הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 19/12/2016
סיור במוסדות חינוך ברהט ובלקייה
פרוטוקול
סדר היום
סיור במוסדות חינוך ברהט ובלקייה
מוזמנים
¶
עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך
ניר שמואלי - סגן מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך
אשרה שלייפר - מפקחת מחוז דרום, משרד החינוך
אסמעיל אבו עג'אג' - מפקח כולל חינוך מיוחד, מחוז דרום, משרד החינוך
מוחמד אלקרינאוי - מפקח כולל חינוך מיוחד, מחוז דרום, משרד החינוך
בני מלכה - מרכז תכניות חומש והחלטת ממשלה למגזר הבדואי, משרד החינוך
מוחמד אלהיב - ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך
עותמאן אבו עג'אג' - מנהל אגף חברה וקהילה ברשות הבדואית
גנאדי קמנצקי - מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך
יריב מן - מנהל אגף חברה וקהילה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
קעדאן חייאם - סמנכ"ל חברה ערבית, מרכז השלטון המקומי
טלאל אלקרינאוי - ראש עיריית רהט
סאלם אבו עייש - ראש מועצת לקייה
עבדאללה אבו שריקי - ממלא מקום ראש מועצת לקייה
טלב אלאסד - מנהל מחלקת חינוך, מועצה מקומית לקייה
מנסור אלסנאע - מהנדס המועצה, מועצה מקומית לקייה
מרואן עבד אלחי - יו"ר הפורום הדמוקרטי לוועדי הורים ערביים
בסמה אלסאנע - מנהלת בית הספר היסודי 'אלעוהד', לקייה
מוסא אלצאנע - מנהלת בית ספר אקראא, לקייה
יוסף אלאסד - מנהל חטיבת הביניים אקראא, לקייה
סמיר אלהוזייל - מנהל בית ספר אלזהרא, רהט
סלימאן אלסאנע - ראש ועד, לקייה
חאלד אלסנאע - תושב לקייה
סאלם אבו עייש
¶
בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים ללקייה. חברי כנסת, ועדת חינוך, ממונים, משרד החינוך, שלטון מקומי, כל החברים, אם שכחתי מישהו, הורים נכבדים, חברי מועצה. אנחנו מאוד שמחים שאתם מבקרים אצלנו, אני סבור שבאתם במיוחד לבדוק את מצב החינוך אצלנו פה ביישוב. מבחינת משרד החינוך, תקציבים, אין לנו בעיה, יש לנו בעיה בקרקעות, יש לנו בעיה בהסדרה, כי לא יכולים לבנות בגלל תביעות הבעלות ויש לנו 2,000 תלמידים שמגיעים אלינו מהפזורה, שזה נטל כבד עלינו, במקום שיקבלו גנים ובתי ספר אצלם בפזורה אנחנו מביאים אותם עד אלינו.
סאלם אבו עייש
¶
כ-2,000 תלמידים. תיכף תראו סקירה, מנהל מחלקת החינוך פה יסקור לנו את כל הדברים האלה, אבל זה שיש לנו תלמידים מהפזורה זה באמת נטל כבד עלינו, כי כשיש גשם הם לא יכולים להגיע, בגלל הבוץ, אין להם דרכים, אין להם כבישים וזה מתבטא בהישגים של התלמידים שלנו, כי הכיתה מחולקת כמעט לחצי, חצי מהפזורה וחצי מבפנים, אז כשהחצי ההוא לא מגיע החצי הזה לומד אולי חצי וככה זה לא כל כך הולך חלק בבתי הספר והגנים כשיש תלמידים נעדרים או חסרים. הייתי רוצה שתעזרו לי להקים בתי ספר וגנים בתוך הקבצים האלה של התושבים, כי התושבים בפזורה של לקייה הם כ-5,000 ויש להם 2,000 ילדים. במקום להסיע אותם, וזה גם הוצאות, בהוצאות האלה אפשר לבנות בתי ספר וגנים. הרבה הרבה הוצאות להסיע את הילדים האלה עד בתי הספר שלנו ואנחנו נותנים להם את השירות, אבל זה מקשה עלינו. יש פה גם מצ'ינג שאנחנו משלמים על הילדים האלה.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
הפזורה מפוזרת, אז גם אם תשים בית ספר במקום אחד, תמיד איפה שלא יהיה, צריך הסעות להביא אותם לשם.
סאלם אבו עייש
¶
ידידי היקר, הם לא מפוזרים בשטח גדול, הייתי רוצה שתבואו ביום בהיר ונלך לשם ותראו, כי אתם לא יודעים על מה אנחנו מדברים. הייתי רוצה שתראו את הקושי ואת הפזורה עצמה.
עמירה חיים
¶
הוא אמר שאין לו בעיה עם משרד החינוך מבחינת תקציבים, יש להם המון תקציבים שמשרד החינוך מניח אותם פה והם לא משתמשים בהם, זו הנקודה, יש עודף תקציב.
סאלם אבו עייש
¶
יש לנו מצ'ינג בהסעות, יש לנו מצ'ינג במלוות, יש לנו מצ'ינג בכל תכניות החינוך וקשה לנו - - -
סאלם אבו עייש
¶
ואנחנו משלמים 2,000 שקל. לכן החיים הם כאלה קשים, אנחנו שורדים בקושי ואנחנו היינו רוצים שבאמת תפתרו לנו את הבעיה של הפזורה ולהביא את בתי הספר - - -
סאלם אבו עייש
¶
אין לי. אנחנו עושים את כל המלאכה ובכלל היישוב שלנו היה היישוב הראשון שמוביל. מבחינת ההשכלה היישוב שלנו הוא הראשון מבין היישובים במגזר. יש לנו פרופסורים ויש לנו רופאים ויש לנו מורים, אנחנו מייצאים מורים, יש לנו עודף מורים.
סאלם אבו עייש
¶
כמעט ולא. מקצוענים יותר, אנחנו מביאים יותר מקצוענים. זה המצב, אנחנו תולים בכם תקווה שתעזרו לנו בדברים האלה. אנחנו גם נראה חלק מהפזורה בציורים.
טלב אלאסד
¶
קודם כל בוקר טוב לכולכם, אני מקדם בברכה את הביקורים שלכם, של חברי הכנסת, של יושב ראש ועדת החינוך, של גב' עמירה חיים, המפקחים, כל מי שנמצאים כאן.
טלב אלאסד
¶
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם גב' עמירה חיים, עם כל הצוות שלה. מבחינת תקציבים, יש תקציבים, אנחנו קיבלנו תקציבים לגנים ולבניית בתי ספר. זה בית הספר הראשון של לקייה, משנות ה-60, גם אני למדתי בבית הספר הזה בזמנו וזה החזיק מעמד עד שנת 1995. לאחר שהקמנו מועצה והכירו ביישוב לקייה כיישוב קבע גם נבנו שכונות כאן והבאנו את בתי הספר לשכונות. כל הזמן היו מביאים את הילדים בהסעות לבתי הספר, אנחנו הבאנו את בתי הספר. בנינו חמישה בתי ספר יסודיים, פיזרנו אותם בתוך השכונות, שלושה בתי ספר על יסודיים, גם אנחנו פיזרנו בשכונות, 14 גנים בנינו ועוד ארבעה גנים בבנייה.
ביישוב לקייה היום יש לנו חמישה בתי ספר, ביסודיים לומדים היום 2,991 תלמידים, מתוכם 707 תלמידים מהפזורה הבדואית. אנחנו מסיעים את כל התלמידים, התלמידים שמוסעים מהפזורה ליישוב לקייה זה 1,964 ילדים, כל יום בבוקר מגיעים לבתי הספר וזה גורם לצפיפות בכיתות. עכשיו אנחנו נראה כמה תלמידי פזורה מגיעים ליישוב לקייה.
ביסודי 'עבד רבה', התלמידים מוסעים כל יום בוקר מהפזורה ליישוב לקייה, 172 ילדים. ביסודי 'אלעהד', אתם רואים, יש לנו 1,964 תלמידים שמוסעים כל יום בבוקר, ב-19 קווי הסעות שאנחנו מביאים אותם כל יום בבוקר. בחורף - - -
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
לא, סליחה, אני חולק על זה. זה יישובים בלתי מוכרים. אין פזורה בישראל. אין פזורה.
טלב אלאסד
¶
אם אנחנו מוציאים, כל הצפיפות שאתם רואים פה בכיתות ודברים כאלה, זה רק בגלל התלמידים שמגיעים אלינו מחוץ ללקייה. גם ילדים שאנחנו לא מסיעים אותם, ילדי גן 3-4, טרום חובה, אנחנו לא מסיעים אותם, הם לא לומדים, הם נשארים בפזורה. אסור להסיע אותם לפי חוזר מנכ"ל.
טלב אלאסד
¶
זה אחד מבתי הספר שהוא נבנה ב-1995, 18 כיתות, שלושה שלבים שנבנו בבית הספר ושמו על יד בית הספר שלוש כיתות יבילים. נשארו עוד חמש כיתות שאנחנו מנצלים את המקלטים וחדרי ספח בבית הספר.
בית הספר אלבירוני, גם זה בית ספר חדש. כל בתי הספר בשכונות, אנחנו הבאנו אותם לשכונות. בשכונה 11, נבנה בשלושה שלבים, 18 כיתות לימוד. היום לומדים בתוך בית הספר 20 כיתות, יש גם כיתות חינוך מיוחד בתוך בית הספר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותיי, תנו לי. קודם כל בוקר טוב שוב לכולם. אנחנו באנו לעמוד מקרוב על הצרכים, לא באנו לבדוק, לא באנו לפקח, באנו לעמוד מקרוב על הצרכים. מה שטוב, אהלן וסהלן, אנחנו יודעים, רואים. אם יש לכם קשיים, ראש המועצה נגע בקשיים באופן כללי של הפזורה. במצגת שלך, יש לך חמש דקות להגיד לי על דברים שעומדים על הפרק, דנים, תנאים, איפה יש לך בעיות.
טלב אלאסד
¶
עכשיו אנחנו מאחדים את בית הספר הזה, בית הספר הזה כבר מוציא לנו 531 תלמידים משכונה 6 ומשכונה 1. כל הבעיה - - -
בניית מקיף אקראא. אנחנו בנינו שלב - - - זה היה קרוונים, אנחנו בנינו שלושה שלבים ויש לנו הרשאה תקציבית לבנות שלב ד', ה', ו'. חתמנו חוזה עם הקבלן בנושא הזה.
טלב אלאסד
¶
יש בית ספר תיכון צומח למטה, השנה אנחנו עושים עוד ארבע כיתות ט' ובשנה הבאה גם עד ח' ועד ז'. מ-ז' עד י"ב, אנחנו עושים אותו בשלבים. וגם הנושא של חטיבת הביניים, שאנחנו גם בית ספר צומח למטה, מכיתה ז' עד כיתה י"ב. יש לנו הכרה בצורך ויש תקציבים, אנחנו מחברים מסמכי קרקע בנושא הזה למשרד החינוך.
בניית בית ספר טכנולוגי. הילדים שלנו כולם שלומדים ברהט ובחורה. יש צורך בבניית - - - יש לנו תכנית לבנות גם גנים, גני ילדים. בנינו 14 גנים, יש לנו 20 גנים שאנחנו בנינו ואנחנו גם רוצים לבנות עוד 20 גנים בשכונות, לעתיד.
טלב אלאסד
¶
יש לנו תלמידים מהפזורה, 151 תלמידים מהפזורים בגני חובה, משרד החינוך מסיע אותם, 151 תלמידים.
טלב אלאסד
¶
גני חובה. עכשיו בניית בית ספר לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. יש לנו בערך 80-81 תלמידים שאנחנו מפזרים אותם בבוקר בחורה, ברהט, יש בבאר שבע. הגשנו בקשה לבנות בית ספר לחינוך מיוחד ביישוב לקייה.
כל הזמן דיברנו על תשתיות לחברה, להסעות תלמידי הפזורה ליישוב לקייה. בגשמים יש דרכי עפר, בגשם הילדים - - - לבתי הספר. אנחנו רוצים סיוע בנושא של הדרכים שמגיעים מהפזורה לבית הספר.
טלב אלאסד
¶
אנחנו כל הזמן חשבנו על הילדים האלה, בני 3-4, אם אנחנו יכולים להציב קרוון אצלם שם. במקום שהם יישבו בבית.
נציג ההורים
¶
בקשר לילדים המוסעים, בחלק הדרומי של לקייה הפכנו להיות פזורה רק מהקו הכחול. הקו הכחול הפך אותנו לפזורה ואין שם כזה, פזורה, כולם תושבי לקייה. בקיצור, 5,000 אנשים יושבים שם - - -
נציג ההורים
¶
כן. מה שאני אמרתי, שהקו הכחול הפך אותנו להיות - - - 2,000 תלמידים מתיכון ועד טרום חובה, טרום חובה באופן כללי לא לומדים כי אין להם מקום אפילו בתוך היישוב לקייה. לי אישית, כהורה, תלמיד בתיכון אפשר להסיע אותו, כי זה גיל שאפשר להתמודד עם ההסעה, גם חטיבת ביניים אבל מה קורה עם כיתות היסודי? מה קורה עם הילדים בגן, בגן חובה? מה יהיה עם הילדים שלא לומדים בטרום חובה? אז לפחות לחשוב יחד להקים גנים וטרום חובה וחובה, בשלב ראשון. שלב שני, צריך לחשוב גם על בית ספר יסודי שם ביישוב. אני מזמין אתכם ל - - -
נציג ההורים
¶
יש לי שייכות ללקייה, לכן אני רוצה להיות חלק מלקייה. את השירות אני אקבל איפה שאני נמצא היום.
נציג ההורים
¶
אנחנו דיברנו על התלמידים המוסעים. גם בתוך היישוב יש לנו חוסר בכיתות. בכל בית ספר כמעט, אתם תעשו סיור עכשיו ותראו מול העיניים. כל המקומות החיוניים של החינוך, בין אם זה ספרייה, בין אם זה מעבדות, בין אם זה חדר מחשבים, בין אם זה מקלטים, עשו את זה כיתות לימוד. יש לנו גם בבתי ספר, אין מגרש כדורגל. לפחות לתלמידים להוציא את האנרגיה שלהם, לכן יש הרבה אלימות בתוך בית הספר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אמר ראש המועצה בתחילה, קרקעות. זו אחת הבעיות הכי קשות במגזר, הנושא של תביעת בעלות וקרקעות. אבל, בסדר, שומעים.
עמירה חיים
¶
- - - הילדים, גם הם לא נותנים סייעת וגם אני אשמה, אתה מבין? אני לא אתן את הדבר הזה הפעם.
סאלם אבו עייש
¶
אני רוצה להגיד, בקשר לבן שלו, יש לו גן שהוא 200 מטר מהבית שלו, הוא לא רוצה לקחת את הבן שלו לשם.
עמירה חיים
¶
חבר'ה, באמת בקיצור. באהבה גדולה אנחנו מדברים על כל ילד וילדה. יש כאן באמת בעיה בלקייה, שלא קיימת במקומות אחרים, של שני גנים שכבר יושבים עשר שנים במבנה חדש של בניית קבע שלא מאוישים כי יש בעיה שבעל הבית שהקרקע שלו לא נותן להפעיל את הגנים האלה. יש לנו גן של 35 ילדים, גן חובה ש - - -
עמירה חיים
¶
35 ילדים של גילאי חובה, ביקשתי לפזר אותם בכל הגנים ביישוב. אין ברירה, עד שלא ימצאו פתרון לסייעת הזו. אנחנו מבחינתנו לא ישנים בלילה על כל ילד כאן. ילדי 3-4 לא שייכים למועצה הזאת, ילדי 3-4 שייכים למועצה האזורית אל קסום ונווה מדבר, אנחנו באמת בבעיה מכיוון שמדינת ישראל לא מסיעה ילדים בני 3-4, ילדים בני 3-4, ההורים שלהם מביאים אותם לגנים, בכל מדינת ישראל, ככה זה, רק 5 מסיעים. אין הסעה של 3-4, לא במטולה ולא בסכנין ולא במקום אחר. לא מסיעים ילדי 3-4, כי צריך להסיע אותם עם בוסטרים ועוד מלווה וכו'. אנחנו נאבקנו על הנושא הזה של כן לממן הסעות לגילאי 3-4 כי זאת בעיה מורכבת כאן וקיבלנו עכשיו מימון, 50 מיליון שקל משרד החינוך והאוצר נתנו. הכנו כבר את המבנה, יושב כאן ניר שמואלי, סגן מנהלת המחוז, יושבת כאן המפקחת על המחוז, אשרה שלייפר, כל אנשי המחוז, שאני אציג אותם בסיכום, כי עכשיו אנחנו ממהרים, בפירוש יש תכנית מסודרת, לא של לקייה. התכנית היא של אל קסום ונווה מדבר.
כבוד היושב ראש, אני רוצה להגיד, באמת עושה עבודה יוצאת מן הכלל, הגיע גם לביקור בפזורה, מה שנקרא, אני אוהבת לקרוא לזה הכפרים הלא מוכרים, הוא הגיע ודחף את הפתרונות, כולל ההסעות, שהוא נתן את התמיכה לנושא הזה ובאמת עכשיו יש מתווה הסעה. אנחנו מתחילים להסיע את ילדי 3-4 במכוניות קטנות, עם בוסטר ועם מלווה, כדי שהם יוכלו להגיע לגנים שלהם. יש מגוון בעיות, נדבר עליהן בהמשך כי מחכים לנו תלמידים בתוך בתי הספר.
עמירה חיים
¶
לא בכל בתי הספר יש מגרשי כדורגל. הוא צודק. הוא היה ראש מועצה והוא צודק, כי יש בתי ספר, למשל יש בית ספר שאנחנו נבקר בו היום, בית ספר שאנחנו רוצים להרחיב אותו, יש לנו פרוגרמה של הרחבה, אבל יש בעיה שהאנשים לא משחררים את הקרקע להרחבה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
בקצרה. אני מברך על הסיור ועל הביקור הזה, מודה לכל אלה שעוסקים בחינוך למען הילדים בארץ בישראל והאמת, היום לא באנו לחלק פרסים, זו הזדמנות לשמוע.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
לכן אני מודה באמת ליושב ראש ועדת החינוך שכל הזמן מתעניין בכל מה שקשור לנגב, אבל, חברים - - -
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו, עמירה חיים, עובדי ציבור, חשופים לביקורת וחייבים לקבל כל ביקורת.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
העלו ראש המועצה וגם יושב ראש ועד ההורים שני דברים חשובים, אני אתייחס אליהם בקצרה. עניין תביעת הבעלות היא לא העבודה שלנו עכשיו, אלא של הגורמים שאמורים באמת להסדיר את הקרקע מאז קום היישוב עד היום הזה, שעליהם דיבר דוח מבקר המדינה, הם מִנהלת שנקראת הרשות להסדרת הבדואים. הרשות להרוס את הבדואים. לא משנה, העיקר, מיום שקם הגוף הזה עד היום יש דוח ביקורת וחייבים להסדיר את הקרקע בתוך היישובים האלה. זה דבר ראשון.
דבר שני, הילדים המוסעים. להבדיל מהבעיה, שהיא כל כך מורכבת, של ההסדרה, אני חושב ואתה מאמין גם, כולנו מאמינים, שכל ילד בישראל, חייבים לתת לו שירות חינוך ורווחה, להבדיל, לא לקשור את זה עם הקרקע בכלל, עם ההסדרה בכלל. אז אכפת לנו מאלה שגרים ביישובים הבלתי מוכרים שמוסעים, אני לא יודע מה רחוק, גב' עמירה חיים, לגבי להסיע ילד גן באיזה קילומטר, 2 קילומטר, נדמה לי שהחוק אומר? יש כאלה שמוסעים 5 קילומטר ויש כאלה 10 קילומטר, לא נכחיש, אני ככה רואה את העניין. לידיעתך, גב' עמירה חיים, וגם יושב ראש ועדת החינוך, יש 5,200, על פי נתונים של משרד החינוך, שהם עד היום, מלפני שנתיים, העלינו את זה בכנסת, במליאה, בוועדות, ואתה יודע את זה, מכובדי היושב ראש, 5,200 ילדים בגילאי 3, 4 או 5 ללא מסגרת חינוך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בעקבות הדיון שהיה והסיכום הפנינו את הבעיה לשר והשר תקצב 50 מיליון ₪ לסוגיה הזו. אני רוצה לדעת, זה מתקדם, זה השתפר?
עמירה חיים
¶
אני אגיד לך. אל קסום ונווה מדבר, יחד עם מינהל הפיתוח, הכינו מתווה לתוספת של גנים שייבנו ולתקצוב ההסעות. אנחנו העברנו את התקציבים, הם בונים את המתווה וזה לפתרון.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בדיון הקודם, בסיור הקודם המלצנו, אני חושב שילדי גנים, מה שנקרא טרום חובה וגנים, המלצנו מצדנו להתעלות, המדינה יודעת להתעלות מעל מצב סטטוטורי תכנוני והמלצנו לעשות להם ליד הבית. הדעת לא נותנת שילדים קטנים רכים כאלה ייסעו קילומטרים בתנאים לא תנאים, בתנאי שטח לא - - - ובתנאי הסעה לא תקינים ולא בטיחותיים. אני שמח שהשר נענה מיד, כמעט תוך חודש נענה לבקשתנו ותקצב 50 מיליון ₪. נכון, זה לא לוחצים על כפתור ויש מיד פתרון ל-5,000 ילדים - - -
גנאדי קמנצקי
¶
אני יכול לעדכן, ממש אתמול אנחנו קיבלנו רשימה משתי המועצות האזוריות. יש פה קטע איפה למקום את הילדים וזו העבודה של הרשויות המקומיות. תקציב יש, המנגנון קיים, אנחנו גיבשנו מנגנון של ההסעות של הילדים בטנדרים קטנים, אנחנו נבקש מ-2016 כבר להפעיל חלק מההסעות האלה.
חאלד אלסאנע
¶
אני אגיד נקודה חשובה מאוד. בתוך היישוב חסרים תקציבים לבנייה ו- ו-, אבל אם אנחנו נסתכל לתלמידים שבאים מהפזורה, רבע לשבע, שמסיעים אותם באוטובוסים, אוטובוסים עלובים, בלי חלונות, בלי דלתות, בלי שום דבר, זה צריך - - -
חאלד אלסנאע
¶
אנחנו חייבים לחשוב כולנו ביחד לבנות בתי ספר במקומות האלה, לא להסיע אותם. אל"ף, זה מביא אלימות, הסעות מביא לאלימות.
ניר שמואלי
¶
אנחנו כמשרד חינוך לא מתעסקים עם הצד האופרטיבי, אנחנו יודעים לתקצב וזה תוקצב. הכסף לא ניתן, ניתנה הרשאה תקציבית.
קריאה
¶
לא, בעיקר מגיעים ילדי הפזורה. הגננות פה מצוינות. יש מאחורה חצר משותפת. הגנים האלה הוקמו מזמן, הוקצו לזה מבנים.
בסמה אלסאנע
¶
אני רוצה להציג כמה דברים על בית ספר אלעוהד. בית הספר שלנו, אני בסמה, מנהלת בית הספר 16 שנה, השנה ה-16 בוותק, בעלת תואר שני במינהל חינוכי, אני אספר קצת על בית הספר, כי אני מאוד מוגבלת בזמן לפי לוח הזמנים. אני לא אכיר את השמות, אני מודעת שיש לי פה אנשים שאני גאה שהם אצלי היום. אני מאוד גאה. אהלן וסהלן, עמירה, ניר.
בסמה אלסאנע
¶
אהלן וסהלן לכולם, ברוכים הבאים. בית הספר הוקם בשנת 2001, כמו שאתם רואים, בלב שכונת לקייה. בית הספר היה צריך להיות שלושה שלבים, נבנו בבית הספר שני שלבים. היום יש 12 חדרי לימוד שמאכלסות 20 כיתות. יש לנו ארבעה מקלטים, שני חדרי ספח.
בסמה אלסאנע
¶
כן. עדיין השלב השלישי תקוע. אנחנו נמצאים בצפיפות מאוד גדולה בבית הספר, כל המקלטים וחדרי הספח מאוכלסים וגם הספרייה והמעבדה. ויתרנו על רווחת התלמידיםעל מנת לאכלס כיתות לימוד.
בית הספר משרת שתי אוכלוסיות. אוכלוסייה א' זה ילדי יישוב לקייה, שהם מבני היישוב, האוכלוסייה השנייה הם ילדי הפזורה שמגיעים בהסעות.
בסמה אלסאנע
¶
למרות שאין מקום להסעות, אין חניה לאוטובוסים בבוקר. התלמידים שלי רק בנס ניצלים מכל הבעיה - - -
עמירה חיים
¶
בסמה, אני רק רוצה לומר לך, מאחר שאנחנו קצת איחרנו, בעוד שבע דקות אנחנו קמים ויוצאים, אז דברי בעיקר על מערכת החינוך .
בסמה אלסאנע
¶
אני יודעת שפה יש משרד חינוך ויש ועדת חינוך, אין לי שום בעיה, לא חסר לי שעות תקן, לא חסר לנו תקציבים, מה שחסר לנו חדרי לימוד. מבחינת הישגים אנחנו כל שנה צוברים הצלחות. בית הספר ביישוב, גם ההורים מדברים על זה שהם לא רוצים להוציא תלמידים מבית הספר, אבל בית הספר כל הזמן בצמיחה טבעית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כל הכבוד. אני רוצה לומר לכם, חלק מחברי הוועדה היו בדיון שראמ"ה הציגו והמגזר הבדואי, קודם כל הפערים בחינוך במדינת ישראל הם קטסטרופליים, הפערים במגזר הערבי, עוד יותר קטסטרופליים, אבל המגזר הבדואי, בתוך המגזר הערבי, מתבטא בעלייה טובה ואני חושב, ופה אני קורא למשרד החינוך, לזהות מה נתן את העלייה הזו ולאמץ את זה. לטפח את זה ולפתח את זה לכל ה - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבין שיש בעיה בחורף, הבנתי שיש בעיה בחורף עם התלמידים שמגיעים מחוץ ללקייה, בגלל הכבישים.
בסמה אלסאנע
¶
יש בעיה שתלמידים מאחרים, ההסעות לא מביאות אותם בזמן, לפעמים גם היעדרות גבוהה בקרב התלמידים המוסעים והתלמידים באים עם תלמידי גנים, ובית הספר רואה עצמו בבוקר מארח תלמידים שהם קטינים בגן, לפני שהם הולכים לגנים, הילדים הגדולים, האחים בכיתות ו', הם אלה שצריכים ללוות אותם לגנים. זאת בעיה רצינית ובעיה מאוד מסוכנת, שאני כמנהלת לא לוקחת על האחריות שלי, שתלמיד מכיתה ו' יוצא להוציא את אח שלו מהגן. זו סכנה על הכביש וסכנות אחרות, אף אחד לא יודע מה יקרה.
בסמה אלסאנע
¶
אני בת המקום, אני גם יודעת, כל ההצעות שלנו, שהעלינו, הנה ראש המועצה שלנו נמצא, אנחנו ישבנו בישיבות, יש לנו ראש המועצה, ראש מחלקת חינוך, המטרה שלנו היא טובת הילדים. היו לנו כל מיני פתרונות, ניסינו גם פתרונות. ההמלצה שלי היא בית ספר לילדי הפזורה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש קרוונים במקום, בגלל המצוקה. אם בשטח החום שמיועד לבינוי יש דירה של פולש לשטח, במקום שיבנו את שלב ג' ויפנו את הקרוונים ויהיו שטחים פתוחים. זה בעיה מזינה את הבעיה השנייה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את זה ראינו גם בסקירה במועצה. אם אני מוציא את כל ילדי הפזורה מתחומי מועצת לקייה מערכת החינוך בלקייה עובדת בשקט.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
מה סוד קבלת הפנים הכול כך יפה שקיבלנו פה? הילדים עם הפרחים, כל כך יפה פה ומסודר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אל"ף, בסמה, תודה. אנחנו מודים לך, באמת יצאת מגדרך בקבלת פנים של הדרומיים. אני דרומי, אני גם בדואי. אני גר ליד רהט.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיבו, בסמה, הכנסת האורחים של הדרומיים, ודאי של הבדואים, ידועה מאז ומתמיד, אבל אני באמת באמת רוצה לומר לך, אל"ף, תודה לך, אנחנו בלחץ של זמנים. אני רוצה לשאול שאלה, אני רוצה לדעת - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בסמה, תתעלמי, יושב פה ראש ועדת החינוך. הצברים הם חוצפנים, אל תספרי אף אחד, אני שואל שאלה, תעני לי, את מרגישה שיש לך מענה כמנהלת בית ספר לצרכים שלך? האם את עושה את כל מה שאת חפצה כמנהלת ואת מצליחה לקבל מענים וסיוע?
בסמה אלסאנע
¶
אני גאה מאוד להגיד לך שאנחנו בבית הספר, מכל הבחינות, אנחנו בית ספר קודם כל בניהול עצמי, אנחנו עשירים, כסף לא חסר, תודה למדינה - - -
בסמה אלסאנע
¶
לא, אני מאוד מעריכה את זה ואני טיילתי בירדן וטיילתי בחוץ לארץ וראיתי בית ספר, אני גאה שאני מקבלת מענה כספי, אני בניהול עצמי. מבחינת שעות, מבחינת - - -
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
כמו ילדים קטנים. מה, שאלות של ילדים קטנים, באמת. הייתי מצפה ממנהלת, שהיא גם - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בסמה, אומר לי טלב - - - בסמה, אני סומך עלייך שבאמת באמת גם בוותק שלך ובניסיון שלך, שאת באמת לא סופרת אף אחד - - -
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא נכון. זה לא נכון, כל המנהלים בבתי הספר, הם אומרים תודה לעמירה חיים - - -
בסמה אלסאנע
¶
הצפיפות, עכשיו תסיירו ותראו בעיניים. תראו את הכיתות במקלטים, כל בית הספר יש בו כיתות, בכל בית הספר יש - - -
בסמה אלסאנע
¶
הוא שאל אותי על העברית. קודם כל אני יוצאת לפעמים מהדברים האישיים שלי. אני האמנתי ששפות לומדים מגיל צעיר, הילדים שלי למדו מגיל אפס, מגיל קטן, בקיבוץ, והם יצאו העברית שלהם עם הערבית ביחד, לכן כשבאתי בשנה הראשונה לנהל את בית הספר, ככה חשבתי שאני גם אכניס בבית הספר מכיתה ב' עברית, ואני זוכרת שמפקחת המחוז, גילה נגר, באה אליי עקב תלונת הורים, 'בסמה רק שמה רגל בבית הספר, חשבה שהיא מנהלת, הילדים לא יודעים ערבית, היא כבר הכניסה עברית לכיתות ב'.'. ובאה אליי גב' גילה נגר ואמרה 'אני רוצה לראות שיעור', ו'גם ההורים אומרים, גם קלטת מורה מהמגזר היהודי'. אמרתי 'כן, מה רע בזה?' היא אמרה, 'אני רוצה לראות שיעור אצל המורה שלא דוברת ערבית, איך היא מלמדת את המגזר הבדואי'. אני אומרת לכם, אנחנו בית הספר, הילדים שלנו, העברית שלהם - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אני יודע מה אני אומר. כדי להגיע להישגים, אני רוצה קודם כל שהשפה המדוברת והשפה הספרותית, שפת האם, תהיה שגורה בפיהם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בסדר, ברור, איך הערבית שלהם? תקשיב, מהדיונים עולה שבגלל האוריינות הנמוכה בערבית הם לא מגיעים להישגים. את יכולה לומר לי בתחום הוראת השפה הערבית, שפת האם?
בסמה אלסאנע
¶
הרמה של בית הספר היא ברמה של כל בתי הספר במגזר, אנחנו לא יותר טובים מהם ולא פחות טובים מהם.
בסמה אלסאנע
¶
כן, אני לא רוצה להגזים, אבל אני יודעת שאצלנו יש תכניות אחרות וייחודיות על מנת לעלות בהישגי השפה הערבית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, איך הגעת לאנגלית? בסמה, במקום שיעור בכיתה עוד שאלה אחת ואנחנו זזים. יש לך מורים, אנחנו עולים בוועדה, עולה תמונת מצב של רמת המורים, רמת המורים שאת מקבלת מהמכללות, הם מקצועיים? מוכשרים?
בסמה אלסאנע
¶
אני רוצה להגיד את המילה שאני תמיד אומרת, שהמורים של המכללות בישראל הם האוכלוסייה שאני - - - ואני אמרתי את זה לנשיאת מכללת קיי. לפני חודש הייתי עם נשיאת מכללת קיי ואני אמרתי לה את זה. אני מאוד גאה שהבוגרים של מכללת קיי הם ברמה שאני רוצה.
קריאה
¶
זה נוער במרכז הארץ, זו כיתה של עבודה מדעית, עכשיו יש לנו תחרות סייבר והם עובדים, כולם מתחרים, הם תותחים חבל על הזמן, הם תלמידים מאוד טובים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
טוב, רבותיי. אין לנו זמן. הצעה לסדר, רבותיי. אתה, כשאני אתן לך את רשות הדיבור, יש פה חברי ועדת החינוך. בלי קריאות ביניים, כולם ישאלו, אנחנו רוצים באמת, אפשר גם לעשות סיור בחוץ, כדי להתרשם, תציג גם בעיות, אם יש בעיות בצורה הכי - - -
מוסא אלצאנע
¶
כן, בית הספר נוסד ב-2010, התחלנו במבנים יבילים, קרוונים, היו לנו 12 קרוונים, היו בצד הזה של המבנה החדש, שם היינו שלוש שנים, כיתה ז', ח', ט'. ב-2013 בנינו את המבנה החדש, עברנו למבנה החדש, כשכמות התלמידים גדלה. היום אנחנו בבית הספר 34 כיתות, 14 כיתות חטיבה עליונה, 20 כיתות חטיבת ביניים. כל בית הספר, הכיתות התקניות בבית הספר, לא מקלטים, זה 18 כיתות. אנחנו ניצלנו את כל הכיתות, גם המקלטים, הספרייה וגם חלק מהמעבדות.
מוסא אלצאנע
¶
היום יש לנו 928 תלמידים שמגיעים מהאזור הדרומי של לקייה. 60% מהתלמידים שלנו הם מוסעים שמגיעים מדרום לקייה בהסעה. התנאים שם הם קשים - - -
מוסא אלצאנע
¶
כל התלמידים שלנו מגיעים - - - על ידי מכללה ארצית סכנין שבאמת נותנת ותומכת בנו מאז שהתחלנו את התיכון ועד היום, אנחנו מקבלים את כל התמיכה. משרד החינוך גם עושה את הטיפוח והדרכה ו - - -
מוסא אלצאנע
¶
יש לנו מגמות, שאני אפרט יותר מאוחר, שהן עונות על הצרכים של התלמידים, יש לתלמידים המצטיינים וגם התלמידים הבינוניים וגם התלמידים המתקשים.
מוסא אלצאנע
¶
למרות כל הקשיים, למרות המבנים היבילים שהיו לנו, למרות כל זה, אנחנו הגענו ל-46.5 בהישגי הבגרות בתשע"ד, בתשע"ה 57%, תשע"ו- 58%, השנה אנחנו מצפים ל-60% פלוס.
מוסא אלצאנע
¶
אני אפרט כאן. אם מסתכלים כאן על תשע"ו, 50%, אנחנו מדברים על 5 יחידות בגרות מתמטיקה, אם אנחנו מדברים על 30%, בתנאים כאלה אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה ואנחנו בעלייה. לא היה לנו בתשע"ד ולא בתשע"ה, 5 יחידות, עכשיו אנחנו מדברים - - -
מוסא אלצאנע
¶
אנחנו קיבלנו שעות ואנחנו גם השתתפנו בבית הספר הווירטואלי. יש לנו גם עלייה ב-5 יחידות, אנחנו באמת רוצים שתהיה לנו בגרות איכותית.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
תגיד לי, מה לגבי בעיות יותר עמוקות? שתייה, בעיות של נשירה לא רק לעבודה, נשירה קשה של ניתוק, ילדים בסיכון.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מתוך 10%, אומר לך חבר הכנסת גליק, אתה יכול לומר לי כמה מהם מוגדרים כנוער בסיכון בגלל רחוב, סמים?
מוסא אלצאנע
¶
תופעת הסמים, אני רוצה להגיד, כאן אצלנו בבית הספר, אין, אנחנו לא מרגישים אותה כלל, אבל ביישוב, בדרום, בנגב, אני לא יודע, אני לא כל כך מתמצא בזה, אבל ילדים בסיכון, אני חושב שיש ילדים בסיכון ויש לנו את התכניות באמת למנוע את הנשירה של התלמידים. אנחנו מנסים בכל הדרכים למצוא - - -
מוסא אלצאנע
¶
אנחנו היינו בית ספר צהוב, עברנו עכשיו לבית ספר ירוק בשעה טובה - - -
אתגרים בבית הספר. קודם כל הידוק הקשר עם הקהילה, אנחנו עובדים על זה, אנחנו רוצים להעמיק את זה, זה יעזור לנו לשפר את רמת ההישגים וגם את רמת החינוך. העלייה בהישגים, גם במיצ"ב, גם בגרויות וגם בגרות איכותית, אנחנו עובדים על זה על מנת להגיע לרמה הדרושה, שבאמת התלמידים שלנו ישתלבו באקדמיה בצורה טובה.
אני חושב שהאתגר החשוב ביותר, המבנים, להתחיל לבנות את השלבים הבאים של בית הספר, מגיע לנו, אנחנו שלוש שנים במבנה הזה, צפוף לגמרי - - -
מנסור אלסאנע
¶
אנחנו שלוש שנים במצב הזה, אנחנו שומעים על דברים, לצערי, אבל הדברים לא מתקדמים בקשר לבנייה חדשה ב - - -
מוסא אלצאנע
¶
כאן חסר אולם ספורט, מגרש כדורגל, אלה האתגרים שעומדים. אם אנחנו מדברים על תנאים ועל רווחת תלמידים, חסר שם מגרש כדורגל, חסר אולם ספורט, זה המתקנים שהם חיוניים מאוד לבית הספר.
מוסא אלצאנע
¶
אולם ספורט, כי אנחנו רוצים שגם לבנות תהיה פעילות, יש לנו מורות לחינוך גופני והמורות, קצת קשה להן בחוץ לעשות - - -
מנסור אלסאנע
¶
בקשר לאולם ספורט, יש לנו תקציב מקרן - - - 5.5 מיליון, התקציב של האולם הוא 7.5, חסר למועצה 2.5 מיליון שאנחנו מחפשים. משרד החינוך לא - - -
עמירה חיים
¶
הספורט לא שייך למשרד החינוך, זה התרבות והספורט, כבר כמה שנים אנחנו לא אחראים על זה. זה לא אותו משרד.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
רגע, אבל אם אנחנו לא מתקדמים אז לא עשינו כלום, אז לא יהיה לך מגרש ספורט. מי אחראי? הרשות? מי?
מוסא אלצאנע
¶
חניון לרכבים של המורים. המורים חונים, ראיתם, בשביל הגישה לבית הספר וגם השביל לא כל כך מסודר.
מוסא אלצאנע
¶
אני רוצה להגיד ש - - - גם כלפי הרכבים שלהם, ברגע שמורה יושב בכיתה והרכב שלו בחוץ לא בטוח - - -
מנסור אלסאנע
¶
לגבי החניה, אני רק אעדכן, שלוש פעמים המועצה שלחה קבלן עם תקציב לסדר את החניה ותובעי בעלות גירשו אותו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, טלב, אתה מיתמם. יש בעיה של בעלות. הוא אומר לך, יש כסף, יש תכנון, יש היתר. אתה יודע מה? שיא החוצפה שאולי אחד מתובעי הבעלות יושב פה ומתלונן למה אין פה חניה. יכול להיות גם מקרה כזה. בחייך, נו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, אני נותן רשות דיבור. תקשיב, אנחנו ועדת החינוך, תפקידנו לפקח על משרד החינוך, על עבודתו של משרד החינוך ומדי פעם הדיונים צפים ועולים. יש לנו את הסוגיה הזו שעומדת לפתחנו, הפערים בחינוך. נכון שבמגזר הבדואי לאחרונה יש עלייה לעומת כל המגזר, אבל זה עדיין לא מספיק, אנחנו עדיין נמצאים ב - - - השאלה, אתה כמנהל, מציב לך יעדים לבית הספר להביא את זה בשלוש שנים, ארבע שנים, חמש שנים, להרים את זה לרף מסוים, ראינו את ה-30%, מבורך, לא מספיק. השאיפה שלך להגיע לפחות - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע. אתה יודע? אלוהים ברא את הלשון בלי עצם, אפשר להגיד את הכול, לא כואב. תקשיבו, לפחות תגיע, השאיפה שלנו להגיע לפחות לכלל האוכלוסייה. אתה הולך לשם? אתה מבקש אמצעים לצורך זה?
מוסא אלצאנע
¶
אנחנו שואפים שכל התלמידים שלנו יגיעו לבגרות ויהיה להם את הכרטיס להיכנס לכל המכללות וכל זה, אנחנו שואפים לזה, שלא לפספס תלמיד אחד בבית הספר.
מוסא אלצאנע
¶
מבחינת שעות לימוד, תקציבים לבית הספר, אנחנו מקבלים, אנחנו יש לנו גם מורים טובים מאוד ומצוינים ואני אומר לך, להשיג בגרות יותר איכותית ולהגיע לאחוזים גבוהים, אנחנו באמת שואפים. היום יש לנו 30%, אנחנו לא מסתפקים - - -
מוסא אלצאנע
¶
היא מגבילה אותנו חזק. היום אין לנו כיתות, חייבים לתקצב כיתות, לנצל מעבדה באופן איכותי, התנאים הפיזיים של בית הספר. אם מדברים על אולם, מדברים על אולם, מדברים על מרווח לתלמידים, 928 תלמידים ב - - -
קריאה
¶
רק שתי הערות, אני רוצה לומר, בעניין הזה. אל"ף, לגבי העניין של בתי ספר תיכוניים, יש כאן שני בתי ספר תיכוניים שהם עיוניים, אין בית ספר תיכון טכנולוגי ולכן התלמידים הטכנולוגיים יוצאים.
קריאה
¶
חשוב שיהיה בית ספר טכנולוגי. כאן יש 1,000 תלמידים, למשל בית הספר הזה. לגבי שטחים לבינוי, אנחנו, המשפחה תרמה את השטח לבית הספר התיכון, המשפחה תרמה את השטח לאולם הספורט, והמועצה לא קיימה ולא בנתה. תמיד מדברים על תובעי הבעלות, אנשים תרמו שטח לבית הספר, גם השטח למגרש הכדורגל, המשפחה תרמה אותו ואני כבר מודיע לך שהמשפחה מתכוונת לתרוןם את החניון למורים. כל מה שצריך לעשות יעשו, השאלה היא העניין של בית ספר טכנולוגי והדבר השני הוא לא רק הישגים. שמענו רק הישגים, גם בנגב בכלל, יש את העניין של הערכים. יש לנו בעיה קשה של אלימות בתוך החברה הערבית בכלל ובנגב בפרט, הגיע הזמן לא רק שיידעו גיאוגרפיה, גם שיהיו בני אדם, שהמורים יהיו מוכשרים וייתנו כלים לתלמידים להתמודד עם בעיית האלימות ואנחנו רוצים גם כן שתהיה תכנית לגבי הערכים ולא רק לגבי גיאוגרפיה והיסטוריה.
יש חינוך לא פורמלי, יש תקציבים, אנחנו צריכים להתמקד לא בצפיפות בכיתות, אלא איזה אדם אנחנו רוצים, איך הוא יתנהל בתוך החיים, וזה לדעתי לא פחות - - -
מוסא אלצאנע
¶
החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו במועצה, יש תכנית עכשיו שאנחנו אמורים להיכנס בחודש ינואר, אנחנו קיבלנו 350,000 שקל על מנת להפעיל את בית הספר, בית הספר יהיה עוגן לאזור הזה שיפעילו את כל ה - - -
נציג ועד הורים
¶
בסדר, אם זה היה מעניין היו מדברים על זה. הילדים שם נפלו בוואדיות בגלל הגשם, עם כל הגשמים הם נשארים שם בלי בית ספר, הם מעוניינים פה רק לקבל כסף על הילדים בבית הספר, בנסיעות הם מקבלים כסף ולהעביר את הילדים. הילדים נשארו שם, חלק בא וחלק עם מכוניות, עד שהם יגיעו לפה אלוהים גדול.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
בסדר, אבל עד שיקימו בית ספר צריך להסדיר את הדרכים, כמה זה? כורכר וקצת - - -
נציג ועד הורים
¶
נכון, כמה אני דיברתי בשביל זה? ארבע-חמש שנים אני מדבר, אף אחד לא מעניין אותו, מעניין אותם רק לקבל כספים, לא מעניין אותם - - -
נציג ועד הורים
¶
שם נשארים כל הזמן, נופלים שם ילדים ונופלים בוואדיות שם, אף אחד לא מעניין אותו - - -
עמירה חיים
¶
ללא כל ספק יש המון אתגרים וחסמים שאנחנו לא מתעלמים מהם. יש עלייה בהישגים ויש עלייה בדברים במאמץ באמת אדיר. כדי להשיג איזה שהיא עלייה, כשיש הרבה חסמים אז המאמץ הוא כפול ומכופל. צריך לומר את זה. אנחנו נמצאים בחיפוש דרך מתמיד, המשרד משקיע באמת הרבה, עד עכשיו הושקע בחינוך הדיפרנציאלי מאות שעות. יש בתי ספר שקיבלו תוספת של 300 ו-400 ו-500 שעות. היינו בבית ספר שראינו שני מורים בכיתה. כל זה כדי להדביק את הפערים ולשבור את הקשר בין מצב סוציואקונומי להישגים לימודיים, שאנחנו לא מקבלים אותו, אבל החסמים הם חסמים שאנחנו מתמודדים איתם.
חסם אחד קטן, אני לא ארחיב, הדיגלוסיה. הילדים נבחנים בשפה זרה כמעט. הם מתחילים כיתה א' ולומדים ערבית שהם לא מכירים אותה. אין דבר כזה בצפון. ילד בצפון נכנס לכיתה א', לומד ערבית ערבית. אצלנו לא, כבר בכיתה ב', כשיש מבחני מיצ"ב ראשונים הוא נבחן בשפה זרה, הוא לא מכיר את השפה שהוא נבחן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
עמירה, אני רוצה לעזור לך. אמר לי הורה פה, מהמגזר, 'אני מעדיף כדי להתגבר על המחסום של השפה הספרותית, השפה שהם נבחנים בה, כשמגיע מורה שהוא לא ערבי, שהוא למד את הערבית הספרותית והוא מלמד בכיתה, אני מקבל תוצאות יותר טובות מה - - -'. אני חושב שהמשרד צריך להוביל ביחד עם המל"ג בסוגיה הזו של הכשרת מורים, של הסמינרים, של המכללות, של המכללות להוראה, לגבי הוראת השפה. אי אפשר להגיע להישגים בלי אוריינות גבוהה.
עמירה חיים
¶
לפני עשר שנים, רק שתבינו, לא הייתה גננת אחת מוסמכת במגזר הבדואי, כל אחת הייתה גננת, 10, 12 שנים, היום כולן מוסמכות וכולן מלמדות בשפה הערבית. היום ילדים שיושבים בכיתה י"א-י"ב, לא הייתה להם גננת, תחשוב על ההצטברות של הלמידה.
עמירה חיים
¶
היום, רק היום יש טקסטים שגננת יכולה - - - עכשיו, גם הגננות בעצמן לא ידעו את השפה כדי ללמד את הילדים, גם מורות בכיתות א', ב', ג'. אנחנו נמצאים בהכשרה מאוד מעמיקה כדי שילמדו. ואז, תאמין לי, אני אומרת, לפעמים מנהל עובר במסדרון, הוא שומע שהמורה חוזרת לשפה המדוברת, ילדים שומעים הרבה שפה מדוברת וקשה להם להתמודד, מתי הם מדביקים את הפער? בתיכון הם מדביקים את הפער ולכן הישגי הבגרות, שכבר חצו את ה-50%, יש לי יישובים יהודיים שהם פחות מאשר בלקייה ובמקומות אחרים, כי התלמידים כבר קולטים את השפה ומצליחים בבגרויות.
יש חסמים של מורים, חוסר יציבות של מורים. חבר'ה, יש חוסר יציבות של מורים, המורים לפעמים ביום רביעי בלילה נוסעים, לא באים ביום חמישי, או לא חוזרים מספיק מוקדם ביום ראשון. אז אנחנו במאמץ גדול להכשיר יותר מורים מהדרום. רוב המורים היום הם מהדרום, ביסודי כמעט שאין מורים מהצפון, פעם 30%-40% היו מהצפון. קורסים שלמים במכללות כדי להדביק, זאת נקודה חשובה, והמשרד ישקיע בזה, ועל זה באמת צריך לדבר כי זו אחת הסוגיות הכי גדולות.
יש בעיות תשתיות, יש רשויות. אני לא רוצה עכשיו לומר שהכול ורוד, ממש לא, ההתמודדות היא מאוד מאוד קשה ולכן גם ההישג הוא הישג שצריך להעריך אותו ולומר בואו, ממשיכים לעשות איזה שהוא מאמץ. לגבי הערכים - - -
עמירה חיים
¶
אני מסיימת. תן לי לסיים, משפט אחרון. אני רוצה להגיד, כי שאלתם. צודק במאה אחוז הנושא של ערכים, זה מספר אחת, זה הראשון, זאת התשתית, רק עליה אפשר לדבר על הישגים לימודיים. ולכן כשקיבלנו תקציב של החלטת ממשלה, לקחנו 40 מיליון שקל מזה, מחצית מהסכום ואמרנו שלא ניתן את כל הסכום להישגים לימודיים. מחצית מהסכום המרכזי שמנו בערכים, לפני שנתיים תנועות נוער נכנסו לכאן, פתחנו 12 סניפים של תנועות נוער, לראשונה מאז קום המדינה נפתחו במגזר הבדואי. כל הפעילויות שבתי הספר מקבלים עכשיו זה תקציב מדינה של 40 מיליון רק לחינוך הבלתי פורמלי.
עכשיו עם תכנית האתגרים הקרובה התקציב המרכזי הולך שוב לחינוך הבלתי פורמלי. אנחנו רוצים לראות איך לעשות חוגים לילדים. הילדים אחר הצהריים לא מספיק מטופלים. אם אתם רוצים לדבר איתי על בעיה אני אגיד לכם, זה חסם, איפה הפעילות אחר הצהריים לילדים?
עמירה חיים
¶
שראשי הרשויות יקומו ויגידו 'אנחנו רוצים להפעיל כאן'. יש כאן קבוצת צעירים, שגם יש להם כסף, מוכנים להשקיע. אמר לי בחור, 'לי יש שלושה ילדים בבית ספר, אני מוכן להשקיע, רק שיפתחו חוגים, רק שיעשו, אני אשלם על זה'. זאת אומרת זה משהו שצריך להיכנס אליו ובגדול.
עמירה חיים
¶
אני לא ארחיב, אבל הנושא של הערכים, אתה צודק במאה אחוז, זאת התשתית, תרבותית, ערכית, ועליה צריך לבנות.
מוסא אלצאנע
¶
יש לנו את החוגים של ההתנדבות, של הבגרות החברתית וההתנדבות, ויש לנו גם מד"צים ומנהיגים צעירים, זה לטפח מנהיגות בבית הספר, זה קיים, בחטיבת הביניים ובתיכון.
יהודה גליק (הליכוד)
¶
לפני שאתה אומר, אני רוצה שתבין, מה שנאמר פה הוא בלתי נסבל, 5,000 ילדים הולכים ברגל כל יום 2, 3, 4, 5 קילומטרים בגשם. זה בלתי נסבל, בלתי נסבל.
עותמאן אבו עג'אג'
¶
ברשות. הדרך פה מביישת, הדרכים פה מביישות, ראינו הרבה דברים מביישים, יש פה בנייה, יש פה מערכת חינוך משגשגת, יש פה עבודה מאוד יפה ואין דרך, זה מבייש. הנושא הזה, אני הולך לבדוק אותו באופן אישי בתוך הרשות, למה הדרך הזו - - -
יהודה גליק (הליכוד)
¶
יעקב, לא, את הסיפור הזה כבר שומעים שנים. מתי לדעתכם יהיה לנו תאריך יעד שיהיה פתרון לדבר הזה? זה הכול.
עותמאן אבו עג'אג'
¶
הרשות מובילה עכשיו תכנית מפורטת ליישוב לקייה, תכנון מפורט לכל היישוב לקייה - - -
עותמאן אבו עג'אג'
¶
לקייה עוברת עכשיו תכנון מפורט, כל היישוב של לקייה, לגבי דרכים, בניית מבני ציבור, שכונות חדשות, אנחנו נכנסים לעידן חדש ברשות. יש פער ענק, אנחנו מודעים לפער, יש פער גדול מאוד שקשה מאוד להדביק אותו, יש הרבה פשלות שהיו בדרך. אנחנו מודים בזה, אנחנו לא באים ואומרים שעשינו עבודה מאוד טובה. אני אומר לך גלוי, אני בדואי שעובד בתוך הרשות ואני מוביל קו אחר לגמרי, מנסה להוביל את הרשות למקום אחר. יש פה פשלות גדולות ו - - -
יריב מן
¶
יריב מן ממשרד החקלאות, פיתוח כלכלי וחברתי. הנושא של הדרכים, דיברתי הבוקר עם יאיר מעיין לגבי האנשים בפזורת לקייה. דיברתי עם יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות, הבנתי שלפני שבוע נקבע שאל קסום , המועצה, תבצע את הדרכים האלה. דמיטרי, מהנדס המועצה. זה אמור לקרות במהלך שנת 17'. זה אחרי שיחה שלי עם יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות, מהבוקר.
יריב מן
¶
חשוב להגיד שיש פה גם מיזמים משותפים, שהם מעבר לתקציב משרד החינוך, אם זה נגב גליל, אם זה משרד החקלאות, מפעלות חינוך.
קריאה
¶
אני רוצה לדבר על כל ה - - - בביקור הזה היה לבקר את הדברים הלא נכונים, לא הדברים הנכונים. אנחנו יודעים מה שטוב לנו, הביאו אתכם לראות מה שלא טוב, ולצערי עשיתם סיור, מי שקבע את הסיור לא - - -
קריאה
¶
לא, אני לא סיימתי. שמעתם שיש פתרונות, הפתרונות האלה, אנחנו שמענו אותם לפני שלוש-ארבע שנים, גם במועצה, גם במִנהלת וגם מכולם, שום דבר לא יתבצע. אני רוצה שמישהו יעקוב אחרי כל ההבטחות האלה, גם ההבטחות של המועצה, שהכיתות, ש-12 הכיתות יהיו בסוף שנת הלימודים, שהיום תהיה תכנית.
קריאה
¶
אנחנו רוצים לו"ז לכל הפתרונות האלה, ממחר שיתחיל. אני רוצה 12 כיתות לימוד, צריכים להתחיל מחר. מחר צריכים להתחיל.
קריאה
¶
אני אציג כמה דברים. אני לוקח אתכם יותר ברמת הסיור, לא נוכל להיכנס לכיתות כי הזמן שלכם נורא קצוב. נעשה סיור כללי, רק תתרשמו מהמצב הפיזי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אומר לך ראש העיר, זו עיר גדולה, עיר ואם בישראל, ומתפתחת יפה ושכנים טובים שלי, אומר לך ראש העיר, יש מגרש, יש הכרה בצורך.
קריאה
¶
אני לוקח אתכם פה, כל כיתות, מכיתה ד' עד ו', זה בית ספר שש שנתי. חבל שלא הגעתם בטיפה גשם, הכול - - - אני רוצה שתתרשם, תוך כדי אני אסביר.
קריאה
¶
אנחנו מדברים על המאה ה-21, אנחנו מדברים על תפקודי לומד, אנחנו - - - פה עדיין בריכות, אני נאלץ כל יום גשום כזה להתמודד. ברשותכם אנחנו נעמוד פה שנייה. זה מתחם של כל הגנים. לגנים, אני לא יודע אם תרצו להיכנס, אבל שוב, יש פה ארבעה גנים, טרום חובה וחובה והתנאים הם לא תנאים. כל ארבעה הגנים האלה - - -
ג'מאל-מנהל
¶
שני הישגים. אני רק ארבעה חודשים בבית הספר, מנהל אותו שנה ראשונה. אני מכיר את בית הספר מאז שאני ילד, למדתי פה בכיתה א', בשבילי זו סגירת מעגל, ובתקווה - - -
ג'מאל-מנהל
¶
שני הישגים. אני מקווה, לפי ההיסטוריה, אני לא זוכר את ההיסטוריה של בית הספר, אבל לפחות במבדק האחרון יש עלייה בהישגים, שזה הישג שאני חייב לציין אותו. שני אתגרים. אתגר ראשון, שבית הספר הזה ייבנה, זה אחת.
ג'מאל-מנהל
¶
מגיע לתלמידים שלומדים פה בית ספר מודרני שבאמת יהיה יאה למאה ה-21. אנחנו עושים המון דברים יפים, אבל, שוב, המצב הפיזי מאוד מעיק, מאוד מקשה ואתה יודע מה? גם מנטלית, גם למוטיבציה זה לא טוב. אז קחו את זה לתשומת לבכם, מגיע אחרי 60 שנים - - -
ג'מאל-מנהל
¶
כמה תלמידים? יש פה 487 תלמידים שמגיעים מהפזורה הבדואית, יש לי פה תחנת אוטובוסים בבוקר ובערב.
ג'מאל-מנהל
¶
אני לא אמרתי פזורת רהט, אבל זו פזורת רהט. מתוך ה-487 378 תלמידים מוסעים. אני אומר שזה באמת - - - הכול מורכב פה, אבל אני עושה דברים נהדרים, יש פה צוות שעושה דברים נהדרים, מגיע להם להרים את הראש.
ג'מאל-מנהל
¶
אני רוצה להציג את הצד הפיזי, אני מבקש שכל מי שנמצא פה ויש פה אנשים טובים, כולל אותך, כולל מנהלת המחוז פה, בלי להזכיר שמות פה, חברים, תנו לי בית ספר מודרני.
טלאל אלקרינאוי
¶
אוקיי, ג'מאל, אתה מנהל בית ספר מצוין, יש לך צוות מורים מצוין, יש לך תלמידים מצוינים, אנחנו גאים בכם, בשביל זה באנו לבית הספר. אנחנו עובדים עם המחוז באמת בשיתוף פעולה. הביקור הבא בעזרת ה', שאנחנו סוגרים מעגל, שבית הספר הזה נבנה.
תלמיד/ה
¶
אורחינו המכובדים, בשמי ובשם הצוות של המורים הנכבדים, תלמידינו היקרים, אנחנו מביעים את תודתנו לבואכם על זה שבאתם לבקר בבית ספרנו, מקווים ומאחלים לכם ביקור נעים ומהנה.
סמיר אלהוזייל
¶
אני מקדם את כולכם בברכה, את יושב ראש ועדת החינוך בכנסת, את הפורום שמתלווה אליו. אתם הגעתם לבית ספר שקיים 37 שנה, שאני גם מנהל שלו 37 שנה, הוא נוסד ב-1.9.79. אנחנו הולכים עם הזמן. כל שנה כמעט יש לנו הרבה שינויים ואנחנו בהתאם לנדרש ממשרד החינוך אנחנו עובדים. כיום יש לי 900 תלמידים, כל השנים היה מעל, כמעט 70 מורים.
אני לא רוצה להרבות, כמעט הכול טוב ויפה, חוץ מדבר אחד שאני רוצה לייצג את ההורים פה, וגם את המורים שלי, זו בעיית החניה שלא קיימת באף מקום במדינת ישראל. אין למורים מקום חניה. אני מנצל הזדמנות זו, בפני יושב ראש ועדת החינוך, שגם ראש העיר נמצא, שימצא פתרון למצוקה של המורים. תודה רבה.
טלאל אלקרינאוי
¶
תודה רבה, סמיר והחברים. אנחנו עכשיו, במקום לעשות את ישיבת הסיכום בעיריית רהט, החלטנו לעשות את זה אצל סמיר. לאור זה שהיו איחורים הצטמצמנו בזמן ואני מקווה שאנחנו עומדים בזמן.
טלאל אלקרינאוי
¶
את הסיכום נעשה פה והסטנדרטים אצל סמיר תמיד גבוהים. אני מברך ברכת ברוכים הבאים את יושב ראש ועדת החינוך, יעקב מרגי, הוא שכן שלנו, איש הנגב, שמכיר את האוכלוסייה הבדואית, מכיר את העיר רהט ואני שמח שאתה נמצא כאן. כמובן אני מברך את חברי הכנסת, ג'בארין - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
אני חזרתי בתשובה. הייתי בטירה, בכיתה י"א, הצטרפתי לרק"ח, אז זה היה רק"ח, חודש ימים, אחר כך עצרו אותי ואחרי שעצרו אותי ושמו אותי בשירותים - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
הלכתי לשומר הצעיר ומשם הזדקנתי. עד לבחירות האחרונות, שעזבתי את מפלגת העבודה. כמובן את חבר הכנסת מסעוד גנאים, שגם הוא אורח רצוי, ברוכים הבאים, אהלן וסהלן. מנהלת המחוז, עמירה חיים, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובתיאום מלא לענייני חינוך ויש לה תרומה נכבדה בפיתוח החינוך במגזר הבדואי. ד"ר מוחמד אלהיב, איפה הוא?
טלאל אלקרינאוי
¶
ד"ר אלהיב, שגם הוא חבר וידיד ומטפל טיפול אינטנסיבי בנושא של חינוך במגזר הבדואי בצפון ובדרום, גם הוא ברוך הבא. גנאדי קמנצקי, הוא מאגף הבינוי, גם הוא ברוך הבא. איתו אנחנו בקשר, את המפקחים שנמצאים כולם, אנשי משרד החינוך שנמצאים כאן, סגני ראש העיר שנמצאים כאן וכמובן המורים וועד ההורים שנמצאים פה.
הביקור הזה חשוב לנו, גם שתכירו ותלמדו. אנחנו הכנו מצגת קצרה, שנעלה כמה נקודות חשובות לעיר רהט. ביקרנו בשלושה בתי ספר ויש לנו בתי ספר, מבחינת הבינוי הם בנויים באופן מודרני, טוב ובאמת אפשר להתגאות בהם, אין מה להגיד, אבל ביקרנו בשלושה בתי ספר שהם ישנים והם זקוקים באמת לשיקום ולבינוי מחדש.
העיר רהט הוקמה בשנת 1972, כפי שאתה יודע, קיבלה מעמד עיר בשנת 1994. בעיר עד חודש מאי 2016 היו 59,248 תושבים, היום זה 61,000 תושבים, בלי הפריפריה של העיר. שטח תחום השיפוט של העיר הוא עד היום 21,000, אבל חתמנו עם בני שמעון להגדלה, זה מגיע ל-42,000. תחזית צמיחה של העיר ל-90,000 נפש. גיל האוכלוסייה, עד 21 היא 62%, אנחנו מדברים עיר צעירה, יש בה סיכויים גדולים, יש בה גם סיכונים גדולים ואנחנו צריכים לטפל טיפול טוב באותם ילדים שראינו כאן.
אחוז האבטלה היום ירד ל-14%, לפני שנתיים היה 34%, כמובן מפעל סודה סטרים וקל גל ועידן הנגב תרמו תרומה נכבדה לאחוז האבטלה שירד.
יש כאן בעיר מוסדות ציבור. אפשר להגיד שיש חלק נכבד של מוסדות ציבור שנמצאים בעיר ולאט לאט העיר מתקדמת לכיוון שתיתן שירותים למגוון רחב של האוכלוסייה הערבית בדרום.
התפלגות הגילאים, כמו שאמרתי, מדברים על עד גיל 18 55%. 55% מתושבי העיר הזאת צריכים להיות על ספסל הלימודים וזה מחייב מאמץ גדול.
הדירוג הסוציואקונומי של העיר, לא רק העיר רהט, כלל היישובים הבדואיים, כולם נמצאים באשכול מספר 1, לפי הלמ"ס האחרון, וזה פערים בינינו לבין השכנים, תראו את הפערים, הפערים מדהימים וכמובן מחייבים להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות כדי לטפל בעניין הזה.
הוצאה לנפש מתוקצבת, אמנם זה ב-2013, אבל לא השתנה הרבה, עדיין רואים את רהט ביחס לערד, נתיבות ודימונה, אנחנו בפער גדול מאוד, שזה מקשה עלינו לטפל בדברים השוטפים.
אגף הרווחה שלנו מטפל ב-17,400 נפשות ושיעור האבטלה, אמרנו, 14%. תחולת העוני היא 71.5%.
טלאל אלקרינאוי
¶
לפי קו העוני, 71% מתושבי העיר הזאת בעוני. נשירה במערכת החינוך מגיעה ל-4.4%, היה בעבר 14 ו-15, תוצאה של עבודה משותפת ותכניות שהיו בהחלטה 3708. איפה יריב מן? לא ראיתי אותו.
טלאל אלקרינאוי
¶
הנה פה, לא הזכרתי אותך. יריב מן שהוביל את העניין הזה יחד עם משרד החינוך, אנחנו היום מגיעים ל=4.4%, שזה עדיין צריך להוריד אחוז אחד ואז אנחנו נהיה כמו הממוצע במדינה.
מערכת החינוך ברהט. יש כאן בעיר 18 בתי ספר יסודיים, 7 בתי ספר מקיפים, 2 בתי ספר לחינוך מיוחד, 2 בתי ספר לחינוך טכנולוגי וגני ילדים, 184 גני ילדים בעיר רהט, שזה מהווה 23,500 תלמידים במערכת החינוך.
טלאל אלקרינאוי
¶
יש ביקוש נורא נורא רציני לטכנולוגי, כל אזור התעשייה הישן של רהט היום מופעל על ידי אותם התלמידים שסיימו בית ספר עמל רהט, הם מפעילים את המוסכים, את המסגריות, את הנגריות. כל האזור הזה משגשג בזכות - - - אחד מהם הפך להיות אחד היצואנים, פרג' אבו פריח, הוא בונה בנייה מאוד משוכללת, מודרנית, הוא הפך להיות יצואן בבנייה ל - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
יש בית ספר טכנולוגי אחד, עמל, יש בו 481 תלמידים. בית ספר מח"ט, יש בו 200 תלמידים. מי שעשה את המספרים האלה, אני לא עברתי על המצגת, אבל אני זוכר את הנתונים.
טלאל אלקרינאוי
¶
עכשיו אני עובר לכיתות לימוד ברהט. יש במערכת החינוך ברהט 664 כיתות לימוד, מתוכן תקניות 474 ומגיעים למצב של מחסור של 194 כיתות תקניות, כמו שראינו באלהוזייל למעלה, את הקרוונים בסינא וגם פה יש לו קרוונים. בכל בית ספר יש קרוונים וגם בגני הילדים. אגב, מישהו כתב מכתב אנונימי למבקר המדינה, על זה שאנחנו בונים מבנים יבילים בלי היתרים, ואז מבקר המדינה יושב לנו עכשיו על הזנב ובודק. אמרתי לו 'בסדר, יש לנו, מצדנו אתה יכול להוציא צווי הריסה לכל הקרוונים, אבל תביא לנו כיתות'.
מספר כיתות חינוך מיוחד יש 31 ומהם 10 גני ילדים. מספר כיתות חינוך מיוחד תקניות 20 וחסר 21 כיתות חינוך מיוחד תקניות. מספר גני ילדים רשמיים של עיריית רהט הוא 146 כיתות, גני ילדים. גנים בבתים שכורים, יש לנו 30 גנים בבתים שכורים, עדיין קיימים בתים שכורים ואנחנו מדברים על מחסור של 100 כיתות גני ילדים, שהם תקניים ובתים שכורים. ישנן פרוגרמות, גנאדי שנמצא כאן, יש פרוגרמה ל-70 גני ילדים מוכרים.
טלאל אלקרינאוי
¶
לביצוע. ולכן אנחנו מגיעים למצב שכדי לעשות אקלים בית ספרי בכל בתי הספר ונתונים טובים לתלמידים, עמירה משקיעה המון שעות, לא חסר שעות למנהלי בתי הספר ואני אומר לך בכנות, לא חסר שעות במערכת החינוך, למנהלים יש מספיק שעות להשקיע, הבעיה היא האקלים הבית ספרי. כדי לבנות הישגיות ברמה גבוהה - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
זה מאוד חשוב, כי זה אומר שהתקצוב הדיפרנציאלי כבר לא עושה את ההבדל שהם צריכים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
לפי התשתיות. אמרת כיתות לא תקניות, השאלה אם יש צרכים מעבר למה שקיים, שיפתור לך את בעיית הצפיפות.
טלאל אלקרינאוי
¶
אנחנו מדברים כרגע על המצב הקיים. לגבי העתיד, ישנן פרוגרמות בדרום רהט שהוא לא צד - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אבל אם יש לך תקניות זה פותר את המצב הקיים, זה פותר את הבעיה, או שיש מחסור בנוסף ללא תקניות שקיימות?
טלאל אלקרינאוי
¶
חברים, הרי כל מערכת החינוך בסופו של דבר בשני דברים, בגרות והמיצ"ב. זה המדד. אם אני מגיע למצב של הבגרות, אנחנו עדיין נמצאים בטבלה של 44% בשנת 2015, 40% ב-2014.
עמירה חיים
¶
66.1% מהלומדים, זאת אומרת שבתוך בתי הספר שלומדים אצלך לבגרות, לא כולם, חלקם במסלולים של חינוך טכנולוגי, אז אנחנו אומרים בואו נפתח את החינוך הטכנולוגי, אבל החינוך הטכנולוגי לא מוביל לבגרות ולכן צריך להסתכל מתוך אלה שלומדים אצלך לבגרות, אתה מוביל במחוז וגם יותר מאשר במחוז. 66.1% זה המעמד של מנהלי בתי הספר כאן. השאלה אם אנחנו רוצים להכניס את כולם למסלולי בגרות, כולל את המח"טים, הם לא יגיעו לחינוך טכנולוגי.
עמירה חיים
¶
משרד החינוך עכשיו עסוק בשאלה איזה עוד תעודה לתת לילדים ולא רק ללמוד לבגרות. כמו שמודדים בארצות הכי מתפתחות בעולם, בכל אירופה, לא מודדים רק בגרות, מודדים גם תעודות טכנולוגיות. כשאנחנו מעמידים את המצב צריך להסתכל על 66.1% של בגרות שהשיגו כאן ב - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
אולי עמירה מדברת על מבחני קיץ ועל מועד ב' ועל מועד ג'. אני מדבר על מה שמשרד החינוך פרסם, שזה פורסם בכל הארץ, שמראה את הנתונים כלל ארצית.
טלאל אלקרינאוי
¶
אבל משכבת גיל, רבותיי, אנחנו מגיעים ל-29%. זה נתון שצריך לבדוק איך אנחנו משפרים אותו ואיך אנחנו בוחנים את הדבר הזה. בנתונים האלה, שאנחנו משכבת גיל 29%, זה מחייב בדיקה שונה וגם אנחנו ומשרד החינוך צריכים להוביל בעניין הזה שינויים, איך אנחנו משפרים את תוצאות הבגרות ושיעלה אחוז משכבת גיל. 29% זה אומר שעדיין יש 71% משכבת גיל שאין להם תעודת בגרות. אלו ייזרקו, או פועלים שחורים או לרחוב.
עמירה חיים
¶
לא, אתה צודק. 44% זה כל ילדי רהט שלומדים אצלך וגרים ביישוב. עכשיו, מאחר שמגיעים אליך גם ילדים מסביב באמת אתה מגיע למה שאתה אמרת, למספר הזה. אבל מהיישוב, מרהט, זה 44%.
טלאל אלקרינאוי
¶
אני עובר לשקף הבא, מה גורם למצב הסוציואקונומי הקשה בעיר. מענקי איזון מול תושבים, אם אתם רואים את הנתונים - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
הכי טוב תהרגו אותנו לגמרי. 2003 היה מענק איזון של 25 מיליון שקל, 24.9 מיליון ומספר התושבים היה 37,000 תושבים. ב-2014 מענק האיזון 23 מיליון ומספר התושבים 56,000 תושבים. זה אומר כמה הפגיעה קשה ברשויות המקומיות הערביות ברגע שמענק האיזון יורד ואז ההוצאה פר נפש הולכת וקטנה, וראינו את זה בשקף הקודם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
יעקב, מרדכי כהן יושב בראש ועדה שאמרה לשקול נוסחה חדשה במערכת החינוך.
טלאל אלקרינאוי
¶
רבותיי, מצוקת הדיור והעוני והאבטלה מורגשים גם בחלק גדול של השכונות. ראינו בתים של 600 מטר, אבל עדיין מסתובבים בתוך השכונות ורואים את הצריפים ואת האוהלים ואת העוני וזה מביא כמובן לתוצאה בהישגים ובחינוך.
אני עובר רגע למפת שטחים והסכמות ברהט. רבותיי, כדי שאנחנו נתאים את עצמנו לשנת 2040, בדרום רהט - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
יש בדרום רהט, אתה תראה בתים לא פחות יפים מדובאי, זה הפרויקט של 4,500 יחידות דיור. פה אנחנו כבר מובילים תכניות לבניית מוסדות חינוך, בתי ספר, ואז יש לנו בדרך, בנינו בית ספר אחד יסודי באלפורת, בית ספר לחינוך מיוחד, בדרך שתי פרוגרמות לבית ספר על יסודי גם באזור.
גבולות השיפוט של העיר רהט, אנחנו הרחבנו בהסכמות בין רהט לבין בני שמעון ואני מבקש כאן את העזרה שלך. פה זה חתום. במקום לריב בין ערבים ויהודים, אמרנו בלי מריבות, בוא נעשה - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
סיכמנו מצומת בית קמה עד לתראבין א-צנאע, כל מה שאתה רואה זה בהסכמות. זה שטח הרחבה שרהט תהיה עכשיו 42,000 דונם. בהסכמה התחלנו לתכנן בדרום רהט - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
הכפלנו את השטח. במקום לריב, סיכמנו עם בני שמעון והסכימו, חתמנו במעמד נשיא המדינה על הדבר הזה.
טלאל אלקרינאוי
¶
היא לא פראיירית. זה נעשה במעמד נשיא המדינה, סיכמנו על הדבר הזה, זה הועבר לשר הפנים, לשר הפנים הייתה מנכ"לית, היא זירזה את הדברים. עכשיו הוא התחיל לקחת את העניין הזה, אבל זה נמשך הרבה זמן, אני רוצה את חתימת שר הפנים. כל עוד שר הפנים לא חתם על זה ופורסם ברשומות אז זה - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
לא, הוא מינה ועדה על פי דין. גם אם יש הסכמה, צריכים ועדת חקירה. מינו ועדת חקירה, ועדת החקירה, ישבנו אנחנו ובני שמעון במשרד הפנים במחוז, מי שבא והתנגד להרחבת גבולות השיפוט זו הרשות להריסת התיישבות הבדואים. ראית משרד ממשלתי מתנגד שבני שמעון תיתן לרהט הרחבה? זו הייתה הרשות שהתנגדה.
טלאל אלקרינאוי
¶
אין להם שום זכות. הוועדה שמעה אותם, יש להם כל מיני תנאים. במקום שהרשות הזאת תבוא ותקל על הרשויות הערביות בדרום היא באה ומקשה. מה שאני מבקש ממך - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
השר דרעי הוא אחד השרים הטובים ביותר, אין מילים להגיד כל הכבוד לו על מה שהוא עושה. מה שאני מצפה רק שהוא יאמץ ויחתום על ההסכמות ואז אנחנו במקביל התחלנו לתכנן 7,000 יחידות דיור בשטח הזה, בהסכמת בני שמעון. זה עבר לוותמ"ל, בהסכמת הוותמ"ל - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
איך אתה עוזר לזוגות הצעירים? קיבלת שטח כפול עכשיו, עכשיו זוגות צעירים, איך אתה עוזר להם?
טלאל אלקרינאוי
¶
אז יש פה גם סבסוד. יחידת דיור במגרשים בבנייה רוויה מגיעה למחיר של 43,000 שקל. מי שקונה מגרש של שלוש וארבע יחידות מקבל סבסוד של 50%.
טלאל אלקרינאוי
¶
אנחנו לא רוצים מחיר למשתכן. יבואו שלושה-ארבעה אחים וייקנו ארבע יחידות דיור ואז יש במקום שזה עולה מיליון שקל, זה עולה חצי מיליון שקל.
טלאל אלקרינאוי
¶
זה חשוב, זה מאוד משפחתי. תעזור לי בדבר הזה. זה עבר לוותמ"ל ונדיר שתכנית של 7,000 יחידות דיור עוברת לוותמ"ל, הוותמ"ל אושר והועבר לקבינט הדיור הממשלתי, בסוף החודש הזה הוא מגיע לקבינט הדיור הממשלתי. ברגע שזה יהיה מאושר חסר לי רק החתימה של השר דרעי ואז אנחנו מתקדמים עם זה. אנחנו מתכננים שביוני 2017 ישווקו כאן 7,000 יחידות דיור ואז זה פותר את מצוקת הדיור. ראית את האוהלים והצריפים ואת המצוקה.
עד כאן המצגת. כמובן שתמיד אנחנו מובילים, היכל התרבות הראשון במגזר הערבי בנגב.
טלאל אלקרינאוי
¶
סיכמנו עם מפעל הפיס, אנחנו כבר מוכנים עם תיק מכרז לפרויקט הזה, מי שתכנן את זה הוא אדריכל מוסטפא אבו רומי מסכנין. הפרויקט הזה עולה 31 מיליון שקל, מימון מלא ממפעל הפיס. בהתחלה הם נתנו מימון של 25 מיליון שקל, לפי האומדנים הראשונים מדברים על 31 מיליון שקל. אתמול הייתה ישיבה עם עוזי דיין, ביקשנו עוד תוספת של 6 מיליון, הוא אמר לי, בגדול, אבל לא לציטוט, שהוא יהיה מוכן לתת 31 מיליון שקל. כמובן הרצון לסייע בעוד 6 מיליון שקל, שאנחנו קראנו לו בהתחלה היכל התרבות הערבי ברהט, מפעל הפיס התנגד לשם, אולי נקרא לו 'היכל התרבות שמעון פרס' ואז נקבל עוד 6 מיליון שקל.
זו בריכת השחייה, גם כן 31 מיליון שקל, הראשונה במגזר הערבי בדרום. ברוך ה' גייסנו את כל המשאבים, הקבלן עובד, העבודות מבוצעות, משרד הפנים, מירי רגב שנתנה ואני חייב להגיד לה תודה רבה ושר הפנים שנתן לנו ,קיבלנו ממשרד הפנים גם כן 8 מיליון שקל ומירי רגב 8 מיליון וממשרד השיכון גם כ-10 מיליון שקל. זו תהיה בריכת השחייה ואז אותם ילדים שבקיץ טובעים בים - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
כל שנה טובעים כ-15 ילדים ו-15 בני נוער בים ובבריכה ואנחנו עכשיו, עם עמירה חיים, שהביעה נכונות לסייע בלימודי שחייה.
טלאל אלקרינאוי
¶
אני, ברשותכם, רוצה לעבור לנקודה מאוד חשובה, היא בתחום המוניציפאלי. אני מדבר על המצב המוניציפאלי ברשויות הערביות בדרום. אם אנחנו לוקחים את ההכנסה מארנונה בעיר רהט, היא מגיעה ל-290 שקל פר נפש. פשוט בלתי אפשרי. 290 שקל אחרי מאמצים גדולים שאנחנו עושים ומגיעים ל-81% גביית ארנונה. אם אנחנו משקיעים ברווחה, רק ברווחה, 415 שקל לנפש מטופלי רווחה ועוד 126 שקלים השתתפות עירייה מארנונה לנפש אנחנו במצב קשה. אם אנחנו לוקחים את החינוך, השקעה בחינוך מהמדינה לפי 2013, 5,533 שקלים, מה אנחנו כעירייה משקיעים מהתקציב השוטף שלנו? 7 שקלים, מנה פלאפל. מנה פלאפל הרשות המקומית - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותיי, כשאתם מדברים על פערים בחינוך הוא נוגע בנקודה. הוא מציף את הנקודה כפי שהיא.
טלאל אלקרינאוי
¶
אז כאן הפערים. לא יעזור בית דין, כמה שעמירה חיים תיתן שעות ותיתן שעות, אין השקעה של הרשות המקומית בחינוך מהאמצעים שלה, כי אין לה אמצעים. ואז המצב, שאם אתה לוקח השקעה פר תושב, לפי סקר שנעשה על ידי חברה שהיא מאוד רצינית, השקעה פר תושב ברהט היא 218 שקל. קח את דימונה ליד, דימונה 647 שקל. אז הם הביאו אותנו למצב, או שהמדינה מתקצבת את החינוך תקצוב דיפרנציאלי, או שהמדינה מוצאת פתרונות איך מקורות המימון של הרשות המקומית - - - כי אין לנו יכולות, אין לנו מאיפה. הבוקר אני מקבל דיווח ממחלקת ה - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
המאבק שמוביל אותו אריה דרעי, יבורך על כך, כי בלי זה תמיד הפערים ימשיכו להיות קיימים, בלי זה הנשירה תמשיך והמיצ"ב ימשיך והבגרות תמשיך ולא יהיו לנו יכולות להתמודד עם יכולות איך אנחנו משקיעים בחינוך מעבר למה שהמדינה נותנת. ואז כאן הפער. אם אתה לוקח את הנתונים שלאחרונה פורסמו, לצורך אינדיקציה, בין עשר הערים החזקות לבין עשר הערים החלשות, אתה לוקח מה שרשות מקומית משקיעה, אילת משקיעה מעבר למה שהיא מקבלת מהמדינה 2,661 שקל, רהט משקיעה 7 שקלים.
טלאל אלקרינאוי
¶
רמת השרון משקיעה 1,272 שקלים פר תלמיד ורהט משקיעה 7 שקלים, אז איך נוכל להדביק את הפער הזה ואת ההישגיות שקיימת במערכת שלנו? לכן דרוש תקציב דיפרנציאלי וצדק חלוקתי, צדק חברתי בעניין הזה.
טלאל אלקרינאוי
¶
אני מקווה שהשר דרעי יחד איתנו בעניין הזה באמת יוביל את הדבר הזה כדי להביא לצדק חלוקתי.
טלאל אלקרינאוי
¶
הכוונה, כשאנחנו מצפים לתקצוב דיפרנציאלי, הדרישה ממשרד החינוך, מגנאדי ותמיר בן משה, רבותיי, קיבלנו פה גם פרוגרמות וגם הכרה בצרכים, ראיתם את התמונה, אין לנו ספק שאתם עושים את המיטב ואת המרב, אבל יש כאן פערים גדולים, יש כאן אקלים בית ספרי. לא דיברתי על אלימות, לא דיברתי על אווירה אחרת שקיימת במערכת החינוך, הגיע הזמן לתת משאבים רק לבינוי. תאמינו לי, הבינוי הוא צו השעה שמחייב אותנו היום כדי לבנות מערכת חינוך טובה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אל"ף, תודה רבה. שלא יישמע, איך אומרים? יש מושג שמכלל ההן אתה שומע מה הלאו, מהכן אתה שומע מה הלא ומהלא אתה שומע מה כן. הפנתה את תשומת לבי גם עמירה, יש הבדל כשאתם רואים ראש מועצה שמחובר לנתונים, מתערב, מדבר, אכפת לנו וראינו הבוקר גם, בלי שמות, באוויר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
מה אני בא ואומר? הבעיות והאתגרים ידועים לגבי המגזר הבדואי, אין ספק שצריך וזה אינטרס במעלה הראשונה, ואני אומר את זה גם בדיונים, אינטרס במעלה הראשונה לצמצם את הפערים, חייבים לעשות הכול לצמצם. נכון, לא תמיד הכול בידיים של המדינה, אתה יכול לתת מה שאתה רוצה, לזרוק גם גשם, אבל אם אין ידיים שיקבלו את זה, ידיים נכונות, ידיים ראויות שיקבלו את השפע הזה אז הכול הולך לטמיון. יש פה, אין ספק, עיר, רהט בכלל זה אתגר אחד גדול לכל סוגיית ההתיישבות של הבדואים בנגב ודו הקיום בנגב בכלל ואין ספק שזה סיפור הצלחה. כמה שיש אתגרים ויש עוד הרבה מה לעשות, ויש מה לעשות בהרבה תחומים, זה סיפור הצלחה. לראיה, זה לא נעצר. אין ספק שהעיר צעירה, נגעת בנקודות הכי הכי הכי, עיר צעירה דורשת התייחסות אחרת. יש בה מצד אחד אתגר ויש גם סיכון בקטע הזה וצריך לתת את הדעת.
אקלים בית ספרי. גנאדי, אנחנו גם נוציא את זה בסיכום, גם במחוז, כל מי שקשור בבינוי, שבו ביחד, שלבו ידיים עם מהנדס המועצה, עם ראש המועצה, לראות איך דוחפים, ולא רק, באמת. אני אומר לכם, אל תגלו לאף אחד, הנה אני אמרתי, פחות כיתה או שתיים, תנו להם אולם ספורט, תדאגו. אני יודע שזה לא אתם, תנו להם מגרש, תדאגו שזה יהיה, תובילו שילוב ידיים בין משרדי. תשלבו ידיים. משרדי הממשלה צריכים לדעת לדבר אחד עם השני, יוצאים לפרויקט כזה גדול, תחבר את משרדי הממשלה, כי מגרש משחקים לא פחות חשוב מכיתה.
ותשתיות, תשתיות סביב בית הספר. רבותיי, זה רשויות מקומיות. ראינו את זה, זה חוזר על עצמו, במיוחד בחורף זה בעיה. חניות, צריך לעשות הכול, מה שאפשר. אני מכיר את מצוקת הקרקע, מכיר את התהליכים, איך עיר נבנית, זה לא סתם בונים שכונה חדשה. לי אין ספק שעכשיו בשכונות החדשות החניה כבר תהיה קודם לפני הבנייה, אבל צריך לראות איך נותנים מענה. אז לא יהיה חנה רכבך מתחת לכיתתך, זה יהיה במרחק של 100 מטר, אין מה לעשות, אבל שתהיה חניה לפחות, שהמורה יהיה רגוע שהמכונית שלו נמצאת במקום - - - וגם הבטיחות של הילדים וההגעה. אין ספק.
אני אומר, רבותיי, יושבת איתנו פה עמירה ואנחנו עוקבים, אני שמח לשמוע שמבחינת מה שקשור לפדגוגיה יש רצון עז ונותנים ושפע, ולא מספיק, מה שאפשר לעשות עוד לעשות. בסיכום שאנחנו נוציא אנחנו נוציא סיכום משותף ואני אראה לכם את זה, גם לגבי לקייה, גם לגביכם, נוציא בכל מה שקשור, כל מה שראינו. אין ספק שמדינת ישראל בשנת 2016-17 לא צריכה לראות קרוונים, לא צריכים לראות מבנים יבילים בבתי הספר, במיוחד באזור הזה, בשעת חירום, הורה צריך לדעת, ילד צריך לדעת, מורה, שיש לה 30 ילד, צריכה לדעת בזמן חירום מה היא עושה איתם. אין ספק שצריך לעשות הכול. אני שמח שגם באבן סינא, גנאדי אמר לי שהפרוגרמה תהיה מוכנה עד סוף השבוע. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הפיתוח. אנחנו נוציא סיכום ונדרוש גם דיווחים לגבי ההסכם. אני לוקח את הבקשה שלך לגבי תכנית הגבולות עם שר הפנים, אני אעביר את זה אליו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
לגבי הכיתות התקניות, יעקב, לגבי הכיתות הלא תקניות, זה יותר מ-200 כיתות.
גנאדי קמנצקי
¶
אני אתייחס. קודם כל מבחינה תקציבית אנחנו ניקח לתשומת לבנו את מה שעשית ואנחנו מקווים שבשנה הבאה, כשיש לנו תקציב מוגדל, דווקא למגזר הבדואי, במחוז הדרום, אנחנו נפתור הרבה בעיות. אבל אני רוצה לומר משהו שתלוי בעיר. אני חושב ואני מצפה שתהיה מצוקה גדולה של מגרשים זמינים. עכשיו, כשאתם קיבלתם מגרשים, קיבלתם קרקע נוספת לעיר, לדעתי חשוב לעשות תכנית מתאר אב למוסדות ציבור. חובה. ועל ידי זה זה יעזור לפתור, כי חלק זה לא רק נושא תקציבי ועכשיו הזמן.
גנאדי קמנצקי
¶
לדעתי זה צריך להיות רשום, לחייב לעשות תכנית אב למוסדות ציבור. כי אם יהיו מגרשים אני מאמין שתוך תקופה מוגדרת נוכל לעשות.
גנאדי קמנצקי
¶
כן, אני שותף ואני אמרתי שם אותו דבר, אבל אתה ראית מה שהם עשו. בעצם הם לא עשו פרק חברתי בכלל, לדעתי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותיי, אין ספק שצריך לעשות הכול ביחד, המחוז, יחד עם הרשות המקומית, יחד עם מחלקת החינוך פה, לראות איך מעלים את אחוז הזכאות בעיר ומצמצמים את הפערים בחינוך. צריך לעשות הכול לצמצם, אפשר לשבת, להתמקד בתכנית חמש שנתית. בשוטף אנחנו נראה שינויים מינוריים, צריך לעשות תכנית התערבות מיוחדת. יש לך את המשאבים, עמירה, צריך לשבת ולחשוב איך מרימים את המגזר בכלל ואת רהט בפרט ברמת הזכאות ואני חושב שזה מתבקש ואינטרס של המדינה וזה אינטרס של היושבים פה.
אני רוצה להודות גם למנהלת הוועדה שלי, להודות לכל מי שהשתתף איתנו כיום היום וליווה אותנו. אני מסיים ואתן לחברי הכנסת. בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
רק לא להחזיק אתכם יותר מדי. התחושה שלי, לגבי כיתות חסרות ותקניות, זה אולי באמת ניתן להתגבר על זה, אני שומע את הכוונות הטובות, אבל נראה לי שבסך הכול כלל התשתיות ואחוז של בגרות איכותית של 22, שאני מכיר עוד לפני שהגעתי לכאן, לדעתי הנקודה המרכזית זה תכנית נקודתית לרהט, כי היא משרתת את כלל האזור. ראינו, 10,000 תלמידים יש לכם מחוץ ליישוב. לכן אני חושב שתשקלו במשרד את האופציה - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אני מקווה שאת יודעת שרהט היום היא העיר השנייה בגודלה באוכלוסייה הערבית מבחינת נפשות ועכשיו היא תהיה הכי גדולה מבחינת שטח.
טלאל אלקרינאוי
¶
אני רק רוצה להעלות נקודה מאוד חשובה בפני חברי הכנסת ומנהלת המחוז, החינוך האקדמי, שאני לא התייחסתי אליו. אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהן והתופעה המאוד חיובית היא זו שהבנות והצעירים הולכים לאקדמיה. אנחנו לא עוד יותר מבינים שהכול פרוטקציה וכיתה י"ב עוזר, כדי לעקוף את זה, כי יש פה פסיכוטכני ויש פה שכר לימוד גבוה, הרבה מאוד סטודנטים לומדים ברשות הפלסטינאית. כל בוקר, אתה מכיר את זה, נוסעים כ-2,000 סטודנטים מהדרום לחברון ולביר זית. תוכנן כאן באזור התעשייה עידן הנגב, משותף לרהט, בני שמעון ולהבים, מכללה אקדמית. סטטוטורית זה מאושר, המל"ג היו במספר ביקורים, עדיין הם לא מאשרים מכללה אקדמית באזור הזה. אי אישור מכללה אקדמית זה ימשיך לדחוף את הצעירים שלנו - - -
טלאל אלקרינאוי
¶
אני אוציא לך פנייה, אני אעדכן אותך גם. אגב, אני אעדכן גם בזה שלא הכירו להם בתואר האקדמי עכשיו, זה עומד ותקוע.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
דיברו איתנו כמה מהמורות אפילו. בסדר. אני רוצה להצטרף לברכות, הביקור הוא חשוב מאוד. אנחנו היינו ברהט לפני כמה חודשים והתרשמנו מכל התכניות האלה ופה אני חושב שאנחנו יוצאים עם תכנית עבודה. כולנו נשלב ידיים כדי לעזור לרהט, לאזרחי רהט, לתושבים ברהט. כפי שאמרתי, רהט הפכה לסמל, ראש העיר היטיב להציג את הבעיה, את הפערים וכולנו ידענו שהעניין הוא לא רק עניין של חינוך. אם זה אקלים של חינוך, אז זה גם משרד הפנים, גם המנהלת, גם כולם, כי בעיית האדמות, בעיית הכבישים, כל הבעיות האלה מצריכים גם משרדים שונים. כולנו ביחד נעזור לרהט ונעזור לכל התושבים הערבים - - -
עמירה חיים
¶
אני רוצה לומר שאכן יש פערים שמשפיעים מאוד על כל המערכות, אבל בין השאר גם מערכת החינוך. הפערים האלה הם באמת מאוד רציניים. אם אנחנו מסתכלים על העשור האחרון אז זה מהפך, אין מילה אחרת למה שקרה במגזר הבדואי. פה לא היו אפילו 10% בגרות לפני עשר שנים, מהלומדים, היום יש 66.1%. כשאתה לוקח מקום עם חסמים ופערים שאין מורים, אין זה, היום כבר יש, ברוך ה', ולקחת את כל המהלך הזה ולקדם את היישוב קדימה זה לוקח זמן. אם עומד מורה מול ילד ולא יודע ללמד אותו, וזה מה שהיה לפני עשר שנים, הוא לא ידע ללמד אותו, העביר את הזמן, גם היום לא כל המורים עם מוטיבציה מספיק גבוהה, לא כל המורים עם מוסר עבודה מספיק גבוה, אנחנו עדיין מלמדים אותם. והנה כאן מורים, חלקם מהצפון, שנה-שנתיים, אנחנו מכשירים אותם, הופכים אותם לטובים מאוד ובצפון חוטפים את מי שכבר טוב. שוב אנחנו מקבלים חדשים ושוב מקבלים צוות הוראה מאוד לא יציב - - -
עמירה חיים
¶
כן, בדיוק. אני מסתערת קדימה, אבל שתדעו לכם, אנחנו כן עם תכניות מאוד מסודרות, תכניות חומש, שנתיות, חודשיות, מאוד מסודרות, ברור לנו גם לאן אנחנו רוצים להגיע. עכשיו, אני לא רוצה בשנה הבאה לעלות ב-20%, אני רוצה שכל שנה נעלה ב-5% וזה מה שאנחנו עושים, ואז אנחנו גם לא הורדנו את טוהר הבחינות, שיהיה ברמה טובה, אז זה מה שרציתי לומר.
החלטת הממשלה 3708, שאנחנו ארבע שנים כבר פועלים לפיה, ארבע וחצי שנים עוד מעט, היא כינסה את כל משרדי הממשלה בשולחן עגול, אנחנו בשולחן עגול. מי שהקים את השולחן הזה זה דורון אלמוג ממשרד ראש הממשלה וזה היה יוצא מן הכלל ויצאנו לדרך נכונה. עכשיו משרד החקלאות ממשיך את המתווה. התכנית מאוד מסודרת, מאוד מובנית, 125 מיליון לחמש שנים. אני אישית הגעתי לכל רשות מקומית, מול כל מנהיגי החינוך כאן, שהם מנהלים, מורים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ופרסנו תכנית משותפת שנבנתה ביחד כדי לראות איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים. ממש מדויקת, בכל התחומים, הפורמלי, הבלתי פורמלי, נשירה, חינוך מבוגרים. את מרב הכסף קיבלה העיר רהט וצריך לומר שאנחנו מתקדמים, לא מספיק, אנחנו ממשיכים.
אנחנו עכשיו מסיימים לכתוב את התכנית של החלטת הממשלה החדשה, תכנית האתגרים לחמש השנים הבאות שגם תיתן את - - -
עמירה חיים
¶
האתגרים גדולים. הרשות המקומית, עם ההורים, צריך קצת יותר להכניס ולערב את ההורים, אף אחד לא דיבר על ההורים. חבר'ה, המחקרים הכי פשוטים של החינוך אומרים שאבא או אמא מסתכלים ככה על המחברת של הילד, הוא עושה לו ויש על המחברת, כבר עולים לו ההישגים הלימודיים. הורים לא מגיעים לאספות. צריך לתת איזה שהיא מעטפת נוספת למערכת החינוך הפורמלית שאנחנו מביאים, ככה קצת מבפנים, וכולנו ביחד נשנס מותניים.
תודה רבה לאנשים של המחוז, אחד אחד כאן, בעוצמה כל כך, יושבת כאן אשרה שלייפר, מפקחת המחוז, ניר שמואלי, סגן מנהלת המחוז, כולם היו כאן כל היום. עטיה, מפקח של היישוב כאן, יושב כאן אסמעיל, שהוא המפקח של החינוך המיוחד, יושבת כאן נג'וא, המפקחת על הייעוץ הבכיר, בני מלכא שמתכלל את כל עבודת הממשלה, יהודה רשף שאחראי על הבטיחות ונמצא כאן, רמזיה שהייתה כאן כל היום וליוותה אותנו, מוחמד אלהיב שנמצא כאן איתנו, מוחמד אלקרינאוי שנמצא כאן איתנו. ואני רוצה לומר תודה רבה - - -
עמירה חיים
¶
אני רוצה לומר תודה רבה לראש העיר, כי אנחנו כאן רואים עיר עם ראש עיר שאכפת לו באמת. זה משהו אחר לעבוד ברהט, זה משהו אחר, אנחנו יד ביד, אוהבים מאוד מאוד לעבוד איתך. וצריך גם להגיד תודה רבה ליושב ראש ועדת החינוך של הכנסת. אני אולי לא אמרתי לך את זה בעבר ככה בפומבי, אבל צריך לומר המון המון תודה כי האכפתיות שלך מהדרום בולטת והאכפתיות שלך האמיתית לצמצום פערים - - -
עמירה חיים
¶
- - - היא בעצמות שלך והאהבה שלך לקידום המגזר הבדואי כל כך אמיתית שאנחנו חוברים ביחד בשמחה לכל החלטה ולכל דבר. ומעבר לזה שאתה אדם חכם ונבון, אבל זה ככה - - -
מוחמד אלהיב
¶
כבוד ראש העיר, כבוד היושב ראש, עשינו באמת סיור, התרשמתם היום, גם מהישגים, שמעתם את כל המנהלים, אף אחד לא דיבר על משאבים פדגוגיים טהורים, עיקר הבעיה ששמענו אותה מכל המנהלים, מכל ראשי הרשויות ועוד נשמע אותה במקומות אחרים זה הנושא של התשתיות והצד הפיזי, גם דרכי הגישה, כמו שראינו, וגם הצד הפיזי. עיקר הפוקוס צריך להיות שם. אם ועדת האתגרים החדשה, לא 922, יש לנו תכנית חדשה עכשיו, 3708, יריב מן, חברנו היקר, נמצא שם ומרכז - - -
מוחמד אלהיב
¶
- - - מרכז, מקדם את כל התכנית החדשה, היא תונח על שולחן הממשלה, אני מניח בחודש הקרוב, יחד עם שר החקלאות שרק לפני פחות משבוע ישבנו איתו, יש תקציב תוספתי הרבה יותר גדול ממה שהיה עד עכשיו, יהיה תקציב, ההצעה שהובטחה לנו מראש הממשלה לפני פחות משבוע, ראש הממשלה הנחה את מנכ"לו, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, להוסיף עוד תקציב נוסף, כי היה לנו תקציב לבינוי וגנאדי יודע על תקציב מסוים, ירד חלק מהתקציב הזה של הבינוי לטובת פדגוגיה, כי נפגעה הפדגוגיה, לא רצינו לפגוע בשום פנים ואופן בפדגוגיה, אז אנחנו מנסים קצת עכשיו, עוד פעם, להוסיף תקציב של הבינוי וזה הכיוון.
צריך לחזק את המגזר הבדואי, אנחנו לא במקום שווה עם המגזר היהודי, לא במקום שווה עם המגזר הערבי בצפון ולא במקום אחר, צריך לתת העדפה מתקנת למגזר אחרת אנחנו נישאר במינוס אחד גדול. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה רבה. אני רוצה להודות למנהל בית הספר ולצוות המורים על האירוח ולתלמידים החמודים שהסתכלו מה זה שיעור באזרחות, שיעור בדמוקרטיה, של ועדה בכנסת.