הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 514

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ז (27 בנובמבר 2016), שעה 12:30

פרק י"ב, סעיפים 174 עד 176 (העברת הכנסות מרשות שדות התעופה לאוצר המדינה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל עזריה

אודי אדירי - משרד האוצר

דור בלוך - רפרנט תחבורה, משרד האוצר

דודי קופל - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל ענטר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צחי חבושה - סמנכ"ל כלכלה וכספים, רשות שדות התעופה

שיר שפר

טמיר כהן

יפעם קדם

פרק י"ב, סעיפים 174 עד 176 (העברת הכנסות מרשות שדות התעופה לאוצר המדינה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

פרק י"ב: שונות, סעיפים 174 עד 176.

במסגרת התכנית הכלכלית הקודמת, נקבע העברת תמלוג על ידי רשות שדות התעופה ל-2016 על סך של 400 מיליון שקל. הסכום הזה נקבע על בסיס האומדנים של כמות הנוסעים הצפויה ב-2015 וב-2016, תביעות משפטיות ונושאים נוספים. מה שנוכחנו לדעת בשנים 2015,2016 זה שהיה גידול משמעותי בכמות הטסים מעבר למה שחשבו לפני כן, מה שגרם לגידול בהכנסות, בין היתר מהפעילות המסחרית.

מי הגדיר מה חשבו שיהיה?

היה אומדן שעשו יחד במשרד האוצר ובמשרד התחבורה, כמובן בהתייעצות של רשות שדות התעופה האזרחית. זה מתבסס על הממוצע של השנים הקודמות, ואכן היה גידול מעבר לזה. בנוסף, לאור פסקי דין שנתקבלו בשנתיים האחרונות, היה צמצום משמעותי בחשיפה של הרשות לתביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. לאור זאת, ולאור העובדה שהיצע המזומנים של הרשות נובעים מביצוע תפקידיה הציבוריים, סברנו שראוי שהעודפים האלה ישמשו לטובת הציבור על דרך של העברתם לקופת המדינה. אנחנו מציעים לקבוע שרשות שדות התעופה תעביר לאוצר המדינה סך כולל של 2 מיליארד 330 מיליון ₪ לשנים 2017 ו-2018.

הייתי באילת בשבוע שעבר, נסעתי ללשכת יועצי המס. הייתי הרבה בשדה התעופה שם. הם קובלים על העניין שלא עושים שרוולים בטרמינל החדש.

באילת?

זה הולך להיות משהו בינלאומי.

אנחנו נמצאים בדיונים יחד עם משרד התחבורה לגבי תכנית הפיתוח של הרשות.

אתם לוקחים מהם כסף. זה יהיה שדה תעופה פרימיטיבי, ככה דיברו איתי שם. היום אין דבר כזה בעולם שבונים שדה תעופה בלי שרוולים, גם מבחינה בטיחותית, גם מבחינת נוחות. זה הולך להיות שדה תעופה בינלאומי. למה לא לפתח את שדות התעופה?

אפשר לפתח את שדות התעופה, אבל זה לא קשור לזה שרשות שדות התעופה - -

קשור.

אפשר היה לעשות את זה עד עכשיו. אני זוכרת את הדיון בשנה שעברה. היינו יחד בדיון על רשות שדות התעופה. הבנו כמה כסף יש, הבנו שהכל מגיע מהכסף של הדיוטי פרי ומהאגרות התעופתיות. אגב, אחת הסיבות שתיירים לא מגיעים לארץ היא כי התעופה פה מאוד יקרה. יש פה סיפורים מורכבים.

אבל זה מוזר שמחזירים כסף בסדרי גודל גדולים. אגב, זה לא 400 מיליון, זה הרבה יותר.

עד 2016 זה 400 מיליון. הפעם אנחנו מבקשים 2.3 מיליארד, כאשר מתוכם 400 מיליון זה העברה מ-2016 ל-2017. אנחנו נמצאים בשיח יחד עם רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה על תכנית הפיתוח, ואנחנו סבורים שיהיה אפשר להוציא לפועל תכנית פיתוח ראויה גם במסגרות האלו.

אני רוצה כסף לנושא הזה של עידוד השקעות הון. אמרו שאין כסף. הנה יש. בעבר היינו לוקחים מהכסף הזה לתכניות שהיו בחוק ההסדרים.

הכסף הזה נקבע כחלק מתקציב המדינה. הוא כבר חולק.

גפני, אתה פשוט צריך לבקש מרשות שדות התעופה עוד חצי מיליארד שקל, אז יהיה לך.

פעם רשות שדות התעופה היו מעבירים פחות כסף. כשהייתי בא ואומר שאני רוצה כסף לעידוד השקעות, היו לוקחים מרשות השדות התעופה עוד חצי מיליארד. מכיוון שהם ידעו שאני הולך לעשות את זה, הם פשוט לקחו את כל הכסף. אני לא רוצה לאשר סכום כזה גדול.

בואו נעשה את זה עם קק"ל. בוא נביא לפה את קק"ל, נבקש מהם כסף לעידוד השקעות הון.

למה אתם מבקשים כל כך הרבה כסף?

עשינו עבודת מטה. ביצענו הערכה כמה אנחנו חושבים שאפשר לקחת במובן של השיקולים של כמה נדרש לתקציב המדינה, ובמובן של לא לפגוע בפעילות הפיתוח, כמו שאמרת, שהיא חשובה מאוד.

אז למה לא עושים שרוולים באילת?

אני חושב שמשרד התחבורה ורשות השדות התעופה יכולים להתייחס יותר טוב ממני לגבי הנושא הספציפי. לפי העבודה המקצועית שעשינו בשיתוף עם משרד התחבורה, כמובן שבהינתן המצב הזה של לקיחת הסכומים האלה יהיה ניתן להוציא תכנית פיתוח לפועל על הצד הטוב ביותר. ספציפית לגבי תכנית כזאת או אחרת אני לא יודע להתייחס. צריך לזכור שיש גם עניין של יכולות, כמה גוף יודע לבצע. בהינתן שהגוף יבצע את מה שהוא ביצע בשנים האחרונות גם בשנים הבאות, לא אמורה להיות בעיה עם הסכומים האלה.

מה רשות שדות התעופה אומרים?

אנחנו מכירים את הצעת החוק. אנחנו נידרש להתאים את תכניות הפיתוח שלנו למקורות שקיימים. נתאים את עצמנו בעניין הזה. לא מדובר פה בעודפי כספים. כל הכספים שקיימים ברשות השדות התעופה היו מיועדים לפיתוח. בהינתן הצעת החוק הזאת, נתאים את השימושים שלנו למקורות.

למה לא עושים שרוולים בשדה התעופה באילת?

מדובר על השקעה של כ-1.7 מיליארד שקלים מהתקציב של הרשות. נמל התעופה עומד לשרת עד מיליון וחצי נוסעים פנים ארציים, שזה ההיקף שקיים היום, ועד כ-300 אלף נוסעים בינלאומיים. הנמל הוא גירעוני ברמה של כ-200 מיליון שקלים בשנה. אנחנו נדרשים לראות איפה נכון לפתח - האם אנחנו רוצים לפתח את התשתיות בנתב"ג שכיום אנחנו מכירים את הביקושים ואת הרצון שלנו להתאים את התשתיות כדי לתת מענה לביקושים של חברות תעופה ושל האוכלוסייה. ככל שהשמיים והתשתיות שלנו יותר מפותחות, כך כרטיסי הטיסה יותר זולים, יש יותר חברות שטסות לכאן, יש יותר מושבים. צריך לבחון איפה נכון יותר לשים את ההשקעות.

לפי מה שאני מבין ממך, רשות שדות התעופה מיצתה את עצמה, היא לא עושה סדרי עדיפויות. את כל מה שהיא הייתה יכולה להשקיע בעניין של התעופה בישראל היא עשתה, עכשיו נשאר עודף של 2 מיליארד 300 מיליון שקל שאתם מחזירים למדינה. זה יפה שאתם מחזירים למדינה, יהיה כסף לפצות את נפגעי השריפה, אבל לא מיציתם את עצמכם, יש עוד דברים שאתם יכולים לעשות, למשל שרוולים באילת.

לא הבנת אותי. ברשות שדות התעופה קיימות תכניות פיתוח. כל הכסף שקיים ברשות שדות התעופה, לרבות הכסף שמדובר, מיועד לטובת תכניות הפיתוח של הרשות. אם וכאשר הצעת החוק הזאת תעבור, אנחנו נדרש להתאים את השימושים המקוריים. אם וכאשר תנועת הנוסעים תגדל, יהיו לנו מקורות נוספים.

צריך שרוולים באילת, כן או לא? תעשו עם הכסף מה שאתם רוצים, אל תתנו למדינה כלום. יכולים להגיד שסדרי העדיפויות של המדינה הם סדרי עדיפויות שונים, שזה בסדר, ואז אנחנו מבינים שהכסף הזה הולך למדינה.

כמו ה-8.5 מיליארד שקל לבריאות.

האם מיציתם ברשות שדות התעופה את הכסף? לא. אם המדינה הייתה מאפשרת לכם לקחת את כל הכסף, הייתם עושים עוד דברים, למשל ששדות התעופה יהיו כאן יותר מודרניים, יותר מותאמים למה שקורה בעולם המערבי.

אנחנו נתאים את השימושים.

איפה השרוולים?

כמובן שצריכים שם שרוולים.

שדה התעופה באילת יהיה שדה תעופה בינלאומי, יבואו לשם טיסות מכל העולם. אני חושב שזה שדה התעופה היחיד בעולם שנבנה היום ללא שרוולים.

חוץ מכרתים.

כרתים זה ישן. תגיד את האמת, צריך שרוולים או לא צריך?

זה לא עניין של אמת, זה עניין של סדר העדיפויות שלנו כרשות שדות התעופה.

אם היה לכם כסף בשביל השרוולים הייתם עושים אותם.

אנחנו נמצאים היום עם מעל 16 מיליון נוסעים בנתב"ג. אנחנו מדברים על לא יותר מ-300 אלף נוסעים בתמנע. אם אנחנו צריכים להכניס מערכות חדשות, לראות את המקורות שלנו, סדר העדיפויות בא ואומר להגביל את ההשקעה שיש בתמנע. בתוך המיליארד 700 שאנחנו משקיעים בתמנע, אם יש משהו שיכול לרדת לטובת אותם שרוולים, אולי שווה לבחון את זה.

אתה לא צריך עוד כסף בשביל השרוולים, אתה תקבל את זה מתוך התקציב הקיים.

האוצר לקח את כל הכסף.

בוא נביא את קק"ל.

אני ידיד של רשות השדות התעופה. מקודם שיפינו בחסר את המוסד לביטוח לאומי, עכשיו אנחנו לוקחים מכם את הכסף כך שלא נוכל להוציא את זה על דבר אחר.

תיקון חוק רשות שדות התעופה

174.

בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977‏ (בפרק זה – חוק רשות שדות התעופה), בסעיף 58א(ד), במקום "שנת המס 2018" יבוא "שנת המס 2021" ובמקום "לפני יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018)" יבוא "לפני יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)".

חוק רשות שדות התעופה קובע היום שכספים שמיועדים להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה בידי רשות שדות התעופה, שזה בעצם קופת גמל שתפקידה לנהל התחייבויות בפנסיה תקציבית של הרשות, יהיו פטורים ממס עד סוף שנת 2018 אם יופקדו לפני המועד הזה. מאחר והתברר שיש צורך בתקופת התארגנות נוספת בעניין הזה, מוצע להאריך את ההסדר הזה עד סוף שנת 2021.

למה צריך את הפטור הזה?

כפי שנאמר לנו, יש צורך בתקופת התארגנות נוספת כדי להעביר את ניהול הכספים וההשקעות מהניהול של הרשות לניהול של קופת הגמל הרלוונטית.

זה פטור שקיים. בכל קופת גמל מוכרת ומנוהלת בהתאם לתקנות של אגף שוק ההון הפטור הזה קיים. החובה היא להעביר את כספי רשות שדות התעופה לניהול של קופה כזאת, כאשר הפטור הזה אומר שלמרות שעדיין לא הועברו כספי הפנסיה הנמצאים בקופה, רווחי ההון שנצברו לא ישלמו מס.

זה עובר לשם?

זה אמור לעבור.

למה?

הכספים האלה מנוהלים היום על ידי רשות שדות התעופה.

על זה היה הדיון בשנה שעברה.

זה לא פוטר אותנו מלדון עכשיו.

הם לא מנוהלים על ידי קופה שמוכרת כקופה פנסיונית, לכן הם צריכים לעבור. כל עוד הם לא עברו, התיקון הזה אומר שהם לא ישלמו מס.

למה זה הולך לשם ולא לצרכים אחרים?

המטרה היא שהכספים יעברו לשם. הקופה הזאת היא קופה שיודעת לנהל את ההתחייבויות בצורה מתאימה.

מה יעשו עם הכסף הזה בסוף?

הם מיועדים לתשלום הפנסיה של העובדים.

ואם זה לא היה עובר עכשיו, איך הייתה נשמרת הפנסיה של העובדים? אם אנחנו לא מאשרים את זה, מאיפה תהיה פנסיה לעובדים?

רשות שדות התעופה מחויבת.

כמה עובדים יש ברשות שדות התעופה?

כ-3000 עובדים. הכספים שמדוברים הם לכ-600 פעילים ו-600 פנסיונרים. מדובר בפנסיה תקציבית.

דור א'?

אפשר לקרוא לזה דור א'. כנגד זה יש כספים מיועדים שנמצאים בנאמנות. הם אפילו לא נמצאים בדוחות הכספיים של הרשות. הם צריכים לעבור לקופה מרכזית לקצבה. כספים שמיועדים לפנסיה מוגדרים עם פטור ממס רווח הון. בגלל שהנאמנות הזאת אינה מוכרת כקופת גמל, באים ואומרים פה שעד שהם יועברו לקופה מרכזית לקצבה ימשיכו לתת להם את אותו פטור ממס רווח הון. במידה והצעת החוק הזאת לא תעבור, המיסים האלה ימוסו בשיעור מס רווח הון.

זה יהיה מיועד לעובדים?

הכל מיועד. כנגד זה יש התחייבות.

לא צריך כל כך הרבה כסף.

מדובר בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקלים. זו ההתחייבות האקטוארית שיש לרשות שדות התעופה. היא נמדדת בהתאם לממונה על שוק ההון באוצר.

מה זה אקטוארית? גם למדינה יש - -

במדינה יש גירעונות. במקרה הזה יש כיסוי מלא.

אתה מבקשים שנעשה דבר טכני, שניקח את הכסף שמיועד לפנסיה של העובדים, נשים אותו בקרן הזאת כך שהוא יהיה פטור מרווח הון.

כאשר הכספים האלה עוברים לקופה הם יהיו פטורים באופן אוטומטי, לא נצטרך לבקש מכם אישור.

מה אם אנחנו לא מאשרים?

הכספים היום נמצאים בנאמנות. אם התיקון הזה לא עובר, רווחי ההון שאותם כספים צוברים בנאמנות - -

את כל הכסף צריך?

את כל הכסף צריך. בחברת חשמל הכספים מנוהלים בקופה מרכזית לקצבה, אבל גובה ההפקדות הוא 100% מגובה המחויבות האקטוארית.

175.

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015‏, בסעיף 51, בסעיף 40ב(ב) לחוק רשות שדות התעופה המובא בו –

(1) בפסקה (2), ברישה, במקום "עד יום י' בכסלו התשע"ז (10 בדצמבר 2016)" יבוא "עד יום כ"ב בכסלו התשע"ח (10 בדצמבר 2017)";

מאריכים את זה בשנה?

זו דחייה של 400 מיליון שקל מ-2016 ל-2017.

למה דוחים את המועד הזה?

מזה מספר חודשים אנחנו מנהלים הערכות לגבי 2016. אנחנו מעריכים ש-2016 תסתיים בביצוע מלא. בבניית תקציב 2017 הכסף הזה דרוש, לכן החלטנו לדחות אותו.

400 מיליון שקל של 2016 לא היו נדרשים?

אנחנו חושבים שהם נדרשים יותר ב-2017.

(2) פסקה (3) – תימחק.

מה זה פסקה (3)?

זה בעצם תיקון של החוק הקודם.

176.

בשנים 2017 ו-2018 יקראו את חוק רשות שדות התעופה כך שאחרי סעיף 40ב יבוא:

"תשלום נוסף בשנים 2017ו-2018

40ג.

(א) נוסף על התשלומים לפי סעיפים 40א ו-40ב, תשלם הרשות למדינה, בשנים 2017 ו-2018, סכומים כמפורט בפסקאות (1) ו-(2), באופן הקבוע בהן:

(1) בשנת 2017 – סכום של 740 מיליון שקלים חדשים, אשר ישולם באופן הזה:

(א) עד יום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017) – סכום של 370 מיליון שקלים חדשים;

(ב) עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) – סכום של 370 מיליון שקלים חדשים;

(2) בשנת 2018 – סכום של 1,190 מיליון שקלים חדשים אשר ישולם באופן הזה:

(א) עד יום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018) – סכום של 595 מיליון שקלים חדשים;

(ב) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – סכום של 595 מיליון שקלים חדשים."

בשנים עברו היה סכום כזה?

לא.

מה היה המקסימום? כמה היה הכי הרבה שהעברנו מרשות שדות התעופה בחוק ההסדרים?

בחוק ההסדרים הקודם היה סדר גודל של 550.

היום אתם מעבירים 2 מיליארד 300.

400 מתוכם הם דחייה. מקורו של רוב הסכום הזה הוא במזומנים שהצטברו, לא במשהו שהוא שוטף.

אנחנו לא נצביע עכשיו, על אף שמיצינו את הדיון. היה אפשר להסתפק בקצת פחות כסף. אפשר היה להסתפק ב-2 מיליארד 100 במקום ה-2 מיליארד 300.

מן הגורן ומן היקב אספנו תקציב בשביל לעמוד במגבלות.

אם היו נותנים לי, הייתי מביא עוד כסף לצרכים רבים נוספים. הייתי מביא כסף לבריאות, הייתי מביא כסף לתעשייה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:55.