הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 59

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שלישי, כ"ז בכסלו התשע"ז (27 בדצמבר 2016), שעה 10:00

תחום הטיפול בהתמכרויות ברשויות המקומיות ושיטת המצ'ינג בתקצוב

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף – מ"מ היו"ר

אהרון שבי - מנהל השרות, משרד הרווחה

חגי ברוש - ראש אגף טיפול ושיקום , הרשות למלחמה בסמים, משרד לביטחון פנים

דוד בן שושן - מנהל תחום תקצוב, משרד הפנים

יהושע באואר - סגן ראש אגף חברה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים

עמיחי דוד - רפרנט בטחון פנים ותעשיות בטחוניות, משרד האוצר

לודמילה חלד - מח' לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

ד"ר אלינה פיפלקס - מחלקת התמכרויות, משרד הבריאות

יפעת רווה - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

חיים שטיינר - סגן ראש העיר, קרית מלאכי

אילנה אמר - מדריכה טיפולית, עיריית קריית מלאכי

רימה ספקטור - רכזת יחידה לטיפול בהתמכרויות, עיריית קריית מלאכי

יחזקאל בן זימרה - ראש תחום התמכרויות, עיריית ראשון לציון

יואב בן ארצי - מנהל תחום התמכרויות, דרי רחוב ושיקום האסיר, עיריית תל אביב

עדי דביר פוליטי - מנהלת היחידה לטיפול בהתמכר, עיריית נתניה, פורום ה 15

שרון כהן ליבנה - עו"ס התמכרויות ורש"א, עיריית נתניה, עיריית נתניה

ורד אמרני - מזכירת בית חוסן, עיריית נתניה, פורום ה 15

אלעד דהן - עו"ד, סגן יועמ"ש בכיר, הרשות לשיקום האסיר

אילה סמית - פעילה, "ישראל אומרת לא לסמים"

בת שבע פנחסוב

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

תחום הטיפול בהתמכרויות ברשויות המקומיות ושיטת המצ'ינג בתקצוב

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הסמים והאלכוהול שלהכנסת. אנחנו נדון היום בתחום הטיפול בהתמכרויות ברשויות המקומיות וספציפית האופן שבו הוא מושפע משיטת המצ'ינג הידועה בתקצוב של הרשויות המקומיות, ספציפית לענייננו בתחום הרווחה והטיפול בהתמכרויות. לפני שנתחיל אני רוצה לציין לפרוטוקול שאני קובעת לפי סעיף 120ד/1/ג לתקנון הכנסת שהשמות של כל מי שביקש ו/או יבקש לחסות את שמו כדי שלא לגרום לו או לזולתו כנסת יהיו חסויים ולא יירשמו בפרוטוקול ואם מדובר על קטינים חסרי ישע, אותו דבר חל, אבל לפי סעיף 120/ד/1/ב לתקנון. כך שהמשמעות היא שאם יש כאן מישהו שרוצה ששמו לא יצוין בפרוטוקול ויהיה חסוי, אנא יציין זאת בתחילת דבריו ואז זה יתבצע.

אני ביקשתי לזמן את הדיון הזה, אני מגיעה אליו משני כיוונים: כיוון אחד אנחנו מכירים כאן, העבודה הקבועה שלנו, נמצא איתנו נציג משרד הרווחה שבי אהרון, אנחנו עובדים הרבה עם משרד הרווחה, גם החינוך. ואנחנו מכירים, מלווים ועובדים עם שירותי ההתמכרויות, אנחנו מכירים את העבודה שלכם גם בסיורים השוטפים שלנו אלה שהיו ואלה שיהיו, ומלווים את העבודה של משרד הרווחה בנושא הטפול בהתמכרויות.

מן הצד השני אנחנו מכירים במדינת ישראל את השיטה הידועה לשמצה, אפשר לקרוא לה, שקרויה שיטת המצ'ינג בתקצוב, היא עמדה לסימן שאלה ולביקורת ציבורית לא פעם ולא פעמיים, באופן שבו היא בעצם פוגעת ברשויות החלשות, ואני אסביר איך.

שיטת המצ'ינג למעשה מתנהלת בצורה שבה יש איזו שהיא חלוקה של תקציבי, בעיקר החינוך והרווחה, בהקשר שלנו, בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות, הרעיון שלה, כמובן כמו כל דבר, הכוונה היא טובה, היא אומרת שהרשות תיתן והממשלה תיתן חלק. אלא מאי?

אי אפשר למצוא מילה בעברית, במקום "מצ'ינג"?

מימון תואם. תודה רבה. שיטת המימון התואם. אלא מה? נוצר בעצם מצב שהתקצוב הממשלתי שהוא בעצם הסמכות להפעיל את אותם שירותים, אנחנו במדינת ישראל, שירותי הרווחה, החינוך, כמובן עוד שירותים, הבריאות והאחרים, הם בסמכות ממשלתית, הם לא בסמכות מוניציפלית. העיריה יכולה להוסיף, יכולה לשפר, יכולה לעשות עוד הרבה דברים לטובת תושביה, אבל זה לא בסמכותה להעניק את השירות הזה. בעצם נוצר מצב שלפיו רשות שיכולה להקצות משאבים שהם בבחינת משאבים עודפים למה שהממשלה נותנת, בגלל אותו מימון תואם, היא למעשה תיהנה מחלק גדול יותר גם מהתקציב הממשלתי, שהוא זה שאמור להיות מוקצה באופן שווה ושוויוני לכל האזרחים ולכל הרשויות.

עולה מכך שרשות שהיא חזקה ומראש יכולה להעניק לתושבי תקצוב עודף, תיהנה גם מחלק גדול יותר מהתקצוב הממשלתי, במקום הפוך – במקום שהתקצוב הממשלתי יהיה לפחות שוויוני לכולם ואם לא יהיה פרוגרסיבי, כלומר יינתן באופן עודף למי שזקוקים לו יותר, לחלשים יותר, הוא מתבצע בצורה שבעצם מעשירה את מי שכבר יש לו מראש, וכמעט בהכרח גם קצת מחלישה עוד את מי שמראש הוא פחות משופע.

אנחנו לצורך העניין הזה ביקשנו מגדעון זעירא, איש מרכזה מחקר והמידע של הכנסת, תודה שהצטרפת אלינו, ביקשנו סקירה של מה קורה בעצם בשטח ברשויות המקומיות בשיטת התקצוב הזו, בטיפול ההתמכרויות כמובן, שזה המנדט שלנו, אנחנו ועדת הסמים.

אני אבקש ממך להציג בקצרה את מה שעלה מהמסמך שלך, ואחר כך נקיים דיון בהשתתפות הגורמים. שבי אתה אחריו, בבקשה.

תודה כבוד יושבת הראש. במסמך שכתבנו מוצגות כמה דרכים שבהם מתקצב משרד הרווחה כוח אדם ברשויות המקומיות לטיפול בנפגעי התמכרויות. בכל הדרכים התקצוב של המשרד הוא בשיעור של 75%, והשתתפות הרשות המקומית היא 25%. אני אציין שיש קושי לעמוד על היקף המשאבים הכולל המוקצה לנושא זה ברשויות המקומיות, בין היתר גם מימון עצמאי של הרשויות, אם יש מימון כזה.

אני אתמקד כעת בתקצוב לפי תקנים ייעודיים. אני מפנה לטבלה בעמוד 8 במסמך שלפניכם. משרד הרווחה מקצה לרשויות המקומיות 113 תקנים ייעודיים לעובדים המטפלים בנפגעי סמים מבוגרים, ו-22 תקנים לטיפול בבני נוער. המספר הכולל לא משתנה, יכול להיות שינוי בהקצאה בין רשויות בתוך מחוז, באישור של מנהל השירות לטפול בהתמכרויות. הנתונים שלפניכם נכונים ל-2016. ההקצאה בפועל הייתה כמעט מלאה. בנובמבר 2016 נמסר לנו שההקצאה מלאה. התקנים בצד ימין של הטבלה, אתם רואים את אותם תקנים שדיברתי עליהם, תקנים ייעודיים לטיפול בנפגעי סמים מבוגרים. אתם רואים שהאיוש היה כמעט מלא, ותקנים לטפול בנפגעי סמים בני נוער, האיוש של למעלה מ-90%.

התקנים האלה התחלקו בין 72 רשויות באופן לא אחיד, מרבע תקן לרשויות עם התקן הנמוך ביותר ועד ל-11 תקנים לרשות שקיבלה את מספר התקנים הגדול ביותר. נוסף לאותם תקנים ייעודיים רשויות יכולות לבחור להפנות באישור תקני עובדים סוציאליים לטיפול בהתמכרויות, מתוך כלל התקנים שמוקצים למחלקות לשירותים חברתיים, בסך הכל היו 16 רשויות שהקצו כאלה תקנים. אתם יכולים לראות בחלק השמאלי של הטבלה, כ-11.5 תקנים הוקצו לטיפול בנפגעי סמים מבוגרים, ו-6.3 לנושא של גמילה מאלכוהול.

אם אנחנו סוכמים את כלל הרשויות שיש בהן תקן כלשהוא לעובד סוציאלי שמיועד לטיפול בנפגעי התמכרויות, אנחנו מגיעים ל-75 רשויות. כלומר, בהינתן שיש 255 רשויות מקומיות בישראל, המשמעות היא שבכ-29% מהרשויות יש תקן כלשהוא לעובד סוציאלי ייעודי, וב-71% מהרשויות אין תקן כזה.

נוסף על תקצוב לפי תקנים ייעודיים, המשרד מתקצב כח אדם בנושא לפי הועדות, כלומר לפי מספר מטופלים בהתאם לתעריפים שהמשרד קבע. אני מניח שמשרד הרווחה ירחיב על השיטה הזאת.

אוקיי. אם אני יכולה לשאול אותך רגע משהו בנוגע, אולי זה עולה במובלע מהנייר שלך, ותסביר לנו כיצד, בעצם שיטת המצ'ינג ש-25% מממנת הרשות ו-75% הממשלה, המשרד, אתה זיהית או יש איזו שהיא דרך לגלות מהנתונים, או נשאל כך: הנתון הדי מדאיג הזה שתיכף ניכנס אליו יותר לעומק, שלמעשה בפחות מ-30% מהרשויות יש תקן ייעודי לנושא מה שאתה קורא גמילה, ואנחנו קוראים לזה טיפול בהתמכרויות, אתה זיהית שהוא קשור לחוסר משאבים או לעובדה הזאת שרשויות מקומיות שאין להן להעמיד את הסכום הזה בעצם נפגע גם התקצוב הממשלתי שלהן?

לגבי התקנים הייעודיים, לא הועלה בפנינו דבר כזה. גם אנחנו יכולים לראות שאותם 113 תקנים ייעודיים ו-22 תקנים ייעודיים באיוש כמעט מלא. לגבי הקצאה, הבחירה של הרשויות עצמן, שבסך הכל 16 רשויות החליטו להקצות מהתקנים שמוקצים להן, אני לא יודע אם זה קשור למימון התואם או פשוט כי יש להן נושאים אחרים לטפל בהם. אני כן אציין באופן כללי שמכלל הגורמים שהיינו איתם בקשר לצורך כתיבת המסמך, עלו כמה קשיים שקשורים לתקצוב. אחד זה באמת מחסור בתקנים ייעודיים, כמו שאמרתי, המספר הוא יציב – 113 תקנים וה-22 תקנים.

כשבעצם התקן זה מה שמקצה אותו המשרד, כלומר הקצאת תקן משמעותו תקצוב של המשרד את הרשות? זו תהיה דרך נכונה לתאר את זה?

כן. 75-25.

עם המצ'ינג. המצ'ינג צריך להיות איך שלא יהיה. אם יש לה או אין לה.

זאת השאלה. עוד לפני אם יש לה או אין לה. רשות שזקוקה, נניח שזיהתה ותיכף נשמע, כי יכול להיות גם שיש חוסר מודעות של הרשות לצורך שלה, אבל תיכף נדבר על זה. רשות שזיהתה שהיא זקוקה לתקן כזה, באופן הדברים התקין היא אמורה לפנות למשרד הרווחה לבקש הקצאה, וכאילו הנגזרת מבחינתה באופן אוטומטי, בטייס אוטומטי, זה אומר 25% מעלות התקן הזה?

כמו שאמרתי, בכל דרכי התקצוב, הרשות נדרשת להשתתפות. באופן כללי כן הועלה עניין המחסור בתקנים ייעודיים, יש נושאים מסוימים שהם כן במימון מלא של הרשויות. למשל שכירת מבנים לטיפול בנפגעי התמכרויות. רכישת ציוד, מימון של מדריכים חברתיים ולא עובדים סוציאליים. יש קושי במתן מענה ברשויות שאין בהן תקנים ייעודיים או יחידות לטיפול בנפגעי התמכרויות, שאני מניח שמשרד הרווחה ירחיב עליהן עוד מעט, ונראה שהבעיה חריפה יותר ברשויות שמטופלים צריכים לקבל מענה בישובים מרוחקים.

לפני שנעבור למשרד הרווחה, אתה יכול להתייחס לנושא שמופיע כאן אצלך בפערים בין הרשויות לפי אשכול סוציו-אקונומי?

התרשים בעמוד 10, בעצם זה אותם תקנים ייעודיים שדיברתי עליהם או תקנים, זה המקלות הגבוהים יותר, הצבועים בצבע כהה, החלוקה לאשכולות חברתיים-כלכליים ורשויות שבחרו להקצות מתוך התקנים שלהן תקנים לטיפול בנפגעי התמכרויות. כ-67% מהתקנים הייעודיים היו ברשויות שהשתייכו לאשכולות 3 עד 6, כשמירב התקנים היו באשכול 5, וכ-65% מהרשויות - - -

מה ההסבר להתפלגות הזאת?

אין בידי הסבר.

אלה נתונים ממשרד הרווחה?

כן. שוב, אותם נתוני תקנים. וגם בין אשכולות 3-6, כ-65% מהרשויות שהקצו תקנים למחלקות של שירותים חברתיים, הן משתייכות לאשכולות האלה.

יש כאן רשויות שמגיעות עד 11 תקנים או יותר, כמה רשויות, ויש - - - עד תקן אחד או חצי תקן. אבל רשויות שיש בהן מעל 5 תקנים או 11 תקן, זה הרשויות הגדולות ביותר או שיש לך דוגמאות לאיזה שהן רשויות למשל, שיש להן 5 תקנים למשל? או שזה תלוי בכמות האוכלוסייה?

איך קובעים את זה?

תיכף. אין לי מידע על אופן הקצאת התקנים. יש רשויות קטנות ויש רשויות גדולות, אבל כמו שאמרתי, יש רשויות שיש בהן רבע תקן.

בגלל זה אני שואל. יכול להיות שיש רשויות עם 20,000 תושבים, שיש להם 5 תקנים, שכמות הנרקומנים והמשתמשים, החולים, סליחה, או מקומות כמו - - - או חדרה, אין שם, לא צריך חצי תקן. אין למשרד מיפוי כזה?

תיכף יענה, הדובר הבא. שבי ממשרד הרווחה, אני עוברת אליך. תן לנו תמונה כללית איך נראה אצלכם עבודה מול הרשויות המקומיות, איך עובד הממשק הזה של הקצאת תקנים ואיושם, אנחנו רואים שאיושם הוא פחות בעייתי. אנחנו מבינים שיש מיצוי, אני לא בקיאה בתחומים אחרים, אבל אולי אתה, תחום הרווחה זה תחום העיסוק שלך. אנחנו שומעים כאן בכנסת הרבה פעמים תת מיצוי, תת איוש של תקנים. בתחום הזה אנחנו רואים שזו לא הבעיה וזה בלשון המעטה, אבל איפה אתה רואה את החוסרים, את העבודה מול הרשויות המקומיות, אל מול הצורך או היכולת של רשויות כאלה או אחרות בהתאם לאשכול ולדירוג הסוציו אקונומי שלהם לאייש את התקנים האלה, לדרוש, לבקש.

אני רוצה להזכיר, אנחנו ניהלנו כאן דיון לפני כמה שבועות בהשתתפות כמה נציגים מכמה רשויות מקומיות שדיברו, זה היה בהקשר אחר, בהקשר תרופות המרשם, אם אתם זוכרים. אבל עלה כאן, הם נמצאים כאן וגם תיכף ידברו עוד נציגים מרשויות מקומיות שחיים את השטח, את המקצועות האלה. אני חושבת שלא אטעה אם אגדיר את התחום שלכם, יואב מתל אביב, חזי מראשון, משתמשים בזה כקלישאה, אבל באמת החצר האחורית, גם של שירותי הרווחה, זה הרבה פעמים דרי רחוב, זה הרבה פעמים מרפאות מתאדון, באמת השוליים של החברה הישראלית ברשויות המקומיות. איך זה נראה מהזווית שלך? אחרי זה נשמע רשויות מקומיות לפחות שתיים שאני רואה שיושבות כאן, ואחרי זה נפתח את הדיון.

בעיקרו של דבר התיאור שהוצג הוא באמת תיאור שמגדיר את האופן שבו משרד הרווחה הפעיל בעבר הקצאת תקנים, הקמת יחידות לתחום ההתמכרויות. בהתחלה זה היה סמים, לאחר מכן הצטרפו יחידות בנושא אלכוהול, כשהבסיס היה בעבר פניית רשויות מקומיות למחלקות רווחה למשרד, הצגת נתונים מסוימים אודות הבעיה של ההתמכרות שקיימת ברשות המקומית, ועל בסיס הפניות האלה, אני מדבר 20 שנה אחורנית, על בסיס הפניות האלה - - -

יחידות לנפגעי סמים ואלכוהול זה עניין של 20 שנה ברשויות המקומיות?

יש יותר, אבל בעיקרו של דבר התקופה של חלוקת התקנים הללו היא תקופה שסובבת, תקנים ייעודיים, היא רצה בשנים האלה.

זאת אומרת באיזה שהוא שלב במהלך שנות התשעים אתם הבנתם שלא מספיקה ההתייחסות של לשכת הרווחה באופן כללי - - -

נכון. היו עובדים סוציאליים שעסקו בזה באופן כללי, ואז לאחר מכן הוקצו התקנים הייעודיים, ובסופו של דבר זה התבסס על מידע, מיפוי מקומי שרשויות מקומיות ציינו אותם, וכמובן זה בא לידי ביטוי בהקצאת תקנים לרשויות גדולות, תל אביב, ירושלים, רשויות שציינו שיש בעיה מתרחבת והולכת, ועם השנים נוספו רשויות אחרות שפנו וביקשו את סיוע המשרד בכדי להקים יחידות ולטפל בסוגיה הזאת של ההתמכרות לסמים.

כאשר בנקודה מסוימת הוקצו פול התקנים הללו שצוין כאן, כאן הייתה איזו שהיא עצירה בכל מה שנוגע להקצאת תקנים נוספים. אני חייב לציין שמבחינת משרד הרווחה התקנים הללו הם התקנים האחרונים שמוגדרים כתקנים צבועים. זאת אומרת שלא ניתן להמיר אותם, בגלל החשיבות של תחום ההתמכרויות, לתקנים אחרים.

כידוע, או לא כידוע, מנהל מחלקה יש לו פול של תקנים והוא יכול על פי הצרכים השונים, לעשות איזה שהם שינויים, לפתח תחום זיקנה או תחום ילד בהתאם לסיטואציה שהוא מתמודד איתה במערכת המקומית, לא כך לגבי התקנים.

בגדול, אכן התקנים הללו, סביבם נבנתה מערכת של יחידות שנתנו מענה. הרשויות המקומיות הוסיפו, מעבר ל-25% שזה בילד אין בהתנהלות ובקשר שבין המשרד, לכלל התחומים, הרשויות המקומיות הוסיפו, סייעו בנושא של המבנים ובנושא של מדריכים, ופעילות ועוד כהנה וכהנה בכדי למצב פעילות של יחידות שיכולות לתת מענה שלם יותר.

כאשר הסתיים התהליך הזה, המשרד עבר לפאזה אחרת של הקצאה והיא הקצאה שהוגדרה כאן בהועדות. עדיין אותו תהליך של פניית רשויות מקומיות למשרד, כאשר צוינה בעיה, בין אם זה במגזר ערבי או במגזר יהודי, מגזר ותיק, או מקומות אחרים, ההחלטה הייתה שמעתה ההקצאה היא הקצאה סביב הועדות וזה אומר בעצם שאתה נותן שוברים או איזו שהיא מסגרת פעולה של מספר שוברים, הועדות לרשות מקומית, ששוות ערך לתקן. ובגדול, 20 הועדות שוות מבחינתנו לתקן במשרה מלאה.

רשויות קיבלו בהתאם לצרכים שהציגו את ההועדות האלה, סך כל סדר ההועדות ששווה לתקנים כיום במערכת שלנו, ההועדות בכללותן עומדות על סדר גודל של 2,000 פלוס הועדות שוות 100 תקנים לכאורה.

אז מעבר למה שקיים כאן שהוגדר, ומעבר למה שהרשויות נותנות, יש עוד 100 תקנים במרכאות, שהן הועדות, שבעיקרו של דבר איפשרו לפתח את תחום הסמים, את תחום האלכוהול וכולי. גם נוער וגם מבוגרים.

מה זאת אומרת, זה 100 תקנים - - -

הועדות האלה זה אומר כך, אני לא נותן תקן לרשות מקומית, אלא אני מקצה לרשות הזאת 20 הועדות, לדוגמה, בכדי שהיא תפתח תחום נוער, או תחום בוגרים.

במה זה נמדד, הועדות?

יש איזה שהוא תעריף בהגדרה בהקשר הזה שלנו. אני אתן דוגמה.

מה זה, שעות, זה - - -?

לא, זה עלות מטופל לחודש. כדוגמה, אם אנחנו מדברים על נסיון להקצות - - -

כל הועדה זה מטופל.

חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף יחליף אותי לחמש דקות, אני מתנצלת, אני צריכה ללכת להצביע בוועדה שאני חברה בה ונקבעה הצבעה אתמול.

(היו"ר עבדאללה אבו מערוף)

אוקיי. אז בגדול הוורסיה היא של הקצאה של יחידה במסגרת של מספר הועדות או מכסות למטופל, אני אתן דוגמה למשל, אם אנחנו רוצים לתת לרשות מסוימת יחידה של טיפול באלכוהול, של 15 מטופלים, אנחנו ניתן תקציב של סדר גודל של ברוטו 160,000 ₪, 15 הועדות, מטופל יקבל עבור הטיפול בו סדר גודל של 793 ₪ לחודש כפול 12 חודשים, כפול 15 מטופלים בהקשר הזה, זה סדר גודל ההועדה הטיפולית למטופל. זו הוורסיה שקיימת, בסופו של דבר היא מייצרת, עד כמה שזה נשמע קצת לא מובן, אבל היא מייצרת תקנים. זו צורה שמשרד הרווחה פועל בה לאורך השנים ה אחרונות מתוך כך שהופסקו מתן התקנים.

בהקשר שלנו לסוגיית המצ'ינג, כמו שצוין, גם בתחום ההועדות וגם בתחום התקנים, 25% הרשות המקומית משתתפת אוטומטית. אני בכל זאת רק רוצה לסבר את האוזן ולומר שמשרד הרווחה, וזה ממש ייחודי, בכל המסגרות החוץ ביתיות, הקהילות וכולי, אין השתתפות של הרשות המקומית, אין השתתפות של מטופלים, להוציא איזו שהיא ורסיה פנימית קטנה, 100% מטופל נכנס למערכת הזאת. הכוונה היא למסגרות - - - מלכישוע, קרית שלמה וכולי, אלה מסגרות שהן כמעט יחידות במשרד הרווחה סביב הנושא של אוכלוסיית מתמכרים שאין תשלום בהם. בהקשר הזה, - - - וטייבה ומקומות נוספים.

לגבי הנושא של הפניות, מה שעד כה מתרחש בקטע הזה כמו שאתם מבינים, התחום ניבנה ולאורך שנים הבסיס של מתן הקצאת יחידה או תקנים בתחילת הדרך, היה על פי הנתונים שהוצגו על ידי הרשויות המקומיות, ובאמת השירות שהיה בהתחלה בכלל יחידה ולאחר מכן מחלקה, עד שהוא התפתח לשירות וכיום עובד ב-150 רשויות, הקצה על פי אותן פניות ועל פי כמובן התקציב שהיה.

זה תהליך העבודה שהיה עד השנה האחרונה ומשנת 2017, 2018 נבנים קריטריונים בהקשר הזה של ההקצאה, קריטריונים – הכוונה להגדיר בצורה מלאה יותר את הזכאות השונה לקבלת שירות, לקבלת יחידה. וזה אומר שבעיקרו של דבר אתה לוקח את נתוני היסוד סביב התמכרות או סביב עוני, מה שנקרא מדרג למ"ס של רשות מקומית, גודל רשות ועוד כמה וכמה נתונים, מערבב את הכל, כל התקציבים החדשים שיהיו והיחידות, ויש מה שנקרא, בקנה, מספר לא מועט של התפתחויות שאני אציין אותן, בהקשר של השירות, הן יחולקו על פי אותן קריטריונים בהקשר הזה. ובגדול, לגבי החלק של הממשקים מול הרשויות המקומיות, בסך הכל, וכמו שצוין גם בסקירה כאן, אין מצב כמעט של רשויות שמוותרות על תקן, זה ממש בשוליים, אם וכאשר יש משהו כזה, הרשויות לוקחות את זה לידיים. אני חייב לציין שלמירב השמחה גם במגזרים או ישובים שהם חלשים יחסית, מכיוון שרואים את הנושא הזה כחשוב, עד כה לא נתקלנו באיזו שהיא החזרת שירות או הועדות או תקן בשל סוגיית ה-25%. זאת אומרת הרשויות והמערכת המקומית מנסה לעמוד בהקשר הזה, אני חייב לציין שבחלק מהרשויות זה עדיין יחידות מאוד קטנות, אנחנו כאן מציינים סדר גודל של 235 לכאורה תקנים, על הבסיס הזה יושבים סדר גודל של 500 עובדים סוציאליים בחלקיות משרה, בכל מיני וריאציות של פעילות.

זה ככה בגדול בעניין הזה. עוד כמה תוספות: יש במערכת גם פעילות של עמותות שעובדות תחת משרד הרווחה, הן לא כפופות לרשויות המקומיות, הן כפופות למשרד, אבל בעקרו של דבר הן מהוות יחידות כשלעצמן והעמותות הללו פועלות מכח מכרז, יש שתי עמותות מרכזיות לגבי הקהילה, וזה אפשר בתחום האלכוהול ואל-סם בתחום הנוער, הן עובדות ומקבלות את התקצוב דרך המשרד, אבל על אותו בסיס של מה שקרוי הועדות בעניין הזה. זאת אומרת הם מקבלים בסך הכל על פי מה שהם זכו בעניין הזה.

היחידות, בגדול הן יחידות שקיימות במערכת - - -

סליחה, יש לכם ביקורת לעבודה של העמותות, מה הם עושים, איזה עבודה הם עושים שם?

כן. בוודאי. בעקרו של דבר העמותות והיחידות בכל המערכת שקיימת נמצאות תחת פיקוח צמוד, לתחום הסמים אני אציין, נדרש גם רישוי, אז בכלל מה שנקרא, תוספת פיקוח. יש הגעה ממוצעת של אחת לחודש, בדיקת כל מערכת העבודה, תיקון ליקויים וכולי, אין הבדל בינם לבין הבקרה על היחידות בשירות, יש לנו כ-15 מפקחים.

הם עובדים בתיאום עם הרשות המקומיות והעובדים הסוציאליים, הכל?

כן.

סליחה שאני מפריע, יש הרבה נתונים כאן, הרבה תקנים, הרבה עבודה. הרבה ממש.

לא, הרבה תקנים אין. יש חלקיות משרה.

פה ושם, אבל הכל ככה, כאן חלק, כאן חלק, כאן קצת. זה לא שיש עבודה מרוכזת, מסודרת, מאורגנת נכון שתפעל בצורה הנכונה, בתיאום עמותות, ארגונים, אני שואל שאלה כללית. הכל טוב ויפה, אבל בפועל, היצור הסופי, יש כאן פגם.

אני אגיד לך מה, אני לא הייתי אומר שהייצור הסופי יש בו פגם, יש עבודה מאוד מאורגנת, אני לא עשיתי סקירה עכשיו לגבי צורת העבודה הכוללת של השירות. אם אתה רוצה אני יכול בהחלט לעשות את זה. הנקודה היא כזאת: לקחנו חלק ספציפי שמתייחס עכשיו לסוג התקנים. המערכת עצמה שמכילה קרוב ל-220 מסגרות, יחידות וכולי, עובדת על פי תבנית מאוד ברורה ומוגדרת. ישנם יעדים לנסות להשיג אותם, וההקשר הזה של יעדים הוא קודם כל היעד של לגרום לכך שיותר אנשים יפסיקו את ההתמכרות שלהם, יותר אנשים ישתלבו במשפחה, בקהילה, בתעסוקה, לצמצם את מספר הנושרים, ויש מערכת לא קטנה של עבודה שהיא של תכניות, אני חייב לציין שמעבר ליחידות יש עוד פעולות ויש עוד תקציבים שניתנים להפעיל את המערכת. אם זה - - - וזה תעסוקה, מרכזי יום, וכולי, יש הגדרה, בהחלט זה שירות שפועל בצורה שיטתית.

מה היעדים שלנו? היעדים שלנו זה באמת להגיע קודם כל להרבה יותר אוכלוסיות. מה הבעיה? הבעיה שאכן אנחנו נמצאים - - -

אני מבין שאתם מגיעים ליותר, סליחה שאני מפריע לך, אני מלווה את הנושא הרבה שנים. אני יודע, הרבה מקומות, בהרבה כפרים, בהרבה ישובים, מכמה סיבות. היות ותעסוקתי הראשונה הייתה עד עכשיו כרופא, - - - מכיר את הנושא טוב מאוד. השאלה היא אם כל התמונה הנכונה הזאת, כמה כח אדם מתוקצב יש שמטפל בהתמכרויות ברשויות. כח אדם מתוקצב.

כמו שאני אמרתי, בעקרו של דבר אנחנו מדברים על 235.

בכמה רשויות ה-235?

אנחנו מדברים על כך שיש לנו כ-130 יחידות מבוגרים, שזה כולל בתוכם סביב התקנים עמותות ועוד שלוחות, יש לנו 71 יחידות נוער, כולל בתוכם גם תקנים גם עמותות וגם שלוחות.

כן אני מבין, אבל זה מתפזר לכמה רשויות? ל-100 רשויות, לעשר רשויות? האם יש - - - לכל הרשויות?

אנחנו בעקרו של דבר פועלים ב-150 רשויות כיום. בכל מיני קטעים. יש יחידה מלאה, יש יחידות של שלוחות, יש כל מיני ורסיות וזה בעקרו של דבר סדר הגודל.

ב-150 רשויות יש לכם כוח אדם מתוקצב.

כן. בכל מיני צורות. אם זה תקנים, אם זה הועדות וכולי. זה בעצם סדר הגודל שלנו. ככלל גם לציין שסדר גודל התקציבים נכון לשנת 2016, של השירות בכללותו עומד לקהילה על 28 מיליון, על החוץ ביתי 46 מיליון, אבל התקנון שאמור להיות, עוד תוספת של 8,650 מיליון ליחידות בשנת 2017 ועוד 7.900 מיליון לשנת 2018. זאת אומרת המשרד בסופו של דבר מנסה לצמצם את הפער גם לגבי רשויות שאין להן היום - - -. שוב, חייבים לציין, כל התקציב הזה יחולק באותה צורה. זה לא יחולק כתקנים.

אבל בכל זאת לציין, בתהליכים שקיימים היום מול האוצר, ישנו נסיון, איזו שהיא הבטחה עקרונית להמיר את כל ההועדות הללו, שכיום אנחנו מדברים על סדר גודל של 2,000 הועדות, להמיר אותם לתקנים בתוך הרשויות המקומיות, שזו כמובן תהיה בשורה מאוד טובה, מכיוון שאנחנו יודעים שהעובדים שיושבים על ההועדות הללו נמצאים במצב די מורכב. זה משהו שהמשרד עובד עליו.

קורה שיש בקשות מהרשויות ואתם דוחים או בצורה מסוימת לא ממנים, או שיש הרבה בקשות שאתם לא יכולים לתת מענה?

אז בעקרו של דבר, סדר הגודל של הבקשות שהיו לאורך שנת 2016, כ-30 בקשות היו מרשויות מקומיות לחלק תקציבים. כמובן הניסיון שלנו להיענות עד כמה שניתן והיכולת שלנו כמובן תלויה בתקציב שניתן ועומד לרשותנו. כל שנה אנחנו מנסים לשחרר מה שצריך, אבל שוב אני אומר, שנת 2017 משחק חדש, משחק שאומר שההסתכלות היא כוללת, וכל המערכת, כל הרשויות שלא קיבלו עד עכשיו שירותים, הן עומדות עכשיו ראשונות בתור, בכדי לקבל שירותים אם זה יחידות נוער, יחידות נשים שאנחנו מפתחים, יחידות צעירים, מגזרים שונים שיקבלו קפיצה. שוב, גם בהקשר הזה צריך לומר שיש גם קשיים אחרים בניסיון להכניס. אנחנו למשל שמנו במקום די מתקדם את הסוגיה של המגזר הערבי. אנחנו נתקלים בקושי מסוים, יש מה לדבר על זה בכל מה שנוגע ליכולת להכניס ולהפעיל יחידות, בשנה שעברה הקצינו ממש תקציב ועדיין יש דיאלוג וכולי. אז בעניין הזה המשרד מנסה לסגור פערים בכיוון אני מקווה של יותר יחידות ביותר רשויות.

אני מברך אם יש כיוון למשרד הרווחה שאכן לא רק ל - - יש תכנית כזאת גם - - - וגם מי ש - - -בבקשה, אנחנו תמיד אומרים מה שיותר נותן את השירות. אז נעקוב ונראה, ניפגש ונראה מה נעשה ומה לא נעשה, ונעקוב אחרי זה. בבקשה דוד בן שושן, מנהל תחום תקצוב.

המשרד שלנו, היחידה שאני שייך אליה, אגף תקציבים אחראי בעצם על הנושא של הבקרה התקציבית. אין לנו נגיעה ישירה לנושא הזה של הסמים.

אתם לא מקבלים בקשות צבועות של משרד הרווחה או מישהו, שאתם נותנים או לא נותנים? אין לכם ידע בכלל, למשרד הרווחה?

הנושא הזה מטופל אצלנו על ידי האגף להון אנושי. אני מוכן לבדוק את הנושא, אני לא מטפל בנושא הזה.

הבקשה בעקרון מגיעה לשירות, אנחנו פונים עם בקשה הזאת לאגף תקציבים אצלנו בהקשר הזה וכל שנה באמת - - - אגף תקציבים הוא בעצם הממונה על התקצוב ברמה כזאת או אחרת.

אז אתם לא נתקלים בדחיות?

בטח שנתקלים בדחיות. הדחיות בעקרו של דבר, דחיה בעקרו של דבר היא גודל התקציב. אתה מבקש X תקציב אתה מקבל, כידוע, Y, אז זה האלמנט של דחיות. אף אחד אין לו כוונה לא לגבות, אבל מכיוון שמשרד הרווחה מתמודד עם המון אוכלוסיות, המון מסגרות, המון תחומים, אז מה שנקרא, מנסים לשחק עם העוגה עד כמה שניתן, אבל התחום הזה בוודאי שצריך לקבל איזה שהוא מענה, וכמו שציינתי קודם, יש עכשיו את ההתפתחות הזאת, בשנתיים הקרובות, שאני מקווה שהיא עוד תתרחב.

כמה דברים. קודם כל, יש בעיות.

בגלל זה אנחנו דנים. כמובן שיש בעיות.

לדוגמה אחד הדברים שאנחנו מזהים, וזה עולה בדו"ח. אני חוזר השבוע מפגישה במועצה האזורית עמק הירדן, ויש שם בעיות קשות מאוד, אין שם כרגע שום מענה. אין מענה לא לנוער ולא למבוגרים, כי המשרד, ואני לא מאשים את המשרד, המשרד בא ואמר "אנחנו מוכנים להקצות עובד סוציאלי לנוער ליום בשבוע כנגד חמישה מקרים שאתם תאתרו, אנחנו נקצה את הכח אדם". הבעיה שמה בא קודם, הביצה או התרנגולת. אם יש את השירות, אז מתחילה להיות תנועה של מטופלים שיודעים שזה קיים, אבל להתחיל לרשום מראש שיש לנו קבוצה של חבר'ה ואז לפנות למשרד ולחכות, אתה מאבד את ה אנשים.

אז יש לנו בעיה קשה במועצות האזוריות. אנחנו כרגע כרשות מנסים לפתח מודל - - -

אז כל עוד לא מאלתרים ואומרים "יש לנו חמישה, עשרה" אתם לא - - -

המשרד לא יתקצב, אלא אם נעביר לו רשימה של שמות לדוגמה של בני נוער, לפחות חמישה, כדי שיום בשבוע יגיע עובד סוציאלי דרך אל סם ויתן את המענה הזה. למבוגרים בכלל אין על מה לדבר. היום אנחנו מנסים לפתח, וזה גם מופיע בדו"ח של גדעון, איזה שהוא מודל, ואנחנו ניכנס עם זה למשרד כשנבין בדרך איך אנחנו רוצים להפעיל את זה, שלמעשה לאחד רשויות אזוריות, מועצות אזוריות, לשתיים-שלוש מועצות משמעותיות שאולי דרכן, דרך הועדות וכולי, תיפתח מסגרת אחת שתתן שירות לשלושת המועצות האזוריות. כי הבעיה הקשה היא במועצות האזוריות ובמגזר הערבי, לדוגמה אני יכול לספר לך שברהט, שנותנת שירות ישיר ל-60,000 תושבים ולעוד משהו כמו 30,000, 35,000 בפזורה, יש חצי תקן עובד סוציאלי לטיפול בנפגעי סמים.

יש תקן אחד מלא.

לפי מה שאני יודע זה חצי תקן. לא משנה. אני לא בא בטענה למשרד, שבי צודק. לפעמים חלק מהבעיה נובעת מזה שראשי הרשויות שמים את הנושא בסדר עדיפות אחר ולא בראש מעייניהם. כי אם היו באמת מפעלים את הלחץ ופונים ומבקשים ומראים באמת נכונות, אז מן הסתם המשרד היה מתייחס לזה. היום אנחנו מפתחים שני מודלים, אנחנו רוצים לחזק, יחד עם הפיקוח של שבי, אנחנו לא פועלים פה בנושא הזה לבד, כן לחזק כמה ישובים של המגזר הערבי כדי לנסות ולגרות את פרנסי המועצות האחרות, והרשויות המקומיות שם, לבוא ולהגיד "חבר'ה, בואו תפעלו פחות או יותר על אותו מודל" גם בצפון וגם בדרום.

הדבר האחרון, תראו, לאורך כל הזמן ואני גם טענתי את זה בכמה פגישות קודמות, יש בעיה עם התעריפים. כשאתה בא ואומר "אני נותן 15 הועדות בעלות של 800 שקל להועדה", זה בערך עלות של עובד סוציאלי אחד. כשאתה בא ומנסה למנף איזו שהיא פעילות בקנה מידה עירוני לפעמים רחב, קשה לעשות את זה עם היקף כזה של תמחור, ובאמת לאורך כל הדרך, ועוד פעם, אין לי פה טענה לשירות להתמכרות. אני יודע שהוא נאבק על זה שבתוך המשרד, באמת גם ברמה של קהילות, גם לאורך כל התקצוב שלו, באיזה שהוא אופן הוא קצת בחסר ביחס לנושאים אחרים שמתוקצבים, כמו הנושא של חסות הנוער או דברים אחרים.

בעניין הזה אני חושב שצריך באיזה שהוא אופן לפעול באמת שהעלות של אותן הועדות תעלה בצורה כזאת שבסופו של דבר, רמת הטיפול שאתה נותן לתושב ולאזרח תהיה בצורה הולמת ביחס לנושא הזה ולא באיזה שהוא תחושה של חסר.

בעניין התרנגולת והביצה, דווקא אני חושב שהשיטה, למרות הביקורת, נכונה. קודם כל צריך למצוא מישהו לטפל בו, לכן הם צודקים, משרד הרווחה, בלי להגן עליהם, אבל אם אנחנו כראשי מועצות או הארגונים שם, הם צריכים שהמודעות של האוכלוסייה תהיה יותר, ולתת את האפשרות שאנשים יבואו ולעודד שיבואו ואכן נמצא אנשים, ואז נבקש. אני חושב שהשיטה הזאת מקובלת, לא לרתום את העגלה לפני הסוס. ולכן אם צריך מודעות, צריך פרסום בבתי ספר, זה כבר ראש המועצה או ראש האגף שם ו - - - אנשים שיש להם תעמולה נכונה, לדבר עם אנשים, למצוא את האנשים שיבואו לטפל ולתת להם את המענה הדרוש.

אני לא אמרתי את זה ברמה של ביקורת כלפי המשרד, ציינתי את זה כעובדה. בסדר גמור.

בבקשה תמשיכו.

אני סגן ראש העיר קרית מלאכי שממונה על הנושא הזה. נמצאות איתי פה שתיים, אילנה ורימה שהן בעצם ממרכז חוסן אצלנו שהן בפן המקצועי. אבל רציתי להדגיש דבר אחד לפני שהן תדברנה, שהן תסברנה מה שחסר שם, הבעיה אצלנו, קרית מלאכי הייתה עד עכשיו בתכנית הבראה. היה לנו שלוש שנים חשב מלווה, הגענו לאיזון, העברנו תקציב של 2017 מאוזן, הכל בסדר. הבעיה שלנו זה בעיקר הנושא של המצ'ינג. זאת אומרת אם אני כעירייה שצריכה להשקיע שם 25% ואין לי את הכסף - - -

תכנית הבראה, זה כבר בעיה.

לא, סיימנו תכנית הבראה, ואני אגיד לך את האמת, ראש העיר שלנו דרש ממשרד הפנים שהחשב יישאר שנה נוספת, כי הוא רוצה להמשיך בסדר שלו, אבל הבעיה שלנו בעיקר בתחום הזה ובכל התחומים זה תחום המצ'ינג, ה-25%, זאת אומרת שאם אנחנו כעירית קרית מלאכי אין לנו את ה-25%, אנחנו בעצם את ה-75% מפסידים. אין לנו את זה, זה לא יעזור. או שאנחנו מורידים משהו אחר ושמים את זה, זאת אומרת סדרי עדיפויות.

נאמר כאן שלא הייתה אף רשות שהציגה בקשה.

הייתה אצלנו דרישה, וייאמר לזכותו של שר הרווחה, הוא היה אצלנו, הוא נתן לנו כמה דברים, והוא באמת בא לקראתנו אבל אני חושב שנושא המצ'ינג של 25-75 לא הגיעו להסדר. זה נשאר. זאת אומרת אנחנו יכולים להגיע למצב שיהיה את ה-75% וזה הרבה כסף, אבל שוב פעם, אנחנו לא יכולים להשתמש בזה.

אם יש מקרה כזה ספציפי ברשות שאכן המצב, ניתן לבדוק, ניתן לראות אם אכן או הכל או בכלל לא, אז אנחנו לא נעניש אותן בגלל שאין להן 25%.

זאת כמובן החלטה של גורמי האוצר או משרד הפנים ואחרים. לדעתי הייתה תכנית אחת לפני מספר שנים בתחום הנוער, שהורידו ל-10%. זו רמה עקרונית של תפיסה. זה לא קשור לרשות X או רשות Y. האם להציג עמדה אישית שלי או משהו כזה, אני יכול להציג אותה ולהבהיר שבאמת סוגיית ה-25% היא סוגיה מורכבת שבהחלט מקשה. יחד עם זאת אני חייב לציין לזכותה של קרית מלאכי ולזכותם של מקומות אחרים שהם לא ויתרו על השירות, למרות המאמץ שניתן בקטע הזה בהחלט גם לקריית מלאכי וגם מקומות אחרים שקשה להם, הן משלמות את ה-25%, עם ההערה שמוצגת כאן.

משרד הרווחה אין לו את הסמכות הזאת להגיד לי למשל שרשות כמו קרית מלאכי שנוצרת לה בעיה כזאת, שאין לה את האפשרות, אין למשרד - - -

זה משרד האוצר. צריך לבוא ולהקדים, זה משרד הרווחה לא יכול לבוא לעשות. בנושא של - - -

למשרד הרווחה אין שיקול דעת.

אבל הוא יכול להציע את זה.

הוא יכול כמובן להיות גורם, וכולי, אבל בעקרו של דבר משרד האוצר הוא זה שמגדיר את התקנה הזאת.

אני חושב שאם יש בעיה ספציפית באיזו שהיא רשות, אני חושב שניתן לפתור וניתן למצוא את הדרך, דרך משרד הפנים, משרד האוצר, ולהגדיר את ה-10%, אז בבקשה, אתה מעלה את הנושא בצורה אובייקטיבית, אני מקווה ש - - -

אני מתאר לעצמי שיש עוד רשויות שיש להן את הבעיה הזאת.

זה נושא שנדון.

הנושא הזה של מצ'ינג, כל הסוגים של המצ'ינג, וההתייחסות במסגרת התכנית הבראה, הגישה שלנו היא בתכנית הבראה כמובן מאוד לאפשר את הסיפור של התקנים הייעודיים והתקנים החשובים שכולם חושבים שהם חשובים וברור שאנחנו מתייחסים לזה בתקציב של הרשות שמוגש לנו במסגרת תכנית ההבראה ודואגים גם לאפשר אותו. זאת אומרת עד כדי, אני יכול להגיד שהמשרד גם מסייע מהתקציבים שיש לו ועוזר לרשויות גם במקרים שבעצם אנחנו מגלים שלרשות יש קושי להתמודד עם המטלה השוטפת הזאת שלהם. יש לשר גם את הכלים, יש לו את התקציבים שהוא יכול גם לסייע.

אנחנו מאוד דואגים שדברים שהם חיוניים ייכנסו בתוך תקציב תכנית ההבראה גם אם הם מעמיסים על התקציב של הרשות. זאת הראייה של משרד הפנים.

תודה. זו ראייה נכונה ואובייקטיבית וצודקת. אז תיקחו בחשבון, אפילו לרשויות שלא מודעות לזה, שידעו. שיש בתכנית הבראה, שיפנו לשירות. בבקשה.

אני מדריכה טיפולית בקרית מלאכי. בדיוק כמו שאמרת, שיש מקומות קטנים כמו קרית מלאכי שמונה 27,000 תושבים. אבל מה קורה? מתוך ה-27,000 תושבים, 50% בתי אב הם תיקי רווחה. ואצלנו ביחידה אנחנו לא מתעסקים - - -

50% בתי אב מקרית מלאכי הם תיקי רווחה?

כן. אנחנו ביחידה שלנו לא רק מתעסקים בנושא של, אנחנו מתעסקים בנושא של התמכרויות באלכוהול, סמים, הימורים, נוער. יחד עם זאת, אנחנו גם מתעסקים עם הנושא של תחלואה כפולה שזה הרבה יותר מהעלייה האתיופית.

כן. היה לנו דיון בעניין הזה ואנחנו דנים בזה, וזה נושא חשוב מאוד, אבל עכשיו אנחנו קצת בסטייה מהעיקר - - -

לא, זה בדיוק מה שאמרת, שיש מקומות קטנים אבל יש שם אובר-מטופלים, והתקציב מאוד - - -

אני מבין שמשרד הרווחה לא ישלח כל חודש אנשים שיבדקו ויראו וישאלו, אני חושב שזה עבודה מקומית של הרשות המקומית שחייבת עם מחלקת הרווחה לעשות את הדבר הנכון ולשאול ולראות ואכן שיהיו לה את הנתונים ולדפוק על הדלת גם באוצר וגם ברווחה. אז אם יש כמות כזאת גדולה ואין מענה, אז בבקשה.

אני רוצה לציין שלפני שנה הייתה כאן ועדה בנושא הזה של תחלואה כפולה, ודרכי ההתערבות ועד כמה יש מענים או אין מענים, הוועדה לקחה על עצמה לנטר את הסיפור הזה ומאז לא הייתה שום ועדה בנושא. אז כדאי מאוד ל - - -

יש - - - בקרית שלמה ואלה האנשים שתמיד נופלים בין הכיסאות.

תחלואה כפולה יש לגם גם את שילה ואילנות. אבל זה דיון אחר.

עד היום הם לא נותנים גם בקרית שלמה.

בואו נמשיך בדיון.

אני רכזת היחידה לטיפול בהתמכרויות בקרית מלאכי. אצלנו בכל היחידה יש לנו תקן אחד שהוא תקן ייעודי.

כמה זמן התקן הזה, כמה שנים?

התקן הזה קיים כבר הרבה מאוד שנים, כבר יותר מ-12 שנים. נוספו בגלל הצורך והתפתחות היחידה, בעצם נוספו עובדים, על התקן הזה יושבות שתי עובדות שהתקנים האלה משלימים את התקנים מכל מיני מקומות אחרים. אז חצי תקן ממומן על ידי הועדות. יש לנו עובדת נוער התמכרויות שחצי ממומנת מהועדות, וחצי זה משהו ש, כמו ששבי אמר שיש עוד תכניות שדרך התכניות מממנים עובדים, אז יש תכנית חומש התמכרויות, לעניין אותה עובדת, כל שנה במהלך כל השנה, חלק מהתקן שלה ממומן על ידי הרשות המקומית נטו ואולי בסוף השנה זה כרוך בכל מיני אישורים של המשרד שרק בסוף שנה קלנדרית מקבלים תשובה על האם הרשות תקבל החזר על העובדת או לא תקבל.

זה דבר שהחשב לא חותם, הוא לא מוכן לתת את זה.

למה לא מלכתחילה? קשה לסדר את זה?

כי זה לא תקן קבוע, זו תכנית .בעקרו של דבר כל שנה - - -

אבל היא אמרה שיש תקן, תמיד ישנו והוא כבר חמש שנים, יש תקן. אבל התכנית, צריך להיות מלכתחילה ולהגיש את התכנית. אם עוד פעם אנחנו עושים להיפך - - -

התכנית שבעקרו של דבר היא הגדירה כאן, תכנית חומש, היא תכנית לטיפול באוכלוסייה האתיופית ובעקרו של דבר היא תכנית שההגדרה שלה הייתה כל שנה בודקים מחדש והמשרד מודיע האם ממשיכים אותה. ובינתיים כל פעם יש איזה שהם פערים בשאלה אם ממשיכים אותה.

היא אמרה להיפך, שרק בסוף השנה אומרים אם אכן השנה הזאת הייתה הצדקה אכן ל - - - אם זה היה אירוע חד פעמי - - -

בגלל שיש שם סוגיה של מעבר ממשרד הקליטה למשרד ה רווחה, אבל לכאורה זה אמור להיפתר. אבל בדרך כלל הרעיון היה להגיד בסוף שנה האם השנה שאחרי ממשיכים. אבל זה סוג של תכנית, זה לא תקנים.

ביחד עם זה, דרך התכניות זה עוד איזו שהיא דרך להעסיק עובדים בתחום כי יש צורך בעובדים. לדוגמה בקרית מלאכי עד לפני מספר שנים פעלה עמותת אל-סם בתקן וחצי, משרה וחצי של - - - ברגע שהעמותה יצאה מהעיר, הצורך בטיפול בנוער של התמכרויות לא נעלם ובעצם זו הייתה האפשרות להביא - - -

למה הם יצאו, לא משתלם להם או שאין תקציב?

הרעיון הוא כזה, בהקשר של העמותות, כמו שאמרתי קודם מופעלות ישירות על ידי המשרד, היה לנו לפני כשנה מכרז חדש לשני הנושאים, של נוער ושל אלכוהול, וההחלטה הייתה קודם כל לאפשר לרשויות מקומיות לקבל את הפיקוד לידיים בנושא של הטיפול. ואם רשות מקומית אמרה "אני לוקחת את זה", העמותות התרכזו במתן מענה במקום אחר.

שלא יישאר ואקום.

בדיוק. הרעיון היה שהרשות המקומית לוקחת את הפיקוד ליד. אז זה בעצם מה שקרה. זה לא מצב שעמותה עוזבת לבד, כי העמותה מחויבת.

יחד עם זה למקום הגיעה עובדת שבעצם זו אותה עובדת שממומנת חצי תקן הועדות, וחצי מצאו חומש, אפשרות לממן אותה ,כשהאפשרות הזאת בעצם מהווה איזה שהוא נטל על הרשות המקומית באופן כללי, ואם אני מדברת על שנת 2016, הגיע מסמך שבעצם היא משולמת על ידי התכנית עד אמצע חודש עשירי, כשבעצם יש חודש וחצי שהיא ממומנת על ידי הרשות המקומית נטו.

תהיה סגירה של זה. עזבו את המכתב הזה. תהיה סגירה של כל השנה.

יחד עם זה, מבחינת העובדת, כל הזמן יש את האמירות, היא עובדת, מבחינת פיקוח היא כן עובדת אבל מבחינת הרשות המקומית יש קושי לממן אותה. זה איזה שהוא מצב שהוא - - -

אני מבין, זה לא לכאן ולא לכאן. אני חושב שיש כאן עניין שהוא יותר חוסר קונטקט או בירוקרטיה או עניין של אי תיאום. משרד הרווחה אומר שזה - - -

בהקשר הזה היא צודקת מאוד בתיאור של מה שהיה בגלל שהיה כאן איזו שהיא תכנית זמנית שהסתימה, התכנית הזאת בתחום האתיופים, והיה קושי, עדיין הרצון לשמור על התקן, לשמור על התכנית לפחות בתחום התמכרויות, נמצא איזה שהוא פתרון ועל פניו תוקצבה חלק מהשנה, תוקצב כל היתר, ויש אופציה לכך שיהיה תקציב קבוע מעכשיו לתכנית הזאת משנה לשנה, דרך משרד הרווחה, בשיתוף פעולה. כבר מסרנו את המסר הזה.

מצוין. עוד משהו שרציתי להעלות את הנושא של המדריכים בתוך היחידות שהם למעשה ממומנים בכל הארץ נטו על ידי הרשויות המקומיות, מבחינת הטיפול בהתמכרויות, מדריכים זה דבר מאוד הכרחי וחיוני.

כן. במיוחד אם זה מדריך שיש לו את הידע והמקצועיות.

בלי מדריך היחידה לא מצליחה להתקיים באופן, העבודה לא יכולה להתקיים באופן שלם וזה משהו שלא קיים.

בכל זאת, אכן היסטורית המדריכים, בהחלטה שהייתה בזמנו היה שהרשות המקומית לוקחת את סוגיית המדריכים, המשרד לוקח את הסוגיה של העובדים הסוציאליים, וזה נמשך לאורך שנים גם בהועדות. כל התכניות העתידיות מעתה והלאה שירדו לרשויות, יכללו בתוכן כח אדם של מדריכים, של פעילות, של כל השאר. התכניות החדשות מעכשיו ימוצבו בצורה חדשה.

בעקרו של דבר תכניות חדשות שאמורות להיות בתחום נשים, צעירים, נוער, גם יחידות סמים ואלכוהול, הן יהיו תכניות שעל פי הועדות ,עדיין, אבל הן יהיו משולבות בתוכן עם כח אדם משלים של מדריכים ועם תכנית פעילות.

אני עובדת ביחידה הזאת כבר 13 שנים, אני מכורה נקיה 24 שנים, אני עובדת עם נוער, אני עובדת עם נשים, אני עובדת עם התחום של הסמים, עם אלכוהול, עם הימורים. Out reach, ביקורי בית.

כן, הנקודה הייתה שכך היה סיכום בין הרשויות המקומיות לבין המשרד, שהמדריכים ימומנו על ידי הרשויות המקומיות, האם זה טוב, האם זה נכון, זה כבר איזה שהוא סיפור היסטורי. אני אומר שאנחנו עכשיו עם הפנים קדימה. כל התכניות העתידיות שהולכות להיות מתוקצבות, וציינתי את סדר הגודל התקציבי שאמור להיות בשנתיים הקרובות, תהיינה עם כח אדם משלים, עם מדריכים, עם פעילות, וזה אמור להיות לגבי נשים, צעירים, נוער ובוגרים. זה לפחות מה שאני יכול לומר.

השיטה הזאת שקיימת שהמדריכים הם במימון הרשות, זה גם עניין שהוא מה הנחיצות שלהם, אפשר לשנות את זה, לראות, גם לממן חצי-חצי, יש אפשרות לשנות את השיטה בכלל?

התשובה, כמו כל דבר, זה פונקציה - - - זה מה שאני אומר, אני אומר שהפנים החדשות של עבודת השירות הן כאלה שכל יחידה שתוקצה מעתה לתוך הרשויות המקומיות, ואנחנו מדברים על סדר גודל של 35 יחידות בתחומי נשים, צעירים, נוער וכולי שאמורים להיות מוקצים בשנתיים הקרובות, יכללו את הנושא של מדריכים, את הנושא של פעילות, ויוכן גם תעריף תואם בעניין הזה. זה החידוש. מה קורה לגבי ה- - -

אני רוצה רק משפט בנושא המדריכים. אני חושב שיש בעיה באופן כללי עם מעמד מדריכי הגמילה ברמה הלאומית. אני יכול לספר לכם על מדריכה שעובדת בבית החולים אברבנאל ביחידה לתחלואה כפולה, למרות שהיא מועסקת במימון מלא שלנו, פוטרה מהעבודה שלה החודש, בגלל ההנחיות של נציבות שירות המדינה. יש בעיה עם המעמד של המדריכים, יש בעיה ברמת התגמול והשכר שלהם שהוא גם משתנה, זה לא משהו קבוע, כל רשות מקומית נותנת בהתאם למה שהיא נותנת, מה שיש לה, מה ש אין לה, אין איזו שהיא רמה של אחידות.

הכוונה שלנו כרשות לאומית היא כן להיכנס לנושא הזה, להגדיר את הדברים בצורה קצת יותר מסודרת, הן ברמה המקצועית, אולי לקחת את המונח של מדריך גמילה יותר לכיוון של יועץ להתמכרויות, כמו שיש לדוגמה בארצות הברית, לשבת מול האחראי על השכר במשרד האוצר, לקבוע איזה שהוא דירוג שכר סביר ולתת לחברים האלה איזה שהוא אופק שכרגע הוא לא קיים. השכר שלהם משתנה ממקום למקום, ואז אנחנו גם רואים שלאט לאט גם עוזבים את התחום. היום יש לנו מחסור במדריכים בכל מיני מקומות ולא מצליחים לאתר אנשים מפני שאין לאן להתקדם, אין לאן ללכת, והשכר נשאר אותו דבר לאורך זמן רב מאוד, והחבר'ה פשוט יוצאים מהמערכת הזאת.

(היו"ר תמר זנדברג)

המדריכים, אני הבנתי שדנתם בזה, אבל תתנו לי איזה, המדריכים, מה הם?

אני מדריכה נקייה.

את עובדת של הרשות המקומית?

כן.

מועסקת על ידי לשכת הרווחה ברשות המקומית.

לא לא. בעקרו של דבר אין תקינה במשרד הרווחה למדריכים. הסיכום ההיסטורי היה שהרשויות המקומיות לוקחות ומממנות את המדריכים ומשלמות להם כל אחד בהתאם למה שצריך, ומה שאני ציינתי, שבהקשר העתידי אנחנו משלבים את סוגיית המדריכים בתוך מערכת היחידות החדשות והם יתוקצבו לא בתקן, הם יתוקצבו על פי איזו שהיא הגדרה תעריפית שמשרד הרווחה מכוון למדריכים בכלל.

שגם היא תהיה בשיטת המצ'ינג.

המצ'ינג ברור. כל מה שזז הוא מצ'ינג, ציינתי כשלא היית, שבכל זאת הקהילות ומסגרות החוץ ביתיות ממומנות ב-100% על ידי המשרד. רק לידיעה שלא הכל ב-100%, לא הכל מצ'ינג. זה הדבר היחיד כמעט במשרד הרווחה.

בסוף הרשות המקומית היא אחראית, בסדר, המתקנים האלה נ מצאים בשטח איזו שהיא רשות מקומית, אגב, הרבה פעמים אזורית, אבל הרשות המקומית היא זו שנפגשת עם האנשים האלה, זה האזרחים שלה, זה התושבים, זה הרווחה, זה הקהילה, לשם פנינו. מסגרות חוץ ביתיות זה איזה שהוא זווית אחת. בסוף זה - - -

ואם עושים צעד כזה, למה לא בתקן? זה כמו מוקצים.

אמרתי שבעיקרו של דבר הציפיה שלנו והסיכום עם משרד האוצר שכל ההועדות הקיימות, לא החדשות, מתוכננות להיות מומרות בתקנים. יש איזה שהוא תהליך שנעשה מול משרד האוצר, ואם בעצם זה אומר ש-100 תקנים חדשים ייקלטו, זאת אומרת עובדים עם זכויות, עם כל מה שצריך, ייקלטו במערכת, אם זה יסוכם וייסגר במשרד האוצר. זאת אומרת זה איזה שהוא קו עבודה חדש וכמובן חיובי מאוד בעניין הזה. עדיין השיטה הבסיסית שמתקיימת כבר לאורך כל השנים האלה היא שיטת ההועדות, גם המערכת החדשה, היחידות שייקלטו ב-2017-2018 יהיו על פי זה. אין בינתיים איזו שהיא בשורה בעניין הזה.

אני בראשון לציון עשיתי מעשה, אצלנו המדריכים הם עובדי עירייה. הכנסתי אותם בתקן של עיריה. אבל עוד פעם, אני אומר, בגלל ש - - - יש איש שמניע שם.

רגע, נשמע רגע, ראשון ותל אביב, ואחר כך אני אחזור אלייך ברשותך, אמנם את מדריכה אבל כאילו לא מייצגת את יחידת הרווחה בעירייה, אבל בכל זאת נרצה לשמוע איך זה עובד, אני גם מזכירה לכם שחלק ממטרת הדיון פה זה לעמוד על אי השוויון בין הרשויות. חלק מהמטרה של הדיון הזה זה לעמוד על אי השוויון שנוצר בין הרשויות כתוצאה בדיוק מהמצבים האלה, כי רשויות שאין להן, תיכף תספרי לנו בקרית מלאכי, אבל נשמע קודם את ראשון ותל אביב ואחרי זה נחזור אליך.

כשאת לא היית פה סגן ראש העיר של קרית מלאכי דיבר. הוא הציג את הדברים.

אני מתנצלת, התעכבנו בהצבעה, לקואליציה לא היה רוב ועד שהגיע יהודה גליק ונתן את הקול, אז נאלצנו לחכות והיה פיליבאסטר. זה הכנסת. יואב בבקשה.

קודם כל לכף זכות את המשרד. באמת, השירות להתמכרויות, אני עובד עם עוד שירותים במשרד, אני חייב לציין שהשירות להתמכרויות הוא שירות מקצועי, יעיל, קשוב לצרכי השטח, מתפתח כל הזמן. לשאלה של חבר הכנסת אבו מערוף, הוא גם מפקח בצורה מסודרת. למרות שזה נשמע תמנוני, הפיקוח הוא מאוד מסודר. גם על העמותות וגם על היחידות וגם על המרכזים, אז בהחלט השירות הזה בעיני דוגמה לשירות שעובד מצוין מבחינה מקצועית. חשוב לציין את זה, מגיע להם, שנים. מימי איריס, אריאלה וכעת שבי. עם צ'ליק לא הייתי, רק שמעתי.

לגבי התקנים בעירית תל אביב, לא אגיד שאנחנו במקום שבע, אבל אגיד שאנחנו בהחלט במקום שיכול לאפשר פעילות, יש לנו 10.25 תקנים צבועים של המשרד מזה תקופה ארוכה. יש לנו עוד ארבעה תקנים שהם למסגרות של פעילויות פרויקטאליות, מרכז תעסוקה, מרכז יום נשים, מרכז מבוגרים, דירת מעבר. ולקחנו על עצמנו גם את הטיפול ב- - - אלכוהוליסטים כפייתיים שזה נראה מבחינה מקצועית וכלכלית זה דבר - - - שני תקנים גם לטובת העניין הזה.

אז בסך הכל כמה תקנים יש לכם?

14.65 מטעם המשרד.

לנושא סמים ואלכוהול.

כן. אבל 10.25 הם תקני - - - צבועים, 4.5 הן הועדות. תקנים בהועדות.

בפועל, ה-4 האלה נניח הנוספים, ההועדות שאתה אומר. מה זה אומר? בסוף בסוף זה אומר שיש עובדת סוציאלית. זה אומר שיש עובדת שהמשרה שלה מחולקת או שזה אומר שלקחתם כמה הועדות ויש עובדת אחת, איך זה בפועל מתנהל?

לא, אנחנו קיבלנו X תקנים, היות והעיר הזאת מאוד מאוד גדולה, חילקנו את זה בהתאם לאזורים ובהתאם למספר המטופלים בכל אזור. סתם לדוגמה לסבר את האוזן, תקני האלכוהול - - - יש לנו שני תקנים מטעם המשרד, 50 מטופלים כרגע, 50 מכסות, ה-2 תקנים האלה מפוזרים בעיר באופן כזה שבאגף צפון-מרכז יש לנו 75%, באגף דרום 75%, באגף מזרח 50%. איך עושים את זה? לפי מספר המטופלים שיש בכל אזור.

סליחה שוב על השאלה, בסוף יש עובדת סוציאלית. אז מה זה אומר, יש לך עובדת אחת שעובדת 75% משרה? שעובדת 150% משרה והיא מתחלקת בין - - -

לא. עובדת 75% משרה.

הבנתי. יש לך שלוש עובדות, 2 ב- 75% משרה ואחת בחצי משרה לנושא הזה של אלכוהול.

אחד שהוא חצי משרה יש לו גם חצי משרה לטובת הסמים.

זה מה ששאלתי. כלומר בסוף זה - - -

אני רוצה להתייחס לנושא ההועדות כי זו רעה חולה בעיני, מכניזם איום ונורא לעבודה, ובדגש על עבודה עם מכורים לסמים. בעבודה עם מכורים לסמים, בוא נשווה את זה לעובד מחלקה. עובד מחלקה יש לו X תיקים. הוא לא נמדד ב-האם מטופלים נמצאים אצלו לאורך זמן, הוא מדווח על X תיקים, שהוא עושה איתם עבודה טיפולית. אני לא יכול לדווח למשרד על הועדה שמטופל מתחיל טיפול ומסיים טיפול כעבור שבועיים ולמרות שאני עושה לו out reach ומנסה לגייס אותו לטיפול, אני לא יכול לדווח עליו, לפי כללי דיווח ההועדות. מבחינתנו הוא לא מטופל.

הדיווח הזה על X תיקים, אני לא חושב שהשיטה הזאת כל כך נכונה, רק X תיקים.

אז אני אומר, השיטה של ההועדות כל כך לא מתאימה לעבודה עם מכורים ולעבודה מאומצת ע מכורים, והיא לא מתארת או לא נותנת בבואה מלאה לנפח העבודה שעובד משקיע, ואנחנו כל הזמן עם החרב על הצוואר. "יש מספיק מטופלים, אין מספיק מטופלים" "נקבל את הכסף או לא", "יחתמו לנו או לא יחתמו לנו". המתח עבודה הזה בעבודה עם מכורים לעובד עצמו, הוא משא כבד וכמו שציינת קודם, העננה הזאת לא מאפשרת עבודה מקצועית נכונה.

רגע, תסביר לנו איך זה מתבצע בשטח, שוב. סיכמנו שבעצם הועדות זה שם אחר להגיד שעות של עובדת סוציאלית.

שוברים ששווים שעות עבודה סוציאלית.

מה זאת אומרת שוברים?

זאת אומרת, בעיקרו של דבר, הועדה לאדם, הועדה שווה מטופל. אני מקצה X הועדות למקום, אני מצפה שב-X הזה יטופלו 10 מטופלים ואנחנו יכולים סביב זה לקלוט חצי משרת עובדת סוציאלית.

זה התכנון. מה שאומר כאן יואב שבעצם אנחנו לא מחלקים ואוצ'רים למטופל לקבל תלושי טיפול. ואוצ'ר הוא לרשות כביכול. ואם הרשות קלטה עובדת לחצי משרה או ב-75% משרה, ואומר כאן יואב בן ארצי, אנחנו מסתכלים פחות או יותר מה אוכלוסיית המטופלים שאנחנו מעריכים אותה, ואנחנו מכירים את העבודה, יש מטופלים באים והולכים, יש פתאום קצת פחות, קצת יותר, אחד נשר מטיפול, אחד חזר וכולי, מה שאומר כאן יואב שזה משפיע על אחוזי המשרה, באיזו רמה? ברמה המיידית? ברמה השנתית?

על המימון.

אבל הוקצתה עובדת. מה זה על המימון?

כל חודש צריך לדווח על מספר ההועדות - - -

כל חודש מדווחים?

כן. כל חודש. תראו, בהקשר הזה, יואב צודק בגדול, זו אכן שיטה מאוד מסוימת להפעלה. הרעיון בבסיסו של העניין שאני נותן כמשרד תקציב פר אוכלוסייה. וכאשר אין את כמות האוכלוסייה הזאת אז המשרד ייתן פחות תקציב וכמובן זה מכניס למתח את המערכת במצבים כאלה ואחרים. אני לא חושב שנפגעת העבודה המקצועית, אבל בגדול יש כאן סוגיה.

אז מה אתם עושים? אתם קולטים עובדת, ואתם חודש לא משלמים לה משכורת וחודש כן? אני באמת לא מבינה איך בפועל זה מתבצע.

אנחנו לא נמצאים במצב קיצוני כזה. יש מצבים שבהם אכן, זה לא קרה הרבה, אבל המשרד שילם פחות לרשות המקומית בשל כך שלא עמדו במספר הועדות. זה מתקיים גם במסגרות רחבות יותר, חוץ ביתיות ואחרות, אם זה קיים, זה אכן מקשה.

על בסיס חודשי? אתם בודקים מול כל רשות, ותקציב הרווחה לרשות משתנה? שנה, משהו, ברצינות אני שואלת, שבי, מה אתם כמשרד מצפים מהרשות לעשות? לקחת עובדת ולשלם לה חודש אחד משכורת וחודש לא?

אז אני אגיד לך מה, כאשר אנחנו מדברים על פתיחת מסגרת חדשה, המשרד מאפשר למשך פרק זמן משתנה אפשרות לשלם על התקופה הזאת של ההתארגנות של איתור האוכלוסייה, במידה כזאת או אחרת, זה יכול להיות חודשיים, לשלם את כל ההועדות המתוכננות. לאחר מכן, אכן, אם יש מצבים שבהם אם דירת מעבר ריקה או אם יחידה ריקה, אכן ישנו סוג של קיזוז. המערכת המקומית עושה מאמץ גדול לאתר את האוכלוסייה להגיע אליה, אין לנו דרמטית, בעיקר לא ביחידות ובמסגרות האלה, להוציא באמת כמה אירועים, מצבים שבהם לא משולמות כל ההועדות, העובדים עומדים בזה. אם זה מכניס ללחץ? כן. יש מקומות שזה לא מכניס ללחץ כי יש שם כמות מאוד גדולה של אוכלוסייה, כך או אחרת. האם זה אידיאלי? לא. אני אומר שוב, הרעיון הבסיסי שגם כמערכת וכשירות הוא להגיע למצב שבו המערכת מתוקצבת על פי תקנים ולא בצורה הזאת, זה מובן מאליו, זה הנתון וזו המסגרת שקיימת כעת.

תיכף נגיע אליכם כי באמת מי שמדבר כאן זה נציג של תל אביב שמציף את הבעיה, אבל בוא נגיד שתל אביב עם תקציב של כמה מיליארדים - - -

אני רוצה להגיד לך משהו, עם כל הכבוד למיליארדים - - -

אני יודעת, הכל בסדר, אבל תיכף נשמע את כבשת הרש.

אני רק רוצה להסביר שהעיר תל אביב נמדדת כמעט 8, היא ירדה בדירוג הסוציו אקונומי, הייתה 8 מוחלט, אבל זה לא פוטר את העיר ממובלעות של 2 ו-3, יש המון שכונות כאלה, אז בואו - - -

זה לא הפרד ומשול. זו בעיה של כולם, תל אביב גם מטפלת באוכלוסייה הרבה יותר גדולה מאשר תושביה. הכל בסדר, הכל צריך, כולם צריכים לקבל.

אני רוצה לומר על הסיפור של ההועדות, רק כדי להבין, בשירות פרט למשפחה, היחידה לדרי רחוב, כולה מתוקצבת רק על הועדות. 570 מטופלים עם תיק, ועוד 150 שאנחנו עושים איתם עבודת רחוב, 650 מטופלים, אני כל חודש מדווח וכל חודש א ני נמדד – דיווחתי, לא דיווחתי, יש לי , אין לי - - -

לפי מה אתה מדווח? מה זה נחשב דיווח?

הועדה.

לא, מה נחשב שהיה טיפול?

גם המגעים, הסיפור הזה הוא מאוד מורכב, אין הנחיות מאוד מוסדרות, זה סיפור בפני עצמו, אני רוצה להגיד לכם, אני עובד בהועדות בערך עם 1,000 מטופלים, בסך כל הכללי של השירותים ואני רוצה להגיד לכם שכל הסיפור הזה, אתה יודע מה, הדיווחים עוד מילא, המתח הזה באמת, שבי אולי פחות חווה אותו, אני חווה אותו בין המשרד לבין החשבות שלנו, כן חותמת לי, לא חותמת לי, יש לי כסף, אין לי כסף, בוא נאמר שעות שינה הולכות לחינם. באמת.

זה כשהכל הולך חלק. כרגע ההועדה היא ידנית, ההועדה נשלחת לירושלים. אם חסר שם מספר מסוים, זהות או משהו, היא קודם כל צפה שם איפה שהוא, כעבור חודשיים אני מקבל אותה - - -

אתה מדבר על תעודת זהות של מטופל?

כן. שם משפחה או משהו חסר באחד השדות שצריך למלא, זה גם חוזר חזרה, או מטופל שנמצא בשתי מסגרות, רחמנא ליצלן, מה לעשות, הוא צורך שירותים בשתי מסגרות, הוא גם צריך לינה בלילה וגם טיפול באלכוהול. זה בכלל נפלט לי. בקיצור, סיפור בפני עצמו, וככל שנקדים לתקנן, כך ייטב לכולם. אבל כמו שאמרתי קודם, אני פה גם נציג השלטון המקומי, אז כל מה שציין עד עכשיו, אני לא אחזור על הפרטים כי גם גדעון ציין אותם וגם הוא קיבל את המידע הזה ממני ומאסא, וגם שבי תיאר את זה בצורה מפורטת, אז אין לי פה מה לומר.

בוקר טוב. אני מהרשות למניעת אלימות סמים ואלכוהול ראשון לציון. אני סגן מנהל הרשות וראש תחום התמכרויות. אקדים ואומר שאנחנו ברשות בראשון, מה לעשות, אנחנו גם מבוססים טוב, אני לא עובד שירותי הרווחה, יש את היחידה לטיפול בנפגעי סמים שהיא לא תחת הכובע שלי. לפני כמה שנים, בערך 12-13 שנים ראה בראשון צורך נוסף, נדבך נוסף להקים את תחום ההתמכרויות ואז לטפל בנרקומנים, אלכוהוליסטים מהרחוב, ואז קם התפקיד הזה לתחום ההתמכרויות, לאסוף את המכורים מהרחובות ומאז קם התפקיד הזה. אני לא כל כך קשור לרשויות הרווחה, למרות שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אני נותן את המענה הראשוני, זאת אומרת לאסוף נרקומנים, אלכוהוליסטים מהרחוב, לשלוח אותם לגמילות ואחרי שהם חוזרים, אני מפנה אותם ליחידה לטיפול - - - ופה יש איזו שהיא בעיה, אצלנו בראשון, להבדיל ממקומות אחרים, יש עומס של מכורים. יש המתנה. מכור שבא אחרי גמילה ורוצה ליחידה כדי שיוכל לקבל טיפול פרטני, קבוצתי, מעובדים סוציאליים ולתת שתנים כדי שיהיה לו מעקב, הוא צריך להמתין.

מכור שיוצא ממרכז גמילה, צריך להבין את זה, הבנאדם עוד נמצא בבלבולים שלו, בתחילת דרכו, הוא לא מוצא את עצמו.

אין לך רצף טיפולי.

רצף טיפולי. ושם הוא נתקע. למרות שאנחנו לפעמים מדברים, אני לא יודע כמה תקנים יש אצלנו ביחידה אבל אני חושב 5.5 בערך, כשלאחרונה קיבלנו גם כן עובדת סוציאלית לתחום האלכוהול, שזה לא היה לפני כן. ויש עוד דבר זניח גם כן שזה תחום ההתמכרות להימורים, שהוא גם לא מקבל מענה. אין בכלל מענה וזה משהו שהוא קטסטרופה. פונים אלי המון מכורים להימורים.

אפשר לשלוח אותם לעמותת אפשר.

בעקרו של דבר מי שמטפל באלכוהול אמור לתת מענה גם להימורים, בגדול, אבל עמותת אפשר היא פונקציה ש - - -

בראשון תחום ההתמכרויות, אצלי גם בתחום ההתמכרויות הקמנו ביחד עם המצ'ינג של הרשות למלחמה בסמים הארצית את מרכז התמיכה וסיוע למכורים. בראשון יש ערך מוסף לגבי מכורים, בטיפול במכורים, שאין אותו באף עיר, באמת. אבל זה שהרשות העירונית והרשות הארצית חברו יחד, בלי שום קשר לשירותי הרווחה שהם מקימים את יחידת חוסם, הם נתנו מענה נוסף ומרכז התמיכה הזה וסיוע למכורים בעיר ראשון לציון, שהוא באמת מענה מבורך, אבל צריך כסף בשביל זה.

אנחנו דרך אגב ביחידה לטיפול בנפגעי סמים, אנחנו מממנים את המדריכים שם.

גם אנחנו.

גם בתל אביב, כן. במימון של הרשות למלחמה בסמים הארצית. יש לנו תקן וחצי.

במימון הרשות?

כן.

תקן וחצי שרק הרשות מממנת? רק אצלכם? בגלל הרשות העירונית - - - גם כן?

תשמע, כשראש עיר בא ובאמת משקיע, כי מה שמדבר חזי, כל מה שהוא מציג פה זה תקצוב משמעותי מאוד של העיריה. ברגע שראש עיר שם את הנושא הזה בראש סדר העדיפות שלו, אני יכול לעמוד מהצד ולהגיד לו "תשמע, תעשה הכל לבד"? איפה שאני יכול באמת לעזור ולתמוך ולסייע, אנחנו נמצאים שם. הבעיה שיש הרבה ראשי ערים שהנושא הזה, איך אמרה תמר, בחצר האחורית. אתה יודע מה? הוא אפילו לא בחצר האחורית.

זה מימון שלי של 100% משרה, זה מימון של מזכירה של 100% משרה, זה מימון של מדריך של 100% משרה ועוד פרילנסרים שעובדים אצלי כמו מדריכת פסיכודרמה, פסיכולוג, כל מיני פרילנסרים שעובדים אצלי שאנחנו מתוקצבים, אני מתקצב את זה כל שנה, את תחום ההתמכרות.

אני חושב תמר, דרך אגב, בביקור שמתוכנן באשדוד ואני אומר את הדברים בצניעות, תראו את הדוגמה של מנהיגות פוליטית של ראשי ערים, גם הקודם וגם הנוכחי, כשהנושא הזה בראש סדר העדיפות שלהם. את פתאום רואה שיש לך מערך של שבעה-שמונה מערכי שירותים שם. היחידה של שבי זה רק חלק מתוך מערך הרבה יותר שלם שיש והעיריה שמה, באחריות, מיליונים.

אני רוצה לשאול משהו אחר. אני רוצה לחזור אליכם דווקא, באמת תודה שהגעתם. נוצר לנו כאן מצב, ושבי, אני לרגע רוצה לחזור אליך, לגבי הנושא של ההתפלגות הסוציו אקונומית בין הרשויות. אותה טבלה שבמסמך שהכין לנו גדעון בעמוד 10. יש לנו כאן איזה שהיא תמונה שיש לה השפעה, רואים את ההיבט הסוציו אקונומי שלה, הוא לא עובד בצורה ברורה ופשוטה, כלומר אנחנו לא יכולים להגיד בהכרח שככל שהעיר יותר עשירה יש יותר שירות, למרות שאנחנו יודעים ששיטת המצ'ינג כן גורמת לזה באיזה שהוא מובן כי בעצם היא נותנת איזה שהוא תנאי סף, שאם יש לרשות היא תקבל ואם אין אז אין, אבל ב עצם נוצרת פה תמונה שהיא קצת יותר מורכבת, למה? כי היא אומרת היכולת של רשות למצות גם את שירותי הרווחה שהמדינה נותנת, גם שירותים כאלה שהם לא שירותי מדינה במובן הזה שהמדינה חייבת לתת אותם באופן שוויוני אבל למצות יותר, לפתח תכניות חדשות וכולי, היא בעצם תלויית יוזמה מהשטח. שמענו כאן אופקים באחד הדיונים, נמצא איתנו כאן קרית מלאכי שתיכף ידבר, ראשון אנחנו יודעים מה עושים, אשדוד אנחנו נבקר, באר שבע יש יחידה אחת שהיא גם קשורה למשרד הבריאות. בעצם יש לנו כאן תמונה שהיא אפילו כמעט הייתי אומרת, לא רוצה לקרוא לזה מקרית, כי זה תלוי באמת כמו שנאמר כאן מנהיגות מקומית, וצריך לשבח את זה. לפעמים זה ברמה הפוליטית, ברמת ראש עיר, סגני ראש עיר, לפעמים זה ברמת היחידות עצמן, מדריכים שמחויבים לנושא, באמת, אנחנו רואים כאן בוועדה דברים מאוד מאד מעניינים שצומחים מהשטח, אבל לנו יש תחושה שהשירות לא ניתן בצורה שהמשרד הממשלתי האחראי, שזה אתם, משרד הרווחה, מסתכל ואומר "איך אנחנו נעניק את השירות הזה" והתמכרויות יש בכל מקום, וכמו שאנחנו שומעים יש התמכרויות להימורים וסמי פיצוציות שנכנסו ואלכוהול, וכל אותם דברים, מי שמושך קדימה ומתחיל לרוץ, אנחנו נצטרף. וזה באופן שהוא גם, או הוא לא מנותק סוציו אקונומי.

אני רוצה לומר, וגם ציינתי את זה קודם כשיצאת, בעקרו של דבר התיאור שהצגת אותו הוא נכון בעיקרו של דבר לשנים הקודמות, כאשר הבסיס לפיתוח השירותים ולמתן המענים היה סביב אותן פניות של רשויות מקומיות והגדרת הצורך. אנחנו נמצאים עכשיו במשחק חדש שאומר בניית קריטריונים מהשנה הבאה, כל 250 הרשויות נכנסות לתוך אותו סל של קריטריונים וההגדרה של מצב סוציו אקונומי, גודל רשות, מספר מטופלים רשומים, ואכן יש כאן סוגיה לגבי אוכלוסייה לא רשומה, אבל מספר מטופלים שמוגדרים במחלקה לשירותים חברתיים כבעלי, רשומים סביב התמכרות או סביב אבטלה וכולי, ייכנסו לתוך אותו סל והרשויות יקבלו, לפי מדרג מסוים, מי שהכי בולטת במקום הראשון, שני, שלישי, ולפי זה בעצם יחולקו היחידות. עדיין החלוקה תהיה לפי המתכונת המוכרת כיום של הועדות, אבל לפחות אפשר לציין בהקשר של השיחה הקודמת שהחלוקה הזאת תהיה כבר עם כח אדם לא רק של עובדים סוציאליים אלא עם כוח אדם של מדריכים ופעילות.

זה מתחלק לשני חלקים, האופן שבו התפתחה פעילות סביב נושא התמכרויות לאורך השנים הייתה באמת מסוג מסוים, ועכשיו אנחנו מדברים על משהו שאולי יתקן גם את האפשרויות השונות שנוגעות לכך שרשות לא קיבלה או קיבלה.

אני רוצה להבין, זה רק בתחום התמכרויות?

לא, כולם. תחום ההתמכרויות הוא אחרון כמעט במשרד שלא בוצע תהליך כזה. גם תחומי נוער, גם תחומים אחרים.

אדוני סגן ראש העיר חיים שטיינר בבקשה.

אמרתי קודם ואת לא היית פה, אנחנו עיריה שהייתה עד עכשיו בתכנית הבראה של שלוש שנים עם חשב מלווה. הגענו לאיזון, העברנו כבר תקציב של 2017 מאוזן, ושוב פעם, העליתי את זה קודם, הבעיה שלנו בעיקר זה נושא המצ'ינג שאין לנו. ה-25%. לאו דווקא משרד הרווחה, משרד הרווחה בסדר איתנו, והמשרדים השניים גם. ברגע שאנחנו צריכים להביא את ה-25%, זה אומר שאנחנו שמים את הדבר הזה בצד, או שאנחנו לוקחים את זה, במקביל אנחנו לוקחים תחום אחר ושמים בצד. אין לנו כסף פשוט.

כנ"ל החומש, כמו שדיברו קודם, שאם אנחנו רק בסוף שנה מקבלים אישור אם כן נקבל את השכר או לא נקבל את השכר, יש לנו חשב מלווה. חשב מלווה לא מעניין אותו כלום. אין כסף הוא לא נותן.

אתה מדבר עכשיו על ההועדות?

לא, אני מדבר באופן כללי.

אני מציע להניח את סוגיית החומש בצד, כיון שהיא משהו ספציפי קטן שאני מקווה שיקבל פתרון. הסוגיה של ה-25% היא ליבה.

כן. זו בעיקר הבעיה, יש לנו את זה בהרבה תחומים, שאין לנו את הכסף הזה. שוב פעם, אני אומר חשב מלווה, סיימנו עם חשב מלווה עכשיו. ב-2017 סיימנו עם תכנית ההבראה. ראש העיר אצלנו ביקש ממשרד הפנים להשאיר את החשב מלווה שנה נוספת, ונדמה לי שאישרו לו את זה, וזה בסדר גמור כיון שאנחנו רוצים להמשיך עם איזון, אנחנו רוצים להעמיד את קרית מלאכי על הרגליים, מה שלא היה הרבה מאוד שנים לצערנו, אפשר להגיד שבכנסת שכחו את קרית מלאכי. פשוט שכחו את קרית מלאכי. ממש ככה.

לשמחתנו השנה בקדנציה הזאת יש שרים שבאמת משקיעים בקרית מלאכי, אם זה שר הרווחה, אם זה שר הפנים, שר התחבורה, השר לביטחון פנים, שר החינוך. ממש, משקיעים. מצד שני יש מקומות שאנחנו תקועים, אין מה לעשות. אם יש לנו כסף צבוע למשהו מסוים, אני לא יכול לקחת את זה אפילו ל-25% שאני צריך למצ'ינג. זה לא יעזור. אם השר לביטחון פנים מביא לי עכשיו כסף ל"עיר ללא אלימות", הוא דרך אגב - - - את המצ'ינג, הוא בא לקראתנו. הוא בא, נתן לנו מעל ומעבר בתחום הזה, ובזכותו יש לנו שיטור עירוני שלא היה אף פעם בקרית מלאכי. הרבה דברים.

אבל שוב פעם, בנושא הרווחה - - -

עיר ללא אלימות עכשיו היא ב-100% על חשבון המשרד לביטחון פנים?

הרבה דברים קיבלנו 100%, כן. לא רק זה, אם הוא מביא לנו 13 שוטרים, אנחנו היינו צריכים להביא 7, הוא פשוט הוריד לנו את זה ל-5 ו-2 הוא מסבסד. כי פשוט אין לנו את הכסף. אני גם לא יכול להכניס עובד חדש היום, מפני שחשב מלווה, משרד הפנים לא מאשר לי להכניס עובדים. בתכנית הבראה אסור. עוד פיטרנו עובדים.

אצלכם יש תקנים ייעודיים לנושא ההתמכרות, בקרית מלאכי?

כן. יש לנו תקן אחד ייעודי, יש לנו עוד 20 הועדות, ויש לנו עוד חצי תקן שהוא ממומן על ידי חומש שיש בו גם בעייתיות שהיא בעצם - - -

ומדריכים, מדריכות?

מדריכה ממומנת על ידי הרשות המקומית.

מדריכה אחת יש לכם? רק את?

כן. היא עובדת קשה מאוד, אני יכול להעיד שממתי שאני קיבלתי את התחום של סמים ואלכוהול, האמת שהתחום הזה היה אצלנו מבחינת - - -

אתה ממונה על תיק הרווחה?

לא, אני ממונה על תיק סמים ואלכוהול.

רק סמים ואלכוהול? יצרתם תיק כזה מיוחד?

יצרנו תיק כזה. כן. אני ממונה על עוד הרבה תיקים אבל ספציפית אני ממונה על זה. ממתי שלקחתי את התיק הזה, נדמה לי שישבנו כבר כמה פעמים? אני חושב שזו הועדה היחידה בעירייה, אני לא אגיד שלא יושבים, אבל אנחנו יושבים ויושבים ודנים ומנסים לראות איך למצוא פתרונות.

מה התקציב השנתי של העיריה?

170 מיליון, פלוס מינוס.

ומתוכו מה החלק של תקציב הרווחה?

אני לא יודע מה החלק, אני לא זוכר בדיוק בעל פה מה תקציב הרווחה. אני יודע שהורידו מתקציב הרווחה והעבירו לחינוך, הרווחה אצלנו, אפשר להגיד ככה - - -

חינוך זה גם רווחה במידה מסוימת.

נכון. עובדים בשיתוף פעולה.

לא מורידים אבל דברים שהמשרד נותן. יש דברים שעירית קרית מלאכי נותנת, היא משחקת פנימה - - - משרד הרווחה לא נוגעים בכסף שלו.

בשנה שעברה הוא הוריד מתקציב הרווחה והעביר לחינוך, לפי דעתי זה היה צעד נכון מפני שברגע שאתה משקיע יותר בחינוך, זה מוריד ברווחה.

אני עוצרת אותך בנקודה הזאת. אם נחזור רגע למצ'ינג, כשאתה עושה שינוי פנימי כזה נניח בתוך תקציב העיריה, זה משפיע על התקציב שמתקבל ממשרדי הממשלה?

לא, זה לא נוגע אחד בשני. זה צבוע.

תקציבי עיריה אחרים שבעיקרו של דבר נועדו לעבות את העשייה בתחום רווחה או חינוך, הם משחקים פנימה. הרי משרד הרווחה לא נתן - - -

כן. שוב פעם, אני אומר שבשנה שעברה הוא עשה את זה, וזה הצליח, מפני שברגע שאתה משקיע יותר בחינוך, פחות יש לך עבודה ברווחה.

אני עכשיו חוזרת ספציפית לשירות ההתמכרויות. אתם מזהים צורך אצלכם בהרחבת השירות הזה?

מאוד.

במה?

תשאלי את אנשי המקצוע.

כמה ממתינים יש שם? יש ממתינים?

אין לנו רשימת המתנה. אנחנו נותנים מענה לכל מי שמבקש, כמובן תמיד אנחנו רוצים לעבות, ואני לא רואה שאנחנו נותנים את השירות כמו שיכולנו לתת.

מה את מזהה שחסר?

עניין של נוער.

יש תחום שלא נכנסנו, הם אולי נכנסו, התחום של הציבור החרדי. מגיעים אליהם, אבל הם צריכים להגיע. אנחנו אליהם עוד לא הגענו, ויש שם. אני יודע אישית והם גם יודעים, קשה מאוד להגיע. אם לא יהיה לנו רכז, שעכשיו בעצם נתנו לנו, לעדה האתיופית, נתנו לנו רכז, עשינו מכרז והכל טוב ויפה, הגיעו כמה, הגישו, וחזרו בחזרה, לא רוצים להיכנס לזה.

למה?

אם זה בגלל המשכורת, אם זה בגלל שעות העבודה.

רכז, אתה מדבר בשווה ערך למדריכה או עובד סוציאלי?

שווה ערך של 100%.

עובד סוציאלי?

לא, לא עובד סוציאלי. קיבלנו משרה של רכז, לעדה האתיופית.

מי מממן את המשרה הזאת?

הרשות למלחמה בסמים. הם הביאו לנו תקציב וזה תקוע.

כלומר אתם זיהיתם כאן צורך, ואתם - - -

"דרך חדשה"?

כן.

יש בקרית מלאכי אוכלוסייה משמעותית יוצאי העדה.

בקרית מלאכי יוצאי אתיופיה הם מספר 1 בארץ. 17% מתושבי העיר הם מהעדה האתיופית. העיר אחרינו זה נתניה עם 9%.

ורובם תחלואה כפולה. רובם. במיוחד העדה האתיופית, אלכוהול, במיוחד.

ואתם מפנים לגמילה מאלכוהול, יש לכם לאן להפנות?

בגלל שדיברתי על זה, זה תחלואה כפולה, יש בעיה. הם נופלים בין הכיסאות.

אוקיי, עכשיו הרשות למלחמה בסמים זיהתה את הקהילה האתיופית ומימנה לכם בנדיבותה רכז לשם.

אפשר היה לעזור להם יותר, הבעיה, אני לא יודע למה, אבל מתאם של הרשות לא פועל בקרית מלאכי. אם היה לנו מתאם, הייתה לי יכולת כרשות להיכנס שם יותר לעומק, ועם המעט שיש לנו קצת לדחוף ולתמוך.

למה אין מתאם?

החלטה של העיריה.

לא, החלטה של העיריה היה להפיל את זה על מישהי שמובילה את עיר ללא אלימות, וקיבלנו את זה עכשיו, והיא כן מטפלת בזה. עשינו מכרז, היה מכרז וניגשו לשם כמה אחדים, יש אחת שהתקבלה.

כן אבל למה היא לא רצתה?

היא טוענת שהמשכורת לא מצדיקה. אני לא בטוח שאם הייתה מתחילה - - -היא מדברת על משכורת נטו, היא יוצאת הביתה עם 6,000 שקל, והיא צריכה לעבוד מסביב לשעון, היא אומרת שלא שווה לה. על אף שהברוטו שלה זה 11,000, אבל היא אומרת "עם הברוטו אני לא הולכת למכולת".

כלומר אתם עכשיו את המשרה של רכז קהילה אתיופית לא איישתם, ואין לכם יכולת להוסיף מאצלכם, מתקציב הרשות, פלוס, אתה אומר שחסר לכם איזו שהיא התייחסות לקהילה החרדית.

אנחנו העלינו את הנושא הזה גם שם, אז כשהביאו לנו את הרכז לעדה האתיופית, אמרו לנו "טוב, בוא נתחיל עם זה נראה איך נתקדם ואז נביא", דווקא היה מוכנות לעשות את זה, זה לא שייך, כרגע אנחנו תקועים עם זה.

איזה סוג של איש מקצוע הייתם צריכים, מה זה, זה מדריך ברמה של, כמו מדריך, מדריכה, מכור לשעבר, עובד סוציאלי, מה?

רכז.

רכז של מה?

רכז שהוא בא מתוך התחום, מכיר את ה - - -

אבל שהוא עובד סוציאלי?

כל הפאזה הזאת היא מערכת משלימה שרשות מקומית יכולה להחליט יחד עם הרשות למלחמה בסמים היכן היא ממקמת אותה. זה לא משרד הרווחה, זה לא יחידת הרווחה אלא בעקרו של דבר מערכת משלימה, ואז הם בוחרים את מי שהם בוחרים, לאחר מכן יש החלטה בעצם איך מצרפים את זה, אם מצרפים את זה למערכת הרווחה, או שעובדים ביחד בשיתוף פעולה. זה לא פאזה של קליטה מחויבת לעובד סוציאלי או למדריכה או לכל השאר, שהיחידות מפעילות אותה. זו תנועה נוספת שקיימת בתוך רשות מקומית בהקשר הזה.

אין לנו ציפייה שהרכז הזה יעסוק בטיפול. יש לנו ציפייה שהוא באמת יתכלל איזו שהיא פעילות ברמת הקהילה, שבסופו של דבר יהיה מענה טיפולי לאוכלוסייה, יהיה מענה מניעתי, או כל מיני צרכים אחרים שבאמת צריך.

כלומר מדובר ברכז שאמור, נניח, למצוא דרכים, לחשוב על דרכים לפנות לאוכלוסייה, לאתר בתוכה, למפות וכולי, לפנות, ואז להפנות.

ואז אני יכול לבוא לשבי, להגיד לו תשמע, יש לי פה קבוצה של 15 חבר'ה שנשרו מהמסגרות ואצל חרדים זה מאוד חד. הנשירה מהמסגרות, אין אפור. זה שחור או לבן. או שאתה בפנים או שאתה בחוץ, וכשאתה בחוץ – אתה בחוץ לגמרי. וזה יוצר המון המון צרות שם עם החבר'ה שחוזרים בחזרה.

יש לנו כאן עיריה, שהגעתם לפה בגלל שאתם מזהים את הצורך ואתם מזהים מה אתם צריכים. אבל גם אתם, אתה אומר שנניח שהרשות או מישהו שהוא לא במסגרת עבודה תקינה בין הרשות המקומית למשרד, היו מממנים את המשרה הזאת ונניח שהייתם מוצאים גם רכז אתיופי וגם רכז קהילה חרדית, בעצם זה היה מייצר לכם "עבודה" לשירות הרווחה שאותה אין לכם כסף לתקצב. אני רק אומרת, אני לא מתפלאת שאין כאן עוד רשויות סביב השולחן כי זה הופך לאיזה שהוא תפוח אדמה לוהט שכל אחד רוצה לגלגל הלאה. אתם לקחתם על עצמכם, ובאמת ביושר, כדי לתת מענה כמו שצריך, אבל בגלל אותו 25-75 המפורסם, אני לא מתפלאת על רשות שלא רוצה לייצר לעצמה את העבודה הזאת, ואז אנחנו מגיעים למצב כמו שראינו שרק ל-29% במדינת ישראל בכלל יש איזה שהוא תקן שהוא ייעודי לטיפול בהתמכרויות.

נשאלת השאלה, שבי, אתם עשיתם איזו שהיא עבודת מטה אצלכם בשירות עוד לפני, כי הנושא של הקצאת עובדים סוציאליים הוא ידוע וכל הרבעי משרות, ותיקים, ועובדת אחת ל-200 משפחות, לא יודעת כמה. עשיתם איזו שהיא עבודת מטה כדי לזהות, כי שוב, עולה כאן איזה שהוא מצב שיש דיפרנציאליות מאוד גבוהה מבחינת קבלת השירות הזה ברשויות המקומיות, שהוא פונקציה של כל מיני דברים: פונקציה של מנהיגות ברשות המקומית, הרשות למלחמה בסמים שזיהתה וכולי, אבל עשיתם איזו שהיא עבודת מטה ארצית לראות איפה נמצאים דורשי השירות האלה, איזה מענה ניתן להם, על ידי מי? אני חוזרת לטבלה הזאת שעדיין לא לגמרי הסברנו אותה. זאת אומרת מה? רשויות שנמצאות באשכולות סוציו אקונומיים, יש כאן התפלגות נורמלית איכשהוא, היא מאוד מעניינת, היא לא ברורה לי. אין לנו הסבר להתפלגות הזאת.

יש מונח שנקרא ברשויות המקומיות, כך לפחות באשדוד זה היה נקרא, היינו מחכים תמיד לבוננזת אוקטובר. מה זה אומר? שבאוקטובר מגיעים פתאום תקציבים ממשרד הרווחה, ואשדוד היא רשות חזקה מבחינה תקציבית. מגיעים תקציבים שהמשרד חייב להראות ניצול, לאו דווקא לשירות של שבי. באופן כללי. שלא נוצלו בכל מיני רשויות, כמו שמספר לנו פה סגן ראש העיר, ואז מעבירים את התקציבים האלה לאלה שכן יכולים לקלוט אותם ולתת את המצ'ינג, ואז בפועל אנחנו תמיד היינו יודעים שלקראת הרבעון האחרון של השנה ישנן תוספות תקציביות בכל מיני תחומים. זה ידוע. ואני לא בא בטענה למשרד, כי זה על פי חוק, חוק הסעד קובע את המצ'ינג הזה. אבל ישנם מקרים, ואז מה שקורה, רשות כמו אשדוד או רשות כמו ראשון או רשויות אחרות קולטות בשמחה את התקציבים האלה ואחרים שאין להם את המצ'ינג, נשארים בלי.

בוא נאמר ככה, אני חושב שיש דיפרנציאליות, אבל היא לא עד כדי כך גדולה מכיוון שמה שמופיע כאן, מופיעים בעצם התקנים שניתנו בזמנו. בעקרו של ההועדות סידרו קצת אחרת את ההקשר הזה שלנו. האם יש מיפוי כולל מה מצב המכורים בישראל? אז יש את הנתונים משנת 2008 שעשו הרשויות, אנחנו נמצאים במידע שמועבר דרך הרשויות המקומיות, דרך מחלקות רווחה לגבי מה נדרש. ולכן היעד וגם מופיע במסמך, שאכן לפתוח יחידה בכל רשות מקומית במדינת ישראל, וזה משהו שאנחנו מכוונים אליו. מהי הצורה של פתיחת המסגרת הזאת, האם היא תהיה בצורה של תקנים או הועדות, זה משהו אחר, אבל זה משהו שנדרש, ולשם אנחנו מכוונים.

כלומר אתה אומר שכבר היום, אם נלביש על הגרף הזה את הטבלה של ההועדות, אנחנו נראה שינוי באיזה כיוון?

זה יהיה בכיוון שהוא יותר מאוזן. רשויות בינוניות וקטנות קיבלו בצורת ההועדות ומקבלות בצורת ההועדות את אותן יחידות, אומנם יחידות קטנות, אבל הן נותנות את המענה המסוים הזה.

לא מדובר פה על בינוניות וקטנות, מדובר פה על התפלגות לפי סוציו אקונומי. ירושלים לדוגמה, שהיא הכי גדולה בארץ, אבל היא בדירוג סוציו אקונומי יחסית, ירדה עכשיו ל-4.

אני רוצה לומר לך שבאופן כללי תשתיות הטיפול והשיקום בירושלים עברו בעשר השנים האחרונות מחיקה משמעותית. הייתה שם אישפוזית שנסגרה, מערכות של טיפול בנוער שנסגרו, המצב בירושלים - - -

אז אם נלביש את ההועדות על הדבר הזה, מה אנחנו נראה? אנחנו נראה תיקון לטובת הסוציו אקונומי החלשות, אנחנו נראה - - -

אנחנו נראה תיקון לטובת הסוציו אקונומיות החלשות.

אבל שם אנחנו שומעים שיש לנו את בעיית המצ'ינג. אז איך אנחנו נראה את זה?

אני חייב לומר ואמרתי את זה קודם לכן, לא חווים את זה, וזה לזכותם. אמרתי גם לזכות קרית מלאכי שהם לא הרימו ידיים בנושא הזה של תקצוב כלשהוא. אין לנו מאף רשות - - -

איך אומרים בכיתה? תמיד המורה באה בטענות לתלמידים שלא נמצאים. אלה שיושבים בכיתה הם לצערם - - - אז הם פה בגלל שהם לקחו את זה על עצמם במידה רבה. אבל זה רק היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.

גם בהועדות יש מצ'ינג.

זה מה שאני אומרת, בגלל המצ'ינג, אם אנחנו ניקח את ההועדות ונלביש על זה, אני בספק אם אנחנו נקבל תמונה מאזנת או יוצרת יותר צדק.

היא לא מאזנת, אבל אני אומר, שיטת הקריטריונים החדשה תיתן איזו שהיא תיקון בהקשר הזה לרשויות שהמדרג הסוציו אקונומי נמוך יותר, גודל רשות וכולי. היחידה הירושלמית למשל קטנה יותר מהיחידה של יואב בהקשר שלנו, בגלל שבעקרו של דבר הפורמט שהוצג וכמות האוכלוסייה בתל אביב מכילה, לא צריך להתייחס לתל אביב ברמה הכוללת אלא לאותם כיסים חלשים שיש שם המון צורך. לכן ההתפתחות שהייתה בזמנו נתנה לתל אביב עדיפות על פני ירושלים, למרות שירושלים פי שניים בגודל בהקשר הזה.

בגודל, וגם חלשה יותר, סוציו אקונומית.

חלשה יותר אבל בהקשר של אוכלוסייה מכורה, מספרית, תל אביב בזמנו נמצאה עם אוכלוסייה רחבה יותר ולכן גם קיבלה משאבים רחבים יותר ועדיין, זה לא משאבים מספקים. אז מה שאני רוצה לומר שהתיקון העתידי אמור לסדר איזה שהוא מדרג אחר בכל מה שנוגע להקצאות, גם לרשויות חלשות.

גם נציג האוצר אמר שהוא הבטיח, לא היית כאן, שהוא יכול גם לראות מה אפשר לעשות. נכון?

משרד הפנים.

עירית נתניה, בבקשה.

אני מנהלת היחידה להתמכרויות ושיקום האסיר בנתניה. אצלנו ההתמכרויות נמצאות על השולחן, גם של העיריה, מאז ומתמיד, הרבה מאוד שנים ובאמת יש לנו מקום ויש לנו כמובן גם המון גיבוי והובלה מבחינת הנושא של המקצועיות, דרך המשרד.

יש לנו 3.80 תקנים - - - להתמכרויות, ומה שקורה אצלנו, ואני חושבת שאולי בעוד מקומות זה באמת המון המון יצירתיות בשביל לפתח עוד שירותים. אז יש לנו באמת תקנים דרך הועדות למרכזים לתעסוקה, אני נורא שמחה לשמוע, ואולי זה עוד יקרה מתי שהוא באמת שנושא ההועדות יהפוך להיות בצורת תקנים קבועים. יש בעיה, אני נורא מחזקת את מה שיואב אומר, בעיה נורא גדולה ואת זה אני חושבת שהמשרד פחות חווה, את זה אנחנו חווים. בנושא ההועדות, בנושא הדיווח החודשי, ואם הולכים לפתח עוד שירותים, שזה מצוין, שהם יעשו שינוי באיזון, אבל שיטת ההועדות היא שיטה נורא מסובכת. היא שיטה שרק עבורה צריך להעסיק אנשים שיעשו את זה כל הזמן. והמעקב, המתח שזה מכניס, והיום המטופל הזה ניתק קשר, את צריכה להפסיק לו הועדה, אני צריכה מישהו אחר במקומו בשביל שהכסף ימשיך להיות בצורה שנתית מאוזנת. זה נורא חשוב לי להדגיש.

נדמה לי שלהמשיך הלאה ולפתח שירותים בצורת שיטת הועדות, אנחנו קצת - - -

משמרים את הבעיה. אוקיי. תודה. אני עכשיו שואלת באופן כללי על המצ'ינג, אתם פעם הסתכלתם על נושא המצ'ינג וגם על שאלת האי שוויוניות בקבלת שירותי מדינה שנוצר פה. המצ'ינג הזה בעצם גורם איזה שהוא חוסר יכולת אינהרנטי, ודבר שני, לפי רצון יוזמה, לא יודעת מה, של הרשות. נוצר פה מצב ששירות ממשלתי ניתן בצורה דיפרנציאלית.

הקשבתי למה שנאמר פה, אני אעביר את זה הלאה. אני עוסקת בנושא של סמים ועבירות, אבל אני אעביר את זה למי שעוסק בעצם ברשויות המקומיות, כי זה המוקד. אני אעביר את זה הלאה.

אני רוצה להוסיף נקודה, הרי - - - אמרנו, ביצה ותרנגולת, מטופלים באים, יש תקנים, אין תקנים, אין מטופלים, אנחנו לא יודעים באמת כמה מכורים, היום בכלל, הסקאלה התרחבה למשתמשים לרעה שגם זקוקים לטיפול ורצוי שאנחנו נאתר אותם.

מגדירים את זה כאוכלוסייה על רצף ההתמכרות.

כן. הסדין הרבה יותר רחב היום ואין לנו שום נתון, אינדיקציה, כדי להבין כמה בכל ישוב וישוב מהסוג הזה. הרשות עושה מדי פעם סקר אצבע על הדופק.

היא עושה עכשיו סקר אפידמיולוגי, משמעותי, רציני שנעשה ב-2017.

מה שאני מנסה לבקש תמר, כדי שיהיה לנו מידע יותר, א. להשיג את האוכלוסייה הזאת ולהבין שהיא קיימת אצלנו, שבאמת הסקר הזה ייתן מיפוי גיאוגרפי עירוני, אולי בתוך העיר גם לפי אזורים, ויהיה בקשר בממשק עם המשרד, שזה עוד כלי עבורנו כדי לאתר אנשים ולהביא אותם לטיפול. זו משימה מאוד משמעותית ואנחנו בעידן הזה מוכנים לה.

אוקיי. תודה. חבר הכנסת אבו מערוף תסכם.

אני חושב שהנושא מאוד עקרוני וחשוב. אם מה שאמר נציג הרווחה, שאכן כך יהיה שינוי, אנחנו נעקוב ונראה, אני בעד. המבחן הוא במעשה, וזה מבורך. הנושא אכן צריך המשך טיפול ומעקב, גם חודשי, גם יומי וגם שנתי.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון כך: אנחנו רצינו לבחון את הטיפול של הרשויות המקומיות בתחום הסמים וההתמכרויות לאור שיטת המצ'ינג. גילינו פערים, שהייתי אומרת שהם גם בלתי נסבלים והם גם בלתי מוסברים, בין רשויות מקומיות בטיפול בהתמכרויות.

קודם כל הנתון הראשון שהציף לנו הממ”מ, שאני חושבת שהוא ממש קשה ביותר, שרק ב-29% מהרשויות המקומיות במדינת ישראל, כלומר רק ב-75 רשויות מתוך למעלה מ-250 רשויות יש בכלל תקן ייעודי לנפגעי סמים והתמכרויות.

זה נתון שבעצם אומר ש-70% מתושבי המדינה לא מטופלים, אין להם. לא רק שאין טיפול, גם אין את כל אותם שירותים של איתור, שיקום, שראינו כאן בעבודת הוועדה עד כמה הם חשובים. יתר על כן, הטיפול שכן מפותח, ומדובר כאן בשירות שהוא בבסיסו קודם כל שירות קהילתי. כלומר, קודם כל, בראש ובראשונה, לפני המוסדות החוץ ביתיים, לפני הכל הוא קודם כל שירות שמתרחש בקהילה, כלומר בלשכות הרווחה של הרשויות המקומיות. זה הלחם והחמאה של שירות ההתמכרויות.

אז גם אותם שירותים שכן קיימים, הם ספורדיים מאוד והם כמעט אקראיים על פני הארץ. רשויות שלוקחות על עצמן, בין אם הן חייבות כי אין ברירה, כי הן מזהות שיש הרב מכורים והן רוצות להעניק את השירות, בין אם יש מנהיגות פוליטית מקומית שלוקחת על עצמה באופן כמעט וולונטרי וכמעט הרואי אני אגיד, לאור המצב, ראש עיר שלוקח על עצמו להגיד "אני אטפל ואני אקרא אליי ואזמין אליי מכורים ונפגעי סמים והתמכרויות כדי לטפל בהם" הוא צריך מצד אחד לקבל מדלייה, מצד שני הוא צריך להיות כמעט משוגע. למה שייעשה את זה? הוא גם מזמין אליו מכורים מרשויות אחרות, הוא בעצם עלול, ואנחנו היום בעידן של מיתוג של ערים, איזו עיר רוצה להיות מזוהה עם הדבר הזה? למה שיעשה את זה? למה שלא ילך וישקיע בדברים יותר אטרקטיביים?

אבל בסופו של דבר, כשאנחנו מסתכלים על זה מהצד השני, מאוכלוסיית המטופלים, מתקבלת תמונה שהיא לא שוויונית והטיפול מאוד מאוד שונה ומאוד מאוד משתנה ברחבי הארץ. זה דבר שאנחנו קודם כל מצביעים עליו בדאגה, דבר שני אנחנו מבקשים ממשרד הרווחה להכין לנו, אם תוכל שבי, לוועדה, איזה שהוא מיפוי, איזו שהיא עבודת מטה ארצית על צורך לעומת מענה. זה נשמע לנו לא מתקבל על הדעת שהצורך יינתן לפי איפה שהוא מפותח ולא איפה שצריך אותו.

אני יודעת שזה מורכב, אבל אתה מכיר את כל הרשויות, אתה מכיר את העבודה, ואנחנו רוצים שהדבר הזה ייעשה בצורה יזומה מצד המשרד הממשלתי ולא, איפה שמתפתח מענה, שם הוא יינתן. יש בזה משהו שהוא לא הגיוני. זה דבר אחד.

דבר שני זה נושא אותן הועדות. שוב, זה תחום שהוא נכון לרווחה באופן כללי, המנדט שלנו זה ההתמכרויות, אבל עדיין עלתה כאן בעייתיות מאוד גדולה מהשטח. בעצם כבר אלה שכן מפתחים את המענה ונותנים את השירותים, הצורך שלהם לבצע את אותו מעקב פנימי, במיוחד בתחום הטיפול בהתמכרויות שזה היחס האישי בין המטפלים למטופלים, הוא הרבה פעמים חשוב מאוד, והצורך לעשות את אותו reaching out, ו"לספוג" את הנשירה מטיפול וכל הדברים האלה, לא היינו רוצים שאנשים פחות מחויבים מיואב ועדי מנתניה שיושבים כאן, פשוט יוותרו על המטופל וילכו לחפש מישהו אחר רק בגלל לחפש את אותה הועדה מתחת לפנס.

אנחנו רוצים שהטיפול יינתן למי שצריך אותו ולא רק למי שאפשר לתת אותו. לכן אנחנו מבקשים ממך לבחון במסגרת הרחבת השירות וההליכה החדשה שאתה מתאר אותה, הליכה לקראת מעבר לשיטה של תקנים במקום הועדות. הרי בסופו של דבר, מה זה הועדה, כמה הועדות זה תקן? 20 הועדות. את אמרת שיש לכם 20 הועדות, נכון? למה שלא יהיה להם תקן במקום זה? הם יודעים לעשות את העבודה המקצועית בשטח. יש לזה משמעות מה, תקציבית, משפטית?

מה שציינו קודם לכן בהקשר הזה, זה אפילו לא בידי משרד הרווחה. משרד האוצר הוא המחליט בהקשר של מעברים מסוג זה. סביב כל ההועדות שציינתי קודם לכן, יש דיונים ואפילו דיונים מתקדמים. מה שאני אוכל לבוא ולאמר את מה ש- - -

מעבר מהועדות לתקנים?

כן. אמרתי. אמרתי בעקרו של דבר יש מעבר, אני אומר - אולי, נעשתה עבודה, תשתית ההכנה, ובעקרו של דבר אם אכן יתבצע מה שיתבצע, אנחנו הולכים לקבל 100 תקנים נוספים שימירו 2,000 הועדות או סדר גודל כזה. זה הכיוון.

באותו נושא, זה גם דבר חשוב לגבי התקנים, לגבי המדריכים.

אני מגיעה לזה. זו הנקודה האחרונה. אז לגבי ההועדות, באמת באמצעותך, אנחנו מצרפים את עמדת הוועדה, שמענו כאן את המצוקה הזאת, היא מצוקה שלא סביר להעמיס אותה על אנשי המקצוע בשטח, במקום שיטפלו באנשים הם צריכים להקיש מספרי תעודות זהות ולהתמודד עם דיווח ידני ועם בירוקרטיה שאחר כך חוזרת, בטח ובטח ברשות חלשה, שאין לה את יכולת המשחק הזאת, אני כבר לא מדברת על רשות שנמצאת בחשב מלווה שפשוט אין לה, לא יכולה מחודש לחודש להזיז כסף כי חשב מלווה מסתכל על כל סעיף, ואין. זה שחור ולבן. זה דבר שני. אז צרף את קולנו כוועדה לדיון בנושא הזה. אני לא רואה משמעות תקציבית, אם אתה אומר שזה היינו הך. כלומר אין פה 20 הועדות שווה תקן.

לא, יש - - - גם תנאים סוציאליים נאותים.

אני בטוחה שיש. אנחנו בעד שעובדים יקבלו תנאים סוציאליים. גם אותה עובדת שנקלטת על סמך הועדות, היא מקבלת את התנאים הסוציאליים.

לא את הכל.

בסדר. אז מדינת ישראל תוריד כנף באיזה מטוס, איזה קישוט, ובאמת, הפערים, אתמול אישרו כאן 180 מיליון שקל למטוס. כמה הועדות/תקנים זה היה יכול להיות?

הדבר האחרון זה נושא המדריכים. כל הכבוד לרשות שלקחה את זה על עצמה, ובאמת ברשויות שדחפו ורצו את זה, אבל המדריכים האלה זה אנשי מקצוע מבחינתנו, גם אם זה לא תקן, גם אם זה לא הועדה, זה אנשי מקצוע שהתרומה שלהם בשטח מול המכורים, הרבה מהם אנחנו רואים אותם, מכורים לשעבר.

רובם מכורים נקיים, אנשים מדהימים שעושים עבודה, הם בגובה העיניים.

עושים עבודה שבאמת באה מהמקום שהוא העוזר ביותר. הוא החיבור האמיתי.

כל מי שעוסק בתחום יודע את זה.

לגמרי. ואנחנו גם ראינו את זה חזור וראה כאן בוועדה וגם בסיורים שלנו וכל הביקורים שהיינו בהם, ולכן היכולת של משרד הרווחה לפתח מענה, אני מדברת תקציבית, שהוא ייעודי לזה, שהוא ייחודי לאותם מדריכים, כמו שיש תקן וכמו שיש הועדה, יש תקציב למדריך שזה ה-, מכאן מתחילה העבודה, כי זה מדריך שהוא מגיע מהמקום הזה, מיועד למקום הזה, מחזיר לקהילה. באמת אין גאווה יותר גדולה מזו למכור או מכורה נקיה שאחר כך חוזר ומציל נפשות.

גם תקציב וגם אופק תפקודי.

אוקיי.

דרך אגב, מדריכים אין רק ברווחה. יש גם במשרד הבריאות, יש בעוד מערכות. הכניסה שלנו לסיפור הזה זה מתוך זה שאנחנו מחפשים פה איזה שהוא - - -

בסדר, הדיון שלנו התמקד ברווחה בגלל המצ'ינג, בגלל ששם זה דבר שהוא מקובל. כמו שאתה יודע חגי, אנחנו משתדלים בוועדה הזו להסתכל פרוסות-פרוסות וכל פעם לגעת בנתח אחד, והיום הוקדש לזה. אני רוצה מאוד להודות לכולכם על ההשתתפות ועל התרומה. תודה ל-ממ”מ על הנייר.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.