הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 280א
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/11/2016
הסדרי התפילה בכותל המערבי
פרוטוקול
סדר היום
סיור הוועדה לכותל המערבי- הסדרי התפילה בכותל המערבי
מוזמנים
¶
שמואל רבינוביץ - רב הכותל והמקומות הקדושים, משרד ראש הממשלה
יובל ברוך - ארכיאולוג מרחב ירושלים, רשות העתיקות
יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית, התנועה המסורתית
בני ששי - מנכ"ל פמ"י-פיתוח מזרח ירושלים
הרצל בן ארי - מנהל החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי
גלעד קריב - מנכ"ל התנועה הרפורמית
היו"ר דוד אמסלם
¶
הסיור הוא כשעה. בשלב הראשון שלו יוביל אותנו רב הכותל. כמובן הגענו לכותל, אנחנו יהודים, לא חשוב כרגע, איש איש לפי מה שנקרא חוזק אמונתו, אבל אנחנו הגענו, אנחנו קודם כל נעשה תפילה בכותל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, לא כולם חייבים להגיע לסיור. מי שלא רוצה, אני משחרר אותו, זה בסדר. אני אעשה תפילה, את לא חייבת. את לא רוצה, את יכולה לשבת כאן.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אבל אתמול אני שאלתי אם תהיה תפילה, כי ראיתי לו"ז עם תפילה, מאוד הופתעתי לראות אותו, ואמרו לי שאין שום תפילה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אני יושב ראש הוועדה קובע את נוהלי הוועדה כרגע בסיור. כרגע הגב' פארן מפריעה לי, כהרגלה בקודש, בגלל שאתם פה. היא חייבת לקבל כותרת בעיתון אז היא מדברת איתי על התפילה. היא לא חייבת להתפלל, את יכולה לשבת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
למה עכשיו אתה מפריע לי, גם אתה? לכן אני אומר, בגדול, אנחנו נתחיל בתפילה, מי שירצה להתפלל, מי שלא ירצה - לא. דרך אגב, כללי התפילה פה ידועים מקדמת דנא, אחרי זה אנחנו נראה איזה שהוא פרויקט קטן שרב הכותל יראה לנו ולאחר מכן אנחנו נראה את המקום - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. אני בעד לבחון את העניין, החלטת הממשלה כרגע לא מחייבת אותי. אנחנו נתרשם ולאחר מכן, כמו שאמרתי, נגיע לכנסת ונעשה את הדיון.
תקשורת
¶
חבר הכנסת אמסלם, מה אתה אומר על כך שנציג ש"ס אמר שהוא יחרים את הסיור הזה בגלל ההשתתפות של הרפורמים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
איך אמר פעם ראש הממשלה? אני לא מתייחס לטוקבקים כאלה ואחרים. אני, יושב ראש הוועדה, באתי לכאן עם חברי הוועדה. הזמנתי את כל הוועדה, את כל חברי הכנסת, מי שרוצה אהלן וסהלן, מי שלא רוצה, מכבד אותו.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא, רק שנבין על מה מדובר. זאת התכנית, זה מתווה הכותל. יש פה כאלה אפילו שטוענים שהחלטת ממשלה היא לא חוקית, עד כדי כך. זו אמירה חמורה, וזה לא ממשלה, כמו שאתה יודע, אני לא תומכת בה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
את זוכרת איך אנחנו עובדים? כרגע אנחנו באים לסיור, לראות, רק התרשמות. כל הוויכוחים - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
שאלה רק על מה שאמרת, מכיוון שראינו שם את המונחים של העזרות. הביטוי עזרת ישראל, הרי הוא שייך למעלה, מה הביטוי פה עזרת ישראל?
יהודה גליק (הליכוד)
¶
תגיד לי מי - - - בוא נשיר ביחד, החיים שלנו תותים. זה האבא של חנן בן ארי, הזמר. החיים שלנו תותים, חבר'ה, בואו בנחת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרצל, מה שאני מבקש, תראה לנו את הנקודות. בגדול היה מצב שהתקבע הרבה מאוד שנים, תראה לנו מה ומה מבקשים לשנות.
הרצל בן ארי
¶
אני אשתדל לענות אחד אחד, לכולם ביחד יהיה לי קשה. הניהול היום של המקום הזה נמצא בידי פמ"י, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, היא מנהלת את המקום, כולל השמירה, כולל ניקיון וכל הדברים האלה. הניהול הוא כך. הרעיון הוא להעתיק את הבידוק משם לכאן ואם אנחנו נתקדם פנימה אני אסביר מה קורה לגבי - - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
רק לפני זה, העירו לי שלא היה ברור שהשאלה שלי מקודם על הקדושה הייתה ציניות מלאה, לכל המתחכמים פה. חשבתי, בכל זאת, חברי כנסת, שרמת ההבנה - - -
הרצל בן ארי
¶
אני רק אציג אותך, בני ששי, המנכ"ל של פמ"י, שמנהלים כיום בפועל את המקום ומכיר את התכניות על בוריין, אני אבקש אותו שהוא יציג את התכניות. בבקשה, בני.
בני ששי
¶
רק כמה מילים. כמו שהוא אמר, שמי בני, מנכ"ל פמ"י, מנהל את הבמה הזאת מבערך אוגוסט-ספטמבר 2013, קצת יותר משלוש שנים.
בני ששי
¶
אז, בדיוק אז, היא נבנתה באופן די מהיר, על פי החלטת הממשלה. בנינו אותה ממש תוך חודש ימים והיא נפתחה אז לקהל הרחב. כמו שאמר ידידי הרצל, היא - - -
בני ששי
¶
באוגוסט-ספטמבר 2013. דרך אגב, מי שיביט לכיוון הכותל יראה שיש במה קטנה יותר שנבנתה שנים לפני כן. זאת אומרת הבמה הזאת באה לתת פתרון בעיקר טכני להסכמה שהייתה כאן. הייתה כאן אפשרות להתפלל צמוד לכותל, לחלק הדרומי של הכותל המערבי עוד לפני הקמת הבמה. יש כאן במה קטנה ששימשה את המתפללים.
בני ששי
¶
גם פמ"י, אבל זה נעשה עשר שנים לפני. וגם ברחוב ההרודיאני - - - ב-2003, נדמה לי, נבנתה הקטנה.
בני ששי
¶
כן, הוא ידבר על זה. הבמה הזאת באה לשפר את התנאים של מי שבא להתפלל כאן, גם להרחיק אותם מעט מהעתיקות שנמצאות כאן מתחתינו וגם לאפשר במה קצת יותר רחבה לתפילה ולטקסי בר מצווה וכך הלאה. אם תשאלו אותי, לא שאלתם, אבל מגיעים לכאן אנשים מכל המגזרים, זאת אומרת מגיעים לכאן מתפללים מכל הזרמים היהודיים, חרדים, קונסרבטיביים, לא אורתודוקסים.
בני ששי
¶
אני אענה על שאלתכם. כאשר אנחנו התחלנו על פי החלטת הממשלה בבניית הרחבה הזמנית הזו הגשנו בקשה להיתר. אכן, הבקשה של הרחבה להיתר בנויה מחומרים מעט שונים וגם בקונטור שלה היא מעט שונה, אבל היא מאוד דומה ובוועדת הכנסת היום ב-11 וחצי, אם תרצו, אני אעשה לכם את הקומפילציה של שתי התכניות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בצלאל, אני מבקש, כרגע אני רוצה להתקדם, זה דיון ועדה. תתקדם, תן לנו מה שאתה חושב ובוועדה נשאל אותך שאלות.
בני ששי
¶
אוקיי, לפי הבנתי, כמו שאני אומר, הבמה הזאת נמצאת בקונטור שאושר ברמה העקרונית, הוא מתואם עם עיריית ירושלים, גם מהנדס העירייה יודע על הבמה הזאת, גם מי שהיה אחראי על הבינוי, כחלון, היה שותף בבניית הבמה הזמנית לקראת בנייתה של הבמה הקבועה. ההיתר כבר קיים וחתום, דרך אגב, אנחנו יכולים להיכנס לבנייה החל ממחר לבמה הגבוהה.
בני ששי
¶
המקום פתוח 365 ימים בשנה, פתוח לכולם, מגיעים לכאן המון אנשים. בחג הסוכות, מי שמגיע לכאן היה יכול לראות כאן באמת חגיגות של כל הזרמים שמנצלים את המקום הזה לקיים פה אירועים. בסך הכול המקום מתנהל - - -
בני ששי
¶
על פי הנחיות הביטחון או הבטיחות מותר לנו לא יותר מ-444, יש לנו שומרים שנמצאים כאן 365 ימים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
מספיק לצעוק. מספיק. יובל, תן לנו כמה מילים לגבי ה - - - ד"ר יובל ברוך הוא מרשות העתיקות, מנהל המחוז. בבקשה.
יובל ברוך
¶
בוקר טוב. שלום לכולם. קודם כל תודה לכולם שבאתם לבקר באתר העתיקות החשוב ביותר במדינת ישראל. לא לחינם הוא גם האתר היחיד שזה השם שלו, האתר הארכיאולוגי של ירושלים. יש אתרים אחרים, בעיר דוד, בכותל, הם לא נקראים האתר הארכיאולוגי של ירושלים. מתחילת הדרך היה ברור, מפאת מיקומו של המקום הזה, שאנחנו נמצאים כאן, יש אומרים בצל הר הבית, אני אומר לאורו של הר הבית, אנחנו נמצאים במקום שהוא למעשה הבבואה של ההתפתחות ההיסטורית כפי שהיא באה לידי ביטוי בצד הארכיאולוגי של ירושלים.
צריך לזכור שאחרי 67' התחילו החפירות הגדולות בירושלים, למעשה עיצבו את הנוף האורבני של ירושלים, בעיקר בעיר העתיקה, אבל לא רק בעיר העתיקה. נזכיר את הרובע היהודי, את רחבת הכותל וכו', אבל גולת הכותרת נערכה כאן, חפירות שנמשכו במשך עשר שנים וחודשו במהלך שנות ה-90. אני זכיתי להיות אחד מאלה שחפרו כאן כאשר בעיקר מה שנחפר כאן הם נדבכים נוספים של הכותל המערבי של הר הבית, עוד מעט אני ארחיב גם על העניין הזה. למרגלותיו הרחוב המפואר שאנחנו מגדירים אותו, הארכיאולוגים קוראים לזה הרחוב ההרודיאני, אבל אני קורא לזה הוול סטריט, מכוסה כל כולו בערימות המפולת, אבני המפולת שהם למעשה העדות היחידה שיש לנו היכן שהוא לאירוע הטראומטי של ט' באב שנת 70 לספירה, חורבן ירושלים והרס הר הבית על ידי הרומאים.
זה הסיפור של ימי בית שני, אבל הגן עצמו מספר סיפור הרבה יותר מורכב, הוא מספר למעשה את כל תקופותיה של ירושלים, הוא מספר גם את התקופה הביזנטית ואת התקופה הרומית, הוא מספר גם את תהליך התכתשותה של ירושלים באיסלם עם בנייתם באזור הזה של המבנים האומאים. בעבר, מי שזוכר, למקום הזה בכלל קראו הגן האומאי, בית המרחץ הביזנטי שנמצא מעבר אלינו, בפינה הזאת. צריך לזכור שזה האתר היחיד שרשות העתיקות למעשה הלכה למעשה עוסקת בפיתוח שלו, בהתוויית הכללים וברעיון הארכיאולוגי שיוצא מתוך האבנים, מתוך השרידים כאן, כאשר הרעיון המרכזי הוא ייצוג הולם לכל התקופות שמייצגות את ההיסטוריה של ירושלים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש לי רק שאלה, ברשותך. אני רוצה להתקדם, כי אנחנו צפופים בזמן. מה התכניות שלכם לגבי המקום הזה?
יובל ברוך
¶
כיוון שחלק מהאנשים יודעים שאני מלווה את הנושא הזה לא מעט שנים, מתחילת הדרך, הרשות מאוד התלבטה, מנהל הרשות קודם, גם המנהל הנוכחי, התלבטנו איך להתייחס לבקשה למעשה לשנות את האופי של המקום, שמבחינתנו הוא אתר ארכיאולוגי, ככה הוא היה צריך - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני שואל, באמת ב-30 שניות, מה תכניות הפיתוח שלכם במקום שאנחנו נמצאים ואיך זה משתלב עם הבמה עצמה?
יובל ברוך
¶
כאשר התקבלה החלטת הממשלה רשות העתיקות, חלק מהממסד, מחויבת להתאים את עצמה להחלטת הממשלה והחלטת הממשלה, כמו שהזכירה חברת הכנסת, התקבלה. אנחנו קבענו את תנאי רשות העתיקות להחלטת הממשלה ותנאי רשות העתיקות, למעשה ההחלטה עוצבה ביחד עם תנאי רשות העתיקות.
יובל ברוך
¶
כאשר קבעה רשות העתיקות שהרחבה שתיבנה, ומה שיש כאן, דרך אגב, לשאלה שלכם, היא רחבה זמנית והיא מוגדרת גם סטטוטורית כזמנית, הרחבה הקבועה תתוכנן על ידי רשות העתיקות שתוביל את התכנון מסיבה אחת בלבד. אנחנו נעשה כל מה שצריך לעשות, אחת, כדי שהשרידים עצמם לא ייפגעו, כדי שחוויית הביקור באתר הארכיאולוגי החשוב ביותר במדינת ישראל תישאר כפי שהיא, כדי שהתכנים הארכיאולוגים שיכול להיות שיגיעו לאיזה שהיא התנגשות עם הצורך הפולחני, לא אגיד יגברו, אבל יזכו לכבוד ההולם לאתר שיש לו חשיבות שהיא מעבר לחשיבות של מדינת ישראל, לאתר החשוב ביותר במדינת ישראל.
יובל ברוך
¶
באמת ב-30 שניות, אני מכבד את בקשתו של היושב ראש. מתאר הרחבה הוא גדול מהרחבה שאתם עומדים עליה עכשיו. למעשה אמורה להיות במה מדורגת שתקשר את האזור שאנחנו עומדים עליו מכיוון מזרח ותתחבר למרפסת או ל-18 המטרים שהיום משמשים לתפילה עם אפשרות נגיעה בכותל. שימו לב, הלוא התפילה עצמה - - -
יובל ברוך
¶
כדי לאפשר נגיעה בכותל. מעבר לכך המרפסת עצמה תימשך מזרחה, מי שלא מתמצא באוריינטציה מזרחה זה הכיוון ההוא - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה, שנייה. בשלוש-ארבע דקות. הבנתי, זו הרחבה, זה כבר נמצא פה שנתיים או אפילו קצת יותר, אז אם ככה, מעכשיו מה הוויכוח? איפה הוויכוח כרגע?
יזהר הס
¶
כן. יושב ראש הוועדה, דיברו פה כל הגורמים המנהלים, אני מהתנועה המסורתית, יחד עם התנועה הרפורמית ונשות הכותל ניהלנו במשך שלוש שנים וחצי את המשא ומתן בהובלתו של יושב ראש הסוכנות ושל מזכיר הממשלה. למתווה היו כמה עקרונות ברורים, הראשון הוא שהכניסה לרחבה המשותפת של הכותל היא כניסה אחת, אחריה, בסמליות שעליה התחייב ראש הממשלה, כותל אחד לעם אחד, אחריה יתפצלו, מי שרוצים להתפלל בחלק השוויוני, מי שירצו להתפלל בחלק עם ההפרדה המגדרית יילכו לשם, אל הכותל המוכר יותר.
הדבר השני היה ניהול המקום. ניהול המקום בשם ובמלכות על ידי ממשלת ישראל, ראש הממשלה אמור למנות נציגים, גם מהממשלה וגם מהתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית ונשות הכותל, כדי לנהל את המקום.
יזהר הס
¶
לנהל את התפילות במקום. הדבר השלישי הוא הוויזאביליות. שהמקום לא יוחבא מעיני הציבור, לא יוצב כאיזה מקום שמתביישים בו, אלא מקום שכל מי שמגיע לאתר הכותל יוכל להתבונן ימינה ולראות את העם היהודי חוגג את התפילה בירושלים.
יזהר הס
¶
יש עוד שני עקרונות, ברשותך. הדבר הנוסף הוא כמובן תקציבים. אנשים פה משתוממים, 'אתם כבר מתפללים פה?' כמה וכמה שנים, תן לנו עשירית מהתקציב של הקרן למורשת הכותל ותראה איך כל עם ישראל בוחר את המקום הזה לבוא להתפלל בו. ואולי בעצם זה החשש של רוב המתנגדים, כי הם יודעים שכאשר תהיה אפשרות לבחור בין תפילה עם הפרדה מגדרית לבין תפילה משפחתית רוב עם ישראל, מכל המגזרים, כמו שאמר מי שאמר, יתפללו כאן.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה אחת, מה אורך הקיר? כשיבואו לפה הנשים להתפלל ואנחנו יודעים שהתקבע במשך השנים, כמו שאתה עשית בבוקר, לגעת בכותל. מה אורך קו המגע שיתאפשר? לא גודל הרחבה, כמה באורך המרפסת הנשים יוכלו לפי המתווה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
האם אנחנו צריכים להצטופף, כשיבואו לפה הנשים, גם אני מקווה שיבואו לפה אלפים ועשרות אלפים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך משהו, כרגע הסוגיה היא סוגיה עקרונית, היא לא סוגיה תכנונית, האם אנחנו רוצים לעשות את זה בשיפוע כזה, במטראז' - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
קודם כל אני מבקש מיובל, מה לוח הזמנים, או תבוא לוועדה עם לוח זמנים כי ככל שנתקדם נפתור יותר את ה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני רוצה להבין האם עמדת רשות העתיקות הייתה עמדה מלכתחילה או שאנסו אותם להסכים להליך הזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה מפריע לי. לא להשתלט, לא באלימות. חבר'ה, שקט. דקה. יובל, בשביל הטלוויזיה, נעשה להם המחשה, בשביל הטלוויזיה ובשביל חברי הכנסת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תמחיש להם בגרוסו מודו על איזה אורך מגע בקיר פחות או יותר. תראה להם, תצביע להם על זה.
יובל ברוך
¶
אני אעשה את זה פשוט יותר במספרים. אורך הרצועה ממעלה המוגרבים עד הפינה הדרומית מערבית של הר הבית הוא שווה לאורך רצועת הכותל המערבי, אזור התפילה היום.
יובל ברוך
¶
זה הגובה. זה הגובה של הרחבה. זו הרחבה העליונה, הוא ימשיך עד לפה, והקטע מפחות או יותר האבן עד למרפסת הקיימת תהיה רחבה נוספת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
מי שמבקש, בדרך כלל אני נותן.
אנחנו נגיע לוועדה, נתחיל את הדיון בעשר וחצי.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00.