הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 494

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ז (15 בנובמבר 2016), שעה 11:45

פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

איתן ברושי

אילן גילאון

יוסי יונה

נורית קורן

ערן יעקב - משרד האוצר

איתי טמקין - משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, משרד האוצר

נורית בן זקן - ממונה רכז חולית חברות, משרד האוצר

ברוך יונה - מנהל תחום מוסדות כספיים וחברות ציבוריות, משרד האוצר

מרים דוד - מנהל תחום רכז בכיר, משרד האוצר

נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי, משרד האוצר

דר בון - מנהלת ענף ניו מדיה בלשכת הדובר, משרד האוצר

יזהר קנה - נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, לשכת רואי החשבון בישראל

אייל זשצקי - יועץ הנשיא, לשכת רואי החשבון בישראל

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

אוריאל לין - נשיא איגוד לשכות המסחר

יוסי אלישע - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

מתן אברמוביץ - כלכלן באגף כלכלה ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתים

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את לשכת רואי חשבון בישראל

אפרת כהן - שדלן/ית

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם

פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

פרק ח' (מיסים), סעיפים 89(3), (4) ו-(6), 90 עד 91, 92(א)(3), 93 עד 95 (הפחתת מס חברות, שיעור המס על רווח ריאלי).

מובאים שני שינויים במסגרת הדיון הזה. החלק הראשון מדבר על הורדת מס החברות בשתי פעימות - מ-25% ל-24% בתחילת 2017, ול-23% ב-1 בינואר 2018. השינוי הזה נעשה על רקע נתוני צמיחה יותר חלשים שהיו במחצית הראשונה של השנה וסוף שנה שעברה, ועל רקע התחרות הגוברת בעולם על חברות. הצד הזה אמור לעודד את הצמיחה במשק כבר בטווח הבינוני. לצד הדבר הזה יש הקלות על נטל מס ההכנסה על עובדים, שינוי במדרגות המס ושינוי בשיעורי המס, גם כן מתוך כוונה לעודד תעסוקה בקרב כל שכבות העובדים.

אתם אומרים שאם נוריד את המס ל-24% ואחר כך ל-23% זה יעשה ככה וככה. זה מבוסס על איזה מחקר? יש משהו שאתם יכולים להציג לנו כראיה לדבר הזה? מצב ההשקעות במדינת ישראל הוא קטסטרופאלי, אנחנו יודעים את זה.

אנחנו נשלח מחקרים ספציפיים. המס שההורדה שלו הכי מתואמת עם העלאת הצמיחה הוא מס החברות. מס החברות הוא המס שהכי פוגע בצמיחה.

אל תיקח את הטענות האלו כחד-משמעיות.

בוודאי שלא.

הדברים הם לא חד-משמעיים בעניין הזה. אתה הצגת את הדברים כפי שהצגת אותם. כשהשר כחלון הציג אותם לפני מספר חודשים, הוא אמר משהו אחר. הוא אמר: תראו, יש לנו עודף הכנסות, אנחנו צריכים לעשות אחד משני דברים: או להוריד את המע"מ, שזה בעצם מס שפוגע בכלל אזרחי מדינת ישראל, או להוריד את מס החברות. והנה אתם באים לכאן ומציעים להוריד את מס החברות. תזכרו מה היה בתקופת המחאה כאשר היה המתווה של נתניהו שאמור היה להוריד את מס החברות ל-18% עד 2016. הייתה צריכה להיות מחאה חברתית של חצי מיליון אנשים ברחובות כדי שמתווה המס הזה ישונה. אנחנו יודעים שכל אחוז במס הוא 900 מיליון שקל. יש מחקרים שלא מדברים על יחסי הגומלין החד משמעיים בין הורדת מס החברות לצמיחה כלכלית.

אני הולך לתמוך בזה. בניגוד לחוק הקודם, אני חושב שזה מהלך נכון.

אדוני היושב-ראש, אני מצר על כך שאתה הולך לתמוך בזה. אני אומר לך באופן חד משמעי שהיחס הסיבתי והחד משמעי, כפי שמנסים לומר אנשי האוצר, בין הורדת מיסי החברות לצמיחה כלכלית לא קיים. מדוע? כי יש לך המון משתנים וגורמים. יסכימו איתי אנשי האוצר שיש אי יציבות פוליטית, יש תשתיות. יש המון סיבות למה אנשים משקיעים או לא משקיעים בפיתוח תשתיות, בפיתוח מקומות תעסוקה. האופן כאילו מהורדת מס החברות תבוא צמיחה כלכלית הוא לא מבוסס.

יכול להיות שבמהלך הדיון אני אשנה את דעתי.

תחשוב מה היינו יכולים לעשות עם ה-2.5 מיליארד שקל שאנחנו נותנים כהטבה לחברות, כאשר אנחנו גם יודעים שמי שנהנה מההטבה הזאת זה מספר מאוד קטן של חברות. אני מצר על כך, אני חושב שזאת החלטה שגויה. אני מבקש ממך, אדוני, לשקול מחדש את התמיכה שלך בנושא.

מה הם האחוזים שיורדים או עולים במהלך החוק הזה?

מס החברות עומד היום על 25%. הצעת החוק מדברת על להוריד את זה מ-1.1.2017 ל-24%, ומ-1.1.2018 ל-23%. כל ירידה של אחוז מפחיתה את הכנסות המדינה בכ-900 מיליון שקלים.

אנחנו מדברים על מיליארד 800 בשנתיים.

מה הצפי של גבייה גבוהה יותר בגלל שיש צמיחה?

זה לא בטווח הזה של 2017,2018. את הגבייה היותר גבוהה רואים בטווח הבינוני, לא בטווח הקצר.

במס יחידים משתנים שני דברים. דבר ראשון שמשתנה זה התקרות. התקרות מתרווחות באופן כזה שנטל המס פוחת. אם היום מתחילים לשלם 10% משכר חודשי של 5221 שקלים, עכשיו אנחנו מגדילים את המדרגה הזאת כך שהמס ישולם משכר של 6220 שקלים לחודש. כשהמדרגה מרווחת נטל המס על הפרט פוחת, הוא פוגש כל מדרגת מס בשלב יותר מאוחר של השכר שלו.

מה במתווה?

אנחנו מורידים את שיעור המס הגבוה ל-47%, אבל מגדילים את מס היסף מ-2% ל-3%.

עד איזה שכר מרווחים את המדרגות?

יש כמה שינויים. שינוי ראשון מתייחס לאחוזים, שינוי שני נוגע בסף המס. איך בנויות מדרגות המס? יש סף של כניסה, יש שיעורי מס. בסף המס, כמו שאמר טמקין, המדרגה היום היא 5221. היא תעלה ל-6220.

עד אז לא ישלמו מס?

יש מס של 10%. אנחנו מעלים את סף המס. זה אומר שאם על הכסף העודף מעל 5221 היית עובר מיד ל-14%, עכשיו תישאר עד 6220 ב-10% מס. על החלק העודף הזה הרווחת 4%.

עד איזה שכר אנחנו מטפלים?

בין 14 ל-28.

אנשים שמרוויחים 19,900 בחודש ירוויחו 100 שקל בחודש.

למה לא עשיתם כמו בפעם הקודמת, שמשכר של 5000 עד שכר של 14,400 הפחתתם 2%?

חלק משמעותי מההטבה הזאת נע בין 14 ל-20. רצינו שחלק גדול מההטבה יזרום למעמד הביניים ברמה החודשית. כדי שבעלי הכנסה נמוכה לא ייפגעו, היינו צריכים לגעת בגודל המדרגות ובשיעור המס במדרגה. המרווח בין המדרגות הוא לא מאוד גדול, לכן אתה צריך לעשות את זה מאוד בזהירות.

כל ההטבה נעצרת ב-14,320.

כל מי שמרוויח עד 34,700 בחודש יראה יותר בנטו, כל מי שמרוויח עד 34,700 בחודש יראה פחות בנטו.

האם השינויים האלה, בעיקר בדרגות הגבוהות של השכר, לא יובילו אנשים לחברות ארנק? איך אתם מונעים את זה? המס הרגרסיבי במדינת ישראל הוא מהגבוהים ב-OECD, המס הפרוגרסיבי הוא מהנמוכים ב-OECD.

נטל המס במדינת ישראל על יחידים הוא מהנמוכים.

המס הישיר נמוך, המס העקיף גבוה מאוד. זה מייצר מצב שיש עול כבד על שכבות שמרוויחות פחות כי המס עליהן הוא לא פרוגרסיבי. הן משלמות הרבה מס ערך מוסף, הרבה על הבלו של הדלק, הרבה על אגרות. האם שקלתם מה יתרום יותר למשק - הפחתת המס על חברות, או דווקא הפחתת האגרות והבלו וכל מיני דברים הזויים שקורים פה במס העקיף?

מה המשמעות של הפחתת המיסים העקיפים? האם כתוצאה מזה שהפחיתו את המע"מ קרה משהו?

אנחנו ישבנו פה ואמרנו שאת כל הפחתת המע"מ יגנבו. לא קרה עם זה כלום.

הם לא שקלו את זה, שלא תהיה לך טעות. המס העקיף הוא מס גבוה, הוא מס רגרסיבי, הוא גבוה לעומת מדינות ה-OECD. המס הפרוגרסיבי הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. עשיתם פעולה. הבאתם לאישור 4 מיליארד שקל הפחתה במע"מ. כלום לא יצא מזה. לא ירדו המחירים. הפחתת מס הכנסה נעשתה בהסכמתכם. זה היה עוד לפני המלצות טרכטנברג. שם אנשים הרגישו את זה בפועל. נכון שלא הרגישו את זה אנשים שלא מגיעים לסף המס, נכון שנשים הרגישו את זה פחות כי יש להן נקודות זיכוי, אבל היו אנשים שכל חודש הרוויחו כסף. זה בניגוד למס העקיף. אני חושב שהמהלך זה הוא מהלך נכון. אתם צריכים לעשות חשיבה מחדש בכל המדיניות של המס העקיף והישיר. אנחנו במצב לא טוב. משפחה משכונת הארגזים משלמת במס העקיף אותו דבר כמו האדם העשיר שנמצא בהרצליה פיתוח.

זה לא נכון בהגדרה.

למה? המע"מ שונה?

חלק גדול מהמיסים העקיפים בא מבעלי ההכנסה הגבוהה כי ההוצאה שלהם גדולה יותר. אכן הדברים האלה נעשו מתוך עיניים פקוחות, מתוך זה שאנחנו מתייחסים לתמהיל המס ומתייחסים לאיך זה משפיע על מדד אי השוויון. ודאי שנלקח בחשבון כל הדבר הזה. כשמסתכלים על מה שמובא פה, אפשר לראות שאנחנו מגדילים את ההכנסה הפנויה של חלק גדול מהאזרחים. אתה אומר שזה נכון. כרגע אנחנו עוסקים במיסים ישירים. הדיון כרגע הוא במס על יחידים, במס על חברות, אנחנו לא מדברים על מע"מ. אני חושב שהדבר הזה שווה דיון. אני אשמח להסביר את זה בפרוטרוט.

אנחנו נקיים דיון על העניין הזה. לא נוכל לקיים את הדיון במסגרת חוק ההסדרים. המדיניות צריכה להיות מדיניות שונה. אני לא יודע מה הפתרון למדיניות הזאת, אבל המצב הוא שמדינות ה-OECD השכילו לעשות מדיניות יותר נכונה ויותר צודקת.

לא בהכרח. התפישה היא תפישה כוללת. אותם אזרחים, שעכשיו אתם אומרים שמשיתים עליהם מיסים עקיפים, נהנים ממס הכנסה שלילי. יש המון כלים. הראייה צריכה להיות ראייה הוליסטית על אותו אזרח. כשאתה מסתכל על תמהיל המיסים ואיך אתה פוגע, אתה יכול לראות שבסופו של יום התהליך הוא תהליך מטיב.

איך אתם מונעים מהאנשים לא לברוח לחברות ענק?

יהיה פה דיון. מהסיבה הזאת אנחנו מביאים את חברות הארנק כחלק משלים לתהליך הזה. זה חלק מהדבר.

רק 4 חברות מרכזיות נהנו מהמס הזה.

זה מס אחר. אתה מדבר על חוק עידוד השקעות. בחוק עידוד השקעות יש שיעורי מס מוטבים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את האוצר על הבאת ההצעה הזאת. כממונה על הכנסות המדינה לשעבר אני מרשה לעצמי לומר את זה לוועדה. הפחתת מס חברות גורמת לצמיחה. תפשו את זה יפה באירלנד. הבנו את זה בעשור הקודם. בעשור הקודם התחלנו בהליך של הפחתת מס החברות. הגענו לשיעורי צמיחה גבוהים, כמעט 7%. אני לא אומר שזה הכל בגלל הפחתת מס החברות, אבל הייתה לכך תרומה עצומה. נסעתי בזמנו לאירלנד על-מנת לבחון את נושא הצמיחה שהיה בעשור הקודם. כולם אמרו לנו שהמרכיב החשוב ביותר בעידוד הצמיחה היה הפחתת מס החברות. אני רוצה לברך את האוצר על ההצעה הזאת, היא בניגוד לתפישתה של נגידת בנק ישראל. אחת השגיאות החמורות זה שאם מעלים את שיעורי המס אז מגדילים את הכנסות המדינה. זה ממש לא נכון. מה שמגדיל את הכנסות המדינה זה הרחבת הפעילות הכלכלית. זה הגדלת הכנסות המדינה בדרך הנכונה. אנחנו לא רוצים להכביד את עול המיסים, לגרום לכך שמי שמייצר צמיחה במשק ייפגע, שהיוזמה והמוטיבציה האישית ייפגעו. אחת הטעויות הקיימות זה שחושבים שהפחתת מס חברות זו מתנה לעשירים, כך אני קורא מפעם לפעם. במשק יש לא פחות מ-400 אלף חברות שמחזור העסקים שלהן אינו עולה על מיליון אחד בשנה. אנשים מקימים בסיכון עצמי שלהם, נותנים הלוואות. הם לא עובדים 43 שעות בשבוע, הם עובדים גם 50,60 ו-70 שעות בשבוע. כדי שמס ערך מוסף יביא להורדת מחירים, צריכה להיות הורדה דרסטית - -

נקיים על זה דיון נפרד.

אי אפשר להסתכל רק על מס חברות, יש גם מס על משיכת רווחים. אנחנו צריכים להסתכל על שניהם יחד. צריך להזכיר לכולנו שהעלינו את המס על משיכת רווחים ב-20% בשנת 2012. אנחנו לא יכולים לדבר רק על מס חברות, אבל מס חברות עצמו הוא מנוף אדיר.

הורידו את מס החברות ואת מס היחידים. על מנת לאזן אותו במס השולי, הוחלט להוסיף אחוז אחד בסעיף שלא קשור במישרין לעניין. בלי לשים לב, בכוונה או בלי כוונה, תוספת המס הזאת הוטלה באחוז אחד מעל הכנסות של 800 אלף שקל. שינוי נוסף שנעשה זה שהורידו את התקרה מ-800 ל-600 אלף שקל.

אתה מדבר על מס היסף?

אני מדבר על מס היסף.

עוד לא הגענו לזה.

זה ברמת המקרו. 3% האלה חלים על שוק ההון, על נדל"ן, על השכרת דירות. כל הסכומים האלה לא נלקחו בחשבון, לא היה דיון עליהם.

89. (3) במקום סעיף 121 יבוא:

"שיעור 121. (א) המס על הכנסתו החייבת של יחיד בשנת המס יהיה כלהלן:

המס

ליחיד (1) על כל שקל חדש מ-238,800 השקלים החדשים

הראשונים – 31%;

(2) על כל שקל חדש מ-238,801 שקלים חדשים עד

496,920 שקלים חדשים – 35%;

(3) על כל שקל חדש נוסף – 47%.

(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ובכפוף לאמור בפסקה (2),

לגבי הכנסה חייבת בשנת המס מיגיעה אישית ולגבי הכנסה

חייבת בשנת המס של יחיד שמלאו לו 60 שנים, יחולו שיעורים

אלה:

על כל שקל חדש מ-74,640 השקלים החדשים

הראשונים – 10%;

על כל שקל חדש מ-74,641 שקלים חדשים

עד 107,040 שקלים חדשים – 14%;

על כל שקל חדש מ-107,041 שקלים חדשים

עד 171,840 שקלים חדשי ם- 20%;

על כל שקל חדש מ-171,841 שקלים חדשים

עד 238,800 שקלים חדשים – 31%;

(2) השיעורים המופחתים הקבועים בפסקה (1) לא יחולו

על הכנסה שחייבים לגביה בניהול פנקסי חשבונות ולא

נוהלו לגביה פנקסים קבילים.";

(4) בסעיף 121ב(א), בכל מקום, במקום "800,000 שקלים חדשים" יבוא

"640,000 שקלים חדשים" ובמקום 2% יבוא 3%;

כמה כסף זה מס היסף?

השינוי במס היסף מוסיף להכנסות המדינה 140 מיליון שקל.

כמה הפסד ההכנסות על המדרגות ששיניתם?

כל הצעד כולו עולה למדינה מיליארד 40 מיליון שקל, כולל הפלוסים והמינוסים.

זה כולל את מס החברות?

מס החברות זה מיליארד 800. השינויים במס הכנסה כולל מס היסף עולים למדינה מיליארד 40.

לשנה?

המדינה מפסידה במהלך הזה מיליארד 40.

אנחנו מדברים על 2017?

כן.

יש במס הכנסה ירידה?

מיליארד שקל במהלך הכולל.

את מס חברות, שזה מיליארד 800, הוצאנו מכאן. כמה הפחתה יש במס הכנסה?

הריווח של המדרגה הראשונה מ-5220 ל-6220 עולה 750 מיליון שקל למדינה. על הריווח של המדרגה שהייתה 13,820 ותסתיים עכשיו ב-14,320 המדינה תפסיד 370 מיליון שקל. יש מדרגה ששנינו מ21 ל-20, שזה הפסד הכנסות של 570 מיליון שקל למדינה. העלאת המס מ-34 ל-35 זה 480 מיליון שקל תוספת הכנסות למדינה. הורדת המס מ-48 ל-47 זה הפסד הכנסות של 230 מיליון שקל למדינה. מס היסף זה 140 מיליון שקל למדינה.

לא יכול להיות שמס היסף הוא 140 מיליון שקל.

למה לא יכול להיות?

כי סך גביית מס היסף היום הוא 440 מיליון שקל. כל אחוז הוא 220 מיליון. אתה מוסיף יותר מאחוז בכך שאתה מגדיל את הקבוצה. זה יכול להיות 400 מיליון, 500 מיליון.

את הנתון הזה אפשר לבדוק בנפרד.

גם ככה הבורסה בביצה הגדולה, יש 25% מס על רווחי ההון. האם זה יגדיל את המס על רווחי ההון של הציבור בבורסה מ-25% ל-28%?

כן.

הבורסה מדשדשת. היו טענות של חברים כאן שכדי להסיט כסף מאפיק הנדל"ן לאפיק הבורסה צריך שר האוצר להוריד את מס רווחי ההון בבורסה ל-15 או ל-10. האם המהלך הזה של מס יסף יגדיל את המס על הרווחים בבורסה מ-25% ל-28%?

בשינויים של מס היסף ירדתם מ-880 אלף ל-640 אלף, נכון?

חילקנו את העוגה מחדש. זה בדיוק בכיוון של מה שאמר היושב-ראש. לא שינינו כלום בעולם של מס היסף. מה כן שינינו? הורדנו את רף הכניסה למס היסף מ-800 ל-640. זה מכל מקורות ההכנסה, לא רק מיגיעה אישית. דבר נוסף, העלינו את האחוז מ-2% ל-3%. זה מה שנעשה במהלך הזה. למה זה נעשה? כי רצינו להפחית את המס על יחידים בעולם של דרגות הביניים, רצינו להגדיל להם את ההכנסה הפנויה.

אתם בעצם מעלים פה את המס העקיף על הבורסה.

על הכל. כדי להרוויח סכומים כאלה בשוק ההון נכס הבסיס צריך להיות מאוד מאוד גדול. מדובר באנשים מאוד מאוד אמידים, מדובר באנשים עם הרבה מאוד דירות.

מדובר על הפחתה של תקרת מס היסף.

זה בנוסף על ההכנסות שלו מעבודה.

מורידים מ-800 ל-640 את הכניסה למס היסף. מס היסף חל על כל ההכנסות. לא מדובר על אנשים עניים או על אנשים ממעמד הביניים. זה משפיע על הרווח בבורסה, זה משפיע על שכירות, זה משפיע על כל הכנסה שמגיעה ל-640 אלף שקל.

זאת הדרך הבטוחה להוציא את כל הכספים החוצה.

בהכנסה עד 640 אלף אין שום השפעה, אבל בהכנסה שבין 640 ל-800 אלף גדל שיעור המס ב-3%. מדובר על מכלול ההכנסות של אדם. אדם שיש לו הכנסות משוק ההון, הכנסה כשכיר והכנסה משכר דירה, המשכורת שלו היא לא 50 אלף, היא 34,35, אלף שקל. אם תוסיף לזה שווי רכב, שכר דירה עבור דירה אחת והכנסות משוק ההון, הוא נכנס פנימה לתוך המערכת. מה הייתה כל החשיבה? החשיבה הייתה שיורידו את מס החברות, שיעשו איזון אצל היחיד. במקום לעשות איזון אצל היחיד, העלו את המס אצל היחיד בעל ההכנסות הגבוהות. חלק מהורדת מס החברות ממומן בצורה ברורה על ידי בעלי ההכנסות הגבוהות, במיוחד מההכנסות הפסיביות, מה שאומר ששכר הדירה יעלה ב-13% במקום ב-10%.

אדוני, כמעט כל חברי הכנסת נכנסים לחוק הזה.

זה בסדר, זה מצוין.

כולם יצטרכו להגיש דוחות. חשוב להדגיש, זה פוגע בזוגות נשואים. זה חוק שיעודד זוגות לא להתחתן או להתגרש, כי התקרה של ה-600 אלף שקל חלה על בן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה יותר. ההכנסה של האישה מהשכרת דירה ומשוק ההון תצורף לבעל. עד היום המס הזה לא שולם. אם חקיקת המס פוגעת גם ככה בזוגות נשואים, אז עכשיו ייכנסו עוד 50 אלף משפחות כתוצאה מהחוק הזה.

האם זה לא משהו שעלול לדחוף את האנשים לחברות הארנק?

התשובה היא כן. מכיוון שאי אפשר לעקוף את הצעת החוק החדשה, אין ספק שהשינוי במיסוי יגרום לאנשים לעבור לחברות. מה שמנסה רשות המסים לעשות לא יצליח בכל המקומות.

אני לא בטוחה שהעניין של חברות הארנק הוא מדויק.

אנחנו בטוחים שהוא מדויק.

בשביל זה אנחנו מסדירים בחוק הנוכחי גם את חברות הארנק. זה חלק מהתהליך.

(6) בסעיף 126(א), במקום "25%" יבוא "23%".

90. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 48ב(א), במקום

"25%" יבוא "השיעור האמור בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה".

91. הוראות סימן זה יחולו על הכנסה שהופקה ביום התחילה ואילך.

92. (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום י"ג בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2017)

יקראו את הפקודה כך, לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה:

(3) בסעיף 126(א), במקום "25%" יבוא "24%".

93. על אף הוראות סעיפים 89 ו-90 לחוק זה, נקבעה לנישום תקופת שומה

מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה, יחולו על הכנסתו החייבת של הנישום

שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום

התחילה (בסעיף זה – תקופת השומה המיוחדת ל-2017) הוראות אלה:

על החלק השווה להכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או

שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל-2017 כשהיא מוכפלת

ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת

ל-2017 עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) לבין כל ימי

תקופת השומה המיוחדת ל-2017, יחולו הוראות סעיפים

126 לפקודה, לפי העניין, כנוסחם ערך יום התחילה;

האם המשמעות היא שלוקחים את ההכנסה שחייבת שנצמחה במהלך התקופה המיוחדת ל-2017, מכפילים אותה ביחס בין מספר הימים שמתחילת התקופה הזאת עד סוף שנת 2016, ומחלקים בכל ימי תקופת השומה המיוחדת?

בדיוק.

על יתרת הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך

תקופת השומה המיוחדת ל-2017 יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו

בסעיף 92(א)(3) לחוק זה.

94. על אף הוראות סעיפים 89 ו-90 לחוק זה, נקבעה לחברה תקופת שומה מיוחדת

לפי סעיף 7 לפקודה, יחולו על הכנסתה החייבת שהופקה או שנצמחה במהלך

תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018)

(בסעיף זה – תקופת השומה המיוחדת ל-2018) הוראות אלה:

על החלק השווה להכנסתה החייבת של החברה שהופקה או

שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל-2018 כשהיא מוכפלת

ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת

ל-2018 עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) לבין כל

ימי השומה המיוחדת ל-2018, יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה

כנוסחו בסעיף 92(א)(3) לחוק זה;

על יתרת הכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה

במהלך תקופת השומה המיוחדת ל-2018 יחולו הוראות סעיף

126 לפקודה כנוסחו בסעיף 89 לחוק זה.

95. על אף האמור בסעיף 120ב לפקודה, הסכומים הנקובים בסעיף 121

לפקודה כנוסחו בסעיף 89(3) לחוק זה ובסעיף 121ב(א) כנוסחו

בסעיף 89(4) לחוק זה, לא יתואמו ביום התחילה.

בסעיף 92(א), בפסקה (4)(ב), בסופה יבוא: "אם היה חבר בני אדם ועל השיעור הקבוע

בסעיף 125ב(1) או 12ג(ב), לפי העניין, אם היה יחיד".

הפסקה הזאת מדברת על קיזוז הפסד הון מול הכנסה מדיבידנד או ריבית.

למה השיעורים נגזרים משם, לא מסעיף 91?

את מדברת על ריבית ודיבידנד, לכן שיעור המס הרלוונטי הוא שיעור מס של ריבית ודיבידנד.

מה עם מס היסף?

אנחנו שומרים על התכלית. אם לא נעשה אותה, לא ניתן יהיה לקזז הפסד הון ליחידים.

האופוזיציה תתמוך בחוק הזה. הוא חוק טוב, הוא מטיב עם הציבור. יש לנו חילוקי דעות לגבי המס הרגרסיבי, אבל לא נפתור אותם עכשיו.

אנחנו מחויבים לנסות להציל את הבורסה ששוקעת וצוללת. הייתי מציע לכם לשקול שמס היסף לא יחול על רווחי הון מהבורסה לתקופה של שנה או שנתיים. המשמעות מבחינת ההכנסות היא לא דרמטית, המשמעות מבחינת הבורסה יכולה להיות מאוד דרמטית.

אם המדינה משקיעה מיליארד שקל במהלך הזה, וזה מהלך רציני, יש לנו הצעה משופרת לגבי מדרגות המס. אנחנו רוצים להציע לכם את זה.

באותה עלות?

כן.

נשמח לשבת אתכם.

זה יעשה צדק יותר גדול.

על הבורסה אנחנו נבוא עם תשובה.

זה צריך לבוא בהוראת שעה. אפשר יהיה לבטל אותה אחרי שנה או שנתיים.

העלאת שיעור המס מ-2% ל-3% תחול גם על עודפים שצברו חברות בשנים קודמות. חברה שהרוויחה ב-10 השנים האחרונות ושילמה 26% ו-30%, בעל המניות יצטרך לשלם מס של 33%. כשעושים כאן את המס המצטבר בגלל ערכים של שנים קודמות, המס עולה ל-52% ו-53%. ראוי שמס היסף יחול על דיבידנדים, על עודפים שייצברו החל מ-2017, לא על עודפים שנברו בשנים קודמות, כי זה מעלה את שיעור המס באופן מהותי.

המס המצטבר על החברות שיורד ב-2017, כולל ה-33%, הוא 48.41%, לעומת מס של 50% על יחידים. יש כמעט 2% הפרש בין חברות ליחיד. זה דבר שדורש טיפול. לא ראוי שיישאר הפער הזה.

אם רוצים להוסיף מס, תוסיפו את זה במדרגות המס, לא במס יסף שמוסיף את הדיבידנד ואת כל הדברים האחרים.

אני מבקש שתגישו את הנתונים באופן מסודר. לגבי העניין של מס יסף, תבדקו את זה באופן יסודי.

לזוגות נשואים תכפילו את התקרה.

אני מבקש לבדוק את העניין הזה. תשקלו את הדברים האלה. המדינה נותנת פה כסף. מהחוק הקודם היא מקבלת כסף. לחוק הקודם יש התנגדות גדולה. יכול להיות שצריך לעשות שינוי בעניין הזה. אני לא בטוח שזאת מדיניות נכונה. צריך לחשוב על הכל מחדש. אגף התקציבים נותן הרבה כסף בנושא של המס. יכול להיות שנהיה בסוף רק עם החוק הזה, החוק הקודם לא יעבור. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.