הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 288
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ט"ו בחשון התשע"ז (16 בנובמבר 2016), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 16/11/2016
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון מס' 4) (חשבונות ניהול עצמי), התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון מס' 4) (חשבונות ניהול עצמי), התשע"ו-2016
מוזמנים
¶
ממונה ניהול עצמי ותקצוב, משרד החינוך - רחל אלניר
עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החינוך - לירון ספרד
עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הדס אגמון
סגן מנהל היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי - יורם מאי
ראש מנהל חינוך, מרכז השלטון המקומי - מיכל רבקה מנקס
יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי - מרים סלומון
ראש צוות חקיקה, עיריית ירושלים - שמואל שפט
אחר, ארגוני הורים - מוסא עבדלרחמן
אחר, ארגוני הורים - פטמה עבדלרחמן
פעיל המשמר החברתי - אור סלע
פעילה, המשמר החברתי - דנה חוגרי
נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית - דניאל זליקוביץ
רשמת פרלמנטרית
¶
שרון רפאלי
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון מס' 4) (חשבונות ניהול עצמי), התשע"ו-2016
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 16 בנובמבר 2016, ט"ו בחשוון תשע"ז. הנושא הוא הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) (תיקון מס' 4) (חשבונות ניהול עצמי), התשע"ו-2016, הצעה ממשלתית 1079.
אני רוצה לומר למשרד החינוך בצורה הברורה ביותר שבסוגיה של ניהול בתי הספר כל אחד יסביר לנו את זה בצורה אחרת. היום כבר יש ניהול עצמי בבתי הספר. מגישים הצעת חוק. יש לכם השותף הבכיר, הזרוע הביצועית שלכם. השלטון המקומי – הדברים לא מגובשים איתם; ארגוני המורים – הדברים לא סגורים איתם. אני מתריס. אתה יודע מה, תקן אותי. אתה יודע מה, עזוב את האגו שלי. מישהו שיכין את יושב-ראש הוועדה לקראת מה? לכן אין ספק שיהיו הרבה שאלות בהליך החקיקה של החוק הזה. אנחנו רוצים לדעת מה לא טוב במתכונת הנוכחית שבגללה נדרשנו לחוקק חוק בנושא הזה. יש תחושה גם בגלל איך שזה נעשה בממשלה או בוועדת השרים שמישהו רצה "להחליק" את זה בצורה מהירה. לכן שאלתי האם חוץ מיועצים משפטיים נמצאת כאן פונקציה מקצועית.
אני מבקש ממך, רחל אלניר, תסבירי לנו קודם כול מה זה ניהול עצמי – מה הרציונל, ולמה. תתייחסי מכוח מה פעלו במתכונת הנוכחית ותתייחסי לדברי הפתיחה הקצרים שלי.
רחל אלניר
¶
קודם כול הניהול העצמי המחודש הוא מ-2011 כשהחוק חוקק בכנסת. זה היה חידוש לניהול העצמי שהיה קיים בסוף שנות ה-2000 עם ד"ר וולנסקי. ב-2011 הוחלט לחדש את המהלך ולצאת עם ליווי פדגוגי. ניהול עצמי הוא תפיסה פדגוגית. אנחנו לא רואים את הניהול העצמי למרות שפה אנחנו נמצאים עם הצעת חוק בנושא של תקציב, כלכלה וכו'. אנחנו רואים את הניהול העצמי כתפיסה פדגוגית. נכנסנו למהלך של השנה השישית בניהול העצמי. זה נעשה באופן הדרגתי במחוזות שונים. זה התחיל משני מחוזות ונוספו עוד שני מחוזות. זה נעשה בצורה הדרגתית. זה גם התחיל בפיילוט עם כמה בתי ספר וכל פעם רמ"ה ליוותה אותנו. הפקנו לקחים וחידשנו את המהלכים שלנו.
רחל אלניר
¶
גם אם אני מביאה את הדוגמה האישית שלי – עשר שנים ניהלתי בית ספר, ולא הייתי בניהול עצמי. הייתי בניהול עצמי ברמה התפיסתית, לא ברמה התקציבית. אבל התקציב שאתה מקבל לסל שלך נותן לך את האפשרות להרחיב את האוטונומיה ואת הסמכות שלך בתוך בית הספר. קודם כול המהפך הגדול שקרה בניהול העצמי הוא שמוקד קבלת ההחלטות עבר לתוך בית הספר. כשהייתי מנהלת בית הספר הייתי צריכה לקבל את ההחלטות. הרשות רצתה ככה, המפקח רצה ככה. זה הפך בסופו של דבר את המשולש הזה, ומוקד קבלת ההחלטות הוא של מנהל בית הספר כי הוא יודע הכי טוב מה הצורך שלו בתוך בית הספר. כמובן, הוא עובד בשיתוף פעולה גם עם הרשות וגם עם משרד החינוך. שיתופי הפעולה מתהדקים, אבל מוקד קבלת ההחלטות הוא בתוך בית הספר. למנהל בית הספר יש הרבה יותר גמישות. בעצם נותנים למנהל בית הספר את כל האחריות ונותנים לו את כל הגמישות הכלכלית והפדגוגית. זה לא רק כלכלי. הוא אחראי למעשה החינוכי בתוך בית הספר. אתמול כבר ראינו את התוצאות של המיצ"ב, שאני מאמינה שחלק מהמהלך של הניהול העצמי השפיע על המהלך הזה ועל התוצאות בבתי הספר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
למה? מה הקשר? אם יש הכוונה פדגוגית ומדיניות משרד איך הסיפור הכספי יכול להשפיע על תוצאות המיצ"ב?
רחל אלניר
¶
מנהל בית ספר לא עושה כל מה שהוא רוצה. דרך אגב, יש מנגנון של ועדה מלווה. פעמיים בשנה מנהל בית הספר צריך להציג את תכנית העבודה מקושרת המשאבים שלו. התקציב הוא אולי 4%-3% מהתקציב הכללי שמנהל בית הספר מנהל אותו. יש לו כוח האדם שהוא כמעט 95%, והשעות שהוא צריך - -
רחל אלניר
¶
אבל היום אתה מסתכל על זה בצורה מערכתית גדולה. הוא צריך פעמיים בשנה להגיע לוועדה מלווה ולהציג את התכנית שלו בפני כל הגורמים הרלוונטיים, כולל השלטון המקומי. הרשות חייבת להיות שם, משרד החינוך צריך לשבת שם – כל הגורמים המעורבים בבית הספר. הוא מציג את התכנית, הוא צריך לקחת אחריות. בוועדה המלווה מאשרים לו את התכנית התקציבית.
רחל אלניר
¶
זה נקרא סל תלמיד. בונים סל תלמיד שעובר בהסכמת הרשות. לא בונים סל תלמיד ללא הסכמת רשות. הרשות היא חלק נכבד בתוך המהלך הזה.
רחל אלניר
¶
יש גם דבר שנקרא "הסכם הצטרפות". הכניסה לבתי הספר היא דרך הרשות. זה ברור. הוא כולל חשמל, מים, תחזוקה שוטפת. הוא לא כולל בדק בית. לפעמים כשחלון מתנפץ הייתי צריכה לעבור מדורי גיהינום עד שיחליפו לי את החלון. במצב הזה אני מרימה טלפון לזגג, יש לי הכסף וסוגרת את העניין. זה מקצר תהליכים. זה הרבה מאוד אנרגיות שמנהל בית הספר משקיע בחלקים האלה הולכים לכיוון הפדגוגיה. לא בשנה-שנתיים הראשונות. בשנה-שנתיים הראשונות הוא עוד לומד את כל המהלך. אבל כשזה נכנס לרוטינה, והוא יודע איך להתנהל הוא משקיע הרבה יותר בפדגוגיה. וגם הסל של הפדגוגיה מורחב כי אנחנו יודעים שהתוספות שמשרד החינוך משקיע בבתי הספר, חלק מהם צבוע לצורכי פדגוגיה. זאת אומרת הוא לא יכול להחליט שאת כל הכסף שלו - -
רחל אלניר
¶
חלקו הוא מהרשות, וחלקו הוא ממשרד החינוך. אני אגיד לך איזה שתי תוספות ממשרד החינוך. כל בית ספר יסודי בניהול עצמי במדינת ישראל מקבל תוספת שצמודה למדד. היום היא על סך מאה ארבעים וארבעה שקלים. כל תלמיד בישראל מקבל את זה באופן שוויוני; ויש תוספת דיפרנציאלית שהיא לפי האשכול של הרשות. זה נע בין 10-1. אלה של 2-1 מקבלים מאתיים שקלים; אלה שנמצאים ב-10-8 מקבלים חמישים שקלים.
רחל אלניר
¶
זה משהו אחר. הגבייה של תשלומי ההורים היא בחשבון נפרד. זה החשבון של הניהול העצמי. לדוגמה, רשות כמו אלעד היא באשכול מאוד נמוך, 2-1. היא קיבלה ממשרד שלוש מאות חמישים שקלים, והרשות השקיעה מאתיים חמישים שקלים. יחד יש לנו שש מאות שקלים. תלמיד שנמצא באשכול גבוה 8 מקבל כמעט אותו סל תלמיד כמו תלמיד באלעד. כלומר יש כאן סוג של צדק חברתי בעניין הזה. זה שוויון הזדמנויות מסוים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אנחנו מתמודדים פה יום-יום עם שאלות בתכניות הכשרה למורים והשכלה למורים.הלוואי שהן היו מתעדכנות מבחינה פדגוגית. הרבה פעמים נדרשים. זה שמנהל נבחר בגלל יכולותיו החינוכיות והניסיון שלו, את הולכת להפיל עליו עכשיו התנהלות בעוד הרציונל שלנו הוא להגדיל את בתי הספר לשבע מאות תלמידים. זה כבר לא פונדקי דרכים קטנים. את הולכת להפיל עליו עכשיו התנהלות של מיליוני שקלים. מאות אלפי שקלים במקרה הקטן, ובמקומות גדולים יותר. לא אחת נדרשנו למנהלי בתי ספר שהפכו את זה לסטרטאפים. במקרה שדנו בו זה הגיע לעשרה מיליון שקל. מאין לי הביטחון שאני לא מכניס את הרשות המקומית לברוך בעתיד או אפילו אם אני לא מכשיל את בית הספר? אני מכיר את השלטון המקומי ומכיר את הבירוקרטיה של משרדים ממשלתיים ושל השלטון המקומי, ומי צריך להחליף זכוכית – אני יודע מה זה. זה יתרון גדול. אבל עכשיו איזה זגג? מה מותר לי? מה אסור לי? אני עכשיו צריך להתמודד. אני לא מעקר את הרציונל של הניהול העצמי. השאלה אם נתתם דעתכם. אנחנו סובלים ממבנה ההתנהלות של משרד החינוך מהחלק העליון של הפירמידה. בדרך כלל זה מגיע עד למפקחת. שמים עליה את כל המשא, וישר על הראש של המנהל. עכשיו אנחנו מוסיפים גם את בעיות המשמעת, סביבה, התנהלות, הורים, מערכת שעות. צריך לתת לו גם התנהלות כספית. השאלה, האם נתתם את דעתכם על הכשרה או על פונקציה אחרת שהיא לא המנהל?
רחל אלניר
¶
זאת שאלה טובה כי היא עלתה גם לפני המנהלים כשנכנסנו לניהול העצמי. מנהלים אמרו, אנחנו לא באנו עם רקע כלכלי, אלא עם רקע פדגוגי. לחלקם יש אוריינטציה ולחלקם לא. אתה צודק מאוד. קודם כול צריך לצאת מנקודת הנחה שטרם כניסת הניהול העצמי מנהל בית ספר ניהל את חשבון תשלומי ההורים. מינימום זה חצי מיליון שקל. הוא, כמובן, היה בפיקוח עם ההורים, והיה בממשק הדוק עם הרשות ועם ההורים.
הניהול העצמי נכנס. השאלה הזאת שהעלית כאן – אתה צודק במאה אחוז. במהלך שנה שלמה משרד החינוך נתן ליווי כלכלי של רואה חשבון לכל מנהל בית ספר ולמזכירה שלו באופן פרטני. רואי חשבון הגיעו במשך שנה שלמה לכל בית ספר במדינת ישראל ונתנו לו את הליווי הנדרש עם תפוקות.
רחל אלניר
¶
אנחנו יכולים להיכנס, וגם לרשות יש הזכות להיכנס ולראות מה קורה בחשבון הבנק של מנהל בית הספר.
שיעור גבוה מהמנהלניות עבר אצלנו הכשרה. בנוסף לכך כל מנהל בית ספר – אולי לא מאה אחוז – עברו הכשרה של שנה שלמה עם יועץ כלכלי ויועץ ארגוני. עברנו את השנה הראשונה – מנהל בית הספר עדיין לא יודע איך להתנהל. אז או שהרשות המקומית מסייעת לו כי יש לה איש – תלוי באיזו רשות זה. אבל חוץ מזה היום משרד החינוך מתקצב את כל בתי הספר שזקוקים לעזרה ללוות אותם במשך השנים. כך שאנחנו כל הזמן שומרים על מנהלי בתי הספר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שאלה אחרונה. המדינה לא מתנהלת כך לפעמים, וברציונל שלי סמכות באה עם אחריות. אי אפשר להטיל אחריות על מישהו שאין לו הסמכות. אם הרשות היא בעלת - - - ומורשי חתימה – איך יש ביטחון שמחר הרשות לא תידרש? אני מאמין שלפי חוק יסוד: התקציב בעלי תפקיד לא יכולים לפתוח חשבונות בנק, אלא אם כן זה הרשות המקומית או משרד ממשלתי. הרשות ערבה לחשבון הזה? מבחינה משפטית מחר יש ברוך בחשבון הזה, התנהלות לא אחראית, עיקול של הרשות – אתה יודע מה, הפוך –אולי יעקלו את כספי הרשות, ואז אני אסבול כמנהל בית ספר? השאלה איך המנגנון הזה עובד.
לירון ספרד
¶
אני אסביר. בעצם הסיבה המרכזית שאנחנו מבקשים לעגן את נושא חשבונות הניהול העצמי בחקיקה זה בגלל שאלות משפטיות וחוקיות שעלו. הניהול העצמי התחיל כהחלטת ממשלה ב-2011, כפי שציינה גברת אלניר. הוא היה תוצר של הסכם חתום בין משרד החינוך לבין רשות מקומית שנכנסה לתכנית ניהול עצמי. עם הזמן עלו קשיים או תהיות לגבי חלק מהעיגון המשפטי של הדברים. בית ספר יסודי רשמי, כמו כל מוסד חינוך רשמי הוא לא ישות משפטית עצמאית. לבית הספר אין חותמת עם ח"פ. מדובר בגוף שהוא תוצר של חקיקה של חוק חינוך חובה וחינוך ממלכתי. מוסדות חינוך רשמיים מוחזקים במשותף על-ידי המדינה והרשות המקומית. בהיסטוריה של היחסים בין משרד החינוך לבין השלטון המקומי יש מעטפת של הרשות המקומית לכל בית ספר. למשל המבנה הוא לרוב המבנה של הרשות המקומית, ויש תמיכה לוגיסטית של הרשות המקומית - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
ברור לכם שאם יתגלעו כאן מחלוקות על סעיפים מסוימים אנחנו נשלח אתכם להידבר ולא נתקדם.
לירון ספרד
¶
אני כבר אצהיר לפרוטוקול שלפני השיחה העלו בפני אנשי השלטון המקומי – שאנחנו איתם בהידברות ושלחנו להם את תזכיר החוק ואת הצעת החוק, ויש דברים ידועים, וקיבלנו גם הערות שלהם. כמובן, גם משרד הפנים - -
לירון ספרד
¶
הסכם ניהול עצמי נוגע לבתי ספר יסודיים. יש מקום לשמוע כל נציג. הסברתי שבית ספר הוא לא ישות עצמאית. מי שפתח את החשבון עד היום - - - אנחנו רוצים לעגן אותה. החשבון שייך לרשות המקומית. מכוח זה עושים עליו בקרה. הוא מוביל את בית הספר.
לירון ספרד
¶
יכולה להיווצר סיטואציה - - אם חלילה מוטלת מגבלה כלשהי בגלל התנהלות לא תקינה הדבר עלול לגרור - - - לרשות המקומית. כשיש לך הגבלה על השרשור הזה - -
לירון ספרד
¶
כבר היום חשבון הקצבות הוא מוגן. גם החשבון הזה אנחנו מבקשים שיהיה מוגן. צ'ק שלא היה לול כיסוי. השלטון המקומי העלה בצדק את החשש.
לירון ספרד
¶
לעניין הזה היו כבר דיונים במשרד המשפטים בכל הנוגע לתיקון חוק צ'קים ללא כיסוי. אם יהיו הגבלות בחשבון בית הספר לא יהיו - - -
לירון ספרד
¶
אנחנו פועלים במסלולים מקבילים. ביצענו פנייה למשרד המשפטים כדי לחדש את הדיון בנוגע להגבלות האלה כדי להסדיר את העניין הזה. טרם הדיון העלה החשש. זאת לא הצעת חוק - - אלא שעומד מאחוריה רעיון. החדר הזה חשוב ונכון אבל גם לקיים הידברות תמידית גם מחוץ לחדר הזה.
מיכל מנקס
¶
אני סמנכ"ל חינוך וחברה. אני בעד הניהול העצמי כתפיסת עולם וכתפיסה פדגוגית. אין לי מה להלין על התפיסה. היא חכמה ונכונה. היו ישיבות שוטפות. יש קשר שוטף וקבוע עם מנהלת ניהול עצמי, אלא שהערותינו שלא נפתרו ומגיעות מחשש עמוק. סוג של מחטף.
להציג שיש 97% - הכול אמת ונכון, רק הדרך לא הייתה בנעימים. לא תעבור לניהול עצמי לא תקבל כספי משרד החינוך. כשנוח פותרים וכשלא נוח לא פותרים. הרשות המקומית מוציאה מכיסה תוספת. זאת אמירת סוגריים.
החוק הזה מוביל לשני מהלכים לא רק שלא עוזרים, אלא גם מאיימים - - - רשות מקומית שמתנהלת בחוכמה גם אם יש לה חשב מלווה מפקידה גם את הדלתות שהיא צריכה למלא כמאצ'ינג לאותו חשבון. מה חלקה של הרשות? זה חשבון שאפשר לעקל אותו. בנוסף רשויות רבות מגייסות תרומות רבות מאוד למטרות חינוך. ברגע שמשנים את שם חשבון הבנק לחשבון הקצבות ולא מאפשרים לרשות המקומית להעביר כספים לתוכו - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
הרציונל היה שאתם לא מגיעים לפה עד שזה סגור ותפור. הוא יבקש על זה פתיחת הסכם קיבוצי. יש פה עבודה נוספת שאנחנו מטילים. יש הסכמה או אין הסכמה
לירון ספרד
¶
לא, לא. אנחנו לא עושים מהלכים חד צדדיים. ניהול עצמי – אנחנו לא מייצרים פה משהו חדש. פועלת כבר שש שנים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מאחר שצפיתי את האמירה הזאת - -- ברגע שעושים שינויים בחקיקה – אם יש לי תקנות ומבחני תמיכה כשר. העובדים מסורים, הם לא מסתפקים - -
מיכל מנקס
¶
אנחנו נדגיש את הדברים המוכרים. אני לא אגיד פה דברים שידועים למשרד הפנים, למשרד החינוך ולמרות זאת ממשיכים כאן. יש בעיית הישויות. יש לי בעיה של יכולת הרתעה. אם יהיה גירעון בחשבון – יש כבר תקדימים משפטיים - -
מיכל מנקס
¶
אני רוצה עוד להרחיב. מעבר לדברים הידועים בתקציב 2018-2017 הוצע להרחיב את זה. אתם נותנים תחושה כמו שנתנו תשובה להסתדרות המורים. אתם הולכים להגיש הצעה. עוד לא פתרנו את הסוגיות. הצד השני של הרחבת הנושא זה מעמיד אותנו בבעיה.
מיכל מנקס
¶
לא סוד הוא שהמשרד רצה לחוקק את החוק. אין לי להלין על דבר, אלא שהערותינו לא באו לידי פתרון. יש בעיות שאני מניחה שכולם מכירים אותם שלא באו לידי ביטוי. הצעת החוק הזאת עלתה לא רק בישיבה האחרונה, אלא בוועדת שרים לא הייתה. היתוספה - -
מיכל מנקס
¶
בדיוני תקציב 2018-2017 - - - גם כפיילוט – להרחיב את סמכויות המנהל. אלא שהמשרד שומר על עצמו. לא יכול להחליט שהוא רוצה את המורה ללשון כי הוא צריך אותה לעוד חמש שעות. לא המנהל מעסיק ולא בית הספר – הרשות המקומית מעסיקה. אני רוצה גם מטפלת בתרפיה, שזה נפלא ונהדר. אבל מה עם כל הסוגיות?
אפרת לוי שראבי
¶
גם אנחנו שומעים לראשונה את ההערות האלה. אני יודעת להגיד לך שכשהייתה הצעת החוק שמענו גם את איגוד הגזברים. הבעייתיות הייתה להסדיר מבחינה חוקית. אני שומעת את הדברים האלה פעם ראשונה.
רחל אלניר
¶
קודם כול אני רוצה לומר למיכל ולחבריה – כל הכניסה שלנו לניהול העצמי נעשתה באמצעות הרשות. בשטח במציאות מצאנו שיש פערים מאוד גדולים. אלה דברים שאנחנו מאוד משקיעים בהם.
רחל אלניר
¶
את הערת לגבי מנהלים שכושלים בהתנהלות הכספית שלהם. אני יכולה לתת לך דוגמה. לא מזמן - - - אני בכוונה רוצה לשים את זה בשקיפות מלאה. ישללו לה לתקופה מסוימת את זכות החתימה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לגבי יחידת המימון שאתם מעבירים עם המאצ'ינג של הרשות – האם יש מרכיב ביחידת המימון הזה שהיא נר לאחד או נר למאה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש רשויות חזקות שיש להן עניין להציב את החינוך. יושבים לא אחת נציגי ציבור שמלינים על ראשי הרשויות שלהם. לא משנה אם זה שש מאות תלמידים. אם זה נכון שההתייחסות תהיה בהתאם. אני חושב שצריך לקבוע - -
מיכל מנקס
¶
הקיצוץ הקודם שהיה פגע בדיוק במזכירות ובשרתים. המעבר הוא לזכאות פר-תלמיד. הרשות מוציאה מכיסה סכומים נוספים.
שמואל שפט
¶
רוצה להציג בעיה משפטית חשובה שצריך לתת עליה את הדעת. עקרונית עיריית ירושלים בעד ניהול עצמי. כרגע יש נקודה משפטית שגורמת לכך שהחשבונות שהתנהלו על-ידי חשבונות עירייה הם בלתי חוקיים. כדי שהעירייה תוכל לחתום על משהו - - הגזבר יכול להסמיך את המזכירה, אבל ראש העיר לא יכול להסמיך - - - מי אפשר להאציל לו סמכויות. ככל שיש חשבונות עירייה - -
שמואל שפט
¶
לא חשבונות עירייה. אז אין לנו בעיה עקרונית מי יחתום. במזרח ירושלים כשניסינו להעביר את זה לחשבונות - - נתקלנו בבעיה. אני צריך למנות מישהו נוסף. אמנם יהיה פה פתרון אבל את הנושא הזה צריך לפתור - -
לירון ספרד
¶
תיקון החקיקה מחדד דברים שנוגעים לחלוקת האחריות בין המשרד לשלטון המקומי. אנחנו מאמינים שדרך תיקון החקיקה נצטרך - - - זה דבר מאוד חשוב. מהם גבולות האחריות. אין ספק שנושא של שיפוצים של בניין – גם מנהל בית ספר צריך להיות אחראי לשיפוצים של בניין. אנחנו רואים בהצעת החוק ובתיקון של החוק הזדמנות טובה. אבל גם שם צפוי תיקון לאור קידום הצעת החוק.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אקריא את תגובת ארגון המורים.
אני יכול להרגיע את ארגוני המורים. אני מבין את הבהלה ואת הבהילות והדרישה האולטימטיבית לא לקיים את הדיון. אני שמח שכל מה שקשור לתפקידים ולמטלות זה מקפיץ אותם. עומדת להם הזכות להיות שותפים לדיון. יש להם זמן עד הדיון הבא.
מירב ישראלי
¶
זה לא רק דין משמעתי, אלא יש גם אחריות פלילית. יש חשיבות מאוד גדולה שמה שצריך לעשות הם מאוד מדויקים. יש פה התנהלות כלכלית חדשה. מצד אחד הכנסות, ונאמר לי, למשל אם הוא משכיר את המבנה אחר הצהריים.
מירב ישראלי
¶
רשימה נוספת של התנהגויות - - - להתנהג ולהשתמש בשבילם בחשבון הזה. יש פה במיוחד ב-4, 5 - -
מירב ישראלי
¶
יש פה הרבה סוגיות שנכנסות בדלת האחורית דרך אמירה כללית ב-4, 5. אחריות פלילית במקרה שאתה לא עומד בתנאים. הבעיה היא העמימות.
לירון ספרד
¶
מנהל הוא לא צד. הוא עובד משרד החינוך. מנהלים מתחלפים. אם מנכ"לית משרד החינוך חתומה על ההסכם אז החתימה - - - הוא כפוף לחוקים ולתקנות.