הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 375

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ז (23 בנובמבר 2016), שעה 9:04

פרק ב' כולו (אסדרת ענף התמרוקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מיכל בירן

יחיאל חיליק בר

מיקי לוי

מיכאל מלכיאלי

ד"ר איל שורצברג - מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

רינת בכר - אחראית קוסמטיקה, אגף הרוקחות, משרד הבריאות

נילי חיון דיקמן - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

שירה דימניק - מנהלת ענף תקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

הלל וואזנר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ינון גוטגליק - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שי סומך - משרד המשפטים

לודמילה נוימן - משרד הכלכלה והתעשייה

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

ראובן בילט - יו"ר חטיבת הקוסמטיקה, לשכת המסחר

חנה לאידרשניידר - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

רבקה סלונים - יועצת רישום תמרוקים, איגוד לשכות המסחר

עדיחי שאולי - מנהל איגוד, התאחדות התעשיינים

רוית דימנז - יועצת משפטית, משרד עמית, פולק, מטלון, אגף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

הדר מיכל - ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

ד"ר נורית הראל - יושבת ראש מפעלי ד"ר פישר, התאחדות התעשיינים

סיון שנהב - רישום תמרוקים, משרד רבקה סלונים

שמרית חסין - יועצת משפטית, חברת ש. שסטוביץ

יואב גזית - מנכ"ל ביו פור יו בע"מ

אשר גלאי - בעלים של חברת גויה מעבדה לקוסמטיקה

גליה מקיבל - אחראית רגולציה, חברת דיפלומט

עינת ארצי - חברת דיפלומט

שחר שקורי - יבואן תכשירי שיער, בעל חברת שחר שקורי שיווק בע"מ

גלי עמיר - יועצת רגולטורית, לוריאל

חביב פאר - בעלים של חברת פאר פארם

רחל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את ש. שסטוביץ (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: שירותי בריאות כללית)

רווית דימנז יחזקאל - שדלן/ית (משרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות'), מייצג/ת את התאחדות התעשיינים בישראל, אגף סביבה, בריאות ובטיחות

עידית שבתאי סידס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת התמרוקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרוקטר אנד גמבל ישראל)

ענת מימון

ענבר הרשקוביץ (מתמחה)

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ב' כולו (אסדרת ענף התמרוקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

בוקר טוב. היום ה-23 בנובמבר 2016, כ"ב בחשון התשע"ז, השעה 9:04 ואנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יש לנו פרק ארוך שעוסק באסדרת ענף התמרוקים, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

אני חושב שיש כאן שיטה חדשה והכי טוב שיסבירו אותה אנשי האוצר ואנשי משרד הבריאות. כפי שאמרתי, זה פרק ארוך והבטחתי שזה יעבור בוועדה בצורה רצינית אבל עם זמן דיבור מוגבל.

בוקר טוב. אנחנו מביאים היום בפני הוועדה תיקון חקיקה בתחום אסדרת ענף התמרוקים. זה איזשהו המשך לסדרה של רפורמות ותיקוני חקיקה שהממשלה מביאה בפני הכנסת שמטרתה לייצר רגולציה בתחומים של מוצרי צריכה. בשנה שעברה עשינו בתחום המזון רפורמה מאוד גדולה כאן בוועדה שבלשון העם מקובל לקרוא לה רפורמת הקורנפלקס.

בוקר טוב חברי חיליק בר. פעם ראשונה אני רואה אותך בוועדה.

גם הרפורמה הזאת, מטרתה בסוף בקצה הדרך להפחית את יוקר המחיה והפעם בתחום התמרוקים מכיוון שהיושב ראש ביקש לקצר, אני אעביר את המצגת לאיל שורצברג ממשרד הבריאות. מה שמובא בפניכם זה אחרי עבודה מאוד מאוד ארוכה של משרד הבריאות, עבודת מטה שנמשכת כבר מספר שנים. תיקון החקיקה הוא שלב ראשון בשינוי הרגולטורי ואחר כך גם יובאו בפני הוועדה או לאישור שר הבריאות מספר סטים של תקנות שישלימו את השינוי הרגולטורי. איל יציג קצת יותר לעומק.

רק רגע. אני רוצה לדעת. נמצאים כאן נציגים ממשרד האוצר, ממשרד הבריאות, ממשרד המשפטים, ממשרד הכלכלה.

הנושא של תמרוקים נוגע לכל אחת ואחד מאתנו, לכל אזרחי מדינת ישראל. יש כאן איזשהו שקף שנלקח מתוך איגוד התמרוקים האירופאי שבעצם מראה שבניגוד למוצרי צריכה אחרים, מדובר כאן בשימוש נרחב מאוד. מהזמן שאנחנו יוצאים מהבית בבוקר עד לזמן שהגענו בדרך כלל לעבודה, השתמשנו כבר בכשישה מוצרים כמו משחת שיניים, דיאודורנט, שמפו וכדומה, מוצרי איפור כאלה ואחרים. ולכן יש כאן צריכה מוגברת של המוצרים האלה.

למה משרד הבריאות נמצא כאן, כי זה לא מוצר צריכה שהוא רגיל. אנחנו מדברים כאן על חומרים או על תערובות שמיועדים לבוא במגע עם חלקים חיצוניים של גוף האדם במטרה עיקרית או בלעדית לנקותו, לבשמו, לשנות את מראהו, להגן עליו או לשמור עליו או לשפר את ריחות הגוף למעט תכשיר או ציוד רפואי. זאת אומרת, זאת לא תרופה וזה לא ציוד רפואי אלא זו קטגוריה בפני עצמה. החלק החיצוני של גוף האדם, שכבת העור החיצונית – שיער, ציפורניים, שפתיים, שיניים, ריריות, חלל הפה ואברי המין החיצוניים. זאת אומרת, בעצם לאותו חומר שנמצא בתוך התמרוק, יש מגע עם אברי הגוף ומטבע הדברים חומרים שעלולים להיכנס בתהליך הייצור של אותו תכשיר ועלולים להיות מסוכנים, עלולים לגרום לנזק לציבור הרחב שמשתמש בו ומשתמשים בו כל אזרחי מדינת ישראל. צחצוח שיניים הוא כמעט מגיל אפס עד שאין שיניים אבל אז משתמשים בדברים אחרים. אנחנו בעצם מדברים כאן על הרבה מאוד סוגים של מוצרים. לא אפרט בפניכם אבל באמת יש כאן כמה דוגמאות כמו משחות שיניים וכל מיני תחליבים וקרמים לגוף, לק, מוצרי איפור וכדומה.

המאפיינים של התמרוק הם כאלה שקודם כל אנחנו מדברים על שוק שהוא לא רק בישראל אלא שוק שהוא בינלאומי והוא שוק עונתי. אנחנו רואים את הפרסומות שיש ברשתות המסחר השונות שמתחלפות על פי עונות השנה. יש כאן רכיבים ומרכיבים שהם מוגבלים בריכוזים שלהם, שבריכוזים מסוימים הם גם יכולים להוות תכשירים אבל כאן הם מוגבלים בריכוז שלהם, הם נדרשים מטבע הדברים לתנאי אחסנה נאותים. מי ששמר פעם איזשהו קרם להגנה מפני השמש במשך הרבה מאוד שנים ופתח אותו אחרי הרבה שנים, ראה שאם שמרו אותו לא נכון, לפעמים הקרם נפרד והופך להיות נוזלי יותר או נוזלי פחות. אנחנו רוצים לשמור את זה כך שהוא יהיה בתנאים נאותים. יש להם אורך חיים שהוא מוגבל כי זה מוצר שעלול להתקלקל ולהתפרק. כמובן שיש לו איזשהו סוג מסוים של השפעה פיזיולוגית. מכאן אנחנו למדים שאנחנו צריכים פיקוח שהוא די הדוק על הנושא הזה. עד להבאה של תיקון החוק הזה בפקודת הרוקחים, אנחנו בעצם פעלנו מתוקף צו ותכף גם נפרט עליו.

אנחנו עוברים עכשיו לתהליך רגולציה חדש בתמרוקים. עד עכשיו כמו שאמרתי בעצם פעלנו מכורח צו הפיקוח על שירותים ומוצרים משנת 1973, במסגרתו אנחנו בדקנו כל תמרוק ותמרוק ונתנו לו רישיון. הנושא הזה בעולם הולך ומשתנה. יש בעצם כל מיני אסכולות שנכנסו מאז שנת 1973 וגם שוק התמרוקים עבר שינויים נרחבים בכלל העולם באופן כזה שבעצם במקומות כמו אירופה, משם אנחנו גוזרים חלק מהרגולציה שנציג בפניכם היום, לא מבצעים יותר את האישור לפני התהליך אלא מבצעים תהליך שנקרא נוטיפיקציה. יידוע. זאת אומרת, אותו יצרן או יבואן יכול לעלות לשוק אחרי שהוא יידע את שלטונות הבריאות במדינה בה הוא מבקש לשווק את מוצריו ופעם שאנחנו יודעים על המוצר הזה, הוא יכול לשווק אותו.

היום השיטה היא שאנחנו בודקים כל רישיון ורישיון. אני רוצה להגיד שזה עומס כבד מאוד גם על התעשיינים וגם על היבואנים אבל זה גם עומס כבד מאוד על משרד הבריאות ואנחנו מדברים על כ-13 אלף רישיונות בשנה כאשר אנחנו יודעים ששנים אחורה, אם אנחנו מדברים על שנות ה-2000 המוקדמות, היו כמה אלפי רישיונות והיום אנחנו כבר ב-13 אלף והמספר הזה רק הולך וגדל. הוא גם פונקציה, אני מניח, של חשיפה למה שקורה בעולם ובכלל לאופן בו אנחנו צורכים מוצרי צריכה.

ברשותך, תסביר את ה-13 אלף רישיונות. כל כמה זמן?

היום יצרן או יבואן שמחזיק ברישיון שנקרא רישיון תמרוקים כללי, זאת אומרת שיש לו בעצם בית עסק שבו הוא פועל בתנאים נאותים לייצור או לאחסנת תמרוקים, יכול אחרי שקיבל את הרישיון הזה לפנות אל משרד הבריאות ולהגיש בקשה עבור רישיון שנקרא רישיון פלוני. זאת אומרת, כל תמרוק ותמרוק. למשל, אם יש שפתון מסוים, לאותו שפתון יש איזשהו תיק, התיק הזה מוגש עם הדוגמה שלו אל מחלקת התמרוקים שרוקחת רינת בכר שיושבת כאן לצדי היא המנהלת שלו, בודקים שם רוקחים, מעריכי תיקים עוברים על אותו תיק, רואים שאין שם חומרים מזיקים, בודקים שאין שם כל מיני קליימים, כל מיני אמירות של היצרן או של היבואן שהם לא נופלים תחת הגדרה של תמרוק – זאת לא תרופה ולכן אי אפשר לבוא ולומר שזה מרפא אלא אפשר לומר מייפה – בודקים שאין שם חומרים מסוכנים. לפעמים עושים גם בדיקה של התמרוק עצמו, של החומרים בפנים, והדבר הזה לוקח פרק זמן די ארוך ואז ניתן רישיון לחמש שנים. מכיוון שהשוק הוא עונתי והוא מתחלף, הרישיונות אכן ניתנים לחמש שנים אבל הרבה פעמים מבחינת היצרן או היבואן, הרישיון הזה כבר לא מספיק טוב כי המוצרים משתנים בקצב מאוד מאוד מהיר ואלינו מגיע זרם מאוד מאוד גדול של מוצרים שמצריכים אותנו שוב ושוב ללכת ולבדוק את הנושא הזה עם כמובן כוח אדם שהוא מוגבל וכמות רישיונות שהולכת ועולה משנה לשנה.

התיאור נמצא כאן. קודם יש קבלת רישיון תמרוקים כללי, מקבלים את הרישיון הזה מהרוקחות המחוזית שהיא זרוע הביצוע של אגף הרוקחות במחוזות, ניתן לחמש שנים, לאחר מכן יש פנייה למשרד הבריאות, למחלקת התמרוקים, מקבלים רישיון תמרוקים פלוני, וזה ניתן עבור מוצר מיובא או עבור ייצור מקומי.

מכיוון שיש לנו עלייה ניכרת בכמות המוצרים שאנחנו בודקים, נוצר לנו מטבע הדברים עיכוב בזמני השיווק ועל מנת להתאים את עצמנו לרגולציה שמקובלת בחוץ לארץ, בה יש חלוקת הנטל בין היצרן/היבואן לבין הרגולטור שכולם אחראים, אנחנו מבקשים לעבור לשיטה דומה ואפילו די זהה למה שמקובל באירופה ועל ידי כך בעצם לאפשר ירידה גם בנטל הרגולטורי וגם המשך שמירה על בריאות הציבור.

תכף נחזור לאיזשהו פירוט של התיקונים המוצעים ואיך תיראה הרגולציה החדשה. לפני כן אני רוצה לדבר על כמה נתונים כלכליים.

שוק התמרוקים נאמד בכשישה מיליארד שקלים. שמעתי גם הערכות שהוא גבוה ומגיע לכיוון השמונה-תשעה מיליארד שקלים וזה בהחלט שוק משמעותי בהיבט של מוצרי צריכה. יש מספר קטיגוריות בשוק הזה שהן קטיגוריות גדולות מבחינת שטח השוק. מדברים על מאות מיליוני שקלים. משחת שיניים, שמפו למבוגרים, דיאודורנטים, אם מסתכלים על זה כעל נשים וגברים ביחד, גם זה קרוב ל-300 מיליון שקלים. סבון נוזלי, גם קרוב ל-300 שקלים בשנה. זה אומר שהצרכן בסוף מוציא נתח לא מבוטל מסך הקנייה שלו על אותם מוצרים. כאשר אנחנו בוחנים מה קורה מבחינת ריכוזיות באותם מוצרים, אנחנו רואים ריכוזיות מאוד מאוד גבוהה ב-CR3 שזה המדד של נתח השוק של שלושת היצרניות או היבואניות, לצורך העניין הספקיות הגדולות בענף, ואנחנו רואים כאן תמונה שהיא די דומה לענף המזון מבחינת הריכוזיות. שלושת השחקנים הגדולים בכל קטגוריה שולטים בשני שלישים עד קרוב למאה אחוזים מהמוצרים הנרכשים בענף. מבלים פשוטות, כשעם ישראל הולך וקונה למשל שמפו למבוגרים, שמונים אחוזים מהעם קונים שמפויים שמיוצרים על ידי שלוש חברות או חברות מקומיות או יבואניות.

למצב הזה יש השפעה ישירה על רמת המחירים שאנחנו משלמים כאן.

אפשר לשאול מי אלה שלושת החברות הגדולות?

רגע. בשווקים בחוץ לארץ, במדינות בגודל שלנו, כמו שוויץ, יש יותר משלושה ספקים?

כן. ה-CR3 בישראל, ככלל, גם במזון וגם בתמרוקים, הוא גבוה יותר בעולם., בדקו את זה לעומק בדוחות קודמים.

ככלל, כשאני מציג בכנסת, אני לא מציג בדיוק מי החברה העסקית שמחזיקה בכל נתח שוק אם הנושא הזה חשוב לוועדה, אני יכול להעביר ולומר מי הן שלושת החברות.

אולי רק תאמר אם אלה יבואנים או יצרנים.

זה גם וגם. אלה לא רק יצרנים מקומיים.

אתה יכול להעביר? אין שום סיבה משפטית לא להעביר.

בסדר. אני אעביר.

אין לך את זה כאן?

לא, אין לי את זה כאן. אני אעביר את זה בטבלה לוועדה.

יש לך ניחוש, גברת.

לא.

היא רוצה לבדוק אם דוקטור פישר הוא בתוך השלושה או לא.

לא. אני יודעת בדיוק מה נתחי השוק שלנו ואני חושבת שכמעט אין מונופוליות בשווקים האלה.

בכל אופן, רמת הריכוזיות שקיימת בישראל גם גורמת לזה שיש פערי מחירים בין ישראל לבין מדינות ה-OECD. הבאנו כאן כמה דוגמאות לתמרוקים, למוצרים שנמצאים תחת האסדרה שאנחנו מביאים ה יום ואנחנו רואים פערים של עשרות אחוזים ברמת המחירים. זה מגיע עד שישים אחוזים אבל גם לשלם 17 אחוזים יותר מאשר משלמים במדינות ה-OECD על משחת שיניים, זה לא הדבר שאמור להיות. אנחנו רוצים לטפל בנושא הזה. אנחנו רוצים להוריד כאן את רמת המחירים של התמרוקים. אחת הדרכים לעשות את זה היא לטפל בנושא האסדרה, לעשות אותה פשוטה יותר, לעשות את השינויים שאיל דיבר עליהם ותכף יגיד עליהם עוד כמה מלים, כדי להסיר חסמים לכניסה של שחקנים קטנים ובינוניים, לעשות כאן את היבוא יותר פשוט, לעשות את היצוא יותר פשוט ולאפשר הכנסה יותר מהירה של מוצרים חדשים לתוך השוק.

זה המקום לשאול על צו יצוא? מה קורה שם?

אני יכולה לומר. הצו הועבר לצורך הנחה לוועדת הכספים. אני מניחה שזה יגיע ממש היום-מחר ליושב ראש הוועדה וזה כבר יהיה תלוי בכנסת לגבי מועד הדיון.

מגיעות מחמאות לצוות המשפטי שלנו שדחף לזה. לא? בעצתך. אני שמח לשמוע.

חברי הכנסת רוצים הבהרות?

אפשר לקבל את המצגת בבקשה?

היא נשלחה לוועדה אתמול.

אדוני היושב ראש, קודם כל תודה על הדיון. אני מאוד בעד אסדרה ואסדרה זה דבר טוב. בדיוק דיברתי עם מיקי על כמה זמן במדינה הזאת לוקח להסדיר דברים ומי משלם את המחיר לגבי האסדרה הזאת.

הסיפור של התקנות, אני לא יודע כמה התייחסתם לזה ובוודאי עוד תתייחסו לזה, חייבים להתקין תקנות בהתאם לחוק בפרק זמן סביר. אני אומר בפרק זמן סביר ומוגדר כי אין לוח זמנים מוגדר בחוק. במדינה שלנו, אני יודע שכשאין לוח זמנים מוגדר ואין תקרה, זה כנראה יכול להיגרר לנצח.

לא. קבענו כאן נהלים. בדרך כלל יש לוח זמנים ואפילו בחוק שמנו את זה.

אולי נעביר את החוק לפני החתימה או אחרי החתימה.

חתימה של מה?

של התקנות.

ודאי שלפני.

החלטת הממשלה קבעה לנו לוח זמנים להכנת התקנות מיום שעובר החוק.

אם יכינו את התקנות עוד עשר שנים, מה יקרה?

יהיה כאן מי שיחליף אותך ואותי.

איזה שוט יש לנו שנעביר את החוק ולא יהיו תקנות.

יש לנו שוט. חלק אינטגרלי של החוק הוא כולל מועד.

קודם כל, הוא אומר 120 ימים.

החלטת הממשלה קבעה לנו סד של 120 ימים.

מיום שעובר החוק.

בסוף מדובר כאן בבריאות הציבור, בסיכונים, בבטיחות ולדעת איזה מוצר הוא טוב, אם מביאים חיקויים, זיופים, מה קריא ומה לא בריא. אם אין תקנות בדברים האלה, הדברים האלה לא מוסדרים. לכן, אם אתם יכולים להתחייב למועד הזה, זאת כבר התחלה טובה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת החדש מיכאל מלכיאלי.

מעבר לכך שאין מה לעשות עם זה, אני חושב שהדבר הזה לא היה צריך להיות בחוק ההסדרים אלא היה צריך להיות בחקיקה מסודרת. זה נושא שמסדיר ענף שלם שלא מוסדר יותר מדי שנים ועצוב שזה מגיע בחוק ההסדרים מהדלת האחורית.

אני קצת מתנגד לאמירה שהנושא הזה לא מוסדר. הנושא הזה הוא מוסדר, הוא מוסדר בצורה מסוימת שמשרד הבריאות ראה לנכון צורך לתקן אותו בהתאם למה שמקובל בחקיקה האירופאית.

אנחנו אומרים שהאסדרה הזאת לא מספיקה.

יכול להיות.

לא מספיק מתוחמת. אני אומר לך שזה לא מוסדר מספיק, זה לא מוגדר מספיק. אין מה לעשות. אני לא מוריד ממאמצי משרד הבריאות לעשות אבל אני אומר שהאסדרה הזאת באה מעט מדי ומאוחר מדי. צריך לעשות אותה כמו שצריך. הלוואי וזה היה בחוק ולא בתקנות.

הסתייגות אחת אדוני היושב ראש, בסיפור של האגרות. אתה מכיר את זה?

עוד לא הגענו לזה. תן לנו להגיע לזה.

בסדר. היה חשוב לי התיחום של הזמנים. אמרתם 120 ימים מיום החוק ולאגרות נגיע אחר כך. בסדר.

בוקר טוב. אנחנו נדבר על הכוחל ביחד, גם על האגרות וגם על הכול. הכותרת הייתה הורדת יוקר המחיה. בסדר. אנחנו צריכים למצוא את המשוואה הנכונה כדי שלא יהיו פרדוכסים.

מה, לגבי האגרות? אין הצדקה לאגרות האלה היום. אם כבר מדברים אבל אולי נדבר על זה אחר כך. על מה לוקחים היום אגרה?

שלא תבין אותי לא נכון. אם הכסף הזה חוזר לאוצר ואכן צריך לשלם אגרות אבל האגרות האלו – אני בעד אסדרה ובעד בריאות הציבור, אבל הכותרת הייתה הורדת המחירים ויוקר המחיה. כמובן אני בעד אבל אם מצד שני זו המטרה שלנו, חוץ מהבריאות ושהמוצרים לא יהיו מזויפים, שגם לא נפגע גם בייצור המקומי שזה מאוד חשוב. אם ניקח מהיד הזאת ונשים ביד השנייה והאגרות יגרמו לעליית מחירים, לא עשינו כלום.

מילא יעלו את המחירים, אבל על מה אתה לוקח אגרה? הטלתם את הבדיקה של המוצרים על היצרן או על היבואן ואתם לוקחים אגרה.

דוקטור עבדאללה אבו מערוף יודע בדיוק מה הוא רוצה להגיד.

הולכים להיכנס עוד אלפיים מוצרים לשוק.

אנחנו בפתיחה כללית על הצעת החוק הזאת. החברים יסיימו להציג את המצגת שלהם ונסיים את הדיון הכללי ואחר כך, כשנגיע לסעיפים השונים, תתייחסו.

אני בעד האסדרה.

תמשיכו ולא נפריע לכם.

נעשה את זה בקצרה. הרפורמה כרגע מתוכננת להתבצע בשני צעדי חקיקה. בצעד הראשון אנחנו נתקן את פקודת הרוקחים באופן כזה שתיתן ביטוי לרפורמה ותאפשר לאחר מכן בחקיקה משנית את תיקון התקנות שבעצם תיתן את הפרשנות ואת הביצוע של אותה חקיקה ראשית.

בשורה התחתונה אנחנו מבקשים לעבור ולבטל את צו הפיקוח על מוצרים או אנחנו גוזרים היום את הרגולציה ולעבור בעצם לצורה אחרת של עבודה בה היצרן או היבואן מגיש לנו באמצעות מערכת ממוחשבת את התיקים של המוצרים ומרגע שהוא עשה את זה ומילא את כל החובות שמוטלות עליו, חלקן גם מפורטות בחקיקה הראשית וחלקן יפורטו בשלב מאוחר יותר גם בחקיקה המשנית, הוא בעצם יכול להתחיל לשווק ואנחנו באמצעות המפקחים שניתנו לטובת הרפורמה הזאת נבצע את הפיקוח בשווקים ולא נעשה את הפיקוח בטרם עת כי המערכת הממוחשבת בעצם תעשה את הסריקה ומי שיעמוד בתנאים, יוכל להגיש. יהיה סוג של הגשה, לאחר מכן היבואן/היצרן יקבל אישור לעלות והוא יתחיל לשווק.

יש כמה נושאים מהותיים שאנחנו מבקשים להסדיר גם אותם. הנושא של מול מי אנחנו פועלים באותן חברות אצל יצרנים או יבואנים. לאדם הזה קוראים נציג אחראי. אותו נציג אחראי בעצם אחראי על ההגשה למשרד הבריאות ואחראי לדו שיח שיכול לבוא לאחר מכן או במהלך אותה הגשה והוא בעצם נושא באחריות לכל מוצר ומוצר באופן ספציפי.

הדבר הנוסף שאנחנו מבקשים הוא שאותו נציג אחראי גם יעבור סוג של הכשרה, הכשרה של שלושים-ארבעים שעות, ההכשרה הזאת יכולה להיות גם אינטרנטית או יכולה להיות גם פנימית. אנחנו נספק את התכנים אבל את הסילבוס אנחנו ניתן. מי שיעשה את ההכשרה הזאת, אלה אותם גופים שיבקשו להכשיר ואותו נציג נושא באחריות מאוד מאוד כבדה. אם אנחנו עושים הקבלה של זה לפקודת הרוקחים,. הוא סוג של רוקח אחראי באותם מקומות אבל אנחנו לא מבקשים שם רוקח אלא אנחנו מבקשים שם אדם עם 12 שנות לימוד שזה נראה לי דבר שהוא סביר.

מעבר לזה, יש נושא של תיק תמרוק. כל תמרוק מגיע עם תיק וגם נפתח מרכז רעלים כי כאשר משווקים את אותו מוצר, אנשים עלולים להשתמש בו בצורה שהיא לא נכונה ולפעמים עלולות להיגרם אתו כל מיני בעיות למרות שלא אמורות להיגרם. יהיה איזשהו מרכז רעלים שבמידה ויש אזרח שנפגע, מי שמטפל בו יוכל לפנות, נוכל לפתוח את התיק ולראות ממה זה מורכב כדי לתת עזרה ראשונה לאותו בן אדם.

כמובן יש עוד סעיפים נוספים שמגדירים מהו תמרוק שהוא מזיק על מנת שאנחנו בעצם לא נגיע למקום שבו יש נזק ואנחנו בעצם לא יכולים לאכוף לאחר מכן וכמובן אנחנו נמנע מלכתחילה את זה שזה יקרה.

עוד נושא שעולה כאן הוא הנושא של יבוא תמרוקים. תמרוקים מיובאים יכולים להגיע או על ידי בעלי זיכיונות רשמיים של חברות שקיבלו זיכיון ותהיה גם אפשרות לעשות יבוא מקביל, אבל מכיוון שאותו יבוא מקביל יש להבטיח באמת שמדובר במוצרים באיכות שהיא טובה כמו אותם מוצרים שמגיעים מהיבואן הרשמי, אנחנו נקבע תנאים שיאפשרו מצד אחד את היבוא המקביל אבל יבטיחו מעל לכל ספק את בריאות הציבור.

לגבי הנושא של העבירות. יהיה נושא של הוראות פליליות וסמכויות להטלת עיצומים כספיים כפי שמקובל היום בפקודת הרוקחים.

אני מבקש התייחסויות כלליות ולא לסעיפים השונים בהצעת החוק.

יושב ראש חטיבת הקוסמטיקה, לשכת המסחר. יש בעצם שלוש סוגיות שאנחנו רוצים להעמיד את כבוד הוועדה בפניהן. הסוגיה הראשונה נוגעת לבריאות הציבור, שהיא הדבר המרכזי, ועל זה אנחנו מצפים לתקנות שאנחנו היינו במשא ומתן די ארוך עם משרד הבריאות. אנחנו חושב שהגענו להסכמות על הנקודות המהותיות אבל חשוב מאוד שברגע שהחוק הזה יתקבל, וראיתי שיש כאן תחולה והתחולה מתייחסת לא לכל התקנות אלא לדברים מאוד ספציפיים, אז הדברים המרכזיים שאם החוק הזה נכנס ויש תחולה, שלא יתקבל מצב שדווקא נושאי בריאות הציבור, לזה אין התייחסות כאן. כלומר, החוק הזה צריך להתקבל, אנחנו בעד, אבל שהתחולה שלו תהיה ביחס לזה מיד אחרי שמתקבלות התקנות שנוגעות לבריאות הציבור ולא סעיפים ספציפיים שמדברים על מינוי הנציג המוסמך וכך הלאה.

יש עוד שתי סוגיות. מדברים על הורדת יוקר המחיה, וראה זה פלא. היום, כפי שאמר דוקטור שורצברג, 13 אלף רישיונות הגישו בשנה החברות היצרניות והיבואניות. כל אחד משלם על כל מוצר שהוא מביא אגרה. עבור מה? עבור הבדיקה ועבור הגשת המסמכים למשרד הבריאות, דבר שלוקח חודשים כי הם בודקים את זה. לפי התקנות החדשות והמצב החדש לא יהיו יותר רישיונות. כל האחריות נופלת על היצרן והיבואן ובכל זאת יש אגרה. אם כן, על מה האגרה? אנחנו יודעים שאגרה היא לא מס.

אמרתי שנתייחס ספציפית לעניין האגרות.

יש רק שתי סוגיות שאנחנו רוצים להתייחס אליהן. האחת היא התחולה והשנייה האגרה. בזה נמצה את העמדה שלנו ולא ניכנס יותר לתת סעיפים וסעיפים.

היום במקום לדאוג שתרד האגרה, מוסיפים אגרה. הכיצד? לאור העובדה שהפעם לפי הגדרה של תמרוק, גם בשמים שעד היום לא היה צריך לשלם אגרה, נכנסים עוד אלפיים בשמים וסבונים למצב שצריך לשלם אגרה.

עוד דבר. הורידו את האגרה לייצוא. זאת אומרת, דואגים לצרכן בגרמניה ובאיטליה, שם יהיה יותר זול, במקום לדאוג למי שקונה את המוצר כאן בארץ.

זה נראה לי מאוד חשוב.

קיבלו את ההוראה הזאת, הפחיתו את זה. באופן טבעי המוצר יהיה יותר זול לצרכן באנגליה או בגרמניה. אין לזה סיבה.

ראינו שמשרד האוצר הקציב חמישה מיליון שקלים למשרד הבריאות עבור פיקוח. רישיונות כבר אין, לא צריך יותר כלום, הנטל הוא על היבואן ולכן על מה משלמים את האגרה? על כלום? כאשר מדברים במלים גבוהות על יוקר המחיה, אז בבקשה, דבר ראשון – תסירו את זה.

ברשותך, אמרתי לך ואני חוזר. כל מה שקשור לסעיפים ספציפיים בחוק הזה, נדון בהם עת נגיע לסעיפים. הנושא של האגרה, אני יודע – גם הכינו אותי, גם החברים שלי בכנסת אמרו לי שזה הסעיף הבעייתי ביותר – ואני מבקש לא להתייחס לזה. עד עכשיו שמענו מספיק מלים על ההערות הקשורות במילה אגרה. בבקשה, מעכשיו לא רוצה לשמור על זה כלום. נגיע לסעיף הזה, תגידו כל מה שתגידו אבל לא כרגע.

יש לך עוד הערות?

לא. זה בשלב זה.

אני יבואן וגם קונה מוצרים כאן בארץ בענף המספרות. ענף המספרות הוא מאוד מאוד מאוד קטן. יש שלוש חברות גדולות ששולטות בענף הזה. אני חושב שאת העסק הזה בלתי אפשרי לפתוח ו אני גם אסביר לך למה.

משרד הבריאות דורש רישיון תמרוקים. הנושא הזה של רישיון תמרוקים קשור גם לרישיון עסק, לוקח בין ארבעה לחמישה חודשים.

אתה מדבר על הכללי או על הפלוני?

על הכללי. אני צריך לפתוח עסק, אני צריך לקחת מקום, לשלם ארנונה, לשלם מסים וכולי ולהתמודד מול המחוז בתל אביב. הייתה מישהי שאתם מכירים אותה, גברת כהן, והיא החזיקה אותי תשעה חודשים ולא נתנה לי את הרישיון. אני רצה להגיש רישיון לתמרוק – לא, משרד הבריאות לא מאשר לי. אתה צריך קודם כל להוציא רישיון כללי. זאת אומרת, אני צריך להחזיק מקום, אני צריך רישיון של כיבוי שלוקח ארבעה-חמישה חודשים.

בירוקרטיה.

לגבי אחזקת מקום, יש הוראות במדינת ישראל.

זה עולה כסף. אני בא להגיש רישיון, אומרים לי, לא, תחכה, תחכה ארבעה-חמישה חודשים.

אני חושב שיש כאן התייחסות אמנם חלקית. תודה. יתייחסו לזה בהמשך.

אני בעלים של חברה שמייצרת תמרוקים ואני יושב ראש ענף התמרוקים בהתאחדות התעשיינים. חובה לעשות רגולציה חדשה. היום באמת הענף עובד על איזשהו צו משנת 1973. אנחנו בעד שינוי רגולציה ואכן הגיע הזמן לכך. אבל החלום הרטוב של התעשייה הישראלית הוא אם היו מאמצים את הרגולציה האירופאית כלשונה כי הרגולציה האירופאית שנכנסה ב-2013, היא המחמירה ביותר בעולם. שואלים אותי מה הייתי רוצה שיקרה, ואני אומר שהייתי רוצה שיאמצו את הרגולציה האירופאית. לא צריך להיות יותר חכמים מהאירופאים. אבל זה כנראה לא יקרה.

למה לא? אפשר להיות יותר חכמים מהאירופאים. מה זה רע?

הלוואי. בחמש השנים האחרונות רצו טיוטות של תקנות תמרוקים. היינו משוכנעים שהן עומדות להיות מאושרות ופתאום דרך חוק ההסדרים קיבלנו חקיקה ראשית פלוס התקנות שאף אחד לא ראה אותן. כלומר, אנחנו כאן באמת סומים בערפל כי אנחנו לא יודעים מה יגידו התקנות. אם קוראים היום את החקיקה הראשית, במשפט אחד אני רוצה לומר שאני מבין כי התעמקתי הרבה בעניין שכל החקיקה דרך חוק ההסדרים נובעת מזה של ועדת לנג והחלטת הממשלה להוריד את יוקר המחירים בישראל. ועדת לנג קובעת חד משמעית שרוב התמרוקים בישראל מיובאים. שבעים אחוזים לפי מסקנות הוועדה.

בהערת אגב אומר ששוק התמרוקים הוא לא שמונה מיליארד שקלים. אין נתונים על היקף צריכת התמרוקים בישראל. שנה שלמה אני מתכתב עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אין מספר. לפני חמש שנים הפסיקו לספור. כשאתה מדבר על מספרים זה כולל אבקות כביסה, דטרגנטים וכולי. אין נתונים לצריכת התמרוקים בישראל. ועדת לנג קובעת ששבעים אחוזים מיובא ואכן רוח הוועדה ורוח החלטת הממשלה היא להסיר חסמים ולפתוח את השוק ליבוא. ומה אנחנו מקבלים? מקבלים כאן חקיקה שתשעים אחוזים ממנה מתייחסים לתעשייה הישראלית. יש כאן משהו שהוא לא כל כך מתיישב עם ההיגיון הצרוף שלי. החקיקה הזאת היא הקשחה רצינית על התעשייה הישראלית. אם הייתי יבואן, הייתי מברך על החקיקה הזאת זולת האגרות. לא לחינם היבואנים אומרים שזה מצוין להם. בטח זה טוב להם.

אני חייב הערה ספונטנית אישית. אם אנחנו בחקיקה הזאת מכבידים על הייצור המקומי והיצרנים המקומיים, אני אומר לך שהיא לא תעבור.

אם אפשר להשלים את המשפט בהקשר של האגרות. אני רוצה לחדד את ההבדל בין יצרן לבין יבואן. כפי שאמר דוקטור שורצברג, במסגרת הרגולציה - וזה תקין וזה מקובל – היצרן צריך להכין תיק מוצר. ההשקעה המוערכת – ומאחר והחברה שלי עוסקת הרבה ביצוא לחוץ לארץ – היא סדר גודל של כ-5,000 שקלים ליחידת מוצר. יבואן מטבע הדברים מקבל את זה מן המוכן מהספק שלו בחוץ לארץ. יש כאן ביי דפנישן הפליה, אולי לא הפליה אבל אי אפשר להתווכח על זה כי זה המצב כי היצרן צריך להכין את התיק הזה בעצמו לעומת יבואן שמקבל את זה מן המוכן.

כשנגיע לסעיף, תתייחס.

לכן בסוגיית האגרות, לתת אגרה גם על נוטיפיקציה וגם על הכנת תיק, זה גזר דין מוות על התעשייה.

תודה. דוקטור נורית הראל.

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. מעל חמש שנים אני באופן אישי בפגישות עם משרד הבריאות על התקנות האלה ואנחנו עברנו סעיף סעיף והגענו להרבה הסכמות ופשרות. הם באו לקראתנו והתעשייה באה לקראתם ומצאנו את העמק השווה. אבל לעכשיו אנחנו, כמו שאמר יואב, לא ראינו את הנוסח הסופי כך שאנחנו לא בדיוק יודעים. אני מניחה שזה הנוסח האחרון שראינו בהנחה שלא יצפו לנו שם הפתעות.

כולם דיברו כאן על נוטיפיקציה. אני רק רוצה להזכיר לפרוטוקול שהנוטיפיקציה לא מוזכרת בחוק. היא לא חלק.

הפצנו לפני יומיים.

הכנסנו את זה לבקשתכם.

זה מוזכר בדברי ההסבר. אני חוזרת בי.

זה תיקון שהוועדה ביקשה.

אני שמחה. אני רוצה לומר משהו מעמדת התעשייה. אנחנו חושבים שהנטל הרגולטורי היום הוא בלתי אפשרי אבל אנחנו בטח מבינים את חשיבות הענף לבריאות הציבור ולאיכות של המוצרים שלנו. אנחנו לא באים לבקש הקלות כדי לפגוע בבריאות הציבור, בריאות הציבור חשובה לנו כי אנחנו חברות ארוכות טווח.

חיליק, התאפקתי לא להגיד מה שאני אומר כרגע. אנחנו לא ממהרים. זה דיון ראשון של שעתיים. אתה יודע שלפי הנהלים אנחנו חייבים להפסיק אותו בשעה 11:00. ביום ראשון יתקיים דיון בן ארבע שעות, משעה 10:00 ואם הזמן לא יספיק, נעבוד בלילה אבל נמצה את הדיון בצורה מלאה. לא נמהר ולא נקבל החלטות פזיזות במיוחד כשזה קשור לבריאות הציבור, נושא שגם לך חשוב.

חד משמעית. תודה אדוני.

אני סיימתי את רשימת האנשים שביקשו את רשות הדיבור. אתם יכולים להתייחס, משרד הבריאות ומשרד האוצר.

כדי להגיע מוכנים ומיושרים, אנחנו נפגשנו עם כל בעלי העניין במהלך חגי תשרי, כדי שעצם נגיע לכאן עם כמה שפחות חילוקי דעות. יש נושאים מהותיים שיכולים לקבל תשובה מהאוצר לגבי הנושא של בריאות לגבי הנושא של התקנות. אנחנו חושבים שהתקנות וגם החקיקה הראשית הם כמעט אחד לאחד למה שמופיע בדירקטיבה האירופאית. אנחנו לא עשינו שם שינויים כאלה מהותיים למעט בנקודות בודדות שעיקרן הנושא של הנציג האחראי וההבטחה של כניסת מוצרים שיהיו בעלי איכות ומשווקים באותן מדינות כי אנחנו לא רוצים לקבל לכאן כל מיני דברים שלא משווקים שם. ברור לנו שהאמירות האלה הן לא כל כך ברורות לנו.

מכיוון שיש את הנושא של החקיקה הראשית ולאחר מכן יבואו התקנות, אנחנו לא צופים שינויים משמעותיים אם בכלל. הפיצול נבע מנסיבות טכניות משפטיות ולא מתוך מקום של לשנות דברים שראיתם בעבר. בסבירות גבוהה לא יהיו שם שינויים מהותיים אלא אם יעלו כאן דברים שחברי הוועדה יבקשו לשנות ואז ישונו גם התקנות שיבואו לאחר מכן. כמעט לחלוטין זה דומה מאוד עד זהה למה שנעשה בחקיקה האירופאית. אנחנו לא חושבים שהמצאנו כאן את הגלגל.

לגבי מה שאמר אדון שקורי, לגבי הנושא של רישיון עסק.

אני רוצה להתייחס. זה לא סתם רמז שאמר לנו אדון שקורי ואני שומע אותו לא פעם. כאשר יש תפקיד מרכזי, לפעמים אזורי, שמעכב את כל מתן הרישיונות, אין כאן התערבות שלכם כדי לתקן את המצב הזה? זאת אחת הבעיות הקשות שפתאום מחוז א' עובד ברמה מסוימת ומחוז ב' עובד ברמה אחרת.

אני אתייחס לכל דבר.

לא פרסונלי.

לא, לא פרסונלי. אנחנו לא מפחדים מביקורת והתפקיד שלנו בתור משרתי ציבור הוא לתת שירות טוב לציבור שמגיע אלינו, לאזרחים. כאשר עולים חילוקי דעות בין גוף מפוקח, גוף מבוקר, לבין הרגולטור שלו כאשר לצורך העניין אם אנחנו מדברים על הרוקחות המחוזית, גם לרוקחים המחוזיים יש בוס. לעתים אני מקבל פניות ואני בוחן אותן. אני לא אומר שבמקרה שלך מוצדק או לא מוצדק. יש תמיד התאמה בין ההרגשה לבין מה שבפועל נעשה. הדבר הנוסף שאני אומר הוא שיש שינוי ניכר מאוד בכל תפיסת העבודה בארבע השנים האחרונות. יש הרבה יותר אסדרה מרכזית של האופן שבו פועלות הרוקחויות המחוזיות ולי לא ידוע היום על שום בעיה שקיימת בגינה מתעכבים רישיונות עסק אלא אם יש באמת סיבה שאותו עסק לא יכול להכיל.

אם יש בעיה שהיא נקודתית ספציפית, אנא ממך – כדי שלא נעשה כאן את הדיון רחב – פנה אלי באופן ישיר למייל שלי.

אי אפשר לדבר אתך. אני מתקשר אבל אף אחד לא עונה לטלפון. אין טלפון. אני מדבר עם איזה מוקד במשרד הבריאות.

אפשר לפנות במייל.

פשר לפנות במייל וכוכבית 5400. אנחנו מחויבים בלוחות זמנים של עד 48 שעות במערכת ה-CRM שלנו. אין מצב שמי שפנה אלינו לא קיבל תשובה או הוזמן לדיון או נשלחה איזושהי הנחיה בנושא הזה.

יש גם בשורה במסגרת הצעת החוק כיוון שבנושא הזה של רישיונות כלליים, אנחנו היום מעגנים את האיזו שמפורט בסעיף שניתן גם לקבל איזו מגוף לגוף של סטנדרטיזציה וזה לא יהיה לחלוטין משהו שהרוקח המחוזי לפי שיקול הדעת המקצועי שלו בלבד קובע.

מה קשור שאני מגיש את הרישיון לבודק שיבדוק לי - - -

אתה לא חייב.

עובדה שהחליטו לעכב לי.

אדון שקורי, אתה לא חייב להגיב לכל מילה.

בודק אני צריך להביא. מה זה קשור למשרד הבריאות? אני לא מבין את זה.

אני מבקש ממך לשמור על סדר. כשיש לך בעיות, כשיש לכם בעיות, כשאתם לא מצליחים לקבל תשובה ברמה המחוזית, בוודאי ברמה ארצית, אני רוצה לקבל כוועדה העתק של התלונות שלכם. עד כאן. אני מבקש להמשיך בתשובות. אמיר, בבקשה.

אני רוצה להגיד כמה דברים. ראשית, המשמעות של השינוי הזה לאחר שיגיעו התקנות של הודעת שיווק היא שכדי להכניס תמרוק חדש לשוק, בין אם הוא בייצור מקומי ובין אם הוא ביבוא, פרק זמן של מספר חודשים שהיום צריך להמתין כדי לקבל את האישור של משרד הבריאות, אנחנו עוברים לאישור שדה פקטו הוא כמעט מיידי. אני חושב שהוא תוך 24 שעות, דרך המנגנון של ההודעה. עם כל הכבוד לאיגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, להגיד שהשינוי הזה לא צריך לגרום לכם להוריד את מחירי המוצרים ולהביא לירידה ביוקר המחיה, אני חושב שזה במלים פשוטות לא מדויק.

איך? אתה רוצה אגרה לפני שנלחץ על הכפתור במחשב.

בואו נדבר על האגרות. 1,312 שקלים, אגרה של רישיון תמרוק פלוני היום ואחרי החוק נצטרך להסדיר את זה לאגרות חדשות על הנוטיפיקציות. בוא נניח שזה יישמר. 1,312 שקלים לחלק ל-10,000 פריטים שאני מצליח למכור, המשמעות היא 13 אגורות ליחידה. 13 אגורות ליחידה, זאת האמירה שלכם, זה יוקר המחיה.

על כל גוון אתם גובים כסף. על כל צבע אתם גובים כסף. אתה מטעה את הוועדה. זאת פשוט לא אמת.

אם רוצים לתלות את פערי המחירים באגרות, שיצאו בהודעה משותפת התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר ויאמרו שמשרד האוצר מייקר ב-13 אגורות את הדיאודורנט.

אלה לא 13 אגורות. אתה מוסר מידע לא נכון.

איזה דיבורים אלה? זה אולי לחברות הגדולות. לא לנו.

חבר'ה, אני מבקש. או שנעשה דיון מסודר או שאני אתחיל בצורה לא נעימה - - -

אבל הוא לא מדייק בעובדות.

אתה תתייחס כשהוא יסיים.

לגבי מה שאנחנו כממשלה צריכים להוציא כדי ליישם את הרגולציה. אמר חבר הכנסת בר שאנחנו לא נותנים יותר אישורים, אין לנו עלויות, אין יותר רגולציה ולכן למה גובים אגרות. ההפך הוא הנכון. הרגולציה החדשה עולה לנו יותר. משרד הבריאות צריך לשדרג את מערכות המחשוב שלו כדי לייצר את האכיפה.

אבל לא קיבלת כסף על הרגולציה?

משרד הבריאות נותן תוספת של פקחים ושל עובדים.

זאת לא בעיה שלהם.

גם קיבלתם כסף לכך.

זאת בעיית מדינה. לא בעיה שלהם.

מי זה קיבלתם? אני משרד האוצר.

משרד הבריאות קיבל חמישה מיליון שקלים לפיקוח.

אני לא יודע מתי, לפני כעשר שנים. אגרות נכנסות לאוצר המדינה.

אבל הכסף שקיבלתם בזמנו הוא לא על רגולציה. הוא על הבדיקה של המוצר. אל תטעו את הוועדה.

עכשיו הרגולציה שם היא אחרת. עכשיו הרגולציה היא פיקוח בשווקים, זה דורש מנגנונים אחרים.

אבל קיבלת כסף. קיבלת חמישה מיליון שקלים למפקחים.

מה זה קיבלתם?

למה אתם בסוף מגלגלים את זה עליהם?

אדוני, אגרות ככלל, היום כאשר משלמים אגרות, הכסף נכנס לאוצר המדינה והמשרדים מקבלים אותו דרך התקציב. כך זה עובד.

זאת תשובה.

אני מצטער שעצבנתי את כל הנוכחים. אני רוצה להגיד גם משהו שהם ישמחו לשמוע.

אנחנו יודעים לעצבן בחזרה אם צריך.

יש את הנושא של האלפיים פריטים חדשים שהיו ברגולציה של משרד הכלכלה ועכשיו עוברים למשרד הבריאות. אני מודה שלא הייתי ער לשינוי הזה. לאור זה ולאור זה שזה מייצר איזשהו גידול בהכנסות, אני אלמד את המספרים, נבדוק את המשמעויות של זה ואם אפשר, אני אבוא עם הצעה.

אדוני, הוא פנה אלי ואני מבקש להגיב על זה.

גם אם הוא לא פונה אליך, אתה יכול להגיב.

ראית שכשאמרת לי שזה לא הנושא, אמרתי שזה לא הנושא. קודם כל, צריך להגיד את האמת, בטח בוועדה בראשותך. ה-1,300 שקלים אגרה היו עד היום כי משרד הבריאות היה עושה בדיקה למוצרים. החליט מי שהחליט שאת הבדיקה הזאת עושים היבואנים, היצרנים וכולי. זאת אומרת, זה כבר לא עליכם. עכשיו בא כבוד נציג משרד האוצר ואומר, לא, אבל יש לנו פיקוח. אני גם את זה ביררתי ואני יודע שלפיקוח קיבלו חמישה מיליון שקלים נוספים כדי לפקח. עדיין אתם לוקחים את ה-1,300 שקלים והוא הזכיר את האלפיים מוצרים שעוד הולכים להיכנס לשוק, מה שיתגלגל עוד פעם על היצרנים ועל בעלי המפעלים והיבואנים, ובסוף אדוני, תן לי לנחש, זה גם לא יישאר אצלם אלא הם יגלגלו את זה על הציבור ואותו יוקר מחיה ועוני שאתה אדוני מראשי הלוחמים עליו בכנסת, ימשיך לעלות, ולמה? כי הציבור ישלם את אותם 1,300 שקלים כפול אלפיים כפול אני לא יודע מה על משהו שהוא לא צריך לשלם, על משהו שמשרד הבריאות מקבל עליו כסף. יוקר המוצרים יעלה, יוקר המחיה יעלה וכל משפחה שצריכה לקנות שמפו או סבון או בושם או אני לא יודע מה, תשלם בגלל שמשרד הבריאות מחליט שהוא קורא לזה רגולציה ובגלל לזה דורש את אותם 1,300 שקלים שהוא לא צריך לקבל.

לכן אני חושב שהאגרה הזאת צריכה להיות מבוטלת. לכן המחירים של המוצרים צריכים לרדת אלא אם כן הם יגידו שהם לוקחים את זה על משהו מוצדק. לקרוא לזה רגולציה כשאנחנו יודעים שמה שאתה עושה, ובצדק, זה פיקוח, אבל על הפיקוח הזה אתה מקבל כסף, אתה מקבל חמישה מיליון שקלים. לשם מה קיבלתם חמישה מיליון שקלים?

על פקחים, אבל זאת הרגולציה החדשה.

קיבלת חמישה מיליון שקלים מכספי המסים של הציבור. למה אתה מגלגל עליו עוד 1,300 שקלים על בדיקה שאתה לא עושה?

מנגנון של אגרות היום במדינת ישראל עובד כך שאגרות נכנסות לאוצר המדינה. אולי חבר הכנסת מיקי לוי מכיר את זה.

אגרות שצריך לשלם. אני רק אומר שלא צריך לשלם את האגרות האלה.

היחידה שמבצעת את מה שעבורו משולמות האגרות מקבלת את הכסף דרך תקציב המדינה.

על פיקוח קיבלנו תקציב, בדיקה אתם לא עושים, אז על מה?

יש לי בקשה לחברי הכנסת, אם זה מקובל עליכם. אני רואה שבכל צורה מגיעים בסוף לאגרות, כאילו כל החוק הזה לא שווה, רק האגרות, ה-1,300 שקלים, ה-5,000 שקלים.

כי מדובר כאן על יוקר מחיה.

אני מסכים אתך. היות והנושא הזה נראה לי מרכזי, אני מבקש שתתכוננו וגם אני אתכונן בדיון ביניים, נעשה את זה בחוץ, בלשכה שלי, ואם תרצו – תבואו. אני אשב קודם כל עם אנשי האוצר. אני רוצה להבין לפרטי פרטים את כל נושא העלויות ואז אנחנו נחזור ונקיים דיון ספציפי.

אין בעיה. אם אנחנו לא נהיה שם, לפחות יהיו שם נציגים של היצרנים והיבואנים.

חברי הכנסת יבינו בצורה שקטה וישאלו את כל השאלות. אחר כך נבוא לדיון במליאה ונדבר על הכול.

אני רוצה עד שיבואו עם שיעורי בית לשאול שאלה. אני אשאל את השאלה והם לא צריכים לענות לי עכשיו אלא שיעשו קודם שיעורי בית. 1,300 שקלים אגרה, בסדר.

מה עם כל גוון?

אתה לא יכול להפריע לי. אם נגיד יש עשרים סבונים, 1,300 שקלים על הסבון הראשון, זה בסדר, אותו הרכב, אותו הכול, אני לא כימאי, אני רק הסתובבתי בתעשייה בחמישה מפעלים שחלקם הועברו צפונה כדי לספק מקומות עבודה. כשאנחנו נעלה, יצטרכו להוריד עובדים. אני שואל שאלה אחת. נגיד שיש סבון איקס שאישרתם אותו, שילמו עליו 1,300 שקלים, בשביל היופי, בשביל הנראות, עשו אותו צהוב, ירוק, אדום, סגול, את כל הגוונים. על כל אחד 1,300 שקלים?

לא.

לגבי כל מה שקשור לאגרות ותשלומים, זה לא לדיון עכשיו.

באירופה אין אגרות.

שמענו את זה שלוש פעמים.

יש עוד הערות?

מילה אחת כדי שלא ייתנו מידע לא נכון. למעשה תמרוק, הטענה המרכזית או הכלל הבסיסי שאסור לייחס לתמרוק סגולות רפואיות. זה הכלל המרכזי של תמרוק. גם אפשר לראות מה ההגדרה שלו. אבל בפועל לוקחים את תעשיית התמרוקים ומכפיפים אותה לתרופות, קודם כל על ידי הכנסה לפקודת הרוקחים שזה לא היה. למעשה עכשיו התמרוק הופך להיות האח הצעיר אבל עדיין הרגולציה הופכת להיות כזאת.

אתה רוצה להגיד שמשחה על העור לא יכולה להיות לה השפעה בריאותית כלשהי?

אדוני, כשאתה אוכל במסעדה, היא יכולה להרעיל אותך.

אי אפשר לחזור כל פעם על אותם דברים.

בחקיקה הזאת יש עונשים פליליים.

עוד לא הגענו לעונשים.

אני ממשרד עמית, פולק, מטלון ואנחנו מייצגים את התאחדות התעשיינים. אני רק רוצה לשאול שאלה/להציע הצעה. אני יועצת משפטית של התאחדות התעשיינים. אם הבנתי נכון בדיון, סט התקנות מוכן. כדי שתהיה לנו תמונה מלאה, אם אפשר בבקשה לבקש לקבל כדי לראות את התמונה בכללותה. יכול להיות שזה ייתר חלק מהדיון בסעיפים שונים, יכול להיות שזה ייתן את הוודאות הנחוצה.

אני לוקח על עצמי לעשות את הבדיקה. נקבע אם זה בתוך החוק או בנפרד.

אני לא מציעה שזה יהיה בתוך, על אף שזה לא הונח בפני הוועדה אלא פשוט כדי שלנו יהיה.ץ

אני באופן אישי אבדוק את זה.

תודה רבה.

יש לי הצעה. למה אני צריך לשלם כשבקושי אני עושה מחזור של מאתיים אלף שקלים? למה אני צריך לשלם אגרה בדיוק כמו חברת לוריאל? אני משלם אותו סכום כשהיא פי מיליארד ממני.

נתייחס לזה.

חברת הכנסת מירב בן ארי ידידתי מהסיעה ובכלל, ברוכה הבאה.

עוד הערות? אני מציע שנתחיל בקריאת החוק. יש לנו עוד שעה. היועצת המשפטית שלנו קוראת את הסעיף עד שנמצא לנכון לעשות הפסקה ורק אז יהיו שאלות הבהרה.

אני רק אעיר הערה כללית. כשהנוסח הכחול הגיע לוועדה, באמת ראינו שהעלו כמה מהסעיפים שהיו בטיוטת התקנות לרמה של חקיקה ראשית מסיבה משפטית שהוראות כאלה צריכות להיות בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה. אנחנו סברנו, עשינו גם כמה ישיבות לפני, שיש עוד כמה סעיפים כמו לדוגמה הודעה על השיווק שגם צריכים לעלות לרמה של חקיקה ראשית. לפני יומיים הופץ נוסח שבאמת אם תראו, הוכנסו בו סעיפים נוספים וחשוב שתעברו על הנוסחים שמועלים באתר של הוועדה כל פעם.

אנחנו נעבור עכשיו על הנוסח המתוקן הזה שנמצא גם בפניכם.

2. תיקון פקודת הרוקחים

בפקודת הרוקחים (נוסח חדש) התשמ"א-1981 (בפרק זה – פקודת הרוקחים) –

בסעיף 55א (שזה סעיף ההגדרות של הפרק) -

לפני ההגדרה "מוצר" יבוא

"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968".

"נציג אחראי" – מי שאושר כנציג אחראי לפי סעיף 55א5.

"נושא משרה בתאגיד" – כהגדרתו בסעיף 60א(ג)".

"עוסק בתמרוקים" – מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון, הפצה או הובלה או מוכר תמרוקים וכן נציג אחראי".

"ציוד רפואי" כהגדרתו בחוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012.

"רישיון תמרוקים" – רישיון שניתן לפי סעיף 55א1.

לגבי הגדרת "תמרוק" – במקום ההגדרה שקיימת היום בפקודה, ההגדרה החדשה היא: "כל חומר או תערובת חומרים המיועדים לבוא במגע עם חלקים חיצוניים של גוף האדם במטרה עיקרית או בלעדית לנקותו, לבשמו, לשנות את מראהו, להגן עליו או לשמור עליו או לשפר את ריחות הגוף למעט תכשיר או ציוד רפואי. לעניין זה – חלק חיצוני של גוף האדם, שכבת העור החיצונית, שיער, ציפורניים, שפתיים, שיניים, ריריות, חלל הפה ואברי המין החיצוניים".

אלה ההגדרות. הסעיף הראשון המהותי הוא סעיף 55א1 שהוא מגיע במקום סעיף 55ב שבהמשך גם אותו אנחנו מתקנים.

תמרוקים

לא ייצר אדם, לא ייבאו, לא ייצאו ולא יעסוק באחסון והפצה של תמרוק אלא אם כן יש בידו רישיון תמרוקים מאת המנהל (בסעיף זה – רישיון) ובהתאם להוראות לפי פקודה זו לתנאי הרישיון ובכלל זה הוראות ותנאים לסוגי הפעילות וסוגי התמרוקים הנקובים בו.

לא ייתן המנהל רישיון למבקש אלא אם כן התקיימו כל אלה:

למבקש יש רישיון עסק או היתר לרבות היתר זמני או אישור שניתן לפי חוק רישוי עסקים שעניינו תמרוקים. בסעיף זה – רישיון עסק.

המבקש מעסיק אנשי מקצוע מסוגים שקבע שר הבריאות (להלן – השר) לצורך הגנה על בריאות הציבור ואבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו.

הסתייגות. אני מתייעץ. האם יהיה צורך להחריג את כל מה שנאמר כאן לגבי יצוא של תמרוקים? ארץ היעד שאמורה תהיה לעשות את הבדיקות, היא תעשה את הבדיקות.

אני אתייחס. בהמשך יש סעיף שמתייחס לייצוא ושם אנחנו קובעים הסדר מקל יותר לקבל הייצוא. יש שם תנאים בסיסיים שהיצרן צריך לעמוד בהם.

(3) המבקש מינה נציג אחראי לכל סוג תמרוק שברישיון. ואולם, יצרן או יצואן המייצר או מפיץ תמרוק אך ורק לצורך יצוא מחוץ לישראל לא ימנה נציג אחראי.

זאת החרגה ראשונה של היצואנים. לעניין נציג אחראי, תמרוק שמיועד רק לייצוא, לא צריך לגביו נציג אחראי.

(4) מתקיימים לגבי המבקש התנאים המפורטים בתקן המנוי בתוספת רביעית א', ואולם רשאי המנהל לתת רישיון למבקש שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנים או בהנחיות מקצועיות בינלאומיים אחרים שהמנהל מצא שהם שווי ערך לפחות לתקן האמור והמנהל בדק ומצא כי המבקש עומד בתנאים ובהנחיות כאמור. נתן המנהל רישיון למבקש שמתקיימים לגביו תנאים המפורטים בתקנים או הנחיות מקצועיות כאמור, יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד וינקוב בשם התקן או ההנחיות שנמצאו על ידו כשווי ערך באותו מקרה.

(5) למבקש יש את התנאים המתאימים הנדרשים לצורך הובלה והפצה נאותה של תמרוקים לפי הוראות שקבע השר לצורך הבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו.

(6) המבקש, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בו, לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לקבל רישיון תמרוקים.

(7) תנאים נוספים שקבע השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובכלל זה תנאים לצורך הגנה על בריאות הציבור והבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו.

תקופת תוקפו של רישיון תמרוקים תהיה חמש שנים.

השר רשאי לקבוע הוראות לענין הגשת בקשה לקבלת רישיון או לחידושו, ובכלל זה דרך הגשתה, המועדים להגשתה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות ביחס להגשת בקשות של סוגים שונים של תמרוקים.

המנהל רשאי לקבוע תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לסוגי הפעילות או לסוגי התמרוקים שלגביהם ניתן הרישיון. ובלבד שתנאים נוספים לגבי רישיון תמרוקים קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות רשימה של בעלי רישיון תמרוקים (בפרק זה – בעלי רישיון), בהתאם לסוג הפעילות ולסוג התמרוקים שלגביהם ניתן הרישיון.

עד כאן פתוח לדיון ולהערות.

אני אעיר כמה דברים. ברישיון התמרוקים, שימו לב שהוספנו את העניין של עיסוק באחסון והפצה של תמרוק. כלומר, גם מי שבאמת מתעסק באחסון והפצה על כל מה שכרוך בכך, מחסנים, הובלות של זה. זה גם משהו שיהיה צריך להיות כפוף לרישיון.

בנוסף, לגבי העניין של רישיון עסק, שימו לב שמספיק שיש היתר זמני או אישור מהרשות המקומית, גם אם אין את רישיון העסק הקבוע על מנת שזה יהווה תנאי מספק מבחינת רישיון התמרוקים ממשרד הבריאות. אני מדברת על פסקה (1) בתוך סעיף קטן (ב), בעמוד 2.

בנוסף, לגבי התקנים. מי שמבקש רישיון תמרוקים צריך לעמוד בתקן שקבע משרד הבריאות בתוספת, בתקן איזו שדובר עליו. אבל יש אפשרות לעמוד בתקנים נוספים וביקשנו שהנושא הזה גם יפורסם כדי שיצרנים אחרים יוכלו לראות איזה תקנים נוספים הוכרו ולבקש גם לעמוד בתנאים האלה ולבקש הכרה לפי התנאים האלה.

בנוסף, התנאים הנאותים להפצה בהובלה, זה גם משהו שנדרש.

זה באופן כללי.

אני בעלים של חברת פאר פארם. יש לנו מפעל יצרני בארץ ובקרוב עוד מפעל. היינו רוצים מאוד אחרי חמש שנים שאנחנו מתחננים שתחריגו את הייצוא בכלל מהסעיף הזה. יש כאן בעיה עם הייצוא.

כשנגיע לייצוא, נדבר עליו.

חייבים להחריג את הייצוא כי הייצוא היום הוא לב לבו של הנושא. אנחנו היום מחזיקים את המפעלים שלנו, כל היצרנים כאן הם בישראל, בזכות הייצוא. ללא יצוא, אין לנו שום זכות קיום. אנחנו לא יכולים להתחרות.

עוד לא התייחסנו לזה.

התייחסנו. זאת המהות של העסק שלנו היום. היום הייצוא מחזיק אותנו. ישראל היא מעצמה עולמית היום בתחום הייצוא. אין היום מפעל שלא מייצא.

מה האמירה?

אנחנו רוצים שתחריגו את הייצוא.

מרישיון תמרוקים?

מכל דבר.

מרישיון כללי?

אני מבקש להבין. אני לא רק מנהל דיון אלא אני גם צריך להבין את הדברים.

אנחנו כיצרנים נאלצים היום לעבור כפל רגולציה. פעם אחת רגולציה ישראלית ופעם אחת רגולציה במדינת המקור.

מדינת הייעוד.

היעד אליו אנחנו שולחים. במדינות הנאורות היום – הרבה מדינות באסיה – לא צריך כמעט שום דבר לקוסמטיקה. אין שום בעיה. הן מכירות, הן מסתמכות על התשתיות, על האישורים של התשתיות ובזה זה נגמר. רק בישראל לוקחים את זה צעד אחד קדימה לגבי בריאות הציבור, וזה בסדר. אנחנו לא נכנסים לדיון הזה. אבל מאחר שאנחנו רוצים לייצא, אנחנו צריכים לעמוד בסדרה של מסמכים ותקנות. סתם לדוגמה, בדיקות של מעבדות מוסמכות בגרמניה או במדינות אחרות. לכן אני חושב שצריך להחריג את הייצוא כי הייצוא לא מעניינו של משרד הבריאות הישראלי.

מכיוון שאנחנו מכירים את משרד הבריאות ואנחנו יודעים שמשרד הבריאות, כמעט כל זמן מה יש לו עוד איזו הגבלה, עוד איזו פקודה, עוד איזו דרישה, אנחנו מבקשים שהדבר הזה של הייצור, לפחות שהייצור יוחרג.

דבר אחרון. חמש שנים לרישיון, אין שום סיבה. בכל העולם כאשר אתה מקבל את הרישיון, אין סיבה שזה יהיה לחמש שנים.

אנשי משרד הבריאות, תרשמו את השאלות ואחר כך תתייחסו.

לא כל כך ברורה לי הפרוצדורה אם המנהל מחליט שלא לתת רישיון תמרוקים. אנחנו סבורים שצריכה להיות כאן איזושהי ערכאת ערעור או זכות להשמיע טענות. זאת אומרת, שההחלטה על דחייה לא תתקבל בלי הסברים ובלי יכולת לטעון טענות.

תרשמו את זה בבקשה.

ולמי אתה מערער.

עדיף שזה לא יהיה בפני אותו גורם שקיבל את ההחלטה.

בנוסף, בסעיף קטן (ה) אנחנו מכניסים כאן בדלת האחורית, להבנתי, הגדרה נוספת למה זה תמרוק. סעיף ההגדרות נותן הגדרה רחבה מאוד שאומרת מה זה תמרוק ופתאום אנחנו נתקלים גם בסוגי פעילות או סוגי תמרוקים שהם בעצם הופכים להיות נישה נוספת. אני לא בטוחה שזה כל כך ברור שזה דורש הסבר ואני לא בטוחה שזה נדרש.

הערה קטנה טכנית. ברישיון של החמש שנים, בקשה. שיכתבו כמו שיש בצו הוראות מעבר. מפעל שמבקש, אפילו שזה בטח יהיה בתקנות, כי לפחות אני יכול להעיד על עצמי, זה לוקח שבעה-שמונה חודשים לחדש רישיון ובינתיים, עד לחידוש, אפשר להמשיך לעבוד.

אני מייצגת את לוריאל אבל השאלה היא כללית. בסעיף 55א1 הוספתם הפצה. הרבה פעמים חברות – אני לא שואלת את השאלה מטעם לוריאל - עושות הפצה חיצונית. החברות לא שייכות לחברה. עכשיו הן לא יוכלו לעשות הפצה.

חברות ההפצה לא שייכות לחברה המייצרת.

הן לא שייכות. זה גוף חיצוני שמסמיכים אותו. אי אפשר להכליל אותן כך שגם להן יהיה רישיון תמרוקים.

אבל הן מאחסנות.

רגע. לא ביקשתי תשובות. תעזרו לבנות דיון מסודר.

כמובן שההפצה צריכה להיות מבוקרת. זה ברור. חברות מסודרות מאשרות את ההפצה, מאשרות את החברה שמפיצה, אבל הן לא צריכות להיות עם רישיון כי זה מאוד ייקר.

ההרגשה שלי היא שיש תשובה לכך.

עוד הערות? אין. אני מבקש תשובות.

אני רוצה להתייחס למה שאמר כאן מר פאר. החקיקה הזאת באה לדון ברישיונות פלונים. זאת אומרת, עבור כל תמרוק ותמרוק. היא לא באה לדון ואין כוונת משרד הבריאות – ואני חושב גם לא של גורם אחר – לפתוח את הנושא של הצורך ברישיון כללי שזה האסטבלישמנט, שזה העסק עצמו. לא יעלה על הדעת שגם עבור מפעלים שמייצאים לחוץ לארץ, הם לא יבדקו נושא של תקנות אש, לא יבדקו את הנושא של הזרמת שפכים וכולי, מה גם שגם עבור חוץ לארץ יש תקן שהוא בינלאומי, שהוא של GMP, שמחויבים לעבוד בו. זה איזו, אלה תנאי ייצור נאותים.

יש כאן עוד דבר אחד. אנחנו כמדינה לא יכולים להיתפס חלילה באיזושהי מדינה אחרת בחוץ לארץ כשאנחנו לא מפקחים ולא מבקרים את המפעלים אצלנו. אני חושב שיש גם עניין של נראות למול מדינות.

אין בעיה. הוא עומד בתקנים שאמרת. אני הייתי אצלו במפעל.

אם הוא עומד בתקנים שאני אמרתי, יש לו רישיון כללי ובזה אני לא נוגע לו. הוא מקבל את זה מהרשות המקומית, רישיון עסק במדינת ישראל מתחדש פעם בחמש שנים, עובר ביקורת וכדומה.

למה אתה צריך להיות חלק מזה? יש את העירייה, יש את הגופים המסמיכים, אנחנו עומדים בתקנים בינלאומיים.

כי יש לך מפעל ובמפעל שלך אתה מחזיק כל מיני חומרים וכל מיני דברים שיש להם השלכות גם על בריאות הציבור.

חלק מרישיון עסק זה - - -

אני חושב שאתה עכשיו מציג כאן מצג שהוא לא מדויק.

הוא מדויק.

לשיטתך.

אני אסביר את התפיסה שלנו. הרישיונות לתמרוקים מתייחסים לרישיונות על העסקים שפועלים בתוך ישראל, בטריטוריה שלנו בישראל. אנחנו נותנים את הרישוי ליצרנים, לאלה שהם עוסקים בהובלה והפצה וליבואנים שמביאים את התמרוק לתוך ישראל. בזה מדובר. זה רישיון תמרוקים. אחר כך התחום בו אנחנו עושים רפורמה ואנחנו מסירים את חובת הרישוי, זה התחום שמדברים בו על המוצר, על הרישוי של המוצר עצמו. כשאנחנו נכנסים לישראל, אנחנו לא בודקים את המוצרים עצמם, אנחנו לא נותנים רישוי, אם החומר המסוים במוצר הספציפי לא טוב. אנחנו בודקים את שיטות הייצוא של המפעל ואת התנאים הנאותים בהם הוא פועל. אנחנו לא מתייחסים לרשימת המוצרים בהם הוא מייצר למעט אם למשל הוא מייצר תמרוקים – כאן אני משיבה על שאלה שנשאלה - שלמשל דורשים איזושהי רמת סטריליות גבוהה, אני אבדוק את רמת הסטריליות במפעל. לכן יש התייחסות לסוגים שונים של תבחין כי יש סוגים שונים של רמות ייצור שנדרשות בהתאם למוצרים שהם מייצרים.

אבל כל הטענות שהועלו כאן קודם, הן לגבי המוצר. גם הנושא של ההקלות בייצוא הן רלוונטיות כי אנחנו מדברים על הנושא של התמרוק ולא על המפעלים. גם באירופה בכל מדינה, כל חברה באיחוד האירופי, עושה את הפיקוח על המפעלים בטריטוריה שלה ואחר כך המוצרים נעים בצורה חופשית לתוך השוק. אנחנו כאן בישראל צריכים לעשות את הפיקוח על המפעלים שלנו, על העסקים שפועלים כאן בישראל, והמוצרים ינועו בצורה יותר חופשית אחרי הנוטיפיקציה.

את שוכחת לספר שהמפעלים בישראל מפוקחים על ידי יותר מדי רגולטורים.

לא. אני לא מקבל את זה. היא לא אמרה לך.

אנחנו מפוקחים על ידי כל הרגולטורים ולכן השפכים מטופלים על ידי שני רגולטורים, בריאות הסביבה במשרד הבריאות ועל ידי תאגיד המים.

זה מחליף את מה שהיא אומרת?

כן, מחליף את כל מה שהיא אומרת.

זה לא נכון. תפסיקו לזרוק כל מיני סיסמאות כל הזמן. תתייחסו למה שנאמר. הפיקוח שלנו הוא על המפעל.

אבל הפיקוח בתוך המפעל הוא לא של משרד הבריאות אלא הוא של גופי האכיפה בעירייה, שזאת בריאות הסביבה וזה תאגיד המים, כל אחד באזור שלו.

בסדר. סיימת.

להערה של לוריאל. לנושא של רישיון תמרוקים שמוסדר כאן שהוא בעצם על העסקים שפועלים, ככל שהחברה שרק נותנת את המוצר שלה לא מייצרת ולא מאחסנת והכול היא עושה באמצעות קבלני משנה, היא יכולה לתת לקבלני המשנה שלה להחזיק ברישוי. זה לא דורש מכם כפל רישוי אבל בשלב ההודעה, של הנוטיפיקציה, אז את צריכה שיהיה לך את הנציג האחראי.

נציג אחראי של ההפצה?

לנושא הנוטיפיקציה. לנושא התמרוק הפלוני. אבל רישיון התמרוקים ניתן לעסקים שפועלים. אם אין לך, את לא עוסקת לא בייצור, לא באחסון ולא בהפצה - - -0

יש חברות חיצוניות שעושות רק הפצה.

יש שתי דרכים לפעול. חברה יכולה להחזיק את הרישיון אצלה ולהתקשר עם קבלני משנה שיפעלו בשם הרישיון שלה והיא יכולה לשכור מישהו שיעשה את כל הייצור על הרישיון שלה. זה עניין של המבנה העסקי של החברה.

אני כרגע לא מייצגת את לוריאל. לוריאל עושה את זה בעצמה. רוב החברות הקטנות עושות את זה.

היא אמרה לך. הן יכולות לקבל במידה שיש אחסון בחברה אחרת. אני חושב שהתשובה שניתנה מספקת.

התאחדות התעשיינים. שאלה לגבי ה-GMP עליו דיבר איל. ברגע שיש GMP, את אותו תקן תמרוקים שיש לחברות, האם הרישיון או האם האישור שמשרד הבריאות מנפיק למועצה, לרישוי עסק, הוא יהיה באופן אוטומטי במידה והחברה עומדת בתקנים ולא כמו היום?

השאלה ברורה. יש תשובה?

גם כיום למעשה לפי הצו יש רישיון עצמאי של משרד הבריאות במקביל לרישיון עסק והתפיסה היא כזאת שכאשר מגיע מישהו לבקש רישיון תמרוקים פלוני, נעשה את כל הבדיקות הנדרשות ואז בשלב של רישיון העסק הבקשה מאושרת.

הבדיקות גורמות לכפילות? יש כפילות?

לא. אם הוא מחזיק ברישיון תמרוקים כללי היום לפי הצו, אנחנו ניתן אישור כנותני אישור לרישיון עסקים.

עם בדיקות נוספות שדומות לקודמות?

אין צורך בבדיקות נוספות. רק צריך לעמוד בשאר נותני האישור.

אדון שאולי, אתה רוצה להתייחס?

אני אסביר שוב. זה לא מה שאני שאלתי. התשובה שנתת, היא משהו אחר לחלוטין. רישיון עסק, כדי לקבל רישיון עסק, אתה צריך לעמוד במספר רגולטורים כמו שחביב אמר קודם לכן. אחד הרגולטורים זה אתם. אתם צריכים לתת את אותו אישור למועצה כדי שהיא תנפיק בסופו של דבר את רישוי העסק. המלצה של החברה.

אנחנו נותנים המלצה.

המלצה, בסדר. את אותה המלצה, במצב שהחברה יש לה את התקן, את ה-GMP, האם האישור שלכם, ההמלצה שלכם ניתנת באופן אוטומטי או עוד פעם אתם עושים את כל מסכת הבדיקות שיש לנו היום?

לא.

אני לא מדבר כרגע על פלוני.

גם אני לא מדברת על פלוני. זה רישיון התמרוקים. רישיון התמרוקים שמצוין כאן בסעיף הזה מתייחס לרישיון תמרוקים כללי.

נכון.

אם קיבלת ממשרד הבריאות רישיון תמרוקים כללי, זה אומר שבדקנו את התקן של ה-איזו ולכן ההמלצה שלנו לרשות המקומית תהיה אוטומטית.

אפשר לחדד את זה?

כן.

בעיקרון, היות ויש ריבוי רגולטורי ואנחנו יודעים שזה גם מייקר, גם מעכב, גם מכביד, שלא יהיו דברים ששני רגולטורים בודקים. זה מה שצריך להיות.

אני רוצה לחדד את השאלה. באירופה, ברגע שליצרן יש איזו מותאם, הוא יכול לפתוח את שערי המפעל שלו וה-איזו יכול להינתן על ידי גופים שונים שמסמיכים אותם, שהסמיך אותם האיגוד העולמי של האינטרנשיונל סטרט-אפ אורגניזיישן. האם ברגע שאנחנו נקבל אישור איזו שהוגדר, התקן המדויק, יבוא הרוקח המחוזי ויבדוק אותנו פעם נוספת או מספיק שנשלח את אישור ה-איזו למשרד הבריאות ונקבל את המלצתם לרישיון עסק? זו הייתה השאלה.

מכיוון שלצורך הרפורמה הזאת ניתנו גם תקנים לנושא של GMP, כזאת תשלחי לי את האישור הזה, אני אבוא לראות שבאמת האישור הזה הוא אכן נכון.

אבל למה לא לסמוך על גוף שהוסמך? למה אתם מוסמכים יותר מגוף אחר?

מי זה הגוף האחר?

יש בעולם.

זה רישיון כללי שניתן על ידינו. אנחנו באים לראות שאכן מתקיימים הדברים האלה. מהניסיון שאנחנו צברנו לאורך השנים, יש חשיבות גדולה להנחיות. הדברים האלה הם דברים שמתחדדים במועד מתן הרישיון.

אנשי משרד הבריאות, האם יש מעבדות שיכולות לתת אישור שהן מוכרות על ידכם או אישורים בינלאומיים שמוכרים על ידכם?

יש חברות פרטיות שנותנות אישור איזו אבל הן לא מפוקחות במדינת ישראל. לכן הן לא יכולות להחליף את הפיקוח שלנו. בוודאי שחברה שלוקחת בודק ומביאה, היא לא מחויבת לעשות את זה. אם היא רוצה, זה מסייע לה.

אין חברה בינלאומית שרמתה היא כזאת שאתם סומכים עליה?

ההבדל היחיד הוא שבאירופה גופי איזו מוסדרים בחקיקה האירופאית. כאן בישראל אין מי שמפקח על המוסדות האלה שנותנים את ה-איזו. אין דרך להכיר בהם.

אפשר להשתמש בגופים האירופאים שמפוקחים. הם מחייבים אותך להשתמש בהם.

לא נשתחרר מהר מהרצון שלנו לפקח על האיכות.

הם גם לא חייבים בזה.

עוד שאלה. יש לנו במדינת ישראל את מכון התקנים והוא מסמיך את המפעלים לקבל את התקן. אם מכון התקנים לא מספיק טוב למשרד הבריאות, אז מה כן טוב?

אנחנו לא מכירים הסמכה של מכון התקנים.

למה לא מכון התקנים? זה שאנחנו יודעים שצריך מהפכה במכון התקנים, זה כך.

דווקא משרד הבריאות יזם מול מכון התקנים את התרגום ועשינו תקן רשמי של תקן ה-איזו הזה כתקן שהוא קובע את הסטנדרט המקצועי הנדרש כדי שאנחנו נוכל להגיד שזה הסטנדרט. הנה, הכללים קבועים במסמך. לא הייתה שום הסמכה של גופי הבדיקה החיצוניים שנותנים את אישורי ה-איזו האלה.

מכון התקנים הישראלי שיושב היכן שהוא יושב ועובד כמו שהוא עובד כרגע, שיש על זה תכנית שלמה, אני אומר שאם הוא נותן היום אישור, זה לא מספיק?

הם לא נותנים אישורים למפעלים.

היום משרד הבריאות מסתמך על האישור של ה-איזו שאנחנו מקבלים או מה-ICQ או ממכון התקנים. הוא פשוט מסתמך על זה. בלי זה שום רוקח מחוזי לא ייתן לו לפתוח את המפעל שלו. אני מבקש מכם לדייק בעובדות. זה מה שקורה היום. אם אתם לא מסוגלים לסמוך על מכון התקנים ואם אתם לא מסוגלים לסמוך על גופים בינלאומיים - - -

זה לא העניין.

אולי מכון התקנים לא עושה את הבדיקות שמשרד הבריאות זקוק להן.

מה האינטרס הכלכלי שלכם ללכת לגוף חיצוני, לשלם לו הרבה יותר כסף ממה שעולה רישיון תמרוקים כללי כל שנה מאשר פעם אחת יבוא רוקח מחוזי במחיר מבצע/מציאה וייתן לכם רישיון לחמש שנים? תסביר לי רק את האינטרס הכלכלי.

חופש שוק.

אנחנו מחויבים כלפי הלקוחות שלנו. רוב המפעלים בארץ מחויבים כלפי הלקוחות שלהם בחוץ לארץ. זה תקן שהוא בינלאומי. התעודה הזאת היא בינלאומית. דבר שני, לצערנו משרד הבריאות מתנהג בין ביקורת לביקורת עם המון קפריזות ולכן אנחנו רוצים לסמוך על גוף לא תלוי.

אני לא יכול לקבל את ההערה הזאת.

תרשו לי, אני אוהב לברך את החברות והחברים שלי שמצטרפים. חברת הכנסת מיכל בירן.

לפי ההצעה הזו, רוצים שמעבדה פרטית שהיא לא מפוקחת, שמקבלת שכר מהמפוקחים, היא זאת שתפקח על בריאות הציבור. זה דבר שאני לא חושב שצריך לקבל אותו.

אבל מכון התקנים מפוקח.

על ידי מי?

זאת אמירה שאפשר להגיד אותה אחרת.

אל תלך תמיד למכון התקנים.

הצעת פשרה קטנטונת. אנחנו מכירים את עמדת משרד הבריאות והיא לא תשתנה. האם אתם מוכנים לשקול ובסופו של דבר להוריד מילה אחת מהחוק כשכתוב "לא ייצר אדם תמרוק, לא ייבאו, לא ייצאו", את המילה "לא ייצאו" להוריד. זו הבקשה. משרד הבריאות אחראי על בריאותם של אזרחי ישראל.

אנחנו אחראים על המוצרים שמיוצרים בישראל שעומדים באותם סטנדרטים.

שר האוצר חתם על צו התמרוקים, בדיוק על המילה ייצוא. תסבירו לי.

יש שני סוגים של אישורים. אישור אחד הוא אישור תמרוקים כללי, זה אישור יצרן שיש לו את ה-GMP ומקבלים אותו אחת לחמש שנים. יש אישור ספציפי לכל תמרוק ותמרוק שבהצעת החוק הזאת הופך להיות גם לא אישור אלא נוטיפיקיישן, הודעה על שיווק. מאותו אישור, בהתאם לתיקון שמשרד הבריאות עשה לפני כאן בוועדה לפני כחודש-חודשיים, היצואנים כבר לא צריכים אישור פר תמרוק ספציפי.

זה מה שישבנו ודיברנו עליו ארוכות ובאנו לקראת התעשייה שאמרה שמבחינתנו יש לנו הרבה ייצוא לחוץ לארץ, אנחנו מאמינים שאנחנו רוצים, אנחנו אזרחים כאן במדינה, אנחנו מבינים את הנושא של מקומות עבודה, המוצרים עומדים ברישוי שנדרש שם, המקום שמייצרים אותו ומאחסנים אותו נעשה במקום שהוא מקום GMP שהוא מאושר ולכן מבחינתנו אנחנו לא נעשה את העבודה של הרשות הרגולטורית כדי לבדוק את תחולת המוצרים, הווה אומר רישיון פלוני, אנחנו רק מסתכלים על זה שזה נעשה במקום שהוא בטוח מבחינת תנאי הייצור שלו. זו הקלה משמעותית. עוד לא התקרר הצו הזה וכבר כאן עכשיו יש בקשות לבוא לשלב הבא של בואו נבטל בכלל על הנושא של היכולת שלנו לראות מה קורה אצלנו במדינה מבחינת תנאי ייצור. זה נשמע לי מאוד מאוד מוזר. עיקר הכסף ועיקר הבעיה ועיקר ההקלה הרגולטורית הם באותן אגרות שמשלמים עבור פר תכשיר ותכשיר.

תרשו לי לשאול שאלה בשם היצואנים. המייצרים. כמה זמן לוקח לכם לעשות את הבדיקה שמאשרת את המפעל לחמש שנים?

פרק זמן מאוד קצר.

מה זה פרק זמן קצר? אני יודע רק לספור.

מזמינים ביקורת, נקבעת ביקורת, סדר גודל חודש אז מגיעים לעשות ביקורת. חודש זה הרבה זמן?

עשרה אחוזים מהייצוא שלהם מתעכב.

שני דברים אני אומר על זה. הראשון, אף אחד לא מונע ממישהו לבוא ולבקש רישיון עסק לפני שהוא פתח את העסק שלו ולא ביום שהוא פתח אותו כשצריך עכשיו לתת לו את הדבר הזה. הדבר הנוסף הוא שמכיוון שאנחנו כן קיבלנו עכשיו גם תקנים לנושא הזה וגם תהיה לנו את היכולת לפקח בצורה שהיא טובה יותר, מכיוון שאנחנו כאן עוברים לתהליכים של נוטיפיקציה, התהליך הזה הוא סדר גודל של חודש ימים. זה לא נשמע לי מופרך בשום קנה מידה.

איך אנחנו יכולים להיות רעים אתכם ולהגיד שתוך חודש תגמרו את הבדיקות?

אני אמרתי שזאת השאיפה שלנו.

אנחנו נכלול את זה בחוק או בדברי ההסבר?

אפשר לכלול כל דבר אבל צריך לתת לרפורמה להתחיל לקרום עור וגידים כדי לכלול את זה.

מקובל שנרשום את זה בדברי ההסבר של החוק?

בדברי ההסבר של החוק אפשר להגיד שמשרד הבריאות ישאף לתת את הביקורת.

בנאום הצגת החוק נכלול את זה.

בפרוטוקול אפשר לומר שאנחנו מבקשים לבצע את זה כמה שיותר מהר.

אני מתחייב להגיד בהצגת החוק במליאה בקריאה שנייה ושלישית. נציין שהמשרד יעשה הכול שתוך חודש זה יסתיים.

נביא את זה בתקנות. בוא נכתוב את זה בתקנות. בלוחות זמנים בתקנות.

הייצוא היום זה מה שמחזיק את המפעלים שלנו וזה הדבר היחיד שמחזיק אותם. בלי הייצוא אנחנו סוגרים את המפעלים שלנו.

אני אמרתי את זה בהתחלה ואני חוזר ואומר ששום דבר לא ייעשה כדי לפגוע בכם.

אתה צודק אדוני, ולכן המילה הזאת "ייצוא" חייבת לצאת מהפרוטוקול.

אתה מבלבל בין שני דברים.

אני לא מערבב בין שני דברים. הדרישות שלכם לא תואמות לדרישות של השוק האירופאי וגם לא של השוק האמריקאי.

ברשותכם, בואו נתקדם.

אדוני, היו שתי הערות לגבי הזכות לערער על מי שלא מקבל את הרישיון.

לדעתי דיברו על השגה. ערעור יש לבית המשפט לעניינים מינהליים.

כי זו החלטה מינהלית.

כן. נדמה לי שדיברו על השגה.

אנחנו כתבנו כאן שכל התכלית של הגשת הבקשה וכולי, כל הפרטים שנוגעים להגשת הבקשה והפרטים האדמיניסטרטיביים האלה בדרך כלל אנחנו מסדירים את זה בתקנות. את המכיר את התקנות שלנו לגבי בתי מרקחת וגם שם יש לנו הליך השגה. אנחנו מעגנים את זה גם בנהלים וגם בתקנות, את הגורם אליו פונים. אפשר להשיג על החלטת הרוקחת המחוזית בפני מנהל אגף הרוקחות.

לדעתכם מי יהיה כאן הגורם?

מנהל אגף הרוקחות שהוא כמובן גורם מקצועי. זה יכול להיות רק בפני גורם מקצועי. צריך גם להגיד שלמעט בסעיף 55א2 שעוסק בבקשה הראשונה, אחר כך יש הליכים מאוד מפורטים בסעיף 55א3 שנוגעים גם לגבי התליה וגם לגבי דרכי ביטול רישיון. הדבר היחיד שחסר כאן זה באמת לגבי הבקשה הראשונה אם היא לא אושרה אבל מרגע שקיבלת רישיון, הדרך היחידה היא לעבוד לפי סעיף 55א3, זה או לבטל או לא לחדש ואז ההוראות מעוגנות ואני חושבת שהן סבירות.

אולי כדאי להוסיף סעיף דומה.

ב-ד אפשר להוסיף השגה.

השאלה אם סעיף 55א3 חל גם על מתן רישיון בפעם הראשונה. לתת אותו.

ב-2 אפשר להוסיף השגה. בסעיף ההסמכה.

אין צורך בהשגה לפי חוק. אני חושבת שיותר נכון לאשר את זה בנוהל, נוהל השגות.

לא, בהסמכה לתקנות להוסיף השגה על הבקשה.

תשקלו את זה בהמשך. תבדקו אם צריך לעשות את זה ובהמשך ההקראה נחזור לזה.

השאלה הנוספת היא לגבי רישיון שבתום חמש שנים מבקשים אותו והיה והליך החידוש לוקח יותר זמן, מה קורה לגבי פער הזמן הזה.

אם הוגשה בקשה? אין לנו התנגדות. זה לגבי כל הרישיונות שאנחנו נותנים, כל עוד הוגשה בקשה לרישיון - - -

והעיכוב הוא אצלנו.

אפשר לראות את הבקשה הקודמת כתקפה.

היא ממשיכה. אנחנו עושים את זה.

כתוב בצו.

בצו, אבל איפה זה כתוב בהסדר החדש? עוד כמה חודשים הצו כבר לא יהיה.

נכניס את זה אפשר להכניס את זה.

בסדר. תשבו על זה.

ברשותכם, נמשיך.

אנחנו נמצאים בעמוד 4, סעיף 55א2.

55א2. דיווח על שינוי בפרטים

חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בבקשה לקבלת רישיון תמרוקים או במסמכים שצורפו לה, ידווח בעל הרישיון למנהל על השינוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד השינוי.

55א3. הגבלת רישיון תמרוקים, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו

המנהל רשאי להגביל רישיון תמרוקים, להתלותו, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב.

הרישיון ניתן על יסוד מידע חלקי, שגוי או מטעה, ואילו היה המידע הנכון והמלא בפני נותן הרישיון במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון.

חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון.

בעל הרישיון, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הפרו תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי פקודה זו.

בעל הרישיון או בעל תפקיד מטעמו סירב לשתף פעולה בבירור חשד לפגיעה בבריאות הציבור או ביעילות התמרוק, בטיחותו או איכותו.

בעל רישיון או בעל תפקיד מטעמו, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר, באופן העלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור או ביעילות התמרוק, בטיחותו או איכותו (בפסקה זו – ליקוי). ואולם המנהל לא יתלה רישיון, לא יבטלו ו לא יסרב לחדשו לפי פסקה זו, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לתקן את הליקוי בדרך של מתן הוראות לבעל הרישיון, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או בעל תפקיד מטעמו יעבור קורס הכשרה מתאים.

לא יקבל המנהל החלטה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר המנהל כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות רישיון תמרוקים לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.

(ג1) הוראה על התליית רישיון תמרוקים לפי סעיף קטן (ג) תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם המנהל רשאי להאריך התלייה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

(ג2) חשד המנהל כי התמרוק המשווק על ידי בעל רישיון אינו עומד בהוראות לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות התמרוק.

(ג3) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף זה תימסר לבעל הרישיון בכתב.

(ג4) המנהל רשאי שלפרסם את ההחלטה על ביטול רישיון תמרוקים במסגרת רשימת בעלי רישיון שמפורסמת על ידו באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף 55א1(ו), ורשאי הוא לפרסם גם את תוכן ההחלטה על ביטול רישיון התמרוקים.

בוטל רישיון תמרוקים לפי סעיף זה, לא תידון בקשה של בעל הרישיון שבוטל למתן רישיון חדש אלא בתום 12 חודשים מיום הביטול, ואולם רשאי המנהל לקצר את התקופה האמורה, לבקשת בעל הרישיון שבוטל, מנימוקים שיירשמו.

בעצם הסעיף הזה מסדיר את כל הנושא של להגביל רישיון, להתלות אותו או לבטל אותו או לסרב לחדש אותו. זה קובע קודם כל את התנאים, מתי אפשר לעשות את כל אחת מהפעולות האלה, וזה קובע גם את הדרך שעושים את זה. כמובן שצריכה להינתן זכות שימוע, ההחלטה תינתן בכתב, יש מקרים דחופים בהם זכות השימוע תינתן במועד מאוחר יותר כשיש צורך להגן על בריאות הציבור, ובנוסף ההתליה יכולה להיות רק לשלושה חודשים פלוס שלושה חודשים נוספים ולא מעבר לכך. אם צריך מעבר לכך, אפשר כמובן להגביל את הרישיון או לבטל אותו אבל אי אפשר להתלות רישיון ללא הגבלת זמן.

שאלה למשרד הבריאות. היום באירופה מדי פעם הרשימות שם מתעדכנות. מה קורה אם אתה עושה נוטיפיקיישן ובעוד שנה חומר מסוים אסור לשימוש ואתה פשוט לא ידעת על כך.

זה הרישיון הכללי. זה לא רישיון של תמרוק פלוני.

עוד לא הגענו לסעיפים שעוסקים בנוטיפיקציה. זה לא רלוונטי.

אני רוצה לדעת. בבית מרקחת מוכרים מוצרים. אלה שני רישיונות?

לבית מרקחת יש אישור מרשם כללי.

אדוני היושב ראש, צריך לדבר על 12 החודשים. זה כוח מוגזם וגם למה צריך כל כך הרבה? אם יש בעיה, אפשר לתקן אותה אחרי יום יומיים.

זה מידע כוזב.

אתה גומר את המפעלים האלה.

קודם כל, אם יש עניין של מידע כוזב, וראינו למה זה יכול להוביל רק בחודשים האחרונים בכל מיני תחומים - - -

ועדיין הכנסת עובדת.

הדבר הנוסף שכתוב שם זה שזה עד ל-12 חודשים. זה לא 12 חודשים.

לא, לא כתוב.

אפשר לקצר. אני נותן את המקסימום. לא אמרתי שלוש שנים.

זה המון זמן.

עד 12 חודשים.

נתקן את זה. עד 12 חודשים.

כן. עד 12 חודשים.

אני רוצה לדעת. זה אומר שאם כותבים עד 12 חודשים, זה אומר שמראש אתם יכולים להגיד שהאישור להפעלת המקום הוא עם זמן מפורט.

כן.

למה לא רק שישה חודשים?

במזון עשינו עד 12 חודשים. לפעמים זה לוקח יותר אבל יש לו את הפרורוגטיבה להגיד תווך חודש הוא יכול לתקן ולחזור.

דרך אגב, גם כשהיו עכשיו במזון הפרות כאלה ואחרות, זה חזר בפרק זמן של לא עד 12 חודשים.

אם זה זמן ארוך מדי, עד 12 חודשים, יש גם את הערעור.

השאלה אם לא לבנות סוג של מדרגות. אם יש תקלה, החליט משרד הבריאות לסגור את המפעל או להגביל את ייצורו של אותו תמרוק שהתגלתה בו תקלה, לעשות מדרגה של חודש או חודש וחצי.

המדרגות נמצאים בעצם הכלים. כלומר, הביטול הוא איזשהו כלי מאוד מאוד חמור. לפני כן אפשר להתלות לחודש, אפשר להתלות לחודשיים, אפשר להגביל רישיון לדברים מסוימים. כלומר, הביטול הוא משהו באמת חמור שקורה בסוף.

אנחנו לא רואים את הזמנים. אנחנו לא רואים שנותנים לנו 45 ימים.

לדעתי יש את הגמישות הנדרשת כדי לא להגזים בסגירה. זה לא נעים למרות שעשינו משהו אחר במדינה כשסגרנו ליומיים ו/או עד חמישה ימים. כאן יש לכם את הגמישות. שם לא נתנו לנו יותר גמישות כי הפגיעה הכלכלית יכולה להיות גדולה מדי.

עוד הערות?

אדוני, אני רק רוצה להבהיר שהסעיף של ה-12 חודשים כבר היום מנוסח באופן שזה עד. כלומר, כתוב שלא תידון בקשה אלא בתום 12 חודשים ואולם המנהל לרשאי לקצר את התקופה האמורה. זה בדיוק מה שביקשו כאן.

איפה ה-עד?

אם הוא רשאי, זה אומר 12, 11, 9, 10.

למה לא תמחקי את המילה "בתום" ותרשמי "עד"? אני לא מצליחה להבין. בוטל רישיון, לא תידון בקשה של בעל רישיון שבוטל למתן רישיון חדש אלא עד 12 חודשים מיום הביטול.

אפשר להוסיף לבקשת בעל הרישיון שבוטל או מיוזמתו.

המנהל מיוזמתו יכול לקבוע תקופה.

"אלא אם כן בעל הרישיון מבקש לקצר אותה". אפשר להוסיף שגם נותן הרישיון יוכל ביוזמתו לקצר את התקופה.

אני מקווה שהבנתם. בסדר.

אני רוצה להזכיר לאמיר שהוא התחייב להביא את התקנות טרם החתימה.

אני אמרתי שאני לוקח את זה על עצמי. קיימנו דיון ומה שמחייב אותנו זה הדיון. אני אמרתי שאני אבדוק עם המשרדים אם אפשר להביא את התקנות בתוך החוק הזה. מיקי, אני אעדכן אותך.

אני אשמח. אני מאוד מוטרד מזה.

אנחנו לא כאן כדי להעביר חוק הסדרים כשאנחנו לא יודעים מה יהיו התקנות.

הנושא הזה הוא באחריותי. מותר לקחת אחריות. אחר כך באים אלינו בטענות שאנחנו לא לוקחים אחריות. אני לוקח.

סעיף שאין לו עדיין מספר בעמוד 7, סעיף חדש שקוראים לו חובות יצרן או יבואן.

חובות יצרן או יבואן.

לא ייצר ולא ייבא אדם תמרוק אלא בהתאם לדרישות ולהוראות לפי חוק זה.

סליחה, צריך להוסיף "והתקנות שתותקנה".

הוראות לפי חוק, הכוונה שזה כולל תקנות.

יצרן או יבואן של תמרוק יעביר את כל המידע הדרוש לנציג האחראי של התמרוק לצורך ביצוע תפקידיו לפי הוראות סעיף 55א4.

55א4 נציג אחראי, תפקידיו וחובותיו

יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק בישראל אלא אם כן יש נציג אחראי לתמרוק בישראל.

נציג אחראי -

יבטיח שהתמרוק שעליו הוא אחראי עומד באופן מלא בדרישות לפי פקודה זו.

יוודא כי התמרוק יוצר בתנאים הנדרשים לפי סעיף 55א1(ב)(4).

יוודא כי אין בתמרוק חומרים שנאסרו או הוגבלו בשיווק והכול כפי שקבע השר בתקנות שהותקנו לפי סעיף 55ב.

יוודא כי נערכה לתמרוק הערכת בטיחות מבוססת לפי הוראות סעיף... (סעיף חדש שנוסף).

יגיש הודעה על שיווק תמרוק לפי הוראות סעיף ... (סעיף חדש).

ימלא חובות ותפקידים נוספים ויבצע פעולות נוספות, שיקבע השר.

ימלא אחר הוראות המנהל בנוגע לתמרוק שעליו הוא אחראי.

כאן למעשה זה גורם חדש שאנחנו יוצרים אותו בחקיקה הזאת, זה הנציג האחראי. לכל תמרוק שמייצרים או מייבאים צריך שיהיה נציג אחראי שזה אדם שאמון לבדוק שהתמרוק עומד בכל התנאים והוא בעצם מוודא את הבטיחות של התמרוק ואת העמידה שלו בהוראות של החוק.

חברת דיפלומט. יש לנו שאלה לגבי עניין הנציג האחראי כי בהמשך גם כתוב שהנציג האחראי, השם שלו יהיה כתוב על התווית.

זה לא כתוב בחוק. בהודעה על שיווק צריך למסור גם את שם הנציג האחראי שאחראי על התמרוק. כרגע הוראות סימון, אין בחוק.

לא על התווית. זה מידע למשרד הבריאות.

אתם מדברים על נציג אחראי כעל אדם אחד?

אנחנו נגיע לסעיף שקובע מי הוא נציג אחראי, אם זאת צריכה להיות חברה, אדם, היצרן או היבואן עצמו. זה בהמשך.

אם זה שמי או לא שמי.

כן, זאת בעצם השאלה שלנו כי בעלי תפקידים בחברות מתחלפים.

כאשר נגיע לסעיף, נלבן את הסוגיה.

השאלה היחידה שיש לי. אין לי בעיה עם הסעיף. השאלה שלי היא מה האגרה שנצטרך לשלם כדי לדעת אם המוצר יתייקר לצרכן הסופי.

לא.

נדון בה.

נושא האגרות יידון בישיבה מיוחדת.

כן. בדיון מיוחד.

איך נועדו תקנות או חוק אם לא נדע את האגרות?

אתה עוד לא מעביר. חוץ מזה, אתה לא מעביר.

אדוני, יש הסכמה שהמילה "בישראל" מחוקה והיא לא צריכה להיות.

נכון. זה רק לגבי שיווק בישראל. המילה תחזור לשם.

יש עוד משהו? אין. הפעם תקבלו שחרור ואנחנו ניפגש ביום ראשון בשעה 10:00. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:53.