הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 483

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 10:00

הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2017 ו-2018, התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

באסל גטאס

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

עודד פורר

מיקי רוזנטל

סתיו שפיר

ישראל אייכלר

זוהיר בהלול

אורלי לוי אבקסיס

יוסי יונה

מיכאל מלכיאלי

משולם נהרי

אוסאמה סעדי

שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה מכלוף דרעי

סגן שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל משולם נהרי

מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל - סיגל שאלתיאל

מ"מ מנכ"ל משרד הפנים - מרדכי כהן

יועצת מנכ"ל רשות האוכלוסין, משרד הפנים - גילת מיימון

יועץ למנכ"ל, משרד הפנים - טל קמיר

תקציבנית, משרד הפנים - ליאת פרוינד שפרן

מנהל תחום תכנון ובקרה, משרד הפנים - רועי יצחק דהן

היועץ המשפטי, משרד הפנים - יהודה זמרת

רכז ממ"י ותכנון, משרד האוצר - אריאל יוצר

מנב"ט, רשות האוכלוסין - עירית ויסבלום

מנהל אגף פרויקטים, רשות האוכלוסין - ברוך דדון

מנהל אגף מערכות מידע, רשות האוכלוסין - יוגב שמני

יו"ר המועצות האזוריות - עמיר ריטוב

ראש עיריית אילת - מאיר יצחק הלוי

ראש מועצת ערערה - מודר יונס

ראש מועצת פסוטה - אדגאר דקוואר

ראש עיריית טמרה - סוהיל דיאב

קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים - יובל ברטוב

ביאן מטרי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס צנוירט

הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2017 ו-2018, התשע"ז-2016, מ/1082

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה. אני מקדם בברכה את סגן השר, משולם נהרי, את המנכ"ל בפועל מרדכי כהן, את המנכ"לית של משרד הנגב והגליל והפריפריה, סיגל שאלתיאל, את אמנון בן-עמי, מנהל רשות ההגירה ואת כל האורחים הנכבדים, היועצים המשפטיים, יהודה זמרת ואחרים.

סוף-סוף עבר חוק ההסדרים, והתקציב עבר מלכתחילה לוועדת הכספים. אנחנו שמחים לארח את שר הפנים – מהשרים הראשונים שמשתתפים כאן בדיונים. שר האוצר היה בשבוע שעבר. מייד למחרת היה צריך להיות שר הפנים, אבל מסיבות שהזמן גרמן, זה נדחה, ולא ויתרנו שזה יהיה השבוע.

למשרד הפנים יש משמעות עצומה בכל הקשור לנושא החברתי, גם הפריפריה, הנגב והגליל. יש חוק משמעותי, שעבר לוועדת הכספים, שנצטרך לקיים בו דיון. התחלנו את הדיון בנושא עיר עולים, ונצטרך לקיים את הדיון על קרן הארנונה – דיון שלא התקיים הרבה שנים, כדי להעמיד את הפרופורציות הנכונות בין הרשויות השונות. בעז"ה נקיים את הדיון הזה במהלך החודש. בכל מקרה, אני שמח שאתם כאן, ואני מעמיד את הבמה לרשותך – אדוני השר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, סגן שר הפנים, חברי הכנסת, חברות הכנסת, המנכ"לים וכל הפקידות הבכירה של המשרדים, כמובן – איך אפשר בלי נציג משרד האוצר...

הכנו כאן מצגת קצרה, תמציתית. כמובן, אשמח להרחיב, ככל שיינתן הזמן, לפי הנושאים שאתם תתעניינו ולפי הנושאים שתשימו דגש, כי אם אתחיל - על כל נושא שיש כאן במצגת אפשר לדבר הרבה זמן, כי זה נושאים – להבדיל אולי מחלק מהמשרדים, אלה נושאים שקשורים בחיי האזרח יום-יום שעה-שעה בכל נושא - אם זה בנושא של רשות האוכלוסין וההגירה, מסתנני עבודה, ואם זה נושא של משרד הפנים והרשויות המקומיות, ואם זה בנושא של הנגב, גליל, פריפריה ובנושאים אחרים של משרד הפנים, שאנחנו מופקדים עליהם – שירותי חירום ודברים אחרים, אבל מהניסיון שלי, אני מכיר – כמה סבלנות יש, לכן עשינו מצגת מאוד קלה. כפי שאתם רואים, המשימות והאתגרים העיקריים שלנו ב-2018-2017, ששמנו עליהם דגש אחרי הרבה מאוד דיונים בהנהלת המשרד – זה ההדגשים שלי כשר הפנים וכשר לפיתוח הנגב והגליל - צמצום הפערים ברשויות המקומיות ובאוכלוסייה – על זה אני יכול להרחיב הרבה מאוד. שורה גדולה של צעדים שאנחנו נוקטים כדי להגיע ליעד הזה. אפרט עליהם בהמשך; שיפור התהליכים וצמצום הבירוקרטיה והשירות לאזרח – לא צריך להרבות בחשיבות העניין הזה; והעצמת השלטון המקומי. אני גאה להיות שותף בקדנציה הקודמת שלי כמנכ"ל וכשר הפנים בשנות ה-80' וה-90' – עצמאותו והעצמתו - שני הדברים יחד - של השלטון המקומי. היום אני רק אתן לכם מספר אחד – 65% מתושבי הרשויות המקומיות לא מקבלות מענק. זה אמנם 62 רשויות מקומיות, אבל זה 65% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, וזה מראה על העצמאות ועל העוצמה של השלטון המקומי; הנושא הרביעי – הנגשת השירותים לאזרח והפחתת יוקר המחיה. אני אפרט בהמשך, מה שעשינו ומה שאנחנו מתעתדים לעשות גם בעניין הזה. אלה האתגרים. כמובן, צמצום הפערים בין הרשויות המקומיות. דיבר היושב-ראש. אני מבין שזה נושא שוועדת הכנסת העבירה לכם את החוק, את הנושא של ערי עולים וקרן ארנונה, שזה אחד מהכלים שאנחנו מתכוננים להשתמש בו לצמצום הפערים. יש לנו שורה של – לפי סמכויות שר הפנים.

קודם כל, מענק האיזון. כידוע לכם – ואמרתי אתמוך בכנסת, ואומר שוב – כדאי שתתרגלו - זה נושא שלא נתון לוויכוח.

הקרן והאיזון חד הם?

לא. שני דברים שונים. דבר שעומד בזכות עצמו.

הכוונה כשבאים לאשר שינוי בערים קולטות- - -

אתן. אני רוצה שתדעו – אתם חברי ועדת הכספים, אני בטוח שחלקם יודעים. אני רוצה לשים על זה דגש – התקציב היחיד במשרדי ממשלה – אני אומר את זה באחריות ואפשר לבדוק - שכולו, חוץ אולי מפרטים קטנים מאוד, אבל אם יש לנו כ-4 מיליארד שקלים, 98, 99 אחוזים מהכסף מתחלק רק לחלשים. 65% מאוכלוסיית מדינת ישראל לא מקבלים אגורה אחת מתקציב משרד הפנים. אולי רק בסעיפים שהם ייעודיים – שירותי חירום, אולי משהו, או בחופים - גם, בקטנה ממש, בסכומים קטנים. אבל המסה הקריטית של התקציב של משרד הפנים מתחלק לחלשים, ל-35% מהאוכלוסייה – זה הפריפריה, זה הנגב, הגליל, הישובים החלשים, סוציו אקונומי 1, 2, 3, 4 – זהו. זה, פחות או יותר, תקציב משרד הפנים, בגדול. לכן המענק האיזון הוא המענק החברתי הצודק הכי גדול שיש בתקציבי המדינה, להבדיל ממשרדים אחרים, שהם ייעודיים, והם מחלקים גם עם דגש חברתי, אבל בגדול, זה הולך פר גולגולת, פר נפש, לפי גודל. אצלנו זה לא הולך לפי זה אלא לפי החוזק של הרשות. אם יש לה הכנסות עצמאיות או מקורות אחרים, היא לא מקבלת מענק משרד הפנים.

אנחנו ביחד השנה עם האוצר - כל מה שאני אומר כאן זה סיכומים עם האוצר. אני לא צריך להדגיש את גזה כל פעם – הגדלנו את מענק האיזון של משרד הפנים בבסיס התקציב, שהרבה-הרבה שנים ספר התקציב של משרד הפנים לא ראה בבסיס מענק של 3 מיליארד שקל.

מה זה הכוכבית?

זה לפני הפלאטים.

כלומר זה לא התקציב הסופי.

תלוי בכם, כמה תאשרו פלאטים. אל תאשרו אף פלאט, מה אני יכול לעשות? כל שבועיים יש משהו. כל סערה ציבורית שאתם רואים יש פלאט למחרת.

יש פלאט עכשיו שנמצא פה על השולחן?

יש תחזיות. אנחנו לא יודעים.

אין.

שגם לא יהיה.

אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני לא מציע להיכנס לעניין הזה. השר צודק – אין קיצוץ פלאט על השולחן – אין קיצוץ פלאט בממשלה. יש תוכניות. כדי לאשר קיצוץ פלאט, זה צריך לבוא לכאן. לא צריך לדבר על זה עכשיו. זה לא נושא שעומד לדיון. מה שעומד לדיון זה מה שהשר אומר. זה מה שמופיע בתקציב.

תמיד הכוכביות הקטנות מטרידות אותי.

על התוכנית שיהיה פלאט – הוא אמר, אבל תלוי אם נאשר או לא. אין תוכנית לאשר כרגע.

אגב, לא קשור לעניין הזה – דיברתי עם שר השיכון לגבי הנושא של עמידר, על המכתב שלך. הוא מכחיש את זה מכל וכל. נדבר אחרי הישיבה. בבקשה.

מתקנים אותי כאן המנכ"לים שלנו, בצדק. חברת הכנסת אורלי, צדקת – יש על השולחן כבר קיצוץ של 4.5%, של החלטת ממשלה בעקבות תיקוני התקציב שהם עשו באותו יום. יש פלאט של 4.5%. פירושו, כשאנחנו מצביעים על התקציב, זה פחות 4.5%. הכוכבית היא כוכבית.

מצביעים על משהו פיקטיבי. יש ירידה אם כך.

לא.

כמה זה קיצוץ בכוח אדם, 4.5%?

גבירותיי ורבותיי, אי-אפשר לנהל את הדיון בצורה הזאת, כי מה שהממשלה החליטה זה דבר אחד, ומה שאנחנו מאשרים כאן, זה דבר אחר.

זה בדיוק מה שמטריד. אחר כך מביאים- - -

סומכים עליך.

מה שהממשלה מחליטה על קיצוץ פלאט, זה צריך לבוא לכאן.

נכון. הבעיה היא שאנחנו דנים בתיאוריה, ומגיע משהו אחר.

חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, כדאי שתשימו לב לנתון אחד שתדעו, כי בטח תשאלו אותי בהמשך – ב-2016 בפועל – אמנם לא בבסיס אבל בפועל – מענק האיזון של משרד הפנים יעמוד בביצוע על כ-3 מיליארד ו-300, שהיה שם תוספת של 200 מיליון שקל למענק האיזון ברשויות המובילות. אתם רואים שב-2017 זה לא מופיע. יש 3 מיליארד ו-100, אז רק שתדעו בשאלות העתידיות, שה-200 מיליון שקל האלה בינתיים מופקדים בפיקדון זמני באוצר. תטפלו בזה.

הם לא היו בתקציב האבוד מתישהו.

מה זה אומר?

לא נמצאים.

לא שם.

השר התבדח. זה לא שם. צריך לקבל החלטה.

נמשיך. אלה שינויים של מענק משרד הפנים מול גידול האוכלוסייה. ב"ה עברנו את ה-9 מיליון נפשות. זה, פחות או יותר, המענק.

הגידול באוכלוסייה יותר, אדוני השר.

ברור. כפי שאמרתי, 65% מהאוכלוסייה לא מקבלות מענק בגלל גידול ההכנסות העצמיות והעצמאות של השלטון המקומי, לכן המענק הוא בהתאם. המענק יחסית עולה פחות, אבל הוא מתחלק לפחות אנשים, להבדיל משהיה פעם מתחלק ליותר אנשים. פר נפש, האנשים מקבלים יותר מענק ממה שקיבלו למרות גידול האוכלוסייה.

אתה צריך להוכיח.

סמוך עליי קצת. אני אומר את הדברים אחרי שאני בודק אותם, בידיעה.

המשך הצעדים לצמצום הפערים בין הרשויות המקומיות. כפי שאמרתי אתמול, אני חוזר – אני מקווה שעד סוף השנה הוועדה הזאת תסיים. יש עיוותים במענק האיזון של משרד הפנים. מענק האיזון של משרד הפנים לא מתיימר לתת צדק מוחלט, כי השמיכה היא קצרה. אני אומר את זה גלוי.

משנים להם את הפירוק, וזה, אני חושב, הבעיה המרכזית.

אנחנו מכירים את הבעיה של מעלה יוסף. נגיע לזה.

יש לי איזה 21 שנים בוועדה הזאת. אני מכיר את הבעיה הזאת.

יש שינוי. הוא צודק.

חבר הכנסת מתכוון לומר שבגלל השינוי של הלמ"ס – בכוונה אמרתי מעלה יוסף, כי זה בולט – יש 70 ומשהו רשויות. זה בולט בגלל סיבה אחרת: היא עלתה בדירוג מסוציו אקונומי 5 ל-7. המשמעות של זה, שמעלה יוסף, שהתושבים שלה - אולי בהרחבות, הם יותר מבוססים. המצב של הרשות נשאר אותו דבר, אבל המשמעות - הקטנת מענק האיזון, והמשמעות, שכל המאצ'ינגים וההשתתפויות של משרדי הממשלה – הם לא יוכלו להשתמש בקולות הקוראים כמעט, כי קולות קוראים זה רק לרשויות שנמצאות במצב סוציו אקונומי עד 5 או עד 6.

זה גם מקטין את מענקי האיזון.

רציתי להתייחס לזה בהמשך, אבל אם כבר העלית את זה, חבר הכנסת וקנין – הנחיתי את אנשי המשרד, וגם נעביר את ההנחיה הזאת לשאר משרדי הממשלה – גם הורדה וגם העלאה בגין שינוי הלמ"ס ייעשה בהדרגה ובהתחשבות. אי-אפשר להגדיל או להוריד רשויות מקומיות במכה אחת, ובפרט שאני חייב להשלים את מה שאמרתי, אם כבר מדברים על זה – המדד של המצב הסוציו אקונומי של הרשויות המקומיות לא משקף בצורה אמתית את המצב של הרשות. יכולה רשות כמו כפר הוורדים, שהיא מצב סוציו אקונומי 9, והרשות היא חלשה, כי אין לה שום הכנסות עצמיות אחרות, ולכן הזמנתי מדד חדש – חוסן הרשות עצמה, ופרופ' מומי דהן מכין לנו את זה, ואני מקווה שעד סוף השנה הזאת זה יהיה מוכן, ואז נשלב את שני החוסנים - חוסן התושבים וחוסן הרשות, ואז יהיה לנו מדד יותר אמתי ומשקף, וזה גם ייתן תשובות למצבים שהעלית אותם.

לנו זה חשוב בגלל הטבות המס לישובים, כי גם אנחנו סבורים ששם המדדים אינם מדויקים.

נכון. הזמנו עוד מדד, שגם יהיה כלי גדול בשבילכם - מדד של ישובים – לא של רשויות – ישובים, פר ישוב; לא פר מועצה אזורית.

יש בחוק של הטבות המס, שהם צריכים לעשות.

עשינו.

אני יודע. מאוד חשוב, הישובים.

בינואר זה יהיה בעז"ה.

היה דיון על זה. חד וחלק.

כרגיל משרד הפנים לשירותכם. הפנים שלנו לאזרח כל הזמן.

כן. אנחנו האזרחים שמחים. הישובים זה קריטי. הסיפור הזה הוא קריטי.

במשרד השנה הראשונה, ביחד עם האוצר, פה אנחנו ממש שותפים, כי הם שותפים בצוות הזה. אנחנו כבר 30 שנה מתעסקים בתוכניות הבראה של רשויות. יש רשויות שזו תוכנית הבראה מספר 5 או 6 או 7 או 8 שלהם. כיוון שאנחנו גומרים הבראה מספרית, אבל לא נותנים באמת לרשות את הכלים, לצאת מהבראה להמראה. השנה קיבלנו תוספת תקציב די טובה, ל-17 ול-18, כדי להחליט על רשויות שאנחנו חושבים שהגיעו מבחינה מקצועית למצב שהם יכולים להמריא, ולתת להם את הכלים - בכוח אדם, בתקציב, התוכניות, באסטרטגיה, בדברים אחרים, כדי לתת להם את הכלים לצאת סוף-סוף מהסטיגמה של הבראה ולהתחיל להמריא, ויש לנו היום תקציב, כסף לדבר הזה. 200 מיליון זה כולל הבראה והמראה ביחד, אבל חלק מזה, זה להמראה, וחלק מזה זה סכומים שלא היו קיימים עד היום.

רק עניין של כסף?

לא נעים לומר, אבל כסף עושה הרבה מאוד. זה לא סתם לחלק. כסף, אם אתה מביא לו כוח אדם ייעודי, מקצועי, יועצים אסטרטגיים, סיוע, ואתה מכין לו תוכניות אופרטיביות, תוכניות חומש, אתה נותן לרשות את הכלים שאין לה היום לבד להמריא. אבל זה לא רק זה; ברור שגם בדברים אחרים.

בדיונים שהיו פה וגם בדיונים שהיו מול משרדך בהיבט של- - - נקבע או לפחות נאמר כאן על-ידי מנכ"לית המשרד הקודמת, שבתוך הקריטריונים לחלוקה יילקח בחשבון מדד של מספר העולים בישוב.

עדיין לא הגעתי לשם.

מדברים על זה כמענק, שאמור לאזן בין הרשויות. הוא הולך ליצור רק יותר פערים.

זה לא הנושא הזה בכלל. יש לנו הרבה נושאים במשרד הפנים.

עיר עולים- - -

עוד לא הצגתי את זה. הצגתי על תוכניות המראה. עכשיו אני מדבר על צמצום הפערים.

לגבי רשות שיש בה חשב מלווה כבר 10 ו-12 שנה, כל הקונספט בא כדי להבריא את המועצה. אחרי שנה-שנתיים צריך ללכת הביתה.

זאת שאלה נכונה. אני מבקש לתת לשר.

כי זה קשור להבראה-המראה.

בסדר. שאלה טובה. כשיש חשב מלווה של 10, 12 שנה – בסדר. בבקשה. שאלה טובה, ונצטרך לתת את הדעת עליה. תצטרך להשיב עליה בהמשך.

קודם כל, הנושא של ערי עולים, שאני מבין שזה נושא מאוד טעון. זה באמת אחרי 60 וכמה שנים אנחנו באים לעשות סדר בעניין. נאלצנו לעשות סדר. זה לא שהתנדבנו. היועץ המשפטי לממשלה וגם עתירה שהגישו לבית המשפט העליון, המצב העובדתי הוא כזה – שמדינת ישראל היום משלמת ארנונה באופן מלא ב-62, 63 רשויות מקומיות. בשאר המקומות היא לא משלמת ארנונה מלא; היא משלמת לפי דירוג של מתקנים – 35%, 45% או 55%. אין קשר בין המעמד שלך כעולים למציאות בפועל - אם אתה קולט עלייה או לא קולט עלייה. לכן זה מצב, שגם כשעתרו לבית המשפט וגם היועץ המשפטי לממשלה, כשאני נכנסתי למשרד הפנים מצאתי את זה על שולחני, את ההוראה לבטל את המצב הזה. חייבים לתקן את זה בחקיקה. או שכל מדינת ישראל, לבטל את המעמד של עיר עולים, או מדינת ישראל – היו כמה אפשרויות. זה נושא שהיה טעון בינינו לבין האוצר עד הרגע האחרון.

נתחיל עם עמדת האוצר, כי יש להם הבכורה בעניין. האוצר טען, שמדינת ישראל, כמו עוד מדינות בעולם – הם הביאו דומאות מהעולם - לא צריכה לשלם ארנונה. מדינת ישראל נותנת מענקים, עוזרת לרשויות המקומיות. סך הכול מדינת ישראל משלמת קצת יותר מ-800 מיליון שקל ארנונה בכל הארץ. החקיקה שהם רצו להביא, שמדינת ישראל תהיה פטורה מארנונה, וכל ה-800 מיליון שקל ויותר יעמדו כקרן לצמצום פערים, בגדול. זו היתה עמדת האוצר. פירושו שאין יותר לשלם - מדינת ישראל תהיה פטורה מארנונה.

אני טענתי עמדה הפוכה. אמרתי שנגמר דבר המלך ומלכותו בזמן הבריטים; מדינת ישראל צריכה להיות כמו כל מחזיק נכס - אין הבדל בינה לבין כולם. היא צריכה לשלם 100% ארנונה, ולפי הערכתנו זה למעלה ממיליארד שקל, משהו כזה.

אבל אז הערים החזקות- - -

האחרון שתחשדי בו שאני רוצה לתת לתל-אביב, ואז העמדה שלי היתה: ישלמו 100% ארנונה, ואז נעשה סדר לפי קריטריונים ברורים. אני בעד, שגם הערים החזקות יקבלו בכל זאת משהו מזה – 30%, 40%, כי הם נותנים שירותים – נותנים חשמל, נותנים מים, אבל את כל היתרה לתוספת נחלק לצמצום פערים. זה היה הוויכוח שלנו עם האוצר. היה צריך להכריע, כי אי-אפשר להמשיך את המצב מבחינה משפטית.

בסוף הגענו לפשרה, כדרכם של מתנצחים. הפשרה אומרת – וזה מה שמובא בפניכם היום - מדינת ישראל לא תהיה פטורה מארנונה. היא תשלם בכל הארץ באופן שווה ארנונה, לפי הטבלה של סיווג הנכסים – 35%, 45% ו-55% - מחנות צה"ל, משרדי ממשלה או מתקנים אחרים. בכל הארץ אותו דבר.

חוץ מיהודה ושומרון.

כן. שם זו פרשה בפני עצמה. אני חושב שזו סוגיה מוצדקת ביותר. בכלל, השאיפה שלי, בגדול – אני לא מדבר עכשיו פוליטית שום דבר אלא מדבר מוניציפלית – ביהודה ושומרון הדין - גם לחובתם וגם לזכותם – חייב להיות שווה כמו כל הרשויות האחרות בארץ. אי-אפשר לעשות שני סוגי אוכלוסייה מוניציפלית אחרים לגמרי, אבל זו סוגיה בפני עצמה. לא אכנס לזה.

לא הבנתי. יהודה ושומרון לא נכללים?

הם לא משלמים. אפס - הדרגות. נקודה אמתית.

אני חוזר למה שאמרתי. הפרטים חשובים בנושא הזה. שוב - המדינה תשלם ארנונה בכל הארץ, כפי שאמרתי, שזה בערך 500 מיליון שקל, המדינה תשלם בכל הארץ לרשויות ישירות – משרד הביטחון, חברת החשמל – כל אלה ימשיכו לשלם ישירות, אבל לפי הסיווג הזה. אין יותר ערי עולים, לא ערי עולים. המדינה למעשה הרוויחה, משרדי הממשלה הרוויחו כ-300 מיליון שקל, שהיו משלמים עד עכשיו 800 ומשהו, עכשיו ישלמו 500 ומשהו. ה-300 מיליון שקל האלה – האוצר לא לקח אותם, משרדי הממשלה לא לקחו אותם; הם הקרן הזו שאני מדבר עליה, ובנוסף, הממשלה מוסיפה ביחד זה יוצא 500 מיליון שקל, סכום חדש בתקציב משרד הפנים, שיעמוד לצמצום פערים ברשויות.

מה הקריטריונים שייקבעו על-ידי שרי האוצר ושרי הפנים – בין השאר, עודד, למשל, הנחיתי את הצוות שלנו – ערים שקולטות עלייה בפועל - עכשיו, לא היסטורית - ערים שקולטות עלייה בפועל כמו נתניה, ושורה שלמה, שהיום אתה רואה מספרים גדולים, למרות שאולי בקריטריונים אחרים של חוסן הרשות, של חולשתן, המצב הסוציו אקונומי שלה, למשל, הוא יותר חזק ולא היו מגיעים לה הקריטריונים האלה, אבל עצם העובדה שהיא קולטת עלייה, זה יהיה קריטריון לתת לה, כי הכסף בסך הכול היה הרי מיועד גם כעיר עולים – זו היתה המטרה של זה.

שתי הערות בעניין הזה: אל"ף, מה שאמרת בתזכיר החוק – לפחות שאני ראיתי - לא מופיע הנושא של עלייה כמדד. מופיעים כל המדדים האחרים למעט המדד של עלייה. אני אומר את זה כהערות שיהיו פה עוד בדיון.

תרשום לפניך שזה יהיה.

הדבר השני, בדיון שהתקיים פה הרי דובר על כך שהעלות של עיר עולים היא 260 מיליון שקל - זה מה שהולך לאותם עולים. מה שיקרה - יהיו 400 מיליון שקל, ייגרעו מאותן רשויות. 500 מיליון שקל – עוד יותר. חלק מהרשויות האלה שמקבלות היום, הולכות להיפגע באופן דרמטי. יש רשויות מסוימות שאולי לא עומדות במדדים אחרים אולי, אבל שליש מתקציבם הולך- - -

הערת את הערתך. עוד נשוב לדון בזה.

בסוף ברשויות, לפחות לפי הקריטריונים המוצגים כרגע, שיש בהן עלייה - לא יקבלו את התוספת.

בבקשה.

יש בתזכיר החוק הוראות מעבר, שאומרות מינימום ארבע שנים. זה לא גזירת הכתוב; זה יכול להיות גם יותר. גם רשות שהיא לא קולטת עלייה – למשל, והיא חזקה, והולכת להיפגע בצרוה משמעותית בגלל התיקון של החוק, הירידה וההורדה תהיה בהדרגה מתונה, שתתפרס על פני שנים. אין לי שום אינטרס להפוך את הרשויות המקומיות החזקות עוד פעם לבעלות מענק. מה הרווחתי? החלפתי כסף בכסף? המגמה שלי לעשות כמה שיותר רשויות נטולות מענק כדי להעצים את השלטון המקומי, אז אין לי עניין שוב עכשיו להפוך את כולם סמוכים על שולחננו. תראו את הקריטריונים, אנחנו יושבים עליהם. תראו שהם יהיו מאוזנים, טובים, הם יעשו צדק חלוקתי ככל האפשר וצמצום פערים בין רשויות חלשות לחזקות, יעודדו עלייה ועוד שורה שלמה של דברים שאנחנו לוקחים בחשבון. יתחשבו בפריפריה גיאוגרפית וחברתית, ויתחשבו בהרבה נתונים.

500 כבר בבסיס התקציב, 500 מיליון של הקרן. ה-500 מיליון לתוספת, האם היא כבר בסיס התקציב המוצע בפנינו?

בקרן רשום 400. בתקציב המדינה משוריין לטובת העניין הזה 500 מיליון שקל. כמובן שהם מותנים במעבר חקיקה. לכן בתקציב משרד הפנים נמצא כספי הארנונה. התוספת האוצרית נמצאת באופן שקוף בסעיף אחר, ותועבר עם אישור החקיקה ל-500 מיליון שקל.

אל"ף, אנחנו סומכים.

זה גם כתוב. שקוף לגמרי.

קיבלנו. בי"ת, אני קצת מתפלא על העניין. הרי החוק פה. אם היינו חוששים שהחוק נמצא במקום אחר- - -

היה לי חשוב לומר לשר.

אפשרתי לך לומר את ההערה, אבל אין ספק – נעשה את הדיון כאן, ויהיה דיון משמעותי, בתיאום אתכם. אני מקווה שנגיע להסכמות טובות.

זה חוק ההסדרים?

כן. זה החוק שבימים האלה אמור להידון.

האם זה חלק מה-600 מיליון שהמשרד מקבל תוספת השנה?

לא. זה כסף נוסף. יש לנו הרבה הישגים השנה בתקציב ב"ה. בלי עין הרע.

רק תוריד מההישגים 4.5...

צודק.

תפקידו של חבר בוועדת הכספים לא לקבל מובן מאליו החלטות ממשלה, שעניינן קיצוצים.

במיוחד אם הוא מהקואליציה.

אז מה? יש פה הבדל קואליציה-אופוזיציה?

למען השקיפות אומר לכם שאנחנו קיבלנו את ההודעה על ה-4.5% קיצוץ ביום ששי בשעה 10:30 בבוקר, לאחר כמעט 37.5 שעות ללא שינה וללא אוכל. אנחנו סומכים עליכם שתשפטו את זה.

בסדר. הגענו למסקנה שבמשרד האוצר, בעיקר באגף התקציבים, יושבים גאונים. הם יודעים מתי להביא קיצוץ פלאט, באיזו שעה ביום ששח. הם יודעים שלא ישימו לב. הלאה.

אחד הכלים המשמעותיים מאוד לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות זה השקף הזה – הקמת ועדות גיאוגרפיות קבועות. אנחנו שינינו מדיניות במשרד הפנים, ואנחנו מתחילים בזה. וכבר התחלנו בחיפה. חילקנו את הארץ לששה אזורים גיאוגרפיים – לאו דווקא זהים – יש לכם פה פירוט הרשויות – לא דווקא זהים למחוזות משרד הפנים היום אלא לפי באמת פחות או יותר מפה שלקחנו כמה חשבונות של גודל הכנסות ודברים אחרים. יש פה טבלה.

מה זה הוועדות הגיאוגרפיות האלה – יהיה יושב-ראש קבוע, מקצועי. בחיפה שמנו את עמרם קלאג'י שהיה מנכ"ל משרד הפנים הקודם. בזמן הקרוב נאייש את כל הוועדות. הרבה מאוד אנשים הגישו מועמדות – אנשים מאוד איכותיים וטובים. הם יקבלו שכר מלא. זו העבודה שלהם. הם יעבדו במשרה כמעט מלאה בדבר הזה. עוד ארבעה חברי ועדה מקצועיים, בעלי תפקידים - גיאוגרף וכלכלן ומשפטן. תהיה להם עזרה משפטית של משרד עורכי דין, תהיה להם עזרה של גיאוגרף ושל אחרים שייתנו להם כדי להכין את המפות ולהכין עבודות כלכליות. יש להם תפקיד מאוד משמעותי, לוועדה הזאת: הם אחראיים על תיקוני גבולות ושינויי גבולות ברשויות - שאנחנו יודעים מה המשמעות של זה. הם יהיו אחראיים על איחוד רשויות מקומיות, שגם שם יש לי תקוות לעשות בשנה הקרובה שינויים גדולים מאוד בנושא הזה של איחוד רשויות מקומיות.

חלוקת הכנסות על-פי חוק שיש לשר הפנים – הם יהיו מוסמכים להמליץ – זה תפקידם – לקחת מרשויות חזקות ולעשות חלוקה צודקת בין הרשויות שבאותו מחוז. הם רואים ראייה גלובלית, לא נקודתית, ראייה רחבה. רואים בסך הכול מה ההכנסות, מה גודל השטח, כמה רשויות יש, וגם מועצת מקומיות, להפוך אותן לעיר – זה גם תפקיד הוועדה הזאת.

זה עונה על המלצת צוות 120?

כן. זו בדיוק התשובה לזה.

איך זה מתכתב עם חוק ההסדרים? יש שם אשכולות.

משהו אחר לגמרי. לא קשור לזה. זה – אנחנו מתחילים אותו. אני מקווה שבינואר 17' בעז"ה כל שש הוועדות יעבדו, וגם נצמצם בירוקרטיה מאוד וגם נעשה צדק. זה המשאב האמתי – הקרקע, הכנסות ממפעלים מתעשייה, איך לחלק את המשאבים הללו בצורה יותר צודקת ויותר הגונה. ואני גם מקווה שהוועדות הללו יעזרו לי להגשים חלום ישן שלי, שלא הצלחתי בקדנציה הקודמת - לאחד ולעשות ערים גדולות יותר, ערי מטרופולין גדולות יותר, בלי להיכנס עכשיו לפירוט. כשתהיה לי תורה סדורה, אבוא לכאן. אני לא רוצה סתם לזרוק לחלל האוויר. יש לי שאיפה גדולה לכך, ואני חושב שחשוב לעשות את זה.

קרן החלוקה - תעמדו בלחצים, כי אם יש רשות גדולה באותו מקום, ויש להם הרבה כוח. למשל, בחיפה. הלאה.

התפלאתי מתי יגיע השם של חיפה בדיון הזה. לקח הרבה זמן... התאפקת...

תחום הארנונה. חברים, אני יודע שאני אולי קצת אעורר גיחוך, יגידו: שוב ועדה, שוב צוות ארנונה. כבר כל כך הרבה פעמים הקימו, בדקו. אני לא מתיימר לעשות שינויים גדולים מאוד בארנונה. אני רוצה לעשות דבר אחד - לכן לא הקמתי ועדה ציבורית; הקמתי צוות מקצועי של משרד הפנים ומשרד האוצר. אנחנו רוצים לעשות קודם כל סדר בדבר הזה. יש בלגאן נוראי. כל רשות, יש לה לוח חיובים אחר, האזרח לא יודע אפילו לקרוא מה שנותנים לו. בכל רשות יש סיווג אחר, כללים אחרים. אנחנו רוצים לעשות סדר בתחום הזה - ברוטו, נטו, נטו, ברוטו. שיטת חישוב. יש לנו כבר תורות כתובות של המון ועדות. מבקר המדינה עשה עבודה יוצאת מן הכלל. ועדת ברזילי ו-וועדות אחרות עשו עבודה. התורה נמצאת. צריך להחליט, לעשות סדר. תפסת מרובה - לא תפסת. לעשות קודם כל שתהיה שיטה אחידה, ברורה, שהאזרח יידע מה מחייבים אותו, על מה לערער, יידע מה לשלם. רשויות יידעו איך להוציא צווים פשוטים. אני מקווה שהצוות הזה, בראשותו של מרדכי כהן יחד עם האוצר, יביא לנו המלצות, ונעשה את זה מהר.

אשכולות, מה ששאל חבר הכנסת מנואל. מובא לפניכם בחוק ההסדרים חוק חשוב מאוד. זו תפיסה חדשה של שלטון מקומי, שלא היתה עד היום, שלמעשה מטרתה הראשית היא שוב לעזור לרשויות החלשות ולאגם תקציבים כדי לתת שירות טוב יותר לאזרח. האשכולות, שעד היום היו משהו וולונטרי - עד היום יש לנו חמישה אשכולות – אנחנו הולכים לעשות את זה בחקיקה; לתת להם סמכויות אכיפה, סמכויות גבייה. היום רשות מקומית לא יכולה לתת או למכור שירותים לרשות אחרת. אנחנו הולכים להסדרה בחקיקה. עבדנו על זה קשה מאוד, הגענו להסכמות, ואנחנו מגישים את החוק הזה. יש לנו גם תקציב להקמת אשכולות חדשים. כשאתה עושה אשכול של רשויות חזקות – יהודיות, ערביות, מכל הסוגים, כשאתה עושה- - -

איזה מעמד יש להם? כמו אשכול בית הכרם?

של רשות. עד היום זה וולונטרי. היום זה יהיה מעמד בחקיקה, שהם יוכלו לגבות כסף, יכולים לאכוף חוקי עזר, ושורה שלמה זה של דברים. אם החלום הגדול של אחדות רשויות לא מתבצע כל כך מהר, כפי שאנחנו יודעים, כמה שזה נושא פוליטי מורכב - לכל הפחות לאחד שירותים. שירותי חינוך, שירותי תרבות, שירותי פינוי אשפה, כל מיני שירותים, כשאתה מאחד אותם – קודם כל החלש יקבל אותו שירות שגם החזק מקבל, כיוון שיש אותו גזבר, אותו שירות ניתן לכולם; שנית, זה מגביר את השכנות בין הסובבים – מועצה אזורית היא מועצה מקומית עם עיר גדולה. כך האזרח יקבל שירות הרבה יותר טוב, הרשויות יחסכו תקציבים, התקציבים ילכו פחות למינהל ויותר לשירות, ואנחנו נרוויח מזה שנעזור לרשויות החלשות, נתרום להן יותר.

אני חושב שזו יוזמה ברוכה, אבל זה כן צריך להיות קשור לוועדות הגיאוגרפיות. הרי מי יחליט אילו אשכולות יקומו ואילו לא? מי יעזור להם? אלה שני נושאים ששלובים זה בזה.

זה נכון שיש קשר בין שני הנושאים, אבל אלה שני מסלולים שונים, כי איחוד רשויות ויצירת יתרון לגודל זה סוג מסוים, וכשאתה משנה גבולות, אתה משנה את הגבולות- - -

מה שאומר מנואל, שצריך לחשוב לתת לאותן ועדות גיאוגרפיות את היכולת והאפשרות להמליץ איזה אשכולות - מה מתאים למי, וגם לעשות את החיבורים האלה ולהביא לנו מוכן.

זו אותה תשתית.

מכל מלמדיי השכלתי.

כרגע האשכולות איך מתוקצבים?

תקציב משרד הפנים.

לא דרך העיריות החברות?

יש מס קטן שהרשויות משלמות – זה רק מס רצינות. עיקר התקציב הוא משרד הפנים.

והגדלנו אותו משמעותית ל-2017 כדי להגדיל אשכולות, ועכשיו ניתן להם סמכויות גבייה.

אין פה כפילויות בתפקידים?

בבקשה.

היושב-ראש אומר לי לקצר, למרות שכל נושא הוא דבר. פיתוח מדדי חיסול רשותי – הסברתי לכם.

תמריץ דיור – יש פה בשורה. שימו לב לזה. עד כה נתנו תמריץ לרשות שיוציאו היתרי בנייה, כ-12,000 שקל. הגדלנו את זה ל-20,000 שקל, ועכשיו שמעתי שבימים האחרונים סיכמנו עם האוצר על עוד תוספת של תמריץ אכלוס - אמנם בקטנה, אבל קטן זה גדול יהיה בעז"ה. אני חושב שאנחנו עושים בכך שירות לאוצר. המהפכה של הדיור תמיד דרך משרד הפנים. לקחתם לנו את מינהל התכנון, אבל למרות זאת אנחנו בעז"ה- - -

כבוד השר, איך תמנע מראש עיר שלא רוצה להגדיל את האוכלוסייה? איך תתמודד עם זה? הוא לא רוצה אוכלוסיות מסוימות.

אענה לך על זה בשאלות. נושא חשוב מאוד.

הלאה. צוערים לרשויות המקומיות. כל מי שמכיר, מי שיודע וראה – הרשויות המקומיות רואות בזה נכס אדיר של כוח עזר. אנחנו רואים בזה גם את ההנהגה העתידית של השלטון המקומי. יש שם היום 105 בוגרים. אנחנו ממשיכים להגדיל את זה. אנחנו משלבים גם באוכלוסיות מיעוטים, ערבים וחרדים. גם שם מוסיפים הרבה צוערים. אנחנו רואים בזה דבר חשוב. נמשיך.

אדוני השר, הערת ביניים. עד כה היה ניצול של 29% בלבד לתקציב הזה במשרד הפנים.

לא. ביצוע מלא, 100%. מה שאתם רואים עכשיו, זה לא עד סוף השנה. יהיה ביצוע מלא. שקל אחד לא יחזור.

יש לנו תוספת של קרוב ל-100 מיליון שקל להיערכות לשירותי חירום – דבר שהיה, לצערי הרב, לא מוסדר. היו לנו מחסנים במצבים אחרים מאוד קשים. אני שמח מאוד שבזה נוכל בעז"ה להתחיל לתת מענה לפי החוק ולפי הסמכות שלנו.

זה כמעט תקציב חדש.

כן.

הנושא של מגזר המיעוטים. אתם רואים את המספרים. השנה במשרד הפנים אנחנו מחלקים כספים, שאני מבין שאישרתם- - -

אנחנו אישרנו.

חבר הכנסת טיבי.

תודה. אדוני, אדוני השר, אמנם לפני שבועיים העברנו כאן בוועדה, ואישרנו, גם את ה-100 מיליון שקל וגם את ה-650 מילון שקל, אבל באופן חריג, חסר תקדים, למרות שאישרנו - הכסף לא הגיע לרשויות, לא למשרד הפנים.

בימים האחרונים – אני ערבי, אגב, ותפקידי לאחרונה זה לגשר ולטפל במלחמת יהודים בין ועדת הכספים לבין אגף התקציבים. היום התבשרנו בבוקר, שהגענו כמעט לעמק השווה. הוועדה תעביר ביומיים הקרובים הצבעה על עודפים, ובימים הקרובים הכסף יגיע לייעודו – אני מקווה שלפני סוף השבוע. תודה, אריה.

שערורייה שלא היתה כדוגמתה.

מה זה, דיל?

שום דיל.

הכסף אושר כאן ולא עבר.

שערורייה שלא היתה כדוגמתה. בא אגף התקציבים, והוא יודע שאני רוצה להעביר כסף, ושאנחנו כולנו רוצים. אישרנו את זה פה אחד. אמר: עד שלא נעביר את כל העודפים - לא נעביר. יש לנו שיטות, ואחת מהן, לשסות אותך בהם... הוא דרש להוציא את הישוב היהודי בחשבון – היא הוציאה. יש לי עכשיו נשק...

זו סחיטה. אתם אומרים: תקבלו את מה שמגיע לכם רק אם תצביעו אתנו?

כן. מה התעוררת עכשיו?

אבל כולם מחויכים, גפני.

היה ניסיון. לא עלה יפה, אורלי. זה פוצל. הכסף, אני מקווה, יעבור בקרוב.

בדיוק.

אם לא, שהיועץ המשפטי יגיע לכאן.

אנחנו בתוכנית חומש שהתחלנו אותה ב-2016. הכרזנו על 16 רשויות מצטיינות. בנוסף לכל זה יעמדו לרשותן סכום של 350 מיליון שקל לחמש שנים. הכול זה תוכנית חומש.

למרות זאת, אני לא רוצה רק לומר: עשינו ואנחנו עושים. אני מודיע, ומתריע - מענק האיזון של משרד הפנים לרשויות הערביות, אם ב-2017 נהיה בנסיגה לעומת 2016, 200 מיליון שקל זה סכום משמעותי מאוד לרשויות הערביות. גם אם תיתן להם תקציבי פיתוח ואחרים, זה יחזיר אותם לחשבים מלווים ולבעיות אחרות. אני אומר לכם את הדברים על השולחן.

ב-200 לא נמצא, אדוני השר, בהחלטה 922, לכן הכדור נמצא באגף התקציבים במשרד האוצר.

לא. הכדור נמצא כאן. משרד הפנים – עוד לא אושר התקציב שלו. אנחנו יכולים להוסיף בעניין מענקי איזון, וגם נוסחת גדיש - צריך לדבר עליה עכשיו.

באוצר יודעים שזה צריך לעבור. לא התקבלה החלטה.

הלאה. אנחנו ב-2018 – שתדעו, ב-2018 מתוכננות שתי מערכות בחירות גדולות – במאי 2018 – בחירות למועצות האזוריות, ובנובמבר 2018 - בחירות לרשויות המקומיות. אני זורק – רבותיי, לפי החוק החדש, הקיים, בבחירות לרשויות המקומיות יהיה יום שבתון. בבחירות למועצות האזוריות - לא יהיה יום שבתון, לפי החוק.

החקלאים צריכים לעבוד.

אין בעיה. אדוני היושב-ראש, אני שם את זה על השולחן. גם שלחתי מכתב למועצות האזוריות, לדון, האם לא הגיע הזמן לאחד את הבחירות? אין שום עניין להרבות בחירות. שביום בחירות יבחרו כמה שיותר. אני לא רואה למה צריך להיות נפרד. היו מסורות מן העבר. אני חושב שצריך כל הזמן לנשות לחדש. לנו זה יותר קשה – זה להתארגן, אנחנו מארגנים את כל הבחירות, אבל אני חושב שלטובת העניין, שמים מאמץ של חודש, חודשיים. אין עניין שכל שנת 2018, מתחילתו עד סופו, משרד הפנים יהיה משותק – פעם פה ופעם שם. אני לא קובע עמדות. אני שם את זה.

אני נהניתי מהאיחוד של המועצות האזוריות, ואני מכהן 5.5. אולי בהצעה החדשה שלנו אהיה 7.5 שנים.

אתה ראש מועצה מצוין. יהיה עוד חצי שנה. אני מחכה לעמדה שלכם בכתב.

זאת ההזדמנות לברך אותך על שנבחרת להיות יושב-ראש המועצות האזוריות. מר ריטוב, אנחנו מאחלים לך הצלחה, ושולחים מכאן החלמה מהירה לשמואל ריפמן. בבקשה.

כידוע לכם, ב-2016 ביטלנו את דמי הכניסה לחופי רחצה. יש לנו דבר חדש בתקציב השנה - שלא היה בשנים האחרונות: יש לנו תקציב של 20 מיליון שקל תוספת לפיתוח חופי רחצה חדשים – זה דבר שמתבקש. הלאה.

יש לי שאלה בנוגע לחופים, אם אפשר.

אני רוצה שיסיים. חברים שנרשמו.

רשות ההגירה, רשות האוכלוסין. ב-1 בינואר אנחנו אמורים להתחיל בעז"ה את התיעוד הביומטרי. זה מצריך חקיקה מסיבית בחודשיים הללו שנשארו לנו. אנחנו נתחיל. אנחנו מתארגנים לכך. לא אפרט, כי יש ועדות אחרות של הכנסת שמתעסקות בכך. פתחנו חמש לשכות גדולות חדשות השנה - בהר חומה, בתל-אביב דרום, בנתיבות, ראש העין, בית שמש. אנחנו הולכים לפתוח עוד חמש לשכות ב-2017 – קריית ים, מעלות תרשיחא, מודיעין עלית, סכנין וטייבה. אנחנו במשא ומתן עם הרבה מאוד רשויות קטנות לעשות דיל בינינו, שהם יעמידו לרשותנו חדר כדי שנוכל – אין לנו מספיק משאבים. אנחנו ניתן את כוח האדם, את התדרוך ואת הטכנולוגיה. המגמה שלי היא להגיע למצב שהזמן יהיה מה שיותר קצר, שאנשים יוכלו לקבל את השירות ושיהיה כמה שיותר נגיש. אני רואה בזה חשיבות גדולה.

הלאה. אומר בכותרות. שני נושאים אחרונים. משרד הפריפריה ופיתוח הצפון. השנה ב-2016 כידוע לכם ניתוסף למשרד הנגב והגליל האגף הבכיר לפריפריה. התקציב של משרד נגב גליל היה בבסיס 130 מיליון שקל. נכון שהביצוע היה הרבה יותר גדול, כי ביצענו תוכניות אחרות של משרדי ממשלה אחרים, אבל הבסיס גדל ל-430 מיליון שקל, וב-17 וב-18 רק התקציב של אגף הפריפריה יהיה 315 מיליון שקל כל שנה, שפירושו 630 מיליון שקל לשנים הבאות, בנוסף למשרד הנגב והגליל.

יש פה שורה שלמה של דברים. בגדול, התפקיד של המשרד הזה של נגב וגליל ופריפריה זה לעזור לאוכלוסייה בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית, להנגיש להם שירותים שהם לא מקבלים, להוריד להם את יוקר המחיה, לעזור שם לקבוצות המבוגרים, לקבוצות המיעוטים, לקבוצות הנוער, אירועי תרבות שלא מגיעים אליהם, ושורה שלמה של דברים – לתת לאנשים חיים קצת יותר טובים, ושלא ייענשו על זה - או שנולדו למשפחות בפרפריה חברתית בשכונות, או הם גרים בפריפריה גיאוגרפית, ובגלל הריחוק לא מגיעים אליהם מה שמקבלים תושבי המרכז. כמובן, בכל הנושאים – גם בנושאי בריאות ואחרים, אנחנו משתדלים לעזור בסכומים קטנים, אבל לתת את העזרה המתבקשת. אם לבית חולים חסר מכשיר MRI, ואנשים מחכים חודשים בתור, אנחנו נמצאים גם שם. וביוספטל, אם בחדר מיון יש בעיה - אנחנו מעולם לא אומרים שזו לא אחריות שלנו. אנחנו משתדלים לעזור.

אז עמדתך בנוגע לכך שמפסיקים את המענקים לרופאים בפריפריה – לא ייתכן ששר לענייני פריפריה לא יאמר את דעתו, בעיקר לאור הפערים המטורפים. גפני, אתה הצלחת להציל פה יחד אתנו בתקציב שעבר 75 מיליון – שוב מפסיקים.

השר סומך עלינו.

ואני סומכת עליך. תושבי הפריפריה נושאים עיניהם לכאן, לחדר הזה.

ב-01:00 בלילה פתרנו את הבעיה בפעם שעברה. נפתור את זה גם הפעם.

יהיה הכסף לרופאים בפריפריה. אם לא יהיה- - -

לא יהיה תקציב.

לא אמרתי שלא יהיה תקציב. יהיה. עשינו את זה בשנה שעברה – אין סיבה שלא נעשה את זה השנה. אין שום בעיה.

תראה איך הוא מסתכל עליך מאגף התקציבים.

מה? הוא מחייך. יהיה.

בשורה אמתית.

חברים, תוכנית הצפון. אתמול הארכתי בזה בכנסת – אני חוזר. מה שכתוב כאן - לזה אתייחס. היות שאנחנו באמצע עבודה של צוות בראשותם של איתן דנגוט מטעמי, ושי באב"ד מטעם האוצר - הם אמורים בחודש הקרוב, להמליץ בפני השרים על התוכנית שלא אושרה בממשלה בתקציב, אבל היא אמורה, לפי החלטת הממשלה, עד סוף שנת התקציב הזה, סוף 2016. ב-2017 ו-2018 יהיה בתקציב לתוכנית הצפון. כמה כסף יהיה - אני לא רוצה להרחיב בזה, אבל חברים, פה זה כבר לא עניין של קואליציה, אופוזיציה, יהודים, ערבים. הצפון – אנחנו מאבדים אותו, מבחינתה אמתית. הוא יישאר לנו המקום היפה ביותר, אבל אנחנו נישאר בבעיה קשה מאוד. יש הגירה שלילית קשה, יש בעיות קשות מאוד – של בריאות, של חינוך, של תעסוקה, של דיור בנושאים חברתיים בעייתיים מאוד. אנחנו חייבים – כל משרדי הממשלה – זה לא עניין של משרד הפנים או משרד נגב-גליל; זה עניין של מאמץ רב-מערכתי, כפי שעשו בדרום, לעשות בצפון. אם לא ילכו במאמץ גדול, בהובלת ראש המשלה, שר האוצר – אני מוכן להיות אחרון בקטר הזה, אבל חייבים לשים את כל כובד המשקל. אם לא, אנחנו בבעיה גדולה מאוד. ופה אין הבדל – כולנו בסירה הזאת.

ואם הממשלה בראשות בנימין נתניהו לא תסכים לכמיהה שלך, להעביר את התקציב הזה לצפון, מה תעשה?

אני עונה לזה מה שאני עונה לכולם – אני אומר לכם את הדברים אחרי שיחות ארוכות ודיונים ארוכים עם ראש הממשלה. הוא מצוי בכל פרט. קיימנו אצלו – סיגל נמצאת פה – היא השתתפה בחלק – אולי ארבעה או חמישה דיונים ארוכים מאוד על פירוט תוכנית תיירותית. הוא מצוי בכל הפרטים. אנחנו עושים מאמץ, איך לאגם את התקציבים, למצוא את התקציבים, ואני מקווה שנגיע להבנה בעניין.

אנחנו בנובמבר. אין הרבה זמן להגיע להבנה.

לכן אמרתי – אנחנו בלחץ של זמן. אם לא יהיה בתקציב של 2018-2017 - את צודקת, לא עשינו שום דבר.

ואז מה יקרה? התחייבתם לזה.

אם לא יהיה בתקציב – אל תצביעו על התקציב, ואם יהיה - תצביעו עם התקציב.

אתה תצביע על התקציב?

אם יהיה, את תצביעי בעד התקציב?

אני מודה לך על הסקירה המאלפת, הארוכה. אני מבקש שחברי הכנסת יתייחסו לעניין. אני אומר לחברי הכנסת. היתה החלטה שלי, שקודם ידברו חברי כנסת שהם חברי ועדה. אני לא הולך ליישם את זה כרגע, אבל בתנאי אחד – שכל אחד יצטמצם בזמן ויאפשר לשני לדבר, כדי שהשר והמנכ"ל יוכלו להשיב. אני מבקש שכל אחד יתחשב בשני, שיהיה מספיק זמן לתשובות ולדיבורים. עודד פורר, בבקשה. שלוש דקות כל אחד.

אעשה פחות, כי התייחסתי לנושא של עיר עולים במובנים האלה, ואין צורך לחזור על העניין הזה. שני דברים אחרים, אדוני השר. אני רוצה כן לחזק אותך על שני מהלכים שלפחות הצהרת פה שאתה רוצה לעשות – גם במובן של איחוד רשויות – או לכל הפחות איחוד שירותים, וגם בנושא של שינוי מתווה ארנונה. זה בדומה לעיר עולים, ואני מכיר את זה גם מכובעי הקודם. אף שר פנים לא רצה לגעת בנושא של עיר עולים, ולא בצדק. היו צריכים לגעת בזה כבר לפני עשרים שנה, אבל העדיפו להשאיר את זה כך בגלל הנפיצות הפוליטית של זה. צריך לסדר את זה כמו שצריך. אני מאמין שהוועדה הזאת תעשה סדר בעניין הזה.

גם שני הנושאים האחרים שדיברת עליהם - אני לא חושב שיש שרי פנים שהסכימו להכניס את ידיהם לתוך הקלחת, וגם אם ניסו, נכוו מהר מאוד ונסוגו לאחור. אני מקווה שיהיה לך הכוח לעמוד בזה. תשמור לי את שתי הדקות לפעם הבאה...

תודה רבה. אשמור. אורלי לוי.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אדוני השר. אנחנו נמצאים במצב שבו תושבי הפריפריה צריכים לצמצם פערים מטורפים. כדי לצמצם את הפערים הללו – מי כמוך יודע - יש לעשות שינוי יסודי, והשינוי הזה לא יכול להיות במנותק מגבולות מדינת ישראל – גבולות הישובים וכדומה. לא ייתכן שהיום יש ישובים שמתפקעים, כי אין להם לאן להתרחב, כי הם הוקמו כערי קליטה שאמורים היו לספק או מגן אנושי בגבולות הארץ או כוח עבודה זול – לא אגיד במקום מי – לקיבוצים ליד.

מה שקרה הוא שרשויות או מועצות אזוריות חולשות על שטחים מטורפים. המרכזים המסחריים נמצאים בצמתים בינם לבין עיירת הפיתוח הסמוכה. מי שנהנה אפרופו מהארנונה של כל המסחר והתעשייה אלו אותם שטחים או אותה רשות אזורית, ועיירות הפיתוח לא יכולות – לא להתקדם, לא להתרחב ובטח לא ליהנות מהארנונה – בין היתר גם מארנונה ממשלתית.

לא הגיע הזמן כבר שנבדוק – לא לגבי הגודל, מספר התושבים, אלא לעשות חלוקה צודקת? זה נקרא צדק חלוקתי. ואני יודעת שאתה מאמין בזה.

השר אמר שבשביל זה הוא הקים ועדת גבולות.

אני לא חושב שיש מועצה אזורית אחת, שביקשו ממנה שטח חקלאי לבינוי, לכל דבר אחר - שהתנגדה לו. היא לא מתנגדת, אם זה הולך לבינוי. לחלק שטחים?

לא, היא רק מתמחרת את זה בצורה מטורפת.

אני יודע מה אני אומר.

אורלי, את ממשיכה. השר אמר בהצגת הדברים, שהוא מקים ששה מקומות, שבהם הוא מקים ועדה שהיא תפעל באופן קבוע. ועדת גבולות. בדיוק כמו שאמרת.

אתה יודע כמה ועדות קמו? שמחה לשמוע.

שש הוועדות הללו את יודעת כמה מחליפות? למעלה מחמישים ועדות. כל אחד מסתכל ראייה נקודתית קטנה. תראו את התוצאות וגם תראו את המאבקים, לצערנו הרב.

אני הבנתי שבמשרד הפנים עומלים עכשיו על קריטריונים חדשים למענקי איזון.

אחד העיוותים הגדולים ביותר בביטול מענקי איזון זה היכולת של השתכרות עתידית, כלומר מסתכלים על תוצאות הבגרות בערים מסוימות, וברגע שיש אחוזי בגרות גבוהים, אומרים: טוב, יש להם פוטנציאל השתכרות. לא משנה שהתלמידים הללו עדיין לא מניבים שקל לעיר המקומית. השאלה שלי – אם זה עדיין יהפוך להיות קריטריון? עומד אותו ראש רשות בפני שוקת שבורה ובפני בחירה לא נורמלית – אם הוא ישקיע בחינוך, הוא יכול לוותר או לאבד את מענקי האיזון. אם הוא לא יצליח בחינוך – אוי ואבוי לו ולתושבים שלו.

אני חוזרת. הנושא של הבריאות בפריפריה – ואני בכוונה חוזרת לזה, כדי שישמעו שוב אגף התקציבים – זה לא משהו שאנחנו יכולים להשאיר אותו רק למאבק של משרד הבריאות. זה התושבים שם, זה הילדים שם. אני כהורה הרבה פעמים שואלת את עצמי- - -

השבתי לך. אמרתי: כאן הוועדה, כמו בשנה שעברה, לא תאפשר שזה לא יהיה.

מצוין. תודה רבה.

זה לא רק העניין של הרופאים. נושא הבריאות- - -

כן, נושא נוסף. דיברה על הרופאים, והיא צודקת. יוסי יונה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר. קודם אני רוצה להתחיל בברכות על מינוי חברנו מוטי כהן כאן לתפקיד המנכ"ל. אדם מדהים; ולך מחמאות השר, על בחירה מצוינת.

בהמשך לדברים שחברתי כאן אורלי לוי אמרה, אדוני השר, האם נתת דעתך, כי פה יש שני מנגנונים שבאמצעותם אתם מבקשים לפתור את הבעיה של הפערים בין הישובים – אחד, הקרן שאתם מקימים. על פניו אני לא יודע אם נתתם דעתכם לגבי המספרים, אם מישהו עשה את התחשיב הכלכלי בסופו של יום, עד כמה ה-500 מיליון השקלים הללו יכולים לפצות על הפערים הקיימים שעליהם חברתי אורלי לוי הצביעה.

על פניו נראה שאם הוועדות הללו לשינוי גבולות ולשינוי ארנונה, הם צריכים לראות אותם כמנגנון משלים, כי בניחוש ראשוני סביר מאוד להניח, שה-500 מיליון הללו לא יצליחו לפצות על כל העיוותים הקיימים. על זה אבקש התייחסותכם.

נקודה שנייה, אדוני השר, ביחס לוועדות הללו – שוב, חברתי אורלי לוי ציינה שהוקמו תהליכי פעולה של המון ועדות לשינוי גבולות ולחלוקה מחודשת של ארנונה. בין היתר 20 ועדות השלימו עבודתן. למיטב ידיעתי, השר חתם על אחת בלבד. השאלה שלי אליך, אדוני השר - מה יהיה השינוי? אילו סמכויות? אם, נניח, הוועדות הללו, כשתבואנה עם ההמלצות שלהן אליך, האם אנחנו חושבים על איזשהן חסימות, שהחסימות שהתקיימו עד כה בפני העבודה של הוועדות הללו? האם צריך בחקיקה מסוימת? למשל, מוקמת ועדה, מביאה את ההמלצות שלה, שר הפנים חותם על ההמלצות, ואז זה הולך לבג"ץ, ונתקע שוב מיליון שנים. השאלה שלי, באיזה מובן הוועדות האזוריות, שאני מברך עליהן – יכולות לעשות עבודה טובה יותר לא במובן של מתן המלצות אלא ביישומן של המלצות. תודה.

יש מחשבה לצמצם את סמכויות בג"ץ... אחמד טיבי, בבקשה.

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, נמצאים כאן ראשי רשויות מהישובים הערביים, שתוך כדי העבודה להאיץ בקבלת תוכנית הממשלה 922, והחלק העיקרי המיידי עם השפעה על חיי התושבים זה הרשויות המקומיות ומשרד הפנים. כל שער תקציבי פיתוח זה בסדר. אי-אפשר לראות דברים מיידיים כאן. בממשק הזה עם משרד הפנים רואים תוצאות. לכן הם עשו עבודה מצוינת אז, והגענו לתוצאה – היא לא כל מה שרצינו, אבל היא חלק מזה.

למרות שזה חלקי, אמרתי – וחלקם לא היו, אז אחזור – גם מה שעבר, ה-750- לא הגיע. אני אומר לאדגאר ולמודר ולאחרים, שבימים הקרובים כנראה שזה עובר, לאחר שצומצמו הפערים בין הנוגעים בדבר. ה-650 מיליון שקל זה תקציבים שהקדימו להם מימון של השנים הקרובות. זה לא לכל שנה. בשנים הבאות זה 75, לצערי הרב.

הנקודה השנייה, אדוני היושב-ראש, החשובה, היא ה-270 שקל. אני אומר את זה לאריאל, אגף תקציבים. אם זה לא יבוא בשנה הבאה, תהיה רגרסיה בשירותים- - -

אריאל, למה אין ה-200 מיליון?

החלטת ממשלה 922, כפי שחבר הכנסת טיבי ציין, קבעה שבשנת 2016 ישולמו 200 מיליון שקל - זה כמובן יגיע לאישור הוועדה- - -

זה כבר אושר, ה-200 מיליון?

100 נמצא בשלטון המקומי, ועוד 100 בפנייה המדוברת.

אני לא מבין – מדוברת. 200 מיליון שקל אושר ב-2016 כאן?

100 כבר אושר והועבר לרשויות – נמצא. עוד 100 הוא חלק מהפנייה – אם אתה לא רוצה את המילה מדוברת – מילה אחרת.

אושר בוועדה?

כן.

100 לא שוחרר.

אני רוצה שראשי הרשויות הערביות יידעו, שאתם לא רוצים להעביר להם. אתם לא אוהבים אותם.

אני על הקביעה הזאת יכול להתווכח.

תתווכח. אנחנו אישרנו את זה פה, פה אחד.

לגבי 2017, מה שהחלטת הממשלה קבעה זה שיוקם צוות של משרד הפנים, משרד האוצר והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, שידון מה אנחנו עושים בשנים קדימה.

לגבי הכסף הזה, הצוות- - -

אפשר יהיה להעביר ל-2017 אם זה לא יהיה בתקציב?

אפשר יהיה להעביר. אנחנו רוצים שזה יהיה בתקציב. למה צריך דיון? ב-2016 זה היה. למה זה לא יהיה ב-2017?

הוגדר מראש ככסף חד-פעמי לשנת 2016.

מה יעשו ב-2017? יחזירו אחורנית?

בשנת 2017 - ההחלטה אמורה להתקבל.

חבר הכנסת אחמד טיבי, תמשיך. הזמן מוגבל. אני רק רוצה לומר לך – על זמני – אם לא יהיו 200 מיליון שקל בימים הקרובים, שהדיון הזה יתקיים, ותקבלו החלטה - תהיה בעיה.

תהיה בעיה.

הנקודה השנייה, ועדות גיאוגרפיות. זה נושא חשוב ביותר, אדוני השר, והמנכ"ל נמצא כאן. הוקמו שש ועדות. אני רוצה לשאול, אדוני, האם יש בהן חברים ערבים? האם באחת מהשש יש יושב-ראש ערבי, בוועדות הללו? כי בחלקן רוב הישובים הם ערבים, כך שנמאס כל הזמן.

תודה. יוסף ג'בארין.

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, כבוד המנכ"ל, בשני העשורים האחרונים – ואני מתכוון לשני העשורים, כלומר אחרי 96', לרוב משרד הפנים היה חלק מהבעיה. אני מקווה שבתקופה הקרובה הוא יהיה חלק מהפתרון. אני שומע תקוות, אז אני מקווה שהן ימומשו.

דיברנו אתמול בשעת השאלות על מענקי האיזון, ואני שומע – אנחנו מתווכחים על 200 מיליון. אבל כולם יודעים שמענקי האיזון שוללים מהישובים הערבים כמעט חצי מיליארד שקל בשנה – משהו שלפי דעתי, משרד הפנים אפילו לא מכחיש את זה. חצי מיליארד שקל בשנה. ואחר כך באים – 100 מיליון כאן - צריך לראות את התמונה. כל השנים הללו איבדנו את הסכומים הללו. אלה מיליארדים שהחברה הערבית לא קיבלה בגלל – אתם קוראים לזה עיוות; אני קורא לזה אפליה, בתוך נוסחת התקציב. צריך לקחת זאת לתשומת הלב.

כבוד השר, דיברת על הצורך בהמראה במקום הבראה. אני אומר לכם – אנחנו צריכים את נמל התעופה כדי להמריא, ונמל התעופה עבור הישובים הערבים זה הסוגיה של הרחבת תחומי השיפוט ושינוי הייעוד לפיתוח ובניין. זו הסוגיה העיקרית. הרבה מהתקציבים הללו לא יעזרו אם לא תהיה החלטה חד-משמעית לגבי הרחבת תחומי שיפוט. חלק מזה זה סמכויות האוצר, אבל חלק מזה, זה בסמכויות משמעותיות במשרד הפנים. זו סוגיה מאוד קריטית וחשובה.

הנושא של הוועדות הקבועות, חברי חבר הכנסת טיבי התייחס לנושא הייצוג; בצדק התייחס לנושא הייצוג – לא רק ליו"רי הוועדות אלא גם לחברים שם. הוועדות, הרבה מהעתיד של הרשויות הערביות תלוי עכשיו בוועדות הללו. גם הסוגיה של הרחבת תחומי שיפוט, גם הסוגיה של חלוקת הכנסות – למשל, דיברנו על כל אזורי התעשייה המשותפים באזור המשולש, המחצבה שם, וגם תיקוני הגבול. אני מניח שכבוד השר מודע לבעיה הקשה שקיימת עכשיו באזור ואדי ערה, חריש שמבקשת עכשיו להתרחב על אלפי דונמים על חשבון אפשרות ההתרחבות של הרשויות המקומיות. אתנו גם ראש הכפר ערארה, שחרד היום לעתיד הישוב שלו, אם באמת חריש תתרחש, איך שזה מוצע.

והדבר האחרון, דיברת על לשכות מרשם האוכלוסין. אני שמח לראות שזה הולך להיות גם בישובים חדשים. כתושב אום אל-פאחם אני מקווה שהתוכנית להקים את זה באום אל-פאחם תתקדם בהצלחה, ונוכל לעשות את זה בשבועות הקרובים. תודה.

(היו"ר יצחק וקנין, 11:23)

תודה. באסל גטאס.

אני בוחר להתחיל בלברך את השר ואת כל צוות המשרד, ובהתחלה לברך גם את חבריי ראשי המועצות, שלמרות כל העיסוקים שלהם – ואני יודע שהיו עסוקים מאוד – בחרו להגיע כדי לשמוע מה שיש לשר להגיד, ולהשתתף, ואולי גם ידבר אחד או שניים מהם. לא מובן מאליו שראש עיר או ראש מועצה יתפנה ויבוא לכאן, וידבר בשם כולם; הוא לא בא לאינטרס אישי של המועצה שלו, אלא בא לדבר על כל העניין של התקצוב לאוכלוסייה הערבית. אני חוזר ומברך.

אני חושב שמשרד הפנים ושר הפנים הוא המשרד הכי קרוב לעניינים של האזרח הערבי היום-יומי, ויש הרגשה שהשר עושה מעל ומעבר בשנה האחרונה. כל מה שאנחנו מעבירים ביקורת ומביאים הצעות, זה בא כדי לקדם; לא כדי לומר שכל מה שנעשה הוא לא טוב או לא מספיק.

בנושא הקרן, נכון שזה בא בחוק ההסדרים. יש הרגשה ומחשבה, שזה עז כלשהי שהכניס האוצר לתוך התקציב, כהפוך על הפוך, שמוכנים להוציא אותו ברגע הנכון בתמורה לדברים אחרים. האם ההחלטה ללכת על קרן הארנונה היא החלטה סופית, בבחינת ייהרג ובל יעבור, או אפשר להקריב אותה על דברים נוספים בחוק ההסדרים? כי אנחנו חושבים שזה כל כך משמעותי, ובעל השפעה - לא רק חצי מיליארד השקל; זה מבחינה עקרונית, מבחינה מוסרית – יש מדינות שהארנונה הארצית מחולקת כמו מסים ישירים, כלומר לוקחים את סך כל הארנונה, ומחלקים אותה בין כל התושבים. זה צודק יותר מהמצב הקיים, אבל לפחות שהארנונה שהמדינה משלמת, תחולק באופן יותר שוויונית. אני חושב שזה עניין מרכזי. זה עשוי להשפיע על סגירת פערים ועל תמיכה ברשויות החלשות.

הקריטריונים לקרן הזאת מופיעים כבר? ישנם?

מה שיש בחוק.

אין קריטריונים בחוק לא טוב, אריאל.

הנושא האחרון והמרכזי הוא מענקי האיזון. פה אנחנו לא מדברים על עוד 200. לא יהיה עוד 200.

למה לא יהיה?

500. 400 לפחות. לא מדברים על תיקון רטרואקטיבי של שנים, כפי שאמר חבר שלי יוסף ג'בארין, ששנים אתם מעוותים את נוסחת גדיש, וכך המגזר הערבי מופלה בלפחות 600 מיליון שקל בשנה. אי-אפשר לדבר עוד על פירורים, יאללה, ונתניהו, ולחצנו, ואיימנו בשביתה - והנה קחו לכם 200 מיליון. ולגבי 2017, 2018, תקום ועדה ותדבר – לא יהיה. אני אומר לך. זה חייב להיכנס לבסיס התקציב ובאופן שקוף ועל-פי הנוסחה. יש ועדה. אנחנו, ראשי המועצות, הופיעו בפניה, וכל מה שאמרתי, מופיע בפרוטוקולים של ועדות הכנסת, בהודעה של משרד הפנים ובדוח שאתם חיברתם. זה דברים שאתם מודים, שהעוול הזה קיים. אז בבקשה לתקן אותו מייד בתקציב 2018-2017. לא נרשה את המשך הנושא הזה – ההשתלטות והלובי והפניות.

אני מבקש שוב – השר אתמול התחייב בפני המליאה, שלפני סוף השנה – לא ממש ביום האחרון – יפורסמו מסקנות הוועדה.

תודה. זוהיר בהלול.

אדוני השר, אתה אחד היהודים הטובים ביותר לערבים, ואני יודע שבהצהרה שלי הזאת דנתי את הקריירה הפוליטית שלך למיתה...

ובכל זאת, אדוני הרב, בזיקה לשאלה שהפניתי אליך ובזיקה לאותה הערה של חברתי סתיו שפיר, אם הייתי נזכר בערגה בשנות ה-90', הייתי מצפה לתשובה ממך – תחילת ציטוט – אני אשתטח אל סף לשכתו של בנימין נתניהו, ואומר לו: על גופתי.

איפה עיני הנץ? איפה הלהט והתשוקה של דרעי בענייני קיפוח, עדות ואוכלוסייה בישראל? האם זו הממלכתיות שאתה עוטה, או רוח הלוחמנות עדיין בקרבך? ואני מאתגר אותך ואומר לך – מר דרעי, עדיין יש לנו ציפיות ממך, ותוכנית הצפון היא תוכנית קריטית, ואני לא מדבר באופן קלאסי רק על התוכנית של האוכלוסייה הערבית. אגב, 922 זה אוטובוס שנוסע מחיפה לנתניה. כל דבר שקשור עם הערבים – האוטובוס או דוהר או נוהר. וחבל לי, כי באמת העניינים האלה – גם התוכנית של האוכלוסייה הערבית, גם התוכנית של תקצוב הצפון אלה הם דברים מאוד קריטיים לאוכלוסייה בכללותה.

לגבי עניין שקשור למשרד הפנים, מדוע בשנים 2015-2013 כל תקציבי הבינוי למבני דת ללא יהודים – ואני חילוני ולא דתי – הניצול היה פחות מ-30% מה קורה בתקציב הנוכחי, ומה קרה ב-2016? מדוע הניצול על כך, לנוכח הצרכים הדתיים של האנשים? הניצול היה רק 30%.

ונקודה אחרונה לגבי הצפון, לפחות בענייני רפואה, דיברה אורלי חברתי על ביטול המענקים למתמחים ברפואה בפריפריה. גרוטו אמר שיש מחסור חמור, אנוש. תמותת התינוקות בצפון לעומת המרכז היא כפולה.

בדרום היא כפולה.

אני גם הקול של הדרום. לפחות 840 מיליון שקלים של גרוטו - לשים אותם, להניח אותם על המדף כדי להציל בני אדם ממצב רפואי קטסטרופלי. אני פונה אליך, ועדיין כולי תקווה שרוח הלוחמנות שלך תניה פירות. תודה.

תודה. בבקשה.

הרב דרעי, אני רוצה להודות לך קודם כל על הצגת הדברים הברורה, וגם על הבשורות שהיו בה, והיו בשורות במצגת הזאת.

אני רוצה להתייחס לתוכנית הצפון. ברור לכולנו, שרכבת תקציב 2017, 2018 יצאה לדרך, עזבה את התחנה מזמן. כל דיבור על כך שוועדת ועדת דנגוט – ואני מכיר ומוקיר את איתן – לא יכולה להביא שום תוצאה בשנתיים הקרובות, שום תוצאה משמעותית. הרי הוועדה תעשה את מלאכתה בחודשים הקרובים – אמרתם חודש, היא תשב יותר. באזור ינואר-פברואר ההמלצות יוצגו לכם, ומה יקרה אז? הרי התקציב כבר נקבע. וזה עוד לפני הפלאט. והתייחסת לזה. ויהיה פלאט. אנחנו יודעים, ואני חושש מאוד שהפלאט יהיה גדול ממה שציינת בגלל קק"ל וכו'.

אבל רבותיי, אי-אפשר ביד אחת לומר – אני לא בא בטענות אליך, הרב דרעי - לומר, שהולכים על תוכנית רב-שנתית לצפון של 18 מיליארד שקל, וכששמעתי את זה, אגב, אמרתי: לא יהיה כלום. זאת אחיזת עיניים. אם הייתי שומע שתהיה תוכנית רב-שנתית של מיליארד ו-800, הייתי חושב שאולי יש איזשהו סיכוי. ברגע שאמרו 18 מיליארד, אמרתי: טוב, גם נטוס למאדים ונקים שם מושבה ליוצאי הצפון. מה זה, 18 מיליארד? איה אנחנו חיים? אנחנו מכירים את הדברים.

לכן אני אומר קונסטרוקטיבית, שצריך להביא בהקדם האפשרי לוועדת הכספים תוכנית ב', ואני לא רוצה שום מספר שהוא מיליארדים. לא יהיה. תביאו משהו אמתי שאפשר לעשות בשנתיים הקרובות במסגרת המגבלות שאנחנו מכירים אותן. צנוע, אבל שיהיה משהו, כי האלטרנטיבה היא שלא יהיה כלום. אתה, השר דרעי, ותיק, בדרים האלה, ויודע שזה כך. אני לא רוצה מצב שוב בוועדת הכספם, שנתבזה במקח וממכר בבזאר טורקי על כן עוד 10 מיליון למתמחים בצפון או לא. לא ייתכן מצב כזה.

השר דרעי, אני מבקש ממך כשר הפנים – תיזום את זה. שלא נמצא את עצמנו כאן במצב המביש הזה שוב. תודה.

תודה, מנו. סתיו שפיר.

תודה, אדוני. אדוני השר, אתה ערכת קמפיין שלם בבחירות האלה למאבק למען השקופים. שקופים זה אנשים כמו ללי גרציה מקיבוץ דפנה, שבגלל שהטיפול הרפואי שלה והאולטרה סאונד שלה התעכב בחצי שנה, היא גילתה שיש לה סרטן במצב מתקדם, ועכשיו היא נזקקת לטיפולים והקרנות שגם אותם היא לא מקבלת בצפון, כי אין תורים ואין איפה לעשות את זה. שקופים של סטודנטים צעירים, שלמרות שהם סיימו את הלימודים, ו-70% מהסטודנטים במכללת תל חי רוצים להישאר ולחיות בצפון - אין להם שום סיכוי לעבודה נורמלית. יש מקום אחד שבו אפשר לעבוד בהיי טק ובמחשבים, ויתר האופציות הן לעבוד באבטחה, בניקיון, במסעדנות ובמקצועות מסוג זה, ולא במקצועות שאליהם הם הוכשרו ובשבילם עברו את הלימודים האקדמאיים שלהם. ושקופים זה אנשים שנאבקים יום-יום, ואחרי הרבה מאוד שנים גם תחת איומים ביטחוניים כדי להישאר במקום שהם כל כך אוהבים, במקום הכל כך יפה, המדהים הזה, צפון הארץ, בגליל ובגולן, אבל משום מה הממשלה זונחת אותם, כבר עשרות שנים. ולאותם אזרחים שקופים אתם הבטחתם בהבטחות אדירות, במסיבות עיתונאים מהוללות מול כל כך הרבה אנשים – הבטחתם 18 מיליארד שקלים בתוכנית לחיזוק הצפון, 10 מיליארד שקלים בתוכנית לחיזוק המגזר הערבי ועוד ועוד - סכומים אדירים של כסף. שקל מזה לא נכנס.

אני שואלת אותך שוב, אדוני – האם אתה, אחרי כל העבודה הקשה שעשית - ואני יודעת שהמאבק הזה בלבך, אחרי כל העבודה הקשה שהמשרד שלך עשה, אחרי שכבר הושקעו כספים רבים בתוכנית לחיזוק הצפון, האם אתה תצביע על התקציב הזה, אם התוכנית לחיזוק הצפון והתוכנית למען המגזר הערבי לא תיכנס לתוך התקציב? יש לזה שתי תשובות – כן או לא, והתשובות האלה יכולות להכריע, האם הכסף הזה יהיה או לא יהיה בתוך תקציב המדינה.

תודה לסתיו. אחרון – אוסאמה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. כמובן, אני מצטרף לכל הדברים של חבריי שקדמו לי בעניין מענקי האיזון, וגם אני מברך את חבריי ראשי המועצות והעיריות שיושבים פה.

אדוני השר, זאת הזדמנות - רציתי לשאול אותך אתמול בשעת השאלות, אבל לא התאפשר לנו, אז זו הזדמנות, שאשאל אותך את השאלות היום פה בוועדת הכספים. זו גם הזדמנות להודות לך באופן אישי, וגם כל המשרד וכל היועצים. אני לא רוצה למנות אותם כדי לא לטעות, אבל אנחנו זוכים לשיתוף פעולה. אני מודה לך שוב על המעמד שנתת לישוב שלי עראבה, שהפכה להיות עיר. אנחנו אוטוטו חונכים את בניין העירייה החדש. זו גם הזדמנות להזמין אותך בשמי ובשם הישוב ובשם ראש העירייה, מר עלי עאסלה.

זו גם הזדמנות להודות על כל שיתוף הפעולה בעניין לשכות מרשם האוכלוסין, והזדמנות להודות באופן אישי לאחד שעמל באופן אישי על העניין הזה, מר נאיף הינו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה. אני מקווה שלפני סוף השנה אתה תחנוך, אדוני השר, שתי לשכות חדשות במגזר הערבי - בסכנין ובטייבה. גם אנחנו מקווים שיהיו יותר בשנה הבאה.

יש לי שתי שאלות – שאלה אחת בעניין המועצות האזוריות. חלק מזה הם כפרים וישובים ערביים. למשל, מטה יהודה. אני פניתי בעניין מגרשים למטה יהודה, לכפר בית נקופה, פה ליד ירושלים. אומרים לי: הוא במעמד סוציו אקונומי 7. אמרתי: אולי זה מינוס 7. בגלל שהם חלק ממועצה אזורית, הם מקופחים, וזו בעיה. הישובים האלה הם בתחתית הסולם. אפילו לא 2, 3 – פתאום 6, 7. ואז הם לא זוכים. פניתי אליך בכתב.

ושאלה אחרונה, אדוני השר, אתמול העברנו חוק, שזה 40% הנחה בתשלומי קנסות במרכז לגביית קנסות. זה עבר בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מתחילים את המבצע הזה ב-15 בחודש. אני פניתי אליך, ונפגשנו כמה פעמים, וזו הזדמנות לאחל מברוק והצלחה למנכ"ל החדש. נפגשנו, ואנחנו עובדים על אותו מבצע של פעם בדור, אומרים, של הנחה ומבצע בתשלומי ארנונה ודמי חניה והוצאות חניה. יושבים פה הרבה ראשי רשויות שלא יכולים לעשות אפילו הנחה, כי אומרים: המשרד הוא משרד הפנים. אני יודע שאתה עמל על זה. האם יש בפיך בשורות בעניין הזה – גם לאזרחים וגם לעיריות ולמועצות? תודה.

(היו"ר משה גפני, 11:49)

תודה. לפני שהשר משיב, מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, בבקשה.

אדוני השר, תודה רבה. הצלחה. אני רוצה לומר גם למרדכי ולסיגל תודה רבה על שיתוף הפעולה כעיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל – על זה אין עוררין.

אחד, נושא החופים. הזכרת את הנושא הזה. גם ביקשתי מהיועץ המשפטי שלך – נושא שמבחינתנו, בכל ערי החוף פרוץ. ריבוי סמכויות, גלגולי עיניים, ויש הרבה מאוד סמכויות אחראיות על הנושא של החופים. אני מבקש בכל לשון של בקשה – אנא, האיצו. קשה לנו מאוד לקדם נושאים שקשורים לים. יש גם משרד תחבורה וגם משטרה וגם רשות מקומית – הרבה מאוד גורמים, שמרוב גורמים אנחנו לא מצליחים לקדם נושאים. לכן חשוב אחת ולתמיד לקחת את הנושא הזה ולטפל בו. יש מצב, שראשי רשויות בורחים מאחריות, בורחים מהחוק. זה דבר שהוא בלתי-אפשרי.

בנוסף, ואני מבקש ממך, אדוני השר, בתוקף תפקידך כשר האמון על הפריפריה – לחבור לנושא של פגיעה באקדמיה בערי הפריפריה. אני עומד בראש רשות שיש שם קמפוס בן-גוריון. פרופ' מנואל טרכטנברג מכיר את הנושא הזה היטב. אני מנצל את הבמה הזאת כדי לומר שהיום יש גורמים שמנסים לחסל את הקמפוס באילת. אני מבקש את התערבותכם. ביקשתי את זה מיושב-ראש ועדת החינוך - אתה מכיר אותו היטב. אני ממש מבקש שתצללו לתוך העניין הזה. כמובן, אציף אתכם בכל נתון.

עוד שני נושאים. אני חושב שנושא מענקי איזון – יש לבחון אותו מחדש. הוכחנו ברחל בתך הקטנה, שיש רשויות שמקבלות עיוות כתוצאה מהנוסחה העכשווית. ממליץ שוב לדון בו ולשקול אותו. אני מאוד רוצה שזה יקרה.

הנושא האחרון, שהוא עקרוני, ואני לא יודע אם אני נותן לעצמי מכה בראש כשאני מציג אותו – הגזבר שלי כבר ארבעה ימים בוכה, כי עלינו מאשכול 5 לאשכול 6. ואני שמח. שאלתי אותו: למה אתה בוכה? אומר: אתה לא מבין מה קרה לנו. אני שואל שאלה, ואולי שאלת תם: האם זה שעולים, מישהו צריך להחזיר אותנו בכוח אחורה, כי אולי יצ'פרו אותנו על זה שעלינו? אשמח לקבל תשובה, כי אני הולך לבקש לחזור אחורה. חשבתי שעיר שמתאמצת – אגב, אני רוצה להיות אשכול 8, אבל עכשיו אני מבין שאם אהיה אשכול 8, יהיה מי שידאג שאחזור להיות אשכול 4. לכן אני שואל שאלה שאין לי תשובה עליה, ואני מקווה שיהיה מי שיוכל לעזור לי. אני צריך לשבת על זה.

תודה. עמיר ריטוב, יושב-ראש המועצות האזוריות. אחרי זה אדגאר דקוואר, ראש מועצת פסוטה, שייצג את הרשויות הערביות, וזהו.

תודה. הנושא שהעלה מאיר מאילת מטריד את כל השלטון המקומי, כלומר מצד אחד, אנחנו מברכים – אלה שעלו בסוציו אקונומי, ומצד שני, נבקש התייחסות של המשרד כדי שזה לא יהיה משבר גדול. אתן דוגמה – את מאיר אני פחות מכיר – מועצה אזורית מעלה יוסף עלתה מ-5 ל-7. אלוהים יודע איך.

השר אמר את זה. הוא דיבר על מעלה יוסף.

אבל באיזה הקשר? כי פה נראה לי שהוא בא- - -

באותו הקשר. הוא אמר שברגע שזה עולה מ-5 ל-7, נהיה משבר. זה לא רק במשרד הפנים, אבל נהיה משבר בעיקר במשרד הפנים. לכן הוא דיבר על הדרגתיות. אי-אפשר להפיל אותם בבת אחת. חוץ מזה, יכול להיות מצב שהסוציו אקונומי עולה, אבל הרשות המקומית נשארת באותו מצב שהיתה קודם.

הדבר השני שמשותף לשלטון המקומי - ערי עולים. אנחנו מברכים על התוכנית בנושא ערי עולים. היא אמורה לחזק, רק אנחנו מבקשים את ההדרגתיות, שתהיה מתונה, כדי לאפשר לרשויות להסתגל.

דבר אחרון, כבוד היו"ר – אני מצטרף למה שנאמר כאן. התוכנית לחזק את הרשויות הערביות – 922 או משהו דומה – שכחה את הישובים הערבים והמועצות האזוריות. צריך גם בהם לטפל. תודה.

תודה רבה. אדגאר דקוואר, ראש מועצת פסוטה.

אני רוצה לציין ולהזכיר, שאין ספק שגם לדעתו של משרד הפנים, גם בישיבת ועדת הפנים, שהיתה פה לפני שבעה-שמונה חודשים, היתה פה הודעה ברורה, שנוסחת מענק האיזון קונסת – כך ממש – את הרשויות הערביות, שמפסידות 600 מיליון שקל עקב הנוסחה הקיימת כיום. לכן הגירעון, העיוות האמתי הוא 600 ולא 200.

אנחנו הסכמנו ל-200 מיליון רק בתנאי אחד – אותה הסכמה היתה שזורה, והיתה חלק בלתי-נפרד עם הבטחה שעד סוף מרס 2016 תסיים הוועדה תסיים הוועדה לבדיקת מענקי האיזון את עבודתה, והיא לא סיימה עד היום. לכן אנחנו משמיעים פה זעקה – הרשויות הערביות במצב הנוכחי לא יכולות להמשיך להתקיים. לא יהיה פינוי אשפה, לא יהיה תשלום משכורות, ותהיה בעיה אמתית. מה שנאמר פה בעיה, זו בעיה אמתית. אנחנו משמיעים זעקה של רשויות.

אני רוצה להדגיש – ה-200 מיליון היו מעין אקמול, שתחיו אתה עוד שנה, עד שאנחנו מתקן את העיוות של ה-600 מיליון. לכן, אם לא תהיה מסקנה אחרת עוד השנה, הדרישה שלנו, שבאמת פעם אחת, שהתרופה תהלום את המחלה. שהתוספת החד-פעמית הזאת תהיה הפעם 600 מיליון, בתקווה שהוועדה תסיים את תפקידה, ובאמת תעיד דברים על דיוקם ותחזיר את המצב לתיקונו, ונקבל 600 מיליון בבסיס של מענק האיזון, שיעברו לרשויות המקומיות. זו זכות שלנו, זה עיוות שנגרם, ואנחנו משמיעים זעקה אמתית כדי שלא תהיה בעיה. אנא.

אני רוצה להודות גם לשר הפנים ולכל צוות המשרד, שהם הבינו – עם מרדכי כהן – שהם מבינים את הבעיה הזאת, מאשרים שיש בעיה, והם הפעם – אני מקווה- יד ביד אתנו להשיג את התיקון לתמיד, ואם יהיה תיקון זמני, אז 600 מיליון. אין לנו דרך אחרת ואין אפשרות אחרת. תודה.

תודה. סגן השר, רוצה להתייחס?

סגן שר הפנים סגן שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה משולם נהרי:

לא. כל המוסיף גורע.

תודה. אני מבקש לסכם לפני שהשר והמנכ"ל משיבים. אל"ף, אני מברך את המשרדים על הפעילות ועל השינוי הדרמטי, שאני מקווה שאכן ייצא לפועל. אני מקווה שלא תחששו, כשאתם עושים ועדת גבולות, מעירייה גדולה שנמצאת באותה רשות, ושיהיה לחץ כמו שהיה בדברים אחרים שאני מכיר, שלא נעשו שינויים שהיו צריכים לעשות - אמתיים. למשל, הכסף של בז"ן. סובלות מזה הרשויות מסביב.

סגן שר הפנים סגן שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה משולם נהרי:

איפה זה?

בחיפה... איזה צדק חלוקתי זה? מה, אנשים בזבולון לא סובלים מבז"ן? לא.

אני משוכנע שתעשו את הצדק האמתי, לא תחששו מכל מיני ראשי רשויות, שהאינטרס שלהם יהיה שלא יהיה שינוי; שמה שהיה מאז קום המדינה, שיישאר גם היום. זה שמנערים את כל המערכת הזאת – זה גם לגבי עיר עולים, זה גם לגבי ועדת גבולות, לגבי הדברים שאתם עושים. זה נכון. מה שהיה נכון לפני 40, 50 שנה לא נכון להיום בשום תחום שעליו מופקד משרד הפנים.

מכון אדוה ואחרים מאמצים אותך. זה ח"ח, זה ציון לשבח, מה שאנחנו אומרים. אנחנו שמחים מאוד על הדברים שאמרת.

אני מברך את השר על זה. אני מקווה שהמשרד עושה את הדברים. אני מקווה שלא יהיו לחצים כאלה שלא יעמדו בהם.

אני מקווה שתעזרו לנו בזה.

אנחנו נעזור. נשכב על הגדר בשביל זה. צריך שיהיה צדק. זו תופעה בלתי-נסבלת. זו מדינה שלא מעיזה להכניס יד מהחשש שמא ייכוו באש הזאת. צריך לשנות את זה. זה לא ייתכן. מה שהיה נכון לפני 40 שנה נכון להיום? זה אותם סוגי אולכוסיות? מה שאתם עושים ראוי לכל ברכה בעניין הזה, בכל התחומים שהצגת בדברים.

לגבי החוק, אנחנו נתחיל את הדיון. נעשה זאת בתיאום אתכם.

חוק האשכולות גם אצלכם?

לא. זה ועדת הפנים. אני מדבר על החוק של קרן הארנונה, ערי עולים וכל מה שנלווה. נהיה אתכם בקשר – נרצה לעשות כמה שאפשר יותר.

אריאל יוצר, שתדעו דבר אחד – מתי שהקב"ה חילק את השכל, לא הייתם שם לבד. גם אנחנו היינו שם. אנחנו לא נסכים לזה, שאתם אומרים למשל ברשויות הערביות – ולא רק, אבל ברשויות הערביות: החלטנו לתת 200 מיליון שקל. עכשיו ב-2017 אתם כאן בוועדה תאשרו את התקציב, והרשויות הערביות ילכו אחורנית. זה לא יקרה. אתם צריכים לחשוב על פתרון של לומר לנו - למשל מה שאמרה אורלי לוי על הרופאים בפריפריה. תגידו לנו באמת על השולחן – אפשר לומר לי את זה בשיחה בארבע עיניים – מה מנעתם בתקציב כדי שזה יהיה עזים, ואחרי זה שהוועדה תחזיר. נדע. אנחנו נאשר תקציב בלי רופאים בפריפריה? עולה בדעתכם? ואחמד טיבי ייתן לנו להעביר פה תקציב – פתאום אין 200 מיליון שקל? שר הפנים יסכים לזה?

600.

אריאל יוצר מבין, לכן הוא צחק. אני יודע. אנחנו בעניין. הפרטים ברורים. אני רק רוצה לומר, שהם יידעו שהם לא הולכים לאשר פה תקציב והכול בסדר. אדוני השר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אם אסכם את הדברים, ואתייחס בגדול להערות, שחלקן חזרו על עצמן, אני פחות משנה במשרד הפנים. אם שמתם לב, לא הרחקתי את עצמי מכל הבעיות הכי כואבות שיושבות על השולחן כבר הרבה מאוד שנים. היות שאני מכיר את השלטון המקומי, הייתי שם, אז לא לקחתי על עצמי מאה ימי חסד, אלא מהיום הראשון התמודדתי עם כל הבעיות. אני לא אומר שיש לי פתרונות לכול, אבל אני טיפלתי, הכרעתי, והתחלתי להכין את הכלים להתמודד עם כל הבעיות שהעליתם פה על השולחן מההתחלה על הסוף - בנושא ארנונה, בנושא ערי עולים, בנושא הגבולות, בנושא צדק חלוקתי, בנושא המדד הסוציו אקונומי מול מצב הרשות, החוסן. אני אומר את זה כתשובה להתייחסויות כבר. רשויות שעלו בסוציו אקונומי - הירידה תהיה בהדרגה. רשויות שנפגעו מערי עולים – אם הם לא יעמדו בקריטריונים החדשים, הירידה תהיה בהדרגה, אבל זאת לא תשובה מספיקה בשבילי. מה שאמר מאיר ומה שאמרה אורלי – הם צודקים. אני לא רוצה, עם כל הכבוד, רשות שהיא חלשה, בגלל שהיא עשתה מאמצים בחינוך ובדברים אחרים, שיהיה לה אוכלוסייה יותר טובה בבגרות וזה, שאעניש אותה ואומר לה: בשביל מה אני צריך להשקיע?

לכן, כדי להשלים – זה שאוריד להם בהדרגתי – זה לא מספיק תשובה. התשובה האמתית היא המדד השני שאני עושה אותו עכשיו, מדד חוסן של הרשות. יכולה להיות רשות שעלתה במדד סוציו אקונומי כמו מעלה יוסף – האוכלוסייה נהייתה יותר חזקה, אבל הרשות נשארה באותו מצב כפי שהייתה מבחינת ההכנסות. אז כשיהיה מדד החוסן של הרשות ומדד החוסן של התושבים, יחד זה ייתן לנו מדד אמתי, ואז יכול להיות שלא צריך להוריד להם בכלל - לא בהדרגה אלא בכלל לא להוריד להם. אעשה כך שההנחיה הזאת תהיה בכל משרדי הממשלה. נדאג שכל משרדי הממשלה יעבדו לפי ההנחיה הזאת של המדדים שלנו.

גם הזמנתי דבר שלא היה קיים. לא הבנתי למה, מה שהעליתם פה, מדד סוציו אקונומי פר ישוב בתוך מועצה אזורית. מועצה אזורית יכולה להיות 7 - והישוב עצמו. זה גם ייתן השלכות לגבי הטבות מס, לגבי משרד הפריפריה ועוד שורה שלמה. המדד כבר נמצא, ואני מקווה שבסיכום הלמ"ס יפרסמו אותו, כדי שב-2017 נעבוד אתו יחד.

הנחות בארנונה, המבצע הגדול. אנחנו עובדים על זה כבר חודשים. התקנות נמצאות כבר לפני חתימה. אני מקווה שבימים הקרובים נבשר לכם שנחתם. זה מבצע גדול, אבל תזכרו – ל-2017.

מה זה בדיוק ההנחות בארנונה?

אנחנו הולכים לעשות מבצע רטרואקטיבי של כל החייבים, מבצע גדול, ארצי, לפי חוק, של הנחות משמעותיות, כדי לתת לאנשים הזדמנות לשלם, להוריד להם הרבה הצמדות וריביות, ולהכניס אותם שוב למעגל של משלמי המס, ולהפסיק להיות חייבים ולא לישון בלילה. זה דבר שאנחנו אומרים לטפל בו.

אמרתי – בוועדות הגיאוגרפיות יהיה ייצוג לכולם. קודם כל, כמובן שהמבחן הוא מקצועי, אבל יהיה ייצוג לנשים ולגברים ולמיעוטים. כולם יהיו בפנים. אתם יודעים את הגישה שלי. בעז"ה. תזכרו שזה לא הדבר הכי קובע; בסוף הקובע הוא ביצוע הדברים הללו, אימוץ ההמלצות, ולדאוג שהוועדות יעבדו בעז"ה, אבל יהיה ייצוג לכולם. אני מודע לזה ומבין את חשיבות העניין.

יש לך זמנים בקשר לוועדות? ברמת הביצוע.

אחת כבר קמה.

יש זמן לטיפול – חודש? כמה?

המצב שהיה עד היום, שוועדות קמו, ולקח שנים ארוכות, ואם בכלל בסוף, כפי שאמרה אורלי, אם ביצעו בכלל, כפי שאמר יוסי, ואימצו את ההמלצות. כיום, היות שהוועדות הן קבועות, עם אנשי מקצוע, שזה עיקר העיסוק שלהם, זה ילך בקצב הרבה-הרבה יותר מהיר. הכול שקוף, בפרוטוקולים, אנשים יידעו את הדיונים, את מהלכם, יעקבו אחר הדברים הללו. חלק גדול מהוועדות שנעשו עד היום – הרי היו הרבה ועדות שעבדו. העבודה הזאת שהם עשו לא תלך לריק. אנחנו נעביר את כל מה שנעשה כבר לוועדות המקצועיות הללו כדי שמשם יתקדמו הלאה - לא יתחילו הכול מבראשית. אנחנו רוצים לנקות שולחן כמה שיותר מהר, אבל אני מאמין שזה ייעשה הרבה-הרבה יותר מהר, הרבה יותר מקצועי והרבה יותק צודק ממה שנעשה עד היום.

תוכנית הצפון. אני חייב להתייחס לזה, כי זה נושא מרכזי. מנואל, אני מסכים אתך, שתפסת מרובה – לא תפסת. הסברתי אתמוך – כשאמרתי אתמול 18 מיליארד, אף אחד לא ציפה ולא חלם שיביאו תוספתי 18 מיליארד שקל. אני, למשל, נתתי דוגמה – סעיף אחד בתוך ה-18 מיליארד זה העברה של מרכזי תחזוקה של הצבא מצריפין לצפון. הסעיף הזה לבד הוא קרוב ל-9 מיליארד שקל. המימון שלו הוא מהקרקע. הקרקע בצריפין יקרה מאוד. אתה יודע כמה. זו אולי הקרקע הכי יקרה במדינת ישראל. המימון של ההעברה הזאת, של הסעיף הזה, זה אמור להיות מחיר קרקע. זה ריאלי. מה שצריך כן, החלטה אסטרטגית- - -

זה היה בתוכנית המקורית?

חד-משמעית. זה מתוכנית כבר מלפני שנתיים-שלוש, רק לא היתה הסכמה עם משרד הביטחון בעניין; משרד הביטחון העדיף דרומה. אני שמח לבשר לכם, שעכשיו הגענו להסכמה עם שר הביטחון אביגדור ליברמן, ומנכ"ל משרדו אודי אדם. הם קיימו סיורים עם דנגוט באזור תעשייה ציפורי בנצרת עלית. אנחנו מאתרים את המקומות, ונערכים לקראת לזה. יש כבר החלטה ברמה של משרד הביטחון אתנו כמובן, ללכת על זה. זו דוגמה.

יש שם סעיף של כמה מיליארדים – שניים, שלושה – לא זוכר בדיוק – של תחבורה, תשתיות, שהתקציבים נמצאים. אנחנו רק מתכללים ואומרים מה הכיוון של הממשלה. יש כסף תוספתי. למשל, אנחנו הנחנו – הבקשה שלנו לאוצר לשנת 2018-2017 היתה מיליארד שקל, כי זה מה שאפשר לבצע ב-2018-2017. במה אפשר לבצע – הסברתי אתמול. למשל, נושא הבריאות, שהוא נושא קריטי מבחינתי, שאלה דברים מיידיים. יש דברים שהם עתידיים יותר כמו הקמת מרכז השיקום בכרמיאל, בית חולים פוריה, דברים אחרים, אבל יש דברים מיידיים – תוספת מיטות, תוספת תקנים, תוספת מכשור.

אבל האם זה נכנס?

דקה. או תוכנית התעסוקה. כעומק הפריפריה כך גודל המענק. זה הדברים המיידים.

אני הסכמתי להתפשר מהמיליארד שקל, והסכמתי על סכום פחות מזה כדי שהעיקר ייכנס ב-2018-2017, שנתחיל לבצע. לתומי חשבתי שסיכמנו את העניין בליל התקציב. זה לא התבצע. במקום זה - יש לי סבלנות. אני אומר לזוהיר בהלול – לא איבדתי רוח קרב; רק אני היום מתכנן את צעדיי בצורה אחרת. אולי התבגרתי קצת. למה לאיים? למה לומר? אני אומר לכם, שבעזהי"ת, יחד עם שר האוצר - ואין כאן מי מוביל; אין פה קרדיטים. אני אומר לכם מראש: תוכנית הצפון תהיה מתוקצבת ב-2018-2017, והקרדיט מגיע לשר האוצר, לראש הממשלה ולשר הביטחון. אני לא מחפש את הקרדיט הזה ולא רוצה אותו.

דרעי, האם לא תצביע על התקציב, אם זה לא ייכנס?

אני לא צריך לענות על זה, כי יהיה בפנים, נקודה. תרשמי את הדברים שאני אומר לך. אם הייתי שואלת אותי לפני שבועיים, לא הייתי עונה לך בביטחון כזה כפי שאני עונה היום. אחרי משא ומתן שקט, מכובד, שקיימנו השרים, אני אומר לך שהיום דעתי נחה שיהיה בעז"ה בתקציב 2018-2017 תקציב לתוכנית הצפון.

הסיפור של מימון התוכנית על-ידי הפינוי והמעבר של מחנות צה"ל לא היה חלק מהתוכנית. נשמע שאת ההבטחה של התוספת של ה-18 מיליארד הבנתם בסוף, שמשרד האוצר לא הולך לממש, ושיניתם פתאום.

את טועה כפי שטעית - התוכנית- - -

כשאתה רוצה להילחם – אז על מה אתה הולך להילחם?

שמעתי אותך בקשב רב, כשדיברת. את או טועה או מטעה בנושא תוכנית המגזר הערבי. הכול מתוקצב. הכול נמצא בתוך התקציב.

איפה?

המשלה הזאת כביכול הימנית עשתה מה שלא עשו ממשלות קודמות, אחרות, והביאה תוכנית גדולה, רחבה למגזר הערבי, שאמנם נכון, יש חבלי קליטה וחבלי הובלה של זה. היו כל מיני בעיות בהתחלה. לאט-לאט התוכנית יוצאת לדרך. מה שקשור למשרד הפנים יוצא, וגם במשרדי ממשלה אחרים, ותאמינו לי - יושבים פה ראשי המועצות וחברי כנסת ערבים. חלוקים עלינו פוליטית ב-180 מעלות. הם יודעים, שהממשלה הזאת עשתה למען המגזר הערבי מה שלא עשו הרבה ממשלות קודמות, וגם בנושא תוכנית הצפון, תרשמי לפניך – מה שלא עשו הממשלות של חבריך ואחרים, הממשלה הזאת תעשה, תרשמי זאת לפניך.

אני רוצה לראות את זה במספרים. טוענים שזה בתקציב. אני קראתי את התקציב. תראו לי איפה זה נמצא.

את תראי.

את חולקת על השר.

יש בסוף תקציב, יש מספרים. גם אתה קראת את התקציב. תראה לי איפה בתוך המסמך הזה הכסף נמצא.

חבר הכנסת בהלול, לגבי מבני דת במגזר הערבי – ביררתי את העניין. אמנם זה לא תקופה שהייתי, 15-13, אבל ביררתי. היות שמדובר בתקציבי פיתוח - תקציבי פיתוח זה הרשאות. ההרשאות הן לשנים. לכן בביצוע המיידי באותה שנה אתה רואה 30%, אבל ההרשאות יוצאות לדרך, והביצוע מתנהל עכשיו, כי מדובר בבנייה, על שנתיים-שלוש. לכן רב-שנתי.

מענק האיזון – דיברתי באריכות גדולה לפני זה. הקמנו ועדה. הופעתם בצוות שם, לתיקון מענק האיזון. כדי לתת מענק איזון אמתי, כדי לדעת מה גודל המענק שמשרד הפנים צריך, צריך לקבוע קודם כל סל תקציב – מה סל תקציב שחייבת כל רשות מקומית לתת לכל אזרח ואזרח במדינת ישאל. כשנדע מה סל התקציב, נדע גם מה מענק האיזון. נדע כמה הכנסות יש, כמה הוצאות, ונאזן. אין את זה במדינת ישראל, לצערי הרב, ואני לא חושב שזה יהיה בשנה הבאה - בואו לא נשלה את עצמנו.

בנסיבות הקימות, שאין לנו סל תקציב, אני מנסה להגדיל את התקציב של מענק האיזון כמה שיותר. אתה שואל אותי, אם היה לנו עוד מיליארד שקל מענק איזון, גם לא היה מספיק, וגם זה לא היה הולך כסף לאיבוד. אני יודע את זה. חסר הרבה מאוד כסף. לא יכול להיות שההוצאה לחינוך ולתרבות ולספורט ולדברים אחרים ברשויות מקומיות במרכז הארץ היא לפעמים פי שבעה, פי שמונה, פי תשעה ממה שקורה ברשויות חלשות אחרות. אנחנו יודעים שאין כאן שוויון. מה שאנחנו מנסים – אמרתי זאת בתחילת דבריי – על דבר אחד אני שלם, ישן בלילה טוב – שכל מה שיש במשרד הפנים מתחלק רק לרשויות החלשות. אני לא נותן אגורה אחת לרשויות החזקות, וזה 65% מאוכלוסיית מדינת ישראל. 35% - מיעוט, שליש מקבל את התקציב.

לכן אני אומר – צריך להגדיל את זה. אני מקווה שבעקבות הוועדה שהקמנו, האוצר יבין ויהיה שותף אתנו בהדרגתיות. אל תחיו באשליות. תפסת מרובה – לא תפסת. יש פה תוכנית. צריך ללכת הדרגתית. לא נוכל – אין סיכוי שיהיו תשובות מלאות לכל הצרכים שיש, אבל המאבק הוא צודק. צריך לנהל אותו, ואני מקווה שעם האוצר, כפי שראיתם, שורה אדירה של הישגים שהשגנו השנה - נמשיך להתקדם בעניין הזה. האוצר רואה עין בעין את הצרכים אתנו. השמיכה היא קצרה, וצריך לנסות למשוך כמה שיותר. אנחנו במשרד הפנים מנסים למשוך כמה שאנחנו יכולים את העניין.

אריאל יוצר, משפט, משרד האוצר.

כללי או שאלה? כי אין לי מה להוסיף.

הקרן זה לא עז.

הזענו עליה.

היא תהיה בעז"ה, ויושבים הצוותים, והכינו את הקריטריונים. נשתדל לעשות את המרב לצדק חלוקתי. תראו את זה בתקציב.

רבותיי, אני מודה לשר הפנים, הפריפריה והנגב והגליל. אני מודה למנכ"לים, לסגן השר - סליחה, לחברי הכנסת, לצוות הנהדר שיש לכם. אדוני השר, יש לכם צוות מעולה. האנשים נמצאים פה, אני רואה.

אנחנו גם רוצים להודות על כל מי שעמל להחלטה להעברת 750 מיליון שקל לוועדת הכספים ולכל החברים. תודה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.