הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 506
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ז (22 בנובמבר 2016), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 22/11/2016
פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר-היום
פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי-החולים לקופות-החולים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז–2016
מוזמנים
¶
ודים פרמן - מנהל מערך האשפוז, משרד הבריאות
יאיר אסרף - סמנכ"ל תכנון ותקצוב ותמחור, משרד הבריאות
אורלי ביטרמן - כלכלנית, משרד הבריאות
פרופ' איציק קרייס - מנהל המרכז הרפואי ע"ש שיבא ב"תל-השומר", משרד הבריאות
יצחק ברלוביץ - מנהל ביה"ח וולפסון, משרד הבריאות
רן רידניק - רכז תחום בריאות, משרד האוצר
אורן גבע - אגף תקציבים, משרד האוצר
שלמה מור - עו"ד, ביטוח לאומי
אלי כהן - סמנכ"ל, ראש חטיבת הכספים, שירותי בריאות "כללית"
חיים פרננדס - ראש חטיבת כספים ורכש, קופת-חולים לאומית
שירי שלום - מנהלת אגף רכש ובקרה, קופת-חולים "לאומית"
נגה פל כהן - מנהלת אגף בקרה ורכש שירותים רפואיים, קופת-חולים "מאוחדת"
רועי בן משה - מנהל אגף תקציבים, קופת-חולים "מאוחדת"
סיגל רגב רוזנברג - סמנכ"ל כספים, קופת-חולים "מאוחדת"
דן גיורא - יועמ"ש, קופת-חולים "מאוחדת"
ליזה שוקר - מנהלת מח' רכש שירותים, "מכבי" שירותי בריאות
עידו הדרי - דובר, רגולציה, "מכבי" שירותי בריאות
אילן סופר - סמנכ"ל כלכלה רפואית, בית-החולים "איכילוב"
וסים דיביני - מנהל כספים בבית-החולים האנגלי בנצרת
פרופ' זאב רוטשטיין - מנכ"ל, הסתדרות מדיצינית "הדסה"
יורם פרדינרו - מנהל אגף כלכלה, הסתדרות מדיצינית "הדסה"
רות רלבג - סמנכ"לית כספים, המרכז הרפואי "שערי צדק"
יחזקאל פריד - אגף משנה למנכ"ל, מגן דוד אדום
ד"ר עפו אגבאריה - ח"כ לשעבר
מידד גיסין - יו"ר צ.ב.י., ארגון בעלי סטומה, צרכני בריאות ישראל
דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים
ליעד אילני - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות "כללית"
יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינ/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד)
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי-החולים לקופות-החולים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז–2016
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: פרק ו' כולו (הוראות לעניין התחשבנות בין בתי-החולים לקופות-החולים), סעיפים 58 עד 82.
ודים פרמן
¶
אני מאגף תקציבים במשרד הבריאות, מנהל את האגף לפיקוח על בתי-חולים ציבוריים. באנו להציג חוק מאוד מורכב, וננסה לעשות איזשהו אובר-וויו כללי על הדברים כדי לפשט את הדיון קצת, ולהציג באופן כללי את החשיבה ואת העבודה שעומדת מאחורי החוק.
אז מה בעצם הקֵאפ או הקָאפ – ועדיין אין הכרעה איך אומרים את זה בדיוק – אבל בגדול מדובר - - -
היו"ר משה גפני
¶
אז אולי תדבר בעברית? תגיד מה אתם רוצים? מה הנושא? בעברית, לא קֵאפ, קָאפ, תגיד מה אתם רוצים.
ודים פרמן
¶
אז זה בדיוק כך – אנחנו רוצים להגדיר את כללי ההתנהלות הכלכליים בין בתי-החולים לקופות-החולים, וזו המהות - - -
ודים פרמן
¶
אני בדיוק עובר על זה במהלך המצגת. מדובר באוסף כללים כלכליים המגדירים את מערכת היחסים - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, אלה מבתי-החולים ומקופות-החולים יחשבו שאתה לא מבין, לכן השאלות שלך הן שאלות רציניות, הן לא - .
ודים פרמן
¶
ומהות הכללים היא בעצם לייצר פעם אחת מערכת איזונים בין שחקנים מתוחכמים וחזקים, אני אגיד את זה ככה, שהם קופות-החולים ובתי-החולים; ופעם שנייה זה לקדם את מדיניות הממשלה במסגרת החקיקה ולייצר את התמריצים שיובילו לקידום המדיניות.
ככלל, אנחנו מדברים על חקיקה - - -
היו"ר משה גפני
¶
תודה. אנחנו בחוק הסדרים, אין לנו עכשיו את היכולת להתחיל לפעול לא לפי הסדר. אין מציאות כזאת, בניגוד לישיבות רגילות של ועדת הכספים, שאתה משתלט עליהן על-פי רוב.
ודים פרמן
¶
ככלל, החקיקה היא חקיקה מתגלגלת משנת 1996, מתחדשת כל שלוש שנים. ואנחנו כרגע מגיעים לסוף ההסדר הנוכחי, שמסתיים לו ב-31 בדצמבר 2016, ומביאים לשולחן הוועדה את ההסדר החדש ל-2017 עד 2019.
צריך להבין, ההסדר הוא סך הכול ברירת מחדל שממנה ממשיך בשטח עוד משא-ומתן בין בתי-החולים לקופות-החולים, והם יכולים להגיע בהמשך להסכמים כאלה ואחרים שנדבר עליהם. וכמובן, מה שמאוד חשוב להגיד, שההסדר הזה לא מטפל במקורות המערכת, אלא הוא מטפל באיזה אופן מתחלקים המקורות הקיימים במערכת. וככלל, כל השינויים פה מביאים לשינויים שהם בסכום אפס מה שנקרא, ואין בו, כמו שאמרנו, איזשהו שינוי מבחינת היקף המקורות.
אז אני חושב שחשוב לציין, ולצדי יושב רן, שאת החקיקה הזאת ליוותה ועדה בין-משרדית שהייתה מורכבת ממשרדי הבריאות והאוצר – כאשר כל גורמי המטה המרכזיים והמעורבים הרלוונטיים במשרד היו שותפים – וכללה היוועצות פתוחה עם השטח, כאשר בתחילת - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לא, לא, אי-אפשר להציג – וכאן אנשים בעלי מקצוע – מה היה? מה יש? מה אתם עושים? משהו כאן קריטי בכל המצגות האלה? הדברים – אין לנו זמן לדבר, תמיד ככה. ויש אנשים שרוצים לדבר, אז תציגו מה יש עד עכשיו כל שלוש שנים, מה אתם מחדשים, באופן שאנשים יבינו.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לא עניין של רשות דיבור. אני לא חושב שצריך לדבר על הרבה דברים. מה יש באופן קונקרטי. אתה יכול לתת את החוק בתמצית באופן כלכלי, מה היה? איך ההתחשבנות? מה אתם מציעים? מה יש? בלי כל הדברים האלו. זה עשר דקות או 20 דקות לסכם. אני אבין מזה ואני קלטתי את זה, אבל לא יבינו מזה כלום. באופן קונקרטי, בבקשה, מה זה צריך להיות.
היו"ר משה גפני
¶
בקשתך נרשמה. אני גם מסכים אתך, אבל אני מאפשר לו להציג איך שהוא מבין. אם אתה יכול לתמצת, להגיד בדיוק מה היה קודם.
ודים פרמן
¶
בסדר גמור. אז רק כמו שאמרתי, התהליך היה תהליך מסודר שבו הצדדים השמיעו את טענותיהם לרוחב ולאורך, וגם בשיח פתוח, וגם כבר מול ההתייחסויות לטיוטה הקיימת.
אז כמו שאמרתי קודם, ואני מתקדם מהר, מה הקאפ לא עושה גם חשוב להבין, והוא קובע כללי משחק ולא משנה את המקורות, וכמובן שהוא לא משפיע גם על בעיות בנושא הכלכלי.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אולי המילה "משחק" לא צריכה להיות פה. מה זה כללי משחק? מה זה משחק? כדור? מה זה כללי משחק?
ודים פרמן
¶
חשוב להבין שבמצב הדברים, מכיוון שהחוק רק מכווין לצורת התנהגות, שיווי המשקל הסופי לא ניתן לחיזוי והדינמיקה ממשיכה – כמו שאמרתי אחר כך – עם שחקנים, במשא-ומתן, ולכן גם כל שחקן יכול לראות ולהיצמד לתרחיש הגרוע שלו ולתרחיש המיטבי שלו. כשסך הכול אם כולם יגידו פה באולם שהם מפסידים אז יש בזה חוסר הגיון, מכיוון שהמערכת כביכול לא איבדה גם לא שקל אחד.
קצת על ההיסטוריה, בדיוק כמו שביקשת, מה בעצם יש? בכל קאפ, כמו שאמרתי, ואנחנו רוצים להגיע לתכל'ס, הקאפ בגדול, אם מסתכלים עליו בארבעה ממדים, קובע את ההסתכלות של מה שנת הבסיס שהמערכת הולכת לשקף. בכל פעם זה נקבע, וכרגע בקאפ הנוכחי זה 2015-2013. יש לכם גם הדגמה לקאפים קודמים.
מה היא תקרת הרכש? זה הכלי שמבטיח שהקופות משלמות מחיר מופחת מהרגע שהיקף הרכש כבר כיסה את העלויות הקבועות הגבוהות שיש במערכת האשפוז. יש את רצפות הצריכה שהן סוג של כלי יחסית חדש שהצטרף בשנת 2011, שמבטיח או בא לקדם את היציבות הפיננסית של בתי-החולים, ומבטיח היקף רכש מינימלי מצד הקופות. וכמובן, מוגדרים היקפי או שיעורי התשלום המופחת שמשלמים לאחר שמגיעים לתקרה. והשינויים מוצגים פה כפי שביקשתם.
קצת להכניס תוכן לאמירה של קידום מדיניות הממשלה דרך הקאפ. אז בקאפ הנוכחי יש את רצפות הרכש, כלומר חובת הרכש של קופות-החולים היא גמישה כדי שקופה שכביכול מייצרת איזושהי תנועה, יציאה מבית-חולים כי יש לה תחליפים יותר טובים, תוכל לעשות את זה כאשר היא מחזקת את השירותים שלה בקהילה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
בתקופה הרלוונטית שעליה אנחנו מדברים זה לא גמיש, הם יצטרכו לקחת את זה? גם אם נפתח בית-חולים באשדוד.
ודים פרמן
¶
אנחנו כן חושבים בעיקר בהתייחס לאוכלוסייה המתבגרת לתמרץ את הטיפול ההמשכי גם בקהילה וגם במסגרות ההמשך.
ודים פרמן
¶
כאשר נדבר על מנגנון שבשביל זה הוכנס להתחשבנות בפנימיות – ואני חושב שזה שינוי יחסית מהותי – אנחנו מחריגים את רפואת החירום מכללי ההתחשבנות בהיבט הזה שיש מחיר קבוע על ביקור במיון, פעם אחת; פעם שנייה אין חובת רכש של קופה, ולכן קופה שפותחת עכשיו תחליף למיון לא תיפגע מזה כלכלית ולא תצטרך לרכוש שירותי מיון בבתי-חולים במקום.
ודים פרמן
¶
יש עליהם מחיר קבוע של משרד הבריאות שמופיע במחירון משרד הבריאות בניכוי 18%. המחיר קבוע, לא משנה מה היקף הרכש מצד אחד; מצד שני, אם לא רכשת כלום זה גם בסדר, כי אין גם רצפת רכש.
מבחינת מדיניות הממשלה להגברת התפוקות הניתוחיות ולקיצור זמני המתנה במערכת הציבורית, אנחנו פה משפרים את התשלום בגין שירותים שהם שירותים ניתוחיים, והתשלום עליהם מעבר לתקרה יהיה גבוה יותר מהמקובל. אנחנו גם עושים איזושהי יציבות מכיוון שהתפתחה במשק באמת מסגרת מסחרית של שונות מאוד גבוהה בהנחות שנותנים השחקנים.
תשימו לב שהחקיקה הזאת מסתכלת על היקף התפוקה וקובעת הנחה ממוצעת אחידה בכל המערכת. הדבר אמור גם להוריד את הלחץ מקופות-החולים להעביר חולים בין מוסדות, כי המחירים יהיו דומים בין המוסדות, זה פעם אחת; ופעם שנייה, מכניס גם איזשהו היגיון כלכלי ליחס בין מחיר ועלות בתוך המערכת.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יכול להגיע לדברים התכליתיים, בגלל שעד עכשיו דיברת ציונות, שמאוד יפה דרך אגב אתה מדבר.
ודים פרמן
¶
כל מה שאמרתי הוא תכליתי בהתייחס לזה שהוא מופיע בחוק. אבל אם אני לא תכליתי אני אנסה להיות יותר.
ודים פרמן
¶
אני מאוד אשתדל. אולי דבר אחד רק מהשקף הזה. יש שינוי בגישת הממשלה לכמה משא-ומתן מתאפשר בהליך בין קופות-החולים לבתי-החולים כאשר מכניסים קצת סדר לדבר הזה. אם פעם אפשר היה לעשות הכול, אז היום יצטרכו הארגונים לדבר ברמה של מחירים מאוד סדורים עד להיקף של 50% מההתחשבנות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
מה זה אמור להיות עד 50%? אמרת שבמקום שיש הנחה אחת יש שתי הנחות, יש הנחת תעריף גם שאתה לא הזכרת, זה נתון למשא-ומתן בין קופות-חולים לבתי-החולים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
זה סוג של הטעיה. יש שתי הנחות, לא הנחה אחת. יש הנחה של 18% ויש עוד הנחה שהיא נושא למשא-ומתן בין בתי-החולים, כשבתי-חולים חזקים יכולים להוציא הנחה יותר גבוהה.
ודים פרמן
¶
אז איך זה נראה בפועל ובתכל'ס? יש את רצפת הרכש שהיא כמו שאמרנו גמישה או דינמית בחקיקה הזאת, היא 93.5% מהתקרה, ועד אליה משלמים 82% ממחירון משרד הבריאות, אלא אם כן קבעת אחרת עם הקופה. יש את המשך הרכש שהוא בין הרצפה לבין התקרה שמתבצע תחת אותם תנאים, והרכש שהוא מעל התקרה ומתבצע במחיר המופחת.
התקרות מחולקות לשלוש קבוצות מוצרים עיקריות שמוכרת מערכת האשפוז, שזה האשפוז בפנימית, הפעילות הניתוחית, ושאר השירותים שהם בעיקר שירותים מרפאתיים ואמבולטוריים. כאשר הכללים שחלים היום הם כללים שונים, ופה גם אתייחס בקצרה להנחות. תשימו לב שמעל הפעילות האמבולטורית יש רצועה גבוהה של אלפא, כאשר פה מצד אחד אנחנו מתירים את הנחות התעריף שהיו עד היום בין הקופות לבתי-חולים; אבל מצד שני, קובעים את תקרת הרכש כאילו ההנחות התקיימו, ואז בית-החולים שנתן הנחות מקבל רצועה של מכירה באלפא גבוהה יותר. אני יודע שזה מורכב, אבל אני אנסה.
ודים פרמן
¶
היא עדיין יכולה אחרי משא-ומתן להיות שונה, היום היא אחידה. היא תהיה אחידה אחרי החקיקה כדיפולט.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אז זה דבר שחשוב להגיד, שעד היום קופת-חולים שהשתמשה יותר בשירותי בית-חולים מסוים יכלה לקבל הנחה שם, ועכשיו אתם משנים את זה, שזה משנה את כללי המשחק, וקופות-חולים לא יוכלו – הקטנות יתחרו מול הגדולות בתנאים קשים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
הם קובעים רק את הרף, מעבר לזה אתה מנהל משא-ומתן. יש פה ברירת מחדל אחידה, ומפה כל אחד מנהל את המשא-ומתן.
ודים פרמן
¶
יש שני סוגים של הנחות, יש הנחות תעריף ויש את ההנחות שנקבעות מכוח חוק הקאפ. ההנחות שנקבעות מכוח חוק הקאפ יהיו אחידות ביציאה לדרך מיום החקיקה. מי שיבחר לא לעשות הסכמים עם הקופות או לא יגיע להסכמה עם הקופות ימכור לפי הנחת הקאפ שהיא 18% לכל הקופות. אבל בגלל שאנחנו נותנים מקום למשא-ומתן ייתכן שהתוצאה של הדברים זה תהיה שונה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
שתיים, למרות שיעורי-הבית שעשיתי שמתי כל שקל – תראה, אני עם דוקטורט, אני לא - - -
היו"ר משה גפני
¶
הממשלה מבקשת להציג את נושא הזה. אבקש להציג אותו במלואו, אחרי זה כולם יקבלו גם רשות דיבור וגם שאלות. בבקשה, לא לענות על שאלות. ואני רוצה שתדע שעבדתי קשה להיות יושב-ראש הוועדה, ולכן אתה לא יכול להתנהל בלעדי, אלא אם כן אתה הולך ל-, בבקשה.
רן רידניק
¶
בסדר גמור. אנחנו בסיום. עוד היי-לייט מעניין מהחקיקה, והוא שינוי שאמור לשפר דווקא את המצב של המטופלים, זו בעיית האינטרסים שמתקיימת באשפוז בפנימית כאשר הקופות רואות כביכול מחיר נמוך מאוד לאור התשלום המופחת, וזה מקשה על התמריצים לקדם את החולים למסגרות הטיפול ההמשכיות שמוכרות את השירותים במחירים יותר גבוהים.
היו"ר משה גפני
¶
עם חברי הכנסת יותר קשה לי, אבל אם אחד מהאורחים יתערב הוא פשוט יצא, זה הכול. אפשר לנהל את זה פה כמו כויילל שילמדו בחברותות, אבל זאת לא התוכנית שלי. אנחנו עוד לא בשלב הזה.
ודים פרמן
¶
יופעל פה מנגנון חדשני ככה שבזמן נתון כשהקופה משלמת על שירותי הפנימית היא תראה מחיר מסוים ובית-החולים יקבל מחיר אחר. כלומר, בית-החולים יקבל את המחיר היותר נמוך שאמור לתמרץ אותו להתנהל באופן חכם יותר עם המשאבים, והקופה תקבל את המחיר היותר גבוה. ישתקף אליה מחיר יותר גבוה שאמור לתמרץ אותה לחפש את הפתרונות ההמשכיים.
ודים פרמן
¶
עוד שני ממדים שקיימים בחקיקה. כמובן שהחקיקה מסדירה את הקאפ של המשק הפסיכיאטרי שהוא קאפ שונה – חל כמובן על בתי-החולים הפסיכיאטריים וגם על המחלקות הפסיכיאטריות בבתי-החולים הכלליים – וכאן בגדול אנחנו אחרי תקופה מאוד קצרה בתוך הרפורמה. אנחנו משאירים בגדול את המסגרת הקיימת עם טיובים ושיפורים קלים, בעיקר מבטלים את תשלום האפס מעל התקרה ככה שלא יהיו חולי חינם בתוך המערכת מצד אחד; ומצד שני יהיה תמריץ לעודד פיתוח חלופות בקהילה. והמחיר המופחת יהיה 30% ולא אפס.
והשארנו לשרים את האפשרות לעשות מאמץ ולטייב את הנתונים כשביציאה לרפורמה, כמובן כמו בכל רפורמה, היו ויכוחים כאלה ואחרים, לטייב אותם לשנה יותר עדכנית. חשוב להגיד שגם המשק הגריאטרי, המשק שדיברתי עליו קודם, היה במוקד הדיון, ובשלב הזה הוחלט על-ידי המשרדים והממשלה לקדם את המדידה ואת הבקרה במשק הזה, לעודד פיתוח שירותים על-ידי זה שהמוצר התחליפי לו בתוך מערכת האשפוז הכללית יהיה יקר יותר, וזה האלפא הפנימית הגבוהה יותר שראיתם קודם.
זה גם מתחבר למנגנונים שהם מגבירי ביקוש, וכמובן לתוספת המיטות שהממשלה החליטה עליה בהחלטת הממשלה בהתייחס למשק הזה שמוסיף מאות מיטות למשק הגריאטרי בחמש שנים הקרובות. ואני מודה לכם על ההקשבה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
האמת שיש לי המון שאלות, אבל יותר ויותר מסתברת לי המהות של חוק ההסדרים. המהות של חוק ההסדרים זה לסדר את האזרחים בהמון מילים ולשפוך המון מצגות ומלל ותמונות, כשהשורה התחתונה היא כזאת להבנתי – התעמקתי בחוק הזה יותר מכל חוק אחר בחוק ההסדרים – בניגוד להבטחות הממשלה לקצר את התורים ולהרחיב את הפעילות של בתי-החולים הציבוריים, החוק הזה מצמצם אותם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מצמצם אותם, חד-משמעית. הרי, אתה יודע, תראה מה כתוב, אדוני, במטרות החוק: ריסון ההוצאה. ריסון ההוצאה, זה מה שכתוב בחוק. אחרי כל הלה-לה-לה-לה-לה ומילים ואחוזים ושלוש נקודה ותשעים ותשע ושמונים ושתיים והרצפה והתקרה והכול – שעוד ניכנס לזה איך הגיעו לזה, ומאיפה המספרים ומאיפה הנתונים, יש המון שאלות שצריך ונשאל אותם – בסוף זה 99% מההוצאה בשנים של 2013-2015, נכון? כן. ובלי לקחת בחשבון את הזדקנות האוכלוסייה ואת גידול האוכלוסייה, זאת התוצאה.
והמשמעות היא שיש פחות ופחות כסף לרפואה הציבורית, ובסעיף 72 מחריגים כמובן את הרפואה הפרטית שהממשלה ומנכ"ל משרד הבריאות מר סימן טוב דיבר על צמצום הפעילות של הרפואה הפרטית, וכאן בחוק הזה מחריגים אותה. מאפשרים להם דברים שלא מאפשרים לרפואה הציבורית, וזה בניגוד לכל ועדות המומחים שהיו ולכל ההמלצות שהיו ולכל דיבורים שהיו, והבטחות בעיקר להרחיב את הפעילות של הרפואה הציבורית ובתי-החולים הציבוריים, ולצמצם את הרפואה הפרטית.
יכול להיות שאני לא מבין ויכול להיות שאני לא יודע לקרוא, אבל קראתי היטב את החוק, ואני אומר לכם, אם אנחנו נותנים יד לדבר שאולי בא פעם ראשונה לעשות סדר, התוצאה היא שלושה דברים: ראשית, המשך ההפסדים העצומים. הגירעון של קופות-החולים גדל. תראו את הנתונים של השנים האחרונות, גדל. ואני לא מדבר על השיטה הזאת המכוערת שהייתה פעם, ואולי הדבר הזה קצת ימנע אותה, ובסוף כל שנה באות קופות-החולים ומבקשות להשלים להן את התקציב. הדבר הזה לא מונע את התופעה המכוערת הזאת ואת התלות של קופות-החולים באוצר, אחד. ברור שתהיה שחיקה ותהיה עלייה בגירעון.
הדבר השני שיהיה שהוא חמור שבעתיים, יהיה צמצום של שירותי הרפואה הציבורית לציבור הישראלי, וזה דבר שאנחנו לא יכולים לתת לו יד. לא יכולים לתת לו יד. זאת המשמעות, ואין דרך אחרת להבין את זה. יכול להיות שיש סעיף כזה או אחר שיורד מפה ומשם, ושינויים כאלה ואחרים שאפילו הם לטובה, אבל בשורה התחתונה לא.
והדבר השלישי, זה מחריג את "שערי-צדק" ואת "הדסה" מהחוק ונותן להם בעצם עידוד של הרפואה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה מעודד רפואה פרטית. שורה תחתונה. אני אומר לך, אדוני, לפני שאני נכנס, ויש פה הרבה מאוד דברים, ויש פה הרבה סימני שאלה שלא נאמר מאיפה ההחלטות. למה 82%? למה 3% ולא מספרים אחרים?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מאה אחוז. אבל אני אומר, גם לא נמסר בסיס הנתונים. לא נמסר שום בסיס נתונים שעל-פיו מתקבלות פה החלטות, זה חוק כל כך משמעותי ולהעביר אותו בחוק ההסדרים בחאפ-לאפ בדיון כזה של שתיים-שלוש ישיבות פשוט יצירת עוול נוראי לשירותי הבריאות כולם, לבתי-החולים, לקופות-החולים, ובעיקר לזקוקים לשירותי בריאות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני, קודם אני רוצה להגיד שבמצגת היה נעלם גדול, אני חושב שאסור שזה יהיה במצגת, במיוחד מטעם הממשלה. משרד הבריאות שאמון קודם כול על בריאות הציבור, לפני שהוא אמון על קופות-החולים מרוויחות, גירעוניות, או אפילו על תקציב משרד הבריאות אם הוא גירעוני בכמה ממשלות – המילה חולה או מבוטח נעלמה מהמצגת שלך. כשלדעתי היה צריך להיות הוויז'ין שלך, מטרת העל שלך היא שיפור הבריאות, שיפור בריאות המבוטח, איך לעשות שירות יותר טוב למבוטח, זה נעלם. זה נעלם. החוק הזה בא כאילו שהצרכנים המרכזיים של המערכת, שאלו מיליוני מבוטחים, הם לא קיימים. זה אבסורד. אפילו, אתה יודע מה, מבחינה שיווקית, מיתוגית זה - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
עזוב, זו טעות גדולה. אני מציע לכם – ואז אולי אולי כשתשימו את זה מעל, תתחילו לחשוב אחרת גם בסעיפים ותתרגמו את זה אחרת בחוק עצמו.
אני עובר לשני דברים מרכזיים: א', האוכלוסייה הערבית.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו לא מתייחסים לזה אף פעם. אתה יודע מה, אפילו אני לא התייחסתי לעצם העובדה ש"כללית" בעצם היא מונופול. 80%-75% מהמבוטחים הערבים נמצאים ב"כללית".
היו"ר משה גפני
¶
רק שנייה, עם כל הכבוד. אתה יודע מה, תגיד מראש שיש בדיחה, אז בסדר, בדיחה אפשר להגיד. הערבים מבחירה? בדיחה לא רעה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
העניין ש"כללית" מתייחסת למבוטח הערבי ולמגזר הערבי כמובן מאליו. היא לא משקיעה ולא מנסה – ואני מביא לכם דוגמאות במיוחד שהחוק הזה מתייחס אליהם כשמבוטח רוצה טופס, איך זה נקרא?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
יש את הצד של בתי-החולים שתכף ניגע בו, אמרתי שזאת הנקודה השנייה, ויש צד של המבוטחים שהם במרכז העניינים שלי. אפילו מבוטח שעבר ניתוח, אדוני, שכפינו על "כללית" לאשר לו ולתת לו טופס 17, אחר כך נגיד בית-חולים אנגלי לצורך העניין בנצרת, אחר כך הפולו-אפ שהוא צריך לעשות אצל המנתח שלו אסור לו, ישלחו אותו למקום אחר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
וכל זה מובנה במערכת. למבוטח אין כוח, הוא בסופו של דבר יעשה מה שמנהל המחוז או הרופא האזורי יכתיב לו, וזה צריך להשתנות. החוק הזה איך שהוא כרגע הוא רק ינציח או אפילו יגביר את הכוח של קופות-החולים, ואיך לבחור תחת האמתלה של יעילות ולקנות שירות יותר זול.
שתיים, הנושא שאדוני מיקי אולי מתבלבל קצת, יש לנו בתי-חולים פרטיים שנחשבים כבתי-חולים ציבוריים לכל דבר ועניין, הם לא פרטיים מבחינת זה שנותנים רפואה פרטית, הם נותנים רפואה ציבורית. את שלושת בתי-החולים שהיו לפני קום המדינה ב-100 שנים לפחות – והיום הם מרכזיים בצפון, לצערי הרב, והחוק הזה עוד יפחית את מעמדם ומצבם – אתם נותנים אותם כטרף קל לקופות-החולים. אומרים להם: מצד אחד אתם מתחילים בקאפ כמו כולם, אתם חייבים לתת הנחה של 18%, ובנוסף, תנהלו משא-ומתן עם קופות-החולים על הנחת התעריף.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
ואז אתה יודע למה הם לא גירעוניים כמו שאר בתי-החולים בארץ שנותנים הנחה רק של 21%-20%? כי הם, א', מגייסים תרומות מחו"ל; ב', הוצאות השכר שלהם, בעוד שבבתי-החולים הממשלתיים הוצאות השכר הם עד 110% מההכנסות, בבתי-החולים בנצרת – אני רוצה שישמעו אותי הפקידים המומחים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני, השכר, הוצאות כוח-אדם בבתי-חולים בנצרת 70% מההכנסות שלהם, כי הם משלמים פחות לסגל שלהם, לרופאים שלהם, ופחות תקנים, וכו' וכו'. מגיע לנו. או שאתם עושים בתי-חולים ממשלתיים בנצרת ובאום-אל-פחם ובסח'נין, הגיע הזמן; ומצד שני אתם צריכים דווקא לחזק את שלושת בתי-החולים האלה, להודות להם יום ולילה על זה שהם מגייסים מקומות לבנייה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. דבר ראשון, אני רוצה להיות מאוד ברורה, אני בעד הקאפ. אני חושבת שזאת אחת מההמצאות הכי חשובות שהיו כאן ושיש כאן ושמסדירה את התחום הזה ולא מפקירה אותו לשוק החופשי. אבל אני מרגישה שמה שקורה כאן באופן ספציפי זה קצת כמו זה שמישהו לשחק את משחקי הרעב בין קופות-החולים ובתי-החולים. זרקו אותם לזירה, זרקו כל מיני כלי נשק, כל אחד מנסה לתפוס את הדבר שיהיה לו הכי מועיל.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
והיחידים שייפגעו כאן יהיו בסופו של דבר אזרחי מדינת ישראל מתוך המשחק הזה. אני מבינה גם את בתי-החולים, גם את קופות-החולים, כולם במצב קשה, אף אחד לא עושה שם הון תועפות.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
חבר'ה, אתם מפריעים לי. זה כי אני אישה? סתם. כל הקונספט כאן בא לצמצם את השירותים בבתי-החולים ולעבור לשירותים בקהילה. אני חושבת שעל הקונספט כולנו היינו סומכים את ידינו בלי בעיה, אבל הקונספט הזה מתעלם מזה שכאילו זה קורה ביקום חלופי.
אחרי 20 שנה שהרעיבו את המערכת צריך להוסיף עוד מיטות, לא כי זה אקט בזבזני של המערכת, אלא כי פשוט נהיו פה הרבה הרבה יותר אנשים. הרעיבו את המערכת 20 שנה, ואם רוצים לעמוד בהבטחות שנתנו לציבור על קיצור תורים צריך להוסיף מיטות. אבל מה שאנחנו רואים כאן כאילו מתקיים ביקום נפרד שבו אתה רוצה – כאילו היה עודף, הייתה בזבזנות – לכפות בכוח את ההתייעלות הזאת, אבל אנחנו לא נמצאים במצב הזה באופן אובייקטיבי.
קופות-החולים נמצאות בגירעונות מובנים, התייחס לזה גם חברי מיקי רוזנטל, עד עכשיו הייתה פרקטיקה שכל שנה הם היו צריכים לבוא בסוף על הברכיים ולוותר על בג"צים ולוותר על כל מיני דברים, מכיוון שמלכתחילה לא עדכנו נכון את השינויים הנדרשים בהתאם להזדקנות האוכלוסייה וכל שאר הדברים, כמה האוכלוסייה מזדקנת וכמה היא חולה וכמה היא גדלה. המצב הוא ככה מלכתחילה.
עכשיו אתם רוצים פה לשנות את המצב, אבל אני רוצה לקבל מכם טבלה פשוטה וקונסטרוקטיבית. אני רוצה לדעת, ואני חושבת שירצו גם חברי לוועדה, במה ישתנה בעקבות החוק הזה מצבם של בתי-החולים? במה ישתנה מצבם של קופות-החולים? אל תיתנו לי את הכול. בסוף אני רוצה שורה תחתונה, כמה כל קופת-חולים תפסיד מהדבר הזה? כמה כל בית-חולים ירוויח? שנראה איפה אנחנו עומדים. והדבר המרכזי שהוא בסוף - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
מסיימת. אל תיתן להם להשתמש בנו בקרב המדומיין הזה בין קופות-החולים לבתי-החולים. אני רוצה לדעת איפה הם עומדים, ואני רוצה את ההבטחות שהבטיחה הממשלה הזאת והממשלה הקודמת, שאותו אדם עומד בראשן, זה שחוסמים, לשמחתי הרבה, את הכניסה של הרפואה הפרטית לתוך המערכת הציבורית – אבל כשאדם צריך לחכות זמן מטורף בשביל תור, לא מעניין אותו, לא שום עיקרון של פרטיות ציבורי, בסוף הוא מכניס את היד לכיס והולך לרופא כי הוא לא רוצה לחכות שלושה חודשים. קיבלנו הבטחות קונקרטיות שיכניסו - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
הלוואי שפה הייתה, אני חושבת שהיה לנו קונצנזוס מוחלט. אני חושבת שכל מי שיושב כאן מאמין שהמדינה צריכה להכניס יד לכיס ולהכניס כסף חדש לתוך המערכת כדי שהציבור הישראלי יקבל בריאות יותר טובה. תודה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. שנדע, אנשים שוכחים, החוק הזה זו החלוקה בין קופות-החולים לבין בתי-החולים. כל מה שעלה עד עכשיו אני מסכים עם זה לחלוטין. המציאות היא בסופו של דבר ששירותי הבריאות שהמדינה נותנת לאזרחיה הם פחות.
היו"ר משה גפני
¶
הייתי מקווה, הייתי גם מבקש שבסוף הדיון תגידו – אחרי כל מה שנאשר עם הקאפ והחלוקה וכל מה שנקבע – שמוסיפים עוד כסף.
היו"ר משה גפני
¶
יש דיון שהוא דיון בעייתי וקשה ומקצועי, החלוקה בין קופות-החולים לבין בתי-החולים, זה הדיון בחוק.
היו"ר משה גפני
¶
אני עד היום לא יודע למה תמיד אתם מביאים את זה בחוק ההסדרים, כל השנים, כל השנים זה מגיע בחוק ההסדרים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה רשום. דוד, אני רוצה שתזכור, שהבניין הזה הוא בניין עגול, אנחנו לפעמים גם באופוזיציה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מה זה רשום? יש לו היום שש ראיונות בטלוויזיה, ארבע ברדיו, עיתונים וזה, יש לו זמן בשבילנו?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
כשאנחנו נהיה באופוזיציה נדבר בשם האופוזיציה. כרגע אנחנו בקואליציה. מה רצית? שאני אהיה בקואליציה ואדבר בשם האופוזיציה? אני לא מבין, בגלל שזה עגול?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני בעד שקיפות. רגע, באמת, אנחנו בעד שקיפות, מכיוון שהתאגיד הוא שמאל החלטנו לשים אותך יושב-ראש התאגיד, שתהיה שקיפות. זה יהיה בטוח שמאל מה שאני - - - תאגיד השידור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ביטן, אתה רוצה שאני אפתח פה? אתה רוצה שנתחיל? נעשה לך את ההופעה פה עכשיו? אנחנו גובים על זה כסף עם כרטיסים, למה לעשות חינם?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
ואולי יהיו לי גם כמה נקודות נוספות. תראה, אני משתדלת לא לחזור על מה שנאמר כאן, אבל אני רוצה לשאול שאלה שככה הדהדה כאשר ראיתי את המצגת. זה מזכיר לי קצת את הסיפור של המצ'ינג. מה קורה? הם קובעים תעריף אחד לספק ולמבטח, בסופו של דבר נוצר פער שזאת היתרה. אומרים: ביתרה הזו נעודד בתי-חולים מצטיינים. עם המצ'ינג, למשל, מה שקורה בשירותי רווחה ואחרים, עיירות קטנות וחלשות, אלו שאין להן מספיק מסים וכדומה, לא מצליחות לעמוד בתשלום, ואז מה קורה? הם לא מקבלים בכלל את המצ'ינג, והוא עובר לרשות חזקה שיכולה הייתה לתת את השירות הזה, ואז מראש נוצר פה איזה משחק אבסורדי.
למה? אני אתן לך איזה דוגמה. בית-חולים נהרייה, חסרים שם 75 רופאים. באיזה סיכוי או בתנאים האלו שאנחנו מדברים בהם לא יכולה להתחרות על האקסטרה הזו, על ההפרשים. למה? אם חסר לה רופאים היא לא יכולה לעשות ניתוחים. לא יכולה לעשות ניתוחים, לא יכולה לקצר תורים. ואם היא לא יכולה לקצר תורים היא לא יכולה לזכות בבונוס הזה, או לא בבונוס, זה יתרה שהיום אתם קוראים לה בונוס או תמריץ.
אותי מטריד מאוד כל הנושא הגריאטרי. אתם עכשיו מתחילים להפוך את הנושא של האשפוז הגריאטרי ללא כדאי. סבבה, אבל המקביל עוד לא התפתחו שירותים בקהילה. אני רוצה לדעת מה המנגנון שאתם תקבעו שיהווה את שלב הביניים, את הגשר, כי הבן-אדם לא יכול להיזרק החוצה. אני מטפלת בפניות ציבור, הלשכה של ליצמן מוצפת, בפריפריה אין לכם פתרונות, שזה נוראי, אין אשפוז כזה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אין אופציה, עכשיו מה קורה? מה יישאר עם הבן-אדם? תזרקו אותו בבית, תגידו להם: תדאגו לאיזשהו סידור? בית-החולים לא יקבל אותו, הוא לא שווה כלכלית ואין לו מה לעשות אתו, ואין לו פתרון בקהילה. מה עושים שם? לוקח זמן לבנות את הדברים האלו, לוקח זמן להתארגן אליהם, לוקח זמן לקבל את התקנים.
מה שקורה פה בסוף, אדוני היושב-ראש? שוב פעם בתי-החולים במרכז, אלה שיכולים לגייס תרומות – בוא אני אגלה לכם, אתם יודעים כמה קשה לבית-חולים בפריפריה לגייס תרומות? זה כמעט בלתי אפשרי. אלה שהצליחו לגייס תרומות יכולים להביא שירות טוב כי הם יכולים לתת יותר ממה שהאחרים יכולים, ואז הם מראש צובעים את הכסף בשבילם.
דבר נוסף לגבי הקופות. לא ייתכן שהפריפריה מסבסדת את המרכז בכל הנושא של התשלומים הנוספים, של ביטוחי הבריאות הנוספים. לאריה יש מחקרים שמראים שהקופות לא מפתחות מספיק שירותים בפריפריה לכל האקסטרות. פרא רפואי לילדים, תסלחו לי, זה ביזיון מה שקורה שם, ואני מדברת מתוך ניסיון של אימא. ולי יש לי רכב פרטי ולי יש יכולת, אתה יודע, תמיכה כזו או אחרת של המשפחה. אוכלוסייה חלשה קורסת, הילד לא מקבל את מה שמגיע לו, אבל כולם מהפחד משלמים את המושלמים האלו. והמושלמים האלו, שאתם נותנים להם יד בסופו של דבר, משרד הבריאות מאשר אותם, אבל בפועל אתם לא בודקים שהם פיתחו את השירותים. ואריה אומר שאנחנו מסבסדים שירותים שמפתחים במרכז.
איך חוץ מהצהרה אתם בודקים את זה ומתלים כספים בפיתוח? זאת אומרת, עד שלא תראו תוכנית מאושרת, מתוקצבת וכו', אל תזרקו כסף, אל תיקחו את הכסף שלנו, של האזרחים בפריפריה כדי לעודד הקמת שירותים במרכז. זה מה שקורה היום.
ואני רוצה פתרון למה שקורה, גם בנושא של הרופאים המתמחים בפריפריה וגם איך תקצרו תורים אם אתם לא מצליחים להביא רופאים, וגם את התמריצים אתם רוצים להפסיק, ולזה אמרנו שלא ניתן יד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
פעם בארץ נהדרת עשו עלי מערכון: תחליט, או שאתה רופא או שאתה ערבי, אמרו לי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
סקוטי אנגלי. אבל אין בית-חולים ישראלי בנצרת. למה אין? כי למרות שאנחנו מבקשים שיוקם בית-חולים ממשלתי או בית-חולים ששייך לאחת הקופות, לא רוצים להקים ביישובים הערבים. כך שאם בתי-החולים הפרטיים האלו בנצרת לא היו קיימים, לא היה אצלנו בית-חולים. נראה לך סביר? עכשיו לחשתי לעמיתתי הדוברת הראשית הקודמת, והיא לא האמינה שיש מצב כזה. לא האמינה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חברת הכנסת השרה סופה לנדבר בעבר הציגה הצעת חוק להקים בית-חולים באשדוד. כל חברי הכנסת הערבים אז תמכו בהחלטה שלה והתוצאה הייתה 64 מול 6. עבר. הלכתי העתקתי את ההצעה שלה, קופי פייסט, במקום אשדוד כתבתי טייבה או אום-אל-פחם בסוגריים, התוצאה הייתה 12 מול 62 מתנגדים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
וסופה לנדבר יצאה מהאולם, אמרה לי: לא נעים לי. ואז אני שואל את עצמי: מה? למה לא מגיע לציבור הערבי שיש לו צרכים ברורים גם רפואיים בריאותיים, אולי יותר בשל מצוקות גם סוציו-אקונומיות, בית-חולים?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לגבי משרד הבריאות, הוא אומר: אנחנו בקשר עם בתי-החולים. מה זה בקשר עם בתי-החולים? ולמה פה בהצעת חוק הזאת יש הנחה גבוהה יותר לסל הממלכתי בבית-חולים x מאשר בבית-חולים y? זאת השאלה שצריכה להישאל.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
הם יודעים לגבי ההנחה בתעריף. וכיצד הקיבוע הלא שוויוני עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון בחוק? הוא לא עולה. הוא בכלל לא עולה בקנה אחד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו לא רוצים שבתי-החולים האלה יקרסו, כי מה שהולך פה יגרום לקריסה. אנחנו רוצים שנחזק אותם, כי הם נותנים שירות מצוין גם מבחינת טיב השירות שהם נותנים. אלה היו דברי הקצרים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
דיון חשוב מאוד. לא אכנס לדברים הספציפיים, כבוד היושב-ראש, שדיברו עליהם קודמי, בבית-חולים בנצרת, למשל, כותרת ההתחשבנות של קופות-חולים עם משרד הבריאות ועם בתי-החולים. כל רפורמה, בשורה התחתונה, או כל הסדר או הסדרה אני בעד, בתנאי שיבטיח קיצור תורים, שירות יותר טוב, והאזרח אכן יקבל את המענה הרפואי שהוא צריך בשורה התחתונה.
אבל מה שעכשיו הוגש כאן, אומנם היושב-ראש אומר עוד פעם ועוד פעם שאנחנו מדברים על התחשבנות, אבל אחרי ההתחשבנות הזאת יש הרבה דברים שאני לא יודע איך הגיעו אליהם כאן, משרד הבריאות, עם כל הכבוד, אם זה היה בשיתוף עשייה עם הקופות או לא עם הקופות, איך זה? סוף סוף אנחנו נקבל יותר גרוע. מישהו אמר: רצינו יותר טוב, אבל קיבלנו יותר גרוע אותו דבר. אם זו המטרה אז לא צריך את כל ההסדרה הזאת ואת כל הבלוף הזה. בוא נדבר על דברים שהם מעשיים לחלוטין. הצענו, עכשיו יש פרויקט, לעשות את בית-החולים בקריית-אתא, וביקשנו לפני שנה וחצי ולפני שנתיים. למה בקריית-אתא, בסדר, יש סח'נין, יש טייבה, סליחה, יש תמרה שם קרוב, בבקשה, אז דובר על העניין.
ברפורמה הזאת המוצעת הצגתם כמה דברים הזויים לחלוטין, לצערי הרב, אני מאוד מצטער שאני מדבר ככה. כרופא, אני במערכת ומכיר את המערכת טוב מאוד 20 שנה. עכשיו אני מכיר את המערכת כאן יותר מהצד השני.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
לכן כל רפורמה שאין בה בסוף התחשבות מתמטית שיש בה הוספת כסף לבריאות – בריאות זה לא מפעל, זה לא יביא כסף למדינה, לא יביא כסף לאוצר. להפך, צריך להוציא כסף מהאוצר. אם אין בשורה התחתונה כסף שמוצא אז חבל על כל הדברים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
והתייחסתם כאן למיון. אני אתייחס לדברים ספציפיים. מרפאות חוץ, ודיברנו על זה לפני שנה ושנתיים ועם הסתדרות הרופאים, יש עמדות, לא ניכנס לדיון מקצועי ויש כאן קופות-חולים. אם הייתם באמת חושבים מחשבה לחסוך כסף, אולי אותו כסף אבל הייתם יכולים לחסוך, אני נותן לכם עצות, אני מוכן לשבת אתכם, כולנו. מרפאות חוץ, לא צריך מרפאות חוץ בכלל, יש את שירות קופת-חולים, למה צריך מרפאות חוץ?
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
על התייעלות, בבקשה. אז מה? קשה להם להבין שלא צריך מרפאות חוץ? בכלל, הכסף שקופות-החולים נותנות למרפאות חוץ, כל שבועיים תבוא, תביא אתך צילום, בסדר, תחזור עוד שלושה חודשים, תחזור עוד חודשיים, למה? למה? זה לא אתה הכתובת, הכתובת הן מרפאות החוץ בבתי-חולים. מבחינה מקצועית צריך שירות רפואי לאזרח הפשוט, לא צריך מרפאות חוץ. אני מדבר על זה באופן מקצועי לחלוטין.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
דיברתם על מיון. הוא העלה את זה, עם כל הכבוד, וזה אכן נושא הדיון.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אם הם רוצים כסף אז יש מאיפה להביא כסף. והקופות שישמעו את זה טוב.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
למה שלא יהיה משהו דיפרנציאלי כמו שהיה קודם במיון? ואנחנו יודעים איך חולים מגיעים למיון וכמה צפיפות יש שם, וכמה מחכים לתור 18 שעות עד שאחות תבוא למדוד לחץ דם, ואחר כך חשבונית לכל השירות שבמיון.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אם זה בדיקת דם או להגיע ל-MRI או עד CT. לכן יש מאיפה. מה? לא מובן? בבקשה, תעשו את הרפורמה כמו שצריך, ונגיד לכם תודה רבה ונחתום שזה טוב.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אנחנו דווקא שמחים שבאת, כי בדרך כלל חברי הקואליציה לא באים לדיונים בוועדת הכספים בכלל.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, שתי נקודות עיקריות. הראשונה, ואני אגיד את זה קצר, לגבי היקף שירותי הבריאות של קופות-חולים ביישובים ערבים. כל הזמן ברשימה המשותפת אנחנו מקבלים תלונות על היעדר שירותים בסיסיים של הקופות, ככה למשל ליישוב כמו אום-אל-פחם עם יותר מ-50,000 תושבים אפילו צילום CT אין. פשוט משהו בלתי מתקבל על הדעת, שבשביל צילום CT צריך פשוט לשרוף יום שלם. אם זה אני יום, זה לקחת את אימא או הילדים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
יש משהו אבסורדי בהתנהלות הזו של שירותי הבריאות, שהיישוב היותר גדול והיותר עתיק היסטורית הוא זה שצריך לקבל שירותים מהיישובים החדשים והקטנים. למה זה? אני לא יודע. ולכן אני קורא לכם באמת לטפל בסוגיה הזו, ונשמח לשבת אתכם ולנסות לקדם את הפניות שאנחנו מקבלים.
הנושא השני, הנושא של בתי-החולים, בעיקר בנצרת. שמחתי שאמרת שתשמע את הנציגים של בתי-החולים, אבל האמת היא שקיבלנו פנייה בהולה, ובצדק, מבתי-החולים הללו. אמר חברי חבר הכנסת טיבי שמומחה גם לנושא, מה זאת אומרת שאין בית-חולים ממשלתי ביישוב ערבי? לא ממשלתי ולא של קופת-החולים. עד מתי אפשר לחיות במצב כזה שלא מקדמים רעיון כזה?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
יש קרקע, יש קרקע, אנחנו נטפל בזה. אנחנו נטפל בזה, אני אומר לך. אני באום-אל-פחם וחבר הכנסת מטייבה ימצא את זה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לא, באמת, אין קרקע, כי על כל קרקע פנויה, ציבורית, הם בונים בית לא חוקי, אז איפה יבנו בית-חולים?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
עכשיו עלה לי רעיון, רבותי, תרשה לי יוסף דקה, איך לקדם את רעיון הקמת בית-חולים. נשכור את שירותיו של עורך-דין דוד שמרון.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
ביטן, לפני חצי שנה ביקשנו אישור לבית-חולים על קרקע שישנה באישור מועצת עיריית עראבה וסח'נין ביחד, יש קרקע, וקיבלנו נייט ממשרד הבריאות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
התברכנו בשלושה בתי-חולים שפשוט מספקים שירותי בריאות באמת מעל ומעבר במשאבים המצומצמים שלהם. לא ייתכן מצב – אגב, גיליתי את זה רק אחרי שנבחרתי לכנסת בבחירות האחרונות – שהם לא מקבלים תקציב ממשלתי, בקושי כמה מיליונים שקיבלו לאורך כל עשרות השנים, ואולי יותר, שהם פעלו, ועכשיו בהתחשבנות הזו עם קופות-החולים הם כאילו משלמים קנס על זה שהם תורמים לאוכלוסייה. קנס כפול בעניין תעריף ההנחה. אומרים לנו שהדבר הזה יביא לקריסת בתי-החולים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אני סומך, כבוד היושב-ראש, על ההוגנות של ועל תחושות הצדק שלך כדי למצוא פתרון. מה שאנחנו מציעים, שתהיה תקרה של הנחה שוויונית. ואני מציע שהיא לא תהיה גבוהה כזו, שהיה תהיה שוויונית לכולם.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
קודם כול, כבר ביקשתי מערוץ 2, כל פעם שאני בא לדבר על התאגיד שמים לי את רוזנטל. אמרתי: מספיק, תנו מישהו אחר שיהיה מעניין יותר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
קשה לי להתמודד עם הטיעונים של אחמד טיבי, אתן לך דוגמה. כשגטאס יצא עם המשט לעזה עשיתי ישיבה בוועדת הכנסת, הייתי אז יושב-ראש ועדת הכנסת, כדי להעניש אותו בנושא הזה של המשט.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אחמד טיבי קיבל את זכות הדיבור, ומה הוא אומר? הוא אומר: אני לא מבין, אתם כל היום, הליכוד, במליאה אומרים לנו: תלכו לעזה, עד שמישהו נוסע לעזה אתם עוצרים אותו. היה או לא היה?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני אומר לכם, תראו, נכון, יש המון בעיות בתחום הבריאות וצריך להגדיל את ההשקעות, אבל זה לא נושא הדיון. הבעיה עם הממשלה שהיא כל הזמן עושה כלים שלובים, היא אף פעם לא מוסיפה, היא מעבירה מפה, נותנת לפה, מעבירה, ובסוף אנחנו נשארים עם אותה בעיה כל הזמן. זה שבתי-החולים זקוקים לתוספת תקציב אין על זה שום ויכוח. צריך להוסיף כי הם לא יכולים להתמודד עם הבעיות שיש ועם הטיפול, ואנחנו בעצם פוגעים בשירות. אבל אם ניקח מקופות-החולים ונעביר לבתי-החולים אז הם לא יוכלו לתפקד והם לא ישלחו חולים לבתי-החולים, יעשו את כל מה שהם יכולים, ואז יפגעו בעצם בטיפול של האזרח.
ולכן אני אומר, אני אעמוד על זה שהחוק הזה לא יוכל לעבור אם המדינה לא תוסיף תקציב לעניין הזה. אני אומר את זה במפורש.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני אומר את זה, החוק הזה לא יעבור אם לא יוסיפו תקציב. אז האוצר ישים לב לעניין הזה, כי אנחנו לא עושים בכאילו.
זאב רוטשטיין
¶
אני חושב שהדיון של חברי הכנסת חושף בעיה אמיתית שאנחנו מרגישים, ואני יכול לשים עלי כובע כפול של הרבה מאוד שנים במערכת הממשלתית ומעט חודשים במערכת של בית-חולים "הדסה". אנחנו מסיתים מטפחת אף וחושבים שזאת שמיכה, וכל רגע אנחנו מזיזים למקום אחר, ואנחנו הופכים את בתי-החולים הציבוריים ואת קופות-החולים לגלדיאטורים בזירה, והם מתגוששים. וזה אולי בסדר שהם מתגוששים, אבל יש מישהו שמשלם את המחירים על כך, וזה הציבור.
מאוד חשוב להבין שהחוק הזה שבא מצד אחד לרסן ביקוש יתר היה צריך להתבסס על כך, אחד, שיש באמת ביקוש יתר; ושתיים, שיש היתכנות למערכת של בתי-החולים הציבוריים לעמוד עצמאית על הרגליים, אבל זה לא כך. כשאנחנו מנסים לנתח את המערכת אנחנו רואים שכל השחקנים במערכת הם בתת-תקציב. קופות-החולים בתת-תקצוב, עובדה, מישהו צריך ללכת ולקיים אתם משאים-ומתנים על תוספות מעבר לתוספת של חוק ביטוח בריאות ממלכתי והסל על מנת שלא יקרסו. בתי-החולים הממשלתיים, אנחנו יודעים, בשנים הקודמות עד 2015 בסוף השנה מול גירעונות ענק, החשב הכללי היה חותם על למעלה 1.5 מיליארד שקלים שחולקו לבתי-החולים הממשלתיים.
זאב רוטשטיין
¶
המספר לא כל כך חשוב, חשוב ההיקף. השנה, דרך אגב, המחוקק – ומשרד האוצר הבין את זה – הוא חילק את הכסף בתחילת השנה. האם זה הספיק? לא. אם נעשה סיכום של השנה, גם השנה למרות שחולקו למעלה 1.4 מיליארד לבתי-החולים הממשלתיים הם גמרו בגירעון.
זאב רוטשטיין
¶
בתי-החולים של קופת-חולים כללית זה בתי-חולים מאוד מכובדים, מפילים את הגירעון לתוך הקופה. ושמענו את מנכ"ל הקופה ובכירים בקופה שמצד אחד בתי-החולים האלה הם נכס לאומי מבחינת מתן שירותים; מצד שני זה נטל כלכלי עצום על הקופה שגורר את הקופה גם היא לגירעון.
והנקודה האחרונה שאותי עכשיו מאוד מאוד מעניינת, כי אני ממש חווה את זה על בשרי, אלה בתי-החולים העצמאיים, אותם בתי-חולים ציבוריים שפועלים לפי כללי המדינה וכללי חיוב המדינה, תחת חוקי המדינה, זה כולל גם את בתי-החולים בנצרת, זה כולל את בית-החולים "לניאדו", זה כולל את בית-חולים "הדסה", "שערי צדק", כל בתי-החולים הללו אף אחד מהם לא גומר את החודש. אף אחד מהם לא גומר את החודש, אף אחד מהם לא גומר את השנה. אז "הדסה" קרסה רשמית ב-2014, היא תחת הסכם הבראה, ל"לניאדו" יש כבר חשב מלווה, ושאר בתי-החולים, חלק מה שנקרא, כבר בפנים, וחלק יהיו בפנים בזמן קצר.
מה זה אומר? זה אומר בעצם שאנחנו מדברים כרגע על החוק, אנחנו צריכים להבין שמאחורי המילים של החוק מסתתרים אילוצים וקשיים. אני לא מתפלא למה חלק מקופות-החולים חייבות לבית-חולים "הדסה" סכומים של מעל 100 מיליון שקל. ואני לא מתפלא, למרות שיש חוק שחייב את קופות-החולים לשלם 95%, ראינו את הסקירה של ודים, עדיין המדינה לא אוכפת את זה על הקופות מסיבות שונות. ודרך אגב, פנינו למחוקק בנושא הזה, ויש בג"ץ שאני מקווה שיתברר בתחילת ינואר לנסות להבין למה מצד אחד המדינה מחוקקת; מצד שני היא לא אוכפת את החוקים.
זאב רוטשטיין
¶
שתיים, יש בתי-חולים שיש להם אגני ניקוז טבעיים, ולא משנה כרגע איזה הם, ויש בתי-חולים ללא אגני ניקוז, ואז הקופה מהווה שם מונופול אמיתי, ברצותה מפנה, ברצותה לא מפנה, ברצותה מקצצת או דורשת הנחות מה שנקרא ענק. אתה דיברת פה על הנחה של מעל 30%. אני לא מכיר שום בית-חולים שיכול לשרוד הנחה של מעל 30%, יש לי מספיק ניסיון, ואני אומר לכם, זה מתכון בריא לכך שבית-החולים הזה יקרוס. במוקדם או במאוחר מישהו יבוא לשלם את הצ'ק.
אנחנו יושבים פה מול הצעת חוק, דרך אגב, שרוצה לקבע את הנחות התעריף האלה שברוב המקרים נסחטות. זה לא שבית-חולים בא ואומר: אני מת לתת לכם הנחה 50%, רק תבואו אלי. זה לא ככה. זה לא אותו ירקן בשוק שקונה את העגבנייה בשקל, מוכר אותו בארבעה שקלים ומוכן לתת הנחה של שקל. זה לא המצב. הנחות מהסוג הזה – אני חושב כבר שגם הנחה של 18% בממוצע על כל הסכום מכניסה בית-חולים ללחץ לא רגיל.
זאב רוטשטיין
¶
עד כדי כך שחלק מהם יקרסו. במיוחד שיש בתי-חולים שאנחנו רוצים אותם להיות בתי-חולים על, שאנחנו רוצים שיעשו פעולות יקרות, שיוציאו הרבה כסף כדי להציל חולים, אנחנו לא מכניסים אותם למה שקראו כאן משחק.
אני חושב שזה לא חוקתי לחוקק חוק שמסתמך על הנחות נסחטות בתור הבסיס לתעריף ממשלתי קדימה. לא מוסרי, לא נכון, וחייבים לתקן את זה הצעת החוק הזאת בהקדם.
שתיים, אני סבור ש-93.5%, מה שמוצע פה, לא מאפשר קיום, מדוע? בואו תסתכלו על ניסיון העבר, כל הקופות ניצלו את ה-95%, חלק מהן ניצלו אפילו יותר מכך. ואז בתי-חולים שהחשב הכללי לא משלם את המשכורת שלהם כל חודש, כשצריכים לשלם ב-1 לחודש שכר לכל העובדים נלחצים עוד יותר והפונקציה נראית נהדרת. צוברים חוב של הקופה עד רמה שלא מאפשרת תשלום, ואז הקופה באה, בצדק מבחינתה, ואומרת: תוריד 20 מיליון שקל, תקבל את הכסף היום. ואתה נסחט כדי לשמור על - - - . ואתה נסחט על מנת לשלם את השכר לעובדים.
זאב רוטשטיין
¶
הנקודה הזאת של האכיפה, הנקודה הזאת של הנחות התעריף חייבים להסתדר כאן. צריך לזכור, כשאנחנו מתארים את בתי-החולים כבתי-חולים חזקים ואת הקופות כקופות חלשות זה לא נכון. עוד הפעם, זה נורא תלוי באזורים, יש בתי-חולים חזקים, אבל יש גם קופות מאוד חזקות, וצריך למצוא את האיזון. ואני חושב שזה תפקיד של ועדת הכספים לעשות סדר.
רות רלבג
¶
אני סמנכ"ל הכספים של שערי-צדק. הסתכלתי על המצגת של משרד האוצר והיא הייתה עם מילים מאוד יפות. כל הזמן מדברים על 82%, לכאורה 18% זאת ההנחה הנורמטיבית שהחוק הזה רוצה להעמיד. אז שיבואו ויבחנו את הכוחות, מה שביקשה חברת הכנסת בירן, וימצאו הפלא ופלא, בתי-חולים שמתחילים בתוך החקיקה הזאת ב-23%, ב-24%, וב-36%. ואם הם מתחילים מ-36%, ואחר כך עוד אומרים: צריך לרסן ביקושים, אז אולי הם יגיעו ל-40%. אז שיהיה ברור לחברי הכנסת שהמחירים בתוך מערכת הבריאות הם מראש גירעוניים. זאת אומרת שאם היינו מקבלים את המחיר המלא לא בטוח שהיינו יכולים לקיים באופן נאות את כל מה שמבקשים מאתנו בצד של האיכות.
אז לוקחים 18% כבסיס ואחר כך לוקחים את שנת 2013 ו-2014 ו-2015 ועושים ממוצע, אנחנו ב-2017. רוצים להכניס את זה ב-2017. זה אומר שאם אנחנו בבית-החולים "שערי-צדק" גדלנו כי ירושלים גדלה, כי יש יותר שירותים, אז המציאות היא שאנחנו מתחילים עם 108, 109. זה אומר שאנחנו לא ב-18%, אנחנו אולי ב-25%, אולי ב-26%, אז ה-82% האלה זה פשוט להטעות אתכם. אנחנו לא ב-18%. כשבאים ורוצים 18%, בסדר, שיישרו קו, נתחיל מ-18%. אנחנו לא ב-18%. הוא הרבה יותר גבוה מ-18%.
ולבוא ולהגיד שנטפל בקשישים של מדינת ישראל כשאנחנו ב-100% תפוסה ב-80% הנחה זה אומר שאנחנו או זורקים את החולים לרחוב כי בירושלים אין פתרון בקהילה, ויעידו על זה הקופות. הם אומרים: לא נשלם על המורכבים כי אין פתרון בירושלים, אין מיטות בירושלים לחולים שכבר התאזנו, אבל בכל זאת צריכים מוסד בריאות. אז הם נשארים אצלנו, הם לא יוצאים, אין להם לאן לצאת, ומאלצת אותנו המדינה לתת 80% הנחה או להגיד: אנחנו בית-חולים ציבורי בישראל, צריכים לטפל במטופלים, לכו. הדברים לא מתקבלים על הדעת. הנוסחה הזאת היא לא מידתית.
והדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שבאמת מדברים לא בכדי, בתי-החולים בנצרת, בית-החולים "הדסה", בית החולים "שערי-צדק", ואנחנו מבקשים מחברי הכנסת ומהוועדה הזאת להבין שהחוליה החלשה במערכת זה בתי-החולים הציבוריים שאינם שייכים לקופת-חולים כללית. יש להם הגנה של קופה גדולה, ולא בתי-החולים של המדינה שבצורה כזאת או אחרת לא מקבלים 1.5 מיליארד, פרופ' רוטשטיין, מקבלים 1.5 מיליארד וחצי ואת הפנסיה. זה שני מיליארד שקל. אני משלמת פנסיה בשנה 53 מיליון שקל. אף אחד לא בא לשלם לי את הפנסיה. אז הדברים האלה מחייבים איזשהו תיקון.
ורק מילה אחרונה לעניין התזרים והתשלומים. אנחנו מבקשים, מכיוון שאנחנו בתי-החולים היחידים שלא חיים אצל החשב הכללי ובמקום אחר, אין שום סיבה שלא נקבל 100% מהחשבון. בכל נקודת זמן אנחנו נותנים עוד אשראי של שוטף פלוס 60 לקופות. למה צריך גם שוטף פלוס 60 וגם 5% עיכבון, ובסוף השנה הקופה נמצאת בגירעון, והיא לא רוצה לשלם את ה-5%, אז זה תמריץ מאוד גדול לא לשלם אותם בכלל. אז פעם אחר פעם, בצורה כזאת, בצורה אחרת, יש לנו גם את הדילמה הזאת.
וסים דיביני
¶
אני מודה לכם על ההזדמנות שאתם נותנים לי. לא בכדי מי שמדבר ובאמת בוער לו ולוחץ לו זה בתי-החולים הציבוריים הלא ממשלתיים ולא קופתיים. עם כל הכבוד לחוק ההסדרים, בסופו של יום אם יש גירעונות בבתי-החולים הממשלתיים או בקופות זה אותו כיס, כיס ימין או כיס שמאל.
וסים דיביני
¶
זה כנקודת בסיס. בתי-החולים בנצרת הם בתי-החולים היחידים הציבוריים הלא ממשלתיים ולא קופתיים שנמצאים בפריפריה. ויש מחיר לפריפריה, וכל מנהלי בתי-החולים וגם החבר'ה במשרד הבריאות יודעים מה המחיר לפריפריה. המחיר לפריפריה זה שבתי-חולים של משרד הבריאות מסיימים את השנה בגירעון של לא פחות מ-30% מדי שנה, וכל אחד מהם מתוקצב ומקבל סובסידיה של מעל 100 מיליון שקל בשנה.
בתי-החולים בנצרת אחרי 150 שנות קיום בשנה שעברה בית-החולים האנגלי קיבל סובסידיה של שני מיליון שקל. איך אנחנו מצליחים לחיות? אנחנו מצליחים לחיות בגלל שיש לנו תת-תקינה ובגלל שהרופאים והעובדים שלנו מוכנים לעבוד בתנאי שכר יותר נמוכים. אם הייתי קלינטון הייתי אומר לכם שזה בגלל שיש להם תחושת שייכות והזדהות, ואם הייתי טראמפ הייתי אומר לכם שזה בגלל שהמערכת דופקת אותם ואין להם ברירה. תחליטו מה שאתם רוצים.
הקאפ הנוכחי המוצע מקבע עוולות היסטוריות שפעם אחת בתי-החולים הציבוריים הפרטיים היו חייבים לתת לקופות מעצם מאבק הכוחות והיותם החלשים, והם מקבעים את זה עכשיו, המערכת מקבעת את זה עד תום. פעם אחת נדפקת, תמשיך להיות דפוק כל החיים שלך. הבעיה היא לא בבתי-החולים, הבעיה כמו שאמרו חברי הכנסת זה האנשים שמחכים בתור כדי לקבל שירות רפואי זמין וטוב.
ומה שאנחנו מבקשים זה שוויון. אני מבקש שכל ההנחה שחלה על בתי-החולים הממשלתיים, שהם חייבים לתת לקופות, היא זאת שתחול גם על בתי-החולים הציבוריים בנצרת.
וסים דיביני
¶
אנחנו לא מבקשים טובות אנחנו מבקשים שוויון, שה-18% יחול עלינו ושלא יענישו אותנו עם מצב - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
האמת, אדוני, אם זה חוק שאין לו משמעות שהתקציב יהיה אפס, למה לשים אותו בחוק ההסדרים?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אם אין משמעות תקציבית, אפס הוא אומר, למה אנחנו עושים את זה בחוק ההסדרים? זה חוק כל כך חשוב.
יצחק ברלוביץ
¶
אני מסתכל על המצגת, אני קצת לא מצליח להבין בעצם מהי המדיניות. מצד אחד אנחנו מדברים על ריסון כאילו שבתי-החולים חוטפים אנשים מהרחוב ומכניסים אותם לתוך בית-החולים; ומצד שני אנחנו מדברים על תורים, כי צריכים לעודד את בתי-החולים לתת שירות בהיקפים יותר גדולים משום שבמדינת ישראל יש בניתוחים מסוימים תורים וזמני המתנה ארוכים.
אז מצד אחד מענישים את בתי-החולים ומורידים להם את סכום הכסף שהם מקבלים מקופות-החולים; ומצד שני אמורים לקבל כסף כדי שהם יעבדו יותר קשה ושיפיקו יותר. אולי יקזזו אחד את השני, אני לא רוצה טובות, לא רוצה שיתנו לי שום הטבות, ושפשוט יאפשרו לי לגבות תשלום מלא לפי תעריפי משרד הבריאות, את התשלום שאנחנו צריכים לקבל.
יצחק ברלוביץ
¶
התעריפים שנקבעו על-ידי משרד הבריאות, שמופיעים במשרד הבריאות, הם תעריפים שנקבעו בין משרד הבריאות למשרד האוצר במסגרת ועדה משותפת, התעריפים האלה עברו ביקורת, הם תקפים, על זה אין ויכוח, ולכן אין שום הצדקה לכך שיהיו מעבר לתעריפים האלה הנחות נוספות. וגם בתוך ההנחות האלה - - -
יצחק ברלוביץ
¶
כן. אין שום סיבה. יש תעריפים – דרך אגב, גם אם אתה עושה חשבון, אם עושים חשבון שבתי-החולים יקבלו את המחיר המלא, כפי שהוא מופיע בתעריפון משרד הבריאות, לא יהיה צורך לסבסד אף בית-חולים, משום שכל בתי-החולים יכולים לחיות יפה מאוד מהתעריפים שמדינת ישראל קבעה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
אז לא צריכים לשלם לכם את ה-1.5 מיליארד שקל. למה ככה? למה עקום? זה עקום.
יצחק ברלוביץ
¶
ואז אני לא צריך את הסובסידיה, אני לא צריך את כל הסיפור. לא יכול להיות שמצד אחד מכריחים אותי לתת הנחה שיכולה להגיע ל-18%, 20%, 22%, וכן הלאה; ומצד שני באים ואומרים בסוף השנה: אתה לא עומד ביעדי התקציב ובוא ניתן לך עכשיו סובסידיה כדי לסגור את השנה.
אלי כהן
¶
הציגו את החוק הזה ואמרו שזה חוק, אני מצטט, שקובע כללי משחק ולא משנה מקורות. זו ההצגה, לכאורה איזושהי נוסחה מורכבת שרק מציגה את כללי המשחק, אבל זה לא נכון. אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת, ואני כן אדבר על החולה.
הזכירו את הנושא של החולה פעמיים: פעם אחת בתמריצים של קיצור תורים, והחבר'ה באוצר עוד שתי שניות יענו לכם שיש תוכנית לאומית לקיצור תורים. אז לפני שהם יענו את זה נגיד שיש תוכנית לאומית לקיצור תורים עם הרבה פרסומות, תכל'ס המבחן - - -
אלי כהן
¶
תכל'ס מבחן התמיכה לשנת 2016 עוד לא פורסם, הוא במשרד המשפטים, אף אחת מקופות-החולים לא קיבלה שקל על קיצור תורים. שתיים, יש את הסיסמה שנקראת "חולים מורכבים", מילה יפה מכובסת לחולים ממושכים.
אני רוצה להבין, מדובר פה באוכלוסייה הכי קשה, הכי מסכנה, זה המונשמים, זה החולים שצריכים שיקום, זה החולים הסיעודיים המורכבים, זה לא מספיק שיהיו סיעודיים, הם גם חולים, ואז החוק הזה מטיל קנס על קופות-החולים בגין אי בניית מיטות. הזכירו את זה גם בירושלים בתור דוגמה בולטת, זה עלה גם בדיון בוועדה הזאת ב-2010, ויהי בוקר ויהי ערב ושום דבר לא קרה. חוץ מזה שההכנסות - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, מר כהן, תתייחס לחוק. אתם מתנגדים לחוק? אתם בעד החוק? על זה שצריך להוסיף כסף דיברנו. אמר יושב-ראש הקואליציה מקודם, אמרתי את זה בפתח הישיבה, צריך להוסיף כסף, מערכת הבריאות קורסת. תתייחס לחוק.
אלי כהן
¶
אתה מכיר את ההערה שלנו. אני חושב שהסעיף נכון, וטוב שיש איתותים, תתכבד המדינה, תפתח מיטות, תבוא פה לוועדה ותגיד: הנה, פתחנו מאות מיטות, יש מיטות ריקות, ולכן אנחנו יוצרים תמריץ בתוך המערכת להפנות. לא יכול להיות שאין לקופות לאן להעביר וכל מה שנותר להם זה רק לשלם קנסות. ואני הפניתי והעברתי את החומר, זה עלה לדיון פה בוועדה, הבטיח יושב-ראש הוועדה שהתנאי לקיום הסעיף יהיה רק קיום של מיטה פנויה, וזה לא מתקיים. זה היה בצד של השירות.
בצד הכלכלי. לא סתם השתמשו משרד האוצר והבריאות בהצעתו את החוק בהרבה מילים יפות. הוא כתב שם: ההשפעה על הגופים במערכת הבריאות היא בסכום אפס. זה יפה. באמת סכום אפס נשמע לא נורא, בשביל מה יש לנו את הצעת החוק. אבל לא ראיתי שום סימולציה וגם לא הוצגה שום סימולציה מה קורה לשחקנים בתוך המערכת. הרי אם הסימולציה כסף עובר מקופות-החולים לידי בתי-החולים זה משחק עדיין אפס, אבל זה דרמה, מעבירים מגוף גירעוני א' לגוף גירעוני ב' ולא מדברים עליו.
בסימולציה שהכנו בשירותי בריאות "כללית" המשמעות של צו הקאפ כמו שהוא זה גידול בהוצאה בהיקף של 250 מיליון שקל, ואני אפרט. 250 מיליון שקל העמקת הגירעון של שירותי בריאות "כללית" בלי שמדינת ישראל מקבלת תוספת של שירותי בריאות על אותו היקף רכש לשנת 2016. בלי להביא תוכנית בגין אותם ימי אשפוז אנחנו הולכים לשלם 250 מיליון שקל.
אלי כהן
¶
אתחיל עם הנושא הראשון ואפילו אגיע להזדהות עם בתי-החולים. בתי-החולים של שירותי בריאות "כללית" לא ממומנים מהשמים, הם ממומנים מהקהילה, והם נמצאים בגירעון, והגשנו על זה בג"ץ. בגלל שבתי-החולים שלנו בגירעון הקפדנו לא לתת הנחות מפליגות לקופות-החולים האחרות. ההנחה שאנחנו נותנים היא הנחה של פחות מ-10%. בא המחוקק ואמר: 18%. 18% זה אובדן הכנסות לבתי-החולים של ה"כללית" של 120 מיליון שקל. אין בחוק מקורות מאיפה זה מגיע. אני מוכן לתת 18%, דרך אגב אני מוכן גם להקטין את ההנחה אצלכם, שהחוק יתייחס גם למקורות. מאיפה אני מממן את זה? זה 120 מיליון שקל.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
הוא מדבר בשני כובעים: כובע של קופה, כובע של בית-חולים, אני הלכתי לאיבוד.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אבל אתה יודע מה האבסורד? בבתי-חולים שהם גם של קופות האבסורד מתחדד, כי הם משלמים לעצמם הרבה יותר ממה שהם מקבלים. זאת אומרת, הם גם לא יכולים להתקזז בינם לבין עצמם. סתם דוגמה, קופת-חולים "כללית" עם בית-חולים ששייך לקופת-חולים "כללית", כי התעריף שהוא משלם לעצמו הרבה יותר גבוה ממה שמשרד האוצר מאשר לו לקחת מתוך התעריף הזה. ואז זה יותר מתחדד. אני צודקת?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
בקיצור, חותכים עליך קופון גם כשאתה לוקח שירותים רק מעצמך, זה הסיפור.
אלי כהן
¶
נכון. הנושא השני זה ביטול הנחות התעריף. דיברו פה על 18% הנחה, וגם בתי-החולים אמרו את זה. יש במערכת גם הנחות של רכש, מה שנקרא הנחות מחזור, ויש גם הנחות תעריף. הנחות התעריף בתוך המערכת, בחקיקה נעלמו. אין לי בעיה שהם ייעלמו, רק שיבוא מקור תקציבי מולם. אותו דבר באלפות, יש אלפא כזאת ואלפא כזאת ואלפא כזאת. האלפא המשוקללת היא באזור 55%, מול אלפא שהייתה נהוגה של 33%. איפה התוספת למקורות? אף אחד לא מדבר אתנו. שלושת הסעיפים האלו הם 250 מיליון שקל. ועוד פעם, אי-אפשר לנתק את הדיון הזה מדיון במקורות. צריך להסתכל לכל אחד מהשחקנים מה צו הקאפ עושה.
אלי כהן
¶
הנושא של שוטף פלוס 60, דיברה עליו רות רלבג. אני אשמח מאוד אם בחקיקה יהיה כתוב שגם מדינת ישראל צריכה לשלם לקופות-החולים בשוטף פלוס 60. אני מזכיר ליושב-ראש, הרפורמה לבריאות הנפש נכנסה ב-1 ביולי 2015.
אלי כהן
¶
נכון. רק אתן דוגמה לאיך המדינה משלמת לקופות-החולים. הוא גם דיבר על המצב של קופות-החולים. הרפורמה לבריאות הנפש נכנסה ב-1 ביולי 2015, לפני שנה ו-, עד היום המקורות לא הוסדרו. אני באשראי למדינה בשוטף פלוס 180. התקנות, הזה, הכול בסדר, איך אני יכול לשלם? איך אפשר להעביר בחקיקה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
תלוי כמה. כי הרי בסוף – אבל זאת בדיוק הבדיחה, שבסופו של דבר אומרים - - -
עידו הדרי
¶
אנחנו חושבים שאת החוק הזה אפשר להעביר רק אם יהיה תקצוב. בלי תקצוב החוק הזה גם אם יעבור יהיה אות מתה כי לא ניתן יהיה לממש אותו.
היו"ר משה גפני
¶
קופת-חולים "מכבי" בעד החוק הזה או נגד? אין עוד כסף. אנחנו כמובן נדרוש עוד כסף, לא נעביר את זה בלי זה, בסדר, אבל החוק הזה שעכשיו נמצא על השולחן שעליו אנחנו דנים, אתם בעד או נגד?
עידו הדרי
¶
לו הייתה לנו זכות הצבעה בוועדה הזאת היינו נגד. לא בלית ברירה. אנחנו בעד להישאר בחוק הקודם במצב כזה של היעדר תקציב.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אבל הנגד שלכם הוא כזה כי החריגו לכם את בתי-החולים הפרטיים, השירותים הפרטיים.
עידו הדרי
¶
לא, לא כולם, זה בדיוק המשפט הבא. מה שנאמר בהתחלה במצגת, לצערי, אנחנו לא מוצאים הרבה קשר בינו לבין המציאות, זה משחק סכום אפס במובן הזה שיש אפס תוספת תקציב. ובאפס תוספת תקציב אנחנו לא יודעים איך לשלם את זה.
לא ראינו אף תחשיב. זימנה אותנו היועצת המשפטית של ועדת העבודה לדיון אצלה – ולא תיאמנו קודם מפחד, כבר היו לנו בעיות שטענו כלפינו לתיאום שהתבררו כשום דבר בהמשך – כל קופה הציגה כמה היא חושבת שזה יעלה לה, וכל הקופות פחות או יותר הציגו את חלקן היחסי השווה. החוק הזה יוסיף הוצאה לקופות-החולים בערך ב-600 מיליון שקל לשנה. נניח שאנחנו טועים וזה רק חצי, זה רק 300 מיליון, מאיפה נביא את זה? נביא את זה ממקור אחד, מהחולים. כדי שאוכל לשלם עוד 300 מיליון, בוודאי עוד 600 מיליון – ושימו לב, זה חוק לשלוש שנים, זה 600 מיליון כל שנה, זה 1.8 מיליארד שקל פה על השולחן עכשיו. אם היינו גוף רווחי היינו מוותרים על חלק מהרווחים. כדי לממן את זה יש שתי אפשריות: או להגדיל גירעון או לקחת כסף משירותים, לסגור שירותים, לצמצם שירותים.
עידו הדרי
¶
הקופות ובתי-החולים ביחד, אנחנו כאן באותה חזית, ולידנו ניצבים החולים. אנחנו באותה חזית עם החולים, ולצערי, מה שהמדינה מצליחה לעשות זה לייצר בינינו פילוג, וזה הכי גרוע.
עידו הדרי
¶
ברשותך, המדינה ב-2017 יכולה לטעון שהיא מגדילה את תקציב הבריאות ב-1.5 מיליארד שקל, וזה כמעט נכון. רק שהיא מצמצמת את התקציב הבריאות ביד אחרת בלמעלה מ-1.7 מיליארד שקל. אלה המספרים. אנחנו לא יודעים איך לשלם את זה. אני חושב שבמרס, באפריל יהיה פה דיון נוסף כי לקופות-החולים יגמר הכסף לשלם לבתי-חולים בכלל.
ואם אני כבר צולל לסעיף 1 בתוך החוק הזה, המדינה גם מענישה קופה שקצב ההזדקנות בה הוא הכי גבוה, ואומרת: בתשלומים לבתי-החולים האופן שבו זה יתחלק בין קופות החולים, קופה שמזדקנת יותר תשלם יותר לבתי-החולים, שזה בכלל, סעיף 64 ו-64ג הם סעיפים שפוגעים בקופות שבהן קצב ההזדקנות גבוה יותר. תמריץ מצוין. כל מה שאני צריך עכשיו זה רק לדאוג שקשישים לא יהיו אצלי כדי לשלם פחות.
עידו הדרי
¶
לא, אני אומר: תעשו תשלום אחיד. זה מה שהמדינה רוצה לגרום? תמריץ לגרום לקופות שקשישים לא יהיו אצלם? והדרת פני זקן.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני חושב שאם אנחנו רוצים שהדיון הזה יהיה אפילו מעט רציני, אנחנו צריכים לדרוש ממשרד האוצר וממשרד הבריאות להביא לישיבה הבאה – הרי נשמעות פה טענות מאוד רציניות וכבדות משקל של מספרים, ההוא 1.8, ההוא 600, ההוא 700, ההוא 100, ההוא מיליארד - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
שנייה, לבקש מהם לישיבה הבאה את השפעת החוק בטווחים השונים, כי הרי מדובר בהנחות שונות וכו', על כל אחד מהגורמים, על כל בית-חולים ועל כל קופת-חולים, כי אחרת זה דיון תיאורטי.
רועי בן משה
¶
ראשית, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו פה ולהודיע בשם קופת-חולים "מאוחדת", אם המדינה תוציא מכרז לבית-חולים, זה לא משנה אם זה יהיה בנצרת, באום-אל-פחם או בבית-שמש, קופת-חולים "מאוחדת" תיגש למכרז ותתמוך בבניית בית-חולים בכל יישוב פריפריאלי.
החוק הזה, נאמר פה קודם ואני אשתדל לא לחזור, בתי-החולים הם שותף מאוד מרכזי של הקופה במתן הטיפול למבוטחים שלנו. אנחנו לא יכולים לתת את הטיפולים ללא עזרה של בתי-החולים. יש שירותים שאני חייב את בתי-החולים. החוק הזה, קל להציג אותו בתור משחק סכום אפס, אבל השינויים שכלולים בתוכו הולכים לפגוע ביכולת שלנו לתת שירותים.
החוק הולך להגדיל את התשלום של "מאוחדת" ב-60 מיליון שקלים, זה 60 מיליון שקלים של פחות שעות פתיחה של מרפאות בקהילה, פחות רופאים, פחות רופאים ביישובי פריפריה, זאת המשמעות כשאני צריך להגדיל את התשלומים שאני נותן לבתי-החולים, ובתי-החולים הם לא האויב שלי. אם המדינה חושבת שזה נכון, בין אם זה על-ידי העלאת הממוצע ל-99% כפי שהציג ודים, או על-ידי הקטנת ההנחות, זה כסף שיהיה חסר במקומות אחרים.
נאמר פה על-ידי בתי החולים הציבוריים שלא כול השחקנים במערכת מקשה אחת. יש בתי-חולים ציבוריים ויש בתי-חולים ממשלתיים, כנ"ל, קופות-החולים, יש קופות-חולים גדולות וקופות-חולים קטנות וקופות-חולים שמצעירות בגיל וקופות-חולים שמזדקנות. באותם מנגנונים רוחביים אין התייחסות לשונות בין הקופות. אני אתן כמה דוגמאות.
רועי בן משה
¶
דוגמה אחת. עידו הדרי הזכיר את הנושא של ההזדקנות. חישוב המקדם הדמוגרפי מסית עשרות מיליוני שקלים ללא בסיס, כנ"ל החישוב של הפנימיות, זה דבר שאני לא יודע להתמודד אתו. הגידול בפנימיות נובע מההזדקנות, אני מזדקן אם אני ארצה או לא ארצה, לוקחים ממני כסף בגלל שאני מזדקן ומחלקים אותו לקופה שמצעירה הכי הרבה ביחס לאחרים. החוק הזה שיורד לפרטים מאוד רחבים, באמת לקוצו של יוד בנושאים מסוימים, משאיר שיקול דעת לשרים בנושאים שהמשרדים לא נתנו להם פתרון. אם זה הקאפ בבתי-החולים באשדוד, ואם זה נושא החישוב המקדם הדמוגרפי, ומשאירים את זה לאחר כך להסדרים שיכולים להניע עשרות מיליוני שקלים.
אתעכב רק על הנושא של בית-החולים באשדוד, לדוגמה. לבית-החולים באשדוד לא נקבע קאפ, אבל מנגד אני לא יכול לקזז הנחה, אני אצטרך לשלם את אותו מינימום לבית-החולים "ברזילי". גם אם יעברו המטופלים של אשדוד לקבל את השירותים ב"אסותא" ליד הבית אני עדיין אהיה חייב בסכומי מינימום. יש פה מצד ירידה מאוד דקדקנית בפרטים פרצות שלמות בחקיקה שהממשלה לא טיפלה בהם.
חיים פרננדס
¶
צהריים טובים, אני ארצה לומר שלושה דברים בראי הדיון שהיה פה. אחד לגבי ההסתכלות הכללית על המשאבים. אז ברור שחסרים משאבים בתוך המערכת. בתי-החולים הציגו את זה פה מהזווית שלהם. אני יכול להגיד בשם קופות-החולים נתון שלא נאמר פה בחדר. קופות-החולים בשש-שבע השנים האחרונות הפסידו קרוב לארבעה מיליארד שקלים במצטבר, וזה נתון שאם רגע עוצרים וחושבים עליו ומבינים שמדובר בתאגידים ללא כוונות רווח, מדובר בתאגידים שהם לא חברות סלולר שלפני הרפורמה וכיוצא באלה, אז מבינים עד כמה הדבר הוא בלתי אפשרי ועד כמה הוא מביא לפגיעה בשירותים שהקופות מעניקות למבוטחים אצלה.
ההתייחסות השנייה לגבי הנושא של המחירים וההנחות. התקיים פה איזשהו דיון בחדר לגבי אותם 18% הנחה והנחות התעריף וכיוצא באלה. אסור לשכוח שאנחנו מדברים על הנחה שנגזרת ממחיר מסוים, והמחירים של משרד הבריאות ושהם בתוקף צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים הם פשוט מחירים לא ריאליים. למה הם לא ריאליים? כי א', אנחנו מכירים את הציטוטים בשוק, יש גם גורמים נוספים שהמעניקים לפחות חלק מאותם שירותים, ואנחנו יודעים שהם מעניקים ומוכרים את אותם שירותים לקופות במחירים נמוכים לאין ערוך.
לכן, נוצרה במערכת הדינמיקה הזו כבר הרבה מאוד שנים שיש מחירי ברוטו - - - על-ידי הממשלה, אבל עליהם מגיעות ומופנמות פנימה הנחות נוספות בשמות כאלה ואחרים שאין טעם להלאות כרגע את כל המערכת. אבל בכל מקרה המחירים האלה לא ריאליים, ולכן גם אתם משלמים על הנחות והנחות תעריף וכיוצא באלה. ושוב, יש ציטוט, יש הרבה מאוד גורמים בתוך המערכת, מחוץ למערכת, ייצור עצמי שקופות עושות, וכיוצא באלה, שמצביעות על תעריפים אחרים לחלוטין.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
למה מכרז הפסד פוסלים ופה אומרים לך: זה תעריף הפסד. אני מנסה להבין - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
בחוק הזה, הנחה על הנחה, והם אומרים שזה מחיר הפסד, כי אין להם רווח קבלני. מבחינה משפטית - - -
חיים פרננדס
¶
אני רוצה לומר עוד משהו, אני רוצה לומר דבר אחרון בעניין המחירים וההנחות. החוק או הצעת החוק מקימה מערכת מחירים מסוימת ברוטו ונטו, בסופו של דבר המערכת הזו ברובה היא מפגש של מוכר מרצון – בית-חולים, לקונה מרצון – קופת-חולים.
חיים פרננדס
¶
ולכן, כשמישהו אומר שהמחירים האלה הם יותר גבוהים או יותר נמוכים יש סיבה גם לפעמים שבית-חולים מעניק הנחה יותר גבוהה לקופה, כי הוא מקבל יותר פעילות. כולנו מכירים את הכלכלה, העלות השולית היא נמוכה מעלות ממוצעת, ולכן בית-החולים יכול לגלגל עוד הנחה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
השאלה אם זה דומה למכרז הפסד. כי אם זה דומה למכרז הפסד, אי-אפשר לבוא עם תוכנית כזו, אסור על-פי חוק. במכרז הפסד אסור לך להוציא ולקבל הצעה שמראש אתה יודע שהיא הפסד. ואני שואלת, משרד המשפטים גם צריך לתת דעתו על כך, האם משרד הבריאות מציע מחיר הפסד? זאת אומרת שמחיר שהוא לא ריאלי בכלל לעלות שלו. ואם כן, אז אנחנו בבעיה.
חיים פרננדס
¶
התייחסות שלישית ואחרונה, ברשותך, היושב-ראש, זה לגבי "לאומית" עצמה. מה שאנחנו מבקשים, שהחוק הזה יתוקן בצורה כזאת שכשמפנימים את ההנחות במערכת כשעוברים מתקופת הסדר 2016-2014 לשנים 2019-2017, ההפנמה תהיה ספציפית לגבי כל קופה מול מערכת בתי-החולים ולא לעשות את הממוצע לתקופות.
חיים פרננדס
¶
ולא לעשות את הממוצע. כשעושים את הממוצע ומסתכלים על כל הקופות מצד אחד אנחנו נפגעים בצורה משמעותית. עשינו את הסימולציה אצלנו ומדובר בפגיעה של עשרות מיליוני שקלים בקופה במעבר לשנת 2017, שנה אחרי שנה.
איציק קרייס
¶
חבר הכנסת גפני, רק בתי-החולים הממשלתיים לא דיברו. אף בית-חולים ממשלתי פה לא דיבר. היינו רוצים להתייחס גם.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לדעת, אגף התקציבים, רידניק, אתה שומע את הדברים כאן, המציאות הזאת היא מציאות כמעט בלתי אפשרית, מה שאנחנו נדרשים לעשות, חברי הקואליציה, אנחנו נדרשים להצביע על חוק, שנניח, נדבר על הפרטים שלו, נתחיל לעבור סעיף סעיף, נשנה, לא נשנה, נראה לאן אנחנו הולכים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה מבקש מאתנו שנצביע ככה על אותו סעיף תקציבי שרק מחלקים אותו עכשיו אחרת? אתה חושב שזה דבר אפשרי? מערכת הבריאות קורסת. אני מבקש תוספת תקציב. ביקש את זה גם יושב-ראש הקואליציה, ביקשו את זה חברי הוועדה, אני מבקש גם כן. תגיד לי מה הולכים לעשות פה. בבקשה.
רן רידניק
¶
זה בסדר, לתת תשובה יותר רחבה אם אפשר. אפשר לשמור את זה לסוף אולי? אני רוצה לחבר את זה עם התשובות לסוף, אז אני מציע.
איציק קרייס
¶
שתי שאלות והצעה. חבר הכנסת גפני, אני מבקש לשאול את האוצר, אותך, מדוע מקטינים את פעילות בתי-החולים בשלוש השנים הבאות? יש שתי אפשרויות: או שאנחנו בזבזנים, לא יעילים, לא עובדים, אין עומס בחדרי המיון, אין תורים לחולים שלנו; או שנהיו בריאים יותר. שתי אפשרויות יש. איך אני יודע שמקטינים? אני רק שלושה חודשים בתפקיד. קיבלתי את בית-החולים "תל השומר" מאנשים שאחד מהם יושב פה, בנו מערכת מפוארת.
איציק קרייס
¶
שמתי לי למטרה להגדיל את פעילותו של בית-החולים, לקצר תורים, להוריד עומס במיון, להוריד עומס במחלקות הפנימיות, שלא יהיה תורים, לקבל את כולם, לטפל בכולם כמו שצריך. מבקשים ממני, מעודדים אותי להקטין את הפעילות. אני מניח שהחולים יהיו רק יותר מבוגרים ויותר חולים, אז אני לא מצליח להבין. איך אני יודע שמקטינים את הפעילות? למה האינסנטיב שלי להקטין פעילות? אחד, 99% הורידו את התקרה ו-0.5% את הרצפה, למה? מה קרה? פחות חולים? פחות אנשים במדינת ישראל? מדוע? שתיים, את החישוב של הבסיס עשו על 2013, 2014, 2015. ברור שהיינו קטנים יותר ב-2013, 2014, 2015 מאשר ב-2017. האוכלוסייה גדלה, הציבור גדל, האוכלוסייה הזדקנה, למה? אני כבר לא מדבר על 2013 שהייתה פה שנה – אני לא רוצה להיכנס לזה.
איציק קרייס
¶
אני רוצה להראות לך שמעודדים אותי להקטין פעילות ואני לא אקטין פעילות ב"תל-השומר", כי החולים מול העיניים שלנו. אני לא אקטין פעילות.
איציק קרייס
¶
גם בפנימיות אומרים לנו: תקטינו, תסגרו, כי ב-1 בינואר 2017 אני אקבל פחות כסף על הפנימיות. לא השתנה כלום מסביב, החולים לא יודעים, אף אחד לא התקשר להגיד להם שאני אקבל 20%, אני צריך להוריד את ההנחות ל-20% על הפנימית. יש לי אינסנטיב שלי לשים על פנימיות, אף אחד לא התקשר להגיד להם, החורף יגיע ב-1 בינואר.
איציק קרייס
¶
סליחה, את צודקת, את ההנחה אני מעלה ל-80%. מה קרה? אז אני לא מתכוון לעשות את זה, ואני בהגדרה - - -
איציק קרייס
¶
אז זה שלוש השאלות. מקטינים. עכשיו משרד הבריאות אמר דבר חכם ויפה, אמר: ניתן לך אינסנטיבים להגדיל את הפעילות במקום שאנחנו רוצים שתגדיל את הפעילות, אמרתי מצוין. איפה אתם רוצים שנגדיל פעילות? אמרו לי: קח קיצור תורים 800 מיליון שקל ב-2017. חגגנו ב"תל-השומר". ואז שאלתי: אני מגדיל את הפעילות, הגדלתי גם ב-2016, עשינו 3,000 ניתוחים יותר ב-2016, זה בערך 8%-7% יותר, אני גם אגדיל את זה ב-2017.
איציק קרייס
¶
מה-800 מיליון שקל, תשאל אותי, מנהל "שיבא", כמה אני מקבל? בית-החולים הגדול בארץ, במזרח התיכון? 10%, 15% מהמיטות הכלליות בערך. תשאל אותי כמה אני מקבל מה-800 מיליון שקל. אפס.
איציק קרייס
¶
למה? אחד, בגלל מה שאת שאלת, שאלת על הסעיף של "אסותא", נכון? קופת-חולים "כללית" תיתן את ה-800 מיליון שקל לבתי-החולים שלה. הם לא עבדו אחר הצהריים או לא הגדילו את הניתוחים ב-2016, הם יגדילו אותם ב-2017, בצדק מבחינתם, הכסף של קופת-חולים "כללית" ילך לבתי-החולים של קופת-חולים "כללית", בצדק, זה מותר להם.
קופת-חולים "מכבי" בגלל השינויים שנעשו, בצדק מבחינתה, או לא, זה לא משנה, תיקח את הנפח הפנוי שיש לה ב"אסותא" כי הורדנו את השב"נים, מבחינתכם אג'נדה ציבורית, ותמלא את "אסותא". תראו לי בית-חולים ממשלתי, לא אני, שיראה כסף מה-800 מיליון שקל.
הצעה שלי אליך, בהינתן אותם מקורות, תשאל, מדוע כך אתם מחלקים את התמריץ של ה-800 מיליון שקל? תשאל אותם שיעבירו – אם התמריצים יפתרו את בעיית הקטנת הפעילות אז אולי יצא משהו מזה.
עפו אגבאריה
¶
השאלה מי נהנה מההקטנה, מי משלם עבור ההקטנה? העשירים נהנים כי הם לא צריכים את זה. העניים משלמים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן, קצר. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, באמת שמענו תמונה זוועתית על מצב הבריאות במדינה. אני רק רוצה לתת לכם הדגמה שבשבוע שעבר שכן שלי מהיישוב עראבה, בן 54 דוקטור לכימיה נפטר אחרי שגילו אצלו סרטן בריאות, אבל קבעו לו MRI, מתי? ב-1 בדצמבר, אז הוא יכול את ה- MRI ב-1 בדצמבר.
כמובן ששמענו את זעקתם של בתי-חולים בנצרת. אני גם מעלה את זעקתם של בתי-החולים בירושלים המזרחית, בעיקר בית-החולים הצרפתי "פרנסה", בית-חולים "אל-מקאסד" ובית-חולים "אוגוסטה ויקטוריה" שהבנתי מהם ששם ההנחה היא מעל 60%-50%, הם עובדים ב-40% וב-30%. ככה לא יכולים להחזיק מעמד. לכן, מה שאני מבקש, אדוני היושב-ראש, באמת, שמענו את זעקתם של ארבע הקופות, בתי-חולים ממשלתיים, בתי-חולים ציבוריים, מי מרוצה מהחוק?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
קופת האוצר. אז אני מדגיש ומציין לשבח את הצהרתו של יו"ר הקואליציה, שהם לא יתמכו בתקציב אלא אם תהיה תוספת תקציב, ולהדגיש את עיקרון השוויון, שגם בתי-החולים הציבוריים בנצרת ובמזרח ירושלים, אותו עיקרון שוויון יחול גם עליהם.
רן רידניק
¶
רק טיפה לחדד, כי שמענו כאן הרבה מאוד קולות וכולם צודקים. יש כאן הרבה מאוד צרכנים שמפסידים, 250, 300, 600, 150, 200, כולם צודקים, רק שזה לא יכול להיות. כי בסוף במשחק הזה אם מישהו מפסיד 250 מישהו אחר מרוויח את ה-250 האלה, זה המשחק. זה בסדר שכל אחד אומר שהתרחיש שהוא רואה זה התרחיש הפסימי שלו, זה בסדר, זה התפקיד של כל אחד, אנחנו מכבדים את זה. בסוף אנחנו צריכים לדעת שזה קביעת כללי משחק בין השחקנים השונים. בסוף אם מישהו מרוויח, מישהו מפסיד, זה המשחק כאן. לכן, לא יכול להיות שכולם מפסידים, וכל התרחישים שכולם הציגו כרגע הם תרחישים שכולם, בוא נגיד, מהפריזמה של המשתמש.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
יש תוספת אוכלוסייה, מה זה לא יורד? יש הזדקנות אוכלוסייה, מה זה לא יורד?
היו"ר משה גפני
¶
אבל כשמישהו אומר: אני מקבל 250 מיליון פחות, אז מישהו אחר מקבל 250 מיליון יותר, אתה מדבר על - - -
היו"ר משה גפני
¶
הוא אמר דבר נכון. אתה מדבר ציבורית. אתה אומר שהאוכלוסייה מזדקנת, שהאוכלוסייה גדלה, וממילא גם כשזה נשאר באותו סכום זו ירידה. הוא מדבר על הכסף. כשמישהו אומר: אני מקבל שקל פחות, מישהו מקבל שקל יותר. לא שהשקל היותר הזה פותר את הבעיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל זה גם לא מדויק, כי מותר להוציא רק 99% ממה שהיה מותר להוציא בשנים הקודמות אז יש קיצוץ. מה זה לא?
רן רידניק
¶
שוב, אין כאן קיצוץ ואין כאן שינוי. סך - - - בתוך המערכת הוא אותו דבר בדיוק, אין כאן שום שינוי. לגבי סימולציות, בגלל שיש כאן הרבה מאוד תרחישים, לכל אחד מהשחקנים, וראינו את זה, יש סימולציה שלו, כולם סותרות אחד את השני. לנו יש מאות סימולציות באקסלים, אחת מציגה שהקופות מרוויחות ביחד 300, אחת שבתי-החולים מרווחים ביחד 300. אז יש מאות סימולציות, שם אתה מניח מה יהיה הגידול, מה יהיה התמהיל, מה תהיה הפעילות, מה יהיו ההסכמים, לכן יש לך מאות תרחישים אפשריים. וכל מה שהחבר'ה כאן אמרו בתרחיש מסוים שהם הציגו הוא נכון, בתרחיש אחר הפוך, זה גם נכון. הדבר היחיד שמשותף למאות הסימולציות שבסוף סך הכול של כולם מסתכם באפס.
עכשיו טיפה על שאלות. שאלתם על רפואה פרטית. אני חייב להגיד שכאן יש את סעיף 72, אין שינוי לעומת המצב הקיים. היום במצב הקיים שהשר"פ נמצא בתוך הקאפ, חלק מסוים מתוכו נמצא בתוך הקאפ, אין החרגה של "שערי-צדק" ו"הדסה", הם לא מוחרגים מהקאפ. שמעתי גם טענות כאלה. פעילות שהיא פרטית לגמרי - - -
רן רידניק
¶
אני רק משקף שנייה. פעילות פרטית לגמרי היא לא חלק במשחק, היא לא בקאפ. הקאפ מעולם לא חל על "אסותא".
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל דיברתם על זה פעם. פעם אמרתם שאתם רוצים להגביל את הרפואה הפרטית ועכשיו אתם עושים בדיוק הפוך, אתם מגבילים את הציבורית.
רן רידניק
¶
הסעיף שיש סעיף טכני מכיוון שהיום השר"פ הירושלמי נמצא בתוך הקאפ ויוצר עיוותים לכאן ולכאן. התחבטנו בזה כמה חודשים, היו כמה הצעות, אף אחד לא הייתה בשלה כי חלקן גרמו יותר נזק מתועלת. אמרנו שזה יישאר שיקול דעת של השרים בעתיד, אבל כרגע אין שינוי במצב הקיים בדבר הזה לגבי רפואה פרטית.
ספק מבטח, לאן הולך הכסף? הכסף נשאר בתוך המערכת, בתוך הקופות, לא עובר מאף מערכת, פשוט מתחלק בין הקופות באופן קפיטציוני.
היו"ר משה גפני
¶
לא מסכים. אני פשוט אוציא עכשיו. עם כל הכבוד, אני עומד פה לבד מול החזית הזאת, אפילו המנכ"ל לא הגיע. הלאה, אני רוצה לעבור לסעיפים, נעבור סעיף סעיף נראה איך אנחנו מתקדמים. בבקשה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
השאלה, למשל, כל הנושא הזה של הכסף ששמתם ואמרתם שישמש כתמריצים למי שיצמצם תורים, למי שיוסיף ניתוחים, במשחק הזה יש בתי-חולים שלא יכולים בכלל להיכנס למגרש, הם לא עוברים את הרף, ולכן, הם לעולם לא ייהנו מהכסף הזה.
רן רידניק
¶
הפער בין ספק למבטח לא נוגע לתמרוץ בתי-החולים, הוא נוגע לכך שהקופות עצמן משלמות אלפא יותר גבוהה מאשר מקבלת המערכת, ואותה אלפא מתחלקת ביניהם עוד פעם. זה נועד למנוע מצב שבו לקופה יש תמריץ, או שיש מקרים היום שקיימים, לדחוף לבית-חולים כי אז זה זול. אנחנו לא רוצים להיות שם, גם אף אחד מכאן לא רוצה שיהיה הדבר הזה. לכן יש פער בין ספק למבטח, הכסף נשאר בתוך המערכת לקופות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אז זה העניין, לעולם הכסף הזה לא יגיע לבתי-חולים חלשים כי הם לא יכולים להשיג תוצאות יותר טובות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
יותר מזה, שמענו שהפנימיות גם ככה קורסות והזיהומים משתוללים בפנימיות, משם מתחיל כל הסיפור.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
תשלמו עכשיו פחות על פנימית? 20%? זה נראה לכם הגיוני? כלומר, הפכתם את זה לא רק למחלקה הכי בעייתית שגם אף רופא לא רוצה להתמחות שם.
ודים פרמן
¶
בסדר. אז היו פה הרבה שאלות, אבל אני כן אנסה להכניס אותך דווקא להיבט של התמריצים הכלליים. ברור לך שאם נשלם ממחר יותר על פנימיות הן יהיו יותר מלאות, ואז הן יהיו יותר מזוהמות.
ודים פרמן
¶
יש שני תהליכים כלכליים לפנימיות: פעם אחת אלפא שונה בין מבטח לספק, דיבר על זה רן; פעם שנייה, יש סעיף שמאפשר לשרים לתת סוג של בונוס לפנימיות היותר טובות, הוא תוספתי, הוא לא לוקח מאף אחד שום דבר, זה מעל ל-20% עוד 5%.
ודים פרמן
¶
יש לשרים אפשרות לקבוע על-ידי גורמים מקצועיים במינהל הרפואה במשרד הבריאות מדדים שייבחנו את הלימות האשפוז, מדדים מקובלים בעולם הרפואה – אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה, זה גם לא תחום עיסוקי – מדדים שיאפשרו טיפול טוב יותר או יעודדו טיפול יותר טוב בחולים, והם יוכלו לקבוע שחצי מהפנימיות במדינת ישראל יקבלו את האלפא, לא את ה-20%, אלא את ה-25%. זה לא תוספתי.
היו"ר משה גפני
¶
לא הבנתי. אני בית-החולים "תל-השומר", יש לי מחלקות פנימיות, אני רוצה לקבל את הבונוס הזה, את התוספת.
היו"ר משה גפני
¶
מיקי, אנחנו לא מצביעים, אנחנו מקיימים כמה דיונים, אני לא יכול שלא להתחיל לדון על הסעיפים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
גפני, אדוני היושב-ראש, שאלה משפטית. האם מבקשים מאתנו כאן עכשיו לאשר סעיף ריק שהם יצקו בו תוכן אחר כך?
רן רידניק
¶
אנסה לענות. דווקא לגבי הנחות תעריף אני פחות מבין את הטענה, הקאפ הקודם קיבע את הנחות התעריף, כלומר, הוא הכריח את בית-חולים, במקרה הזה הציבוריים שההנחות גדולות, להמשיך לתת אותן באותו זה לאורך שנים. זו הייתה טענה גדולה של בתי-חולים ציבוריים בעבר. כרגע ההנחות האלה, כמו שוודים אמר, מותרות. אני לא מחייב אף אחד לתת הנחות תעריף. כולם מתחילים בעולם השוויון כולם דווקא מתחילים מאותם 18%, אין הנחות תעריף, אף אחד לא מחויב כרגע לתת הנחת תעריף.
עפו אגבאריה
¶
למה רק מגבילים את המינימום ולא את המקסימום? כמה אפשרי? איזה תקרה? למה הרצפה כן אבל התקרה לא?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אבל, גפני, איך אפשר להתחיל את הדיון הזה בלי הנתונים האמיתיים? יש דיון עקרוני, תן להם להביא לנו את הטבלה באמת עם ההשלכות של זה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני ממש מרגישה שאתה מלהטט פה במילים. לנו אין את היכולת בלי שיהיו לנו תוצאות מדויקות.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני מבינה שאתם נותנים לנו תסריטים, אבל שיציגו לנו על-פי איזה הנחות הגיעו לחישובים האלה שנדע כמה כל קופת-חולים וכמה כל בית-חולים טוענים שהם הולכים להרוויח או להפסיד.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
לעומת החישובים שלכם בוא נראה מה המציאות. זה כאילו אתה מתחיל להקריא בסינית ובג'יבריש, ויושבים פה דווקא חבורה של חברי כנסת שהתעמקו בחוק.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
גפני, סליחה, אבל כתוב במפורש: ""מחיר ברוטו" – מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו" בעבר.
סימן א'
¶
התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי-חולים ציבוריים כלליים
הגדרות
58.
בסימן זה –
"בית-חולים ציבורי כללי" – כל אחד מאלה:"
נעה בן שבת
¶
""בית-חולים ציבורי כללי" – כל אחד מאלה: (1) בית-חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (להלן – בית-חולים ממשלתי כללי);
(2) בית-חולים כללי שבבעלות קופת-חולים, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (להלן – בית-חולים כללי שבבעלות קופת-חולים);
(3) בית-חולים כללי שבבעלות רשות מקומית"
ואת הסיפה צריך למחוק, את התוספת הזאת צריך למחוק.
נעה בן שבת
¶
לקופת-חולים, אז ברשות מקומית נשאר.
"(3) בית-חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (להלן – בית-חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
(4) בית-חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
(5) בית-חולים כללי שאינו בית-חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);"
(5) זה בית-החולים באשדוד, נכון? בפסקה (5). פסקה (4) זה בטח בתי-החולים בבעלות פרטית, למעשה.
נעה בן שבת
¶
""בסיס ההתחשבנות" – ממוצע של סך העלויות של שירותי הבריאות שצרכה קופת-חולים בבית-חולים ציבורי כללי בשנים 2013 עד 2015, במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהן מעודכנות למחירי שנת 2017 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעורי הקידום;"
כאן זה בסיס ההתחשבנות שעליו דובר לשנים 2013 עד 2015.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
ולגבי בתי-החולים בנצרת אלה השנים שבדיוק אנחנו מדברים עליהם, שההנחה שם הייתה 37%. הנה, הגזבר אומר לנו את זה.
רות רלבג
¶
וגם הקידומים הם בחסר. נתתם לנו קידומים פחות מקופות-החולים. למה צריך לקחת את הבסיס, לתת לנו פחות מהקידומים?
ודים פרמן
¶
רק באופן כללי גם בטבלה שהוצגה, ברמה ההיסטורית הקאפים לוקחים כשנת בסיס, זה משתנה, אבל בגדול שלוש שנים משקפות, בין אם זה אחרונות, לפעמים מפספסים את - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
שאלה. אתה תענה מה שאתה רוצה. כמה גירעון היה בשנים 2015-2013 לקופות-חולים וכמה גירעון היה לבתי-החולים שאתם עכשיו רוצים להנציח אותו בתוך החוק הזה? כמה גירעון היה?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זאת מהות החוק. אתם מבקשים להנציח פה את הגירעון הנוראי שהיה בשנים הקודמות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
גפני, אני רק רוצה לציין את זה. כל הנושא שהצבענו עליו לגבי בתי-החולים בנצרת נופל כאן על ההגדרה הזאת.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כן, גם "הדסה", למשל. אבל לפחות שיצהירו שהפער הזה לא מקובל על משרד האוצר.
אילן סופר
¶
אני רציתי להעיר לסעיף הזה. לקחו פה שלוש שנים שלגמרי לא מייצגות את היקף הפעילות האמיתית. אנחנו הולכים לתכנן משהו לשנים 2019-2017, אבל נשענים על פעילות של 2015-2013, כאשר בטח ובטח לשנים 2015-2014 אין שום משמעות. צריך לראות את הפעילות, הפעילות גדלה בצורה משמעותית ב-2016-2015, ופתאום מחזירים אותנו אחורה. זה גם מפתיע אותי.
אילן סופר
¶
אבל אם אקח כמה בתי-חולים שאני מכיר את הפעילות בהם, אתה לוקח את מה שהם עשו ב-2016 לעומת מה שהם עשו ב-2013 זה מחזיר אותך הרבה מאוד אחורה וזה לא רלוונטי.
זאב רוטשטיין
¶
במקום "במחירי ברוטו לאותה שנה", במחירי משרד הבריאות לאותה שנה. מילה קטנה. אבל כל ההנחות הענקיות האלה לא יתלבשו בצורה בלתי חוקתית לתוך העתיד. אנחנו מחוקקים פה חוק.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני רק רוצה להגיד לחברי הוועדה, אדוני, וליושב-ראש, שהנתון שהאוצר ומשרד הבריאות לא מביאים, אני אביא אותו. הגירעון בשלוש שנים האחרונות: הקופות – שבעה מיליארד, בתי-החולים – חמישה מיליארד. עכשיו אנחנו מבקשים פה להנציח בתוך החוק הזה גירעון מבני של 12 מיליארד וממנו עכשיו לצאת לדרך, זה דבר שאסור לנו לעשות.
נעה בן שבת
¶
""הוראת מינהל" – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
"הנחת מחזור" – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות-החולים רוכשות בבתי-החולים הממשלתיים הכלליים, שנקבעה בהוראת מינהל;"
והשיעור שלה כמה להיום?
נעה בן שבת
¶
"הנחת תעריף" – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת-חולים רוכשת בבית-חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
הסיפה שלה, אתם אומרים – "לכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים", למה אתם מתכוונים? להנחה אחרת.
זאב רוטשטיין
¶
הנחת תעריף היא מידה של סחיטה שיכולה להפיל קופה או בית-חולים, אסור שזה יכנס לתוך חוק, צריך לבטל את הסעיף הזה שנקרא הנחת תעריף.
זאב רוטשטיין
¶
שמעתי אותך. יש לך על זה סימולציה, לי יש סימולציה הפוכה. אני אומר שצדק יעשה. זה שאנסת את בתי-החולים בהנחות וחסכת בעבר לא - - -
ודים פרמן
¶
רק הבהרה. שירות בריאות מסוים, הכוונה הייתה לסיטואציה שבה מעבר לכל הוראות החוק קובעים בית-חולים וקופת-חולים שלצורך העניין לדוגמה MRI, למרות שכתוב 2,000 שקל במחירון משרד הבריאות מוכרים ב-1,200. הכוונה פה שזה מחיר מסוים, ולזה קוראים הנחת תעריף למען השיח שהיה פה עד עכשיו. לעומת זאת, כשבית-חולים בא להוציא חשבון ועל אותם 2,000 שקל של MRI נותן 15% הנחה מתוקף החוק זו ההנחה הממוצעת של הקאפ, ואלו ההפרשים.
ודים פרמן
¶
אנסה להסביר. מדובר במצב מורכב. הקאפ הקודם פשוט הקפיא – אם מכרתי לך פעם ב-1,000, אני חוזר לאותה דוגמה – את ה-MRI, תמשיך ככה עוד שלוש שנים, לא משנה שהמכשיר היה בהרצה ובדיוק רציתי להיכנס לשוק וכו'. תמשיך ככה שלוש שנים. בא החוק הזה מקדם את הסיטואציה מצד אחד; מצד שני לא עד הסוף. אסביר. פעם אחת הוא אומר: אין יותר ב-1,200, אתה מוכר מחיר מחירון, קמת בבוקר זה הדיפולט; מצד שני, הוא אומר, אבל אי-אפשר להכריח את הקופה עכשיו לקנות ב-2,000. זאת אומרת, לאחר שבוטלה הנחת התעריף אני לא יכול להכניס את זה לרצפת החובה, לרצפת הרכש. ואז נוצרת איזושהי סיטואציה שבה אתה אומר: מצד אחד, את ה- MRIמוכרים ב-2,000, נקודה.
ה-800 שקל שנתת הנחה זה מצטרף לרצועה מעל תקרת הרכש בשירותים האחרים, שזה בעיקר אמבולטורי וכו', ושם אתה מוכר ברצועה שהיא עודפת, 55% אלפא. ואז אנחנו לא יודעים, דרך אגב, אם מחר בבוקר אותו בית-חולים יתקשר לקופה ויגיד לה: כל מה שקנית ב-1,200 תמשיכי לקנות, או שהוא יגיד לה: אל תבואי אלי, את רוצה? 2,000, זה מה יש. הסיטואציה הזאת נשארת למשא-ומתן. ולכן חשבנו שהכי סביר זה פעם אחת להתיר את ההנחות, פעם שנייה לא לחייב את הקופות לרכוש את זה מחדש במחירים גבוהים יותר. וזאת הסיטואציה המתמטית.
נעה בן שבת
¶
""חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;
"חוק הפיקוח" – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996;
"מחיר ברוטו" – מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2013 עד 2015;"
אני חושבת שפה נמצאת הבעיה.
נעה בן שבת
¶
המחיר ברוטו הוא המחיר הקובע והוא מביא בחשבון בנוסף להנחת מחזור גם את הנחת התעריף שניתנה בשנים 2013 ו-2015, ועל זה היו הטענות שנשמעו כאן.
ודים פרמן
¶
זאת הטכניקה במסגרת החוק שמצד אחד משחררת את הקופות, לא מחייבת את הקופות לרכוש את השירות עוד פעם במחיר מלא, במחיר שונה ממה שהיא רכשה קודם.
יורם פרדינרו
¶
אני גם מ"הדסה". תראו, אני מניח שכולנו מסכימים שבחוק ציבורי שחל על מערכת ציבורית כשנגזרות הנחות ההנחות חייבות להיות שוויוניות. לא ייתכן שתיגזרנה הנחות x על בית-חולים אחד ו-x כפול שתיים על בית-חולים אחר. מה שמסבירים לנו פה נציגי הבריאות והאוצר, שעל חלק מבתי-החולים תיגזרנה הנחות יותר גבוהות בהשוואה לבתי-חולים אחרים שבעבר לא נתנו את ההנחות התעריפיות. ואנחנו מדברים פה על הנחות תעריפיות משנת 2009, 2010 ו-2011. איך אפשר לכפות עלינו לתת הנחות כאלה גם בשנים 2019?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה לא משנה אם זה הפוך. בית-חולים אחד ככה ואחד כזה, מה זה הפוך? מה זה משנה?
רן רידניק
¶
אין יותר את החובה הזאת. מישהו מחויב למכור מוצר מסוים ב-50% הנחה והיה הכרח שתתבצע העסקה הזאת. עכשיו אומרים שאין חובה יותר. אל תיתן הנחה, אתה רוצה, תמכור ב-100%. בית-החולים הרוויח משחרור ההנחה במרחב האפשרויות שלו. עכשיו עולה שאלה מול הקופה עצמה, האם את הקופה אני מכריח לקנות את המוצר במחיר מלא? זה לא סביר, הוא קיבל את זה בחצי מחיר. האם אני משחרר את זה לגמרי ואז זה יהיה חלק מאלפות? לכן, מה שוודים תיאר זה פתרון באפשרות אחרת שיהיה - - -
נעה בן שבת
¶
""מחיר מלא" – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;
"מספר המבוטחים המשוקלל" – כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
סכום מופחת" – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו כוללת ומעבר לתקרת צריכה ברוטו לשירות בריאות;"
נוצרות פה שתי תקרות צריכה והסכום המופחת הוא מעבר לתקרה הזאת.
""צריכה" או "רכישה", של שירותי בריאות בידי קופת-חולים בבית-חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת-חולים בבית-חולים ציבורי כללי שבבעלותה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים בסעיף 75(א);"
צריכים להבהיר את זה כי יש סעיף שמחריג שירותים מתוך הקאפ.
""שיעור הקידום" – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין
¶
(1) משנת 2013 לשנת 2015 – 3.12%;
(2) משנת 2014 לשנת 2015"
נעה בן שבת
¶
"(2) משנת 2014 לשנת 2015 – 1.4%;
(3) משנת 2015 לשנת 2017 – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
(א) בעד שירות דיפרנציאלי – שיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנים 2015 ו־2016, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(ב) בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 2.82%;
(ג) בעד שירות בריאות אחר – 3.12%;|"
רות רלבג
¶
ההערה היא לגבי הקידום שאנחנו מקבלים על אותו בסיס שהוא מלכתחילה בחסר. הקופות קיבלו קידום בגין 2014 – 2%, בשנת 2015 – 2%, בשנת 2013 – 1.9%, בגין המרכיב הזה שהם קנו מבתי-החולים. למה אנחנו צריכים לקבל 1.7%, 1.4% ו-1.4%? אחרי שלקחו שנים היסטוריות נותנים לנו קידום חלקי ומזה הולכים ומוסיפים את ההנחות הדרקוניות האלה.
רן רידניק
¶
שיעורי הקידום האלה זה כפי שהיה בהסדר הקודם, בחוק הקודם פשוט בהתקה של שנה, ואנחנו הולכים על-פי אותו מודל במטרה לשמור את האיזונים הנכונים במערכת.
רן רידניק
¶
זה לגבי החלק ההיסטורי. לגבי החלק קדימה, כאן יש קצת שינוי, ודים דיבר עליו בהתחלה. יש כאן בפעם הראשונה הבחנה בין כמה שירותים שונים, יש כאן קידום גבוה יותר ל-DRG, לפעולות ניתוחיות שאנחנו רוצים שיהיו קיצור תורים בהם, ליצור תמריץ לבתי-החולים כמו "תל-השומר", ופער בין התחומים השונים במטרה לתמרץ מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים לתמרץ יותר קהילה בעולם האשפוזי, ויותר ניתוחים בעולם בית-החולים.
רן רידניק
¶
מעבר לקידום הזה שהוא קידום של מחירים, מחירי אשפוז על-פי מחיר אשפוז שמקודם קצת בכל המחירים.
נעה בן שבת
¶
""שיעור הקפיטציה", של קופת-חולים – שיעור חלקה של קופת-חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיפים 17 ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;"
נעה בן שבת
¶
זה חלקה של קופת-חולים לפי המנגנון שנקבע בסעיפים 17 ו-18. הוא מבוסס על מספר המבוטחים המשוקלל, אבל עכשיו יש גם אפשרות להכניס גורמים נוספים שישפיעו על שיעור הקפיטציה של קופת-חולים.
""שירות אשפוז במחלקות פנימיות" – שירות הניתן במחלקות פנימיות או במחלקות אחרות הכלולות ברשימה שפרסמו השרים בהודעה ברשומות;"
למעשה, אתם משאירים פה פתוח את השאלה מהי מחלקה פנימית, ואנחנו רואים את ההשלכה.
ודים פרמן
¶
קודם כול מוגדרים. במחירון משרד הבריאות ישנם שישה קודים שמתייחסים לתשלום על אשפוז במחלקה פנימית.
ודים פרמן
¶
ככלל, התפיסה של מבנה בית-חולים מתחלקת לאגפים, כאשר יש את האגף הפנימי, אגף הכירורגי וכו', ותחת האגף הפנימי שוכבות לא מעט מחלקות כמו: אונקולוגיה, קרדיולוגיה, כמו שנאמר פה, והפנימיות הקלסיות שבהן באמת אין התערבות. בעיקר מה שמאפיין את זה שבמהלך האשפוז אין התערבות ניתוחית או פולשנית.
נעה בן שבת
¶
אני חושבת שהיה עדיף לכתוב את הדברים האלה, את ההבהרה הזאת בחוק ולא להשאיר את זה לרשימה שמפרסמים השרים ברשומות.
רן רידניק
¶
זה לא מקצועי. זה מתבצע אחרי שימוע מלקוחות על חשבון בתי-החולים. יש תהליך סדור ומסודר למערכת.
נעה בן שבת
¶
יש הרבה השלכות, כמו שתואר קודם, יש השלכות למה ייחשב שירות פנימי גם לגבי גובה ההנחות, גם לגבי העניין של החלוקה מחדש בין קופות-החולים, ואם הדבר הזה לא ברור וידוע ואתם משאירים את זה לפרסום בהודעה ברשומות שיכול להשתנות היום או מחר זה נראה לי דבר שמשאיר חוסר ודאות במערכת.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לפרט. לא להשאיר את זה לשרים, אלא לפרט, להגיד מה זה מחלקה פנימית, זה נראה לא תקין.
ודים פרמן
¶
יש מוגבלות כשבסוף כשבאים ליישם את החוק הזה בשטח הלכה למעשה, צריך פשוט באיזושהי מערכת מחשוב לסמן מה הקוד שכן, מה הקוד שלא. לכן, הגמישות שניתנת בהיבטי פרסום - - -
רן רידניק
¶
ממש לא. אם ננקוב בתאריך שהרשימה תפורסם, שיהיה היתר מה-1 בינואר, זה מקל, זה יהיה ידוע לכולם, זה יהיה ברור?
ודים פרמן
¶
ברגע שהכנסנו את זה בחוק, אתן דוגמה, יש בתכנון משרד הבריאות להכניס פרמטרים של מאפייני החולה לתמחור, וזה אומר שיכול להיות שקמנו באמצע מרס בשנה הבאה ואין יותר את הקוד פנימית שאנחנו מכירים, יש קוד פנימית למאושפז מעל גיל 75 ומתחת לגיל 75, ואז זה מצריך אותנו בשביל ליישם מדיניות כזאת לחזור כביכול לתאריכים - - -
ודים פרמן
¶
זה יפגע בתפעול בשטח. לדוגמה, אם יהיו קודים של מחלקה חדשה וזה ידרוש חקיקה, אז זה יכול לפגוע בהיתכנות של כל המהלך הזה שהוא לטובת המערכת. אלה דברים שצריכים טיפה גמישות של מערכת.
ודים פרמן
¶
הדברים משתנים, וגם אם זה לא השתנה בעשר השנים האחרונות, הם צפויים להשתנות בתקופת הקאפ הקרוב.
היו"ר משה גפני
¶
אתה רוצה להקשיב רגע או שאין צורך? בלאו הכי תעשו מה שאתם רוצים. זאת חקיקה לא תקינה. החקיקה הזאת אומרת: היום יש שר בריאות שאני מאוד סומך עליו, זו חקיקה ראשית, מחר יהיה שר בריאות אחר, יבוא מישהו ויגיד שהוא עשה פה איזה שירקס בחקיקה ראשית.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
רציתי לשאול אותך, אתה הבנת למה התגמול למחלקות הפנימיות שונה? אני שמעתי את המילה זיהומים וזה, לא הבנתי, אתה הבנת? אולי תסביר לי אתה, כי אני לא הבנתי מה שאמרו. אתה יכול להסביר לי?
רן רידניק
¶
יש ניתוחים, למשל, מסוימים, שבהם עלות האביזר עצמו מהווה שיעור גדול מהמחיר עצמו, ולכן העלות השולית עצמה גם כשיש לך עלויות קטנות יותר היא גבוהה, היא יכולה להגיע ל-40%, 50%, ו-60%. במחלקה פנימית רגילה העלות השולית נמוכה יותר. המבנה קיים, החשמל קיים, העלות של התרופות ועוד תוספת - - - לשוליים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כי במחלקות הפנימיות יש מחלקות שיש בהן שיעור ניתוחים רע, ויש כאלה שיש בהן שיעור ניתוחים נמוך והן לא זהות. האונקולוגית לא דומה לפנימית והפנימית לא דומה לכירורגית והן כולן פנימיות, אז אני לא מבין למה שמו את כולן באותו קאפ.
היו"ר משה גפני
¶
השאלה ברורה, מיקי. תשובה. אם אתם לא יודעים תשובה או שאתם רוצים לחשוב על זה, זה בסדר גמור.
אילן סופר
¶
אבל שתי התייחסויות אליכם, זה חשוב שאתם תבינו. אני לא יודע מי ביקר בפעם אחרונה בפנימית. הפנימיות היום – דיברו על המבנה השולי של העלות – הפנימיות היום זה חצי טיפול נמרץ. מישהו ראה את הטיפולים המוגברים שיש שם בפנימיות?
אילן סופר
¶
זה לא מקבל את התעריף המתאים. אני אומר שלתת תעריף נמוך לפנימיות זה לא תקין, זה אחד. שתיים, כשהתחילו לדבר על החוק הזה - - -
אילן סופר
¶
מישהו היה צריך להיכנס ולראות את הפנימיות ולתת להן מחיר אחר, כי היום זה חצי טיפול מוגבר. עוד הערה קטנה. כשדיברו על הפנימיות אז דיברו רק על המחלקות הפנימיות הקלסיות, עכשיו פתאום מערבים פה את כל האגף הפנימי, שזה נוירולוגיה, קרדיולוגיה, וזאת תקלה חמורה. לא דיברו על זה מאז, ועור, ולא דיברו על זה מעולם, אז עכשיו זה חדש, זה לא תקין.
רועי בן משה
¶
כבוד היושב-ראש, אני פה רוצה להגן על הממשלה למרות ש"מאוחדת" כקופה נפגעת מהשינוי הזה, אבל יש פה מהלך נכון ברמה הלאומית. המדינה נותנת אלפא יותר גבוהה לניתוחים ואלפא יותר נמוכה למחלקות פנימיות, זה מתמרץ את המערכת כולה, את אותה שמיכה קצרה, ואני מברך את הוועדה על תוספת המשאבים, אבל השמיכה תישאר קצרה גם אחר כך.
רות רלבג
¶
אני רוצה להגיד שבשיעורי תפוסה של 100% אין שולי, החולים במסדרונות, אין מי שיטפל בהם, המשמעות של 80% הנחה זו גזירה קשה מאוד על החולים ועל בתי-החולים.
ודים פרמן
¶
אנחנו נבדוק. יש פה את השיח על ההנחה 80% אנחנו צריכים להבין. מדובר על הנחה של 80% רק אחרי שבית-החולים - - -
נעה בן שבת
¶
"סוגי שירות בריאות" – שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
""שירות דיפרנציאלי" – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז, והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שיפרסמו השרים בהודעה ברשומות לעניין סעיף זה; השרים רשאים לעדכן את ההודעה כאמור ב-1 בינואר וב-1 יולי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019;"
גם פה רצינו לשאול האם אנחנו יכולים לדעת מהם השירותים הדיפרנציאליים. אנחנו מבינים שיש אותם DRG, כמו שקראת להם, שהם מיועדים לעניינים אחרים, אבל פה אתם מאפשרים לכם שוב גמישות ועדכון של הרשימה הזאת, ואז השירותים מקבלים את הרמה הגבוהה של האחוזים של ה-55%.
רן רידניק
¶
לגבי גמישות, כל פעילות תמחור DRG זה לא פעילות שהממשלה מבצעת בעצמה, יש לה הליך מאוד מסודר, השוואת מחירים, שימוע מול כל המערכת, קודם כול מערכת קופות, בתי-חולים מדברים, זה הליך מאוד מאוד סדור מול כל המערכת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני חושב, אדוני, שאי-אפשר לאשר בלי שתהיה רשימה כללית, שזה יהיה משהו כללי, כי זה גם בלי אישור ועדת הכספים.
נעה בן שבת
¶
""השרים" – שר הבריאות ושר האוצר;
"תאגיד בריאות" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"תוספת", "שיעור קידום" או "שיעור עדכון" – לרבות תוספת, שיעור עדכון או שיעור קידום בשיעור שלילי;
"תוספת ריאלית" – כמשמעותה בסעיף 65;
"תקרת צריכה ברוטו כוללת", "תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות" – כמשמעותן בסעיף 59(ב)."
סעיף 59(ב), תקרת צריכה ברוטו, פה, אדוני, אני רוצה להציע תיקון לנוסח כפי שהוא מופיע פה, כי יש פה קצת בלגן, אולי אבל אנסה לשאול על המהות ואז להבין. הנוסח המקורי לא היה מובן לנו, כי דובר שם על היקף הצריכה במחיר מלא של שירותי הבריאות, ובדברי ההסדר דובר על כך שמדובר במחיר ברוטו. ולא היה ברור האם אנחנו מדברים על מחיר מלא לעומת מחיר מופחת שמשולם מעבר לתקרה, או שאנחנו מדברים על מחיר מלא במובן שקראנו בסעיף ההגדרות. ופה אני רוצה לבקש הבהרה קודם לנושא כדי שאפשר יהיה להבין על מה מדובר ואז לפי זה לתקן את הניסוח, כי הוא לא מוצלח פה.
אורן גבע
¶
יש פה בעצם אקט כפול. הסעיף מדבר על שני דברים: אחד, איך אנחנו מגדירים מהו הסכום הזה שמוגדר בתקרת הצריכה, ואז התשובה היא 99% מבסיס ההתחשבנות ומקודם בכל אחד מהשנים לפי איך שכתוב שמקודם; והאקט השני מסביר איך אנחנו מחשבים האם קופה מסוימת צרכה מעל התקרה או מתחת לתקרה.
את התשובה שפה אנחנו מחשבים לפי המחיר המלא. כלומר, התרנו את אותן הנחות היסטורית והחל מהשנה החדשה אנחנו בודקים האם קופה נמצאת מעל התקרה או מתחת לתקרה, וכבר לא מתחשבים באותן הנחות היסטוריות ובודקים עכשיו את הביצוע לפי המחיר המלא, שזה לא קשור לתשלום של הקופה שמוסדר בפרק אחר של החוק.
נעה בן שבת
¶
זאת אומרת, קביעת התקרה לפי הביצוע והרכישה בעבר נעשית לפי מחיר ברוטו, אבל ההגעה לתקרה עכשיו מחושבת במחיר מלא?
אורן גבע
¶
זה הכול חוזר לאותו הסבר שוודים הסביר פה מקודם של מצד אחד התרת התעריף; מצד שני אי חיוב הקופה לרכוש שוב את אותם שירותים שהם קיבלו עליהם הנחה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
מצד קופות-החולים. הם יכולים לקנות פחות שירותים אם אתה עושה להם שינוי בהגדרות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל לפני הניסוח, במהות יש פה בעיה. בעצם ההגדרה הם מצמצמים את השירותים שאפשר לקנות באותו כסף. זאת המשמעות.
ודים פרמן
¶
בעניין הזה, מכיוון שאנחנו מבינים שהמשא-ומתן ימשיך וכו', כמו שאמרתי, מאוד קשה להבין האם הקופה יום אחרי ממשיכה עם אותן ההנחות ואז האמירה היא לא נכונה, כי היא תרכוש דווקא יותר.
אלי כהן
¶
בהינתן שהקופות שומרות על אותו היקף רכש של שנת 2016, לא פוגעות בבריאות של עם ישראל, בעצם המשמעות של הסעיף הזה שאני הולך לשלם אלפות על ההנחות. על אותם שירותי בריאות אנחנו הולכים לשלם יותר, זה המשמעות של החקיקה, כי בעצם המחיר חוזר להיות מחיר מלא, פחות התקרה שלקחה בחשבון את ההנחות, ועל הדלתא הזאת שפעם קיבלתי אותה, לא פעם, שב-2016 קיבלתי אותה בחינם אני הולך לשלם עליה. בהינתן את אותו רכש של 2016. הוא שאמרתי, על אותו היקף רכש שירותים רפואיים הולכים לשלם יותר.
רן רידניק
¶
יש כאן ויכוח, לא ויכוח, יש כאן דילמה לגבי הנחות תעריף. בית-החולים חויב לתת מוצר מסוים בהנחה, חויב בעבר. אנחנו לוקחים את זה לאורך שלוש שנים, חייבנו אותו להמשיך את ההנחה. השאלה מה עושים עכשיו. הממשלה קיבלה החלטה שהיא לא רוצה לחייב יותר את ההנחה. יכול להיות שהמחירים ישתנו, יכול להיות שבית-החולים לא רוצה, אין חובה. אבל השאלה מה לגבי חובת הרכש. האם הוא באותה כמות שהוא קנה במחיר המופחת, במחיר ההנחה המיוחדת; האם לחייב את הקופה לרכוש את זה במחיר מלא? זה לא הוגן לקופה; האם לבטל את זה לגמרי? זה לא הוגן לבית-החולים. לכן, הפתרון שנקבע באמצע זה פתרון שמאזן את זה.
רן רידניק
¶
הפתרון שבשירות אחרי יש לך רצועה נוספת בין במחיר ברוטו לבין עם שווי הנחות התעריף באלפא של 55% ולא 35%, זה פתרון הוגן אני חושב לדילמה בין שני הצדדים האלה.
רועי כפיר
¶
אני קורא את החוק, קראתי אותו יותר מפעם אחת, אני חושב שמה שאומרים פה הכלכלנים והיועצים המשפטיים מהמדינה איננו נכון, זה לא מה שכתוב בחוק.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לחזור ולסבר את זה בדוגמאות כי אי-אפשר. נאמר שהיה אפשר לעשות ב-100,000 שקל 1,000 ניתוחים. הקופה קיבלה הנחה ואפשר היה לעשות 110 ניתוחים במקום 100 באותו כסף. עכשיו הוא אומר: לא, תראו, הכסף הזה מכסה 100 ניתוחים, וזהו. עכשיו אם תשיגו יותר, טוב. אם לא, אז יהיו רק 100 ניתוחים. זאת המשמעות של הניסוח הזה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני מצטער, אני לא הכנתי את הדוגמה, אבל את הטקסט אני מבין, והטקסט אומר שהתקרה ברוטו היא התקרה שלפני ההנחות. לא מעניין.
ודים פרמן
¶
אבל אני רוצה לתת דוגמה אחרת דווקא לפי מה שציינו פה קופות-החולים קודם, שמחירי ההנחות מציינים כביכול מחירי שוק. זה אומר שלכל המוצרים האלה יש תחליפים בחוץ, זה גם בעיקר מה שמאפיין את המוצרים שיש עליהם הנחות תעריף. לא נותנים הנחות תעריף על ניתוחי לב. נותנים הנחות תעריף על שירותים אמבולטוריים שבדרך כלל יש להם חלופות מחוץ למשקי בתי-החולים.
ודים פרמן
¶
אותה קופה שהמחיר כביכול התייקר לה לא מחויבת ברכש במחיר החדש, היא יכולה פשוט לצאת ולקנות את זה - - -
ודים פרמן
¶
שנייה, אני הקשבתי. תן לי שנייה. ולקנות את זה בחוץ אצל ספק חיצוני. היא לא מאבדת כסף ושומרת על כמות מכיוון שהמחיר הוא מחיר שוק. מצד שני, אם המחיר היה מתחת למחיר שוק, והממשלה כביכול הקפיאה את המצב הזה לשלוש שנים היא מנסה לתקן את העוול הזה. וגם פה, אם אין אלטרנטיבה במחיר שנקבע בבית-חולים כנראה שהמחיר לא היה מחיר שוק.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז, גברתי היועצת המשפטית, אני חושב שהניסוח הזה זה סמטוחה, וצריך לנסח את זה מחדש. זה פתח ל - - -
אורן גבע
¶
אני אקריא ואז אם יהיו עוד הערות.
"תקרת צריכה ברוטו
59.
(א) היקף הצריכה של שירותי בריאות בידי כל קופות-החולים וכל בית-חולים ציבורי כללי אשר בעבור הצריכה, שתחושב במחיר מלא, של שירותי בריאות מעבר להיקף זה, תשלם קופת-החולים לבית-החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 66(א)(3)(א). (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו בכל אחד מהשנים 2019-2019 יהיה כמפורט להלן)."
נעה בן שבת
¶
זאת אומרת, אתה הזזת את המילים "במחיר מלא" ל"אשר בעבור הצריכה", אחרי המילים "אשר בעבור הצריכה".
אורן גבע
¶
"(1) בשנת 2017 – 99% מבסיס ההתחשבנות;
(2) בכל אחת מהשנים 2018 או 2019 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית."
אורן גבע
¶
"(ב) תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) תחושב לכלל שירותי הבריאות (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו הכוללת) ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות)."
רן רידניק
¶
קודם כול המספר הזה מבטא דווקא הקשבה למערכת כשיצאנו לשימוע הראשוני. לפני ארבעה חודשים היה מספר אחר. קיבלנו פידבק מהמערכת גם מבתי-החולים.
רן רידניק
¶
לא, דווקא זה לא הרעיון. זה דווקא מגיע ממקום אמיתי, זה רק מבטא את מרכיב העלויות השוליות של כל פרוצדורה ומרכיב ההתייעלות. האמירה מאיפה מתחיל, אמרו בתי-החולים, תמחור שהוא לא ממוצע אלא תמחור שולי. מקום שבו היה צריך להוסיף רק את העלות השולית ולא את העלות שקבעו כל הסל שהוא כבר משלמים ממילא. 99% מבטא את האיזון הנכון גם בעקבות שני השימועים שבוצעו.
רועי בן משה
¶
זה המספר הגבוה ביותר שהיה אי פעם בתולדות הקאפ, זה העברה של עשרות מיליוני שקלים שאין להם כיסוי. זה נכון שבסוף - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני יודע, מה שאתם אומרים, שזה פשרה בין בתי-החולים לזה, אלה רצו ככה, אלה רצו ככה, יצא ככה.
היו"ר משה גפני
¶
את ההעלאה בקצבאות הזקנה העבירו לאלי אלאלוף, ואת אגודות האשראי העבירו לאלי כהן, ואת הקאפ העבירו אלי.
היו"ר משה גפני
¶
גם כן, בדיוק. את כל הגזירות אצלי. ישבתי אתמול עם ליצמן, ישבתי אתו על זה, אבל עוד תראו את ההשתוללות שלי. בבקשה. תצטרכו לעשות פה שינויים. תיקחו אותי ברצינות.
היו"ר משה גפני
¶
מה אתה אומר? יהיה כסף, לא יביאו עוד כמה מיליארדים, אבל תהיה תוספת. הוויכוח הזה לגבי הקאפ יישאר, וצריך להתקדם אתו.
נעה בן שבת
¶
"תקרת צריכה נטו
60.
תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות-החולים בכל בית-חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, תהיה 82% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
רצפת צריכה ברוטו
61.
(א) היקף הצריכה המזערי"
היו"ר משה גפני
¶
לפני זה, תגידו לי, דרך אגב, לא קשור לעניין הזה, למה נותנים לבתי-החולים הממשלתיים 1.2 מיליארד ולבתי-החולים הציבוריים נותנים רק 200?
רן רידניק
¶
אפשר לדבר על הרבה דברים, מערכות שונות, גם לבתי-החולים הציבוריים יש יתרונות משלהם. נכנסת לשדה מוקשים גדול עכשיו וכל מה שאגיד עכשיו רק יסבך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אבל אני שואל את זה כי זאת שאלה שלא צריך לדון בוועדה, הרי היא נגזרת מזה.
נעה בן שבת
¶
"רצפת צריכה ברוטו
61.
(א) היקף הצריכה המזערי במחיר מלא, של שירותי בריאות, אשר גם בעבור צריכה של שירותי בריאות מתחת להיקף זה תשלם קופת-החולים לבית-החולים הציבורי הכללי תשלום מזערי כאמור בסעיף 62 (בסימן זה – רצפת צריכה ברוטו), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, יהיה כמפורט להלן:
(1) בשנת 2017 – 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
(2) בשנים 2018 ו-2019 – כמפורט להלן, לפי העניין:
(א) אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת-החולים בבית-החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה נמוך מ־92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018 או 2019, לפי העניין;
(ב) אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת-החולים בבית-החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ-92% ונמוך מ-95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – מכפלת השיעור"
אני אדבר תכף על העניין הזה של
"היקף הצריכה בפועל בשנה הקודמת בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018 או 2019, לפי העניין;
(ג) אם היקף שירותי הבריאות של קופת-החולים בבית-החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018 או 2019, לפי העניין.
(ב) בסעיף זה, "השנה הקודמת" – השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעת רצפת הצריכה ברוטו."
זאת אומרת, יש לנו פה את התקרה.
אורן גבע
¶
שתי הערות נוסח קטנות לפני הדיון. אחד, בסעיף 61(א) אחרי המילה "מזערי" צריך לבוא "שיחושב במחיר מלא", גם בשביל להבהיר את אותו עניין שהבהרנו בסעיף הקודם. ובסעיף (29(ב) המילה "היקף" שם מיותרת.
נעה בן שבת
¶
אסביר לך מדוע הוספתי את המילה "היקף", כי אתה מדבר בתחילת הסעיף על "היקף שירותי הבריאות שצרכה", זה בעצם שיעור הצריכה שלך, ואחרי זה אתה מדבר על שיעור הצריכה בפועל, אנחנו רוצים להבהיר.
נעה בן שבת
¶
השיעור שנצרך בפועל, אבל אתה מדבר על אותו דבר "היקף שירותי הבריאות שצרכה", נכון? זה בעצם אותו דבר. לזה אתה מתייחס. זה יותר משהו של נוסח, אנחנו רק רוצים להבהיר שזה אותו הדבר. המספר הוא המספר שברישה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
התקרה ב-2017. ב-2018 וב-2019 התקרה תהיה כדלקמן, תסבירו את זה בעברית לבני-אדם.
רן רידניק
¶
אני אנסה. יש כאן שני רבדים: אחד, קובעים את הרצפה ב-2017, שזה בעצם 93.5% מהתקרה, זה טיפה יותר נמוך מאשר הקאפ הקודם. גמישות שאם קופה רוצה לעשות משהו לטובת קהילה על חשבון בית-חולים היא יכולה לבצע את זה באופן מסוים, זה גמישות מסוימת. לגבי השנים הבאות יש מה שנקרא רצפה ניידת. אם היא נמצאת מתחת לרצפה או הרבה מעל, זה גם לשני הכיוונים, אז הרצפה בשנה העוקבת, 2018 ו-2019 מתעדכנת בשיעור של - - -
ודים פרמן
¶
קופה שצומחת רצפתה עולה, קופה שנמצאת במגמת ירידה ברכש רצפתה יורדת, כי ההבנה היא שיש לה או פתרונות יותר טובים בקהילה או שהיא מייצרת פונקציית צריכה או רכש אחרת כרגע באזור.
רן רידניק
¶
השינוי ברצפות נבע מתוך רצון לאפשר להשיג פעילות לקהילה ככל שאפשר במקומות שיש בהם הגיון; ומצד שני היה כאן מנגנון שרציף לאורך שנתיים במטרה לראות אם יש מגמה מסוימת, נמשיך את המגמה למעלה או למטה.
ליזה שוקר
¶
אנחנו רוצים רק להעיר הערה גם לגבי תקרת רצפת הצריכה ברוטו. מבחינתו אם יהיה שינוי מהנוסח שנעה אמרה, זאת אומרת שיחושב לפי ברוטו, ההפסד שלנו הרבה יותר גבוה ממה שדובר, אני מניחה של כל הקופות, וחשוב להבין את זה.
דבר נוסף, כשדובר על 99% מבסיס ההתחשבנות, צריך לזכור שההנחה הממוצעת שיש לנו כיום היא לא 18%, מה שאנחנו רוכשים היום, אלא בין 21% ל-22%, תלוי איזו קופה. ולכן יש פה הפסד בבסיס, אז ה-99% לא רק שלא מסייע לנו, הוא הרבה יותר ממה שאנחנו משלמים.
דבר נוסף, כשלוקחים גם את ה-99% צריך להבין שכל האלפות עולות משמעותית. זאת אומרת, שיעור ההנחה שהקופות יקבלו הרבה יותר נמוך במנגנון הקיים לעומת המנגנון הקודם.
נעה בן שבת
¶
"רצפת צריכה נטו
62.
סכום התשלום המזערי שתשלם כל קופת-חולים לכל בית-חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 (בסימן זה – רצפת צריכה נטו), יהיה 82% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה; חלקו היחסי של כל חודש בשנה מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה יעמוד על 1 חלקי 12 מרצפת הצריכה נטו.
שינוי תקרת הצריכה ברוטו
63.
התקבלה החלטת ממשלה על הגדלת תקרת הצריכה ברוטו, תוך הגדלה מתאימה של עלות סל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות למטרת רכש בבתי-חולים (בסימן זה – עלות סל שירותי הבריאות), בשנה מהשנים 2017 עד 2019, יקבעו השרים, בצו, תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה בסעיף 59, ובלבד שהסכום שייווסף לסך תקרות הצריכה נטו של כל קופות-החולים בבתי-החולים הציבוריים הכלליים כתוצאה מהעלאת תקרת הצריכה ברוטו כאמור, לא יעלה על הסכום שבו גדלה עלות סל שירותי הבריאות."
פה יש לנו איזה מנגנון חדש בעצם שמדבר על כך שהעלות של הסל תוגדל לצורך הגדלת הרכש בבתי-חולים. זאת אומרת, הכסף יזרום לבתי-החולים דרך קופות-החולים דרך הרכש שמוגבל לקופות-החולים, ואז תהיה אפשרות לשרים לקבוע תקרות צריכה מעודכנות בסכומים שבהם גדלה עלות סל שירותי הבריאות. ואם אפשר לבקש מהאוצר הבהרה למה זה טוב, למה מהלך כזה יכול להיות טוב וחיוני.
ודים פרמן
¶
אני דווקא אתחיל למה זה רע שזה לא קיים עד היום. יש סוג של מסגרת למערכת שהיא נקבעת פעם בשלוש שנים והיא יחסית קשיחה. מצד שני בצד של זכויות החולים יש מערכת פועמת שבכל שנה מעדכנת את הזכויות ומגדילה את היקף התקצוב של הקופות בגין חובות חדשים למטופלים. המנגנונים האלה לא התחברו. סדר גודל של 20% בממוצע מהחלטות ועדת סל הבריאות, למשל כדוגמה, הן החלטות שאמורות להתממש בפועל במשק האשפוז. כאשר תקרות הקאפ לא מותאמות לכך יוצא שהפעילות מגיעה ככאילו פעילות עודפת מעל התקרות למערכת ובסופו של יום אותם החולים, המערכת מגמגמת, בגרשיים, קצת מגמגמת מולם, כי הם מגיעים בעלות נמוכה כביכול. מצד שני, הקופות תוקצבו, יש פה איזו בעיה של צדק חלוקתי בהיבט הזה. שתיים, גם למדנו שיש אוכלוסיות שמתווספות מעת לעת, כמו שיניים, גילאים, וכו', ולא מבוטאות גם הן מתקשות לקבל אחר כך שירותים. אז רצינו שיהיה דינמי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני יודע. אבל תראה, העניין הוא כזה, אני מקווה שנצליח לקבל איזו תוספת לעניין, אבל אנחנו קובעים פה מסמרות עכשיו באמת במשהו שהוא מאוד משמעותי. אני מניח שהאיזון בין קופות-החולים, בין בתי-החולים ייצרו איזה מצב שלא פוגע באף אחד באופן דרמטי, אבל לא בטוח בזה בכלל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני חושש שאנחנו פה – החוק הזה בגלל שאין לו היבט תקציבי, אני יודע שאין לך סבלנות - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מסיים את הדיון. אני רק רוצה להגיד את מה שבעצם אמרת, אני רק רוצה להדגיש את זה. אין שום סיבה בעולם שהחוק הזה יהיה בחוק ההסדרים. הוא בחוק ההסדרים כבר היסטורי. אנחנו לא מדברים על משנה לשנה, אלא על שלוש שנים. זאת אומרת, במהלך השלוש שנים האלו לא באו עם חוק מסודר. אין לי הסבר לתופעה הזאת מעבר לעובדה שהממשלה מתעצלת. היא צריכה להתמודד ובחוק ההסדרים – כמעט ולא נותרת לי ברירה.
בכל אופן, אני מתכוון שתהיינה תשובות רציניות על הדברים שנאמרו כאן וגם להמשך ביום ראשון, בעזרת השם. תהיו יותר פרקטיים בעניין. אני כמובן אדבר על הנושא הזה של התוספת, אתם צריכים לתת לנו תשובה. אני במקביל גם אדבר וגם דוד ביטן.
אני רוצה להגיד לכם עוד משהו. פוליטיקה שאתם לא חייבים לשמוע, כולנו בקואליציה יוצאים מהחוק הזה רע. רע. אז אם הייתה תוספת אז היינו יכולים להגיד שהייתה תוספת. אנחנו מדברים על מערכת בריאות. כולנו יודעים איך נראים בתי-החולים עם התורים ועם כל מה שנלווה לעניין הזה, אנחנו יודעים על הגירעונות של קופות-החולים. אי-אפשר להגיד: תאשרו את החוק הזה כמות שהוא עם כל הבעיות שיש בפנים. קודם כול אני רוצה מקצועית מה שצריך לשנות צריך לשנות. את התוספת, אני חושב שזה עוול לעשות כלפי נבחרי הציבור, זה נזק לשר הבריאות, זה נזק לשר האוצר, זה נזק לראש הממשלה. אני לא מדבר עלי, אני לא שר, ברוך השם. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אני מבקש את כל מה שביקשו להביא. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:31.