הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 495

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ז (15 בנובמבר 2016), שעה 13:00

צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא לוחות זכוכית צפה מטורקיה)(הוראת שעה), תשע"ו - 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

מיכאל חורי - ס.מנהל המינהל, מינהל היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

דני טל - מנהל אגף בכיר היטלי סחר, משרד הכלכלה והתעשייה

משה ילמה - מרכז בכיר, מינהל היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

תהילה ורון - תחום יבוא והיטלי סחר, הלשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר

דר בון - מנהלת ענף ניו מדיה בלשכת הדובר, משרד האוצר

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים

ערן חיימוביץ - מנהל מפעל, פניציה מפעלי זכוכית בע"מ

שני מוסקוביץ - מנהל כספים, פניציה מפעלי זכוכית בע"מ

יהודה חימוביץ - מפעל, פניציה מפעלי זכוכית בע"מ

אפרת כהן שיחור - משרד עו"ד תדמור-לוי

אילנה נק - משרד עו"ד תדמור-לוי

יצחק שפירא - מנכ"ל - רפי שפירא ובנו בעמ

מוניקה פרידמן - משנה למנכ"ל - רפי שפירא ובנו בעמ

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתים

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם

צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא לוחות זכוכית צפה מטורקיה)(הוראת שעה), תשע"ו - 2016

צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל היצף על יבוא לוחות זכוכית צפה מטורקיה) (הוראת שעה), תשע"ז-2016.

כמה מילים לגבי היצף. אם מתקבלת פנייה מהתעשייה המקומית, אנחנו עושים חקירה שיכולה להימשך שנה, לפעמים יותר, שבודקת את שיעור ההיצף, את הנזק ואת הקשר ביניהם. הפעילות הזאת היא לא ייחודית לישראל, היא קיימת בארגון הסחר העולמי, על פי כללים שכל המדינות החברות ב-WTO עובדות על פיהן.

תפישת העולם שמובילה את היחידה שלנו באה ואומרת שחייבת להיות מדיניות מאזנת בין הגנה מפני סחר לא הוגן ובין הגנה על הצרכנים, על יוקר המחיה. אנחנו לוקחים את זה בחשבון. רק לסבר את האוזן, זאת הפעם הראשונה ב-3 שנים שאני מגיע לפה. כל תלונה שהוגשה עד היום, נדחתה על הסף, או לא הגיעה לכדי השלמה, היא כי לא העברנו את זה דרך המסננת שלנו.

צריך להבין למה מתקיים היצף. מפעלי זכוכית הם מפעלים שבנויים על תנורי ענק. הם המפעל. נכנס חול, יוצאת זכוכית. אי אפשר לכבות את התנורים האלה. אם מכבים, זה לוקח שבועיים. לפעמים גם אי אפשר להדליק. אנחנו מדברים פה על היצע קשיח שהמפעל מייצר, בעוד שהביקושים משתנים - קיץ, חורף, תקופות שבונים יותר, תקופות שבונים פחות. כשפגשתי את מנהל המפעל הטורקי בטורקיה ושאלתי אותו מה הוא עושה עם המלאי כשהם צוברים כמויות של זכוכית, הוא אמר לי שאם אין לו מקום במלאי ואין לו לקוחות, הוא שובר את הזכוכית, מחזיר אותה לפס הייצור. עד כדי כך החלופה של הזכוכית, אם הוא לא מוכר את זה החוצה, שווה גריטה. באופן טבעי, מפעלים שומרים את הטריטוריה הקרובה אליהם עם רמת מחירים. אם הם צריכים להציף, הם מציפים בחו"ל. זה גם הרציונל להיצף. אנחנו רואים שבכל העולם יש הרבה תלונות והרבה היטלי היצף בתחום הזכוכית, כולל היטלי היצף שהוטלו בטורקיה נגד פניציה.

ממצאי החקירה שלנו הראו שהתקיים שיעור היצף של כ-47%, להבדיל מעמדת המתלוננת שטענה על שיעור היצף של 70%. עמדת הטורקים היא שההיצף הוא בין 20% ל-28%. במקרה הזה יישרנו קו עם נתוני הטורקים, הפעלנו כלל שאומר שגם אם יש היצף של 47% ואנחנו מגלים שההיצף הזה מעודד תחרות, אנחנו נטיל את ההיצף עד לנקודה שגורמת לנזק, לכן הגענו לשיעור של 26.5%.

מה זה נקרא נזק?

נזק לחברה. כשיש לך היצף, יש לך 15 פרמטרים שעל פיהם אתה בודק נזק: פגיעה בנתח שוק, פגיעה במכירות, חיתוך מחירים, היקף התפוקה וכו'. את כל הפרמטרים האלה אתה בודק על פני 3 שנים. אתה בודק מה היה מצבם לפני שהתחיל ההיצף, מה היה במהלכו. אתה בודק אם יש ממצאים שמעידים על גרימת נזק לחברה היצרנית. החקירה הייתה מאוד אינטנסיבית. גורמי מקצוע לקחו חלק בארץ וגבחו"ל. היה שיתוף פעולה מלא עם הטורקים. קיבלנו את כל הנתונים. גם הסתמכנו עליהם. ברוב המקרים לא הסתמכנו על נתוני המתלוננת, הסתמכנו על נתוני הצד המשיב. התקיימה ועדה מייעצת בראשות מומחים מהארץ ומחו"ל. היא עשתה שימועים לכל הצדדים, כולל לחברה הטורקית, כולל למשרד הכלכלה הטורקי. בסופו של דבר החליטו לאמץ את הממצאים ולהמליץ על היטל לשנתיים.

מי החליט?

הוועדה המייעצת מעבירה את המסקנות לשר, כאשר השר הוא זה שמחליט, כמובן אחרי התייעצות עם שר האוצר.

שר האוצר, שהוא גם שר הכלכלה, מתייעץ עם עצמו.

השר אישר לשנה, עם הנחיה לממונה לבחון את הדברים בעוד שנה, על מנת לראות אם צריך להאריך או להמליץ על הארכה נוספת.

זאת בקשה של שר הכלכלה ושל שר האוצר. הם מבקשים מאיתנו לאשר את בקשת ההיטל לשנה.

נכון.

אנחנו מייצגים בהליך הזה את החברות הטורקיות. הן היצרניות הזרות שכנגדן מוצע להטיל היטל היצף. יש פה איזה היפוך יוצרות. אותו שר כלכלה, שהוא גם שר האוצר, נוקט צעדים אינטנסיביים בניסיון לפתוח את השוק הישראלי לתחרות - להסיר חסמי ייבוא, להפחית מכסים, לגרום לזה שבשווקים שבהם יש תחרות מועטה תתקיים תחרות מצד הייבוא. הופתענו לראות את ההחלטה שעושה בדיוק ההיפך - היא לוקחת את היצרן המקומי פניציה, שהוא היחיד שמייצר בארץ זכוכית והיחיד מחזיק, לפי הערכות שלנו, 71% מהשוק הזה של זכוכית, ובעצם חוסמת את אפיק הייבוא הזול ביותר, הזמין ביותר, הקרוב ביותר. משלוח זכוכית מגיע לארץ תוך סדר גודל של 48-72 שעות. המקור הזה עומד להיחסם בגלל היטל ההיצף הזה. על מי אנחנו מגינים פה? אנחנו מגינים על פניציה. היא הופיעה כאן עם קשיים כאלה ואחרים, עם סיוע ממשלתי נרחב, עם הליך של הקפאת הליכים שבכלל לא נבע מהייבוא. היא העידה בעצמה שהיא נכנסה להליך של הקפאת הליכים כי התעכב הגז הטבעי, כי היו לה מצוקות אחרות.

יש לה גם בעיות של היטל היצף בטורקיה.

תיכף נדבר על זה.

נשמח לשמוע על זה.

המגרש הזה של היטלי היצף, כמו שאמר דני טל, זה מגרש של ארגון הסחר העולמי.

אני מכיר את פניציה. כולנו מכירים את פניציה. זה ברור שהיא במצב כלכלי קשה. אנחנו טיפלנו בעניין הזה בשעתו. היטל ההיצף שטורקיה מטילה על פניציה עושה לה נזק בל יתואר. זה לא קשור בכלל לדיון על היטל ההיצף הזה. את היטל ההיצף הזה אנחנו צריכים לאשר.

צריך לומר שפניציה פועלת גם בשוק הבינלאומי. גם לזה יש חשיבות. פניציה, אגב הליך הקפאת ההליכים והליכים אחרים, נתקעה עם מלאים. כונס הנכסים והחברה באותה תקופה התחילו לשחרר מלאים במחירים זולים לטורקיה ולשווקים קרובים, לכן הוטל היטל היצף. זה מקרה אחר. אני לא חושבת שיש קשר בין זה לזה.

מה את מציעה פה?

הסיבה שהיטל היצף לא הגיע לפה בשנים האחרונות היא ברורה. מ-2011 ועדת טרכטנברג קבעה שצריך להגביל את השימוש בהיטל היצף, בפרט בשוק שיש בו פחות מ-3 יצרנים, תחרות מועטה וחברה שמייצאת לחו"ל. פניציה עונה על כל הקריטריונים האלה. עדיין מוצע להטיל עליה היטל. שר הכלכלה הקודם, כשעוד הייתה הפרדה בין שר הכלכלה לשר האוצר, קבע הוראות מפורשות שתכליתן הייתה לצמצם את השימוש בהיטל היצף. השר כחלון אומר שיכול להיות שההיטל יעלה בשיעור מסוים את מחירי הזכוכית שמשמשת לדיור. הממונה על התקציבים אמר שאם תתקבל ההחלטה, המשמעות היא הגבלת התחרות.

האם יש היצף או אין היצף? האם החברה שאת מייצגת מייבאת לארץ במחירים שהם פחות מהמחירים הריאליים כי התנור שלה עובד שעות נוספות? אם אתם רוצים תחרות הוגנת, תמכרו במחירים הוגנים.

לגבי ההדדיות, יש שר כלכלה, יש מינהל סחר חוץ. אני חושבת שיש דרך לפתור את זה בין הממשלות. זאת החלטה שלהן, היא לא קשורה ליצרנים. זה דיון שאתם צודקים שראוי שיתנהל. יש הבדל בין פער מחירים לגרימת נזק. יש כמה תנאים שצריכים להתקיים. כשלחברה ישראלית יש כמות עובדים שהיא פי שניים על אותו תנור - -

מי קבע את זה?

אלה הנתונים שיש לי. אם לוקחים את עלויות הייצור של חברה ומוסיפים לה 8% רווח סביר, מגיעים למחיר שהוא לא מחיר תחרותי, זה מחיר זכוכית יקר. אלה מחירי זכוכית שמפעלים יעילים בעולם לא נמצאים שם. אנחנו חושבים שבכל ההחלטה הזאת להטיל היטל יש הזדמנות לכנסת להחזיר את הדברים לבדיקה, לפעול באפיקים אחרים. גם שר האוצר מצא את עצמו מציע להטיל היטל לשנה. אנחנו חושבים שאין בזה שום תועלת. בגלל שבמהלך החקירה הוטלה ערובה זמנית אז נסגרו השערים של טורקיה, אין היום ייבוא מטורקיה. אני בטוחה שיש מי שיעיד מה המשמעות כשאפיק הייבוא הזמין במחיר האטרקטיבי נחסם לחלוטין.

קודם כל, יש ייבוא, אפשר להביא זכוכית מכל מקום בעולם. הטענה שלנו היא טענה ספציפית לגבי היצרן הטורקי. צריך להבין, אין מכסים על זכוכית. אין זה שקול לתעשיית המזון ולכל תעשייה אחרת. בזכוכית יש תחרות חופשית. אפשר להסתכל בהלמ"ס, לראות שמייבאים זכוכית מסין, מבלגיה, מארצות הברית. אפשר להביא זכוכית מכל העולם. הטענה שלנו היא כלפי יצרן אחד ספציפי שיושב בטורקיה.

אין חולק על העובדה שהיה פה היצף, שיש פה היצף. הדבר הזה גרם לנו נזק עמוק. זאת עובדה מקצועית, אי אפשר להתווכח איתה. החל מיולי 2015 הושתה תביעת היצף בשוק הטורקי על מוצר אחד בלבד. ראוי לציין שהטורקים שמו תביעת היצף על כל מוצרי פניציה. ההבדל הוא בין זכוכית שקופה לזכוכית רבודה. הטורקים הטילו תביעת היצף כנגד היצרן פניציה. החל מיולי 2015 פניציה הורידה את היכולת שלה בייצור בתנור, היא החלה לפטר עובדים. לא יכולנו לעמוד במחירים. היצרן הטורקי גדול פי 36 מפניציה. ליצרן הזה יש אסטרטגיה רב לאומית, הוא בוודאות מוכר בהפסד. יש לו אג'נדה בריונית בעניין הזה. האג'נדה היא להוריד את המחירים של פניציה, לסגור את פניציה, לרכוש אותה. מה הוא יעשה מיד אחרי זה? הוא יעלה את המחירים בשוק המקומי. זאת אג'נדה שהוא יישם בצפון איטליה. מאותו רגע שהטורקים הטילו מס היצף על כל מוצרי החברה, 20% ממכירות החברה נחתכו.

כמה עובדים יש בפניציה?

בפניציה שנמצאת בצפון יש כ-280 עובדים במעגל הישיר, וביחס של 1 ל-2 או ל-3 במעגל העקיף. כולם נמצאים בגליל.

אתם הצפתם את טורקיה, מכרתם במחירי הפסד?

מי שמכר אותנו בטורקיה היו האמריקנים. בינואר 2013, ברגע שהתחלנו לפעול לבד, מכרנו בטורקיה קרוב ל-50% מהמכירות שלנו. זה היה למשך מספר חודשים.

איפה המפעל שלכם?

המפעל שלנו יושב באזור תעשייה ציפורית.

מה עם ירוחם?

ירוחם מייצרת בקבוקים. זה מוצר אחר.

זה לא קשור לעניין של טורקיה?

לא.

כמה עובדים יש בירוחם?

בירוחם יש סדר גודל של 200 עובדים. גם בתעשיית הברזל, הקרמיקה והבקבוקים יש באופן סיסטמתי הצפה של הטורקים במדינת ישראל. אני מכיר את תעשיית הכבלים שנמצאת תחת אותה בעלות.

זה לא על סדר היום.

הדבר הזה נדון בהתאחדות התעשיינים. זה קיים.

אמרת שמכרת במשך כמה חודשים במחירי היצף. היום אתם מוכרים לטורקיה במחירי היצף?

היום אנחנו לא יכולים למכור. כבר במהלך 2014 לא מכרנו במחירי היצף. כשפניציה נסגרה היה בה מלאי מאוד מאוד גבוה. את המלאי הזה חייבים למכור ברגע שמתחילים לעבוד, אחרת לא פותחים את המפעל. אנחנו מוכרים 14 שקל למטר מרובע. חלון מותקן בבניין הוא 1000 שקל למטר מרובע. כשאתם מדברים על ייקור או על ירידה במחיר בתוך דבר שעולה 14 שקל, אתם מבינים על איזה יחסיות אנחנו מדברים. אנחנו מוכרים את המוצרים ללקוחות שלנו. אנחנו לא יכולים בלעדיהם. אנחנו ראשונים בשרשרת הערך. ערך המוצר שלנו הוא הנמוך ביותר בשרשרת. אנחנו לא יכולים להתמודד עם 20% כי פשוט ניסגר. עם 20% הצפה החברה הזאת נסגרת, זאת המשמעות בתוך ה-14 שקל שאנחנו מוכרים. אנחנו לא יכולים לחיות עם היצף. את האג'נדה אנחנו יודעים. האג'נדה היא מפורשת: אנחנו נפיל את המחירים במדינת ישראל, נסגור את פניציה, נביא אותה לקשיים, או נקנה אותה, כאשר אחרי זה נוכל לעשות מה שאנחנו רוצים בשוק הזה.

למה ההיטל הוא רק לשנה?

שמעתי פה דברים שפשוט זעזעו אותי. דני דיבר על כך שהם בדקו הכל. אף אחד לא בדק עם התעשיינים. מישהו דיבר איתנו? מישהו פנה אלינו? עם מי דיברו? עם מי בדקו? כל מה שנאמר פה לא נכון. אני הזמנתי סחורה מפניציה. אני הייתי הלקוח הכי נאמן של התעשייה הישראלית לפניציה. כשבאו אלי הנציגים של טורקיה והציעו לי מחירים יותר זולים, פניתי מיד לערן. תוך שעה הוא היה אצלי במשרד. באותו מעמד הוא הוריד לי 30% מהמחיר שהוא מכר לי עד אותו יום. מאיפה אפשר להוריד 30%?

הזדעזעת כשראיתי איך שר האוצר מציג את התעשייה הישראלית. הוא ממוטט את תעשיית עיבוד הזכוכית. כ-3000 עובדים נמצאים בתעשיית עיבוד הזכוכית. אם יתקיים מה שנעשה פה, תוך שנה יוצאים 2000 עובדים לרחובות. אני לבד מפטר 150 עובדים. אני צריך לשלם משכורות בכ-3 מיליון שקל בחודש. אני צריך להתחרות בייבוא שמגיע מטורקיה, מסין או מכל מקום אחר בעולם. תבינו את האבסורד. אתם מטילים מס של 30% על חומר גלם שאני צריך לעבוד איתו. על הזכוכית שקדחו בה שני חורים אין מס, אני יכול להביא אותה מטורקיה או מסין. אתם ממוטטים תעשייה ישראלית שלמה. לא יכול להיות מצב שאני היום צריך להתמודד עם ייבוא מסין, עם ייבוא מטורקיה. פניציה לא יכולה ולא מסוגלת לעמוד בייצור של התעשייה הישראלית.

אתה צודק, אני לא מייצר את כל המוצרים.

אני לא מקבל ממך סחורה. כשאני לא מקבל סחורה מפניציה, אני נאלץ לקנות ב-30% יותר מהמחיר של פניציה. כשהיה היטל היצף זמני שניתן ב-1 באפריל לטורקיה, פניציה העלתה את המחירים ב- 14% יומיים לפני. אתם ממוטטים תעשייה של 3000 עובדים.

על סדר היום מונח הנושא של קיום המשק הישראלי והיכולת שלו לייצר את מה שהוא צריך. זה לא רק בתעשייה, זה לא רק בחקלאות. יש לנו בעיה עם השקפות העולם. מדובר במדיניות שלא מספיק נאמנה לתפישה שצריך לפתח כאן תעשייה. האם התוצרת הזאת, למשל מטורקיה, מסובסדת? אנחנו יודעים שיש מוצרים שהעולם מסבסד והם משתלטים על השוק הישראלי.

האנרגיה הטורקית מסובסדת בטורקיה.

אנחנו מדברים על יצירת תשתית כלכלית. אני לא מציע לישראל להיות תלויה בארדואן בשום דבר. פעם רצינו להיות תלויים במים של ארדואן. כמעט זה קרה. ראש הממשלה אמר שביטחון ומזון זה דבר חשוב. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לייצר את הדברים הבסיסיים. האם מרכיבי הייצור של התוצרת שמביאים מחו"ל הופכים את המוצר ליותר זול כתוצאה ממדיניות ממשלתית, למשל בדגים בסין, למשל בזכוכית בטורקיה? אני לא מבין למה לא נמצא פה מנהל המפעל של ירוחם. היכולת להתפרנס מעבודה בישראל, אם בירוחם או בציפורית בצפון, היא לא פשוטה. נדרשת התייעצות נוספת מעבר לישיבה של עכשיו, הכל כדי להבין את התמונה בשלמותה. אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, להקים ועדת משנה, או לקיים עוד ישיבה על-מנת לגבש את ההחלטה. הייבוא מטורקיה שמתחרה בפינציה בצפון ובפניציה בירוחם מאיים על עובדים מירוחם ומדימונה. זאת התשובה שהבאתי ממנכ"ל פניציה בירוחם.

אנחנו מאוד רוצים תחרות, אנחנו מאוד רוצים להוזיל מחירים, לכן אנחנו רוצים שהשוק יהיה פתוח לייבוא עם מינימום חסמים. השרים השונים מנסים כבר כמה שנים להסיר חסמים מייבוא. הבסיס לתחרות מתנהל בתנאים של שוק הוגן. כשנכנס שחקן חדש לשוק ומוכר במחירי הפסד, זה גורם לאחרים למכור במחירי הפסד. מה יקרה? פניציה תקרוס. היום זה נורא זול, אבל בסוף פניציה תקרוס. אז היבואן יעלה מחירים. הוא לא יעלה למה שפניציה העלתה, הוא יעלה ליותר מזה. אי אפשר להסתכל רק מעבר לפינה, צריך להסתכל טיפה יותר קדימה.

ברור לי שדיברת מדם ליבך, אבל אני לא קונה את האמירה של לפטר עובדים. גם לפני שנפגשתם והוא הוריד לך 30% היו לך 260 עובדים. לא קלטת 150 עובדים נוספים רק בגלל שהורידו לך את המחירים. אתה אולי תקנה את המוצרים בקצת יותר כי זה מה שעולה לייצר אותם, אבל עדיין תהיה תחרות. גם אם נטיל היטל היצף, יכולים לבוא יבואנים אחרים. יכול לבוא גם אותו ייבואן טורקי ולשכנע את הרשות הרלוונטית שהוא לא מוכר במחירי הפסד ובמחירי היצף, אלא הוא מוכר במחירים ריאליים, ואז פניציה תצטרך לעמוד בתנאי השוק. אנחנו לא נעמוד כאן ונציל את פניציה אם היא לא תצליח להתמודד בתנאי שוק הגון, חופשי ואמיתי. אנחנו לא ניתן לה הנשמה מלאכותית, בטח לא דרך כל מיני מיסים והיטלים.

אנחנו נתקלים במפעל שלא יכול להחזיק מעמד בגלל סיטואציה מסוימת, לא בגלל שהוא לא יכול להתמודד בשוק החופשי, לכן אני חושבת שההצעה לעשות היטל היצף לתקופה מסוימת היא מידתית ונכונה. זאת הדרך לאפשר למפעל לעשות את העבודה כמו שצריך. זאת הדרך גם לא לגלגל שום עלויות לשום דבר. הטענה כאילו בגלל זה יפוטרו עובדים במפעלים אחרים, אני לא מבינה איך זה קורה. אני מרגישה אחריות כלפי הכלכלה הישראלית. כשיש היטל היצף שקורה בטורקיה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו. אני חושבת שאני מייצגת את עמדות כלל חברי הוועדה, בוודאי היושבים פה. אני מציעה שנתקדם לכיוון של לאשר את זה, זה הדבר הנכון לעשות.

אחד הדברים הקשים ביותר שיש היום זה לקבל חתימה של שר האוצר על היטל היצף. יש עשרות בקשות. על בקשות בודדות הוא חותם, הכל מתוך כוונה לאפשר תחרות. רבותיי, מסחר הוגן זה אל"ף בי"ת בכל המשחק הזה. בזה עוסקים. נכון, יכול להיות שהמחירים יעלו, יכול להיות שהמעבדים יצטרכו להעלות מחירים, אבל חייבים לקיים מסחר הוגן. לא יכול להיות מצב שבזכות זה שהוא לא הוגן המחירים יהיו זולים.

עמדת שר האוצר להטיל היטל לשנה היא עמדה מידתית, היא מתאימה למקרה הזה. להיטל היצף יש השפעות שליליות. הוא יכול להביא להשפעה על מחירים, הוא יכול להביא לפגיעה בסקטורים מסוימים, למשל מעבדי הזכוכית במקרה הזה. החוק מנחה את השר לשקול שיקולים משקיים כאשר הוא מקבל את ההחלטה. במקרה הזה החלטתו להטיל את ההיטל לשנה מקטינה את אותן השפעות שליליות. היא מאפשרת לחברה המתלוננת להתאים את עצמה לתחרות לאורך זמן, והיא מאפשרת לגורמי הממשלה לבחון את ההשפעה על הממשלה. אנחנו סבורים שזאת החלטה נכונה.

אנחנו צריכים לראות את המכלול. יש שני שרים שחתמו על היטל ההיצף. שני השרים זה שר האוצר ושר הכלכלה. כמו שאמר שרגא ברוש מקודם, זה לא דבר של מה בכך, זה לא דבר שקורה כל יום. המדיניות של היטל היצף נעשית רק אחרי שמגיעים למסקנה שהמצב הוא רע. המציאות היא מציאות שצריך להסתכל על מה שקורה בפניציה ובחברות אחרות שעוסקות בעניין הזה. היטל היצף שמוגבל לשנה הוא היטל שיש בו היגיון. צריכה להיות איזו בעיה מאוד קשה כדי שוועדת הכספים לא תאשר את זה. יחד עם זאת, אני מבקש ממנכ"ל פניציה להביא הודעה לכאן שבמהלך השנה שיש היטל היצף הוא לא יעלה מחירים לחברות שעוסקות בעניין הזה. אני מבקש ממך להביא הצהרה כזאת. אני אכנס את הוועדה בעוד כמה ימים. קודם אני אעשה בדיקה אל מול המשרדים. המשרדים בדעה לאשר את היטל ההיצף, הם חתמו על הבקשה הזאת. אנחנו חוששים מהעניין של עובדי פניציה. אנחנו רוצים שתהיה תחרות הוגנת. חשובה ההצהרה הזאת שלך כלפי אותן חברות שמר שפירא ייצג אותן. אני בתוך כמה ימים מביא את זה להצבעה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05.