הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 512
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ו בחשון התשע"ז (27 בנובמבר 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 27/11/2016
פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר היום
פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)
סעיפים 58 עד 92 (קביעת כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים) (מ/1083)
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
רחל עזריה – מ"מ היו"ר
נאוה בוקר
דוד ביטן
מיכל בירן
באסל גטאס
מכלוף מיקי זוהר
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
רועי פולקמן
עודד פורר
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
מנכ"ל משרד הבריאות - משה בר סימן טוב
אחראית ארצי הגדרת תמחור ותעריפון, משרד הבריאות - זהבה רומנו
רכז תחום בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר - רן רידניק
מנהל תחום פיקוח פיננסי-קופות חולים, משרד הבריאות - ליאור אברהם ברק
רפרנטית תעשיה באג"ת, משרד האוצר - ליאור קוטלר
מנהל אגף ניהול מידע, המוסד לביטוח לאומי - גק בנדלק
מנהלת תחום מחקרי בריאות, המוסד לביטוח לאומי - רפאלה כהן
ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, הכנסת - שלי לוי
רכז מחקר ומידע, הכנסת - איתמר מילרד
סמנכ"ל כספים, קופת חולים מאוחדת - סיגל רגב רוזנברג
ראש אגף בקרה ורכש שירותים רפואיים, קופת חולים מאוחדת - נגה פל כהן
מנהלת אגף רכש ובקרה, קופת חולים לאומית - שירי שלום
מנהל תחום רכש ובקרה, קופת חולים לאומית - יצחק קלר
ראש חטיבת כספים ורכש, קופת חולים לאומית - חיים פרננדס
מנהלת מח' הכנסות, מכבי שירותי בריאות - ליזה שוקר
ראש חטיבת כספים, מכבי שירותי בריאות - ציון אוליאל
מנהל אגף כלכלה, הסתדרות מדיצינית הדסה - יורם פרדינרו
סמנכ"ל כספים, הסתדרות מדיצינית הדסה - יובל אדר
מנהל היחידה הכלכלית, המרכז הרפואי שערי צדק - אמיר שמש
סמנכ"ל כספים, המרכז הרפואי שערי צדק - רות רלבג
מנכ"ל, המרכז הרפואי שערי צדק - פרופ' יונתן הלוי
סמנכ"ל, ראש חטיבת הכספים - רו"ח אלי כהן
פעילה, המשמר החברתי - דנה חוגרי
נציגת עמותת בזכות, מלכ"ר - עידית סרגוסטי
מת"ל, ועדת עבודה - חזקיהו ישראל
דובר, מכבי שירותי בריאות - עידו הדרי
מנהל יחידת הסכמים והתקשרויות - רועי כפיר
מנכ"ל איכילוב - רוני גמזו
יו"ר ומנכ"ל צב"י - מידד גיסין
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מכבי שרותי בריאות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אסותא) - עידית שבתאי סידיס
רישום פרלמנטרי
¶
הדר אביב
רמי בן-שמעון
פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו ממשיכים לדון בנושא של התחשבנות בין קופות-החולים לבתי-החולים, סעיפים 58 עד 82. דיברנו בישיבה הקודמת שצריך לתת תשובות. נעה, את יודעת להגיד איפה אנחנו עומדים ומה שהיה עד היום?
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
משהו קטן וקצר: אני מבקש שאדוני קבע ישיבה למחר, וזה טוב ונהדר, על נזקי השריפה. אני רק רוצה לומר שאני מתחיל להריח כבר את הקיצוץ הרוחבי שיבוא פה כדי לממן את זה. אני חושב שהוועדה צריכה לומר בעניין דברים ברורים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני רק רוצה לומר שעל-פי הערכות של הכלכלן הראשי, אנחנו הוליכם בעזרת ה' לסיים את השנה בעודפי גבייה של ארבעה וחצי מיליארד, שלא לדבר על הרבה מאוד רזרבות שאנחנו מעת לעת פוגשים כאן בוועדה, שפתאום יש הרבה מה לעשות איתם.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לכן אני רוצה שיהיה ברור שהוועדה הזאת לא תאשר קיצוץ רוחבי כדי לממן את זה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אני רק משיב לך. אני לא בטו מה הוועדה תאשר ומה הוועדה לא תאשר. יהיה פה דיון. על כל פנים, בכל מקרה, הכסף שעליו מדובר הוא כסף שהוא מס רכוש. הוא לא רלוונטי בכלל לא לקיצוץ ולא לתקציב המדינה. יש כסף וכסף גדול בעניין.
רחל עזריה (כולנו)
¶
סמוטריץ, אם אתה רוצה לנדב כל מיני כספים שלך, אתה מוזמן. יש אפשרויות, יש על מה לדבר. לא?
היו"ר משה גפני
¶
אני סומך על שר האוצר שייקח את הכסף ממקום שהוא יודע שצריך לקחת אותו, ולא מקיצוצים ודברים כאלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
על ה"קאפ" וההתחשבנות בין קופות-החולים. בין היתר, משרד הבריאות התחייב לבוא הנה עם תשובות, מדוע המחלקות הפנימיות על סוגיהן, ומה סוגיהן, מקבלות פחות תקצוב, ואיזה מחלקות ייכללו בעניין הזה וכולי. אנחנו רצים הלאה, בדרך כלל, ולא מקבלים תשובות על מה שהיה. זאת שאלה אחת.
שאלה שנייה, שאני שאלתי בישיבה הקודמת וביקשתי עליה תשובה – האם החוק הזה הוא חוקתי מבחינת הייעוץ המשפטי בדיפרנציאציה שעושים בין בתי-החולים, הממשלתיים והציבוריים? יש פה שיטת התחשבנות שונה שפוגעת בבתי-החולים הציבוריים באופן דרמטי, והאם זה חוקתי בכלל? אני חושב שצריך לקבל תשובות לפני שממשיכים הלאה לדברים הבאים, ויש הרבה מאוד בעיות בחוק הזה. אבל צריך לקבל תשובות על שאלות עקרוניות מהסוג הזה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
המינימום של המינימום, לפני שמתחילים את הדיון, מתוך כל 300 התרחישים שאמרתם שיש לכם, הדבר הבסיסי, שנבין מה יתווסף ומה ייגרע מכל קופת-חולים, מכל בית-חולים? זה לא בסיסי לפני שאנחנו נכנסים לדיון הזה?
נעה בן-שבת
¶
עלו פה שאלות בדיון הקודם, למשל, לגבי הנושא של בסיס ההתחשבנות. הוועדה ביקשה דיווח על היקפי הגירעונות בשנים שנבחרו, 2013 עד 2015. קיבלנו גם הסתייגות מחבר הכנסת מיקי לוי שביקש לקבוע את השנים 2014 ו-2015.
היו"ר משה גפני
¶
קודם כל, אני מקדם בברכה את מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. התפלאתי בהתחלה שלא ראיתי אותך.
היו"ר משה גפני
¶
דובר על זה שאתה תבוא בגלל שהשאלות שעלו בישיבה הקודמת הן שאלות קשות. אני רוצה לעבור עליהן מהר, ואם אין תשובות זה יצטרך להיות בישיבה הבאה, אבל צריך תשובות.
היו"ר משה גפני
¶
קודם כל, לגבי השנים 2013 ו-2014, מה שנעה העלתה. למה זה 2015? יש כאלה שטוענים נגד זה.
משה בר סימן טוב
¶
כל החלטה על בסיס שנקבע, יש מי שמרוויח ממנה ומי שמפסיד ממנה. המטרה שבגינה בחרנו 2013, 2014, 2015, זה ליצור בסיס כמה שיותר רחב וכמה שפחות נתון לשינויים בקצה, של התנהגות.
היו"ר משה גפני
¶
אני גם חשבתי כך, אבל בישיבה הקודמת עלו פה דברים, שאתם יודעים שיש מקומות שבהם השנים האלה הן בעייתיות, 2013 בעייתית. יש מקומות ספציפיים שלגביהם יש בעיה.
משה בר סימן טוב
¶
כל החלטה שנקבל תפגע במישהו אחד ותיטיב עם מישהו אחר. במקביל, וזה בטח יעלה פה גם בהמשך, לגבי בתי-החולים - - - והקטנים וכולי, יש לנו גם מנגנונים מאזנים, מתקנים, לגבי המערכת במובן מסוים, מהסכמי ייצוג מול לקוחות, דרך התמיכות שאנחנו נותנים לבתי החולים הציבוריים בכלל והתמיכות לבתי-החולים הקטנים בפרט, ולזה יתווספו עוד משאבים נוספים.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נעביר לכם את כל השאלות שנעה העלתה ואת כל ההערות, ואנחנו נרצה תשובה, אבל אני רוצה על כמה דברים לדבר עכשיו. זה אתם ממשיכים הלאה עם העניין הזה של הבחנה בין המחלקות הפנימיות כאשר אתם יודעים שגם בפעם הקודמת זה היה ונכשל. ההבחנה בין המחלקות הפנימיות לבין מחלקות אחרות – למה אתם מעלים את זה שוב? ואם אתם מעלים, תגידו מה זה. בפעם הקודמת היתה אותה הבחנה של המחלקות הפנימיות והנושא הזה נכשל, אתם עצמכם אמרתם.
ודים פרלמן
¶
ודים, מאגף תקציבים במשרד הבריאות. אני יכול להתייחס בצורה כוללת, וגם התייחסנו לזה בדיון הקודם - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, זה שהתייחסתם בדיון הקודם זה לא מעלה, זה חיסרון, מפני שאני יצאתי מהדיון הקודם עם הרגשה מאוד רעה, שכאילו אין לכם תשובות.
משה בר סימן טוב
¶
ברשותך, היושב-ראש, אני אסביר. אל"ף, אכן ניסינו לעשות את זה בעבר ולא הצלחנו. הסיבה שלא הצלחנו זה כי המערכת בסוף חתמה על הסכמים גלובליים, והתעלמה מההבדלים בין מחלקות פנימיות לבין המחלקות האחרות. הסיבה הבסיסית שבגינה אנחנו עושים את ההבחנה היא כי מבנה העלויות במחלקות הפנימיות לעומת מחלקות אחרות הוא שונה. העלות השולית לפעילות כירורגית היא לא העלות השולית ליום אשפוז נוסף במחלקה הפנימית.
לכן ניסינו לעשות את זה בעבר, ואנחנו חושבים שלעשות ממוצע שממצע את הפנימית עם הכירורגית זה טעות, כי זה אומר שאחד נהיה גבוה מדי ואחד נמוך מדי וזה לא הולם את מבנה העלויות של סוגי המחלקות השונות. ולכן כן צריך לעשות דיפרנציאציה. יכול להיות שהיה צריך לעשות דיפרנציאציה של יותר משני סוגי מחלקות. אנחנו בחרנו להתחיל עם דיפרנציאציה של שתיים, ולומר למערכת שלהבדיל מהסיבוב הקודם, שבו במסגרת ההסכמים הגלובליים הם מיצעו את זה ויצרו "קאפ" אחיד ואלפא אחידה לכל הפעילות התקציבית. הפעם אנחנו לא מסכימים לזה.
הרציונל שהיה תקף אז תקף גם היום. אז המערכת יצרה מנגנונים שאוכפים את זה, ועכשיו אנחנו מנסים למנוע את הפעילות של המנגנונים האלה. הבסיס הוא שלא נכון להתייחס לכל מחלקות בית-החולים באופן זהה כי יש הבדל גדול באופי הפעילות.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מדברים בחקיקה ראשית. חלק גדול מהחוק הזה אף אחד מחברי הוועדה לא מבין, כנראה גם לא יבין, אלא אם כן הוא ילך ללמוד רפואה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בדיוק. וגם כלכלת הבריאות הזאת, בשורה התחתונה היא נראית כך: בין 2012 ל-2015 – אני נתתי את הנתון הזה כי משרד הבריאות לא הביא אותו – הפסידו בתי-החולים וקופות החולים 12 מיליארד שקל, ועכשיו אנחנו הולכים להנציח את הדבר הנוראי הזה בחוק. איך אפשר לעשות דבר כזה?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
היתה כאן התחייבות של ביטן שבלי תוספת תקציב לא נעביר את החוק הזה. מה קורה עם זה?
משה בר סימן טוב
¶
אני אסביר למה הכוונה. אנחנו רואים פערים בבתי-חולים במדדי אשפוז שונים. חלק מהפערים האלה הם שונות שאנחנו יודעים להסביר אותה. לפעמים זה בגלל זמינות של שירותים לקהילה - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע, לפני זה – אתה חושב שזה נכון להביא את זה בחוק? זה לא על התמיכות שלכם? אתם בודקים מקצועית, האשפוז פה יותר טוב, האשפוז פה פחות טוב. בחקיקה ראשית, מה אתה רוצה שאני אעשה? אני יכול להצביע רק בגלל שאתה אומר לי להצביע. חוץ מזה, מה אתה רוצה ממני?
היו"ר משה גפני
¶
הלימת אשפוז, שעד לרגע זה אני לא מבין כל-כך את פירוש המילים, זה מזכיר לי את סולם השקילות.
נעה בן-שבת
¶
הוא לא מפרט, הוא רק מסמיך לקבוע מדד וזה קובע תוצאות גם לעניין ההתחשבנות במחלקות פנימיות.
משה בר סימן טוב
¶
אני אומר את זה גם על הקאפיטציה וגם על ה"קאפים", ככל שחוקי המשחק ברורים לשחקנים יותר מראש ובפחות נתונים להשפעות ולשינויים - - -
היו"ר משה גפני
¶
משה, הסבירו פה, הסבירו טוב. מה זה נוגע לחקיקה ראשית? אני יודע לקבוע? בשביל מה אתה מביא את זה בחוק? לאיזה צורך? למה אתה לא יכול בנוהל התמיכות שלך, מאושר על-ידי משרד האוצר ומשרד המשפטים? בשביל מה הוקם המוסד הזה? אתה רוצה לבטל אותו בכלל? אני בעד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני מבין שבסוף במקום שיהיה קיצור תורים, תהיה הארכת תורים, אנשים יחכו יותר תורים כי החוק לא עושה שום אינסנטיב לקצר את התורים. זאת המשמעות של החוק הזה מבחינת הציבור. זה הכול. קאפ, שמאפ, באפ, מלא מ ושגים, הציבור יחכה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסוף אנשים יחכו יותר זמן לתורים בבתי-חולים. זה החוק. על זה אתה הולך להצביע. זאת המשמעות.
משה בר סימן טוב
¶
אני אסביר. אין לממשלה היום שום כלי שמאפשר ליצור הסתכלות רוחבית על בתי-החולים לפי הבעלויות השונות. אין כלי כזה. והחוק בעצם מייצר את הכלי הזה. ולכן זה חשוב, בטח כשכל האלפא - - - בחקיקה.
היו"ר משה גפני
¶
טוב, אנחנו נדבר על זה. על שירותי רפואה פרטית, הסכמת השרים – זה נראה נורמלי? יש כאלה שאומרים שזה ימוטט אותם. אם אתם רוצים, תקבעו את זה עכשיו. יש שאלות שעלו בישיבה הקודמת ואני רוצה עליהן תשובות.
נעה בן-שבת
¶
מדובר על הסמכה לשנות את הסדר ההתחשבנות לגבי שירותי רפואה פרטית – צריך להסביר מדוע זה נדרש.
היו"ר משה גפני
¶
תשובות על משהו שהיה בישיבה הקודמת יש לכם? למשל, היה פה יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, ואני הצטרפתי אליו מהתחלה, אמרתי שבסוף החוק הזה לא יקצר תורים, החוק הזה לא יעלה את רמת הבריאות, הוא אולי יעשה סדר לפי דבריכם, לפי דעת חלק מהחברים כאן יש בעיה בסעיפים שונים, אבל היה מדובר להעלות את הסכום. דוד ביטן אמר, הוא יושב-ראש הקואליציה, ואני צריך לעשות מה שהוא אומר – הוא אמר שהוא לא יצביע בעד החוק הזה אם לא תהיה תוספת לבריאות.
משה בר סימן טוב
¶
אל"ף, אני כבר לא באוצר, אז אני אשאיר את השאלות האלה לאוצר. אבל אני כן אומַר בצורה הוגנת מהי מטרת החוק הזה.
החוק הזה לא נועד לפתור את כל הבעיות במערכת הבריאות. הוא נועד לעשות סדר בתפר המאוד-מאוד מורכב הזה, והוא אכן מורכב ומסובך וקשה, וגם אני שמלווה את המערכת הרבה מאוד שנים צריך כל פעם לוודא שאני באמת מבין והרבה פעמים לא תמיד עד הסוף. החוק הזה נועד לעשות סדר בתפר שבהתחשבנות ומערכת התמריצים המאוד-מורכבת בין קופות-החולים לבין בתי-החולים. לא צריך להעמיס עליו יותר מזה. מצד שני, בלי כללי המשחק המאוד-ברורים האלה - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
כן, אבל אתה יודע שכשאתה עושה את הסדר הזה, כמו שאתה עושה תמיכות, אתה עושה סימולציה. אתה יודע שגוף אחד הולך להיפגע מאוד, וגוף אחד לא הולך להיפגע. השאלה היא מה קורה עם הגופים שנפגעים.
אני מבין שהרבה מאוד נציגים מהרבה מאוד גופים מהלכים בכל מיני סיפורי אימה לפעמים על מה יקרה להם בעולם החדש. הקאפ הזה מייצר מערכת תמריצים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שראוי שהוועדה תקבל את הנתונים ישירות באופן גלוי ממשרד הבריאות, מה יקרה יום אחרי אישור החוק, איך ייראה התקציב של הקופות, - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הם לא יכולים לתת. אתה יודע למה הם לא יכולים לתת? אנחנו ביקשנו את זה בישיבה הקודמת, אדוני - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז אולי נפזר את הישיבה ונוציא את זה מחוק ההסדרים. זה לא חוק ראוי לחוק ההסדרים.
משה בר סימן טוב
¶
היושב-ראש, יש דברים שאפשר לתת להם תשובות ויש דברים שאי אפשר לתת להם תשובות. הקאפ הזה קובע כללי משחק. מה תהיה התוצאה, זה תלוי בהתנהגות של כל אחד מהשחקנים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל איך אפשר בכלל לקיים דיון כשאין שום מסד עובדתי? איך אפשר? זה ממש לא רציני.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
בשבועיים-שלושה האחרונים ישבתי באופן מעמיק על החוק ובדקתי עם הרבה גופים. ישבתי גם עם קופות-החולים, ישבתי גם עם משרד הבריאות, וישבתי גם עם בתי-החולים, והבשורה של החוק הזה היא מאוד-מאוד-מאוד פשוטה. היא בעצן כיסוי גירעונות של בתי-החולים על חשבון קופות החולים - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
רוצים למנוע את הקריסה של בתי-החולים. בשביל זה רוצים לקחת כסף מקופות החולים.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
והדבר הוא מאוד-מאוד פשוט. מהרגע שלקחת כסף מקופות-החולים, מן הסתם השירותים שלהם יצטרכו להיות הרבה פחות טובים ממה שהם כבר היום. וגם ככה, השירותים הם לא ברמה כזאת גבוהה. הם טובים בחלק מקופות-החולים, ובחלק לא, אבל עדיין השירותים לא מספיק טובים.
בואו נשאל שאלה את עצמנו, חברי הוועדה, ואני גם כמובן כמרכז הקואליציה שצריך לגייס את הרוב לעניין הזה, לא שלם עם - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אני לא יכול לגייס את הרוב כשאני יודע דבר אחד, שהראשונים שישלמו את המחיר הם תושבי הפריפריה, ואני אסביר מדוע. כי מהרגע שקופת-חולים צריכה להפנות את הפציינטים שלך לבדיקה, אז יש לך אפשרות להפנות אותם לבית-חולים מסוים. נניח שהפציינט גר בבאר-שבע, האם תפנה אותו לאשדוד או תפנה אותו לתל-אביב? כי בתל-אביב יותר זול לקופה, אבל זה יותר יקר לפציינט. אז ברור שהקופה לא תוכל, בסופו של דבר, לעשות את השיקולים האובייקטיביים לטובת הפציינט כי היא תקרוס, היא תעשה את השיקולים הכלכליים. אז אני מבין את מצוקת בתי-החולים והיא מוצדקת, כי שירותי הרפואה היום הולכים ומשתפרים מרגע לרגע ברחבי העולם, ואנחנו צריכים גם להתאים את עצמנו, לתת את השירותים האלו גם לאזרחים שלנו, אבל צריכים להביא את הכסף לעניין הזה.
ונכון להיום, תקציב הקאפ הזה שאתם מביאים כאן היום נפגע באופן משמעותי במיליוני אזרחים שהם חברים בקופות-החולים, וכמובן, אולי בתי-החולים ישתדרגו קצת, אבל אנחנו קודם כל צריכים לדאוג לרפואה הבסיסית שמתקבלת בקופות-החולים ובפרט כשאני מדבר על תושיב הפריפריה שהם יקרים ללב כולנו, שישלמו כנראה את המחיר הכי יקר.
אתם הכנסתם בחלוקה 99% מתוך 100%. 1% האוצר כבר לקח, שזה 200 מיליון שקל, כי תקציב הקאפ הוא 20 מיליארד שקל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מיקי, זה 3% כי אין גם את הגידול של האוכלוסיה ואין את ההזדקנות של האוכלוסיה. זה 3% שחיקה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
על אחת כמה וכמה. ואני שואל, ב-3%, לפי מה שאתם אומרים, 600 מיליון שקל, לאן הכסף הזה הלך? אני שואל את משרד הבריאות, לאן הכסף הזה הלך? האם הוא הלך חזרה לקופות-החולים כדי לתת להם שיפוי על הנזק האדיר שגרמתם להם בעקבות תקציב הקאפ החדש? אם הוא הלך לקופות החולים, יכול להיות שיש על מה לדבר. אבל אם הוא הלך למשרד הרווחה או למשרד החינוך, או למשרד התרבות והספורט, זה פחות מ תאים.
לכן אני רוצה לומר, חברים, אני לא יכול לתת את ידי לתקציב שיפגע בלקוחות של קופות-החולים. עד שלא יניחו את דעתי שקופות החולים יכולות לעמוד בתקציב הקאפ הזה, אם זה באמצעות שיפוי מסוים מטעם אגף תקציבים במשרד האוצר או אם זה באמצעות פתרון כזה או אחר, החוק הזה במתכונתו הנוכחית אינו יכול לעבור בוועדת הכספים.
אילן גילאון (מרצ)
¶
אז גמרנו. מה נשאר לנו להגיד? אם המרַכּז של הקואליציה אומר את הדברים, אנחנו אסקופה נרמסת לרגליך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני לא מבין, גפני. אנחנו מדברים עכשיו בשביל הדיבור או שאנחנו מדברים כי יש פה שאלות מהותיות - - -
היו"ר משה גפני
¶
יש שאלות מהותיות. אני - - - עם כל מה שדיברנו בפעם הקודמת ולא נקיים דיון נוסף בלי תשובות.
היו"ר משה גפני
¶
משה, יש שתי שאלות מרכזיות – האחת, להוציא את זה מחוק ההסדרים, והשנייה, למה יש פער כזה בין בתי-החולים הממשלתיים לבין בתי-החולים שאינם.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אבל כל השאלות מרוכזות, אלא אם כן יש שאלות חדשות שלא היו בפעם הקודמת. השאלות מרוכזות בכמה דפים, והם מקבלים את זה.
רוני גמזו
¶
בוקר טוב, תרשו לי לדבר לא רק ממקום מושבו של מנהל איכילוב, אלא מישהו שמלווה המון את המערכת בדיוני קאפ, והעביר כמה חוקי קאפ כאן בתוך הוועדה הזו.
קודם כל, אני חושב שמה שמשרדי הבריאות והאוצר עשו במיצוע ההנחה, לאחר בערך תשע שנים שבהן בתי-החולים וקופות-החולים הלכו לכיוונים שונים ונוצרו הבדלים מאוד מהותיים בשיעורי ההנחה בין קופת-חולים לבית-חולים במקום מסוים, ובין קופת-חולים לבית-חולים במקום אחר, מיצוע ההנחה היה מחויב מציאות. היה תהליך מאוד-מאוד מורכב. אני חושב שמה שמשרד הבריאות ומשרד האוצר עשו הוא נכון. כשאתה ממצע, אז יש נפגעים ויש נהנים. וזאת הסיטואציה שמתרחשת כרגע. יש חלק מהקופות שנהנות, יש חלק מהקופות שנפגעות, יש חלק מבתי-החולים שנהנים, יש חלק מבתי-החולים שנפגעים. זאת הסיטואציה שמתרחשת כרגע למול עינינו.
רוני גמזו
¶
זה בעייתי, אבל אם היינו משאירים את הקאפ כמו שאני עשיתי אותו בחוק הקאפ הקודם עם משה, שהקפאנו וצילמנו מצב ב-2014, 2015, 2016, שבו נוצרו אינטראקציות מתרחקות. זאת אומרת, קופה אחת בבית-חולים מסוים, היה לה הנחה אפס, ויכול להיות שבבית-חולים מסוים אחר היה לה הנחה 40%. והשונות הזו, המערכת כבר לא יכלה לסבול. והמהלך הזה של מיצוע הוא מהלך נכון. במיצוע יש נפגעים ויש נהנים. זה מה שקורה כאן בתוך התהליך הזה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
רק לשים לב שאנחנו לא מדברים על סלולר. זה חולים וזה בני-אדם, לכן הנושא של מיצוע - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא הבנתי את ההערה הזאת. שמעתי אותך מדבר ברדיו, דיברת טוב. דחית את כל זה שאמרו שיהודים וערבים – דווקא דיברת טוב. אז מה עכשיו הגעת עם הסלולר?
רוני גמזו
¶
המצב הקודם, שהיתה בו שונות גדולה, הוא המצב שהביא למצב שבאר-שבעי היה צריך לזוז לתל-אביב – כי אחוזי ההנחה כשהם כל-כך שונים, אז אתה באמת מזיז ממקום ל מקום. אבל בתהליך הזה נוצרו כמה בעיות.
הבעיה מספר אחת, שבתהליך המיצוע וקביעת הבסיסים נכנסה 2013. אני קובע קאפ ל-2017 ומתחשב ב-2013 שהיא ארבע שנים קודם לכן, כשהאינטראקציות בין בתי-החולים לבין קופות-החולים רחוקה מאוד מהמספרים של 2013. למה זה מביא את המערכת? אולי לבית-חולים זה יהיה טוב, אולי אפילו לאיכילוב זה יהיה טוב, לקופה מסוימת זה יהיה טוב, למטופל זה לא יהיה טוב. למטופלים זה לא יהיה טוב. ברגע שאתה מחזיר את האינטראקציות ומתחשב בשנת 2013 באינטראקציות, אתה יוצר בסיס כל-כך מרוחק מהמציאות שהוא בעייתי. ואני מציע, תורידו את 2013. תעשו את זה 2014–2015. תורידו. לדעתי, זו התרחקות מהמציאות. זו דעתי בהקשר הזה.
לגבי האלפא – אני חושב שיש היגיון לקבוע אלפא נמוכה לפנימיות, אבל תעצרו בפנימיות. אל תכניסו שם נוירולוגיה וקרדיולוגיה - - -
רוני גמזו
¶
יש היגיון בזה, וגם עצם העובדה שקופות-החולים רואות תמונת ראי ומשלמות חצי קנסות על זה, יש בזה גם כן היגיון. אבל אז צריך למצוא פתרון ולתת אינסנטיב לפתיחת מחלקות פנימיות. אם אנחנו נמשיך עם האלפא 20 הנמוכה הזו, מעבר לגידול בתוך מחלקה פנימית, האינסנטיב לפתיחת מחלקות פנימיות במיטות שאתם הולכים לחלק הוא כלום. מי יפתח מחלקה פנימית בסיטואציה הזו? ואת זה אתם צריכים לקחת בחשבון. כדי לאשר את האלפא 20 צריך להראות איך הולכים לפתוח מחלקות פנימיות בתוך המערכת. מה האינטרס של בית-חולים לפתוח מחלקה? מה הטירוף של בית-חולים לפתוח מחלקה פנימית כשהוא יודע שהוא באלפות כל-כך נמוכות, גם אם הקאפ יעלה לו בקצת, הוא יצטרך לחיות באינטראקציה שהדבר הזה בסך-הכול טוב.
משרד הבריאות ומשרד האוצר ראו שחלק מקופות-החולים הולכות להיפגע, והם הבינו שהם צריכים לתת להן קצת צ'ופר פה ושם. חלק מהצ'ופר זה באמת ההורדה הזו של האחוז. במקום להסתכל על הממוצע 2013, 2014, 2105, למול הממוצע המלא, אז הסתכלו על הממוצע ואז הורידו אחוז אחד. האחוז הזה, כשאתה מוריד אותו, זה כ-200 מיליון שקל לבתי-החולים. חלקם באמת צריכים את זה. זה לא סביר להוריד את זה. אם כבר החלטת לצלם מצב והכנסת את 2013, אז למה אתה מוריד את האחוז הזה? אתה רוצה לממן את קופות-החולים? ואגב, ראוי לממן את קופות-החולים בעניין זהה, כי קופות-החולים צריכות לקבל אינסנטיב לעבוד מול בתי-חולים, והן לא צריכות למצוא מצב שהן יראו את הקאפ הזה והן יחפשו דרכים איך להקטין את העלויות שלהן.
ואם יש מקום, צריך כן להוסיף כמה אחוזים, לא יודע כמה ואיך, הרי זה לא תפקידי, וזה תפקידכם – להוסיף לקופות-החולים כדי ליצור מצב שכשקופות-החולים יראו את הקאפ הזה, וחלקן הולכות לסבול מהקאפ הזה, להוסיף להם בדרך כזו או אחרת.
רוני גמזו
¶
לא. אני חושב שאין ברירה, צריך כסף חדש במערכת הזו. צריך כסף חדש. האוכלוסיה מזדקנת בקצבים מטורפים, המחלות הכרוניות גדלות. צריך כסף חדש. הן צריכות כסף חדש.
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, הוא לא מנכ"ל משרד הבריאות היום. הוא מנכ"ל איכילוב, וזה חשוב מאוד - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מצבו של איכילוב ישתפר, מצבם של תשובי תל-אביב ייגרע. מצבם רע מאוד, ומצבו של איכילוב משתפר. זה האבסורד של החוק הזה.
רוני גמזו
¶
אם יש לנו מדיניות של קיצור תורים, חוק שלוקח בחשבון שנה שלפני ארבע שנים, שהיא מרוחקת כל-כך, זה לא הגיוני, זה לא הולך ביחד. הזמינות תקטן, האינסנטיב, התמריץ לבתי-החולים לעבוד בהיקפים גדולים יקטן, וחייבים את זה לסדר.
אני חושב שצריך לעשות שלושה תיקונים: 1. 2013, 2. אם רוצים לתת אלפא נמוכה, רק לפנימיות, 3. לבטל את ההורדה של האחוז הזה המיותר. סליחה, תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
משה, מה שאמר רוני גמזו, דיברנו על זה בישיבה הקודמת כשלא היית כאן, אני חושב שאתם צריכים לחשוב על זה מחדש – גם ההפחתה של האחוז, גם הפנימיות שיהיו פנימיות ולא מעבר לזה, ולחשוב על פתרון מפני שבתי-חולים במצב כזה, אם זה יתמשך, לא יפתחו פנימיות, שזה דבר שיכול להיות בעיה, ואל רק בעיה ,א לא גם אסון, ולהפחית את זה משלוש שנים לשנתיים. אין מנוס מהעובדה הזו. אם זה מקל פה על התהליך – אני יודע שהרבה דברים לא נוכל לשנות.
מיקי רוזנטל, בבקשה. רק לא לחזור על דברים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני לא חוזר על כלום.
בשאלת הפנימיות – אם אתה אומר שזה רק מחלקות פנימיות, אז זאת בשורה, זה כבר טוב. אני ממשיך הלאה, כי זאת נקודה שהציקה לנו מאוד בדיון הקודם.
הנושא של האחוז – אני לא אחזור עליו כי אמרתי - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני חושב שזה בעיה שהתקרה היא - - - וצריך תוספת לעניין הזה או לשנות את האחוז. העניין הוא שצריך מנגנון פיצוי בתוך החוק, ואין.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
למה עושים את זה בחקיקה? כי אם זה לא בחוק, אז המדינה תצטרך לשלם בדרך של תמיכות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני מדבר באופן כללי על הגירעון שנוצר – החוק כתוב את כוונתו המקורית, כתוב: ריסון, המילה 'ריסון' היא מילת המפתח בחוק הזה. מה הם אומרים? הם רוצים להוציא פחות כסף, ולרסן כי באמת הרפואה מתפתחת וצריך איך שהוא לרסן. אבל לא יכול להיות שיחזירו אותנול-2013. הרי זאת המשמעות של החוק. כשאתה אומר, אנחנו ניתן לכם את השירותים של 2013, כשאנחנו נכנסים לחוק שההשפעה שלו היא 2017, עכשיו, יש יותר תושבים - - -
היו"ר משה גפני
¶
מיקי, יש לי בקשה אליך ובאמצעותך גם לדוברים האחרים. אתה מספיק אינטליגנט, אתה נמצא פה כל הזמן, אתה מכיר את החקיקה. החוק הזה הוא סכום אפס - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אני לא אדבר יותר, אני לא אדבר יותר. אבל זה לא סכום אפס. זה הולכת שולל של ועדת הכספים, כי הגירעונות של מיליארד ו-400 מיליון שקל של בתי-החולים לא נכנסו בחוק.
היו"ר משה גפני
¶
דרך זה אנחנו הולכים גם למערכת הבריאות ואנחנו אומרים, מה שיקרה כתוצאה מהעובדה הזאת, שאם זה סכום אפס, האוכלוסיה מזדקנת, גדלה וכולי, והמשמעות היא שיהיו פחות שירותי בריאות. זאת הטענה המרכזית. היא לא נוגעת לחוק, היא נוגעת למדיניות. היא נוגעת להחלטה שאנחנו מאשרים את החוק הזה ואנחנו לא מוסיפים כסף, יש בעיה. זה קשור לנושא הזה. אנחנו עכשיו דנים בחוק, כאילו אין כסף, כאילו אין תוספת. יש סעיפים, ועליהם אנחנו דנים. זה הכול.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז אני מבקש שלושה דברים, אדוני. אחד, אני חושב שבחוק עצמו צריך להיות מנגנון פיצוי, בחוק עצמו. הרי לא יכול להיות שהם אומרים, יש לנו מנגנוני פיצוי אבל הם לא בחוק. אם בית-חולים מסוים, למשל, יקרוס בעקבות הדבר הזה, או קופת-חולים תיכנס לגירעון דרמטי, אז זה צריך להיות בחוק.
דבר שני, וזה לא בחוק, אבל זה ליד החוק – המשמעות בשורה התחתונה שההבטחה המרכזית של שר הבריאות ומשרד הבריאות לקצר את התורים איננה נמצאת בחוק הזה. אולי יש כספים אחרים, יבואו מימין, יבואו משמאל, יכול להיות, יכול להיות שלא, אבל זאת המשמעות של החוק שעכשיו אנחנו שמים על היד, אדרבה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא רק בהבטחה, אלא במספר – שקיצור התורים יתקצר כל שנה ב-2%, ב-5%, במשהו. אם כבר עושים חוק, אז צריך להכניס גם את הדבר הזה לחוק.
והדבר השלישי הוא העניין הזה – או שאנחנו אומרים, מוסיפים כסף בסכום הנדרש שזה כמה מאות מיליונים, או שבמקום 99 אנחנו קובעים 101 את התקרה. זה שווה ערך לצרכים ולהתפתחות של האוכלוסיה והזדקנותה. אני לא רוצה להרחיב מעבר לזה, אבל זה הכרחי. ויש דבר אחד נוסף שאני מבקש תשובה עליו, אדוני היושב-ראש, וזה הדיפרנציאציה, או ההבדל בין שני סוגי בתי-החולים. מאיפה זה בא? האם זה בכלל חוקתי? למה בית-חולים ממשלתי, יש לו מנגנון הנחות אחד, ולבית-חולים ציבורי יש מנגנון אחר? למה? מאיפה זה בא?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כן, כן. הנחות תעריף. למה? מאיפה זה בא? מאיפה ההפליה הזאת? ממתי אנחנו עושים הפליה בחוק? הפליה בחוק במדינת ישראל?
מידד גיסין
¶
קודם כל, דוּבּר קודם על בית-חולים אחד שירוויח והשני יפסיד, בקופת-חולים אותו דבר. החולים כולם יפסידו, אין אף חולה שירוויח. זה דבר ראשון.
הנושא של כסף חדש הוא נושא חשוב מאוד, כי למשל, הנושא של קיצור תורים כבר קרוב לשנתיים זורקים לנו 900 מיליון שקל, כשהוקצה 900 מיליון שקל לקיצור תורים. ופה מתברר שלא רק שאין 900 מיליון, גם לא יהיה קיצרו תורים. אז אני מבקש מהוועדה שתחשוב קודם כל על החוקים שעומדים מאחורי הדלת לפני שעושים חשבון בין בית-חולים כזה או אחר.
עוד מילה אחת. אני חושב שהצעד של הקאפ הזה הוא פשוט לכסות את הגירעון של בתי-החולים כדי שהממשלה לא תצטרך לעשות את זה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני אהיה קצר ולא אחזור על מה שביקשתי, אבל הבקשה שאני ביקשתי שיראו לנו את הנתונים היא בקשה שבלעדיה אני לא רואה איך אני יכול להצביע בעד החוק הזה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
כן, בהנחה שהחוק הזה היה עובד as is המצב, מה זה עושה לכל קופת חולים ומה זה עושה לכל בית-חולים, במספרים? ממי זה גורע? למי זה מוסיף?
הסיפור הוא כזה – אם מקופות-החולים הגירעוניות הולך להיגרע סכום כסף לא מבוטל, אז ברור לחלוטין מהי ההשפעה. ההשפעה בשרשור היא בסוף על החולה, על הפציינט. זה אומר שיהיו לנו פחות שירותים, זה אומר שיפנו אותנו פחות לבדיקות, זה אומר שבסוף בריאות הציבור תיפגע. אני לא חושב שיש מישהו בוועדה הזו שיוכל להצביע על חוק שמשמעותו פגיעה בבריאות הציבור, וככל שלא יניחו בפנינו את הנתונים האלה, אני לא יכול להצביע בעניין הזה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אנחנו היינו כאשר הוצג לנו התקציב של משרד הבריאות, ואני שאלתי אז את משה, אולי תראה לי איפה ישנו הכסף לתוספת התקנים המרובה, לתוספת המיטות, לקיצור התורים, והתשובה היתה שבקאפ ובמדד יוקר הבריאות יש את התוספת. אבל אנחנו מגיעים הנה ואנחנו לא רואים שום תוספת. זאת אומרת, שכל מה שהוצג לנו, אדוני היושב-ראש, כאן במצגת, תוספת תקנים, תוספת מיטות, תוספת למתמחים, וכמובן קיצור תורים, עורבא פרח, לא היה ולא נברא.
אם אתה אומר לנו כאן שאנחנו מדברים על משחק סכום אפס – אין מה לומר, אז כל ההצגה שהיתה כאן היא הצגה שלא מגובה בתקציבים. אם באמת יש כאן איזשהו פתח לומר שניתן וצריך להוסיף כסף חדש, לא להעביר מפה לשם, אלא כסף חדש, אז אפשר באמת אולי למלא את המטרות ואת המצגת שהיתה כאן. זה בגדול.
עכשיו אני רוצה לרדת רגע לרזולוציה. אני עדיין לא יודעת מה קורה עם מדד יוקר הבריאות. הקופות אומרות שמדד יוקר הבריאות אינו משקף למעשה את מחיר יום האשפוז. זאת אומרת, שהקופות הולכות להיות בגירעון.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
להגדיל את הגירעון, עודד, אתה צודק. הן הולכות להגדיל את הגירעון. זאת אומרת, שהצריכה שלהן תהיה יותר נמוכה. אם אנחנו מחייבים אותן לצריכה מסוימת, אנחנו מגדילים שוב את הגירעון. מה עשינו? אנחנו פשוט פועלים בניגוד מוחלט לכל המטרות ששמנו לפנינו. שמעתי גם שמחיר יום האשפוז הפסיכיאטרי השתנה. האם הקופות מקבלות על כך שיפוי?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
כשאתה ישבת באופוזיציה, ושנתיים שלמות יש עתיד הקשיבו לכל מילה שלך, ואתה עכשיו לא מקשיב ליש עתיד?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מאוד.
וההערה הנוספת שיש לי זה לגבי ההנחות, וכאן כולם חזרו ואמרו: המיצוע הוא נכון, כפי שאמר פרופסור גמזו, יש בזה הרבה מאוד היגיון. אבל מה? מצד אחד דיברו על מיצוע, ומצד שני, בשקט-בשקט, נתנו לשרים את האפשרות לבטל את המיצוע. אז תחליטו, אם אני יודעת שהשרים יכולים לבטל את המיצוע, ואני לא יודעת על סמך מה הם יבטלו את זה, זאת אומרת שאולי הם יאשרו הנחות יותר גדולות, נאמר ל"נצרתיים", נאמרה ל"הדסה", לאותם בתי-חולים שסבלו משנת 2013 מהסכמים נוראיים שנתנו הנחות מוגזמות והביאו אותם לבעיות מאוד-מאוד קשות. אנחנו יודעים שאחת הסיבות למשבר הכלכלי הנורא ש"הדסה" נכנסה אליו, זה בגלל הנחות שהיא נתנה ל"מכבי", 40%.
אז מה אנחנו רוצים? לקבע את זה. אנחנו יודעים שה"נצרתיים" כמעט נתונים בצבת של קופת-חולים "כללית" משום שלמעלה מ-70% מהמבוטחים באיזור שלהם הם של קופת-חולים. אם הם לא יעשו הסכם עם קופת-חולים, לא יהיה בית-חולים, הם יוכלו לסגור אותו. זאת אומרת, הם נאלצים לתת לקופת-חולים "כללית" מאוד-מאוד גבוהות. שמעתי שיש להם הנחות של 38%, כמעט כמו "הדסה". אז אם אפשר ביד אחת לדבר על מיצוע, שזה יופי, וביד שנייה לקחת את זה. זה לא יכול להיות, ודרך אגב, זה לא סכום אפס כי ברור שצריך יהיה לתת לבתי-החולים. וצדק מיקי, הוא צדק במאה אחוז, המדינה לא רוצה להיכנס לגירעונות, אז היא מטילה את זה על קופות-החולים ויוצרת מצב שבסופו של דבר אי אפשר יהיה לתת שירות.
אני מבקשת, בצורה מאוד-מאוד ממשית, אחד, לוודא, אני לא יודעת איך, אבל להוסיף איזושהי פסקה שתוודא שאי-אפשר יהיה לתת הנחות מעבר ל-23%, אפשר 24%, אבל זה לא משנה, גם השרים לא יוכלו לתת הנחות מעבר לזה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני לא יודעת מה זה. אי אפשר שיעבור 23%, 24%. לא יכול להיות שיגיעו ללמעלה מ-30% ול-40% ול-38%. אנחנו מכניסים את בתי-החולים, במיוחד הציבוריים, לפשיטת רגל, שבסופו של דבר, המדינה תשלם עליה, כי על "הדסה" המדינה שילמה. כאשר "הדסה" התמוטטה בגלל ההנחות שהיא נתנה, זו המדינה שהכניסה כסף לכיס. אז בבקשה לחשוב על זה דקה קודם, ולשפות את קופות-החולים בגין יום אשפוז.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אני שמח על ההזדמנות לדבר שוב בעניין הזה כי אחרי שהלכתי הביתה אחרי הדיון של פעם שעברה, וחזרתי על המושגים הבסיסיים, ותראו מה קורה לנו, גם אלה שמשתדלים להבין, מכניסים לך דברים ואתה מתחיל לחשוב מהם למעלה, כאילו זה כבר מובן מאליו שיש הנחה של 18%. מנגנון ההתחשבנות המפולפל והמסובך שהביאו כאן – אבל למה? ואנחנו מסכימים מכאן להתחיל לחשוב. אנחנו לא מאתגרים את המובן מאליו. למה הוא קיים?
המושג של סכום אפס, זה לא נכון, והובילו אותנו שולל. ואני מחזיר אתכם למצגת של משרד הבריאות משבוע שעבר, שיש בה שקף על גירעונות בתי-החולים. מיליארד ו-400 מיליון שקל שמשולמים מתקציב משרד הבריאות לבתי-החולים לא נכנסים לנוסחה, הם לא בתוך החוק. אז כבר אנחנו יודעים שמה שהחוק הזה יעשה הוא ייתן מחוץ למעגל ההתחשבנות הזה מקור נוסף של מיליארד ו-400 מיליון, אולי יגיע לשני מיליארד, מיליארד ו-800 מיליון, אף אחד לא יודע, שהוא לא בשליטתנו. הוא בסופו של דבר, בשליטת משרד הבריאות ושר הבריאות, שזה כשלעצמו לא בסדר.
אני רוצה להשתמש במושג אחר: משק סגור. בואו נסתכל על הבריאות כמו על העניין של ביטוח לאומי – משק סגור. מחליטים, המדינה רוצה א', ב', ג', ד', זה עולה 100 מיליארד שקל, המסים של ביטוח לאומי, כל ההכנסות עושות 80 מיליארד שקל, המדינה מביאה לשולחן 20 מיליארד שקל, וככה אנחנו מגיעים למשק סגור. אין צורה אחרת של חשיבה.
אני מציע לכלכלנים של האוצר, עם כל הכבוד, תחזרו לכללי החשבונאות הפשוטים ביותר. יש מושג שאני רוצה שאתם תתחילו לחשוב עליו, שנקרא: full real cost, העלות האמתית הכללית. אם אתם אומרים שזו העלות הכללית האמתית של כל שירותי הבריאות שהמדינה מחליטה לתת, כמה זה העלות הזאת? תחשבו את זה. למה ללכת ולהגיד, 18% והנחת תעריף, ולא יודע מה, ובסוף יוצא מצב שגם קופות-החולים גירעוניים וגם בתי-החולים גירעוניים, וצריכים להביא כמה מיליארדים מחוץ להתחשבנות המפולפלת הזאת.
אתה יודע שאני לא חסיד גדול של ארצות-הברית. להיפך, אני קומוניסט לשעבר, ועדיין חושב שארצות-הברית היא לא מודל לחיקוי בשום דבר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אבל עדיין במחשבה שלי אני סוציאליסט וצדק חברתי, והכול, אבל יש דברים שאפילו מהשטן אתה יכול ללמוד אותם; יש דברים שאפילו מהשטן יכולים ללמוד. לדעתי, לקחת את העניינים בצורה הפשטנית ביותר. פעם חישבתם עלות יום אשפוז, נכון? וכולם התחשבנו לפי העלות הזו. לא הנחות ולא לא יודע מה, וספין כאן, וספין כאן, וספין-אופים – נלך חזרה למודל של ביטוח לאומי. מה ה-full real cost של המערכת? כמה התושבים משלמים היום? כמה חסר והמדינה צריכה להשלים? מה שאפשר להתווכח עליו, זה העלות עצמה, אם רוצים לתת יותר שירותים או פחות שירותים, אם רוצים לקצר תורים או לא רוצים לקצר תורים. אבל להוביל את כולנו, את כל המערכת, לסחרור הזה הקיים, אני פשוט לא מבין.
היו"ר משה גפני
¶
אני צריך ללמוד ליבה בשביל לקרוא את הספר הזה? בגלל זה שלמדתי בישיבה אני יכול לקרוא את הספר יותר מהר.
אילן גילאון (מרצ)
¶
גפני, יש המלצה של רבנים על הספר.
ולמה הדיון הזה מזכיר לי אותו? הרי בינינו לבין עצמנו, אתה צריך, כדי למלא את סדר היום של ועדת הכספים לדון בחוקים שהם היו מיותרים לו הדברים היו מתנהלים כפי שהיו צריכים להתנהל. הלוא מהי הרגולציה? איזה מטריצה, איזו תשתית, אורתופדית אני כמעט אקרא לה, שבה הדברים נעשים על-פי צורכיהם, ואז אלה שיש להם פחות מקבלים יותר, ואלה שיותר מקבלים פחות, ועושים איזשהו איזון שקוראים לו בסך-הכול: הגינות. אבל הבור לא יתמלא מחוליתו, כי אנחנו דנים על בתי-חולים. מי צריך בכלל הנחות? אני לא רוצה שמדינה תתנהל בהנחות ולא בחמלות, ולא בשום דבר. בחלוקה שהיא בסופו של דבר - - - על-פי צרכים ממלכתיים, פנימיים.
מה קורה, למשל, עם נושא של חולים מורכבים? שבוע שני שהם נמצאם בתוך בתי-החולים האלה, אבל מה אנחנו עושים בשיטה הזאת בעצם? אנחנו בסך-הכול לוקחים גירעון ממקום אחד, מעבירים אותו למקום השני, וכך הלאה וכך הלאה. כל אחד מנסה לרמות את רעהו, אבל בסופו של דבר, לא יהיה כאן פתרון, כי הדחיפות והתור חייבת להתבצע על-פי חומרת המחלה ועל-פי חומרת המצב הבריאותי הלא-טוב של הבן-אדם. וזה הביטוח הכולל שמדינה צריכה לתת אותו.
למה אני אומר לך "מאה שנים של בדידות"? השיטה כאן היא לחלק ברגליים ולהכפיל בשניים כל הזמן, אנחנו מבלבלים את כל האנשים. איך זה נקרא? הלימת האשפוז והמיצוע, ביצוע - - -
אילן גילאון (מרצ)
¶
אלפא וביתא ולמדא, ומה שאתה רוצה.
בסופו של דבר, קודם כל תקציב הבריאות במדינת ישראל חסר, וזה סדר העדיפויות הראשון. זה לא יעזור אם אתה תמשיך – אנחנו דנים בבתי-החולים, אנחנו לא יכולים שלא להתייחס לגירעונות קופות-החולים באופן כללי, שזה קבלן הביצוע שלנו. ואז, אם אנחנו לא מתייחסים לדבר הזה, מה יקרה בסופו של דבר? התור יהיה תור יותר ארוך, כפי שאמרו חבריי, והחוק הזה הוא חוק פשוט מיותר כי לא צריך אותו. צריך לקבל החלטה תקציבית וללכת לממן את הבריאות כפי שהיא ראויה להיות במקום שלה, אבל אין פוליטיקאי אחד שיש לו את האומץ להגיד שהוא ישקיע יורת בבית-חולים מאשר בצוללות. הנה, אני אומר את זה. אני אשקיע, אם ייתנו לי את ההזדמנות כמובן.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בוקר טוב. קל לדבר אחרי אילן ויעל, מאוד קל, אבל חשוב לציין שאני מ-73' קומוניסט, ממשיך, ובגלגול הבא אני גם אהיה קומוניסט.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לכן לא כבוד לוועדת הכספי שתדון שלשום, לפני שבוע, ועכשיו ובעוד שבוע, על התחשבות של אפס. דיברנו על זה טוב מאוד. דיברנו על זה בישיבה הקודמת, וכל מיני מושגים: אלפא, ביתא, גמא, שחקנים. דרך אגב, השחקנים בגביע, באליפות, משחקים עד הסוף, גם פנדלים, גם הארכת זמן. נכון? אם זה השחקנים. אז בבקשה, אני מציע לא לדון בחוק הזה יותר, זה לא כבוד לוועדת הכספים. להוציא את זה מחוק ההסדרים, ואם צריך להביא חוק אז עם כסף נוסף, לא אחד פלוס שלוש שזה מינוס שתיים ולא ארבע. זה מה שנקרא, יחס – לא רוצה להגיד מילה לא טובה – לכל חברי הכנסת, לכל היושבים כאן, ממשרד הבריאות. זה יחס ממש לא חיובי, לא מכובד, מבזה, יחס לא מנומס.
חבל, גפני, עם כל הכבוד, אני פונה אליך אישית להפסיק את הקרקס הזה שישנו.
היו"ר משה גפני
¶
אם הייתי אופוזיציה הייתי מדבר כמוך. אבל אני קואליציה, מה לעשות? אני רק מתפלא על מי שמעביר ביקורת והביא את זה בפעם הקודמת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני מצטרף גם לדבריו של מרכז הקואליציה, מיקי זוהר, ההגונים והנכונים מאוד. לכן אני מבקש, תביאו כסף ונדון על הכסף. לא נדון על אפס מרובע.
משה בר סימן טוב
¶
דבר ראשון, צריך לומר שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים בשביל המטופלים ובשביל החולים, לא בשביל מנהלי הקופות ולא בשביל מנהלי בתי-החולים, אפילו לא בשביל הפקידים באוצר או בבריאות. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שנכניס את המערכת לחוסר ודאות. אם המערכת לא תדע שיש לה מערכת כללים ידועה וברורה - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא, לא. אני לא מסכים. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. לא נעים לי להוציא אותך, ואני לא רוצה להוציא אותך. צריך לאפשר לבר סימן טוב לדבר. יש פה חברי כנסת שרוצים לשמוע אותו, חברי ועדה.
משה בר סימן טוב
¶
ככל שהמערכת תיכנס בשנת 2017 בלי מערכת ברורה של כללים, ככה יהיה בוקה ומבולקה. אגב, הדבר הכי גרוע זה שלא יהיה חוק, בעיקר גרוע לקופות-חולים, אבל גרוע גם לבתי-חולים וגרוע גם למטופלים. לכן אני אומר, בפריימינג של הדיון, את זה צריך לדעת דבר ראשון. אם אנחנו לא נקבע כללים, ייקבעו כל מיני כללים שהם רק תוצאה של יחסי כוחות בין בתי-החולים לבין קופות-החולים באזורים שונים על פני הפריסה הגיאוגרפית בארץ, וזה הדבר הכי קרוב לג'ונגל שאנחנו יודעים לייצר למערכת.
אילן גילאון (מרצ)
¶
אני לא מבין, כאילו החוק הקודם שיצרת היה ג'ונגל? למה מראש ההנחה היא שצריך להיות ג'ונגל?
משה בר סימן טוב
¶
בחוק הקודם הממשלה הפנימה באופן אולי קצת תבוסתני את חוסר היכולת שלה לשנות ופשוט אמרה, אל תיצרו עוד זעזועים במערכת. וראינו שדווקא הגישה הזאת יצרה בעצמה בעיות קשות במערכת, ולכן עכשיו אנחנו אומרים, אנחנו חייבים באופן אקטיבי לפעול לצמצם את השונות.
דיבר פה חבר הכנסת מיקי זוהר על הפריפריה ועל החלשים – כל המהלך שמצמצם את השונות בהנחות וקובע סטנדרט אחיד, הוא דבר ראשון עבור החלשים, כי החזקים יסתדרו וידעו להגיע לנקודות אופטימום גם בלי עזרה שלנו. אבל זה שאנחנו מצמצמים, כפי שאמר גלאון - - -
משה בר סימן טוב
¶
מיצוע ההנחות לוקח מהחזקים ומעביר לחלשים. ואפרופו צדק חלוקתי, זה בדיוק הדבר שקורה כאן.
משה בר סימן טוב
¶
יש פה הרבה שאלות נקודתיות שהעליתם. שום דבר פה לא ירד עם לוחות הברית. אנחנו הסכמנו להתייחס לפנימיות, וגם בעקבות האמירה שלכם, פנימיות בלבד או חולים שהם חולי פנימיות בלבד. אין פה כוונה לעשות משהו יותר רחב. ב-2013, 2014 ו-2015, גם זה לא הלכה למשה מסיני. אנחנו חושבים שנכון למצע את זה על פני שלוש השנים כי ככל שממצעים את זה - - -
רן רידניק
¶
זה משפיע על החלוקה בין שחקנים. בסוף, אם זה יהיה 2014 ו-2015, אז שיעור ההנחה צריך להיות - - -
קריאה
¶
רוני, זה לא נכון. בשנת 2014 "הדסה" פשטה רגל, ואם תיקחו בחשבון רק את 2014 כמו שאתם מציעים אז תקבלו את פשיטת הרגל של "הדסה" - - -
קריאה
¶
ו"שערי צדק" טיפל במטופלים של ירושלים באלפות, ותנציחו לו את זה בבסיס. זה מה שיקרה. תנציחו לו את זה בבסיס.
משה בר סימן טוב
¶
היושב-ראש, ההחלטה הזאת היא לגיטימית, וההחלטה הזאת היא לגיטימית. מההחלטה הזאת יש כאלו שירוויחו וכאלה שיפסידו, ומהחלטה אחרת אחרים.
משה בר סימן טוב
¶
לא. המערכת עבודת באינטרוולים של שלוש שנים, קופות-החולים בהסכם תלת-שנתי. אוי ואבוי, אם החוק יהיה לשנתיים יהיה רע מאוד.
משה בר סימן טוב
¶
אני הייתי שמח שאולי דברים יהיו אחרת. בסוף יש מערכת כוללת של איזונים כתוצאה מה-99%, מה-18% הנחה, וממערכת התמיכות ההיקפית שניתנה. בסוף יש פה שיווי משקל כולל שהוא תוצאה של כל האלמנטים האלה. אני לא אבוא לפה, לא בדלת צדדית ולא כאן בוועדה, ואומַר, תשנו את הדבר הזה שאולי מיטיב עם בתי-החולים על חשבון קופות-החולים, אלא אני צריך להסתכל בראייה כוללת.
בראייה כוללת יש פה את הדבר הזה, לצד זה יש מערכת תמיכות בבתי-החולים. אנחנו משנים את מדד יוקר הבריאות בצורה משמעותית. זה אושר על-ידי מועצת הבריאות, וכפי שנקבע בחוק זה יבוא לוועדת העבודה והרווחה. ככה קובע החוק. מגדילים את מדד יוקר הבריאות וזה מגדיל את התקציבים. אנחנו גם מגדילים בבסיס את התקציב - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז זה מה שאני אומר. צריך להוציא את זה מחוק ההסדרים ולעשות את שני החוקים ביחד.
היו"ר משה גפני
¶
אל תזלזלו בוועדה. אני מציע שתעשו מהר שיעורי בית בעניין הזה, ותבואו עם אמירה כמה זה עולה, כמה יעלה מדד הבריאות, כמה יעלה התקצוב לעניין הזה. אתם לא יכולים להשאיר אותנו – אין לי רוב להעביר את החוק הזה. אין. קחו בחשבון את העניין. נכון, אנחנו חברי קואליציה, אנחנו כולנו מחויבים לעניין הזה, במיוחד אני, וליצמן הוא שר הבריאות, אני סומך עליו שהוא עושה עבודה טובה. אתם לא יכולים ל פגוע באינטליגנציה שלנו.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אני מנסה בתקציב גם כל הזמן עם האופוזיציה, אבל קודם כל אנחנו. יכול להיות שמישהו שם מסתמך על זה שאנחנו נקבל הוראה להצביע בעד, נצביע בעד.
מיקי זוהר הוא רכז הקואליציה בוועדה, הוא אומר, אני לא יכול לגייס רוב. עודד פורר הוא חבר בקואליציה, הוא אמר שהוא לא הולך להצביע בצורה הזאת. היה פה יושב-ראש הקואליציה בישיבה הקודמת ואמר, אני לא מצביע. אני אמרתי את זה בתחילת הישיבה. אם יש כוונה להעלות את התקציב בעניין הבריאות, אנחנו רוצים לדעת את זה עכשיו, עכשיו או לפני ההצבעה, אחרת אנחנו נראים סתם. אני לא אצליח לעבור פריימריז אצלנו.
משה בר סימן טוב
¶
לנו יש את האחריות שלנו, וכשאנחנו קבענו את מסגרת ההסכמים התלת-שנתיים לקופות-החולים ולבתי-החולים לשנים הקרובות, דאגנו לקופות-החולים ודאגנו לבתי-החולים. דאגנו שמדד יוקר הבריאות ישתפר ויהיה כזה שיהלום את מבנה ההוצאות של קופות-החולים.
משה בר סימן טוב
¶
היינו פה אצלכם בוועדת הכספים, והצגנו בצורה מאוד מפורטת את כל הסיכום התקציבי שיש לנו לשנים 2017–2019, וכל שאלה ספציפית נוספת, נענה עליה בצורה גלויה כמה שאפשר.
משה בר סימן טוב
¶
אז אמרנו, אל"ף, המנגנון פה ממצע את ההנחות, זה עוזר בעיקר לקטנים. מעבר לזה, בסיכום התקציבי - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני לא רוצה לחזור, אני מזדהה עם כל מילה שאמר מיקי ומיקי, שני המיקים. אני רק רוצה להעיר שתי הערות ספציפיות.
בסוגיית הקנסות, על אשפוז סיעודי, בעיניי, חייבת להיות, אם בכלל, תלויה בעובדה שיש מיטה פנויה במוסד שקרוב למקום מגוריו של אותו חולה. בסוף מי שמספקת את המיטות האלה זאת המדינה, אז המדינה לא עומדת בקצב הביקושים ועכשיו היא תקנוס את הקופות, אז הקופות תשלחנה מישהו מאילת לתל-אביב או לחיפה כי שם יש מיטת אשפוז.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לכן אמרתי שהמדינה חייבת לבנות מיטות, ואם לא, אז גם לא יהיה קנס, וזה נכון שאם לא יהיה קנס, אז אתם תצטרכו - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לכן אני מדבר איתו, אני מדבר עם המדינה.
ודבר שני, לא ברור לי למה, ניסיתי להבין את ההיגיון ולא הצלחתי. למה את המקדם הדמוגרפי אתם ביקשתם לקבוע לפי נתח שוק ולא לפי מספר מבוטחים, ואז המשמעות היא של קופה קטנה, שהאחוז שלה גדל, אבל מספר המבוטחים שלה הוא הרבה יותר קטן מאשר קופה גדולה, תעלה יותר את התקרה שהיא צריכה לשלם בגלל המקדם הדמוגרפי.
לכאורה, בסוף, המקדם הדמוגרפי אמור להיות פונקציה של היקף השירותים שהקופה קונה מבית-החולים. היקף השירותים הוא לא פונקציה של כמה אחוזים יש לה, אלא של מספר המבוטחים שלה. קופה קטנה שגדלה ב-30,000 מבוטחים אל מול קופה גדולה שגדלה ב-80,000 מבוטחים. אז אצלה זה רק חצי אחוז, ואצלה זה אחוז וחצי, אבל בסוף ודאי שלא יכול להיות שהקטן ישלם יותר מהגדול. אז ברור שבסוף זה כמה כסף הקופה צריכה לשלם לבית-החולים ומה היקף השירותים שהיא קונה מבית-החולים. אם ההערכה היא שהיקף השירותים הזה יגדל ב-X, את זה היא צריכה לשלם תוספת, לא בגלל שה-X הזה גדול באחוזים מכיוון שהקופה היא קטנה, היא צריכה לשלם יותר.
ועל זה אני מעיר עוד הערה חשובה – אני חושב שסוגיית התחרות בין הקופות היא סוגיה מאוד מורכבת. התחלתם לייצר אותה בחוק בריאות ממלכתי. היא על כרעי תרנגולת עכשיו. בסוף עדיין יש קופות גדולות שחולשות על נתח שוק מאוד-מאוד גדול, והמנגנון הזה כמו עוד שניים-שלושה מנגנונים בתוך החוק עלולים לפגוע מאוד בקופות הקטנות - - - לפגוע בתחרות, עם היכולת להתמודד עם השוק המורכב הזה.
משה בר סימן טוב
¶
דבר ראשון, בנוגע להנחות, יש 200 מיליון שקלים שלהם יתווספו 60 מיליון שקלים שהם לתמיכה בבתי-חולים ציבוריים לא ממשלתיים, 60 מיליון ייעודיים לבתי-חולים ציבוריים קטנים - - -
משה בר סימן טוב
¶
החוק אגנוסטי לבתי-חולים ממשלתיים, ציבוריים או אחרים. הוא קובע כללים אחידים על כל המערכת.
משה בר סימן טוב
¶
כאמור, החוק אגנוסטי, החוק קובע מערכת כללים אחידה. זה נכון שיש מעבר לזה, ואנחנו התחלנו בתיקון בפעם הראשונה. יש פער בתמיכות שניתנות לבתי-החולים השונים, לראשונה בשנה שעברה התחלנו לתקן את זה.
שנה שעברה היתה השנה הראשונה, 2015 ועכשיו 2016 - - -
משה בר סימן טוב
¶
לא היה קודם תמיכות שוטפות, והשנה מתווספים עוד 60 מיליון לבתי-החולים הקטנים, עיין ערך: נצרת, מעייני הישועה, לניאדו וכולי, בתי-חולי קטנים שעבורם המערכת היא הרבה יותר מורכבת ביחסי הכוחות שהיא מייצרת להם, ולכן אנחנו ניתן להם עוד תיקון נקודתי באמצעות 60 מיליון השקלים האלה.
משה בר סימן טוב
¶
השאלה ששאלת לגבי מיועדים להעברה, זה בדיוק מה שתוקע את המחלקות הפנימיות, וכל טולרנטיות שאנחנו נגלה לקופות-החולים שהולכות ולפעמים באופן חד-צדדי מבטלות מיטות והסכמים עם מחלקות, ואני הייתי עד - - -
משה בר סימן טוב
¶
בוודאי, בוודאי. קופות-החולים, בלי לומר שם ספציפי של קופה, אל"ף, סגרו כל מיני מוסדות ומחלקות של סיעודי מורכב, הפסיקו התקשרות עם בית-חולים "רעות" כשהיה לו capacity, או מנצלות את הכוח - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל אני שואל אם התנאי שאני ביקשתי מקובל עליך. אני ביקשתי להתנות את זה בקיומה של מ יטה.
משה בר סימן טוב
¶
אנחנו והם. ופה זה מטיל את האחריות עליהם, ואומר להם שהחובה שלו היא לדאוג שתהיה זמינות, שהוא לא יסגור מיטת באופן חד-צדדי.
היו"ר משה גפני
¶
רק רגע, אתה לא יכול להגיד לו, יש כאלה שעושים. אתה משרד הבריאות, הוא שואל שאלה, תענה לו תשובה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
האם יש מיטות היום בבאר-שבע? האם יש מיטות היום בירושלים? האם יש מיטות בחיפה? האם יש מיטות בקרית-שמונה? אין.
משה בר סימן טוב
¶
אנחנו גם נפתח מיטות, וחלק מהתוכנית היא לפתוח 750 מיטות שיקומית, גריאטריות, מונשמים, כל הרצף הזה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אז אני רק אמרתי, אם יש מיטה, תטיל קנס, אם אין מיטה, מה אתה רוצה ממנו? שישים את החולה בבית? איפה? על הספסל בגן הציבורי?
משה בר סימן טוב
¶
הרבה פעמים, ההשפעה של קופת-חולים, אם יש מיטה או אין מיטה היא ב-70%–80% בידיו, והשאר בידי הממשלה. חלק מרכזי מאוד מהסיבה שבגינה יש לנו עומסים כאלה גדולים במחלקות הפנימיות היא כי שוכבים שם – תיכף יגידו לי את המספר המדויק – חולים שלא צריכים להיות שם. זה רע לחולים שנמצאים שם - - -
היו"ר משה גפני
¶
שואל חבר הכנסת סמוטריץ, ואני שאלתי את זה בפעם הקודמת, האם תטילו קנסות על כאלה יש בהם מיטה פנויה ולא מעבירים אליה?
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה. אבל שלא יהיה מצב שמטילים קנסות על מי שאין לו מיטה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יכול להתעלם מהשאלה של סמוטריץ, כי זאת שאלה שחוזרת על עצמה כל הזמן. יש בגלל סיבות שאני לא יודע מהן, וגם הוא לא יודע מהן, ואף אחד לא יודע מהן. יש חולה בבית חולים מסוים ואל מעבירים אותו למקום שהוא צריך לעבור מסיבות שאני לא יודע מהן. יכול להיות התחשבנויות, יכול להיות כל מיני סיבות אחרות. אומר חבר הכנסת סמוטריץ, אם אין מיטה, אין מיטה. מה אפשר לעשות? אבל אם יש מיטה, אתם הרגולטור, אתם, משרד הבריאות, אם הוא לא מעביר לשם, יוטל עליו קנס, לא ישתלם לו לא להעביר. כולנו נתקלים בתופעות מהסוג הזה.
משה בר סימן טוב
¶
נכון, זה בדיוק העניין, ופה הרבה פעמים אנחנו רואים לצערנו את הציניות של מערכת ששמה את השיקולים הכלכליים לפני השיקולים של טובת החולים. יש הרבה מאוד חולים במחלקות הפנימיות, שמענו את המספר, מעל 300 חולים, זה כמו עשר מחלקות פנימיות, שלא צריכים להיות שם. זה שהם נמצאים שם זה רע להם, הם לא נמצאים בסביבה הטובה להם, הם חשופים לזיהומים, זה רע למאות החולים שנמצאים במסדרונות או בבית.
משה בר סימן טוב
¶
חלופת אשפוז בקהילה זה מאה אחוז - - - או לחלופת אשפוז במחלקות שהם החליטו באופן חד צדדי לסגור ב"בית בלב" ובמקומות אחרים.
משה בר סימן טוב
¶
אם אלה הטענות של קופות-החולים, ואני רואה את ידם המורמת אל על, קשה להיות יותר ציני מלומר את האמירה הזאת. אני מצטער שאני - - -
היו"ר משה גפני
¶
בצלאל, אני מציע שתגיש הסתייגות. ההסתייגות אומרת שאם יש מיטה פנויה, יש חובה להעביר אליה. ואם לא, שיהיה קנס.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
שאלתי שאלה שנייה גם, על המקדם הדמוגרפי, למה הוא לפי אחוז ולא לפי מספר המבוטחים?
משה בר סימן טוב
¶
יש חלופות אשפוז בקהילה. לא כל החלופות הן בבתי-חולים אחרים או במיטות אחרות. אם אתם תיכנסו לאיזשהו מנגנון כזה, זה כמו להגיד, הסעיף הזה בטל, וזה באמת לתת פרס על חשבון החולים לקופות החולים. תיזהרו מהדבר הזה.
זהבה רומנו
¶
זהבה רומנו ממינהל רפואה. אני חושבת שאנחנו עושים תוכנית מאוד מסודרת לגבי חיזוק הקהילה ומתן של חליפות אשפוז. אנחנו עומדים לפני פרסום של מבחן תמיכה לשיקום בית, מבחן תמיכה לאשפוז בית, נכתבים כרגע אמות מידה לטיפולי בית - - -
משה בר סימן טוב
¶
זאת התשובה. התשובה היא מה הם הכלים שיש לקופת-החולים, אם אנחנו מאפשרים להם, מעבר למיטות.
זהבה רומנו
¶
מעבר למיטות שהולכות להיכנס בשלוש השנים הקרובות, אנחנו מחזקים את הקהילה לקלוט את אותם חולים שמעוכבים במחלקות הפנימיות, וזה על-ידי פרסום של מבחני תמיכה לקופות. כפי שאמרתי, יש לנו מבחן תמיכה שעומד להתפרסם, של שיקום בית, שיקום בית מרחוק, מבחן תמיכה לאשפוז בית, מבחן תמיכה לטיפולי בית. אנחנו כותבים היום אמות מידה לטיפולי בית. בנוסף, אנחנו מחזקים את הקהילה - - -
זהבה רומנו
¶
כשחולה כבר הגיע לאשפוז, זה הטיפול של אחרי. אבל אנחנו גם עושים הרבה צעדים שהם צעדים של מניעה, כמו לדוגמה, התוכנית לדמנציה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
הוא בעיקר תלוי בהמון ביורוקרטיה בביטוח לאומי, ושיאשרו לו את העובד הזר - - -
רן רידניק
¶
לגבי המקדם – השאלה היא מחלקים את הדמוגרפיה בין הקופות עצמן, כשבפועל יש שתיים מול שתיים, אבל זה פחות משנה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אם תביאו לנו את הסימולציות, נוכל לדעת מי לבד. אני מדבר על ההיגיון. ההיגיון אומר, אתה משלם לפי השירותים שאתה צורך. מה אכפת לי - - -
רן רידניק
¶
- - - או שזה אמור לגדול על-פי ההוצאות המתוכננות לנפש. זה שתי ורסיות שונות שאפשר לקחת בחשבון.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
למה לא לפי ההוצאות? אתה הרי מדבר עכשיו על ההתקשרות בין קופת-החולים לבית-החולים. קופת-החולים צריכה לשלם לבית-החולים לפי כמה שהיא הולכת לצרוך. אז אם עכשיו יש לה עוד 10,000 מבוטחים, היא כנראה תצרוך את החלק היחסי שלה פלוס 10,000 מבוטחים. על זה תחייב אותה. אם אתה עכשיו אומר, אני הולך לפי כמה היא גדלה באחוזים, אז ככל שהיא קטנה יותר, כמובן, היא תיפגע יותר, ואין בזה היגיון כי היא לא תצרוך יותר את השירותים האלה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
כמה שקופת-החולים תצרוך שירותים, זה מה שהיא צריכה לשלם. אני אפילו לא יודע למי זה טוב ולמי זה רע, זה נורא נוח לי.
עידו הדרי
¶
המנגנון הזה זה קנס לקשישים. זה קנס לקופה שמזדקנת. זה פשוט מאוד. אז מה אתם אומרים לנו? לזרוק את הקשישים לקופה אחרת? לא להזדקן?
רן רידניק
¶
דווקא להיפך. אתה טוען שאתה נהיה קשיש יותר וגדל מספר הקשישים, לכן הציפייה ממך היא להגדיל את ההוצאה על אשפוז בהתאם.
רן רידניק
¶
ההכנסה שלו גדלה, אך המקורות שלו על-פי ההכנסה - - - ככה היא גדלה. לכן יש היגיון שגם ההוצאה החזויה שלו על אשפוז תגדל באותו שיעור.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אבל זה לא נכון, כי ההכנסות שלו גדלות לפי מספר המבוטחים שלו, לא לפי האחוזים.
נעה בן-שבת
¶
קראנו את סעיף 63. דיברנו על כך שהוא סעיף שיש בו הגדלה של עלות סל שירותי הבריאות למטרת רכש בבתי-חולים, והדבר הזה מתבטא בהגדלת תקרת הצריכה ברוטו, תוך שמירת הפער בין תקרות הצריכה שהוא לא עולה על הסכום שבו גדלה עלות סל שירותי הבריאות, ושאלנו את השאלה למה זה טוב להעביר את הכספים דרך קופות-החולים, למה טוב להעביר אותם בצינור הזה של רכש לבתי- חולים.
הסברתם את הסעיף הזה? שאתם מעלים גם את התקרה - - - למטרת רכש, בשביל לתת מענה לצרכים שמשתנים עם הזמן.
רוני גמזו
¶
זאת אומרת, אם נכנס שירות חדש בתוך סל שירותי הבריאות שהוא שירות שניתן רק בבתי-חולים, זאת אומרת, תקרת הקאפ תותאם?
רוני גמזו
¶
צריך החלטה אקטיבית של הממשלה או פרשנות שאומרת, אם הכנסת משהו לסל שהוא שירות של בית-חולים?
רן רידניק
¶
הייעוץ המשפטי גם דרש שתהיה החלטה קונקרטית שאומרת שזה יוטל בהתאם ושיהיה במפורש מה הכוונה.
רוני גמזו
¶
אבל היא ברוח סעיף 63, הממשלה לא יכולה לא להחליט אם זה שירות של בית-חולים, אחרת זה סעיף מת.
נעה בן-שבת
¶
הוא אומר שאם יש החלטת ממשלה שאומרת שני דברים, אני מגדילה את תקרת הצריכה ברוטו, ואני מגדילה את עלות סל שירותי הבריאות ויוצרת את הקשר ביניהם. זאת אומרת, לא כל הגדלה של עלות סל שירותי הבריאות ממילא מחייבת את הגדלת התקרות. זה לא אוטומטי. צריך להחליט - - -
רות רלבג
¶
אני רוצה להגיד שבסופו של דבר, הקיבוע הזה של רצפה ותקרה במתכונת הזו והעובדה שהממשלה רושמת לעצמה את האפשרות לשנות היא בעייתית מלכתחילה, מכיוון שמה שקורה זה שאמרו פה 18%. הרי אנחנו לא נמצאים ב-18%. אנחנו נמצאים 5% ו-6% מעל, ועל זה הממשלה עוד לוקחת לעצמה שיקול דעת - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אם אני אעשה פה עכשיו משאל בקרב חברי הכנסת, מה אומר הסעיף הזה, שהם קראו אותו והסבירו אותו, אף אחד לא מבין אותו. אף אחד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא, באמת. אני רציני. אנחנו מעבירים פה חוק, ואנחנו מתקשים להבין מה כתוב בחוק. ואני, בדרך-כלל, אין לי בעיות בהבנת הנקרא.
נעה בן-שבת
¶
קראנו את הסעיפים שמדברים על תקרת צריכה ברוטו ואחרי זה תקרת הצריכה נטו ועל רצפות צריכה ברוטו ונטו שנגזרות ממנה, מאותה צריכת תקרה ברוטו. כאן אומרים שאם תהיה הגדלה של עלות סל שירותי הבריאות למטרת רכש בבתי-חולים והגדלה מקבילה של תקרת הצריכה ברוטו, יש סמכות לממשלה לקבוע את שתי ההוראות האלה, ואז השרים קובעים תקרת צריכה ברוטו שגבוהה מהתקרה הקבועה. זה עדכון של התקרה, אבל בלבד שהעדכון הזה לא עולה על תוספת לסל שירותי הבריאות למטרת הרכש בבתי-החולים. זאת אומרת, הגדלת התקרה היא אחת לאחת להגדלת עלות סל שירותי הבריאות למטרת רכש לבתי-חולים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
תקראי את זה שוב, ותראי שמשהו פה לא מסתדר. התקבלה החלטת ממשלה על הגדלת תקרת הצריכה ברוטו, תוך הגדלה מתאימה של סל שירותי הבריאות – יקבעו השרים בצו, שוב, תקרת צריכה ברוטו, אבל היא כבר קיבלה החלטה.
נעה בן-שבת
¶
כי תקרת הצריכה היא לכל בית-חולים, לכל קופת-חולים. הממשלה קובעת שהיא מגדילה את עלות סל שירותי הבריאות למטרת רכש בבתי-חולים. היא אומרת, יחד עם זה תהיה הגדלה של תקרת הצריכה ברוטו, ואז השרים קובעים לכל קופת-חולים, לכל בית-חולים, את אותן ההגדלות של התקרה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אולי הבנתי. הממשלה מתכוונת לקצר עכשיו את קיצור התורים, ואז מה? תהיה החלטת ממשלה על הסכום? ואז הם יגידו, עכשיו אנחנו נעשה התחשבנות שונה עם כל בית-חולים ועם כל קופת-חולים?
ודים פרלמן
¶
אין פה מקום להפליה. אני אתן דוגמה. יש לפעמים שירותים שנכנסים לסל שברור לכולם שהם יינתנו, שהמומחיות הזאת קיימת בשני בתי-חולים בלבד במערכת, למשל, ואז כמובן אין היגיון להרחיב באופן רוחבי את תקרות הצריכה במערכת. לעומת זה, כשהתהליכים הם תהליכים רוחביים, כמו הוספת עוד שנתון לשירותי השיניים, לדוגמה, אז ברור שההשלכה היא רוחבית יותר ויש היגיון בהרחבה כוללת.
פה העניין שאם יחליטו על הרחבה מצומצמת או כוללת, זה יהיה בהתייחס לאירוע ובהתייחס לסיטואציה הזאת, וגם אין מקום להפלות כי אתה עדיין מוסיף תקרות ברוטו וההנחה היא הנחה קבועה של 18% על כל שקל ברוטו. לכן לא תהיה הפליה בין בתי-חולים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל זה לא משנה. אדוני, אני הייתי מציע, מאחר שהנושא כל-כך מורכב ויש כל-כך הרבה מחלוקות סביב העניין הזה, שהדבר הזה לפחות יהיה באישור ועדת הכספים. אני חושב שזה ממש הכרחי. ממש הכרחי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא, זה ממש לא טכני. אני אקח את הדוגמה שלך – אם הממשלה מחליטה להוסיף שנתון שלם לשיניים, ויש לזה משמעויות לקופות-חולים כאלה ולבתי-חולים כאלה, וכולי, או למרפאות כאלה ואחרות, והעניין לא עובר פה את ועדת הכספים, הדבר הזה מייצר המון-המון תקלות, בעיניי.
היו"ר משה גפני
¶
תבדקו את העניין הזה. יכול להיות שהוא צודק.
אגב, אני רוצה לשאול את קופות-החולים שנמצאות פה. אני כל הזמן מקבל הודעה שאלו שנפגעו בשריפה לא מקבלים טופס 17, בגלל שזה נקרא: גוף זר שנכנס, ובגוף זר לא נותנים טופס 17. מוכר לכם דבר כזה? אני כל הזמן מקבל הודעה.
קריאה
¶
דווקא זה כן. גוף זר לעין, נכון. החוק בעניין הזה, גם אורתופד מאוד טוב לא יצליח ליישר אותו. הוא עקום לגמרי.
היו"ר משה גפני
¶
אתם אומרים שמגיעים נפגעי שריפות מעשן או דברים מהסוג הזה, הוא לא צריך את טופס 17, הוא מקבל את השירות מלא, בלי בעיה.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, לפני קודם כל. קודם כל, כדי שאני אבין מה שאתם אומרים אני רוצה לחזור על השאלה. אנשים אומרים שבהעברת טופס 17 יש דברים שלא מקבלים עליהם טופס 17, העבירו אליי כמה, אחד גם נושא פה בתפקיד, שאם מישהו נפגע משאיפת עשן – שזה כמו גוף זר, זה לא דבר שבא מעצמו – יש לו קושי בעניין בקבלת טופס 17. אני לא יודע אם אנחנו יכולים להגיד לאותו אחד שנפגע משאיפת עשן והוא מגיע לבית-חולים או מגיע לקופת-חולים, נגיד לו, רק רגע, קודם כל נחכה לוועדת החקירה לדעת אם העשן שאתה נשמת, אם זה היה כתוצאה מהצתה שהיא אירוע חבלני, או כתוצאה מהצתה שמישהו סתם עשה קומזיץ. אם אתם רוצים ללכת להגיד לו את זה, אז זה בסדר. מחר אנחנו מקיימים דיון. תהיה לי סבלנות אפס לביורוקרטיה. אמר את זה גם שר האוצר, שמעתי אותו אתמול.
אני שואל אם מישהו מגיע, כתוצאה מהשריפות שהיו בימים האחרונים, הוא מגיע לקופת-חולים, הוא מגיע לבית-חולים, האם לא תתנו לו טופס 17?
היו"ר משה גפני
¶
אם אפשר עד מחר לקבל תשובה מוסמכת. זה למשל, אחד הדברים המעצבנים ביותר. מגיע קשיש, ואומרים לו - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יודע מה קודם. הוא ישאל את הפקידה בקופת-חולים, אני אצטרך לשלם או לא אצטרך לשם? ויגידו לו, אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו בודקים. אם תגידו לו את זה, הוא לא הולך להתאשפז, אין לו כסף. תתנו תשובה על השריפות האלה, לא מה שהיה לפני ולא מה שיהיה אחרי.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה תשובה עד מחר, אם במקרה החד-פעמי הזה, שכולנו מקווים שהוא חד-פעמי, אם גל השריפות שהביא אנשים רבים לבתי החולים או לקופות החולים בגלל שאיפת העשן, שבמקרה הספציפי הזה של שאיפת עשן, שלא ייגבו ממנו כסף, זה הכול. ולהגיד את זה לכולם, בגלל שיהיו כאלה שבגלל הכסף לא יתאשפזו ולא ילכו לקופת-חולים.
היו"ר משה גפני
¶
אף אחד. אנחנו לא מדברים על קאפ של 2012. מדובר על עכשיו, על אירוע שהיה השבוע. הרבה כבר לא מגיעים, אבל שלא ייגבו מהם כסף. מדינה וחברה, מותר לה לעשות את זה. גם אתם צריכים לעשות את זה. אפשר לחשוב, תפשטו את הרגל. תפשטו את הרגל ממנו, מרזניק, לא מהקשיש בצפת. לא, לא, סליחה, זה סתם היה, וגם אמרתי את השם לא נכון עוד פעם.
היו"ר משה גפני
¶
מי זה המדינה פה? רן, אתם המדינה? אני מבקש שבשוע הזה שלא ייגבו כסף אם באים אנשים על שאיפת עשן.
היו"ר משה גפני
¶
לא לקבוע כללים לקודם ולאחר-כך. לקבוע באופן חד-פעמי. אמר שר האוצר בצדק, שצריך לתת את מי שאיבד את הבית סכום של 2,500 שקל לבן-אדם. הוא לא בדק לפני זה, אם זה בדיוק על-פי הכללים או לא על-פי הכללים. המקום שבו בדקו את זה, זה היה בסדום, בפרשת השבוע. שם בדקו אם מישהו מגיע, עשו לו קריטריונים וכללים. בן-אדם אין לו בית, עשה שר האוצר דבר נכון, הוא אמר, המדינה נותנת 2,500 שקל, לא כללי ולא לא כללי.
אני מבקש, אם מישהו מגיע בימים האלה משאיפת עשן, שתהיה הנחיה שלא גובים מנו כסף. לא נכנסים לדיון אם זה פעולות איבה וזה ביטוח לאומי, או שזה סתם שייך לקופה או למשרד הבריאות. שאל יגבו כסף. אלה שהם חזקים כלכלית, אין להם בעיה, הם לא צריכים את הטובות שלכם, הם באים והכול בסדר. שלנו, אני מתכוון. אבל יש כאלה מסכנים, והם לא ילכו, הם יצטרכו לשלם, והם יישארו עם דבר שיהיה רע מאוד מבחינה בריאותית. להוציא הנחיה, משרד הבריאות, משרד האוצר, להוציא הנחיה. אחרי זה הם יבואו לגבות על זה כסף, ואתם תגידו להם לא.
קריאה
¶
כבוד היושב-ראש, אני מתחייב בשם בית-החולים האנגלי בנצרת שאנחנו לא נגבה כסף ולא נחייב את הקופות.
אלי כהן
¶
אני התכתבתי עכשיו עם מנהל בית-חולים "כרמל", כדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר. בסוף השבוע טופלו בבית-חולים כרמל 52 נפגעי עשן ונפגעי השריפות. אין כרגע שום בעיה של טופסי 17, אבל אם יש מקרה נקודתי, תעבירו ונבדוק אותו נקודתית.
נעה בן-שבת
¶
סעיף 64, הודעה על תקרות ורצפות צריכה: "64.
(א)
השרים יודיעו לכל בית-חולים ציבורי כללי ולכל קופת-חולים עד יום 1 במארס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019 מהי תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ומהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לאותה שנה, וכן מהם תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו ושווי ההנחות לאותה שנה."
שווי ההנחות זה נושא שאתם דנים בו אחר-כך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ישב פה קודם סימן טוב ואמר, אין הבדל בין בתי-חולים ממשלתיים לבתי-חולים ציבוריים כלליים. אז למה לא מופיעים פה בתי-חולים ממשלתיים?
נעה בן-שבת
¶
ממשלתי הוא גם ציבורי כללי, לפי ההגדרה. ההגדרה כוללת גם את הממשלתיים וגם את כל השאר, של קופות-חולים, רשויות מקומיות - - -
סעיף קטן (ב):
"64.
(ב)
עד יום 1 בספטמבר של כל אחת מהשנים 2018 ו-2019 יודיעו השרים לכל בית-חולים ציבורי כללי ולכל קופת-חולים מהן רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו המעודכנות שנקבעו להם לאותה שנה, בהתאם להוראות סעיף 61(א)(2) ו-62."
נעה בן-שבת
¶
שווי ההנחות זה גם אחד הדברים שקובעים לפיהם עוד רצועה, אחר-כך תקרת צריכה במחיר מלא, ולכן אנחנו מזכירים גם את הדבר הזה, כדי שיהיו נתונים, שקופת-החולים ובית-החולים ידעו מהן התקרות. אם אדוני רוצה, אנחנו נפנה לסעיף 66 כדי שיהיה ברור למה הכוונה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני, ראית? אני מדבר על סעיף 64(א), שורה אחרונה, שווי ההנחות, אי אפשר שיהיה שווי הנחות כזה כללי. צריך להפנות לסעיף הספציפי, וגם שם להגדיר מה זה ההנחות.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אבל קיבלנו את ההערה הזאת. היא רושמת את זה. סתם, סתם, סתם. כל אחד לגופו של עניין.
נעה בן-שבת
¶
עכשיו התקרות המעודכנות – בסעיף קטן (ב) אנחנו מדברים על עדכון של התקרות, מדוע נעשה עדכון ממארס עד ספטמבר?
נעה בן-שבת
¶
רצפות, סליחה. מדוע אנחנו מדברים על הרצפות המעודכנות שוב בספטמבר? הרי כבר נמסרה הודעה במארס.
(היו"ר רחל עזריה, 11:52)
ודים פרלמן
¶
מכיוון שהרצפות בתום הקאפ הן דינמיות. הן נקבעות בביצועים של שנה קודמת, אנחנו עדים לעובדה שהביצועים של השנה הקודמת לא ידועים לנו בדרך כלל במרץ, ולכן אנחנו לקחנו פה מרווח ביטחון ונעשה מאמץ לפרסם כמה שיותר מוקדם, אבל מהרגע שיהיו לנו נתונים שנתיים מלאים של שנה - - -
נעה בן-שבת
¶
אז במארס הם יתחילו להסתמך על רצפות שאתם תודיעו מראש, ובספטמבר הם ישנו את ההתחשבנות לגבי החודשים הקודמים?
קריאה
¶
אתם מכירים עוד גוף במדינת ישראל שתשעה חודשים עובד בתנאי אי ודאות? שהמדינה תודיע לו רק ב-1 בספטמבר מהי ההוצאה שלו בתשעת החודשים הראשונים של השנה?
ודים פרלמן
¶
היום הרצפות נובעות מנתון היסטורי שנכנסים איתו לתוך הקאפ, ולכן הן קבועות וידועות לכולם גם ב-1 בינואר. מכיוון שפה יש דינמיות של עד 1.5%, ברור שהחלק הארי - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
לצורך העניין, את יכולה לחזור ולרענן מה זה רצפת – אנחנו לא אמורים לזכור את זה עכשיו, שיננו את זה בערב.
נעה בן-שבת
¶
נכון. יש לנו את תקרת הצריכה ברוטו, קבעו אותה לפי בסיס ההתחשבנות – 99% מבסיס ההתחשבנות בשנת 2017. אחרי זה בשנים 2018 ו-2019 היא מקודמת בהתאם לשיעור העדכון של המחירים וגם בהתאם לתוספת הריאלית שהיתה הגדרה שלה קודם. זאת התקרה.
תקרת הצריכה נטו היא 82% מזה. רצפת הצריכה, בסעיף 61 מסבירים לנו שיש את הרצפות, כשיש חריגה מעל צריכה מסוימת, אנחנו הולכים לשיעור 95%, כשיש צריכה עד רצפה מסוימת זה 93.5%, ובתווך הזה, בין 93.5% ל-95% יש בעצם אפשרות של תנועה בהתאם לשיעור הצריכה בפועל.
נעה בן-שבת
¶
סעיף קטן (ג):
"64.
(ג)
על אף האמור בסעיפים 58 ו-65, השרים" – אנחנו מציעים שבסעיף הזה כן יהיה איזשהו פיקוח פרלמנטרי – "רשאים לחשב לגבי קופת-חולים ובתי-חולים ציבוריים כלליים מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית בהתחשב בין השאר בשיקולים המפורטים להלן, ובלבד שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל בתי-החולין וכל קופות-החולים בניכוי שיעור העדכון לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות-החולים וכל בתי-החולים בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה."
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
זה rocket science, גברתי. זה rocket science. צריך פה להיות מדען בשביל להבין מה כתוב כאן.
נעה בן-שבת
¶
נסביר קודם ששיעורי הקודם התייחסו קודם לשיעורי הקידום משנת 2013 ואילך, קידמו את אותם מחירים עד עתה, ושיעורי התוספת הריאלית מפורטים פה בסעיף 65 ומדברים על הקידום בשנים 2018 ו-2019, ופה מוצע לאפשר לשרים לחשב שיעורים אחרים לקידום לגבי בתי-חולים מסוימים. ההצעה כן להכפיף את זה לפיקוח פרלמנטרי היא בגלל שיש פה באמת חריגה ולא ברור למה בתי-חולים מסוימים כך ובתי-חולים או קופות-חולים מסוימים אחרת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אני לא עוצר את ההקראה. אני אומר, בשינויים מהותיים שיכולה להיות להם השפעה גם על מאזן הקופות, גם על מצבם של בתי-החולים, וגם מצבם של החולים עצמם, צריך שזה יהיה באישור ועדת הכספים ולא יישאר - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
את זה הבנתי. אני רק אומרת, הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו היא שאנחנו צריכים להמשיך את ההקראה, וכל חוסר הוודאויות, ככה בדרך-כלל אנחנו והגים בוועדה.
נעה בן-שבת
¶
עכשיו פסקה (1). הנוסח המקורי דיבר על שינוי בשיעור הקאפיטציה. התיקון פה מבטא, שאנחנו מדברים על שינוי במספר המבוטחים המשוקלל של קופות-החולים. זו היתה הסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי, וגם ההסתייגות שנשמעה הבוקר מחבר הכנסת סמוטריץ, לגבי הנושא הזה.
היו"ר רחל עזריה
¶
רגע, סליחה. אנחנו מקריאים את הנוסח שהגיע, אנחנו אומרים את ההסתייגויות, אחר-כך אנחנו דנים בהסתייגויות. זה הנוהל המקובל. אבל הוקראו שני הנוסחים, לכן זה בסדר מבחינה סטטוטורית להמשך הדיון.
נעה בן-שבת
¶
ובלבד שלפני ההצבעה כדי שנדע מהן ההסתייגויות, שאפשר יהיה להביא אותן להצבעה בצורה מסודרת.
נעה בן-שבת
¶
"64.
(ג)
(2)
מיטות אשפוז נוספות או מכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית-חולים על-פי כל דין; לעניין זה, "מכשירים מיוחדים" – כהגדרתם בתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד-1994;"
(היו"ר משה גפני, 11:58)
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להסתייג בסעיף 64(ג)(2). למה זה צריך להיות בחוק הזה? מיטות אשפוז נוספות צריכות להיות מתוקצבות וזה בכלל בתקציב אחר.
נעה בן-שבת
¶
הם אומרים שיוכלו לשנות את התוספת הריאלית ואת שיעור הקידום בהתאם להוספת מיטות אשפוז. לגבי בית-חולים מסוים היתה הוספה של מיטות אשפוז - - -
רוני גמזו
¶
אם אפשר, אני רוצה להסביר. הרי הסיפה של סעיף (ג) אומרת שזה לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה. זאת אומרת, מיטות אשפוז נוספות, בעצם אמרת, מיטות אשפוז נוספות ימומנו אך ורק מאותה תוספת ריאלית. זאת אומרת, כל תוספת המיטות, שהיא 200–300 מיטות בשנה, אתם רוצים לממן אותה בקניפלים הקטנים של התוספת הריאלית. ולכן צריך להחריג – תוספת מיטות אשפוז, להוסיף לבתי-החולים, אין בעיה, אבל לא בקניפלים הקטנים האלו שקיימים כאן. שיהיה בתקציב אחר, במסגרת אחרת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
יותר מזה. העניין הוא כזה, שאם יש מחסור חמור בתחום מסוים, למשל, מיטות טיפול נמרץ. אין, אין מספיק מיטות טיפול נמרץ בארץ, והממשלה מחליטה לעשות מעשה ולהוסיף כמה מאות סוף כל סוף כדי להציל חיים, אנחנו מכניסים את זה לתוך ההתחשבנות הזו, וזה לא סביר, זה פשוט בלתי סביר.
נעה בן-שבת
¶
"64.
(ג)
(3)
שינוי בצריכת שירותי בריאות כתוצאה מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכוח חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002 (בפרק זה – בית החולים באשדוד)."
נעה בן-שבת
¶
יכול להיות שהוא ישפיע על שינוי בצריכת שירותי הבריאות, ולכן יכול להיות שהשיעורים שעולים משנה לשנה לגבי בית-חולים מסוים - - -
נעה בן-שבת
¶
היום הוא לא נמצא בחוק. הוא אחד הגורמים המוחרגים, אבל יש הוראה שמאפשרת להחזיר אותו, להכניס אותו לקאפ, והשרים יקבעו.
נעה בן-שבת
¶
כן, את אשדוד. הוא לא נמצא בקאפ כי הפעילות שלו עוד לא התחילה. אבל יכול להיות שתחילת הפעילות שלו תשפיע על פעילות של בתי-חולים אחרים. זאת בעצם הטענה. יהיו לה השפעות, זאת אומרת, היא תגרע אולי פעילות מבתי-חולים אחרים. זה ישפיע ואז יהיה שינוי בתוספת הריאלית או בקידום של תקרות הצריכה משנה לשנה לבתי-החולים.
רוני גמזו
¶
אם יורשה לי, הסעיף הזה לא מאפשר להגדיל את כל הקאפ, כי יכול להיות שבית-החולים באשדוד ייאלץ להגדיל את כל הקאפ, אבל הסיפה של סעיף (ג), שכתוב כאן, לא יעלה על שיעור הקידום בתוספת הריאלית לאותה שנה, בעצם יוצרת מצב שהכול יהיה תקוע בפנים. גם מיטות האשפוז החדשות, גם זה, זה לא סביר. אי אפשר להכניס את הכול בתוך הסד הקטן הזה.
רוני גמזו
¶
שדברים נוספים, מיטות אשפוז נוספות, יהיו מחוץ למקדמים הריאליים הללו, יקבלו תוספת ריאלית אמתית, גם לבתי-החולים וגם לקופות-החולים. אי אפשר להכניס את ה-200 מיטות, אחרת, התקצוב שלהם יהיה כל-כך עלוב שלאף אחד לא יהיה תירוץ לפתוח אותן.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא יהיו מיטות חדשות. זאת השורה התחתונה. אם אנחנו נאשר את ז בנוסח הזה – הרי לאף אחד לא כדאי, לא כדאי. על אותו כסף אומרים לך, תביא עוד מיטות. מי ירצה לעשות מיטות נוספות? זה לא הגיוני. זה פשוט לא - - -
רן רידניק
¶
צריך להפריד בין עלות בפיתוח והבינוי, לבין עלות ההפעלה השוטפת. עלות פיתוח ובינוי, הממשלה ואפילו השר ליצמן הציג את זה כאן לפני שלושה שבועות, יש סוגיה של בינוי וזו סוגיה שלמה. לגבי הגידול הטבעי – הרי מה זה גידול טבעי? יש מערכת בגודל מסוים כרגע, נגיד 16,000 מיטות, כולל כל - - - והיא אמורה לגדול בשיעור מסוים, בערך של מיטות. לכן, הבינוי של המיטות הוא תקציב נוסף, תוספת מיטות - - - זה בוודאות, זה הגידול הטבעי. זו המשמעות - - -
רן רידניק
¶
אל תגיד את זה כי אין לך אישור ממשרד הבריאות לגבי רישיונות. אני מניח שלא כדאי להגיד שמשהו נוסף בלי רישיונות. הכול עם רישיונות, הכול כדין, הכול כמו שצריך.
כן יש סעיפים, גם 63 וגם 66 או 67, שאחד מהם כבר הקראנו, שמאפשר להגדיל תקרות אם רוצים, אפרופו מה שפרופסור גמזו אמר, לכן האפשרות קיימת כאן.
היו"ר משה גפני
¶
אם ייפתח בית-החולים באשדוד ותהיה תוספת של 200 מיטות, מה יהיה איתן? הן יהיו חלק מהמערכת הכוללת או שיוסיפו להם? - - -
רן רידניק
¶
יש שם צורך, יש בתי-חולים סמוכים, למשל, "קפלן". כנראה שיש צפי שהפעילות ב"קפלן" לא תגדל באותו שיעור נוכח פתיחתן של 300 מיטות במרחק 15 קילומטר.
רן רידניק
¶
יכול להיות שגם "ברזילי". לכן יש צורך לבצע שם התאמות, אחרת הם יקבלו גידול טבעי שלא מגיע להם, למשל, בסוגיה הזאת. לכן הסעיף הזה הוא הכרחי.
נעה בן-שבת
¶
אתה יכול להסביר את הקשר בין הגידול הטבעי לבין שיעורי הקידום? כי שיעורי הקידום ה ם לא בהכרח לפי גידול טבעי, ודאי לא התוספת הריאלית. התוספת הריאלית – אשפוז במחלקות פנימיות, מדובר ב-0.8, שזה הרבה פחות מהגידול הטבעי.
רן רידניק
¶
זה אמור לשקף את הגידול הרצוי הנורמטיבי, על-פי צורכי המערכת, בהינתן לגבי פנימיות, שהשאיפה היא לפתוח הרבה מאוד משקים גריאטריים שלא כאן שהם חלק - - - יותר זול - - -
אלי כהן
¶
אני רוצה להתייחס לתיקון שעבר, לעניין סעיף 64(ג)(1), שינוי בשיעור הקאפיטציה ומספר המבוטחים המשוקלל.
אלי כהן
¶
ההסתייגות נרשמה.
הנוסח המקורי שהיה מקובל בכל השנים האחרונות היה שינוי בשיעור הקאפיטציה. היות וכל הדיון פה בחוק הוא בכלל דיון של ג'נטלמנים, בלי מספרים, אז אני אחזיר למספרים, ולבקשת היושב-ראש גם העברתי לך במייל את האומדן שלנו, של השפעת החוק, כפי שביקשת, תחת התנאים של 2016.
אלי כהן
¶
אז התיקון הזה, לכאורה, מחיקת המילים: בשיעור קאפיטציה ומעבר למספר מבוטחים משוקלל, מעמיק את הגירעון של "הכללית" ב-61 מיליון שקל. 61 מיליון שקל במשחק אפס ללא תוספת מקורות, זה לא הגון וזה לא ישר.
אלי כהן
¶
ואני מדבר עכשיו. את רוצה להתייחס – תתייחסי אחר-כך.
דבר שני, אי אפשר לנתק הוצאות, והוצאת האשפוז היא 40% מהוצאות הקופה מהמקורות. המקורות שאני מקבל זה לפי חלקי בקאפיטציה. אז גם ההוצאות שלי צריכות להשתנות לפי חלקי בקאפיטציה. אם רוצים לשנות, יתכבד המחוקק ויתקן גם את ועדת הקאפיטציה, יתקנו גם את צד ההוצאות והגענו לאיזון. אבל רק הסעיף הזה, 61 מיליון שקל בלי מקורות ל"כללית", ויש לזה השלכה על אורכי תורים, ויש לזה השלכה על זמינות - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע, אבל מספיק. אני אמרתי, רחל הבטיחה לכל קופות-החולים, ואני עומד מאחורי ההבטחה הזאת. מה זה? זה לא דיון פה בין קופות-חולים. יש לי הרבה מה לומר על קופות-החולים, הרבה. עדיף שאני לא אומַר. כולם צדיקים.
רות רלבג
¶
אנחנו רוצים לומר שהרעיון הזה שלקחת את הקאפ הזה, שנאמר פה שהוא ארבע שנים אחורה והוא לא ריאלי להיום ולהגיד שגם את הקידום הריאלי בחסר, לחלק אותו עם בית-חולים חדש, לבתי-חולי כמו שלנו, זה להוריד אותנו עוד קצת. זה לא מתקבל על הדעת. הרי בתי-החולים מטפלים בחולים הכי קשים במערכת, אלה שאין להם אלטרנטיבה. ואם הקופות רוצות לחסוך, שיתכבדו בבקשה, את כל השירותים שלא חייבים לקנות בבתי-חולים, שלא יקנו בבית-חולים, שיפתחו שירותים בקהילה, שלא יגדילו את שירותי - - -
רות רלבג
¶
אני מציעה לעודד אותם לפתח את השירותים שיש להם אלטרנטיבה בקהילה, ולתת לנו את מה שאנחנו צריכים לקבל.
עידו הדרי
¶
עידו הדרי, "מכבי". אנחנו מוכנים שגם ההוצאות יהיו צמודות לקאפיטציה. זה נכון גם בתרופות, אלי. זה נכון בכל דבר. יש עיוותים במערכת הבריאות. בגלל גודל של קופה אחת והיותה בעלים של בתי-חולים. העיוותים האלה הם לטובת ה"כללית". זה הטבע של מערכת הבריאות. כאן בתוך החוק יש הגדלה של העיוות הזה, ואנחנו רוצים שלפחות בכל מה שקשור בחוק לא ייווצרו עיוותים, ולא יתכן שאנחנו מקבלים קנס על זה שאנחנו מזדקנים יותר. זה בעצם תמריץ לכל קופה לדחוק את הקשישים החוצה ממנה. אנחנו לא נעשה את זה, לא נעשה את זה. אבל אנחנו ניכנס על זה שיש אצלנו שיעור הזדקנות מהיר יותר. אין כאן שום התייחסות, למשל, לבתי-חולים שאנחנו בכלל לא מגיעים לרצפת הרכש בהם, ועכשיו הרצפה תגדל, תגבה עוד יותר.
עידו הדרי
¶
אנחנו מבקשים ששיעור הגידול של רכש הקופות בבתי-החולים יהיה – אתם רוצים מיצוע, אז מיצוע גם בזה. לא תהיה שונות בין קופות-החולים בשינוי הגידול ברכש בקופות חולים. אחרת זה מכניס אל החוק עוד יתרון לגודל של ה"כללית".
החוק הזה גורע מ"מכבי". העברנו תחשיבים לאוצר ביום רביעי, בעקבות הדיון שהיה פה ביום שלישי, פעם ראשונה התבקשו הקופות או לפחות אנחנו להעביר תחשיבים. העברנו אקסלים מאוד מסודרים. 196 מיליון שקל ייגרעו מ"מכבי" בגלל החוק הזה לכל שנה, והחוק הזה מדבר על שלוש שנים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אבל אתה לא מוכן אפילו להניח את ההנחות שלו. אנחנו ביקשנו מכם נתונים אחרים. תביא נתונים אחרים. אני לא מקבל את הנתונים שלהם – אני שואל איפה הנתונים שלך.
היו"ר משה גפני
¶
כל מה שאתם מדברים ביניכם, הוא הוסיף עוד משפט. הוא כבר היה במשפט אחד, עכשיו הוא כבר בשניים. הוא יקבל שלושה.
עידו הדרי
¶
זה שיטת האוצר.
מתוך ה-200 מיליון או ה-196 מיליון שזה יעלה ל"מכבי", 140 מיליון שקל יילקחו מהחולים לטובת בתי-חולים ממשלתיים. הממשלה לוקחת לעצמה כסף מהחולים. זה מאוד פשוט. 140 מיליון שקל רק מ"מכבי". 500 מיליון שקל ברמה הלאומית ייכנסו אל תקציב בתי-החולים הממשלתיים. גוף ממשלתי לוקח כסף מגוף נתמך. לא הגיוני.
עידו הדרי
¶
הוא הולך לכיסוי סכומים שהמדינה אמורה היתה לסבסד את קופות-החולים שלה. אז במקום שהיא תגדיל את הסבסוד, היא פשוט מביאה את זה מקופות-החולים, מהחולים.
עידו הדרי
¶
נכון, אני מדבר על ממשלתיים.
דבר אחרון, מסתבר שבנוסח החדש שהועבר אלינו ביום חמישי בערב יש שינוי, והשינוי הזה עולה עוד עשרות מיליוני שקלים. זה אחרי הדיון שהיה פה ביום שלישי, אז לפני הדיון נאמר לנו שזה טעות סופר.
עידו הדרי
¶
זה סוּפּר טעות. לא יתכן לקיים ככה דיונים. הנתון היחיד שמשרד הבריאות הסכים להביא לפה זה 340 חולים מעוכבים.
היו"ר משה גפני
¶
לא יכולים לקיים כזה דיון? התברר לך שכן יכולים, עובדה שאנחנו מקיימים. אבל אומרת לך היועצת המשפטית שעוד לא הגענו לסעיף הזה. תעיר את זה בסעיף הזה.
נעה בן-שבת
¶
כל התיקונים לסעיף 59 דובר עליהם בדיון, ומה שהוקרא זה מה שכתוב פה. השינוי שהוכנס ואתה מדבר עליו, בסעיף 66(א)(2), נוכל להגיע אליו בהמשך.
עידו הדרי
¶
על חולים מעוכבים. על מה שכבר נאמר פה. חולים מעוכבים – הנתון היחיד שהביא משרד הבריאות - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא. בסדר. הבנו. אני לא מאפשר את זה. יש עוד מישהו מקופות-החולים שרוצה להתייחס, בבקשה?
סיגל רגב רוזנברג
¶
סיגל ממאוחדת. יש לי שתי הערות. האחת, לגבי בית-החולים באשדוד – אי אפשר להשאיר את זה כזה עמום בתוך החוק הזה, ולראות מה יהיה ולהשאיר את זה בסופו של דבר אצל האוצר, צריך לקבוע. אפילו מה שכתוב כאן, אי אפשר לקיים אותו, כי גם מה שכתוב כאן, שאומר שחלק מהגידול הדמוגרפי ילך לבית-החולים באשדוד, זה אומר שכל בתי החולים באיזור, נצטרך לרדת מהם, וכשיורדים יש קנסות כי יש חובת רכש. אז גם, אי אפשר להשאיר מצד אחד חובת רכש, מצד אחד גידול דמוגרפי. כל האיזור הזה צריך לקבל טיפול כולל - - -
סיגל רגב רוזנברג
¶
הדבר השני זה לגבי סעיף 64(ג)(1) זה הנושא של השינוי הדמוגרפי. התוספת הדמוגרפית שאנחנו מקבלים והחלוקה שלה בין הקופות.
סיגל רגב רוזנברג
¶
כן. זה חלוקה לא בין בתי-החולים לקופות, זה חלוקה בין הקופות. לא יכול להיות שגדלים בשנה, ב-180,000 מבוטחים, ונולדים 180,000 תינוקות – כמעט 80,000 ב"כללית", אולי 80,000 ב"מכבי" ואולי 30,000 במאוחדת, ואת כל הסכום הזה מחלקים בין "מאוחדת" ל"מכבי". וזה לא קשור, לא להזדקנות ולא לשום דבר. זה קשור רק לשינוי בקאפיטציה. זה אפילו לא לפי קאפיטציה, זה בשינוי בקאפיטציה.
סיגל רגב רוזנברג
¶
לא. יש שלוש אפשרויות. האחת, שזה יישאר רוחבי 1:6 או 1:4 לכולם אותו דבר. הדבר השני, זה לפי מספר הנפשות המשוקללות, שזה הרע במיעוטו. השינוי בקאפיטציה הוא לא הולם, הוא לא משרת שום דבר, הוא לא מסביר גם שום דבר.
סיגל רגב רוזנברג
¶
לפחות הנפשות המשוקללות מסביר גם את ההזדקנות, אז זה עוד איך שהוא, אפשר לקחת את זה - - -
חיים פרננדס
¶
חיים פרננדס, מ"לאומית". אני רוצה להתייחס לסעיף 64(ג)(1). ה נוסח שהוגש לוועדה מדבר על שינוי בשיעור הקאפיטציה של קופות-החולים בטכניקה שבאמצעותה הם מעבירים את הקאפ בין השנים בחלוקה בין הקופות. אני רוצה רק להסביר את הנקודה הזאת לחברים הנכבדים. תחשבו שיש בסך-הכול שתי קופות. יש קופה אחת שגדלה, ויש קופה אחת שקטנה. הקופה שגדלה מקבלת יותר הכנסות מהמדינה במסגרת נוסחת הקאפיטציה. יש את סל הבריאות הישראלי – מי שגדול יותר בין השנים מקבל יותר.
באופן מקביל, אקוויוולנטי, בהלימה מלאה, מי שגדל, גם הקאפ שלו צריך לגדול, כי יש לו יותר מבוטחים, הוא אמור לרכוש יותר שירותים במסגרת שירותי האשפוז בבתי-החולים.
חיים פרננדס
¶
בוודאי, מתנגד לשינוי. והנוסח הממשלתי הוא הנוסח הנכון. לפרוטוקול – זה נוסח שכבר רץ שש שנים, ומישהו פה מנסה להטעות את הוועדה.
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה, אפשר לדעת מה החגיגה עכשיו? לא, אני פה יושב כמו אני לא יודע מה. מה אתם אומרי, הממשלה?
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מבין כלום. אתה צריך להסביר בדיוק. אתה צריך בעיקר להסביר לי, שבזה אני כן מבין, מי נגד מי.
היו"ר משה גפני
¶
אתם הגשתם נוסח. אנחנו, על-פי בקשה שהיתה כאן, שינינו – היועצת המשפטית. בבקשה, תגידו מה אתם רוצים שיהיה.
אורן גבע
¶
אורן גבע, ממשרד האוצר. אנחנו רוצים שהנוסח המקורי שגם היה בעבר, בחקיקה הקודמת, יישאר על כנו.
היו"ר משה גפני
¶
מה אתם עושים את עצמכם שאתם לא מבינים? זה כמו שאני, כשאומרים לי: מכבי תל-אביב ניצחה, אני עושה את עצמי לא מבין.
אורן גבע
¶
אני אסביר. אנחנו חושבים שהשינוי שראוי שהשינוי בהוצאות קופות-החולים יהיה תואם את השינוי בהכנסות שלהם, במקורות שעומדים לרשותן.
נעה בן-שבת
¶
אני אומרת שאם כך, אנחנו שומעים את ההתייחסויות, אנחנו מבינים שבשינוי בשיעור הקאפיטציה יש גם ביטוי למספר המבוטחים המשוקלל. גם ביטוי, אבל לא רק זה. אנחנו מדברים פה על סך התקציב, מה שמדובר פה. אם אנחנו חוזרים לשינוי שיעור הקאפיטציה, אנחנו מדברים על סך התקציבים שעומדים לרשות הקופה ולא על שינוי במספר המבוטחים. ואם כך, זה באמת היה הנוסח בקאפים קודמים, אז אני מבינה שצריך יהיה לחזור לנוסח המקורי.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא. אין צורך. בשביל זה יש ממשלה. שהיא תבדוק איתכם את המספרים. זה מה שהם הציעו. אנחנו הבנו את הוויכוח. נכריע בהצבעה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני מבקש, ברשותך, אדוני, לחזור לסעיף 6(ג)(2), והוא עניין שקלול המיטות בחוק הזה, תוספת המיטות.
אני לא עובד, לא בקופת-חולים, לשמחתי, ולא בבית-חולים, ואני מייצג את האזרחים. המשמעות של הניסוח הזה – המיצוע הוא טוב, כולם מסכימים שהוא טוב. אבל מה נאמר בחוק הזה? כל מה שאנחנו לא יודעים מה יהיה, אחר-כך שר האוצר ושר הבריאות יחליטו.
מה הם לא יחליטו? כמובן, לא מדובר בבינוי של המיטות, אלא בתקצוב, והתקצוב הוא תקנים בעיקר. והתקנים, המשמעות שלהם היא כדלקמן: אין רפואה פרטית בסיעוד, אין רפואה פרטית בטיפול נמרץ, ולא יהיו מיטות כאלה, אלא אם כן המדינה תחליט שמוסיפים את המיטות האלו. לאף אחד זה לא כדאי. זה לא ביזנס, ואנחנו פה מדברים על ביזנס. אם אנחנו מכלילים את המיטות האלה בתוך החוק, בתוך התקציב הכולל של הדבר הזה, ולא מחריגים אותם, המשמעות היא שבתי-חולים יעשו מיטות רק איפה שכדאי ולא מה שצריך, והצרכים של האוכלוסיה הם שיהיו מיטות דווקא בתחומים הללו.
ואז יבואו בעוד שנה, שנתיים או שלו, יגיד שר האוצר או שר הבריאות, למה אין מיטות סיעודיות? אנחנו כבר עכשיו במצב, יחסית ל-OECD, שמספר המיטות שלנו למספר החולים הוא בלתי פרופורציונלי ולא סביר, ואנחנו עכשיו מנציחים את זה בחוק, נותנים לדבר הזה גושפנקה. וזה דבר, אני אומר לך, אדוני, אסור לתת לזה לקרות.
רן רידניק
¶
אני חושב דווקא הפוך. הממשלה החליטה, והשר ליצמן הציג את זה, על תוכנית מיטות. היא קובעת, היא תגדיר, אני רוצה לפתוחX מיטות ב-Y בתי-חולים, ואיזה מיטות. נניח שהתמהיל שהיא תעשה על-פי צרכי המערכת, על-פי מה - - - כולל טיפול נמרץ, כולל פנימיות, כל הדברים האלה – כל בתי-החולים דורשים, ובצדק, לשקף את זה בתוך הקאפ שלהם, אחרת הם מתחילים את זה מראש בתוך אלפא שהיא - - -. לכן יש הכרח לגלם את תוכנית המיטות החדשה על-פי צורכי המערכת בתוך - - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
אני חייבת לומר. יש משהו בדיון הזה שאנחנו מקיימים אותו במנותק משאר כל העבודה בתחום הבריאות - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
- - שגורם לדיון הזה להיות מאוד מאתגר. ולכן, אני חושבת שהרבה מחברי הוועדה אומרים, אוקיי, אנחנו רואים פה מה משנים, שבעצם לא מזיזים כלום - - -
היו"ר משה גפני
¶
רחל, רק קריאת ביניים – זאת המדיניות, המדיניות היא שאת הדברים הרעים מביאים לכאן ואת הדברים הטובים שולחים לוועדת העבודה והרווחה.
היו"ר משה גפני
¶
הכישרון שלי פוגע בי, ולכן ביקשתי ממשה בר סימן טוב שיביא את מה שהוא הולך הביא לוועדת העבודה והרווחה, על התוספת למערכת הבריאות, שיביא קודם לכאן. אם הוא לא יביא את זה לכאן קודם, אנחנו לא נצביע. אמרנו את זה ביחד.
רחל עזריה (כולנו)
¶
נכון, נכון. אני גם רואה את זה חוזר על עצמו, כל סעיף שני שאנחנו כאילו דנים בחדק של הפיל בלי כל - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
פה יש חוק, ואם אנחנו מצביעים עליו – הלך, והשאר זה באוויר. קיצור תורים זה באוויר, הכול יהיה באוויר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני אומר לך, לגבי המיטות, זו טעות איומה ונוראית. ואותו דבר חל גם על בית-החולים באשדוד, והסבירו את זה לפניי אז אני לא רוצה לחזור.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
למה? נראה לי שיש לך זמן, אתה מכניס דברים אחרים. מה עניין סיפור המשטרה להעביר את כל התקציב לשר? בשביל מה לך את הצרה הזאת?
היו"ר משה גפני
¶
טוב, לא חשוב. זה לא עכשיו. יגיע זמנו. אגב, שמתי דברים שבאמת לא חוק ההסדרים בגלל שיש דברים שמוכרחים לעשות אותם. אנחנו לא יכולים להשבית את הכול. יש שם כל מיני חוקים כאלה, כמו הקופות-חולים, למשל.
רוני גמזו
¶
היושב-ראש, אני חושב שנושא המיטות הוא נושא קריטי. אני ליוויתי את המערכת ארבע-חמש שנים בתוספת מיטות בתוך מקדם הקאפ. תוספת מיטות בתוך מקדם הקאפ, ואני אומר לכם, האוצר והבריאות, היא תוספת שבסופו של דבר נותנת לבית-החולים מעט מדי לפתוח מיטה, והתמריצים לפתוח מיטות הם מאוד-מאוד נמוכים. התוצר של זה, פתיחת המיטות בעצם לא מתרחשת. היא לא מתרחשת בצורה מלאה. לקחת את ה-1.4%, בממוצע, כמקדם הריאלי, ולקחת מחצית ממנו לפתיחת מיטות עדיין משאירה כסף מעט מדי לפתיחת מיטות לא בצד של הבינוי, בצד של התפעול שלהם.
אי אפשר להכניס את אשדוד, פתיחת מיטות, הכול, בתוך מקדם מצומק. אם שמים מקדם מצומק שהוא אפילו פחות מהקידום של האוכלוסיה, אל תצפו שיהיו תמריצים לפתיחת מיטות.
רוני גמזו
¶
בסעיף הזה לקבוע מקדם נפרד לתוספת לקאפ בעבור המיטות. זה יגרור תוספת שתצטרך להגיע לסל שירותי הבריאות - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסדר. העיקר שזה לא יקרה כמו שזה כתוב פה. כמו שזה כתוב פה, לא יהיו מיטות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מה זאת אומרת? גם גפני מצטרף להסתייגות, לדעתי. אני לא שאלתי אותו, אבל אני חושב שהוא הבין כמה זה חשוב. אנחנו רוצים שיהיו עוד מיטות במערכת, במקומות שאין ביזנס בזה.
רוני גמזו
¶
לא, לא. את המקדם הזה אתה מייעד אך ורק לצביעת מיטות כמקדם נפרד, מעל ה-1.4 בערך, ותן אותו באופן מפורש למי שפותח מיטות.
יונתן הלוי
¶
קודם כל, אני מתנצל. עזבתי את דיוני ועדת השר בראשותי בשביל להגיע הנה ואני מתנצל שלא הייתי בתחילת הדיון. אני אנסה לדבר קצרות, אבל אני מביא את קולם של בתי-החולים הציבוריים.
יונתן הלוי
¶
יש במדינת ישראל שבעה בתי-חולים ציבוריים, ציבוריים פרטיים. היו שמונה, אחד נסגר – "ביקור חולים", והפך לשלוחה של "שערי צדק". מבין שבעת האחרים, "הדסה" נמצאת בתוכנית הבראה, "לניאדו" נמצא בתוכנית הבראה. אין לצפות במציאות שקיימת היום שבית-חולים ציבורי פרטי כזה, עם חוק ההסדרים המוצע, יצליח לשרוד. ייכנסו כולם לתוכנית הבראה. אני בטוח שאני מדבר בשם חבריי משלושת בתי-החולים הנצרתיים. אולי, אולי "מעייני הישועה" שבו הדומיננטיות של לידות היא אדירה, אולי הוא יצליח לשרוד.
יונתן הלוי
¶
זה נורא קל. אני אביא, כבוד היושב-ראש, ראיות נסיבתיות פשוטות ביותר. בתי-החולים של המדינה מקבלים בסביבות שני מיליארד שקל סובסידיה לסגור גירעון. בתי-החולים הציבוריים, כל השבעה, והכניסו גם את בתי-החולים של הקופה, שם התקציב הוא לא ברור, נכנס לתוך תקציב הקופה, מקבלים לפי החוק הזה 200 מיליון שקל.
בשנה השנייה, אחרי שהמדינה הכירה בזה שבית-חולים ציבורי - - -
יונתן הלוי
¶
נכון מאוד, אבל היא הכירה בזה בשנה שעברה, נתנה 200 מיליון שקך לאותם שבעה בתי-חולים, פלוס שמונה בתי-החולים של "שירותי בריאות כללית", שזה פשוט לא ברור, לא מובן, לא מספיק. צריך לזכור, לפי חוק הקאפים הנוכחי מנציחים פה הנחות - - -
יונתן הלוי
¶
הקאפ שאנחנו משנים אליו מהווה התחלה – יש פה עניין של סלמי. תסתכלי עשר שנים אחורה, ואת תראי שעבדנו במחירי משרד הבריאות ומשרד האוצר עם הנחות של בין 6% ל-10%. היום מתחילים מ-18, ויש עוד הנחות וערבויות. עם חוק הקאפ עובר כמו שהוא, לפחות - - -
היו"ר משה גפני
¶
שואלת חברת הכנסת רחל עזריה שאלה אחרת לגמרי. זה שרע, אל תשכנע אותנו, אנחנו יודעים, זה שאתם מקבלים 200 מיליון שקל יחד עם קופות-החולים, בשעה שהממשלתי מקבל 2.2 מיליארד. שואלת חברת הכנסת רחל עזריה – שכנעת אותה, ואנחנו מפילים את החוק הזה, מה אז קורה מבחינתכם?
היו"ר משה גפני
¶
אתה מנהל בית-החולים "שערי צדק", בית החולים "הדסה" אנחנו יודעים מה שקרה לו, קרה במהלך הקדנציה הקודמת. מה שקרה אנחנו יודעים. תמונת המצב היא תמנה – "לניאדו" באמת התרסק ולכן הוא נכנס לתוכנית הבראה, אבל "שערי צדק" עם הראש מעל המים באופן מכובד, קיבל את "ביקור חולים", נכנס לתוך העניין הזה והכול בסדר. בקאפ הקודם, שאמרתם שהוא רע מאוד, שרדתם. אם אנחנו נשארים בקאפ הקודם, למה קורה לכם משהו?
היו"ר משה גפני
¶
פרופסור הלוי, אני רוצה תשובה. אומר פרופסור הלוי, ואנחנו יודעים שבירושלים יש בעיקר את "הדסה" ואת "שערי צדק" - - -
היו"ר משה גפני
¶
אמרתי, "הדסה" ו"שערי צדק", בעיקר יש אותם. למה אני אומר "בעיקר"? בגלל שאולי יש בית-חולים שאני לא מכיר.
רן רידניק
¶
יש הרבה מאוד מחלוקות בנוגע לקאפ. תשאל את אותה שאלה, הקופות ובתי-החולים יענו לך תשובות אחרות לגמרי, זה בסדר. אני חושב שאם יש דבר אחד שעליו יש קונצנזוס מאוד רחב, זאת אומרת, שחקנים, חדר סגור או אפילו פתוח, שמצבם של בתי-החולים הציבוריים - - - הנחות מאוד-מאוד גדולות, אפרופו הירושלמים, משתפר מהקאפ הזה.
רן רידניק
¶
ועכשיו, ולו בגלל הדיון המעניין כרגע, אם בתי-החולים הירושלמים מעוניינים שנמשיך את הקאפ הקיים - - - רק עבורם, אני מבטיח לשקול את זה בכובד ראש בתוך הממשלה, להאריך את הקאפ עבורם - - - אם זאת הבקשה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. הבנו, לבטל את הקאפ לגמרי – נאמר פה והתקיים דיון על זה, לא כאן בוועדה, אבל התקיים דיון, לפי דעתי, במליאה, אני גם אבקש להציג את זה – שינוי כולל של תוכנית הקאפ זה לא בחוק הסדרים, זה לא במצב הזה שאנחנו מצויים בו עכשיו. אני הגעתי למסקנה ברורה כבר בישיבה הקודמת שתוכנית הקאפ לא שווה שום דבר. צריך ל בטל אותו. אבל אני לא יכול לעשות שום דבר אופרטיבי, בגלל שהמשמעות של העניין היא שאם אני עושה את זה עכשיו, אין לי אלטרנטיבה, אני לא יודע מה להביא במקום. ולכן אני סבור שצריך והגיע הזמן, ואני אדבר גם עם השר ליצמן, הגיע הזמן לדיון מחודש בכל העניין הזה.
רחל עזריה (כולנו)
¶
ואני כן חושבת שלירושלים יש מעמד מיוחד בעניין הזה, כי זו העיר היחידה – יש פה סיטואציה מאוד קיצונית, עם בתי-חולים שהם לא ממשלתיים - - -
רן רידניק
¶
מה שאי אפשר להתווכח, שהקאפ הנוכחי אשר לא מקבע את הנחות התעריף וממצע את ההנחות משיעור ההנחות המאוד-מאוד גבוה שהיה לכם - - - משפר מצבכם.
נעה בן-שבת
¶
"תוספת ריאלית
65.
התוספת הריאלית לכל שנה מהשנים 2018 ו-2019, תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסיה בפועל בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2)
בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 0.8%;
(3)
בעבור כל שירות בריאות אחר – 1.2%;"
היו"ר משה גפני
¶
לא, אין קודים. אמר המנכ"ל שזה רק פנימיות. אם אתם רוצים מעבר לזה, אז תגידו מראש, את זה נעשה, בעזרת ה', נדחה את הדיון בקאפ ובעוד שלושה-ארבעה חודשים. רק פנימיות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא, הוא לא אמר את זה. אני שאלתי אותו במפורש, ובירכתי על ההחלטה. מאיפה אתה מוסיף? הוא לא אמר את זה. אתה רוצה להוסיף.
ודים פרלמן
¶
אני רוצה להסביר: אין ספק שהפנימיות, כפי שהסבירו - - - כפי שהחליטו פה בכנסת ב-2011, שזה ששת החודשים הראשונים. יש דיון לגבי עוד מחלקה, כמו מונשמים כרוניים, שהיא בסך-הכול מאוד-מאוד דומה לפנימית, ויש על זה דיון. לא מעבר לזה.
היו"ר משה גפני
¶
שנייה. לא נתקדם בכלל. שנייה. המנכ"ל אמר משהו אחר? תכתבו את זה, תגידו מה אתם רוצים. נדבר על זה. אנחנו הבנו שמדובר בפנימית. נקודה. יש משהו אחר במה שהמנכ"ל אמר, אין בעיה, תביאו את זה ואז יקרה אחד מהשניים: או שיכריחו אותי להצביע על כל שטות שאתם אומרים, או שאני לא אתן להצביע על זה. זה הכול. לפי העצבים שהולכים וגדלים אצלי, נראה לי שהאפשרות השנייה הולכת לקרות.
נעה בן-שבת
¶
אדוני, אז לפי מה נקבעו השיעורים האלה, אנחנו רואים שהשיעורים רחוקים מגידול האוכלוסיה, ככל שמדובר בשירותים שהם לא שירות דיפרנציאלי, ויש פה שתי הסתייגויות להשוות גם לגבי השירות במחלקות הפנימיות וגם בעבור כל שירות בריאות אחר לפי גידול באוכלוסיה, זה ההסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הם לא יביאו תשובות. אנחנו שאלנו, ואז הם אמרו, תראה, זה ממוצע בין בתי-החולים לקופות-החולים, לה, לה, לה, לה, וזה. איך הגעתם למספר הזה? אנחנו מחוקקים, אנחנו צריכים להכריע. אולי זה 0.7? אולי זה 0.9? ואיך הם הגיעו למספר 0.8?
נעה בן-שבת
¶
סעיף 66, עכשיו אנחנו מגיעים לנושא שקשור בהנחה.
"תשלום בעד שירותי בריאות
66.
(א) קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו באותה שנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על-פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו.
(2)
אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו באותה שנה בתוספת לא יותר מ-82% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
(3)
(א) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
בעבור רכישת שירות אשפוז במחלקות פנימיות, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – 20% מהמחיר המלא של השירות;
(2)
בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
(א) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי עד ל-108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות;
(ב) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר ל-108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור באותה שנה – לא יותר מ-33% מהמחיר המלא של השירות;"
בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:"
רחל עזריה (כולנו)
¶
שנייה, זה חודש לא להעלות הצעות חוק. הוא דיבר נגד מה שהקואליציה סיכמה. אתם שמעתם אותו?
רחל עזריה (כולנו)
¶
מה אתה? אה, בה, בה, רגע, לא, המדינה זה אני, התבלבלת. על זה זה חודש, על זה זה חודש.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
עזריה, אין לזה השפעה תקציבית בכלל, אז הם מעבירים כסף. החלוקה הפנימית פה משתנה, לא החלוקה התקציבית.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש להגיד לחברי הוועדה את מה שאמרתי בתחילת הדיונים. היות וגם דוד ביטן הוא חבר בוועדת הכספים, שגם הוא ישמע. נאמר פה נכון – המצב יהיה שאם לא עושים שום דבר, תהיה הפקרות מוחלטת בגלל שהחוק הקודם עבר והחוק החדש לא מגיע, וכל אחד יעשה כראות עיניו, ואז יכול להיות שהחזקים ישרדו והחלשים ייפלו לגמרי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל החוק הזה מאריך את התורים. אם אתה לא מביא עוד כסף, זה מאריך את התורים.
היו"ר משה גפני
¶
אמר פה משה בר סימן טוב שתהיה תוספת. אי אפשר לעבוד עליי, אי אפשר לעבוד על חברי הוועדה.
היו"ר משה גפני
¶
ולכן היה סיכום שהוא יביא לפני שהוא מביא לוועדת העבודה והרווחה, שם זה המקום לאשר את זה. קודם שיבוא לפה ויגיד מהי ההתחייבות של הממשלה לגבי קיצור התורים. לגבי הכול – שיבוא לכאן, אמרנו את זה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
מהקדנציה הבאה. כמו בצרפת, מה הבעיה? כל היום לחקור? כל היום הבדיקות? מסיימים בדיקה - - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
במדינות שבהן יש דברים כאלה, אז גם מספר הקדנציות מוגבל. תביא את זה ביחד. הגבלת קדנציות וזה.
נעה בן-שבת
¶
"תשלום בעד שירותי בריאות
66.
(א)
(3)
(א) בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד תקרת הצריכה לפי מחיר מלא – לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, "תקרת הצריכה לפי מחיר מלא – תקרת הצריכה ברוטו, בצירוף הסכום הממוצע של סך הנחות התעריף שניתנו על-ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בשנים 2013 עד 2015," – אני מבינה שאנחנו מדברים על 2014 עד 2015 – "בתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים על הסכום האמור;"
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה לא אחראי לפצל את החוק הזה. זה לא אחראי. אנחנו צריכים להעביר את החוק הזה, אבל אי אפשר לעשות בו גם תיקונים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני אומר לחברי הוועדה – אנחנו נחליט לאשר או לא לאשר, לפצל או לא לפצל, אחרי שנסיים את החוק, נראה את כולו, נקבל את התשובות מהממשלה ואז נחליט, אולי באמת יבוא דוד ביטן - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, משנה ועוד איך. גם בתוספת כסף, יש פה ויכוח בין בתי-החולים הממשלתיים והפרטיים וקופות-החולים השונות.
היו"ר משה גפני
¶
למזלנו, אחרת היית עושה חוק שכל מי שהוא חולה, אתה מחליט שהוא בריא, וזהו. לא מטפלים בו.
נעה בן-שבת
¶
אדוני, אולי אני אסיים את ההקראה.
"תשלום בעד שירותי בריאות
66.
(א)
(3)(א)(3)
(א) בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד תקרת הצריכה לפי מחיר מלא – לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, "תקרת הצריכה לפי מחיר מלא – תקרת הצריכה ברוטו, בצירוף הסכום הממוצע של סך הנחות התעריף שניתנו על-ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בשנים 2013 עד 2015," – אם ישתנה בסיס ההתחשבנות לשנים 2014 עד 2015, גם זה יצטרך להשתנות – "בתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים על הסכום האמור;"
וזו בעצם ההגדרה של שווי ההנחות שדיברנו עליה בסעיף 64, שצריך להודיע את זה לפחות ב-2017 כדי שיקודם הלאה. ורק נסיים את פסקת משנה (ב).
"תשלום בעד שירותי בריאות
66.
(א)
(3)(א)(3)
(ב) בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר לתקרת הצריכה לפי מחיר מלא – לא יותר מ-35% מהמחיר המלא של השירות כאמור."
ורק עוד הערה אחת – כשאנחנו מדברים על הרכישות, יש פה בפסקה (א), גם פה וגם בשירות הדיפרנציאלי, בפסקה (א) יש רצועה אחת של תשלומים, ובפסקה (ב) רצועה אחרת של תשלומים. הרצועה הראשונה – כל רכישת שירות ברצועה הראשונה מחויבת באחוזים שקבועים עליה, 55%; כל רכישת שירות שחורגת מזה, ברצועה הבאה, מעליה, מחויבת במחיר שקבוע מעליה. זאת אומרת, לא שבמעל 108 נגיד נרכוש ב-110, ואז את הכול רוכשים במחיר המופחת של 33% בשירות הדיפרנציאלי, אלא כל רצועה במחיר שלה. זאת הבהרה שנדרשת.
רוני גמזו
¶
בהערה הקודמת שלי אמרתי שלהכניס את 2013 זה לא טוב, והסברתי למה. עכשיו תבינו למה. כשאתה מסתכל כאן על הרצועות, כשאתה מגיע ב-2017 עם רצועות של 2013, כל בתי-החולים נמצאים ברצועות של 33%. הם לא נמצאים ברצועות של ה-55%.
רוני גמזו
¶
עזוב אותי. הדיון הוא לא "איכילוב". הדיון הוא מערכת, ובמערכת עצמה, ברגע שאתה אומר 55%, אבל לאחר מכן בטריק של להכניס את 2013 מציב את כולם ב-33%, לא סביר.
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, נגמר הוויכוח הזה כבר קודם. הממשלה מסכימה להוריד את 2013, שזה יוצר בעיה מצד אחד, וזה טוב לאחרים. ולכן אנחנו נכריע את זה בהצבעה. הלאה.
נעה בן-שבת
¶
היתה הערה נוספת, ההערה שהעירו קודם מ"מכבי" לגבי פסקה 66(א)(2) שקראנו. זה היה תיקון: "רצפת הצריכה נטו באותה שנה בתוספת לא יותר מ-82% מהמחיר המלא". עידו הדרי העיר על זה קודם. אתם רוצים להסביר את הדבר הזה של המחיר המלא?
אורן גבע
¶
רק התייחסות לבסיס ההתחשבנות. אם יוחלט על-ידי הוועדה להשמיט את שנת 2013, נדרש גם לתקן את שיעור ההנחה הממוצע שהוא 18%, הוא של השנים 2013 עד 2015. שנים 2014 ו-2015, יהיה צריך לתקן גם את שיעור ההנחה - - -
אורן גבע
¶
צריך לעשות את התחשיב המדויק, אבל בערך עוד אחוז. אפשר להגיד את המדויק, אבל בערך עוד 1%. צריך לקחת את זה בחשבון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אדוני, אני מבקש להוסיף את ההסתייגות הבאה. בחוק יש את ההנחות וכולי, ואומרים בעל-פה שאם ייווצר לאיזה בית-חולים או לקופת-חולים איזשהו גירעון דרמטי, הם יתקנו את זה בהמשך. ואני מציע להכניס לחוק, שאם קופת-חולים או בית-חולים מפסידים באחוזים יותר מהשנים הממוצעות האלה כתוצאה מהחוק הזה, הם יפוצו בהתאם להפסד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא, לא. כתוצאה מהחוק, לא כתוצאה מחוסר התייעלות או מדברים אחרים. כתוצאה מהשינוי בחוק.
אורן גבע
¶
כפי שאתם רואים, ההגדרה של מחיר ברוטו, כולל הנחות התעריף, לשנים ספציפיות 2013 עד 2015 – לא היתה פה כוונה שברצועה הזאת ישלמו עם הנחות התעריף של אותן שנים, אלא באמת היתה כוונה פה לשחרר את אותן הנחות התעריף. לכן ההגדרה הנכונה פה צריכה להיות המחיר המלא - - -
רועי כפיר
¶
הנחות התעריף – קחי שני בתי-חולים זהים לגמרי, שאחד נתן בהסכם ב-2011 הנחות תעריף, התקרות והרצפות שלו יהיו נמוכות מבית-חולים זהה שנתן פחות הנחות - - -
נעה בן-שבת
¶
אז אתה יכול להסביר מדוע? הוא אומר לך, התשלום עכשיו הוא לא יותר מ-82% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מתחת לרצפה.
רועי כפיר
¶
זה לא נובע מהסעיף הזה. זה נובע מההגדרה של הנחת תעריף, ההגדרה של מחיר ברוטו וההגדרה של בסיס ההתחשבנות. כל אלה יוצרים מצב שבו שני בתי-חולים זהים לחלוטין מבחינת הפעילות של שנות הבסיס ובשנה השוטפת, לאחד תהיה תקרה יותר נמוכה מהשני, בדרך-כלל זה בית-חולים ציבורי עצמאי, הנצרתיים או "הדסה", והוא יצטרך בסוף לתת יותר הנחה על אותה פעילות.
נעה בן-שבת
¶
למשרד הבריאות היתה לו סיבה לכך שהוא בנה את בסיס ההתחשבנות על בסיס המחיר ברוטו באותן שנים. ואז אולי תסבירו מהי הסיבה, מה הנימוק לדבר הזה.
נעה בן-שבת
¶
מאוד חשוב לחזור על זה, כי הטענה הנטענת, בשביל להסביר את ההיגיון ואת הסיבה שנבחרה השיטה הזאת.
אורן גבע
¶
הנחת תעריף היא בעצם הנחה שניתנה על מוצר ספציפי שהקופה יכלה להחליט אם לרכוש בבית-חולים או לא לרכוש בבית-חולים לעומת האלטרנטיבות שהיו לה. בחוק הקודם קובעו ההנחות שניתנו בשנת 2012. בחוק הזה אנחנו לא ממשיכים לקבע את אותן הנחות, אנחנו משחררים אותן, אבל מאידך אנחנו גם לא מחייבים את קופות-החולים להמשיך לרכוש את אותו מוצר שהיא רכשה בהנחה.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. הסברתם את זה בישיבה הקודמת. פנו אליי גם לפני זה וגם אחרי זה, אלה שאמרו, נתנו הנחות מחוסר ברירה או לא חשוב מה. פתאום אתה לוקח את ההנחות האלה ואתה איתן משתמש.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אם אתה רואה שיש הנחה שהיא משוללת היגיון, אתה רואה שהיא נבעה כתוצאה מאילוצים - - -
רן רידניק
¶
אתה משחרר אותה. ומצד שני, גם לא סביר לחייב את הקופה עצמה לרכוש בבית-החולים משהו שהיא קיבלה עכשיו בחצי מחיר, במחיר מלא. זה גם לא סביר.
היו"ר משה גפני
¶
אתה לא יכול אבל לדבר. זה לא שוויוני שאתה מתפרץ ואחרים לא. ממש לא שוויוני. אמרתי לך, אתה צריך או ללכת לפריימריז או למועצת גדולי התורה, או ללכת למפלגה שהיושב-ראש בוחר, גם זה היום אפשרי.
היו"ר משה גפני
¶
בדיוק. דע לך שהכי קשה זה לעבור את מועצת גדולי התורה. זאת האמת. פריימריז, לא נורא, אתה הולך לכמה בריתות וכמה בר-מצוות, מפלגה שהראש שלה קובע, אז אתה יכול לשבת איתו. זה המצב. אם אתה מחליט לאיזה מסלול אתה הולך, אז דבר איתי קודם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל גם שם, תקשיב, זה מסובך מאוד. הוא אומר לך, גדולי התורה – יש גדולי התורה האלה, יש גדולי אלה, לכל אחד יש לו גדול, יש כאלה יותר קטנים. אל תשאל.
היו"ר משה גפני
¶
שמת לב איך שהם עכשיו התלבשו על מועצת גדולי התורה. בוא, בוא נתחיל לדבר על הפריימריז - - -
היו"ר משה גפני
¶
היו טענות שהמציאות הזאת שהיתה מציאות בלתי אפשרית בשנים הקודמות, מחוסר ברירה וגם הסבירו לי חלקם מהו חוסר הברירה, באמת נשמע הגיוני. פתאום אתם לוקחים את זה והופכים את זה - - -
רן רידניק
¶
הטענות עצמן הן כפולות וכולן הגיוניות. הקופות טוענות בצדק שגוזלים מהן הנחה שהן קיבלו, שאתה פוגע בהן. בתי-החולים טוענים בצדק ששחררת את הנחות התעריף, אבל הבסיס שנקבע להן לא משקף את המחיר המלא כפול הכמות שקיימת. וזה המתח בין השניים, ובסוף, לכל אחד מהזווית שלו יש מידה של אמת, אבל בסוף הפתרון שנוצר, של הרצועה השנייה, אני חושב שהוא פתרון – לקביעת הבסיס, אם אין לך תעריף, הוא פתרון הגיוני, הוא פתרון שנע בין שתי הטענות הצודקות של בתי-החולים והקופות.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק רוצה להודיע ש"מכבי" הודיעה לי שלכל מי שהגיע בהקשר לשריפות היא תיתן טופס 17 מבלי לשאול, מבלי להגיד דבר.
היו"ר משה גפני
¶
קודם כל, את הדברים הרציניים. אני מבקש שתוציא הודעה על זה: כל הקופות הודיעו שבהקשר של השריפות יקבלו טופס 17 מבלי שתהינה בדיקות אם מדובר על הצתה או כל דבר אחר; כל מה שקשור לשריפות, אנשים יבואו, יקבלו טופס 17, שזה חיובי כשלעצמו. אני מבקש להודיע את זה.
עכשיו אני רוצה משהו שלא להודיע. אלי כהן טוען ש"מכבי" טובה ביחסי ציבור, ואני חולק עליך. לא חשוב. הלאה. כי הם אומרים - - - בסוף אתה אומר, כל הקופות - - -
קריאה
¶
אומר לנו רן, נציג האוצר, שבעצם יצרו כאן איזושהי נוסחה חדשה שמאזנת בין צד הקופות לצד בתי-החולים. אנחנו לא מדברים על איזון. אנחנו טוענים, ואנחנו מבקשים לקבל הסבר איך יכול להיות שבית-חולים אחד נדרש לתת הנחה יותר גבוהה מבית-חולים אחר, בדרך כזאת או אחרת. זה לא יכול להיות.
רות רלבג
¶
אני רוצה להגיד שלכל בית-חולים היתה מערכת טעמים אחרת. חלק נתנו בהנחות גלובליות, חלק נתנו בהנחות פרטניות. אנחנו נתנו יחסית מעט הנחות פרטניות, ולכן מבחינתנו זה סעיף שהוא פחות חשוב. אבל אני רוצה להתייחס באופן כללי לטענה. הרי קופות-החולים, אם יש להן אפשרות לקנות בחוץ, שיורידו שירותי אשפוז, שיקנו חוץ. אי אפשר להחזיק בחבל משני הצדדים. אם הם יכולים לקנות, שיקנו פחות, כך ניתן פחות - - -
ליזה שוקר
¶
רציתי לדבר על הסעיף הזה במחיר מלא. מבחינתנו עד עכשיו כל הנוסחים שהיו, התקרה הייתה בברוטו ושינוי הזה הוא משמעותי מבחינתנו. העברנו תחשיב לאוצר עם 196 מיליון שקל לשנה, לא כולל את הסעיף הזה. כמו כן, ההערה של נעה בן שבת העירה מקודם לגבי חיזוק סעיף 66 (א) ו-(ב), בין ה-55 ל-33, אנחנו ידענו את זה אבל קיבלנו מהאוצר את הרושם כאילו שזה לא נכון.
כל הנושא של המחיר המלא, גם בסעיף 61 וגם ב-59 וגם פה בסעיף 66(2), זה משהו שלא דובר עליו. כמובן שבאלפות אנחנו מבינים את זה. אנחנו מקבלים בלית ברירה. רוצים שיתייחסו לזה.
וסים דביני
¶
מאחר וטוענים שהכול משחק סכום אפס, אז מאוד קל לעשות רה-אָלוֹקַצְיוֹת, הרי זה לא משפיע על המערכת. אז אני מציע לקת את התעריפים, לחשב את כולם באופן גלובלי, כמה זה באחוזים על המערכת, ולהחיל אותם על אחוז ההנחה הכללי. במקום שיהיה 18% בלי הנחות תעריפיות, שיהיה 22%. הרי זה משחק סכום אפס. זה יפתור את כל הבעיות.
ודים פרלמן
¶
יישום ההצעה באופן שהוצעה מביא כביכול להנחה נוספת לבתי חולים שלא נתנו הנחות תעריף. כלומר, בגלל איזושהי חלוקה שהחלטנו עליה פה הם יגלו שפתאום הם נותנים - - -
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. לא ראיתי פה דבר אחד שמישהו אמר והשני לא אמר שהוא מתנגד. רק דבר אחד: מה שאמר דוד ביטן ואני הצטרפתי אליו ושאמרתי את זה לפניו, שלפריימריז להוסיף כסף, לזה אף אחד לא מתנגד. ויוסיפו, בעזרת השם.
היו"ר משה גפני
¶
לא צריך להוסיף כסף? למה, זו מערכת בריאות? אני אראה לך כמה דברים שחסר להם כסף באופן אמתי.
נעה בן שבת
¶
אנחנו בסעיף קטן (ב).
"(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א) –
(1) רכשה קופת החולים סוג שירות בריאות בבית חולים ציבורי כללי, בשנה מהשנים 2017 עד 2019, בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר באותה שנה; לעניין זה, "סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר" – סוג שירות הבריאות שרכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר הסכום המופחת בעבור רכישתו לפי פסקת משנה (א) הוא בשיעור הגבוה ביותר;
(2) נקבעה תקרת צריכה ברוטו בהתאם להוראות פסקת משנה (1), ישולם הסכום המופחת לפי פסקת משנה (א), באותה שנה, רק בעד רכישת שירותי בריאות מעבר לתקרה האמורה; ואולם לא יהיה בכך כדי להשפיע על קביעת תקרת הצריכה בשנים אחרות.".
הרי יש לנו תקרות צריכה לשירותי בריאות שונים. אנחנו פה קובעים שאם יש צריכה בסכום שנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, אנחנו מייחסים לסוג השירות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר את הצריכה העודפת משירות אחר. אני מקווה שדייקתי.
"(ב) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מתום החודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
(1) החלק החודשי היחסי מרצפת הצריכה נטו שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובד משרדם שהוסמך לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא סיפק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן (א)(1);".
נעה בן שבת
¶
נותרה פסקת משנה.
"(2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
(3) 95% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה הקופה על החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל ובית חולים לא השיב בלוחות הזמנים הקבועים בהוראת המינהל.".
זאת אומרת, יש לנו פה איזשהו הליך שמצד אחד צריך לשלם 95% מהסכום הנדרש לפי הודעת החיוב. מדובר על שירותים שהם בקאפ פה או בשירותי רפואה דחופה שלגביהם גם נקבע סכום מופחת, אלא אם התנהל איזשהו הליך של ערעור. כמובן אנחנו מדברים על הסכום הגבוה מהפסקאות (1) עד (3).
רועי כפיר
¶
לשאלתך, הסעיף הזה לא נדרש כי תמיד בחוק היה כתוב מה צריך לשלם אלא אם עושים הסכם. זו תמיד הייתה ברירת המחדל. הסיבה שנכנס הסעיף הזה יהא כי זה לא יושם והחוק לא נאכף ו"הדסה" הלכה עם זה עד לבג"ץ, זה נאמר בדיון הקודם.
בסעיף (ב)(1) יש שני תיקונים קריטיים. האחד - - -
רועי כפיר
¶
ל-(ב)(1) שני תיקונים ממוקדים: אחד, חייבת כמו בסעיף (ב)(3) התייחסות, אתם כתבתם "לרפואה דחופה", אנחנו אומרים גם פסיכיאטריה. היום העובדה שמדברים על הרצפה עם הקופות שהמדינה פונה אל הקופות לבירורים. יש פה קופה שמאז שעברה הרפורמה ביולי 2015 בבריאות הנפש, הם שילמו ל"הדסה" סך כולל של אפס שקלים על שירותי פסיכיאטריה ואחרות לא הרבה מאחור.
רועי כפיר
¶
הדבר השני, נשמטה המילה "הסכים". בסעיף קטן (א) או (א)(1), היה כתוב "הסכים לספק" ופה כתוב "סיפק". זו טעות הקלדה, לדעתי.
נעה בן שבת
¶
אני חושבת שיש פה שינוי במשמעות כשאתה אומר "הסכים לספק" לעומת סיפק". אנחנו מדברים על תשלום בעד שירותים שסופקו. ואם לא סופק, זאת אומר, הקופה הסכימה לספק אבל לא סופק - - -
נעה בן שבת
¶
בוודאי. בית החולים הסכים לספק אבל לא סיפק, אז איך הוא יכול להוציא על השירותים האלה הודעת חיוב?
רן רידניק
¶
כמדינה – אני מנסה להגיד משהו בעדינות לפני שכולם יצעקו עלי – השתכנענו שבמקרים מסוימים היה שימוש בתזרים ככלי מיקוח שלא כדין.
רן רידניק
¶
אני מנסה להסביר דווקא מהכיוון שאתה שאלת מקודם. בבתי החולים הציבוריים היו מקרים שבהם נלחצו בתזרים באופן שהיה לא נכון ולכן היה ניסיון ליצור כאן מודל שבו התזרים יאובטח בצורה טובה יותר.
רות רלבג
¶
היא לא הוגנת מכיוון שהמדינה, בתי החולים של המדינה, פועלים בבנק מאוד נוח שקוראים לו החשב הכללי שלא גובה ריבית ולא לוחץ ואם צריך, אז לוקחים עוד אשראי והכול בסדר. אנחנו נמצאים במערכת הבנקאית, אנחנו נאלצים לתת לקופות החולים 60 - - -
רות רלבג
¶
אנחנו רוצים שבמקום 95% יהיה כתוב 100% ואנחנו חושבים שבכל נקודת זמן הקופות חייבות לנו בין 60 ל-90 יום ויש להן מספיק ממה להתקזז. אין שום סיבה שנממן את הקופות.
אלי כהן
¶
אני בעד הסעיף. אני רק מבקש להוסיף לסעיף תנאי אחד: גם המדינה תשלם את החובות שלה לקופות החולים בשוטף פלוס 60.
וסים דביני
¶
זו הגדלה של חודש לעומת המצב הקיים היום. במצב הקיים זה 65 יום מתום החודש שבו ניתן השירות, ופה אומרים 60 יום מהיום שבו יצא החשבון. אנחנו תמיד מוציאים את החשבון חודש אחרי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה היה 65 יום מיום מתן השירות ועכשיו זה 65 יום מיום הוצאת החשבונית. זה עוד חודש. זה מאריך להם בעוד חודש, למה?
יובל אדר
¶
אי אפשר להגיד לנו שנקבל רק 95% מהכסף ונשלם 100% מהשכר או 100% מהתרופות. תגידו: תיתן 50% מהתרופות - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
- - - חוץ מהמועדים, בין 95 ל-100 יש עוד כמה מספרים. אולי כדאי לשקול 98%.
רות רלבג
¶
רן, אתה יודע שבסוף שנה שהקופות מחזיקות את ה-5%, הן מאוד אוהבות את הכסף הזה, הן רושמות את הגירעונות והן לא רוצות לשם. הבקרות לא ענייניות. אתם יודעים שהן לא ענייניות. אין סיבה.
נעה בן שבת
¶
אנחנו בסעיף קטן (ב1). ההוספה שלו הייתה בשביל לנסות ליצור איזושהי מערכת שיוצרת בירור סכסוכים.
ודים פרלמן
¶
כבוד היושב-ראש, יש הערה בעניין סעיף (ב) ו-(ב1). בסעיף (ב) מכיוון שעולים פה קולות ולא הייתה כוונה לפגוע במצב הקיים ובטח שלא להרע אותו. לאור ההערות שעולות פה לעניין סעיף (ב), מכיוון שלממשלה לא הייתה כל כוונה לגרוע או לפגוע בזכויות של בתי החולים בהקשר של התשלום, אני חושב שנכון להוסיף שזה מבלי לגרוע מחובות תשלום הנובעות מכל חוק אחר בהקשר הזה.
ודים פרלמן
¶
לפי מה שאומרים פה החברים, בשטח יכולה להתקבל פרשנות לגבי שאר הדברים כמו פסיכיאטריה - - - מעוכבים ניתן לא לשלם ככה ולכן לא זאת הייתה כוונת הממשלה.
רות רלבג
¶
למה אתם לא מוכנים לתת לנו הטבה בנושא הזה של התשלומים? אני לא מבינה. הרי אתם בבתי החולים הממשלתיים מחזיקים את האשראי ללא ריבית.
ודים פרלמן
¶
אז ההערה היא שאף אחד לא צריך להיפגע מזה ולא שאר השירותים ואין כוונה שאפשר לא לשלם על שאר השירותים שלא לפי חוק.
ודים פרלמן
¶
לגבי "הסכים לספק" אנחנו חושבים שזו הערה חשובה והיא צריכה להיכלל. אנחנו רואים סיטואציות שבהן במערכות המחשוב אין הפניה לבית החולים למרות שקיימת אצלו זמינות לשירותים ואז עולות טענות כאלה ואחרות לגבי זה שהוא לא סיפק או כן סיפק. לכן האבחנה הזאת חשובה בשטח לאור האירועים שמוכרים לנו ממסגרת - - -
נעה בן שבת
¶
הייתה כוונה להוסיף את סעיף (ב1) כדי ליצור מנגנון בירור טענות בעניין הודעת חיוב. מה שהופיע במקור בפסקת משנה (3) היפנה להוראת מינהל 2305 שקיימת היום אבל אנחנו מבינים שהיא עומדת לפני שינוי והיא לא מספקת מבחינת מנגנון הבירור בין הגורמים ולכן מוצע: "השרים יקבעו הוראות לעניין דרך בירור טענות בעניין הודעת חיוב ובעניין הסכמה לאספקת שירותים כנדרש לפי סעיף קטן (א)(1).". וזאת בשביל ליצור איזושהי מסגרת לסיכום ולבירור הטענות בין הגורמים השונים.
"(ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (ב) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים כאמור ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, ישולמו או יוחזרו, לפי העניין, בתוך 30 ימים מקבלת הכרעה בעניין, בתוספת ריבית לפי הוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית – בתי חולים), התשס"ה-2005.".
כשאנחנו אומרים "הכרעה" בעניין, על מה מדובר? מי מכריע בעניין?
נעה בן שבת
¶
הקראתי את (ב1) ואני גם הסברתי אותו לפני רגע. כשאנחנו מדברים על מנגנון הכרעה, ראינו שהוראת המינהל היום עומדת לפני שינוי. אין טעם להפנות אל הוראת מינהל שהולכת לעבור שינוי. הגורם המכריע יכול להעלות גם טענות גם לגבי השאלה האם הייתה הסכמה לספק את השירותים או לא. גם לגבי פסקה (1) יכולים להיות שינויים שדורשים הכרעה ולכן הוצע לאפשר לשרים לקבוע ההוראות לגבי דרך בירור הטענות. לקבוע תקנות שבהן דרך הבירור של הצדדים השונים, הגורמים השונים, תשמע והטענות יוכרעו במסגרת הזו. זו המטרה של סעיף קטן (ב1).
ודים פרלמן
¶
בסעיף קטן (3) שמופיע בעמוד קודם לכן, אנחנו חושבים שאין וקום. זאת אומרת שברור שיש בכוונתנו לרענן את הדברים, אבל כנראה שבשלב הביניים עד לקביעת כללים חדשים ההוראה של המנהל תהיה הכוונה למה שקיים במינהל עכשיו.
בהתייחס לזה, סעיף (ב1) מייצר סוג של עוד מנגנון שלהבנתנו לא נדרש ולא תורם לתהליך. כרגע הכול מוסדר בחוזר הקיים. אם ייצא חוזר חדש, גם הוא מוסדר עד למנגנון הכרעה ברור.
נעה בן שבת
¶
למה הוא לא היה צריך להכריע בהוראות של פסקה (1) שמדברת על מצב שבו טוענים שיש שירותים שבית החולים הסכים לספק ובכל זאת לא מצליחים לשלם את החלק החודשי היחסי - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל עכשיו אנחנו כותבים את זה בחוק. אם יש הכרעה – 30 יום. אם אין הכרעה, מה קורה אז?
ינון גוטגליק
¶
סעיף (ג) מדבר רק על החזר ריבית. מה קורה אם עוכבו כספים או אצל הקופה או בבית החולים ואז הוכרע שהם עוכבו שלא בצק? הוא אומר שצריך לשם עליהם ריבית. זה הכול. זה כל מה שהסעיף אומר. הוא לא אומר מה עושים עם הכספים. לכן חייבים הכרעה כדי לדעת מה מנגנון הריבית
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
עכשיו אנחנו כותבים חוק ואנחנו צריכים להתייחס למצבים אפשריים שאנחנו יכולים לחשוב עליהם. מהמציאות אנחנו יודעים שהיו הרבה פעמים שלא הכריעו. אז עכשיו אני שאול מה המנגנון שאתם מציעים? האם השרים חייבים להכריע? האם המנגנון חייב להכריע תוך איקס ימים? אם לא, אז כך וכך קורה. חושב שזה משהו שצריך לענות - - -
ודים פרלמן
¶
אולי חשוב לרענן פה את החידוש. לעניין הרצפה, בחוק הקודם לא נכתב באופן ברור שההחלטה נתונה לשרים. שימו לב שיש פה מנגנון הכרעה מובנה מלכתחילה: קודם כל משלמים. אפשר לשלם ובמקביל לפנות לשרים ולבקש פטור מתשלום. לכן, אתה שואל אותי מה ההכרעה? בהינתן שהשרים לא אמרו אחרת, משלמים את הרצפה. זה החוק וככה זה מנוסח וזאת הייתה כוונת החקיקה.
לכן לדעתי, דווקא ביחס לחוק הקודם שמציינים פה החברים שחלק מהדברים עדיין נמצאים בברור משפטי, המצב מוטב וברור יותר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הוא לא ענה. אני אסביר לך משהו עוד פעם. אני לא מתכוון שבכוונת זדון הם לא רוצים להכריע. יש בחירות. בעוד שבועיים מכריזים על בחירות - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כן, סיבות אובייקטיביות. השרים אומרים: אסור לנו להכריע, היועץ המשפטי לא מרשה לנו יותר להכריע.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
גם אם החשבת הכללית באוצר הפכה להיות ראש ממשלה? 11 חודש היא שלטה בכול. אני שואל אתכם: מיכל עבדי, שאני מאוד אוהב אותה ומעריך אותה - - -
רות רלבג
¶
הבעיה מתמקדת כולה בציבוריים בסעיפים האלה וזה נובע מזה שהתזרים הפך להיות מנוף לשיפור תנאים מסחריים. אנחנו מבקשים, מתחננים, לחברי הכנסת, גם ככה התנאים המסחריים קשים. אין סיבה שהמדינה תיתן מקדמות לקופות בשיעור שהן מבקשות עוד אשראי גם מאתנו ושיאפשרו לנו לחיות עם פחות חוב במערכת הבנקאית שעולה לנו בריבית כבדה וקשה לנו. אנחנו לא במשחק, לא של החשבת הכללית ולא של אף אחד. אנחנו בידיים שלהם ובידיים של הבנקים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
ב-2015 מיכל עבדי הייתה ראש ממשלה כלכלית. ברצונה היא חתמה. היא פשוט נתנה את הכסף. מה קורה אם יש מצב כזה של כמעט 10 חודשים? 10 חודשים היא שלטה על הכסף.
אורן גבע
¶
הכסף של הסל שבו משתמשות קופות החולים על מנת לשלם לבתי החולים, משולם גם במקרה שאין תקציב מדינה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אין לי בעיה אם המנגנון עובד. אני שאלתי מה קורה אם המנגנון לא עובד.
היו"ר משה גפני
¶
רבותי, הבנו. אני מבקש לנסח את זה באופן כזה: בין אם השרים לא החליטו או בין אם השרים לא יכולים להחליט, בינתיים משלמים. לכתוב את זה ברור.
נעה בן שבת
¶
בסעיף (ב1) אנחנו מוחקים והנושא של ההכרעות של פסקה (3), אנחנו מדברים שם מה קורה אם אין הכרעה לפי (ב)(3) - - -
ינון גוטגליק
¶
הסעיף הזה רק מדבר על תשלומי הריבית. בסוף תהיה הכרעה והוא אומר שכשיש הכרעה, מה אנחנו משלמים מבחינת ריבית.
נעה בן שבת
¶
- - - פסקה (3) כשיש לנו את הגבוה? לגבי פסקה (1) הבנתי. אבל אנחנו אומרים "את הגבוה מכולם", יש לנו (1), (2) ו-(3), "95% מסכום הנטו הנדרש על פי הודעת החיוב" – יכול להיות שהוא גבוה משום מה ,נניח, מרצפת הצריכה. מה עושים אז? מה אנחנו עושים עם הסכומים? האם אז אנחנו אומרים: אלא אם כן הקופה ערערה ובית החולים לא השיב. אז מה, לא משלמים?
נעה בן שבת
¶
"תשלום קבוע
67. (א) התקבלה החלטת הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות לעניין רכש בבתי חולים, כנגד הפחתה מקבילה בסובסידיה לבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שחלות עליהם הוראות סימן זה ובכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שחלות עליהם הוראות סימן זה ושאינם בתי חולים ממשלתיים כלליים, לגבי שנה מהשנים 2017 עד 2019, רשאים השרים" – אנחנו מציעים שגם יהיה אישור ועדה לצורך פיקוח פרלמנטרי – "בצו לקבוע לגבי אותה שנה תשלום קבוע שישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, מעבר לתשלומים לפי סעיף 66, ובלבד שסך התשלום הקבוע שישולם כאמור לא יעלה על הסכום שבו הוגדלה עלות הסל כאמור ועל הסכום שבו הופחתו התקצוב הישיר וכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים.".
יש לנו מנגנון שבו סובסידיות שניתנות היום לבתי החולים הממשלתיים הכלליים או תמיכות שמועברות לבתי החולים האחרים, במקום לתת אותם, הממשלה מחליטה להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות לעניין רכש בבתי החולים. ומשעשתה כך, יכולים השרים לחייב את קופות החולים לשלם תשלום קבוע, לא הגדלת התקרות כמו שהיה לנו קודם אלא ממש תשלום קבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים ובלבד שאנחנו מדברים על הפחתה והפחתת הסובסידיות והתמיכות והגדלת עלות הסל באותו שיעור של התשלום הקבוע.
כאן אנחנו מדברים על משהו חדש שהוא לא חלק ממנגנון הקאפ הרגיל, הוא לא מייצג צריכה כיוון שהוא תשלום קבוע. כיוון שכך, אנחנו שואלים מה התועלות של המנגנון הזה. מנגד אנחנו אוצרים שאם הדבר מושאר לתקנות ולא נקבעות פה הוראות לזה, לפחות צריך פיקוח פרלמנטרי כדי להבטיח שגם הנטל מבחינת קופות החולים וגם הזכות שהתשלומים מגיעים בצורות שוות לגורמים המתאימים.
אחרת יש פה סעיף מאוד-מאוד פתוח, מאוד-מאוד רחב. חוץ מזה שאומרים שהכסף לבתי החולים יגיע בסוף לבתי החולים. זה הדבר היחיד שזה מבטיח. וזו נראית הוראה רחבה מדי.
רות רלבג
¶
אנחנו טוענים שהמציאות של החיים היא שאנחנו משלמים משכורות בראשון לחודש, אנחנו מקבלים לפי שוטף פלוס 60 וכרגע גם את החודש שתיקנתם, 5% עיכבון מורידים לנו ממילא, אנחנו נאלצים לממן למערכת הבנקאית בריבית מאוד כבדה את כל המימון הזה. הם גם מחזיקים את הכסף הזה ולא רוצים לשנות אותו בסוף שנה.
היו"ר רחל עזריה
¶
כשהתחלת לדבר שאלתי את היועצת המשפטית אם זה הסעיף הזה. היא אמרה שזה על כלל הסעיפים. הערתך נרשמה ואנחנו נדון בכל הפערים וההסתייגויות. אז רק אם יש הערות לסעיפים ספציפיים עכשיו.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
נדמה לי שהחשבת הכללית באוצר תיקנה את התשלומים מהמדינה החוצה, נכון? שוטף פלוס 30?
יובל אדר
¶
לא בתי חולים. את זה המדינה אומרת לכולם: תשלמו שוטף פלוס 30 אבל המדינה בחוק קובעת לשלם לי לפי שוטף פלוס 90.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני בא לכיוון שלך, חכה. אני אומר שלמיטב ידיעתי, החשבת הכללית באוצר בכלל לא שינתה את תשלומי הממשלה החוצה לשוטף פלוס 30?
היו"ר רחל עזריה
¶
תקשיבו, כיוון שלא מדובר במשהו שנוגע ספציפית לסעיף הזה, אני מציעה שנמשיך בהקראה. הנושא הזה נוכח פה בחדר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
רגע. לגבי 97(א). הם לא ענו. זה באישור ועדת הכספים או ועדת העבודה והרווחה?
נעה בן שבת
¶
"(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום.".
הכול מדובר על אותו תשלום קבוע, חדש, שמוצע להוסיף אותו.
רן רידניק
¶
למה צריך להיות? לאחר שנה וחצי במשרדי האוצר והבריאות התקבלה הסכמה על קבלת אופציה דרך הדבר הזה שבה הקופות לא נפגעות - - - מעבירות אותו ובתי החולים מקבלים כסף, זה מתבצע בצורה אחרת. אבל זה מנגנון חדש - - - ליישם אותו בעתיד.
היו"ר רחל עזריה
¶
רגע, רגע. אני מבקשת. יש פה הצעה שתובא לאישור, תובא לידיעה. אני מציעה שאתם תבדקו את האפשרות הזו כיוון שמדובר בתחום חדש שעד היום לא היה, והרי כל מה שהיה בקאפ, הרעיון הוא שאלה דברים שכבר היו. אז תבדקו את זה. נשאיר את זה.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, אבל כשאנחנו מבקשים כל הזמן את האישור, הם כל הזמן דוחים. אני מבקשת שילכו לבדוק. גם את זה אנחנו מכניסים פה ואני מעירה שזו סיטואציה קצת אחרת כי מדובר בתחום חדש. הלא לסעיף 68.
נעה בן שבת
¶
"תשלום מוגדל בעבור צריכת שירות אשפוז בבתי חולים בדירוג גבוה במדד הלימת אשפוז
68. (א) משרד הבריאות יפרסם בהוראת מינהל עד יום ט"ז בשבט התשע"ח (1 בפברואר 2018) ומדי שנה לאחר מכן, מדד הלימת אשפוז לבתי חולים ציבוריים כלליים, שיכלול מדדים שונים אשר לפיהם יימדדו וידורגו כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים לפי נתוני השנה הקודמת, ובהם, בין השאר, משך אשפוז ממוצע, שיעור אשפוזים חוזרים, שיעור אשפוזים לאחר ביקור בחדר המיון ושיעור אשפוזים בני יום אחד, וישוקלל בהתאם לגודלם של בתי החולים (בסימן זה – מדד הלימת אשפוז).
(ב) על אף האמור בסעיף 66(א)(3)(א)(1) השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) כי קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות 25% מהמחיר המלא של השירות שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי חולים ציבוריים כלליים שידורגו בשליש העליון על פי מדד הלימת אשפוז.".
דיברנו על זה שאנחנו מדברים על מדד חדש. חבר הכנסת גפני שאל מדוע הוא נקבע פה ולא במבחני תמיכה. המבחן הזה, המשמעות של המדד הזה - - -
נעה בן שבת
¶
אנחנו מדברים פה על מצב שבו המדד משפיע על המחיר המלא שצריך לשלם ועד שירות אשפוז במחלקות הפנימיות לבתי החולים בשליש העליון של המדד הזה.
ודים פרלמן
¶
הנושא נדון בהרבה. יש פה גם גורמי מקצוע, במידת הצורך, מינהל רפואה שיכולים להסביר. אני אגיד באופן כלל שמדובר במשהו תוספתי. כלומר, לא לוקחים ממישהו את הכסף אלא מוסיפים, בהקשר הזה, לתשלום.
ודים פרלמן
¶
כי בסופו של יום יש קושי מאוד גדול לייצר תמיכות רוחביות במערכת מכיוון שסוגים של בתי חולים מתוקצבים באופן שונה ואת הרוחביות ניתן להשיג רק במסגרת החקיקה הזאת, כפי שגם התייחס המנכ"ל קודם לכן בדיון.
אלי כהן
¶
זה לא מבחן תמיכה כי אי-אפשר לקחת מהקופות. בשיטת התקצוב הזאת אנחנו תומכים בבתי החולים על זה שהם - - -
אלי כהן
¶
דרך אגב, מתמטית, תמיד יהיה מישהו בשליש העליון, גם אם הוא גרוע. גם אז הוא יקבל. מתמטיקה כזאת. רק בשביל הפרוטוקול - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אתה מחזק את זה שכדאי שנשים יהיו בשיריון, אבל נעזוב את זה. כי זו כל הזמן הטענה, שכשנכנסות נשים אז זה בעצם דוחק את הגברים - - -
נעה בן שבת
¶
אני רוצה לשאול האם הקביעה של סעיף קטן (ב) יכולה להיות רק חד-פעמית כי אנחנו רואים שהמדד נקבע עד פברואר 2018 ומדי שנה לאחר מכן הוא מפורסם. אבל הקביעה שישלמו 25% - - -
נעה בן שבת
¶
פה מחייבים אותם לשלם לבתי החולים שיהיו בשליש הגבוה של המדד הזה, 25% מהמחיר המלא של השירות. זו קביעה שצריך לתת אותה עד 1 בינואר 2018. אם אחרתם ונגיד אתם קובעים את המדד הזה רק בשנה אחרי זה, אז אתם לא יכולים לקבוע כזה דבר. אתם יכולים לקבוע את זה רק בשנה הראשונה, רק בשנת 2018?
נעה בן שבת
¶
"מטופל המיועד להעברה
69. (א) השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום ג' באדר התשע"ז (1 במרס 2017), כי קופת חולים תשלם תשלום מוגדל בגובה המחיר המלא בעבור שירותי אשפוז של מטופל המיועד להעברה בבית חולים ציבורי כללי, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
(ב) עד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע"ד-2014, ויראו אותו כאילו הוצא לפי הוראות סעיף זה לגבי השנים 2017 עד 2019.".
זה כל עוד לא מותקן צו חדש בנושא זה.
"(ג) בסעיף זה, "מטופל המיועד להעברה" – מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ-30 ימים ברציפות והוא בהנשמה ממושכת, או מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר בהתאם להוראת מינהל חולה סיעודי מורכב או חולה שיקומי גריאטרי, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
(1) הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי;
(2) קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובכלל זה בסעיף 3(ד) לחוק האמור.".
חבר הכנסת סמוטריץ ביקש לפני כן שיהיה תנאי שההוראה הזאת תחול רק אם יש מיטה פנויה בסמיכות או בקרבת מקום.
עידו הררי
¶
אנחנו מוכנים שכל חבר מכבי שנמצא בבית חולים ויכול להשתחרר לבית חולים אחר, נעשה את זה. שבית החולים אפילו יעשה את זה. רק שאין מיטות. המספר היחיד שמשרד הבריאות הביא לדיון הזה מהבוקר, וכולל הדיון הקודם, זה מספר של 340 חולים שמעוכבים כרגע באשפוז כללי. הוא לא הביא שום טיעון או שים מספר על כמה מיטות המשכיות פנויות יש כרגע במדינה.
עידו הררי
¶
והוא לא הביא את זה כי המספר הוא אפס או קרוב לאפס. אז לאן אני יכול להוציא את החולים האלה?
עידו הררי
¶
אנחנו הצלחנו לייצר שיקומי בית לעשרות חולים ברחבי הארץ. למי שמתאים. אבל זה לא מתאים לכולם. יש כאלה שאין ברירה, חייבים תשתית של בית חולים המשכי.
רות רלבג
¶
בתי החולים רק מבקשים שאם זה מה שייקבע והחולים נשארים אצלנו, שלא נקבל את החולים האלה בהנחה של 80%.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
יש איקס מיטות לסיעודי מורכב במדינה, פרטיים, בתי אבות כאלה, בתי חולים וכולי. מספר החולים הוא לפחות כפול. עכשיו אתה אומר שהם יפתחו. בסדר, אני גם בעד. אבל מה עושים בינתיים?
רן רידניק
¶
עשינו שימוע מאוד ארוך לכל המערכת שכלל גם הרבה מאוד מקומות שפותחים היצע סיעודי. הטענה הכי גדולה של כולם הייתה שבפועל המחיר שמקבלים במערכת הוא הרבה יותר נמוך מאשר המחיר המפוקח והוא גורם לכולם לא לפתוח עוד מסגרות אלא אפילו לסגור.
על מנת שכולם יתנו לנו מחיר יותר גבוה, את המחיר המרבי אפילו ולא יותר מזה, נפתח עוד מסגרות. הייתה דרישה מצד המערכת לקבוע מחיר מינימום לקופות. את זה אמרנו שלא נעשה. אמרנו שזו התערבות גסה מדי. אבל כן להגיד שאנחנו מנסים לתמרץ את הקופות – א', לתת מחירים טובים יותר להיצע הסיעודי כדי שייפתח עוד. ב', לפתוח בעצמם. נראה לי שזה אפילו לא בשורה אלא המשך של מגמה שחייבת להתבצע. זה טוב לחולים, טוב למערכת.
אלי כהן
¶
קודם כל בוא נסדר את המספרים של מנכ"ל משרד הבריאות. הוא דיבר על 340. רק ב"כללית" בשבוע יש 400 חולים כלאו שמטופלים. אם אני חצי מהמערכת, זה 800. זאת אומרת ל-500 קופות החולים - - - כשיש פתרונות אנחנו נותנים. זה דבר ראשון.
דבר שני, לא רק שאין פתיחה של מקומות, יש סגירה. כי משרד הבריאות לכל אורך הדרך רק מעלה סטנדרט, מה שגורם למוסדות הפרטיים לסגור את מה שיש להם ולדרוש מחיר יותר גבוה. זאת אומרת, מדינת ישראל עובדת הפוך.
אלי כהן
¶
אתם סוגרים אותם, רבותי. גם לנו יש מוסדות סיעודיים. גם לנו הרישיון שלנו כל פעם בתוקף כי כל פעם שנש ביקורת של משרד הבריאות, הסטנדרט עולה. חברים מקומות. לכתוב שקופת חולים תפתח חלופות להעברה ולהציג את החלופה של שיקום בית כפתרון, זו הטעיה. מדובר פה בחולים הכי קשים, ען חיידקים עמידים, עם דיאליזה - - -
רות רלבג
¶
אם חברי הוועדה יחליטו כמו שהקופות מבקשות בצדק, אז שלא יישאר הקנס של 80% כי החולים יישארו אצלנו.
עידו הררי
¶
ננקב פה המספר 340. אם עכשיו מסמנים לי 10 מיטות, 20 מיטות, 2 מיטות פנויות שאני יכול לאשפז בהן – אני אאשפז בהן. נזרק פה "רעות". רעות מלא בחולים. גם אם היינו עובדים אתו זה לא משנה, "רעות" מלא בחולים אפילו שהם לא שלנו. אין היום מיטת אשפוז אחת פנויה בישראל שאפשר להעביר אליה חולים. אפילו לא אחת.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני אבקש התייחסות שלם אבל קודם נמשיך הלאה. אתם תצטרכו להתייחס לזה בגלל שכולנו חווים את הבעיה הזאת שהכול תפוס. אם אנחנו מוסיפים כסף, זה אחד הדברים שצריך להוסיף לו. לכל אחד מאתנו יש.
נעה בן שבת
¶
"חלוקה מחדש של סכומים בעבור צריכת שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו
70. (א) על אף האמור בסעיפים 16 עד 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, צרכה קופת חולים שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לסך תקרות הצריכה ברוטו שנקבעו לה בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים. בסעיף זה – צריכה עודפת, יחולו הוראות אלה:
(1) עד ליום 1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2020, ייחשבו השרים או עובדי משרדם שהם הסמיכו לכך, לכל קופת חולים, את סכום הצריכה העודפת ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה ברוטו של שירות האשפוז במחלקות הפנימיות באותה שנה, (בסעיף זה – חלקה היחסי של קופת החולים);
(2) עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהשנים כאמור בפסקה (1), יודיעו השרים או עובדי משרדם שהם הסמיכו לכך, למוסד לביטוח לאומי מה הם סכומי הצריכה העודפת של כל קופת חולים ומה חלקה היחסי של כל קופת החולים, כפי שחושבו לפי הוראות פסקה (1) (בסעיף זה – הודעת השרים);
(3) בתוך 30 ימים מהודעת השרים, ולאחר שהשרים או עובד משרדם נתנו לקופת החולים הזדמנות להשמיע את טענותיה, יקזז המוסד מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם לסעיפים 17 ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, 40% מסכומי הצריכה העודפת במחיר מלא (בסעיף זה – סכומי הקיזוז) ויחלק את סכומי הקיזוז בהתאם לחלקה היחסי של קופת החולים;
(4) חלוקה כאמור בפסקה (3) תיעשה תוך שמירה על כך שאם כל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה, תקבל כל קופת חולים את הסכום שקוזז לה בהתאם להוראות אותה פסקה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על צריכה של קופת חולים בבית חולים כלליים שבבעלותה, ולצורך סעיף זה בלבד תחושב לקופת החולים בכל בית חולים שבבעלותה תקרת צריכה לשירותים במחלקות פנימיות.
(ג) היו מאפייני האשפוז במחלקות פנימיות של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי שבבעלות קופה אחרת, שונים ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבית החולים הוא בבעלותה, וכתוצאה מכך היתה לאותה קופת חולים צריכה עודפת של שירות אשפוז במחלקות פנימיות (בסעיף קטן זה – צריכה עודפת), לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הצריכה העודפת; בסעיף זה, "מאפייני אשפוז" – מאפייני האשפוז כפי שנקבעו במדד הלימת אשפוז, אלא אם כן קבעו השרים הוראות אחרות לעניין מאפייני אשפוז.".
נעה בן שבת
¶
אבל דיברנו אתכם על כך שאתם לא הולכים על השנה הקודמת כי השנה הקודמת מייצגת את הפעילות שהייתה לפני שנתיים
נעה בן שבת
¶
אבל אנחנו מדברים על התקרות שנקבעות לפי היקף הפעילות שהייתה ב-2013 עד 2015 בקידומים וכולי. אלה מה שבאים לידי ביטוי פה באותה שנה?
אורן גבע
¶
החישוב הוא על פי נתוני השנה הקודמת. הוא לא על פי נתוני אותה שנה. כלומר, ב-2018 אני מחשב את הנתונים של 2017. ב-2019 אני מחשב את הנתונים של 2018.
נעה בן שבת
¶
אבל אם אתה מביא בחשבון את התקרות ברוטו בשנה הקודמת, אז אתה מביא ב-2018 את התקרות ברוטו שהביאו בחשבון את הצריכה בפועל שהייתה ב-2013 עד 2015.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
2015-2013. אתה עושה אותו בנובמבר 2017 וזה לגבי 2018 לפי מה שהיה ב-2013.
רן רידניק
¶
זה דיון אחר.
נגיד שהתקרה ב-2017 היא 100 שקלים – התקרה בפנימיות, כי זה הדיון כרגע – נגיד שבפנימיות בפועל בתקופה מסוימת ב-2017 הייתה ב-102 במקום ב-100. אז ב-2018 רואים מה היה אותו גידול של 2 או 3 ועל פי זה מבצע חישוב עבור - - - כל הקופות - - - יתחשבו בקיזוז בגין 2017, בגין הביצוע בפועל ל-2017. הפער בין הביצוע בפועל לבין התקרה - - -
נעה בן שבת
¶
אבל אז שואלים אותך: הביצוע בפועל הוא ביצוע בפועל, אבל הוא מסתמך על מה שהיה לנו לפני שנים.
ודים פרלמן
¶
זה לא יחסית. זה הבסיס. אבל לדעתי אנחנו מפספסים את העניין. העניין הוא דווקא בהבדל בין הקופות. זאת אומרת, כולן נכנסות תחת התקרות האלה משנים קודמות. מה שיהפוך את הסעיף הזה לתמריץ זה באמת ההבדל בין הקופות. זה לא משנה באותם תנאים, עם התקרות המדוברות, איך כל אחת מהן תתנהל ביחס לגידול שלה.
סיגל רגב רוזנברג
¶
יש לי שתי הערות. אחת, על האשפוז אין לנו שליטה. אין לנו שליטה מי מגיע ממיון לאשפוז ואין לי שליטה כמה זמן הוא נשאר באשפוז. אין לי שליטה. אם אתם עושים קנס - - -
סיגל רגב רוזנברג
¶
נכון. לכן, מה שקורה שאם יש חריגה ואנחנו גדלים במספר הימים, קונסים אותנו, על מה? על משוה שאין לי השפעה עליו.
סיגל רגב רוזנברג
¶
הערה שנייה: קופות שמזדקנות יותר מהחלק היחסי שלהן בגידול, יש פה שתי קופות כאלה שמזדקנות יותר, ברור שהן יחטפו קנס גם אם הן לא יעשו שום דבר כי אנחנו מזדקנות יותר. אז על מה הקנס בדיוק?
אלי כהן
¶
אני מבקש להוריד את סעיף (ב) לעניין הצריכה של קופת החולים בבתי חולים של ה"כללית". המדינה נוקטת בקו שמתעלם מבתי חולים של ה"כללית", גם בגירעון שלהם, גם בהוצאות שלהם - - -
היו"ר משה גפני
¶
מה זה משנה לאן זה קשור? הוא מבקש להוריד את זה. תרשמו שהוא מבקש להוריד את זה. אני מבקש תשובות לגבי העניין שהיא העלתה.
נעה בן שבת
¶
"תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)
71. על אף האמור בסעיף 75(א)(7), בעד צריכת שירותי רפואה דחופה, תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 82% מהמחיר המלא של שירותים אלה.".
השירותים של רפואה דחופה בעיקרון הם שירותים שמוחרגים מהסדר ההתחשבנות ולמרות זאת יש פה הוראה שאומרת שהם באמת מוחרגים מההתחשבנות אבל ישולם עבורם רק סכום של 82% מהמחיר המלא.
עידו הררי
¶
לעניין המיונים, הולכים לקחת עוד כסף מקופות החולים על המיונים. לעבור מהנחה ממוצעת של 75% או של 25% להנחה ממוצעת של 18%. מה שקורה היום מתקשר למה שהעלית קודם על נפגעי השירות: החוק מגדיר 14 מצבים. כל קופה הרחיבה בעוד מספר מצבים ועוד מנסה לעגל פינות. כשהחבר מגיע לפני הזמן שקובע החוק, נותנת לו התחייבות. הסעיף הזה הולך לעלות כל כך הרבה כסף לקופות החולים שהן יהיו חייבות להקשיח עמדות.
רן רידניק
¶
נכון - - - שינינו מהקאפ הקודם. היה לי ויכוח קודם לגבי מסגרות גריאטריות, לגבי סוגיה של מוקדים בקהילה, פעילות אחר צהריים, פעילות ערב, שבהם תמנע מיונים, זה טוב מבחינת הרפואה - - - לציבור וגם טוב מבחינת הכלכלה בסוף.
כשאנשים מגיעים בסוף למיון, חלקם הגדול מתאשפז לאחר מכן. זה טוב לכל המערכת. אני חושב שגם הקופות, אפילו אם כרגע במקום באלפא, הן יקבלו את הפעולה הנוספת ב-82%, זה משתלם לה כלכלית. זה בטוח הגיוני.
נעה בן שבת
¶
"תשלום בעד שירותי רפואה פרטית
72. השרים, באישור" – גם פה אנחנו רוצים פיקוח פרלמנטרי – "רשאים לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע בסימן זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, תקרות צריכה נטו, רצפות צריכה ברוטו ורצפות צריכה נטו לסוג שירות בריאות זה, שיעורים שונים לשיעור הקידום, לתוספת הריאלית, ולתשלום מופחת וכן תנאי תשלום שונים.".
בסעיף הזה השרים שומרים לעצמם אפשרות לקבוע הסדר אחר לגבי נושא שנמצא היום בתוך הסדר ההתחשבנות. שירותי רפואה פרטית נמצאים היום במסגרת ההתחשבנות ולמרות זאת יוכלו להוציא את הנושא של שירותי רפואה פרטית ולקבוע תקרות שונות, תקרות צריכה שונות, רצפות שונות שיעורי קידום ותוספת ריאלית - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני יודע. זה יהיה באישור ועדה. אם לא תחליטו איזו ועדה, אני אעביר את זה לוועדה לקידום מעמד האישה, שם אתם - - - תחליטו איזו ועדה.
יורם פרדינרו
¶
אני מנסה להבין למה במקרה הזה רוצים להחיל תקנות התחשבנות לשירותי רפואה פרטיים כשלצורך הדוגמה ב"אסותא" אין תקנות כאלה או לא תהינה תקנות כאלה. במה אנחנו שונים בהקשר הזה מ"אסותא"?
ודים פרלמן
¶
ברמה הטכנית אני לא מבין את ההערכה עד הסוף. ככלל מדובר בשימור המצב הקיים ושינוי בצורת - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני אחדד. שר הבריאות ומשרד הבריאות אמרו בעבר שהם מתכוונים לרסן את הרפואה הפרטית כי היא מקור הנזק. עכשיו אתם באים ומרסנים את הרפואה הציבורית ובפרטית הם לא נוגעים. האלה למה. למה?
ודים פרלמן
¶
אני אשמח לחדד את בלבול המושגים. משרד הבריאות עושה מאמצים להגדיל את שירותי הרפואה שניתנים במימון ציבורי ולא מימון פרטי ללא קשר לאופי המוסד. זאת אומרת, גם אם מחר 80% מהפעילות הניתוחית ב"אסותא" תהיה במימון ציבורי, הדבר בסך הכול מבורך, הוא טוב למערכת, הוא מייצר מעגלים חיוביים של תגובות.
ודים פרלמן
¶
ולכן אנחנו מדברים על אופי המימון. ככלל, במהלך תקופת הקאפ צפויים מהלכים די דרמטיים באופן יחסי שהממשלה תשקיע כמעט מיליארד שקל, 880 מיליון שקל, בהשפעה על אופן הצריכה שלשירותי הניתוחים ולכן אנחנו נערכים מראש לזה שבמידה ותהיה השפעה חיובית מאוד ונצליח באופן מלא, תהיה בעיה שהקופות יהיו מחויבות לקנות שירותי רפואה פרטית, כי היום הם חלק מהקאפ, בתוך בתי החולים הציבוריים בירושלים.
את זה אנחנו משאירים לשרים לטפל אחר כך. זאת אומרת, כרגע אנחנו רק מדווחים על זה בצורה שונה. אם תהיה הצלחה פנומנלית לקיצור התורים במשך השנה ולא יהיה ביקוש לשירותי רפואה פרטית בירושלים, השרים יוכלו להחריג את הצריכה הזאת מחובת הצריכה של הקופות.
היו"ר משה גפני
¶
שואלת היועצת המשפטית, בצדק, מדובר על שינוי מהותי. קודם כל תעשו אותו. למה צריך עכשיו את שינוי החקיקה? אתם לא יודעים אם זה טוב או לא טוב.
ודים פרלמן
¶
החקיקה מאפשרת את הבסיס לדיון על זה בהמשך. זה אחד. שנית, היא מבודדת כרגע את הנתונים האלה מהנתונים הכלליים. היום אנחנו אפילו, אני חייב להגיד, לא יודעים עד הסוף ברמת הדיווח מה בחלק של הברוטו, בחלק של תקרות הצריכה, הוא שר"פ ומה לא שר"פ.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
התשובה נכונה אבל היא לא מלאה. כשאני אמרתי שירותי רפואה פרטית, התכוונתי לבתי החולים הפרטיים שבהם קונים בכסף ציבורי. שם אתם לא מגבילים את זה. זאת הנקודה. שם אתם אומרים, מה שיהיה יהיה, לא מעניין אותנו בכלל. זה קרדינלי.
רות רלבג
¶
אני מבקשת לצרף את העמדה של "שערי צדק" כבית חולים שמותר לו לעשות שר"פ. אנחנו בעד השארת המצב הקיים. זה רק יגרום - - -
נעה בן שבת
¶
"התחשבנות בין בית חולים לבין תאגידי בריאות
73. בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף 66(א)(3) שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שמיעת עמדת בית החולים והתאגיד.".
זה הסעיף של תאגיד הבריאות. היו גם סעיפים דומים בקאפים הקודמים.
נעה בן שבת
¶
עכשיו אנחנו בסעיף 74.
"הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם
74. (א) על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
(1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;".
היו"ר משה גפני
¶
זה כתוב בחוק. זאת אומרת, לא התחשבתם בנו בכלל. עשיתם חוק ענק שחלק ממנו מיותר וחלק ממנו לא נכון. יאללה. הרי מה המשמעות? בית חולים יכול לתת שירותים שלא על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי?
נעה בן שבת
¶
"(2) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת תקרת הצריכה שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות סימן זה;".
זאת אומרת אם יש חריגה לכאן או לכאן ביותר מ-6%, חוזרים לשיטת ההתחשבנות של ברירת המחדל.
"(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;".
שיכול לסטות, אגב, מהוראות המינהל, נכון?
נעה בן שבת
¶
"(4) תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או תהיה עד תום התקופה שבה יחולו הוראות סימן זה, לפי המוקדם;
(5) ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;
(6) במסגרת ההסדר יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות תעריף על שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה "מחזור ההתחשבנות" – סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים.".
זו פסקה חדשה. אתם אומרים ששירותי הבריאות שמהווית לא יותר ממחצית המחזור, אפשר יהיה לתת לגביהם הנחות תעריף, או שהנחות התעריף לא יעלו על מחצית המחזור?
ודים פרלמן
¶
עוד תיקון בהקשר הזה. מבחינת הפרשנות קיבלנו הערה. אנחנו רוצים להגיד שזה הנחות על תעריף ולא הנחות תעריף. כי הנחות תעריף זו מילה טראומטית במערכת. אנחנו עושים מאמצים לצאת מזה. אנחנו מבקשים לחדד את הדבר.
נעה בן שבת
¶
"(7) ההסכם יכלול את הוראות סעיף 66(א)(3)(א)(1) וההוראות שנקבעו לפי סעיף 71, ולא יתנה על ההוראות כאמור.".
אלה הוראות שנוגעות לתשלום המופחת לגבי מיון ולגבי התשלום של הפנימיות.
רן רידניק
¶
זה מה שהרב גפני שאל אתה משה בתחילת הדיון: עשיתם את זה בעבר וזה לא קרה. משה ענה לו: הפעם אי אפשר לאכוף את זה ולכן כך ננסה לוודא שזה יקרה.
נעה בן שבת
¶
וזה שוב למרות שהמיון הוא לא חלק מההתחשבנות, אתם אומרים שבהסכם מקובעות הוראות לגבי המיון.
"(ב) הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א), יודיעו על כך בתוך 60 ימים ממועד שהועבר אליהם ההסכם לקופת החולים ולבית החולים, ורשאים השרים לאחר ששמעו את הצדדים להסכם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.".
נעה בן שבת
¶
"(ג) לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א) או לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור בסעיף 64, או שהסכם כאמור בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.".
עידו הררי
¶
הסכמים בין קופה לבין בתי החולים של המדינה, לגיטימי. אבל כש"מכבי" חותמת הסכם עם בית חולים של "כללית" או עם בית חולים נצרתי, איזה היון יש שאני אעביר אותו לאישור המדינה, כשהמדינה היא הבעלים של בתי חולים.
היו"ר משה גפני
¶
ביטן אמר: אני הקואליציה. אני לא הקואליציה כי אני זמני. תשובה: הסכם בין קופת חולים - - -
ודים פרלמן
¶
ראינו בתווך המסחרי בין בתי חולים לקופות חולים הסכמי פוגעניים וכאלה שמזיקים לארגונים עצמם. את זה אנחנו רוצים למנוע - - -
נעה בן שבת
¶
אם אפשר, אדוני, עוד שאלה שלי לעניין הזה. האם ההסכם הזה הוא הסכם למספר שנים או הסכם שצריך להעביר כל שנה לשרים? יש פה איזו אי-בהירות בנושא.
היו"ר משה גפני
¶
לא השתמשו. גם בזה לא ישתמשו. הממשלה מביאה שטויות ואתם מתייחסים לזה. בלאו הכי לא יאכפו את זה כמו שהיה קודם.
נעה בן שבת
¶
"אי-תחולה על שירותי בריאות מסוימים
75. (א) הוראות סימן זה לא יחולו על –
(1) שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970;
(2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב" – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(3) שירות בריאות הניתן לעובד זר, כמשמעותו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי (א/1), כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974;
(4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 , למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות בלא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לבין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
(6) שירות בתחום בריאות הנפש שחלות לגביו הוראות סימן ב';
(7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיף 71;".
אני חושבת שצריך להיות גם כפוף להוראות הסעיף האחר שהתייחס לנושא המיון.
"(8) שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד, אלא אם כן קבעו השרים, בצו, אחרת, ובכפוף להוראות סעיף 65; קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות סימן זה בשנה שלאחר השנה שבה קבעו השרים כאמור גם על בית החולים באשדוד.".
זאת אומרת, השינוי שיכולים השרים לקבוע זה להכניס את בית החולים באשדוד לקאפ מהשנה שלאחר מכן. האם גם בדברים אחרים שאמרתם שהשרים רשאים להחיל את הקאפ, זה תמיד יחול מהשנה שלאחר מכן אם מדובר בשירותי רפואה פרטית או בהתערבות בקאפ? האם אפשר לשנות באמצע שנה את הקאפ? אני חושבת שצריך להיות תמיד מהשנה שלאחר מכן.
רן רידניק
¶
נחזיר תשובה בדיוק - - - יש מקומות שאתה רוצה באמצע שנה להכניס אביזר או משהו כזה ואתה כן רוצה שזה יהיה - - -
נעה בן שבת
¶
"(9) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע"ג-2013;
(10) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2019; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(8), בתוספת הריאלית כאמור בסעיף 65 ייכלל הגידול הצפוי בצריכת שירותי הבריאות בשל פתיחת בית החולים באשדוד.".
אני חושבת שזה מיותר לכתוב. זה נאמר כבר למעלה. אבל הבנתי שלמשרד הבריאות מאוד חשוב לכתוב את זה.
היו"ר משה גפני
¶
ההוראה שהיא קיבלה מהיושב-ראש זה למחוק. אם אתם רוצים להחזיר את זה, תצטרכו לשכנע אותי.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אין לי זמן. כתוב עוד פעם בפתיחת בית החולים - - - זה כבר כתוב פעם שלישית. הם כתבו, את יודעת. כתבו, מה אכפת להם מאתנו?
נעה בן שבת
¶
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים, רשאים לקבוע בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן.".
שאלנו וקיבלנו הסבר שאתם מדברים פה רק על שירותי תשלום של מיון. אם אמנם כך, צריך להבהיר שכך הדבר. ואם לא כך – אני חושבת שראוי שלפחות הדבר הזה יהיה באישור ועדה של הכנסת כי אנחנו מדברים על שירותים מוחרגים מתוך - - - ההתחשבנות שבכל זאת אתם מתערבים בהם ואתם קובעים לגביהם הסדר הפחתת מחיר. אני חושבת שגם דבר כזה צריך לבוא לוועדה.
רן רידניק
¶
יש לנו סמכות לבצע אאוט קאפ. האמירה כאן היא שאתה יכול לבצע אאוט קאפ ולפעמים בשיעורי תשלום אחרים.
רן רידניק
¶
לא. גם לזה יש השפעה על התשלומים, לקיים את האלפא מכאן ואילך. יש מקרים, למשל, בשנה שעברה היה איזשהו אביזר, לב מלאכותי, שעלה לוועדה ובסוף לא נכנס, אבל שם הייתה מחשבה להכניס את זה כאאוט קאפ ובשיעור תשלום יותר נמוך - - - הסמכה חוקית.
בגלל שלא הייתה את האפשרות הזאת שהיא אפשרות טכנית - - - היה צריך להחליט אם אתה עושה את זה באלפות ישר - - -
רן רידניק
¶
- - - לא נכון כאן להכניס. זה גם יעכב את זה במה שבועות. אתן לך דוגמא קונקרטית של משהו שהייתי צריך לעשות ביישום מהיר ולא היה לך סעיף הסמכה ולכן לא הכנסת את זה.
היו"ר משה גפני
¶
לא יודע. אם היועצת המשפטית תתעקש על זה שיהיה באישור ועדה – זה יהיה באישור ועדה. תשכנעו אותה. בכל מקרה, אם אתם מחליטים שזה יהיה - - -
נעה בן שבת
¶
קיבלנו הבהרה שכל ההוראות שהיו, שנוגעות להתחשבנות שקראנו עד עכשיו לא חלות בהתחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש. זה סוג התחשבנות נפרד והוא נעשה במסגרת נפרדת.
נעה בן שבת
¶
"הגדרות
76. בסימן זה –
"בסיס ההתחשבנות" – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו קופות חולים בבתי חולים פסיכיאטריים במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;".
אנחנו לא מדברים על שנים עברו. אחרי זה אני אדבר על שנים עברו.
היו"ר משה גפני
¶
סליחה. רק רגע, נעה. יש לכם הערות רבות? לא. אז אני מבקש שהיא תקריא את כל הפרק, תסבירו את מה שאתם רוצים העניין הזה עד התחולה ולאחר מכן ניתן את האפשרות להערות. לא נראה שהם מתרגשים כל כך מהעניין הזה.
נעה בן שבת
¶
"בית חולים פסיכיאטרי" – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:
(1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
(2) בית חולים בבעלות קופת חולים;
(3) בית חולים בבעלות רשות מקומית;".
אני יודעת שפה אין תאגיד בריאות בנושא של נפש.
"(4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
(5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
"חוק ביטוח בריאות ממלכתי", "חוק הפיקוח", "השרים" ו"תאגיד בריאות" – כהגדרתם בסימן א';
"מחיר מלא" – מחירו המלא של שירות אשפוז פסיכיאטרי, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;
"מספר המיטות המתוקנן", בבית חולים פסיכיאטרי – הסכום של שני אלה כשהוא מחולק ב־365:
(1) מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה כשהוא מוכפל ב-365;
(2) מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להיווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה כשהוא מוכפל במספר הימים שנותרו באותה שנה מהמועד המתוכנן להוספתן;
"צריכה" או "רכישה", של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה קופה;
"תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי", בשנה מסוימת – הסכום של שני אלה:
(1) הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב–365 וב–95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז;
(2) הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום; לעניין הגדרה זו, יחושב המחיר המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.".
אנחנו אומרים גם התקרה מחושבת לפי 95% ממספר המיטות המתוקנן, כשמדובר באשפוז שהוא לא אשפוז יום.
"תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים לשנים 2017 עד 2019
77. (א) תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, תהיה הסכום המתקבל ממכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, ביחס שבין בסיס ההתחשבנות של אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014 (בסעיף זה – שנת הבסיס), ובין סך בסיסי ההתחשבנות של כלל קופות החולים באותו בית חולים בשנת הבסיס (בסימן זה – תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים); השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019.".
יש לנו שאלה מדוע זה שנת 2014. נתייחס לזה אחר כך כשנגמור לקרוא.
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים" – גם פה אנחנו רוצים אישור ועדה – "רשאים לקבוע, בצו, ששנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2016 או חלק ממנה.
תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים
78. (א) בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:
"(1) עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;
(2) מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר מ־30% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.".
פה יש שינוי לעומת החוק הקיים.
"(ב) לעניין סעיף זה, יחושבו שירותי האשפוז הפסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.
התחשבנות בין בית חולים ממשלתי כללי לבין תאגיד בריאות
79. בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת, כאמור בסעיף 78(א)(2), שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור.
הסכם בדבר שיטת התחשבנות
80. (א) על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי אשפוז פסיכיאטריים, ובלבד שההסדר ימלא אחר תנאים אלה:
(1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(2) ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;
(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
(4) תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או עד תום התקופה שבה יחולו הוראת סימן זה, לפי המוקדם;
(5) ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת.
(ב) הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א), יודיעו על כך בתוך 60 ימים ממועד שהועבר אליהם ההסכם לקופת החולים ולבית החולים, ורשאים הם לאחר ששמעו את הצדדים להסכם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
(ג) לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א) או לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור בסעיף 77, או שהסכם כאמור בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.
אי-תחולה על שירותי אשפוז פסיכיאטרי מסוימים
81. הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 75(א).".
אורן גבע
¶
כידוע לכם, באמצע שנת 2015 עברה האחריות על שירותי בריאות הנפש לידי קופות החולים – התוספת השלישית לחוק והתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי – לכן בקופות נדרשות לרכוש מבתי החולים הפסיכיאטריים שירותי אשפוז פסיכיאטריים והחל ממועד זה נכנס לתוקף גם חוק הקאפ על שירותי בריאות פסיכיאטריים, שירותי אשפוז פסיכיאטריים, בחוק הקודם.
החוק הזה, בעיקרון, ממשיך את החוק הקודם כמעט באופן מלא, למעט מספר שינויים: אחד, מאפשר לשרים, אם יהיו נתונים טובים, לקדם את שנת הבסיס מ-2014 שהיא כרגע בשנת 2016.
נעה בן שבת
¶
- - - היו משלמים אפס. זאת אומרת, לא היו משלמים עבור חריגה מהתקרה וכעת הם משלמים 30% מהמחיר המלא עבור שירות אשפוז מעבר לתקרה.
רן רידניק
¶
בדיעבד, אלפא אפס - - - יש עם זה בעיות. כשיש לך מוצר שהוא בחינם, הוא גורם לך לעיוותים בהרבה מאוד - - - וכאן גם - - -
עידית סרגוסטי
¶
אחת המטרות העיקריות של הרפורמה בבריאות הנפש הייתה להגביר את השירותים בקהילה. אני לא נכנסת לכל הסיפור של מנגנון הקאפ, קטונתי מלהבין אותו ואת השפעתו. אבל מה שמשרד הבריאות והאוצר עשו זה גם להעלות את האלפא לתשלום עבור האשפוז מצד אחד ובד בבד עם זה העלו את מחיר יום האשפוז הפסיכיאטרי.
זאת אומרת, שקופות החולים יידרשו להוציא עכשיו יותר כסף על אשפוזים, כשהמשמעות הישירה של זה היא פחות כסף לשירותים בקהילה.
עידית סרגוסטי
¶
אני אומרת שהתוצאה של שני הדברים: גם זה שהעלו את האלפא לאשפוז הפסיכיאטרי מצד אחד והעלו את המחיר ליום אשפוז בלי לשפות את קופות החולים על זה, זה שקופות החולים יציאו עכשיו ותר כסף לאשפוז ויהיה להם פחות כסף לפיתוח - - -
רן רידניק
¶
אני חושב שהרציונל הוא הפוך - - - הוא יקר, האלטרנטיבות יותר אטרקטיביות והן צפויות לפתח יותר שירותים בקהילה. כשיש לך מוצר שהוא בחינם, כשהאשפוז בחינם, תעדיף אותו על פני שירותים בקהילה.
עידית סרגוסטי
¶
אני עוד לא שמעתי מאף מומחה בריאות אמירה חד-משמעית על זה שמנגנון הקאפ הוא אפקטיבי ביצירת תמריץ אצל קופות החולים לפתח שירותים בקהילה. זה לכל היותר גורם להן - - -
עידו הררי
¶
אני אתייחס למה שהוא אמר. אין לנו כסף לפתח שירותים בקהילה. סימן קריאה. עכשיו יש לנו עוד פחות כסף. אנחנו לא מחפשים תמריצים כלכליים לא לשלוח אנשים לבית חולים. זה לא בריא בשבילם, אז אנחנו - - -
נעה בן שבת
¶
"סימן ג': תחולה
פרק ו' –
תחולה
82. הוראות פרק זה יחולו על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, לפי העניין, עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).".
היו"ר משה גפני
¶
זה מסתיים בתש"ף? חשבתי שזה מתחיל בתש"ף.
אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן: התרשמתי וכמוני רבים מחברי הוועדה שסיפור הקאפ עבר מהעולם. הוא לא רלוונטי. יש בעיות ואני מודע לבעיות האלה. אני לא מקבל את כל הטענות שהועלו כאן על ידי קופות החולים. לא מקבל את זה. אני חושב אחרת. אבל הדרך הזאת היא לא דרך.
אני לא יודע אם אני אעשה את זה פה בדיון, בכל מקרה אני אעלה את זה במליאת הכנסת, דיון על כל הנושא הזה. אני גם מתכוון לדבר עם השר ליצמן על הנושא הזה. לא יכול להיות שאנחנו ממשיכים הלאה. בעצם, זה המשך של מה שהיה בקאפ הקודם עם שינויים, אולי אפילו לטובה, אולי אפילו לרעה, זה כבר לא כל כך משנה, אנחנו נמצאים באותה מסגרת.
אני סבור כמו חברי שלא יכול להיות שאנחנו נעשה פה רק דבר רע ולא תהיה תוספת של כסף. לפחות שיהיה בכל הסעיפים הבעייתיים שהועלו כאן כסף, שנוכל לעשות עם זה דברים. אני לא יודע איך אני מעביר את זה כאן. אני לא יודע איך אני מצביע.
בכל מקרה אני פונה אליכם, אתם מייצגים את הממשלה, אתם שמעתם את מה שאמרו פה חברי האופוזיציה אבל גם חברי הקואליציה. מה שאמרתי אני כיושב-ראש הוועדה, מה שאמר יושב-ראש הקואליציה, מה שאמר רכז הקואליציה בוועדה, מה שאמרה חברת הכנסת מסיעתו של שר האוצר. כל האנשים החשובים, חוץ ממני, כולם אמרו שצריך להוסיף כסף.
היו"ר משה גפני
¶
לא חשוב. צריך להוסיף כסף, רחל. אין ספק. צריך להוסיף כסף. יש דברים שמערכת הבריאות היא מערכת בריאות שצריך להוסיף לה כסף. מערכת בריאות ברמה מאוד גבוהה, המשאבים שעומדים לרשותה הם פחות. מזה צריך יותר.
אני אומר את זה רק בשמי, למה אני צריך להגיד את זה בשם אנשים אחרים? אני אומר את זה וצריך לעשות את זה. אני אדבר גם עם השר ליצמן כשהוא יחזור.
אני מודה לך, גברתי היועצת המשפטית. אני מודה לך גם כן מהממ"מ, אני מודה לכם ומתנצל בפני אלה שדיברתי ככה, אני יודע – אבל זה המצב: מעבירים אלי את הדברים הרעים ומעבירים לוועדת העבודה והרווחה את הטובים. זה הנוהג כאן בכנסת. לא יודע למה, אבל זה המצב.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:35.