הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 167

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ז (22 בנובמבר 2016), שעה 10:30

הפעלת מסגרות משלימות בשעות אחה"צ (צהרונים), דוח המבקר על השלטון המקומי לשנת 2014 -ישיבת מעקב

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

יוליה מלינובסקי

רחל עזריה

מירי רזין - מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה

תמר מנס - מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה

מרב כהן - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

רותם קפון - עוזרת למנהל החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך

חגי פורגס - מנהל תחום מטה אגף מעונות יום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

רן קוניק - ראש העיר גבעתיים

ליאת שוחט - עורכת דין, ראשת העיר אור יהודה

זיו דשא - ראש מועצת זיכרון יעקב

ליזי דלריצ'ה - ראשת המועצה המקומית גני תקווה

חיים שאבי - סגן ראש העירייה, עיריית הוד השרון

משה חנוכה - עורך דין, חבר מועצת עיר, יו"ר החברה לקידום החינוך, עיריית הוד השרון

משה בודאגה - מנכ"ל עיריית רמת גן

יאיר דמארי - מנכ"ל מפעלי בית עמנואל, עיריית רמת גן

אחיקם שושן - סמנכ"ל מפעלי בית עמנואל, עיריית רמת גן

אילון מגיד - יועץ משפטי למפעלי בית עמנואל, עיריית רמת גן

יעקב זיגדון - מנכ"ל עיריית חדרה

עוזי כהן - סגן מנהל אגף לתרבות, עיריית כפר סבא

ישראל אליאסף - נציג עיריית ירושלים

שלומי נומה - מנכ"ל חברת כיוונים, עיריית באר שבע

רונית טובול - מנהלת אגף חינוך כיוונים, עיריית באר שבע

ליאור דיעי - חשב חברת כיוונים, עיריית באר שבע

חפצי זוהר - מחזיקת תיק החינוך, עיריית באר שבע

יעקב חרל"פ - מנכ"ל החברה למרכזים קהילתיים הרצלייה, עיריית הרצלייה

נמרוד גלנטי - מנהל אגף תרבות נוער וספורט, עיריית אשקלון

אפרים בריגר - נציג עיריית קריית ים

שלמה טל - יועץ לראש העיר, עיריית קריית ים

ענת כנפו - חברת מועצת הר אדר

שושי סומך - עורכת דין, המועצה הלאומית לשלום הילד

אלי יריב - נציג ההסתדרות החדשה

עדי מן - יו״ר פורום הגנים הארצי

יעקב אמציה דויטש - יו"ר הנהגת ההורים במודיעין, מרכז צוות צהרונים, פורום ועדי ההורים היישוביים

אחז אגם - עורך דין, יו"ר פורום הגנים בתל אביב

גל גור - עורכת דין, נציגת שדולת ההורים בתל אביב

לירן ריש - סגן יו"ר הנהגת גנים באר יעקב

שרון רייס - אדריכלית, וועד גן בתל אביב

שרון פז - מנהלת הצהרונים, גני תקווה

עינת גבריאלי - רכזת תחום גנים

ליאל אבן זוהר - עורכת דין, מנכ"לית עמותת כן, ראשון לציון

יניב שחר - פעיל חינוך

יצחק מנחם - יזם

ירון עמוס לוי - מוביל מחאה מבת ים

אפרת בן אפרים - מובילת מאבק ההורים

רועי חבושה - מוביל מאבק ההורים

איתמר אביטן - מוביל מאבק ההורים בגבעתיים

ניר יעקבי - מוזמן לוועדה

חנה פריידין

ר.כ., חבר המתרגמים

הפעלת מסגרות משלימות בשעות אחה"צ (צהרונים), דוח המבקר על השלטון המקומי לשנת 2014 -ישיבת מעקב

אני מתכבדת לפתוח ישיבת ועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-22 בנובמבר 2016, כ"א בחשוון התשע"ז. נושא הדיון: הפעלת מסגרות משלימות בשעות אחר הצהרים (צהרונים) – דו"ח המבקר על השלטון המקומי לשנת 2014. זוהי ישיבת מעקב.

בוקר טוב לצוות מבקר המדינה, לראשי הערים, נציגי הרשויות, אורחים נכבדים. השלטון המקומי שראיתי שנמצא כאן.

אני רוצה להגיד גם בוקר טוב לאיילת, התלמידה איילת מעכו ולתלמידה ציפי מיפו, שתי תלמידות שמבקרות כאן בכנסת במסגרת פרויקט חינוך לפסגות. הן באו לראות איך עובדים בכנסת ישראל ומה עושים בשבילן וזה נפל על יום ממש מתאים, כי היום אנחנו דנים בנושא שאולי לא לגיל שלהן, אבל צהרונים זה בהחלט נושא שאני חושבת שהוא מעניין.

זה הדיון השני בוועדה ואני שמחה שהנושא לא יורד מסדר היום גם בוועדות כנסת אחרות ובוודאי בוועדה שלנו. אמרנו בדיון הקודם, כל הורה, מכל קצוות הארץ, מתמודד עם הצורך לשים את הילד בצהרון בשביל לפרנס את המשפחה, לסיים יום עבודה מלא. אבל דווקא המקום הזה שנקרא צהרון, שאמור להיות בעיני לא שונה מכל גן או כל מסגרת חינוכית, הוא לא באמת בפיקוח.

אני שמחה לבשר, אתם בטח מכירים, שאתמול עברה הצעת החוק של חברת הכנסת רחל עזריה, לעניין הפיקוח על התזונה בצהרונים וזאת התקדמות, אבל עדיין חסר פיקוח מלא, במיוחד על התנאים, במיוחד על אנשי הצוות ואחד הדברים המשמעותיים, גם פיקוח על המחירים.

אני מחזיקה בידי דו"ח עדכני של צוות המחקר של הכנסת, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שדיברנו עליו גם בפעם הקודמת. הדו"ח הזה מוכיח שהרבה ממסקנות דו"ח המבקר בשנת 2014 לא מומשו, שהכשלים עדיין קיימים, למרות שעברו שנתיים. אפשר להגיד היום בפה מלא, קיבלתי חלק מהתשובות וחלק לא ואני אבקש לדעת למה לא. אין היום פיקוח מסודר על הצהרונים.

מאז הדיון האחרון גילינו מקרים שבעיני הם לא פחות ממזעזעים, של ילדה בת 16, שהיא הייתה אחראית על הצהרון ביחד עם סייעת. 20 ילדים מגיל 4 עד גיל 9, מחכים למצוא פיה של ילדה בת 16, דבר שהוא בהחלט לא תקין.

הדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מעלה נתונים מדהימים. בין השאר, בין השנים 2000 ל-2104 עלות הצהרון זינקה פי שניים. פי שניים. כמות הילדים גדלה פי שלושה. ההוצאה של משקי הבית בעניין גדלה פי שישה. נתון מדהים. אמרנו גם בדיון הקודם, לא נוצלו כל התקציבים של המשרדים הממשלתיים שכן משתתפים. גם משרד הכלכלה, שעכשיו הוא משרד העבודה, וגם משרד החינוך, כל זה, בלי שאנחנו מדברים בכלל על הפער המטורף בין הרשויות.

אני חושבת שדיברנו בהחלט בדיון הקודם על האפשרות, עלתה כאן אפשרות של צהרון ב-650 שקלים ואני ביקשתי לקבל מנציגי הרשויות המקומיות את התחשיב שלהם. תראו, אני מודעת לעובדה שאפשר תמיד לתת תוספות. רוצים עוד חוג ורוצים עוד שעה ורוצים מבשלת צמודה ותמיד יש מה להוסיף. אני מדברת על הסטנדרטי. אני מדברת על משהו שהוא לא יותר מדי, אבל שהוא הגון ושהוא לא פחות מדי, ממה שאנחנו היינו שמים את הילדים הפרטיים שלנו. ולכן אני באמת מבקשת שהדיון הזה יהיה דיון שגם נתקדם בו לאן שהוא.

משרד מבקר המדינה ביקש להציג, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. הצגנו בעצם הישיבה הקודמת, אז לא נחזור על הדברים. רק נחזור על הסיכום של הדו"ח. אז ועדת טרכטנברג עמדה על החשיבות של הפעלת מסגרות לימוד בשעות אחר הצהריים ועל תרומתן החינוכית והצביעה על הנטל הכספי הכבד המוטל על ההורים המבקשים לרשום את ילדיהם למסגרות אלה.

ברוב הרשויות המקומיות שבהן מופעלים הצהרונים בשעות אחר הצהריים, זה נעשה במבני חינוך של הרשויות. בדרך כלל מופעלים הצהרונים באמצעות עמותות, המתנ"סים, תאגידים עירוניים או חברות פרטיות, ולעתים רחוקות אפילו הרשויות המקומיות מפעילות אותם בעצמם.

למרות שלשהות של הילדים בצהרונים יש היבטים חינוכיים, בטיחותיים, תזונתיים, לא קבעו המשרדים הממשלתיים מדיניות בנושא ולא פרסמו הנחיות שמחיבות את כל הצהרונים והרשויות המקומיות. נמצא שמידת הפיקוח של הרשויות המקומיות על הצהרונים והדרישות שלהן מהמפעילים, הן אינן אחידות ובמרבית המקרים הפיקוח על איכות כוח האדם, הסדרי ההזנה והתכניות החינוכיות לוקות בחסר, והמסקנה העיקרית היא גם שחייבים להסדיר את הנושא ואנחנו רואים את משרדי הממשלה, אבל המשרד הראשי שאחראי זה משרד החינוך.

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה כבוד יושבת הראש. נבצר ממני לצערי להשתתף בדיון הקודם, כי זה היה בהתראה מאד קצרה ובזמן הפגרה, אבל הנושא הוא חשוב גם ברמה הציבורית וגם – מודה ומתוודה – ברמה הפרטית. שני ילדים, צהרון, קייטנה. בהתארגנות לקראת הקיץ צריך לחסוך כסף שנה ואחר כך בשנה הבאה עוד להתאושש מההוצאות האלה.

היום בחולון אני משלמת על צהרון לילדה בת 4 – 1,000 שקלים בחודש. תשאלו למה? ככה. אנחנו, יחד עם הצוות שלי, עוד לפני שאת הצגת את הנתונים, עשינו בדיקה ובדקנו כמה זה עולה. צהרון פשוט, משתיים עד חמש, שני חוגים בשבוע, ארוחת צהריים חמה, כולל רווח תפעולי, כולל שכר עבודה של העובדים כמובן וכולל הכל, ועוד הגזמנו והגענו ל-650 שקלים. אני חלקתי את המידע הזה עם חברת הכנסת רחל עזריה, כי היא גם כן מאד מאד מתעניינת בנושא. לא ניסיתי להסתיר את זה, כי זו עובדה.

אני חייבת לספר לכם שלפני מספר חודשים, עוד לפני שכל הסערה הזאת התחילה, כשהנושא עלה לדיון, זיהיתי את הנושא והגשתי הצעת חוק – פיקוח על מחירי קייטנות, צהרונים, חוגים. כל מה שנקרא חינוך בלתי פורמאלי. כל מה שאנחנו משלמים על זה הרבה ולא בצדק. השלטון המקומי צריך להיות מאוזן. הוא צריך אפילו להרוויח על זה, אבל לא 40%. זאת אומרת ההורים והילדים הם לא פרה חולבת של השלטון המקומי.

הצעת החוק עלתה ובדיוק מה שאתן מדברות – פיקוח, מה זה קייטנה, מה זה צהרון, מה זה חוקר עירוני, ממה זה כלול, מה התוכן של הדברים וכמה זה צריך לעלות. ואפילו הוספתי שם סעיף שמבקש שלוועדת הפנים של הכנסת, במקרה חשבתי שזה קשור לנושא הפנים, תהיה סמכות לקבוע פעם בשנה מחירים, כי המציאות כן משתנה. מה שאת קובעת נכון לעכשיו, אולי זה מתייקר, אולי זה להיפך, הופך להיות יותר זול בשנה הבאה. בדומה לתשלומי ההורים שזה יהיה שקוף. שיהיו קייטנה או צהרון אחידים בכל הארץ וזה המחיר המקסימאלי של אותו מוצר, כי זה בעצם מוצר. ואם ראש רשות ירצה להוזיל, הוא יכול. הוא לא יכול לקחת יותר כסף. כי היום כל אחד עושה מה שבא לו.

התחלתי. כמובן שהחוק – לא שהוא נפל, הוא לא עבר, כי כמובן היו לחצים מאד כבדים מכל הכיוונים וכמובן מהשלטון המקומי, והתחלתי לנהל איתם דיון, איך אנחנו מתקדמים. כי הזעקה היום בשטח גדולה. חברי כנסת רבים כולל רחל, כולל את, אני, שאשא ביטון, דודו אמסלם. יש צורך אמיתי לטפל בזה.

ישבתי עם השלטון המקומי. במקרה זה דיברנו על נושא הקייטנות, כי זה גם נושא מאד קריטי. שניים-שלושה ילדים במשפחה, מגיע הקיץ, זה הון תועפות של כסף. והמדינה מצד שני רוצה שאנחנו כהורים נעבוד. אז אם אנחנו נעבוד – מישהו צריך לשבת לטפל בילדים שלנו. אין פה משהו אחר.

נא לסיים בבקשה.

כן, אני מסיימת. הגענו למסקנה שאפשר היום להפעיל קייטנת קיץ במתכנות 850 שקלים בחודש, שזה כנראה המחיר. והשלטון המקומי בהתחלה הסכים, אחר כך הוא אמר וואו, אנחנו לא מוכנים לשום פיקוח על המוצרים האלה. אנחנו לא מוכנים שהמדינה תגיד לנו מה לעשות ותפקח עלינו. זה בעצם שורש הבעיה. כי מצד אחד הם אומרים אנחנו השלטון המקומי למען האזרח, מצד שני הם לא מוכנים לשום התערבות בנושא.

יתרה מזאת, בשיחה שהייתה לי עם השלטון המקומי על נושא הצהרונים, כשהצגתי נתונים שטרכטנברג אמר בדו"ח שזה 500 שקלים ואני הגעתי ל-650 שקלים, ופחות או יותר זו האמת כנראה, עם הגורמים בשלטון המקומי, הם אומרים בפה מלא: כן, ראשי ערים מרוויחים על זה והכסף הולך לדברים אחרים. אז אני פשוט מתחברת פה להצעת החוק של חברת הכנסת רחל עזריה. כנראה שאין מנוס. אנחנו צריכים לעשות את זה משק סגור, אבל מצד שני, גם בשלטון המקומי צריכים להבין שהם לא משרתים את עצמם, הם משרתים את התושבים והחינוך הבלתי פורמאלי זה חלק משירות.

תודה רבה.

תודה רבה.

רחל, את רוצה עכשיו?

כן, אני אגיד כמה מילים. קודם כל אני מברכת אותך על הדיון הזה ואני חושבת שיש פה גם הרחבה של נושא הצהרונים. ככל שאנחנו מתקדמים ואנחנו מתקדמות, אנחנו מגלים שיש עוד המון עבודה ובכלל זה רק קצה הקרחון.

אני התחלתי לעסוק בזה כשהגעתי לכנסת. הבאתי את מה שהתחלתי לעבוד עליו בירושלים, שזה האוכל הבריא, שהבנתי שדיברת על זה בתחילת הישיבה. תודה, הגעתי מוועדת כספים. אתמול עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית וזו בעצם הפעם הראשונה שמישהו בכלל מתייחס לנושא הצהרונים. זאת אומרת עד עכשיו כל עירייה פשוט נתנה מענה כי היה צורך במענה לתושבים, אבל שום דבר לא הוגדר – כמה זמן צריך להיות צהרון, מה אמור להיות בצהרון. והתחלתי עם האוכל ובאמת גילינו שצריך לשתף פעולה הרבה מאד משרדי ממשלה, בגלל שאין אף אחד שאחראי על הצהרונים. אין גוף. אין מישהו. אין הגדרה. זה כאילו לא קיים.

חור שחור.

זה ממש חור שחור. ונושא אחר שגם עלה לאחרונה, זה מספר הילדים בצהרון. בגנים יש כללים, שאסור יותר מ-35 ילדים בגן, אבל בירושלים היה מהלך שפתאום איחדו צהרונים ל-39 ילדים בצהרון.

היה - - -

סליחה, לי הערות ביניים.

בסדר, היה מהלך. היה מהלך של 39. אם אתה רוצה לפתוח למה עשו את המהלך הזה. לא?

רחל, אל תעני.

אז לא ניכנס. 39 ילדים בצהרון ובאמת להורים לא היה מה לעשות, כי אין כללים. אין הגדרות. מותר. לכאורה אפשר לשים 100 ילדים בצהרון, עם אשת צוות אחת ופשוט שלא יבואו הילדים. זאת אומרת אף אחד לא מגן על ההורים או על הילדים, או מגדיר כללים שבעצם מאפשרים ניהול של התהליך הזה. אז אני שמחה ואני חושבת שאנחנו צריכים באמת להתקדם גם בפועל לפרקטיקה של איך צריך להיות מנוהל הצהרון ואני יודעת שעל זה הדיון.

רק עניין אחד על הנושא של המחיר. אני הגשתי הצעת חוק ואנחנו מתקדמים עם העניין הזה, שבאמת יהיה משק סגור. הבנו שאי אפשר, הפיקוח על מחירי הצהרון זה מורכב, כי העלות של כוח האדם במקומות שונים בארץ היא שונה. יש מקומות שצריך להסיע את העובדים, יש מקומות שבהם האוכלוסייה מזדקנת - - -

לא, אבל בעניין הזה אני כן רוצה לומר. תראו, מה זה פיקוח? בסופו של דבר מה שאנחנו לא רוצים שיקרה, זה מה ששמענו כאן בדיון הקודם, שאומרים לחברה המפעילה בואי קחי עוד כמה מאות שקלים, כי אנחנו צריכים את זה לספרייה ציבורית.

נכון, בדיוק.

זה הדבר שמנסים למנוע.

נכון. להגדיר מחירים.

אנחנו לא רוצים להגדיר מחירים.

לא, זה באמת קשה. זה באמת שונה ממקום למקום.

אז אני אומרת, זה שונה ממקום למקום. יחד עם זאת אני כן חושבת, וזה גם מהות הדיון, חלק מהדיון היום, שלא יעלה על הדעת מצב שבו אנחנו נראה עלות שהיא פי שניים בין רשות לרשות.

נכון, נכון.

אם יש פי שניים, כנראה שמישהו לוקח יותר וסתם. אז זה מה שאנחנו רוצים לבדוק היום.

לא, לא, ממש לא.

לא, לא, אני לא ביקשתי מאף אחד לדבר כרגע.

ולכן העניין של משק סגור זה פשוט לומר – כל ההכנסות הולכות רק לצהרון. ככה לדעתי זה צריך להיות. בעיני זו הדרך שאנחנו נוכל להתקדם ויש לנו פה הרבה עבודה, אבל אני מרגישה שאנחנו לפחות בנתיב הנכון.

הוועדה פנתה לכל ראשי המועצות ולכל החברות המפעילות או העמותות המפעילות, להעביר לוועדה תחשיב. אני אבקש לפתוח את הדיון בנציגי הרשויות שיציגו את עצמם, מאיזה רשות. נתחיל לפי סדר. נציגי הרשויות בבקשה.

(הצגת נוכחים)

קרית-ים, אתם הנציגים של ראש הרשות?

כן.

וגם הרצלייה.

נציג ראש הראשות?

אני נציג של עיריית הרצלייה.

מה זה אומר?

אני מנהל את החברה למרכזים קהילתיים.

אוקיי. אני רק שואלת אם זה על דעת ראש הרשות.

כן.

כי יש נציגים שהם חברי מועצה מהאופוזיציה ואחרי זה ראש המועצה יגיד לי זה לא אני.

תראו, הורים ממטה מאבק ההורים שלחו לרשויות הבאות מכתבים והוועדה ליוותה את זה במכתב נוסף וביקשנו להעביר את התחשיב. עיריית בת ים שלחה הבוקר – אני מקווה שלא הייתה ציפייה להתייחסות מעכשיו לעכשיו. קריית אונו – לא קיבלנו שום תשובה. הוד השרון – לא קיבלנו שום תשובה, אבל אני מבינה שיש כאן נציג.

כן.

אז יש לך כאן את התחשיב להעביר לוועדה?

כן.

תודה. עיריית חיפה? לא הגיעו. למה?

של - - - עיריית חיפה והתחשיב הועבר לוועדה בחיפה ואחר כך לא הועבר אליכם.

ועדה בחיפה? אני לא נמצאת בוועדה בחיפה.

בסדר, הם יעבירו אלייך.

מתי?

השבוע הזה.

תודה. קריית אתא? יש כאן נציג של קריית אתא? לא. הם ענו תשובה בלי תמחור. ביקשנו נתונים. באר שבע – העבירו מכתב. יש תחשיב מלא? אני מבקשת לקבל אותו. הרצלייה?

העבירו.

העבירו, אבל העברתם מכתב בלי נתונים וביקשנו נתונים.

יש בדף האחרון.

ביקשנו הבהרות ולא קיבלנו.

אז פשוט תכניסי. מחיר הצהרון והכל מפורט באחוזים.

גני תקווה - גברתי ראשת המועצה, בדיון הקודם עלה שהעלות לצהרונים שם היא 1,235 שקלים. נשלחה בקשת חופש מידע לגבי התמחור. יש?

נשלחו לעוזרת שלך אתמול כל הנתונים. היא אישרה שהיא קיבלה את הכל. המחיר שהוצג על ידי מי מהאנשים שהוצג לא היה נכון. הצגנו את הכל עם דו"חות כספיים וכל הנתונים הרלבנטיים הנכונים.

בסדר. אור יהודה? קיבלנו תחשיב?

כן. העברנו אתמול. הדובר שלי העביר. אני אבדוק שאישרו קבלה.

אוקיי. מי שהעביר הבוקר, דרך אגב, לא בגלל עצלנות יתרה, פשוט לא הספקנו לראות דברים שמגיעים בבוקר. זיכרון יעקב?

העברנו אתמול.

ראשון לציון? אין נציג מראשון לציון? לא ראיתי אותו.

למה זה מפליא? אנחנו רודפים אחריהם חודשים.

כתושבת ראשון לציון, אני מתנצלת. סתם, הייתי מצפה. חברת אופוזיציה לא מייצגת. חדרה, יש נתונים?

העברנו. אם לא, יש לי פה תחשיבים.

אני הבנתי שהם העבירו. אלינו למטה המאבק זה לא הגיע.

גבעתיים נמצאים פה? ראש העיר?

לנו זה לא הגיע. נפגשנו רק ביום ראשון.

לא, אלי.

את רוצה את התגובה שלי?

אני רוצה את התגובה רק שלך.

אוקיי, כי מתחילים לענות בשמי.

אני לא אתן.

אז א', ככל הידוע לי עבר אתמול. בכל מקרה, יש לי את זה גם פה ואני גם אשמח להציג את זה.

מעולה.

ובלי קשר, ישבנו לפני מספר ימים עם ועד ההורים והכל - - -

ואיתנו, מטה המאבק. קשה לו להגיד את זה, אבל - - -

אני מבקשת לא להיכנס לאנשים באמצע הדברים. תודה רבה. תל אביב? גם תל אביב לא הגיעו? אני מזהה כאן תכונה בערים הגדולות. רמת גן?

קיבלתם. העברנו.

מתי העברתם?

אתמול. כפי שביקשתם.

אני לא יודע. כי כשאומרים עד לדיון הבא זה יכול להיות גם באמצע, שתדעו.

נקבע תאריך והעברנו בתאריך.

חברים, זה לא נושא להתרגש ממנו. בת ים?

רמת גן לא קיבלנו.

לא ביקשתם מאיתנו.

בת ים העבירו אתמול, בהתאם למה שביקשו.

בת ים העבירו אתמול. תראו, אני תיכף אתן לנציגי הרשויות לומר את דבריהם. אני ביקשתי מהשלטון המקומי, בפגישה שהייתה לנו, מיכל מיד תדבר, אבל להבנתי השלטון המקומי הוא לא גורם שמפקח על, אבל הוא בהחלט גורם שיכול לתת איזו שהיא המלצה למה הסטנדרט ועל זה אפשר להוסיף – כאוות נפשם של ההורים ושל הרשויות – אני לא אפריע. אני מבטיחה.

מיכל, את רוצה להציג את הדברים?

כן, אבל ברשותך, אני רוצה בראש ובראשונה לפתוח ולומר: אני אציג את הדברים שמגובשים במרכז וחשוב לי שקולם של ראשי הרשויות שהגיעו לכאן יישמע.

בוודאי.

חשוב לי גם לומר שאני מתחילת הישיבה מרגישה שהשלטון המקומי הוא שק חבטות ויש תחושה לא נוחה - - -

אין לנו כוונה כזאת.

מכמה דברים שנאמרו כאן לפני כן. אז בראש ובראשונה אני רוצה לומר לפרוטוקול: אני קראתי את הדיון הקודם בקפידה. אני מצדיעה לכם על דיון ארוך שסוכם ביותר עמודים מאשר הביקורת שערכה המדינה. אין ספק שהנושא הוא חשוב.

אני רוצה להזכיר לפרוטוקול, בלפחות שלושה חוקים או החלטות ממשלה, קבעה המדינה שצריך למצוא מסגרות לימודיות – ואני מצטטת – לימודיות. לימודי – הן הכוונה לבייבי סיטר והן הכוונה לפתרון לילדים להורים עובדים, אבל ללא ספק קבעה המדינה שבכדי לחזק את הכלכלה ובכדי לחזק את הנשים שיכולות לצאת לעבוד, וחבר הכנסת מקלב שדן גם ביכולתם של הגברים לצאת ולעבוד, ומשפחה שתוכל לכלכל את עצמה בכבוד ובה בשעה להיות רגועה שילדיה גם אוכלים ארוחה חמה, אגב זה משולי דו"ח העוני והמלצות טרכטנברג.

אני מזכירה את כל אלה גם בכדי להזכיר שאך לפני חודש, אם לא פחות, הצביעה המדינה שוב על דחייתו של יום חינוך ארוך - - -

בקריאה ראשונה.

החוק שאמור היה כבר להיות מיושם במרבית היישובים. ואני שמעתי את הסבר האוצר וקראתי אותו והסיכום של 3 מיליארדי שקלים עלות החוק, כמדומני, כפי שהציג האוצר, שאין ביכולתו לממן ועל כל הגיעו להסדרה איתנו, שדוחים אותו רק בשלוש שנים.

מיכל, רק שנייה. סליחה שאני עוצרת אותך.

אני אגיע לנקודה.

לא, אני מתנצלת שוב. אני רק אומרת, זה ש-20 שנים תמימות ממשלות ישראל לדורותיהן עוצרות את חוק יום לימודים ארוך, זה בושה וכלימה, בסדר? עברנו את זה. אנחנו נמצאים במקום שבו יש צהרונים כצורך השעה וזה צורך חשוב מאין כמוהו. בואו ננסה להיות ממוקדים בנושא היום. אני מבטיחה לך שזה לא מייתר את מאבקנו כאן בכנסת, להחיל את חוק יום לימודים ארוך, כי הוא חוק חשוב מאין כמוהו.

רחל, רצית להעיר?

חשוב לי לומר, אנחנו יודעים את העלויות של חוק יום לימודים ארוך, גם אני במפלגה של שר האוצר וגם קארין הייתה במפלגה של שר האוצר הקודם, אנחנו מכירים את זה. נעשה ניסיון משמעותי לייצר סבסוד עבור הצהרונים בכמה וכמה ערים. ומה שאנחנו גילינו, שעדיין הרשויות המקומיות לא מצליחות לא לקחת אחוז מסוים מהכסף, גם כשהוא מגיע מהמדינה. אז יש לנו פה בעיה.

אני לא יודעת על מה את מדברת.

אז כל המבנה של הצהרון וכל הפתרון הגדול של יום לימודים ארוך זה ייקח זמן. אנחנו עכשיו נמצאים בתכנית הזאת וכל ניסיון להוסיף כסף, גם על ידי המדינה, עדיין בסופו של דבר לא מוזיל את העלויות, בגלל שהמתנ"סים, הרשויות המקומיות, לוקחים את הכסף בגלל הסכמים אחרים. ולכן העניין הזה של המשק הסגור הוא קריטי.

לא, זו כבר האשמה. אז תנו לי לסיים.

אבל בדיון הקודם זה דברים שנאמרו. אנחנו חייבים ללכת על המשק הסגור כדי שגם נוכל להביא בסופו של דבר יום אחד כסף גם מהמדינה, כי היום אין טעם להביא כסף, אם בסוף הוא לא מגיע להורים.

אוקיי. הבנו את הנקודה הזאת. מיכל.

אז אני רוצה להגיע לנקודה ולכן היה חשוב לי לבוא ולומר: המדינה בחרה לקחת צעד אחורה, לא רק לא להמשיך ולכבד את ההחלטות והחוקים, אלא השאירה ואקום. הרשויות המקומיות, שראו את עצמן ונכנסו לואקום הזה מרצון, לעתים לא מרצון, לקחו את מקומה של המדינה ונכנסו בנעליה - ללא הסדרה, ללא תקינה, ללא חקיקה. ובאמת, חברת הכנסת עזריה, אנחנו מברכים על החקיקה שאת הובלת ואנחנו איתך בעניין הזה. לאט לאט מנסים להסדיר.

אני רוצה לחזור למסגרת המומלצת או להרכב מומלץ. הדגש שלנו הוא דגש שראשית יש לבנות סטנדרטיזציה של איכות ההוראה. יש לנו מודל שאנחנו בונים אותו ובשל העובדה שאנחנו רוצים להיות מדויקים ולוודא שסכומים שאנחנו קובעים לכל רכיב נכונים למטולה, לגדרה ולחדרה גם כן, אנחנו עדיין עובדים על המודל. אבל המודל שאנחנו מדברים עליו הוא מודל שהאיכות בו היא ברורה. אנחנו לא נתפשר. היה ומדובר על מסגרות לימודיות, אנחנו חייבים את מעורבות משרד החינוך בעזרה שלו בפיקוח, בעזרה שלו כמובן בקבלת תכניות.

אנחנו צריכים לזכור שמדובר בשימוש בבתי ספר קיימים במודל המוצע. המבנים והבלאי שלהם, ההוצאות שמשרד החינוך לא יכיר גם בהן, שנופלות כולן על כתפיה של הרשות המקומית, האחריות הרבה שיש בכל האספקטים.

אני רוצה להדגיש ולומר יש לנו מודל. המודל מתבסס גם על תמחור של משרד החינוך על פי מודל בתי הספר של החופש הגדול ובהתאמה. המודל לוקח בחשבון אח וזים של הורים שלא ישלמו, לא כי אין ידם משגת, כי אנחנו מכירים את זה מתופעת הסרבנים העקרוניים. אנחנו לא נוציא ילד ממסגרת. אנחנו מתבססים על מתן מלגות למשפחות שאין ידן משגת והדגש, אנחנו לא נלך לשם לבד. מדינת ישראל תיתן את חלקה בכסף, בין אם לנצרך ובסיוע קביעה של תכנון.

מיכל, אני מקבלת את מה שאת אומרת, אבל מה הסטנדרט שאתם מציעים?

אנחנו מגבשים מודל. תקלי אותו לידייך.

מתי?

אבל זה עולה לנו כסף בינתיים.

היי, סליחה. הרשיתי לדבר? לא.

מצטערת. את צודקת.

בבקשה, מיכל.

אני מניחה שבימים הקרובים.

ימים קרובים? בתוך שבוע הוועדה תקבל?

תקבל.

אוקיי. אני מבקשת עכשיו לשמוע את נציגי הרשויות. נתחיל מזיכרון יעקב ונעבור לפי הסדר.

בוקר טוב ותודה על הדיון, גם לכל הפעילים, להורים שמעורבים בנושא. אין בינינו מחלוקת שצהרונים צריכים להיות מוצר שהוא לא יקר. אנחנו יושבים פה ואני רק רוצה לציין שאני בתפקיד ארבעה חודשים ותקצוב הצהרונים נקבע טרום תקופתי, אבל זה לא משנה לגבי האחריות שלי. אני רוצה לומר שעם כניסתי לתפקיד, ממש לפני כחודשיים, כשעלה נושא הרישום זה ירד מ-150 ל-40 ב-33%, מתוך הבנה שבאמת צריך לטפל בנושא הזה.

לגבי הצהרונים עצמם, יש לנו כאן תחשיב שנעשה. הוא מעיד על העלות שאנחנו רואים ועדיין אני גורס שאפשר לבדוק מה עוד ניתן להוזיל.

כמה חוגים יש בצהרון הזה?

זהו, יש לנו צהרונים שיש היום פחות מ-14 ילדים ויותר, עד 26 בממוצע. הממוצע הוא 19 ילדים בצהרון. אנחנו נותנים חוג אחד מתחת ל-14 ילדים או שני חוגים מעל 14 ילדים, בשבוע.

יש לנו למשל עניין של כוח אדם. אנחנו מקפידים, משתדלים, אבל לא תמיד מצליחים לגייס. לפחות שיש - - - מובילה בצהרונים, יש לנו 9 כאלה, שזה גננות לשעבר, סטודנטיות מתקדמות לתארים, עובדות סוציאליות, מתוך ראייה שבאמת המוצר הזה, השירות לציבור, שירות חשוב, יהיה איכותי. ואין ספק, אני אומר עוד פעם, שגם כשאני עובר על הדו"חות ואנחנו יושבים עליהם, יש עוד מקומות לראות מה עוד אפשר. לדוגמא השכירות. זה משהו שנקבע בעבר. אני לא מבין למה צריך לשלם שכירות. יש פה דברים שאנחנו עדיין יכולים לצמצם.

שכירות כי הצהרונים לא מתקיימים בפסיליטיז.

לא, בדיוק בגלל שהם בתוך הגנים ובתוך זה, אבל זה משהו שנקבע, אני אומר - - -

זה המשך טבעי של הגן.

חברים, שנייה, אני מדבר על משהו שנקבע בסוף 2015. אני ביולי 2016 - - -

הבנתי, לא בתקופתך.

לא, לא קשור לתקופתי. אני אומר שאני לוקח על עצמי את כל מה שנקבע, מתוך רצון לשפר. דבר נוסף שאנחנו מדברים עליו ובאמת דיברה כאן נציגת השלטון המקומי, ושוב, אני עם ההורים, כי גם אני הורה לילדים קטנים. מעמיסים על השלטון המקומי הרבה מאד דברים, אבל זה אף פעם לא בא עם איזה שהוא גמול כספי. אנחנו סוציו 8, זיכרון, לא מקבלים שום תקצוב. אני לא אכנס למצבנו הכספי, כי זה לא הדיון כרגע וזה גם לא צריך לעניין את הוועדה, אבל לא מקבלים תקצוב להרבה מאד דברים. אני לא יודע אם בקריטריונים שייקבעו אנחנו ניכנס לתוך הקריטריונים האלה.

אין ספק מבחינת סדר הדברים ולמה הרבה הורים פונים ושואלים - - -

כמה זה עולה?

רגע, רגע, יוליה.

היום משלמים 1,050 שקלים. בשנה שעברה שילמו 1,000 שקלים. יש פה את התחשיבים. אני אומר שוב, אנחנו עושים על זה עוד עבודה כדי לראות מה ניתן להוזיל. אפשר לחלוק עלי. אפשר לא לחלוק עלי, זה בסדר.

כמה סייעות יש?

יש שתי - - -

נשות צוות.

יש מובילה וסייעת או שתי סייעות.

אוקיי.

מדובר על הגנים?

זה המשך של הגנים.

מה השכר של סייעת

תלוי. יש פה פירוט. תלוי אם זו סייעת מובילה או לא. יש ב-30 שקלים, יש גם ב-50 שקלים. יש לנו עוד בעיה מאד קשה בגיוס כוח אדם. אנחנו לצערי לא תמיד מצליחים לגייס כוח אדם. אני אתן לך דוגמא, אנחנו למשל משלמים לפעמים באותו יום לארבע סייעות למרות שרק שתיים עובדות, כי אחת חולה, אז אנחנו משלמים גם עבור תקופת המחלה וגם מגייסים עוד סייעת. כל הדברים האלה נלקחים בתחשיב. שוב, אני אומר, יש עוד מקומות שאנחנו רוצים לבחון איפה להוזיל עדיין את הדברים.

אדוני, אני רק רוצה לסכם. בעצם מדובר בצהרון שעלותו 1,050 שקלים.

לשנה הזאת. בשנה שעברה זה היה 1,000 שקלים.

אנחנו מדברים על שתי נשות צוות. אנחנו מדבר על בין חוג אחד לשני חוגים בשבוע.

תלוי בכמות הילדים בכל מסגרת.

תלוי בכמות הילדים בכל מסגרת ואנחנו מדברים על ארוחה חמה?

כן.

אוקיי.

ברשותך אני אומר עוד שני דברים. אחד, אנחנו מתחילים בעצם לעבוד וכוח האדם מגיע ברבע לשתיים לגן, כי זה הסיום הפורמאלי של גני הילדים ונשאר למעשה עד חמש וחצי, מכיוון שלוקחים בחשבון שיש איחורים. אין מצב שבחמש אנחנו נועלים את הגן. דבר נוסף - - -

אחת נשארת תמיד.

רגע, יוליה, רגע.

זה בסדר, אני יודעת על מה מדובר. זה הכל כסף.

דבר נוסף שאני רוצה לומר לגבי דברים של הכשרות עובדים, דברים שאנחנו עושים. שוב, לנו יש קושי לגייס כוח אדם באזור שלנו. זאת אומרת זה מבנה שונה. אין ספק שוב, העול הזה על ההורים, בסך הכל זה חתך גילאים - - - מבוגר, גם יש ילדים קטנים ואנחנו בפירוש, בסדר הדברים שלנו, - - - יש לנו הנהלה. זה מנוהל על ידי עמותת המתנ"ס - - -. סדר הגודל הוא כזה, אני יכול להחליט אבל אני מאמין שיש מינהל שצריך לעבוד מול הנהלה, לשמוע פרטים, לראות. יש עוד אנשים שיביעו את דעתם, מתוך כוונה לראות כמה ואיך תהיה הוזלה אבל מה יהיה גובה ההוזלה, זה - - -

יש כוונה להוזיל?

חד משמעית.

חד משמעית. תודה רבה. עיריית חדרה.

בחדרה כרגע אנחנו מבצעים עבודה שמוביל אותה ראש העיר, להתארגן גם עם אנשים. מצד אחד להוזיל את העלויות של הצהרונים.

מה העלות היום?

950 שקלים.

מה זה כולל?

אנחנו מפעילים 25 מסגרות. מי שמפעיל אותם זה גם חברה עירונית וגם החברה למתנ"סים, ובכמה מקרים בתי הספר גם עמותות פרטים. פחות או יותר המחיר הוא אחיד אצל כולם. זה כולל את הסטנדרט.

מה זה סטנדרט?

התשלום הוא קבוע לאורך כל השנה.

חברים, אם אני לא שומעת, הפרוטוקוליסט גם לא שומע. חבל. הוא אומר דברים חשובים.

התשלום הוא קבוע לאורך כל השנה, מהשעה אחת עד חמש וכולל ארוחה חמה ובארבע גם עוד איזה פרוסה, כיבוד קל כזה.

כמה חוגים יש?

בין אחד לשניים, כאשר זה כולל, כשאני אומר מחיר אחיד, יש 18 ימים בשנה שזה ימים מלאים בזמן החופשות וגם אז לא משלמים יותר. שומרים על אותה רמת מחיר.

אוקיי. כמה צוות?

בעניין הצוות, זאת הבדיקה, אמרתי לך. המגמה שראש העיר מוביל זה כן להוזיל את העלויות, תוך שמירה על מסגרת האיכות. אנחנו לא מתכוונים להתפשר על איכות.

ברור. כמה אנשי צוות יש?

על כל 15 תלמידים צריכה להיות מטפלת אחת. סייעת, מטפלת וכו'. כאשר ראש שהעיר גם לא רואה כלגיטימי – ואני מודיע פה גם בשמו – לייצר רווחים על חשבון הצהרונים, והסיבה מאד פשוטה. רוב הקהל של הצהרונים זה קהל שבוי ולכן אנחנו לא מתכוונים לייצר על הגב שלהם שום רווחים, ואם אנחנו רוצים לממן פעילות אחרת, אנחנו נמצא את המקורות.

ההוזלה השנייה, וזה גם הבטחנו לוועד ההורים העירוני, כל העלויות הישירות והעירוניות שאנחנו צריכים לספוג אותן – חשמל ומים, ובטח לא ניקח שכירות, שום דבר. אנחנו מביאים באמת לעלות האמיתית. ובהמשך לרעיון לדעתי הנכון של חברת הכנסת עזריה, על משק סגור, בא לי רעיון מאד נכון, באמת שכל משק סגור יכלכל את עצמו ויקבל את רמת השירות שלמעשה ההורים מימנו, מבלי שהעירייה תרוויח מזה ולו גם שקל אחד.

יישר כוח.

אני חייב להוסיף שגם אנחנו בחופשות נותנים יום מלא.

בסדר גמור. כל הצהרונים לדעתי אותו דבר. הנציג הבא, בבקשה.

הרצלייה. גם העירייה וגם החברה למרכזים קהילתיים לא מרוויחים שקל מהצהרונים. לא רק זה, העירייה מסבסדת את הצהרונים בשני מיליון שקלים. אלה דברים שאפשר לבדוק אותם בצורה - - -

אז מה זה עולה, אפס לתושב? לא הבנתי.

אני מוכן לתת דוגמאות. אנחנו - - -

אדוני, אני אשמח באותו נוהל, כפי שעשו הנציגים הקודמים.

העברנו את הכל.

בסדר, אבל לוועדה: עלות צהרון.

1,014 שקלים.

כמה אנשי צוות, נשות צוות?

בכל צהרון, יש לנו צהרונים מ-8 ילדים ועד 35 ילדים, שזה המקסימום. הממוצע הוא 24 ילדים.

רגע, ובצהרון של 8 ילדים - - -

חייבים לשים שתי עובדות.

רגע, שנייה, שנייה. צהרון של שמונה ילדים וצהרון של 35 ילדים ההורים משלמים אותו דבר?

כן.

איך זה קורה?

כי ההורים לוחצים וראש העיר אין לו ברירה, רוצה לתת פתרון לתושבים, גם כשיש במקום מסוים גן בודד, שאי אפשר להרכיב משני גנים סמוכים. ולא רק זה - - -

לא, ה-8 נראה לי אחלה, אבל למה 35?

עם 35 יש שלוש עובדות. לא רק זה, אנחנו מעסיקים ב-30% מהצהרונים שלנו סייעת צמודה לילדים שיש להם אלרגיה או שהם ילדים משולבים מהחינוך המיוחד. ההורה משלם אפס. העירייה והמתנ"ס מסבסדים את זה – חצי חצי. ההורה לא משתתף בכלום. האם לא נקבל ילדים שיש להם אלרגיה? האם נדרוש מההורה - - -

בוודאי שכן.

שגם ככה יש לו בעיה עם ילד אלרגני, האם נגיד לו - - -

אתם מממנים מכיסכם את הסייעת באופן מלא?

חצי העירייה, חצי המתנ"ס. ההורה לא משלם שקל, כי יש לו ברירה. משרד החינוך מממן סייעת צמודה לילד אלרגני עד השעה 14:00. משעה 14:00 עד 17:00 - - -

ב-14:00 הוא מבריא, אתה לא יודע?

משעה 14:00 עד 17:00, או שנקבל אותו לצהרון או שנשלח אותו הביתה, ואז ההורה יצטרך. במקביל לזה, לאור השינוי המדהים שהיום חוק חינוך חובה הוא מגיל 3, אנחנו מפעילים צהרונים מגיל שנתיים ושמונה חודשים וזה אסור להשוות צהרון לילדים בגין שנתיים ושמונה חודשים לילדים בכיתה ג'. כי החל מהילד ה-25 אנחנו מוסיפים על חשבוננו סייעת שלישית. ואם זה גן עם 30 ילדים גם סייעת רביעית. ולכן, כשאתם עורכים השוואות, אתם חייבים לבדוק את זה בצורה יחידנית, כי כמו שאמרתי - - -

כמה צהרונים עם 4 סייעות יש לכם?

יש לנו כ-20 כאלה.

20 מתוך?

מתוך 100. וכמו שאמרתי, יש לי 29 סייעות רפואיות בלבד.

אוקיי. שאלה נוספת, איזו הצגות, חוגים, מה זה כולל?

כמו כולם, שני חוגים בשבוע. ימים ארוכים שנותנים פתרון משבע וחצי עד שעה חמש, כולל שעות נוספות לעובדות ועל פי לוח החופשות של משרד הכלכלה. וצריך לזכור שבאזור המרכז אני משלם לגננת שכר התחלתי של 50 שקלים לשעה ברוטו.

יש גם גננת וגם סייעות?

גם גננת וגם סייעת. ועם כל זה שאני משלם שכר פי שניים מערים אחרות, שנותנות לכם דוגמאות צהרון ב-500 שקלים, אני מכיר מקומות שמשלמים 26 שקלים. אני משלם לגננת מוסמכת - - -

26 שקלים לגננת?

בחלק מהערים, כשאתם מחשבים צהרון ב-450 שקלים, אז צהרון ב-450 שקלים למי שנותן 3 שעות צהרון, אי אפשר להגיע לסכום כזה, אלא אם כן אתם משלמים שכר מינימום לגננת.

לא, אף אחד לא מדבר על 450 שקלים.

650 שקלים.

לא, לא, אין דיבור על 400 שקלים. אני לא שמעתי את המספר הזה.

אף אחד לא מדבר על סכומים כאלה.

גם 600 שקלים. רק דבר אחרון, אם אני משלם לגננת מוסמכת 55 שקלים לשעה ואני מעסיק אותה שלוש שעות ביום ואני מעסיק אותה ימים ארוכים ואני גם מתמודד עם 15% מילוי מקום, כי מה לעשות, חסר לי היום בתקן של העובדות 15 עובדות. 9 גננות – למרות שאני משל 55 שקלים, כמו שאמרתי ועוד סייעות וכל יום עובדות חולות, חופשה ואני צריך לתת פיתרון. אני לא יכול להשאיר גן, כמו שסיפרת על מקרה מזעזע ששמים נערה. ולכן אני מעסיק 15% עובדות מחליפות כל יום.

שהן מה, בסטנד ביי כל הזמן?

הן לא בסטנד ביי, הן כל הזמן מחליפות. אין יום שכל העובדות מגיעות. היה לי יום אחד ש-30 עובדות היו חסרות - - -

טוב, בסדר, אז מה הן עושות כשהן לא מגיעות?

כל הצוות של המשרד יצא מהמתנ"ס, הלך לעשות מילוי מקום בגנים. כי זה מקצוע שעד שלא יסדירו אותו, שהגננות מהבוקר יעבדו עד השעה חמש, יעבדו רק שלושה ימים בשבוע ובשלושה ימים האחרים יעבדו עובדות אחרות, אז אנחנו נמצא במקצוע שאי אפשר למצוא לו כוח אדם איכותי. כי אף אחד לא אוהב לעבוד רק משתיים עד חמש. ומצד שני תזכרו שהדרישה מצד ההורים – ולגיטימית היא – למצוא פתרון לכל יום חופש, כולל חול המועד, הלוואי עד השעה שבע בערב, כולל יולי-אוגוסט.

לא, אני לא רואה את הילד שלי בצהרון עד - - -

גם אני לא רוצה, אבל זו דרישה של הורים ואני אומר – העובדות הן לא עבדים. לא מגיע להן יום חופשה אחד לפני פסח?

מגיע גם מגיע.

לא מגיע להם יום חופש אחד בחנוכה?

אדוני, אני רוצה לשאול אותך שאלה שאני אשמח להתייחסות גם מהנציגים הבאים. איך אדוני מסביר את העלייה פי שניים משנת 2011 לשנת 2014. תסבירו לי מה קרה. הייתה איזו נקודת שבר.

שלוש סיבות. תסלח לי חברת הכנסת עזריה, זה לא שהארגונים פתאום גילו שיש כסף להורים. שלושה דברים השתנו: הדבר הראשון, חוק החינוך חינם מגיל 3 גרם לזה שגני הילדים והצהרונים התחילו לתת פתרונות ילדים מגיל שנתיים ושמונה חודשים. כל כוח האדם נעלם. כל העובדות שלנו, למרות שאני משלם 50% יותר מהעירייה, חיפשו עבודה בבוקר, כי פתאום העירייה הייתה צריכה לקלוט עשרות סייעות. עובדת מעדיפה לקבל שכר מינימום, אבל בעירייה, וללכת הביתה בשעה שתיים.

למה? היא עובדת קבלן, מה זה משנה לה?

לא, לא, לא, היא עובדת עירייה.

לא, היא הופכת להיות עובדת עירייה כי היא עובדת בוקר.

עד השעה שתיים. נכון שהעירייה משלמת לה עד שלוש וחצי, אבל משעה שתיים עד שלוש וחצי היא לא עושה שום דבר.

היא הולכת הביתה.

לא, היא לא הולכת הביתה. היא צריכה להדפיס שעון. היא יושבת ולא עוזרת. הזכיר פה החבר בישיבה הקודמת, שהגיע הזמן שהסייעות האלה, שמקבלות שכר עד השעה שלוש וחצי, יעבדו עד שלוש וחצי. ואני לא אומר לריב עם ההסתדרות על עובדות שהתחילו לפני 30 שנה. מה עם העובדות שמתחילות מחר? תגידו להן – את עובדת עד השעה שלוש וחצי, את עובדת בצהרון עוד שעה וחצי.

אוקיי, זו הסיבה הראשונה.

זו הסיבה הראשונה. הסיבה השנייה, כולנו רוצים אוכל בריא ובצדק. עלות האוכל הבריא יקרה יותר מאשר - - -

בכמה אתה מתמחר את האוכל הבריא?

12 שקלים למנה ויש גם 13 שקלים. זה ממוצע. זה תלוי. זה ממוצע. בוא נגיד אם אתה משלם אוכל בריא איכותי, זה בין 12 שקלים ל-13 שקלים ולא כמו שבעבר היו מקומות שנתנו אוכל - - -

האוכל הבריא הגיע בשנת 2013? נו, באמת. 2013? הוא לא הגיע בשנת 2013. העלייה משנת 2012 ו-2013 להוצאה של משפחה בעשירונים 7-8 – מ-647 ל-970 שקלים. אי אפשר להסביר את זה, עם כל הכבוד לאוכל. בוא נעבור לנושא השלישי. כאילו, קשה להסביר את זה.

אם אתם תסתכלו בגרף שאני חילקתי לכם - - -

גם היית בירושלים אז בכלל.

נכון, הייתי בירושלים.

אל תסגירי אותו.

אני 25 שנה מפעיל צהרונים ואני אומר לכם שינויים הם אחרי 25 שנה. רק בטבלה שנתתי לכם – 52% מעלות הצהרון זה כוח אדם. אם כוח האדם עלה ב-30%, ואני אומר לכם שאם אני משלם שכר התחלתי, אז זה החלק הארי של העלות של הצהרונים; והחלק המשמעותי השני זה האוכל, שזה 26%. עוד 25% זה מה ש - - -

לא הבנתי, מה נתתם להם קודם בצהרון? מה, ארטיק? אני לא מבינה.

מים.

פעם היו נותנים שניצל.

גם היום נותנים שניצל.

גם היום יש שניצל.

לא, לא, לא, היום בהרצלייה לא נותנים שניצל מעובד.

מה נותנים, סטייקים?

נותנים חזה עוף על הפלנצ'ה.

כן, ואסאדו.

ההורים היום דורשים אוכל בריא ובצדק. הילדים מתחננים לקטשופ, אנחנו לא נותנים. זה לא בריא. העובדה היא אבל - - -

נו, אז ירד לכם מהתקציב. רגע, אדוני, בוא ננהל את זה רגע כדיון רציני, בסדר? תראה, אני מקבלת את העלייה בעלות כוח האדם. זו סיבה שאני יכולה לקבל אותה, אם כי אדוני, באמת אני אומרת לך, בלב שלם, קשה לי לראות איך זה העלה את העלויות בפי שניים. אני אומרת, הייתה עלייה ואני לוקחת אותה - - -

זה לא עלה פי שניים.

אדוני, זה לא אני המצאתי.

זה הלמ"ס אומר.

אני הפעלתי צהרונים גם בהרצלייה לפני שבע שנים ולפני 10 שנים צהרון עלה 840 שקלים. היום הוא עולה 1,014 שקלים. האם זה פי שניים? אותה עיר ואני אגיד לך יותר מזה - - -

לא, זה ממוצע בארץ, אדוני. אנחנו מדברים על ממוצע בארץ.

אבל את משווה את גדרה וירוחם להרצלייה, רמת השרון, רעננה?

לא, אני לא משווה.

זה אותם ילדים, תתפלא לשמוע.

אבל ההוצאות יותר גדולות. ההוצאות. הלוואי. אני חשבתי להסיע ברכבת נשים עובדות מקלנסואה, מטירה, מחיפה, ממקומות שבהם עובדות מוכנות לעבוד בשביל - - -

אוקיי. אדוני, הייתי בסיבה השנייה ונותרת לך השלישית.

סיבה שלישית, ואולי היא - - -

שכחת? אל תפריעו לו.

הרשתות החברתיות גורמות לזה שההורים רוצים כל הזמן יותר. כי אם במקום אחד יש חוג קוסמים, הם רוצים גם אצלם ולכן כל ההוצאות - - -

אבל אדוני אומר שבלאו הכי יש חוג אחד.

לא, שני חוגים בשבוע.

תראו, כבר היה שר שאמר שהפייסבוק אשם בפיגועי הטרור. עכשיו אנחנו מאשימים אותו גם בעליית מחירי הצהרונים. צוקרברג מאד לא שבע רצון. אדוני, נו, תהיה רציני.

לא, הסיבה שהיום - - -

אם אתה מעלה 30% - - -

לא, לא, אני רוצה להסביר ואני מצטער שאנחנו הגענו למצב הזה, אבל האצבע הקלה על ההדק, שגורמת להורה לכתוב משהו על עובדת או לכתוב משהו על ארגון, גורמת לזה שאנחנו - - -

לא, אנחנו לא שם, אדוני.

אבל תקשיבי.

לא, אבל רגע, אני רוצה פשוט לקבל תשובה לשאלה, זה ממש יעזור לי. אני לא שם. אנחנו לא במקום של השמצות אישיות. אני מדברת כעניין עקרוני. תראה, אם היית אומר לי שבעקבות הפניות הנרגשות של ההורים לחוג קוסמים הוספתם עוד חוגים, הייתי אומרת אוקיי, חלה עלייה דרמטית, כי נוספו חוגים. אבל אתה לא אמרת לי אני הוספתי עוד חוגים. אתה אומר לי יש חוג אחד, מקסימום שניים.

לא מקסימום. שני חוגים בשבוע.

שני חוגים בשבוע.

ועוד חוג בכל יום קייטנה. ואנחנו היום, אני מודה, מוציאים גם כסף על דברים שבעבר לא היו ברורים, כמו פיקוח, כמו הדרכה, כמו שיווק.

מי מפקח עליכם?

מי מפקח? ראשית יש לנו מפקחות אזוריות מטעם הארגון ובנוסף לזה אנחנו משלמים למפקחים חיצוניים, שעושים בקרות חיצוניות - - -

מי אלה?

מטעם החברה למתנ"סים. אני משלם לבקריות.

אדוני יודע שבדיון הקודם ישבה כאן נציגה של החברה למתנ"סים - - -

היא גם עכשיו נמצאת כאן.

אהלן, מה העניינים. וסיפרה, תאמינו לי, באומץ לב ובהגינות, שאני לא זוכרת שהייתה כזאת הגינות בכנסת הרבה שנים, לפחות מהשנים שאני כאן, שאמרה שממש רשויות אומרות לה בואי, תבקשי עוד 100, 200, 300 שקלים, אני צריך את זה לספרייה הציבורית. תראה, אני לא אומרת שספרייה ציבורית זה לא סיבה טובה. זה מקום טוב לתת לו כסף, אבל וואלה, תשאל אותי. אני ההורה, אתה מבקש ממני תשלום עבור שירות, בשמחה ובחפץ לב, אני לא אגזול מהילד ולא אגזול ממך מה שמגיע לך. אבל תוספת על דברים שלא קשורים לילד? למה?

אז אני מייצג פה את הרצלייה, והמצב הוא הפוך. העירייה נותנת לי שני מיליון שקלים.

אוקיי, אז אני שמחה.

אבל אני אומר שהיום, בגלל שהשיווק הוא מאד משמעותי, שההורים יבינו על מה הם משלמים, אז מוציאים כסף על דברים שהיה אפשר גם להסתדר בלעדיהם.

כמו?

כמו מה? כמו כל מיני פרסים לילדים, כל מיני הצגות שמביאים לילדים.

אז תוותר על הפרסים. בוא אני אעזור לך. תוותר על הפרסים. ועד ההורים יקנה את הפרסים האלה. זה מוזיל את העלות? רגע, סליחה, אדוני, אמרת פרסים. אני מקשיבה, באמת, זה נופל על אוזניים קשובות. אני מייתרת את הצורך של עיריית הרצלייה לממן פרסים. ועד ההורים לוקח על עצמו לממן את הפרסים.

ממש לא.

עכשיו אני שואלת - - -

חסכת לי 20 שקלים.

האם אני חוסכת לך? תוריד את העלות של הצהרון?

לא. ב-20 שקלים זה לא פותר, אבל אם אני אקבל את עובדות העירייה - - -

לא, אוקיי, אז די. אז תן לי תשובות רציניות כדי שאני אענה לך גם רציני.

אמרתי, כוח האדם עלה ב-50%. האוכל עלה והפיקוח והליווי זו השקעה. לא כל ארגון מוכן לשלם למבקר חיצוני על מנת שיבקר אותו. יש כאלה שלא רוצים שיבקרו אותם.

אני אפתיע אותך, אני אעשה ספוילר, לא כל הרשויות מעסיקות מבקר חיצוני, בסדר? אוקיי, תודה רבה לנציג הרצלייה.

בבקשה, גברתי.

אהלן, ראש המועצה של גני תקווה. קודם כל חברת הכנסת קארין, אני מברכת אותך על היוזמה. אני חושבת שכל יוזמה, כשלוקחים לידיים ובודקים, יש רשויות שיכולות לענות, בעיקר תושבי מדינת ישראל. אז קודם כל בשם הכלל אני מודה לך. כל דבר שבודקים, תמיד אפשר לגלות שרק טוב נעשה מזה, וזה לא משנה אם זו מחאת פייסבוק או מחאת תושבים או מחאה ארצית. אז אני שמחה על כך.

בגני תקווה יש צהרון לילדים. המחיר שלו הרשמי, הנגבה הוא 1,075 שקלים. אם אני מנטרלת את כל ההנחות למקרי הרווחה ואני מתייחסת לזה אכן כמשק סגור, כי אני בהחלט חושבת שזה צריך להיות משק סגור, למרות שבהערת אגב אני חייבת להלין על כך שאני יישוב במרכז הארץ, 95% ארנונה למגורים, 5% בלבד ארנונה ממסחר ומשרדים. סוציו אקונומי 8, לא מסיימת את החודש, מנסה מכל וכל למצוא מאיפה ככה לעשות גם אירועים לתושבים וגם להעלות את רמת החינוך וגם את רמת הניקיון והצרכים של התושבים גדולים ומספר יחידות הדיור עולה וגדל.

יחד עם זאת, אני חושבת שההורים בוודאי לא צריכים לשלם על זה. יש להם מספיק הוצאות גם ככה. ולכן אני רוצה לחדד, יש לנו שני חוגי העשרה. ההזנה – זה כולל 16 ימים של חופשה ארוכה, שבהם זה גם יותר מארוחת צהרים, זה גם ארוחת בוקר וגם ארוחה אחר כך. זה לוקח תקורה, הוצאות תפעול ישירות וכל העלויות של רישום לילדים חלקיים, הנחות ילדים, הנחות רווחה. הכל. משק סגור, שקל אחד לא נשאר לנו.

בנוסף חשוב לי מאד לציין, בארבע שנים האחרונות שאנחנו מפעילים את זה, אני לא משתמשת בחברה למתנ"סים. היה גוף פרטי שניהל את זה. לקחנו את זה אל המועצה כדי לחסוך בעלויות, כי בטוח שהגוף הפרטי הזה עשה והרוויח כסף. בארבע שנים זה עלה רק ב-17% מ-930 שקלים ל-1,070 שקלים ורק בגלל עלויות כוח האדם. אחד לאחד ניתן לראות את זה בדו"ח. אם יש עוד שאלות אני אשמח.

גברתי, בכמה הוזיל המעבר מהעמותה או החברה החיצונית מעבר לרשות?

צריך להסתכל לפני 4 שנים, כי עשיתי את זה לפני 4 שנים ואז זה היה 930 שקלים. אני מניחה שבעקבות חוק טרכטנברג ובעקבות הביקוש לסייעות, המחיר גם עלה ובעקבות עליית השכר במשק. אז קשה לי בדיוק לענות תשובה כשאין לי את הנתונים מול העיניים, אבל בוודאות, הוא הרוויח כסף. הוא מאד מאד כעס כשזה עבר לגני תקווה, לרשויות.

אז את מבינה שזה קצת? אני לא יודעת, אני שומעת וזה כאילו לא מסתדר. מצד אחד את אומרת הוא הרוויח כסף, מצד שני המחיר לא ירד והוא גם עלה בשנים האחרונות, בארבע שנים.

לא, יש נתונים בארבע שנים. אני העליתי את הצהרון מ-930 שקלים. עלות כוח האדם, כשלוקחים עלות איכותית - - -

אבל אמרת שהוא הרוויח.

הוא הרוויח, אבל הוא לא נתן את ההנחות שאני נותנת לילדי הרווחה. הוא לא עשה מכרז אוכל. אני עשיתי מכרז חדש.

אבל את לא נותנת, זה על חשבון ההורים.

סליחה.

איכות האוכל.

סליחה, רק לחברי כנסת מותר להתפרץ והיא ברשות דיבור, ראשת העיר, ולכן אף אחד אחר לא מדבר עד שמקבלים רשות דיבור. בבקשה.

ראש העיר ולא ראשת, אם אפשר. זה נשמע לי כמו צפרדעון. בכל מקרה, המחיר עלה בעקבות עליית השכר. ניתן לראות את זה ולבדוק את זה. וחוץ מזה, מדובר במתמטיקה ובמדעים. כל מי שנותן פה נתונים, ניתן להכניס לאקסל, הוא יודע לחשב את הכל ואפשר ללמוד את הפערים. יש רשויות שאולי נוהגות אחרת. ברשות שאני מכירה וברשויות מסביבי, אנחנו לא מרוויחים כסף. כל ההוצאות חוזרות פנימה. זה ביטוח, זה העשרה, זה ביקורת פנימית שלנו. באמת אפשר לראות את הנתונים בצורה שקופה לגמרי.

הפסיליטיז הם של משרד החינוך?

מה הכוונה הפסיליטיז?

המקום.

המתקנים ומוסדות הציבור של גני תקווה, של הרשות המקומית.

סליחה, שאלת הבהרה, כבוד יושבת הראש. כמה השכר של סייעת?

סייעת 22 שקלים ללא עלות מעביד.

נו, משכורת מינימום.

סליחה, סליחה. סליחה, טעות.

אז על מה את מדברת?

סליחה, 32 מפעילה ו-32 שקלים סייעת ללא עלות מעביד. ברוטו. סליחה.

כמה לגננת?

52 שקלים. בסדר?

זה לא מסתדר.

לא, זה לא הגיוני.

פחות משכר מינימום אף אחד לא - - -

רגע, כמה ההזנה?

ההזנה 12.5 שקלים ליום לארוחה.

כשאני עשיתי את התחשיב שלי, אמרתי הזנה מקסימום 15 כולל מע"מ. אז זה פחות או יותר דומה.

כמה אמרנו שהצהרון עולה? 1,047 שקלים?

המחיר הרשמי שמפורסם וההורים משלמים מכיסם, זה 1,075 שקלים. אני הורדתי בשקלול את המחיר של הנחות ילדים, הנחה לילד שני - - -

לא לדבר. אני לא שומעת אותה.

הנחת ילד שני והנחת ילד שלישי, רווחה וכל ההנחות, מביאות את המחיר ל-999 שקלים. אני גובה את הממוצע.

מה האחוזים שמשתמשים בהנחות?

לא יודעת, אבל יש משפחות רבות.

אז בעצם יוצא שגובים יותר מכלל ההורים, כדי לממן הנחות לחלק מההורים.

משק סוגר. אמרת.

אז קודם כל זה לא הנחות. בעצם את עושה פה סבסוד צולב.

נכון.

לא, כי הנחת העבודה היא - - -

משק סגור. הרשות המקומית לא מסבסדת את הצהרונים, כולל את ההנחות. הכלל כלול בתוך המשק הסגור של הצהרונים.

רגע, שנייה, עכשיו אני מתחילה לראות כל מיני העמסות. בעצם מה קורה? הרשות ורצה להראות להורים שקשה להם, שהיא באה לקראתם.

היא לא רוצה, היא עוזרת להם.

לא, את לא עוזרת להם.

בוודאי שכן.

לא. זה ההורים שעוזרים להם. את גובה יותר מכלל ההורים, יותר מהעלות, כדי לעזור למי שקשה לו. עכשיו, אני יכולה לומר לך שכשאני הייתי בעיריית ירושלים, אני באתי לראש העיר, אמרתי לו שאני לא מוכנה שההורים יעשו את ההנחה ואז אנחנו יוצאים מהממים, שאנחנו נותנים הנחה לכל מיני צרכים של הצהרונים, אז זה היה בקייטנות, לא משנה, אותו דבר. ואמרתי זה כסף שאנחנו צריכים לתת מהעירייה. לא יכול להיות שאת בעצם גובה יותר כסף מכלל ההורים - - -

ואז - - -

רגע, שנייה אחת. את גבוה יותר כסף - - -

יכול להיות, כי המדינה מפקירה את הילדים.

תודה רבה על השאלה.

שנייה, את גובה יותר כסף מכלל ההורים כדי לתת הנחה להורים שמתקשים. הנחת העבודה וטענת המוצא היא שלכל ההורים לילדים קטנים בישראל לא קל. זה מאסט על יציאה לעבודה. אין להורים ברירה אלא לשלם על צהרון. והמחיר של הצהרון - - -

איפה המדינה? איפה שר האוצר?

סליחה, סליחה, כשאנחנו שמנו - - -

רגע, חברים, אני מבקשת שקט.

אפשר לענות?

כשהמדינה שמה סבסוד, עדיין הכסף הלך לרשויות המקומיות ולמתנ"סים. אז זהו. אז יש פה בעיה.

אני רוצה להשיב לך על השאלה, ברשותכם, אם יהיה גם שקט, תודה רבה.

שקט.

יש רק שתי אופציות. גני תקווה היא לא מוסד לכוונת רחב ואני מניחה שאף אחד מראשי הרשויות. נהפוך הוא. אני בגירעון מובנה כמעט כל שנה ואני חייבת לאזן אותה על ידי הורדה של הרבה פעילויות, לצערי הרב, לתושבי היישוב שלי, מאחר שהמועצה מקבלת פחות ופחות מענקים ותקציבים, ככל שהתושבים שלה יותר עשירים, שזה דבר נורא בעיני ושצריך לתקן אותו. יחד עם זאת, זאת המציאות הקיימת. אני הרשות המקומית, את הממשלה, אז בואו לא נתבלבל.

אני לא יכולה לשנות את המציאות. יש רק שתי אופציות: או משק סגור, זה אומר הכל כלול בפנים, או שהרשות המקומית תוכל להעניק את ההנחות ורק לנושא הרווחה. ילד שני וילד שלישי זה לא מקרה רווחה, זה הילדים שלי וגם הילדים שלך. גם לי יש ילדים ולא ילד אחד, ולכן ההנחה היא הנחה מובנת בתוך מחיר הצהרון. זה לא הנחה רק למקרי רווחה, שזה משפחות שמטופלות.

תודה רבה. כן, אדוני.

אני משה מהוד השרון.

אתה נציג רשות?

כן.

אבל יש ראשי ערים ואנחנו מבקשים.

אוקיי. אז אתה אחרי. כן, בבקשה.

תודה. ליאת שוחט, ראש העיר אור יהודה. אז כמו קודמי שהציגו, אני באמת מברכת על הדיון הזה ועל ההתעסקות הפנימית בצהרונים. כמו חברי מזיכרון, אני שנה בתפקיד ולכן כשנכנסתי קיבלתי תוצר מוגמר של צהרונים, שאני כאמא משלמת על הדברים האלה ואכן אני יכולה להגיד שיש מה לעשות ואפשר להוריד. הבעיה פה, וכבר בסבב הראשון שעולה, ורחל, אני אשמח אם תקשיבו, הבעיה שעולה פה קודם כל שהמפרט לא אחיד - - -

המפרט לא אחיד, אני מקשיבה.

כן, אנחנו נשים, אני זוכרת. המפרט בין הרשויות לא אחיד לגבי הרכב הצהרון ומה שאנחנו נותנים. אני הכי חשופה. אנחנו גובים 1,168 שקלים לחודש לצהרון, אבל מה שזה כולל מעבר לשעות, לכוח האדם שכולם דיברו, שהגבלתי את זה לעד 25 ילדים במסגרת. זה כולל את כל חופשת יולי. הם לא משלמים לקייטנה בנוסף אלא שזה כבר כלול במחיר, כלומר זה עוד חודש נוסף, מעבר -12 ימים של חופשות במהלך השנה. רכזת צהרונים, מדריכה פדגוגית, ארוחת צהריים חמה, פרי וכריך.

ועדיין אני אומרת שאם אני מתעסקת, וזאת ההנחיה לאנשי המקצוע שלי, להיכנס לעומק, אנחנו בעיריית אור יהודה נעשה הכל שהמחיר הזה ירד. אני רק רוצה לציין שכשנכנסתי לתפקיד פניתי למשרד החינוך. אתם לא מדברים על כל המסגרות המשלימות של מיל"ת וציל"ה וכל מה שקשור.

דיברנו עליהן בדיון הקודם, גברתי.

אני קראתי, כן. קראתי את הפרוטוקול לפני. התחננתי להכניס את אור יהודה. אני שכנה של גני תקווה, סביון, מונסון, קריית אונו, שאצל כולן המצב הסוציו אקונומי הוא 8-9, 10 בסביון, כשאני עומדת על 5, עיר במרכז.

לך יש מבחר, לי אין. אל תתחילי. יש לה כסף, לי אין.

אתן רוצות להגיד מי טוב יותר?

אנחנו נמשיך את הוויכוח בחוץ. לשמחתי, ואת זה אני יכולה להגיד לזכות מנכ"לית משרד החינוך ולאדון חיים הלפרין, שלא ראיתי אותו פה.

מאחורייך.

שהצלחתי כן באוגוסט, 8 ימים לפני תחילת שנת הלימודים, שיאשרו לי 17 מסגרות מיל"ת, רק 17 מתוך 50 גני ילדים, בשכונות פריפריה, להיכנס לתכנית הזו. התכנית הזו מאפשרת, וכמובן שהיא פחותה מבחינת השעות והימים מצהרון וזה המפרט שדיברתי. הצלחנו להכניס 17 מסגרות כשהעירייה משתתפת 30%, משרד החינוך 30% וההורים 30%, כאשר פועל יוצא מזה שכ-300 משפחות היום באור יהודה משלמות 200 שקלים בחודש למיל"ת.

אני הראשונה שאברך אם משרד החינוך ירחיב אצלנו את הפעילות. לא נצטרך צהרונים, יצרכו את האקסטרה, העירייה תאפשר מבחינת קייטנות. אני קוראת מפה למשרד החינוך לפתוח את המסגרת של מיל"ת בערים שזקוקות להן.

אני מצטרפת לקריאה.

הם לא משתמשים בכל הכסף לציל"ה. שיעבירו.

יש להם עודפים.

האוצר פה, שיעבירו לציל"ה, למיל"ת וזהו.

טוב.

תודה רבה.

תודה רבה. ראש עיריית גבעתיים.

כן, צהריים טובים לכולם. קודם כל גם אני שמח שאני פה. אני אשמח גם אם חברת הכנסת עזריה תקשיב גם לי. אני שמח משתי סיבות. א', כי אני חושב שהגיע הזמן לעשות קצת סדר בנתונים ותיכף אני אצלול לנתונים. ב', אני לא חושב שאפשר להשוות בשום תחום במדינה, גם לא בתחום הזה, בין רשויות מקומיות. הוויכוח הזה קצת מזכיר לי את התמ"א ואת כל הוויכוחים שנוגעים לתכנון ובנייה וערך מטר וכדומה. אז כמו שאי אפשר להשוות בקטע הזה בין מרכז המדינה וגבעתיים לבית שאן או פריפריה רחוקה יותר או פחות מתל אביב, גם אי אפשר בנושא של עלויות.

אני לא יודע אם אתם יודעים, היום עוזרת בית בגבעתיים לוקחת 50 שקלים לשעה ו-60 שקלים אפילו.

גם בבת ים.

אז תיכף נגיע למחירים האמיתיים. הסיבה השנייה שאני שמח שאני פה ואני קצת מסתכל על הדיון הזה, הסוריאליסטי הזה, ומדמיין לעצמי את שר האוצר - - -

רוב הרשויות שפה לא במרכז, אתה ראית.

בסדר. יש חלק שכן, חלק שלא. אני מסתכל על הדיון הסוריאליסטי הזה קצת ומדמיין לעצמי את שר האוצר ושר החינוך יושבים להם ביחד וצוחקים על כולנו, כי מה שבעצם קורה פה זה שהמחאה האמיתי צריכה להיות כלפי המדינה. המדינה פה למעשה מפקירה את הילדים. אנחנו כבר התרגלנו שאת הכל זורקים על הרשויות המקומיות ומאשימים אותנו בכל דבר, כולל במזג האוויר.

אנחנו עונים להם.

אגב, על הגנים הפרטיים, מזל שאף אחד לא מאשים אותנו, כי אי אפשר, זה מתקיים בבתים פרטיים ושם - - -

סליחה, סליחה. לא, סליחה. זה לא רציני. זה לא רציני כי אני אגיד לכם למה. כי אני קיבלתי תוך כדי נתונים אחרים לגמרי לגבי מה שקורה בגני תקווה.

סליחה, אני מבקש להשלים את דברי אבל, רחל. תיכף תשמעי את הנתונים.

רחל, בואי ניתן לו להשלים.

אני קיבלתי נתונים אחרים לגמרי לגבי העלויות. אחרים לגמרי.

אני עומדת מאחורי הנתונים שהצגתי בפני עורך דין.

אוקיי, אז בואו נדבר על זה.

עם כל הכבוד.

לא, אז אני רואה פה סיטואציה מאד מאד לא פשוטה.

רחל, רחל - - -

זה לא יכול להיות שיש - - -

סליחה, סליחה - - -

מאד לא פשוטה.

זה לא הוגן מה שאת עושה. את אומרת שאני משקרת.

סליחה, זה לא יכול להיות שבאים ומציגים נתונים אחרים ממה שנשלחו להורים בתחילת השנה. זה לא יכול להיות.

רק שנייה, אפשר - - -

בעצם את אומרת שהיא משקרת.

יש פה בעיה מאד קשה.

לא, לא, אני לא מקבלת את זה. ראש עיריית גבעתיים באמצע רשות דיבור. רק בהערת אגב, לפני שאני ממשיך, אני רוצה להגיד לך, תשמע, הדיון פה אין לו חצי כוונה אפילו להסיר אחריות מהשלטון המרכזי, בסדר?

אוקיי.

בינתיים אנחנו במקום של השלטון המקומי. פרה-פרה נגיע לכולם.

אני שמח לשמוע. אני רק אומר שאולי גם צריך לחשוב על הגנים הפרטיים, כי הגנים הפרטיים גובים 3,000 שקלים ומעלה, אבל מי מפקח עליהם? מזל שלא הרשויות המקומיות, כי הם נמצאים בבתים פרטיים, אחרת גם בזה היו מאשימים אותנו.

אני רוצה להקריא את המשפט שכתב מבקר המדינה והוא צודק – אין גוף ממשלתי המתווה מדיניות כוללת בנושא הצהרונים, קובע נהלים, מפקח על פעילותם. מבחינת משרד החינוך פעילות הצהרונים נופלת בין הכיסאות. בגבעתיים לא העירייה מפעילה את הצהרונים. אין לנו גם מתנ"סים, יש לנו מפעילים חיצוניים שזכו במכרז, שני מפעילים – ויצ"ו ואפטר סקול.

אגב דיברו פה, כולל חברת הכנסת עזריה, על מחירים שקפצו פי שניים בשנים האחרונות. בשנת 2010 בגבעתיים הצהרונים עלו 950 שקלים. היום הם עולים 1,050 שקלים, סך הכל, יחסית.

עכשיו אני רוצה ברשותכם, חבל שיוליה לא פה, לעבור ביחד על עלויות שניתנו לנו על ידי המפעילים. אני כבר אומר, ישבתי עם ההורים על והבטחתי להם שאנחנו ביחד עם רואה חשבון חיצוני גם נבדוק את אמיתות המספרים האלה, אבל אני חייב לומר שכשאני עובר עליהם הם נראים לי מאד קרובים לאמת והלוואי והתבדה.

הם צריכים להיות האמת, לא קרובים. אתה יודע.

הם לא יודעים.

רגע, שקט.

שוב, הם ייבדקו כי מפעילים פרטיים מפעילים. אנחנו עושים את החישוב לפי 25 ילדים בממוצע. אם ניקח כרגע את ה-600 שקלים שדיברו פה לילד, 25 ילדים כפול 600 זה 15,000 שקלים. שימו רגע את המספר הזה בצד. עלות השכר בגבעתיים היא 60 שקלים לגננת. סליחה, לא עלות שכר, שכר ברוטו – 60 שקלים שעה לגננת ו-40 שקלים לסייעת.

איזו הכשרה יש לגננת הזאת?

שווה להיות גננת.

אז תתפלאי. אני אומר עוד פעם - - -

יש בכל צהרון גננת?

יש גננת ויש סייעת.

סייעת מובילה, זה לא - - -

גננת טייסת.

חברה, אני לא רוצה להישמע שבגבעתיים חס וחלילה הילדים עשויים מזהב, אבל אנחנו, ותיכף את תראי גם בפירוט העלויות, נותנים את הסטנדרט שההורים בגבעתיים דורשים ובצדק, כי זאת אוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה שמשלמת גם ארנונה גבוהה, ואני באותה נשימה גם הצעתי להורים שביחד איתי, אם הם רוצים להוריד דברים מסוימים מהפעילויות, כולל בארוחות וכדומה, קדימה. כי זאת הדרך היחידה להוזיל, בהנחה שהמדינה לא תיתן כסף.

אז עלות השכר גם של גננת וגם של סייעת, כולל נסיעות, וצריך לזכור שאנחנו גם מממנים ב-30 גנים מתוך 74 – גם סייעת נוספת, כי אלה גנים שיש בהם מעל 30 ילדים.

אדוני, פשוט אני רוצה לתת לעוד - - -

אבל - - -

שנייה. גם ראשי רשויות וגם לנציגי ההורים. אני רק מבקשת - - -

הוא ראש רשות.

בסדר, אני יודעת שהוא ראש רשות, סליחה, תודה. אם אפשר רק במשפטים - - -

אני אעשה את זה מהר. עלות שכר – 9,500 שקלים. ארוחות 12 שקלים כפול 25 – 6,300 שקלים. פיקוח של המפעיל – רכז אחד על כל 12 גנים זה 1,140 לצהרון. חומרי יצירה 700 שקלים בחודש לצהרון. חוגים – 150 שקלים לחוג, שני חוגים בשבוע – 1,200 שקלים - - -

כמה חוגים בשבוע, סליחה, לא שמעתי.

שניים. 150 אחד כפול 4 – 1,200 שקלים לחודש. אבטחה. יש לנו אבטחה. 630 שקלים בממוצע לצהרון. חומרי ניקיון – 200 שקלים. סדנאות בחופשות - - -

200 שקלים?

חומרי ניקיון לחודש – 200 שקלים לצהרון, כן. סדנאות לבוקרונים בחופשות, 300 שקלים לחודש. הסעות לחינוך מיוחד, יש תקורה של המפעיל, 5%, זה בערך 1,000 שקלים. יש גם שכירות.

רגע, רגע, הסעות? שנייה. הסעות זה לא משרד החינוך 75%?

לא הכל. אנחנו משלמים. יש ילדים שלא זכאים להסעות שאנחנו מממנים. יש לנו הנחות לאלרגנים. יש לנו הנחות ילד שני. הכנסתי פה רק חלק מהדברים, כבר הגעתי ל-25,000 שקלים. אז בואו, תרדו מהקטע הזה שהרשויות, בטח במרכז הארץ, עם הדרישות ועם התנאים האלה עושות פה כסף על הגב של הילדים.

אני לא אמרתי עושות כסף על הגב של הילדים. אני רק אומר – 200 שקלים בחודש חומרי ניקיון, לא ראיתי את זה בשום תחשיב. אני רק אומרת הורים- - -

זה כולל חומרים מתכלים.

דרך אגב, אדוני ראש העיר, בוועדת הפנים, במקרים של צהרונים, התווסף כסף מהאוצר להסעות לצהרון וממנו בחזרה. זה לא כסף של הרשות.

לגבעתיים?

גם לגבעתיים. ואם לא, תבוא אלי, אני אטפל בזה.

אני אשמח לספר לך.

בסדר גמור.

אף אחד לא מקבל.

סליחה. חבר הכנסת דודי אמסלם, יושב ראש ועדת הפנים ואני, ישבנו ביחד באותו דיון, באותה ועדה, הייתה טענה של ההורים בצדק גמור, שאומרת אני לא יכול לצאת באמצע העבודה לקחת את הילד לצהרון ומשרד החינוך נותן לי רק הסעה כפולה, מהבית למסגרת, מהמסגרת בחזרה. אמרנו אין בעיה - - -

את מדברת על החינוך המיוחד.

חברת הכנסת קארין, כנראה מדובר על החינוך המיוחד וצריך לבדוק, כי גם כשנותנים לרשויות, אחר כך יש את התנאים. והתנאים שוללים את הזכות לרשות לקבל את הכסף. זה סוציו-אקונומי, זה חינוך מיוחד. יש הרבה מאד תנאים. בסוף הכסף לא מגיע לנו. תאמיני לי, אם הייתי מקבלת, הגזברית יושבת פה, היינו יודעים.

אז אני אבדוק את זה. אני רק שואלת, כמה תמחרת את השכירות?

אני לא תמחרתי שכירות. מה שקורה בגבעתיים, מאחר שהעירייה היא לא זו שמפעילה את הצהרונים, הרי המדינה בעצם מה אמרה? הצהרונים זה משהו פרטי. זה מותרות. זה חוג. גם לא חובה ללכת. ולכן על פי חוק מפעיל כזה או אחר שמשתמש בנכס עירוני, ואת זה הסברתי גם להורים, הוא לא יכול לקבל את הנכס הזה בחינם בשביל להפעיל עסק. יש שמאות. ראש העיר לא קובע.

לאן הכסף הולך?

המפעיל משלם תקורה שהוערכה על ידי שמאי, כחלק יחסי משכירות לעסק, 1,800 שקלים לחודש. העירייה מממנת עבור הצהרון יותר מ-2,500 שקלים לחודש. אני רוצה גם לומר שבגבעתיים אפשר גם לוותר על זה. לנו יש מפקחים משלנו שמפקחים על המפעיל. יש לנו תזונה, אנחנו עושים אירועי טעימות, ההורים בוחרים את האוכל. אלה דברים שקיימים בגבעתיים - - -

אירועי טעימות, ברבים?

כן, כן, אירועי טעימות.

בחתונה שלי לא היו אירועי טעימות.

אז תתפלאי, אז הנה. יושבת פה יושבת ראש ועד ההורים של גבעתיים, שהיא יושבת ראש פעילה גם ברמה הארצית. חברים, אני רוצה להזכיר לכם, זאת אחת הסיבות שאני פה. לי אין שום בעיה עם מחאות. אני חושב שההורים הם נכס גדול בנושא הזה, רק החצים שלהם צריכים להיות מופנים, בדיוק כמו שגם אנחנו התחלנו את המחאה בגבעתיים, גם של הצפיפות בכיתות וגם של הסייעת השנייה. מדינת ישראל צריכה לממן את החינוך עד שעה 5 או כל דבר אחר, לא רק גני ילדים. בדיוק אותו דבר.

אדוני, שאלה אחרונה. לפי התחשיב שלך, אם שמעתי נכון, אם טעיתי אז תקן אותי, 1,400 שקלים לגן על מפקח שלכם?

לא שלנו, של המפעיל.

של המפעיל. אתה רוצה לומר לי - --

1,140 שקלים.

1,140 שקלים, מקבלת את התיקון.

על 12 גנים.

על 12 גנים, זאת אומרת ה-1,140 מתחלקים ב-12 גנים?

לא, לא, כפול גן.

בוא הנה, אני רוצה לבוא להיות מפקחת.

גם אני. שלוש שעות. שעתיים וחצי.

ל-12 צהרונים. זה מה שהמפעיל נותן לו, שוב אני אומר.

המפעיל שלך שודד אותך. 1,400 שקלים?

1,100, קארין.

1,140 שקלים כפול 12 צהרונים לחודש?

כן, זה המשכורת שלו.

כמה פעמים הוא בא לבקר בכל צהרון?

אומרים לי פה שטעיתי.

במה טעית?

במספר. אבל אני אומר עוד הפעם, אנחנו כבר מזמן עברנו את ה-15,000 שקלים. קודם כל התחלתי בדברי ואמרתי שאנחנו הולכים עכשיו לבדוק את אמיתות המספרים מול המפעיל.

מצוין.

זאת החובה שלנו.

בשורה טובה.

אבל אני חושב שפה, אם תעברו על מה שאמרתי ואני אשאיר לכם את זה, את הנתונים בטח בעיר כמו גבעתיים, אי אפשר, עם כל הכבוד לאמירות שנאמרו פה וליוליה, אולי בחולון זה אפשרי, אני לא יודע איך. ראיתי פה תחשיבים של מדריך ב-15 שקלים. חברה, זה לא עובד. ההורים בגבעתיים גם לא יסכימו לירידה באיכות. אי אפשר להביא צוותים בפחות מהעלויות האלה וזה הכל. המדינה צריכה פשוט להתחיל להפסיק להפקיר את הילדים ולהתחיל לסבסד לפחות חלק מהעלויות.

ומשפט אחרון, אני לא יודע מה היה בעבר, אמרה רחל עזריה נתנו, לקחו למקומות אחרים, אולי בירושלים, אני לא יודע. לנו, כעיר ברמה סוציו-אקונומית 8-9, עוד לא הייתה הזכות לקבל אפילו שקל אחד מהמדינה על שום דבר, בטח לא על זה. ואפשר למצוא דרכים שיעבירו כסף ולא ייקחו את הכסף הזה לשום מקום אחר.

נמצא את הדרך ואני מברכת את היוזמה לבדוק את אמיתות המספרים ואת הנכונות שלכם לשנות את המחיר. עוד ראשי רשויות? מי זה יניב? נא לתת לו לשבת ליד השולחן. בבקשה אדוני, שם ותפקיד ומאיפה אתה.

אני יניב שחר מגני תקווה. רציתי להגיד כמה מילים - --

תציג את התפקיד שלך, חוץ מאופוזיציה. הוא לא נושא בשום תפקיד רשמי והוא לא יושב ראש ועד ההורים, בסדר? בוא נכבד את יושב ראש ועד ההורים, רביב הדר, שהוא מטפל בנושא הזה ולא יניב שחר.

עדיין, מותר לו להיות פה בדיון.

יש כאן נציגי רשויות בשם ראשי רשויות שעוד לא דיברו.

שנייה, הוא צריך לצאת.

אני רוצה להגיד רק כמה מילים ולחדד.

במשפט, יניב. משפט.

משפט. יש מולי את טופס הרישום של הצהרונים של גני תקווה. עלות צהרון גן – 1,135 שקלים ובית ספר 1,290 שקלים, לא כולל דמי רישום 120 שקלים, סל תרבות 150 שקלים וביטוח בסך 50 שקלים, כשבכלל לא אמורים לגבות ביטוח וזה לפני התכנית עתידים שיש בגני תקווה, שעולה 1,500 שקלים בחודש, שבגדרה עושים אותו בעליות של 700-800 שקלים גג, עם כל החופשות והכל. אז רציתי לחדד את הנקודה הזאת, שזה יהיה רשום בפרוטוקול.

אוקיי, תודה רבה.

תודה.

את רוצה להתייחס?

אני עוד פעם אומרת, אני עומדת מאחורי העובדות. מנהלת הצהרונים נמצאת פה, שרון פז, היא מנהלת של הלידר, היא תוכל אחר כך לגשת ולהראות את הכל, כולל הגזברית שלי. ובאמת, חוץ מלדבר על עובדות, לא ידעתי.

תודה רבה. כן, בבקשה אדוני.

אני הנציג של עיריית הוד השרון. אני משה, חבר מועצה בהוד השרון ואני גם יושב ראש החברה שמנהלת את הצהרונים, חברה סוכנותית. אנחנו לא הפרטנו את השירות הזה. אני חייב קודם כל להגיד - - -

לא חייבים, אתה יודע.

לא, אני ממש מרגיש צורך עז להגיד שאני יודע מה זה יוקר מחייה במדינה ואני מניח שגם ראשי הרשויות שהגיעו לכאן ואנחנו גם אנשים צעירים, יודעים שקשה מאד להתקיים וקשה לצאת לעבודה וקשה לגדל ילדים - - -

אדוני, כמה עולה צהרון אצלכם?

רגע, אני רק אסיים, ברשותך.

לא, אבל כולנו מכירים את זה.

לא, אבל לא יכולים לשבת חברי כנסת, בצד אחד לצקצק בלשון, ולהגיד אוי אוי אוי, מסכנים ההורים ומחר להאריך את ביטול יום חוק לימודים ארוך. זה לא עובד. זה צביעות. אני מצטער.

אדוני - - -

אדוני, הבנו את הטענה שלך. זה נחמד, אבל בוא תענה על השאלות.

להגיד 600 שקלים זה פוגע ב - - -

אדוני היקר, תודה רבה.

זה מה שזה עולה ברמלה. זה מה שזה עולה במספיק מקומות.

רחל, תודה, תודה.

רחל, זה לא - - -

סליחה, אתה תקרא לי חברת הכנסת, מצטערת.

חברת הכנסת, אני מצטער, אבל אני - - -

אדוני, בוא, הוויכוחים האלה לא נעימים ובסוף - - -

גם לא נעים לנו שאנחנו גם נבחרי ציבור, שאתם מעמידים אותנו מול ההורים כאילו אנחנו אויבים שלהם. גם אנחנו - - -

מי אמר שאתם האויבים?

אז למה יושבים כאן ראשי הרשויות והם צריכים להתגונן. למה צריך להעמיד כאן מישהו מהאופוזיציה להגיד ש - - -

סליחה, סליחה - - -

כשחברת הכנסת יוליה אומרת פה ש - - -

כשחברת הכנסת רחל עזריה אומרת שזה עולה 600 שקלים, אז זה בדיוק מה שהיא עושה.

זה לא רציני, מה לעשות? ומחר היא הולכת להצביע בעד ביטול חוק יום לימודים ארוך. אז תצביעי מחר לממש את החוק הזה. זה האחריות שלך כחברת כנסת.

אדוני, אני אשמח, בוא נענה לשאלות ונתקדם.

אנחנו גובים 1,180 שקלים לחודש.

מה זה כולל?

יש כאן פירוט מסודר של העלות החודשית שאנחנו גובים לילד עם בלתי צפוי של 1% וכל השאר מפורט כאן פר שקל. ההוצאות הכבדות שהולכות זה - - -

כמה חוגים יש?

שני חוגים.

כמה צוות יש?

תלוי. בטרום-טרום חובה אנחנו נותנים שלושה אנשי צוות. בגנים אחרים אנחנו נותנים שני אנשי צוות. זה בממוצע - - -

יש גננת מוכשרת?

יש גננות. עלות הגננת, אגב - - -

כן, היא?

עלות המעביד היא 75 שקלים לגננת.

אנחנו נגיע ככה ל-100.

כולם נורא רוצים לחפש, בואו תעזרו לנו להביא גננות, כי אנחנו באמת רוצים עוד כוח אדם איכותי. עלות מנה היא 12.5 שקלים, זה 250 שקלים בחודש רק אוכל. עלות הצוות - 2.5 אנשי צוות זה 458 שקלים, רק צוות. עלות השמירה, רק שמירה בגן, זה 62 שקלים בחודש לילד. ולא נכנס פה חומרי יצירה וחומרי ניקוי ומימון סייעת צמודה לילדים אם אלרגיה, שאנחנו מממנים ב-880,000 שקלים בשנה. וחשמל ומים, ולא נכנס פה הנחות לילדי רווחה בכמעט חצי מיליון שקלים ואפילו עמלות בנקאיות, כשרק עמלה בנקאית שצריך לשלם - - -

אחוז.

בסדר, אבל זה גם כסף.

בוודאי. זה אחוז מההכנסות. זה המון.

איפה הפיקוח הפדגוגי?

למה אתם עוזרים לו? הוא יודע לבד.

וההנהלה וגביית הכספים שצריך לבצע? זה 15 שקלים בחודש רק העניינים האלה. וגם ה-1,180 שקלים זה כולל קייטנה בחודש יולי.

כולל קייטנה בחודש יולי?

כן, וודאי.

מי מהרשויות מפעיל בכסף גם קייטנה בחודש יולי?

כולן.

לא כולן.

לא כולן. מי מפעיל קייטנה גם בחודש יולי, בהצבעה. תודה.

יש קייטנה גם אצלנו, אבל המחיר הוא בנפרד.

תודה. כן, בבקשה.

אני באמת מצטער שאני מדבר בכעס, אבל באמת, אתמול הסתכלתי בפייסבוק של חברת הכנסת עזריה וראיתי את הסרטון המדהים שמדבר על המשכנתא שהפך הצהרון להיות. מה את חושבת, שאני רוצה לגבות כסף מההורים? עיריית הוד השרון נהנית? אנחנו נכנסים במקום שבו המדינה הסירה את האחריות שלה. ואני אומר שוב, תצביעו מחר להחיל את חוק יום לימודים ארוך ולהרחיב אותו גם לערי השרון, כי ההורים במרכז הארץ זקוקים לעזרה הזאת ואנחנו לא יכולים לשאת בזה לבד.

תודה.

ואני אומר שוב, אני לא מגן על הרשויות. אני עם ההורים ובשביל להתנדב.

תודה רבה. אדוני, בוא שב מסביב לשולחן. מאיזו רשות אתה?

אני פה בעצם בשני כובעים.

לא, לא, רק כובע של הרשות.

אוקיי. אנחנו, שלומי ואני, נציגי העיר קריית ים. ראש העיר ביקש - - -

מה זה נציגי? אתם מטעם ראש הרשות?

ראש הרשות ביקש מאיתנו להגיע, כן. אני מנהל המרכזים הקהילתיים בקריית ים ושלומי הוא יושב ראש הדירקטוריון של המרכזים הקהילתיים. אני רוצה לדבר על מה שלא דובר.

לא, לא, לא, אדוני.

לא, בקשר לצהרונים, אבל לא לחזור - - -

אדוני היקר, אני אשמח לדבר איתך בכל עת על כל הדברים שלא דיברנו, אבל הדיון היום הוא בעניין מאד ספציפי ומסוים. אני אשמח שתיתן לנו את המחיר של הצהרון ומה כולל המחיר הזה.

אוקיי. המחיר של הצהרון אצלנו, העיר קריית ים מונה כ-38,000 תושבים, היא בסולם סוציו אקונומי 5, אני לא סתם אומר את זה, והיא איך שהוא נחשבת גם פריפריה.

לא, אבל אנחנו לא בנתונים דמוגרפיים על העיר. אני רוצה לדעת - - -

לא, אבל יש חשיבות בין מרכז הארץ לבין העיר.

אדוני, עם כל הכבוד, כמה עולה צהרון?

אוקיי, הצהרון אצלנו בגני הילדים עולה 910 שקלים ובבתי הספר 950 שקלים ונעשתה פה דיפרנציאציה בגלל שעות הפעילות שבבתי הספר זה בדרך כלל מאחת עד חמש, ובגני הילדים משעה שתיים עד חמש.

מה זה כולל?

עכשיו, זה כולל כל מה שנאמר פה, אנחנו נותנים בין חוג אחד לשניים. כמעט בכל המקומות - - -

לא, זה חדש. עד עכשיו היו שני חוגים.

לא, היו גם כאלה בין לבין.

לא שמעתי את כל מה שדיברו. אנחנו נותנים לעד 30 ילדים שתי סייעות. בדרך כלל על פי הקושי של הצהרונים, ויש עוד קשיים שאני לא אביא אותם פה, יש שלוש סייעות. לצוות של 12 צהרונים רק בגני הילדים, אנחנו מפעילים 30 סייעות. יש לנו התמודדות קשה מאד. אני לא אחזור על הנתונים, כי הנתונים נאמרו פה - - -

בגלל שהגנים קטנים, אתה אומר?

לא רק זה, אנחנו מפעילים גם גנים שהם גירעוניים. זאת אומרת אם יש 10, 12 ילדים בגן אז הגן הוא גירעוני.

הגנים קטנים, כן.

ואם יש 30, אז צריך לתגבר. אז זה לכאן ולכאן. ויש פה עוד עלויות נוספות והרבה עלויות שצריך לקחת בחשבון.

איזה למשל?

לדוגמא אבטחה. אנחנו נתקלנו בעניין - - -

אז כמה אתם גובים על אבטחה?

אני רק רוצה להגיד עוד דבר אחד. הרשות המקומית לא משתתפת בשום חלק בנושא הזה של הצהרונים, למעט זה שאני משתמש במבנים של הרשות המקומית ואנחנו משלמים על כך.

אדוני, יש לכם מפקח חיצוני?

יש לנו, כן. רציתי לדבר על זה, אבל לא רצית.

כמה אתם משלמים לו?

יש לנו פיקוח של משרד הכלכלה. הצהרונים שלנו מוכרים על ידי משרד הכלכלה.

כולם?

כל גני הילדים - - -

יש הנחות גדולות.

לא, אז זה מה שרציתי להגיד לך וקצת עצרת אותי. 12 גנים הם בפיקוח משרד הכלכלה, שם ההורים יכולים להגיש בקשה לסבסוד, ופה כן, אני לא יודע עד איזה סולם סוציו אקונומי המדינה כן לוקחת אחריות ועל פי מבחן הכנסה, כמובן מקבלים סבסוד. והסבסוד הוא עד 50%. אני חושב שזה יפה.

זה משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה, אבל זה בשם המדינה. עד 50% ואני חושב שזה יפה מאד וזו עזרה נוספת להורים. אבל בבתי הספר עד לפני כמה שנים, המדינה גם לקחה אחריות ואני רוצה לרענן פה את הזיכרון, המדינה כן סבסדה גם לבתי הספר על פי מבחני הכנסה. משום מה, כנראה מבעיות תקציב, בבתי הספר הייתה החלטת ממשלה שלא מסבסדים ילדים בצהרונים בבתי הספר. אני אומר את זה, כי יכול להיות שפה צריך לעשות איזה שהוא מהלך של לקיחת אחריות.

מתי זה היה?

5-6 שנים אני חושב, וזה היה. לא המצאנו את הגלגל.

תודה. מאה אחוז.

3 שנים? בקדנציה הקודמת.

תודה רבה.

עוד משפט אחד.

משפט לסיום.

אני רוצה שגם שלומי יגיד משהו. תראו, אנחנו עלינו על צורך יפה מאד של השטח, שהוא הצהרונים. לקחנו, פיתחנו אותו. יש לנו מודל יפה בחברה למתנ"סים. אם המנהלת הארצית תרצה לתת אותו היא יכולה לתת אותו. פיתחנו יפה מאד את המודל הזה. אני חושב שגם צריך לטפל בו בעדינות, כדי שכל המערכת הזאת לא תקרוס, ולא משנה אם זה הסקטור הפרטי, הציבורי, המתנ"סים, העיריות וכן הלאה.

נקבל את הנושא של הפיקוח ותבורכו על העניין הזה, אבל לדעתי גם המדינה צריכה לקחת אחריות לצד האחריות שלנו, שהיא לא קטנה.

תודה רבה.

שלומי?

לא. תודה. נציג הרשות הבאה בבקשה.

אשקלון, בבקשה. אני קודם כל אציג - - -

בבקשה. רגע באר שבע, אני מגיעה אלייך. גברתי, לא תחמקי מהרדאר. כן.

אני אציג א הנתונים ואני אשתדל, אני חושב שהדיון הזה, בגלל שהוא נשאר רק תקציבי אז הוא טיפה מאבד מהעומק שלו. קודם כל בעיר אשקלון, יש לנו 104 גני ילדים רגילים שההורה משלם 625 שקלים - - -

לצהרון?

לצהרון. לעירייה זה עולה 893 שקלים ועיריית אשקלון מממנת 268 שקלים.

מה זה כולל?

אותו מודל פחות או יותר. אנחנו מחזיקים גננת, משתדלים להחזיק את הגננת של גן הילדים וסייעת.

מה זה משתדלים?

משתדלים – כשהגננת רוצה.

ואם היא לא רוצה?

אז היא הולכת הביתה בשעה שתיים.

ואז מה? אתם מביאים גננת או בייבי סיטר

הצהרון מוחזק על ידי גננת וסייעת. אם הגננת היא הגננת של הגן, כל הכבוד. אם לא – אנחנו מחזיקים גננת בנוסף. אנחנו משתדלים - - -

ומה העלות של גננת?

60 שקלים לשעה. אנחנו משתדלים שהסייעת תהיה סייעת האם של הבוקר ואז אנחנו משלימים לה שעה וחצי, כי בשלוש היא אמורה לסיים את העבודה. אני לא זוכר מי העיר פה שאנחנו נותנים מתנה לסייעות שבשעה שתיים מסיימות, או אחת וחצי, המדינה או אנחנו נותנים שעה וחצי. אנחנו ככה מונעים את זה. אנחנו משפים את הסייעת בשעה נוספת כל יום, וכך היא נשארת עד השעה ארבע וחצי.

כמה חוגים?

שני חוגים.

זו נקודה מאד חשובה מה שהוא אמר.

חברה, זה ניהול כלכלי מדויק.

בבקשה, בבקשה.

שני חוגים - - -

וועד העובדים לא נלחם בכם על זה?

עשינו תיאום עם ועד העובדים של הרשות המקומית. אנחנו מחזיקים שני חוגים. בגלל שהעיר אשקלון היא עיר חוף, אנחנו מחזיקים כאחד מהחוגים פרויקט שחייה. כל ילדי היסודי – כיתות א', בנוסף לפרויקט בכיתות ה', מקבלים במסגרת הצהרון חוג שחייה אחת לשבוע.

איך אתם מוציאים אותם לשחייה?

באוטובוסים לבריכה העירונית.

ומי שלא יוצא, איזה חוגים יש?

כל גן ילדים, ועד ההורים של הגן - - -

אבל שניים בכל מקרה.

נכון מאד.

אוקיי, מה ההזנה?

ההזנה 12.8 שקלים, כולל מע"מ לארוחה. הערה מאד חשובה. נאמרו פה המון דברים בנושא של משרד החינוך, של מדינת ישראל. יש לנו את יוח"א ומיל"ת ב-50 גנים. את מכירה את המודל של יוח"א ומיל"ת? אז משהו מעניין. יוח"א ומיל"ת מסתיים בשעה שלוש וחצי. כלומר אין שום התאמה בין מה שההורה צריך לבין מה שמדינת ישראל יודעת לתת. זאת אומרת שאני צריך להשלים עד שעה ארבע וחצי. רגע, זה עד שלוש וחצי ארבעה ימים בשבוע. אתם איתי, נכון?

כן, כן.

אוקיי, אני צריך להשלים יום ועוד שעה בכל יום, זה עולה לנו כסף. אגב, זה כסף שאני לא יכול להביא מההורים.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד זה הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי. ההערכה שהוועדה הזאת אמורה להוריד את המחירים של הצהרונים, לדעתי היא בבסיסה לא נכונה, כי לא כולם במעמד סוציו אקונומי נמוך. נאמר פה על ידי חברי מועצה וראשי ערים שיש את הנושא של הנחות. בסופו של דבר כן זה משק סגור. עיריית אשקלון נותנת 320,000 שקלים בשנה בוועדת הנחות לצהרוני גני ילדים ובתי ספר. זה המון כסף. אנחנו מביאים חלק מתרומות, אני מודה, חלק גדול מתרומות אפילו, אבל אנחנו שמים גם את הנושא הזה על סדר היום.

חברה, אין במדינת ישראל הכשרה מקצועית. לי זה נוח, אגב, כי אני מביא את הגננות ואת הסייעות, עד כמה שהן רוצות ובתיאום עם ועד העובדים של העירייה. אבל בסופו של דבר אין מודל מובנה להכשרת עובדים.

יש לכם מפקחים חיצוניים?

לא. העירייה מחזיקה - - -

העירייה עושה את זה, אז לא צריך מפקחים חיצוניים.

לא, לא, לא, זה לא נכון. העירייה לא עושה. העירייה מחזיקה זכיין שהוא חברה עירונית, שעושה את זה והעירייה מפקחת באמצעות ועדת פיקוח עם ועד ההורים העירוני.

זה דרך העירייה.

אוקיי. כמה - - -

אפשר רגע הערה קטנה נוספת? הנושא של צרכים מיוחדים: גם, מדינת ישראל נותנת, היא לא נותנת מוצר מוגמר. שאלתם על הנושא של הסעות, הסעות יש בצרכים מיוחדים, אבל ברגע שזה הופך להיות חינוך בלתי פורמאלי, ההסעה נלקחת מאיתנו על ידי משרד החינוך. משרדי הממשלה בורחים איפה שניתן. לפעמים תופסים אותם בכוח.

משהו לא ירד מהאוצר - - -

מה שלא ירד זה הכסף.

אבל ברגע שאני מנסה לדחות את ההסעה מהשעה אחת וחצי או מהשעה שתיים בגן הילדים או בבית הספר לשעה ארבע וחצי, ההסעה נלקחת ממני ואני צריך לממן את זה. אני, העירייה צריכה לממן את זה.

גם הסייעת הרפואית, זה רק עד שתיים.

זה בדיוק אותו דבר. הערה מאד חשובה בנושא של ממשק חינוך פורמאלי-בלתי פורמאלי. אנחנו עובדים על מודל של 22 ילדים מינימום בגן ילדים. בבתי הספר זה טיפה שונה, כי אנחנו מאחדים כיתות וכו' וכו'. יש פה משהו שצריך לקחת בחשבון שעולה לעיריות הרבה כסף, שלא נאמר פה עדיין. הילד בבית הספר, בשעות הלימודים, יש לו יועצת, יש לו פסיכולוג, יש לו ליווי זה וליווי זה. ברגע שהגיעה השעה שתיים, הילד נשאר אותו ילד, הגננת נשארה אותה גננת, גם קרוב לוודאי שהסייעת נשארת אותה סייעת, אבל המסגרת היא פתאום אחרת.

ברור.

ואז אם יש בעיות אלימות ואם יש בעיות של התנהגות לא נורמטיבית של הורים וכו' וכו', משרד החינוך נעלם לנו. אני צריך למצוא דרך לתקצב את זה. אני מחזיק פסיכולוגים ואני מחזיק עובדת סוציאלית רק למערך הצהרונים. חברה, אלה הוצאות. בגלל זה, ברגע שהדיון נשאר פה רק דיון תקציבי - - -

כי העירייה מממנת אותם - - -

איזו שאלה? ברגע שאנחנו מקיימים פה דיון רק על תקציב, אנחנו מאבדים את כל הנושאים האלה והם נופלים לנו בין הידיים.

התקציב הוא חלק מהעניין.

אין פה בן אדם שלא רוצה לתת שירות טוב לתושבים שלו ואין פה בן אדם שלא רוצה לתת שירות שהוא דומה באיכויותיו לחינוך הפורמאלי בשעות הבוקר, וזה נופל על הרשות המקומית. כל הדברים האלה, לפעמים ראשי ערים לא מגיעים לרזולוציות האלה ומנהלי האגפים יותר מגיעים לרזולוציות האלה, ואז פתאום אתה מבין איך זה מגיע ל-1,000 שקלים ול-1,100 שקלים.

אני אומר את זה בכנות מנקודת מבט של עיריית אשקלון, שאנחנו שמים 4 מיליון שקלים על 150 צהרוני גני ילדים בשנה ו-32 צהרוני בתי ספר. 4 מיליון שקלים, כשבערך חצי מיליון שקלים מתוך ה-4 מיליון שקלים זה רק ועדת הנחות. זה כסף שבסופו של דבר נגרע ממקומות אחרים. זה כסף שהיה צריך להגיע ממשרדי ממשלה בצורה כזו או אחרת.

טוב, תודה. יישר כוח על העלויות. עוד נציגי רשויות? בבקשה, עיריית באר שבע.

שלום לכולם. אני רוצה להצטרף למברכים, לקודמי, ולהודות על הדיון החשוב ומשמעותי הזה. אני חושבת שהוא שם פה על השולחן נושאים שמעסיקים את כולנו, גם בהיבט החינוכי, הפדגוגי וגם הערכי וגם החברתי. וכפי שנאמר ואני לא רוצה לחזור, אלא להגיע ישירות לנתונים, כפי שביקשת, גברתי יושבת הראש.

רק לומר שהפיתוח של הצהרונים – אנחנו קוראים להם יום לימודים ארוך וזה לא סתם סמנטיקה בעיר באר שבע, כי זה מתחבר למה שאמר קודמי מאשקלון וגם לאחרים. זהינו את הצורך הזה לפני כעשור, כשהיו כל מיני סוגי מענים שצוינו כאן, אם זה צהרוני מיל"ת וצהרוני יול"א, וצהרוני קרב, שנתנו מענים רק לפלחים מאד ממוקדים ומסוימים ולא לכלל ההורים שרצו לתת את המענה החשוב הזה. ובמענה החשוב הזה פותח הצורך, זאת הייתה החלטה אסטרטגית שחברה בת עירונית, חברת הבת שלנו כיוונים, תיתן את המענה הזה כדי לאפשר מתן מענה של כל המעטפת וכל האפשרויות שיש לחברת בת עירונית, שהיא מלכ"ר, ולאפשר באמת להרחיב ולהגביר את המענים.

קיבלנו החלטה ראשונה, אסטרטגית וחשובה במעלה והיא – לפתוח צהרונים גם במספר נמוך מאד של ילדים. אם מספרי מינימום בהתחלה עמדו על 25 או 30 ילדים, היום בעיר באר שבע נפתחים צהרונים עם 15 ילדים וגם במקרים - ושוב אני אומרת, הצהרונים עובדים, אין אצלנו פורמאלי ובלתי פורמאלי, כי חינוך זה חינוך זה חינוך - אנחנו עובדים בצמוד עם חברת הבת שלנו ורואים את הילד, את אותו ילד וגם את הצוות שנותן לו מענה היקפי בבוקר, מהרגע שהוא מגיע לגן ועד הרגע שהוא יוצא מהגן, על כל מערך השירותים ההיקפיים. עבודה סוציאלית וליווי פדגוגי וייעוץ פדגוגי ושירות פסיכולוגי חינוכי וכל המענים.

ולכן, הרבה מאד פעמים החינוך ביחד עם הצוות מקבל החלטה, שלפעמים צריך לפתוח צהרון גם עם 10 או 11 ילדים. ההתבוננות שלנו היא דרך פריזמה חינוכית טובת הילדים ולהעניק שירות איכותי ומיטבי וטוב להורים.

עכשיו, מה זה כולל? אנחנו מדברים על מספר היבטים. נתחיל מהסוף. המחיר שלנו הוא 930 שקלים לצהרון. המחירים שלנו עלו ב-10 השנים האחרונות בכ-30% מ-690 שקלים ל-930 שקלים, אבל מה בכל זאת השתנה? ראשית, דיברתי על מספר נמוך מאד של צהרונים. אני חייבת לציין ולומר, כי שאלת לגבי מספרים, ישנם שני אנשי צוות במספרים הללו, כאשר אם וכאשר באזורים שבהם הצהרונים מעובים יותר ואנחנו מגיעים ל-30 ילדים, מיד אוטומטית מצטרף איש צוות נוסף, כדי לאפשר כל הזמן יחס חינוכי נמוך בין איש צוות לילדים, כדי שאפשר יהיה לתת מענה איכותי.

אני חושבת שהשיח לא יכול להיעצר רק ברמה הכספית, הכלכלית כל הזמן. צריך לדון גם בזה, כי זה חשוב והלוואי ויכולנו לתת את הקומבינציה של מענה איכותי במחירים שהם נמוכים. אנחנו כל הזמן מקפידים. לשאלות שנשאלו כאן – אנחנו מפעילים מערך פדגוגי תומך, שמלווה את כל סיפור הצהרונים. מדובר פה בשירות חינוכי. יש לנו מפעילות פדגוגיות ויש לנו רכזות פדגוגיות. אנחנו מדברים על כ-160 מסגרות, עם כ-3,200 ילדים שמקבלים את המענה. יש לנו 4 רכזות פדגוגיות, שבשיתוף עם מנהלת המחלקה לחינוך קדם יסודי, עם הפיקוח של משרד החינוך, אם צריך לעשות ועדה בין מקצועית על אירוע שקרה בארבע, לא אומרים זה לא קשור, החינוך נעצר בשתיים, אלא מבצעים את זה.

אז יש מערך שלם של ליווי ותמיכה פדגוגית. יש מערך שלם של השתלמויות. אצלנו דרך אגב, הצוותים של הבוקר לא ממשיכים. מגיעים הצוותים. יש לזה יתרונות גם. הרעננים שמגיעים אחר הצהריים וממשיכים את יום הלימודים עד השעה חמש, זה נמשך אצלנו עד השעה חמש. צריך להכשיר את הצוותים. השכר שאנחנו משלמים הוא גם כן לא נעצר בשכר מינימום, כי קשה למשוך אנשים לשלוש שעות ואתה רוצה למשוך אנשים טובים שיתמידו ויעריכו לאורך כל השנה. צריך גם לטפח ולהעצים. ומערך שלם שלא קיים בהקשר של איזה שהוא סטנדרט שנקבע, אנחנו מקפידים שתהיינה כל הזמן השתלמויות.

אנחנו מדברים על שני חוגים. אנחנו מדברים על מהלך חשוב מאד, שהבנו ביחד עם הנהגת ההורים בשנה שעברה למעבר ממזון תעשייתי מעובד למזון בריאותי.

כמה זה המזון?

העלות של המזון – אנחנו מדברים על כ-7,500 שקלים – 7,475 שקלים ליתר דיוק, למוקד.

לילד?

אנחנו מדברים על מוקד, כי אנחנו לא יכולים להגיד לכל ילד. זה תלוי במספר הילדים שיש לנו במוקד. אנחנו מעניקים - - -

כמה עולה מנה?

כ-13 שקלים בערך, אם אנחנו עושים ממוצע, סדר גודל. דרך אגב, זה היה מהלך מאד מסודר, עם דיאטנית שמלווה ועוקבת אחר המזון.

תשלום גננת?

התשלום, דרך אגב, לצערנו לא בכל המסגרות יש גננת, אני חייבת לומר בהגינות. יש לנו מובילה. כשיש, אנחנו משתדלים. יש מובילת צהרון וסייעת. המובילה מקבלת 45 שקלים והסייעת 28 שקלים.

דבר נוסף שמאד מאד חשוב לי לומר, הזכירו את זה פה – הנושא של מתן מענה לצרכים מיוחדים, אם צריך להאריך את יום הלימודים, יש רגישות מאד מאד גדולה. לצערנו סייעות אישיות צמודות, סייעות רפואיות, מענים אחרים, נעצרים גם ביוח"א וגם במענים האחרים. אנחנו מחויבים להיכנס ולתת את המענה החשוב הזה. כמובן הזכרתי את הקייטנה, את הצהרון בחופש.

דבר נוסף שחשוב לי להגיד, הרגישות החברתית. אנחנו מעניקים בכל שנה כמיליון שקלים מלגות והנחות למי שזקוק, למי שנזקק, מעבר להנחות המובנות שקשורות בילד, שני ילדים, שלושה ילדים. שוב, זה מתוך איזו שהיא תפיסה וראייה חינוכית וחברתית.

אני חייבת גם לשים על השולחן שכשיצאה ההנחיה לשימוש של גופים פרטיים, שרוצים להגיע ולהפעיל במסגרות צהרונים, לא רק שלא הגיעו, הרבה גורמים פרטיים שעטו על ההזדמנות, אלא שכאלה שגם עזבו את ההזדמנות והפסיקו להפעיל. אנחנו רואים בשירות הזה חובה שלנו ושירות שלנו גם לתושבים וגם לילדים, ובכל מקום נכנסים. תודה.

תודה רבה. רק לא העברתם לנו את המסמך.

אנחנו נעביר לכם את הכל, יש פה.

מעולה.

ברשותך, חברת הכנסת, רק הערה. את הדברים האלה, רואה החשבון שלך לא יודע לחשב.

שלי? לי אין רואה חשבון מלווה.

סליחה. אני מתנצל, המסמך שהגיע אלינו. אני לא יודע של מי הוא – הוא לא יודע לחשב את הדברים האלה וזה הנשמה של הסיפור הזה והנשמה הזאת יקרה.

אוקיי, מאה אחוז. תודה רבה. אפרת, בבקשה, נציגת ועד ההורים. מאבק ההורים. תקשיבו רגע, סליחה, אני מתנצלת. כל הנוכחים בחדר, יש הרבה מכם בחדר וזה משמח אותי מאד. אני ממש מבקשת, לא נותר לנו עוד הרבה עד סוף הדיון. בואו ניתן להורים גם לדבר. שמענו את נציגי הרשויות. אני מבקשת מנציגי ההורים.

אבל סליחה, קארין, אני חייבת להתנצל בפני נציגי ההורים, אני חייבת לצאת לפגישה ואני אשמח לתת - - -

תני לנו דקה.

בסדר, דקה. רק לפני שההורים יתחילו בדברים שלהם, אני רוצה לומר שהמאבק הזה הוא מאבק חשוב. אני מבקשת לשמור על שפה נקייה. בסוף כולנו ביחד זה לאותה מטרה. בבקשה, אפרת.

טוב, אז צהריים טובים לכולם, חברת הכנסת קארין אלהרר וחברת הכנסת רחל עזריה. שמי אפרת בן אפרים, אני נציגת מאבק ההורים. אנחנו מודים לכם מעמקי ליבנו על זה שאתן שמות את הנושא על סדר היום, לא מרפות ומסייעות לנו – ההורים – מבינות אותנו ולליבנו ואנחנו כולנו תקווה שנגיע לפתרון.

ראשי הערים, ראשי רשויות, ראשות מועצה יקרות, לא הגיוני, תסלחו לי, זה לא הגיוני. ואני אקריא: 1,150 שקלים – אבן יהודה. 1,200 שקלים – אור יהודה. 1,350 שקלים – אלוני אבא. בואו נעבור לאות אחרת: הוד השרון – 1,150 שקלים, הרצלייה – 1,100 שקלים. זיכרון יעקב.

זה כולל קייטנה ביולי.

אני אמא לשלושה ילדים, יש לי תאומים בני 5, ילדה בכיתה ג'. אני משלמת 3,100 שקלים בחודש. אני לא יודעת כמה אתה מרוויח - - -

ו - - -

רגע, סליחה. הקשבתי לך בכבוד.

רק באיזה עיר את, אפרת?

אני מזיכרון יעקוב. אמרתי, אני תושבת זיכרון יעקב. אני אמא לשלושה ילדים בזיכרון יעקב, אבל אני לא שונה מחברי כאן מבת ים, מהקריות, מגבעתיים. אתם זורקים פה מספרים במשך שעה ומשהו, אנחנו מקשיבים לכם בקשב רב. קצת, סליחה, קשה לנו לעכל את זה. חברת הכנסת קארין, נורא, נורא, נורא רכה ומוותרת לכם. אנחנו לא מוכנים - - -

ככה את עושה לי שם רע?

לא, רגע, אבל אמרתי קודם ש - - -

לא, אבל הגיע לי גם שתגידי שאני לא הייתי רכה והם החזירו לי, ולומר שהפתרון הוא 4 מיליארד שקלים זה בעצם לומר שהם לא רוצים לחפש פיתרון, שזה קצת - - -

לא, אבל אני רוצה לעשות את זה יותר פשוט. כתבתי לכם, להסברים שלכם - - -

בואי, תגידי מה המספרים, אפרת.

כבודו, ראש העיר, בוא תסתכל לי בעיניים - - -

בואי נשמע את המספרים, נו.

רגע, תסתכל לי בעיניים. אמרו לי לכבד את המעמד. תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שאתה לא מרוויח כסף על ההורים בגבעתיים.

א' אין לי בעיה להסתכל לך בעיניים יותר מקרוב ולהגיד לך את זה, לא רק שאנחנו לא מרוויחים, מסבסדים ואני מחכה למספרים שלך.

אחלה, אז יש לי פה במקרה דו"ח, אחרי ששלחו אותי בשיא העליבות בשם חופש המידע, לשלם אגרות, בשביל לדעת, בשם השקיפות, כמה המועצה שלנו מרוויחה. הייתי צריכה ללכת ולשם כסף. אז הלכתי, לא שילמתי כסף, פשוט מצאתי את זה באתר העמותות.

זה מופיע בחינם באינטרנט.

אז אם זה באתר העמותות, אז זו שקיפות מלאה.

אבל שלחו אותי לשלם כסף, כי אתה יודע, אני משלמת - - -

אם זה באתר העמותות זה בשקיפות מלאה.

לא, לא, לא, לא להפריע. אני מתנצלת, תודה. גברתי, בבקשה, סליחה. אפשר להתקדם לנושא המרכזי?

אנחנו כאן, ההורים, כי נמאס לנו. נמאס לנו, כמו שאנחנו מחנכים את ילדינו להרבה מאד כבוד ולהרבה מאד דרך ארץ ולהרבה מאד הוגנות והגינות, אנחנו ההורים מצפים מכם שלא תעשו מאיתנו או תייצרו מאיתנו עוד אפיק רווח בדמות מס עקיף, כי זה מה שקורה כיום.

רן קוניק, אני מכבדת אותך, צר לי, כרגע בזה הרגע אתה לא דובר אמת. אני חס ושלום לא ממקום של - - -

מה את - - -

רגע, דקה. זה לא יכול - - -

אני מבקשת.

עם כל הכבוד - - - יש גבול, באמת.

למה? כי גם את גובה יתר? למה את עוזבת את הישיבה?

מה זה?

למה את עוזבת את הישיבה?

רק שנייה.

חברת הכנסת קארין, יש פה גביית יתר בצורת מס עקיף מההורים. למה הם לא מוכנים לאודות באמת? אנחנו משלמים את זה בכל חודש.

שנייה, אפרת.

יש לי רק בקשה אחת, אפרת. אני רוצה לבקש ממנה רק בקשה אחת.

בבקשה.

אני מאד מכבדת אותך, אגב.

אני מכבד אותך גם לכן אני נשאר פה.

גם אני.

נו, עם כל הכבוד ההדדי, דברו כבר.

בסדר, שנייה. תתפלאי, אני גם איתך. אני רק חושב שאת מפנה את האצבע המאשימה למקום הלא נכון.

אני משלמת לראש המועצה שלי - - -

יש לי בקשה.

לא לראש המועצה ספציפית, אבל למועצה - - -

אפרת, אפרת.

יש לי בקשה אליך, אפרת. עד עכשיו דיברת בסיסמאות ובמשפטים ש - - -

לא, לא בסיסמאות.

רגע, עד עכשיו. אני מבקש ממך לעשות חישוב, כמו שאנחנו עשינו.

יש לנו.

תעשי חישוב, אני רוצה לשמוע לפי 25 ילדים, כפול 600 שקלים, זה 15,000 שקלים.

כבוד ראש העיר, אצלנו בזיכרון יעקב מעטים הצהרונים בהם יש 25 ילדים.

אני רוצה שתסבירי לי איך את עושה צהרון - - -

אז את מבינה שזה מפרט אחר?

אני מבינה דבר אחד. חברת הכנסת קארין אלהרר וחברת הכנסת רחל עזריה, מה שאני מבינה זה שהשוק הפרוץ הזה לא יכול להמשיך להתקיים.

אפרת, הכל בסדר. אני רוצה - - -

סליחה שזה - - -

רגע, שנייה. ראשי ערים יקרים, רק שנייה.

תעשו סדר. אנחנו - - -

שנייה, שנייה. אפשר? את מסכימה שאני אנסה לעשות סדר? תודה. אפרת, את יכולה לתת לי תחשיב שאתם מציעים?

אוקיי. מה שאנחנו עשינו, אנחנו התבססנו על - - -

שיהיה מקובל על כל ההורים.

אוקיי. אני מיד אעביר את רשות הדיבור לחברי ירון ולחברי רועי ואיתמר אם ירצה לומר כמה מילים. אנחנו התבססנו גם על פי הדוגמא של האקדמיה לתלמיד, שפועלת, שפעלה בגדרה. לפני שנה נעשה שם פיילוט ואפילו נתקבל מכתב הערכה והמלצה מראש מועצת גדרה.

לא, לא. זה לא היה בגנים.

מה התחשיב, אפרת?

דקה, הוא קיים פה. אני לא עכשיו - - -

לא, לא, תגידי. למה את לא אומרת את התחשיב?

אפרת, אפשר?

דבר נוסף - - -

לא, אבל תקשיבו רגע - - -

הם לא נותנים לי לדבר.

היא לא הפריעה לכם באמצע הדברים.

וזה לא ישיבת מועצה פה ש - - -

שנייה, אני גם רוצה לשמוע תחשיב, אבל תנו לי רגע להאזין.

דבר נוסף, אנחנו התבססנו על תחשיב נוסף שנעשה בחדרה והוגש לראש עיריית חדרה. אם הוא נמצא פה, היה פה מנכ"ל העירייה, אני לא רואה אותו, שגם כן הגיע לסכום של 600 שקלים ובנוסף התבססנו על מה שרחל עזריה הציעה ומה שקארין אלהרר הציעה וכולם מדברים באזור בין ה-600 ל-650 שקלים. אבל אתם ראשי הערים מדברים ב-1,000, ב-1,200, ב-950 שקלים, אולי אני אהיה נחמד - - -

אפשר את התחשיב? אני ארד ל-650 שקלים אם תשתפי.

בשמחה רבה. אני יכולה לקום להגיש לה?

כן, תגישי לה.

אפשרת אולי להראות כרטסת?

רק שנייה, ענת, רק רגע. ירון, אתה יכול לתת תחשיב?

בכייף.

אתם יכולים להקריא אותו?

אה, אוקיי.

תקריאי אותו. גברתי, ראש עיריית יהוד.

אור יהודה.

אז רגע, אז יש פה את יצחק מנחם, שהוא למעשה כתב את התכנית הזאת, ואני אשמח מאד שהוא יסביר איך אנחנו מגיעים ל-650 שקלים.

יצחק, בבקשה.

אני רוצה לתקן. אנחנו מגיעים ל-700, סביב ה-700 שקלים. עלות חודשית לתלמיד – 485 שקלים. עלות מזון לחודש 252 שקלים. סך הכל לילד חודשי 737 - - -

אפשר לקבל תחשיב לפי העלות? כמו שאנחנו אמרנו. חברת הכנסת קארין?

יצחק, שנייה.

רק אל תפריעו לי באמצע, אז אני - - -

לי מותר להפריע לך, סבבה?

אוקיי.

עכשיו אני רוצה שתדבר פר ילד חודשי.

לא, פר צהרון.

מה זה פר צהרון?

כמו שהצגנו. כמה עלות שכר, כמה עלות - - -

הכל אני אקריא.

אוקיי, בבקשה, פר צהרון חודשי.

אז עלות חודשית לתלמיד – 485 שקלים, פלוס עלות מזון – 252 שקלים - - -

מה זה עלות חודשית לתלמיד?

נכון, תפרט.

לפני מזון.

תהיו בשקט. מה, לא נעים לי, אתם ראשי ערים.

כן, אבל פשוט חשפנו פה, את יודעת, מצב נורא מביך, אז לכן יש פה ציניות, באולם.

אפרת.

כבוד יושבת הראש, אני אקריא את זה בצורה מפורטת ואחר כך אני גם אגיד את העלויות. הם רוצים לשמוע עלויות, אז אני אסביר את העלויות. עלות חודשית לתלמיד, שוב, אני חוזר, כולל מזון, כדי שיבינו – אל תפריעו לי באמצע – זה 737 שקלים. סך הכל תלמידים בקבוצה – 25 תלמידים. ימי הדרכה – 21 תלמידים. שעות הדרכה לסייעת ליום – שלוש שעות. שעות הדרכה לחוגים ליום – שעה. זה אומר שיש כל יום חוג ולא פעמיים בשבוע ולא פעם בשבוע.

מה זה שעות הדרכה לחוג?

כל יום שעת הדרכה לחוג.

כל יום חוג?

כל יום חוג.

אוקיי. על ידי חוגים מקצועיים?

מספר הסייעות – 2, לפי עלות של 40 שקלים לשעה. ארוחת צהריים – 12 שקלים לארוחה.

עלות או ברוטו, נשאלת השאלה.

עלות מעסיק.

אבל הילדים בשני חוגים. זה רק סייעות שמלוות את זה. תקשיבו, באמת תקשיבו.

שכר המינימום, אני אזכיר לכם, זה 26 שקלים. אנחנו מדברים על עלות של 40 שקלים לשעה. להמשיך?

אני לא שומעת. תקשיבו, אני באמת-. לא, אני רוצה רגע להפסיק. תקשיבו רגע, אני שמעתי את כולכם. אני באמת מכבדת את כל מי שנמצא כאן בוועדה, אבל אי אפשר לשמוע צד אחד ולא לשמוע צד שני. אני לא בעמדת בית המשפט. אני מנסה להבין מה הבן אדם מציע. אתם יכולים אחר כך לחלוק על האמירות שלו וזה בסדר גמור. נשמע אתכם. אבל תנו לו להציג. כן.

אני רק רוצה לומר מילה אחת לפני שאני ממשיך. נעשה פיילוט, זאת אומרת הפעילות הזאת בוצעה. היא בוצעה. היא נעשתה בשטח והעלות בפיילוט עוד הייתה יותר נמוכה.

מה העלות גננת?

עכשיו אני ממשיך.

עלות גננת.

מספר סייעות – 2, לפי עלות של 40 שקלים לשעה.

ברוטו?

עלות. אל תפריעו לי באמצע.

זה ברוטו? זו השאלה.

זה עלות.

רגע, שנייה. אבל השיטה היא שני חוגים ביום. תקשיבו, בבקשה תקשיבו, טוב? אם אנחנו בקונסטרוקטיבי, אז בואו תקשיבו. חוג ביום, זו השיטה. זה בבית ספר. זה מאריך את יום הלימודים - - -

זה גם לגני ילדים.

וגם בגני הילדים. ולכן העניין של הסייעת, העוצמה שלה משתנה, בגלל שהכיתה היא - - -

מה שהוא מציג זה לא לגני ילדים, חברת הכנסת.

זה לגני ילדים.

רגע שנייה, אז בואו תקשיבו.

לא, זה לבתי ספר.

רגע שנייה - - -

אי אפשר ככה אבל. רחל.

תני לי שנייה אחת, טוב? תקשיבו, אפשר להמשיך לצעוק, בסדר? ואפשר לצעוק שכולם לא בסדר וזה בסדר גמור. אפשר, אם אתם רוצים אין בעיה, גם אפשר להוציא את הניהול מהמועצות ולהעביר את זה לניהול של מישהו אחר. אפשר לעשות כל מיני דברים. אין שום בעיה. אבל אפשר לבוא גם להזדמנות של ללמוד ממה שנעשה במקומות אחרים ולעבוד בשיתוף פעולה ונראה לי שזה עדיף לכולם.

אז יש פה מישהו בגדרה, שעשה מהלך מעניין ואני חושבת ששווה לשמוע אותו, גם אם הוא שונה ממה שיש במקומות אחרים.

וראש המועצה שלח מכתב המלצה על זה.

אפרת, רגע.

שכר מינימום - - -

אדוני היקר, אתה מפריע.

אגב, אין לי ילדים בגיל הזה. אנחנו לא צריכים - - -

זה לא העניין כרגע.

לא, אם מישהו חשב. שוב, אני חוזר, ארוחת צהריים לפי - - -

רגע, הבהרה, זה מתאים לגנים, כן, לא לבתי ספר?

אני אקרא את הכותרת: תמחור עלויות הפעלה אקדמיה בגן. מדובר על גני ילדים. בבתי ספר זה קצת יותר זול. יותר יקר, סליחה. יותר יקר. אני ממשיך: ארוחת צהריים, מנה – 12 שקלים.

מזון מעובד?

די, די, די.

מזון בריא, על פי החוק. יש חוק היום, אי אפשר לשחק עם זה.

כן. יש חוק, עבר אתמול.

יש חוק. עבר אתמול.

אנחנו תמחרנו. יש הוראות של משרד הבריאות ואנחנו עובדים לפי זה והשניצל הוא שניצל, ואני בא מעולם המזון, אז אני יודע על מה אני מדבר.

טוב, הבנו. כן.

אנחנו תמחרנו אפילו שכירות ב-300 שקלים לחודש ולא ב-1,800 או כמה שאמרו פה. מדריך לחוגים, להעשרה, זאת אומרת מגיע כל יום מדריך שמעביר חוג בגן, שעה והתמחור שלו זה 100 שקלים לשעה. חופשות משרד החינוך, כמובן, ה-18 יום כלולים בפנים. עמלת סליקה פלוס מע"מ. כמה זה? אחוז פלוס מע"מ. את זה אף אחד פה לא הזכיר.

היו חלק שהזכירו.

הנהלת חשבונות ורואה חשבון, חישוב יחסי לכל 1,000 תלמידים, יש פה את החישוב. חומרי גלם להפעלה לפי 2.5 שקלים ליום לילד. השתלמות מקצועית – אחת לחודש. רכז פדגוגי לאשכול של שישה גנים – 100 שקלים לשעה. רכז תפעולי – 150 שקלים לשעה באותה קבוצה. שירות לקוחות, פקידות – לפי 35 שקלים לשעה עלות.

זו חברה שעושה את זה?

הוא עמותה.

הוא עמותה?

כן.

מה זה שיווק? הוא משווק את עצמו?

אגב, האקסל הזה מפורסם באינטרנט, הוא פתוח לכולם.

הוא לא משווק את עצמו.

אגב, זה שקוף לחלוטין, זה מפורסם באינטרנט, אפרת דאגה לזה - - -

אנחנו רוצים להגיב.

אני אתן לך. אני מבטיחה. אפשר בבקשה להמשיך?

יש עלויות נוספות של משאבי אנוש, נלקח בחשבון הוצאות וריכוז של הוצאות תפעול. עכשיו, את המערכת הזאת מפעילה עמותה שהיא מלכ"ר, כמו שהזכירו פה. אין לה שום מטרות רווח ו - - -

רק אל תגיד את השם שלה, שלא נחשוב שאתה משווק את עצמך.

טוב, אוקיי, מה עוד?

מה?

לא להגיד את שמה של העמותה.

אדוני, נציג עיריית אשקלון, אני מאד אודה לך.

אני עוד לא אמרתי כלום. אמרתי שזה תמחור לעלויות לגני ילדים.

תודה רבה. ראש עיריית גבעתיים מעוניין להגיב.

רק במשפט אחד.

אתה יכול שניים. עלי.

לא רוצה גם לפגוע באף אחד ואני קצת מאוכזב ממה שקורה פה, אפרת, כי חשבתי שאת תציגי איזה תחשיב של צהרון, שיכול- - -

אני לא חושבת - - -

רגע, אל תפריעי לי.

אפרת, לא להפריע.

ככה הצגת את זה. אפילו קראת לנו שקרנים.

אני לא קראתי לכם שקרנים. אמרתי שלגבי ה - - - שאתה אומר לי שאתה לא מרוויח, אתה לא דובר אמת.

מזל שיש פרוטוקול. חשבתי שתבואי ותציגי 25 ילדים כפול 600 – שזה 15,000 שקלים – איך את עושה צהרון בלי לוותר על אף אחד מהדברים שאמרנו ו - - -

יש הבדל בין 1,000 שקלים ל-600.

אדוני, אתה לא ברשות דיבור.

שנייה רגע. בינתיים מה שקרה זה שהעברת את רשות הדיבור למישהו שיש לו עמותה שהוא משווק לנו אותה פה. הוא כבר - - -

סליחה, אני גם ועד הורים - - -

לא, סליחה.

אני מבקש לא להפריע לי.

לא, סליחה, אדוני ראש העיר - - -

אני חוזר בי - - -

רק שנייה, לא, לא, אדוני ראש העיר - - -

אני חוזר בי מהמשפט האחרון.

תחזור בך, תחזור בך.

אדוני, אני מבקשת ממך להפסיק לדבר. אדוני ראש העיר, תשמע - - -

אני חוזר בי מהמשפט האחרון.

לא, גם לפני המשפט האחרון, אדוני. ביקשת מאפרת להציג. היא אמרה אני לא יודעת להציג בעצמי, אני מעבירה את זה לבן אדם שיודע להציג. עכשיו אני אבקש, במטותא, אנא התייחסותך העניינית למה שהוצג כאן.

אני אתייחס עניינית במשפט והמשפט השני שאישרת לי, היה להביע את אכזבתי מזה שהיא לא ידעה להציג את זה והיא העבירה את זה אליו.

אוקיי, התאכזבנו ו-?

ובינתיים זה - - -

היא יו"ר ועד הורים.

בינתיים זה עלה ל-737 שקלים ולא ל-600 שקלים.

בסדר.

ועדיין לא קיבלתי - - -

אני מוכנה עכשיו לשלם 737 שקלים על הילדים שלי.

ועדיין לא קיבלנו את התחשיב לפי צהרון, אלא רק לפי ילד, שאני לפחות יצאתי מבולבל.

תעבירו לו עותק מהתחשיב.

חברת הכנסת, אני יכולה לסיים רק את הדברים?

עכשיו לעצם העניין, חברת הכנסת אלהרר. מדובר פה על מקום שעובד בלי גננת, אלא עם סייעת, אם הבנתי נכון שתי סייעות בלי גננת. מדובר על עלות, עלות, לא ברוטו, עלות שכר שעתי של הסייעת הזו, של 40 שקלים. אני מוכן, יושב פה איתמר, ישיג לנו גננות וסייעות בעלות שעה של 40 שקלים בגבעתיים. וואלה, אפשר. אפשר גם לרדת ל-500 שקלים. לא ראיתי פה אבטחה. לא ראיתי פה הון דברים שדיברו. ניקיון. חשמל. מים. תקורה למפעיל. מה, הוא עובדת בחינם המפעיל? אז זה 737 שקלים בלי הדברים האלה.

ועובדים בשכר מינימום.

אוקיי, תודה.

וזה עוד בשכר מינימום.

אני גם רוצה משפט.

משפט, ראש עיריית יהוד.

אור יהודה.

רגע, שקט.

אני חוזרת, אור יהודה. פעם שנייה שאת אומרת את זה.

סליחה, אור יהודה. סליחה, סליחה. קבלי התנצלותי הכנה.

אוקיי, זה בסדר גמור. חברי כבר התייחס נקודתית. אני רוצה להגיד בשורה תחתונה, אם מובילי המאבק הזה יובילו החלטה כוללת בכל הערים, שהם מוכנים לסכום הזה, לקבל את מה שהוא נותן ובלי האקסטרות שכל תושב שלי מבקש, מבחינת איכות כוח האדם, מבחינת איכות האוכל, מבחינת אבטחה – אני הראשונה שאתן. אני לא רוצה להרוויח שקל על התושב שלי.

תודה רבה. אפרת עכשיו תשלים את דבריה, בלי התפרצות לא של ראשי ערים, לא של הורים אחרים ולא של נציגים מבוקרים אחרים.

אני רק רוצה לסיים, חברת הכנסת, תודה רבה. אני רוצה לסיים ולומר לראשי הערים היקרים, אני לא יודעת לדבר על הערים שלכם, אני לא מתגוררת בעירכם, אני תושבת זיכרון יעקב, וכאמור הדו"חות שלי יש ביד הם של זיכרון יעקב, אבל לצערנו זה תקף לכל הערים בארץ. ואצלנו בזיכרון יעקב הרווח בשנת 2014 היה 382,172 שקלים. בכסף הזה יכולתי לתת לכל אחד מילדי עוד חוג, יכולתי ללכת לסופר לרכוש עוד איזו עגלה או לפנק את אחד הילדים שלי בעוד מתנה. אני לא מסכנה. אנחנו עובדים, משתכרים, אנחנו משפחה נורמטיבית ואנחנו בסדר גמור - - -

תודה.

רק סליחה שנייה, ביום שאתם, ראשי הערים היקרים, תחליטו לא לגבות מאיתנו גביית יתר ולקחת את העלות האמיתית לילד לצהרון, אם זה יהיה בדמות 650 שקלים, או 600 שקלים, או 730 שקלים – האיכות, אני מבטיחה לכם – תהיה אותה איכות. המזון יהיה אותו מזון. הצוותים יהיו אותם צוותים. הפלא ופלא, אנחנו כולנו נצא מאושרים מהסיפור הזה. תודה.

תודה רבה. ירון, בבקשה.

שלום, ירון לוי מבת ים, חלק מנציגי המאבק.

אנחנו מבקשים גם מנציגי ההורים הרשמיים בוועד הארצי לדבר, בבקשה.

בשמחה רבה.

יש משהו שנופל בין הכיסאות, זו האחריות שלכם כביכול שאנחנו נמצא את הפתרון.

בהחלט אחריות שלנו, אז אנחנו רוצים גם ל- - -

גברתי, אני הבטחתי.

זו אחריות של כולנו, זו לא אחריות של ההורים.

גברתי, נציגת ההורים הרשמית, אני הבטחתי ולכן אני אקיים, אבל בבקשה לתת לאדוני לדבר. בבקשה.

אז בחיי הפרטיים אני מנהל ובעלים של שני חדרי כושר ועכשיו נתתם לי רעיון. עוד מעט סוף שנה, מס הכנסה, אני אביא מישהו שיפקח לי על העסקים ואני אשלם לו 15,000 שקלים בחודש וזה אחלה להוריד את ההכנסה. זה בדיוק מה שאתם עושים ואתם אומרים שאתם לא מרוויחים. אם יהיה לכל גן מפקח וחומרי ניקוי, השאלה כשילדים מסיימים את בית הספר שלהם, הם ממשיכים, אין מנקה. יש חומרי ניקוי. מנקים את בית הספר בסוף היום. למה צריך לקחת כסף על חומרי הניקוי? ולגבי השכירות, אני בדיוק אזכיר, יש לי דירה. עכשיו אני אשלם לעצמי על הדירה שכירות. זו דירה שלי. זה בדיוק מה שאתם עושים.

כשיש חברה ועושים לה הוצאות, אפשר לגרום לחברה לא להרוויח. זה בדיוק מה שאתם עושים. אלה הדברים שאתם אמרתם. אתם משכירים את הנכסים שאנחנו משלמי המיסים שילמנו וקנינו וזה שלנו, זה לא של הרשות שלך ולא של בת ים לצורך העניין, שהם לא הגיעו. אין להם מה להגיע, אני - - -

ירון, יש לך טעות בסיסית. אם העירייה הייתה מפעילה את הצהרונים - - -

תפעיל, אתה ראש העיר.

יכול להיות שזה יקרה.

לא, זה יקרה. שנייה רגע, אני רוצה לסיים.

אם עירייה מפעילה, אז אתה צודק, אבל אם מפעיל את זה גוף חיצוני, אתה לא יכול לתת לו את זה בחינם, חוקית.

המילה שהכי הרבה העלינו כאן – אם. אם הייתה אחידות בשעות עד ארבע וחצי ולא עד חמש ולא עד ארבע. אם זה היה של העירייה. אם זה לא היה אוכל – מזל שהילדים שלי, אחרי שנת 2013 נכנסו לצהרון, אחרת לא הייתי יודע מה הם אוכלים שם. אם ואם ואם ואם. הדבר היחיד שצריך לעשות, אני חושב שגם ברמה של הממשלה, שיהיה מישהו אחראי. האחריות עוברת. אנחנו כמו במשחק טניס ואנחנו במקרה ברשת, מביאים לכם את הכדורים והם זורקים לשם.

צודק מאה אחוז.

הם זורקים לשם. מי אחראי? היום אני רוצה ללכת – 250,000 ילדים נמצאים בצהרונים, אני פונה אליך, ותאמין לי, אני מאד מעריך את זה שהגעת. אתה לפחות הגעת ואתה עונה ומתמודד עם הדברים, אבל עוד פעם הכדור חוזר לשם – מי אחראי. הייתי ביחד עם חברי - - -

נו, מי אחראי? אם זה חינוך – מי אחראי על החינוך במדינה? מדינת ישראל. זה הכל.

כולנו יודעים את התשובה. איפה הוא? בסדר.

אז המחאה שלכם צריכה להיות מול המדינה. זה חינוך.

תודה.

המחאה שלנו היא בסופו של דבר - - -

צהרונים זה חינוך.

אבל למה אתה מתפרץ?

צהרונים זה חינוך, נקודה.

מאה אחוז. זה אתה אמרת.

אתה לא מסכים?

אני מסכים איתך.

נא לתת לו להשלים את הדברים. ירון, להשלים את הדברים, לסיים.

נפגשנו לפני מספר ימים עם שר הרווחה ושאלתי אותו שאלה חמש פעמים, כי כל פעם בצורה אלגנטית לא הייתה לו תשובה – איך זה שאין מישהו שאחראי. אז הוא אומר לי – אני אחראי עד שתיים. וואלה. מי משתיים? 250,000 ילדים. אין פיקוח. אתם מדברים כאן על מחירים. אני אומר לכם, בבת ים אני מוציא את הילדים רוב הפעמים. אני לא ראיתי שום מאבטח. האוכל, אני לא יודע איך אוכל מגיע. התכנים – היה חוג, לא היה חוג. יש לך מפקח שמפקח על עצמך. מאיפה אתה יודע שהוא מפקח? על מה הוא מפקח?

תודה. איתמר. בקצרה, אדוני.

טוב, אני תושב גבעתיים. אני אעשה את זה בקצרה.

את לא רצינית.

למה לא רצינית? אני נותנת לכם לדבר.

הם פשוט מאד כועסים. אני רק אגיד שעד שהתחיל המאבק אף אחד לא ידע אפילו כמה עולה. רק לפני שבוע ראש העיר שלנו בכלל בדק כמה זה עולה. אחרי שיוצאים מכרזים כבר שנתיים - - -

טוב, נו, איתמר, עניינית.

רגע, לא, אני אגיד למה זה חשוב. כי אף אחד - - -

איתמר, עניינית.

רגע, עניינית, כי אף אחד לא בדק אף פעם כמה זה עולה.

טוב, בדקנו. ענייני.

אני אגיד. זה שמנסים לתמחר גננת ואין לנו גננת, אני אתמול הגעתי לגן ובכלל יש את הסייעות שאני לא הכרתי. הסתובבתי בשירותים, יכולתי גם לקחת ילד שהוא לא שלי, אז לא להגיד לנו גננת ב-80 וב-90 שקלים. יש סייעות. זה העלויות.

אתה לוקח על מבנים, אתה לוקח על חשמל, מה שאתה לא עושה בכל מיני דברים אחרים. אתה לוקח על כל מה שירון אמר שאתה יכול להעמיס כדי להכניס אותו בנושא הצהרונים.

סליחה, אני חייב לומר עוד דבר.

לא, לא, לא.

לא, אני לא אמרתי עליו פרסונאלית.

אז אני אומר כי אני תושב העיר. אני תושב העיר.

תודה. איתמר, לסיים.

רגע, אני אגיד את זה: אפשר להוריד את מחירי הצהרונים בצורה דרסטית בגבעתיים. זה עניין של רצון. תפסיקו להגיד שאתם כן, ובדיוק מה שרחל עזריה אמרה – אתם לא מממנים כלום.

תודה רבה. ועד ההורים. מי הנציג שמדבר?

שלום, אני אמציה, אני מפורום ועדי ההורים היישובים ואני מרכז את הצוות שעוסק בנושא צהרונים בפורום.

שלום אדוני.

שלום-שלום. אנחנו לקחנו את הנושא הזה מאד ברצינות והלכנו ללמוד אותו. התחלנו עם איזו שהיא תחושת בטן, סיימנו עם כאב בטן. אנחנו לא מייצגים את הרשויות ואנחנו לא מייצגים אף אחד אחר, רק את ההורים. ואנחנו רוצים להציג את התמונה, איך שהיא נראית מהצד שלנו ואת העמדה שלנו, כי בסוף אנחנו משלמים ואנחנו אלה שצריכים את השירות הזה.

אני לא הולך המון שנים אחורה ליום לימודים ארוך, אני הולך לשנת 2012 – הייתה ועדת טרכטנברג שהמליצה לתת את יום הלימודים המלא. קבעה איזו שהיא תכנית. הממשלה אימצה את התכנית הזאת ומאותו רגע התחילה נגיסה לאט לאט בהחלטות הממשלה והכל מתועד בדברי הימים של ממשלת ישראל, איך לאט לאט ביטלו את זה ואת זה ואת זה ולא נשאר כלום, והממשלה בעצם התחמקה מאותה אחריות שהיא בעצמה קבעה בשלב מסוים שהיא אחריות שלה וככה התחולה לאט לאט נעלמה.

עכשיו תגידו אני אבא וכואב לי לשלם ואני רוצה שתעזרו לי לשלם. זה לא ככה. הממשלה החליטה שהיא יכולה לשלם על זה והיא שמה את הכסף וקבעה תכנית עבודה עם הכסף הזה איך עושים את זה, תוך חמש שנים. דרך אגב, חמש השנים היו אמורות להסתיים בשנת 2016 להבשלה מלאה של התכנית. ואז התחילו הדחיות והנגיסות הנוספות. כאשר התקציב האבוד הזה היה קיים לא השתמשו בו אפילו.

דבר נוסף שאנחנו רואים פה, שמתחיל ככה ב - - -

אדוני, רק בגלל שהדיון עומד להסתיים, אני רוצה לשאול אותך - - -

כן, אני אקצר.

לא, לפני שתקצר, משהו נקודתי. אתה סבור שהתחשיבים שמוצגים, תחשיבים של הרשויות השונות או לחילופין התחשיב שהוצג כאן מטעם מטה המאבק, אתה חושב שיש מקום לשיפור הרשויות? אתה חושב שהתחשיבים שהוצגו על ידי הרשויות הם תחשיבים טובים ונכונים? אתה מאמץ אותם כמו שהם? מה עמדתכם?

אני חושב שבפתיחת דברי הבנתם שהכיוון שלי זה למי שנושא באחריות וזו הממשלה. אני לא אכנס לתחשיבים של עירייה כזאת או אחרת. אני בטוח שיש כאלה שעושים את זה טוב יותר או פחות טוב. אני לא אעשה את זה פה כי זה לא נכון לעשות את זה כאן. כל ועד ביישוב שלו יודע לדבר עם ראש העיר שלו ולבחון גם את הצורך, שהוא בטח שונה קצת מעיר לעיר, וגם את התשלום. אני לא אכנס לזה ואני בטוח שיש טוב ולא טוב בכל מקום.

מתחילות לעלות עכשיו הצעות חוק של תקרה, שהעיריות יתנו צהרון – חייבות לתת – והתקרה תהיה מחיר כלשהו על פי תחשיב כלשהו, ושוב, אני לא נכנס למספר.

לא יהיו הצעות חוק כאלה.

מדברים אבל על הצעות. אנחנו שומעים בתקשורת. חבל, אחת מחברות הכנסת החשובות יצאה קודם.

אני אגלה לך סוד, בסדר? יש בכנסת דבר כזה שנקרא הצהרות חוק. מצהירים. סיסמאות. בוא, הצעה רצינית לא תהיה כזאת.

אז גם לנו להורים יש הצהרות וההצהרות שלנו הן רציניות.

הצעות - - - הן לא רציניות? אבל זה מה שעלה.

לא, זה לא מה שעלה.

אני מצהיר בשם ההורים הצהרות שאני משתדל מאד שיהיו כן רציניות. ברגע שיצעו הצעות כאלה, הן עושות לנו נזק מכמה כיוונים. אחד, הן מקבעות ומנציחות את ההתנערות של הממשלה מהתעסקות בעניין הזה, כי הן אומרות – רשות מקומית תיתן צהרון. הן קובעות, ההורים ישלמו על הצהרון והממשלה מחוץ למשחק. אז קיבלנו מועצה לצרכנות מאד יפה, אבל זה לא תפקידכם ולא תפקיד הממשלה.

אתה אל תגדיר לי את התפקיד. אני אגדיר.

אני ככלי הייתי אומר מה אני רואה לפחות. אנחנו לא מחפשים לעשות כאן את החוק הצרכני. אנחנו מחפשים לקבל את הפתרון ממי שבאמת זו אחריותו וזו הממשלה.

פתרון איכותי.

איכותי, ברור, ואני עוד שנייה אכנס גם לזה.

לא, לא, אין לנו עוד הרבה שניות.

ולכן אנחנו, כוועד הורים, כנציגות ההורים הארצית, לא נסכים לכאלה חוקים ואנחנו עדיין דורשים מממשלה לממש לא רק את הסמכות שלה, אלא גם את האחריות שלה בעניין הזה ואם צריך אנחנו גם נפנה לאמצעים משפטיים בעניין הזה, כי יש החלטות והכל מתועד והכל נמצא על השולחן.

אצלי בלשכה אומרים – by all means. לכו על זה.

אוקיי. אם אתם תומכים בנו, אז אתם חברי הכנסת יש לכם כבר כוח בלי ללכת לבית משפט, אז אנא, תפעילו אותו – גם בחוק ההסדרים וגם בחוקים האחרים. אנחנו מצפים מכם לעשות את מה שאתם מאמינים בו.

כשהממשלה אומרת שאין כסף, אני רק אתן דוגמא. אנחנו חפרנו בכל הספרים והנתונים שלי הם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלה לא נתונים שהבאתי מהבית. למשל בשנת 2015 נשארו בתקציב – מה שקוראים היום התקציב האבוד – 187 מיליון שקלים בסעיפים שקשורים למימון צהרונים. בטבלה אחרת אנחנו רואים - - -

אבל אדוני בוודאי יודע שזה נוגע רק לצהרונים שיש להם סבסוד מהמדינה.

רגע, רגע.

רוב הצהרונים שאנחנו מדברים עליהם כאן בדיון הם לא כאלה.

רגע. אני אשלים את המשפט שלי ואז נעשה את המתמטיקה. בכסף שנועד לאיזה שהם צהרונים בארץ על ידי המדינה, נותרה יתרה של 187 מיליון שקלים.

אני מסכימה וזה מכעיס מאד.

ואם מסתכלים במסמך אחר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כתוב שם שבשנת 2014 הורים שילמו, וזה כל אלה ששילמו אחרי כל הסיבסודים, כמה הם שילמו? 150 מיליון שקלים. תעשו אתם את החשבון אם היה את הכסף או לא היה את הכסף ואם המדינה הייתה יכולה לסבסד כבר את כולנו מזמן. תודה.

תודה רבה.

קארין, רק נקודה אחת ברשותך. אחז אגם, יושב ראש פורום הגנים של תל אביב. נקודת המוצא הראשונה והבעייתית ביותר היא שההורים צריכים לשלם. אתם דיברם על 600 שקלים, 700 שקלים, 800 שקלים. עצם העובדה שבכלל אנחנו יושבים פה ואומרים ההורים צריכים לשלם, היא בעיה. למה ההורים צריכים לשלם? הם לא צריכים לשלם 5 ולא צריכים לשלם 10 ולא צריכים לשלם 100.

נושא הצהרונים כיום לא מצוי בשום חקיקה ולכן הכל נופל על הרשויות המקומיות, ואז אתם אומרים למה הן לא בסדר. אתם הפלתם את זה על הרשות המקומית ואחרי זה אתם אומרים למה אתם לא בסדר. ההורים לא צריכים לשלם כך או כך. אין סיבה, לא ככה ולא אחרת.

תודה רבה. עורכת הדין שושי סומך, המועצה לשלום הילד.

תודה רבה. אנחנו באמת אחרי דיון ארוך ומפורט, אבל אני חושבת שדבר ראשון, ואני אחזור ואני אגיד את זה בכל דיון בהקשר הזה, אי אפשר - העלויות הן סימפטום, הן לא הבעיה. הבעיה מתחילה בזה שהנושא הזה לא מפוקח ממשלתית - - -

מסכימה.

שהנושא הזה לא שייך למשרד החינוך, כי זו אמורה להיות מסגרת חינוכית, שיהיה בה תוכן חינוכי. זה דבר ראשון ואמירה שלא יכול להסתיים דיון בהקשר הזה בלי שהיא תאמר בצורה מפורשת.

מעבר לזה, הדיון בנושא העלויות הוא חשוב - - -

שושי, את יודעת שאותי את לא צריכה לשכנע.

וודאי. את יודעת שאני לא אומרת את זה לך, רק, וחברת הכנסת אלהרר בעניין הזה היא השותפה הראשונה והמובילה שלנו בהקשר הזה לחקיקה ולפיקוח בנושא. הנושא של העלויות הוא חשוב וחשוב לדון בו, אבל אסור שבסוף התוצר שייצא מכאן הוא לשפוך את התינוק עם המים – literally. זאת אומרת אם בסוף התוצאה תהיה שכוח האדם יהיה פחות, וקשה לי להגיד פחות איכותי, כי הוצגו פה כל מיני תמונות, אבל בהרבה מקומות בארץ אשת הצוות המתקראת גננת צהרון לא הוכשרה לגיל הרך ולא ראשית לשאת בתואר הזה בכלל. אולי הילד יכול לקרוא לה גננת, אבל גננת היא לא. מי יודע מה ההכשרה שהנשים האלה עוברות ואיזה תכנים הן מעבירות לילדים?

אם בסוף נצא בהצהרה שהגענו לעלות אופטימאלית, אבל המצב בצהרונים יהיה עוד יותר גרוע ממה שהוא היום, יצא שכרנו בהפסדנו ויותר מזה. אם בסוף התוצר יהיה דחיפה לעוד מסגרות פרטיות, גם כאן יהיה לנו פחות כתובת לטפל במחדלים שיהיו – ויהיו – ולמצב הזה אסור לתת לקרות.

תודה רבה.

קארין, אפשר גם בבקשה? ישבתי בשקט שעתיים. ממש בקצרה.

לא, לא, סליחה, לא כולם דיברו בכל מקרה.

חשוב לשמוע את הוד השרון, עוד מילה.

לא, לא. יושבת כאן נציגה מראשון לציון.

אני רק אומר שאני לא נציגת הרשות. אני פה בשני כובעים, בכובעי כמנכ"לית עמותת כן. שמי עורכת דין ליאל אבן זוהר. כובע נוסף – לא כנציגת העיר, אלא חברת מועצה בראשון לציון. רציתי לומר נושא אחד שאם הוא ייצא מפה, מהוועדה הזאת, דהיינו.

ריבוי ההעמסות ומגוון ההעמסות שיש על הצהרונים, מייצר גם את הפערים בין הרשויות המקומיות וזאת החזקה על ראשי הערים שהם פועלים לטובת התושבים שלהם. אף אחד לא חושב שראשי הערים רוצים את רעת התושבים שלהם, אבל ההעמסות שקיימות בערים שונות הן מגוונות. למשל בראשון לציון קיבלתי לפני שבוע את פירוט ההעמסות רק בחשמל, מים ותקורות שכר על הצהרונים, שמגיעות ל-1,188,000 שקלים.

למה?

ואני יכולה לשלוח לך פירוט של המייל של גזברות העירייה. זה מסיבות מגוונות שמפרטים אותן. ככה וככה חשמל, ככה וככה מים, ככה וככה תקורות שכר של עובדים בגזברות וכו', וזה לא כולל את דמי הניהול והשכר של החברה העירונית שלנו, שגם היא גובה תקורות בנושאים האלה.

אם הנושא הזה של ההעמסות והתקורות יהפוך להיות נושא מפוקח גם תחת השלטון המקומי, גם השלטון המקומי יכול לתת על זה את הדעת. להגיד – את אלה אנחנו לא מעמיסים. אנחנו מחליטים בהחלטה מיניסטריאלית, גם ממשלתית, גם מקומית, לא להעמיס. אז כבר הוזלנו בצורה משמעותית, אני חושבת ב-20-30%, את תקורות הצהרונים ונוכל להגיד שיצאנו פה וצלחנו איזה שהוא גשר בכל זאת. ואחר כך אנחנו לא נשחרר את הממשלה מאחריותה בנוסף לנושא הזה.

זהו. אני סיימתי. דוברת אחרונה מהאגף הזה. תחליטו.

אני רוצה כן להציג כמה נתונים מתל אביב. אני נציגה של שדולת ההורים בתל אביב ואנחנו הקמנו איזה שהוא צוות יחד עם ועד ההורים של הגנים שנבחר בעיר. זה לא פורום הגנים, זה ועד שנבחר על ידי ועדי ההורים בשטח, רק כדי שזה לא יהיה אותו זה.

מה שאני רוצה להגיד, זה ככה, בתל אביב, רק מהדיווחים שאנחנו מקבלים מההורים בשטח, זה לא דיווחים מהמפעילים, כי אנחנו פנינו למפעילים, פנינו לראש העיר, לגורמים העירוניים – אף אחד – אין קול ואין עונה לגבי העלויות של התפעול. אבל הורים בשטח מספרים שיש לך למשל גן אחד של נעמ"ת, הצהרון שלו עולה 1,140 שקלים. גן ב' של נעמ"ת עולה 1,350 שקלים. שניהם נמצאים בשכונות נושקות, זאת אומרת אין פה שום הצדקה עניינית של פערי יכולת כלכלית וכו'. אני לא מדברת אפילו על הפערים בין כמות החוגים שיש או איכות כוח האדם.

אני שמעתי פה דברים מאד יפים. בתל אביב אני מרגישה שאנחנו לפעמים לא מצליחים להבין, כי זו עיר בהחלט מפותחת ומתקדמת – כמה המצב הוא חמור. עזבו את זה שאין לנו יום לימודים ארוך, כמו שיש נניח בירושלים – תכנית ציל"ה וכדומה, או בכפר סבא. אין לנו דברים כאלה. יש ניצנים ראשונים של פיילוט שעושים רק באזור דרום תל אביב, אבל מעבר לסוגיה הזו, יש אפס שקיפות.

זאת אומרת אם יש חובה היום לפרסום של מכרז כדי להפעיל צהרונים, אז בעיריית תל אביב החליטו שמפרסמים קול קורא ולא מפרסמים מכרז. אין שום פומביות לתהליך הזה, שההורים והילדים הם הלקוח בעצם של השירות. הם הצרכן והמעמד שלהם הוא בעצם יותר נחות ממעמד של צרכן שחותם על חוזה אחיד. אין להם קול בסיטואציה. הם פשוט לא חלק מההתקשרות הזאת, שהם מקבלי השירות שלה.

תודה רבה.

אפשר להגיד משהו לפרוטוקול? משפט אחד?

לא, לא, ענת, אני מתנצלת. משפט אחרון, משפט.

אני אשתדל משפט. אני אומר שיש שני נושאים שלא עלו בכלל והם חלק מהפיתרון. קודם כל תודה על הדיון. דבר שני, איך יכול להיות שאנחנו משלמים פעמיים את הסייעת? שימו לב: אני אמרתי את זה בדיון הקודם וזה לא עלה פה. אנחנו משלמים פעמיים את הסייעת. משרד החינוך מממן סייעת עד השעה שלוש וחצי ואשקלון מצליח לעשות - - -

אוקיי, זה דובר. הלאה.

דבר שני, הפתרון נמצא בציל"ה. הממשלה הזאת נבחרה על טיקט חברתי אחרי מחאת שנת 2011 שלא נשאר ממנה כלום – לא חינוך חינם, שהוא לא בחינם – 5 מיליארד שקלים, ולא רפורמת הסייעת השנייה שזה לא כל הזמן, ולא בית ספר של החופש הגדול. בציל"ה יש עודף תקציב - - -

אוקיי, תודה. שמענו את זה. תודה רבה.

וצריך לנצל אותו.

תודה. אני מסיימת את הדיון. תראו, אני רוצה לסכם ולומר שאם מישהו סביב השולחן הזה וגם אלה שכבר הלכו, חושב שהדיונים שנערכים כאן בוועדה נועדו על מנת להפחית מחובתה של ממשלת ישראל – וזה בכלל לא משנה מי מכהן בממשלה – לספק שירותי חינוך הולמים – גם בפורמאלי וגם בבלתי פורמאלי. דהיינו - גם יום לימודים ארוך – הוא טועה ומטעה את האחרים גם.

איפה הם?

לא ראינו את משרדי הממשלה פה פשוט.

אדוני, אתה לא תפריע לי. אני כן פועלת במקביל על מנת להעביר את כל הנושא הזה לפיקוח של משרד החינוך. אני מאמינה שמשרד החינוך לא מסתיים באמת בשעה הזאת, הוא רוצה לקרוא לזה צהרון ולא יום לימודים ארוך, שיקרא לזה קיפוד ים, הכל בסדר, אבל הוא צריך להיות אחראי לדבר הזה. אם מיהו חושב שיתחמקו מאחריות, טועה. זה דבר אחד.

עכשיו תראו, בסוף אנחנו במדינת ישראל. לא בקנדה, לא בשוויץ ולא בבלגיה. ופה תהליכים לוקחים זמן. עד שהדבר הזה יקרה – חייבים להקל על ההורים. שמענו כאן תחשיבים שונים. שמענו תחשיבים של 600 שקלים בעיריית אשקלון, שמענו תחשיבים - - -

700 שקלים, למען ההגינות.

700 שקלים. שמענו תחשיבים של 1,130 שקלים, שמענו הכל מהכל. בסוף שמעתי על אותו מפרט פלוס מינוס. עכשיו תראו, לא יעלה על הדעת שהורה יצטרך לבחור איפה הוא גר לפי העלות של הצהרון של הבן שלו. יש רשות שנותנת מעצמה, ובואו, אשקלון היא לא במצב סוציו אקונומי 8 ולא 10. כמה אתם?

5, אבל כמובן זה לא 5 גם.

אז אני רוצה לעבור לגור שם.

גם תרומות הוא אמר.

גם תרומות. תראו, תרומות זה לא בסדר, המדינה צריכה לתת כסף, אבל על תספרו לי שצריך 1,140 שקלים כפול 12 גנים כדי לפקח בחודש. איזה פיקוח נותנים? מה, הוא יושב איתם בצהרון כל היום? לא קונה את זה.

הוא לא פה, אבל הוא כתב את זה. אבל בגבעתיים - - -

למשל יש פיקוח אחר.

אז אני אומרת בסופו של דבר - - -

אבל זה ממש לא - - -

אל תפריעו לי באמצע הסיכום. אני אומרת לכם, אם זה פסיליטיס של העירייה, לא צריכים לגבות על זה שכירות. לא צריך וזה לא איכפת לי מי מפעיל את זה. בסוף זה הפסיליטיס של העירייה והעירייה מתקשרת עם העמותה או עם החברה או עם החברה הכלכלית שלה. בסוף המבנה הוא אותו מבנה. לא הקמתם מבנה חדש. לא שכרתם מבנה חדש לעניין הזה. זה אותו אחד. אל תספרו לי סיפורי מעשיות. הדבר הזה בלתי אפשרי.

באמת אני חושבת שזה ביזיון, שוועדה לביקורת המדינה ביקשה תחשיבים מכל הרשויות וקיבלנו רק חלק.

קיבלתם אקסלים.

קיבלנו אקסלים, אבל קיבלנו רק חלק. ולכן אני מבקשת מכל הרשויות שלא השיבו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעושה עבודה מדוקדקת, ישלח לכל מי שלא הגיע ולא שלח שאלון מפורט. אני דורשת להשיב לשאלון הזה.

תראו, אני אגיד לכם את הדבר הבא: מי שלא עונה, כנראה שיש לו מה להסתיר. ואני חשבתי עד עכשיו שלאף אחד אין מה להסתיר. שהכל טוב. אז אם הכל כל כך טוב, אז למה בעצם כל כך רע?

תראו, זה לא צריך להיות מצב של התנגחות בין הורים לבין רשויות. ההורים והרשויות פועלים לאותם אינטרסים, או לפחות כך צריך להיות. ואם זה לא עובד ככה, משהו מקולקל במערכת. ואני מבטיחה לכם – גם לשלטון המקומי – זה לא מונע מהמאבק הגדול שלנו לפיקוח ממשלתי. הילדים הם ילדי מדינת ישראל מהרגע שהם מתעוררים עד הרגע שהם ישנים, כולל.

ולכן המאבק הזה לא יופסק, אבל עד אז, עד אז, חייבים להקל על ההורים ואפשר לעשות את זה. אל תספרו לי אחרת, אני לא אקנה את זה. אפשר בהחלט ואתם תעשו את זה.

אני מברכת את כל הרשויות שכאן, במעמד הדיון, הודיעו שהן תבחנה מחדש את התמחור. זה המעשה הנכון. הלוואי ועוד רשויות יאמרו את הדבר הזה וגם יעשו.

המאבק הוא לא רק של הורים לילדים. המאבק הוא על הפנים של מדינת ישראל. היום אתם ההורים, מחר זה הורים אחרים. אם המחירים ימשיכו לעלות, אחרים יסבלו גם.

אז אני קוראת לכולם – כולם כולל כולם – להשתתף במאבק הזה. המאבק הזה הוא בשלבים. קודם נוריד את המחירים – אבל לא רק את המחירים. הדבר המשמעותי ביותר בעיני הוא הפיקוח. להוריד את המחירים זה לא קודש הקודשים. להוריד את המחירים ועדיין לייצר מענים טובים לילדים. אפשר לעשות את זה ויעשו את זה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.