הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 151

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ז (15 בנובמבר 2016), שעה 10:05

תהליכי רכישת מקצוע לעולים - לציון יום ההכשרה המקצועית בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

אלי אלאלוף

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

ברוך שמענון - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

ורה אופיר - מרכזת הכשרה ורישוי, משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

רחל גולדשמיד - מנהלת לשכת מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

סקיי גרוס - מנהלת תחום חברה ורוח, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

משה כץ - ממונה פיקוח, האגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה

שרון שריקי - מנהלת היחידה לרישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים, משרד הכלכלה

מרב לוי - מרכזת בכירה אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח הלאומי

שי צור - כלכלן, חטיבת המחקר בנק ישראל

צח בן-יהודה - חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת

עודד פויר - המחלקה לעידוד העלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ציונה אמיגה - יועצת, ההסתדרות החדשה

פרופסור צבי אקשטיין - דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן, המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית

חן שמילו - עו"ד, מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל

מיכל שביט פרדקין - מרצה, המרכז הבינתחומי הרצליה

מיכאל מנהיים - סטודנט במרכז הבינתחומי הרצליה, בי"ס לאודר

אייל שולי - ראש אגף מינהל ומשאבי אנוש, ועדת הבחירות

גלית לוי - מנהלת, התאחדות התעשיינים מחוז ירושלים

ג'ק חביב - מנכ"ל מכון ברוקדייל

אילנית פלד - סטודנטית

אריאל קנדל - מנכ"ל ארגון "קעליטה"

חנה אלעזר לגסה - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

רונן פוקסמן - רפרנט משרדי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

אבי גנון - מנכ"ל World ORT - קדימה מדע

סמדר מור - מנהלת תחום הכשרות מקצועיות, World ORT

אלברט פוקס - מנהל, קבוצת בית אל

אריה רבהון - מנהל משאבי אנוש, חברת ישקר

יוסי אלמלם - מוזמן

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי), מייצג/ת את איגוד המוסכים

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

תהליכי רכישת מקצוע לעולים - לציון יום ההכשרה המקצועית בכנסת

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

היום אנחנו נדון בנושא תהליכי רכישת מקצוע לעולים, לציון יום ההכשרה המקצועית בכנסת. אני רואה חשיבות רבה בקיום הישיבה כיוון שידוע לכולנו כי אחד החסמים הקשים העומדים בפני העולים החדשים הוא נושא התעסוקה.

אני שמח לברך על השתתפותו בדיון של מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מר אלכס קושניר, אני מברך את ממלא מקום יושב-ראש הנהלת ההסתדרות הציונית מר יעקב חגואל וגם ארגונים אחרים. מצטרף אלינו יושב ראש ועדת העבודה הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אלאלוף.

רבים מגיעים לאחר שעסקו במקצועם שנים רבות בארץ מוצאם, ובישראל אין תוקף לרישוי שלהם. מדובר במקצועות הרישוי והרישום בישראל כמו עריכת דין, ראיית חשבון, וטרינריה, הנדסה, אדריכלות, הנדסאות, חשמלאות, ניהול תיקי השקעות, ייעוץ השקעות ושיווק השקעות. מקצועות נוספים הדורשים רישוי בישראל הם עבודה סוציאלית, שמאות מקרקעין, תיווך מקרקעין, נהיגה מקצועית כגון נהיגת אוטובוס רכב כבד והסעות ועוד. כמובן שקיים קושי גם למורים עולים. הנושא בו לא נדון היום, הוא כל הנוגע במקצועות הרפואיים והפרה-רפואיים אשר בעניינם נקיים דיון נפרד.

כתוצאה מן האמור לעיל, מהקושי של העולים החדשים להשתלב בתעסוקה, הם מדווחים לחבריהם שעדיין לא עלו, שקיים קושי אמיתי במציאת תעסוקה לבעלי מקצועות רבים. כתוצאה מכך, עולים פוטנציאלים דוחים או מבטלים את עלייתם ארצה. שמענו את זה מסקירה של הסוכנות היהודית בשבוע שעבר, שאחד החסמים או הסיבה לירידה במספר העולם לארץ ישראל זה הקושי של התעסוקה והדיור.

אני מבקש לשמוע את הגורמים שהגיעו לדיון במיוחד, חברי הוועדה, אנחנו רוצים לשמוע מכם מהן תכניות משרד העלייה והקליטה להכשרה מקצועית לעולים חסרי מקצוע וכן האופן בו אתם פועלים לסייע ברישוי לכל אותם מקצועות המחייבים רישוי. כמובן שנשמע את נציגי משרד העבודה העוסקים בהכשרה ה מקצועית את משרד המדע וכן נציגי ארגוני עולים, אקדמיה ועד.

ידוע לי שהוקמו במהלך השנים ועדות מקצועיות ואקדמיות רבות לבחינת שילובם של עולים בתעסוקה ולהכשרתם המקצועית. נשמח לשמוע את עיקרי הממצאים שעשויים לסייע לנו בפתרון המצוקה הקיימת גם היום.

ביקשנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג לנו נתונים בנושא. אני מבקש מצח שיציג לנו, ולאחר מכן נשמע את מנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

תודה רבה. אני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת המרכז הכין בעבר לוועדה זו כחלק מהמעקב שלה יחד עם וועדת העבודה הרווחה והבריאות מעקב של הוועדות האלה אחר החלטת ממשלה 2225, מנובמבר 2014 בדבר הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל, סקירה בנושא הסרת חסמים במקצועות הרישוי והרישום לעולים חדשים. המסמך הזה זמין היום באתר האינטרנט של מרכז המחקר והמידע.

עיקרי הדברים שעלו מהמסמך הם שבישראל, כפי שיושב ראש הוועדה ציין יש מקצועות שהעיסוק בהם מיוחד לבעלי מקצוע שהורשו לעסוק בהם. כדי לעסוק במקצועות אלה נדרש רישום או רישוי של בעלי המקצוע אצל הגורם שמונה לכך על פי חוק. מקצועות רישום הם מקצועות שהחוק הגדיר את היקף הלימודים הנדרש כדי לעסוק בהם ומקצועות רישוי זה מקצועות שהחוק הישראלי דורש השלמת לימודים, תקופת התמחות ובחינות הסמכה. יש מגוון גדול של מקצועות רישוי ורישום בישראל, אנחנו במסמך התמקדנו במקצועות של עריכת דין, ראיית חשבון, וטרינריה, הנדסה, אדריכלות, הנדסאות, חשמלאות, ניהול תיקי השקעות, ייעוץ השקעות ושיווק השקעות, וגם פירטנו את העלויות הישירות הנדרשות מעולים חדשים כדי לקבל את הרישיון לעסוק במקצועות אלה. כאמור כל הפירוט מופיע במסמך שבאתר האינטרנט.

מהנתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת ממשרד העלייה והקליטה עולה שבין השנים 2012 עד 2015 כ- 4,400 עולים חדשים בעלי מקצועות רישוי שאינם ממקצועות הרפואה, 26% מהם מהנדסים ואדריכלים, כ- 26% מהם מורים, כ-17% מהם עורכי דין ומשפטנים. בין אותם השנים השתתפו בקורסי עברית תעסוקתית ומקצועית וקורסי הכנה לרישוי הסבה מקצועית לאקדמאים וסדנאות לחיפוש עבודה כ- 14,500 עולים חדשים.

משרד העלייה והקליטה סייע בחלוקת ואוצ'רים ושוברים לקורסים מקצועיים נוספים לכ- 10,000 עולים חדשים. למשרד העלייה והקליטה לא היו בזמן שבדקנו את זה נתונים על מספר העולים שבסופו של דבר אכן ניגשו לכל בחינות ההסמכה שהם ביקשו לגשת אליהם במקצועות הרישוי והרישום לכן פנינו לגופים הייעודיים שעוסקים בהסמכה למקצועות שנסקרו.

מהנתונים של לשכת עורכי הדין עלה שכ- 50 עולים בממוצע לשנה מוסמכים למקצוע עריכת הדין ומהווים כ- 1.5% מכלל המוסמכים בכל שנה. בקורסי ההכנה של משרד העלייה והקליטה לבחינות הלשכה ובחינות בדיני מדינת ישראל שנדרשים באופן ספציפי מעולים השתתפו באותן השנים בסך הכל 168 עולים.

עלות כל מחזור למשרד נע בסביבות ה- 150,000 שקל. המשרד מעריך שהעלות הממוצעת של הסיוע שהוא מעניק לעולה אחד להסמכתו כעורך דין היא כ- 41,000 שקלים.

ממועצת רואי החשבון נמסר שאין להם נתונים מדויקים על העולים שהוסמכו אבל מנתוני משרד העלייה והקליטה ידוע שבממוצע כ- 50 עולים מדווחים על היותם רואי חשבון במדינות המוצא שלהם. בקורסי הכנה לבחינות הרישוי של מועצת רואי החשבון שמשרד העלייה והקליטה ארגן השתתפו בסך הכל 48 עולים. העלות למשרד של ארבעה קורסים הייתה כחצי מיליון שקלים והמשרד מעריך שהעלות הממוצעת של הסיוע שהוא מעניק לעולה לקבלת רישוי כרואה חשבון היא כ- 50,000 שקל.

כחמישה עולים חדשים קיבלו רישיון קבוע לעסוק ברפואה וטרינרית, תשעה נוספים קיבלו רישיון זמני לעסוק ברפואה וטרינרית. משרד העלייה והקליטה ארגן קורס בשנת 2013 שבו השתתפו 14 עולים ורק אחד מהם לא עבר את הבחינה. בקורס הכנה שהחל בשנת 2015 השתתפו 16 עולים, בזמנו כשבדקנו את הנתונים עוד לא היו נתונים לגבי כמה מהם ניגשו בפועל לבחינה.

עלות הקורס הכוללת היא כ- 266,000 שקלים למשרד העלייה והקליטה ועלות הממוצעת להסמכת עולה אחד לעסוק ברפואה וטרינרית מטעם משרד העלייה והקליטה היא כ- 37,000 שקלים. כמו כן נמסר לנו שבין שנת 2012 ל- 2015 כ- 48 עולים בממוצע לשנה נרשמו כמהנדסים או אדריכלים, 14 בממוצע נרשמו כמהנדסים וטכנאים מוסמכים ו-21 עולים בממוצע לשנה קיבלו רישיון לעבוד כחשמלאים.

באותן השנים ניתנו ממשרד העלייה והקליטה למעלה מ- 300 ואוצ'רים לכיסוי עלות השתתפות עולים וקורסי הכנה במקצועות הספציפיים האלה. מהרשות לניירות ערך בזמנו נמסר לנו שאין להם נתונים מדויקים לגבי מספר העולים שקיבלו רישיון לעסוק במקצועות הניהול ייעוץ ושיווק תיקי השקעות אבל הם מעריכים את מספר העולים בעשרות בודדות וזאת מתוך כ- 12,000 מקבלי רישיונות בסך הכל באותן השנים. כאמור המסמך גם פירט חלק מהקשיים שהעולים נתקלים בהם, הכל מפורט במסמך והגופים שעוסקים בנושא יוכלו להמשיך לדווח. תודה רבה.

תודה צח. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה. אני מבין שחברי הכנסת צריכים לקפוץ מוועדה לוועדה. מנכ"ל משרד הקליטה והעלייה בבקשה.

אנחנו כמשרד, מזהים בתעסוקה אתגר מרכזי בקליטה מיטבית של העולים החדשים בישראל ולכן אנחנו פרשנו מגוון של תכניות שעוד מעט אפרט, על מנת להצליח במשימה הזאת. אני יכול להגיד לכם שגם בימים אלה אנחנו מבצעים הערכת מצב נוספת כדי לבנות לשנת 2017-2018, השנים התקציביות הבאות תכנית עבודה בנושא תעסוקה יותר רחבה עד כמה שניתן.

אני רוצה לחלק את נושא התעסוקה וההכשרה לכמה תחומים: פרוייקט עלייה 2000, זה פרויקט שמתחיל ואנחנו מזהים צורך במקצועות מסוימים בישראל ומתחילים באיתור האנשים בחו"ל, אותם אנשים שיכולים ורוצים לעבוד באותם המקצועות. עשינו את זה בשיתוף הסוכנות היהודית, אנחנו מאתרים את האנשים בחו"ל ומעלים אותם לישראל באופן מרוכז. הם גרים באופן מרוכז, מקבלים כלכלה מלאה ומוכשרים למקצועות שעוד מעט אפרט. רק לסבר את האוזן, עלות התכנית הזאת היא 27 מיליון שקלים ויש פה גם תוספת של הסוכנות היהודית של 3.3 מיליון שקלים שזה בעיקר שיווק.

יש גם משרדי ממשלה אחרים שמשתתפים בפרויקט הזה, בעיקר משרד הכלכלה ועלות ההשתתפות היא 8.2 מיליון שקלים. אני אפרט מה שעשינו בשנה האחרונה: קורס טבחים בטבריה, 24 בתי אב. רופאים מחמ"ה, ברית המועצות לשעבר, עד 14 שנות וותק. רופאים מחמ"ה מעל 14 שנות וותק, רופאים, בוני מערכות וקווי יצור, מפעילי CNC, נהגי רכב משא כבד, נהגי רכב ציבורי, מתכנתי אוטומציה QA, מתכנתי JAVA, רופאים צעירים, התאמה מקצועית לעולים מורים למתמטיקה, פיזיקה וכימיה, קורסים לרופאים, חשמלאים מוסמכים ושוב נהגי רכב כבד. בסך הכל – 668 אנשים.

מעבר לזה, אנחנו נותנים לעולים אפשרות להכשרה מקצועית עצמאית באמצעות ואוצ'רים מקצועיים שאנחנו מממנים. אנחנו מממנים עד 7,000 שקלים אבל לא יותר מ- 80% מעלות הקורס כך שגם העולה עצמו צריך להשתתף בהכשרה הזאת. אנחנו גם מבצעים יחד עם העולה מיפוי ועובדים עם פסיכולוגים תעסוקתיים על מנת לתת לו את הכלים לבחור את המקצוע המתאים.

בשנת 2015 היו לנו 3,268 משתתפים בתכנית והתקציב הוא 20 מיליון שקלים. בשבוע שעבר סיימנו ראיונות עם 28 עולים ותושבים חוזרים שהולכים להיכנס לקורס סייבר ומתוך 28 אני יכול לבשר ש- 26 עברו והם מתחילים בעוד שבועיים מכינה.

בשנת 2016 עשינו גם שלוש קבוצות של קורסי ריתוך שזה בעיקר עולים מאוקראינה, עשינו את זה במכללת "עתיד" בחיפה בעלות של 333,000 שקלים ויש פה השתתפות של 25% של ארגון "ג'וינט". מעבר לזה מקצועות רישוי, אמרו פה לפניי, דיברנו על עורכי דין, מה שאמר הנציג של מרכז המחקר והמידע מדויק, אני לא רוצה לחזור על זה אבל בגדול בנושא של הכשרה לעורכי דין אנחנו מקיימים שני מחזורים בשנה, זה בין 20-50 עולים בכל מחזור ובשנה זו יש לנו 65 עולים. עלות לכל מחזור היא בערך 140,000 שקלים ואני יכול להגיד לכם שאחוז העוברים הוא 86%.

לגבי רואי חשבון יש לנו הצלחה של לפחות 80% ויש לנו עד 20 משתתפים בשנה. לגבי וטרינרים- 20 משתתפים, 100% הצלחה. מעבר לזה אנחנו פועלים גם בתחום ההוראה מול משרד החינוך ויש רשימה שלמה של תעודות הוראה מחו"ל שהוכרו על ידי מדינת ישראל ובעצם אנחנו מקדמים גם תעודות נוספות על מנת שאנשים יוכלו להיכנס למקצוע כמה שיותר מהר.

מעבר לזה, במסגרת החלטת הממשלה 2225 להורדת חסמים בבירוקרטיה, גם הצלנו להשיג הכרה בתואר BDSשל מהנדסים, זה לא השכלה אקדמאית, זה השכלה על תיכונית והם בעצם היום מוכרים בישראל כהנדסאים. מעבר לזה אנחנו מממנים תרגום של מסמכים ותרגום של מבחנים שצריך למקצועות הרישוי, אנחנו גם מבצעים מגוון של ירידי תעסוקה גם בארץ וגם בחו"ל.

נושא אחרון הוא נושא קידום ההעסקה. אנחנו מבינים שבשביל שעולה ייכנס לשוק העבודה בישראל בצורה המהירה והאפקטיבית ביותר, אנחנו צריכים ליצור יתרון יחסי אל מול הוותיקים, או אולי לחפות על החיסרון שקיים בתחום השפה ולכן אנחנו מציעים מגוון מסלולים של קידום העסקה אל מול המעסיקים. לצורך העניין אנחנו יודעים לממן היום חצי משכר מינימום לכל מעסיק שלוקח עולה חדש לעבודה, אנחנו מממנים את זה למשך שישה חודשים והמעסיק מחויב להעסיק את העולה במשך 12 חודשים, כך שאנחנו נותנים לעולה הזדמנות להוכיח את עצמו גם בעיני המעסיק ולהישאר בעבודה בהמשך וגם לצבור ניסיון רלבנטי בישראל של לפחות 12 חודשים.

סך כל התקציב הוא 20 מיליון שקלים לנושא הזה ומתוך זה כמיליון שקלים הקדשנו לעובדים שהם בלתי מקצועיים, כאלה שאין להם מקצוע. ואותם עולים שאין להם מקצוע, תוך כדי פרויקט קידום העסקה, תוך כדי זה שהם עובדים אצל מעסיק ואנחנו מממנים 50% משכר המינימום אנחנו גם מאפשרים לו לרכוש אותה הכשרה מקצועית באמצעות ואוצ'ר שאנחנו מממנים.

פרשתי בפניכם את מגוון הפעולות שאנחנו עושים. להגיד לכם שאנחנו נמצאים במצב אידיאלי, לא , יש עוד הרבה עבודה ויש אגף תעסוקה במשרד שעושה ימים כלילות על מנת לשפר את המצב. אנחנו גם מנסים לבנות סינרגיה בין אגף היזמות שקיים אצלנו במשרד לעולים החדשים לאגף התעסוקה, ואני מאוד מקווה שב- 2017 המצב שקיים היום שהוא מצב טוב, אנחנו נגיע למצב עוד יותר טוב ואני אשמח לשמוע רעיונות מחוץ לקופסה על מנת לראות איך אנחנו יכולים לקדם את הנושא הזה קדימה. תודה רבה.

תודה רבה. יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, ידידי דוקטור אברהם נגוסה. אני שמח להיות פה בוועדה, זה לא פעם ראשונה. כשזה מתאפשר אני מגיע יותר. היום הוא יום ההכשרה המקצועית. הכוונה הייתה להתעסק בכל הנושא של הכשרה מקצועית, הנושא הזה הוא בא לציון בכנסת, יום מיוחד שהוקדש להכשרה מקצועית מפני שהתמונה היא עגומה מאוד בנושא של הכשרה מקצועית. לא בתחומים שציינתם, ואני מברך את משרד הקליטה והעבודה של הוועדה שמתעסקים עם נושאים של מקצועות העל כמו רופאים ורוקחים ורופאי שיניים למיניהם והפעולה המאוד מאוד מבורכת של משרד הקליטה אבל לצערנו בנושא של הכשרה מקצועית פרופר אנחנו לא מספיק אטרקטיביים כדי לעודד עלייה של אנשים שעובדים במפעלים, שעובדים במקצועות הטכניים ושיכולים לבוא מפני שאנחנו לא פונים אליהם.

אני מרשה לעצמי להגיד שאני מכיר קצת את העלייה מצרפת, יש גם כאלה שעובדים במפעלים, יש גם כאלה שזקוקים להסבה מקצועית כדי להשתלב פה בעלייה והנושא הזה לא מגיעים אליו מספיק, ואני חושב שיש פה, לאור מה שדיברת אדון אלכס קושניר, אני חייב להגיד שיש מה לעשות כדי לעודד את העלייה הזאת. היא לא מגיעה, וכשהיא מגיעה היא מאוד הולכת לאיבוד ולא מוצאת את מקום עבודתה למרות שזאת עלייה שטכנית היא צריכה להיות הכי קלה כדי להשתלב בתעסוקה כמעט מידית עם הסבה מקצועית או עם השלמה להכשרה מקצועית שלהם כדי שישתלבו.

היום יש מחסור אדיר בכל המקצועות הטכניים בתעשייה ולא התעשייה החלשה אלא גם התעשייה החזקה ביותר עם השכר הטוב ביותר, דבר שיאפשר גם לעולים החדשים שמעמדם הכלכלי אינו מבריק.

ציינתם פה בדיווח שלכם כולל של מרכז מחקר ומידע, שאני תמיד אוהב לברך אותם על עבודתם המדהימה והם כנראה קיבלו הרבה מאוד חומר ממך, זה לא היה קל לנו במרכז מחקר ומידע שעבד מולנו, לקבל את זה מהכשרה המקצועית לידיעתכם, אז אני אגיד את זה בפורומים הרחבים יותר אבל שנבין שהבנים של העולים החדשים שיכולים למצוא פתרון בהכשרה מקצועית במסגרות שמתאימות, לא יודעים את ה דרך ואף אחד לא מחפש אותם ולצערי אם לא מחפשים אותם, וכולל - - - ואם לא מחפשים אותם אתם יודעים איפה מוצאים אותם.

הכשרה מקצועית היא כלי אינטגרלי של החינוך של המדינה שלנו. ההכשרה המקצועית היא אפילו המרכיב הישיר ביותר שמוציא משפחות מהעוני ואם מדברים על העוני זה הזמן לעסוק בזה. היה כבר דו"ח, ואני מזכיר את זה לנציגים של הכשרה מקצועית, של פרופ' צביקה אקשטיין, בהשתתפות מיכל צוק שיצא ב- 2010 שנותן הרבה מאוד המלצות ומוכיח כמה זה מחזק את המדינה כלכלית אם מפתחים את ההכשרה המקצועית ומחזירים 30,000 איש או אישה שנכנסים לעסקים, ליזמות עסקית, לעבודה במפעלים, ביזמות שמאפשרת עסקים קטנים ובינוניים, יותר מאשר בוגרי מדעי הרוח והחברה, יכולים לפתח גם את כלכלת המדינה וגם את הפריון של המדינה.

לכן אני חוזר, היה מאוד רצוי, ואברהם אתה חייב להרים את זה, שתהיה הכשרה מקצועית גם לעולים החדשים. לחפש אותם. כי הרבה מאוד עולים חדשים נשברים בחינוך הפורמלי והחינוך המקצועי לא פחות חשוב ולא פחות יוקרתי ובטוח יותר כלכלי לחלק גדול מהאוכלוסייה ובלי להדביק סטיגמה של הסללה ל –"אתה לא מתאים לתיכון שלי לך להכשרה מקצועית", להיפך, אתה תגיע בזכות להכשרה מקצועית כי שם אתה תצליח וכל מי שמתעסק בחינוך יודע שהדבר ה כי חשוב בחינוך זה חוויית ההצלחה. אז יש כאלה שעושים את זה מול כדורגל, בתנאי שישחקו אחר כך בהפועל באר שבע, או במקצוע זה או אחר והכשרה מקצועית מאפשרת את זה.

גם הכשרה מקצועית צריכה לכלול מרכיב של השכלה כללית כדי שידעו להשתלב גם בחברה ובכלל. אני מדבר על הנוער וגם על המבוגרים שמגיעים לארץ, הם זקוקים, ואני יודע שאתם עושים טיולים להכרת הסביבה, הכרת המדינה וכולי, אבל אני מדבר ורוצה לשים דגש על הנוער העולה, שזקוק ויכול לתרום ובעיקר להשתלב ולא לראות אותו איפה שאנחנו יודעים שהוא נמצא לצערנו והמספרים הולכים וגדלים, ההזנחה שלהם.

אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה, יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך, אנחנו לא מצאנו מספיק שיתוף פעולה בין המשרדים בעיקר מול האגף להכשרה מקצועית. נתת פה מספרים, בוואוצ'רים, אתה מכפיל את המשרד, משרד העבודה. זאת אומרת שאתם עושים עבודה ולא קיבלנו את הנתונים שלך כשאנשי מרכז מחקר ומידע ביקשו את זה מהאגף שהוא אחראי במדינה על הנושא של הכשרה מקצועית. יש כאן מהלכים שכל אחד על הטיפונדיה שלו. טוב, פחות טוב, יותר טוב, אני מברך על מי שעובד יותר טוב ואני מבקש מכל מי שלא שישפר, אבל תשתפו פעולה.

הכשרה מקצועית זה מהלך אסטרטגי לפיתוח הכלכלי של המדינה ולשילוב של אוכלוסיות לא מיוחדות. כל אוכלוסיות המדינה. הבן שלי לומר בהכשרה מקצועית, בסכומים אדירים, רק שתבינו, לא אגיד לכם את הנתונים כדי שלא תיבהלו, וזה עניין משפחתי, אבל היום הכשרה מקצועית זה ליחידי סגולה עם חשבון בנק חזק. זה לא מתאים. לכן אני מציע שהנושא הזה של הכשרה מקצועית ייכנס מהדלת הגדולה, הרשמית, היפה ביותר, כדי שצעירים ישתלבו ועתידם מובטח יותר מאשר בלי לפגוע באף אחד, מי שלומד מדעי הרוח והחברה, מבחינה כלכלית וגם מבחינת הנעה אישית. תחשוב על זה. תודה.

לפני שחבר הכנסת אלי אלאלוף עוזב אותנו, מנכ"ל משרד הקליטה רוצה להתייחס למה שאמרת. אני גם רוצה לשאול שאלה, אשמח אם תבהיר את הגבולות או את החלוקה בין משרד הקליטה לבין אגף הכשרה מקצועית במשרד העבודה.

אני אתחיל ממה ששמענו. ההפרדה היא מאוד ברורה. למשרד העלייה והקליטה יש מנדט לעבוד אל מול עולים שהם עד 10 שנים בישראל וזה מה שאנחנו עושים המשמעות שמשרד הכלכלה והאגף לתעסוקה במשרד העבודה, צריך לעבוד עם אזרחי ישראל אחרים שהם מעל 10 שנים בישראל או כאלה שנולדו בישראל. קודם כל, תמיד אשמח לשתף פעולה ולא נראה לי ששיתוף הפעולה הזה לא קיים, להיפך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק.

שיתוף הפעולה מצוין, תיכף נעשה סקירה על זה.

תיכף תדבר, הוא פשוט רוצה להתייחס למה שחבר הכנסת אמר לפני שחבר הכנסת עוזב, לאחר מכן תסביר לנו.

אני דיברתי בהתחלה על תכנית עלייה 2000. זו תכנית שבעצם נועדה לקשר בין המעסיק לבין העולה שנמצא עדיין טרום עלייתו וזה כולל גם הכשרה מקצועית בישראל והסבת מקצוע. אני אומר לכם שאנחנו נתקלים בקושי של קבלת הנתונים כי אנחנו נכון להיום לא יודעים בדיוק איזה מקצועות חסרים. אומר פה חבר הכנסת שחסרים מקצועות כאלה וכאלה וכאלה אבל אין לי נתונים. אני צריך לבנות תכנית על בסיס נתונים מסוימים ואנחנו פנינו להרבה מאוד גופים, גם במדינה, בסופו של דבר אנחנו מסתמכים על עמותות במגזר השלישי שנותנות לנו את הנתונים ואני אומר לכם את האמת, אני לא בטוח עד כמה הנתונים האלה נכונים.

לכן, אם נוכל לקבל, ובזה אני פונה כנראה למרכז מחקר ומידע, מידע שהוא מדויק על חוסר במקצועות מסוימים אנחנו נדע להירתם ונדע יחד עם המוסדות הלאומיים לאתר את האנשים האלה בחו"ל ולהביא אותם לפה ולהכשיר אותם פה ואנחנו גם יודעים למצוא אנשים שנמצאים כבר בישראל ועשו את העלייה ונמצאים ללא מקצוע ונדע להכשיר אותם.

לגבי נוער, זו נקודה חשובה אנחנו בהחלט נשקול אותה ונחשוב איך אנחנו יכולים להשתלב בדבר הזה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חברת הוועדה.

אני אבקש את סליחתכם.

חבר הכנסת רזבוזוב.

בקצרה כי גם אני צריך לרוץ להצבעות. קודם כל אני רוצה לברך על הישיבה ועל העשייה של משרד העלייה והקליטה. אנחנו בקשר עם קלאודיה כץ שעובדת בנושא. יש לי שאלה, מה כמות הואוצ'רים ובסוף מה ההצלחה, מה ההשמה, כמה אנשים בסוף אחרי שהם עוברים את ההכשרה עם הואוצ'ר הם מוצאים עבודה במקצוע הזה. אני חושב שזה נתון חשוב ויש לי עוד איזו הצעה שיכול להיות שהיא נכונה, אלי פונים כל מיני עסקים בינוניים וקטנים שרוצים לקלוט עולים, בכל מיני עבודות והם פשוט אומרים שאין להם כוח עבודה טוב והם רוצים עולים, הם יודעים שהם מגיעים ויכולים להיות מצוינים. דווקא שמעתי על משכורות יפות, אולי באמת לשקול להקים בתוך האתר של משרד העלייה והקליטה איזה שהוא מדור של לוח דרושים ולשם להפנות את העסקים, לקרוא גם לעסקים ואתם בסוף תפרסמו את המשרות האלה כי אני מקבל עשרות, מאות פניות. אני בטוח שאם אתם תפנו זה יכול להיות ממש ישירות ותהיו החוליה המקשרת בין העסקים לעולים החדשים.

לגבי המספרים, הנתונים האחרונים שיש לנו הם משנת 2015. בסך הכל השתתפו בהכשרה מקצועית עם ואוצ'רים 3,268 איש. 84% מהם מועסקים ו- 64% מועסקים במקצוע שהם למדו אז אני חושב שזו תוצאה טובה. לגבי מה שאמרת, נבדוק את זה. אני מאמין שיש פה בעיה שהיא בעיה משפטית לפרסם גופים פרטיים באתר הממשלתי.

מפרסמים משרות, תבדקו את זה, אני חושב שזה יכול להיות באמת מדור דרושים תודה.

נשמע עכשיו ממשרד העבודה, אגף להכשרה מקצועית. מר משה כץ.

שמי משה כץ, אני ממונה פיקוח באגף להכשרה מקצועית. אני רוצה להודות ולהצטרף למה שאמר פה חבר הכנסת אלי אלאלוף ועד כמה שהוא אחד מהאנשים שמאמינים בהכשרה מקצועית וגם בעברו כשהוא היה מנכ"ל קרן רש"י הוא סייע רבות להכשרה המקצועית, רק חבל שחבר הכנסת אלי אלאלוף לא ציין והוא יודע, בשנים האחרונות על כל הצמצומים התקציביים ועל ההרס ועל העוול שנעשה לאגף להכשרה מקצועית.

דווקא בתחום העולים, בתחום ההכשרה המקצועית, אני לא אכנס למספרים כי הם כבר נאמרו פה אלא אתייחס יותר לכלים שיש לאגף להכשרה מקצועית הן בנוער והן במבוגרים, אנחנו יכולים להתגאות במה שעשה האגף.

אני אתייחס לתחום המבוגרים ולאחר מכן לתחום הנוער. ציינו פה את נושא הוואצ'רים, אני מקווה שאין כפל תקצוב, כי הוואוצ'רים זה אצלנו במשרד. ציין מנכ"ל משרד הקליטה את נושא קורס הטבחות שהוא התחיל ממנו, זה קורס שאנחנו שמנו עליו קרוב לחצי מיליון שקל, קורס מצוין. אנחנו נסענו יחד עם הסוכנות היהודית למדינות חבר העמים, ברוסיה, שיווקנו את הקורס, שלחנו אנשים מקצועיים, לקחנו איתנו אנשים מתוך התעשייה שהבטיחו להם תעסוקה הבאנו אותם לארץ אחרי אולפן א' ו-ב' הגיעו לטבריה למכללת רימונים, סיימו את הקורס, השתלבו בעבודה. בימים אלה אנחנו מוציאים משלחת נוספת להביא עולים זה מקצוע נדרש, מקצוע מבוקש.

מה זה "להביא עולים"? אני נורא מצטערת, אני יושבת ואני מרגישה זעם. "להביא עולים" מה זה, זה סוסים שצריכים לשרת?

לא, לא הבנת ואני מתנצל אם הובנתי לא נכון. אנחנו יוצאים במסגרת - - -

מה זה, זה משרתים שצריכים להגיע לפה כדי לשרת?

אבל מי אמר כזה דבר?

ככה זה נשמע.

אם נשמעתי ככה אני מתנצל, גבירתי חברת הכנסת.

אז תכשיר אותם להיות רופאים, הנדסאים, מקצועות שגם המשכורת שם, אבל מה קרה פה במדינת ישראל? לקחו רופאים ועשו מהם טבחים. לקחו מהנדסים ועשו מהם מנקים. "הכשרה מקצועית".

ממש לא מדויק וצר לי, אם הובנתי ככה. אם הובנתי כך גם על ידי שאר האנשים, אני מתנצל וחבל שלא נתת לי לסיים עד הסוף. ציינתי את הטבחות בגלל שמנכ"ל משרד הקליטה התחיל בזה. אבל אני אמשיך לציין עוד מקצועות.

אותי הכשרתם למנקה לפני 18 שנה. אחלה. היום אני מנקה בצורה יוצאת מן הכלל. אבל תודה רבה, המשכתי והפכתי להיות עורכת דין בלי עזרתכם. לא הרגשתי אתכם בשום דרך, בשום שלב, בשום נקודת חיים. אף פעם לא הייתם.

זה לא התפקיד שלנו להכשיר עורכי דין.

חברת הכנסת יוליה, שאלתי קודם כדי שנדע את ההפרדה בין משרד הקליטה למשרד העבודה. מנכ"ל משרד הקליטה הסביר שעד 10 שנים מוגדרים כעולים חדשים, המשרד שלו מטפל. אנחנו פנינו, כיון שגם אלה שנולדו פה וגם הדור של בני העולים וגם אלה שמעל 10 שנים, גם מטופלים על ידי משרד העבודה, אפשר לתקן את המונחים והוא - - -

יכול להיות שהזעם שלי בא מבפנים בגלל שחווינו את זה. את ה"מלמעלה" כאילו "הכשרנו לטבחים" אוקיי, ברור, בסדר. אבל אנשים שבאים עם מקצוע, עם תארים - - -

הכשרנו לעוד דברים, את לא נותנת לי להמשיך.

מגיעים עם תואר, עם ההשכלה. תעזרו להם להשתלב ואל תעשו ממהנדס טבח.

את טועה ומטעה.

נעשה סדר. לחברי כנסת מותר לעשות קריאת ביניים, אני לא יכול להגבילם, אבל אחרים צריכים לדבר בתורם. עכשיו הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה חברת הוועדה. ידבר עכשיו אחראי באגף הכשרה מקצועית במשרד העבודה, מה משה כץ. תמשיך בבקשה.

טוב. אז אם הייתי צריך להתנצל התנצלתי ולא הייתה לי שום כוונה והפרויקט הוא פרויקט משותף של משרדי ממשלה אחרים וגם של הסוכנות היהודית ואנחנו מצטרפים אליהם במסגרת עידוד העלייה, הכשרה ותעסוקה. אף אחד לא מכריח ואנחנו לא מביאים אותם לא בכוח אלא הכל זה מי שרוצה וזו בחירה ולא מכריחים.

מקצועות נוספים – מקצוע שהוא מאוד נדרש ומרוויחים בו טוב ויש פה נציגים של בית אל, בטח הם יעידו גם ושל סטף מצור לבון, הכשרנו, עוד פעם, קבוצות של עולים שהגיעו לארץ וביקשו להתמקצע בתחום ה- CNC, בתחום המתכת, כאשר בתחום הזה הם מרוויחים מאוד יפה, מתפרנסים יפה, משתלבים בתעסוקה וזה בסדר גמור.

בכל קורס, עולה יכול להשתלב בכל קשת המקצועות שלנו ויש לנו בערך כ- 10% עולים חדשים בקורסים המתוקצבים ולקראת הבחינות הם מקבלים התאמות אם צריך, לא מקבלים הקלות אבל מקבלים התאמות, אם זה הקראה, תוספת זמן, ואנחנו בהחלט באים לקראתם.

ציין פה חבר הכנסת אלי אלאלוף את נושא הנוער. אני בהחלט מסכים איתו ששיטת ההכשרה של הדואל סיסטם או אפרנטשיפ, מאוד מתאימה לעולים, אנחנו גם רואים בערך כ-10% גם בנוער עולים חדשים, הם מאוד אוהבים את השיטה שגם לומדים וגם אפשר להתמקצע אצל מעסיק וגם מרוויחים כסף. זו שיטה שקיימת בגרמניה, אירופה, צרפת, בלגיה, וגם בארצות הברית, האפרנטשיפ, ואנחנו מפתחים את זה. דרך אגב, גם עבור העולים שמגיעים אנחנו מעודדים לעשות את ההכשרה בשיטת אפרנטשיפ, שכבר במהלך הקורס מאתרים מקומות תעסוקה לתלמידים ובמהלך הקורס הם כבר מתחילים להרוויח שכר ולפי הנתונים שיש לנו רוב התלמידים שסיימו נשארים לעבוד אצל אותו מעסיק, לפחות בחלק הראשון של הקריירה שלהם.

לגבי הנוער אנחנו די דומים למשרד החינוך, על כל עולה חדש שנמצא 3 שנים בארץ בית הספר מקבל ש.ש לסיוע, לשיעורי עזר, להומניסטיקה. לגבי העולים מאתיופיה, כל תלמיד שהוא עלה מאתיופיה ולא חשוב מתי הוא עלה, הוא מקבל את התמיכה הזאת ויש לנו בבתי הספר גם מעגלים נוספים, אם יש קבוצה מעל 8-10 איש אנחנו ממנים מגשר עבור העולים האלה שיוכלו לגשר בין העולים לבין הקהילה, למקומות תעסוקה ואנחנו מעניקים בכך גם כלים נוספים על מנת גם להכשירו יותר טוב וגם שיוכל להשתלב בתעשייה.

המספרים כבר נאמרו, אני מאוד אשמח אם יתנו פה למעסיקים או כאלה ששותפים לפרויקטים וגם לסיום אומר משפט, אמר את זה גם מנכ"ל משרד הקליטה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, יש גבולות גזרה של אחריות. כל אחד שם את האחריות שלו ואני לא זוכר בחמש השנים האחרונות ולו קורס אחד שנתבקשנו על ידי הסוכנות היהודית לבצע הכשרה מקצועית, שהוא התבטל בגלל תקציב. קודם כל נתנו לעולים ולצערי אני אומר, ואמר את זה גם חבר הכנסת אלאלוף, אנחנו לא עושים מספיק הכשרה מקצועית לא בגלל שאנחנו לא יודעים, בגלל הקיצוצים התקציביים הגדולים שחלו בשנים האחרונות. תודה רבה.

אני מבין שלגבי העולים, הכתובת היא משרד הקליטה ומשרד הקליטה מגיע אליכם. עולה שאינו עולה חדש שבאחריותכם, איך הוא יודע ואיך מגיע אליכם כדי להכנס להכשרה המקצועית?

הוא יכול להגיע או דרך שירות התעסוקה, בדרך כלל אנשים שלא משתלבים במעגל התעסוקה, הם מגיעים לשירות התעסוקה. אצל היועצים התעסוקתיים בשירות התעסוקה כל הקורסים הפעילים פתוחים הם מפנים אותם וזה לא עולה להם כסף. אלה קורסים במימון המדינה. אופציה שניה – הם לוקחים דרך התקשורת, דרך העתונות, בתי ספר עסקיים, מקבלים ואוצ'ר ומשתלבים בקורס.

הבנתי. אז דרך התעסוקה - - -

כל הכלים כשרים. יכול להיות גם דרך שירות תעסוקה, הוא יכול להגיע גם עצמאית ד רך פרסומים.

אני שמעתי הרבה טענות, שאנשים היו מגיעים ללשכת התעסוקה, נרשמים באבטלה ואין שם שום דבר. הם מבקשים "תנו לנו משהו", ואין שם שום דבר.

את צודקת. אמרתי, עכשיו המצב קצת יותר טוב, אבל הייתה תקופה שלצערי ייבשו את האגף להכשרה מקצועית מבחינה תקציבית, בקושי היו קורסים ואז, נכון, באו אנשים שלא היו משולבים בעולם העבודה לשירות התעסוקה ולא היו קורסים. זאת החלטה של האוצר, של המדינה, כמה קורסים יהיו. זו החלטה ואני אשמח אם גם את תירתמי שיהיו הרבה תקציבים. אנחנו נבצע את הקורסים.

אתה מדבר על תקציבים, בנושא יוצאי אתיופיה ממה שאני יודע, קיבלתם 55 מיליון שקל לארבע שנים להכשיר 3,600 יוצאי אתיופיה. האם התכנית הזאת התחילה? ואם התחלתם, כמה עד עכשיו בתהליך הכשרה?

אני לא יודע להשיב לך על השאלה הזאת לצערי. אני יכול להגיד לך שבימים אלה בבית ספר "נחלים" בפתח תקוה יש קבוצה גדולה של אוטוטרוניקה שנתנו להם מעטפת מאוד גדולה כולל מגשר, אבל להגיד לך על ה- 55 מיליון שקלים, אני לא יודע להשיב לך.

לא שמעת? לא הגיע אליכם?

יכול להיות שזה נמצא אצל מיכל צוק, אני לא יודע להשיב לך על השאלה הזאת.

זה מלפני שנה.

אני יכול להשיב על מה שאני יודע, מה שאני לא יודע אני לא יכול להשיב.

יכולים לבקש תשובה בכתב על העניין הזה. אם זה מוצה, לא מוצה.

את מי אנחנו צריכים לשאול?

נרשום את זה ונעביר לך את המידע הזה.

במסגרת ועדת השרים בראשות ראש הממשלה, התכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה התקבלה ואושרה התכנית וגם התקציב ב- 2015. אני מבקש לקבל פירוט. התכנית הייתה צריכה להתחיל והסכום הוא 55 מיליון שקל. אני מוכן לתת לך העתק מההחלטה.

אני אעביר את השאלה ונעביר לך בכתב את התשובה.

הוועדה מבקשת לקבל בכתב.

אני אעביר את השאילתא ונשיב לך בכתב.

האם תוכל לענות על שאלה כזאת? פונים ללשכתי הרבה מאוד אנשים עולים חדשים שקיבלו ואוצ'רים לקורסים כאלה ואחרים שהם בחרו בהם ולאחר זמן קצר מתברר שהמכללה הרלבנטית או שאינה מקיימת את הקורס הנ"ל, או שהיא פשטה רגל. בכלל יש בעייתיות מאוד גדולה, כי העולים לא יודעים להעריך האם זה גוף רציני או לא רציני, אבל הם חושבים שאם הם קיבלו ואוצ'ר ספציפית למקום הזה הם יכולים להמשיך ויהיה בסדר. הם לא יכולים לממש את הזכות שלהם להשתמש באותו ואוצ'ר, אומרים להם תשובות שהתקבלו ושכרגע מטפלים בהם, התקבלו להם תשובות ש"זה מה יש", המכללה פשטה את הרגל או שהקורס לא יצא לדרך או שיצא לדרך בעוד שנתיים, ואוצ'ר חלופי הם כבר לא יכולים לקבל.

הוואוצ'רים תקפים רק למוסדות שמקבלים את ההכרה. על מנת שמוסד יקבל את ההכרה הוא צריך להציג איתנות פיננסית, אולם למרות האיתנות הפיננסית מעת לעת קורה שמוסד כזה או אחר נופל ופושט רגל. כרגע אנחנו גם מטפלים באיזה מוסד כזה, כאשר הטיפול שלנו הוא למצוא חלופות, אלטרנטיבות לתלמידים. יש לנו כרגע בטיפוח החן איזה בית ספר שהתמוטט ופשט רגל, התלמידים מצאו את הכיתות ריקות, אנחנו כרגע מטפלים בתלמידים האלה למצוא להם חלופות.

אם קיבלו ואוצ'ר והקורס לא נפתח, צריך להבין שזה קורס עסקי באחריות בית הספר ואם אין לו מספיק מועמדים הוא לא פותח את הקורס אבל הוא יכול להמיר את הואוצ'ר ולהכנס לפעולה אחרת, זה בסדר גמור.

אני אשמח להפנות אליכם כמה מהפניות האלה כי קיבלנו תשובות שאי אפשר כבר להשתמש באותו ואוצ'ר, הוא כבר בפעולה, זה כבר במערכת חשבונות והתקבלו תשובות שליליות.

אז תפני אותם, אני אסייע להם בשמחה רבה.

נשמח מאוד לפתור את העניין הזה.

תודה. אחד מהשותפים עם משרדי הממשלה הוא הג'וינט. פרופסור ג'ק חביב מנהל מכון ג'וינט ברוקדיל, אנחנו רוצים לשמוע ממך בעיקר בעניין מדדים מרכזיים על מצבם של העולים בכלל ושל יוצאי אתיופיה גם שעדכנתם ביולי 2015.

תודה רבה. אני לא מדבר בשם הג'וינט בכללותה, אני מדבר בשם אגף של הג'וינט מכון ברוקדייל שעוסק במחקר ולא האגפים שעוסקים בפיתוח תכניות. אנחנו בהחלט רואים את הנושא של הכשרה מקצועית כנושא מרכזי בתכנית העבודה שלנו. אנחנו עובדים גם עם משרד העבודה ועם עוד גורמים, וביניהם הוועדות הלאומיות השונות כולל ועדת אקשטיין ואחרים, כדי לקדם את הנושא ומיקוד מיוחד שלנו היום זה בתכנית האפרנטשיפ שהמשרד מנסה לקדם.

הבנתי שנתבקשתי להתייחס והמסמך שהבאתי עוסק בעולים מאתיופיה, אז היום אתמקד רק בקטע הזה של האוכלוסייה, רק לציין כמה נתונים שאני חושב שממחישים את החשיבות של ההכשרה המקצועית לקבוצה הזאת וכל הניסיון לא רק ליצור נגישות להכשרה המקצועית אלא גם להמשיך לקדם את איכות ההכשרה ואפקטיביות ההכשרה.

נתון שהוא מדהים לגבי שיעורי התעסוקה של עולי אתיופיה מבוגרים, אני מתייחס גם לעולים וגם כבר לאלה שהם ותיקים, שיעורי תעסוקה גם של הנשים וגם של הגברים כמעט שווים לאוכלוסייה הכללית. הישג אדיר של החברה ושל העולים עצמם, כאשר בתוך קבוצות ההשכלה הם אפילו עולים בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה הוותיקה. יש כאן כמיהה מאוד גדולה לשילוב בתעסוקה של האוכלוסייה הזאת.

כמובן זה גם קשור לרמת ההשכלה של האוכלוסייה. אחוז מאוד גבוה בעבודה לא מקצועית, כמעט 40% לעומת האוכלוסייה הכללית בעבודות לא מקצועיות שזה רק 4-5%. ההבדל מאוד גדול ולכן הצורך בהכשרה מקצועית לקדם את אותם חלקי האוכלוסייה שיכולים עדיין ליהנות מהכשרה מקצועית מאוד חשובה וזה מתבטא גם בשיעורי עוני מאוד גבוהים גם בקרב משפחות עובדות, שיעורי עוני מאוד מאוד גבוהים לעומת הא וכלוסיה הכללית, גם בגלל מספר הילדים וגם בגלל פערי השכר, שהוא נמוך יחסית.

אני רוצה להתייחס לצעירים במיוחד. יש עוד נתון מאוד חשוב, אם אתה מסתכל לפי סקרי הלמ"ס על שיעור הצעירים, בני 22-30 שלא עובדים ולא לומדים, שלא ה שתלבו, אז אתה מוצא אחוז הרבה יותר גבוה בקרב האוכלוסייה האתיופית וזו האוכלוסייה שבהחלט אוכלוסיית יעד מאוד מאוד חשובה, זה חלק מאלה שנשרו כי גם שיעור הנשירה מבית הספר גבוה, חלק מהם שלא נשרו אבל היו להם קשיים, נכנסו לצבא, היו להם קשיים בצבא. יש את אותה האוכלוסייה, מעל 20% שלא עובד ולא לומד, שזו אוכלוסיית יעד אחת.

אם אנחנו מסתכלים על נתוני הבגרות של האוכלוסייה הזאת, כמובן שיש פער מאוד גדול אבל מה שמאוד מעניין, לא בקרב הבנות, הנשים. הן מאוד סוגרות את הפער עם האוכלוסייה הכללית אבל אצל הבנים הפערים מאוד מאוד גדולים, לדוגמה רק ל- 25% אחוז יש בגרות אקדמית לעומת כ- 60% מהאוכלוסייה הכללית. רק 45% יש להם בגרות בכלל, שיעור הבנות גבוה בכל הנושאים האלה ב- 50% מהבנים, יש בעיה מאוד מאוד קשה של הבנים וזו אוכלוסיית היעד, מאוד חשוב הנושא של הכשרה מקצועית בכלל.

שיעור הבנים מאתיופיה שנמצאים היום בבתי ספר מקצועיים, הוא מאוד מאוד גבוה מגיע לכמעט 60%. אנחנו יכולים להפריד בין ההכשרה המקצועית הגבוהה יותר לעומת ההכשרה למקצועות הפחות טכנולוגיים, וכאן גם אנחנו מוצאים 46% מהבנים יוצאי אתיופיה, לעומת 22% מהאוכלוסייה הכללית. אז הריכוז שלהם במסלולים של הכשרה מקצועית וזה כמובן מעלה את השאלה, הטיב של המסלולים שהם משתלבים בו, עד כמה ההכוונה שלהם מיטבית למקצועות הנכונים ולכיוונים הנכונים ולמסגרות הנכונות. אם אנחנו רוצים לקדם את האוכלוסייה הזאת, זה אומר שאנחנו צריכים לשים זרקור על ההכשרה המקצועית שהם מקבלים כבר בשלב התיכון.

הרבה מאוד בתחום המחשבים. אצלנו בהכשרה המקצועית הרבה מאוד בתחום המחשבים והם מאוד מצליחים.

זה החלק הגבוה יותר ויש הרבה מאוד ברצף המקצועות האחרים. גם אלה שסיימו בית ספר מקצועי קיבלו מקצוע, לפעמים יותר, לפעמים פחות, זה לא סוף הצורך שלהם בהכשרה המקצועית ואז מאוד חשוב לשים לב לכל האוכלוסייה הזאת מה קורה להם בצבא, עד כמה בצבא יש להם הזדמנויות לנצל, לממש, לקדם עוד הלאה את הכישורים המקצועיים שלהם וכמובן אחרי הצבא, גם אלה שיש להם בסיס, וגם אלה שסיימו בלי בגרות וגם בלי בסיס מקצועי לקדם אותם הלאה.

רציתי לשים בפרספקטיבה כמה קריטי הנושא של הכשרה מקצועית. יש מאמצים, אבל אפשר לעשות הרבה יותר גם באיכות וגם בכמות.

תודה. נשמע מנציגי בית הספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה על אתגרי העולים בשוק התעסוקה. אילנית פלד ומיכאל מנהיים בבקשה.

תודה שהזמנתם אותנו. אני אילנית פלד וזה מיכאל מנהיים, אנחנו סטודנטים לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. אנחנו חלק ממשרד העלייה והקליטה של ממשלת הצללים בבינתחומי, בעצם משרדי ממשלה מקבילים בבינתחומי, מקבילים למשרדי הממשלה, ומה שאנחנו עושים במשרדים האלה לומדים את הפעילות שלהם ומייצרים חלופות, מביאים כל מיני פתרונות ורעיונות שלא הוצעו בוועדות עצמן.

המשרד שלנו לווה על ידי היועץ האקדמי יונתן דיוויס והמנטורית והיועצת המקצועית שלנו הייתה חברת הכנסת לשעבר אורית זוארץ. נייר המדיניות שאנחנו נציג בפניכם נכתב על מנת לקדם את העולים בחברה תוך לקיחת אחריות חברתית ומקצועית על העסקתם. המסמך שלנו מתייחס לעלייה מברית המועצות לשעבר החל מראשית שנות ה-90 ולעלייה של השנים האחרונות. זאת על בסיס למצוא איזה שהן נקודות השקה, קווים דומים ופתרונות לבעיות שהיו אז לעולים ולעלייה של היום שבאה מאוקראינה וצרפת וממדינות אירופה.

מקום המדינה ועד לסיום שנת 2014 עלו למדינת ישראל כ- 2.3 מיליון בני אדם כאשר 42% מהם הגיעו לארץ החל משנות התשעים, רובם היו מברית המועצות וממזרח אירופה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלו לישראל בשנת 2014 מעל ל- 28,000 עולים כאשר מתוכם 12,000 יוצאי מזרח אירופה וזו גם השנה שהעלייה הייתה הכי גבוהה בישראל.

כולם יודעים שאחד האתגרים המרכזיים בכל מה שקשור לעולים זה השתלבותם בשוק העבודה, מנתוני הלמ"ס עולה נתון של 34% בלבד מכלל העולים שאכן השתלבו במקצוע שלהם החל משנות התשעים ועד 2007. משמע, האחוז הגבוה יותר, 66% לא עובד במקצוע שלו. אנשים שהגיעו כרופאים וכמהנדסים, אני בת לעולים, אמא שלי בתחום הרפואה אבא שלי מהנדס, אמא שלי כן יישמה את המקצוע שלה, אבי לא הצליח.

כראייה, ניתן להצביע על השתלבות עולי ברית-המועצות לשעבר בענף הרפואה, מ- 1990 עד 2008 עמד אחוז הנכשלים בבחינות הכניסה לסטאג' רפואה בישראל על 73%-84% ואילו לבחינות הרישוי עמד אחוז הנכשלים על 74%-85%. הקשיים האלה היו בגלל קשיי שפה, התאקלמות, פערי תרבות ונהלים, תנאי קבלה ורישוי שונים וניסיון תעסוקתי בארץ.

אנחנו כן מודעים לכך שיש הצעות חוק ממשלתיות בכל הנוגע להגדלת תקציבים והסרת חסמים אך מה שאנחנו רוצים ומציעים זה קצת שונה, זה פתרון חברתי שמיכאל ירחיב עליו.

שלום לכולם. כמו שאילנית אמרה אנחנו מנסים להציג התנהלות שונה על ידי הפעלת תכנית חברתית אזרחית לשילוב העולים על ידי משרד העלייה והקליטה. בסיס הרעיון הוא איתור עולים ותיקים שמשולבים כבר בענפים השונים במשק שכבר עברו את תהליכי ההשמה, תהליכי הקליטה, עם הקשיים ועם הפערים ובעצם להפוך אותם לחונכים ומנטורים לעולים בעלי מאפיינים דומים שעולים לישראל. במסגרת הזאת זוכים העולים החדשים לסיוע בלמידה לקראת בחינות מעבר מאנשים שכבר היו במצב שלהם ומכירים את הפערים כמו שאמרתי. העולים משתלבים זוכים לעמיתים לעבודה שמבינים את שפתם ואת קושי ההתאקלמות הטבעי. העולה מקבל מצד אחד מענה לשאלות שלו, טיפים לא רשמיים וכן סיוע והכוונה ומצד שני מרוויח חברים חדשים בארץ, דבר שמקל על ההשתלבות והקליטה שלו.

היתרונות המרכזיים שאנחנו רואים בתכנית הזאת היא תכנית חברתית שבה לעודד סולידריות בחברה הישראלית ויכולה להיתפס כפרויקט דגל לעידוד הסובלנות בישראל, העלאת המודעות לעולים החדשים והצלחת המשרד בהבאת עולים ארצה ואולי אף לעורר שיח נגד גזענות ואפליה. העולים מקבלים ערך מוסף בתכנית שכן הם משתלבים בשוק העבודה ונטמעים אזרחית וחברתית בישראל על ידי יצירת קשרים הם הרבה מעבר. ברור לנו שהתכנית יש בה חסרונות רבים גם באיתור אנשים מתאימים שימלאו את התפקידים האלה במקצועות השונים במשק, ולמצוא אנשים בעלי אוריינטציה חברתית להקמת מערך מתנדבים שכזה אבל אחרי העברת קורסי הכשרה וסיוע למתנדבים בשטח והתאמה שלהם לעולים על פי מקום מגורים, מקצוע, עבודה בפועל ואולי אפילו בהתאמה למצב סוציו אקונומי, - -- שיווק וגיוס כח האדם עם התקציבים שזה דורש יכולים להוביל להורדת העומס על הפקידים והעובדים היום במשרד מעבר לעובדה שהמיתוג של משרד ממשלתי שמגייס אזרחים להתנדבות תחת פרויקט ממשלתי יכול ליצור רק טובות על אף הקושי במיתוג פרויקט שכזה וקבלה שלו.

אנחנו סבורים שמציאת אנשים טובים שיקדישו מזמנם לעולים יעזור בגישור על פערי תרבות, סובלנות והכלה במקומות העבודה ויסייעו בפתירת מצוקות ובעיות אמיתיות. החל ממבחני הרישוי ועד התמודדות עם תקנות או נהלים לא מוכרים. אנו רואים באפשרות זו ערך מוסף אמיתי שמשרד העלייה והקליטה כאחד המשרדים הגדולים בממשלה יכול להעניק בצורה רחבה כשירות לאזרחי המדינה תוך דגש על העצמת המגזר הציבורי, הורדת העומס מהמשרד עצמו בביצוע המשימה. מהלך זה יאפשר לקרב בין העולים לחברה הישראלית בצורה הטובה ביותר לחבר אותם למי שכבר היו בנעליהם ולמצות את יכולותיהם שלעתים לא באים לידי ביטוי עקב פערי תרבות או שפה.

אני אסיים בזה ואגיד שעבדנו על רפורמה רחבה יותר בתכנית שלנו שבמרכזה פיתוח אתר מקוון לשימוש העולים בעצם מכוון להנגשה בירוקרטית לעולים החדשים והתושבים החוזרים לשנת 2017 בעזרת מערכת אינטרנטית חדישה שמקיפה ומאפשרת להם לקבל קדימות במשרדי ממשלה, להוציא את כל המידע בשפות הרלבנטיות, למלא טפסים באופן מקוון תוך בקרה של פקידי המשרד ובתהליך אינטרנטי ממוקד וספציפית לענייננו, במסגרת אתר כזה הם יכולים להירשם לקורסי הסמכה, לקבל עדכון בדבר הצעות עבודה, יונגשו מכרזים שונים לשפתם ויוכלו לקבל ייעוץ מקוון או תיאום פגישות כראוי. באתר הם אמורים למצוא חוברות ושירותים שונים המיועדים להם על פי תחומי העניין השונים בהם הם בוחרים וכמובן שכל זה בפיקוח של פקידי המשרד באופן קבוע. אני רוצה להגיד לכם תודה על ההזמנה, כבוד מאוד גדול שלנו לייצג את בית הספר ואת הפרויקט שבו אנחנו נמצאים.

ואת הדיקן שלנו פרופסור בועז גנור שהוא יישם את התכנית הזאת.

תודה רבה לכולם ונשמח להמשיך בשיתופי הפעולה לקראת התכניות האלה.

תודה רבה לכם. הצגתם לנו את זה גם בכתב, אנחנו מודים לכם. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה לך כבוד היושב ראש ותודה לכל המשתתפים שהגיעו ועובדים למען רווחתם של העולים והשתלבותם בחברה הישראלית, במיוחד אני רוצה לברך את שני המשתתפים שזה עתה דיברו מיכאל ואילנית, מרענן ומשמח מאוד שגם נציגי האקדמיה הצעירה משתתפים בדיונים שלנו וגם עובדים על סוגיות המשמעותיות לכלל התושבים במדינת ישראל ואני חושבת שרק בצורה כזאת נוכל להגיע לנחלה, רק אם באמת גם אנשים צעירים יותר יהיו מעורבים בתהליכים האלה גם של קבלת העולים וגם של חשיבה משותפת על איך נוכל בעזרת העזרים הטכנולוגיים ודרכי חשיבה שונות להנגיש את הפתרונות למה שקורה בארץ.

קראתי את התכנית שלכם, אני מקווה שתציגו אותה במשרד העלייה והקליטה במלואה וגם תשמעו ותעקבו האם ההמלצות האלה מיושמות, אני מקווה שבהחלט כך. דבר ששמתי לב אליו והוא משמעותי, ואני שומעת עליו גם מעולים שכאשר הם מגיעים ארצה הם פונים אלינו ורבים מהם מביעים תקווה שאולי בעתיד הקרוב יהיה הרבה יותר קל לעבור על כל הנהלים ולקבל את המפתחות לעתיד שלהם עוד כאשר הם נמצאים בארץ המוצא.

העלייה עכשיו שונה ממה שהייתה כאשר אנחנו עלינו ארצה בשנות התשעים. אז עזבנו את ארצנו אל הלא נודע ואף אחד לא ידע מה מצפה פה ואי אפשר היה כל כך לקבל מידע קוהרנטי לגבי מקומות תעסוקה או אפשרויות ללמוד את השפה. המצב כל כך שונה עכשיו, השתתפתי בשבוע שעבר ביריד לתעסוקת עולים בתל אביב וראיתי שם אנשים שעלו ארצה רק מזה שבועיים שלושה, היו שם עולים חדשים מקנדה ומארצות הברית שהגיעו יחסית מוכנים כי היה המון מידע בשפה שלהם, אני מקווה שבמשרד העלייה והקליטה השכילו להתאים את האתר לכלל האוכלוסיות שמתכננות עליה, ייעצו להם מה לעשות וכיצד להתכונן לאירוע הזה. בדרך כלל זו לא החלטה שמתקבלת ברגע האחרון, הרבה מאוד אנשים מתכננים כמה שנים את הצעד הזה ורוצים להגיע לכאן כאשר יש להם כבר את המפתחות לעתיד.

המפתחות האלה זה כמובן השפה, ידיעה כיצד הם יוכלו לעשות את ההסבה המקצועית במידה והם זקוקים לכך, לדעת שכאשר הם יגיעו לנקודה הזאת יהיה מי שייעץ להם ולא יתקשו למצוא מענה כי כרגע כשהם מגיעים אין הרבה אנשים שבאמת יכולים לייעץ ולשתף מנסיונם בגורלם ולהשפיע בצורה כזאת על קליטה רכה יותר. לדעתי מי שבאמת כדאי שיהיה מעורב בכך זה דור העולם שכבר נקלטו פה מתנדבים ויש הרבה אנשים שהיו רוצים לפעול ולהשתתף ולא יודעים לאן לפנות. אם מערך כזה יקום אני בטוחה שיהיו הרבה מאוד אנשים שירצו לחסוך את הצער הזה של חבלי הקליטה שכולנו יודעים, עליה זה לא דבר קל, ואפשר להקל על העולים גם על ידי ייעוץ רשמי וגם על ידי ייעוץ תעסוקתי ולהגיע למצב שאנחנו אולי לא נוכל לספק מקומות עבודה לכולם, זה קשה מאוד, גם למי שחי בארץ בוודאי נתקל בקושי הזה, אבל בהחלט נוכל להיגד לאנשים מבעוד מועד מה עליהם לעשות על מנת להגיע לכאן עם המקצוע, עם התעודות הנכונות, עם אולי הערכה למה שהם יוכלו לעשות פה, אם הם לא יוכלו להשתלב במקצוע שהם עבדו בו בארץ המוצא בין אם זה אתיופיה, רוסיה, אוקראינה או צרפת.

בנימה אחרונה אני יכולה להוסיף משהו שהוא מאוד חשוב בעיני, שכאשר אנחנו מדברים על תעסוקה, המשך ליווי של אותו עולה שמצא תעסוקה במקום עבודתו. כי בדרך כלל כשמישהו כבר מצא עבודה אז יופי, הוא נקלט והכל טוב, אבל הקשיים רק מתחילים, הקשיים של התאקלמות במקום העבודה, ולא כל כך נותנים על זה את הדעת. אני יודעת שהרבה מאוד אנשים שכן מצאו עבודה, נפלטו בסופו של דבר כי הם לא ידעו איך להסתגל גם לא למנהגים תרבותיים, לשוניים. גם כאלה שלא מוגדרים כעולים. מה לעשות, ישנם הרבה עולים שכבר לא מוגדרים ככאלה שטרם נקלטו ואני מקווה שנוכל לעזור גם להם למצוא את מקומם בארץ.

תודה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב-ראש. אני אתחיל מסיפור אישי. כשעליתי ארצה לפני 18 שנה הייתי כבר עורכת דין עם ההשכלה, אחרי אוניברסיטה, עם רישיון, מן הסתם כולנו מתחילים מאותו דבר, אבל הייתי עוד צעירה והיה בכוחי עוד ללמוד ולעשות משהו ואני חושבת שאנחנו העולים שמשתלבים בסופו של דבר מגיעים למקצוע ש/לנו, למעמד מסוים, אנחנו לא עושים את זה בגלל העזרה שלכם, משרדי הממשלה, אלא לעומת העזרה שלכם. לא כל כך שם. הדבר היחיד שכן היה שם שקיבלתי קורס ממשרד הקליטה, הכנה לבחינות לשכת עורכי הדין. זה הדבר היחיד, המשרד היחיד שעזר. זה לפחות היה חינם ולא הייתי צריכה לשלם אבל קורסים משלימים כדי לשפר שפה, שפה מקצועית, כמובן רכשתי בכספי כי אף אחד לא טרח כל כך לעזור לנו וגם לא טורחים היום.

יש הרגשה, מדינת ישראל מאוד אוהבת עלייה, אבל את העולים לא כל כך. וכמובן שעשיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין, 10 בחינות והגעתי לשלב ההתמחות, זה הקושי. מה לעשות? אין לי אבא או אמא שהיו יכולים לעשות או מישהו שמכיר מדור לדור ולא יכולתי ללכת להתמחות אצל אבא שהוא כבר עורך דין ומחזיק משרד, נכון, ולהגיע להתמחות במשרדי ממשלה, פרקליטות או בתי משפט אם אתה לא בן של, אין לך סיכוי בכלל. זו התופעה שקיימת. כדי להגיע להתמחות בבית משפט אתה צריך להיות בן של שופט או בפרקליטות בן של פרקליט, וזה חמור. אני אחשוף, היום אין מתמחה אחד עולה חדש בפרקליטות. אחד אין. פשוט לא מקבלים אותך. כי נכון, נקודת הפתיחה שלך הרבה היותר נמוכה. באת לשם, עשית מבחנים, אתה יכול אבל ברור שהשפה שלך, היכולות שלך הם הרבה יותר נמוכים מילד שסיים אוניברסיטה ונולד בארץ. זה טבעי. נכון? אז פה אני קוראת ליושב ראש הוועדה לצאת בהכרזה וזה מה שקשור לתחום שלי, מה שאני חוויתי, ולא אספר שכאשר חיפשתי התמחות ופניתי לעורכי דין פרטיים שיקבלו אותי להתמחות, הם ביקשו שאני אשלם להם. שזה גם כן קורה. לא שהם ישלמו לי משכורת חס ושלום, שאני אשלם להם ותוך כדי גם שאנקה את ה משרד אחרי שעות העבודה. כי "מה אכפת לך? את עושה את זה אחלה".

הוועדה צריכה לצאת בקריאה נחרצת לכל משרדי הממשלה, איפה שנדרשת התמחות כתנאי למקצוע חייבת להיות העדפה מתקנת לעולים. אלה שכבר נשארו במקצוע, אלה שכבר עברו מבחנים כאלה ואחרים והגיעו לשלב רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, צריכה להיות העדפה מתקנת כי אין לי סיכוי מול "בן של". אין. הוא לא קיים. הסיכוי הוא אפס. גם בתי המשפט, גם מערכות ממשלתיות. כי זה נותן לך פוש אם אתה עשית התמחות או נקלטת במקום טוב, אחר כך זה נותן לך אפשרויות להתקדם למשהו אחר לגמרי, אם עשית התמחות איפה שהוא ואחר כך עוד ניקית.

זו הקריאה שהוועדה חייבת לצאת איתה לכל משרדי הממשלה והארגונים כמו לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, איגודים מקצועיים שגם הם צריכים לתת לכך את הדעת ולחשוב כיצד הם יכולים לסייע.

דבר נוסף, לפני מספר חודשים היה פה דיון על פדולוגים, מקצוע שלא מוכר בישראל. קורה. זה חבר'ה מצרפת שיש להם מקצוע מיוחד שמוכר במדינות אירופה. אנחנו לא מכירים ומשרד הבריאות לא מכיר. זה שאנחנו לא מכירים זה לא אומר שלא קיים, אז גם כן צריך לפתוח את הראש וזה מופנה גם למשרד העבודה והרווחה שאתם גם צריכים לתת לזה יד. אם אנשים מגיעים, קבוצה של 30 איש מצרפת שיש להם מקצוע והם רוצים לעבוד בו, מערכת הבריאות מכירה אך לא באופן רשמי. בכאילו, "אתם יכולים לעבוד, אבל בלי רישיון". העולם משתנה, יש דברים שאין אותם בארץ ויש אותם בעולם הגדול, זו לא בושה לומר שאנחנו לא יודעים, אז גם כדאי להכיר וזו גם בקשה ממני אליך שזה יהיה בסיכום הוועדה אם אפשר.

קיימנו דיון ומשרד הבריאות התחייב אלינו שהוא מכיר את זה.

הם צריכים לחשוב איך הם עושים את זה כי הם כל הזמן בפלונטר.

אנחנו גם הולכים לקיים דיון בנפרד בנושא של מקצועות הרפואה ופרה-רפואי.

מצוין. אלה נקודות שכבר עלו ויש כאן נציגים מכל מיני ארגונים, שימו לב לזה, ומשרדי הממשלה, העדפה מתקנת לעולים זה נושא קריטי כי זה כל כך היה עוזר גם בזמני וגם לאנשים אחרים, גם קורסים בשפות שונות, אנחנו מדינת ישראל, מדינת עלייה, יש פה מכל קשת השפות. כמובן שנלמד עברית אחר כך יותר טוב אבל תעזרו.

עוד דבר ואני מחדשת משהו שעדיין לא פורסם, בהכשרה מקצועית יש חלק מאוד חשוב לתעשייה, אני מאמינה שיש פה נציגים מהתעשייה. אתם חייבים להיות שותף פעיל, גם משרד העבודה. עכשיו אנחנו עובדים על תכנית להכשרה מקצועית לחיילים משוחררים. כפי שאתם יודעים, במדינת ישראל חיילים זה לא רק צברים גם עולים מכל הקשת. לחיילים בודדים שהם רובם ככולם עולים יש תכנית אחרת שאנחנו פועלים בשיתוף עם משרד הביטחון. הכשרה מקצועית לחיילים משוחררים בדגש על עולים, יש תכנית שהוצגה בפניי על ידי שרגא ברוש, העברתי את זה למשרד הביטחון, יש לכך עלויות, השר קשוב לכך והם בודקים מה ניתן לעשות. אתם כתעשייה זקוקים לראש ולידיים העובדות במקצוע שאתם צריכים, וגם לכם מאוד חשוב כי אז אתם לא מכשירים סתם למשהו שאף אחד לא צריך אלא אם יש דרישה בתעשייה באותה שיטה שאמרת, שגם לומדים וגם עובדים, התכנית הועברה למשרד הביטחון, העלויות שם גדולות אבל כל דבר טוב עולה כסף. אני מציעה שגם אתם - - -

אנחנו מעורבים בזה, זה "מקצוע לחיים" ותיכף התעשיינים גם - - -

זה משהו חדש, 500 חיילים בשנה הנדסאים טכנאים, משהו שהתעשייה צריכה, גם חיילים יעבדו אבל פה אנחנו נשים דגש על עולים. אם אתה חייל, השתחררת, הכל בסדר, נסעת לטיול חזרת ואתה עוד חושב מה לעשות, בכזה סבבה. עולים חדשים בדרך כלל אין להם את הפריבילגיה הזאת כי אבא ואמא בקושי שורדים והוא עוד צריך לעזור. הדבר הזה, וזה מקצוע עם תוכן, משהו שגם התעשייה צריכה וגם כן מכבד, כל מקצוע מכבד את האדם אבל חבר'ה צעירים שהעתיד לפניהם, אני מציעה שתדברו ביניכם תעדכני על ידי יושב הראש שלך מה התכנית, אני מציעה גם לכם להתערב כי התכנית מעורבת את התעשיינים, משרד הביטחון, משרד העבודה והרווחה והקרן לחיילים משוחררים. המון כסף אבל מאוד שווה ואנחנו עכשיו עובדים על זה.

אנחנו גם צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים וכמובן, שוב, בדגש על מקצועות שלא מכירים בהם, להכיר בהם אם זה אפשרי, העדפה מתקנת, גם ליווי וגם מעסיקים צריכים להפנים שעולה חדש שמגיע אליהם אינו כוח אדם זול שאפשר לשלם להם גרושים והוא במילא לא מבין מה קורה איתו. זו גם עבודה של הפיקוח, משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה שצריך להכנס לזה שאם מישהו מעסיק עולים חדשים, שיידע שיש להם זכויות. אנחנו חווינו את זה, אני מדברת מהלב. חווינו את זה, ידענו. שואלים אותי מה עם הפנסיה שלך, אמרתי הפנסיה שלי לא קיימת כי רק עכשיו כשהגעתי למצב יותר מסודר התחילו להפריש לי פנסיות כי הרבה עולים אפילו עד היום למרות שזו חובה, לא יודעים. אז עבודה על הסברה, עבודה מול מעסיקים, כבוד האדם, אלה לא מילים ריקות. כשאדם עובד זה כבר מכבד אותו וכמובן שהוא צריך לעבוד בתנאים נאותים וזה תפקידם של כל משרדי הממשלה. גם הסוכנות צריכה לתת לזה את הדעת שהם מדברים עם העולים בחו"ל ומביאים אותם לארצנו הנפלאה, הם צריכים לתת הסברה, מה הזכויות, מה מגיע, מה התנאים, לא לזרוק אנשים לים ותשרדו. את יודעת על מה אני מדברת כי את חווית את זה עם הורייך.

אמא שלי שואלת איפה הפנסיה של כל השנים שהיא עבדה.

היא לא קיימת. אז נכון שהיום יותר קל, היום יש אינטרנט, אפשר למצוא מידע, אבל עדיין תפקיד ההסברה והליווי זה של משרדי הממשלה. אלה הדברים שהיה לי חשוב לומר אותם ותפסיקו להתייחס אליהם ככוח עבודה, הם בני אדם.

בהחלט אנחנו מתייחסים אליהם כאל בני אדם. חס וחלילה אף אחד לא מתייחס אליהם כ- - - כולם בני אדם.

תודה. ציינת חמש נקודות חשובות. אנחנו נתייחס לנקודות האלה בסיכום הדיון. כיון שרשומים אנשים רבים לדבר, תעשו את זה בתמצית כדי שכולם יספיקו. פרופסור צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרון, עמד בראש הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה ויציג בפנינו את ממצאי הדו"ח הסופי של הוועדה. אני מבקש בתמצית.

אני אציג את עצמי, אני פרופסור צבי אקשטיין, יש לי פה חברים מהוועדה, הוועדה שמדובר עליה בנושא העלייה זו וועדה שהדו"ח שלה הוגש לפני יותר מעשרים שנה, היה לזה שם ולפי מיטב הבנתי זה לא בוצע וכדאי שתוציאו את הדו"ח, קראו לזה "תכנית אקשטיין" ויוליה, אם יש לך דקה, תשמעי.

לאיזה משרד הוגש הדו"ח?

הדו"ח הוגש לממשלה, יש עליו הסטורה פוליטית. הוא היה חלק מתנאים להקמת הממשלה, בסוף הוא לא יושם כמו שהוא. אני חושב שדווקא היום ניתן ליישם אותו גם בגלל שהעלויות שלו יותר קטנות, צריכים לזכור את גל העלייה שהיה ומה שחברת הכנסת יוליה ציינה זה בדיוק מה שאנחנו ניתחנו כבעיות המרכזיות של העולים, במיוחד את העולים עם הכשרה אקדמית וההמלצות שלנו לשים אותם בשתי שורות.

אנחנו מדברים על וועדה שהוקמה בזמנו על ידי שר הקליטה יאיר צבן, היא הוגשה לממשלה, האוצר התנגד לה וזה היה הגורם המרכזי שזה לא התקבל אבל באוצר השתנו הדעות ואני אסביר את המרכיב המרכזי, קודם כל להבין את הכלכלה זה שההשקעה בהון האנושי של אנשים שמשתלבים בשוק העבודה זה יעד מרכזי ויש לו הצדקה כלכלית חשובה בשוק העבודה. אני אגיד בשתי מילים: המדינה משקיעה בין 20,000 ל- 30,000 שקל בהכשרה של כל אזרח אחרי תיכון, בהכשרה אקדמית.

אנחנו הכלכלנים חושבים עקרונית, כמה שלא אוהבים אותנו רבים, הכלכלנים לא רק חושבים אלא גם הראו במחקרים שלמעשה אין סיבה להפלות בין הכשרה אקדמית לאנשים שגדלו פה להכשרה כל שהיא אחרת להשתלבות בשוק העבודה אם זה לעולים ואם זה לאנשים שהולכים להשתלבות אחרת, לכן אני נמצא כאן היום במסגרת של עבודה נוספת שהיא המשך של אותה עבודה שעשינו לפני עשרים שנה, שהיא הכשרה, בעצם הרפורמה שאנחנו ממליצים היא רפורמה הרבה יותר משמעותית מכל הרפורמות שמוצעות, היא בעצם מדברת על שינוי תפיסתי של הכשרה גבוהה, טכנולוגית או מקצועית בישראל.

אני אדבר קודם על העולים. מה שהצענו אז ולדעתי תקף גם היום שלעולים יש את המרכיב המרכזי, למה? חוץ מאלה שבאים פה חדשים וחוץ מזה שהם לא יודעים את השפה ולא כל כך יודעים בדיוק איפה הם נמצאים, חלקם יותר וחלקם פחות תלוי ביכולותיהם ואנחנו נותנים להם ללמוד את השפה, הם צריכים התאמה מקצועית למקצוע שיש להם והמדינה לא יצרה את התמיכה הנכונה למקצועות האלה ויוליה הדגישה את זה יפה, זה השפה המקצועית, הבנת השוק והחיבור בשוק העבודה והמלצנו על שני ואוצ'רים, ואוצ'ר אחד שנותן סיבסוד של השכר במשך השנתיים הראשונות של תעסוקה, שזה הרבה יותר משמעותי מהעדפה מתקנת, זו בעצם העדפה מתקנת. כי כל המושגים של העדפה מתקנת לפי המחקרים אצלנו לא מצליחים לעבוד, מכריחים מישהו בגלל צבע העור או המוצא או הגובה - - -

אני לא מסכימה איתך. יש הבדל מהותי.

תני לי להשלים. אני יודע שיש הבדל. הדבר השני המשמעותי זה כל הנושא של ההכשרה שיינתן להם וואוצ'ר להכשרה מקצועית מתאימה במקצועות השונים וסדרי הגודל של סך כל הסבסוד הזה גם מה שהיה אז וגם מה שהיום, אני אגיד לכם, היום המשמעות היא בעצם סדר גודל של שנת עבודה כמו שנותנים להכשרה אקדמית במכללות, סדר גודל של 20,000 שקל לשנה לפחות, בחלקים אפילו יותר.

מדברים כאן גם על התאמת המקצוע, גם על השפה המקצועית וגם הכרת השוק וגם שילוב תוך כדי עבודה. חשבנו שהדבר המרכזי הוא שילוב תוך כדי עבודה. זה התכנית שהיתה אז - - -

כשאתה אומר "שילוב תוך עבודה", שילוב תוך הכשרה?

גם הכשרה תוך כדי עבודה. זה נקרא On the job training, זה דורש את השתתפות המעסיקים, למעסיקים אלה עלויות לא פשוטות.

עושים את זה.

עושים את זה בקטנה. אנחנו אחת המדינות שהמרכיב הזה, ואני מדבר על מדינות ה- OECD, אני לא יודע בדיוק שיש לנו את המספר של הגודל הזה אבל בסך הכל ההשקעה אצלנו מאוד נמוכה בהיבט הזה וכל ההיבט של ה- On the job training הוא די קטן.

כי אתה צריך ללמוד ולחיות. אין לך גב כלכלי אז או שאתה עוזב את הלימודים. זה המודל שצריך להיות, כמובן.

המודל הזה יש לו הצעה וההצעה אופרטיבית, ומה שהיה אפשר להתאים את זה, זה לחלוטין קיים לעולים באופן ספציפי זה נדרש בצורה שונה דרך אגב בגלל שהעולים באים ממקומות שונים, עולי אתיופיה זה לא אותו דבר כמו עולים מברית המועצות ועולים מארצות הברית או מצרפת זה סיפור אחר ויש להם את הנגישות המלאה לתמיכה בתחום האקדמי, אלה שהולכים דרך המסלול האקדמי, אבל אין לכל אלה שצריכים את כל הדברים האחרים והטענה המרכזית שלנו ופה אני נכנס לכל הנושא שאציג אחרי זה בוועדת העבודה והרווחה, זה שצריכים לעשות רפורמה בכל הנושא של השכלה גבוהה, טכנולוגית או מקצועית. וטכנולוגית או מקצועית, אני אתחיל מלמעלה, זה הנדסאים עם אופציה שלהם ללכת להכשרה אקדמית, טכנאים וכאן כל המקצועות האחרים זה כולל עובדי מוסכים היום מודרני וכולל גם את הנושא של מפעילי מחשבים וכן הלאה, כל המקצועות שישנם במשק. אני אתחיל מהשורה התחתונה: התקציב לצורך שנת הכשרה, לא כל דבר דורש שנה, יש כאלה שדורשים שנתיים כמו הנדסאי, אבל טכנאי שנה ויש כאלה שגם חצי שנה, אבל לשנה הסכום שצריך להיות מיועד לזה צריך להיות סדר גודל של 20,000 שקל שהוא בדיוק הסכום שנותנים היום למכללות להכשרה של כלכלנים או כל מקצוע אחר.

גם להנדסאים.

להנדסאים נותנים הרבה פחות. אני אומר מה צריך להיות הבנצ'מרק. הבנצ'מרק הוא 20,000 שקל, אבל צריך להתאים אותו, למשל בהנדסאים יש הרבה מאוד דרישות, הרבה יותר דומות למדעי הטבע ששם אם אתה הולך למכללה ולומד תואר מהנדס הממשלה נותנת יותר עקב כך שצריכים מעבדות יותר וכך הלאה ולכן כדי להגיע לזה חייבים להקים מועצה להכשרה טכנולוגית. כי חייבים ליצור אקרדיטציה, צריכים ליצור קוריקולום, ואי אפשר לתת את הכסף הזה ללא הנושא הלא פחות חשוב, שזה השתלבות של מעסיקים גם בהכשרה בבתי הספר וגם בהכשרה On the job. החלק של השילוב עם המעסיקים, ואנחנו יודעים את זה ממחקרים בעולם, המודל הקיצוני של התערבות המעסיקים זה המודל השוויצרי-גרמני, המודל הפחות טוב הוא המודל שנעשה אצלנו. אנחנו חושבים שצריך לשלב, היום העולם הזה הוא עולם שונה מהעולם שבו נבנה המודל הגרמני-שוויצרי שבנוי על היסטוריה של 300 שנה של השתלבות נוער בשוק העבודה עם מערכת מאוד חזקה של עזרה ממשלתית והכוונה ממשלתית, אנחנו חושבים שבישראל מהרבה מאוד סיבות אנחנו צריכים להתמקד בהכשרה גבוהה, על תיכונית, אחרי צבא לאלה שעושים את הצבא ולפני צבא לאלה שלא עושים את הצבא אבל אחרי שהם מסיימים תיכון.

אני רוצה להדגיש שני מרכיבים מרכזיים שחשובים להבין היום: קודם כל שוק העבודה היום דורש השכלה כללית הרבה יותר עמוקה משוק העבודה לפני 300 שנה גם יותר מלפני 30 שנה. אי אפשר בלי אנגלית, בלי הבנה של לפחות מתמטיקה בסיסית, בלי הבנה טכנית, בלי ידיעת מחשב, כמעט לא לעשות כלום. מוסך של פעם זה לא מוסך של היום. תסתכלו על הרכב שלכם. וזה נכון לכל מכונה. אבא שלי עבד בתור חרט אבל הוא לא היה מסוגל להפעיל אף מחרטה בישקר ולכן החלק של הכשרה כללית הפך להיות יותר משמעותי. החלק המרכזי של שוק העבודה, הכשל שישנו בשוק העבודה, זה לא כשל, אבל שאת ההשכלה הכללית לא יכולים לתת מקומות העבודה, המדינה צריכה לתת את זה לאנשים והיא צריכה לעמוד על כך שהם מקבלים את זה ושכל פעם לאורך השנים שלהם יש להם אפשרות לחדש את ההשכלה הכללית שלהם כדי להתאים אותם לשינוי הדרמטי המקצועי. נגמר העולם שמתחילים לעבוד בבנק לאומי וגומרים ויוצאים לפנסיה בבנק לאומי.

היום לא נכנסים במפעל אחד ויוצאים בסוף. המפעלים משתנים והאנשים משתנים ולכן יש חשיבות ענקית בכך שחלק מרכזי בהכשרה המקצועית היא הכשרה כללית. מי יש לו את הידע להכשרה כללית? זה המכללות האקדמיות. הן בין כה וכה נותנים הכשרה כללית. למה שלא יצרפו כמו שזה קיים בשנקר וכמו שזה קיים באוניברסיטת אריאל וכמו שזה קיים במקומות אחרים את החיבור של מכללה טכנולוגית למכללה אקדמית מאחר והמורים של ההשכלה הכללית כבר נמצאים שם. זה גם מונע את תקרת הזכוכית. אנחנו לא רוצים למנוע מאנשים שפתאום יתעוררו, הם הלכו לים בתיכון, והיה להם קשה להתעורר אחרי הצבא כי הם הלכו לים אחר ופתאום הם מצליחים, הם מגלים שיש להם עולם חדש. אנחנו חייבים לתת להם את האופציה, אפילו אם זה יהיה למעטים.

הדבר האחרון הוא כמובן הקטע של שילוב המעסיקים. מה נדרש בשוק אנחנו לא יודעים לתכנן. אנחנו יכולים לחקור בדרך כלל על מה שהיה נדרש בשוק לפני שלוש שנים. אבל מה יידרש בשוק בעוד שלוש שנים, רק מי שמקים מפעל וקונה את המכונות החדשות יודע. הוא לא יקנה מכונות חדשות אם אין לו אנשים שיודעים להפעיל אותן ולכן שילוב של המעסיקים בקביעת תכני הלימודים של היום זה קריטי למערכת. בזה אני מסיים. אנחנו פה יצרנו הצעה שלמה של הממשלה לקחת את זה לידיים, כמובן שהנושא של העולים הוא נושא בפני עצמו שצריכים לשלבו בתכניות נפרדות בגלל הייחודיות שלהן, כמו קבוצות אוכלוסייה אחרות שיש לנו בשפע במדינת ישראל.

תודה רבה. מר עודד פויר, המחלקה לעידוד העלייה בהסתדרות הציונית העולמית, בבקשה.

תודה. צהריים טובים. נאמרו הרבה דברים, אני אבקש לתת כמה נקודות הנוגעות לעידוד העלייה. המטרה שלנו, בעצם מטרת הקיום של המחלקה שלנו היא להגיע לכל קהילה יהודית - - - עלייה באשר הוא, ולחזק ולקרב אצלו את הרעיון שישראל היא אופציה רלבנטית עכשווית וטובה עבורו לחיים כאן וזה כמובן דרך חיזוק הקשר עם ישראל ולא פחות חשוב מזה זה לחשוף אותו לכל הזדמנויות החיים האיכותיות שיש לו כאן ולכן הדיון הזה פה הוא כל כך חשוב עבורנו.

חשוב להבין שמדברים על הכשרה מקצועית לאנשים שנמצאים בישראל אבל לפני שהם מגיעים לישראל יש עוד הרבה אנשים שלא בטוח שבחרו להגיע לכאן, מכיוון שכל נושא התעסוקה וכל מה שאנחנו מדברים עכשיו זה בעצם חסם ראשוני בכלל להתחיל את התהליך, בכלל להתחיל לחשוב מתוך הנחה שאין סיכוי למצוא פה עבודה או "במקצוע שלי לא יקבלו אותי וכולי", ולכן חשוב להתייחס לזה עוד בשלב הרבה יותר מקדמי וכשמדברים על כל התכניות וכל הדברים שחשוב לעשות, חשוב שיקבלו גם תכניות ריאליות טובות ורלבנטיות שקשורות לצרכים של המשק הישראלי וגם עם הכרת השוק, מה מחכה לנו בצד השני, איזה כוחות מצוינים יש בעולם היהודי שהיו יכולים להצטרף אלינו כאן.

כשיש לנו את המידע הזה אנחנו מבחינתנו מאוד נשמח להפיץ את זה כיון שאנחנו עובדים בקהילות בחוץ, להוציא את זה החוצה. ברגע שאחות או ברגע שמהנדס או כל תפקיד אחר יידע שיש לו אופציה אמיתית לתעסוקה הכל נראה אחרת לגמרי. נקודה קטנה למחשבה כי זה מה שמוליך אותנו, דיבר קודם איש המידע, צח, על 4000 בעלי מקצוע כאלה ואחרים ועוד 1000 בעלי מקצוע אחר, מדברים על מספרים גדולים כאלה של 5000 אנשים מועסקים חשוב להבין שהרבה פעמים זה 5000 ראשי בתי אב. מדובר על 5000 משפחות, תעשו את המכפלות, מדובר על הרבה מאוד אנשים שבזכות פתרון לראשי המשפחה, לשני המפרנסים, למפרנס או לכל תצורה משפחתית אחרת יצרו פה משמעות מאוד גדולה.

שני דברים שלא נאמרו פה, עוסקים בזה אבל צריכים שיפור, אני לא אאריך – נושא תחילת ההכשרה בארץ היעד, אם אנחנו מתחילים להכשיר את האנשים לפני שהם מגיעים לכאן או במסגרת תהליך העלייה כי מרגע החלטת העלייה, מרגע של פתיחת התיק לוקח זמן ובזמן הזה לבצע שם איזו שהיא הכשרה או מלאה במידת האפשר מבחינת הרישוי, כי זה סוגייה שנדונה כבר במקומות אחרים, לעשות מבחני רישוי מחוץ לישראל, או אפילו להתחיל איזה שהוא תהליך, זה פותר את הבעיה, כשמגיעים לכאן מגיעים עם משהו ביד, וב. זה מקדם את תהליך העלייה בצורה משמעותית, זה מטיס אותו קדימה, אנשים יודעים שהנה, אני כבר נמצא במשהו שאני מתחיל את ה חיים שלי בישראל כבר כאן תוך כדי לימוד העבודה, בארץ היעד שלי, בארץ המקור.

דבר שני, מדובר פה על עידוד העלייה, חשוב להבין שאנחנו מדברים על הכשרה תעסוקתית, הכשרה מקצועית אבל הכשרה מקצועית לעבודה בישראל לכן אי אפשר לנתק את זה מלימוד השפה העברית. אנחנו כרגע פותחים מאות אולפנים כמרכזי הכנה לעלייה ברחבי - - -, חשוב לייצר איזה שהוא קשר בין שני הדברים, כי בסופו של דבר יהיה אדם מתמטיקאי גאון, דוקטורים וכולי יגיעו לכאן הם לא יוכלו לתקשר עם מי שיושב לידם בשולחן העבודה לכן אי אפשר לנתק את השפה. אנחנו נשמח להמשיך ולהאריך בעניין הזה.

לסיום אני רוצה להגיד שבהמשך לקשר הישיר והעבודה הרציפה עם משרד העלייה והקליטה וגם מה שאמר כאן המנכ"ל קרא להציע הצעות, אנחנו כיום מנהלים עבודת מטה מאוד רצינית להצעת רעיונות, עוד רעיונות מחוץ לקופסה או כאלה שהיו בתוך הקופסה אבל לגרום להם לפעול, אנחנו גם נגיש את זה למשרד העלייה והקליטה וכשיהיה מה לעדכן נעדכן את הוועדה. תודה ובהצלחה לכולם.

אנחנו צריכים לסיים ב- 12:00 לכן אבקש לתמצת. סמדר מור.

צהריים טובים אני רוצה להתייחס בקצרה לדברים שאמר מנכ"ל משרד העלייה והקליטה שהזכיר את פרויקט "עלייה 2000" שבו מאתרים את העולים במקום מגוריהם בארצות המוצא ולהצטרף לדברים שנאמרו כרגע לגבי תחילת ההכשרה עוד בארצות המוצא והייתי רוצה להציע כאן להשתמש בפלטפורמות שכבר קיימות ברחבי העולם למשל ארגונים כמו אורט העולמי, שאנחנו הסניף הישראלי שלו פה בארץ שכבר יש לו את כל התשתיות להכשרות מקצועיות ואפשר בהחלט להתחיל להשתמש בפלטפורמות האלה שקיימות כבר בחו"ל ולקדם את העולים שמגיעים לארץ במצב הרבה יותר טוב. תודה.

תודה. מר אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון קעליטה.

תודה אני אקצר, אני מנכ"ל ארגון קעליטה, ארגון הגג של עולי צרפת, לפחות שתי התייחסויות. הדבר הראשון נקרא הנגשה הנגשה ושוב הנגשה. רוב הכלים קיימים היום במדינת ישראל דרך משרד הקליטה, היום אנחנו שמים לב שהרבה מאוד מעולי צרפת פשוט לא מצליחים להגיע מכל מיני סיבות זה מתחיל אצל העולה אבל ממשיך גם פה, זה בעיקר אצל העולה מכל מיני סיבות לא מצליחים להגיע לכל מיני כלים שקיימים במדינה ולשם כך המנכ"ל ביקש שנציע דברים מחוץ לקופסה אז שמנו על השולחן רעיון של בית תעסוקה שיקום בירושלים ב- 1.1.2017 ש"קעליטה" תעשה ביחד עם המשרד ואנחנו גם מקווים ביחד עם חל"צ, החברה לתועלת הציבור אופק ישראלי, כדי פשוט להנגיש את מה שקיים לעולים.

אם יש ואוצ'רים, המנכ"ל ציין את המספר, חשוב לקבל את המספרים לפי מדינות המוצא, כדי לבדוק האם ולמי בדיוק מגיעים הואוצ'רים האלה. אותו סיפור בקשר ל"עלייה 2000", אמנם פרויקט מאוד יפה, אבל היום גם זה מתחיל אצל העולה, מגיע רק ליוצאי חמ"ה ואנחנו צריכים להנגיש את זה להרבה יותר עולים, הדבר האחרון, הסיפור של האחיות לדוגמה, בקומה למעלה מתקיים דיון בוועדה של אלי אלאלוף, זה כבר לא מחסור באחיות במדינה, זה כבר מחסור קיצוני באחיות, ועומדות בצרפת מאות אחיות שהיו מאוד שמחות לעלות לישראל אלא שפה מדובר בביצה ובתרנגולת, פה אומרים שיעלו ואז נראה מה לעשות איתם, אבל פשוט אנשים היום לא עולים כי הם מבינים שתהליך ההכרה במקצוע האחיות מאוד קשה. אז היה סיפור לפני שנה עם רופאי השיניים שבסוף לא ממש עלו לישראל כי המשכורת פה מאוד מאוד רחוקה ממה שיש בצרפת אבל בנושא האחיות דווקא המשכורות לא רחוקות, מה שמציעה מדינת ישראל לאחיות הוא לא כזה רחוק ממה שמציעים בצרפת, ויש פה הזדמנות אדירה למדינת ישראל ואם מדובר על מחסור, בירוקרטיה, אולי זה המחסור היום הבירוקרטיה הענקית שקיימת היום במשרד הבריאות וחבל שאין פה היום נציגים ממשרד הבריאות.

דיברת על הרופאים והפרה- רפואי, נשמח אם יתקיים דיון גם בתחום האחיות.

אמרתי את זה בהתחלה. אנחנו נקיים דיון נפרד בנושא. אלברט פוקס.

אני אחראי על כל קבוצת בית אל, אנחנו מעסיקים 1,200 עובדים, יש לנו בית ספר מקצועי משנת 1979, אם לא היה לנו בית הספר הזה, הקבוצה לא הייתה קיימת. מה אנחנו צריכים? אנחנו נוסעים ביחד עם הסוכנות לארצות להביא עולים, ואם העולים רואים שיש גם כן מעסיק שמוכן להעסיק אותם הסיכוי לעלייה יותר גבוה. עושים את זה כבר אבל התקציב שלהם לחיות נגמר אחרי כמה חודשים וכמעט כל הזמן תופס את האולפן, זאת אומרת שהם רוצים ללמוד מקצוע, התקציב נגמר והרבה אנשים עוזבים בגלל זה אנחנו מבקשים להאריך בעוד 3-4 חודשים את התקציב של משרד הקליטה שהם יכולים לסיים את המקצוע ולהרוויח ביושר את העבודה שלהם.

תודה. אריה אשד בבקשה.

אני מנכ"ל איגוד המוסכים, אני רוצה להתחבר למה שקודם אמר פרופסור אקשטיין, על הצורך הנדרש לעובדים מקצועיים ומיומנים, הם יכולים להיקלט בסך הכל כמעט מהיום הראשון בעבודה הזאת. חברת הכנסת יוליה לא נמצאת אבל בשנות התשעים הגיעו הרבה מאוד מהנדסי מכונות מברית המועצות וההשתלבות שלהם בענף המוסכים אף על פי שהוא לא היה מתקדם כפי שהוא היום, הייתה מהירה ולמשל במקומות כמו בבאר שבע הם נתנו דחיפה אדירה לכל מה שקורה שם, להתפתחות הכלכלית של העיר.

אנחנו עושים שיתוף פעולה כמעסיקים, כארגון שמייצג בערך 50,000 עובדים ומעל 5,000 מוסכים, אנחנו עושים שיתוף פעולה גם עם משרד העבודה והרווחה, האגף להכשרה מקצועית וגם עם משרד הקליטה, לאחרונה אנחנו עושים מיזם עם המחלקה שמטפלת בעולי אתיופיה, דוד יאסו, אנחנו עושים קורס יחד עם משרד העבודה והרווחה להכשרת אנשים שהם לא מקצועיים לתחום העבודה במכוני הרישוי, זה אמור להתחיל בימים אלה. יש לנו פה ושם קצת בעיות בירוקרטיות, אני מניח שאנחנו נתגבר על זה.

כבר היום יש לנו דרישה של משהו כמו בין 30-60 איש לעניין הזה. יש מעסיקים מהצד השני שמתחייבים ורוצים להעסיק אותם בשכר נאה וטוב, בטח בתור התחלה. מדובר בדרך כלל על אנשים שהם לא מקצועיים ואני חושב שאני בתור מי שמייצג מעסיקים בענף הזה, העולים הם כר טוב מאוד ונרחב מאוד לעבודה בתחום הזה. לא כולם צריכים להיות עורכי דין ואני לא מזלזל בנושא רופאים ואחיות אבל שוק העבודה העמלנית משווע לאנשים.

תודה. מר יוסי אלמלם בבקשה.

צהריים טובים. אני קודם כל מברך את כל מי שלקח חלק בהכנה של היום החשוב הזה והגיע הזמן שיטפלו בנושא של ההכשרה המקצועית. אני עובד כארבעים שנה בהכשרה מקצועית, עבדתי כסגן מנהל ומורה בכרמיאל, והיום אני משמש כמפקח מקצועי.

עד 2002 תקציב ההכשרה המקצועית של האגף להכשרה מקצועית היה 275 מיליון שקל, הכשירו 36,000 תלמידים. לצערי הרב ב- 2014 התקציב ירד ל- 3 מיליון, כאשר ב- 2015 כמעט ואין תקציב בכלל, הוכשרו קרוב ל- 5,000 תלמידים. זה המצב שהעלה חבר הכנסת אלי אלאלוף שהוא טען שיש בעיה בנושא של הכשרה מקצועית ואין הכשרה מקצועית וזו הסיבה, והסיבה הזאת נובעת מדבר אחד, שאין חוק הכשרה מקצועית. לא קיים חוק. אז מה שקורה, האוצר רואה כספים שהם לא צבועים לוקח את הכסף ואז נוצרה בעיה קשה בנושא של ההכשרה.

הכשרנו הרבה מאוד עולים חדשים שהגיעו לארץ מחבר העמים, העולים האלה, נתנו להם עדכונים והכשרנו אותם והתעשייה קיבלה אותם בזרועות פתוחות. מה שקרה היום, אותם עולים חדשים הגיעו לגיל פרישה והמדינה לא נתנה כספים להכשרה מקצועית ונתקענו בפני שוקת שבורה. הבעיה היא גם בעיה של הכשרת מורים מקצועיים שלא קיימת, ועל זה צריך גם כן לתת את הדעת. אין מקום שמכשיר מורים טכנולוגיים וזו בעיה מאוד חמורה. לגבי הנוער, אדוני יושב הראש וגם דיבר חבר הכנסת אלאלוף, שצריך להעביר את זה למשרד החינוך.

הוא לא אמר.

שמעתי את זה ממנו.

לא פה.

פה שמעתי. אני אומר שזאת טעות גסה, היות והנוער הזה נפלט ממשרד החינוך. משרד החינוך ריסק את כל החינוך הטכנולוגי, היום הם רוצים לקחת את החינוך הטכנולוגי שאנחנו השקענו בו המון, הילדים האלה נתנו להם מוטיבציה והבאנו אותם למצב שהם עושים בגרויות, תעודות גמר, מתגייסים לצבא.

אני אתן דוגמה, בצור לבון יש לנו מכינה שהיא בשיתוף אתנו, הילדים האלה לא התגייסו לצבא, הצבא לא רצה אותם ואז אדון סטף ורטהיימר ביחד עם חיל הנחל אספו מכל הארץ קרוב ל- 50-60, כל פעם יש קבוצה כזאת של תלמידים, הם נתנו להם שמונה חודשים הכרת הארץ, להשלים בגרות למי שחסר לו במקצוע מסוים, לימדו אותם מקצוע 4 חודשים, התגייסו לצבא לשלוש שנים ובאו מאכ"א אחרי שהם סיימו את הצבא, הם העריכו את החבר'ה האלה שהתגייסו והם עשו עבודה מעולה בצבא. אחרי שהם סיימו, הם חזרו לצור לבון וקיבלו עוד שמונה חודשים קורס ויצאו עם כלים מעולים. הצלנו את הילדים האלה ואנחנו עושים דברים מאוד מאוד חשובים עם משרד העבודה וצריך רק לתת לנו את הכלים ואת התקציבים המתאימים על מנת שנוכל להמשיך ולעזור לאוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהם. תודה.

תודה. חנה אלעזר לגסה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה בבקשה.

תודה. אני רוצה לדבר על העולים יוצאי אתיופיה שמגיעים ממדינה אולי לא בתור רופאים ומהנדסים אבל מה לעשות, הם צריכים להגיע למדינה הזאת והם צריכים לרכוש מקצוע. הם נכנסים למרכזי קליטה, יש 17 מרכזי קליטה והם העולים היחידים שבעצם מגיעים למרכזי קליטה והם לא מקבלים הכשרה מקצועית וזה חמור מאוד. הם צריכים לחכות עד שהם מגיעים לדיור קבע כדי לקבל איזו שהיא הכשרה מקצועית ואני חושבת שזה משהו שחייבים לטפל בו. גם כך זו אוכלוסייה שהיא מאוד חלשה ומוחלשת וללא הכשרה מקצועית וללא מקצוע בכלל המצב הוא עוד יותר גרוע.

מאוד התחברתי למה שהבחור מאיגוד המוסכים אמר, שיש הרבה אנשים וצריך עבודה של עמל. אם יש דרישה לזה, אני לא מבינה למה לא להכניס אותם לכל התהליך של ההכשרות המקצועיות. אם זה הבסיס לכל העולים, צריך גם לאפשר לעולים מאתיופיה את האפשרות להתפרנס בכבוד כבר מהתחלה.

תודה. שמרתי לסוף את הסיכום של משרד הקליטה ומשרד העבודה אז הם גם יתייחסו לנקודה שהעלית. שי צור, כלכלן בנק ישראל בבקשה.

אני מחטיבת המחקר בבנק ישראל, אנחנו עוסקים הרבה בנושאים של שוק העבודה ולא רק במדיניות של ריבית וכספים. כמו שפרופסור אקשטיין הסביר יפה, בעידן המודרני קריירה מוצלחת ומתגמלת של אדם בוגר היא לא רק תוצאה של הכשרה או תעודה ספציפית שנרכשה בשלבים מוקדמים של הקריירה אלא גם תוצאה של למידה מתמשכת לאורך החיים. חשיבות ההכשרה המקצועית ברורה בהקשר הזה אבל תנאי הכרחי ליכולת של אדם בוגר להתאים את עצמו לסביבה שמשתנה במהירות זה בסיס חזק. ומה הכוונה? הכוונה היא כמובן יכולות כמותיות, יכולות שפה, יכולת להתמודד ולפתור בעיות במיוחד בסביבה הטכנולוגית שאנחנו מכירים היום.

ביוני האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוצאות מסקר המיומנויות שבחן בדיוק את היכולות הללו, למי שלא מכיר את הפרסום אני אספר לכם שהמצב של ישראל לא טוב בכלל בתחומי היסוד האלה בהשוואה למדינות ה- OECD, ולקראת הישיבה החשובה הזאת של הוועדה בחנתי בעזרת נתונים של אותו סקר את התוצאות של עולים חדשים ומצאתי שהתוצאות בקרב עולים חדשים הן עוד פחות טובות לעומת האוכלוסייה הכללית ובפרט לעומת ילידי ישראל וחשוב מכך, השונות בקרב העולים גדולה מאוד ובעוד שהתוצאות של עולים מרוסיה, אוקראינה, ארצות הברית טובות יותר מהתוצאות של ילידי ישראל התוצאות של עולים מהרבה ארצות אחרות נחותות בהרבה ולצערי מדינת ישראל לא מצליחה מספיק לסגור את הפערים הללו וסגירה של הפערים הללו או לפחות צמצום משמעותי שלהם היא תנאי הכרחי לכך שההכשרה המקצועית תהיה יעילה ואת זה אפשר וצריך לעשות, בעיקר באמצעות מערכת החינוך עבור עולים שמגיעים בילדותם ארצה, החל מהגיל הרך ועד התיכון אבל גם במסגרות למבוגרים עבור עולים מבוגרים יותר.

במקרים רבים הקושי של מערכת החינוך להתמודד עם חבלי הקליטה של עולים חדשים מוביל לפתרון קל מידי ולא בהכרח יעיל של הכשרה מקצועית מוקדמת מדי בשלב התיכון במסגרת מה שמכונה החינוך המקצועי, במיוחד זה שאינו בפיקוח משרד החינוך, כפי שפרופסור חביב אמר היקף העולים, למשל מאתיופיה, שלומדים במסלולים הנמוכים הוא מאוד גבוה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית וצריך מאוד להיזהר מזה, הכשרה מקצועית ועבודה במקצועות טכניים ותעשייתיים יכולים להיות נהדרים אבל כל דבר בעיתו. ילדים עם פוטנציאל אדיר עלולים למצוא את עצמם בשלב מוקדם מדי בתהליך של רכישת מקצוע שבאה על חשבון למידה כללית בעוד שהדבר הנכון עבורם באותו שלב הוא השקעה במיומנויות הבסיסיות ביותר.

קשיי השפה והקליטה כמו גם סטיגמות עלולים להטעות ולתת את הרושם שהילד לא יכול לרכוש מיומנויות עיוניות ואסור לוותר על אף ילד בהקשר הזה כי הפיגור העיוני הזה עלול ללוות את אותו אדם לאורך כל הקריירה ויקשה עליו לרכוש מקצוע ולהתאים את עצמו לסביבה המשתנה.

לעומת כל מה שאמרתי על שלב התיכון, מערך הכשרה מקצועית שיהיה מקיף ואיכותי לבוגרים הוא הכרחי וחשוב במיוחד לעולים החדשים. בדקתי את הנושא הזה במסגרת אותו סקר מיומנויות נשאלו אנשים על העניין של הכשרה מקצועית. עולים וישראלים משתתפים בהכשרה מקצועית בסדרי גודל של 8% בערך, סדרי גודל דומים, אבל מה שמעניין יותר זה שמבין אלה שעברו קורסים של מש רד הכלכלה, אחוז האנשים שאכן עסקו במקצוע, שאותו למדו במסגרת ההכשרה, גבוה יותר אצל עולים לעומת אצל ילידי הארץ ובפער די גדול, 50% אצל העולים לעומת 1/3 אצל ילידי ישראל. כלומר, לפחות לפי הנתונים הללו ואמנם בלי מחקר יסודי יותר, אפשר להגיד בזהירות שהפוטנציאל מהכשרה מקצועית של עולים חדשים הוא גבוה יחסית וצריך לתת לה משקל גבוה יותר לעומת המצב היום.

תודה. הדובר האחרון שלנו לפני משרדי הקליטה והעבודה, אריה רבהון בבקשה.

תודה. אני מנהל משאבי אנוש בחברת ישקר, אנחנו כבר מעל חמש שנים מקיימים תכנית משותפת של משרד הקליטה הסוכנות וישקר, אנחנו נוסעים ומגייסים ומעלים לארץ עולים חדשים מחבר המדינות כאשר התכנית בנויה בצורה כזאת שאנחנו כבר עושים את כל תהליכי המיון וההתאמות בחבר המדינות. הם עולים לארץ בכרמיאל, כשהם מסיימים שם את אולפן הקליטה של חצי שנה, הם באים לצור לבון זה מרכז ההכשרה של ישקר, עוברים במשך עשרה חודשים את תכנית ההכשרה שמכשירה אותם עם הסמכה של תעודה למפעילי מערכות עיבוד שבבי כאשר כל התכנית הזאת בסיומה מובטחת להם עבודה להשתלב בישקר.

בתכנית האחרונה באוגוסט-ספטמבר נקלטו 45 עולים כאלה שסיימו את המסלול ובשבוע שעבר והשבוע יש עוד קבוצה של ישקר והסוכנות שנמצאים בחבר המדינות, הם עוברים בין הקהילות השונות ואנחנו מגייסים קבוצה נוספת כדי שיבואו במרץ-אפריל לארץ.

קלטנו כבר מעל 100 עולים מחבר המדינות בחמש השנים האחרונות בתכנית הזאת, אף אחד מהם עוד לא עזב, זה יוצר גם איזה שהוא איזון דמוגרפי במפעל, יוצר גם פיתוח של הפריפריה, לפחות לגבינו, רובם משתלבים במגורים בכרמיאל. עד כמה שאני יודע, יש עוד לא מעט מפעלים שגם אימצו את התכנית הזאת. אני חושב שזה בכלל התחיל בקמ"ג, אני יודע שיש גם מפעלים אחרים בתחומים לא של CNC, של סקטורים אחרים, של מבקרי איכות בתחום של תוכנה וכדומה. כמובן שהמצב היום בחבר המדינות ובמיוחד באוקראינה יוצר דרישה מאוד גדולה, היצע מאוד גדול של מועמדים כך שאין בעיה גם לקלוט.

אני מציע לנסות לעגן את זה ולהרחיב את הדבר זה לכלל התעשיות, יש פה גם מעשה ציוני, גם מעשה של תעסוקה וגם פיתוח הפריפריה, לפחות איפה שאנחנו נמצאים בתפן. אני רק רוצה להדגיש נקודה אחת שאולי גם חברי מתעשיות בית אל ציין, כשהם מסיימים את האולפן הם באים לקורס של 10 חודשים ואין להם מקורות פרנסה. מיותר לציין שאין להם חסכונות מיותרים. לישקר יש את האמצעים אז אנחנו נותנים להם מלגת קיום בהתאם למצב המשפחתי, אם הוא נשוי, אם הוא רווק, אני חושב שזה המקום שגם המדינה תשקוד אולי באמת גם בתקופת ההכשרה, כפי שציין ידידי, לתת להם איזו שהיא תמיכה.

תודה. אנחנו מבקשים עכשיו התייחסות של נציג משרד הקליטה, בין היתר גם לנקודה שהגברת חנה העלתה.

תודה. לגבי השאלה של חנה זו באמת שאלה שקטונתי מלענות עליה, היא שאלה ברמה של קבלת מדיניות ולא ברמת אנשי המקצוע. בשביל זה צריך לעשות איזה שהוא דיון.

מבחינה עובדתית, האם היא צודקת או לא?

מבחינה עובדתית זה דבר לא חדש, אנשים שנמצאים במרכזי קליטה הם לא בטיפול של משרד הקליטה, הם מוגדרים כעולים שנמצאים עדיין בטיפול של הסוכנות ולכן הם לא מקבלים הכשרות מקצועיות כל עוד הם נמצאים במרכזי קליטה עד שהם לא עוברים.

לא מסתדר לי, ברוך. הסוכנות היהודית קבלן משנה ורק עושה תחזוקה וניהול. העניין של הכשרה מקצועית לא נופל על משרד הבריאות, אלא על משרד הקליטה. אין לנו את הזמן, אנחנו נקיים דיון נפרד בנושא הזה. אם יש, תציגו בכתב לוועדה. תמשיך בבקשה.

לגבי נושאים אחרים שעלו, מר אריאל קנדל מ"קעליטה" ציין שישמח לקבל נתונים של עולים שמקבלים ואוצ'רים לפי חתכים של מדינות, הלכנו לסוכנות וגם אליהם העברנו מספר פעמים ושוב, אין לנו, אם יש צורך להעביר רשימות של חתכים מאיזה מדינות צורכים את השירות. אני מוכרח לציין בנקודה הזאת שהפרסומים וההזדמנויות נתונים לכולם. מטבע הדברים יש אוכלוסיות שצורכות את זה יותר, ואוכלוסיות שצורכות את זה פחות. יחד עם זה, מבחינתנו אין איזו שהיא הגבלה על עולים כאלה או אחרים.

הדבר הנוסף, שני החבר'ה מהאקדמייה ציינו לגבי מתן מידע באמצעות מערכת ממוחשבת. אני רוצה לציין, המנכ"ל שלנו אמנם לא ציין אבל יש לנו היום מוקד שיושב בארץ ונותן מידע בשפות, נכון להיום שלוש שפות על פי הצורך, אבל הוא נותן את כל המידעים שקשורים בתעסוקה לעולים מצרפת, עולים מרוסיה ולתושבים חוזרים בשפה העברית. אנחנו לא רואים איזו שהיא הצפה מיוחדת בעניין הזה, יש פניות אבל לא בכמויות גדולות. הדברים נעשים בהתכתבויות, בהנחייה של כתיבת קורות חיים באמצעות האינטרנט וכן מידע כללי על שוק העבודה הישראלי.

לגבי העולים שנמצאים בתכניות של עלייה 2000, אותם עולים שבעצם עולים כעידוד העלייה באמצעות תעסוקה, כל עולה שמגיע לארץ בחמישה-שישה החודשים הראשונים מקבל סל קליטה, ואחרי סל הקליטה הוא הולך ומתפרנס מעצמו. לגבי האוכלוסייה הספציפית, לאחר סיום סל הקליטה - - -

המנכ"ל אמר שזה לא עניין של סל הקליטה, עד עשר שנים זה באחריות של משרד הקליטה. כך הוא אמר.

נכון מאוד. באחריות משרד הקליטה עד עשר שנים עולים בכלל ועד 15 שנים לעולים יוצאי אתיופיה, זכאים לקבל סיוע ותעסוקה. זה אומר שהם בעצם זכאים לקבל הכשרה מקצועית, ואוצ'רים, קידום העסקה וכולי. יחד עם זה, סל הקליטה נגמר בשלבים הראשונים של השנה ולאוכלוסייה הזאת הספציפית, מכיוון שזו אוכלוסייה שנמצאת כקבוצה הומוגנית שהתכנית בחו"ל שווקה והם עלו בעקבות התכנית, אנחנו נותנים בסיום סל הקליטה דמי קיום, אמנם נכון שזה מופחת הרבה פחות מסל הקליטה אבל הם מקבלים דמי קיום. כיון שתוך כדי הליכה ראינו שהם מתקשים עדיין להחזיק מעמד וחלקם מחפשים מקורות תעסוקה תוך כדי ההכשרה, עשינו הוראת שעה מיוחדת ואנחנו נותנים עוד תוספת של מלגה לאותם עולים עד סיום ההכשרה. כל אותם עולים שנמצאים בהכשרה מקבלים גם דמי קיום וגם את אותה מלגה.

מה הסכום?

סכום המלגה לבודד הוא 650 שקלים ולמשפחה 900 שקלים. תוספת לדמי הקיום. תודה.

תודה. מר משה כץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מקווה שאחרי הדיון הזה יעבור המסר שאחד ממנופי הצמיחה המרכזיים של המשק זה האגף להכשרה מקצועית. דיברו פה הרבה מאוד דוברים, מנהל משאבי אנוש של ישקר, מנכ"ל קבוצת בית אל, איגוד המוסכים, כל הפרויקטים היפים שהעלו, האגף להכשרה מקצועית מעורב בהם, בחלקם מממנים אותם, בוחנים אותם, מסמיכים אותם, יש שיתוף פעולה מצוין עם חלק גדול מאוד מהתעשיינים כפי שהזכירו פה.

לצערי, והזכיר את זה פה פרופסור אקשטיין, שבמדינות שבהן יש את האפרנטישיפ, השיטה הדואלית, לתעשיינים יש חלק הרבה יותר גדול בהכשרה מאשר בישראל. בישראל לצערי אין את התרבות הזאת עדיין. אם אני לוקח את גרמניה, בגרמניה מי שאחראי על ההכשרה המקצועית אלה המעסיקים. לממשלה יש בתי ספר אזוריים והם נותנים את ההשכלה הכללית ומשלימים את מה שלא יכולים לתת התעשיינים.

אצלנו יש תרבות כזאת שהתעשיינים אומרים מה צריכים, וכשאנחנו גם מכשירים בקורס לפעמים גם קשה למצוא מקומות סטאג' עבור התלמידים ואם אנחנו מדברים על השיטה הדואלית, במדינות אירופה בשיטה הדואלית זה מובן מאליו שהמעסיק צריך לשלם שכר לחניך. שכר חניכים, נוער או מבוגרים. אצלנו בארץ התרבות הזאת עדיין לא קיימת והזכיר את זה פה ידידי יוסי שאילו היה פה חוק של הכשרה מקצועית וזה היה מחייב את המעסיקים, גם הם צריכים להיות שותפים להכנת העתודה המקצועית, לא הכל צריך ליפול על הממשלה. ואני מאמין כפי שאמר פה מנכ"ל בית אל שאם במהלך הלימודים, מכיוון שמשרד הקליטה לא יכול לתת לאורך כל הלימודים את דמי המחיה, המעסיקים היו נרתמים יותר ובתקופת האפרנטישיפ היו נושאים באיזה שהן הוצאות, אין לי ספק שזה היה יותר טוב.

תשובה לגברת לגבי ההכשרה המקצועית במרכזים, אני אשמח לשמוע, אני לא יודע על מה מדובר, כשהסוכנות היהודית פונים אנחנו מיד מבצעים הכשרה מקצועית. אני אשמח לשמוע את הפרטים.

אין הכשרה מקצועית לעולים שתקועים במרכזי קליטה מעל - - -

אנחנו נקיים דיון בנושא. תודה רבה. אני מודה לכל המשתתפים כאן, הדיון מאוד חשוב, הקדשנו שעתיים לנושא, זה היה במסגרת הזמן שהקצבנו. אני יודע שזירזתי כמה מכם שרצו לדבר יותר. אנחנו מתכוונים לקיים דיון יסודי על הנושא. היום קיבלנו גם מהאקדמיה, גם מארגונים לא ממשלתיים וממשרדי הממשלה.

יש צורך לקיים דיון יסודי בנושא הזה ואנחנו נקיים אותו בקרוב. כפי שאמרתי בהתחלה, זה פוגע גם בהשתלבות בארץ של אלה שכבר עלו וגם באלה שרוצים לעלות. לכן את הדבר הזה ניתן לשפר ולתקן. אינני אומר שאין צורך בכסף, אדוני ממשרד העבודה, וגם ממשרד הקליטה. אבל הבעיה היא לא הכסף, אנחנו יודעים כמה כסף לא נוצל בתקציב של השנה הקודמת ולכן פה יש בעיה מערכתית ואנחנו צריכים להביא את כל הגורמים הנוגעים בדבר ונקיים בקרוב דיון.

תודה לכל המשתתפים, אני נועל את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 12:12.