הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 164

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, ט"ו בחשון התשע"ז (16 בנובמבר 2016), שעה 9:00

אישור ביצוע תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2015

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

איתן ברושי

אייל בן ראובן

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא

אלי מרזל - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

יחזקאל שעיה - סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש, משרד מבקר המדינה

שי עמיחי - יועץ המבקרים לתפקידים מיוחדים, משרד מבקר המדינה

יניב סרי - מנהל מדור כספים וחשבונות, משרד מבקר המדינה

רפי פנחס סלמה - חשב, משרד מבקר המדינה

פרופ' יורם רבין - יועץ משפטי, משרד מבקר המדינה

עמי צדיק - מנהל המחלקה לפיקוח תקצובי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נטע משה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גלעד קרן

חנה פריידין

ר.כ., חבר המתרגמים

אישור ביצוע תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2015

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-16 בנובמבר 2016, ט"ו בחשוון התשע"ז. נושא הדיון – אישור ביצוע תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2015.

בוקר טוב אדוני המבקר, אדוני המנכ"ל.

בוקר טוב.

בוקר טוב.

היועץ המשפטי, צוות בכיר. ובוקר טוב לצוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מנהל הוועדה בפועל.

אז באמת התכנסנו כאן היום כלאחר כבוד כדי לאשר את תקציב משרד מבקר המדינה. המבקר העביר לוועדה את דו"ח ביצוע התקציב, הוועדה העבירה אותו למרכז המידע והמחקר של הכנסת וזה הזמן להודות לעמי ולנטע, שניתחו את הדו"ח בצורה מעוררת התפעלות.

היום אני אבקש גם שאדוני יציג את התקציב. מרכז המחקר והמידע יציגו את הדו"ח ונעבור לשלב ההצבעות.

אני אציג?

כן.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב גברתי יושבת הראש, אדוני המבקר, רבותי. בהתאם לסעיף 25 לחוק מבקר המדינה, אני מתכבד להציג בפני הוועדה את הדו"ח הכספי של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, לשנת הכספים 2015. אני אפנה אתכם בעיקר לשני עמודים בחוברת הזאת, שאנחנו העברנו לוועדה בחודש יוני, לעמוד הראשון ולעמוד 10.

תקציב המשרד לשנת 2015, שכפי שידוע מאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת, עמד על סך של כ-372 מיליון שקלים. נוספו לכך עודפים שאותרו משנת 2014, כך שסך התקציב המאושר עמד על סך 554,878,000 שקלים. ההוצאה בשנת 2015 למעשה הסתכמה לסך של 401,321,000 שקלים והמשרד עמד במסגרת התקציב ובסעיפים השונים בתקנות שהוקצו לו.

אני רוצה לציין ששנת 2015 הייתה שנה ייחודית בהפעלת התקציב של משרד מבקר המדינה. בשנה הזאת אנחנו סיימנו בשעה טובה את פרויקט הבנייה של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בקריית הלאום. בשנה זאת גם ביצענו את המעבר של היחידות למשרד הזה, פרויקט מורכב מאד, כולל ההצטיידות והמעבר עצמו. הפרויקט הסתיים בזמן, במסגרת התקציב שהוקצה לו ואני מוצא לנכון לדווח גם את זה בפני הוועדה.

אני אבקש מהסמנכ"ל למינהל, מר חזי שעיה ומחשב המשרד, מר רמי סלמה, להמשיך מכאן לגבי דגשים מסוימים ולאחר כיוון שאלות, ככל שתמצאו לנכון.

בבקשה.

שלום. חזי שעיה, סמנכ"ל המשרד. אני רוצה להפנות את הוועדה לעמוד 9 בדו"ח דין וחשבון כספי לשנת 2015.

אנחנו רואים שבנושא התקציב, בנושא השכר אנחנו ניצלנו 99.9% מהתקציב המקורי שאושר לנו. אושרו לנו 206.092 מיליון שקלים ואנחנו ניצלנו 205,856,000 שקלים. זאת אומרת התכנון מול הביצוע היה מצוין.

ברכישות המשרד אנחנו ניצלנו 70% מהתקציב שאושר לנו. אושרו לנו 104.046 מיליון שקלים, ואנחנו ניצלנו 72,814,000 שקלים, שזה ניצול ראוי – 70%. אנחנו גם רואים בדף הזה שהייתה לנו הוצאה חד פעמית של 122 מיליון שקלים. ה-122 מיליון שקלים זה היה על הבניין החדש, על השלמת הבניין החדש ועל הבניין הזה אנחנו הוצאנו 111 מיליון שקלים מתוך ה - - -

אבל זה לא בבסיס התקציב. ההשקעות האלה הן חד פעמיות, זה לא קשור לתקציב.

כן, הן חד פעמיות, אבל אני רוצה להראות - - -

לא, אבל מאשרים תקציב של שנה מסוימת.

נכון, אבל יש הבדל בין בסיס תקציב לבין תקציב חד פעמי.

נכון, אתה צודק.

נכון.

צריך להפריד בין הדברים.

אני רק רוצה להדגיש שהניצול שלנו היה ניצול מצוין בשנת 2015 לתקציב שאושר.

יש לך מה להוסיף, רמי?

תודה.

נטע, תציגי. תודה.

בוקר טוב. אני נטע משה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת הוועדה, יושבת ראש הוועדה סקרנו קצת את התקציב, קצת השוואה לשנים הקודמות. אני אציג נקודות עיקריות והדו"ח המלא קיים.

הדו"ח הנוכחי, הדו"ח הכספי של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשנת הכספים 2015 הוגש השנה ביוני 2016. בשנה הקודמת הדו"ח הוגש באפריל 2015. כמו בכל תקציב, יש לנו תקציב מאושר ותקציב שהוא בעצם מההוצאה למעשה, של מה שהוצא.

אז ההוצאה למעשה בין השנה הנוכחית לשנה הקודמת גדלה ב-34%. עיקר ההוצאה, כמו שנזכר פה, זה בעצם סעיף ההוצאות החד פעמיות, שזה הבנייה – מבנה המשרד בקריית הלאום.

והצטיידות.

והצטיידות לכבוד המעבר. סעיף ההוצאות החד פעמיות עלה בהתאם בשיעור ניכר – ב-240 אחוזים. אם אנחנו נשים רגע את הסעיף הזה בצד, של הוצאות חד פעמיות, אז אנחנו מדברים על גידול בהוצאה למעשה של 5.8%.

שיעור הביצוע של התקציב מהתקציב המאושר הוא 72.3%. זה מוביל אותנו לעניין העודפים, כמו שהוזכר פה. עודפים זה בעצם תקציב שלא נעשה בו שימוש והוא מועבר לתקציב של השנה הבאה או אלא אם מוחלט על ידי המבקר ובאישור, על קיצוץ והחזרה של העודפים לקופת המדינה.

בשנת 2015 קוצצו 37 מיליון שקלים והוחזרו לקופת המדינה וזו עלייה לעומת הקיצוצים וההחזרות שאנחנו רואים בכל השנים הקודמות.

וזו החלטה של המבקר?

כן.

כן. אולי בנקודה זו אני אומר שיש מקומות, נקרא לזה כך, שרואים לקראת סוף השנה שיש עודפים, אז הולכים ומוציאים כספים שלא לצורך, אולי על מנת שלא יקצצו להם בתקציב לשנה הבאה. אנחנו לא נוהגים ככה, כמסורת במשרדינו ואני חושב שכך ראוי לעשות.

אני חושב שגם משרדנו באופן כללי - אני כבר אומר בהזדמנות זו – שאנחנו נאה דורש נאה מקיים, ומה שאנחנו דורשים ממבוקרים שלנו על חיסכון ויעילות, אז אנחנו גם מממשים את זה במשרדנו. איפה שאפשר לחסוך אנחנו עושים את זה ואני מקצץ בדרך כלל גם בנסיעות לחו"ל, לכנסים. מצמצם את הצוותים שיוצאים ככל שצריך, על מנת באמת לא להוציא כספים מיותרים, וכך גם בכל הוצאה והוצאה שאנחנו יושבים עם החשב ועם הסמנכ"ל למינהל, ורואים איפה אפשר לחסוך וזו דרכנו. תודה.

תודה. כן אדוני, שם ותפקיד.

חשב המשרד. השנה גם הוחזרו 40 מיליון שקלים.

כן.

השנה, זאת אומרת שנת 2015.

אוקיי.

אני מקווה שהאוצר עושה בזה שימוש יותר טוב מאשר אתם הייתם עושים בזה, ובזה אני לא בטוח.

בהמשך לזה יש לנו גם את תקציב הרזרבה וגם בו אנחנו אמנם רואים עלייה לאורך השנים, אבל המימוש שלא לא היה ולכן זה עוד כסף שמוחזר.

מה זה תקציב רזרבה?

להחזיר לאוצר.

יש תקציב רזרבה לשכר ולעמידה ביעדים.

מהתקציב אנחנו לוקחים אחוז או שני אחוזים תקציב התייקרויות שיהיו בעתיד, בשכר. זאת אומרת אנחנו לא משתמשים בזה אף פעם, אבל זה כסוג של ל - - - חירום.

זו החלטה שלכם.

החלטה שלנו.

אין עלייה. זה אחוז מהתקציב, אז לכן יש - - -

כן, אבל לא נעשה שימוש השנה וגם לא בשנים הקודמות.

לא נעשה שימוש.

לגבי השכר, עשינו פה כמה השוואות בעצם של השכר של עובדי המבקר בדרגים שונים לכל מיני דרגים אחרים במשק. אנחנו יודעים שהרכב העובדים במשרד מבקר המדינה הוא שונה בהשכלתו, בדרגות שהם נמצאים בו ולכן יש פה כמה השוואות שמאפשרות. כמובן שאם משווים לשכר הממוצע במשק וגם אם משווים לשכר הממוצע של עובדי המדינה, אז אנחנו מדברים על פערים מאד גבוהים, כמו שכאמור גם אתם ציינתם בתשובה וגם אנחנו מציינים את זה בדו"ח. אנחנו מודעים לשינוי בהשכלה, בהשוואה להשכלה הממוצעת.

לכן אם אנחנו נסתכל על השוואות אולי קצת יותר מקורבות לדרגים אחרים, אז אם אנחנו נשווה רק את הדרג המנהלי במשרד מבקר המדינה, רק לדרג המנהלי במשרדי הממשלה, אנחנו מדברים על פער של כ-16.8%. הוא ירד לעומת השנים הקודמות. אם אנחנו מדברים על דרג הביקורת, אז פה אפשר להשוות את זה לחציון העליון של השירות המשפטי במשרדי ממשלה ופה זה פער של 21%; ואם אנחנו משווים את זה לכל עובדי המחר, לא רק לדרג המשפטי, אז פה הפער הוא גדול יותר ב-50% וכמובן שאפשר להשוות רק לעשירון העליון של עובדי המחר במשרדי הממשלה, ופה הפער הוא כבר קטן יותר, כ-6.7%. זהו.

טוב. שאלות לחברי הוועדה?

אם אפשר רק על הנושא של השכר, אם אתם יכולים לתת איזה שהוא הסבר לפער האחוזים. זאת אומרת אני מבין את העוצמה ואת האיכות של האנשים, אבל אם אתם יכולים להגיד על זה איזו שהיא מילה, כי בכל זאת מוצג פה פער גדול יחסית.

אני אתייחס לנושא מכמה היבטים. ראשית כל, תוספת השכר במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היא תוספת אחת. תלוש השכר במשרד הוא פשוט יחסית. ישנו שכר היסוד וישנה תוספת אחת שניתנת לכל עובדי המשרד, לפיה יש הבדל בין העובדים המנהליים לעובדים המקצועיים.

התוספת הזאת מגלמת את כל התוספות האפשריות, השונות, שניתנות במשרדי ממשלה אחרים בתלושים ארוכים ומפורטים. אותה תוספת נקבע בזמנו על ידי ועדה שבראשה עמד פרופסור גלוברזון, והיא עוגנה בהסכם קיבוצי עם העובדים.

הרעיון של התוספת הזאת הוא כזה: מאחר שישנם עובדים במשרד שהם באים מדיסציפלינות שונות, גם עורכי דין, גם כלכלנים, גם רואי חשבון, גם אקדמאיים, כולם כמעט בעלי תואר שני, יש לנו גם כן דוקטורים במשרד ואנחנו גם שואפים להביא אנשים בעלי ניסיון, עם ותק כבר ולא שבתחילת הוותק המקצועי שלהם, כדי שיוכלו להתמודד כראוי עם ראשי הגופים המבוקרים.

נקבעה נוסחה שמשקללת עליה בשכר בכל מיני מגזרים. למשל זה לוקח בחשבון אחוז מסוים מעליית השכר באקדמאים. אחוז מסוים מעליית השכר אצל עובדי מחקר. אותה נוסחה היא נוסחה שגורמת לפער הזה בין העובדים במשרדי הממשלה, נקרא לזה ככה, לעובדים אצלנו.

כל העניין הזה מעוגן בהסכמים קיבוציים מזה שנים כבר ואני חושב, לעניות דעתי, שראוי שעובדי משרד מבקר המדינה יהיה להם שכר גבוה, א' כי אנחנו רוצים למשוך את הטובים ביותר; ב', משום שחלות על העובדים שלנו מגבלות רבות מאד. בעת שהם רוצים לעזוב את העבודה במשרד הם מנועים מלעבוד בגופים מבוקרים במשך שנתיים, במהלך העבודה שלהם חייבים להיות, על מנת לשמור על אי התלות, הם לא יכולים להתחיל לחפש עבודה בגופים המבוקרים שבהם הם נמצאים. יש עליהם מגבלות שונות והשכר, כפי שהוא קיים, הוא בעצם מגלם גם את הסיכון הזה. נקרא לזה ככה.

חבר הכנסת ברושי.

בוקר טוב אדוני המבקר והצוות וחברי הכנסת. קודם כל אני רוצה לברך על הפעילות ולהודות על המאמצים שבאים לידי ביטוי גם בדו"חות שכל הזמן זורמים וגם בתקשורת. ברור שגוף המבקר הוא גוף ייחודי והסכמי השכר הם היסטוריים והרצון ליצור אי תלות היא מובנת כדי לשמור על העצמאות והייתי אומר על היכולת להיות מזוקקים, בוודאי בא לידי ביטוי גם בשכר, אבל קודם כל בבחירת האנשים לתפקיד החשוב הזה.

בעצם אני חושב שצריך להפריד ואין מקום להשוואות בין תקציב השקעות, שהוא עקב העברה של מבנה וההצטיידות היא חלק מההשקעה ולכן זה כדאי גם לדו"חות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת להוציא את זה, כי יום אחד יפתחו את זה ומישהו לא יבין מאיפה באו המספרים האלה.

התקציב השוטף, אני מבין, רובו בעיקר לשכר. בעצם יש פה אגף או תחום ייחודי שאין לו כמעט פעולות, יש לו בעלי תפקידים. כשהייתי מזכיר התנועה הקיבוצית הייתי אומר שיש לנו תקציב לפעילים ולא לפעולות. עיקר התקציב היה באמת בשכר לעובדים, אבל אני כן רוצה לומר משהו שגם יצא לי לומר אותו בהזדמנות קודמת, סתם כדוגמה, לא בשביל להיכנס לדיון. בקרוב ייצא דו"ח על צוק איתן. בלי שנדע מה כתוב יש לי מה להגיד. איתי אף אחד לא דיבר, אבל היה לי מה להגיד כמי שפינה את היישובים כמזכיר התנועה הקיבוצית, שרק ביום האחרון המדינה הבינה את תפקידה. עד היום היא לא גמרה להבין, גם לא גמרה לתרגל. אבל אז אני הובלתי את זה כמזכיר התנועה הקיבוצית. משובו אחים התחלתי לטפל בזה. בהתחלה אמרו שאני הזוי. כמו תמיד, מי שהולך קדימה בהתחלה הוא לא נורמאלי, אחר כך הוא היחידי שראה את הנולד.

למה אני אומר את זה פה, ולא ניכנס לדיון. אם יהיה דיון אני בטח אשמע אותו. אם לא יופקו הלקחים מצוק איתן, במבצע אנחנו נראה את השגיאות חוזרות כמו שבצוק איתן חזרו על הרבה שגיאות של לבנון השנייה. מי שלא קרא את דו"ח המבקר על לבנון השנייה, לא התנהג – ורובם לא קראו, כי אין חפיפות ואף אחד לא יודע מה מונף על המדף וככל שאפשר מי שבא זורק את מה שהיה קודם. לא הופקו הלקחים של מלחמת לבנון השנייה. אז הייתי מנכ"ל מדע, תרבות וספורט, ובצוק איתן חזרו רוב ההערות שהיו בלבנון השנייה. זאת אומרת זאת דעתי בחלק מהדברים שאני מדבר עליהם.

למה אני אומר את זה, אדוני המבקר – יכול להיות שצריך לחזק את החלק של הפעולות של משרד המבקר כדי שהדו"חות לא יהיו רק חלק מהספרייה של אתמול אלא מהעשייה של מחר. ואני חושב שיש בעיה עם יישום ועם בקרה ומעקב לאורך זמן על מסקנות ועל לקחים ולא להפוך את המאמץ העיקרי בדו"חות אלא להוסיף מאמץ לא פחות חשוב בביצוע וביישום. ואני מאד מודאג מהדברים האלה.

כמי שהיה מ"פ צעיר - ויש לנו פה עדות – ביום כיפור בגולני, אני לא יכול להשתחרר ממה שראינו ביום כיפור ואני יודע שאין אף אחד בצבא שהיה ביום כיפור. ואני כמי שמלווה את הדברים גם בדברים אחרים, חושב שזאת הבעיה העיקרית של המדינה. אין שום משמעות לדו"חות אם לא מקפידים להטמיע אותם ולבדוק אותם לא לאורך שנה, לאורך של עשור ומעלה, כל עוד הם רלבנטיים. אז יכול להיות שצריך להוסיף פה מחלקה. יכול להיות שצריך בכל משרד ממשלתי להקים צוות בקרה, מעקב על דו"חות לאורך זמן.

זה תפקיד הוועדה, עד כמה שאני מכירה.

רגע. איזו ועדה, אנחנו?

גם.

עם כל הכבוד לוועדה ואני אפילו חבר בה - - -

ובזמן אמת.

בסדר, אני אפילו חבר בוועדה מתוך הסכמה, לא כפו עלי. בכל זאת אני רוצה לומר, כשאני הייתי בגוף ולא פעם אמרתי שתפקיד ועדת הביקורת שלנו היו שני דברים – אחד, שלא נעשה-. את שומעת, חברתי? ועדת ביקורת שהייתה כראש מועצה או משהו – אחד, לתקן שגיאות שלנו – ועדת ביקורת שלנו. הדבר השני, להתכונן לביקורת של המבקר. תמיד היא הייתה אומרת תגידו, מה המבקר יכול לבדוק בעוד שנה שנתיים? בואו נעשה את הביקורת העצמית, שנהיה מוכנים. עכשיו אותו דבר אני אומר הפוך.

אתה יכול לבקש מהממשלה לעשות אותו דבר?

רגע. אני אומר מה עשיתי כראש מועצה, שאני בחרתי בביקורת למרות שלא הייתה חובה. הייתה לי ביקורת גם כשלא הייתה חובה אז כראש מועצה.

אני מציע בכל זאת לבדוק את האפשרות ליצור מקור תקציבי. במקום להחזיר לאוצר, לסמן מקור תקציבי להרחבת הפעילות כזרוע ארוכה נוספת למציאות הזאת.

והערה אחרונה, הרי המבקר עובד לפי תכנית מסודרת – מציגים אותה גם – ותמיד יש בלתי צפוי והשאלה מה הגמישות גם במשאבים של כוח אדם, לעבור מנושא לנושא ולהגיב, כמו שאתה אומר בזמן אמת ולצורך זה צריך יכולת גם תקציבית, לסטות מהתכנית כדי לטפל בדברים שאסור לדחות. ומצד שני, להפוך את הביקורת לנחלת אבות ולא רק לספרים עבי כרך, שהם חשובים, אבל אם זה לא יורד למטה, אין לזה כמעט חשיבות. תודה.

תודה. חבר הכנסת אייל, אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

כן, אני קודם רק שאלתי, אז אני רוצה שלוש מילים.

בבקשה.

אחד, אני מזדהה לגמרי עם הדברים של המבקר לגבי נאה דורש נאה מקיים, שזאת נקודה מאד מאד מרכזית, אני מוכרח להגיד גם מניסיוני כמבוקר בעבר על ידי החברים של המוסד החשוב הזה. זה היה לפעמים עד כדי – אני חושב סיפרתי לך פעם – זה היה עד כדי הגזמה. זאת אומרת אנשים באו אלי לבקר אותי והתקשיתי לתת להם כוס קפה, כי הם אמרו אנחנו שותים רק מים וכל מיני כאלה דברים שהיו ממש, אז אני חושב שחשוב מאד לשמור על התכונה הזאת. אני חושב שזה דבר מאד נכון.

אין ספק לגבי האחריות של המשרד של מבקר המדינה. אני חושב שיש כאן אחריות, וגם אין ספק לגבי הבכירות. אני חושב שלעמוד מול מבוקרים ברמה שאתם בודקים, אז צריך לעמוד, ממה שאני מכיר, מול רמטכ"ל ומול שרים ומול גורמים, לכן אין ספק בעניין הזה.

אני מוכרח להגיד שאני מצטרף למה שאמר איתן בקטע של איך אנחנו באמת מחזקים את סוגית הבקרה והמעקב. אנחנו זה אנחנו ואני חושב שצריך לחשוב על זה, כי הרבה פעמים אנחנו מרגישים את עצמנו - אנחנו כחברי כנסת פה – די - מתוסכל זה לא תכנית עבודה, לכן אני לא אוהב להשתמש אף פעם במושג הזה, אבל אנחנו מרגישים מאד לא נוח. זאת אומרת יש ביקורת ויש דברים ויש ויש ויש, ובסוף בשטח אתה נתקל בתופעות שאתה לא היית רוצה לראות וזאת באמת שאלה רק איפה זה צריך להיות מונח – הגורם הזה, שבאמת תהיה לו עוד איזו שהיא זרוע כופה. אני חושב שזה דבר שראוי אולי לעשות עליו איזה שהוא דיון ולחשוב, ביחד עם המבקר, על איך לקדם את הנושא הזה. כי בסוף לנו יש אחריות על המוצר והתחושה שלנו שאנחנו לא תמיד עומדים בצורה מספיק טובה בעניין הזה.

אז אני בסך הכל ממליץ ואני חושב שמה שמוצג פה הוא סביר ואני ממליץ לאשר את הממצאים.

טוב, תודה. אדוני המנכ"ל.

כן, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו.

יש לי שאלה קטנה לפני.

כן, בבקשה.

בעולם מקובל שמבקרי מדינה עובדים בצמידות עם מבקרי מדינה ממדינות אחרות ואחד מבקר את השני. לא מבקר, בודק את שיטות הפעולה, שיטות הביקורת, המתודולוגיה. בעבר נאמר שגם אצלנו הם עובדים בשיתוף פעולה עם מבקר מדינה ממדינה אחרת. מה קורה עם זה? זה מתפתח לאיזה מקום?

אני אתייחס לזה גם. אחד-אחד. אני אתייחס קודם - - -

זה במסגרת השאלון של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון?

מסמך אחר שנכתב, כן. לא לדיון הזה.

ביקורת עמיתים.

כן. בנוגע לדברים שעלו כאן ביחס לתיקון ליקויים, אנחנו כמובן שותפים לרצון הזה שההמלצות תיושמנה. אני לא אגיד שאנחנו הראשונים, אבל ודאי שזה בסופו של דבר פרי עמלנו. בשביל זה אנחנו עובדים. אנחנו בשנה וחצי האחרונות עשינו עבודת מטה מאד יסודית כדי לבחון את כל התחום הזה, כולל פיילוט שעשינו מול מספר לא קטן של גופים מבוקרים ואנחנו הבאנו לוועדה הצעה להתקנת תקנות לחוק מבקר המדינה, לפי סעיף 21 ב' (ד) שבו כתוב שהמבקר רשאי באישור הוועדה, לקבוע מתכונת לדיווח על תיקון ליקויים, לרבות הפרטים שיכללו בו.

אנחנו רוצים להפעיל את הסעיף הזה, שכיום הוא לא תורגם לשום דבר מעשי ולחייב את הגופים המבוקרים להתחיל לעבוד לפי אקשן-אייטמס. לא לדווח – אנחנו מקבלים את המלצות הביקורת וחושבים שהביקורת זה דבר מאד חשוב, אלא להתחיל לדווח לנו פעולות והדיווחים האלה, ברצוננו שהם יגיעו גם לוועדה וישמשו גם כן כחלק מהדיונים כאן. כאשר מדברים על דו"חות, הדיווחים האלה – אנחנו מקווים – יהפכו להיות משהו שהוא מחייב את ראשי הגופים המבוקרים, לא רק כהצהרה, אלא ממש לבוא לדרוש מהם דין וחשבון מה הם עשו.

כיום הכלי הזה איננו קיים וזה חלק מהבעיה. כי כולם אוהבים את הביקורת וכולם מכבדים את הביקורת – נגיד רובם – אבל - - -

כולם אומרים שהם אוהבים.

כן, אבל כשבאים לבקש תוצאות אז הם אומרים כן, אנחנו אמרנו שאנחנו נעשה משהו. אומרים להם אבל מה אתם הולכים לעשות? החלק הזה הוא חלק שצריך לשפר אותו ולשכלל אותו וזה מונח עכשיו בפני הוועדה. אני מקווה שאנחנו נראה - - -

צריך לעשות גם ביקורות פתע. לא רק לשאול מה אומרים, גם לבדוק בשטח.

בדיוק, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה כשיהיה לנו על איזה בסיס.

ברור.

שירה, זה חזר? החזרנו את ההערות?

זה לקראת דיון לדעתי.

אוקיי, אז צריך לעשות עוד משהו?

אני מיד אסביר.

כבר קבענו. טנטטיבית קבעתי הבוקר עם אייל כבר דיון בעניין הזה.

בסדר, מעולה. אז אנחנו נתקדם אל עבר - - -

קארין, אני כמו תמיד נאלץ לצאת לוועדה אחרת.

אנחנו רוצים להצביע, אז אם תרצה להשתתף בהצבעה.

אם זה עכשיו, ברצון.

אני חושבת שכן, אלא אם כן יש לך עוד תשובות.

אולי תשובה לעמי.

לעמי.

אנחנו נמצאים בקשר עם מספר משרדי מבקרי מדינה באירופה, שאותה סימנו כטריטוריה של משרדים שהם יחסית דומים לשיטות העבודה שלנו, בעיקר עם משרד מבקר המדינה ההולנדי. ישנן משלחות שהיו שם ומשלחות שלהם שהיו כאן, שאנחנו בוחנים את שיטות העבודה שלנו באופן הדדי כדי לראות איפה אנחנו נמצאים.

בנוסף וכפי שאתם אולי יודעים, מבקר המדינה נבחר כמבקר בארגון מבקרי המדינה האירופאי, כך שהמבקר הוא בעצם בתפקיד מבקר המבקרים וגם בתחום הזה אנחנו נמצאים בקשר עם משרד מבקר המדינה הספרדי בעיקר, ששם יושבת המזכירות של הארגון הזה ואנחנו עושים איזה שהוא בנצ'מרקינג לעבודה שלנו.

לגבי הולנד יהיה איזה שהוא דו"ח שהם כתבו עליכם? יהיה דו"ח כזה?

לא, לא.

אז מה הסיכום של כל הדבר הזה? איך זה בא?

זה בא לידי ביטוי בסיכומי ביקור.

וזה יפורסם לציבור?

אין תכנית כזאת.

טוב.

הפריה הדדית.

אז אנחנו נעבור להצבעה על התקציב, על אישור ביצוע תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2015. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

ביצוע תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2015 אושר.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

תודה רבה.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.