הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 486

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ב בחשון התשע"ז (13 בנובמבר 2016), שעה 10:30

פרק י"ד (שונות) סעיפים 69 עד 71 (תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין) – מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

מיכל בירן

מיקי לוי

עודד פורר

יוסי יונה

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, משרד האוצר

רחלי בן יהודה - מנהלת תחום מקצועית שומת מקרקעין, משרד האוצר

שוקי שרצקי - מנהל תחום שומת מקרקעין, משרד האוצר

שרית דנגור - יועצת למנהל רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ליועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר

דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

ניר אמסלר - רפרנט א' תקציבים ממשל ומנהל, משרד האוצר

אייל טולדו - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

חן לב - אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומית גרינפילד גילת - יועצת משפטית, משרד המשפטים

שרית פלבר - רפרנטית, משרד המשפטים

מיכל אלבז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי אלישע - יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

אוריין לביא - ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

מוריה אביגד

פרק י"ד (שונות) סעיפים 69 עד 71 (תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין) – מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083).

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: פרק י"ד (שונות) סעיפים 69 עד 71 (תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין). החוק מונח – מי מציג את החוק? כבר דיברנו על זה מזמן.

מזמן זה מזמן, שיעשו איזה יישור קו.

הוא מדבר על הכנסת ה-18.

הכנסת ה-18, עשינו את זה בכפר המכביה, אני זוכר. קרה משהו בארבע השנים האלו?

ניתנים אישורים מידית עם מקדמת מס שבח.

ניסיתם לתקן את זה גם בקדנציה הקודמת? לא הבאתם את זה בכנסת הקודמת?

לא, זה תיקון חדש.

טוב, לא חשוב, סתם הקדמה מיותרת. בבקשה.

אנחנו מציגים מספר תיקונים שהמטרה שלהם היא לאפשר רישום נכס בצורה יותר קלה ומהירה. כדי להבין אותם צריך להבין את המצב היום: היום, על פי סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין, לא ניתן לרשום נכס בלי לקבל אישור ממנהל ששולמו כל המסים. אי אפשר לרשום נכס מקרקעיו בטאבו. זה אמצעי אכיפה שהוא ממש טוב לנו. במיסוי מקרקעין כמעט אין לנו חובות שלא משולמים. הבעיה בהסדר הזה היא שזה מעכב את הרישום ויוצר תקופה בה יש הפסקה בין מועד העסקה לבין המועד של הרישום, וגם, זה משאיר את הרוכש תלוי במוכר, כי עד שהמוכר לא משלם את כל חובות המס שלו הוא לא יכול לרשום את הנכס. בגלל זה, לפני מספר שנים נוספו סעיפים קטנים לסעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין שיוצרים את ההסדר של תשלום מקדמה – אם הרוכש משלם מקדמה אז הוא יכול לרשום את הנכס. המקדמה נחשבת כחלק מהמס שהמוכר משלם.

מקדמה על מס שבח?

מקדמה על מס שבח, אבל הרוכש משלם את המקדמה. המקדמה נחשבת כחלק מהמס שהמוכר משלם ואז השארית עוברת למוכר אם המס יותר נמוך מהמקדמה. אם הוא עושה את זה והוא שילם את השומה העצמית שלו אז אחרי 90 יום הוא יכול לקבל את אישורי המסים, בין אם המנהל סיים לבדוק, בין אם המנהל לא סיים לבדוק את העסקה. מה שאנחנו עושים עכשיו - - -

הוא לא מקבל אבל את האישור על מס רכישה, זה מונע ממנו.

הוא מקבל את האישור על מס רכישה ברגע שהוא שילם את מס הרכישה על פי השומה העצמית שלו ושהתקיימו שאר התנאים בחוק, שהוא הגיש את הכול בזמן ותנאים פרוצדורליים של העסקה.

אישור ההרשמה לוקח לפי החוק שמונה חודשים בערך.

זה לא לוקח שמונה חודשים. אם מישהו שילם את המקדמה ושילם את השומה העצמית של מס רכישה, אחרי 90 יום הוא יכול לרשום את הנכס על שמו, בין אם הסתיימה הבדיקה ובין אם לא הסתיימה הבדיקה.

אתה יכול לדווח לוועדה האם באמת ברגע שהוא משלם את המקדמות זה נרשם, באותו יום?

כשחוקקנו את המקדמות, המניע למקדמות והמטרה של המקדמות היו לדבריכם קיצור התהליך ומתן אישור מרשות המסים באופן מידי, אז שואל היושב-ראש איפה זה עומד היום.

אני אסביר. המקדמה היא בעצם במקום מס השבח. הרוכש משלם את המקדמה ואז הוא מקבל ליד אישור מס שבח. מעבר לזה יש גם מס רכישה. יצרנו בתיקון 78 מסלול שבא ואומר לרשות המסים: אם שולמה המקדמה של מס שבח, יש לרשות המסים, במקום שמונה חודשים לצורך האישור – לא לצורך ההליך השומתי – 90 ימים. אם במשך ה-90 ימים האלה לא נגענו בשומה, הוא יכול לקבל את אישור מס הרכישה כדי לרשום בטאבו תוך 90 ימים. אם הספקנו בתוך ה-90 ימים האלה להוציא שומה אז שיתכבד לשלם את השומה שלנו ויקבל את אישור מס הרכישה.

אבל סעיף 78, אם אני לא טועה, מאפשר לכם שמונה חודשים להוציא שומה.

בלי קשר יש לנו שמונה חודשים להוציא שומה. לצורך העניין, אם עברו 90 הימים, לא נגענו בשומה והוא קיבל אישור אז הוא נרשם. אם אחר כך יתברר שהמס הוא גבוה יותר - - -

מה הכוונה "לא נגענו"?

זה מלחיץ אותם לעמוד בזמנים.

שלא הספקנו לטפל בשומה.

לסיים אותה, או לבדוק אותה ולהגיד: אני רוצה עוד לבדוק את השומה?

לסיים את הטיפול בשומה. אנחנו צריכים לסיים ב-90 יום. להוציא שומה זה לסיים את הטיפול השומתי. אם לא טיפלנו בתוך 90 ימים אז על פי סעיף 15(ט) הוא יכול לקבל את אישור מס הרכישה. זה לא מונע מאתנו בהמשך, בתוך שמונת החודשים, להוציא אישור - - -

לפתוח את התשלום, אבל יש לו כבר את האישור.

מה שאתה יכול לבקש ממנו זה לא משנה, זה לא מעניין. אותי מעניין העניין של הרכישה כי לפחות לפי מה שהגיע אלינו זה הליך הרכישה לוקח שמונה חודשים.

זה יכול לקחת עד שמונה חודשים, אבל לכן יש את המסלול הזה שמאפשר לקבל את אישורי המסים בטווח שהוא קצר יותר.

מה התכוונתם כשאמרתם לנו שהוא יקבל במידי את האישור?

מס שבח הוא מקבל במידי.

מה זאת אומרת?

צריך לקבל אישור גם ששולם מס שבח וגם ששולם מס רכישה. את מס השבח הוא מקבל במידי ברגע שהוא משלם את המקדמות. מס רכישה תלוי ברוכש - - -

שנייה, לפני מס רכישה – מס שבח הוא מקבל במידי, כשהוא משלם מקדמה?

כן.

עם תשלום המקדמה הוא מקבל מידי?

אתם יודעים לענות לי תשובה? לא לפתוח עכשיו בדרשה.

אנחנו שוכחים שיש גם אישור אחד שהוא אולי הקריטי ביותר, שהוא אישור עירייה, הרשות העירונית, הרשות המקומית. לצורך רישום המקרקעין נדרשים שלושה אישורים.

שניה, תכף נדבר על הכול, אבל אני שואל אתכם האם אתם יודעים לענות: כאשר הוא מגיש מקדמה – מה שהיה בישיבה הקודמת על הנושא הזה כבר לפני כמה שנים – רשות המסים אמרה שאם הוא נותן את המקדמה הוא מקבל אישור מידי על מס השבח.

האישור על מס השבח ניתן כנגד הפקדת המקדמה, למעט מקרים חריגים שטופלו על ידי הנציבות. בשורה התחתונה הדברים האלה מטופלים.

טוב, הלאה. תכף נדבר על הכול אבל היה חשוב לי לדעת במה זה מקצר.

זה לא מאפשר את הרישום.

אז אנחנו רוצים לקצר את התקופה מ-90 ימים ל-60 ימים.

מה זה מ-90 ימים ל-60 ימים?

היום הרוכש משלם את השומה העצמית, 90 ימים לאחר מכן – בהנחה שהוא שילם את המקדמה ושלא נעשתה שומה אחרת - - -

למה אתם מבקשים לקצר?

כדי לקצר את התקופה, שהוא יוכל לרשום יותר מהר.

למה?

איזה אינטרס יש לכם?

האינטרס הוא להקל על תהליך רישום הנכס. הממשלה, רשות מהסים לוקחת על עצמה עול קצת יותר גדול ומלחיצה את העצמה בשביל להקל על השוק להעביר נכסים ולרשום נכסים.

נשמע אחלה, למה אתם חשדנים?

זה כסף, מה זה? פיסקלי עוד פעם, עוד 30 יום.

בסדר, הלאה.

רק תסביר את הוראת המעבר בהקשר של ה-90-60, של סעיף 15. הסברת כרגע את סעיף 15, שהוא סעיף מיטיב, תסביר את הוראת המעבר שיש לצדו.

אנחנו דנים פה על משהו שהוא באמת לא כל כך רלוונטי לתקציב הזה, אדוני היושב-ראש. זה לא כל כך רלוונטי לתקציב הזה כי זה יכנס לתוקף ב-2020. זאת אומרת, אפשר לדון על זה בתקציב 19.

נו, אז מה? בשביל זה נברא חוק ההסדרים – שתדון על מה שיקרה כשהמשיח יבוא.

לא, כי ב-2020 יבואו בחוק ההסדרים וידחו את זה ל-2022.

זו שאלה אפיקורסית. אתה צודק במיליון אחוז אבל תראה את זה הלאה בהרבה דברים. הם טוענים שאם לא תעשה את זה בחוק ההסדרים זה לא ייעשה, זאת הטענה.

אין לי בעיה, אז בואו נעשה את זה ל-2018.

ה-90-60 מתחיל רק ב-2020 ואין הוראת מעבר עד אז?

לא, ה-60 ימים מתחיל גם לפני כן.

אז תסבירו את הוראת המעבר, קדימה.

תסתכל – תחילתו של הסעיף תהיה ב-30 באפריל 2020.

אבל יש הוראת מעבר, הוא ינסה להסביר אותה עכשיו.

זה של הסעיף שמדבר על קיצור. דבר נוסף שעשינו – הוספנו הגבלה של הזמן שנוכל לטפל בשומות של דירה שמבקשים לגביה פטור לפי פרק חמישי, פטור לדירה יחידה, שבתקופה הזאת, בסופו של דבר, ב-2020, אנחנו נטפל תוך 10 ימים.

שואל חבר הכנסת עודד פורר שאלה – שאלה מאוד מצחיקה אבל שאלה – אם זה נכנס לתוקף ב-2020, למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים של 2017?

לפי 71(א) זה לא נכנס ב-2020, זה נכנס עוד לפני כן.

מתי?

90 ימים לאחר יום התחילה.

אבל תסתכל על 70(א): "תחילתו של סעיף 15(ט)(1) לחוק מיסוי המקרקעין, כנוסחו בסעיף 69(1) לחוק זה, ביום ו' באייר התש"ף, 30 באפריל 2020" – זו התחילה, לא? או שיש תחילה אחרת?

אבל יש את סעיף 71(א)(1) שאומר: "האמור בה יסומן "(א)" ובמקום "חלפו 60 ימים" יבוא "לגבי רכישה על ידי רוכש שלא מתקיימים בו המאפיינים אשר קבע המנהל לפי סמכותו בפסקה (ב)" - - -

זו הוראת המעבר אז תסבירו לנו את זה ואת זה.

אבל גם הוראת המעבר אומרת שבתקופה שמהיום - - -

נכון, אתה צודק.

אבל יום התחילה פה הוא לא 2020.

אני אסביר: חוץ ממה שאמרנו עכשיו, יש עוד סעיף שמדבר על כך שלגבי חבר בני אדם שמתקיימים בו תנאים אשר קבע המנהל – זאת אומרת, חבר בני אדם שאנחנו בטוחים לגביהם על פי תנאים שקבע המנהל, בהוראת שעה, שהם אמינים – אם הוא המציא את כל המסמכים אז הוא יקבל באותו יום, הוא לא יצטרך לחכות אפילו יום אחד, אם הוא שילם את השומה העצמית שלו. זה בא בהוראת שעה. פשוט מבחינה טכנית, בהוראת השעה הזאת גם חל הסעיף שדיברנו של הורדה ל-60, שזה מתחיל מהיום הקובע, כלומר, שזה שלושה חודשים אחרי שנכנסים לתוקף תקנות הדיווח המקוון.

שעדיין לא עברו בוועדה כי היו בעיות לגביהן.

אבל אנחנו צריכים שהן יעברו כי, כמו שהוא אמר, אנחנו צריכים את זה כדי שנוכל לטפל במהירויות שאנחנו מתחייבים אליהן. אנחנו צריכים שהדברים יעברו באופן מקוון.

אז למה שלושה חודשים אחרי שהן יעברו?

כדי שיהיה לנו זמן להתרגל.

צריך לבנות את הנושא של הקבלה של חומר מקוון.

ואם התקנות לא יעברו?

אז אנחנו לא יכולים להתחייב לעמוד בזמנים האלה.

אבל היו קשיים כשדנו בזה. חברי הוועדה העלו קשיים על זה והייתם אמורים לשבת עם - - -

אני חושב שישבנו אתם, נראה לי שהגענו להסכמות.

יש את הנושא שביקשנו פטור לאנשים מבוגרים אז אנחנו דנים על הגיל. לצורך העניין, שביום התחילה מי שגילו יגיע לגיל "איקס", נניח 65, זה לא יחול עליו.

אתה יכול רגע להגיד לי לגבי הדיווח המקוון? זה לא נוגע לזה, היות ואתם תולים את זה בזה – אני לא אוהב את התליה הזאת. מהניסיון שלי, ההתליות שלכם אחרי זה יוצרות בעיות ואתם כאילו מנצלים את זה.

אבל אין לנו ברירה, אנחנו מתחייבים ללוחות זמנים קצרים.

יש לכם ברירה, אבל נניח רגע לברירה. הברירה היתה כשהגיע לפה הדיווח המקוון – החברים העלו קשיים, הסיכום היה שאתם תשבו עם הלשכות ותגיעו להסכמה, עדיין לא הגעתם להסכמה, אני מבין שעוד יש נושאים פתוחים, הייתם צריכים לגמור את העניין הזה אבל נניח לזה. תגידו לגבי הדיווח המקוון מה אתם מבקשים.

אני רק רוצה שניה להבהיר לגבי הדיון שהיה פה בחודש אוגוסט בנוגע לדיווח המקוון. היתה את הסוגיה שיוסי אמר בדיוק, הנושא של עורך דין מבוגר, ובגדול אני יכול להגיד שאנחנו מגיעים להסכמה, זה לא משהו שאנחנו נמצאים בו באיזושהי מחלוקת, צריך לסגור רק את הגיל המדויק וזה הכול. בגדול לגבי הדוח המקוון, אנחנו מדברים על הגשת כל ההצהרות של דיווחים של עסקאות במקרקעין, גם מצד המוכר, גם מצד הרוכש, שיוגשו במערכת ממוחשבת שכבר קיימת ועובדת ועורכי דין משתמשים בה אבל לא ב-100% מהתיקים כי זה עדיין לא חובה.

אגב, מה היקף האחוזים היום?

סדר-גודל של קרוב ל-15%.

שאלתי אם התקדמנו באחוזים ביחס לזה שיש כבר לכאורה תקנות שתכף נכנסות לתוקף, או אמורות להיכנס, ואם באמת יש גידול באחוזים שמדווחים – אז אנחנו מבינים שעוד אין גידול משמעותי.

לא, לא בדקתי מאז שהיה את הדיון בוועדת כספים באוגוסט אם חל איזשהו גידול משמעותי אופן יחסי, אבל בגדול בחישוב שנתי זה סדר-גודל של 15%.

אנחנו אז דיברנו על עורכי דין מבוגרים שעובדים בצורה כזאת שבה הם לא יעברו לדיווח מקוון, הם עובדים עם הניירת ועם הכול. זו היתה אחת הבעיות.

הם מסכימים לזה.

הגענו להסכמות.

אוקיי, למה 2020? אני מסכים, אני לא חולק על זה, אבל אם זה 2020 - - -

אבל זה לא 2020.

זה 2020.

זה לא, זו טכניקה חקיקתית, אני יכול להסביר את זה כשנגיע לסעיפים.

עד היום כבר עשיתי הרבה חוקים בכנסת, הרבה שנים, לא הצלחתי להבין כשאתם אומרים "טכניקה חקיקתית" מה זה, אבל בסדר, בסוף נלמד.

אני יכול להסביר את זה כשנגיע לקריאת הסעיפים. מבחינה מהותית זה מתחיל שלושה חודשים אחרי הכניסה לתוקף של הדיווח המקוון על פי מה שכתוב.

אז מה זה 2020?

2020 זה מתי שמסתיימת הוראת השעה לגבי חברות.

נצטרך לעבור סעיף סעיף.

אדוני היושב-ראש, אולי כדאי דווקא שיניב ידבר רגע? התיקון בעצם מחולק למספר חלקים אז אולי רק יניב יסביר בראשי פרקים מה ההבדל בין מה שאנחנו עושים בנוגע לדירת מגורים, מה ההבדל בנוגע לחברות, רק בראשי פרקים לפני שאנחנו עוברים הלאה.

בבקשה.

יש פה בעצם את המסלול של דירות המגורים. זה מסלול כאשר מדובר בנכס שהוא דירת מגורים פטורה, בלי זכויות בנייה, כפי שתכף נפרט, איזשהו נכס שהטיפול בו ממש לא מורכב, גם אין פה תנאים עתידיים, כלומר, אני יכול כבר אונליין לראות את זה. בנוסף לזה שאני גם מקבל את הדיווחים אונליין במקוון, רשות המסים יכולה להתחייב שהיא יכולה להנפיק את אישורי המסים האלה תוך זמן מאוד מאוד קצר. היא לוקחת פה בעצם, כמו שלפני כן ניר אמר, איזשהו נטל על עצמה להתחייב לטפל בזה בזמן קצר ואם היא לא הספיקה לטפל בזמן הקצר אז בכל זאת יינתנו אישורי המסים. זה לגבי הדירות, הטיפול הפשוט.

ומה לגבי מס רכישה?

יש היום מסלול ירוק קיים לגבי הדירות, אם אני לא טועה.

אנחנו מדברים במסלול הזה גם על מס שבח וגם על מס רכישה בכפוף לכך שהתנאים בסעיף מתקיימים – שאין פה איזשהו תנאי עתידי והשומה העצמית שלו שולמה. אנחנו נגיע לתנאים, נפרוט אותם ונדבר על כל פרטי הסעיף הזה.

המסלול השני, שזה בעצם אותו מסלול שקיים היום שהסברנו לפני כן – הסיפור של מי ששילם מקדמת מס שבח, 90 ימים חלפו ולא נגענו בשומה אז הוא גם יקבל את האישור למס רכישה. פה אנחנו גם כן לוקחים על עצמנו עוד נטל, לקצר את הזמן הזה ובמקום 90 ימים יהיו 60 ימים. זה בעצם השינוי היחידי – במקום 90 ימים 60. זה המסלול השני.

המסלול השלישי, שהוא בעצם בקשה להיבחן כהוראת שעה, זה מסלול שבא ואומר: אם יש רוכש שמבחינת הניסיון שלנו אתנו, מבחינת המאפיינים של אותו רוכש, אותה חברה, נקרא לה "ילד טוב מסים", כלומר, אין לנו אתה איזושהי בעיה, היא משלמת בזמן, מדווחת בזמן, איזשהם מאפיינים שהמנהל יקבע, אנחנו נוכל בעצם לתת לו את אותו אישור מסים. אם הוא שילם את מקדמת מס שבח אז הוא יוכל לקבל גם את אותו אישור מס רכישה במידי ולא יצטרך לחכות את ה-60 ימים. מאחר וזה משהו חדשני, מיוחד, ואנחנו רוצים לבדוק שאנחנו לא יורים לעצמנו ברגל בנושא הזה וכן מצליחים לראות שאין לנו חובות מס רכישה, אנחנו קובעים את זה כהוראת שעה.

למה זה רק חברה?

מה ההבדל בין חברה ליחיד?

אני רק רוצה להוסיף עוד נקודה אחת – שלאותם מסלולים שבעצם האישור ניתן שלא על סמך שומה שלנו אלא על סמך אותה שומה עצמית שלו, אנחנו מבקשים גם לרשום, יחד עם אותו אישור, הערה ברשם המקרקעין שבעצם תגיד לציבור: דע לך שמס הרכישה פה, החוב הסופי, עדיין לא הוברר ומאחר ומס רכישה מכוח הדין, מכוח פקודת המסים (גביה), הוא שעבוד ראשון אז כדאי שהציבור יידע שיש פה חוב.

זה לגיטימי. יש לכם אולי נתונים כמה שומות רכישה הוגשו ומתוכן כמה קיבלו אישור תוך 90 יום בשנה האחרונה?

במסלול הקיים היום – לא, אין.

לא של דירה. אנחנו מדברים על כך שאת ה-90 אנחנו רוצים לקצר ל-60 – השאלה היא: מתוך השומות שהוגשו, כמה באמת קיבלו אישור תוך 90 יום או שזה נמשך למעבר לזה, עד שמונת החודשים?

א', זה לא נתון לשיקולנו. כלומר, מי שעומד בתנאים של הסעיף, אם עוברים 90 הימים, לא הוצאנו שומה והוא בא ומבקש את האישור – אני לא יכול להגיד לו לא.

הוא צריך לבוא? אז יש לכם איזה נתון?

אין לי נתון מספרי אבל זה משהו שמשתמשים בו בהחלט במשרדים. אם צריך לוודא אני יכול להביא את הנתון אבל אין לי כרגע נתון לשלוף סתם מספר. אבל זה לא נתון לשיקול דעתנו, זה חלק מהתנאים.

אני הייתי באמת רוצה לדעת כמה בסוף, מתוך האנשים שהגישו את אותה שומה, קיבלו תוך 90 יום.

השאלה היא כמה אלה שהגישו את השומה ושילמו את המקדמות לפי החוק.

כן, כן.

הוא יכול להשיג לך את הנתונים אבל הנציגים פה אומרים שבמרביתם המוחלט של המקרים - - -

נציגים של?

לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון. הם אומרים לך שבמרביתם המוחלט של המקרים הנושא עובד. כלומר, הם מקבלים עד ה-90 יום ברגע שהוא שילמו את המקדמות.

מס שבח – אני מדבר על מס רכישה.

אבל מס הרכישה תלוי בזה ששולמה מקדמת מס שבח על ידי הרוכש.

בסדר, ברור.

זו לא סתם שומה שיש מס שבח ומס רכישה. אם לא שילמת מקדמת מס שבח אתה לא במסלול הזה בכלל.

זה ברור, זה שני דברים שונים.

עודד, אני מציע שנעבור סעיף סעיף מכיוון שיש פה גם החמרות וגם הקלות ונראה את התמונה הכוללת. אף אחד לא קופץ מעורו על החוק הזה. זה חוק שצריך לדון בו. אין אף פעם לרשות המסים נתונים, זה משהו מוזר. אין נתונים, אני לא זכיתי לזה. הלאה, בואו נתחיל להקריא.

"תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) 69. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏ (בפרק זה – חוק מיסוי מקרקעין) –

בסעיף 15, בסעיף קטן (ט)(1), במקום "חלפו 90 ימים" יבוא "חלפו 60 ימים";

זה מה שהסברנו עכשיו.

מה קורה בסוף ה-60 ימים?

אפשר לרשום את המקרקעין.

מה קורה אם לא, אם הוא לא עשה את מה שהוא צריך לעשות?

פשוט מעכשיו והלאה הוא יכול לרשום, אם לא היתה שומה של מנהל, שומה פוזיטיבית שאומרת שהשומה העצמית היא לא - - -

הבנתי. זו הקלה.

כן, זו הקלה.

זה לא קשור לשומה פוזיטיבית במס שבח. שומה פוזיטיבית לא רלוונטית למס שבח.

אם יש שומה של המנהל - - -

זה לא מעניין, המקדמה לא רלוונטית לשומה בכלל, הוא יכול לשלם גם אם יש שומה.

לא, השאלה היא כמה זמן יש למנהל לפני שהאישור ניתן.

אין זמן למנהל, בשומת מס שבח אין זמן למנהל. הקונה מפקיד מקדמה - - -

נכון, אנחנו מדברים על מס רכישה.

בואו לא נבלבל את זה.

בינתיים מה מופיע בחוק הוא שזה יורד מ-90 ל-60 ובתוך 60 יום הוא צריך לקבל את האישור.

כן, בלי קשר לשומת מס השבח.

אז אולי תקפוץ לסעיף 70(א) כי זה הולך ביחד עם זה? עמ' 430.

סעיף 71 הולך יחד עם זה אז נקרא קודם את 71.

"תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) – הוראות שעה 71. (א) בתקופה שמהיום הקובע" – היום הקובע זה שלושה חודשים אחרי אישור תקנות דיווח מקוון" – עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), יקראו את סעיף 15(ט)(1) לחוק מיסוי מקרקעין כך" – סעיף 15(ט)(1) זה הסעיף שדיברנו עליו עכשיו - - -

שאתה מקצר מ-90 ל-60.

כן.

"(1) האמור בה יסומן "(א)" ובמקום "חלפו 60 90 ימים" יבוא "לגבי רכישה על ידי רוכש שלא מתקיימים בו המאפיינים התנאים אשר קבע המנהל לפי סמכותו בפסקה (ב) – חלפו 60 ימים";

אז ה-60 ימים נכנסים לתוקף מיד.

כן, אבל מי זה הרוכש הזה שיש לו מאפיינים מיוחדים שהמנהל יקבע?

זה פסקה (2).

אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(ב) לגבי רכישה על ידי חבר בני אדם אשר מי שמתקיימים בו תנאים אשר קבע המנהל" – כדי להבהיר נראה לי שכדאי להכניס פה בנוסח: אם בנוסף הוא המציא למנהל את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם – "והמנהל אישר ששולם המס המגיע על פי שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) בשל המכירה שבה הגיעה לידי המוכר הזכות הנרכשת בידי החבר כאמור."

הכוונה בסעיף הזה היא שלגבי חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים אשר קבע המנהל, כלומר, שאנחנו סומכים עליו, שאנחנו אתו בקשר, שאנחנו יודעים שהוא משלם את המסים שלו בזמן - - -

איך המנהל קובע דבר כזה? לפי מה הוא יקבע?

מהסיבה שהוא הגיש דוחות? זה כאילו העיקרון?

אולי לפי הפרות, תיעוד של הפרות? באמת אולי תסבירו.

כן, תסביר.

הנושא של הכלי של להחזיק את הרוכש והקונה מלתת את אישור המסים הזה הוא כלי אכיפתי מאוד חזק. באנו ואמרנו – משרד האוצר, רשות המסים, משרד המשפטים – תוך כדי ניהול סיכונים נכון, שבשביל מישהו שאפשר לסמוך עליו אנחנו מוכנים לקחת יותר עול על עצמנו, אבל בשביל זה רשות המסים צריכה לבוא ולבדוק איפה הדברים הנכונים. הם צריכים לעשות איזשהו ניהול סיכונים לגבי מהו אותו בן אדם שקרא לו יניב "ילד טוב מסים", לתת לו את, אפילו שעוד לא סיימנו את כל הקריטריונים וכל הבדיקות לגביו, את אישור המסים הזה. רשות המסים צריכה לעשות בדיקה מעמיקה וצריכה לראות איך היא מנסחת את - - -

אני אדם פרטי – עלי גם יעשו בדיקה?

זה נושא של חבר בני אדם, של חברה.

רק חבר בני אדם?

רק חברה.

מה ההגדרה של חבר בני אדם פה? זו עמותה? זו אגודה שיתופית? זה אני ויוסי שעכשיו החלטנו שאנחנו חבר בני אדם?

קבוצת רכישה של 11 איש?

יש איזו הגדרה בחוק לחבר בני אדם?

אין הגדרה בחוק, למיטב ידיעתי.

אין הגדרה בחוק של חבר בני אדם?

לא בחוק הזה.

נפנה לפקודה, זו הגדרה בפקודה מס הכנסה.

אז הם צודקים. יכול להיות שאתה ואני נחליט עכשיו שאנחנו רוכשים שתי דירות ואנחנו נהפוך להיות חבר בני אדם?

הם צודקים ואנחנו - - -

אין לנו הרבה זמן, אנחנו צריכים לסיים את חוק ההסדרים.

אז מה, תפנו לפקודה?

רגע, שגית. אין לנו מספיק זמן, אנחנו צריכים לגמור את חוק ההסדרים, מתי תתנו תשובה?

גם אי אפשר להפנות לפקודה.

אדוני היושב-ראש, שורש הבעיה כאן זו האפליה שנוצרת בין נישום רגיל לבין חבר בני אדם – למה ליצור את האפליה הזאת? שניהם משלמים מסים כדין, גם הוא "ילד טוב מסים".

דווקא היחידים יותר טובים מחברות.

נכון, היחידים משלמים בזמן.

עם חברה עוד אפשר ללכת הביתה ולהשאיר את החובות, יחיד לא.

רבותי, בואו נתקדם. אני רוצה לסיים את החוק היום, לא יהיה לי מתי להמשיך אותו, אלא אם כן נפצל – אין סיבה, הוא חוק נורמלי. יש הערה לגבי חבר בני אדם: אם הייתם מורידים את זה היה טוב, אם אתם לא מורידים את זה אז תתנו הגדרה מדויקת מכיוון שאנחנו לא נסכים פתאום שתהיה אפליה כזאת. אם תורידו את זה – זה מצוין.

לא, אנחנו לא רוצים להוריד.

למה לא רוצים? אפשר לרצות גם.

אז אם לא תורידו יש אפליה בין הבודד לבין חבר?

השאלה גם מה זה חבר.

אני משלם מסים כל החיים שלי, עכשיו אני אהיה מופלה לעומת שני החבר'ה האלה שהתאגדו.

לא, אז אתה תתאגד אתנו.

מופלה לטובה. מיקי, אתה תהיה מופלה לטובה.

אתה תהיה מופלה לטובה, אם תצטרף אליהם תופלה לרעה.

לא, הפוך.

לא, הפוך, גפני.

חבר'ה, אני הבנתי, אתם מתלבטים בשאלה הזאת וזה בסדר גמור.

לא, אנחנו לא מתלבטים.

אתם כבר לא מתלבטים?

על ההגדרה המדויקת. הרי המטרה פה של אותם מאפיינים היא שזה מישהו שיש לנו עליו מידע שהוא מגיש דוחות, שהוא משלם את התשלומים, שיש לו תיק במע"מ, שיש לו הכול, לא לצורך העניין יחיד שאין לו אתו שום דבר ומכר דירת מגורים.

זה הבנתי.

אתה צודק אבל כל בעל מניות הוא כזה.

אנחנו, שאיננו אנשי מקצוע, והם, שהם כן אנשי מקצוע, ואתם, שאתם אנשי מקצוע, על פניו נראה לנו – אם יש משהו שיש בו בעיה עם מישהו זה סיפור אחר, אתם גם אומרים את הבעיה וצריך לבדוק אותו וזה בסדר, אבל מלבד זאת אין הבדל. כולם משלמים מסים. למה חבר בני אדם? אם זו קבוצת אנשים שמתארגנת יחד, למה הם לא יכולים לקבל את מה שאני מקבל כאדם פרטי על פי החוק? אני מציע שתבדקו את עצמכם שוב, יכול להיות שאפשר כן למחוק את חבר בני אדם. במידה לא אז לעשות קריטריון מאוד מחמיר.

עכשיו שאני קוראת את זה אני מבינה שהיחיד בעצם מופלה לרעה לעומת החברה.

ברור, שגית, זה מה שאנחנו מנסים להסביר.

קראתי הפוך.

למה?

היחיד מופלה לרעה כי ביחיד צריכים להתקיים מאפיינים שיקבע המנהל – בתקנות, או לגבי כל יחיד הוא יקבע באופן אישי?

"מנהל" זה לא תקנות, זה אולי חוזר.

אין אופציה בכלל ליחיד. יניב, יש אופציה ליחיד בכלל?

יחיד נכנס במסלולים האחרים, לא במסלול הזה.

רק לדירת מגורים.

לא, גם במסלול של ה-60 יום, במקום 90 ימים 60.

בסדר, בקיים. הוא לא מקבל את ההטבה שכאן.

במקום 90 ימים 60 ודירות מגורים תוך 10 ימים.

אבל הסעיף הספציפי הזה חל רק לגבי חבר בני אדם.

מידי? חל רק על חברה.

אז תגיד שאין אפשרות כזאת פה, זה רק חבר בני אדם.

א', מאוד קשה להבין מאיך שזה מנוסח, מאוד מורכב. אם אני מבינה נכון זה הולך כך: לגבי יחיד, צריכים להתקיים בו מאפיינים שיקבע המנהל – איך הוא יקבע?

לא, אין פה יחיד.

אין יחיד, אין. נתנו רק לחבר בני אדם את זה.

הוא יזהה חברות חזקות במשק, כמו מי – "אפל"? מי הגופים שתאשרו אותם?

התיקון הזה בא מיוזמתנו, לבוא ולהגיד עכשיו - - -

זו אפליה, זו קצת אפליה שיש נישומים כל כך חזקים - - -

אתם לא מנהלים פה משא ומתן. "האמור בה" –מה זה "בה"? בפסקה (1), 71(א)(1).

בפסקה.

שחלפו 60 ימים מיום הצהרתו.

"יסומן (א)"?

כלומר, אנחנו מחלקים את הפסקה לשניים, ל-(א) ו-(ב).

הם מחלקים את הפסקה ל-(א) ו(ב), אז הם מסמנים את מה שקיים ב-(א).

"ובמקום "חלפו 60 ימים" יבוא "לגבי רכישה על ידי רוכש" – "רוכש" זה יחיד, נכון?

לא, "רוכש" זה כולם.

זה כל אחד, זה כולם.

זה כולם? גם חבר בני אדם?

כן.

"לגבי רוכש שלא מתקיימים בו המאפיינים אשר קבע המנהל לפי סמכותו בפסקה (ב)" – מה זה "המאפיינים אשר קבע המנהל לפי סמכותו בפסקה (ב)"?

מה שכתוב ב-(ב), התנאים המיוחדים של חברות.

זה על כולם?

לא, (ב) זה חברות.

רק חברות. מנהל רשות המסים יאתר חברות שהן - - -

זה יחיד או חברה שהיא לא "ילד טוב מסים", כמו שקראנו לזה.

אני יחיד – אני לא בפסקה (ב), נכון? אני פה.

נכון, אתה בפסקה (א), כן.

בסדר. אז תגידו לי מהם "המאפיינים אשר קבע המנהל לפי סמכותו" לגבי.

זה לא קשור, זה לא רלוונטי ליחיד.

למה לא רלוונטי?

בגלל שפסקה (ב) מדברת רק על חברה.

ומה על יחיד? מה כתבתם פה על יחיד?

ה-60 יום חל על יחיד.

60 יום או 10 ימים בדירת מגורים.

ללא תנאים?

כן.

אנחנו יכולים לכתוב פשוט בחוק שאם אני יחיד אין מאפיינים שקבע המנהל? לגבי היחיד מדובר על 60 יום.

זה רשום.

בסדר, אבל לרשום עם נקודות כדי שגם אני אבין. לגבי חבר בני אדם, שזה לא יחיד, אז יש את פסקה (ב) – אפשר לכתוב את זה? אתם אל תנסחו, אנחנו ננסח.

אנחנו צריכים להתייחס גם לחברה שלא מתקיימים בה המאפיינים, שהיא נכנסת לתוך פסקה (א). יש שלוש קבוצות.

השאלה האם אתם מרשים שאנחנו ננסח שלגבי יחיד אין את הבעיה של המאפיינים? יחיד – יש לו 60 יום.

החל מאישור התקנות.

לא חשוב, התאריך הוא לגבי כולם.

לא, הסעיף הזה מדבר על הקדמה.

לגבי יחיד אין בעיה.

להפך, המאפיינים באים לתת הקלה, לא החמרה. ה-60 יום זה המקסימום, הם רוצים לרדת מה-60 יום ל-10 ימים או 20 ימים לגבי נישומים מאוד מאוד מיוחדים ואז נקבעים המאפיינים. זה הפוך. היחידים הם הדפוקים כאן.

לא, לא.

כן, כן, בדיוק כמו שאני אומר.

תשובה?

ה-10 ימים וה-20 ימים לא קשורים. זה קשור למכירת דירת מגורים מזכה, זה בעצם רלוונטי רק ליחיד וזו הקלה שניתנת בעצם רק ליחיד.

השאלה היא האם המאפיינים בפסקה (ב) באים לתת הקלה לעומת פסקה (א)?

המאפיינים באים לתת הקלה לחברות, הקלה של אפס ימים.

זה בדיוק מה שאמרתי.

אחרי שהוא שילם את המקדמה ואת השומה העצמית - - -

רק חברות ענק מסוגלות לזה.

זה לא בהכרח חברת ענק, זו חברה כי חברה מגישה - - -

אתה לא יכול לנהל עכשיו משא ומתן. תקראו להם לפגישה, מה שאני מבקש כל הזמן. אתם עושים את זה פה. אני אעשה הרבה ישיבות אז תיפגשו אתם. אני אדם יחיד, אני לא חבר בני אדם, אתם אומרים שאתם מקלים עלי, אתם נותנים לי, במקום 90 יום 60 יום, אישור אם אני נותן מקדמה. למה אתם לא נותנים לי גם את ההקלה הזאת שאם יש לי מאפיינים זה יכול להיות גם 50 יום או 10 יום? למה לא?

יש בדירת מגורים 10 ימים.

קודם כל, מרבית העסקאות של יחידים זה דירות מגורים ושם אנחנו הולכים למסלול של 10 ימים, אז רוב היחידים בעסקאות של דירות מגורים ממילא יקבלו את זה ב-10 ימים.

ב-2020.

זה תהליך מדורג.

יחידים גם מוכרים נכסים אחרים.

וחבר בני אדם?

וחבר בני אדם שקונה נכס, שאני יכול לזהות שהוא מגיש דוחות בזמן, התיק של במע"מ ואין לו חובות. זה מאפיינים שאני יכול לזהות אצל חברה.

אותו דבר אתה יכול לזהות על יחיד.

מה ההבדל מיחיד?

אז למה אי אפשר לעשות את זה עכשיו על יחיד? אתם מזהים שהוא משלם בזמן והכול בסדר. למה אי אפשר?

לא תמיד יחידים מגישים דוחות, בואו נתחיל מזה.

אז הוא לא עומד בתנאים, גם חברה שלא מגישה דוחות לא תעמוד בתנאים.

אז הוא לא במאפיינים.

חברה תמיד חייבת להגיש דוחות.

ממש לא. חייבת, לא מגישה. גם יחיד חייב ולא תמיד מגיש.

רוב עסקאות המקרקעין מבוצעות על ידי מתווכים חוץ מדירות.

אם הוא לא מגיש דוחות ואם מצבו שונה מאשר חבר בני אדם, אין לו את המאפיינים וממילא יש עליו רק את ההקלה של ה-60 יום.

ואם הוא עצמאי – הוא נכנס תחת "חבר בני אדם"? עצמאי מגיש דוח.

לא.

לא, לפי ההוראה הזאת לא.

לא, פה זה חבר בני אדם.

אבל למה אי אפשר לתת לו גם את המאפיינים אם אתם זיהיתם שהמציאות היא כזאת?

תקבעו את הגשת הדוח כאחד התנאים. מישהו שמגיש דוח, בין אם הוא עצמאי, בין אם הוא - - -

כן. מגיש – מגיש; לא מגיש – לא מגיש. כמו בחבר בני אדם.

איך תגדירו חבר בני אדם גם?

חבר בני אדם עוד לא הוגדרו.

כי אז יגידו: חברה, עמותה, קיבוץ, אגודה שיתופית – מה יגידו בדיוק שם?

בואו נעשה סיכום של מה שאמרתם: אתם באים עם הצעת חוק שאומרת שמורידים את הנושא של המקדמות מ-90 יום ל-60 יום. אתם עושים הבחנה בין חבר בני אדם לבין יחיד וכל מה שנלווה לעניין הזה. אנחנו רוצים להגיע למצב – לפי דעתי גם אתם רוצים להגיע, אתם פשוט עדיין לא השלמתם את המלאכה מבחינתכם אבל אני חושב שגם אתם רוצים להגיע לזה – א', להגדיר מה זה חבר בני אדם בהגדרה הכי חמורה האפשרית, לא להפוך כל שניים שקונים דירה לחבר בני אדם.

צריכים להגדיר חברה.

ומה עם עמותה?

אז בואו נגדיר כל מי שמגיש דוחות. למה להיכנס לרזולוציות כאלה? מה זה משנה אם זו עמותה, או מלכ"ר? מי שמגיש דוחות – מגיע לו. מי ש"ילד טוב מסים".

תחשבו על ההגדרה של חבר בני אדם. יכול להיות שזו הצעה טובה, של מי שמגיש דוחות. זה גם פותר את הנושא.

מי שמגיש דוח אתם מכירים בו, זה התנאי הראשון. אחר כך תראו שהוא חבר, שהוא משלם בזמן וכו'.

דבר שני, ברגע שאתם נותנים הקלה לחבר בני אדם בכך שיש מאפיינים שרשות המסים מבינה שהוא יכול לקבל את האישור קודם – למשל, שהוא מגיש דוחות ומשלם את מסיו בזמן וכו' – שיש את ההקלה הזאת, שההקלה הזאת תינתן גם ליחיד אם הוא מגיש דוחות. אם אין מאפיינים אז אין מאפיינים, אבל אם יש מאפיינים אין סיבה – איך קראתם לזה, "טכניקה חקיקתית"? טכניקה חקיקתית אומרת שלא נצא כאלה שבסוף נתנו הקלות לחברה ולא נתנו הקלות ליחיד שמשלם את מסיו בזמן ומגיש דוחות. אסור שאתם תצאו ככה ואסור שאנחנו נצא ככה. אם אתם פותרים את הבעיה הזאת סיימנו את החוק בקטע הזה.

נבדוק את זה.

יחיד שהוא שכיר נכנס במסלול של דירת מגורים, ובדרך כלל שם, גם היום, המסלול עובד די מהר – תקנו אותי אם אני טועה – בהעברה של דירת מגורים.

רק דירת מגורים פטורה, שהיום זו דירה יחידה ראשונה. זו רק פטורה – זו רק ראשונה יחידה.

אני מדבר על היחיד שלא הופך את זה לעסק. השאר, יש כמה – אנחנו נדון פה בחוק שלוש דירות עוד מעט, לא? העיקרון הוא שאתם מדברים על מישהו שמכיר אתכם וזה מקל עליכם לבדוק. ברגע שהוא מגיש דוח - - -

זה פשוט יתבצע בלי בדיקה. זה ידווח אוטומטית והאישורים יצאו אוטומטית. כל הרעיון הוא – בגלל זה קשור הדיווח המקוון – שכל המערכת תעבוד אוטומטית.

אתם יכולים לבוא אלינו עם משהו יצירתי?

אנחנו נחשוב על זה.

תחשבו אבל בחשיבה חיובית.

אגב, זה גם כיוון נכון ללכת לזה שכל האזרחים יגישו דוחות.

בסדר, מיצינו את העניין הזה.

אני רק אסביר את הסוף של הפסקה הזאת. אנחנו לא רוצים שההקלה הזאת תקרה פעמיים ברציפות, כלומר שפעמיים לא יהיו אישורי מסים אחד אחרי השני.

איפה אתה קורא?

ממש בסוף פסקה (2), זה מנוסח בצורה קצת מסובכת: "והמנהל אישר ששולם המס המגיע על פי שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) בשל המכירה שבה הגיעה לידי המוכר הזכות הנרכשת בידי החבר כאמור". הכוונה פה היא שלא יהיו שתי עסקאות אחת אחרי השנייה שבשתיהן לא יתנו אישור מסים.

למשל?

למשל, אני חבר בני אדם, או מי שנקבע, רכשתי מיניב, נתתי שומה עצמית, אף אחד לא בדק את זה, רכשתי, אחרי זה לקחתי ומכרתי את זה לשרית, ושרית, שהיא גם חבר בני אדם, רוצה גם לקבל את זה, כך שפעמיים בתקופה של 30 ימים עשינו שתי עסקאות כדי ששרית תוכל - - -

אתם לא תוכלו לעמוד בזה?

אני יודע, רק לוודא שזה לא יקרה אז אנחנו כותבים שפשוט את העסקה השנייה - - -

אז אם אפשר, בבקשה, לכתוב את זה בעברית.

קשה לנסח, אנחנו - - -

גם מס שבח וגם מס רכישה?

שאין חובות קודמים בעסקה.

אז אנחנו מדברים על חובות עבר בכלל. יכולים להיות 40 שרשורים, זה לאו דווקא הרכישה האחרונה.

רשום: "בשל המכירה שבה הגיעה לידי המוכר".

אז אם יש עוד מכירה בדרך ואף אחד לא רשם בעלות – מה עושים? 10 אנשים העבירו ואף אחד לא רשם בעלות, כולם מחזיקים - - -

אז כבר הטאבו ידרוש ממילא את אישורי המסים של השרשרת הקודמת.

אבל פה אתה מחויב לתת אישורי מסים רק על העסקה האחרונה, שים לב.

אין שינוי, אנחנו לא - - -

אתה לא יכול, תסתכל על הוראות. ההוראות פה זה שיירשמו המקרקעין. רשום פה שיירשמו המקרקעין בחקיקה אז זה רושמים.

זה גם הנוסח הקודם.

טוב, רק תנסחו את זה נורמלי. הבנו, בלאו הכי הסמכות בידיים שלכם.

יוסי, זה הנוסח גם היום.

את סעיף 70(א) לא הקראת, שהוא גם קשור.

נכון, ואז צריך את 70(א):

"70(א) תחילתו של סעיף 15(ט)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 69(1) לחוק זה, ביום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), והוא יחול על מכירת זכות במקרקעין שנעשתה ביום זה ואילך."

זה בעצם מסוף הוראת השעה. כלומר, יש רצף.

זאת אומרת, מ-2020 אין הבחנה בין חברה ליחיד, אין הקלה לחברה. למה? מה ההבדל? למה עד 2020 צריך את ההבחנה הזאת?

אמרנו שאת ההקלה הזאת שנותנים באפס ימים, במידי, אנחנו רוצים לבחון אותה כהוראת שעה.

ואם היא תלך טוב אז תעשו אותה גם ב-2020?

כן.

נבחן את זה ואז כן.

אז אם אפשר להוסיף שבמידה ויוחלט להאריך את זה אז יהיה אפשר להאריך על ידי מנהל רשות המסים או שר האוצר באישור ועדת הכספים?

בסדר.

אם ילך טוב, מה יקרה?

בסדר.

אבל אתה רוצה שזה לא יהיה רק לגבי חברה גם?

נכון, על זה הם צריכים לחזור עם תשובה.

זה בנפרד.

בכל מקרה, אם זה הולך טוב, כולם מרוצים, אז יהיה אפשר ששר האוצר באישור ועדת הכספים יאריך את זה.

ומה קורה לחוק אם הוראת השעה לא הולכת טוב? כי בעצם ב-2020 זה אמור להיכנס לתוקף בכל מקרה.

אז יהיה 60 ימים בלבד.

אז הם יתקנו, ב-2020.

היום אתה שואל שאלות טובות בגלל שחלק גדול מהחוקים שעשינו לא הלך טוב.

ואז פשוט לא נאריך את זה.

גם חלק ממה שנעשה, לצערי.

בסדר, לא קרו טרגדיות, מה שקרה זה שהעלינו מסים.

יניב, במקרה כזה לא נרשמת הערה?

לא, ההערה נרשמת.

אני אגיד לך מה הסיפור פה – הסיפור פה שבאים כאילו להקל. בפועל, לצערי, להרגשתי, לא יהיה פה - - -

אם רשות המסים תעמוד בזה, יכול להיות שכן.

שגית, האם יש אפשרות שהארכה תהיה על ידי אישור מנהל רשות המסים ללא ועדה?

לא.

כי זה הרי עניין של הטבה, אנחנו בסופו של דבר רוצים להקל.

הארכה של חקיקה – לא.

נגמר הסיפור של הטבה שאתם נותנים בלי אישור שלנו. התברר שבכל הטבה יש גם החמרה ואנחנו הולכים לתקן את החוק בעניין הזה, מה לעשות? פעם זה היה נכון, פעם הטבה היתה הטבה. בכלל, פעם מה שראית זה מה שהיה, פתאום התברר שיש דברים מאחורה.

לפעמים כשאתה מוריד מכס על מוצרים מסוימים אתה יוצר בעיות אחרות.

בדיוק. ההטבה כבר לא הטבה. היא הטבה לפלוני והרעה לאלמוני. מה הבעיה לבוא לוועדת הכספים? אני רוצה להבין, אולי יש לי איזה משהו שאני לא מבין וכו'. מה אכפת לך שתבוא לוועדת הכספים?

אין בעיה, זה עניין פרוצדורלי. חלק מהתיקון הזה זה עניין של להפחית בירוקרטיה ולנסות להעביר - - -

זה לא בירוקרטיה, ממש לא.

לא, לא, לא. חס וחלילה, לא טענתי לרגע שהדיון בוועדה - - -

זה לא בירוקרטיה בגלל שכשזה בא לוועדה זה על השולחן, אתה שומע גם את הגופים, אתה שומע גם אנשים שפתאום לא חשבת עליהם.

אם מנהל רשות המסים הגיע למסקנה שנכון להאריך את זה - - -

שיביא את זה לאישור, אין סיבה שלא.

כן, אין בעיה. אם הוועדה רוצה אז כמובן שאין בעיה, חשבתי להקל על הנושא הזה.

את סעיף 70(ב) קראת?

חוזרים עכשיו לעמ' 428, סעיף 16.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר הערה אחרונה – לא התייחסנו לנושא שנרשמת הערה אצל רשם המקרקעין על החובות, שבשלב הזה אף אחד לא יודע מהם.

לגבי מה אתה מדבר?

אבל ההערה זה בהמשך.

זה מה ששאלתי, אם זה גם על החלק הזה – אז זה גם על החלק הזה.

נגיע לזה שם ואז נראה.

נראה את התמונה הכוללת. בבקשה, אם אפשר להמשיך הלאה.

"(2) בסעיף 16 – " – זה הסעיף שמדבר על מכירת דירת מגורים מזכה.

(א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) על אף האמור בפסקה (2), ביקש מוכר של דירת מגורים מזכה כהגדרתה בסעיף 49, בהצהרתו לפי סעיף 73(א), פטור ממס שבח לפי פרק חמישי1" – זה בעצם פטור לדירת מגורים – "תירשם מכירת הזכות בפנקסי המקרקעין, אם אישר המנהל כי התקיימו התנאים בפסקה זו ותנאים אלה:"

התנאי הראשון הוא שההצהרה הוגשה במועד הקבוע בסעיף 73(א). פה אנחנו רוצים שזה יהיה ברור שיהיו שתי הצהרות, ההצהרות לגבי העסקה הוגשו במועד הקבוע בסעיף 73(א).

"(2) חלפו 10 ימים מיום ההצהרה או מהיום שהמציאו הרוכש והמוכר למנהל את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר;"

זו בעצם התקופה במקום ה-60 ימים שדיברנו קודם. חלפו 10 ימים – כלומר, 10 ימים מרגע הגשת כל המסמכים – כבר יינתן האישור. פה אני כבר אסביר לגבי הוראת המעבר: 10 ימים זה נורא קצר, אנחנו לא יכולים לעמוד בזה היום, אז 10 ימים יהיה ב-2020 וזה ירד בצורה מדורגת, ב-2017 זה יהיה 20 ימים וירד בצורה מדורגת, אני אקריא את זה.

כמה זה היום?

אין כללים היום.

בפועל זה 25 ימים.

אתם יכולים לקצר קצת את המדרג הזה?

בפועל היום אנחנו עושים 25 יום, אז אנחנו עושים קיצור של חמישה ימים באופן מידי ואז כל שנה אנחנו מורידים. המדרג יופיע בהמשך.

אין אבל בחוק, לא קבוע בחוק. אתם אומרים שבממוצע מהנתונים שלכם זה 25 ימים.

בחוק לא כתוב כלום, נכון.

זאת אומרת, עודד, מיד יורדים חמישה ימים.

או יותר.

גם אם אנחנו לא הספקנו, הוא מקבל את האישור.

מספיק שקובעים תקרה.

בגלל שהוא שאל מקודם למה אנחנו מביאים את זה עכשיו.

לגבי העניין הזה אמרתי שזו הקלה. האמת שבתחום הזה, לפי מה שאני שומע, גם יש איזשהו מסלול ירוק והנושא הזה עובד די טוב. פה לא הבעיות. הבעיות לא פה.

המשך התנאים: "(3) הרוכש שילם את מס הרכישה המגיע ממנו בהתאם לשומתו העצמית במועד הקבוע בסעיף 90א, ושומתו לא מותנית בהתקיימות תנאי עתידי;"

למה? למה התנאי הזה? אין את זה היום.

אם מישהו הגיש שומה עצמית והמנהל אמר לו: השומה העצמית שלך לא נכונה.

אתה מדבר על מס שבח או על מה רכישה?

גם וגם.

גם וגם. אז מס שבח היום לא מותנה – למה להוסיף את ההתניה? במס רכישה אני לא מבין את ההתניה. הרי בן אדם קונה דירת מגורים - - -

אין היום מסלול כזה, היום יש את המקדמה.

בסדר, אבל המסלול הזה משפר את המקדמה, נכון? אז למה אני צריך להתנות אותו בשומה? אם הרעיון הוא לייצר מסלול מהיר, מה אתה מפסיד ממס רכישה בדירה שלא מושפעת מזכויות בנייה? מה יש חוץ מעסקת נטו? מה אתה מפסיד? איזו שומה? איזו חשיפה לוקחת רשות המסים? למה לקשור את זה בעשיית שומה? את המקדמה אתם לא קושרים.

זה מה שהוא אומר, שלא נעשתה שומה.

לא התנינו את זה בעשיית שומה, ממש לא.

כתוב שלא נעשתה שומה לפני המכירה.

אם הספקנו להוציא שומה ב-10 ימים - - -

אז הוצאתם שומה, מה יקרה? מה ההפרש?

ב-25 יום תתנו את האישורים? נחזור למצב של היום?

במצב של היום מה קורה – אני מוציא שומה?

לא, לא הוצאת, עד 30 יום לא הוצאת שומה.

לא, המצב היום הוא שאין לנו הגבלת זמנים ואנחנו בממוצע מוציאים תוך 25 ימים, אז ברגע שאנחנו מוציאים שומה, בן אדם משלם את השומה ומקבל אישורי מסים. אם הוצאנו ביותר מ-25 יום אז הוא יחכה יותר. זה המצב היום. פה אנחנו באים ומגבילים את עצמנו ל-10 ימים. הוצאנו שומה תוך 10 ימים, תתכבד לשלם אותה; לא הוצאנו תוך 10 ימים ועומדים פה כל התנאים - - -

אבל מה החשיפה שלך? אתה מפחד שמי שהגיש בעצם לא זכאי לפטור, זו החשיפה?

אנחנו רוצים להשאיר לעצמנו את הזכות - - -

הוא לא מפחד, קבענו שהוא לא זכאי לפטור.

זכויות בניה השארת לך בסעיף 6.

אבל, יוסי, קבענו שהוא לא זכאי לפטור. זו לא חשיפה, קבענו שהוא לא זכאי לפטור אז הוא לא יקבל פטור.

ישי, אולי אנחנו נלך ונחזור אחרי שתסיימו את הדיאלוג? תסבירו לי מה אתם כותבים. מה פירוש המילים בפסקה (3) "ושומתו לא מותנית בהתקיימות תנאי עתידי" – מה זה? אני מבין שזה במסגרת הטכניקה החקיקתית.

אני מבקש, למשל, פטור ממס שבח שמותנה בזה שאני אבצע איזושהי פעולה עתידית, שתוך זמן מסוים אני אקנה דירה אחרת, או לחילופין, אם אני קונה דירה ומבקש מס רכישה דירה יחידה ומתחייב למכור את הדירה הישנה שלי תוך זמן מסוים אבל עוד לא עשיתי את הפעולה הזאת אז לכן זה תנאי עתידי.

בעצם זה לא חל על משפרי דיור.

זה לא חל על כל המשדרגים. מי שבתוך 18 חודשים - - -

זה לא תנאי, זה אירוע עתידי.

בדיוק, אבל הם מפרשים את זה כתנאי עתידי, זה מה שהוא הסביר כרגע.

אני מבין את זה כתנאי עתידי אבל את המינוח, אם זה אירוע או תנאי, אנחנו נבדוק.

מה זאת אומרת – הקלות שנתנו בעניין הזה של מי שמחליף דירה לא יהיו פה עכשיו?

יהיו, אבל הוא לא יקבל את ההקלה הזאת.

אני עוד לא הבנתי את "ושומתו לא מותנית בהתקיימות תנאי עתידי" – מה זה? למשל, אני מכרתי דירה, אני רוצה לקנות דירה אחרת, מכרתי דירה ויש לי בחוק את פרק זמן שקבענו פה בחקיקה שזה לא נחשב שיש לי שתי דירות. אני בא לפקיד השומה ואני אומר לו: תשמע, אני מבקש את ההקלה הזאת ואת פרק הזמן, נותן מקדמה ואני מבקש שתוציא לי אישור. פקיד השומה שואל אותי: רגע, אבל אתה מוכר את הדירה והולך לקנות דירה אחרת בעתיד? אני אומר לו: כן, בפרק הזמן הזה אני אקנה דיר – אני לא אהיה זכאי למה שהיה עד עכשיו?

גם עד עכשיו לא היה אישור לטאבו עד שלא התקיים התנאי העתידי.

למה? אבל בשביל זה מכרתי את הדירה.

יש תנאי עתידי שעוד לא התקיים.

הם לא יודעים אם תקיים אותו, אדוני. הפטור מותנה בזה שתמכור את הדירה הקודמת שלך: לא מכרת – תשלם מלא, מכרת – יתנו לך את ההקלה.

אבל מה אני אמכור? אין לי דירה אחרת.

קנית. זה סעיף שחל בעיקר על קונים, זה מס רכישה.

קניתי מקבלן, אין לי איפה לגור.

קנית מקבלן – אחרי שתקבל את המפתח יש לך זמן שנה וחצי למכור את הדירה שלך.

נכון.

אז הם רוצים להמתין לראות שאתה מוכר, לא מכרת – תשלם מס מלא.

ומה היום?

היום אותו דבר.

זה המצב גם היום. היום אנחנו מבצעים הקפאה, נותנים לו את האפשרות לשלם את המס הנמוך, מה שנקרא, ולהקפיא לו את ההפרש.

אתם לא נותנים לו אישור גם ככה?

נכון, גם היום לא.

אז על מי חל הסעיף הזה?

זה חל על מי שאין לו דירה.

יש לו דירה כי ביקש פטור.

יש עוד תנאים עתידיים שאנחנו מפספסים פה?

זה המרכזי. יכול להיות מס שבח ב-49ה. העיקרי זה מס הרכישה, זה עיקרי.

הלאה.

זה חל רק על מי שאין לו דירה, או מישהו שיש לו שלוש דירות ומעלה?

אני מבקש לא להזכיר עכשיו את המילים "שלוש דירות".

סליחה, שתי דירות.

רצית לבדוק את הערנות שלי? אוקיי, הלאה.

"(5) הזכאות לפטור ממס שבח אינה מותנית בהתקיימות תנאי עתידי;

(6) התמורה המשתלמת בעד הזכות במקרקעין לא הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר;"

הכוונה פה שהתמורה הושפעה מזכויות בניה. ברגע שהתמורה הושפעה מזכויות בניה זה כבר הופך להיות - - -

מי קובע את זה? באיזה שלב קובעים את זה? זה לפי השומה העצמית?

הוא יצהיר על גבי הטופס שהתמורה לא מושפעת, יש את המסלול המיוחד לדירות.

אז זה מספיק?

אם במשך 10 ימים האלה בדקנו והגענו למסקנה אז אנחנו נוציא אותו מהמסלול הזה, ואם לא אז על פי ההצהרה שלו.

זה חשוב. אז זה על פי הצהרתו כי כבר יש לך את הסעיף שנעשתה שומה.

נכון, אבל גם הזכאות לפטור זה על פי הצהרתו, גם השומה העצמית זה על פי הצהרתו, הכול פה זה על פי הצהרתו.

פה יש סעיף לא תלוי, סעיף (6) מדבר על תמורה משתלמת, הוא לא קשור להצהרה. "התמורה המשתלמת בעד הזכות במקרקעין לא הושפעה" – מי קובע את זה? אם זה במסגרת ההצהרה שלו אז תכתוב שזה במסגרת ההצהרה, שיהיה ברור.

זה ברור כי השלב פה הוא שלב שהתיק עוד פתוח.

אבל אני אתן לך את הדוגמה הפשוטה – אתה מגיע להוציא אישורים, המפקח אומר לך: אני סבור שיש פה זכויות בניה שמשפיעות.

אז הוא יוציא שומה.

אבל הוא לא מוציא שומה ויש את ההצהרה שלך, אז מה קורה?

אז יש 10 ימים.

אז תכתבו את זה, זה הכול.

אנחנו מוכנים.

כתוב.

לא כתוב שזה לפי ההצהרה.

הכול פה, כל התנאים האלה זה לפי הצהרתו. שומה עצמית לפי הצהרתו, תנאי עתידי לפי הצהרתו.

לא נכון, יניב, זה לא כתוב כך.

יוסי, תנאי עתידי לפי מה זה? תנאי עתידי למכירת דירה שנייה זה על פי הצהרתו: יש לי עוד דירה, אני מתחייב למכור.

זה יכול להיות גם לפי ההסכם, דרך אגב, אם אתה רוצה לחדד.

הסכם זו גם הצהרה.

רבותי, בואו נתקדם, נראה את התמונה הכוללת.

לפני שרצים קדימה יש שני דברים שאני רוצה פה: העברית בסוף פסקה (2א) לא ברורה לי – האם זו טעות עברית או משהו אחר? כתוב: "אם אישר המנהל כי התקיימו התנאים בפסקה זו ותנאים אלה" – זה אותם תנאים?

לא, הכוונה היא ש"בפסקה זו" זה בעצם מה שכתוב ברישה והתנאים האחרים זה התנאים בסעיפים.

אז צריך לתקן את העברית פה.

"לעיל ולהלן"? בסדר.

התקיימו התנאים הנ"ל ותנאים להלן, לא יודע, נראה לי שהעברית כרגע לא תקינה פה. זה דבר אחד.

בסעיף 15 – אני מבין שסיימנו אתו כי קראנו אותו כבר קודם – יש בעיה שנוצרה בחקיקה, בהתנגשות בין חוק מיסוי מקרקעין לבין פקודת מס הכנסה. פקודת מס הכנסה מחייבת גם ניכוי מס במקור במקרים מסוימים בעסקאות מקרקעין ובפרט כשמדובר בחברות גדולות. מאחר וקצת לא ברור מה המצב המשפטי, צריך לנטרל כאן את תחולת תקנות מס הכנסה לעניין ניכוי מס במקור על עסקאות שמבוצעות לפי חוק מיסוי מקרקעין, הגיע הזמן קצת לפשט את הבירוקרטיה בהזדמנות הזאת.

זה לא קשור לפה.

זה כן קשור, זה בדיוק כאן כי הייתם צריכים להגיד כאן: הוראות סעיף 164 לא יחולו במקרה שחל סעיף 15. מאוד פשוט. לפחות את הקטע הזה תוציאו החוצה, לא שאני אצטרך לשלם לפקידי שומה שלפקיד השומה אין לו מושג בכלל על מה אני מדבר אתו וללכת לשם למס שבח. הגיע הזמן.

אני מבין את ההיגיון אבל זה משהו שהוא לא קשור לפה.

תחשבו על זה. אני מבקש להמשיך הלאה.

(ב) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) (1) רשם המקרקעין שרשם זכות במקרקעין בהתבסס על אישור המנהל להתקיימות התנאים לפי סעיפים 15(ט) או 16(א)(2א), ולא אישר המנהל ששולם מס הרכישה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס הערה, כי טרם ניתן אישור המנהל על תשלום המס ושככל שלא ישולם, יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גבייה);"

זאת הערה שלא משנה את המצב המשפטי הקיים. היום, על פי פקודת המסים (גבייה) יש שעבוד ראשון על המקרקעין אם לא שולם מס רכישה.

למה אתם צריכים לכתוב את זה? זה הרי ברור.

הרעיון לרשום את זה פה הוא כי עכשיו בעצם אנחנו יוצרים מצב שבו יהיו העברות של מקרקעין לפני שברור ששולמו כל המסים.

אבל שיהיה כתוב שזה מס רכישה.

כתוב.

לא כתוב, כתוב: "כי טרם ניתן אישור המנהל על תשלום המס".

מס הרכישה.

שיהיה כתוב "מס הרכישה".

כתוב בשורה השלישית.

"ולא אישר המנהל ששולם מס הרכישה".

בהערה עצמה שיהיה כתוב שזה מס הרכישה. כשאני מחזיק את הנסח - - -

כתוב מס הרכישה.

לא כתוב. כשאני אחזיק את הנסח אני לא אראה שזה מס רכישה.

לדעתי זה ברור מהנוסח.

אתה חושב שמי שקורא את הנסח יודע איזה מס הוא לא שילם?

לא, מהנוסח בסעיף – "ולא אישר המנהל ששולם מס הרכישה".

אדוני, התוספת הזאת יוצרת בעיות במישור של לקיחת מימון ומשכנתה.

בסדר, תוסיפו את זה "טרם ניתן אישור על מס הרכישה" אבל לפי דעתי זה ברור.

יש בעיה מהותית עם הסעיף אבל, מפני שהסעיף הזה מייצר רישום הערה על מקרקעין כשהקונה הולך לבנק לצורך לקיחת משכנתה.

מה המצב היום?

המצב היום שאין הערה כזאת.

אבל הוא לא רשום.

המצב היום – שהוא לא יכול להעביר את הנכס.

ההערה הזאת היא הערה על חוב שהוא לא ידוע בשלב הזה. זאת אומרת שגם אי אפשר לכמת אותו. נכון להיום מה שקורה זה שרשות המסים, כשיש מצב של "דיפולט", של חדלות פירעון, אז השעבוד הראשון שלה ממומש על ידי זה שבעל השעבוד, קרי הממשכן, מממש מבעל תפקיד מטעמו ופורע לרשות המסים את החובות שלה. הערה כזאת – אני לא מבין את המעמד שלה. יכול להיות שהיא מקנה גם אפשרות להעמיד בעל תפקיד מטעמה. הבנקים, לצורך העמדת מימון, לא מעמידים מימון לקרקע מלוכלכת. בעצם זה ללכלך אותה עם הערה. אנחנו פה צריכים להבין איך הבנקים רואים את זה. מי נותן משכנתה כשיש הערה לקרקע?

אי אפשר יהיה לקחת משכנתה.

מה הם מפסידים, אדוני היושב-ראש? אין פה שום סיבה לרישום, שום שעבוד.

אבל גם היום יש לנו את השעבוד הראשון הזה, רק שהוא לא רשום.

אז אתם לא צריכים את זה, אז למה ללכלך את הקרקע?

יש פה הסבר למה נועדה ההערה הזאת.

אבל הם טוענים שברגע שאתה שם הערה אתה לוקח קרקע נקייה ושם עליה - - -

מי מוחק אותה? מי מוחק אותה בביטול עסקה?

אנחנו לא נגמור את חוק ההסדרים. אם אלה יהיו ההערות את העיקר אנחנו מפסידים.

פשוט על החוק הזה, אדוני, לא ישבנו קודם.

לא חשוב. לא ישבתם, הם לא יושבים אתכם, הם לא רוצים. הם רוצים לשבת אתי, לא אתכם, אני לא יודע למה.

לא בטוח.

גם לא בטוח, זה נכון. בבקשה, מה אתם עונים?

קודם כל, השעבוד הזה קיים בין אם נרשמת הערה ובין אם לא. גם כיום יש שעבוד ראשון לרשות המסים אם יש חוב במקרקעי הסרבן.

אם יש שעבוד בכל מקרה, למה צריך לכתוב את זה? הם טוענים שהכתיבה עושה נזק, אז אם היא עושה נזק אז למה צריך?

אז אני אסביר: כיום, מה שקורה זה שלא ניתן בכלל להעביר את הקרקע כשיש חובות עדיין לרשות המסים, או שיש את ה-90 ימים, זמן מספיק לרשות המסים. עכשיו, אם אנחנו בעצם מקצרים את התקופה, המטרה של ההערה היא להגן על רוכש, על צד שלישי, כדי שכשהוא מגיע לרכוש את הקרקע הוא בעצם לא מוצא את עצמו שותף עם רשות המסים בדירה שלו, שהוא קנה. הוא יכול לדעת מה הזכות שהוא מקבל. זו המטרה של ההערה – להגן על הציבור.

האם אתם מכירים מישהו שנפגע בגלל זה שהוא לא ידע?

זה לא נכון. המערכת החוזית מחייבת את המוכר להעמיד את האישורים המתאימים. זה לא נכון. היום אין מישהו שנפגע כתוצאה מזה. אתה לא תיתן אישור כשיש חובות עבר, נכון?

בגלל זה הוא לא רשום.

אז מה אתם רוצים? אתם רוצים לשכלל אישורים כשבסוף אף אחד לא ידע אפילו מה החוב? אף אחד גם לא יידע לכמת אותו.

אדוני היושב-ראש, לפי מה שנראה פה, יקוצר באמת כל ההליך לקבל את האישורים מרשות המסים, תירשם הערת אזהרה ואני לא אוכל לעשות שום פעולה בקרקע כי אני לא יוכל לקבל - - -

זה לא נכון.

לא, ההערה הזאת לא מונעת את העברת הנכס.

אתה יכול למכור את הנכס.

אני אוכל להעביר את הנכס אבל הבנק לא ייתן לי משכנתה.

זה כבר לא עניין שהבנק ייתן לך משכנתה. אתה כבר קנית את הנכס, הנכס אצלך. המטרה היא לשמור על מי שאתה רוצה למכור לו את הנכס. אם אתה רוצה למכור אחר כך לצד שלישי - - -

לא, אבל הבנק לא מממן נכס עם הערה, לא נכון.

רק שנייה. אם אתה רוצה למכור את הנכס שלך לפני ששילמת את המסים שאתה חייב בהם, בתקופה קצרה יחסית למכור את זה כבר לצד שלישי, הצד השלישי הזה צריך לדעת שאתה עוד לא שילמת את החובות המס שלך.

גבירותי ורבותי, תמונת המצב היא שאתם דורשים בחוק, היות ויש קיצור של התהליך, שתהיה כתובה ההערה הזאת. יש ויכוח לגבי ההערה: האם אנחנו מגנים מאוד על מי שעושה את התהליך, שהוא יידע כתוצאה מזה שכתובה ההערה, או שאנחנו מאפשרים פחות בירוקרטיה מכיוון שאיך שאני מכיר היום את הבנקים, איך שאני מכיר - - -

זו לא פחות בירוקרטיה.

מה ההגנה שיש היום על אותו צד שלישי?

נכון להיום, מי שקונה רואה אם המוכר שלו רשום. אם המוכר שלו רשום זה אומר ששולמו המסים. עכשיו, אחרי התיקון לחקיקה, אם המוכר שלו רשום זה לא בהכרח ששולם מס רכישה. אנחנו רוצים להגן עליו.

הוויכוח הוא האם צריך להגן על הרוכש, מכיוון שהיום מקצרים את התהליך, או שאנחנו לא רושמים את ההערה הזאת. בלאו הכי אי אפשר להעביר. הוויכוח הוא האם אנחנו מגנים על זה שיוכל לקבל משכנתה מהבנק, או יוכל לעשות תהליכים שברגע שההערה רשומה נהיים קשים יותר.

השאלה, אדוני, האם אחרי 60 יום מוחקים את ההערה הזאת?

כן, ודאי.

לא. מי ימחק? כי לא הם כתבו אותה.

מי ימחק אחרי 60 יום?

זו היתה השאלה, בגלל זה הבנקים יערימו קשיים.

ודאי שמוחקים.

מי מוחק? מי משלם את המחיקה הזו?

וגם בלי תשלום המס.

מי מוחק?

בפסקה (2) יש את ההסבר לזה.

אני רק מבקש – תחשבו על הוויכוח הזה, אני לא בטוח שאתם צודקים, יש צד במה שאתם אומרים.

אדוני, הבנקים היום מערימים גם ככה המון קשיים בלקיחת משכנתה.

אמרתי, הבעיה שאנחנו עושים נזק לזה שרוכש.

הריבית במשק לא זזה אבל הבנקים - - -

כן, היום, כשאומרים את המילה "בנקים" אצלנו, זה - - -

אם יבוא רוכש שרכש דירת מגורים, לא איזו חברה גדולה במשק, ופתאום ימצא את עצמו עם חוב של מס רכישה של המוכר שלו?

אדוני היושב-ראש, מס הרכישה פה, על פניו, לא אמור להיות שנוי במחלוקת בכלל. מה הם מפספסים פה? הרי זו עסקה שלא מושפעת מזכויות בניה, זאת דירת מגורים. מה יכול להיות ההבדל שאתם תפספסו בשביל לרשום הערה ולסבך את כל המערכת?

בבקשה, תענה ואנחנו סיימנו בזה. אנחנו נחליט לקראת ההצבעה מה אנחנו עושים, האם זה נשאר או לא נשאר, גם אתם תחשבו.

אחד, המשכנתה הראשונה ניתנת עוד לפני שיש איזשהו רישום בטאבו, אז בכל מקרה הדיון הוא על משכנתה שנייה.

זה לא נכון, הבנק לא ייתן את הכסף.

מה זה משכנתה שנייה?

הבנק נותן את הכסף עוד לפני שאתה העברת בעלות, אבל - - -

כנגד אישורי מסים.

שניים, המטרה פה היא להגן על רוכשים עתידיים פוטנציאליים ולא להתעסק בעסקה הנוכחית – למה? כי אדם עתידי שבא לרכוש מבן אדם לא יודע שיש לו בעיות עם רשות המסים אז יכול להיות שהנכס לא באמת - - -

אז בכלל זה לא קשור לנושא שלנו.

המערכת החוזית מחייבת את המוכר להעמיד - - -

תודה רבה. יש ויכוח לגבי העניין הזה.

זו חשיפה שלא קיימת. היא לא קיימת, זה לא נכון.

יש מערכת חוזית - - -

אתם רוצים לנהל דיאלוג – אז בסדר, נעבור לחוק הארכיונים, הוא עומד עכשיו על סדר-היום.

אין בעיה כזאת.

אני מבקש שתחשבו שוב. אנחנו לפני ההצבעה. תבואו בדברים גם אתם – לא נורא להיפגש אתם, אני נפגשתי אתם כמה פעמים, היה נחמד. תפגשו אתם. יש פה באמת התלבטות שצריך להכריע בה ולכן אני מבקש שעד ההצבעה תכריעו בעניין הזה. הם מדברים אתי כל הזמן על כל הפרוצדורה, לבעיות העיקריות לא נגיע. אתם עולים טרמפים, למדתם ממני לעלות טרמפ על כל חוק, לשים מאות תיקונים. בבקשה, הלאה.

היום ההצבעה?

לא, יש לנו דיון בעוד שבועיים.

לא משנה, אנחנו גומרים היום את החוק ואני מבקש לקבל תשובות לשאלות שעלו כאן.

פסקה (2) מדברת על הפרוצדורה של מחיקת ההערה.

"(2) הערה כאמור בפסקה (1) לא תמנע ביצוע עסקאות בזכות במקרקעין והיא תימחק בידי הרשם רק לאחר שאישר המנהל כי העסקה היתה פטורה ממס או ששולם המס המגיע בשלה."

הוא מאשר לו ישירות? איך זה עובד?

לא לדבר. איך זה נמחק? תסביר לי. עברו 60 יום.

רשות המסים תיתן אישור שאומר ששולם המס או שהעסקה היתה פטורה ממס ורשם המקרקעין ימחק את ההערה על פי הרישום.

ואם יש תיק בבית משפט אז זה לא נמחק? נניח אני מתווכח על מס הרכישה, על שכר טרחת עורך דין, לא רוצה לשלם מס רכישה, סתם דוגמה?

ברור שלא, לא ימחק.

אז זה לא ימחק.

לא נמחק.

זה שונה מהדין היום.

היום אתה לא רשום אם אתה לא - - -

אתה צודק, אבל אתם יצרתם את ההערה הזאת כאילו באתם למכור לנו אותה בגלל שאתם מקצרים את התקופות, אז זה בכלל לא קשור לעניין. אתם באים עכשיו ואומרים: אנחנו רוצים לשים הערת אזהרה בלי שום קשר לכלום. אז כדאי שנשים את זה במדויק – זה לא קשור לקיצור התקופות.

כשנגמרת התקופה המקוצרת, רשם המקרקעין ימחק את ההערה.

ברור, תוך 60 יום צריך למחוק את ההערה.

באותם מקרים שאנחנו נתנו אישור מסים שלא על סמך שומה אנחנו צריכים את ההערה. כשאנחנו נוציא את השומה אחרי שומה שלנו אנחנו נוכל למחוק את ההערה.

אבל מה קורה היום?

היום אין להם הערה.

היום הם לא יכולים להעביר את הנכס, אדוני היושב-ראש, הם לא יכולים.

אולי שווה שנעשה איזשהו יישור קו – ההערה הזו לא באה בגלל קיצור התקופה, אלא היא באה בגלל האפשרות להעביר את הנכס על שם הרוכש מבלי שאנחנו יודעים ששולמו כל המסים.

לא הבנתי. מה שהבנתי עד עכשיו הוא שאין היום הערה כזאת, ההערה הזאת גורמת נזק, אין ויכוח לגבי העניין הזה, אבל הצד לרישום ההערה הזאת הוא כדי שמי שרוכש את זה יידע היות וקוצרה התקופה - - -

לא.

אם לא קוצרה התקופה, יש הערה כזאת?

האזהרה נועדה לשקף מצב משפטי קיים, היא לא נועדה לשנות ממנו. מה שהיא באה לעשות, היא באה לומר: למרות שאנחנו מאפשרים לרוכש לרשום את הנכס על שמו, זה לא אומר ששולמו כל המסים בגין עסקת המכירה הזאת. בעבר לא התאפשר בכלל להעביר את הנכס. חובות המס מנעו את רישום הנכס על שם הרוכש. היום אנחנו נאפשר את הרכישה. יכול להשתמע מכך שמאפשרים לרשום את הרכישה, שזהו, נגמרה ההתדיינות מול רשות המסים ואין חובות, אבל מאחר ויתכן שיתגלה בהמשך שיש איזשהו חוב אנחנו כן רוצים לתת לקונה איזשהו תמרור: דע לך שעצם הרישום - - -

הבנתי.

כך שזה לא קשור לקיצור התקופה.

אני שואל שאלה: אם לא הולכים לפי 15 ו-16 בכלל, בן אדם מגיש שומה עצמית, מס רכישה רגיל, האם תירשם הערת אזהרה, כן או לא? ויש מחלוקת על השומה הזאת.

לא הבנתי.

אדם לא הולך לפי 15-16, לא מבקש את המסלולים המקוצרים, הוא רוצה את המסלולים הכי ארוכים שיש.

אנחנו מוסיפים סעיף,. יש בן אדם שחשוב לו יותר שהתיק יהיה נקי, הוא לא רוצה הערות. שווה לו לוותר על ההקדמה של ה-60 יום, הוא מוותר על זה.

אז שלא ישלם את המקדמה, שלא ישלם את מקדמת מס שבח.

הוא לא יכול, זו חובה.

חייבים לשלם מקדמת מס שבח.

זו בחירה?

אני מבקש: כל הטובות שעשיתם לי פה, לוותר עליהן. לא רוצה. יש לי נימוקים משלי, לא חייב להגיד לכם. לא רוצה. אני חייב לשלם מקדמה בכל מקרה, אני הולך לשלם מקדמה, אל תקצרו לי את התהליך, תעשו את זה אחרי 90 יום ובינתיים אל תרשמו לי הערה. אני, בשיקול הדעת שלי – ואתם לא צריכים להתערב בזה – החלטתי שיותר חשוב לי תיק נקי מאשר שתקדימו לי את המועד מ-90 ל-60. אני מבקש להוסיף סעיף.

לא צריך, אדוני היושב-ראש, יש פתרון: אם הרוכש פשוט לא ילך וירשום את הנכס בטאבו גם לא תירשם ההערה, זה הכול.

אז למה החוק? אז בוא נבטל את הטאבו, למה אנחנו בכלל עושים רכישות בטאבו?

מה קרה לכם? כל דבר שאני מבקש להוסיף – אתם קופצים מהמקום.

זו לא הקלה ברגולציה בסוף, להערכתי.

זו החמרה.

זה יסבך.

יהיה סעיף שהוא רשאי שלא להקדים ולא לרשום הערה. זה הסעיף. לא מפריע לכם.

וגם לא לרשום בטאבו.

וגם לא, מה שיעשה יעשה.

בעצם הוא יכול להחליט בעצמו שהוא משאיר את המצב היום על כנו.

היום המצב שלו טוב יותר, אז למה להרע? אז תשאיר את המצב כמו היום.

הוא לא - - -

מה לא? היום הוא משלם מס רכישה, תוך 90 ימים הוא רושם את הנכס בלי הערה, בלי שום דבר. זה המצב היום.

חבל על הזמן, הסעיף יתווסף.

היום הוא רשאי לרשום.

הערת הערה, היועצת משפטית של הוועדה מנסחת את זה. עברנו את זה, לא רלוונטי העניין. על זה נאמר שיש פעמים שבן אדם אומר: לא מעוקצך, לא מדבשך. לפי דעתי רוב האנשים לא יעשו את זה.

ברור.

מה לגבי הרשות העירונית, אישור עירייה? בלי זה אי אפשר לרשום לא זה ולא הערה.

אתם מסכימים להוריד את ההערה?

אין להם מה להפסיד כלכלית.

ההערה באה להגן.

ההערה עדיין בשיקול הדעת שלכם, עד ההצבעה. אגב, אין הצבעות, ההצבעה בסוף על החוק, כל חוק ההסדרים – אלא אם כן פתאום יתברר לי באמצע שיש סיבה שאני צריך לשנות את החלטתי. כרגע ההחלטה היא שכל ההצבעות יחד. אבל אני גומר את החוק, אני לא דן עליו יותר, אתם תבואו עם תשובות ונצביע.

אני מבקש גם, אדוני, תשובה על השאלה ששאלתי בתחילת הדיון, לדעת כמה שומות ניתנו וכמה מהן שולמו.

שאלה טוב, תנו לו בבקשה את הנתונים.

נבדוק את הנתונים וניתן לך.

הלאה, קיצור הימים.

אדוני, רק הערה אחרונה לעניין הזה: כל זה לא שווה בלי אישור רשות מקומית – אז מה קורה עם זה? זה יכול לקחת חודשים. בלי זה לא עשינו כלום.

ולכם אין שליטה על הרשות המקומית?

זה כאילו סתם לכתוב 20, 10, ימים. לרשות המקומית ייקח שנה – אז זה סתם?

אתם יודעים להגיד משהו בעניין הזה?

אנחנו לא רשות מקומית.

הלאה.

רק אם אדוני יוכל בבקשה לחזור על הסעיף הנוסף שהוא ביקש שננסח לעניין ההערה?

לא מעוקצך ולא מדבשך.

לא רוצה את הסעיף הזה.

לא רוצה את ההקלה ולא רוצה שתרשמו. היא תנסח את זה אתכם יחד.

יחול הדין הקיים, יישאר המצב הקיים לגבי מי שלא בוחר את המסלול.

לפי דעתי הרוב כן יבחר במסלול הזה ולא יבחר במסלול שלא להיות מוקדם יותר, עורכי הדין ורואי החשבון גם יגידו: תלכו במסלול הקצר.

הלאה. עכשיו מגיע הסעיף שאינו "פייר" כלפי. אני ביקשתי – במהלך הדיון שהתקיים לפני כמה שנים היתה מלחמת עולם – שזה יהיה 40 יום. אתם עכשיו באים ומכניסים בחוק ההסדרים שמקצרים את זה ל-20 יום ואתם מצפים שאני אסכים. זה נקרא דבר לא הגון.

אני מציע שכמו שמבקשים לקצר על זה שאמור להגיש את המסמכים, גם אלה שאמורים לבדוק, גם את הזמן של סעיף 78, תקצר בחצי – את השמונה חודשים לארבעה חודשים.

אני מציע שיהיה דיווח מידי – לא 20 יום, זה יהיה מידי.

רבותי, זה לא יכול להיות 20 יום, זה קצר מידי, תגידו זמן אחר. אני מסכים לרדת מ-40 יום, תגידו לכמה.

מידי, מידי, אדוני.

מה מידי?

דיווח מידי. כמו שהם עושים מידי אישור, אנחנו נעשה דיווח מידי.

אני לא אסכים ל-40 יום.

מיקי, זו בדיחה, אם זה לא הובן.

נבהלתי לרגע שדעתך השתבשה.

לא, זו היתה בדיחה.

אדוני היושב-ראש, המטרה היא לקצר את כל ההליך, מהתחלה ועד הסוף, שאדוני היושב-ראש יגיד לכמה הוא מסכים ושם אנחנו - - -

ל-30 יום.

אדוני, אם אפשר הערה? 30 ימים – צריך לקחת בחשבון פה שעסקה במקרקעין - - -

בסעיף הראשון זה 25 יום, נכון? התברר שאני הזקנתי, אז נלחמתי על זה ופה אני ככה - - -

אדוני, בעסקה במקרקעין לוקח זמן אחר כך לאסוף את המסמכים, בפרט כשמדובר בנכסים היסטוריים, בחלק יש נתונים בדוחות, עד שמשלמים למתווכים, רואי חשבון, עורכי דין, לכולם, ואת כל זה צריך לאסוף. בהתחשב בזה שיש חגים לא מעטים שנופלים, גם ה-40 ימים היום זה זמן דחוק. מה שיקרה פשוט – אתה יכול לקבוע את זה גם היום – כולם יגישו דיווח לפי מה שהם חושבים ויום למחרת תוגש בקשה לתיקון שומה. זה מה שהם רוצים – הליך כפול? כי זה מה שיקרה.

ואז זה יהיה שמונה חודשים.

ואז הכול יהיה בהליכים כפולים כי אף אחד לא יידע לאסוף את המסמכים ב-20 ימים.

דבר על 30.

גם 30, יש חג באמצע - - -

צריך את החוק הזה בכלל?

כל החוק הזה בעיני רק מסבך את המצב.

אדוני, בכל מקרה, בתקופות החגים, גם פסח וגם חגי תשרי, צריך לנטרל את ה-30 יום, כולל תקופת הפגרה של עורכי דין. צריך להגיד שכל התקופות האלה לא יספרו במסגרת ה-30 ימים. לפחות את כל חגי ישראל צריך להוציא החוצה.

גם אוגוסט אולי.

גם אוגוסט כי באוגוסט אתם לא עובדים.

באוגוסט, להשיג את משרדי הממשלה זה פרויקט לא פשוט.

יש דיווח מקוון, אתה יכול להגיש מאיפה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה.

כן, מחוץ-לארץ.

גם אפשר.

יש דיווח מקוון גם לבתי משפט אז אתה יכול להגיד שאין פגרה גם.

אדוני, באותו יחס שמקצרים, באותו יחס של סעיף 78(ב), לקצר את הזמן שהם בודקים את השומה. אם אנחנו מקצרים פה לחצי – להם לקצר לחצי.

בדיוק.

אנחנו קיצרנו הרבה יותר מחצי.

לכם יש הוראת מעבר של ארבע שנים, לקיצורים שלכם. אתם מקצרים כל פעם קצת.

הוא מדבר על שמונה חודשים עשיית שומה.

בכל מקרה, אדוני, אני לא מבין מה הבעיה בחגים לא לספור את 30 הימים ובפגרה של עורכי הדין? בתי משפט גם אז ממתינים, אז רשות המסים יכולה להמתין.

טוב, ההערות נשמעו, הלאה.

אז ב-(3), (4) ו-(4) זה 30 ימים.

"(ב) תחילתו של סעיף 16(א)(2א) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה, 90 ימים מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף 76א לחוק מיסוי מקרקעין (בסעיף זה ובסעיף 71 – היום הקובע)" - - -

למה 90 ימים? וזה שוב תקנות דיווח מקוון?

כן, זה תקנות דיווח מקוון.

"והוא יחול על מכירת זכות במקרקעין שנעשתה ביום זה ואילך.

(ב) בתקופת המפורטות להלן, יקראו את סעיף 16(א)(2א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה, כך:

(1) בתקופה שמהיום הקובע עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) – במקום "10 ימים" יבוא "20 ימים";

(2) בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – במקום "10 ימים" יבוא "17 ימים";

(3) בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019) – במקום "10 ימים" יבוא "14 ימים".

הקיצור שלכם שמתפרס על פני ארבע שנים.

תודה רבה. עכשיו אני מבקש להעיר שתי הערות: אני מבקש את התשובות שביקשנו לגבי חבר בני אדם, לגבי כל מה שנאמר קודם. זה שאצלכם זה מדורג ולרוכש זה לא מדורג – אני מבקש שתבדקו את זה גם כן. אני לא רוצה תשובות עכשיו, תבואו עם תשובות, נצביע – נצביע בעד או נגד, יכול להיות שנצביע נגד ולא נגיע גם לפשרה. זה דבר אחד.

דבר שני, היה בחוק ההסדרים את הסיפור של הקיזוז. אם אני רכשתי דירה בעבר ואין לי את הקבלות על ההוצאות, אתם הבאתם בחוק ההסדרים שיהיה מסלול ירוק, 20%.

עם חשבוניות וקבלות 25% וללא 20%.

כן, מסלול ירוק זה 20%. הרי באמת אין לי קבלות, רכשתי את הדירה - - -

גם אם יהיו, יהיה ויכוח.

כן, בדיוק, בגלל שזה לפני 10 ,20, 30 שנה, אני יודע מתי, אין לי כבר. אבל עכשיו עשיתם חוק שבעצם זה הפך להיות נושא. ידכם על התחתונה – אתם שיניתם, לא אני שיניתי. אני לא שמרתי את הקבלות, לא היה צורך. אתם הצעתם בחוק ההסדרים הצעה שפוצלה, היא לא נמצאת עכשיו ולפי דעתי צריך כן להחזיר אותה ואני רוצה להוסיף אותה כאן בחוק, שאתם תסכימו, אבל לא 20% אלא 15%.

בחישוב שלנו, כדי שזה יצא מאוזן, זה צריך להיות בערך 22%-23%.

אין לי קבלות, אין לי. אתם שיניתם את החקיקה – "אתם" הכוונה השלטון, רשות המסים, משרד האוצר והכנסת – שיניתם, עכשיו מה אתם מבקשים ממני? אני הוצאתי הוצאות, ההוצאות האלה מורידות משבח של הדירה בגלל שאני שילמתי גם לעורך דין, גם לקבלן, לכולם - - -

ושיפצתי את הדירה במשך השנים, גן ומטבח.

נכון. נראה הגיוני שצריך לקזז את זה. לכן, אני סבור שאם אכן פותחים את המסלול הירוק, צריך להיות גם בני אדם, צריך להתחשב, לפעמים זו משפחה מבוגרת שעשתה את השיפוצים במשך השנים, צריך לקזז את זה ב-15%.

אדוני היושב-ראש, המטרה גם של התיקון הזה וגם של המסלול הירוק היא כמובן להקל, אנחנו נבדוק.

אבל זה גם יקל על רשות המסים כי היא לא מסוגלת לשבת ולעבור על כל מיליוני הקבלות.

חבר הכנסת לוי, אני אומר, אנחנו נבדוק את הנושא הזה.

אני מקריא את זה בהסתייגות של הוועדה.

אדוני, רק לעניין המועדים – כולם מאוחדים ל-30 ימים?

זה מהנוסח שלכם. זה אפילו לא נוסח שלי, שלכם. הנוסח שהיה ב-18 שלכם.

אנחנו סיימנו את הדיון בחוק הזה, תעשו עבודה, תהיו נחמדים ותשבו אתם.

אנחנו כל הזמן יושבים אתם.

אתם לא כל הזמן יושבים אתם. הם מתלוננים שאתם לא יושבים אתם.

כדאי לכם להסכים ל-30%.

שגית, את מדברת על ה-15% שאת רוצה לעדכן? פשוט מי שמטפל פה, למעט אולי יניב, רוב האנשים שמטפלים ואחראיים על זה לא נמצאים פה, ולכן אני ממש מבקש שלא לעשות את זה.

תודה רבה, אני מודה לך. אני מבקש שתקריאי.

רגע, אני רוצה להעיר לעניין ה-15%: אנחנו, כמו שישי הרגע אמר, עשינו איזושהי בדיקה לראות בשומות בהן כן נדרשו הוצאות לעומת שומות בלי הוצאות, להשוות, וכמו שישי אמר, המספר אפילו היה קצת מעל 20%. לבוא ולתת 15% למי שלא נותן הוצאות זה בעצם לתת לו הטבה לעומת מי שיש לו את ההוצאות שהוא יוצא עם שיעור מס גדול יותר.

אז הוא יבחר במסלול של ה-15%.

אני אומר לכם, אני אף פעם לא עשיתי לכם נזק. אני השעיתי חוקים אבל לא עשיתי נזק. תאמינו לי, זה גם לטובתכם. אומר את זה גם מיקי לוי, שהיה סגן שר האוצר. זה גם לטובתכם, זה גם לטובת האזרחים וזה גם לטובת שר האוצר, שהוא יוכל להגיד שהוא עשה הקלה. נראה את זה בעיתון אחר כך. בבקשה, תקריאי.

"(2א) בסעיף 48, אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא:

"(ב4) (1) על אף האמור בסעיף זה, במכירת דירת מגורים מזכה, יהא רשאי המוכר, על פי בקשה שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73, לשלם על חלק השבח הריאלי אשר חל עליו מס בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1), מס בשיעור של 15%, ללא זכאות לקיזוז, לזיכוי או לפטור מהמס; לעניין חישוב השבח הריאלי לצורך החלת סעיף זה, יקראו את ההגדרות "יתרת שווי רכישה" ו"יתרת שווי רכישה מתואמת" שבסעיף 47 כך:

"יתרת שווי רכישה" – שווי הרכישה לאחר הוספת הסכומים המותרים בניכוי לפי סעיף 39(4), ובניכוי פחת;

"יתרת שווי רכישה מתואמת" – יתרת שווי הרכישה למעט הסכומים המותרים בניכוי לפי סעיף 39(4), כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה, ובהוספת הסכומים המותרים בניכוי לפי סעיף 39(4) כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום ההוצאה.

(2) לשווי המכירה יתווסף הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין, כאמור בסעיף 122 לפקודה.

(3) האמור בסעיף זה לא יחול –

(א) במכירת דירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר.

(ב) במכירת דירת מגורים שנוצר בה הפסד במכירת זכות במקרקעין."

שגית, אם אתם מכניסים מרכיב פחת אז המסלול כבר לא מקוצר. ברגע שנכנס מרכיב הפחת המסלול כבר לא מקוצר כי צריך לבדוק אם הדירה הושכרה, לא הושכרה, היתה ריקה, ניכו פחת, לא ניכו פחת, זה כבר לא מסלול ירוק אז עדיף אולי להוריד את הפחת.

שתי הערות: לגבי כל הנושא של הניסוח, לא היה לנו זמן להסתכל אז אנחנו צריכים לראות את הניסוח המדויק; לגבי ה-15%, אמרנו כבר, הממשלה בעצם מתנגדת - - -

הממשלה – לא מכיר אותה. מה זה הממשלה? הממשלה פעם קיימת, פעם לא קיימת. פעם קיימת כזאת, פעם קיימת - - -

רק עוד מילה להסביר, ברשותך: זה בעצם לתת הטבה – אותו בן אדם, עם אותה כמות הוצאות, אם הוא היה מדווח לפי המסלול הרגיל, הוא היה משלם 22%-23% ופה אתה בא לתת לו 15%.

הבנתי. אני רוצה להגיד כך: אנחנו לא מצביעים היום, יש כמה שאלות שאתם צריכים לתת לנו תשובות, יש את הנושא של הניסוח. אנחנו נצביע, לא יהיה יותר דיון על החוק, יהיו הצבעות, או שנהיה בעד או שנהיה נגד וכו'.

אתם ביקשתם – "אתם" זה הממשלה – לשים את זה בחוק ההסדרים, אמר יושב-ראש הכנסת: אני מפצל את זה, אין עכשיו את החוק הזה, הוא תלוי ועומד, הוא גם לא הועבר לאיזושהי ועדה. אני בא ומתנדב יחד עם חברי ועדה ואני אומר: אנחנו מכניסים את מה שביקשתם לחוק ההסדרים, הולכים לקראתכם, עושים לרשות המסים גם טובה שלא תצטרך להתחיל לבדוק קבלות וכל מה שנלווה לכך, במיוחד אחרי שיש לכם קיצורי זמנים ועד 2020 אתם בכלל תצטרכו לעשות את זה מהר. אנחנו מורידים את העול הזה מכם, נותנים מסלול ירוק. מסלול ירוק – לא כל אחד בוחר. יש כזה שרוצה להתמודד על הקבלות, זכותו המלאה. אמרנו את זה גם בחוק עצמו – לא מעוקצך ולא מדבשך, לא רוצה קיזוז, לא רוצה כלום, היו לי הוצאות של 50%, אני רוצה להוכיח לכם, תתמודדו אתו.

אני בא ואומר, בהיגיון, המשמעות שיש קיזוז של 15% היא גם שאנחנו מכניסים את זה לחוק ההסדרים וגם שאנחנו מדברים על אנשים שכבר עשו את השיפוצים והוציאו את כל ההוצאות מזמן, לא עכשיו, כשידנו על התחתונה, הרי אנחנו שינינו את המצב. לו אני הייתי רשות המסים, לו אני הייתי משרד המשפטים, הייתי מסכים להכניס את זה בחוק ההסדרים. זו טובת העניין. שר האוצר ייהנה מהתיקון הזה מכיוון שזה יעשה כותרת טובה. לכן, הרי אני לא מצביע על זה, רק הקראנו את זה, אני רוצה להצביע ברגע שתהיינה הצבעות ואני מבקש מכם, תעשו גם על זה שיעורי בית. אני מתכוון לטובת העניין, גם לטובתכם וגם לטובת אותם אנשים. זה הכול. בזה סיימנו את העניין, יותר אין דיון על החוק הזה. אנחנו רוצים תשובות מכם. שבו אתם, תנו לנו תשובות ונחליט מה מצביעים – בעד, נגד, נמנעים, נראה מה שנעשה בהצבעות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.