הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 480

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' בחשון התשע"ז (7 בנובמבר 2016), שעה 11:30

הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

איתן ברושי

באסל גטאס

זהבה גלאון

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

חמד עמאר

מיקי רוזנטל

תמר זנדברג

שלי יחימוביץ

יעל כהן-פארן

מרב מיכאלי

ראש רשות המסים, משרד האוצר - משה אשר

הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר - ברוך משולם

ממונה מע"מ, משרד האוצר - עופר שרון

מנהל תחום מפקח ארצי, משרד האוצר - שלומי פיליפ

מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והמים - יובל יעקב זוהר

ראש אגף איכות הסביבה, רשות החשמל, משרד האנרגיה והמים - טטיאנה אילריונוב

ראש אגף מקרו כלכלה, בנק ישראל - עדי ברנדר

גרינפיס - יונתן אייקנבאום

מזכ"ל התנועה להעצמת ירושלים, התנועה להעצמת ירושלים - איתן פרנס

סמנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה - ארנון פנץ

נציגת החברה להגנת הטבע - גיתית ויסבלום

פעיל, המשמר החברתי - יוסי עמרני

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את החברה להגנת הטבע (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: חברת החשמל) - גדעון זאגא

שלומית ארליך

שגית אפיק

טמיר כהן

אור שושני

הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ו-2016

אני פותח את הדיון בהצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת) והצעת חוק לעידוד הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת. אנחנו צריכים להשלים את החקיקה, כלומר, צריכים להצביע. איתן, בבקשה. בקצרה.

אני רוצה להעיר הערה בהקשר של הכותרת. נודע לי, וגם בדקתי את זה עם ראש רשות מקרקעי ישראל, שברשות מקרקעי ישראל יש החלטה מאוד חריגה שמבטלת הנחות אזור למתקנים של אנרגיה מתחדשת. כלומר, הם לא מכירים לצורכי אנרגיה מתחדשת בהטבות של קווי עימות ואזור עדיפות, מהנימוק שאין משקל לקרקע. אני חושב שזו שגיאה, וביום שאתה דן בכל מיני כללים לעידוד - - -

רגע, רגע.

גפני, אני חייב לצאת.

רגע, רגע, רק שנייה. דוד - - -

ביטן, שלום, התגעגענו אליך. מה, באת לדיון של עובדי הכנסת?

איתן, מה זה הדבר הזה?

יש הנחות אזור לקו עימות, אזור א' ואזור ב' - - -

איך אני מכיר אתכם, קצת אתם לא יכולים בלי פוליטיקה.

לא, כי כשהיה לפיד הכול היה נקי.

אפילו לא מינוי אחד, אפילו לא מינוי אחד, אפילו לא מינוי אחד.

עזוב אותך...

גפני, אני נאלץ לצאת, אבל ביקשתי מיעל שתגיד במקומי.

ברוך, אתה שמעת מה שהוא אמר על כך שאין שם הטבות?

אנחנו הכנסנו סעיף מפורש - - -

לא, הוא דיבר לגבי הקרקע – שהורידו הטבות ל - - -

הנחות אזור.

בקרקע לאנרגיה מתחדשת מורידים את ההנחות באזור.

בהצעת החוק יש סעיף ספציפי - - -

לא, זה לא קשור להצעת החוק, זאת הערה כללית שקשורה לנושא אבל לא לחוק.

אבל אני לא מבין איך זה מונע את ההטבות.

איתן, תהיה איתו בקשר. באסל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לפרוטוקול שמאז שהייתי ממלא מקום בוועדת הכספים לקחתי ברצינות רבה את תפקידי ואת התפקיד שאמורה למלא ועדת הכספים. אני שמח על זה שלוועדה יש צוות מקצועי – מנהל הוועדה, היועצת המשפטי וצוות הייעוץ. ואני תהיתי כל הזמן למה הכנסת, במיוחד בנושא התקציב, כל כך חלשה, כל כך הופכת את עצמה לבטלה בשישים. אני אומר את זה ברצינות. אני הייתי בעמדות ניהול בתפקידים שונים ואני חושב שתהליך החקיקה בעניין התקציב הוא אולי העדות הכי משמעותית לחולשת מעמדה של הכנסת. אפילו עד כדי כך שהלכתי ליושב-ראש אדלשטיין בקדנציה הקודמת ואמרתי לו שאני חושב שיש מקום להקים מוסד שנקרא היועץ הכלכלי של הכנסת, כמו שיש את המוסד של הייעוץ המשפטי. כי הכנסת צריכה להיות עצמאית מול האוצר, כדי שתוכל לתת את דעתה על כל דבר שקשור להתנהלות הכספית של המדינה ובעיקר לגבי חוק התקציב. אני חשבתי שאולי-אולי כך נחזק את צורת הניהול של הכנסת.

טוב.

ולא מספיק שעכשיו מחוקקים תקציב לשנתיים, שזה מיד שולל מהכנסת 50% מהכוח שלה - - -

באסל, אנחנו מדברים על אנרגיה מתחדשת.

לא, אדוני, אתה יודע היטב מה היה ביום רביעי, כשהובא החוק הזה.

אני יודע.

לדעתי החוק הזה הובא בצורה לא ראויה. אתה יודע, אפילו אם אני אשאר היחיד מבין 120 חברי הכנסת שרוצה לשמור על זכותו האינטלקטואלית להביע דעתו כפי שצריך, אני אעשה את זה. וזה לא ציונות, וזה לא בגלל שאני בל"ד או בגלל שאני חבר כנסת ערבי. אתה יודע מה, פה אין בכלל ערבים/יהודים, פה יש עניין של יושר אינטלקטואלי הבסיסי ביותר.

מצוין.

כשהממשלה מביאה לנו – ואתה הרשית לה את זה, ויושב-ראש הכנסת הרשה לממשלה את זה –חוק תקציב שיש בו רק את צד ההוצאות, בעוד שההכנסות, ששאלתי עליהן - - -

קיבלת תשובה בכתב.

אבל לדעתי התשובה ששלח לי איל ינון – ואני מכבד אותו מאוד – היא לא ראויה. אם ככה שומרי הסף שלנו מתייחסים לתלונתו של חבר כנסת על זה שנבצר ממנו תהליך תקין של קריאה ראשונה של חוק תקציב המדינה לשנתיים... הוא עונה לי בעמוד וחצי שהחומר... אני אומר לכם, צד ההכנסות בחוק תקציב המדינה מובא כאן בעותק שלא חולק לנו - - -

באסל - - -

רגע. אני רוצה שטמיר כהן יגיד את זה. זה לא חולק לנו.

לחברי ועדת הכספים זה חולק - - -

לא, אני חבר ועדת הכספים וזה לא חולק לי. אני שאלתי את צוות הוועדה, והם אמרו לי שזה לא חולק לחברי ועדת הכספים. זה היה בתוך הדיסק-און-קי, ובגלל שאני רגיל לקרוא דוחות כספיים – זה התפקיד שלי – אני נכנסתי וראיתי.

אבל קיבלת.

עכשיו לקחתי מבפנים.

אוקיי, באסל, בסדר - - -

זה לא חולק לנו. לא לחברי הכנסת.

העניין הוא לא מהותי - - -

שגית, זה עניין מהותי. אין תקציב בעולם ללא צד של ההכנסות. את כתבת לי שחוק יסוד: תקציב משק המדינה אומר שצד ההכנסות, התקבולים, צריך להיות מובא בפני חברי הכנסת. אני לא אומר שזה חלק מהחוק, אבל שמישהו ידבר על זה.

סליחה, אנחנו רוצים לדבר על הטבות סולאריות כדי לקדם את החוק, אז בואו נתקדם - - -

מה שאני אומר - - -

באסל, די.

הבעיה היא שמצב האופוזיציה הוא גם כן כזה.

חבר הכנסת באסל, כמה עובדות. קודם כול, אתה פנית גם אליי לפני ההצבעה - - -

זה אומר שאני עושה את עבודתי ברצינות, אני לא בא להתנגח עם מישהו.

קיבלת את מלוא היכולת לגשת למה שאתה רוצה. וגם, אתה בכלל טעית, הבאת לי צילום של הצעת החוק ואמרת לי שזה לא שם. אמרתי לך: לא - - -

שלוש הצעות החוק - - -

אני הפניתי אותך לעיקרי התקציב, גם שלחתי לך תמונה באיזה עמוד זה נמצא, וגם שלחתי קישור למקום שבו נמצא הדבר הזה - - -

אבל זה לא מספיק. צריך שחברי הכנסת יוכלו לקרוא ולדעת מה ההחלטות של המדינה.

באסל, הנה התשובה שלי. אחד, אני מסכים איתך לחלוטין - - -

אבל תגיד את הסיבה - - -

אני הולך להגיד את זה. אני חבר כנסת ירוק, אבל אף על פי כן אני סבור שהסיפור עם הדיסק-און-קי הוא פשוט לא לעניין. אני סבור שצריך לחלק לכולם את כל החוברות - - -

ולחברי ועדת הכספים נתנו את האפשרות - - -

אתה יודע שזה לא חולק - - -

רגע, רגע, באסל.

זה נמצא אצלנו.

ההחלטה הייתה שלחברי ועדת הכספים יחולקו החוברות. הכול נמצא. אני לא אוהב את זה, אני מסכים איתך לחלוטין, זה צריך להיות מחולק בצורה נורמלית, בוודאי לחברי ועדת הכספים.

לגבי הנושא שהכנסת חלשה – הבעיה המרכזית שלנו היא שנהיו עימותים פוליטיים מאוד קשים בכמה נושאים מרכזיים, שאין להם ולא כלום עם הנושא הכלכלי ואין להם ולא כלום עם הנושא של התקציב. אם היו מפחיתים קצת את המאבקים הפוליטיים שקיימים במליאת הכנסת ובציבוריות, היינו יכולים להקדיש יותר תשומת לב לעניין הזה. אין חוזק או חולשה של הכנסת לעומת מה שהיה בעבר, יש אולי רמות שונות. אבל אנחנו משנים כאן בוועדה נושאים רבים. לא מהפכות עולם, כי גם אין בחוק ההסדרים מהפכות עולם. אנחנו לא נמצאים באיזשהו תהליך של מי יודע מה שקורה. אני פתוח לדיון בעניין של חוק ההסדרים ושל התקציב, לקיים דיון כמו שצריך, ואני שמח על תרומתך ועל חלקך בעניין, אתה איש כלכלי, אתה איש מקצוע בעניין הזה, ואני מקשיב לדברים שלך. אם אתה בוחן את ההיסטוריה תראה שזה תמיד היה כך. אלא שהמחלוקות הפוליטיות הגיעו למקומות מאוד קשים, והכול מתנקז לזה.

הנה, למשל בנושא של האנרגיה המתחדשת – לוועדה הייתה תרומה רבה בנושא הזה. ואני מאוד משבח את רשות המסים בעניין הזה, אבל יש לנו ויכוח לגבי סעיפים מסוימים. אבל אנחנו הולכים להצביע היום, כך או אחרת.

שלומית, אם אפשר, להגיד לנו בבקשה מה מונח לפנינו ועל מה הייתה המחלוקת.

להבנתי יש שלושה עניינים שנותרו במחלוקת. הדבר הראשון, בעמוד 7, סעיף קטן (ד), מתייחס לעניין של צרכן ביתי או יחיד – לאפשר שנה אחת של בחירה במסלול למי שלא נמצא בתוך החוק ורוצה להיכנס לתוכו. כלומר, פעל לפי פקודת מס הכנסה, ניכה פחת, ועכשיו מבקש לשנות את המסלול ולהיכנס להטבות האלה לפי החוק.

שני הנושאים הנוספים זה העניין של התקופה של ההטבות, שכרגע מוגדרת בסעיף 9, עמוד 8, בהצעה שמונחת על השולחן, ל-20 שנים; ועניין התחילה והתוקף, בסעיף 14, שקובע שהחוק יעמוד בתוקפו עד 2026.

יש לנו עוד נושא נוסף, לגבי ההפניה של הפטור מדיווח בתקנות. אנחנו מעדיפים נוסח שהוא קצת יותר מרוכך מהנוסח שאתם מציעים, מהסיבה הפשוטה שנוסח כזה לא מופיע באף מקום אחר. על בסיס מה שעשיתם יש לנו נוסח קצת יותר מרוכך. אלה ארבע הסוגיות שנשארו.

לפני שאנחנו מתחילים - - -

נתחיל עם הדיווח. מה הנוסח שלכם?

אני אסביר את הדבר הזה. באופן עקרוני בחוקי מס ספציפיים בנושאים מסוימים, למשל דירת מגורים, אנחנו לא קובעים בחוק עצמו את הפטור מדיווח, אלא יש סעיף כללי שקובע מתי יש פטור מדיווח ומתי לא. ולכן אנחנו מציעים שזה יהיה כמו בכל המקומות האחרים - - -

למה זה חוזר עכשיו? זה כבר היה בדיון.

הכול היה בדיון, אבל יש דברים שאנחנו יכולים להסכים עליהם ויש כאלה שפחות. לגבי הדבר הזה, זה כמו שבמקרה של בן אדם שמשכיר דירה עד 5,000 שקל ויש לו פטור ממס, אנחנו לא קובעים בחוק הספציפי הזה שיש לו פטור מדיווח. לא קובעים את זה. או אפילו אם הוא צריך לשלם 10% מס הכנסה בהשכרה למגורים, אנחנו לא קובעים בחוק הספציפי הזה שאין לו פטור מדיווח. בשביל זה יש את הסעיף הכללי, ושם זה כתוב.

אבל דיברנו על זה. מה זה מפריע לכם?

אנחנו לא רוצים לייצר רעש בתוך הפקודה - - -

איזה רעש?

יש המון נושאים של דיווחים, ולכן מה שהצענו פה - - -

שלומית. מה היה עם זה?

אני אזכיר מה היה בדיון. משה אשר מדבר על ההתייחסות לכך שצריך לתקן את התקנות כדי לקבוע פטור מחובת הגשת דין וחשבון. אתה, אדוני היושב-ראש, אמרת בתחילת הדיון שהפטור הזה יוזכר בחוק, מכיוון שמדובר בחוק נפרד ואנחנו רוצים שכל הפטורים – לרבות פטורים ממע"מ, מס הכנסה וכל יתר הדברים – יופיעו בחוק הזה.

יש לנו הצעה שמגשרת על הכול, ואני מציע שברוך יציג אותה. זה משהו טכני, אבל צריך להתגבר על זה.

אני אסביר את הבעייתיות. גם בפטור של השכרת דירות למגורים יש לנו בדיוק את אותו נושא, ושם יש תקנות שמכלילות אותם. זאת אומרת שאם פה אנחנו נקבע במפורש, אז אני יכול להבין ששם אין, ולכן גם שם יהיה צורך לתקן, ואז בכל חקיקה כזאת שבה אין פטור מפורש כמו שביקשתם לקבע, יהיה צריך לתקן. ככה הולכת חקיקת המס. ולכן אנחנו מציעים נוסח שהוא הרבה יותר מרוכך - - -

אבל שלא יהיה - - -

לא, לא, חס וחלילה. אני אקריא: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים הודעה בדבר פטור מחובת הגשת דוח לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה. ולכן כל מי שיקרא את החוק יכול להבין שיש פטור, והוא גם יראה את הסעיף המסמיך ואת התקנות ואת הפטור הזה - - -

ברוך, זה ספציפית רק לזה?

כן, כן, רק לזה. והנוסח של התקנות כבר מונח בפני הוועדה. זה במקום 6א. זה נוסח קצת יותר מרוכך.

מה עם התקנות?

התקנות מונחות לפניכם. פשוט הן מפנות לחוק שכרגע עוד לא קיים.

אבל השר לא חתם. למה?

בדרך כלל ועדת הכספים מאשרת והשר מביא לחתימה. אבל הנקודה בתקנות היא שהן מפנות לחוק שאינו קיים, ולכן - - -

אפשר לעשות דבר כזה?

מכיוון שזה החוק המונח ואנחנו באים לאשר אותו היום אז אין בעיה להעלות את התקנות, לדון בהן, לאשר אותן ולהתנות את זה ב - - -

אנחנו מציעים שאנחנו נחכה עם התקנות. כבר הבאנו אותן לוועדה. אנחנו נביא את התקנות האלה עם התקנות של המע"מ ועם התקנות של הפחת המואץ, אבל קודם בואו ניתן לחוק לעבור. ניתן לחוק לעבור, ואז תוך פרק זמן מצומצם נביא את הכל החבילה הזאת לפה. ואנחנו נחיל את זה מ-2016, כך שאף אחד לא ייפגע. זו דרך המלך לעשות את הדברים האלה.

טוב. איזה עוד בעיות יש?

הנושא השני הוא לגבי הוראת השעה והוראת התחולה. כרגע, לפי הצעת החוק המקורית, אמרנו שנחיל את זה ב-2016, ואז הטבות החוק יחולו לגבי אותו מתקן למשך 10 שנים. הוועדה ביקשה לפתוח את זה בלי הגבלה - - -

לא, לא. יחולו 20 שנים, והחוק יחול 10 שנים. זאת אומרת, כל מי שנכנס בעשר השנים הקרובות יקבל 20 שנה קדימה.

כלומר, חלון הזדמנויות של עשר שנים שברגע שנכנסת בו יש לך עוד 20 שנה קדימה.

כן. זאת אומרת שתהיה לו יציבות בהטבות למשך 20 שנה, אבל כשזאת הוראת שעה למשך עשר שנים. ואחרי זה ברשות החשמל יבחנו את הנושאים, יראו - - -

למה זו לא יכולה להיות הוראת קבע? מה רע בזה?

א', החקיקה מאוד רחבה. בתוך ההסדרות האלה - - -

אם יהיה שינוי אז יביאו תיקון חוק. אבל זה שני דורות אחריכם.

אני מסביר. בעבר הייתה הסדרה תעריפית, והתעריפים ששולמו בהתחלה היו מאוד גבוהים ועם הזמן הם ירדו. היום הם עומדים על כ-80% פחות מהתעריף המקורי. החקיקה שהבאנו כרגע היא מאוד רחבה וכל סוג של טכנולוגיה שהיא פוטו-וולטאית נמצאת בפנים, ולכן היא גם צופה פני עתיד. אבל לבוא היום ולתת פטור כל כך רחב וכל כך גורף... מה גם שהשוק – אחרי שישבנו עם כל הנציגים ועשינו תיאום איתם – לא דורש את זה.

יתרה מזאת, יש אנשים שכבר הפעילו שמונה שנים בעבר את המתקנים האלה, ופה אנחנו נותנים להם ודאות של עוד 20 שנה קדימה. ככל שנצטרך את זה בעתיד, אנחנו נשמח לבחון את זה שנית. הם הפעילו כבר שמונה שנים ויש להם עוד 20 שנה - - -

אין לי שום הסבר לזה, הרי מדובר בחוק טוב שאתם מתגאים בו ואנחנו מתגאים בו. ואם יקרה משהו דרמטי שיצריך לשנות את החוק – תשנו את החוק.

אז בוא נעשה דבר כזה. את הוראת הכניסה של עשר שנים נפתח, כמו שאתה מבקש, ואם אגף תקציבים יראה שיש משהו אחר, הוא יבוא בעתיד.

כן, לתקן את החוק.

ולגבי הוודאות של 20 שנה – נשמור את התקופה הזאת.

לא - - -

רגע, רגע, "גרינפיס", שקט. דבר ראשון, הסיפור הזה נפתח לגמרי וזה לא יהיה בהוראת שעה. לגבי הנושא של ה-20 שנה אתה אומר שצריך להשאיר. זאת אומרת שיהיה לו עשר שנים ואז עוד 20 שנה.

לא, מעשר שנים ירדנו. מתי שהוא נכנס, לא משנה באיזו תקופה – יש לו 20 שנה קדימה.

אז אני מסכים, אבל שזה יהיה 30 שנה.

לא, אי אפשר.

אז זו לא הוראת שעה.

אני רוצה להגיד משהו. יש פה את הסעיף של המערכת ויש פה את הסעיף של ההשכרה, והם שונים. בואו נפריד אותם בשנים. הבנתי ממה שאמרת, ש-25 שנה זה חכירה, אבל תתייחסו לסעיף 3, כפי שכבר אמרנו בוועדה הקודמת, 24 שנים, בסדר?

לגבי סעיף 2, אם יש לי מערכת סולארית – הרי עוד מעט יש טכנולוגיות שיעבדו 50 שנה, אז למה שלא תיתנו לי 50 שנה?

לדעתי הטכנולוגיה תביא את זה לכך שמהר מאוד ישנו את זה לדברים הרבה יותר יעילים, שיצטרכו להחליף את המערכות - - -

מערכות אגירה עצמית.

אבל ההחלפה היא עליי, על הצרכן. אם אתה רוצה לייצר ודאות, אז אם יש לי מערכת ששמתי עליה כסף, למה שעוד 20 שנה אני אתחיל לחשוב שאני צריכה לדווח, ואם לא דיווחתי אז אני גם אקבל מכם קנסות?

דיברנו על כמה שפחות חיכוך עם רשות המסים, על כמה שיותר פשוט. ולכן אמרנו שאם הבן אדם - - -

בוא נעשה עד 25 שנה.

בואו נעשה את זה פשוט: עד 25 שנה, בכפוף למיסוי מקרקעין.

- - -

רגע, רגע, לא שמעתי.

ההצעה שלנו היא עסקת חבילה: להוריד את המגבלה של עשר שנים, כלומר, אתה יכול להיכנס מתי שאתה רוצה ואנחנו לא מציבים לך חלון הזדמנויות, למרות שכן רצינו לעודד לעשות את זה עכשיו. לגבי התקופה של ההטבות פר-מתקן – אם בא אדם עם מתקן חדש, אנחנו מוכנים שזה יהיה 25 שנה, בכפוף להוראות חוק מיסוי מקרקעין, כי זה פותר לנו את הבעיה של השכרת השטחים. 25 שנה לגבי כל מתקן.

כלומר, לגבי כל בן אדם – 25 שנה?

לא, לא בן אדם, אלא אני הולך יותר מזה: לגבי מתקן. אם שמתי היום מתקן, זה יהיה ל-25 שנים, ואם שמתי בעוד חמש שנים עוד מתקן, גם הוא ל-25 שנים. בכפוף להוראות חוק מיסוי מקרקעין.

תמר, יעל, מיקי, אנחנו הולכים על זה.

בסדר.

יש עוד בעיות, או שאפשר להצביע?

נשארה רק נקודה אחרונה: הנושא של התכנון בדיעבד. בסופו של דבר, בן אדם יש לו בערך שנה וחצי מתחילת שנת המס ועד שהוא מגיש את הדוח. עד שהוא מגיש את הדוח הוא מקבל פוזיציות ולמעשה פוטר את הטבות המס שלו בכל סוגי ההטבות שרשות המסים נותנת בכל חקיקת המס. אז לבוא שנה אחרי זה ולבטל את זה – זה לא נראה טוב.

אבל הוא רוצה לחזור לחוק. הוא בחן את זה וזה לא היה טוב בשבילו.

אז שבשלב הגשת הדוח הוא יקבע מה הוא רוצה וזהו.

אבל צריך לתת לו פרק זמן שאם הוא הלך למסלול מסוים והוא רוצה לחזור... לתת לבן אדם פרק זמן של שנה לחזור.

עד הגשת הדוח השנתי. במקרה הטוב הוא צריך באזור מאי להגיש את הדוח, כך שיש לו חצי שנה לחזור ולתת הודעה במהלך השנה.

הוא נותן את ההודעה מהרגע שהוא התחיל להפיק חשמל ישירות לרשות החשמל.

וזה במהלך השנה. הוא יכול לשנות את דעתו עד שהוא מגיש את הדוח, כלומר, עד מועד הגשת הדוח השנתי הראשון. עכשיו אם הוא רוצה לתקן את זה, שיתקן את זה. יש לו בערך שנה לחשוב על זה.

שלומית, מה את אומרת?

"גרינפיס", למה אני לא מתחשב בכם בעניין הזה? בגלל שאתם רואים יום חג בזה שהחוק הזה עובר, ואתם כל הזמן חוששים שאולי חס וחלילה ניתקל בבעיות ואני לא אצביע.

לא, אני סומך עליך שאתה דואג בדיוק כמונו.

בסדר. אוקיי - - -

עוד נושא קטן - - -

לא, אין מה להתעכב - - -

לא, לא, רק הטבות, רק הטבות, רק הטבות. באנו לפה ממש עם כוונות טובות. רק הטבות. לגבי מתן ההודעה בסעיף 5, כדי להימנע מהחיכוך ביקשנו שההודעה תהיה ישירות לבעל ספק שירות חיוני, כלומר, לחברת החשמל. אנחנו מבקשים שההודעה לגבי התקופה של השכירות – שממילא חברת החשמל מתעסקת עם זה – תהיה אלינו, אוקיי? רק ההודעה לגבי תקופת השכירות תהיה לרשות המסים, בעוד שההודעה לגבי יצרני חשמל תהיה ישירות ל - - -

אנחנו מצביעים על מה שכתוב.

לא, לא, לא, ההודעה עצמה מדברת על תקופת שכירות, ולחברת החשמל אין מה לעשות לגבי השכירות. אני מדבר רק על מי שהשכיר קרקע.

ברוך, בוא נעשה סדר. בוא נסגור רגע את הנקודה הקודמת ואז נעבור לנקודה הזאת. בנקודה הקודמת, שבה דיברנו על שנת בחירה, האם יש לכם נוסח מוצע?

אנחנו ננסח את זה.

אבל מה הכוונה?

שעד מועד הגשת הדוח השנתי, אם הוא רוצה לעבור ממסלול כזה או אחר, אז ש - - -

מה קורה היום בפועל? היום הוא נמצא בהוראות פקודת מס הכנסה, הוא נקרא "פחת" - - -

היום הוא גם יכול לעשות את זה.

שנייה. מי שניכה פחת בעבר, לפני הכניסה של החוק, הוא בפנים. על זה אין מחלוקת. לגבי שנת 2016, אם קנית מתקן חדש, אתה לא מנכה באותו רגע פחת, אלא או שאתה מחכה עד תום השנה ובתום השנה מגיש דוח, או שהוא נותן הודעה.

נתת הודעה לפי סעיף 5 בסמוך לרכישת המתקן? יפה. הגיע מועד הדוח השנתי, שזה בערך שנה אחרי זה, והוא רוצה לשנות את זה – אז הוא אומר "עכשיו אני רוצה - - -

עד הדוח הראשון - - -

אבל זה כמו המצב הקיים.

אז אם יש לו מתקן?

אז שהוא יודיע לנו מה הוא רוצה. אם יש לו מתקן קיים, הוא יודע בדיוק מה טוב לו, הוא כבר עשה את הכול, הוא כבר הגיש דוח. אם יש לו מתקן קיים הוא כבר הגיש דוח לרשות המסים וניכה פחת.

אם הוא הגיש דוח אתה לא מאפשר - - -

בוודאי שכן, כי אם הוא הגיש בעבר דוח ועכשיו נכנסת חקיקה חדשה מ-2016, הרי שהוא יכול להפסיק להגיש דוח. הוא צריך לתת לי פעם אחת הודעה, והוא נכנס למסלול של הטבות. אין שום בעיה עם זה.

טוב, רבותיי, אפשר להצביע, שלומית?

רגע, מה לגבי מתן של ההודעה?

גפני, יש הקלה נוספת שהארגונים ביקשו ואנחנו מוכנים: להעלות את ה-60,000 שקל לאזור ה-100,000 שקל.

אה, באמת רציתי לשאול אותך את זה.

אז הנה, הבאנו את זה. הארגונים ביקשו וזה פה. לא 100,000 שקל, אלא מחזור במע"מ.

נו, עוד פעם? פשוט שבמקום 60,000 שקל יהיה כתוב 100,000 שקל.

לא, אי אפשר, זה הולך לפי מחזור של מע"מ. מחזור פטור במע"מ זה בערך 100,000 שקל בשנה וזה מתעדכן. אז אנחנו נלך לפי המחזור של מע"מ.

טוב.

מה יהיה כתוב בחוק?

יהיה כתוב: הסכום הנקוב בהגדרת עוסק פטור בסעיף 1 לחוק מע"מ כפי שמתעדכן מעת לעת בהתאם להוראות סעיף 126 לחוק.

כרגע הוא עומד על 99,006, וזה מתעדכן.

בסדר. רבותיי, אני הולך להצבעה. תגידי את הפרטים.

אז נעבור על התיקונים שהכנסנו בנוסח ונגיד את כל הפרטים.

אבל יהיה בפנינו נוסח סופי?

לא, אנחנו נצביע על מה שהיא אומרת עכשיו, ואחרי זה יתקנו את הסעיפים לפי זה.

אנחנו מקריאים את זה מתוך הסעיפים. יש לכם את הנוסח לפניכם, ואת מה שצריך לתקן נתקן עכשיו.

בבקשה.

בהגדרה של "הסכום המרבי", סעיף 1 להגדרות, נעדכן את ההגדרה כך: "הסכום המרבי" – הסכום הנקוב בהגדרת עוסק פטור בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, כפי שמתעדכן מעת לעת בהתאם להוראות סעיף 126 לחוק. זה בעצם נותן את ההטבה של 99,000 שקל.

הלאה.

עכשיו אנחנו עוברים לעמוד 3, סעיף 2(ב), שזה התיקון שהכנסנו כתוצאה מהחלטת הוועדה בדיון הקודם. מדובר על כך שצרכן ביתי שמתקיימים לגביו התנאים הכתובים ב-(א) יהיה זכאי להטבות מס על הכנסה ממכירת חשמל עד סכום כולל של 60,000 שקלים חדשים (בחוק זה – הסכום המרבי), לפי אחד מאלה, בהתאם לבחירתו כפי שפורטה בהודעה לפי סעיף 5: (1) פטור ממס הכנסה ממכירת חשמל שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על 24,000 שקלים חדשים (בחוק זה – התקרה); (2) מס בשיעור של 10% על הכנסה ממכירת חשמל עד הסכום המרבי. המשמעות היא שכל הכנסה שהיא עד 24,000 שקלים תהיה פטורה ממס, וברגע שהיא עוברת את ה-24,000 שקלים היא תהיה ממוסת בשיעור של 10% מהשקל הראשון.

אבל ברישה אנחנו צריכים לעדכן, כי זה עד הסכום הכולל של 60,000. נפנה לסכום המרבי. אנחנו עושים את ההתאמה, הרי הגדלנו את התקרה, ולכן אנחנו מפנים לסכום המרבי הקבוע, שהגדלנו כרגע.

בסדר.

רגע, יש לי שאלה. זה מדרגות? כי פה זה "אחד מאלה", כלומר, או (1) או (2).

זה פשוט. עד 24,000 שקל זה פטור מלא - - -

והשקל הראשון - - -

מהשקל הראשון עד 99,000 שקל.

אז זה שתי אופציות.

כן, מאוד קל ופשוט. שיבחר מה שטוב לו.

בעמוד 4, סעיף (ד), נעשתה התאמה. שם הכוונה לא הייתה לסכום המרבי כמו בהגדרה שהקראנו עכשיו בסעיף 1, אלא הכוונה היא למלוא הסכום של הפחת או ההפחתה שניתן לנכות.

בעמוד 5, סעיף 3(ב)(1)(ב), אחד התיקונים שרשות המסים הסכימה להכניס זה שהמס לא יהיה בשיעורים הקבועים בסעיף 120 לפקודה - - -

שנייה. את מרוצה מהניסוח של הסעיף הקודם?

מה זאת אומרת?

לגבי צרכן ביתי שמתקיימים לגביו התנאים האלה. זה ברור? אני לא מבין - - -

כן, זו הייתה הצעה שלנו. הניסוח הקודם הביא בחשבון נוסחה שלא באמת הייתה לה משמעות, מכיוון שאם היית מציב את הנתונים בכל אחד מהמספרים, היית מגיע בסוף לתוצאה שמנוסחת עכשיו.

כלומר, ב-(1) יש פטור מלא ממס על מכירת חשמל? לא כתוב פטור מלא.

כתוב "פטור ממס".

והכוונה של זה היא "פטור מלא"?

כן.

הלאה, יותר מהר.

אז אנחנו חוזרים לסעיף 3(ב)(1)(ב). שם החלוקה תהיה לא מס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, אלא בשיעור של 31% על ההפרש, שבעצם המשמעות של זה היא על השיעור הנמוך מבין השיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה. רשות המסים ביקשה לנסח כך שבמקום "מס" יהיה "מס סופי" – אתה רוצה להתייחס לזה?

כן. אנחנו מדברים על ללא קיזוז, זיכוי, הנחה או דברים אחרים.

חבר'ה, באמת, זה חיוני?

לא, לא, הנוסח בסדר, אנחנו מקבלים את זה.

הלאה, הלאה.

אז אנחנו עוברים לעמוד 6, סעיף קטן (ד)(1). גם פה, בהתאם לתיקון הקודם שהקראתי, הכוונה ב"מלוא הסכום" לא הייתה ל"סכום המרבי". במקור היה כתוב "הסכום המרבי" - - -

"מלוא הסכום", הלאה.

בסעיף 5, עמוד 6 - - -

אנחנו רוצים לנסח נוסח עדכני. אנחנו מבקשים שההודעה לגבי השכירות תהיה לרשות המסים וההודעה לגבי הפקת חשמל תהיה לחברת החשמל או למי שמייצר וצורך את זה. צרכן ביתי המבקש לקבל הטבת מס - - -

הוא יחיד.

רגע, "צרכן ביתי" מדבר על הפקת אנרגיה; "היחיד" מדבר על שכירות מקרקעין. לכן "צרכן ביתי המבקש לקבל הטבת מס לפי סעיף 2, יודיע לבעל רישיון ספק חיוני, ויחיד המבקש לקבל הטבת מס לפי סעיף 3, יודיע על כך לפקיד השומה, והכול אם לא קבע אחרת שר האוצר". זה מאוד פשוט: ברגע שאתה משכיר אתה מגיש הודעה פעם אחת אלינו, וברגע שאתה מפיק אנרגיה - - -

הלאה, הלאה.

רגע, אבל למה "והכול אם לא קבע אחרת שר האוצר"? הרי זה יכול להיות "אדם אחר שקבע שר האוצר".

בסדר, "או אדם אחר שקבע שר האוצר".

טוב, אנחנו עוברים לעמוד 7 למעלה. הכנסנו, לבקשת הוועדה בדיון הקודם, שההודעה תלווה לא בתצהיר אלא בהצהרה שמעידה על כך שמתקיימים לגבי המצהיר התנאים לקבלת הטבת המס, ושר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים, לקבוע הוראות נוספות בדבר אופן מתן ההודעה. לגבי השנה – איך אתם רוצים להכניס את זה?

בסעיף של הבחירה, ככל שהוא נתן הודעה עד המועד שהוא היה צריך להגיש דוח, הרי שהוא יוכל - - -

עד מועד הגשת הדוח החוקי הוא יכול לשנות את - - -

אפילו אם הוא הגיש הודעה קודם.

כן, עד המועד שקבוע בפקודה להגשת דוח.

הלאה.

שלומית ומשה, יש לי שאלה. כשאומרים "פטור על הכנסה", מה ההגדרה של "הכנסה"?

יש הגדרה בפקודת מס הכנסה של מהי "הכנסה" - - -

בגדול, זה מחזור ההכנסות... "הכנסה חייבת" זה אחרי הפטורים, "הכנסה" זה לפני הפטורים.

מה ההכנסה שחייבת במס? הכנסה נטו? כלומר, ה-60,000 זה מחזור או - - - ?

מחזור. לא רווח, מחזור.

- - -

אתה יודע לכמה הוא צריך להגיע כדי שהוא ירוויח מהחשמל 60,000 נטו?

- - -

רבותיי, שקט. שלומית, הלאה.

בקשה נוספת של הוועדה הייתה שרשות המסים תבחן אם ניתן לעשות סימולטור של חישוב מסלולים מראש.

אנחנו נבחן את זה. אנחנו לא יכולים להתחייב, כי יש פה הרבה מאוד משתנים ושיקולים.

יש פה בעיה. צריך לצפות 20 שנה קדימה מה שיעור המס השולי שלו, מה ההכנסות מחברת החשמל – איך אנחנו אמורים לדעת לעשות את זה?

על כל מערכת אתם אמורים להיות מסוגלים לעשות את זה.

לא, זו תחזית אחרת. אתה צריך לצפות כמה הכנסות הוא יפיק כל שנה, וזה דבר שאני לא יודע. אני לא יודע אם תהיה שמש או לא תהיה שמש.

אין על מערכת?

איך אני יודע מה שיעור המס השולי של אותו אדם?

על האדם אני מבינה, אבל החישוב על המערכת מנותק מהכנסות - - -

חבר'ה, זה זר לדיני המס, זה דברים שהם עסקיים.

הלאה. הלאה.

את סעיף 6א אנחנו מבקשים לנסח בנוסח אחר: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים הודעה בדבר פטור מחובת הגשת דוח, לפי סעיף 134א(4) לפקודת מס הכנסה. כך שמי שיקרא את החוק יכול להבין שיש לו פטור, ואז ילך לתקנות שנביא לפה ממש בקרוב, ברגע שהחוק יאושר, והוא יקבל את הפטור שלו.

לגבי סעיף 9, מה שסוכם כאן עכשיו זה שתקופת ההטבות לא תעלה על 25 שנים משנת המס שבה מסר לראשונה הודעה לפני סעיף 5(א). זה יהיה לגבי כל מתקן, ובכפוף להוראות חוק מיסוי מקרקעין.

בגין כל מתקן - - -

הלאה, הלאה, נו, מה יש לכם?

זה 25 פחות יום, ואז זה לא צריך - - -

25, זו ההגדרה של חוק מיסוי מקרקעין.

לפי ההגדרה של חוק מיסוי מקרקעין.

כן, בדיוק. וזה תקף רק לשכירות.

למה נראה לי שאתם עובדים עליי?

חס וחלילה.

הלאה.

סעיף 14, התחילה והתוקף. התחילה תהיה ביום 1 בינואר 2016, והתוקף יימחק.

יפה. מי בעד אישור הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ז-2016, עם השינויים שהקריאה היועצת המשפטית?

הצבעה

בעד – פה אחד

חוק לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ז-2016, אושר, בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול.

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו צריכים לברך על המוגמר. אני מודה למשה אשר, לברוך ולכל הצוות שעסק בעניין הזה. אני מודע ליועצות המשפטיות, אני מודה לחברים, אני מודה לארגונים.

אדוני, יש ועידת אקלים עכשיו במקום אחר בעולם, והוועדה הביאה אותנו היום למקום שבו אזרחי ישראל יכולים לייצר חשמל סולארי נקי וזול יותר מחשמל קונבנציונלי. אני חושב שזו פריצת דרך מקומית, וצריך לברך עליה.

אני רוצה להחמיא בכמה מילים לרשות המסים. אני כבר ארבע שנים בוועדה ומעולם לא ראיתי את רשות המסים באה מוכנה כל כך, עם רצון טוב כל כך, עם למידת הנושא, עם מענה עוד לפני ששאלנו שאלות. ברכות על היחס הענייני והחשוב.

מעולם לא ראיתי את מיקי רוזנטל מחמיא כל כך.

התקלקלתי.

אני רוצה להחמיא גם לך, היושב-ראש, על הנחישות ועל קידום הדיון המהיר. תבורך.

תודה רבה, רבותיי.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.