הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 364

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ז (27 בנובמבר 2016), שעה 13:45

פרק י' כולו (הסרת חסמים לביצוע מיזמי תשתית לאומית), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

דוד ביטן

רועי פולקמן

הראלי מזרחי - משרד האוצר

אלון מסר - משרד האוצר

יערה למברגר - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מירב ליבנה - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

כרמית יוליס - משרד המשפטים

שחר סולר - אגף תכנון ובניה, המשרד להגנת הסביבה

טלי ענבר - יועצת משפטית, רכבת ישראל

ראובן קוגן - סמנכ"ל פיתוח, רכבת ישראל

יאיר זילברשטיין - מנהל אגף תקציב, נ.ת.ע - הרכבת הקלה של ישראל

אורה לילנטל - מנהלת מחלקת רישוי והיתרים, נ.ת.ע - הרכבת הקלה של ישראל

יעל אדורם - לשכה משפטית, מינהל התכנון

אפרת ברנד - לשכה משפטית, מינהל התכנון, מינהל התכנון

ישי אשלגי - מנהל תחום רגולציה ודוברות, חברת הגז הישראלית - נתיבי גז לישראל

רחל לוטן - מנהלת מחלקת תכנון סטטוטורי, חברת הגז הישראלית - נתיבי גז לישראל

ליאור שובכר פרי - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את רכבת ישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הוט, מקורות חברת המים הלאומית, פורום ה-15 הערים העצמאיות

אתי בנדלר

תומר רוזנר

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם

פרק י' כולו (הסרת חסמים לביצוע מיזמי תשתית לאומית), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083 (מ/1083)

אני פותח את הישיבה של אחר הצהריים בנושא: הסרת חסמים לביצוע מיזמי תשתית לאומית. כפי שזכור לכם, הצבענו על רוב החוק, מ-35 עד סופו, נשאר לנו הנושא של סעיף 34. נאמר לי שבהפסקה הגעתם לאיזו שהיא הבנה או לסיכומים ב-2 מתוך שלושת הסעיפים.

ניסינו למצוא נוסחים כאלה או אחרים, אבל בסופו של דבר ההבנה היא שהיום התכניות שנדרשות לצורך הרשאה הן מאוד מפורטות, אין אפשרות בחקיקה ראשית להיכנס לרזולוציה יותר נמוכה של פירוט, ולכן אנחנו מבקשים להשאיר את הנוסח לגבי הנושא של רישיון בהרשאה, לא בהיתר.

מי מתנגד?

אני לא יודע על אף אחד שמתנגד.

חוץ מתומר.

בשאר הסעיפים הבאנו פשרות כפי שביקשתם מאיתנו. אנחנו חושבים שבסעיף הזה כל שינוי יעשה יותר נזק מאשר תועלת, לכן אנחנו מבקשים לאשר את הסעיף כפי שהגשנו אותו. אנחנו חושבים שזה מאוד משמעותי לטובת הפרויקטים.

יש כאן איזו שהיא הצעה שמדברת על פיצול.

מכיוון שאין הסכמה בין הממשלה - -

אתם צריכים לדאוג לנוסח שיאמר שמידת הפירוט תהיה יתר מאשר מידת הפירוט שקיימת היום.

גם בהיתר זו לא תכנית מפורטת.

הפירוט מדבר על קווי בניין.

יותר מזה.

התכניות שלנו מפורטות ברמה של פירוט הגדר, ברמה של הצבעים.

האם את מדברת על הנחיות כלליות, או שאת מדברת בקשר למתחם מסוים?

אני נותנת כדוגמה מתחם מסוים. המתחם הזה הוא מתחם שימור.

אולי בגלל זה.

לא. ככה זה נעשה בכל המתחמים שלנו.

יהיה כתוב שמידת הפירוט תהיה יותר מזה, ושתינתן חוות דעת אדריכלית והנדסית שמאפשרת את זה

על ידי מי?

הדרישה לתכנית מפורטת היא לא ספציפית לתכנית שנציגת הרכבת הזכירה. הדרישה של הפסיקה היא שהתכנית תהיה מפורטת ברזולוציה מאוד גבוהה, אחרת אי אפשר להוציא היתר. זה הדין, הוא חל על כל התכניות. ישנן תקנות כבר היום בתוקף, הן אומרות מה הם הפרטים שצריכים להיות בבקשה להרשאה. אולי התשובה נמצאת בתקנות. יש שם דברים שלא נכללים בתכנית. במסגרת הרשאה צריך לכלול אותם.

הבקשה להרשאה על קו רכבת של 100 מטר בנייה לא דומה לבקשה להרשאה על 200 או 500 דונם בשכונה שלמה. צריך להיות ההיבט הציבורי - גינון, כבישים.

יש את זה היום.

נכתוב באופן כללי, ונכתוב שתינתן חוות דעת הנדסית או אדריכלית בעניין.

אדוני היושב-ראש, כבר היום החוק אומר שהבקשה צריכה לכלול פרטים.

בדיוק כמו שתומר אמר לגבי התכנית של שימור. שם יש ספר תיעוד, עוד לפני הגשת הבקשה להרשאה. מה הבעיה שתינתן חוות דעת?

אם זה חדש?

יש ספר תיעוד.

של מה?

הדרישות קיימות.

למה אתם לא יכולים לעשות ספר תיעוד? כחלק מההרשאה צריך ספר תיעוד.

יש קווי בניין.

שיהיה ספר תיעוד.

כבר היום החוק קובע שהבקשה צריכה לכלול פרטים שעל בסיסם ניתן לקבוע שהיא תואמת את התכנית ואת התקנות. במסלול ההרשאה אנחנו לא מדלגים על כל הויה דולורוזה של התיאומים עם כל המחלקת הרלוונטיות .

או שתגיעו לסיכום, או שנפצל את החוק.

גם היום מסלול ההרשאה לא חוסך את הצגת כל האינפורמציה ועריכת כל התיאומים והאישורים הנדרשים כדי להגיע להרשאה המיוחלת. החשיבות בתיקון הזה מתמקדת בכך שבעוד שבהיתר בנייה לוועדה המקומית יש אצבע על השלטר, היא יכולה למנוע ולעכב את ההיתר לדיפו למשך שנים ארוכות, ויש לנו ניסיון בזה, במסלול ההרשאה יש לזה פתרונות.

אני יכול להבין אם אתם רוצים לחסוך ולדלג על דבר אחד, למרות שאם הייתי בתפקידי הקודם הייתי נלחם נגדו. אתם לא רוצים שבאצבע קלה על ההדק ניתן יהיה לעצור מתחמים כאלה גדולים. זה מקובל על ידידי השלטון המקומי, כאשר אני אחד מהם. זה ברור ומובן. כאשר אתם מדברים על תכנית מפורטת, אתם לא מדברים על דבר שאפשר ממנו לגזור. זה בעצם תכנית שנותנת גבולות גזרה. היא נותנת קו בניין, היא לא נותנת את המבט איך ייראה המקום הזה בסופו של דבר. ביקשנו שתעלו דרגה אחת, אולי בתכנית בינוי כמו שהוצע במהלך ההפסקה כשדיברנו. צריך שמישהו יראה לנגד עיניו איך הדבר הזה ייראה בסופו של דבר, כדי שלא ייצא מחר ג'אנק בתוך עיר. אתם פשוט מרימים הנחתה לראשי ערים ללכת לבית משפט על הדבר הזה.

יש הליך כזה.

אל תעשה את זה במקומית.

שלהרשאה יצרפו מסמך בינוי.

מה אתם אומרים לגבי מסמך בינוי?

ניסינו לחשוב על ההצעה הזאת, אבל הגענו למסקנה שלא רק שזה לא פותר, זה עושה עוד יותר סרבול בתהליך מאשר המצב היום. ניסינו לחשוב על פתרון אחר שמיטיב.

אתם רוצים שיהיה לכם קל ממש.

תסביר למה זה מסבך.

התיקון נועד כדי לאפשר לחברת נת"ע ולרכבת להקים - -

התחושה שאתם מעבירים אלינו היא שהתכניות המפורטות הן אילמות, עיוורות, אבל לא כך המצב. התכניות המפורטות יורדות היום לרזולוציה מאוד גבוהה. התכניות המפורטות כוללות נספחי בינוי מנחים.

גם בינוי שאושר לפני 15 שנה?

אנחנו לא שם. מעבר לזה שהתכניות היום הן ברמה יותר מפורטת, הן כוללות נספחי בינוי מנחים, גם נעשה תיאום מאוד מדוקדק מול מהנדס הרשות המקומית, עם תיאומים הנדסיים, עם אדריכל הנוף של הרשות המקומית, עם מסמכי פיתוח. זה חלק בלתי נפרד מתיאומים הנדסיים. בלעדיהם אין הרשאה.

אני מבין את הסיטואציה. יש לנו שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שאנחנו דוחים את ההצעה שלכם בהקשר הזה, האפשרות השנייה היא פיצול. אני לא רואה אלטרנטיבות אחרות, אלא אם תבואו עם משהו שיניח את דעתם של חברי הכנסת בנושא של המפרטים שישנם. מדובר במבנים גדולים בלב הערים. החובה הציבורית שלנו היא להיות משוכנעים מעל ומעבר. זה לא שלא מאמינים לכם, אבל לפי ההסתייגויות שכבר קיבלתי, לפי הרוח שמביעים אותה חברי הכנסת, אני רואה שאין לי אפשרות, עם כל הרצון לקדם והרצון להריץ, להעביר את התיקון בנושא של הדיפו כפי שאתם רוצים.

אנחנו מעדיפים לדחות את הסעיף.

אם הוועדה תצביע נגד הסעיף, רשאית הממשלה להגיש הסתייגות, ואז ברוב במליאה לקבל אותו בנוסח שהציעה הממשלה.

אין לנו בעיה גם לפצל.

אפשר אחת משתיים: לפצל, או להמית.

אתם יודעים מה, זה מוריד קצת את האמת שבטיעון האמיתי שלכם.

הפשרה המוצעת יוצרת יותר נזק מתועלת.

עוד לא הבנתי למה.

זה יוצר להם דרישות בהרשאה שהם לא מעוניינים בהן. זה יסרבל אותם יותר.

היום המסלול הוא שיש היתר. ביקשנו לאפשר הרשאה.

אני מציע שיהיה כתוב שחלק מהתנאי להרשאה יהיה נספח בינוי מפורט.

המונח "נספח בינוי מפורט" בכלל לא מופיע בחוק. אתה תצטרך להגדיר מה זה.

זה משהו חדש.

בתכניות אתה מכניס נספח בינוי, לא בחוק.

זאת בעיה, אנחנו לא יכולים לשלוף.

איפה מפריע שיהיה נספח בינוי - בתכניות המפורטות, או בהרשאות עצמן?

אם יש נספח בינוי מפורט, וגם מקבלים חוות דעת כתנאי להגשה, אין לי בעיה. תיעוד של תכנית רגילה זה לא מספיק.

אם ההרשאה תואמת את נספחי הבינוי המפורטים, זה מקובל על הוועדה?

אנחנו ממיתים את הסעיף בשלב הזה, מה שנותן לכם אפשרות של שבוע, 10 ימים לפנות עוד פעם לוועדה. שמעתם את רוח הדברים, שמעתם שהרצונות שלנו מנסים ללכת לקראתכם. אין לנו אפשרות ללכת על פי הנוסח שהביאה לכאן הממשלה, לכן אני ממית את זה לתקופה מוגבלת. תבינו שאתם צריכים להביא נוסח.

תזכרו שלא מדובר באיזה שהוא מבנה קטן, מדובר בשכונה.

נבקש חידוש דיון. תקריאו את הסעיפים שכן הגעתם לגביהם להסכמות.

(2) בסעיף 6ב(ד), במקום הסיפה החל במילים "הסמכויות הנתונות למתכנן המחוז" יבוא "יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה:

(1) בפסקה (2), במקום "למתכנן המחוז" יקראו "למתכנן הוועדה לתשתיות";

(2) בפסקה (3), במקום "יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "תבדוק רשות הרישוי", במקום "ויאשרו אותה" יבוא "ותאשר", לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית" במקום "קבעו המתכנן והמהנדס כאחד" יקראו "קבעה רשות הרישוי" ובמקום "ימסרו" יקראו "תמסור";

אנחנו מדברים על הליך ההרשאה. בתיקון ביקשנו להוציא את מהנדס הוועדה המקומית מהתהליך, להשאיר אותו רק ברמת העדכון.

איפה ההתייעצות?

אמרנו שלא רק מתכנן המחוז יבדוק את ההרשאה, תבדוק אותה גם רשות הרישוי. זה אומר מתכנן המחוז ויו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות. דבר שני, האישור ייעשה לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית.

צריך שיהיה רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות, לא המקומית

צריך לקצוב את ההתייעצות בזמן, אחרת אנחנו מריעים את המצב ביחס למה שהוא היום.

מה אתה מציע?

אנחנו מציעים שיהיה כתוב שמהנדס הוועדה המקומית יוכל לחוות דעה תוך שבועיים.

כמה זמן?

לרשות רישוי ות"ל יש 30 יום. תוך 14 ימים מהנדס הוועדה המקומית יגיש חוות דעת. אם הוא לא מגיש, צריך להיות ברור שאפשר לקבל את ההחלטה הזאת גם בלי חוות הדעת.

אין לי בעיה עם זה.

כל התהליך הוא 30. צריך לשמוע אותו בדרך.

נקבע 18 ימים.

המהנדס יוכל להשיב תוך 18 ימים.

(3) בפסקה (4), במקום "לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית" יקראו "לא החליטה רשות הרישוי";

בפסקה (3), שמתייחסת לסעיף 157ב, יש תיקון נוסף. ביקשנו שלא יידרש אישור לתחילת העבודות, רק עדכון, לכן הוספנו שיהיה עדכון תוך 30 יום.

(3) בסעיף 157ב, במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד) על אף הוראות סעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי סעיף 261(ה) לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות הסעיף האמור 30 ימים לפני תחילת העבודה."

מדובר על ההודעה על התחלת העבודה. אין לנו בעיה שיהיה כתוב בחוק פרק זמן, אבל לדעתנו שבועיים זה מספיק. הרבה פעמים אתה לא יודע כל כך הרבה זמן מראש.

תאמין לי, אתה תהיה מאוד מרוצה שזה 30 יום.

הבעיה היא הפוכה - קשה מאוד להגיע לתחילת עבודה. אם כבר הגעתי, אני רוצה להתחיל, לא לחכות חודש. אפשר לכתוב שבועיים.

צריך להוסיף את המילים: "ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר" אחרי המילים "הסעיף האמור".

אתם רוצים להשאיר את זה 30 ימים?

זאת הייתה בקשה של חברי הכנסת. אנחנו נשמח להוריד את זה ל-15 יום.

נשאר 15 יום. אני רוצה להצביע על סעיף 34(2) ו-(3).

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 34(2) ו-(3) אושרו.

זה אושר בנוסח המעודכן.

ראובן, תגיד מה אתם רוצים בנושא של השו"בים.

אנחנו מבקשים לחזור למצב שבו יכולנו להקים את כלל מערכת האיתות של הרכבת באמצעות הודעה לרשויות המקומיות, באמצעות מתן התראה של שבועיים או חודש לרשות המקומית. אם היא מתנגדת, צריכים לעשות איתה את התיאומים הנדרשים. אנחנו רוצים להשאיר את זה, לא ללכת להליכי רישוי מורכבים כמו הרשאות.

הבנו שיש התנגדות של משרד המשפטים.

איך שהרכבת מציגה את הדברים, מבחינתנו זה לא תיאור המצב. מתקנים בסדר גודל כזה אף פעם לא יכולים להיכנס למתקן דרך. אני רוצה להביא בפניכם את מה שהחוק מכנה מתקן דרך. מדובר במתקנים מאוד מאוד מינוריים, למשל עמוד תאורה, רמזור.

גם מתקן איתות.

השאלה מה זה מתקן איתות. זה לא מתקן איתות בסדר גודל כזה. החוק מכוון אותנו לפרשנות מאוד ברורה לגבי מה נכלל תחת מתקן דרך. מתקני דרך הם מתקנים מאוד מאוד מינוריים, הם נלווים לדרך עצמה, הם נלווים למסילת הברזל. מכיוון שהם מאוד מינוריים, החוק קובע שניתן להקים אותם איפה שרוצים, הם לא חייבים להיות בסימון בתכניות. מקימים אותם בלי שום הליך. כשאני משליכה את זה על מתקנים של 150 מטר שיכולים להיות ברצועת החוף, מול בית של אדם, בשמורות טבע, בכל מיני אזורים שמורים, אין לזה אח ורע בעולם של התכנון. באנו לפה כדי להביע את ההתנגדות המאוד נחרצת לדבר הזה.

נגיד שלא אישרתם במקום מסוים, הרי מתקן השו"ב הזה יקום בכל מקרה, אחרת הרכבת לא זזה. יכול להיות שאתם רוצים שהרכבת לא תזוז.

הם רוצים שיתאמו איתם.

הלכנו כברת דרך לכיוון הרכבת בגלל הצורך התפעולי האינהרנטי הזה. יש חובה שמבני דרך יהיו מסומנים בתכנית. עלתה השאלה: מה קורה בתכניות שהן מאוד ארכאיות שאולי לא לקחו בחשבון סימון מהסוג הזה. הצענו שם פרשנות שנותנת יותר גמישות. עדיין צריך לעבור איזה שהוא הליך מבחינה בטיחותית, הנדסית, קונסטרוקציה.

זה לא שלוקחים שטח חדש ושמים שם מתקן איתות.

הרכבת, כשהיא באה ופנתה אלינו עם הטענה הזאת, באנו וסייענו לה בקריאת התכניות. מה שהממשלה מביאה עכשיו לשולחן לאישור זה שכשטעונים הליך של הרשאה בתכנית שאישרה הוועדה לתשתיות לאומיות, ממילא מדלגים על השלטון המקומי. זו בדיוק ההצעה שכרגע דנתם בה. כבר אין סטנדינג מאוד משמעותי למהנדס הוועדה המקומית כי ההליך קורה במחוז. זה המענה לקושי של הרכבת. מה הם טוענים? שיש קושי לתאם עם הוועדות המקומיות.

כמה מתקנים כאלה יש?

יש 15 מתקנים בצפון. בתכניות הות"ליות אין בעיה לאף אחד, כי התכניות הות"ליות הן עם צוות מלווה. אנחנו גם ככה עושים את כל התיאומים הנדרשים. הבעיה היא בעיקר במסילת החוף.

אנחנו לא יכולים לעשות חוק רק לרצועת החוף.

לא, זה לכל הארץ.

לא תאשרו להם?

חבר הכנסת ביטן, גם אם יש להם חילוקי דעות עם ועדה מקומית ספציפית, החוק נותן לזה מענה בכך שהם הולכים ליו"ר הוועדה המחוזית. זה כל הסיפור. אי אפשר להגיד על כל דבר שזה מעכב. יש פה איזה שהוא רציונל, איזו שהיא תורה שהחוק הזה הולך לפיה. לא לפרוס את הכל בגלל שהמכרז יצא לדרך, אנחנו חושבים שזה שגוי. מחר חברת חשמל תבקש את זה, מחר מקורות תבקש את זה.

ממש לא. התפעול של הרכבת שונה מהתפעול של חברת החשמל. גם ההשלכות של מבנה השו"ב שונה במהות. יכולתי לפצל את זה אם לא היו נדרשות ההגנות של פיקוד העורף. יכולתי לעשות גנרטור בנפרד, חדר איתות בנפרד, חדר ממסרים בנפרד.

מה אם נאשר את זה כהוראת שעה?

זה לא פותר את הקושי.

למה מבנה כזה גדול?

אתה צריך שכל המרכיבים יהיו מוגנים.

כמה זמן לוקחת הרשאה?

ההרשאה בחוק היא 3 חודשים. בפועל זה יכול לקחת 9 חודשים, אפילו שנה, תלוי על מי נפלת.

שנתיים ויותר.

החוק קובע לוחות זמנים מאוד מאוד קצובים. צריך לבדוק איפה זה נופל בדרך.

מה קורה עם מי שצריך לתת את ההרשאה בתוך פרק זמן מסוים אבל לא עושה? מה התוצאה?

אם הרשות המקומית לא עומדת במועדים, רואים אותה כאילו אישרה את הבקשה.

זה דבר מאוד משמעותי.

בשביל לבוא ולשאול שאלה או לתת השגה לא צריך 3 חודשים.

זו לא רשות מקומית, זו הרשאה. אני עוד לא ראיתי היתר שניתן על סמך זה שלא עמדו בזמנים.

בהרשאה, לא בהיתר.

אין מצב כזה.

כתוב בחוק שבאופן מאוד מאוד חריג.

אני לא הולך לעשות קוביות על כל הארץ. אם אתם נותנים לי 5 שנים בשביל שאני אוכל להשלים את הפרויקט של החלפת איתות - -

למה 5 שנים?

מה אם נאשר לך לעשות שו"בים במקומות שכבר קיימים?

זה מה שאני צריך בהחלפת איתות.

אתה לא צריך את הליך האישור במקומות שכבר יש, במקומות חדשים אתה כן צריך.

שבאותה הזדמנות יהרוס את הישנים שהוא לא צריך.

כשאני בונה את השו"ב החדש, אני בונה אותו בגודל המינימאלי.

הדבר שאנחנו יכולים לתת לכם זה את הבקשה שלכם לשחלוף. תצטרכו ללכת בתהליך הרגיל של הרשאה לגבי כל מבנה חדש.

אני רוצה לדעת באיזה מרחק, באיזה גודל יהיה השחלוף. זה יהיה מבנה אחר לגמרי?

הגובה הוא 4.2.

איפה?

100 מבנים כאלה לאורך הרצועה. אני מבקש גובה של 4.2 על 200 מטר לשחלוף, כל היתר בהרשאה.

זה המון. אין לזה אח ורע בחוק התכנון והבנייה. זה פשוט חריג בחריג. אם מחר חברת חשמל תרצה את זה, לא יהיה מה להגיד לה. גם היא משכללת ומשנה טכנולוגיות.

אנחנו רוצים לסייע למדינת ישראל לרוץ עם הנושא של התחבורה הציבורית, לכן הלכנו על פתרון ביניים. אנחנו נבקש מרכבת ישראל לדווח לנו דיווח מדויק מה משחלפים, מה הם הגדלים, מה הורסים ומה בונים. אנחנו נאשר 200 מטר וגובה של עד 4.2 רק למקומות קיימים שאפשר לבנות במקומם.

כהוראת שעה.

מיד אחרי שהם בונים הם חייבים יהיו להרוס את הישן?

כן.

זה טעון אישור של הוועדה?

הם באים לפה לדווח.

מה שאתם מציעים כאן זה לאפשר לרכבת ישראל לבנות מבנים המיועדים לשליטה ובקרה במקום מבנים קיימים, בתנאי שכל מבנה יוקם במקום מבנה קיים שייהרס, הגודל המקסימאלי יהיה עד 200 מטרים רבועים, והגובה לא יעלה על 4.2. כשאנחנו מדברים על כך שזה יהיה במקום, האם הוא צריך להיות בסמוך, במרחק שלא יעלה על משהו?

לא צריך לכתוב את זה. בסוף זה עניין פיזי. אם כבר יש לי קופסא במקום אחד, הקופסא החדשה צריכה להיות באותו מקום. אם אין לי מקום פיזי ואני צריך לזוז עוד קצת, אתם תאפשרו לי.

שיהיה כתוב שזה בקווי - -

ברצועת הרכבת.

אני אכתוב שזה יהיה בסמוך למבנה קיים.

תעשי את זה כהוראת שעה.

כל ההוראה הזאת תהיה בתוקף לשנתיים. רכבת ישראל תעביר לוועדת הכלכלה מידי 6 חודשים, כאשר המועד הראשון יהיה 6 חודשים מתחילת החוק, דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת לגבי כל מבנה שהוקם.

בעוד 6 חודשים נציג את הסטטוס של הפרויקט - מה עשינו, איפה אנחנו הולכים להקים.

ראובן, אחרי שתעבירו דיווח, ישקול יושב-ראש הוועדה אם הוא רוצה לקיים דיון שבו הוא יאפשר לכם להציג את המבנים שנבנו, נהרסו וכיוצא בזה, או שהוא מסתפק בהעברת הדיווח לחברי הוועדה.

האם הוועדה רוצה לקבוע פרק זמן מקסימאלי להריסת מבנה לאחר השלמת מבנה חדש?

אני לא יודע להתייחס לזה. אתה נותן לו הוראת שעה של שנתיים כדי לעשות את כל מה שהוא רוצה.

90 יום זה מספיק לך?

לכל היותר 90 ימים בין השלמת הבניין המחליף עד להריסה המבנה הקיים?

אני חושב שאתם טועים, כי יכול להיות שבמקום אחד הוא יכול לעשות את זה בשבועיים, במקום אחד הוא לא יכול לעשות את זה ב-120 ימים.

למה?

נניח שהקבלן של החומרה פשט את הרגל.

לוועדת הכלכלה יש יחסים ארוכים עם רכבת ישראל. היה והוועדה תראה שהם לא עומדים בהחלטה שלכם, תזכור הוועדה לרכבת ישראל את האמור. אני חושבת שזה מספיק.

התפקיד של הוועדה הוא לא להתחיל לבדוק היתרים.

הם צריכים לדווח.

כמי שמכיר היטב את יושב-ראש הוועדה, אני בטוח שהדברים ייבדקו בצורה הוגנת ונכונה.

אני מציעה שבחוק נוסיף סעיף שיאמר שלאחר השלמת המבנה החדש, רכבת ישראל תהרוס את המבנה הקיים במהירות האפשרית.

אנחנו מצביעים על הסעיף הזה שיתווסף. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

על סעיף 1, שזה הנושא של הדיפו, לא הצבענו, הוא מת עד שתחליטו שאתם רוצים להחיות אותו מחדש על ידי בקשה לדיון מחדש.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35.