הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 78

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, ח' בחשון התשע"ז (09 בנובמבר 2016), שעה 9:00

פרק ט' כולו (הגברת התחרות באשראי קמעונאי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

הגברת התחרות באשראי קמעונאי

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

שלי יחימוביץ

ברוך לוברט - סגן היועץ המשפטי, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יהונתן בר סימן טוב - רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

איציק דניאל - רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

עבד חסדייה - יועץ לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

לימור תוסיה כהן - ייעוץ וחקיקה (פיסקאלי), משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוגסי - משרד המשפטים

שרית פלבר - משרד המשפטים

אלה אלון - סגנית רשם האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אורנה ואגו - בנק ישראל

נתנאל טאובר - אגף מערכות תשלומים, בנק ישראל

נועה ששינסקי - אגף מערכות תשלומים, בנק ישראל

ניצן וולקן - סגנית היועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

דנה בר-צור - הרשות להגבלים עסקיים

אביטל קרופניק - מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

יואל בריס - יו"ר הצוות לרגולציה על שירותים פיננסיים

גלעד קהת - סמנכ"ל משאבי אנוש ומטה, לאומי קארד

יפעת סולל - אופק - אגודה שיתופית לניהול הון

רועי קונפינו - חברת PLS

נועם בני - איגוד אשראי "שלנו"

מיכל זיו שוחט - איגוד אשראי "שלנו"

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ט' כולו (הגברת התחרות באשראי קמעונאי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

הגברת התחרות באשראי קמעונאי

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה) (יישום תקציב לשנים 2017 ו-2018). אנחנו דנים בנושא של פרק ט', הגברת התחרות באשראי קמעונאי, אגודות אשראי והנפקת כרטיסי אשראי שלא על ידי תאגיד בנקאי.

אנחנו נתחיל בסקירה של משרד האוצר.

שלום לכולם. לפני שאני מתחיל עם הצעדים הספציפיים עליהם נדבר היום, אני אתן רקע קצר על צעדים שהממשלה קידמה בשנתיים האחרונות בתחום האשראי ובתחום הבנקאות. הנושא הראשון הוא הכנסת שחקנים חדשים. הוועדה הזאת דנה בימים אלה על הצעת החוק של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בנוסף אנחנו עושים צעדים להכנסת המוסדיים לשוק האשראי הקמעונאי, כבר הקלות רגולטוריות שנעשו כמו ביטול המדוכה המספקת ויש עוד צעדים שכרגע מקודמים במשרד האוצר כדי לעודד מוסדיים להיכנס לשוק האשראי הקמעונאי.

תחום נוסף הוא כלים, שחקנים חוץ בנקאיים, לבוא ולחזק שחקנים חוץ בנקאיים. תחום משמעותי ביותר הוא תחום המידע, החקיקה של מאגר דמי אשראי. המאגר מוקם כרגע בבנק ישראל. הצעד הזה יעזור לכל נותני האשראי לבוא ולחתם בצורה יותר טובה ולתת אשראי בצורה מדויקת יותר אבל מן הסתם זה יעזור לשחקנים החוץ בנקאיים בצורה הכי משמעותית כי להם אין נתונים כיום.

הצעד השני הוא הרחבת מקורות האשראי לנותני אשראי חוץ בנקאיים, אפשרות להגיע לשחקנים אלה.

בנוסף, הממשלה קידמה בשנתיים האחרונות סדרה של הסדרות. הדבר הראשון הוא הקמה של רשות שוק ההון, בעצם חיזוק הרגולציה והעברת סמכויות מהשר לרגולטור. ובנוסף, בסיס לקליטת תחומים חדשים. התחום הראשון שהוסדר הוא חוק בריס, הסדרה של נותני אשראי חוץ בנקאיים לייצר לגיטימציה לשחקנים האלה והיום אנחנו נדבר על שני ההסדרות של אגודות אשראי ושל הנפקת כרטיסי חיוב.

מבחינת אגודות אשראי. ההצעה צפויה להגביר את התחרות בשוק האשראי ובשוק הבנקאות. צריך להבין שאלה שחקנים שכל התפיסה שלהם היא לטובת הלקוחות שלהם כי הם בעצם החברים ותפיסת העולם היא בעצם שהמחירים יהיו בגלל זה הרבה יותר זולים ותחרותיים. בנוסף, יש כאן פוטנציאל משמעותי כי יש לנו מספר שחקנים שכבר מספר שנים רוצים להיכנס לשוק הזה ועד היום לא הצליחו בגלל שחסמי הכניסה היו גבוהים ועכשיו יהיה להם הרבה יותר קל להיכנס.

עוד חשוב לציין שבעולם אגודות אשראי באמת מהוות אחוז משמעותי משוק הבנקאות, דבר שצפוי לעודד את התחרות.

ההצעה מבוססת על עבודה של צוות בריס, כמו בעצם החוק הראשון של הסדרת נותני אשראי חוץ בנקאיים. אגודות אשראי, בעצם הקונספט הוא שהן יוכלו להציע שירותים פיננסיים רק לחברי האגודה כאשר אנחנו מדברים על ניהול חשבון עו"ש, מתן אשראי, פיקדונות וניהול תיק ניירות ערך. הפיקוח יבוצע ברשות שוק ההון כאשר הרציונל של הפיקוח, ניסינו לעשות רגולציה שהיא מתואמת לסיכון בצורה שתפחית חסמי כניסה ובאמת הפחתנו את ההון הראשוני לשלושה מיליון שקלים בלבד לעומת 75 מיליון שקלים שהיו עד היום. עוד דרך לבוא ולהקל על השחקנים להיכנס היא שיצרנו בעצם שני רבדים, רובד בסיסי ורובד מורחב כאשר בבסיסי התנאים יותר קלים כדי לאפשר לשחקנים להיכנס יותר בקלות.

מכאן אני אעבור ואדבר על הסדרה של תחום כרטיסי האשראי. גם ההצעה הזאת צפויה להגביר את התחרות. חשוב להבין שעד היום מי שיכול להנפיק, אלה רק בנקים וחברות אשראי. החוק הזה בעצם יוכל לבוא ולאפשר לעוד גופים פיננסיים לבוא ולהנפיק. לא רק שהוא מאפשר את זה אלא בנוסף זה בעצם יחזק את אותם שחקנים עליהם דיברנו קודם, נותני אשראי חוץ בנקאי שעד היום יכלו להציע בסך הכול מוצר אחד של אשראי לכל מטרה ועכשיו יוכלו להציע בנוסף מסגרת אשראי ואמצעי תשלום שכולל אשראי.

הרגולציה שאימצנו מבוססת על סטנדרט אירופי שנקרא PSD. זה היה לנו חשוב כדי לבוא ולהקל על השחקנים הבינלאומיים להיכנס לשוק הישראלי וגם במקרה הזה הפיקוח יבוצע ברשות שוק ההון. תודה.

תודה.

הרגולטור הוא רשות שוק ההון.

כן. רשות שוק ההון.

יואל, עבדת על זה הרבה זמן ועבדת על זה קשה.

אני רוצה לדבר על אגודות האשראי. אני חושב שכן אפשר למקד את זה למשהו אחד וזה מקרה טובה שאנחנו יכולים להגיד למי אנחנו עוזרים ומה אנחנו עושים לא טוב. הרבה פעמים אנחנו מדברים על מדיניות מגבוה, מלמעלה, ובסופו של דבר כל מה שאנחנו עושים, זה כדי לעשות טוב למישהו שם בקצה וכאן אנחנו יכולים להציב מול העיניים בצורה די ברורה ודי בהירה למי אנחנו רוצים לעזור ומה אנחנו עושים כדי לעזור לו.

במקרה הזה אנחנו מסתכלים על האזרח בנקודת מבט של צרכן. הבנק, דיברנו על זה גם בשלב הקודם של קביעת המדיניות והחקיקה, הוא יצור מסוכן ולכן יש פיקוח על הבנקים שעושה את העבודה ההדוקה שצריכה להיעשות כדי לפקח על כך שהבנק יישאר יציב. למה יש פיקוח יציבותי? כי הוא מקבל פיקדונות, הוא נותן אשראי, יש כאן בעיית נציג – מה שמשתמשים בעגה – יש עסק שהוא רוצה להיות רווחי, לשרת את בעלי המניות שלו, יש לו הנהלה שכמובן רוצה לשמור על עצמה ולהתקדם, ויש את הצרכנים. במקרה רגיל היד הנעלמה, אנחנו יודעים, פותרת את כל הבעיות אבל במקרה הזה, בגלל שהפעילות הזאת היא כל כך מסוכנת והיכולת להגיע למצב שהפיקדונות לא יהיו שם ברגע האמת – ושוב, אני מזכיר את הסצנה היפה הזאת ממרי פופינס כאשר הילד מבקש את שתי הפרוטות שלו מהבנק כדי להאכיל את הציפורים והוא צועק, תנו לי את הפרוטות וכולם חושבים שאין כסף בבנק והבנק קורס.

לכן המבנה שאנחנו מדברים עליו הוא כל כך משמעותי. מי שהיום לא יכול לקבל שירות מהבנק שהוא רוצה או בנק שנותן שירותים מאוד נרחבים והצרכן רוצה רק את הגזרה היותר צרה והפשוטה שלו, הוא לא תמיד יכול לקבל את השירות שהוא רוצה, בצורה שהוא רוצה, במחיר שהוא רוצה, באופי הארגון שהוא מרגיש בו בנוח. האגודה השיתופית אמורה לייצר קרבה גדולה בין הגוף הזה לבין הצרכן. הצרכן הוא בעל המניות, הוא האורגן, הוא ממנה את האורגנים, האורגנים באים מתוכו. זה אירוע הרבה יותר של שותפות של הצרכן בכל התהליך הזה ולכן במסגרות שאנחנו קבענו ובסכומים שקבענו, הפיקוח היציבותי יהיה קיים והוא יהיה ברגולטור החדש בתוך רשות שוק ההון, אבל הוא לא יהיה המוקד. המוקד יהיה ההיבט הצרכני, ההיבט התחרותי, ההיבט של החדשנות ובמקרה של אגודה שיתופית - גם היכולת של הצרכן לעצב את המוצר ואת הגוף שבו הוא יקבל את השירות. גם מי שהיום הוא אולי מודר אשראי יוכל לקבל אשראי בגוף הזה כי הוא יהיה מכוון לעסקים קטנים, לפריפריה, למגזרים שאולי היום מרגישים שהם לא מספיק מיוצגים או לא מקבלים את השירות באופן ובצורה שהם רוצים לקבל אותה. ההיבט הצרכני יהיה הרבה יותר בולט כי הם יוכלו להגיד, רגע, אדוני פקיד הבנק או מנהל הבנק או מנהל הסניף, אתה הרי עובד אצלי ובוא נראה איך אנחנו בשיח בינינו דואגים שהשירות הזה יגיע בצורה שאני רוצה ובמחיר שאני רוצה.

שאלו אותי למה זאת חייבת להיות אגודה שיתופית ולא נניח סתם עמותה או חברה לתועלת הציבור. זה חלק מהותי מהמבנה של החקיקה שאנחנו בונים. זאת אגודה שיתופית של הצרכן, בידי הצרכן ולמען הצרכן ולכן הגופים האלה יוכלו למלא חלל. הם גם יפתחו תחרות מול הבנקים שזה ברמה אולי היותר משקית, אבל שוב אני רוצה לחזור לרגע לרמה של הצרכן. הצרכן שהיום מרגיש מנוכר כשהוא נכנס לבנק או שאין לו מענה ראוי עת הוא נכנס לבנק, יוכל להיות חלק מעיצוב הפתרון לפי מידותיו. אז תהיה קרבה, יהיה עדיין צורך בפיקוח יציבותי כי כמו שאמרנו בנקאות הוא עסק מסוכן, אבל הפיקוח הזה יוכל להיות פחות היסטרי. הוא יוכל להיות יותר חלק מהמארג הרגולטורי ויאפשר רגולציה שהיא יותר שמה דגש על תחרות, על צרכנות, על האופי של השירותים שניתנים ועל חדשנות שתוכל לתת מענה לדברים האלה.

לדעתי באמת אחרי זה, זה הכול אידך זיל גמור. הפרטים שבחקיקה הם כולם מוכוונים מהתזה הבסיסית הזאת. כמו שעשינו גם בשלב הקודם, אנחנו עושים גם בתוך הרגולציה שתהיה אצל הרגולטור החדש. ברשות שוק ההון יש שתי מדרגות – המדרגה המצומצמת והמדרגה המורחבת – כדי לאפשר לגופים להתחיל בקטן ולהמשיך ולגדול. מי שיעבור את הסף של מיליארד וחצי שקלים, הוא יוכל להמשיך לפעול כאגודה, רק הרגולציה שלו תעבור לבנק ישראל, למפקח על הבנקים, בגלל הגודל שכן כבר יכול להשפיע מערכתית ולכן בשלב הזה הוא ייקרא כבר אגודה בנקאית ולא אגודת אשראי וחיסכון שזה נושא הרגולציה הזאת.

תודה. אני חושב שבאמת החקיקה הזאת מצטרפת לסדרת חוקים שנמצאים בתחום הבנקאות ובהחלט הולכים לתת אופק לשינוי וזה, כאמור, מצטרף למפקח הפיננסי, גם לרשות שוק ההון, גם לחוץ בנקאי, גם להפרדת כרטיסי האשראי ולכן גם כאן למעשה הורדת הקריטריונים באמת יכולה להיות חשובה לכניסה של גופים חדשים.

תרצה להיות התייחסות של בנק ישראל?

לא אדוני. לא בשלב הזה. זה היה על דעתנו ואתנו, אבל יהיו לנו הערות בהמשך החקיקה. באופן כללי אנחנו חלק מהצוות.

אני אגיד שוב, כמו בחקיקה הקודמת נעשתה כאן עבודה ששותפים רבים לה, גם בנק ישראל, שלושה אגפים שונים בתוך בנק ישראל היו מעורבים בזה, משרד המשפטים, גם אנשים פיננסיים וגם אנשים של הצרכנים.

רשם האגודות השיתופיות.

נכון. רשם האגודות השיתופיות שהיה כמובן מעורב בצורה מאוד פעילה ונתן לנו את ההיבטים של הפעילות של אגודות שיתופיות. משרד ראש הממשלה, המועצה לכלכלה, אגף התקציבים, אגף שוק ההון. היו שותפים רבים והחקיקה הזאת מוגשת בהסכמה רחבה מאוד של כל הגופים האלה.

תודה. אם יש עוד גופים נוספים שרוצים להתייחס, כמובן שיירשמו אצל מנהלת הוועדה.

חבר הכנסת ילין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. זה נכון שזה מתווסף לעוד רשימה של חוקים. כל הזמן מדברים על תחרות ואני מציע שנדבר לא על תחרות אלא שנדבר על כך שאנחנו מנסים דרך החקיקה, כאשר זאת המטרה העיקרית, להגדיל את השירותים ולהקטין את העלויות של אותם שירותים כלפי הצרכן. אם אנחנו נלך בתפיסה כזאת, אני יכול להגיד לכם שיש תחרות שלא מורידה מחירים. זה שכולם חושבים שתחרות היא הדגל שצריך להרים אותו, אני לא אתן דוגמאות של החקלאות בנושא הזה, כי רוב האנשים שנמצאים כאן לא תמיד מבינים את מה שהחקלאים אומרים.

אבל בואו נראה כמה סתירות שאני שמעתי כרגע. כרטיסי אשראי. לפי החוק, ואני שואל עכשיו, אני לא מביע דעה, אגודה שיתופית מחר בבוקר יכולה לרכוש את ישראכרט או כל חברה אחרת. אני עכשיו מתייחס לשני חוקים בבת אחת. זאת התייחסות ראשונה.

היו להם 75 מיליון שקלים והורידו את הסכום לשלושה מיליון שקלים. אתה רוצה שהם ירכשו את ישראכרט? הם לא יצליחו.

לא, אל תיכנס לזה. עזוב.

לא הבנתי את הדוגמה. שאלתי ברצינות. נראה לי ש-ישראכרט עולה יותר משלושה מיליון.

אגודה שיתופית שיש לה כסף, אין לה מה לעשות או שלוש אגודות שיתופיות שמתארגנות ביחד, קונות. זה אפשרי? עזוב את מגבלת הכסף. זה אפשרי? לא אפשרי? עד עכשיו היה בלתי אפשרי אבל תיזהרו, עכשיו אפשר כמעט הכול. אני מאוד נזהר בדברים האלה. השאלה היא האם זאת הייתה הכוונה של החוק הזה או שבעצם מדובר על מועדונים יותר קטנים של שירותים, של אשראי, של כרטיסי אשראי שנותנים לאוכלוסיות מסוימות.

דבר שני. יש כמה סוגי אגודות. רשם האגודות בטח אמר לכם והסביר לכם את זה. בשבילי האגודה הכי קטנה היא משפחה. הבעיות במשפחה מתחילות כשיש ירושה, אבל זה כבר סיפור אחר. בגדול, נגיד שכולם מסתדרים, אז יש עוד כמה משפחות שבונות קהילה ולרוב אנחנו רואים אותן כאגודה שיתופית. זה מושב, זה קיבוץ, זה מושב שיתופי. בעצם אם אתם יודעים, הם לא יודעים מה זה כסף. הסיוט של כל הורה הוא כשהילד צריך כסף כדי ללכת לעיר כי כל ההתנהלות הפנימית של האגודה היא ללא כסף. יש מספר, יש אמון, מכירים, יש זיהוי אוטומטי, כולם יודעים את זה והולכים וקונים ומקבלים תקציב. רשם האגודות מכיר את זה מצוין והוא גם הרגולטור של הפעילות עד עכשיו. לקחת אגודה שיתופית כזאת שמשרתת את אותם חברים בתוך האגודה ולהפוך אותה למשהו אחר, אני חושב שיש כאן טעות ולכן אני כבר אומר מראש שצריך להחריג את הנושא הזה בכלל מהחוק. זאת דעתי. כל הקיבוצים, כל המושבים, כל האגודות השיתופיות שיש הלימה וחפיפה מלאה בין החברים למי שמקבל את האשראי, את אותה אינטראקציה שקיימת. אלה לא הלוואות אלא זה מנגנון.

הנושא השני. יש אגודה שיתופית של אגודות כאשר לרוב אלה ארגוני קניות שהם אלה שנותנים אשראי לרוב לחקלאים כהון חוזר. בעצם כמו שאתם יודעים, באגודה שיתופית, ברגע שכולם שותפים שם, הם כולם מצביעים ובאופן דמוקרטי מקבלים את ההחלטות. יש הנהלות ויש כל מה שאתם רוצים. להכניס את הדבר הזה גם פנימה, נראה לי שזאת טעות.

איפה מתחיל בעצם מבחינתי החוק שכן צריך לעשות סדר וכן יגדיל את התחרות. ברגע שאגודה שיתופית רוצה לתת שירותים, מעבר לכל החברים שנמצאים בתוך האגודה, מבחינתי מתחיל כאן החוק ולא לפני כן. זאת אומרת, אם אגודה שיתופית של קיבוץ או אגודה שיתופית של ארגון קניות רוצה לקבל אשראי או לתת אשראי לגופים שהם מחוץ לאגודה השיתופית, משם מתחילים. אז אנחנו יכולים להתחיל לדבר עכשיו על בנק קואופרטיבי. יכול להיות שבאותה אגודה של אותו בנק יש 5,000 שותפים או 10,000 שותפים אבל הם נותנים שירותים למיליון אנשים ובכל דבר צריך להיות הפיקוח הרצוי. אני מנסה לחדד את ההבדלים כי כאשר מדברים על אגודות שיתופיות, אני לא יודע כמה אנשים מבינים מה המשמעות שלל אגודה שיתופית ומה המטרות של אגודה שיתופית. אגודה שיתופית לא קמה לשם תחרות ולהוות תחרות מול הבנקים. ממש לא. היא לא באה כמטרה להוריד אשראי. ממש לא. זה נקרא משק אוטרקי, ומשק אוטרקי הוא כאשר אגודה שיתופית מנסה לשרת ולתת את כל השירותים לחברים שנמצאים בתוך האגודה.

זה מוצר אחר. זאת לא אגודה שיתופית. קוראים לזה אותו הדבר.

אני בכוונה מחדד. יש כ-600 ומשהו אגודות שיתופיות. אני כבר לא זוכר כמה. לכן אני מחדד היכן מבחינתי אני חושב שעובר הגבול בין מה שאתם רוצים מבחינת מטרה של החוק, שאני ממש מתחבר אליו ואני שותף כמעט לכל החוקים שאתם מביאים, לבין מה שאני חושב שזה פיקוח מיותר לגמרי. עזבו אותם בשקט כי בסוף אגודה שיתופית מרימה את היד ובוחרת מי יהיה הגזבר, מי ינהל, איך ינהלו, מי ועדת הכספים וכולי וכולי. מיותר לגמרי שתהיה רגולציה מהסוג הזה.

לי חשוב – ואנשים שמעו אותי – שלפחות תגידו לי, כן, הבנו. אפשר להתנגד לכל מה שאני אומר, אבל תגידו שהבנתם מה שאמרתי. זה מה שחשוב לי.

אני מציע שנשמע התייחסויות ואחרי כן תגיבו. אני חושב שחשוב להתייחס למה שקורה בעולם.

אני חייב להגיד לך שבספרד, ואני מכיר - - -

לא. יוניון בנק זה דבר שקיים בכל העולם.

גם בארצות הברית.

בספרד הגודל של הבנק הקואופרטיבי הגיע לזה שהוא החמישי בגודלו בספרד. הוא נותן הון חוזר לכל החקלאים והוא בונה את הפריפריה. הוא בונה את הפריפריה כי הבנק קבע לעצמו שהוא לא למטרות רווח. הבנק קבע שהמטרה שלו היא לשרת את אותה אוכלוסייה שעד היום עשקו אותה. זה מה שהם קבעו ולכן הוא הפך להיות בנק שהוא בנק הרבה יותר חברתי מאותו בנק שבעצם משרת מישהו שהוא בעל מניות שהוא רוצה ומסתכל רק על השורה התחתונה. הבנק הזה הוא פחות יהיה מסוכן כי אני בטוח שהוא לא ייתן אשראי לא לתשובה, לא לפישמן ולא למישהו שיעשה תספורת. הוא ייתן בדיוק את האשראי לאנשים שהיום עושקים אותם וזה אחד הדברים היפים שהחוק הזה צריך להביא.

תודה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

אני אומר רק דברים כלליים ואת הדברים לגופו של עניין, מן הסתם זה יהיה בעת הקראת החוק. חוק ההסדרים הוא לא חוק חביב עלי. אני חושבת שהוא צריך לעבור מן העולם אבל כיוון שהוא עדיין קיים בעולם, אני מברכת על כך שהחוק הזה נכנס לתוכו.

אמרתי שנשים יכולות לעשות שינוי, גם לראות את החדשות וגם לדבר. אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת.

שידור חי מארצות הברית. אגב, יש עוד דבר שתמיד קורה, שכאשר אישה מתחילה לדבר, משסעים את דבריה. תתחילו לשים לב לזה.

לא. לא התכוונתי.

זה קורה על בסיס קבוע. גם אם קודם הייתה בדיחה בראש, היא נאמרת ברגע שנשים מתחילות לדבר.

אני מאוד תומכת בסעיף הזה. אני לא באופן אוטומטי תמיד חושבת שצריך לפתוח כל שוק לתחרות אבל בוודאי שבשוק הבנקאי ובשוק כרטיסי האשראי הדבר נחוץ כמו אוויר לנשימה. אנחנו סובלים מריכוזיות מאוד קשה של הדואפול של הבנקים, על כל ההשלכות הקשות שלו על חיי היום יום של משקי בית ושל עסקים קטנים ובינוניים, מחנק של אשראי, אפס ריבית על פיקדונות ועל יתרות וריבית נשך על אובר דרפט ועל הלוואות וכן הלאה וכן הלאה. אני גם מאמינה באופן אידיאולוגי בקואופרטיבים ואני שמחה שקוראים לזה אגודות שיתופיות ולא שם אחר.

לפני כמה שנים רכשתי מניה באופק, עשיתי את זה כאקט פוליטי כדי לתרום גם בעצמי כבן אדם ולא רק כפרלמנטרית לעידוד התארגנויות מהסוג הזה שבעצם קורות תגר על המונופול הבנקאי וגם מחזירות את הכוח לצרכן והופכות את הלקוח של הבנק בעצם לבעלים של הבנק ולהפך. אמנם יש כאן ניגוד אינטרסים אבל לכולנו יש ניגוד אינטרסים כי הכסף שלנו מופקד באיזשהו בנק. לכן עשיתי את זה בשמחה ובלי היסוס. אני גם ערה לכן, כיוון שאני עוקבת מקרוב אחרי מה שקורה שם, לגודל התרומה והמשמעות של הסעיף הזה. זאת פריצת דרך מאוד משמעותית בהרבה מאוד דברים אבל בעיקר בסוגיית ההון העצמי וההורדה הזאת מ-75 מיליון שקלים לשלושה מיליון שקלים היא מאוד דרמטית, היא באמת מאפשרת להתארגנויות כאלה לשגשג. אני מניחה שחלק יצליחו וחלק לא אבל עצם העובדה שהפתח הזה נפתח, היא מאוד מאוד דרמטית בעיני.

אני מברכת את שר האוצר על כך ואני מתכוונת לתמוך בסעיף הזה, לשכנע את חבריי לתמוך בו וגם בך, בהעברתו.

תודה. תודה על המלים החשובות. לא היה לי ספק שתתמכי בזה.

חבר הכנסת פריג', בבקשה.

בוקר טוב ושלום לכולם. אנחנו בבוקר שחור, אבל זה חלק מהחיים.

מהפכה.

אני אתייחס בכללים ואני אמשיך באותו קו בו התחילה שלי. למען השקיפות, גם אני קניתי מניה באופק כי רציתי ליזום את זה בעצמי ועכשיו אתם עושים את זה במהלך חקיקה . זה דבר טוב, מרגש ומעודד. זה באמת חוק חברתי ויוזמה חברתית שאני אישית מברך עליה. בניגוד לכל הרפורמה הבנקאית שאני חושב שהיא לא תשיג את מטרתה ואני חושב, לאור היכרותי עם השוק הישראלי, עם שוק הבנקאות, התחרות לא תוזיל את האשראי במשק וכל הרפורמה הבנקאית, החל מחוק שטרום ואחורה, לפי דעתי הכוונות טובות אבל ברמת המעשה, המטרה לא תושג והריבית לא תרד. אבל החוק הזה שמונח לפנינו עם כל המרכיבים – יש תיקונים פה ושם שבתהליך ההקראה נאמר את דעתנו – הוא חוק חברתי, פותח פתח, מעודד ואני מאוד מקווה שאכן זה ייתן מינוף וייתן מענה להרבה קבוצות באוכלוסייה שמחפשות כסף ואשראי זול.

ברכות לשר האוצר. זה צעד חיובי.

תודה אדוני. נעבור להתייחסויות הגופים הנוספים. איגוד לשכות המסחר.

בוקר טוב. יותר פנייה ליואל וברוך. במצגת הראשונה על חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, דיברנו על שלושה שלבים כאשר אחד השלבים היה צריך להיות גם הסדרה של פלטפורמות האשראי ה-פי טו פי. אם החקיקה לשירותים פיננסיים מוסדרים אמורה להיכנס בעוד שמונה חודשים, אם אני לא טועה, משהו כזה, עלול להיות כאן איזשהו פער ולכן צריך לראות היכן תיקון החקיקה הזה עומד. זאת יותר פנייה למשרד האוצר.

יתר ההערות שלנו הן למעשה תוך כדי ההקראה. תודה.

תודה. אגודת אשראי "שלנו".

אני חבר בקואופרטיב שלנו. קואופרטיב שלנו הוא קואופרטיב שמתרכז בשני נושאים צרכניים, קמעונאות מזון וקמעונאות אשראי. הקואופרטיב קם למעשה לאחר המחאה של 2011 מתוך מטרה לשנות את המציאות הצרכנית בישראל מלמטה על ידי עשייה ולכן בחרה להתמקד בתחומים הללו. אנחנו משנת 2011 ו -2012 בקשר שוטף עם כלל הגופים הרלוונטיים על מנת לחוקק רגולציה שתאפשר הקמה של איגודי אשראי בישראל ואנחנו רואים את עצמנו בתור קנדידטים להקים את איגוד האשראי הראשון מתוך אמונה שברגע שיקום אחד, יקומו שניים ולמעשה תיסלל הדרך לגופים נוספים שירצו לקום. כמו בכל מדינות העולם המערבי, למשל בארצות הברית, 46 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת חברה באיגוד אשראי כזה או אחר. יש מעל 6,000 איגודי אשראי בארצות הברית והם הוכיחו את עצמם במהלך משברים רבים, לרבות ב-2008, כיציבים הרבה יותר מהבנקים הרגילים. אנחנו חושבים שזה צעד ראשון שאנחנו מברכים עליו. אנחנו חושבים שהוא צעד ראשון בכיוון הנכון. צריך לוודא שבמורד הדרך, כאשר קובעים את פרטי הפרטים של הרגולציה, לא ניפול שם אבל זה להמשך.

דבר שני שהייתי רוצה להוסיף ולהדגיש הוא עניין תשתית המחשוב. אני חושב שהדגשנו אותה מספר פעמים במהלך הדרך. ברחבי העולם איגודי אשראי שקמים, למעשה יש להם את התשתית של איגודי אשראי שכבר קיימים להישען עליה. איגוד אשראי ישראלים, הראשונים שירצו לקום, למעשה יצטרכו או להשקיע כמות משאבים גדולה מאוד בהקמת תשתית ה-IT שתהיה ברמה שגם תספק את צורכי החברים וגם תספק את הרגולטור. מדובר במשהו שהוא מאוד מאוד יקר לגוף שלמעשה מתבסס על הון של חבריו בלבד. הוא לא מגייס חוב או הון ממקורות חיצוניים כדי לעשות את זה. לכן מדובר במשימה קשה עד בלתי אפשרית.

אחד הדברים העיקריים שהדגשנו במהלך השיח מול ועדת בריס ומול בנק ישראל וגופים אחרים היה הצורך בתשתית בתמיכה ממשלתית, למעשה תשתית משותפת שתאפשר לגופי האשראי להתארח עליה וגם לגופים נוספים שירצו להצטרף אליה, לעשות זאת. בעינינו זה מפתח להצלחה למעשה ההקמה של איגודי האשראי הראשונים שהקמתם היא משמעותית יותר קשה מאיגודי האשראי הבאים שיקומו.

אלי, לצורך הבהרה. האם אפשר לעשות לנו סיפור דרך, מה אגודה שיתופית עוברת בדרך. בפשטות.

בבקשה.

חברת הוועד המנהל של אופק, אגודה שיתופית לניהול הון, ויושבת ראש ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי.

כמה שהיום הזה קשה, אני נרגשת להיות כאן. אנחנו אחרי חמש שנים של עבודה מאוד מאוד מאומצת בהקמה ופיתוח של התנועה הקואופרטיבית החדשה בישראל והגענו לחקיקה אחרי הרבה מאוד התארגנויות שקמות מהשטח ושלא מצריכות התערבות רגולטיבית. הסיפור הבנקאי מחייב התערבות רגולטורית ועד עכשיו לא יכולנו לקדם אותו. צריך לומר שאגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים קיימים בעולם מאז 1874, יש בנקים שעובדים ברצף מאז ועד היום. אנחנו חלק מתנועה של מעל מיליארד חברים והרצון והצורך של הרבה מאוד מתושבי ישראל שבאמת לא רוצים להיות יותר חלק מתוך מערכת שמנצלת ועושקת אותם חדשות לבקרים ורוצים לייצר לעצמם אלטרנטיבה.

צריך לומר בעניין של התחרות שהרבה פעמים כאשר גורמים כלכליים מדברים על תחרות, הם מדברים רק על מספר הגופים הפעילים בשטח ואני חושבת שהעניין המרכזי, כאשר אנחנו מדברים על מהותה של תחרות, הוא הגיוון של אופן הפעולה של הגופים ולא המספר שלהם. למעשה עד היום לא הוצבה בישראל בחמישים השנים האחרונות אלטרנטיבה פיננסית שהיא לא בבעלות הון, שהיא לא קמה מתוך מטרה למקסם רווחים. זאת הפעם הראשונה מזה הרבה מאוד שנים שאנחנו מייצרים כאן מסגרת משפטית של גוף שכל המהות שלו היא לפעול לטובת חבריו.

אני רוצה להעיר הערה אחת ספציפית. נסתכל על הדברים לעומק ובאמת, היה לנו הרבה מאוד קשר עם ועדת בריס ואני חושבת שהם עשו עבודה באמת מאוד מקצועית ומאוד רצינית, ואני בעיקר מברכת את עורך דין בריס על הצעת חוק מאוד מרשימה.

דבר אחד שקופץ לי במיוחד כבעל חשיבות להסדרה הוא מי הם החברים באגודות אשראי. בצדק נכתב שאגודות אשראי צריכות לתת קודם כל מענה לבני אדם, למשקי בית ולעסקים קטנים שיש להם בעיה קשה מאוד בתוך השוק הפיננסי אבל אני חושבת שנכון וחשוב להגדיר כחברים, כמי שרשאי, מי שכשיר להיות חבר, גם כל גוף שפועל שלא למטרת מקסום רווחים. זאת אומרת, להכניס תאגידים גם אם הם גדולים יותר מבחינת היקף הפעילות אבל הם עמותות או אגודות שיתופיות, קרי, רציונל הפעילות שלהם הוא לא מקסום רווחים, לאפשר להם להיות חלק מתוך המהלך המאוד מאוד חשוב הזה. זה גם יתרום ליציבות של הגופים החדשים. אני באופן אישי באה מהתנועה הקואופרטיבית העולמית ויש לנו עקרון של שיתוף פעולה בין קואופרטיבים. אני חושבת שאך טבעי הוא שקואופרטיבים שקיימים בישראל הרבה שנים ושיש להם כבר יותר כוח, יוכלו לתמוך גם בפעילות של התארגנויות חדשות. בעיני זה מאוד מאוד חשוב.

תודה רבה לכל מי שעסקו במלאכה.

תודה לך. אחרון הדוברים, לפני שנעבור להתייחסות משרד האוצר, גברת אלה אלון.

אני סגנית רשם האגודות השיתופיות. קודם כל, אני מאוד שמחה שהגענו לרגע הזה אחרי עבודה מאוד מאומצת של הוועדה ושל יואל בריס שהוביל אותה והבין, כמו שעלה גם מהדברים שלו, את המטרה החשובה ואת זה שבאמת הדברים יכולים להשתנות רק כאשר באמת יש אלטרנטיבה אמיתית ולא אלטרנטיבה שהיא אותו הדבר.

במסגרת הצעת החוק - נרד לפרטים בהמשך – חילקנו את הסמכויות בין הרגולטור שהוא רשם האגודות השיתופיות שהוא בעצם רושם את האגודה ואחראי על ההתנהלות שלה מבחינת החברים ומכל מיני בחינות, לבין הרגולטור הפיננסי. עשינו חלוקה שמאפשרת את הפעולה ביחד.

לגבי הסוגיה שהעלה חבר הכנסת ילין, כמובן שלא הייתה שום כוונה להכליל גופים שהם לא אגודות אשראי בתוך החקיקה ואם יש צורך בשינוי של ההגדרות, אני מניחה שאפשר יהיה להגיע לזה, אם יש איזושהי בעיה בהגדרות שמכניסה אותן פנימה.

דיברתי במושגים של מה אני חושב. בהקראה, תאמיני לי שעל כל פסיק אנחנו נצטרך לדון היכן שמים אותו.

תודה רבה. יש מישהו נוסף שרוצה להתייחס? אני מבקש התייחסות לנקודות שעלו.

חלק גדול מהנקודות שעלו הן כבר ברמת האידך זול גמור, הפרטים, שבאמת נצטרך לרדת אליהם. אני חושב שהאתגר שנתת לנו להציג – וברשותך, נצטרך להכין דבר כזה – באמת יעזור, להכין איזושהי מפה שתראה איך שיר נולד. איך נולדת אגודה שיתופית לאשראי וחיסכון.

חלק גדול מהפרטים אליהם התייחס חבר הכנסת ילין הם באמת דברים שהתייחסנו אליהם והם העסיקו אותנו מאוד ועסקנו בהם. למשל, שאלת ייחוד העיסוק. אנחנו מדברים על אגודות אשראי וחיסכון שזה העיסוק שלהן. אנחנו לא מדברים על מצב שבו אגב עיסוק אחר, הקיבוץ לצורך העניין נותן למאן דהוא אשראי. בדרך כלל זה גם מצב שבו הוא נותן אשראי ולא שהוא מקבל פיקדונות ונותן אשראי. אנחנו מדברים על אגודה שזו מטרתה, שהיא קמה לצורך הדבר הזה וזאת המטרה שלה ויהיה לה ייחוד עיסוק והיא לא תוכל לעסוק בכל פעילות אחרת אלא ברשימה מוגדרת של עיסוקים.

היא גם לא תשלוט בגופים אחרים, למשל בחברת כרטיסי אשראי, אלא על פי היתר. זאת אומרת, במפורש הרעיון הזה של הקרבה שבין הצרכן לבין ספק השירות, במקרה הזה הזהות שאנחנו מנסים לייצר, היא גם כרוכה בדבר הזה שאתה רוצה שזה יהיה העיסוק שלו, שלא יעסוק בדברים אחרים, שלא ישלוט בדברים אחרים, שהוא יהיה מפוקס וממוקד בשירות הזה.

מקבלי האשראי הם, כמו שאמרת, לא מקבלי אשראי מסוכנים. אלה לא חברות בנייה או חברה לקידוחי נפט או משהו מהסוג הזה אלא אלה חברי האגודה. לכן מה שאמרתי, הפיקוח היציבותי ימשיך להיות אבל הוא יהיה פחות היסטרי כי בדיוק אנחנו מדברים על הקרבה הזאת של הגוף שנותן לטובת עצמו.

לגבי סיפור הדרך, כמו שאמרתי, אנחנו נצטרך להכין את עצמנו להציג את זה.

לגבי האפשרות שאופק העלו גם בדיון אצלנו להרחיב את רשימת הלקוחות לצורך העניין, שוב, יש כאן שיקולים לכאן ולכאן. לא רצינו לייצר אגודה שמתחילה לתת אשראי לאגודות כי יכולה להיות אגודה שהיא תתמקד במתן אשראי לתנובה ולאגודות מהסוג הזה. זה לא סוג העיסוק הקמעונאי בו אנחנו מדברים.

אבל למלכ"ר אסור לקחת אשראי על פי חוק, אז היא לא תיתן לו אשראי. היא מדברת על עמותות.

מלכ"ר יכול לקחת אשראי.

את מכניסה גם מלכ"רים לתוך זה?

הוא יכול לקחת אשראי.

כן. מלכ"ר יכול לקחת אשראי והשאלה היא אם אנחנו רוצים להתחיל לעסוק בזה. מלכ"ר לא חייב להיות עסק קטן. אנחנו מדברים על העסקים הקטנים ועל משקי הבית וזה סוג עיסוק אחר מאשר אם אנחנו נתחיל לפתוח את זה לאגודות שיתופיות באשר הן או לעמותות באשר הן. באיזון הזה אנחנו מיקדנו את הגופים לכיוון הזה.

למה נתת את הדוגמה של תנובה? זה מעניין.

כי הזכירו את האפשרות שאגודה תוכל להיות חברה - כל אגודה, כל קיבוץ לצורך העניין או כל אגודה שיתופית – בכל אגודת אשראי.

אפשר להתנות את זה. כל אגודה שעל פי חוק לא יכולה לקחת אשראי ורוצה להיכנס לפעילות, להכניס אותה כך שהיא יכולה.

על פי חוק, כל מלכ"ר וכל אגודה יכולים לקחת אשראי.

לא. עמותות לא יכולות לקחת אשראי.

הן יכולות. עמותות יכולות לקבל לאשראי. יש להן בעיה אחרת שהרבה פעמים תאגידים בנקאיים לא נותנים להן אשראי כי אין להן ערבונות מספקים להעמיד כנגד קבלת האשראי.

הנושא של המחשוב שהועלה הוא נושא שאנחנו אכן מכירים בו כחסם. הוא כנראה נושא למדיניות מעבר לשאלה של החוק. החוק יקבע את התשתית אם הממשלה תרצה או תראה צורך, ויכול להיות שבאמת יש בסיס לזה, לייצר את תשתית המחשוב. זה נושא למדיניות שהוא כמובן לא בהכרח חייב לבוא כאן.

גם בחוק הקודם. גם בחוק עליו אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על התשתיות. לא תהיה תחרות כי זה חסם. יש שני חסמים – מידע ותשתיות. אם אתה לא מפצח את שני הדברים האלה, לא יהיה. אז תהיה חקיקה מדהימה, אבל זה לא יקרה.

הנושא האחרון, לגבי ה-פי טו פי. אכן, אנחנו קיווינו להיות גם עם חקיקת ה-פי טו פי במקביל. היא תצא, בתקווה לשימוע, אני מקווה בשבועות הקרובים, לכל המאוחר עוד בשנה הקלנדרית הזאת אנחנו כבר נצא לשימוע על החקיקה לתשתיות פי טו פי. גם זה נושא בטיפול ואנחנו נסגור אותו בקרוב.

תודה. האם אנשים יכולים להפקיד כסף בבנק חוץ מבעלי המניות?

באגודה אלה החברים והקרובים שלהם מקרבה ראשונה. גם הפיקדון וגם האשראי, אלה החברים והקרובים מקרבה ראשונה. אם אני חבר באגודה שיתופית, הבן שלי החייל יוכל גם כן לנהל את העניינים שלו שם.

ואחרים לא.

לא. שוב, אנחנו רוצים שתהיה הקרבה הזאת.

רק מי שחבר באגודה יוכל לקחת אשראי ושיהיה לו חשבון בנק.

נכון.

על מנת להיות חבר, אתה חייב להיות בעל מניות?

כן.

אבל בעולם היוניון בנק, הם לא בהכרח כאלה.

יש מודלים שונים לעניין הזה. המודל שאנחנו מדברים עליו הוא המודל של הזהות בין החברים לבין הלקוחות ולכן למעט החריג הזה שהוא משמעותי, לא חייב שלכל אחד מבני המשפחה שלי תהיה מניה אלא אני יכול להחזיק מניה ואז גם ילדיי יוכלו לנהל את החשבונות שלהם באגודה.

מה המגבלות להיכנס לתוך אגודה כזאת?

תרכוש מניה.

להתקבל לאגודה. לקנות מניה ולהתקבל לאגודה.

אני שואל שאלה. לא כל אחד יכול להתקבל לאגודה שיתופית. אם אנחנו מבינים את זה, עכשיו אני לוקח את זה לאגודה הבנקאית החדשה, אגודה שיתופית בנקאית חדשה. מי מתקבל, מי לא מתקבל. יש ועדת קבלה? אין ועדת קבלה? רק מי שיש לו כסף מתקבל? רק מי שאין לו כסף מתקבל? מי מתקבל?

לאגודה יהיה תקנון והתקנון יאושר.

אלוהים מסתתר באותיות הקטנות שהן בסוף. אם יהיו מאה אנשים שיש להם כסף והם החברים של הבנק, לא עשינו כלום.

הכוונה הברורה היא שאם למשל ירצו לייצר אגודה שיתופית שהיא מטפלת במפורש בקבוצה מסוימת שהיא מודרת כיום, שהיא היום לא מקבלת מענה מספק, וכל אחד יכול לדמיין, ועכשיו הם רוצים לייצר את הקבוצה הזאת והם אומרים שאלה הם חברי האגודה, אז ברור שאני למשל לא אוכל להתקבל לאגודה הזאת וזה בסדר ונכון שכך. אם יש אגודה שהיא אומרת שהיא רוצה אופי מסוים או מיוחד של החברים בה, אגודה שהיא של כפר מסוים, של ישוב מסוים, הם יוכלו לארגן את זה. אפילו חשבנו על אגודה לעובדי מפעל. עובדי מפעל מסוים רוצים להתארגן ולהגיד שהם עושים לעצמם אגודה של אשראי וחיסכון, אז זה לגיטימי לחלוטין ומי שהוא לא עובד המפעל או פנסיונר של המפעל, לא רלוונטי לאגודה הספציפית הזאת.

במציאות היום, אני אקח דוגמה אישית, את אשתי שהיא מורה. עשרים מורות מזה שנים עושות סבב ביניהן וכל חודש כל אחת נותנת אלף שקלים ואז אחת המורות לוקחת את עשרים אלף השקלים אליה. זאת האגודה. בערבית קוראים לזה ג'מעייה, מהמילה ג'מעה. מתכנסים ועושים בדיוק כך.

גם גמ"ח.

זאת לא האגודה הזאת כי היא לא עוסקת בכל הדברים האלה.

נכון, אבל זה הבסיס החברתי. זה קיים בכל ישוב.

אני רוצה לשאול את בנק ישראל. לבנק ישראל, לכולנו בכלל, יש חשש גדול מאוד מנפילה של בנקים מסחריים. בנושא של יציבות הבנקים. כאן על פניו מצד אחד זה כיוון שהוא מאוד חיובי, מ-75 מיליון שקלים לשלושה מיליון שקלים ואני שואל מה הסכנות ומה המשמעויות שיכולות להיות אם בנק כזה קורס ומי יכול להיפגע מזה.

הלקוחות תמיד יכולים להיפגע מזה. השאלה היא אם יש לזה השפעה מעבר ללקוחות האגודה. אנחנו סברנו, ולכן הלכנו ושיתפנו פעולה עם המהלך, שברמות כאלה יש השפעה ודאי על הלקוחות, על החברים, אבל ההשפעה המשקית, אם עומדים במגבלות האלה, היא לא כל כך גדולה אבל גם עמדנו על כך – וזה התקבל – שיהיו כלים גם יציבותיים, לא כמו בבנקים. אבל יש למפקח כלים יציבותיים גם כלפי האגודות האלה.

יצטרכו לפתוח מחלקה בתוך שוק ההון שתפקח על זה.

אין חשש שיש לנו שלושה מיליון שקלים הון עצמי ומחר יהיו שלושה מיליארד שקלים הלוואות?

מדובר רק בהון העצמי. לרגולטור יש סמכות לקבוע יותר. כן חשוב לחדד ולומר שבסוף הנושא הזה יהיה מפוקח ברשות שוק ההון שיש לה ניסיון בפיקוח על גופים פיננסיים. ככל שהמפקח יחשוב שנכון, הוא יטפל בזה.

אם אפשר לומר מספרים אמיתיים שמשקפים את המציאות. אם מסתכלים על ארצות הברית, כמה בנקים קרסו מאז 2008 לעומת כמה איגודי אשראי קרסו, אני מזכיר שבארצות הברית דרישות ההון העצמי הן אפס, מאז 2008 קרסו 489 בנקים לעומת 136 איגודי אשראי. כלומר,. כמעט פי שלושה יותר בנקים קרסו. שוב, זה נובע מהאופי השמרני מאוד של איגודי האשראי שנובע מזהות האינטרסים שבין בעלי המניות לבין הלקוחות שלמעשה זה אחד לאחד.

זה לא מנחם אותנו. היכן הנציג של רשות שוק ההון? אתה יכול להצטרף לשולחן? אתם מרגישים שיש לכם את היכולות ואת הכלים לפקח על אגודות האשראי האלה?

רשות שוק ההון היום מפקחת על גופים מוסדיים שהם בעצם חברות מנהלות של קופות גמל, קרנות פנסיה וגם על חברות ביטוח שמנהלות היקף של 1.5 טריליון שקלים. יש לנו בהחלט את הכלים לפקח ברמה היציבותית על גופים כאלה.

אבל אין אף אחד עם שלושה מיליון שקלים הון עצמי שמנהל מיליארד או שני מיליארד שקלים.

לחלק מהגופים אצלנו אין בכלל הון עצמי.

כמו מי?

קופות גמל מפעליות לצורך העניין, שזה די דומה למבנה של אגודות אשראי כי זאת חברה שהיא לא למטרת רווח.

אבל קופות גמל לא נותנות אשראי אלא רק מנהלות את הכסף שלך.

נכון. בהיבט היציבותי זה אפילו יותר חמור כי אנחנו מדברים על סוג של פיקדונות כי זה החיסכון של הציבור ולא אשראי של גוף מוסדי. זה כסף שנכנס פנימה. אנחנו בהחלט חושבים שאין בעיה יציבותית בפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים האלה.

אנחנו קבענו באחד הסעיפים הקודמים, אם אני לא טועה בפיקוח הפיננסי, רף מסוים שאם אגודת אשראי, היקף הנכסים שלה עולה על סכום מסוים, יש הודעה ויש גם דיווח ציבורי בנושא. 500 מיליון שקלים או מיליארד שקלים, שזה סכום שנקבע על מנת שאם גוף מסוים צומח מתחת לרדאר. מצד אחד אנחנו רוצים שזה יצמח אבל מצד שני אנחנו רוצים שתהיה בקרה, שהדברים לא יברחו ולא נגיע למצב בלי שליטה. לכן, תחשבו על איזה סכום מסוים שמעליו יש איזה מנגנון של דיווח, של שקיפות לציבור, גם כמובן חובת דיווח לאגף שוק ההון כך שברגע שצברת איקס נכסים מסוים, שהמאזן שלך גדל מעל שווי מסוים, יהיה דיווח.

יש היום שני שלבים. יש את הרישיון המצומצם ואת הרישיון המורחב ומעבר לכך יש את המעבר לבנק ישראל. אם כן, יש את זה כבר מובנה לתוך החקיקה. אפשר לחשוב על איזושהי חובת דיווח או שיפוט נוספת, היא כבר נכנסה במהלך החקיקה המפורטת, שנותנת התרעה רגע לפני שאתה מגיע למעבר.

תודה רבה. היום אנחנו לא נתחיל בהקראה. זאת גם בהתייעצות עם הגורמים המשפטיים שצריכים לקרוא את החוק לעומק. אנחנו ניפגש ביום רביעי הבא בשעה 9:15 בבוקר. עד אז אני מבקש גם ממנהלת הוועדה וגם מהנוכחים האחרים כאן שמי שרוצה להעיר הערות לחוק, שיעביר אותן בבקשה עד יום רביעי הבא, אז נתחיל בהקראה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:14.