גם את עורכת הדין לילך שוהם מפרקליטות מחוז תל אביב, רפרנטית בתחום שמלווה תיקים וגם את עורכת הדין נועה יניב מיכאלי, מפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי, שמסייעת לנו באכיפה משולבת שהפרקליטות פלילית ואזרחית, בעיקר נגד בתי הבושת הגדולים.

אני אתאר מספר תיקים שטיפלנו בהם בשנתיים האחרונות ולילך תסייע לי, תיקים שאנחנו מלווים, חקירות משטרה שאנחנו מלווים בעת האחרונה, כמובן לא נוכל לפרט את כל הפרטים בגלל שטרם הוגשו כתבי אישום, אבל קצת מאפיינים.

כפי שנאמר כאן, הדברים בסך הכל חוזרים על עצמם. אז באמת גם אם יש איתור של אנשים במדינות המוצא, במדינות היעד, יש הרבה קשר, זיהינו לאחרונה קשר אינטרנטי, אגב רשתות חברתיות של איזו שהיא מודעה אחת ואז קצת הפצה מפה לאוזן, כפי שרובי ציין באמת של מישהי או שהיתה או שיצרה קשר, ואז באמת העברת מידע מאחת לשניה.

באחד מהתיקים, תיק שהיה בחיפה שהוגש כתב אישום וגם הסתיים בהרשעה במסגרת הסדר טיעון, הנשים עצמן גם פנו לנאשמת. זאת אומרת אחרי שהם שמעו וזה עבר מפה לאוזן, הם יצרו את הפניה לנאשמת שהפעילה אותן פה בארץ, ובאמת אפילו בתיק הזה, באותו תיק של חיפה מה שהיה מעניין שברוב המוחלט של המקרים לא היה מגע ומפגש בין הנאשמת לבין הנשים שהגיעו. היא דאגה שיגיע נהג שיסיע אותן, היא דאגה לחדרים של ההשכרה, היא דאגה ללקוחות, הכל היה טלפוני ממש בשלט רחוק של הפעלה שלה את אותן נשים שהגיעו, בלי שהיא פוגשת אותן. הן דיווחו לה אחרי שהן פגשו בלקוח, באיזו שהיא דרך הן העבירו לה את הכסף, חלק כמובן מסכום האתנן שהן קיבלו, הכל נעשה בשלט רחוק, שזה גם עוד איזה שהוא מאפיין חדש שאנחנו נחשפים אליו, שבכלל אין מפגש בין הנאשמת לבין המתלוננות שמגיעות הנה.

לעומת זאת תיק יותר, יחסית, לא ישן – מ-2015, שהסתיים בטיפולה של פרקליטות מחוז תל אביב ושם נגזר עונש מאסר של ארבע שנים כן היה מפגש של הנאשמים, מספר מפגשים של הנאשמים עם הנשים שהגיעו ואף עבירות מין שבוצעו בהן לצורך בדיקה.

אנחנו רואים סוגים שונים גם של התופעה. היא פושטת ולובשת צורות בכמה מאפיינים. כמובן שככל שמעורבת עבירת מין, גם העבירות שיוחסו הן עבירות חמורות יותר וגם העונש שייגזר יהיה חמור יותר, אבל זה תלוי באמת בצורות השונות.

הקשיים שרובי תיאר וכפי שיושבת הראש ציינה, באמת לאחרונה בתיק בירושלים שאנחנו ידענו ונערכנו להימצאותן של נשים שהן נתינות זרות שם וחשבנו שיהיה שיתוף פעולה ונתקלנו בסירוב, אז יש את התיקים מהסוג הזה, אנחנו יודעים על זה מהמשטרה והם לא מגיעים אלינו ממש כתיקי חקירה בהקשר הזה.

במקרים שכן, יש הרבה גם לחץ משולב של רצון לשוב לארצות המוצא ולא להתעכב כאן. אנחנו מגישים בקשות למתן עדות מוקדמת. קודם ציינתי את התיק של חיפה, אז בליווי המקלט והיה כאן סיוע, שתי נשים העידו וגם נשמעה חצי עדות של מתלוננת שלישית, שהיא לא סיימה עדותה, ואז בית המשפט דחה את הדיון בחצי שנה, וזה גם דבר שבהחלט מעורר קושי מבחינת ניהול הליך ברצף תקין, בטח כשיש לנו נשים שרוצות לעזוב. אלה הדברים העיקריים שרציתי לומר ואשמח שגם לילך תספר על דברים שהיא מלווה גם כעת.

ממש בקצרה כי נצטרך לסיים פה עד 13:45.

תודה. אני לא אחזור על מה שאמרה רחל, אני רק רוצה להציף קשיים נוספים שאנחנו חווים, כי אמרנו שהדפוס הישן נעלם, גם בעיני בית המשפט החומרה של המעשים היא קצת פחותה ולכן גם בתיקים שאנחנו רואים בהם תיקי דגל, כמו התיק שרחלי סיפרה עליו, שזה תיק שהיו בו גם מאפיינים קשים, כי אם יש את הבדיקות של פעם אז יש את הבדיקה היום שמעשים מגונים שנעשים במתלוננות ואף מעשי סדום, ובסוף בית המשפט נותן ענישה של ארבע שנות מאסר, זאת ענישה שאנחנו מתקשים לחיות איתה.

מאיפה נובעת הגישה הזאת בקרב בית המשפט?

אני חושבת ש- - - חוו את התיקים של סחר האישה, ספציפית השופט הזה אני יודעת, ההרכב הזה עבר הרבה תיקים וכשמשווים בין מה שהיה לנו פעם, בין הכליאות והאלימות והאונסים, והאונסים עוד בסיני כבר, לבין מה שיש היום, זה נראה להם פחות, ההשוואה היא פחותה.

אז אולי שוב נקרא להשתלמות שופטים, ממה שאימצת - - -

וגם לאיזה שהוא שיח עם הנהלת בתי המשפט רגע להבין באיזה עולם אנחנו חיים.

אני חושבת שהמטרה היא יותר, אנחנו עושים עבודה מאוד קשה וגם אני יודעת שדינה עושה השתלמויות גם לשופטים.

את עושה השתלמויות לשופטים, דינה?

כן. פעמיים בשנה יש הכשרה למשך שבוע.

אני חושבת שזה לא מספיק, נוכח מה שאנחנו - - -

היא נקראת השתלמות על סחר בבני אדם ועבירות מין. אני משתתפת וגם יסמין מנהלת המקלטים מרצה שם. זה בעיני עדיין לא מספיק מבחינת המשקל של הסחר בתוך עבירות המין, ואנחנו בתהליך של הידברות מול מכון ההשתלמויות של השופטים.

אני אוציא מכתב בהמשך לדברים שנאמרו כאן למנהל בתי המשפט שפיצר, גם בפעם הקודמת הוא זה שסייע בידינו להכניס את ההשתלמויות וגם הוציא מכתב בנושא. אני מזכירה לכולם שבזמנו השופט גרוניס כתב מכתב, חיזק את ידי הועדה ואמר דברים ברורים מאוד גם בנושא של הכשרות שופטים ואני חושבת שכדאי לרענן ולחדש ונוציא מכתב בנושא. ותודה רבה על הדברים שהבאת בפנינו. אנחנו נמשיך, חברת הכנסת שולי מועלם בבקשה.

אני מתנצלת, כולנו חיים גם היום ב- - - מהבתים, אז אני מתנצלת שהגעתי בסוף, בכל זאת היה לי חשוב להגיע. גם לחזק את המעקב שדובר פה עליו וגם לחזק את ההתקדמות. אחד הדברים שאני שומעת שוב ושוב זה באמת כאילו היינו במקום מאוד מאוד טוב, ומעולה שהתבשמנו מהמקום הזה, וזה באמת עבודה של הרבה אנשים שיושבים פה וכמה שאינם נמצאים כאן, ואני רוצה כן להזכיר שוב את מירב כמובן, ואיזו שהיא תחושה שטיפה המערכת נרגעה. אני מסתכלת עליך, אבל זה לא עליך. לרגע תפסתי את עצמי מתמקדת בך.

טיפה המערכת נרגעה ונהיינו במקום שכאילו הפך קצת, להגיד טוב, אנחנו בדירוג A, ואנחנו במדינות שהן סבבה. סבבה זה לא המילה אף פעם בנושא הזה, ואני שמחה גם על הדיון הזה כמו כל הדיונים, שבעצם להישאר כל הזמן עם יד על הדופק ביחס בעיקר לאלמנטים החדשים שנראים. באמת נורא נורא קשה, מי שלא כל הזמן בעולם הזה, נורא קשה באמת להסביר את הפער הזה שבין התמונות המזוויעות שפעם היינו יכולים להציג בלי הפסקה של הכוכים הקטנים ליד הבורסה, שמי לא זוכר אותם, לבין באמת המציאות הכאילו יותר טובה שנמצאת היום, ואני מאוד מחזקת אותך, גם אני אגיד את הדברים בביתי שלי לשרת המשפטים וגם למנכ"לית, גם מפה בטח זה יגיע אליה, מאנשי המשרד, אבל כן לנער חזרה.

אני מזכירה לכם באותה נשימה שיש לנו פגישה כאן בנושא של ההתקדמות לקראת חוק ההפללה ששרת המשפטים והמנכ"לית תהיינה, אני חושבת שאנחנו נקדיש כמה דקות גם לסוגיה הזאת וננצל את ההזדמנות שהוועדה מארחת את השרה ואת המנכ"לית כדי להעלות את הנקודה הזאת.

גם מחר, הדיון עם השגרירים.

כן. שזה, כולם מוזמנים כמובן לדיון עם השגרירים לקראת חוק ההפללה, לבוא וללמוד איך ומה נעשה במדינות. תודה חברת הכנסת מועלם. דוקטור זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם.

תודה. אני רוצה לדבר על מבקשות המקלט שחיות בישראל. מתוך 7,000 נשים מבקשות מקלט מאריתריאה ומסודן שחיות בישראל, אנחנו מעריכים שבסביבות 2,000 מהן נחטפו ונשבו על ידי סוחרי אדם במנוסתם מארץ המוצא ועונו בסיני, סבלו מהתעללות, מאלימות פיזית קשה, אלימות נפשית ומינית, אף חמורה. אנחנו פוגשים אותן במרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם, אנחנו רואים אותן סובלות מתסמינים של פוסט טראומה, PTSD, מקשיים בתפקוד, מבעיות גניקולוגיות, בעיות אורתופדיות, אנחנו פוגשים אותן בארגוני הסיוע ורואות שהן מצויות במצוקה כלכלית קשה מאוד, מתקשות לפרנס את הילדים שלהן, מתקשות לכלכל את עצמן וחשופות לניצול מאוד מאוד קשה, הרבה פעמים בגלל המצב הכלכלי הן נאלצות גם להיכנס למערכות יחסים אלימות, מערכות של ניצול, וגם להידרדר לזנות.

יש לי כאן נתונים ממרפאת לוינסקי, אני מבינה שהם לא יכלו להגיע היום.

הם לא יכלו להגיע, אבל אנחנו בקשר רציף.

אז אני רק אציין שכרגע בטיפולן 13 נשים רק מאריתריאה, שמטופלות על ידי מרפאת לוינסקי, מתוכן גם שתיים טראנסיות ורובן עברו את מחנות העינויים בסיני. חשוב להזכיר, הן לא זכאיות כאן, בהיותן מבקשות מקלט, לשום הגנה, לשום זכויות, הן שוב, מתקשות מאוד לכלכל את עצמן והרבה פעמים הן גם נאלצות לשלם את החובות לאנשים שפדו אותן מהשבי בסיני. אז יש עליהן נטל כלכלי כפול.

הנשים האלה, דפוסי הזנות שלהן, למיטב הבנתנו, אין לנו נתוני לגבי היקף התופעה אבל אנחנו כן בהחלט רואות עליה בדיבור על זה אפילו, בקרב הקהילה. זה הרבה פעמים בתוך מערכות יחסים בתוך הקהילה, אבל גם כבר מעבר לזנות ברחוב, שמוכרת לנו יותר.

הנשים האלה לא זוכות לטיפול ולשיקום ראוי, אלה מביניהן שכן מוכרות כקורבנות סחר, מוכרות באופן רשמי, המסגרות הקיימות לקורבנות סחר לא תמיד מתאימות לצרכים שלהן. אם הן נכנסות למקלט, צריך לזכור שבתום שנת השיקום הן למעשה נפלטות בחזרה לאותו מצב, ללא מעמד, ללא זכויות, חוזרות למעגל הניצול ובהרבה פעמים גם חוות איזו שהיא רגרסיה שקוטעת מן הסתם, קטיעת מהלך השיקום, מייצרת גם רגרסיה נוספת במצבן הנפשי. חלקן, גם כאשר הן מוכרות כקורבנות סחר באופן רשמי, לא יכולות או לא מעוניינות להיכנס למסגרת של שנת שיקום במקלטים, משום שהן מטופלות כבר בילדים, או משום שהן חוששות מלחשוף את האירועים שקרו להן בפני בני הזוג שלהן. במקרים האלה הן לא זוכות בכלל לאיזה שהוא שיקום.

מעבר לכך, יש הרבה נשים שעברו את אותן התעללויות שנמצאות במצבים מאוד קשים ולא מוכרות בכלל כקורבנות סחר, ובמקרים האלה אין אפילו מנגנון איתור, זיהוי, שיקום וטיפול לנשים האלה, ואנחנו מדברים שוב על כמעט 2,000 נשים.

תודה. הזמן קצר ויש לי עוד רשימת דוברים. אמי סער, מנהלת קשרי ממשל במאבק בסחר בבני אדם במוקד לפליטים ומהגרים. אני מבקשת בקצרה.

המוקד מטפל גם במבקשי מקלט וגם במהגרי עבודה, אני נתקלת בתור מי שמטפלת בקהילה הזאת, גם אני רוצה להשלים את מה שזואי אמרה, שבאמת אותן נשים שנאלצות לעבוד בזנות, באמת אין להן שום מעטפת למעט הקליניקה. אני גם רוצה לספר ששיש בארץ קורבנות בזנות ובסחר מהעבר שלא עזבו את המדינה, נשים שנמצאות שפה 12, 13, 14 שנים, הובאו לפה בשנות האלפיים, נשארו פה מכל מיני סיבות, בעיקר ילדים, לדוגמה מישהי שעבדה בזנות, נסחרה, עדיין כנראה מדי כמה שנים רחוקות יותר עבדה עדיין בזנות, עברה עכשיו גמילה והיה מאוד מאוד קשה למצוא לה מקום בגלל שהיא לא מוכרת, בגלל שהיא הייתה פה מהעבר וכיום לא מכירים בה, אז כל הנשים, ויש מאות נשים מהעבר, אני חושבת שזה גם כן נושא שצריך לדבר עליהן בועדה, על אותן נשים שעבדו פה בזנות ונשארו בארץ מכל מיני סיבות.

אנחנו נתקלים כמו שהזכירה זואי גם בהרבה אנשים שעברו את מחנות העינויים ואנחנו מנסים לעזור, הזכירו קודם, הובאו עשר נשים אריתראיות שהן קורבנות עבדות, למטרות שירותי מין בסיני, חמש מהן בחרו ללכת למקלט, חמש לא. אני חושבת שעל הנשים ממזרח אירופה כבר דיברו המון ואני רק מצטרפת למה שאמרו.

תודה רבה. לידיה מורגן, מכון ירושלים לצדק, נמצאת? לא. אוקיי. טל גרנות?

אני יחד עם שותפתי - - - לוי הקמנו את עמותת המכללה הפועלת לשיקום תעסוקתי לשורדות זנות. אמנם באמת כפי שנאמר, הבעיה החריפה איתה אנחנו מתמודדות היא זנות מקומית של ילידות הארץ, אבל באמת כמו שנחשפנו ואני לא ארחיב כי כבר דובר, אנחנו נתקלות במקרים של נשים שבאמת הן חסרות מעמד ואין להן גם אפילו אפשרות לעבוד ועל אף שהן בתהליכי יציאה מהזנות, אין להן שום אפשרות או לצאת למקום אחר, כי יש להן בעיות עם זה, או לעבוד, וזו סיטואציה שכולאת עוד נשים ומכבידה מעבר לכל הבעיות שהן נאלצו להתמודד איתן. ותודה על העיסוק בנושא החשוב הזה.

תודה. נגה שילוח מהמרפאה הניידת בחיפה.

תודה. אני אספתי את הנתונים של שנת 2016 וכן יש לנו עליה, עליה ניכרת. ב-2015 היו שבע נתינות זרות שנבדקו ובשנת 2016 – 21. שתיים מהן היו פליטות אפריקניות, שתיים מקולומביה, ו-12 מרוסיה, 4 מאוקראינה ואחת ממולדובה.

וכולן הגיעו לישראל דרך?

חוץ מהאפריקאיות, שהן במעמד של פליטות, כל השאר במעמד של תיירות. הן מגיעות לתקופות קצרות ברובן, אני מכירה רק שתיים שנשארו פה בסופו של דבר והשאר נכנסות ויוצאות. אחת לפחות, שתיים, אנחנו מכירות שזו כבר הפעם השניה שהן חוזרות אלינו. אנחנו שומעות מהן שהן עוברות מה שנאמר פה, מארץ לארץ, מאוד מאורגן.

אבל יש איזו רשת שמנווטת אותן? נותנת להם ואוצ'רים?

שתי השיטות שאנחנו מכירות נאמרו פה. אחת – למקומות הגדולים הם שולחים נציג, בעיקר מועדוני החשפנות, הוא עושה גיוסים ומביא קבוצות, אבל בגלל שהזנות הפכה להיות הרבה פעמים במקומות קטנים קצת עם סרסוריות, שהן מן עסקים של דירה קטנה, אז נראה שהרבה עבודה נעשית דרך האינטרנט. אנחנו שומעות מנשים שפשוט דרך הפייסבוק ודרך אתרים, הן מפרסמות ונשים - - - אני חושבת שזה המקום להיכנס מבחינת המשטרה, כי המגייסים זה יהיה מאוד קשה, אבל הפרסומים, צריך לנסות לאתר אותם. אם הנשים מגיעות דרך הפרסומים אז גם אנחנו יכולים לראות את הפרסומים.

עשיתי ממוצע, גיל 32 הוא הממוצע שלהן אצלנו, רובן מדווחות שהן מפרנסות ילדים ומשפחה, מעבירות את הכסף, רובן כבר מגיל, כמעט קטינות, כבר עוברות מארץ לארץ. חלקן סיפרו שהן התחילו כבר מגיל 17, היו בדובאי, ואיטליה, משרד התיירות, הן בחיפה את הבהאים לא ראו, אז הן לא עושות הרבה תיירות פה.

כן חשוב לי, ממה שאמרה הנציגה של האו"ם בדיון שהיה בשבוע שעבר, היא אמרה שהחוק בצרפת עבר כדי למנוע סחר. פחות אפילו לגבי הנשים, 90% מהנשים בזנות בצרפת הן לא צרפתיות, 95% מהנשים בזנות, באוסטריה הן לא אוסטריות.

גם בהולנד, הן לא הולנדיות.

היא אמרה ש-70% מהסחר באירופה הוא של נשים אירופאיות. ואני לא מאמינה שיש דרך לעצור את הדבר הזה, אם לא נמנע את הביקוש.

אנחנו עובדים על חוק ההפללה. כולנו מגויסים ואנחנו מקווים שמדינת ישראל תבין, כולל כל היושבים בבית הזה, שצריך לקדם את החוק וגם על כך אנחנו - - -

מידיעה, הן נשים עם סיפורי קורעי לב, כבר אחת אנחנו יודעות שחזרה ונפטרה, צעירה, מסרטן צוואר הרחם, ליווינו אותה בעניין. זה מאוד מאוד קשה. זה כביכול כאילו מרצון, אבל נשים נסחרות ברמה עולמית והסחר לא שינה רק בארץ, הוא שינה את פניו בכל אירופה וזו מלחמה חדשה לגמרי.

תודה. עורכת הדין אביטל רוזנברגר המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.

אני רוצה להמשיך את הדברים שאמרה נוגה, בשני הקשרים, הראשון הוא משהו שלא דובר פה, אבל אנחנו מדברים רבות על זה שהסחר שינה פניו לחלוטין, ואני חושבת שקרן - - - שמראש הוקמה כדי להגן על קורבנות הסחר, צריכה להיות - - - לעובדה שהיום אנחנו פחות אוכפים את עניין הסחר, אלא, ודינה מחייכת סימן שהיא מסכימה איתי,

כבר ניסינו לקדם הליך - - -

אז קדימה. אם היום מירב האכיפה היא על עבירות של גרימת עזיבת המדינה, אין שום סיבה ש- - - לא תחול גם על אלה.

שנית, אנחנו יכולים גם לשבת ולדבר על זה שהאווירה שינתה את פניה אבל גם המשטרה צריכה לעשות מאמץ ובאמת לעשות צעד נוסף ולהתמקד בזה כעבירות חשיפה, לחפש אותם באינטרנט, להיות קצת יותר יצירתיים כי התופעה היא אחרת פשוט.

דבר שלישי שרציתי לבקש, אני יודעת שזמננו קצר, אבל אם אפשר שגבירתי יושבת הראש תבקש בנתונים שהיא מקבלת ממשרד התיירות גם פילוח בבקשה לפי המעברים מהם נכנסו, גברים ונשים, כדי שנוכל להסתכל לתופעה בעיניים ולא לקבל איזה נתון שאנחנו לא יכולים - - -

אנחנו נוסיף את זה לפרוטוקול.

כל הנתונים מגיעים מהלמ"ס אנחנו לוקחים משם את הנתונים, כל אחד חשוף לנתונים האלה, אנחנו פשוט אספנו אותם לצורך הדיון.

עדיין יש פערים אז גם אותם כמו שאמרתי, נבקש. אחרונה, יש לנו את יסמין ואחרי זה משרד הרווחה. יסמין קונפינו, מנהלת מסגרות לטפול בקורבנות סחר במעגן, מקלט לקורבנות סחר.

צהריים טובים. אני אציין שמבחינתנו, קשה לי לומר שהמקלט מייצג את המציאות בשטח כיון שהנשים שמגיעות למקלט הן אך ורק נשים שזוהו על ידי המשטרה ככאלה ולעתים יש נשים שעשויות בפוטנציה להיות מזוהות אבל לא מעוניינות להיכנס למקלט, כך שאני באמת לא יכולה להעיד על פני התופעה. אני כן יכולה לומר שמאז 2013 שאז קלטנו 6 נשים קורבנות סחר לזנות מאותן מדינות, אני מדברת על רוסיה, מולדובה ואוקראינה, כן אפשר להתייחס לאיזה שהוא גידול. היום אנחנו מדברים על 12 נשים, כמו שרב פקד רובי קיים אמר, וזה כבר 12 נשים, זו השנה השלישית.

זה נכון שרוב הנשים, או לא רוב, חלק מהנשים אינן מעוניינות לשתף פעולה או להעיד או להגיע למקלט, אבל יש גם נשים שכן, יש נשים שמגיעות למקלט ובהתחלה מגלות איזה שהוא אנטגוניזם ולא רוצות לשתף פעולה ובהמשך נשארות, וכן באמת מספרות לנו את סיפור החיים שלהן.

ככל שאנחנו מדברים ועורכים איזה שהוא טיפול, אמנם טיפול טווח קצר לשנה, אנחנו כן חושפים טפח אחרי טפח את הסיפור הקשה שמתגולל לנגד עינינו של באמת אישה שהיתה נערה שהיתה ילדה שעברה איזו שהיא התעללות במשפחה שלה, או שהיא המפרנסת היחידה ושכל הנטל הכלכלי על כתפיה, ואנחנו מבינים שמתחת למעטה של נשים שהן לכאורה עצמאיות, כמו שהסרסורים והסוחרים מנסים להציג, מדובר באשה שבעצם היא קורבן, אם זה של המשפחה שלה ואם זה של הסרסורים עצמם, ולכן נורא חשוב לי כן להתייחס לתופעה כתופעה חמורה וקשה של אבדן צלם אנוש, וכן להמשיך באכיפה כי אני חושבת שהאכיפה מאוד מאוד חשובה.

תודה. אחרונת הדוברים אפרת שרעבי. הבוקר נפגשתי עם מנכ"ל המשרד ואני שמחה מאוד על הרוח ועל ההבנה ועל הרגישות. את כבר תקבלי זימון, אני מבטיחה לך. אז אני שמחה על הרצון הטוב ועל ההירתמות שלו לנושא החשוב הזה.

רציתי להגיד משפט אחד לגבי התופעה שדיברו כאן על הנשים שמבקשות מקלט ממדינות אפריקה, שמנוצלות בזנות. גם אנחנו שמענו על קיומה של התופעה הזאת ובאמת חלק מרצון להרחיב את הידע שלנו על מי הנשים, מה התופעה, מה המאפיינים ובעיקר גם מה הצרכים והמענים שיצטרכו להתגבש, אנחנו ברבע משרה נשכור דרך עירית תל אביב עובדת דוברת השפה, כדי שהיא תעשה מלאכה של איתור, מיפוי, זיהוי הצרכים, לתקופה קצובה, ואנחנו מקוים שזה באמת ישפוך אור על התופעה הספציפית הזאת ממדינות אפריקה שמנוצלות בזנות בדרום תל אביב, ועם המיפוי אנחנו נראה מה ההמשך.

אני יכולה להגיד שמי שמטפל בזה זה הקליניקה יעל, יש מישהי שעובדת - - - ערבית, מה שאתם רוצים, שהיא תעשה את ה- - -

בסיור שקיימתי עם המרפאה כן ראינו נשים אריתראיות, ואם בסיור קודם אמרו לי "מה פתאום, נשים אריתראיות לא נמצאות במעגל", ראיתי אותן במו עיני.

חברות וחברים, הברחת נשים לשם זנות זו תעשיה שמגלגלת הרבה מאוד כסף. כסף זה שם המשחק. פתחנו דרך לתיירות ואני מברכת באמת על העבודה הנהדרת של משרד התיירות, אני פעם שלישית מציינת את העבודה שנעשית, אבל צריך להבין שיש פה בעיות נוספות שעם חלקן ניסינו להתמודד בשנים עברו והצלחנו, ואסור לנו לא לראות איך אנחנו מקדמים, אז אנחנו חלילה לא נגד משרד התיירות, להיפך.

גבירתי, אני חייבת לציין משפט אחד נוסף. משרד התיירות הוא חל מהפורום של מניעת סחר בבני אדם.

לגמרי, גם בדיון שקיימנו - - -

הוא שם בהיבטים אחרים לגמרי, אבל בהיבט של הוויזות אני חייבת לציין את עמדת המשרד כי כמו שאת מבינה, התפקיד שלנו זה גם להסיר חסמים לתיירים ולצערי אין הרבה דרכים להיכנס למדינת ישראל, אחת הדרכים וזה דרך - - - בעצם זה תיירות ולכן זה נמצא תחת ה - - -

כן, אבל תראי, מה שעולה כרגע זה שהמספרים לא עלו במשהו שאפשר להתייחס אליו. אנחנו מדברים פה בקפיצה של אלפי אחוזים. מדובר במדינות, קטגוריות ברורות, אנחנו לא באים ומדברים על כל המדינות, אבל כדי למנוע אולי חלק מהמבוכה, מצד שני כן יש הבנה דיפלומטית, צריך לבוא ואולי לייצר איזה שהוא כלי עבודה שיהיה מצד אחד - - - לגמרי, הרי זה קורה. זה קורה ו-5,000 ו-6,000 שנעצרים בשדה התעופה, צריך לראות איך מתמודדים עם זה. מצד שני, את לא יכולה לחשוף את האוכלוסייה בישראל כי יש רצון, אנחנו גם צריכים לתת מענה - - -

אבל עדיין אנחנו נמצאים כאן בתוך המדינה במספרים אחרים, כי אני שמעתי פה ש- - -

אז אני שוב ביקשתי, ואני אחזור על זה גם עכשיו בסיום, לבוא ולראות קודם כל מאיפה נובע הפער הזה, וגם כששר התיירות ישב כאן ודיברנו על הירתמות של בתי המלון ושל התיירות בבתי המלון עצמם, והיו פה כמה אזכורים על בתי המלון, אז אנחנו צריכים לבוא ולראות. אנחנו לא נגד. חלק גדול מהעבודה כאן זה לבוא ולראות איך עובדים ביחד. למגר ולשקם ולעצור זו עבודה משותפת של כל מי שנמצא בשולחן וזה הייחוד בשולחן הזה, ולא כל דיון אתם נמצאים, משרד התיירות.

אנחנו אגב נמצאים בכל דיון.

של הזנות? כל דיון?

בוודאי. כשזה נוגע אלינו אנחנו - - -

אה, אתם מחליטים. כי אני קיבלתי - - -

לא, כשזה נוגע לבתי מלון - - -

אני פשוט שמחה מאוד שאת איתנו כי היו כמה דיונים בפעם האחרונה שנשלח לנו מכתב "משרד התיירות לא מוצא עניין בנושא", אני אראה לך.

אז זה לא הגיע אלי. כשזה מגיע אלי - - -

אז עכשיו לפרוטוקול אני מבקשת שהזימונים יגיעו ישירות למייל שלה. תשמעי, בסוף לא סתם רחלי קיבלה תואר כבוד אצלנו. ורובי כמובן ושולי בכלל, אז אנחנו כאן באווירה, כי כל מי שכאן מבין שרק יחד אנחנו נוכל לתקן, לסייע לקדם ולראות איך אנחנו - - - אז בואו נבין שהברחה של נשים וזנות במדינת ישראל וסחר זה כסף, זה מיליונים של דולרים, וכל פרצה במדיניות, וכל פרצה באשרות הכניסה מנוצלת על ידי גורמים עבריינים במדינת ישראל, וגם מחוצה לה, ועברנו דרך משמעותית במאבק ובמיגור, בהתמודדות הזאת עם סחר גם בבני אדם ובטח בנשים, וזכינו להכרה, וכל שנה אנחנו מוזמנים, בחמש השנים האחרונות, להצגת הדו"ח, לברכות בבית הנשיא, לטפיחה על השכם בשגרירות האמריקנית.

אנחנו לא יכולות ולא רוצות ולא יכולים ולא רוצים לחזור אחורה. ולצערנו הדיווחים שכרגע אני שמעתי אותם מחייבים אותנו בדק בית ולאגום את הכל ולראות איך אנחנו מתמודדים.

לכן הועדה קוראת לשחקנים, אומנים ובכלל לאנשי רוח לבוא ולהצטרף ולאמץ את רוח הדברים שמביא אשטון קוצ'ר אל הקונגרס בארצות הברית ולהראות יותר מעורבות של מובילים חברתיים בקריאה לעצור סחר בבני אדם, סחר בנשים ואת הזנות במדינת ישראל, ולסייע בידינו לקדם את חוק ההפללה.

הועדה למדה כי למשרד המשפטים וליתר משרדי הממשלה אין נתונים מפורטים על אודות תופעת הסחר בנשים לצרכי זנות, וההסתמכות למעשה היא על דיווחים של המשטרה ו/או ממה שמתפרסם באתרים השונים ובעדויות שנאמרות כאן או נעזרנו כאן בארגונים, ולכן אנחנו פונים גם למשרד התיירות וגם לרישום האוכלוסין תוך חודש ימים, אודות מספר הנכנסים מכל מדינה, לרבות מדינות מזרח אירופה, גם בפילוח שאתם נתתם לנו וגם על פי הבקשה בפילוח המגדרי, לבוא ולראות איך נכנסים למדינת ישראל, ואת מספר הסירובים שנעשים, גם כן כמובן לפי הפילוח, גברים ונשים.

הוועדה קוראת למשרד התיירות, רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים לשתף פעולה ולהחליף באופן תדיר מידע זה עם זה.

הוועדה מבקשת מפרקליטות המדינה להעביר לידיה פילוח של תיקים בנושא סחר בנשים לצרכי זנות, פילוח של השנתיים האחרונות, כיצד טופלו התיקים.

אנחנו למדנו כאן מנציגת פרקליטות מחוז תל אביב, עורכת הדין לילך שלום כי מערכת המשפט עדיין מתחשבת במפעילי בתי הבושת, ומגלה כלפיהם רגישות גבוהה מאוד בעונשים שהיא מטילה. אנחנו מבקשים ונקרא להכשרות בתחום הזה ונפנה להנהלת בתי המשפט כדי לרענן את ההנחיה בנושא ההתייחסות של השופטים לתופעת הזנות, ונבקש הכשרות של שופטים בנושא הזה. ואנחנו נפנה למשטרת ישראל, מחלקת הסייבר, לנסות ולאתר אתרים העוסקים בפרסום זנות ואתרים הקוראים לעסוק בזנות בישראל תחת מסווה של תיירות.

אני רוצה לשתף אתכם שבישיבה הקודמת קיבלתי מספר אתרים על ידי רעות מ"עלם", ופניתי לפייסבוק והאתרים האלה הורדו. ג'ורדנה נציגת פייסבוק בישראל משתפת איתנו פעולה, היא קיבלה את החומר, ישבתי איתה, עבודה של הצוות שלי כאן ואני רוצה גם להודות לצוות היקר שלי שעובד בנושא ורתום, והאתרים האלה הוסרו.

אני צריכה מידע. תעבירו לנו מידע. אתם רואים אתר, אתם רואים מקום, אנחנו רותמים יותר ויותר גורמים שמשתפים איתנו פעולה. האתרים הללו שרעות הצביעה עליהם, את חלקם היא הציגה בדיון שהיה כאן כמו שאתם זוכרים, הורדו. ייתכן ויחזירו אותם בדרכים נוספות, כולם לומדים טכנולוגיה ומתקדמים כל הזמן.

לאחרונה בסיור שמענו על אפליקציות לזנות. אפליקציות שעוברות ומתמודדות עם החקיקה או עם הדברים שקיימים, אז באפליקציות הללו גם צריך לבוא ולראות בעצם איך הטכנולוגיה המתקדמת מחייבת אותנו לבוא ולראות איך מקדמים. תעבירו לנו מידע, סיפורים, ידע, אנחנו פה בשביל לעשות ביחד.

תודה רבה חברת הכנסת מועלם, תודה רבה לכם, המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 14:03.