הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ז (30 בנובמבר 2016), שעה 9:30

סקירת מר אברהם דובדבני, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, על פעילותה ותקציבה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

מרדכי יוגב

עודד פורר

דגנית סנקר - מנהלת תחום קליטה בקהילה, מחוז תל אביב והמרכז, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף עידוד עליה, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - משרד העלייה והקליטה

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

אברהם דובדבני - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב חגואל - חבר הנהלה, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

אלי כהן - מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית

מרינה קוריטיני - ראש המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכסיי לורנטסון - עוזר לראש המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

סילביו חוסקוביץ - ראש המחלקה לחינוך, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכס סלסקי - חבר הנהלה, ההסתדרות הציונית העולמית

יגאל שאלתיאל - יועץ אופק ישראלי, ההסתדרות הציונית העולמית

גאל הנרי גרינוולד - ראש החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית

שיבי גרינפילד - מנהל אסטרטגיה, תכנון ותוכן, הסוכנות היהודית

ראובן רוני שלום - מזכיר הנהלה הציונית, הסוכנות היהודית

משה פרייזלר - יועץ בכיר ליושב ראש, הסוכנות היהודית

אליהו שאול - הסוכנות היהודית

הרב דורון קליין - מנכ"ל הפדרציה הציונית דרום אפריקה

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל הקרן לידידות

ישעיהו יחיאלי - ראש מנהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

יעקב ברגיל - חבר הנהלה, קשרי חוץ, עמותת אדיר

אבי זאנה - מנכ"ל עמותת עמ"י

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

סקירת מר אברהם דובדבני, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, על פעילותה ותקציבה

בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים. יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מר אברהם דובדבני וגם סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל וכל הצוות וגם משרדים אחרים שנמצאים פה.

היום אנחנו הזמנו את הצוות ואת יושב הראש לשמוע ולקבל סקירה על פעילות ההסתדרות הציונית העולמית, כמו שעשינו לפני כמה שבועות עם יושב ראש הסוכנות היהודית והסוכנות

בוקר טוב.

הצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הוועדה. אנחנו נתחיל את הדיון וחברי הכנסת יבואו ויכלו, כי באותו זמן מתקיימת ועדה נוספת, כידוע.

קודם כל אנחנו נפתח עם מר אברהם דובדבני, יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית ולאחר מכן נשמע גם מהסגן, יעקב חגואל. אם יש מישהו נוסף שירצה להוסיף, נשמע בהמשך. נמצא איתנו גם מר אלי כהן, המנכ"ל וגם ראשי המחלקות. גם מי שרוצה להביע ולדווח לנו, אנחנו נשמח לשמוע. בבקשה.

אני רוצה להגיד שמבחינתנו זה תהליך מיוחד מאד, שאנחנו באים ביום זה, בכ"ט בחודש מר חשוון, היום שבו יהדות אתיופיה מציינת את החג המרכזי שלה, אותו חג הסיגד, שבו הם היו באתיופיה באותה תקופה, עולים על הר גבוה ומקימים שם עטרת שלמה, מזכירים את מתן תורה ואת מעמד הר סיני ואת הכל, וכמובן את הדבר שרלבנטי לנו פה, את הכמיהה לירושלים ואת שיבת ציון. ולכן כל כך מתאים לדבר על ציונות פה, בדיוק כשיושב ראש הוועדה נמצא בחג. הוא גם בצום, נוסף לכל ואנחנו מאד שמחים, כך שיצא טוב ואנחנו מברכים אתכם ביום חגכם.

עליית יהודי אתיופיה בעשורים האחרונים זה הדבר הדרמטי ביותר שקרה מבחינה ציונית, ולכן זה יוצא טוב וברכות על יום זה.

ההסתדרות הציונית העולמית, החל מסוף שנת 2010, עברה תהליך של התחדשות. התחדשות ו - - - עדכון של מה שצריך להיות הנושא שהיא צריכה לעסוק בו, הדברים שהיא צריכה לעסוק בהם במאה ה-21. ובאמת קבענו לעצמנו שני כללים, שני כללי ברזל כשישבנו בניצנה, מיד אחרי הקונגרס, חברי ההנהלה, וישבנו וחשבנו מה היא ציונות היום, לאן פנינו וכו'. באותה ישיבה קבענו לעצמנו שני דברים עקרוניים, שבזה אנחנו מיוחדים ואני חושב שבזה אנחנו גם משנת 2010 עד היום נמצאים בכלל במקום אחר מבחינת הפעילות והמעמד וכו'.

מה שקבענו לעצמנו זה דבר אחד, לעשות רק דברים שצריכים אותם. לא נכנסים לדברים שלא צריך ולא להתעסק בדברים שאחרים עושים אותם. כלומר, אנחנו לא הולכים לייצר לא כפילויות ולא תחרויות, אלא לחסוך בדברים שהשעה צריכה, או שצריכים לעשות אותם במדינה ובעם היהודי. וזה היה התהליך של שש השנים האחרונות ואנחנו כל הזמן בהמראה ובשיפור ובגידול של הדבר הזה.

מה ראינו כדברים המרכזיים שאנשים לא עושים, שגופים אחרים לא עושים. אחד, לקחנו על עצמנו את הנושא של החינוך היהודי הציוני. החינוך היהודי הפורמאלי בחוץ לארץ. אנחנו בקשר עם כל בתי הספר היהודיים בתפוצות ויש לנו בתוכם למעלה מ-200 שליחים מורים שאנחנו שולחים. נמצא איתנו פה ראש המחלקה, סלביו. במידה וכבודו ירצה שהוא יוסיף, הוא ירחיב בדברים האלה. יש לנו מחלקה שלו, הוא נמצא פה. בהחלט מהלך מאד מאד מרשים שזה גם עלייה מספרית כל הזמן וזה גדל כל הזמן.

הדבר השני שקשור לחינוך, זה שאין מי שמטפל בחיזוק העברית, בטיפוח העברית, בדאגה לעברית. אין כתובת. עושים משהו. בית ספר צריך חומרים. צריך שליח, צריך חומר לאולפן, צריך. אין כתובת. אנחנו החלטנו שהפעולה הציונית המרכזית שלנו תהיה פיתוח וחיזוק השפה העברית בעולם. יש התדרדרות קשה מאד בנושא הזה במשך השנים. רמת העברית בתפוצות ירדה פלאים והיא הולכת ומתדרדרת. לקחנו את הדבר הזה ואנחנו פועלים בו בשנים האחרונות.

יש סוגיה שהיא כמובן מרכזית גם כן, זה הנושא הזה של המאבק באנטישמיות ובכל מה שקורה מסביב. אז יש לנו מחלקה בראשותו של ממלא מקום יושב הראש שנמצא איתנו, יעקב חגואל, שעוסקת קודם כל בציונות בישראל. אם ההסתדרות הציונית קמה לטובת יהדות העולם והיא לא התעסקה בישראל, אחת ההחלטת שקיבלנו לפני 6 שנים הייתה שצריכים ציונות בישראל לא פחות מאשר צריך ציונות בחוץ לארץ. יש לנו מחלקה לפעילות ציונית בישראל, שיש לה את המועצה הציונית ויש לנו את המועצה הציונית הדרוזית ויש שם הרבה פעילויות. נמצא פה ממלא המקום, הוא בוודאי יוסיף כמה מילים בעניין.

המחלקה הזו לקחה על עצמה גם את כל הנושא של המאבק באנטישמיות. אנחנו היום בהחלט הכתובת הראשונה בארץ, שכשיש משהו שקורה לגבי אנטישמיות, רוצים לקבל מידע, רוצים לקבל תגובה, לעשות פעולה וכל זה, הכתובת הראשונה זה המחלקה שמטפלת בנושא.

יש כמובן דבר שהוא כבר מקדמת דנן, שאת זה לא חידשנו וזה הנושא של ההתיישבות. כל נושא ההתיישבות הוא באחריותנו, החטיבה להתיישבות שגם הייתה בכותרות. שבוע הבא יש לכם גם דיון על ההתיישבות ביהודה ושומרון, אז ראש החטיבה נמצא איתנו פה, גאל, הוא ירחיב שם את הדיון כמובן, בשבוע הבא. אבל הנושא של ההתיישבות אם הוא מעבר לקו הירוק, היום אנחנו אחראים על כל ההתיישבות גם בנגב, גם בגליל וגם מעבר לקו הירוק, בכל המקומות. נגב, יהודה שומרון והגולן וגבולותיה יודעות, מפורסמות, אנחנו לא הרחיב, אבל התיישבות זה מהיום הראשון היה משימה של התנועה הציונית ואנחנו באמנה שיש להסתדרות הציונית עם ממשלת ישראל, ההתיישבות הופקדה על ידי המדינה בידי ההסתדרות הציונית העולמית.

ואין ציונות בלי עלייה. לכן, למרות שכשאנחנו יצאנו לדרך בשנת 2010 לקחת על עצמנו לא את הנושא של הטיפול בעולים, בזה מטפלת הסוכנות, אנחנו לא. אמרתי לכם, אין כפילויות. אלא את הדבר הבלתי אפשרי שהיה אז וזה עידוד עלייה מהמערב כי עליית מצוקה פחות או יותר הסתיימה ורוב העלייה לארץ הייתה תוצאה של עליית מצוקה. עלייה מהמערב במיוחד בעשרות השנים האחרונות, המספרים היו מאד מאד עלובים ואף אחד לא הסכים להרים את הכפפה הזו.

אנחנו אמרנו, אנחנו תמיד עובדים על העיקרון שקיבלנו אותו ממורשת הרצל – של אם תרצו אין זו אגדה. אין דבר שלא ניתן לכבוש אותו, אין דבר שאי אפשר לעשות אותו. צריך להאמין ולעשות. לקחנו את זה כשהנושא עוד לא היה חם, עוד לפני כל האירועים האנטישמיים ועוד לפני כל הגל הגדול של העלייה. כשאף אחד לא רצה להתקרב לנושא הזה, לקחנו את זה על עצמנו ומאז אנחנו עושים פעילויות מאד מאד משמעותיות והפכנו את זה אפילו למחלקה ומרינה נמצאת פה איתנו. היא יושבת ראש המחלקה לעידוד עלייה. אני מדגיש, אנחנו עוסקים בעידוד עלייה.

אני רוצה להבהיר פה משהו עקרוני, כי זה ועדת העלייה והקליטה. רוב הזמן, עכשיו הממשלה ואחרים רוצים לדעת כמה עולים, כמה עלו. היום הגל הזה ויש באמת עלייה, המספרים בשנתיים האחרונות קפצו בצורה דרמטית, אבל זה בגלל האנטישמיות בעיקר, בעיקר שנאת עשו ליעקב. היה שר חינוך ראשון במדינת ישראל, קראו לו זלמן הרן, אז הוא אמר עלייה תהיה לישראל או בעזרת השם או בעזרת האנטי שם. אז זה בדיוק. אנחנו עוסקים בקטע של העלייה בעזרת השם, כלומר עלייה אידיאולוגית, עלייה מתוך הכרה ציונית, עלייה מתוך הבנה שזה הבית. דבר שהוא משימה מאד מאד קשה, אבל אנחנו הסברנו לכולם, צריך להמשיך לעסוק בעידוד עלייה בכל תנאי, כדי להבטיח שגם אחרי הגל הזה תמשיך העלייה הגדולה גם ללא הסיוע של שונאי ישראל.

אנחנו בקטע הזה עושים פעולות מאד מרשימות. נמצאת פה מרינה והיא בוודאי תוסיף כמה דברים. בעידוד עלייה אנחנו בעיקר הקמנו מרכזי עלייה שהלב שלהם זה אולפנים. אנחנו כבר עברנו את ה-100 אולפנים שהקמנו בשנת 2016 ואנחנו בשנת 2017 נגיע ל-225 אולפנים. זה מהלך דרמטי, שאם אתה לוקח בחשבון שכל כיתת אולפן זה בין 20 ל-25, זה אלפים שנמצאים כבר עכשיו ועוד נגיע ל-4,000,5,000 בפזורה, זה לא הכל בצרפת. החלק הגדול ביותר הוא כמובן בצרפת, כי יש צורך מיידי במסגרת הכשרת האנשים ועידודים לעלות, לתת להם את השפה, אבל זה גם בארגנטינה, גם בברזיל וגם באנגליה. במקומות שונים אנחנו עושים וזה רק הולך ויגבר. הלילה מרינה יוצאת לדרום אמריקה כדי לפתוח עוד 11 אולפנים בברזיל. בהחלט מהלכים דרמטיים בעניין.

עוד דבר אחד שיצא. הוקם יחד בינינו ועם הסוכנות דבר שמאד חשוב לוועדה הזו לדעת אותו. יש דבר שנקרא חברת אופק, חברה שבבעלות הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, בעלות משותפת שעובדת בשיתוף ישיר עם משרד הקליטה כמובן, שבאמצעות החברה אנחנו מוציאים לפועל את הפעולות. כלומר זה לא שאנחנו עושים אותן ישירות, אלא אנחנו עושים אותן במסגרת החברה. זה גם נותן אפשרות למדינה לסייע לנו גם כלכלית, כספית, בצורה מרשימה כדי שנוכל לבצע את הפעולות. כל זה הדברים שעשינו.

אני רוצה להזכיר עוד שני דברים שלא אמרתי בהתחלה וצריך לדעת. במסגרת הדברים שאמרנו שאנחנו נעשה דברים שאחרים לא עושים אותם, אנחנו נכנסנו בצורה מאסיבית לפעול בקרב הפזורה דוברת הרוסית, שנמצאת בתפוצות. יש כמיליון בקנדה ובארצות הברית, יש קבוצה גדולה בגרמניה, יש קבוצה גדולה באוסטרליה ואין אף אחד שמתייחס אליהם - - -. אנחנו פועלים בתוכם בצורה רצינית. שוב, גם זה באחריותה של מרינה, הדבר הזה, ויש לנו גם שליחים, אפילו אנחנו מחזיקים שליחים ופעילים בתוכם והדבר היפה ביותר וההפתעה הכי גדולה זה ההיענות האדירה שלהם לשיתוף פעולה.

אנחנו חשבנו אחרי שבחרו לא לבוא לפה אלא בחרו ללכת לארצות הברית וכו', שהם לא ירצו להסתכל עלינו. להיפך. הם מחפשים את הקשר עם ישראל, הם ממלאים את האולפנים שלנו בעברית. הם עושים פעילויות של יום העצמאות וחגים אחרים. ממש יוצא מן הכלל. בסופו של דבר זה גורם גם לעלייה. זה קצת רחוק, זה קצת פחות מדבר אליהם, אבל נעשית בזה פעולה רצינית.

הגוף הנוסף שגם כן עכשיו הפך להיות פופולארי, אבל אנחנו כבר פועלים בזה למעלה מ-5 שנים, כבר 7 שנים, זה פעילות בקרב מה שהיו קוראים היורדים, בקרב הישראלים שנמצאים בחוץ לארץ, וזה סיפור. רק בצפון אמריקה יש כמיליון ישראלים ואנחנו התחלנו לפעול בתוכם. היום הם כבר הקימו ארגון משלהם והמדינה פועלת איתם ומשתפת איתם פעולה. אנחנו התחלנו לטפל בכל הדברים האלה עוד לפני שקם הארגון והקמנו מרכזי תרבות יחד עם משרד התפוצות ועם מי שהיום יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין. עשינו את זה באמצעותם, באמצעות כסף של משרד התפוצות דאז ועשינו את ההתחברות הזו עם הציבור הזה. מרכזים יפיפיים, כולל אפילו במקומות מסוימים הקמת בית ספר יומי לילדי ישראלים, ששם זה ארבע שעות עברית וכו'.

אני חושב שאלה הדברים העיקריים. כמובן אנחנו עוסקים בזריעת ציונות שגרתית, מחזירים את הנושא הציוני שיהיה שיח ציוני בקהילות, שתהיה יותר מודעות בקהילות לנושאים הציוניים ושיתוף הפעולה עם הקהילות הוא מצוין, מצוין.

אחרי שהתברר, ובזה אני אסיים את הפתיחה שלי כדי לאפשר גם לאחרים וגם לשאלות, התברר שמה שהחלטנו אז – שנעשה מה שצריך ובחרנו בנושאים האלה – שבחרנו בנושאים הנכונים. הדוגמא הכי חזקה זה העברית. אמרו לנו תגידו, אתם השתגעתם, הולכים לדבר? שילמדו עברית בחוץ לארץ, להגיד לאמריקאים שהם צריכים לדעת עברית? וכשהגענו לארצות הברית התברר שחיכו לנו. אנחנו מחזיקים את הפעילות המרשימה וזה טיפה בים, כי ארצות הברית זה חמישה מיליון יהודים, אבל המהלך שאנחנו רואים אותו וההיענות וממש עוזרים, כולל סיוע כספי. יש לנו מועצה ציבורית מקומית לטיפוח העברית של אנשים טופ-טופ.

זו באמת דוגמא שיש לנו פה הרגשה לגבי התפוצות של כל מיני דברים שהיא לא נכונה ואפילו עניין של העברית, עניין של עלייה, עניין של השיח הציוני, לדבר על ציונות היום יותר מאשר אי פעם, כי עד שמתחילים להסביר מדיניות כזו או אחרת של המדינה זה דבר שצריך להסביר להם למה אנחנו פה והזכות וכל הדברים האלה. גם על הנושא הציוני, אנחנו צריכים לחדור לאוניברסיטאות כדי להסביר את זה. אלה הדברים שאנחנו פועלים.

שוב, אמרתי ואני אומר את זה שוב, ברוך השם, אנחנו רואים ברכה בעמלנו. כמובן שהציפיות שלנו הן עוד הרבה יותר גדולות, אין פה זרי דפנה לנוח עליהם עדיין, אבל בהחלט אנחנו רואים את ההתפתחות כל הזמן, רואים את ההיענות בשטח וזה חלקנו שהייתי אומר שלקחנו על עצמנו, לשים את הכתף בחלק הכי כבד של האלונקה, באותם נושאים שאין להם סיכוי והכי קשה להביא אותם, שזה העלייה מהמערב, מבחינה אידיאולוגית עידוד העלייה, הנושא של העברית. אלה נושאים שקשה מאד והם היו חסרים וזה היה החלק הכבד שבאלונקה, ושם שמנו את הכתף והאלונקה מתקדמת. תודה רבה.

תודה, תודה רבה. אנחנו נשמע גם ממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית, מר יעקב חגואל, בבקשה. חבר הכנסת אתה רוצה?

לא, אני רוצה לשמוע.

בסדר. בבקשה.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות ועל ההזמנה שלך כיושב ראש הוועדה לחשוף את הפעילות של ההסתדרות הציונית בפני המקום הזה.

לפני שאני נוגע בתחומי האחריות הישירים שלי בהסתדרות הציונית, אני רוצה לגעת בתאריך חשוב. אנחנו מציינים השנה 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון ואנחנו גאים בכך. הקונגרס הציוני הראשון זו למעשה האסיפה הכללית הראשונה שהקימה את התאגיד הזה, שנקרא ההסתדרות הציונית העולמית, ואנחנו גוף שקיים כמעט 120 שנה וממשיכים לפעול. בדרך הקמנו לנו כמה חברות בת קטנות, כמו הסוכנות היהודית, כמו קרן היסוד, כמו קרן קיימת. אמרתי קטנות בבדיחות, לא ברצינות. אנחנו גאים בהן ועד היום הן חברות בת שלנו והן עושות פעילות יפה וטובה ואנחנו מתאמים איתם את הפעילות שלנו.

כמו שאמר פה יושב ראש ההסתדרות הציונית, אנחנו לא עושים דברים שהם עושים והם לא עושים דברים שאנחנו עושים. אנחנו מתואמים בינינו. הוא נתן את הדוגמא של העלייה. אני חושב שבהקשר הזה המוסדות הלאומיים כולם, מנסים להתעסק בעניינים הציוניים בצורה הטובה ביותר מזה עשרות שנים ובשנה הזאת, בשנת ה-120, אנחנו צפויים בעזרת השם לקיים מספר אירועים, גם בארץ וגם בתפוצות, שהמטרה זה לציין את האירוע ההיסטורי הזה, אבל לא רק. המטרה שלנו היא גם להשתמש בזה כטריגר להעצים את הציונות גם בקרב עמנו היושב בציון וגם בקרב העמנו שלא יושב בציון ואני ארחיב בזה קצת בהמשך, אבל אנחנו כבר בהתארגנות לאירוע בבאזל ויש לנו אישור של ראש הממשלה שהוא הולך להשתתף באירוע הזה וגם באירועים - - -

עכשיו אני מבין למה ברק גידל זקן.

ומעבר לזה אנחנו הולכים לקיים אירועים ברחבי הארץ. אתם עוד מעט, כשתצאו מהארץ על מנת לחזור, תוכל לראות מיצג שלנו בנתב"ג, כל מיני דברים שקשורים למאה העשרים. אני לא אגלה את כל הסודות, אבל תהיו ערניים לזה בשנה הקרובה.

ויש הבנה עם יושב ראש הכנסת שגם הכנסת תציין יום אחד את ה-120 שנה להסתדרות הציונית.

נכון, נכון מאד.

בבזאל.

לא, לא, פה, פה.

אנחנו נעשה בכנסת.

במשכן הזה.

גם בבאזל.

יש תמונה דרך אגב במעבר, של כינוס באזל. בקומה מעל האודיטוריום יש תמונה גדולה של כל נציגי באזל.

נכון. תמונת המחזור של 208 הצירים, נכון. אני רוצה לגעת בתחומי האחריות הישירה שלי. אני מטפל, כמו שאמר יושב ראש ההסתדרות הציונית בעיקר בשני דברים. אחד, במאבק באנטישמיות. חשוב לומר שמבחינת המוסדות הלאומיים שוב, האחריות של המאבק באנטישמיות היא אחריות שלנו ואנחנו מטפלים בה היטב. לצערנו אנחנו נמצאים בעשור לא פשוט, עשור שבו כל שנה ישנה יותר אלימות אנטישמית מהשנה שקדמה לה ואנחנו בהקשרים האלה גם הקמנו מרכז למאבק באנטישמיות באינטרנט, בניו-מדיה, מרכז שקיים מזה חמש וחצי שנים. אנחנו גם עורכים כנסים ברחבי העולם. סיימנו לפני כחודש וחצי כנס אירופאי גדול בנושא המאבק באנטישמיות - - -

בבודפשט.

בבודפשט, נכון. ובעוד שלושה שבועות אנחנו עורכים כנס לדוברי צרפתית בפריז, במאבק באנטישמיות. אנחנו מנסים לרתום ככל שיותר שותפים לעניין. אני דיברתי בחדר הזה מספר פעמים השנה על העניין, אז אני לא אכביר, אבל בהחלט זה נושא שמדאיג אותנו מאד. דרך אגב, זה מדאיג אותנו גם בהקשר של התבוללות. אנחנו בהחלט רואים קשר בין האנטישמיות שעולה לבין התבוללות. צריך להבין שזה שעמנו, שהיהודים בעולם היום פוחדים לשים מזוזות על הדלתות או ללכת עם כיפות על הראשים, בסופו של יום זה גורם להתבוללות להתגבר גם. יש קשר בין שני הדברים, גם מחקרית יש קשר בין שני הדברים. זה בנושא המאבק באנטישמיות.

הדבר השני שאני אחראי עליו, זה פעילות עם ישראלים בארץ ותפוצות. נגע בו יושב הראש בעניין הפעילות עם הישראלים שלא גרים פה יותר. לצערנו אנחנו גם מחפשים מילים, כבר לא קוראים להם יורדים וכבר לא קוראים לזה לצערנו לרדת מהארץ, אלא היום יש מכבסת מילים כמו למשל רי-לוקיישן. אנחנו באמדוקס ברי-לוקשיין, עוברים למקום אחר. כל הנושא של הגלובליזציה, כל הנושא שהפכנו להיות כפר גלובאלי, הוא בעניין הזה מאד נוגע ואני רוצה לספר לכם על חוויה שלי לראות משפחה שהייתה גרה בשדרות וגרה היום בלוס אנג'לס, והם אומרים לי אין בעיה, הסבתא ממשיכה לגור בלוס אנג'לס, יש לנו פייס-טיים, יש לנו מיני בישין אחרים שאנחנו רואים אותם דרך המסכים. הסבתא רואה את הנכד כל יום, הכל בסדר. ואנחנו מתרגלים לזה כבר. איפה הריח של הנכד? איפה החיבוק לנכד? אני מדבר כרגע ברמה האישית.

ברמה הלאומית, בסוף אנחנו מאבדים מאד את הקשר של העם אל הארץ, ובעברית יותר פשוטה – אנחנו מאבדים את הערכים שלנו ואת הציונות, עם הפרנסה ועם ההישגיות ואנחנו מתבלבלים בהקשרים האלה וזה מוביל אותי לכך שאנחנו מטפלים גם בהעצמת הציונות בקרב הישראלים פה בארץ. ובהקשרים האלה אנחנו פועלים רבות בהסתדרות הציונית העולמית ואנחנו מנסים להעצים את הפעילות הציונית הן בקרב הצעירים, אבל לא רק. יש לנו פעילות רבה מאד היום ב-70 ערים ברחבי הארץ בכל נושא של העצמת הציונות, גם בקרב הגיל השלישי, כי אין לנו ספק שהעניין הזה של ההתעסקות בציונות, העניין הערכי שאנחנו התבלבלנו בו ואנחנו משקיעים את המאמצים שלנו בעניין של ההישגיות ולא בעניין של הערכיות, הוא משהו שחוצה את כל החברה הישראלית, בהקשרים האלה אנחנו לקחנו על עצמנו ואנחנו עושים הרבה מאד פרויקטים.

אני רוצה לגעת באחד מהם, שזו לו עכשיו השנה הרביעית. אנחנו עורכים את חידון הציונות למשפחות, שהשיא שלו זה באמת בפריים טיים של ערוץ 10 עם אלי יצפאן ביום העצמאות, אבל זה רק השיא וזה רק התירוץ. התהליך הוא התהליך החשוב. אנחנו סיימנו את השנה האחרונה בכך שהשתתפו 12,000 משפחות בתהליך שלנו. זה חידון למשפחות שיש אותו גם אינטרנטי וגם לוקאלי בחלק גדול מהערים בארץ, ולאחר מכן ברמה המחוזית. בתהליך הזה השתתפו כ-12,000 משפחות, זה אומר כמעט 50,000 איש שהיו בתוך התהליך הזה. דרך הטריגר הזה של המסכים, האינטרנט, המיינסטרים הישראלי, שזה השיח היום שלנו, אנחנו מצליחים לרתום את הציבוריות הישראלית לתוך אותה הגברת הציונות בקרב ישראלים. עד כאן.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת ועדה. לפני שנשמע את ראשי המחלקות של ההסתדרות, האם המנכ"ל מר אלי כהן, רוצה להוסיף?

תודה. ראשי המחלקות ידברו, בבקשה. תודה רבה לך אדוני יושב הראש.

אוקיי, תודה. אז אני הולך לכיוון של המחלקה של החטיבה ההתיישבותית. הוועדה מאד רוצה לשמוע על תפקודה של המחלקה בעניין זה, מכיוון שאנחנו ערכו שם ביקורים ואף עשינו שם דיונים, גם בגוש עציון, בחברון, במטה בנימין ואנחנו התרשמנו שיש קליטה מאסיבית באזורים האלה, שאנחנו רואים שזו קליטה איכותית ומאד מוצלחת.

יחד עם זאת, הם שיתפו איתנו והביאו לידיעתנו את הבעיות הקיימות, כמו המבנים ופרויקטים שונים ולכן אנחנו רוצים לשמוע על הפעילות של המחלקה בעניין זה בהתיישבות וגם כמתן פתרון לבעיות המבנים לפעילות חברתית וגם דיור לעולים ביהודה ושומרון. אנחנו נשמע לשמוע את התייחסות ההתיישבות.

החטיבה מטפלת בכל הארץ, לא רק ביהודה ושומרון. היום גליל זה גם נגב.

אנחנו נשמח - - -

לא, אז אני אומר, אין כתובת אחרת. כל נושא הדיור לעולים הוא גם בצד הזה וגם בצד השני.

אני הבנתי. נשמח להתייחס גם בגליל, גם בנגב וגם במרכז הארץ, אין שום בעיה, אבל אני התמקדתי בנושא הזה בעיקר, כי השאלות שהגיעו אלינו חזרו על עצמן. אז אני אשמח שתתייחס בכלל, לכל הארץ.

בסדר גמור. בוקר טוב. ברשות יושב הראש, אני אנסה להתייחס בקצרה לשאלות שאתה שאלת ולתת איזו שהיא סקירה קצרה על הנעשה במסגרת החטיבה להתיישבות בתחום הזה שנקרא קליטת עלייה והבאת עולים. באופן כללי צריך לדעת וכל מי שקצת מבין וקשור לנושא של העלייה יודע - - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר שהיא גם מנכ"ל משרד הקליטה.

בוקר טוב.

בדיוק התחלנו עכשיו לדבר על קליטת עלייה. השאלה התמקדה בתחום הקליטה.

מי שמבין ומי שקשור לנושא של העלייה והקליטה יודע עד כמה חשוב למצוא מסגרת מתאימה כדי לקלוט את העולים. עולה שמגיע לכאן, שעזב את מדינתו, צריך להתמודד עם הרבה מאד בעיות, החל משפה, החל מתעסוקה, מבעיות של חינוך. הרבה פעמים הוא צריך להתמודד עם דרך חדשה. אני אומר את הדברים האלה כיוון שהמסגרת ההתיישבותית – הן בצפון והן בדרום והן במרכז – היא הרבה פעמים נותנת בדיוק את התשובות למה שהעולה צריך.

זאת אומרת למה אני אומר את הדברים האלה, כיוון שהחטיבה להתיישבות, שהיא אמונה על התחום הזה שנקרא המגזר הכפרי, וכפי שאמר יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, לא רק ביהודה ובשומרון אלא בגליל, בנגב, בצפון ובדרום. הרבה פעמים אנחנו שומעים מהעולים שיותר קל להם להיקלט ביישוב שכל היישוב מתגייס לטובתם, מאשר להימצא בעיר גדולה כזאת או אחרת, ששם לפעמים הרבה הרבה יותר קשה. לכן צריך לדעת שבהחלט החטיבה להתיישבות יכולה לתת תשובה מתאימה, שעונה על אותם צרכים של העולים, על כל המגוון של הבעיות שאני הזכרתי. זו נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה, אני מניח שיושב הראש יודע שהחטיבה להתיישבות עברה מספר אירועים בשנתיים האחרונות ועדיין אנחנו נמצאים לקראת חזרתה של החטיבה להתיישבות לתפקוד מלא, אבל אני כבר יכול להגיד לכם שיש שני דברים שאנחנו עוד רוצים לעסוק בהם במהלך שנת 2016. שני נושאים שנוגעים ישירות לתחום העולים. אחד זה נושא של חברה וקליטה, דהיינו ביישובים בצפון, החטיבה להתיישבות שותפה יחד עם המועצות האזוריות כדי לממן את השכר של אותם רכזים שמטפלים בעולים. והדבר השני, הנושא של חברה משכנת.

דהיינו, באותם נושא שנקרא מבנים. מבנים יבילים, מבנים אחרים, שבהם ניתן ליישב אותם באותם יישובים שרוצים לקלוט עולים ובדרך הזאת גם ברוח, זאת אומרת דרך החברה והקליטה וגם בדרך החומר, באותם קרוואנים שניתן לתת לעולים, אנחנו יכולים לעסוק ולקלוט את העולים.

לכן אני מאד מאד מקווה שבמהלך שנת 2017 החטיבה להתיישבות תוכל לתת מענה מאד מאד משמעותי לנושא של העולים. ואני אוסיף קצת יותר מזה. לי ידוע באופן אישי על כ-100 משפחות, לצערי הרב, אני אומר את זה בצער רב, על 100 משפחות שעלו מצרפת ועזבו וירדו חזרה לחוץ לארץ. למה אני מציין את זה, כי בבדיקה שאנחנו קיימנו, שעשינו על אותן משפחות על ידי אותם גורמים שמבינים בתחום הזה, בין היתר, אני אומר בין היתר, זה לא הכל. אז צריך לדעת שהם הצביעו על העדר תמיכה קהילתית בקליטה שלהם. במילים יותר פשוטות, הם הגיעו לאן שהם הגיעו ואף אחד לא הסתכל עליהם. אף אחד לא טיפל בהם כמו שזה צריך.

אני לא אומר שזה רק זה. אני מציין את זה, כי במסגרת ההתיישבותית אתה יכול לראות יישוב שלם שמתגייס כדי לקלוט את המשפחה הזאת, ואני יכול לתת דוגמאות של מצפה נטופה בגליל, שלא רק שהיישוב כיישוב התגייס כדי לקלוט משפחות שעלו מארצות הברית, אלא גם החטיבה להתיישבות בעבר הקימו שם בקו"ם. זאת אומרת הקימו שם מספר קרוואנים כדי לקלוט במסגרת הקליטה הראשונה, החודשים הראשונים, את המשפחות. ואותו דבר במקומות אחרים בארץ. לכן הדבר הזה הוא מאד מאד חשוב.

והדבר האחרון ובזה אני אסיים, אדוני יושב הראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני נמצא כאן ושאנחנו עוסקים בנושא של עלייה וקליטה, כדי לבקש ממך ודרכך ודרך חברי הכנסת שנמצאים כאן, לקרוא לממשלת ישראל ולכנסת ישראל לעשות יותר בתחום העלייה והקליטה מהמערב. אני רוצה להסביר את עצמי. זה כבר לא קשור לחטיבה להתיישבות. זה גם קשור לחטיבה להתיישבות, אבל זה לאו דווקא קשור לחטיבה להתיישבות.

תראו, אנחנו נמצאים בשעה מאד מאד מיוחדת. יש פוטנציאל גדול מאד של עלייה מהמערב. כשאני אומר המערב, אני מתכוון בעיקר באירופה. כולנו מכירים את המציאות שקיימת באירופה והיהודים היום בהרבה מאד מדינות באירופה יודעים שהעתיד שלהם לא שם. הם לא מנסים לשכנע אותך כמו בעבר, להגיד לא, אני יכול להישאר פה. לא. הם יודעים שהם לא יהיו שם בעתיד. השאלה הגדולה – האם היהודי מפריז יעבור לקנדה או למיאמי או שיעבור להבדיל לישראל. כנ"ל לגבי בלגיה וכנ"ל לגבי שוויץ ולעניות דעתי זה יקרה בעוד הרבה מאד מדינות ברחבי העולם ולא רק באירופה. והשאלה מה אנחנו כמדינה עומדים לעשות.

ואם אני יכול לבקש ממך, שדרכך לממשלת ישראל, דרכך לאותם משרדים, להיות שופר לקריאה הזאת ולעשות הרבה הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו עושים. דברים יפים נעשים, אבל לא מספיק. צריך לעשות יותר. צריך לייצר כלים חדשים. יש פוטנציאל גדול. וכפי שאמר יושב ראש ההסתדרות הציונית עולמית, התיישבות וציונות, כל זה לא הולך בלי העלייה. ולא במקרה אגב אני מרשה לעצמי להגיד ששלושה חברי הנהלה שנמצאים כאן, שמייצגים את ההסתדרות הציונית העולמית, זה נכון לגבי סלביו, זה נכון לגבי מרינה וזה נכון לגבי, שלושתנו גם כן עלינו לארץ ושלושתנו מבינים ומכירים בדבר הזה. ולכן אנחנו רוצים להיות כאן בשביל לבקש ממך שתהיה השופר לקריאה הזאת, על מנת שאחינו שנמצאים בגולה יחברו למדינת ישראל.

זה מצב של Win-Win, כמו נוהגים להגיד. הם צריכים את זה ומדינת ישראל צריכה את זה. תודה רבה.

תודה רבה. באמת הראייה שלך הייתה גם בקרב הנהלת הסוכנות היהודית, כשהם היו פה - הירידה במספר העולים לעומת הצפייה שהייתה צריכה להיות, ואחד הדברים זה באמת בעיות בתעסוקה ובדיור פה בארץ, וזה מה שגורם לעולים ולא מושך אותם לכיוון מדינת ישראל. אנחנו באמת פועלים בכיוון הזה, שאתם יודעים שזה ביום העלייה, בפעם הראשונה ניסינו להביא למודעות, להתגייסות של הממשלה. החוקים שמתקנים פה בעניין תעסוקת העולים. אנחנו העברנו השבוע חוק עבור הרוקחים והעברנו גם חוק לגבי רופאי שיניים.

אלה דברים שאנחנו משתדלים. זה לא מספיק. צריך לעשות עוד, אני מסכים איתך, אבל העבודה המשותפת עם כל הארגונים וגם משרדי הממשלה, כולם צריכים להתגייס כדי להביא לשינוי המצב ולמשיכה של היהודים לעלות למדינת ישראל.

בשלב הזה ניתן לחברי הכנסת. חבר הכנסת - - -

מוטי היה לפני.

אתה הצבעת ולכן. אתה רוצה?

אני גם אשמח להמשיך לשמוע, לא רק להגיד.

אוקיי.

ראשית גם אני מברך את יושב ראש ההסתדרות הציונית, אברהם דובדובני ואת יעקב ואת כל העוסקים בכל המשימות שהזכיר פה מר דובדובני. ובאמת גם אני ואני פה כבר מהקדנציה הקודמת בוועדת העלייה והקליטה ובאמת אני רואה בנושא הזה את אחד מאבני היסוד וכמו כן אין מה להאריך.

אני חושב שהנושא של - - - בחו"ל הוא חשוב מאד מאד מאד. אני בא וכולנו רואים את זה, זה נותן את ההנגשה הראשונה לעולה פה, שהיא כל כך חסרה כשחווינו את העניין שילד עולה לגן והוא לא יודע עברית. הוא עולה לכיתה א', מכוח זה שהוא עולה לכיתה א' הוא נשאר שם מפגר מאחור, או הוא עולה בכיתה י"א והוא נשאר מפגר מאחור במבחנים לצה"ל והוא לא ממלא את כל הפוטנציאל שלו ואז כל הצה"ל כמכינה לחיים, הוא נשאר מאחור.

ככל שבאים עם היכולת של העברית, ואתמול פגשתי במכינה במישור אדומים עולים שבאו עם יכולת העברית. התפלאתי. הם אמרו לי שהם עלו לפני שנה ולפני שנתיים עם עברית. לא שאלתי אם הם היו באולפנים, אבל אין לי ספק שהם כנראה למדו עברית בחו"ל ובזכות זה הם מסוגלים להיות מונגשים היום. זו משימה חשובה ביותר. ככל שהיא תורחב זה מיד נותן פה. השפה כשפה היא נגישות לכל היתר. מפתח ראשון.

הדבר השני שאני רוצה לומר. אנחנו פה בוועדת העלייה והקליטה ומשרד העלייה והקליטה ופה זה נאמר גם על ידי גאל, בשנים מבורכות של 31,400 אמרו לנו סיכום סופי בשנת 2015 וצפי ל-40,000 ומציאות של 26,000 עולים. הפער שפה בוועדה עמדנו עליו רבות, של כנראה בעיקר קשיים בקליטה ואנחנו פה הייתי אומר מביאים למסדר המפקד משרד משרד. בהתחלה חשבנו את כולם, אחרי זה הוועדה מביאה לפה משרד ממשרד. אני ננזפתי על זה, סליחה שאני אומר את זה פה לפרוטוקול. ננזפתי על זה שגערנו במשרד החינוך, כביכול הוא לויאלי ואני לא חושש מהדבר. כי אני סבור שלא עושים מספיק בנושא הזה בכלל המשרדים. בשנים כל כך מבורכות, קול דודי דופק ואנחנו פה, הנה, דיווח גאל על משפחות שחזרו לצרפת.

במובנים הללו כן התבשרנו שעושים הכשרות למורים בבתי ספר שהם מעל 25% עולים. אני סברתי שבשנים כל כך מבורכות אין מורה שיכול להיכנס לכיתת הלימודים שלו, גם אם אין לו אף עולה ויש עולה רק בכיתה המקבילה בבית ספר לא משנה איפה, בחיפה, או בנתניה או בקריית שמונה, או במגדל העמק, בלי שהוא מקבל כמה - - -. כחבר בוועדה לזכויות הילד, המועצה לזכויות הילד זוכרת, יצחק קדמן, היו"ר הקודם, היום זו ורד ויניגמן, שהביא לנו פק"ל לאבחון של נפגעי ונפגעות תקיפה. איך מורה יכול להיות גורם מאבחן, גורם מפנה. הייתי מצפה שכל מורה יקבל הכשרה כזו, ובכוונה הלכתי מהמקרו למיקרו בדוגמא אחת בלבד ולא ארחיב יותר, שכל מורה יראה אם העולה שותק, אם העולה שותקת ולא משנה באיזו כיתה, יהיו לו איזה שהם מפתחות ואיזה שהם כלים לבקש לו יותר שעות, לבקש לו יותר התייחסות או לשוחח איתו או לבקר אותו בביתו ולראות איך אפשר להכניס אותו יותר למרחב של החבורה ולא להישאר מאחור.

בנושא הזה לא ציינת, אבל זו שאלה ויכול להיות שצריך לחשוב בלית ברירה על יותר סיוע לקליטה, למרות שזה פה בארץ. דיברתם על זה שאתם עושים ציונות פה בארץ, זה חשוב, כי נראה לי-. וגם דרישה מהממשלה. אנחנו עושים את זה פה ואני חושב שאולי חשוב שאתם תלכו גם לקבינט העלייה וגם לממשלה. כהחלטת ממשלה אני לא יודע אם זה יצליח להיכנס לשנים 2017-2018, אבל גם אם זה לא נכנס, הסטה של החלטת ממשלה על אחוזים מסוימים של תקציב בכל המשרדים כולם, ודאי הנוגעים בדבר – רווחה, חינוך, בריאות, דיור, איך מנגישים.

רוצה לומר דיור, אתן עוד דוגמא אחת. עולים מצרפת, הסתבר שהם עולים בעצם מדיור ציבורי ואין להם כסף, אפילו אולי התחלתי. לא פחות מיהודי אתיופיה או בני מנשה שבאים בלי סל של הון עצמי ואולי כתוצאה מזה, אולי כחשיבה כוללת, מתוך אבחון הבעיות בכללותן של מכלול העולים, בונים יותר דיור ציבורי בערים שבהן בעיקר עולי צרפת התרכזו או נתניה, או מקומות אחרים.

עד כאן בנקודה הזאת. יש עוד המון דוגמאות. אני רק אומר כבקשה כוללת – אצלכם הרגישויות, אצלכם ההבנה. אנחנו ביקשנו מחקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, להבין מדוע יש פערים, מאיפה הם באים. מה אמרת?

אני אלחש לך אחר כך באוזן.

יופי. תגידי. שימי את זה על השולחן. המחקר הזה יכול לשרת אותם ואנחנו כולנו פה ביחד לטובת אותו עניין, מה גרם לירידה, מה הגורמים הקונקרטיים, אם זה תעסוקה או אם זה דיור.

הבנתי שזה בעייתי לעשות את זה, בעייתי לחקור את זה.

למה?

קיבלתי תשובות ראשוניות שזה ממש לא פשוט.

מה הבעייתיות פה?

לחקור את המניעים לכך שיש ירידה בעלייה לעומת הצפי.

למה? תראייני את המשפחות הללו אצלו.

אני לא צריך מחקר, אני יכול בלי מחקר להגיד לך.

אין פה סודות.

אני התייחסתי לדרישה שלנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בעיה של תעסוקה ודיור בעיקר.

בסדר, אבל אנחנו רוצים איזה מחקר רשמי, כדי שנוכל להעמיד את זה בפני הממשלה, לשקף. אנחנו כולנו פה ביחד, יחד עם המוסדות, יחד עם ההסתדרות, עם כל הגורמים ועם משרדי הממשלה. ששרת העלייה והקליטה יהיה לה מול העיניים מה היא צריכה לדרוש, מה אנחנו ביחד רוצים לשפר.

אז אם כן אני חושב שהמחקר הזה הוא חשוב, אני חושב שאנחנו צריכים להתעקש עליו כוועדה ולא לוותר ולהביא את זה גם לידי כולם. אנחנו כולנו חפצים בזה. כולנו חפצים לא בשביל להעניש מישהו, בשביל לדעת מה אנחנו צריכים לעשות יותר. אני לא מבקר אף אחד. זה דבר שני.

דבר שלישי, ומזה אני אומר – אם תופיעו גם בפני קבינט העלייה וגם בפני הממשלה, אני חושב שיש לזה חשיבות, בין אם נצליח להשיג בתקציבי 2017-2018. והנה אתמול, מתוך לחץ גדול לגבי תקצוב לצפון ובאמת גם עבודה לא רק בשדולה, ובזה, עבודה עם שר האוצר, עם מנכ"ל האוצר, עם הממונה על התקציבים וסגניתה ונגב גליל, נאמר בצורה הבטחתית אחרי יום אתמול, שלא ידמה ספר תקציב שיוגש לאישור, לספר התקציב שהוגש לנו לעיון בנושא תקצוב הצפון. אז אולי עוד אפשר גם להשיג שם פירורים.

שני דברים אחרונים. מכיוון שאנחנו יודעים שקליטה בקהילה היא משמעותית, אני באופן אישי הלכתי גם לקיבוץ הדתי וגם ליישובי יש"ע, כי אני חושב שצריך להעצים את זה עוד יותר. וגם ליישוב שלי ועוד לא היו תוצאות ואמרתי תבחרו מה שאתם רוצים. צרפתים, אוקראינים, אתיופים – 15 משפחות, אתם מסוגלים לעמוד בזה. בואו נשים את זה. אני חושב שצריך ללכת בעניין וגם לקיבוץ הארצי. כל מקום שמסוגל לקלוט ולשים פה, בין אם זה בית ראשון במולדת, יחליטו לעזוב אחר כך, יחליטו להישאר בהרחבה, במשקיות, יש לזה יתרון ואני חושב שזו שליחות שצריך להשים איתה. אז זה יכלול עוד 200, עוד 300, עוד 600 משפחות, זה יכול להיות שם אפילו 1,000. התנועות והיישובים, כל אחד ייקח לעצמו לשים את זה כמשימה.

דיברתי על זה עם אמיתי פורת, דיברתי על זה עם אבי רואה, דיברתי על זה עם בני עקיבא, עם הגופים שאני מכיר אישית ואני חושב שצריך לבוא גם לקיבוץ הארצי בעניין, כי זה יכול להביא ליותר אנשים שיישארו ותהיה להם את הקליטה הקהילתית.

הדבר האחרון, החטיבה להתיישבות. גער בי אתמול גאל ובצדק, שלא צרפתי אותם ליום שדולת הצפון וזה ירד מזיכרוני או לא עשינו את זה, בין היתר משום שעסקנו בעיקר, או אני עוסק בעיקר כרגע בערים. הצעתי לקריית שמונה, נסיבות דמוגרפיות, כרמיאל ואחרי שקיבלתי תשובה שחטיבת ההתיישבות לא עובדת בערים, אז זה פשוט לא היה בראש שלי. לא חס וחלילה, כל שותף הוא חשוב מאד, ואם שם אפשר לעשות משהו כדי שהחטיבה להתיישבות תוכל לעבוד גם בצדדים הקהילתיים או בצדדים התומכים בחוסן החיזוק הדמוגרפי ובחוסר הקהילתי, ולהביא במכרז עמותות עולים לנצרת עילית או לכל מקום אחר כדוגמא ולדחוף גם שם. זה חשוב מאד.

תודה.

אז השאלה היא איך אנחנו עושים את זה ובמה אנחנו יכולים לעזור.

תודה, תודה לחבר הכנסת מוטי יוגב. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

תודה אדוני. ראשית אני חייב לומר שנדרשתי לדיון הזה אפילו גם בתוך ימי חוק ההסדרים שלנו.

גם אני יוצא לוועדת החוץ והביטחון, אבל היום אני פה.

לא, אני אומר שהחשיבות - - -

אני הפסקתי את העדכון מההסתדרות הציונית ואני פניתי לחברי הכנסת.

אני אשאר פה.

כי אני יודע שאתם צריכים לצאת.

החשיבות של הנושא הזה היא הרבה מעבר למה שהרבה פעמים מייחסים לו גם בתוך הבית הזה. עכשיו תראו, עד שנת 2012, אם אני אקח את 2012, עשר שנים אחורה, ממוצע העולים למדינת ישראל סביב ה-18,000 עולים בשנה. זאת אומרת זה מה שהורגלה אליו המערכת. בשנת 2013 הצלחנו לחצות את ה-21,000 עולים. בשנת 2014 את ה-27,000 עולים, בשנת 2015 - 30,000 עולים ולצערי בואך 2016, כנראה שאנחנו נראה חזרה את אותה ירידה.

מה גורם לזה? אני אומר לכם, זה לא מורכב. זה לא משהו שמצריך איזה שהם מחקרים מיוחדים. המצב בצרפת היום לא יותר טוב מהמצב שהיה בשנת 2013, שפתאום היה כזה פיק בעלייה והמצב בכלל במערב אירופה לא היה יותר טוב בשנים האלה, אז מה הוביל לזה? אם אני מסתכל על המצב במזרח אירופה, על רוסיה, אוקראינה שעדיין נמצאים במקום הראשון בדירוג המקומות שמהם מגיעים עולים.

מדינת ישראל הצליחה בשנים האלה לייצר לעולים או למתעניינים בעלייה, תקווה ואיזו שהיא אמונה שיש פה זרועות פתוחות לקליטה. ולצערי, ואני אומר את זה כי גם אנחנו נלחמנו על חלק מהדברים. ברקע שנתקלים בקיר אטום של בירוקרטיה, אז האכזבה, כל משפחה כזו שחוזרת לצרפת מונעת מ-30 משפחות לעלות לארץ גם, ואת זה חשוב להבין.

הבעיה המרכזית במשרדי הממשלה, אני אומר לך, מוטי, היא הבירוקרטיה שמעבירים כל עולה. הם מוכנים לקשיים. הם מוכנים לקשיי השפה ולקשיי הדיור. הם יודעים. מי שמחליט לעזוב את ביתו ולעשות עלייה, הוא לא חושב שמחכים לו פה דירות עם ברזים מזהב ומה שנקרא שטיח אדום. הוא מבין שיש קשיים, אבל הוא יודע שכן יהיה לו איזה שהוא סיוע. ואם אני מסתכל על מה שעוברים רופאים ואחיות ובעלי מקצועות מול משרד הבריאות או מול משרד הכלכלה, אז זה פשוט אבסורד.

לשמחתי כן הצלחנו בכנסת הזו להעביר כמה חוקים ואני קורא פה לך אדוני להצטרף אלי ומוטי גם לך, ואני אשמח שיצטרפו עוד. אני מגיש חוק שרוצה לקבוע שהפררוגטיבה שקובע האיחוד האירופאי, על איך עוברים בעלי מקצועות בתוך מדינות האיחוד, מכיל אותה על מדינת ישראל. כמו שרופא צרפתי או אחות צרפתייה עוברת לגור בספרד, אותם תנאים שמחילים שם, יחולו כאן. יש לי קשיים גדולים כמובן עם הייעוץ המשפטי ועם משרד הבריאות שלא תומך, אבל אנחנו לא נרתעים מהקשיים האלה. אנחנו נפרוץ את זה. כי אין שום סיבה. אנחנו אומרים אנחנו שייכים למדינות אירופה, אנחנו שייכים ל-OECD, אבל כשזה להכיר ברופאים, אז זה כבר לא. או להכיר באחיות, זה כבר לא, או מהנדסים וכהנה וכהנה.

ומכן אני הולך לשלושת הנושאים המרכזיים, שהם מעודדי עלייה וקליטה, וזה שפה, זה תעסוקה וזה קהילה. אלה שלושת הנושאים. אנשים יגידו דיור. דיור הוא חשוב, אבל בבעיית הדיור, אני חושב שכל מדינת ישראל מתמודדת עם הבעיה הזו, עולים וותיקים כאחד.

שפה זה גם מעודד עלייה והפרויקט של האולפנים הוא מבורך. גם מי שלא עולה עכשיו, הוא יעלה בעוד כמה שנים, וכשהוא יעלה הקליטה שלו תהיה הרבה יותר קלה. זאת אומרת ההשקעה הזו היא השקעה של 100 אחוז אתה מקבל את התוצרת שלך חזרה בכל מקרה.

תעסוקה זה הנושא של הכרה בתעודות. אם לוקח למישהו שנתיים להכיר בתעודה שלו פה, אין לו מה לבוא לפה. הוא לא יבוא. האבסורד הכי גדול זה שרופא שמגיע לפה כתייר, נותנים לו לנתח וביום שהוא עושה עלייה הוא כבר לא יכול. זה משהו בלתי נתפס בכלל במונחים האלה.

לכן חלקם ממשיכים לעבוד שם.

כן, חוזרים.

ואז הילדים שלהם הופכים לנוער בסיכון, כי הם שבועיים בלי אבא.

והדבר השלישי ואני מחזק את ידיך, מוטי, גם בעניין הזה מול חינוך, זה קטע. כשאני מדבר על קהילה, יש כפרית ויש קהילה עירונית תומכת והכל. קהילה זה חינוך, זה צהרונים וזה תמיכה בגילאים האלה. אם מגיע מישהו שהיה רגיל שהילד שלו בצרפת למד עד השעה חמש והוא מגיע לפה והילד בשתיים עשרה כבר מסתובב ברחובות, אז בטח שאנחנו מדרדרים אותם למקומות לא טובים ובטח שהוא יתקשר לחברים שלו ויגיד להם תשמעו, פה לא להיט מה שנקרא.

אני אומר לכם, זה לא הרבה כסף. יש את התקציבים האלה, הם קיימים בתוך משרדי הממשלה. צריך לקבוע את סדרי העדיפויות האלה של שפה, תעסוקה וקהילה.

אני אסיים בנושא של דיור. אני, כשהייתי יותר צעיר, אני האח הצעיר במשפחה, אז אחד האחרים שלי עוד לא התחתן. סבא שלי עליו השלום – הוא נפטר בגיל 99 – אבל היינו יושבים איתו הרבה, היה צלול עד יומו האחרון. היינו באים לבקר אותו, אז הוא אומר לאח שלי – מה עניינים? מה קורה? אז הוא אומר לה, תשמע, אנחנו עוד צעירים. איפה אתה גר? הוא היה גר בדירת חדר, בשכירות. הוא אומר לו תגיד, איך אתה רוצה להתחתן אם אתה גר בדירת חדר? הוא אמר תעשה מקום, תיקח דירה יותר גדולה, האישה תבוא. וכך היה. כשאתה מפנה מקום זה גם פיזי אבל זה אתה גם מפנה נפשית מקום.

למה אני מספר את זה? כי אתה הזכרת בית ראשון במולדת. יש פרויקט, הוא פרויקט קטן, אבל הוא הפרויקט שאני חושב שאני הכי גאה בו מהתקופה שלי במשרד הקליטה, שעשינו עם החטיבה להתיישבות בקטורה ובערבה בחבל אילות. מי שלא יודע איפה זה, יש כמה כאלה שאולי לא יודעים איפה זה, אבל זה באמת מקום לא כל כך קרוב, שמרוחק מכל מקום. למקום הזה לא הצטרפו משפחות 30 שנה. עם החטיבה להתיישבות, שמנו שם קראווילות, הגיעו 15 משפחות, מתוכן נשארו לדעתי 10 משפחות. עכשיו כבר מגיעה הנגלה השנייה של המשפחות, פתאום ליישובים האלה, וזה בדיוק, זה שיא הגשמת הציונות. המשפחות הגיעו, שלא תגיד-. הן הגיעו מה שנקרא מאוסטרליה, מאנגליה, מצרפת, מרוסיה, מאוקראינה, מכל מדינה טובה או פחות טובה. מצאו. השתקעו.

אגב, לפי מה שאני הבנתי גם, חלקן לא השתקעו כי לא היו להם אפשרויות דיור, כי המינהל לא כל כך מאפשר לבנות שם, בתוך האזורים האלה, כי באמת חסר שטח באזור.

לכן אני אומר, אני אסכם במשפט אחרון, אם אנחנו רוצים לקלוט את העולים, אז אנחנו צריכים לנהוג כמו שכתוב בספר דברים: ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצת מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שם. מה המשמעות של מה שנאמר? מפרש רש"י – יום קיבוץ גלויות כאילו הוא עצמו, כאילו הקדוש ברוך הוא עצמו צריך להיות אוחז בידו ממש איש איש ממקומו.

תקלטו לאחד אחד בני ישראל כפי שנכתב בישעיהו. זאת אומרת אם מדבר הקדוש ברוך הוא על קיבוץ הגלויות שכל אחד לוקח אחד ביד, ככה אנחנו צריכים לנהוג. זאת הקליטה הקהילתית, זו הקליטה התעסוקתית, שלא להעביר ויה דה לרוזה בתעסוקה וכמובן גם בהקשר של הקבלה של השפה, ואז נצליח להחזיר את המספרים למספרים שאני אומר לכם אפשר. יכולים להגיע ל-40,000 עולים בשנה. אני אומר לכם – אפשר. זה דורש תשומת לב.

תודה. האם למחלקה לעידוד העלייה ולמחלקה לעידוד החינוך להוסיף בנוסף למה שיושב הראש וממלא המקום אמרו? אם כן, אז בבקשה. בהמשך נפנה גם לאנשים אחרים. בבקשה.

אוקיי, אז אני אמשיך מהנקודה שעודד סיים. ברור שעידוד העלייה שלנו תלוי בקליטה. ברור. אבל בכל זאת, אתם יודעים, אנשים מתרגלים מהר מאד לניסים. הניסים הופכים לדברים יומיומיים. הדברים היומיומיים לרוטינה, רוטינה מביאה לבעיות במקום המגורים. מה זאת אומרת? אנחנו בנינו את מדינת ישראל באמצע המדבר. זה נס? נס. מי עכשיו מתייחס למדינת ישראל כאילו היא נס? גם אנחנו לא.

עלייה, שמעתי כל פעם, עלייה שכמעט ולא מגיעים, אין עליה. לא נכון. לא נכון. לא 10 ולא 1,000. כל הזמן, אלפי שנים יש עלייה לארץ ישראל. אז גם אנחנו צריכים קצת לשנות את היחס לדברים שאנחנו עושים.

שאלו אותי – חלק ברצינות, חלק בציניות – איך את מודדת את ההצלחה שלך בעידוד העלייה? אני מודדת בקשרים. אתם יכולים לחשוב שאם אני למשל פתחתי אולפן בצפון אמריקה, זה גשר. זה משהו אמיתי ובטוח, שנותן לבן אדם את האפשרות להגיע לארץ ולחשוב ולהרגיש פה כמו בבית. אם עשיתי סמינר בארגנטינה, זה גם כן קשר. בארצות הברית. ברוסיה אנחנו לא עובדים, אבל אנחנו עובדים גם עם היהודים דוברי הרוסית בכל העולם. באנגליה. בצרפת. אנחנו נותנים לאנשים ביטחון. הם יודעים שהם באים לכאן לא כמו, הם לא מהגרים.

יש כתובת.

הם באים לכאן כמו אחים והם יודעים שבכל זאת העלייה פחות טובה, או יותר טובה ומישהו מחכה להם פה עם כוס תה ועם סופגנייה, נגיד ככה. שיש פה מקום לכולם. הם יודעים את זה. מה שאנחנו פשוט צריכים לעשות, לפעמים לחפש אותם ולקחת ופשוט להראות להם את הדרך. למשל עם יהודים דוברי רוסית בצפון אמריקה לא עבדו. לא עבדו. ומה, הם לא כל כך, הם גם כן לא כולם הסתדרו שם מצוין. פשוט אף אחד לא אמר להם – חברה, יש דרך גם כן מארצות הברית - - -

יש מיליון כאלה. מיליון יהודים דוברי רוסית בצפון אמריקה.

נכון. פשוט צריך לעבוד. במקומות שאנחנו לא עובדים, עובד מישהו אחר. בשנה הבאה ההסתדרות הציונית חוגגת 120 שנה. 120 שנה זה שנות חיים של משה. זה תקופה. וב-120 הסטארטאפ היהודי הכי חשוב היה הקמת מדינת ישראל. אז במאה ה-20, העם היה צריך את המדינה. היום במאה ה-21 הסטארטאפ הכי חשוב זה חזרה הביתה. היום המדינה צריכה את זה ואנחנו צריכים לעשות את המקסימום כדי להביא את היהודים לארץ. היום מתגוררים בישראל 43% מכלל האוכלוסייה, אז יש לנו מה לעשות.

אנחנו כמחלקה לעידוד עלייה וההסתדרות הציונית, ואני בעצם מתבססת על שלושת הדברים – זה שפה, כי זה כלי מאד חשוב. למה הגרמנים בגרמניה ובכל העולם מדברים גרמנית? למה צרפתים בכל העולם מדברים צרפתית? למה היהודים לא מדברים עברית? לא כולם. אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות ללמוד עברית.

בדברים החדשים שאנחנו עושים, יכול להיות שאנחנו גם כן נצטרך את העזרה שלכם, אנחנו רוצים לפתוח לא רק אולפן פיזי במקום, אנחנו צריכים לפתוח גם אולפנים במרחב המקוון. מה זאת אומרת? יש הרבה משפחות צעירות ונשים שלא יכולים להגיע לאולפן בזמן שהוא עובד.

סליחה מרינה, אני התחלתי בזמנו תהליך שנעצר לדעתי אחרי שיצאנו לאופוזיציה, מול מט"ח של משרד החינוך.

מט"ח זה עצמאי.

לא, לא, לא, יש להם את הפורמט שבונה להם את הטכנולוגיה.

אתה מדבר על מופת או על מט"ח?

על מט"ח. הם הגישו גם איזו שהיא הצעה, אני לא יודע אפילו איפה זה עומד, זה פשוט נעצר. עם משימה לבנייה של ממש אולפן מקוון לכל השפות וצריך לקחת את זה משם לדעתי.

אז יפה, מצוין. אז אנחנו יכולים להמשיך, כי אף פעם לא - - -

לא, זה נעצר. ולכן אני דווקא שמח לשמוע את זה. כדאי שתחברו לזה.

אז יפה מאד. זה כלי מאד טוב.

אני רק אומר על זה, כדי שאתה תשלים את הפאנל, שאנחנו מאז בדקנו ומסתבר שיש הרבה מאד היצע בתחום הווירטואלי, בעולם הווירטואלי, של לימודי עברית. הרבה מאד צעירים שיש להם אפליקציות של לימודי עברית והיכולת שלנו לשנות פה או לעשות פה משהו שהוא מעבר למה שקיים.

אבל אתם יכולים למכרז ולהפיץ את זה. החכמה היא שבסוף לכל אחד יהיה את זה.

הבעיה זה מידע, כי אף אחד - - -

אף אחד לא מכיר את זה. אנחנו לא מכירים את זה, אז בטח ש - - -

הבעיה זה מידע. זה גם כן דבר מאד חשוב, שהם לא יודעים.

אבל זה נמצא על השולחן גם בתכניות לשנת 2017.

מצוין. דבר נוסף, התחלתי לבדוק מי בעצם במשפחה מקבל את ההחלטה לעלות לארץ. לעבוד ממוקד. התברר בסקר המקדים שהאישה מחליטה. התחלנו לבדוק, אבל אין תכניות לנשים.

הכל היא מחליטה, אגב, לא רק את זה.

אין תכניות לנשים. אין תכניות שיעזרו לנשים לעבור את התהליך, להגיע לפה, לקחת את המשפחה וגם כן לחזק אותם גם כן פה. דרך אגב, יחד עם משרד הקליטה אנחנו עושים את הסקר, מחכים לתוצאה. על בסיס הנתונים האלה שנקבל, נבנה את התכניות החדשות גם כן.

זה בעצם בגדול מה שאנחנו עושים. אם יהיו עוד שאלות, אז בבקשה.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע את הרב דורון קליין מהפדרציה הציונית דרום אפריקה. בבקשה.

תודה רבה. אני נמצא פה כסגן יושב ראש מועצת ארגוני העולים, גם כמנכ"ל של תלפיד, ביחד עם עוד נציג של המועצה, אבי ואני רוצה להתייחס ברשותכם גם לכמה נקודות שחבר הכנסת עודד פורר העלה וגם למה שמרינה כרגע אמרה.

מועצת ארגוני העולים היום – 25 ארגונים – שמטפלים בעידוד העלייה, בקליטה, בכל מה ששמענו כרגע בחדר. לצערי גם בחדר הזה, לפני קצת יותר משבוע, שבועיים, שמענו גם מיושב ראש הסוכנות איך שמועצת ארגוני העולים, העתיד של הקשר שלנו עם הסוכנות, לא מובטח. ואם אני מסתכל על הנקודות, במיוחד מה שעודד עכשיו אמר, אם אני מסתכל על תעסוקה, אם אני מסתכל על נושא של קהילה, לפני שהעולים מגיעים לפה, לארגוני העולים, יש לנו מתנדבים. אני יכול לדבר רק על תלפיד, 250 מתנדבים יוצאי דרום אפריקה, שכאשר אני שומע משליח הסוכנות שמגיע עולה או מתכנן להגיע ארץ, ואם הוא רופא או רוקח, או כל מקצוע אחר, אני מחבר את העולה הזה עם עולה דרום אפריקאי מוצלח, שהצליח בתחום הזה כבר במשך כ-5 שנים, והוא יכול להדריך אותו לפני עלייתו. אין קשרי ותר טוב מזה, לדבר עם עולה דרום אפריקאי שהצליח בתחום ויכול לתת לו את העצה איך הוא עשה את זה. אין עידוד עלייה יותר טוב מזה בנושא של התעסוקה.

בנושא של הקהילה, ואגב, בנושא של תעסוקה, אחרי שהעולה מגיע, כמובן יש לו פה את המנטור שלו, שהוא כבר בקשר איתו, קדם עלייתו ועכשיו הוא יכול, המנטור הזה יכול ללוות אותו עד שהוא יקבל את מקום העבודה שלו.

נושא של הקהילה, שוב, ה-25 ארגוני עולים הם נותנים את הקהילה. כשהעולה מגיע לפה הוא מתחבר לאנשים באופן טבעי מארץ המוצא. מי מייצג את ארץ המוצא פה? מועצת ארגוני העולים, ה-25 ארגונים האלה. ומה שמרינה אמרה על הנושא של קשרים, אין דרך יותר טובה ליצור קשר עם מישהו בתחום, אלא דרך העולים הוותיקים שהצליחו כבר בתחום הזה.

אז ברשותכם, עכשיו שאנחנו לקראת החגיגה של ה-120 שנה, אולי גם הגיע הזמן להעביר את השרביט להסתדרות הציונית העולמית, לדאוג גם למועצת ארגוני העולים. אולי הגיע הזמן שמועצת ארגוני העולים צריכה להיות גם תחת החסות של ההסתדרות הציונית העולמית. אני כהסתדרות ציונית דרום אפריקאית, זה נשמע שיש לנו אפילו אותו שם. זה נשמע הגיוני. אבל אני חושב שיש פה אתגר של ההסתדרות הציונית העולמית להסתכל על 25 הארגונים האלה ועל מועצת ארגוני העולים ולהגיד יש פה גוף שאנחנו יכולים להגשים את המטרות של ההסתדרות הציונית העולמית דרכם וצריך לחזק אותם. תודה.

תודה. אתה צודק שאנחנו צריכים לקיים דיון מקצועי ממש, של כל הגורמים ומועצת הארגונים העולים, ונדון איך בונים את שיתוף הפעולה, איך אנחנו יוצרים את השולחנות העגולים כדי לקדם את מה שאתה ציינת עכשיו.

נפנה למחלקת החינוך. יש לך מה להוסיף, סילביו?

סילביו חסוקוביץ. אדוני יושב הראש, אני חושב שהעם היהודי הוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל והממשלה צריכה לקחת בחשבון ולקחת ברצינות רבה מאד את הנכס הזה שזה העם היהודי, שעדיין לא יושב בציון. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחזקים את הפעילות של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הארגונים בכלל, כדי שאנחנו נוכל להיות הזרוע הביצועית של מדינת ישראל, כדי להביא לכאן אלפי יהודים שאנחנו צריכים להביא אותם למדינת ישראל כדי שיגיעו למדינה שלהם, למדינה של העם היהודי.

בנושא של המחלקה לחינוך, אנחנו לא רוצים להגיע לרמה של שפת אם, אנחנו רוצים להגיע עם העברית לרמה של שפת עם. כי השפה העברית זו השפה הלאומית של העם היהודי ואנחנו רוצים להגיע ואנחנו הולכים להכפיל תוך שנתיים את כמות המורים השליחים שהזכיר יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. אנחנו הולכים להכפיל את כמות המורים השליחים בעולם.

היום יש לנו 220 מורים שליחים בעולם. אנחנו תוך שנתיים רוצים להביא את אותם המורים השליחים לכל בית ספר ובית ספר, כי האפשרות היחידה שהאנשים יתחברו למדינת ישראל, לא היחידה, אבל האפשרות המרכזית זה אם אנחנו נביא את השפה העברית כשפה של העם היהודי, כשפה לאומית של העם היהודי. ואנחנו עושים את המאמצים הכבירים כדי שנוכל להביא לכל בית ספר, לכל מקום ומקום את אותו המסר של השליח מישראל. אין כמו שליח מישראל שיוכל להגיע לכל בית ספר, לכל תלמיד והתלמיד מגיע להורים. אנחנו עושים מאמצים מאד גדולים כדי להגיע לכל פינה אפשרית, כדי להביא את המסר שלנו – מרכזיותה של מדינת ישראל.

תודה. מר ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעלה, בבקשה.

תודה, תודה אדוני יושב הראש, חג שמח.

חג שמח.

לך ולנו. יש הבדל בין אדם לארגון, כי אדם שהוא מגיע לגיל 120 מה אפשר לברך אותו? שיהיה לך יום טוב. ואילו ארגון שמגיע לגיל 120, יכול להמשיך להתקיים לאורך ימים ושנים אם העומדים בראשו יודעים שצריך להסתכל אחורה על מה שהיה ולהסתכל קדימה על מה שאפשר לעשות. אני חושב ששמענו פה היום דוגמאות חיות לכך שארגון, שכאילו כבר היה פעם, הצליח להתרענן ולהתחדש תחת הנהגתו של חברי הטוב אברהם דובדבני. גילוי נאות, אנחנו מכירים כבר 50 שנה.

עד 120.

אני רוצה לברך גם עוד אחד מחברי הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, בוגר נעלה, אלכס סלסקי, שזה נראה לי בוגר נעלה הראשון שהגיע לעמדה במוסד נבחר של מדינת ישראל והעם היהודי, שיחד עם זה הוא חבר חבר הנאמנים בסוכנות, מנכ"ל הפורום העולמי של יהודים דוברי רוסית. הוא מנכ"ל - - - העולמי. מכאן הדרך סלולה אתם יודעים לאן. מה שנקרא מבית הכנסת לכנסת בעזרת השם ואני מקווה לראות אותך בוגר נעלה ראשון, אחד מ-120.

הזכיר כאן דובדבני בפתיחת דבריו שיש איזו חלוקת עבודה, מה שנקרא תכנית החלוקה בין הסוכנות היהודית לבין ההסתדרות הציונית ולצערנו תכנית נעלה נפלה בצד השני, שלא נמצא פה. ואף על פי כן, אני רוצה להודות לכל אנשי ההסתדרות הציונית, שלמרות שנעלה הוא לא ת"פ שלכם כביכול, אתם מאפשרים לנו לפגוש את כל השליחים שלכם טרם יציאתם, בזמן כהונתם (מה שלא מתאפשר בסוכנות היהודית שאחראית על נעלה). אף שליח לא יוצא לשם ויודע מה זה נעלה, אלא אם כן מידע אישי, אבל כשיטה, אין לזה זמן בקורס השליחים ואין לזה זמן בכנסי השליחים. תמיד יש דברים הרבה יותר חשובים.

אני אשמח לשמוע מסלביו שהולכים להכפיל את המורים השליחים, זו בשורה גדולה. שוב גילוי נאות, אחד מהם הוא הבן שלי, אז אני קרוב לצלחת הזאת. הוא שליח מורה בארצות הברית ואני רוצה להציע לכם שאחת המשימות של כל מורה שליח, בלי לסכן את תפקידו ומעמדו, בחכמה פותח שערים, להביא כל שנה 2 מועמדים לשליחים. חלק מהמשימה. שני מועמדים. זה לא מסכן שום בית ספר. הרבה מאד בתי ספר יסודיים בעולם, איפה שהמורים השליחים נמצאים, אין בית ספר תיכון יהודי בסביבה, ואם יש, הוא עולה הון ולא כולם יכולים לשלם. להכניס את זה לארגז המשימות של השליחים.

אם כרגע יש 200 וכל אחד יקבל משימה – תביא שני מועמדים לנעלה – הנה עוד 400 שמות למאגר. יהיו לך 400 שליחים, 800 שמות למאגר. המאגר שלנו היום בשנה הוא כ-1,500 משפחות. תוספת כזאת יכולה להיות מאד משמעותית וכמו שנאמר, אין עולה יותר זול מילד נעלה, ולכן גם מבחינת משאבי המדינה, זו הדרך היעילה ביותר להביא לכאן נוער שיעלה פה לבנות ולהיבנות. תודה רבה.

תודה. משרד העלייה והקליטה הוא המשרד שיותר מייצג את הממשלה, שעובד בשיתוף פעולה עם הארגונים, גם עם הסוכנות היהודית וגם עם ההסתדרות הציונית, אז אנחנו רוצים לשמוע את נציגת משרד העלייה והקליטה ואת התייחסותך גם לנושאים שעלו פה, על הצורך של התגייסות ממשלת ישראל לקדם גם את עידוד העלייה וגם בשילוב וקליטה פה בארץ.

גברת דגנית סנקר, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית אני רוצה לומר שבאמת אנחנו בשנתיים האחרונות חיזקנו מאד מאד את שיתופי הפעולה שלנו עם ההסתדרות הציונית העולמית, מה שלא היה קודם. בתחילה עשינו זאת ישירות מול ההסתדרות הציונית העולמית, היום אנחנו עושים את זה דרך חברה בת שהוקמה ושמה אופק ישראלי. אני לא יודעת אם זה נאמר פה עד עכשיו, אבל צריך לומר את הדבר הזה.

אני כן רוצה להגיד בשנים 2015, 2016, 2017 – אנחנו מגדילים כל הזמן גם את ההשקעות שלנו בתחום הזה בהסתדרות הציונית העולמית, אבל גם במניפת או ביריעת התחומים וגם במנעד הארצות שבהן פועלת ההסתדרות הציונית העולמית תחת כאמור אותה חברה. מספיק שהוזכר פה מהגרים דוברי רוסית בצפון אמריקה - - -

עולים, עולים.

מהגרים מאמריקה לקנדה.

כן. אני כן אומר שעל הסיפור של האולפנים היה גידול משמעותי. סתם לסבר לכם את האוזן, מ-25 אולפנים בשנת 2015, יהיו 125 אולפנים כאלה בצרפת בשנת 2016. ואותו כנ"ל אני יכולה להגיד על אנגליה, על ארגנטינה, על ברזיל, על כל הארצות האלה. אני כן רוצה לומר לכם שעכשיו האתגר המאד מאד גדול שלנו זה לחבר את עצמנו כרצף לאולפנים שקורים פה בארץ. ואנחנו, ביחד כמובן עם ההסתדרות הציונית העולמית ועם כולם, יושבים מול משרד החינוך בשביל לראות איך מייצרים איזה רצף של הדבר הזה. איך רואים שמנהלת אולפן רואה שמישהו עבר אולפן כבר בחו"ל, יודעת איפה לסווג אותו ואיפה לעשות את כל הדבר הזה וזה אתגר לא פשוט בכלל.

נושאים נוספים שנעשים על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, שנכנסו בשנה הזאת ויועצמו, אני מקווה, בשנת 2017, זה הרבה מאד עידוד עלייה בפריפריה, גם במקומות שהסוכנות עובדת בהם ואכן נאמר פה יפה שיש תיאום מלא בתחום הזה מול הסוכנות היהודית. למשל עידוד עלייה בפריפריה בצרפת או עידוד עלייה בפריפריה בארגנטינה, והדבר הזה הוא גם בבחינת אתגר לא פשוט. אנחנו מנסים. מרינה, אמרת מה מדדי ההצלחה שלנו, אני חושבת שזה אתגר לא פשוט, כי יש מי שיגיד, טוב, מספרי עולים, אבל אנחנו יודעים להגיד שזה אירוע רב משתנים וגם רב שנתי, שהתוצאות והפירות שלו הם רב שנתיים.

אז כמו שאמרתי, אנחנו מתכוונים להמשיך ולהשקיע את אותם מכניזם שאנחנו חושבים שהם ראויים ונכונים ולהגדיל את זה בתכניות אחרות ששמעתם לגבי חלקן בפורום שהיה לפני שבועיים עם הסוכנות, ואני מקווה שהתכנית הזאת תמשיך ותעלה. חג סיגד שמח לכולם.

תודה, תודה. חג שמח. אנחנו צריכים לסכם, אבל אני רואה שאנשים רוצים להתייחס. אני מבקש להתייחס בקיצור, כדי שנספיק לשמוע את שניכם. תביעו את עמדתכם בנושא. בוא תתחיל ואז הוא ימשיך. בשעה 11 אנחנו סוגרים את הדיון.

תודה רבה. שמי שיבי, אני המנהל האסטרטגי של הסוכנות היהודית, אז אני מייצג פה בעצם את הסוכנות. אז קודם כל אני רוצה לברך ודאי על השותפות, אני חושב שהמאד יפה, עם ההסתדרות הציונית העולמית ואנחנו הרבה שנים ביחד ומאד גאים בשותפות הזאת.

רק אולי לחדד איזה שהוא דבר אחד שעלה בדברים של יושב ראש ההסתדרות הציונית, דובדבני. הוא אמר ובכמה אופנים היה יכול להשתמע שחלק מהדברים שעלו פה, אלה דברים שנעשים באופן אקסקלוסיבי על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, שנשארו מחוץ לתמונה. אני רק רוצה להבהיר שבלפחות שלושה דברים הסוכנות היהודית מאד מאד מעורבת בהם ועדיין הם בוודאי בליבת הפעילות והחשיבות שלה, כש-א' זה אולפנים כמובן, שאנחנו עדיין בכל רחבי העולם. אנחנו גם עובדים עם דוברי רוסית בצפון אמריקה. יש לנו איתם פעילות ענפה. אמנם לא הצלחנו אולי להבין איך לפצח את הקהילה הזאת עדיין, זאת קהילה מאד מורכבת. גם בקשרים שלה לישראל וגם האופנים שבהם היא מתייחסת לקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה, אבל ודאי זה מאד גבוה על האג'נדה שלנו. כנ"ל גם לגבי ישראלים בחו"ל. הייתה לנו עבודה משותפת יחד עם הארגונים, עם ה-IAC. יש היום שליחה שיושבת בסן פרנסיסקו, היא הייתה במיאמי, חלק משליחה לתוך הקהילה הישראלית.

לגבי נעלה, כמובן אני מכיר את הביקורת ואני יודע שיש המון מורכבות, אבל אני כן חושב להבהיר פה שהשליחים שלנו כן מקבלים אקסס לנעלה וכן מכירים בוודאי את התכנית הזאת. היא תכנית חשובה ויקרה ומשמעותית. אני יודע שיש אולי עוד הרבה דברים לשפר בהקשר לשיתוף הפעולה עם נעלה, אבל ודאי שזה לא משהו שאנחנו תופסים אותו כחסר חשיבות.

תודה. בבקשה.

אליהו שאול, גם מהיחידה לעלייה בסוכנות היהודית. אני מאד שמח על הדיון הזה שהיה היום עם ההסתדרות הציונית. הם השותפים הגדולים שלנו וכמובן עם דובדבני וכל חברי ההנהלה, ואני מאד שמח גם על היחידה לעלייה שקמה, כי אנחנו שותפים מלאים לעשייה בשטח.

בפרויקט אופק ישראל או החברה אופק ישראל, אנחנו מקיימים ירידים משותפים והאולפנים היום הם חלק של העשייה המשותפת ואני רוצה להגיד פה שמה שנאמר פה על ארגוני העולים אני מברך על העבודה שהם עושים וכל מה שאמרת נכון. אני לא מתייחס היום לנושא תקציבים, אבל גם בפעילות המשותפת שאנחנו עושים גם באופק ישראל, גם באולפנים המשותפים, גם עם נציגים של ארגוני העולים, הם חלק. הם יוצאים לשטח איתנו, הם עושים את העבודה איתנו ולכן בעצם כל הארגונים שנמצאים כאן ביחד עם המשרד לעלייה וקליטה, הם עושים את העבודה ביחד. אין פה כפילויות, אלא אנחנו עושים הרבה מאד מסגרות של תיאומים ואני חושב שזה מבורך.

הרבה שנים לא ראיתי את ישעיהו, ואני זוכר עוד שהייתי במחלקה לחינוך בסוכנות היהודית, התחלנו עם הפרויקט של נעלה באמריקה הלטינית, ורק שלשום קיימנו ישיבה גדולה ביחידה לעלייה של הסוכנות בנושא נעלה, כדי לשפר את העבודה ולעשות את התיאום המקסימאלי ואני מברך על העבודה ואם יש בעיות וההסתדרות הציונית תצטרף ותיתן עוד תמיכה בנושא של העידוד, שעוד ילדים יגיעו לנעלה, אני רק מברך תודה רבה.

תודה רבה. תודה רבה לכם.

אדוני, אפשר להוסיף משפט אחד, לא יותר? מילה שלי.

אוקיי, אני נותן לך דקה.

פחות אפילו.

אני משאיר זמן לסיכום.

משפט אחד. יכול להיות שהם הוזמנו, אז אם הם לא הוזמנו חבל שהם לא הגיעו, ואם הם לא הוזמנו, אני מציע שבעתיד גם יוזמנו נציגים של תנועת נוער עולמיות שפועלות בחוץ לארץ. התנועות האלה, מכל גווני הקשת של מדינת ישראל, יש להן עשייה רבה מאד גם בתחום העלייה וגם בתחום הקליטה. אני חושב שהם חייבים להיות חלק מהשיח שאתה מנהל. תודה.

תודה. כמו שאמרתי קודם בעניין מועצת העולים וארגוני העולים וגם ראשי תנועות הנוער, אנחנו נזמין אותם גם לאותו דיון כדי שנבנה מערכת שיתוף פעולה.

אני מאד מברך על הדיון הזה היום, שהגעתם. ועדת העלייה והקליטה מברכת את ההסתדרות הציונית העולמית על הפעילות של הארגון, שאתם הצגתם לנו. זה הארגון, זה הבסיס לחזרתנו למדינה, לארץ ישראל ולכן הארגון הזה צריך להמשיך להיות חזק ולפעול ולהגיע לכל הקהילות בעולם, ושיתוף הפעולה שהוצג פה גם עם הסוכנות, גם עם משרד העלייה והקליטה. זה מאד מעודד אותנו וכך צריך להיות. צריך לחזק את שיתוף הפעולה ולהמשיך לפעול בכל התחומים שהוצגו לנו, אם זה עידוד עלייה, אם זה החינוך בגולה ואם זה החטיבה ההתיישבותית וגם המלחמה נגד האנטישמיות. בכל הפעילויות האלה אנחנו נמשיך לפעול ביחד, בשיתוף פעולה – גם הארגונים הלאומיים וגם משרדי הממשלה.

ולכן הוועדה קוראת לממשלה בכלל ולמשרד העלייה והקליטה בפרט, לפעול בשיתוף פעולה בצורה נמרצת, לעודד עליית יהודי אירופה לישראל, כדי למנוע את הגירתם לאמריקה ולקנדה. זה מאד חשוב לנו, כי משרדי הממשלה אפילו לא צריכים להשאיר את המשימה הזו רק לארגונים לאומיים כמו הסוכנות וההסתדרות הציונית. משרדי הממשלה צריכים להתגייס. אני מסכים איתך, ראש המחלקה לחטיבה ההתיישבותית, שהצגת את העניין הזה. נמשיך לפעול פה בוועדה על מנת לחזק את משרדי הממשלה להמשיך.

מפה אני נוסע להצטרף לאלפים, יוצאי אתיופיה, שמגיעים היום מכל ישראל לארמון הנציב. יש חג מיוחד שיוצאי אתיופיה המשיכו בגולה וממשיכים גם בארץ ועולים להר. החלום לחזור לציון, לירושלים, התגשם ואנחנו ממשיכים פה את המסורת, את המורשת, להגיע להרי ירושלים, לעמוד כמשקיפים אל העיר העתיקה, הר הבית, הכותל ועומדים ומודים לקדוש ברוך הוא שזכינו להיות במדינת ישראל.

אני חושב שכמו שאמר יושב ראש ההסתדרות הציונית, זה יצא במקרה באותו יום בו אנחנו דנו על ההסתדרות הציונית, על הציונות. אז פה הציונות האמיתית שהיום ברוך השם מעל 140,000 יהודי אתיופיה נמצאים פה במדינת ישראל כאזרחים גאים.

המסע להגיע לארץ ישראל היה קשה ושילמנו מחיר כבד. המסע להשתלב בחברה הישראלית נמצא בעיצומו, וגם המסע הזה לא קל, זה קשה, אבל אני אופטימי. כמו שהתגברנו על המכשולים במסע הראשון, נתגבר גם במסע השני על כל המכשולים, יחד עם החברה הישראלית, עם ממשלת ישראל ובני הקהילה בעצמה.

חג שמח לכולם ותצטרפו אלינו.

ברשותך, רק משפט אחד לגבי מה שאמרת. כידוע לך, האנדרטה שנמצאת בהר הרצל לציון כל אלה שנפלו בדרך, האתיופים, כולה, כולל הרשימה, כולל הכל, נעשה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית. הבנייה, התכנון, התיעוד וגם הסרט שבאמת מרגש וצריך אולי בהזדמנות גם להראות פה את הסרט המיוחד הזה. זו תרומתה הקטנה של ההסתדרות הציונית למפעל הזה.

תודה, תודה רבה גם על התכנית. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:04.