הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 513

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ז (27 בנובמבר 2016), שעה 14:45

פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 136(1), 137(א) ו-143 (שיפוי המוסד לביטוח לאומי), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל עזריה – מ"מ היו"ר

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, משרד האוצר

יוגב גרדוס - משרד האוצר

שירה אוחיון - משרד האוצר

אביבה גייבל - מנהלת אגף מחקרי גבייה, ביטוח וכספים, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - המוסד לביטוח לאומי

אלעד זכות - המוסד לביטוח לאומי

אליעזר שוורץ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

נעה בן שבת

טמיר כהן

רמי בן שמעון

פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 136(1), 137(א) ו-143 (שיפוי המוסד לביטוח לאומי), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הביטוח הלאומי. מי מציג את החוק?

אנחנו, אדוני.

תציג. אני מחכה לכם מהבוקר.

גם אנחנו.

אתם מחכים מהבוקר?

כן.

כל הכבוד. אנחנו אותו דבר. אני מתנצל על האיחור. לקח הרבה זמן עם קופות החולים, אבל מה לעשות? בבקשה.

כפי שידוע, אדוני, במסגרת חוק ההסדרים ישנם לא מעט תיקונים שנוגעים לחוק הביטוח הלאומי ולהוצאות הגדלת קצבאות כאלה ואחרות מחד גיסא. ומאודך גיסא, לכלים נוספים שיסייעו למוסד לגבות יותר תקבולים או לחילופין להפחית את שיעור התקבולים שהוא גובה, דמי הביטוח שהוא גובה, לדוגמה מעצמאים.

החישוב הזה כולו מלווה בתיקון, שזה התיקון שאנחנו עוסקים בו כעת, בסעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי שמדבר על השיפוי שאוצר המדינה משפה את המוסד לביטוח לאומי על מנת שתקציבו - - -

כמה הם לוקחים מכם כל שנה?

לוקחים?

הם נותנים.

כמה כסף האוצר לוקח מכם כל שנה? לא לוקח? כשיש עודף, הוא לא לוקח?

אנחנו גובים את דמי הביטוח - - -

משקיעים את זה.

אני מדבר על השקעה, כמובן. הכול באופן חיובי. כמה, 200 מיליון שקל לשנה? תגידו.

עודפי המוסד לביטוח לאומי מושקעים במה שנקרא השקעות קונסטרוקטיביות שזה אגרות חוב ממשלתיות. אבל כרגע זה מחוץ לנקודה. הסעיף שאנחנו מבקשים לתקן אותו קובע מתוך כמה שגבה המוסד לביטוח לאומי מדי שנה, איזה שיעור אחוזים ישפה אותנו בנוסף אוצר המדינה.

זאת אומרת, היום מדובר על 49%. קרי, אם גביתי 100 שקלים, אני מקבל בנוסף מאוצר המדינה 49 שקלים נוספים. לאור התיקונים שערכנו בחוק ההסדרים הנוכחי, נדרש לתקן את השיעורים שנקבעו בחוק ההסדרים הקודם ולהגדיל אותם או להפחית אותם בהתאם, א', לתיקונים בחוק ההסדרים הנוכחי שאני אדבר עליו; ב, לשינוי לעניין חיסכון לכל ילד.

חיסכון לכל ילד, בגינו היינו אמורים - - -

מתחיל ב-2017.

נכון. אבל אוצר המדינה הסכים להקדים את התשלום הראשוני בגין התקופה הרטרואקטיבית, אז אנחנו מקבלים - - -

ל-2016.

נכון. אז אנחנו נקבל בדצמבר השנה סכום מאוד-מאוד כגול שיאפשר לנו להזרים את הכסף הזה. זה תיקון אחד.

תיקונים נוספים שבאים לידי ביטוי בסעיף 32 עוסקים בגביית דמי ביטוח מעצמאים. אחד התיקונים בחוק ההסדרים מדבר על כך ששיעורי דמי הביטוח מעובדים עצמאים, עד השכר הממוצע, יופחתו. המשמעות היא שהביטוח הלאומי יגבה פחות דמי ביטוח מהעובדים העצמאים ולכן אוצר המדינה משפה את הביטוח הלאומי, לא בגין כל הסכום, אבל בגין חלקו.

אז העובדים העצמאים ישלמו פחות ביטוח לאומי?

עד הסכום המופחת. עד 60% מהשכר הממוצע. כן.

מי שמרוויח מעט ישלם פחות דמי ביטוח.

כמה כסף זה?

בערך חצי מיליארד.

אנחנו נגבה חצי מיליארד פחות, ואנחנו נשופה בערך מחצית הסכום הזה.

הם הפסידו 810 מיליון ויקבלו 250 בחזרה.

איך זה יכול להיות?

התיקון יביא לכך שהביטוח הלאומי ייגבה חצי מיליארד שקלים פחות ובגינו הוא יקבל 250 מילון שקל מהאוצר. אבל מה שאמר אליעזר נכון במובן הזה שהסברתי קודם שעל מה שאני גובה אני מקבל עוד 49% מהסכום שגביתי מהמדינה. אם גביתי חצי מיליארד פחות – אני לא אקבל את ה-49% בגינם, זה עוד 250 מיליון.

מאיפה תקבל את זה? את ה-250 מיליון שחסרים?

אני לא מקבל את זה באופן ישיר מהאוצר. יש פה פירוט של כל מה שאני מקבל ולא מקבל. השורה התחתונה לא מתאפסת אבל היא – אני יכול להראות אותה, היא לא מתאזנת אבל לא מאוד-מאוד משמעותית בהיקפים - - -

אבל מאיפה הכסף?

אני שמח שנציג האוצר פה. הוא יסביר מאופה הכסף. אני אומר מה אנחנו מקבלים.

אתה שמח שנציג האוצר פה?

מאוד.

מאיפה הכסף?

לא מקבלים סנדוויצ'ים לפני זה?

האמת שמקבלים סנדוויצ'ים לפני זה, אבל תוך כדי הסנדוויצ'ים - - -

הסנדוויצ'ים מדיון הקודם.

מאיפה הכסף?

כמו ששלומי אמר בטוח אמר – לא הייתי פה – יש פה שורה של נושאים שנוגעים לתקציב הביטוח הלאומי ולחוק ההסדרים, בין השאר סעיפים שמוסיפים כסף לגבייה. דיברתם על זה?

כן.

בשורה התחתונה, סך התיקונים והשיפוי שלנו לא מאוזנים אך מה שאנחנו בודקים בהקשר של הטווח הקצר בביטוח הלאומי זה את הגרעון השוטף של המוסד. מחלקת המחקר השל המוסד עשתה את הערכה וגם ב-2017, ולפי דעתי גם ב-2018, המוסד בעודף, אפילו לפני סעיף הריבית שהוא מקבל מהמדינה על ההשקעות שלו, ולכן הכסף, אם רוצים להיות מדויקים, לא חסר. זאת אומרת, יש להם יותר הכנסות מהוצאות באותן שנים.

בשנים שאחרי, כבר דובר פה בוועדה מספר פעמים ובהרבה פורומים על הגרעון האקטוארי של המוסד לביטוח ללאומי. זו כבר סוגיה הרבה יותר גדולה. אני מזכיר שבשנה שעברה עשינו מהלך די גדול לצמצום הגרעון זה ונקבע באותו תיקון שבשנת 2019 תתבצע בחינה מחודשת של השתתפות האוצר בהתאם לנתונים שיהיו ב-2019.

אנחנו רואים גם ב-2016 וגם ב-2017 שהגבייה של הביטוח הלאומי יותר גבוהה ממה שחשבנו. זאת אומרת, המצב שלו יותר טוב ממה שהוערך - - -

כרגע אנחנו נדרשים לאשר רבע מיליארד שקל גירעון לביטוח הלאומי. תהיה גבייה גבוהה - - -

לא גרעון. גריעה מהעודף. אני מזכיר שהכסף הזה - - -

אנחנו מדברים על ביטוח לאומי. אנחנו לא מדברים על משהו פרטי.

חצי מיליארד?

נכון.

למה חצי מיליארד?

כ-400 מיליון שקל.

אתה מדבר על רבע מיליארד שאתה לא מביא בחשבון את ה-49% שהוא דיבר עליהם, שמקבלים בתוספת. שהם הופכים את זה להיות לחצי מיליארד.

400 מיליון ו-718. זה בשנים 2017 ו-2018.

נדרשים לאשר גריעה מהעודף של הביטוח הלאומי של 400 מיליון שקל. אני מזכיר שהנושא הזה משתקף אחד לאחד בגרעון המדינה. זאת אומרת, שגרעון המדינה גדל גם ב-400 מיליון שקל ובמסגרת התקציב הוצעו פה צעדים מאזנים, בין השאר גבייה מפיצויי פיטורים וכן הלאה. אז כשהמדינה בנתה את התקציב - - -

אבל אנחנו מדברים על ביטוח לאומי. אנחנו מדברים על ביטוח שאנשים משלמים כסף. אתה לוקח מהכסף הזה בגלל החלטות שקיבלת כממשלה: קיבלת את תכנית החיסכון לכל ילד, קיבלת את הנושא של גבייה מעצמאים. קיבלת החלטות, אתה לא יכול לקחת את הכסף הזה. את צריך להחזיר.

אנחנו לא לוקחים.

אתם לוקחים. הם נשארים עם גרעון של 400 מיליון שקל.

המוסד יהיה בעודף אפילו לעומת התחזית שנעשתה בתקציב הקודם שבו שיפינו אותו ב-5 מיליארד שקלים. 4 מיליארד שקלים.

השנה הם נמצאים בעודף, אתה אומר, מעודפי גבייה, כנראה. ההוראות האלה יחולו מכאן ואילך. ב-2020, נדמה לי, הן מתחילות להיות הוראות קבועות ואתה לא יודע אם יהיה שם גרעון או עודף. אם אתה יודע מראש שאתה מטיל עליו עכשיו מטלות שלו נתת לו שיפוי עבורן, אז אתה באמת יוצר תמיד פער. תמיד יישאר הפער הזה. הפער יכול להיות בעודף, אבל יכול להיות גם מגרעון.

נכון. הפער לגבי הגרעון האקטוארי, אנחנו מסתכלים 50 שנה קדימה, הוא פער מדאיג והוא לא רלוונטי לדיון שאנחנו עושים עכשיו על עוד 100 או 200 מיליון שקל. זה משהו שנצטרך להתייחס אליו בצורה יותר מערכתית. הייתה ועדה, חלק מהמסקנות שלה יושמו וחלק לא, אבל זה משהו שהממשלה והכנסת יצטרכו לדון בו בשנים הקרובות.

ב-2019 יש נקודת בחינה. החוק שנחקק ב-2016-2015, חוק ההסדרים הקודם, קבע נקודת בחינה ב-2019, ולכן אנחנו מבקשים לאשר פה, לגבי 2018-2017, כרגע אין חשש. גם אם היה גרעון, אז המדינה הייתה מכסה אותו בצורה קצת עקומה אבל כביכול הוא נבלע בתוך גרעון המדינה ואז הקרן שלהם יורדת קצת ובסופו של דבר, בטווח הארוך, המדינה תצטרך לכסות את זה.

לגבי 2018-2017 אין בעיה. לגבי 2019 יש נקודת בחינה בחוק ואז נראה ב-2019 מה המצב. יכול להיות שהגבייה תפתיע אותנו לטובה והמספרים האלה - - -

למה צריך בכלל את הביטוח הלאומי? לאיזה צורך?

לא יודע. המחוקק קבע.

אתם הלאמתם. לא המחוקק. המחוקק הוא קוני למל. מה מחוקק? הלאמתם את הביטוח הלאומי. הלאמתם – תחזירו להם את הכסף או שתיקחו את הכול, שהעובדים שם יהיו עובדי משרד האוצר. זה חסר היגיון לחלוטין הדבר הזה. זה התחיל בזה שלקחתם את החשבות ועכשיו אתם אומרים: אנחנו קיבלנו החלטות ומי שישלם אותן זה הביטוח הלאומי ואנחנו אפילו לא משפים אותם.

כל ההחלטות פה הן באישור הכנסת. הצענו הצעות והכנסת אישרה את ההצעות האלה. הנגזרת של ההצעות האלה זה מה שאנחנו רואים פה.

מה אישרה הכנסת?

מדובר פה בחוקים. כל הדברים האלה הם חוקים: תוספת לקצבאות הנכות, גידול בגין הוותק, העצמאים - - -

חוקים אחרים בחוק ההסדרים. הוא אומר אל תאשרו את הפרקים האחרים, אז לא תצטרכו גם ליצור את השיפוי. פה יש לך פרק שעוסק בשיפוי, ואומרים לך שהשיפוי הזה לא מספיק. לא נתתם מספיק אחוזים. אתה בעצם צריך לתת יותר שיפוי כדי לשפות על הסעיפים האחרים שגם אותם - - -

המדינה לא יכלה להעמיד עוד 400 מיליון שקל האלו בצד ההוצאה. זאת אומרת שהיא לא יכלה לשפות באופן ישיר ולכן היא עשתה את זה כגרעון והעלתה את הכנסותיה בהתאם בכל מיני צעדים שרובם, 90% מהם, מגיעים לאישור ועדת הכספים.

בשנים קודמות, השנה שעברה, המצב היה הפוך: הוספנו 5 מיליארד שקלים אף שלא היינו מחויבים. הממשלה ראתה את הצורך לסגור את הגרעון האקטוארי ועשתה צעד לכיוון הזה. עכשיו אנחנו עושים צעד שהוא אומנם בכיוון ההפוך אבל אי אפשר להשוות אותו בהיקפים למה שנעשה פה בשנה שעברה. אם נרצה לשפות ב-100% נצטרך לעשות קיצוץ בהוצאה במקום אחר ולא חשבנו שזה יהיה נכון. על זה הגענו להסכמות עם הביטוח הלאומי.

400 מיליון שקל, עם כל הכבוד, יכולה להיות פה גם סטייה באומדן. 400 מיליון שקל זה אחוז בערך מהגבייה.

שנייה הפסקה.

נקודת הבדיקה שצוינה פה, הכנסתם בחוק ההסדרים הקודם. אז דובר על להגיע ל-49% בשנת 2020, ואז עושים בדיקה לקראת התקציב של 2020 האם ה-49% שחזו אותם 4 שנים קודם היו באמת נכונים. זאת נקודת בדיקה.

עכשיו אנחנו מזיזים את ה-49% ל-51 ומשהו אחוזים. עכשיו צריך בדיקה נוספת. הסבירו לנו שה-51% האלה ייקבעו על בסיס ה-49%. צריך יהיה לבדוק ב-2019 אם 49% היו הערכה נכונה בשנה שעברה ומעבר זה האם התוספות שחלו בינתיים במהלך השנים, הנטלים הנוספים שהוטלו על המוסד לביטוח לאומי, לא חייבו לשנות גם את נקודת האיזון מעבר ל-49%.

זאת אומרת, נקודת הבדיקה תצטרך להתייחס גם ל-49% וגם לתוספות מעבר לזה. אנחנו לא יודעים את זה אבל אפשר לעשות נקודת בדיקה כזאת עוד כמה שנים כשמתקרבים לתאריך הקובע בעניין הזה ושוב לבדוק האם באמת התחזיות היו נכונות. אם אנחנו לא בודקים את זה, הגרעון יכול להיות הרבה יותר גדול ומשמעותי ככל שהזמן מתקדם.

נכון, אני מסכים. במסגרת הבדיקה ב-2019 יצטרכו לנטרל את כל השינויים שנעשו מאז אותו תיקון ועד לנקודת הבדיקה כדי לראות מה היה אם לא היינו עושים את השינוי. גן צריך לבדוק פה, הערכה של נכות, 300 מיליון שקל, לביטוח לאומי זה לא כמו תקצוב של משרד ממשלתי: הוא משלם כמה שצריך. לכן יכול להיות שזה יהיה 250 ויכול להיות שזה יהיה 500. זה תלוי בספר הנכים.

צריך לבדוק גם עם כל ההערכות של ההכנסה הגבוהה מהקיבוצים והשיפוי גם יכנסו, מדובר ב-400 מיליון שקלים.

גם מנגנוני ייעול גבייה שמציעים, האם באמת זה ייעל את הגבייה, האם זה באמת הכניס כספים כי גם את זה הבאתם בחשבון בתוך החישובים.

אלה שאלות נכונות שנצטרך לתת את הדעת עליהן. אבל השאלה המרכזית שלי היא למה אתם לא משאירים אותם באיזון? למה אתם עכשיו עושים להם גרעון כזה?

להפך. תיאורטית היינו יכולים - - -

תחזירו להם את הכסף. אתם לקחתם להם כסף? תחזירו. תשפו אותם על יותר. למה אתם לא מדברים? למה אני צריך לדבר, מה, אני עובד הביטוח הלאומי? אין לי טענות אליכם, אבל אתם מסכימים לזה?

אנחנו כפופים להחלטת הממשלה בעניין הזה.

פעם לא הייתם כפופים. אתם כפופים למה?

למה שמרתי. יש פה חוק הסדרים שהוא על דעת הממשלה ואנחנו כפופים אליו.

אתם כפופים אליו ואני כפוף אליו – כולנו כפופים אליו. אני רוצה לדעת את האמת: למה הם עושים לכם את זה? תשובה. למה לא נותנים לכם את מלוא הגרעון? מה שתם משלמים, שישפו אתכם. אתם לא החלטתם לעשות את הכסף של הנכים. לא החלטתם. תשובה, ביטוח לאומי.

אתם כפופים להחלטה של הממשלה – זה בסדר. זה חוק ההסדרים, אתם כפופים לזה, גם זה בסדר. אני שואל עכשיו שאלה לדיון: למה עושים לכם את זה?

אדוני, רק בשנה האחרונה, לדעתי, העברנו 15 או 20 תיקוני חקיקה. לא בגין כל תיקון ותיקון, תוקן סעיף 32 לחוק. זה לא עובד ככה בשוטף שכל שקל שיוצא ונכנס, יש בינינו איזשהו - - -

מדובר בגרעון של 400 מילון שקל. זה לא כל שקל ושקל. אני עם 400 מיליון שקל יודע מה לעשות.

תקציב המוסד בסך הכול הוא 80 מיליארד שקל.

אז כבר שמתם על זה עין? תגיד לי. אתם מוכרחים להגיד.

למה הם עושים מה שהם עושים, הם יסבירו. אני יכול לומר שבחוק ההסדרים הקודם האוצר הוסיף לנו 3.4 לפחות ואולי 4 מיליארד שקלים כדי שבאמת הגרעון האקטוארי שלנו קצת יצומצם. אז הם גם עשו משהו בכיוון ההופכי.

אתה יכול להבין שאנחנו פה נקרעים: אנחנו רוצים שהנכים יקבלו כמה שיותר ומצד שני אנחנו מבינים שלכל דבר יש עלות מידית שקל מול שקל. אז אנחנו פה בין שני הקטבים האלה נקרעים.

מה את אומרת?

אני חושבת שנקודת בדיקה כזאת יכולה להיות פתרון טוב. אמנם הוועדה לא תוכל להגדיל את השיעורים באופן עצמאי, אבל היא תוכל להצביע לקראת התקציב של 2020 על התיקונים הנדרשים.

עד אז המשיח יבוא, בעזרת השם, אז בכלל אגף התקציבים יאוחד עם הביטוח הלאומי. למשיח יש תכניות, אני לא מכיר אותן. אבל עד 2020? קודם כל מה עכשיו עושים? הם בגרעון.

אולי אפשר לעשות דיווח מדי שנה ושנה? כמו שבשנה שעברה לא צפו שהביטוח הלאומי יהיה בעודף תפעולי, אז גם דיווח שנתי יכול להציף - - -

אני רוצה להבין את הסדר. מתי הייתם בעודף תפעולי? ממתי התחיל העודף התפעולי?

ב-2016.

לפני זה, מה היה ב-2015?

היה גרעון תפעולי. עם הריבית אנחנו בעודף, אבל בלי הריבית אנחנו בגרעון. ב-2016 התחלנו להיות בעודף בגלל התוספת של האשפוז

ב-2016 אתם בעודף.

אפשר להסמיך את שר הרווחה לתקן את השיעורים האלה, אני מציעה כלפי מעלה, לטובת המוסד אם יתברר שבאמת נוצר פער כתוצאה מהפעילות הזאת. הבדיקה תהיה בדיקה כפולה.

יש סעיף בחוק שמאפשר לשר לפנות לוועדה להגדיל את שיעור - - -

אני לא חושב שזה - - -

טוב, מי מקריא?

אני אקריא. אני מקריאה בדילוגים.

בבקשה.

"תיקון חוק הביטוח הלאומי

136. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995‏ (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי) –

(1) בסעיף 32(א), במקום "ל־49 אחוזים" יבוא "ל־51.32 אחוזים";."

זה התיקון של ההוראה הקבועה. עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 137 בעמוד 544.

תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה

137. (א) תחילתו של סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 136(1) לחוק זה ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020).".

במועד זה ייכנס לתוקף אותו שיעור של 51.32%.

(היו"ר רחל עזריה, 15:10)

הסעיף הבא הוא סעיף 143. הוא סעיף של הוראת שעה, בעמוד 548 בסעיף שכותרתו: תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016).

"143. בסעיף 32 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע"ו-2015‏ , בסעיף 32 –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016)" יבוא "עד יום א' בכסלו התשע"ז (1 בדצמבר 2016)";".

זה נוגע לתקופות שעד עכשיו.

"(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) בתקופה שמיום ב' בכסלו התשע"ז (2 בדצמבר 2016) עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים "סכום השווה" עד המילה "אחוזים" יבוא "סכום השווה ל־91.3 אחוזים";".

זה נובע מהגדלה שנדרשת לצורך החיסכון לכל ילד. זה לחודש אחד בעצם, אפילו קצת פחות מחודש.

"(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) בתקופה שמיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים "סכום השווה" עד המילה "אחוזים" יבוא "סכום השווה ל־50.06 אחוזים".

(ב1) בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים "סכום השווה" עד המילה "אחוזים" יבוא "סכום השווה ל־50.42 אחוזים".

(ב2) בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) יקראו את סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום הקטע החל במילים "סכום השווה" עד המילה "אחוזים" יבוא "סכום השווה ל־53.05 אחוזים".".

כאמור, ב-2020 נחזור ל-51.32%. עכשיו השאלה היא איך אנחנו בונים את נקודת הבדיקה הנוספת בשנת 2019? נקודת בדיקה אחת קבועה לנו כבר בחוק ההסדרים של שנה שעברה היא אומרת שהמוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדת הכספים של הכנסת – אני רק מצטטת מהחוק הקודם – עד ליום כ"ו באייר התשע"ט (31 במאי 2019), דיווח על ההפרש שבין הסכום הצפוי להיות מוחזר למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2020 לפי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, ובין הסכום שהיה מוקצב למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2020 אילו היו חלים סעיף 32 ולוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחם ערב תחילתו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.

זאת אומרת, הוא השווה את המצב למצב התיאורטי שיכול היה להיות אילו לא היה מתקיים השינוי עוד בשנת 2013 לגבי זה. זה בוחן את הבסיס של 49 לעומת אותו מצב התיאורטי.

עכשיו אנחנו רוצים נקודת בדיקה נוספת. השאלה אם זה יהיה במסגרת דיווח מדי שנה או שזה יהיה בדיווח ב-2019 של ההשפעות שחלו בין - - -

אם אנחנו לא צופים קושי עד 2019, אפשר להסתפק כרגע בנקודה ב-2019.

אבל אנחנו יודעים שחוק הסדרים נוסף יכול להביא לשינויים או במהלך השנה - - -

- - - 2019-2018, ממילא הוא חופף - - -

אני חושב – אפשר לנסח את זה – אבל נראה לי שאפשר להוסיף שצריך להתחשב בכל השינויים שנעשו מאותו צקין עד היום או עד אותו יום ואז יהיה צריך לנטרל את כל השינויים הלאה. זו עבודה שהמוסד לביטוח לאומי צריך להגיד שהוא יודע לעשות.

אני רוצה לשמוע את המוסד לביטוח לאומי, מה גישתכם?

כיוון שיש נקודת בדיקה ממילא ב-31 במאי 2019, נשמע הגיוני שבנקודה הזאת – יתוקן סעיף החוק – ובנקודה האת גם תיערך בדיקה של כל התיקונים שאנחנו מכניסים כעת ואז הכנסת תקבל את התמונה המלאה נכון לאותה נקודת זמן.

איחוד מועד.

איחוד מועד, כן. אבל נצטרך הוראה נוספת. אני לא חושבת שצריך לתקן את ההוראה שם, צריך להוסיף הוראה נוספת שבודקת את השינויים שחלו מאז החוק שעבר אז ועד 2019 והיא תהיה באותם מועדים.

באותם מועדים. והתיקונים שנכנסים למעשה במסגרת חוק ההסדרים הזה.

אבל יכול להיות שיהיו תיקונים לעתיד לבוא, זאת אומרת בשנה הבאה או בשנה שאחריה.

סביר מאוד לדוגמה שגם חוק גיל פרישה ישתנה. יהיו בתווך עוד לא מעט דברים.

אז אנחנו נוסיף הוראה ברוח זו ונביא אותה מנוסחת לדיון הבא.

בדיוק. לדיון של ההצבעה. בסדר גמור.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:16.