הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 162

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"ג בחשון התשע"ז (14 בנובמבר 2016), שעה 9:33

המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - דוח מבקר המדינה 67א

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

איתן ברושי – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

יעקב אשר

באסל גטאס

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

חיים ילין

טלב אבו עראר

צחי סעד - עו"ד, מנהל חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

סימה זיידמן - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

ורד פיצ'רסקי - רפרנט, משרד ראש הממשלה - אגף הפיקוח הכללי

קרן טרנר-אייל - מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יובל פרידמן - מנהל מינהל הכספים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - מנהל, אגף הרכב שירות תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מרדכי בהירי-דואני - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שי קדם - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אילנה טלר - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות בין עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

פיליפ פארן - מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אברהם ישעיהו - מנהל אגף קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מיטל הומינר - רכזת תקציב פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אילן חיים - פור - סגן מבקרת ביקורת פנימית ותלונות הציבור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלוף (מיל.) גיורא רום - מזכירת מועצה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מוריה מלכה - דוברת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

הדס לוי - עוזרת מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שני חדד - מזכירת מועצה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, אגף תקציבים משרד האוצר

בועז גולדברג - סגן ראש את"ן, המשרד לבטחון פנים

שרית פילפסון - רמ"ח תביעות באגף תנועה, המשרד לבטחון פנים

מיכל שפיר - רמ"ד ביקורת ארצית, המשרד לבטחון פנים

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

יצחק עייש - מ"מ מנהל אגף בטיחות, חברת נתיבי ישראל

ניסים פרץ - מנכ"ל, חברת נתיבי ישראל

אורית ילון שוקרון - ראש תחום תחבורה ותקשורת, למ"ס

טליה טל - מנהלת אגף בכיר תשתית כלכלה, למ"ס

שמואל אבואב - מנכ"ל, עמותת אור ירוק

יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

דניאל גיגי - נציג ארגון "שתיל"

דור בן דור - עוזר פרלמנטרי

יהודית אילני - עוזרת פרלמנטרית

יוסי עמרם - משפטן, משקיף "המשמר החברתי בכנסת"

דוד כוכבא - מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים

דן קדרון - עיתונאי, נציג "תנו יד לחירש" , "נכים למען נכים"

חנה פריידין

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - דוח מבקר המדינה 67א

בוקר טוב. התבקשתי לפתוח את הישיבה. אנחנו מתנצלים על האיחור ופותחים את הישיבה בנושא המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, דו"ח מבקר המדינה 67א. אני מודה לכל מי שהגיע ומבקש מהמבקר לפתוח בסקירה.

בוקר טוב. אנחנו עוסקים היום בנושא תאונות הדרכים והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אפשר לדעת באיזה עמודים?

671.

תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה, מקום המדינה נהרגו 32,000 בני אדם. רק בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם. התאונות גורמות למוות, לשכול, לסבל רב לאלפים של אנשים במשך כל שנה, אבל בנוסף לזה יש להן גם עלות. העלות השנתית של הנזקים הכוללים של התאונות מה שנגרם למשק, מוערכת ב- 15 מיליארד שקלים בשנה, זאת אומרת שאפילו אם מסתכלים רק על הצד הכלכלי, השקעה כספית במניעת התאונות תחזור גם, מעבר לסבל האנושי, גם תחזור כהקטנת הנזקים. בשנת 2005 הייתה החלטת ממשלה - - -

צריך להסביר כדי להבין את הדברים.

כל אחד צריך לתת את המסר שלו. בשנת 2005 החלטת הממשלה קבעה שאחד היעדים המשמעותיים זה הקטנת מספר ההרוגים, אכן במשך שנים מספר ההרוגים השנתי ירד אך לצערנו מזה כשנתיים יש עלייה במספר ההרוגים השנתי וזה איתות שהמצב היום לא טוב. הדו"ח מצביע על מספר לא מועט של ליקויים משמעותיים בתחום תשתית הכבישים הבינעירוניים ששם 60% מההרוגים. מצאנו שחברת "נתיבי ישראל" לא ניצלה את מלוא התקציבים השנתיים שניתנו לה לצורך טיפול בכבישים ובצמתים המסוכנים שמהווים מוקדי סיכון.

בתחום הולכי הרגל, שהם 30% מתוך ההרוגים בתאונות ורבע מההרוגים האלה נהרגים על מעבר חצייה, זאת אומרת הולכי רגל נהרגים כשהם עוברים במעבר חצייה, נמצא שהמשטרה לא אכפה תקנות שהתקינו כבר לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל ולא ביצעו ניסוי לבחינת הסימון של קווי זיגזג בסמוך למעברי חצייה.

בנושא בדיקות הרכב – מספר בדיקות הרכב קטן במידה ניכרת בשנים האחרונות, הוא נמוך יותר ממה שנקבע בתכניות העבודה ה שנתיות וגם מספר בדיקות הרכב של כלי רכב כבדים קטן מאוד. צריך לזכור לגבי כלי רכב כבדים ששיעור התאונות שהם מעורבים בהם הוא 30% מהתאונות הקטלניות. זאת אומרת כשליש מהתאונות הקטלניות מעורב בהן כלי רכב כבד בזמן שרק 3% מתוך צי הרכב במדינת ישראל הם כלי הרכב הכבדים. זאת אומרת, נדרש לתת פה דגש מיוחד על כלי הרכב הכבדים.

בנושא הזה הייתה החלטת ממשלה שקבעה לחייב טכוגרף, רשם של נתוני נסיעה דיגיטלי שיתעד את הנעשה בזמן נסיעה וגם יהווה גורם מרתיע כלפי נהגים וכלפי חברות ההובלה, וגם ישמש לצורך חקר תאונות הדרכים. הדבר לא נעשה.

נקבע גם שנדרש לחייב בדיקה בטיחותית רבעונית לכלי הרכב הכבדים, אבל הקביעה הזאת לא עוגנה בתקנות ובחוק. מספר בדיקות הרכב שנעשה לכלי הרכב הכבדים ובמשרדי חברות ההובלה הוא נמוך ולא הקימו יחידת אכיפה מיוחדת לכלי הרכב הכבדים.

בכלל נושא האכיפה נמצא בירידה מתמדת. מספר ניידות המשטרה שנמצאות בכבישים הבינעירוניים הוא נמוך, בסוף שנת 2015 יועדו לאכיפה בתחום הבינעירוני 113 ניידות תנועה בלבד, וההסתברות של נהג בכביש בינעירוני לפגוש ניידת הוא קטן מאוד וזה פוגע ביכולת האכיפה וההרתעה של המשטרה.

יש לך השוואה לממוצעים אירופאיים או OECD?

של מספרי ניידות?

כן.

לא, אבל יש לנו השוואה למה שהיה קודם לכן והמספרים האלה נמצאים במגמת ירידה. לגבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות הזאת לא הצליחה להפוך לגורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים בין היתר עקב גורמים חיצוניים לה אך גם עקב כשלים רבים ושונים בתפקודה שלה. לא הוסדר כראוי המעמד של הרשות, לרשות אין סמכות להוביל את הטיפול של כל הגורמים המעורבים ב מאבק בתאונות הדרכים. צריך לזכור שב- 2017 נכון להיום אמור לפקוע חוק הרשות והיא אמורה לחדול מלהתקיים ונדרש להיערך לכך ולטפל בכך עוד היום.

תחלופה רבה של בעלי תפקידים ברשות פגעה גם ביכולת התפקוד שלה ותקציב הרשות פחת במידה ניכרת במהלך השנים מ- 550 מיליון שקל ב- 2008 הוא קטן ל- 230 מיליון ב- 2015 שזה פחות מחצי וכמובן שהתוצאה הייתה שהרשות העבירה פחות כספים לגורמים שהיא הייתה צריכה לתת להם כספים כדי לטפל בתופעה של תאונות הדרכים.

ההמלצות העיקריות שמועלות בדו"ח הזה הן קודם כל שנדרשת מדיניות כוללת לטיפול בתאונות הדרכים. נדרש גוף – נכון להיום יש את הרשות – אבל זה הרשות או גוף אחר שירכז את הטיפול בנושא הזה, יקבל תקציב מתאים, כמו שאמרתי לא תקציב פחות, וסמכויות מתאימות שזה דבר שלא היה עד היום במתכונת הקיימת. סמכויות מתאימות הכוונה שיוכל לתכלל את הנושא הזה וגם לתת הנחיות לגורמים המתאימים. נדרשת תכנית רב שנתית לטיפול ב ליקויים שציינו בדו"ח, ביניהם מוקדי הסיכון ב כבישים, פגיעות בהולכי הרגל, כלי הרכב הכבדים, הגברת אכיפה בכבישים וביצוע בדיקות לכלי רכב.

בסופו של דבר בראש ובראשונה נדרשת מחויבות של הממשלה לנושא שתבוא לידי ביטוי במעשים ולא בדיבורים. עד כאן.

בכל זאת משפט אחד, אחרי שאמרת את מה שאמרת. הדו"ח הזה מתייחס לתקופה שחלפה וכשאתה משווה את זה ל-2016 אתה יכול להגיד משהו?

הדו"ח הסתיים לפני מספר חודשים. לא ערכנו ביקורת נוספת שתצביע על תיקונים, בשביל זה התכנסנו כאן כדי לשמוע את המשרדים.

אין לך משהו להשלים. אוקיי. אני שואל אם לפני הח"כים יש מישהו שרוצה לדבר. המנכ"לית פה. קרן, אולי רק משפט, מאחר ושמעתי אותך גם בוועדת הכספים, הסברתם שהירידה בתקציב בין היתר נובעת מזה שעשו הרבה תשתיות וחידשו כבישים, כאן כנראה שהחיבור לא מושלם. הנה הגיעה יושבת הראש.

(היו"ר קארין אלהרר)

בוקר טוב. אני מתנצלת על האיחור. שלום קרן טרנר, מנכ"לית משרד התחבורה בבקשה.

בוקר טוב שלום לכולם. אנחנו יחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נטפל בחקיקה חדשה לרשות הלאומית, עוד מעט גיורא, היושב ראש החדש של הרשות הלאומית, יפרט במה הם הולכים להתמקד. אני חושבת שבאמת אחת הבעיות הייתה שהחקיקה שהקימה את הרשות לא נתנה לרשות סמכות בסדרה של פעילויות שנוגעות לדוגמה אכיפה, אין לה באמת סמכות לעשות בעניין הזה יותר מדי. חשבו שאולי העברת התקציב, אבל בסוף כל גוף צריך לעשות את מה שהחוק מאפשר לו לעשות.

אני אפרט קצת מה משרד התחבורה עושה. באמת עברו כמה שנים וחלק מהדברים כבר תוקנו, אחר כך הרשות הלאומית תפרט ושאר המשרדים. אז אנחנו מתמקדים במשרד התחבורה במה שאנחנו יכולים לעשות בו שינוי, במה שהוא בתחום ה אחריות שלנו שזה בעיקר נושא התשתיות ונושא בטיחות הרכב. בנושא התשתיות באמת הייתה תקופה בעייתית שנתיבי ישראל הייתה במצב לא כל כך טוב. הדבר הזה השתנה מן הקצה אל הקצה, יש לנו מנכ"ל חדש בחברת נתיבי ישראל שמנצל את התקציב אף מעבר. יש לנו סיכום עם משרד ה אוצר שפרויקטים מוכנים מתוקצבים ומקדימים ואכן כבר השנה תוקצבו 300 מיליון ולא 200 מיליון כמו בשנה רגילה. אנחנו עוד מעט כבר נקל בקריטריונים ל-מה הוא מוקד סיכון כי אנחנו כמעט מסיימים את מוקדי הסיכון הקיימים. זה עוד ייקח זמן, אבל אנחנו האצנו את הטיפול בעניין הזה ובחברת נתיבי ישראל חל שיפור משמעותי מאוד.

מבחינת תקציבים שמושקעים, אנחנו משקיעים סכום של 200 מיליון שקל בתקציב העירוני, במוקדי סיכון עירוניים ומתמקדים - - -

מתי מסיימים את מוקדי הסיכון הקיימים?

כל שנה אנחנו גם בוחנים את הרשת מחדש. אנחנו לא צריכים שרשות או אזרח יפנו לגבי מוקד סיכון, אנחנו מריצים בצורה שוויונית את הנתונים על גבי הרשת ומציפים כלפי מעלה ובודקים מה קורה. לדוגמה הדו"ח של "אור ירוק" מדבר על סדרה של כבישים, עם הרבה מהם אין מה לעשות. זה שבכביש החוף יש הרבה תאונות, זה כי יש שם נסועה מאוד גבוהה. אז אנחנו עוברים על כל הנתונים ורואים - - -

נגיד כביש 66 שלדעתי דנו בו במיוחד כאן בוועדה?

כביש 66 אכן הוא מוקד סיכון. נעשה בו מעקה הפרדה רצוף והוא מוערך עכשיו. אנחנו מסתכלים איזה מוקד סיכון הולך להיות לפרויקט פיתוח גדול, לדוגמה כביש 65 וכביש 71, כביש 31 שנדון הרבה בוועדות קודמות, כביש שהשקענו בו מכביש 6 עד ערד, כמעט 2.5 מיליארד שקלים, כביש אדום שהוא יהיה הרבה יותר סלחני לטעויות של נהגים.

יש לך הערכת זמן להשלמת הקטע באמצע, ליד חורה שם, שעדיין קצת בעייתי?

מה זה קצת? מאוד בעייתי. זה הפך להיות מלכודת מוות.

מאוד בעייתי.

כן, יש לי תאריך, ינואר 2018.

קרן, אי אפשר פשוט לחשוב במובנים של זמן כאן. פה מלכודת מוות. צריך פתרונות מידיים להגביר את הבטיחות.

אוקיי, הנקודה הובהרה. גבירתי המנכ"לית, אני רוצה להבהיר, התקיים כאן בוועדה דיון ספציפית לגבי כביש 66. וביקשנו, אמרו שיש המון מוקדי סיכון ובעצם צריך לפזר את הכסף בצורה שוויונית וזו טענה שהיא בהחלט לגיטימית, אבל מה שביקשנו לקבל ולא קיבלנו במסגרת הדיון ההוא, זה מה הם הקריטריונים, איך אנחנו מבינים כמה מושקע איפה. את זה לא קיבלנו עד היום.

במוקדי סיכון?

במוקדי סיכון. כן.

בשמחה נעביר לכם. הנתון הזה, אנחנו עקביים בעניין הזה. אני מתייחסת לנושא של מוקדי סיכון כמו סל התרופות. ברור לי שזה חיי אדם ובדיוק בגלל זה אנחנו משאירים את זה לוועדה מקצועית בין-משרדית שמורכבת מהמשטרה והמשרד ומנתיבי ישראל ומהרשות הלאומית לבטיחות והקריטריונים הם שוויוניים והבחינה היא בחינה שסורקת את כל המדינה. אבל נעביר את זה ובשמחה.

אני רוצה לומר שבתחום העירוני אנחנו משקיעים 200 מיליון שקלים ומתמקדים ברשויות עם הכי הרבה תאונות. יש לנו שני-שליש מהתאונות שקורות בעשרים מהרשויות ושם אנחנו ממקדים עבודה. בתחום הבינעירוני, אנחנו גם מקצים 200 מיליון שקל בשנה למוקדי סיכון אבל גם משקיעים עוד כ- 100 מיליון שקל בשנה בכבישים חוצים ביישובי מיעוטים, אנחנו משקיעים בתכנית הפיתוח בהרחבה של כבישים חד מסלולים מסוכנים אם זה חוצה טייבה, כביש 444, אם זה כביש 71, אם זה כביש 65, כבישים עם הרבה מאוד תאונות, בהשקעה של כל פרויקט למעלה מ-, כביש 65, וכביש 71 אלה פרויקטים של מעל חצי מיליארד שקל כל אחד.

אנחנו כמובן משקיעים בתחבורה הציבורית כי אנחנו רוצים שאנשים יעברו לתחבורה ציבורית. חשוב לי לומר שכן בנושא תשתית הבטיחות יש שיפור מאוד משמעותי וגם הסיכום התקציבי שלנו עם משרד האוצר הוא כזה שפרויקטים לא יחכו לכסף, אז גם אם פרויקט תשתיתי יצטרך לחכות, אנחנו מעדיפים שכל פרויקט שמוכן שחוסך בחיי אדם ובסבל האנושי הזה, יטופל.

לא פחות חשוב מנושא התשתיות יש לנו את נושא הרכב. אימצנו תקינה אירופאית, הרכבים שלנו לא פחות בטוחים מהרכבים באירופה. מה- 1.1 תצויין רמת הבטיחות והאיבזור של הרכב באולמות התצוגה. המדינה נותנת הטבה במס קניה לרכב חדש עם מערכות בטיחות וההטבה הזאת גם הולכת לגדול. ההטבה הזאת מגיעה עד לכדי 2,100 שקלים, זה יעלה ל- 2,400 שקלים למי שמתקין את מערכות הבטיחות. אנחנו מאוד מאמינים ביכולת של מערכות אוטומטיות להגן על הנהג מטעויות אנוש, אני מקווה שהרכב האוטונומי יגיע כמה שיותר מוקדם והמין האנושי יוכל להתעסק בזמן הנהיגה בדברים אחרים כי נהיגה היא נטל ואנחנו רואים שהיסח הדעת הוא מכת מדינה. אני חושב שכל אחד מאיתנו נוסע בכביש ורואה שאנשים מימינו ומשמאלו, מקדימה ומאחורה, עושים הרבה מאוד דברים חוץ מלנהוג, כנראה שאנחנו צריכים מערכות אוטומטיות כי אנחנו לא מתאפקים - - -

ועד שיהיו כאלה, חשוב ל הבהיר שזה לא תקין.

נכון. זה בהחלט לא תקין. אנחנו נותנים הטבה גם לרכב חדש אבל גם נשקיע 180 מיליון שקלים ברכבים משומשים לתמרץ אותם להתקין את המערכות האלה. חייבנו משאיות ואוטובוסים להתקין מערכות כאלה החל מה- 1.11 אין רכב כבד, גם משאית וגם אוטובוס שעוברים טסט אם אין להם את המערכות האלה. אנחנו מקווים גם שזה מאוד יעזור בעניין הזה.

שיפרנו את הכשרת הנהג, הנושא של נהג מלווה במשך חצי שנה. עם נהיגת יום ולילה, ויש לנו גם עוד תכניות בדרך ועוד חקיקה בדרך, יש לנו עוד הרבה מה לעשות. אבל אני חושבת שבתחום התשתיות ובתחום בטיחות הרכב אכן חלה קפיצה שזה עיקר המיקוד משרד התחבורה.

תודה. אני מבקשת לשאול עוד שאלה. עד שנת 2013 הייתה ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים. מקריאת הדו"ח עולה בצורה מאוד מאוד ברורה שנכון שמשרד התחבורה הוא המשרד המוביל אבל עדיין דרוש שיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך, עם המשרד לבטחון פנים, משרד המשפטים אולי ברמת האכיפה, אני שואלת האם אתם מתכוונים להקים מחדש את ועדת השרים.

הוחלט להקים ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. זה מה שהחליטו ראש הממשלה והשרים. זו הועדה שהוקמה עם החלפת ממשלה, נדרש להקים ועדת שרים מחדש. יש לנו ועדות מקצועיות משותפות עם המשטרה ועם משרד החינוך ועם כל הגורמים שנוגעים בדבר, יש לנו ועדה שהייתה בראשות השופט חן, שהתכנסה עוד פעם בשביל לעשות עוד תיאום אחרון לתיקוני החקיקה להחמרת הענישה.

כמה פעמים התכנסה ועדת המנכ"לים מאז כינונה?

זה שוועדת המנכ"לים עוד לא התכנסה, את זה אנחנו יודעים. בינתיים מנכ"ל משרד ראש הממשלה שלח בקשות לכל החברים בוועדה לקבלת חומר וניתוחים והיא אמורה להתכנס.

בגלל שיש לו הרבה מאוד זמן לנתח עד ש - - -

זה לא שאנחנו לא עובדים בינתיים גם מול הנהלת בתי המשפט, גם מול המשטרה, האגף לתנועה, וגם מול המשרד לבטחון פנים וגם מול משרד החינוך. אנחנו כמובן ממשיכים בעבודה וגם הכנסת תידרש לסייע לנו בהעברת חוקים, יש לא מעט.

תתחילו בהעברת תקציב.

התקציב של נושא הבטיחות בתשתית הוא תקציב גבוה בהרבה ממה שדובר עליו בעבר. אם אנחנו לוקחים בחשבון את התקציב העירוני, הבינעירוני זה 400 מיליון שקל, ותקציב של חוצה ישובי מיעוטים ותקציב של חד מסלוליים ופרויקטים כאלה, מבחינת תקציב הרשות הלאומית לבטיחות התקציב עולה השנה, מנוטרל ממנו מה שעובר לגופים אחרים. המשטרה תתוקצב על ידי המשרד לבטחון פנים, הנהלת בתי המשפט, שופטים, יתוקצבו על ידי המשרד הרלבנטי והרשות הלאומית לבטיחות תתעסק בנושאים שהיא אמורה להתעסק בהם. אז אולי טכנית זה נראה כאילו התקציב שלה קטן, התקציב שלה לא קטן, התקציב שלה גדל.

יש צפי למועדי כינוס?

אני לא יודעת.

אוקיי. אני רוצה לשאול בנוגע לתאונות שמעורבים בהם הולכי רגל. יש התקדמות עם הכללת תקנות משנה שיאפשרו למשטרה לקנוס נהגים שלא נותנים זכות קדימה להולכי רגל?

אני מציעה שתשאלי את המשטרה.

אני אשאל את המשטרה. תאונות דרכים שבהן היה מעורב רכב כבד, האם כבר יישמתם את ההמלצות של ועדת סגיס מ-2002?

המלצות ועדת סגיס זו סדרה של המלצות שיש לנו עוד הרבה מאוד שיעורי בית בעניין הזה, לא הכל אומץ.

מה כן?

אני לא יודעת לפרוט לך את כל ההחלטות ולהגיד מה כן אומץ. זה לא שלא עשינו שום דבר מבחינת - - -

חובת התנסות חניכה לנהג רכב כבד חדש בדומה לרכב פרטי?

יש כרגע נושאים שהם בגיבוש משרדי אבל כן העניין של מיקוד האכיפה שלנו במשאיות ואוטובוסים וכן מערכות הבטיחות באוטובוס ובמשאית, הנושאים האלה הם כן נושאים, גם החקיקה שעברה רק בשבוע שעבר בנושא קציני בטיחות זה גם חלק מהעניין הזה. זה לא שאין עבודה, אבל אכן לא הושלמה עדיין כל החקיקה שנוגעת להמלצות ועדת סגיס, לא רק כמובן באשמת המשרד, אני לא נוהגת לתרץ תירוצים אבל זה נושא שמערב כמה משרדים וגם הכנסת לעתים לא מקבלת את המלצת המשרדים.

גבירתי, אין לי עניין כאן בהטלת האשמות. אני רק שואלת כדי שאנחנו כאן נדע האם יש כבר חניכה לנהגי רכב כבד בדומה לרכב פרטי?

לא, עוד לא.

האם החילו על נהגי רכב כבד חובת השתלמות מעשית אחת לחמש שנים?

גם הנושא של נהג מלווה וגם הנושא של השתלמות הוא עדיין בדיונים בין משרדיים.

האם הכירו בעבודת הנהג כעבודה מועדפת והוסיפו בחוק את ההגדרה של נהג מקצועי?

יש הצעות חקיקה שונות אבל כעבודה מועדפת זה עוד לא יושם. אנחנו כן עושים צעדים לראות איך אנחנו מקלים על נהגי אוטובוס ונהגי משאיות לעבור את ההכשרה כמה שיותר מהר, יש לנו גם החלטת ממשלה מליל התקציב האחרון יחד עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה לראות איך אנחנו עושים יותר הכשרות מקצועיות ומממנים את הנושא הזה כדי לתמרץ יותר ויותר נהגים לטפל במחסור שיש לנו בנהגי משאיות.

אמרת שלגבי הנושאים האלה שהעליתי יש הצעות שונות, אלה הצעות ממשלתיות של משרד התחבורה?

הביטוח הלאומי, אני לא זוכרת.

לא, לגבי החניכה, לגבי ההכשרה.

החניכה וההכשרה זה נושא שמטופל בצוות בין משרדי של תיאום העניין הזה וזה אכן נדרש לקדם את זה, זה נושא חשוב.

איפה זה עומד, זה מה שאני מנסה להבין?

זה עוד לא הבשיל לכדי חקיקה.

אני מבינה, יכול להיות שדרושה עוד עבודה, אני רק שואלת בסוף מי האחראי. את מי נוכל לשאול בעוד חצי שנה, בעוד שנה?

קודם כל אני מקווה שתשאלו אותי לפני כן כבר, ושאולי לא תצטרכי לשאול כי נסיים עם זה. אבל הנושא של נהג מלווה, הפערים שיש לנו זה נושא שאנחנו דנים מול המשטרה וכמובן נושא משפטי, ומול הארגונים הרלבנטיים, ואנחנו נביא את זה לכדי חקיקה. היות וזה נושא שאני לא ליוויתי אותו במהלך השנים האחרונות, יותר קל לי לענות לך על נושא תשתית כי הייתי סמנכ"לית תשתיות, אז לגבי כל הרקע של למה זה לא קודם עד עכשיו אני לא יודעת, אני יכולה לומר לך שאני מאוד רוצה לקדם מהר את נושא הנהג המלווה וחובת השתלמויות לרכב כבד, אני חושבת שזה מאוד חשוב.

לגבי בדיקות רכב, משרד התחבורה מקבל מהרשות כל שנה תקציב ל- 50,000 בדיקות רכב בשנה, עם זאת עולה מדו"ח מבקר המדינה שהמשרד עושה פחות בדיקות, 44,000 פחות מ-2014, אני אשמח אם ב- 2015 המספר גדל.

אני לא יודעת להגיד לך את המספר הספציפי, אני כן יכולה להגיד לך שיותר משחשובה לנו הכמות חשובה לנו האיכות. הגענו למסקנה שהסיכום שהיה על היקף הבדיקות לא היה סיכום שהוא טוב למהות העניין, רק לעשות בדיקות שטחיות בשביל המספר זה לא יעזור לבטיחות, רוצים לעשות בדיקות הרבה יותר איכותיות, אנחנו פשוט נצטרך לתת את המספר הריאלי של מה היא בדיקה איכותית כדי שהפער הזה לא יהיה כל כך בוטה וגם מבחינת הציפיות. יותר חשוב לי שתהיה בדיקה מול האוכלוסיה הרלבנטית, מול נהגי משאיות בכבישים מסוכנים ומול נהגי אוטובוסים, ובאמת שם אנחנו נותנים את הבדיקות, ושהבדיקה הזאת תהיה מעמיקה מאשר שאנחנו פשוט נבדוק הרבה מאוד.

ויש כבר סיכום על בדיקה מעמיקה יותר, זאת אומרת איך אמורה להיראות הבדיקה?

אני לא יודעת להגיד לך אבל את המספר, אנחנו נחזור אליכם עם מספר.

מהרשות אולי מישהו יודע להגיד לי את המספר?

על בדיקת האוטובוסים או על נהגים?

בדיקת רכבים.

כ- 37,000 בדיקות בשנה. המיקוד בעיקר ברכבים כבדים. דיברתם על רכבים כבדים, ברגע שזוהה הפוטנציאל, המיקוד היום הוא בעיקר ברכבים כבדים. אז אולי יש כמות נמוכה שנבדקת, אבל המיקוד הוא לפוטנציאל הנזק, וזה מה שחשוב, הרכבים הכבדים וזה מבוצע בפועל.

צריך רק לומר שנכון שעדיף להתמקד ברכבים שהם יותר בעייתיים מאשר לעשות סתם מספר בשביל לנפח, אבל המספרים גם קטנו ביחס למה שנקבע בתכנית העבודה בין הרשות למשרד התחבורה, זאת אומרת, מה שבוצע זה פחות ממה שאתם קבעתם.

אז מה קרה? מי יודע להסביר? הרשות? משרד התחבורה?

אני יכולה להגיד לך שאנחנו יחד עם הרשות הלאומית עוברים על כל תכנית העבודה ומתאימים אותה, יחד עם יושב-ראש הרשות החדש והתכנית תהיה תכנית שמתמקדת באוכלוסיות שבסיכון שהם באמת הולכי רגל, נהגי רכב כבד, נהגים צעירים ונהגים מהחברה הערבית ואנחנו נתאים את כל תכנית העבודה למשהו שכולם יכולים לעמוד מאחוריו והוא מתעסק במהות ולא בכמות.

טוב. ואנחנו יודעים כבר לסכם מתי אנחנו נוכל לראות משהו שאתם גם יודעים לעמוד מאחוריו? על מועד , נניח בעוד חודש?

המועד שבו יסוכם על כמות הבדיקות?

כמות הבדיקות שהם גם בדיקות איכותיות, שנדע שאנחנו יוצאים לדרך עם משהו.

אני מניח שבעוד חודש.

בעוד חודש? אני מבקשת לדווח לוועדה. לגבי תקינותם של אוטובוסים שמסיעים ילדים, על פי דו"ח מבקר המדינה הייתה ירידה של 30% במספר הבדיקות משנת 2013 ל- 2014. ב- 2014 היו רק 185 בדיקות ואני רוצה לשאול כמה נעשו ב- 2015, 2016. בכמה רכבים נמצאו ליקויים מסוכנים, אתם יודעים לתת לי את המספרים?

כן. יש לנו את הדו"ח. אנחנו יכולים להעביר לך את הדו"ח המסכם של בדיקות הליקויים ויש שם את כל הנתונים של כמה רכבים, כמה ליקויים קטנים, כמה ליקויים חמורים, כמה הורדו. אני שוב מציינת שאנחנו מציעים בחקיקה שצריכה להיות נדונה על להחמיר את הענישה לגבי עומס יתר במשאיות לדוגמה ואי תקינות.

מי יודע להציג לי נתון? מי מאגף הרכב? אוטובוסים שמסיעים ילדים, כמה בדיקות נעשו ב- 2015?

אני אציג. אני מנהל אגף א' במשרד התחבורה. השנה, במבצע 'מנהיג דרך' האחרון, נבדקו מעל 600 אוטובוסים שמסיעים תלמידים.

השנה זה 2016.

כן.

בכמה נמצאו ליקויים חמורים ומסוכנים?

ב- 3% מהאוטובוסים, אנחנו מדברים על רכב שירד מהכביש, שזה ליקוי מחייב תיקון. מדברים על 3% שירדו מהכביש. 25 רכבים.

כמה מהם מהמגזר הערבי, יש לך מושג?

יש כמה חברות שכיכבו ביותר מרכב אחד של אותה חברה ירד. שזו הבעיה. מבצע 'מוביל דרך' הוא למעשה מבחן בו מזומנים האוטובוסים לבדיקה. זה לא בוחן פתע, זה מבחן שידוע מראש. אתה מצפה מאותן חברות שמגיעים, שהם יהיו מוכנים ויעברו את המבחן בהצלחה. אתה לא מצפה לראות שבחלק מהחברות מספר אוטובוסים מופיע שם. ופה הבעיה.

והיו כאלה מתוך, בבעלות או - - -

אני לא זוכר את הבעלויות כרגע. אבל מכל המגזרים מגיעים. מהמגזר החרדי, מהמגזר הערבי.

היו ליקויים שנמצאו שאני מניחה שהם לא היו ברמה של להוריד מהכביש, מה עשיתם במצב הזה?

הליקויים מהסוג הזה זה מה שנקרא 'ליקוי מזערי' זה יכולה הייתה להיות נורית אזהרה, נורית של לוחית רישוי, וינקר לא תקין, פלסטיק של פנס שבור, זה ליקוי מזערי שאנחנו נותנים לנהג התחייבות, הוא צריך לתקן את זה תוך שבעה ימים. הרכב לא מורד מהכביש.

וכל מי שעבר את התהליך הזה באמת עמד בהתחייבות שלו?

רכב כזה שמקבל ליקוי מזערי, בגלל שזה ליקוי מזערי אנחנו לא מחייבים אותו ללכת למכון רישוי לעשות בדיקה שהוא בדק. ברכב שיש לו ליקוי שמחייב תיקון שזה מערכות הבטיחות, בלמים, הגה, צמיגים קפיצים וכדומה, אנחנו מבטלים את רשיון הרכב, רכב כזה מחוייב לעשות טסט מחדש, אז עליו יש ביקורת. רכב עם ליקויים מזעריים שהוא בפיקוח של קצין בטיחות, אז קצין הבטיחות מן הסתם בודק אותו אחת לחודש, אם זה ליקויים מזעריים מתקנים את זה במקום.

וקצין הבטיחות מדווח לכם?

לא, הוא לא צריך לדווח. על ליקוי מזערי לא צריך לדווח.

אתה אומר זה רק מנורות או דברים כאלה.

כן. או אביזר, משולש אזהרה חסר, עזרה ראשונה שחסרים בה פריטים.

השאלה איזה סנקציות עושים נגד קצין הבטיחות של אותה חבר.

לא, אבל קצין הבטיחות בכלל לא מחוייב לדווח.

לא, הוא מדבר על רכב שיורד מהכביש. רכב כזה, אותו קצין בטיחות קודם כל א נחנו שולחים לו העתק של ההורדה מהכביש, מקבלים את חוות דעתו, מה יש לו להגיד על הליקוי. יש ליקוי שהוא לא בשליטה, אם זה צמיג שהוא נקרע ולא שחוק, זה יכול מן הסתם מאיזה בזנ"ט בדרך להקרע, לקצין הבטיחות אין שליטה אז כזה דבר מן הסתם לא מזמינים אותו לשימוע, כי הוא לא שומר על הרכב 24 שעות ביממה. אבל אם זה ליקוי שרואים צמיג שחוק על פניו שהוא לא נשחק מהבדיקה האחרונה שלו לפני חודש, אז בזה קצין הבטיחות מוזמן לבירור בתחום קציני בטיחות.

אתם בודקים את האוטובוסים שמסיעים את התלמידים בנגב? מהכפרים הלא מוכרים? היו שם תלונות שכמעט כולם לא בטוחים להסעת תלמידים.

אנחנו עושים מבצעים ביחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ברהט עשינו כמה פעמים מבצעים. על החברות האלה של האוטובוסים.

היו תלונות למשרד החינוך שכמעט 70% מהם לא תקינים בכלל.

השאלה מה זה לא תקין. לא תקין זה גם רכב שיש לו מנורה שרופה, הוא בהגדרה לא תקין. כשאנחנו מדברים על מחייב תיקון - - -

לא, לא תקינים מבחינת בטיחות הילדים, לא מבחינת מנורה.

מי שלוקח הסעות לבתי הספר, זו הרשות המקומית במימון שלה. יש בחוזרי מנכ"ל איזה רכב יכול לקחת. אנחנו לא ניגש לכל רכב ברשות המקומית ונבדוק אותו, יש חובה של הרשות המקומית. מה גיל הרכב, וכל הנושאים האלה.

מה החובה שלכם בבדיקות?

אנחנו בודקים ומורידים מהכביש.

אנחנו עושים ביקורת ודוגמים. זו הנקודה. אם יש דברים ידועים מראש, אני חושב שהמקום הראשון באמת לביצוע, יש בכל רשות מקומית קצין בטיחות.

והתקינות שם היא סביב ה- 3%? גם בנגב?

זה 3% כללי.

3% ארצי. עדיין לא קיבלתי תשובה מה הסנקציה במידה והאחראי, קצין הבטיחות, לא פועל על פי הנחיות משרד התחבורה?

יש פה את ראש תחום קציני בטיחות שהוא יכול להרחיב על מקרים שנשללו תעודות של קצין הבטיחות.

כמה תעודות נשללו בשנה האחרונה?

8.

אוקיי. אני רוצה את הנתונים בבקשה לגבי משאיות מעל 12 טון, כמה נבדקו השנה. גם ב- 2013 אני רואה שהייתה ירידה, ב- 2014 היו רק 4,009 בדיקות. אני אשמח לקבל נתונים לגבי 2015-2016.

אין לי פה את הדו"ח של 2016, אבל יש עליה. התכנית שעשינו עם הרשות הלאומית, הכמות שבגינה יש ירידה, התכנית הייתה לבדיקה של 50,000 ואחר כך זה ירד ל- 40,000 כלי רכב בהתייחסות לכלי הרכב הקלים יותר. בעקבות הדו"ח הגברנו את האכיפה גם על אוטובוסים וגם על המשאיות, אז מן הסתם הכמות של הרכב הכבד, זמן הבדיקה שלו, רק המסמכים שיש לו לבדוק והרכב עצמו אם בודקים היום פול טריילר, זמן הבדיקה הוא על חשבון רכב פרטי.

אני מבינה שזה לוקח הרבה זמן. אבל זה לקח פחות זמן בשנה הקודמת שאז היו יותר בדיקות?

לא, היו פחות בדיקות של משאיות.

לא. אני מבינה שהייתה ירידה של 30% במספר הבדיקות בין 2013 ל- 2014. עכשיו אני רוצה קודם לגלות האם הנתון הזה עלה בחזרה בשנים 2015-2016 והתשובה היא?

עלה.

בכמה זה עלה?

אין לי פה את הנתון המדוייק, אבל יש עליה. יש עלייה ברכב הכבד.

אנחנו בתחילת הישיבה, אז אפשר לברר את הנתון.

אוקיי. אז אני מבקשת לקבל את הנתון הזה וגם אני רוצה לדעת אם היו רכבים שהורדו מהכביש.

ודאי שהורדו.

כמה?

ברכב כבד, אני יכול להתייחס למבצע 'מוביל בטוח' - - -

אני מבקש מיושבת הראש שתשאל האם יודעים לבדוק את תקינות קשירת המטען.

אדוני תיכף תהיה ברשות דיבור.

אבל זה דיאלוג שכדאי למצות אותו.

בסדר. אדוני גם יתייחס לשאלה שהופנתה.

לגבי קשירת מטען זה נושא אכיפה של המשטרה, לא אנחנו אוכפים את קשירת המטען.

מה זה של המשטרה, אתם מהאו"ם?

אין סמכות לבוחן.

בסוף בסוף העניין של הבטיחות הוא גם אצלכם, נכון?

סליחה, אם אני רואה משאית עם מטען שרתום לא בסדר, חוץ מלפנצ'ר לה את האויר בגלגלים מה אני יכולה לעשות?

אבל אתם יודעים לתת נתונים? אתם יודעים לבדוק את זה?

אנחנו אוכפים את מה שבסמכות שלנו. עדיין נושא האכיפה, צריך להבין שיש את משטרת ישראל שאמונה על האכיפה.

השאלה מה האחריות של קצין הבטיחות של אותה חברה, אם זה נקשר לא טוב. האכיפה היא משטרתית, ודאי משטרתית.

זו לא הייתה השאלה.

אדוני, אתה מפנה את השאלה שלך למשטרה. ראשון מחברי הכנסת דב חנין, אחריו חיים ילין.

תודה גבירתי יושבת הראש, תודה על קיום הדיון והערכה ותודה לצוות המבקר על כך שאתם מביאים בפנינו כתמיד תמונה מפורטת, עובדתית של ליקויים ובעיות שצריך לטפל בהן. גבירתי יושבת הראש בצדק הפנית אותנו לשורה ארוכה של פרטים חשובים שצריכים בירור. אבל לפני הפרטים האלה, אני רוצה לומר לך גבירתי יושבת הראש ולכל המשתתפים בדיון הזה, שבמרכז החדר שלנו יש פיל גדול. פיל גדול מאוד יושב במרכז החדר ואם לא נראה את זה אנחנו לא נדע להתמודד עם הבעיה של תאונות הדרכים.

אנחנו נמצאים במשבר תחבורתי כולל במדינת ישראל. יש קשר בין עובדה שהדיון בוועדה התאחר בחצי שעה לבין תאונות הדרכים. זה לא קשור לרצון רע של מישהו. זה קשור לזה שאנשים לא יכולים להגיע ממקום למקום כי הכל פקוק, כי מספר כלי הרכב יחסית לתשתיות שיש לנו הולך וגדל, ולכן אנחנו נתקעים בכל מקום ולכן כמו שאמרה מנכ"לית משרד התחבורה אנשים כשהם מחכים בפקק גם מסמסים ורואים טלוויזיה ועושים כל מיני דברים שבוודאי אי אפשר לעשות אותם כשנוסעים ברכב.

לדבר הזה במדינת ישראל יש פתרון אחד ויחיד והוא תחבורה ציבורית בהיקפים אחרים לגמרי ממה שיש לנו. לפי נתונים שהתפרסמו השבוע בתל אביב משקיעים בתחבורה ציבורית, שימו לב, פר תושב – 1% ממה שמשקיעים באמסטרדם או 1% ממה שמשקיעים בוינה. אני לא רוצה אפילו להזכיר, חבר הכנסת טלב אבו עראר, כמה משקיעים בתחבורה ציבורית ברהט או בנגב. עוד יותר גרוע. דרך אגב, אני מזכיר את אמסטרדם ואת וינה ואני אומר אנחנו במזרח התיכון, צריך להגיד ביושר שבקהיר משקיעים יותר בתחבורה ציבורית פר אדם מאשר בתל אביב. אז בואו נלמד מהשכנים שלנו במזרח התיכון לפחות.

זה נכון שהנתונים האלה הם לפני הרכבת הקלה, שבאמת בשנתיים האחרונות יש השקעה בתשתית הזאת, אבל תחבורה ציבורית לא נמדדת רק ברכבת קלה. היא נמדדת באוטובוסים, הסעות, בנגב, בכל מיני מקומות, איך נראות תחנות האוטובוס, איזה עדיפויות יש לאוטובוסים וכדומה.

אני יודע גבירתי המנכ"לית שאתם במשרד התחבורה עושים - בוודאי בשנים האחרונות - עבודה גדולה ואני מברך עליה, כדי לחסל את הפערים האלה אבל אנחנו במרחק אדיר מהמקום שבו אנחנו נמצאים. אני מרגיש קצת לא נוח בדיון הזה כי אני יושב מול גברת טרנר, מנכ"לית משרד התחבורה ואני מרגיש שאנחנו כאילו נוזפים בתלמידים הטובים שבאו לשיעור. בעצם מי שצריך להיות כאן זה משרדי הממשלה האחרים, לאו דווקא האנשים במשרד התחבורה שכבר מבינים את הבעיה. גם משרד האוצר, גם משרד ראש הממשלה, שאלה של סדר עדיפויות מאוד מאוד כולל.

השאלה הזאת חייבת להיות במרכז הדיון. לפני 2200 שנה היה בסנאט הרומי סנאטור שנקרא מרקיוס פורקיוס קטו. קטו הזקן, שהוא כל דיון שהיה בסנאט הרומי סיים במילים "סנטרום סנסור קרתגינם אסדלנדה" מלבד כל מה שאמרתי, את קרתגו צריך להרוס. אני אומר, אנחנו צריכים לאמץ לעצמנו את השיטה הזאת לגבי תחבורה ציבורית. כל נושא שעולה להגיד "אנחנו חייבים תחבורה ציבורית" בטח תאונות דרכים, אנחנו חייבים תחבורה ציבורית. אגב, לקטו זה הצליח בסוף, את קרתגו הרסו אז אולי תהיה לנו גם תחבורה ציבורית.

תודה. חבר הכנסת חיים ילין.

כבוד יושבת הראש תודה. כשהתחלת לשאול וגם התחיל הדיון על המשאיות ועל מי האחראי לאכוף את המטען בתוך המשאית, העליתם בלי לשים לב או בצורה כזאת או אחרת את הכשל הניהולי שקיים בכל הדיון הזה והכשל הניהולי, שהוא לא פוליטי דרך אגב, לחלוטין לא פוליטי, הוא איפה האחריות ואיפה הסמכות. כשהאחריות והסמכות לא נמצאים באותו משרד, אין סיכוי, דרך אגב, אנחנו נשב פה עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה והפרנסה של כולנו מובטחת פה, אין שום בעיה. למה? כי אנחנו לא שוברים את אותו כשל. אין לאף אחד את האחריות ואת הסמכות במקום אחד, כל תקנה שהשר יכתוב מי שצריך לאכוף זה המשטרה, אם המשטרה צריכה להתמודד עם תקינה מסוימת מול הטרור בירושלים, במג"ב, מול זה ומול זה ומול זה, אין מה לעשות. אם שר החקלאות יכתוב שהוא צריך יותר מג"ב בגלל שיש פשיעה חקלאית, הוא יכול לכתוב מה שהוא רוצה. אם אין תקציבים שם ואתם לא מסוגלים לאכוף את זה, זה לא יעזור כלום לאף אחד. לכן צריך לבנות משהו בכל מפעל, וקרן, את באה מניהול, את יודעת מצוין איך עובד הדבר הזה, צריך בעל בית. איפה בעל הבית? כמה דיונים יהיו פה עד שיהיה בעל בית שכשהוא כותב תקנה הוא גם יודע להביא 100 ניידות ו- 100 שוטרים שיאכפו רק את הדבר הזה? כמה זמן ייקח לנו עד שנלמד את זה ושכולנו נבין שאת האחריות ואת הסמכות, עכשיו יהיו פה המון ועדות ויגידו כן, זה קורה, אבל כמה זמן?

הדבר הזה מתקתק. זה שעון שאנחנו משלמים בחיי אדם. ולכן הכשל הזה חייב פתרון, צר לי שלא מתייחסים אליו, אולי כן, אבל לא בדו"ח המקוצר של המבקר. לא מה האחריות והסמכות אלא איך עושים שהאחריות והסמכות יהיו ביד אחת ואז אני חושב שחלק גדול מאוד מהבעיות נצליח לפתור.

שלושה דברים – תשתיות, אנחנו רואים את זה, אין מה לעשות. אני מכיר את הכבישים ויודע שעוד כמה ח"כים עכשיו יתנפלו עלי, כביש 31. הייתי בוועדה המחוזית כנציג המועצות האזוריות. כביש 31 לא הסתיים לא בגלל משרד התחבורה, חברים, אני חייב להגיד לכם את זה. הוא לא הסתיים בגלל שבעלי קרקעות בדואים באזור רצו לקבל יותר פיצויים ולא היו מוכנים - - - תקשיבו, אני הייתי שם.

לא נקשיב לדברים שהם לא נכונים.

אני יודע שאתה תתנפל. אני יודע שכולכם תתנפלו.

שיקבלו יותר פיצויים.

חברת הכנסת זועבי, תנו לו לסיים.

חברת הכנסת, הקשבתי ואני אומר לכם עכשיו, אי אפשר, אני הייתי שם וכשהתווכחתי איתם על מטר מרובע, את היית שם? לא.

אתה מסביר את הבעייה - - -

אני הייתי שם בדיון, אני זה שנלחמתי, מה לעשות. נלחמתי שכביש 31 ייעשה במהירות וכביש 31 לא נעשה בגלל הסתייגויות וערעורים שהיו בוועדה המחוזית.

אז לא מתחילים עד ש-

אדוני היקר, לא יעזור בקטעים שאפשר לקדם - לקדם ובקטעים שלא, לא. אתם יכולים להתנפל כמה שאתם רוצים. אחת הבעיות הקשות,

אחריות על הקורבן זה - - -

סליחה. אלה הדברים שחבר הכנסת ילין רוצה להביע, אתה תקבל רשות דיבור, תגיד את מה שאתה רוצה. אי אפשר לנהל כך דיון.

כי הציפיות בכלל גבוהות, אם היו ציפיות, אם היה מישהו אחר הייתי שותק.

בלאו הכי לא שומעים את שניכם ביחד. אתה בטח רוצה להגיד דברים חשובים, לא? אתה רוצה שישמעו אותך תן לו לדבר ותדבר אחר כך.

הנושא של כביש 232. מעבר כרם שלום, אנחנו שם סובלים 800 משאיות הלוך, 800 משאיות חזור. לא רק שהמטענים שמגיעים לשם הם לפעמים בעודף אלא שההשתוללות של המשאיות, ושתדע, כשהן חוזרות מכרם שלום והן משתוללות והן ריקות והן זורקות זנב שם על רכבים פרטיים זה לא יסולח ולכן האכיפה שם, אני עוד פעם אומר, הכשל הניהולי, יש גם אחריות אישית, תקשיבו טוב, לא הכל זה אכיפה והכל ענישה. יש גם חינוך. ואני אכנס לזה.

הנושא השלישי הוא חינוך. אני טוען וחושב שצרך לעשות את זה, וזה עוד משרד אחד שהיה צריך להיות פה נוכח.

הוא נמצא.

יופי. הבת שלי עכשיו ב-יא', הלכתי הוצאתי את הטופס ירוק, אני עושה את כל הסבב, נראה לי כמו בגיוס שלי פחות או יותר. תעשו תעודת בגרות שמחייבת ב-יא' מבחן, תיאוריה, לא מאעכרים שיעשו תיאוריה ואחרי זה יתפרנסו מהדבר הזה, בבתי הספר ילמדו, אני רוצה שהתלמידים ב-יא' יסיימו במשך כל השנה, תקבעו כמה ביחד עם משרד החינוך, תקבעו כמה שעות במקום התיאוריה. זאת התיאוריה שלהם. אין מצב כזה וחייבת להיות הלימה שלמה בין אדם שלומד בבית ספר והוא מבין מה המשמעות של הכלי הזה שנקרא רכב, הכלי הזה שנקרא אופניים ממונעים. לא ייתכן שאנחנו רואים יותר ויותר צעירים בני 18 אחרי אותם שישה חודשים שהם נמצאים עם ההורים, עושים תאונות. זו בכייה לדורות ולכן אני טוען שמתחילים בחינוך.

החינוך לנהגי אוטובוסים ונהגי משאיות, חייב לקום בית ספר לזה, לא יעזור כלום. אני רואה את הנהגים האלה, אני אומר לך, לא אכפת להם משום דבר כי הם מלכי הדרכים, הם לא יכולים להיהרג. הם לא יכולים לסכן את חייהם, הם מסכנים את האחרים, יש להם כוח בידיים יותר מכל שר. אני יודע מה שאני אומר לך.

הדבר האחרון, ענישה. אנחנו רואים יותר ויותר, וזה נוגע לשילוב בין משטרה לבין בתי המשפט. כל עוד שהענישה לא מרתיעה והם אומרים אחרי שנהג משאית או אוטובוס שהיה מעורב בתאונה אבל הוא מפרנס את המשפחה וכולם מרחמים עליו והוא הופך להיות הקורבן, באותו רגע זה כשל של כולנו והאכיפה ובתי המשפט חייבים להיות מלוכדים ביחד. ברגע שתהיה יד קשה מול הדבר הזה, אני חושב שיחד עם חינוך ותשתיות והבנה בסיסית שכל מי שמערער בוועדה המחוזית על תכניות שצריכות להגיע לשם, כולם ביחד זה כולנו, כולנו אחראים על תאונות הדרכים. אפשר להאשים את מי שרוצים אבל בסוף אנחנו צריכים גם לקחת אחריות על המעשים שלנו.

תודה. חבר הכנסת טלב אבו עראר. אני מבקשת מהדוברים לנסות לקצר ולא לחזור על דברים שנאמרו כי יש עוד הרבה שאלות שאני רוצה להפנות למבוקרים והדיון מסתיים ב- 11:00. יהיה דיון מעקב אבל אני רוצה כמה שיותר להספיק היום.

תודה גבירתי יושבת הראש. אני מתחיל מהנקודה שהעלה חברי לגבי תביעת הבעלות על הקרקע.

טלב, יהיה לנו דיון על כל ההסדרה הבדואית, השבוע. אני מבטיחה לך.

בסדר. אני אגיד משפט אחד. נכון שיש תביעת בעלות מהישובים הבלתי מוכרים אבל לגבי הכבישים אין מתנגד. להרחבת הכביש אין מתנגד. אבל כשהכביש בא להרוס בית או חנות קיימת מלפני 40-50 שנים, חייבים במשרד התחבורה לבדוק את כל אורך הדרך הזאת לפני שיתחילו בעבודה.

אמרת.

סליחה. זה דבר אחד. דבר שני, כביש 31 ששמו היום בכל הנגב, לא רק אצל הבדואים, הוא כביש המוות, בין באר שבע לערד. לא יכול להיות שכדי להרחיב כביש, באמת משרד התחבורה עושה עבודה טובה שם, מבחינת הרחבת כבישים, עשה כבישים באמת נהדרים אבל בקטע הזה שעובר ליד חורה לא יכול להיות גבירתי המנכ"לית, וזו לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים את זה כאן, לכלוא כ- 1000 איש בלי כניסה ובלי יציאה. ממש בית סוהר. גם ילדים, תלמידי בית ספר. מה את אומרת לי ככה? אני מזמין אותך לשם. ממש חסומים, ממש גדר שמונעת מהם לצאת.

יש מעברים שעשינו בציר הזה, שהוא ציר ראשי ממוחלף, אין לו אח ורע. לא בכל 100 מטר אפשר לעשות כניסה ובסוף כשאתה עושה כביש בטיחותי, אתה מסדיר כניסות במקומות מסוימים, אתה עושה מחלפים - - -

אבל אין.

ואם אדם מחליט שהוא פונה, על אף שאין שם שום פניה ושום גישה והוא מחליט לעשות פרסה, אין לנו מה לעשות.

אני לא מדבר על התאונה, אני דיברתי על אנשים שגרים שם.

לא יהיה כל 100 מטר יציאה.

אל תפריעי לי, סליחה. את לא מבינה את העניין. שם מתגוררים 1000 בני אדם.

אז יש להם מחלף.

שבט אל עוקבי. הייתה להם כניסה. יוצאים, נכנסים, תלמידים ואוטובוסים.

זה היה לא בטיחותי ולכן סגרנו את זה.

עכשיו לא.

נכון. כי זה לא בטיחותי כניסות ויציאות - - -

אני גר שם, לא את. איפה את גרה? אל תעצבני אותי, את מדברת שטויות. היום באתי משם.

טלב. מה זה ? למה הדיבור הזה?

גבירתי, היא מדברת לא לעניין.

מה אתה מעליב פקידת ציבור, השתגעת?

סליחה שצעקתי. אבל אני מזמין אותך כיושבת ראש ועדת ביקורת, וגם המנכ"לית, לראות שם את ה- 1000 איש כלואים. היא אומרת עשינו פתרונות, אין פתרונות. אני דיברתי עם מנהל הפרויקט שם, אין לו מה להציע, אין לו פתרון.

טלב, עוד משהו לגבי תאונות דרכים?

לא, כאילו שאני משקר כאן ומסלף את העובדות. היא אומרת לא נכון, מה זה לא נכון?

כל היציאות הבלתי חוקיות משם, זה התאונות, כולם מתים שם. לא יעזור כלום. זה כמו החקלאים שכל אחד יוצא - - -

אל תפריע לי. אל תפריע. כולכם נגד זה, גם הסמנכ"ל בשבוע שעבר בראיון שעשה ברשת ב', מה אמר? "מה שמאפיין את האזרחים הבדואים הוא אי הציות לתמרורי התנועה" בושה וחרפה אם ככה, מכפישים. ככה אמר, הסמנכ"ל.

טלב, אם אני אתה, אני מתנצלת על האמירות למנכ"לית. זה לא מכובד.

אבל היא אומרת שיש פתרון ואין פתרון.

טוב. אל תתנצל, תעשה מה שאתה רוצה. סיימת לדבר?

משרד התחבורה - - -

חנין הוא צריך עזרה? נראה לי שהוא מסתדר לבד.

אני אומרת דבר שהוא עובדה, זה לא אומר שדיברתי בשפה לא מכבדת כלפי מישהו. להגיד שאי ציות גרם לתאונה, זו עובדה.

אני לא דיברתי על התאונה בכלל.

לא, דיברתי על הראיון.

החברה הבדואית מתאפיינת על ידי כך שהיא לא מצייתת לתמרורים - --

גבירתי, אני דיברתי על שבט אל עוקבי, סמוך לחורה. סליחה, את קראת לזה העלבה, זה לא העלבה. היא כאילו באה בתמונה אחרת שהעניין סודר. העניין לא סודר. אני מבקש סליחה מכל מי שהעלבתי אותו. לא הייתה לי כוונה. אבל מה, עדיין אין פתרון ל- 1000 בני אדם שם חסומים ממש לצאת וגם יש כניסה שם שהיא מסכנת את הנהגים שם, את כל הרכבים שם. כביש 31 מסוכן מאוד מאוד.

גם כביש 25 בין באר שבע לדימונה. אתה מכיר אותו. כמה צמתים שם לא מוסדרים. נתחיל בצומת ירוחם, איפה שדימונה, שם ממש צומת מסוכן. צומת אבו טלול, מסוכן, צומת שגב שלום הכי מסוכן שיש, רק לפני שבועיים התחיל רמזור.

גבירתי המנכ"לית, יש פתרונות לצמתים שהוא מדבר עליהם?

צמתים שהוגדרו כמוקד סיכון כמו שגב שלום אכן מטופלים. גם בדימונה שתי כניסות גם אמורות להיות מטופלות, יש החלטת ממשלה על העניין הזה ויש מקומות שבסוף התשתית בטיחותית, השאלה כמה היא סלחנית לטעויות אנוש, והיא צריכה להיות סלחנית. אז איפה שאנחנו עוברים ורואים שיש בעייתיות - - -

יש לך את צומת אבו טלול, שהוא ישוב מוכר. שם הכניסה לא מוסדרת ולכן גורמת לתאונות דרכים כל שבוע.

ולכן כמו בכביש 31 אנחנו מנסים להסדיר את הכניסות במקומות הנכונים לאורך ציר בינעירוני אי אפשר לאפשר כניסות ויציאות לכל מי שרוצה לכל שכונה ולכל ישוב ולכן מרכזים את זה במקומות מוסדרים. הבעיה של כניסות ויציאות לא חוקיות בצירים ראשיים היא אחת הבעיות המרכזיות בתאונות בנגב.

טלב, אני רוצה להציע הצעה. יש לך רשימה של הצמתים שאתה יודע להגיד?

כן.

אתה יכול להעביר אותה אלינו, אנחנו נעביר למנכ"לית ונבקש התייחסות מסודרת לכל הצמתים באזור. זה נראה לי.

בסדר. אין בעיה. יש רק דבר אחד, אני מסיים בזה שיש בתי ספר בישובים הבלתי מוכרים. אין גישה לבית הספר. האוטובוסים שם, נדמה לי שאין שום בקרה. אפילו יש אוטובוסים שאין להם טסט. לא בטיחותיים בכלל. שיענה לי על זה אגף הרכב, שנתן הרצאה. לכן היו תאונות דרכים שם. ממש, אוטובוס חלף על אוטובוס ואז לא יודע אם הראש או היד, ממש חלקים בגופו של תלמיד נקטעו.

האכיפה שאתם עושים כוללת גם את הישובים הלא מוכרים?

האכיפה של המשטרה?

גם המשטרה וגם הבדיקות שעושים לאוטובוסים של תלמידים, אם נעשים גם בישובים הלא מוכרים?

אני חייבת להגיד שלגבי התאונה של האוטובוס שחולף הבעיה הייתה בעיית תשתית ואז קודמה החלטת ממשלה להסדרה. התקציב הוא תקציב משוריין, קשה לנו מאוד לבצע את הכבישים האלה כי לשים אספלט אנחנו לא יכולים.

אבל למה, בית ספר זה מוסד ממשלתי.

תן לה להשיב.

החלטת הממשלה הסדירה גם, בגלל שזה בתי ספר, אז הממשלה החליטה להסדיר את זה גם כאשר זה ישוב בלתי חוקי. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים מבחינת לשפוך מצעים ולהסדיר שם. התקציב משוריין ומה שאפשר יוצא, במוסדות התכנון לפעמים אנחנו נתקלים בקשיים לאשר דברים מסוימים. קשה מאוד לבצע שם תשתית בגלל המצב.

מצד שני אסור לאוטובוס של תלמידים, ומשרד החינוך יודע, להוביל ילדים בדרך לבנה שלא אספלט. זה אסור. אין מצב. אין דבר כזה. אם אני כראש רשות אין לי אספלט, אני לא יכול להוביל תלמידים.

אני מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח במשרד החינוך. לגבי העניין של הסעות, אני מתנצל שאני אומר, אבל האגף שלי לא עוסק בזה. יש אגף הסעות במשרד החינוך, אגף א', אני מוכן להעביר את השאלות ולבדוק את העניין.

אגף ההסעות מתעסק גם בבטיחות?

אגף הסעות מתעסק בקשר שבין משרד החינוך לבין רשויות מקומיות בהיבט של חוזר המנכ"ל להסעות הוא מגדיר איזה אוטובוסים צריכים להיות וכן הלאה, איך כל ההתנהלות הזאת מתקיימת במהלך השנה במערכת החינוך דרך רשויות מקומיות. אני מניח שהם עושים גם בקרות אבל אני לא כל כך יודע לגבי העבודה שלהם.

תגדיר לי מה אתה עושה בדיוק, מה התפקיד שלך?

אני עוסק בחינוך לבטיחות בדרכים. אנחנו עוסקים גם בהכשרה של ילדים לעניין הזה של אוטובוס, התנהגות באוטובוס, עלייה ירידה וכן הלאה. אנחנו לא עוסקים פר-סה בהיבט של החוזים של ההסעות מול הרשויות המקומיות אבל אני מוכן להציף את העניין הזה אם תרצו.

נשמח שכך תעשה. חבר הכנסת באסל גטאס.

אני חושב שכמו שאמר דב, שסימן לדיון הזה שהוא התחיל באיחור אבל הסימן הכי גדול זה שאנחנו עומדים כאן, משהו אבסורדי, ודנים בדו"ח מבקר המדינה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כשהיא לקראת סיום חייה. רשמית, הרשות תפסיק להתקיים על פי חוק בסוף 2017 אלא אם קורה משהו, אז זה אומר דרשני. זעקה גדולה צריכה לקום.

עם כל מה שקורה בתחום הזה, היינו צריכים לשבת כאן ולדון איך לחזק את מעמד הרשות, איך להגדיל את התקציבים שלה, איך להפוך אותה לרשות עם שיניים, לא רק שתתאם בין הרשויות השונות והאגפים השונים אלא תהיה הסמכות העליונה בכל מה שקשור לדבר הזה. זה דבר שמתחייב במציאות הקודמת. היות והמצב שהתקציבים הולכים ומידללים, ואני לא שמעתי למה.

שמעת שהם לא מידללים.

דו"ח המבקר מראה שיש ירידה בתקציבים של הרשות בשנים האחרונות. הבנתי ממך שהוצאתם משם את התקציב - - -

לא, זה לגבי השנה האחרונה.

ואז זה נטו, אבל הנטו הזה צריך לגדול, כדי שהרשות תמלא את תפקידה ותביא תוצאות. צריך למדוד, הדברים הם מדידים בעניין הזה.

עניין הפחתת תאונות הדרכים זה לא דבר של מה בכך של רשות אחת או תכנית אחת או משרד אחד שאפשר להגיד "תעשו את זה" והכל יהיה, אלא עבודה אדירה שצריכה להתבצע על פי תכנית, גם ללמוד מהנסיון של האחרים אבל ברור שכאן יש כשל מערכתי ובמיוחד זה יוכתר בסוף 2017 בזה שהרשות תפסיק להתקיים וימצאו בטח חלטורות מסוגים אחרים בשביל למלא או להעביר, אני חושב, גבירתי יושבת הראש, אולי לוועדה זו יש תפקיד בלומר משהו, סיי מסוים, מה לעשות כדי לחוקק חוק חדש או להביא לזעקה גדולה בעניין הזה.

אני מבינה שיש איזו שהיא ועדה שאמורה לקום.

יש לנו עד סוף 2017 להביא לחקיקה, יש לנו יו"ר חדש, עתיד להיות מנכ"ל חדש, והמשרד לא מתכוון לתת לרשות להפוך לא לחלטורה ולא למשהו שלא מתקיים. נגיש חקיקה.

קרן, מה הקשר הרשמי מבחינה מערכתית בין הרשות לבין משרד התחבורה?

השר. השר אמון על שני הגופים.

בשנתיים האחרונות, כידוע לך, נהפכו אגפים קיימים בתוך משרדים שונים לרשות. אגף המדען הראשי במשרד הכלכלה הפך להיות הרשות הלאומית לחדשנות ועכשיו עוסקים בהפיכת שוק ההון לרשות עצמאית, כלומר השרים ויתרו על הניהול הישיר של האגפים עם תקציבים ענקיים בתוך המשרד שלהם והפכו אותם להיות רשות. לכל רשות היה חוק מסוים.

אם קוראים למשהו רשות זה אומר שיש באמת סמכות ועצמאות, ולכל רשות יש שר ממונה שאמון על אישור תקציבה. הרשות שלנו, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, החקיקה שהקימה אותה לא נתנה לה מספיק סמכות ועצמאות, וכל הנושאים האלה יבואו לידי ביטוי, המסקנות והתובנות, בחקיקה החדשה. האם כמו שהציע חבר הכנסת ילין אפשר לקדם חקיקה שנותנת לרשות סמכות אכיפה שיש למשטרה, מסופקני. אבל, אנחנו נגבש את כל הנושאים האלה בחקיקה.

עד מתי זה צפוי להיות מחוקק?

במהלך 2017.

לפני סוף 2017.

ברור. אני רק מזכירה שכאשר חוקק חוק הרשות, בסוף הכנסת - - -

אנחנו לא נסתפק בזה גבירתי, אנחנו נוביל למהלך חקיקתי בנפרד. זה ידרבן אתכם וידרבן לעשות מעשה. אחרת נגיע ל- 31 לדצמבר, גם תקציב המדינה מאושר ברגע האחרון.

אנחנו נעקוב אחרי זה בדיון המעקב שנעשה.

אם מה שאמרתי נכון כלפי הרשות שהיא אחראית על כל מה שקורה במדינה, לגבי מה שקורה בתחבורה בחברה הערבית צריך להגיד את זה שבעתיים. כלומר כאן לא מספיק. כמעט בכל נושא שיש מצב בין מיעוט נכשל, מיעוט מודר ומוקצה, לבין הרוב, מכל בחינה שהיא צריך תכנית מיוחדת. לא מספיק המאמץ הכללי. החל מהבריאות וברור יותר במצב של תשתיות ושל נהגים. כאן צריך מאמץ מיוחד. אי אפשר להמשיך ולהסתכל על המספרים ולראות ש- 30% או 40% מההרוגים בתאונות הדרכים הם ערבים. אי אפשר. שוב, הרשות היא הכתובת לבניית תכנית כזאת ולהקצאת משאבים. אנחנו מוכנים לעזור, אנחנו באים עכשיו לתקציב 2017-2018.

בואו נוביל מהלך של חיזוק הרשות בכלל, גם תקציבית, ואני מקווה אחר כך מבחינת מבנה, אבל גם במסגרת מה שאנחנו יכולים לעשות בוועדת הכספים תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים, להביא למאמץ להשקעה מיוחדת וזה השקעה לא כדי להגן או להפחית את מספר התאונות ומספר הנהרגים הערביים, זה בסופו של דבר טוב לכולם. מי יודע מי בא מול הנהג הערבי בכביש? צריך להכריז על מצב חירום בעניין הזה.

ברור. תודה. כמה מתוקצבת הרשות ל- 2017?

התקציב הוא 100 מיליון שקלים.

למה הוא אמור ללכת?

קרוב ל- 25 מיליון שקלים זה תקציב האחזקה הפנימי שלה, 18 מיליון שקלים זה תקציב שהרשות מתקצבת שעה שנתית בכיתות י' ב-3000 בתי ספר אבל בניגוד לכל השנים הקודמות מעכשיו הרשות תקים גוף שיעשה בקרה על איך משרד החינוך מבצע את החינוך התעבורתי, יש עוד כמה קטעים קטנים שאנחנו מעבירים כמו לגלי צה"ל וכן הלאה. אנחנו לא מעבירים יותר אפילו אגורה אחת לאף גוף אחר, ו- 57 מיליון שקלים הוא לתקציב לפעילות שעיקרה היא שינוי בכלל בכל מודל הפעולה של הרשות. הרשות לטווח הקצר, לטווח הארוך זה יהיה קצת אחרת, מזהה את המקומות שבהם מספר הנפגעים הוא הרבה יותר ממה שמתבקש, המגזר הערבי זה הדוגמה הכי מובהקת שמהווה 20% מתושבי המדינה אבל יש 30% הרוגים מהמגזר הערבי ולכן תכנית מס' 1 שאנחנו עובדים עליה עכשיו היא התכנית לטיפול או לסיוע או השתתפות, איך שלא תקראי לזה, במגזר הערבי. שני דברים אני יכול לומר על זה – מחר אני בא לכנסת לפגוש את חברי הכנסת גם חאמד עמאר וגם איימן עודה בנושא הזה. מפה, כשאנחנו מסיימים את הדיון אני נוסע לרהט לפגוש את ראש עירית רהט ולאחר מכן לקיים פגישה עם כל המנהיגות הבדואית בדרום, כי שם בתוך המגזר הערבי זה המקום הכי בעייתי המגזר הבדואי בדרום מהווה 2.5% מאוכלוסיית המדינה אבל 9% מההרוגים. למעלה מ-פי 3 מחלקם היחסי, כשזה מתמקד בעיקר בין הגילאים 15-24, שם יש שיעור הרוגים לא סביר לחלוטין ולכן אני חוזר לשאלה המקורית שלך. התקציב התפעולי שבו לרשות יש יכולת לקבל החלטות הוא 57 מיליון שקלים.

שלוש התכניות שאנחנו נוביל ב- 2017, אחת עוסקת במגזר הערבי, השניה בכל סוגיית הולכי הרגל משום ששליש מההרוגים במדינה הם הולכי רגל, שזה הרבה יותר ממה שקורה באיחוד האירופאי, והתכנית השלישית תעסוק באספקטים גם הכליים וגם האנושיים של הרכבים מעל 3.5 טון משאיות ואוטובוסים. אלה הולכות להיות שלוש תכניות הדגל של הרשות לשנה הבאה.

ב- 57 מיליון שקלים.

לזה יש לנו 57 מיליון שקלים.

זה לא כולל לא אכיפה לא תשתיות ולא בתי משפט.

אני לא עוסק, הרשות לא תעביר יותר כסף למשטרה, הרשות לא מעבירה יותר כסף לתשתיות, הרשות לא מעבירה כסף לבתי המשפט, המדינה צריכה לעבוד בצורה מסודרת, יש את משרד האוצר הוא נותן למשרדים כסף לביצוע תפקידיהם. הרשות היא לא בלדר כספים כפי שהייתה שמונה שנים.

אבל אתם עומדים בקשר עם המשרדים השונים כדי שהדבר יקרה?

הרשות תעבוד כמו שעובדים בעולם המודרני בדרך של קואליציות. הקואליציה תהיה מורכבת מגופים פנים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים פר נושא. הרשות לא תעשה לבד שום דבר כי אף גוף, לא משנה איך הוא נקרא, לא יכול לעבוד לבד ולכן הרשות תעבוד בדרך של קואליציה. יש לנו כמובן עבודה שוטפת עם משרד התחבורה. אני הייתי רק לפני חודש אצל מנכ"ל בתי המשפט כבוד השופט שפיצר ועוד שבועיים יש לי פגישה איתו ועם שני נשיאי בתי המשפט בירושלים ובחיפה כדי לעסוק בכל סוגיית השיפוט, מבלי שאני מעביר להם כסף.

אני עובד מול משרד החינוך, הבאתי למנכ"לית משרד החינוך נייר של שש נקודות שהיה התנאי לזה שהרשות תתן 18 מיליון שקלים ואנחנו מקימים מערכת שבנויה משלושה קודקודים: אגף הרכב משרד התחבורה שיגדיר מה צריך ללמוד, משרד החינוך שיגדיר איך צריך ללמד והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שיעשה בקרה ששני הדברים האלה מתבצעים כשורה וכמו שצריך ובאשר למה שדיברת, חבר הכנסת ילין, הכוונה שלי הייתה שכל תלמיד שמבצע את לימודיו ייבחן בסוף השנה ואם הוא יעבור את המבחן הוא יקבל פטור למשך שלוש שנים ממבחן עיוני לרשיון נהיגה סוג ב'.

בשנה הראשונה אנחנו עושים פיילוט, מסיבות שאני לא רוצה להיכנס אליהן, רק ל- 500 כיתות, אבל לטווח הארוך אני מתכוון שכל תלמיד כיתה י' שעבר את המבחן כי הוא נכח בכיתה במספר המתאים של השיעורים וכן הלאה, יקבל פטור ממבחן.

הרשות משנה את המודוס אופרנדי שלה, היא צריכה בשביל זה לא מעט דברים.

מה אתם צריכים?

אני אדבר מילה על החוק ברשותך. חוק הוא מסמך שמביא לידי ביטוי איזו שהיא פרדיגמה, תפיסה. מה שהיה חסר ברשות כל העשר שנים זה לא סמכויות ולא כסף. מה שהיה חסר זו תפיסה שלמה מה זה הרשות. אם אני אהיה לרגע ספרותי, הרשות היא הנאמן של 8.5 מיליון אזרחי המדינה בכל מה שקשור בבטיחות תחבורה. היא אינדיפרנטית, היא אוהבת את כל האזרחים באותה מידה ומשימתה היחידה היא להוריד את מספר הנפגעים בתאונות הדרכים.

אני מבינה. אני רק שואלת מבחינה תקציבית. ב- 57 מיליון שקלים שנשמע לי, אני חייבת להודות, כמו דמי הכיס של המשרדים הממשלתיים - - -

אני מבין את השאלה כי כבר כמו שאמר הגשש "שאלו אותי את כל השאלות" בישיבת ועדת הכספים שהייתה לפני מספר ימים ביקשתי שתקציב הרשות יגדל ב- 20 מיליון שקלים והסיבה שביקשתי 20 ולא 200 או 400 או כל מספר, כי הרשות לא מסוגלת במצבה הנוכחי להוציא לפועל תקציבים יותר גדולים ואני לא רוצה להיות גרידי במקום שבו אני לא יכול לעשות את זה.

אם אתה תחסוך 100 הרוגים, כמה כסף זה לקופה?

אם אני יכול לסיים את המשפט. שאלת על תקציב, המספר הוא 20 מיליון שאני מצפה שהאוצר ייתן. הגישה של האוצר שאני מאוד מעריך אותו ועבדתי איתו שנים ארוכות בשיתוף פעולה, אני חושב שהאוצר רואה תמונה צרה מאוד בכל מה שקשור במהותה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואם הוא יפתח את העדשה כמו שהיה במצלמות של פעם, הוא יוסיף לנו 20 מיליון שקלים בקלות רבה, וזאת הציפיה.

תודה. משרד האוצר, אתם קיבלתם את הדרישה התקציבית?

אני רפרנט תחבורה באגף תקציבים. הסיפור של התקציב של הרשות לבטיחות בדרכים הוא נושא שנדון כבר פעמים רבות, בטיוטת הדו"ח של המבקר השאלה עלתה, ובתשובתנו שכתבנו למבקר העלינו את הנקודה של הניצול התקציבי ברשות לאורך השנים.

לא, אני לא אוכל לקבל את זה. יש איזו אגדה אורבנית ולא רק במשרד האוצר, שהרשות לא ניצלה במשך השנים את תקציבה. אני קובע ואני מוכן להוציא על זה מסמך אחת ולתמיד, זה לא נכון. נקודה. אני לא מוכן לשמוע את זה יותר.

תודה. אדוני נציג משרד האוצר, אנחנו כרגע לא מנהלים דיון על אם היה או לא היה ניצול, זו גם לדעתי שאלה לא רלבנטית בשלב הזה של הדברים. יש תקציב שעומדים להצביע עליו עד סוף דצמבר. קיבלתם דרישה תקציבית, נשאלת השאלה האם תשובתכם חיובית להוסיף 20 מיליון שקלים, כן או לא.

קשה לי לענות בכן ולא כי השאלה הזאת טיפה יותר מורכבת.

למה? זו שאלה הכי ברורה בעולם.

אנחנו ניהלנו את הדיונים התקציביים מול משרד התחבורה והגענו להסכמות עם משרד התחבורה על פי הדרישות והתיעדוף של המשרד.

בואו נעשה את זה אולי קצת יותר קל. עשינו משא ומתן, לא היה פשוט, עם משרד האוצר. בסוף בספר התקציב מופיע מה שמופיע. אנחנו נשאף שהרשות תיבנה ותראה תכניות טובות ושתכניות טובות יתוקצבו. מהנסיון שלי מול משרד האוצר, כאשר אנחנו מראים לו תכניות טובות ויכולת ביצוע, אנחנו מקבלים את התקציב. אז אני מציעה שעל ה- 20 מיליון האלה נעקוב במהלך השנה אחרי שגם נראה קבלות של עשייה, הרשות הלאומית ואנחנו.

לגבי הניידות והשוטרים - - -

זה לא התקציב הזה.

אני מציינת מי מדבר: חבר הכנסת זחאלקה, חבר הכנסת יעקב אשר, חברת הכנסת זועבי שמואל אבואב ואני מסכמת את הדיון. אני מתנצלת.

גבירתי, רבותיי, הדיון הזה מאוד חשוב. הוא חשוב עד כדי כך שהוא מועבר עכשיו בשידור ישיר לא רק בערוץ הכנסת אלא גם בטלוויזיית חלב בערבית וגם באתר פאנט, האתר הגדול ביותר, יש התעניינות גדולה מאוד בעניין הזה כי בנפשנו הדבר.

מתחילת השנה נהרגו 325 אנשים בתאונות דרכים מהם 98 אזרחים ערבים. המצב של הקורבנות ומספר הקורבנות, המתים והפצועים ומספר התאונות הוא מרקיע שחקים בציבור הערבי, יותר מפי 2 מהיחס לאוכלוסייה. אני אומר באופן כללי בנפח התאונות.

ההשקעה במלחמה, אנחנו מגיעים לכ-35% בנפח הכללי, כולל תאונות חצייה, כולל הכל, התקציב המושקע בשיפור תשתיות, בתחבורה ציבורית, בחינוך ובפרסום הוא כמעט 1/10. כמה משקיעים בשיפור התשתיות במקומות שמועדים לפורענות? כביש 31 הוא דוגמה, כביש 444 עוד דוגמה, הכניסה לכאוכב אבו-אל היג'ה עוד דוגמה, מלא, אני יכול חלק גדול מאוד מהכניסות לישובים הערביים - - -

חבר הכנסת זחאלקה אם אפשר באמת לקצר, יש לנו 8 דקות לכל הדוברים.

בסדר. אני רק רוצה להגיד, הנה גם תקציב הפרסום, תסתכל כמה מפרסמים בטלוויזיה בעברית כמה מפרסמים בעיתונות, ובכלל, כל הגופים. אני לא מדבר על גוף זה או אחר, משרד התחבורה, הרשות והגופים הוולונטריים, הפרסום בישובים הערביים הוא מזערי.

אנחנו מתכננים להוסיף תקציב.

אני מדבר על היום. אתה מדבר על מחר, זה טוב מאוד שאתה רוצה לעשות. התאונות היום עד כדי כך הגיעו שהתחילו כל מיני בגלל שיש לחץ בציבור לעשות משהו, גופים התחילו לעשות בעצמם. כל מיני עיתונים ועיתונאים ואתרי אינטרנט בעצמם התחילו לעשות קמפיינים עצמאיים כי יש דרישה מהציבור, יש זעקה גדולה מאוד, כל פעם שיש תאונה יש זעקה לשמיים. הקריאה שלי היא שיהיה שוויון ענייני. כלומר זה לא אחוזנו באוכלוסיה אלא זה גודל הבעיה.

הנה למשל מילה טובה, איפה שנעשה פרויקט של תחבורה ציבורית זה שינה את המצב באופן מהותי. אנחנו סבלנו מבעיות קשות, יש תחבורה ציבורית מסודרת היום המצב השתנה, אבל כמה ישובים כאלה יש היום? רוב הישובים אין בהם את הדבר הזה. זה העניין.

נשארו לנו ישובים ספורים מאוד שאנחנו מתקשים לעשות שם תשתית.

תדירות, גבירתי. אם את שבעת רצון - - -

אני לא שבעת רצון כי לא מספיק משתמשים בתחבורה הציבורית שהכנסנו. גם הייתי רוצה שה - - - המקומית והארצית תהיה הרבה יותר - - -

אני מציע לך לעשות השוואה בין ישובים ערבים ויהודים בעניין הזה.

אנחנו משקיעים הרבה יותר בחברה הערבית.

הדרישה שלנו הוא שיהיה שוויון ענייני. בלי זה אי אפשר לעצור את תאונות הדרכים ולהוריד אותם בציבור הערבי וזה צריך להיות אחד על אחד. תכניות פרטניות ולא סתם הבטחות.

תודה רבה, חבר הכנסת אשר.

תודה רבה. אני משמש גם כיושב-ראש הועדה לבטיחות בדרכים של וועדת הכלכלה ואני רוצה קודם כל לציין בפני אנשי משרד מבקר המדינה שאחד הדברים שאני התעודדתי בדו"ח שלכם זה שהדו"ח שלכם די יצא חופף לאותו שימוע שנעשה בוועדת הכלכלה, אחד התהליכים באמת הטובים והיסודיים שנעשתה בכנסת ישראל בשנים האחרונות והמסקנות הן די דומות.

אנחנו יכולים לבוא ולהתעסק עם כל הדברים הקטנים ויש המון דברים קטנים שיכולים לשנות דברים גדולים, אגב, בוועדה בשבוע שעבר עברו התקנות של סמכויות קצין בטיחות לגבי נהגים עם עבירות שיכולים לראות את המסלול שלו בחיים, כמה עבירות תנועה הוא עשה וכולי. אלה הם דברים קטנים וחשובים מאוד מאוד. אבל יש כאן שאלה אחת והיא השאלה המרכזית, כי אם אנחנו נרצה לפתור את הכל אנחנו יודעים שבצורה ובהתנהלות של המדינה זה לא עובד כל כך מהר. יש אבל דבר אחד שחייבים לעשות אותו והיום הוא ב-2-3 דברים קריטיים מאוד. נושא התשתיות מטופל, זה נכון. יש למקד, יש היום גם שינוי בנתיבי ישראל מבחינת הביצוע שלהם מול התקצוב, אחד הדברים שבאים לידי ביטוי בדו"ח שלכם על 2015 ואולי גם התחלת 2016, אני מקווה שהיום כבר פחות וגם תוספת תקציבית קטנה לא תהיה שם, יש בעיה אחת של תשתיות בכבישים עירוניים שזה מתוקצב לרשויות מקומיות ואנחנו יודעים היום שהניצול שלהם הוא למטה מ- 50%, קרי רשויות מקומיות לא מנצלות את התקציבים שקיבלו כבר עבור כבישים אדומים בתוך הרשות, במיוחד ליד מוסדות חינוך.

הדבר הקריטי ביותר זו תוספת דרמטית ואנחנו מדברים פה עכשיו על 20 מיליון של הרשות, ואני תיכף אתייחס לזה. תוספת דרמטית בנושא של אכיפה. המצב היום שיש 113 ניידות שהתבשרנו בישיבה לפני חודשיים שכנראה זה יגיע ב- 2017 ל-200 ניידות זה עדיין רחוק מכל חוות דעת מקצועית כולל של ראש אגף התנועה שישב כאן ודיבר על כך שצריך את המינימום, 400-450 כדי להגיע לניראות שהיא ניראות מרתיעה וכולי.

דבר נוסף שהוא גם תקציב, הוא כסף. משרד האוצר צריך לשבת כאן באמצע הבמה גבירתי, כי הוא השחקן הראשי לצורך העניין הזה. הנושא של מצלמות ותוספת אביזרים כאלה ואחרים שהם חשובים שבסוף, בקצה של הדבר הזה זה גם בתי המשפט שלא מספיקים לזה. אחד קשור לשני.

בעיקר בתי המשפט. ראינו מה עשו עם המצלמות.

אני מסכים איתך. אמרו פה מקודם על הנושא של הרשות הלאומית. הרשות הלאומית לבטיחות, אני קודם כל מאחל לגיורא הצלחה גדולה מאוד. דיברו על זה שזה קואליציה, אהבתי את הדבר הזה. קואליציה, והשאלה היא מי הדוד ביטן של הקואליציה הזאת. איפה השיניים.

קואליציה זה דבר מצוין, צריך שיניים לדבר הזה. מעמדה של הרשות לא ברור. מצד אחד כמו איזה בן חורג של משרד גדול, אני אומר בלי שום כוונה נגד שום משרד כזה או אחר. משרד התחבורה צריך להחליט לעצמו, גבירתי המנכ"לית שיש לי המון הערכה לעבודה שלה. ופה אני חושב שזה צריך להיות בהחלטות ובסיכומים, חייבת להיות הגדרה וצריך לנצל את הזמן הזה עכשיו שצריך לסגור את חוק הרשות כדי לסגור את הסמכויות שלה ולאחר מכן שבו ותעשו לזה תקציב כי לעשות היום תקציב לגוף שאת לא יודע תמה הוא הולך לעשות מחר בבוקר, מה סמכויותיו, מאיפה הכוח שלו, זה באמת לא משנה הוויכוח של ה- 20 מיליון, אם אני הייתי משרד האוצר לא הייתי מאשר גם 10 מיליון אם אני לא יודע על מה. אני רוצה שהם יתקצבו את המשרד לביטחון פנים.

לסיכום הדברים, יש גם ועדת מנכ"לים שהתמנתה אבל עדיין לא כונסה. הכל מתמקד כאן, הכל מתמקד בכמה שהממשלה, שר האוצר שלא יכול לברוח מהעניין הזה, והשרים אם יעשו השקעה גדולה, נגיע לפחות לדבר אחד. נוריד את הסטטיסטיקה לפחות לרמה שהיא הייתה לפני שבע-שמונה שנים, היינו כבר שם, היינו במקום אחר. זה 30% פחות שאפשר להגיע לזה אם תהיה השקעה באכיפה, עוד קצת בתשתיות ומעמד הרשות עם שיניים אולי ונטפל אחר כך בדברים הקטנים ואז נוכל להגיע למנוחה ולנחלה.

תודה. חברת הכנסת זועבי.

תודה. הנושא מאוד חשוב ולצערי לפעמים אנחנו משתמשים בסטטיסטיקה שגם 30% הערבים שמעורבים בתאונות הדרכים היא סטטיסטיקה שמבליעה בתוכה סטטיסטיקה קטסטרופלית של 60%, זהו אחוז הילדים הערבים שנהרגים בתאונות הדרכים. 60% אחרי שהממשלה הכריזה על תכנית מיוחדת להבטחת ילדים ב-2012.

אחרי התכנית הזאת, הירידה באחוז הילדים שמתים מתאונות הדרכים, הילדים הערבים הייתה 30%, הירידה של הילדים היהודים הייתה 60%, כלומר אחוז הילדים הערבים לפני שהממשלה הכריזה על תכנית מיוחדת להבטחת ילדים בכבישים, אחוז הילדים הערבים היה יותר נמוך מאשר האחוז שלהם עכשיו בתמותת הילדים עקב תאונות דרכים.

זאת אומרת שנכון, יש תכנית למלחמה בתאונות הדרכים אבל התכנית הזאת אינה ממוקדת סיכון. יש השקעה, יש מאמצים, אבל הפערים גדלים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית. יש משהו, אני לא יודעת למה המספר הזה של 60% אוהב את הילדים הערבים, הילדים הערבים 60% בעוני, הם 60% גם במקרי הרצח בחברה הערבית, האחוז הזה אוהב את החברה הערבית והפערים בין החברה הערבית לבין החברה היהודית הם פערים שהולכים וגדלים אחרי שמכריזים על תכניות מיוחדות אז כנראה שיש בעיה במטרות שמציבים לתכניות האלה, ויש בעיה כי כאשר אנחנו אומרים שהאחוז של הערבים הוא 30% כאשר יש סטטיסטיקה יותר חשובה להדגיש פה, בוועדה לביקורת המדינה, של 60% הילדים הערבים שמתים.

ב-2012, 2010 האחוז הזה היה יותר נמוך. כלומר, יש משהו שמתקדם ואי אפשר להבליע כל פעם, את ההידרדרות של החברה הערבית על ידי שימוש בסטטיסטיקה שהיא מבחינה כוללת סטטיסטיקה שמשתפרת, מראה שיפור מסוים, אבל מבליעה אוכלוסיות מאוד מסוכנות.

לגבי הנגב, המנכ"לית של משרד התחבורה הודתה שהם לא מתעסקים בתשתיות.

היא לא אמרה את זה.

היא אמרה, אני שמעתי אותה ורשמתי, היא ענתה לחבר הכנסת טלב, לגבי הכפרים הלא מוכרים, הם לא יכולים לטפל בתשתיות.

אמרתי שאנחנו מוגבלים ואנחנו משתמשים במצעים ולא באספלט, זה עניין של חומר גלם.

אני רשמתי את זה כאשר שמעתי. היא אמרה לך, גבירתי יושבת הראש ויש את זה בפרוטוקול ואם אני טועה תגידי לי שטעיתי, "אנחנו לא יכולים לטפל בתשתיות". היא אמרה את זה.

לא. היא אמרה שהם לא יכולים לשים אספלט.

מה זאת אומרת לשים אספלט?

שמים מצעים ולא אספלט.

זה ישובים לא מוכרים.

אבל זה גורם סיכון.

אבל זה לא חוקי. מה אני יכולה לעשות? לעשות בניגוד לחוק?

זה אחד מגורמי הסיכון הכי מרכזיים. גם כאשר יש בעיה פוליטית עם הכפרים הלא מוכרים צריכים להבטיח את הילדים. לגבי האוטובוסים, אני חושבת שזה באחריות משרד החינוך ושם הסוגיה מאוד קשה שאני מבקשת, יושבת הראש, לטפל בה.

תודה. מר שמואל אבואב, אחרון הדוברים בבקשה.

אני חושב שכל מי שקורא את הדו"ח של מבקר המדינה לא יכול להתעלם מזה שיש פה כתב אשמה חמור למשרד התחבורה. המבקר כתב תשעה דו"חות בעשור האחרון. כמי שקרא את כל הדו"חות ועוקב אחריהם, זה גם המקום לציין שרק 25% מכלל הדו"חות יושמו עד היום, לא יכול להתעלם מארבעה כשלים שחוזרים על עצמם כחוט השני בכל דו"חות מבקר המדינה. האחד – הכשל הגדול, ומשרד התחבורה לא יכול להתחמק מהאחריות שלו להיות המשרד שמוביל את הבטיחות בדרכים. התשתיות לבדן לא יובילו את המהלך כולו במדינה. העובדה שיש ירידה של 60% בניידות ו- 30% בשוטרי תנועה ו-50% בתקציב של אכיפה, זו התוצאה הישירה של ההרג בדרכים ואפשר להפוך את כביש 31 מימין לשמאל ומשמאל לימין ואם לא יהיו שם ניידות ולא יהיו שם מצלמות גם בכביש 31 ימשיכו להיהרג.

הכשל השני – למרות השיפור האדיר של מנכ"ל נתיבי ישראל, צריך לדבר בשבחו, יש כשל בשנים האחרונות עד הגעתו, פעם אחת בהעמדת חצי מהסכום שהיה צריך להעמיד לתשתיות במוקדי סיכון, 200 מיליון במקום 400 ואי מימוש של ה- 200 מיליון האלה. אני מקווה שכאן יהיה שינוי.

הכשל השלישי – הרשות הלאומית. את הרשות הלאומית החלישו. הרשות הלאומית שהייתה אמורה לקום, זה הגוף שאמור היה לתכלל, בדיוק כמו שבצבא יש רמטכ"ל שמתכלל את כל העבודה של כל חילות הצבא זה התפקיד של הרשות ואת הרשות קיצצו מ- 550 ל- 200 ועכשיו מתווכחים פה על 20 מיליון. הרשות הייתה צריכה להיות הגוף הלאומי שמתכלל את כל המהלך.

הדבר האחרון – הרכב הכבד, כל מי שהסתכל על כל הדו"חות של רכב כבד, אלה בעיות שמזדקנות במשרד התחבורה ולא נפתרות. אותן בעיות חוזרות כל הזמן ונהרגו עד היום מתחילת השנה 99 בני אדם, 66 במשאיות ו- 33 באוטובוסים ועדיין יש חוסר של נהגים ועדיין יש בעיות של הכשרה וכל אותם דברים חוזרים.

אני רוצה לסכם במשפט אחרון. שלושה דברים יובילו לשינוי המצב- האחד, הסתערות מיידית על הנושא של האכיפה, בתוספת של 200 ניידות ו-300 שוטרים ומצלמות. הדבר השני, להחזיר 400 מיליון למוקדי הסיכון ששם נהרגים בשנה 70 בני אדם. זו הזירה שצריך לעשות. הדבר השלישי – להתעסק בתכנית מיידית בנושא של הרכב הכבד, להביא נהגים, לאפשר להם לעבוד בתנאים סבירים, לא בשחיקה ולא בעייפות כל כך גדולה שזה הגורם המרכזי, זה מה שיביא לשינוי.

תודה.

כולם פה מדברים על הרכב הכבד. נהגי הרכב הכבד מהווים 3% מאוכלוסיית הנהגים במדינת ישראל, מעורבים ב- 20% מתאונות הדרכים הקטלניות.

זה לא מעט.

זה המון. הרבה יותר מדי. במונחים של כלכלה, במונחים של כדאיות כוללת, עלות/תועלת, תשקיעו ב- 3% מהנהגים, ותקבלו תשואה של ירידה ב-20% מההרוגים.

אדוני, אתה מתפרץ.

אני אגיד לך למה אני מתפרץ, כי כולם פה מדברים על הרכב הכבד - - -

כנראה שזו בעיה, לא?

בעיה גדולה יותר ממה שאתם חושבים ואף אחד בחדר הזה לא מבין כהוא זה ברכב כבד, כולל אנשי משרד התחבורה. לכן אנחנו 15 שנה אחרי ועדת סגיס ושום דבר לא נעשה, הדברים היחידים שנעשו מוועדת סגיס זה מה שענף ההובלה היה צריך לעשות. כל מה שהמדינה הייתה צריכה לעשות לא נעשה.

תודה.

רגע, אני אגיד את זה, - - - שאני צריך להתפרץ לדברייך.

אדוני אתה רוצה לצאת? תוציאו אותו.

תוציאו אותי אין לי בעיה. אני הייתי צריך להיות חלק חשוב בסדר היום. רק האשמות ולא תשאלו אותי את דעתי.

אני רוצה לראות בתקציב של ה רשות כמו שיש תקציב המדינה, שורות כדי לעקוב אחריהם, כדי לראות מה התקציב להסבר בערבית.

תודה רבה. אני מבקשת לסכם את הדיון הזה. קודם כל לשוב ולהתנצל על האיחור שנבע כאמור ממצב הפקקים בכבישי ישראל. אני רוצה להודות לצוות מבקר המדינה. נאמר כאן סביב השולחן, מדובר בדו"ח שהוא באמת דו"ח מאוד מאוד חמור. זה לא רק משרד התחבורה, זה גם המשטרה וגם הרשות לבטיחות בדרכים שאו יכולה או לא יכולה, אבל לא הצליחה, היא לא הצליחה כי אולי סירסו אותה אבל היא לא מצליחה לעשות את העבודה שלה. ואנחנו רואים גידול בכמות תאונות הדרכים, הבוקר היו שלוש תאונות עוד לפני שיצאתי מאזור תל אביב. רק הבוקר. אז נכון, יש טעויות אנוש, אבל האם באמת עשינו הכל כולל הכל על מנת למנוע את התאונות האלה. התשובה על פי הדו"ח היא "לא" ברור ומוחלט, במיוחד אחרי הדיון היום.

אנחנו לא סיימנו את הדיון בנושא, המשטרה לא דיברה, החינוך לא דיבר כמו שצריך, היה רוב גדול מאוד של חברי כנסת שרצו להתבטא והמחויבות היא לתת להם לדבר אבל תמונת המצב המדאיגה נותרה בעינה ואף התחדדה. אני חושבת שלא מדובר במשרד אחד, מדובר בעבודה בין משרדית ואנחנו רואים את זה כל פעם בוועדה, שדרושה עבודה בין משרדית, "זה לא אני, זה הוא, זה לא הוא, זה אני" ויש בינתיים את החיים עצמם שממשיכים לקרות. תאונות הדרכים ממשיכות כי זה אומר "הנה התקנות ולא אני יכול לאכוף אותן", אז מה עשינו? איך נטפל בזה? אני הייתי מצפה דרך אגב, בשיחות על עתידה של הרשות שכן יהיו לה יותר סמכויות. מישהו צריך לאגד את זה.

ועדת המנכ"לים, מאוד שמחתי שראש הממשלה הודיע בפאר והדר שתהיה ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, אבל היא לא התכנסה אפילו פעם אחת. "הוא לומד את החומר". יש לי המלצה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, תתכנס, תשמע את האנשים, אולי תלמד יותר מהר.

אני רוצה להודות לך גבירתי המנכ"לית שהגעת, ואני מבקשת מהנהלת הוועדה לתאם דיון מעקב בעוד חודשיים בהשתתפותה של המנכ"לית. ארצה לשמוע בדיון הבא תשובות ברורות. השאלות הן מאוד חדות ומאוד ברורות, עם נתונים, שכל נציג משרד מבוקר מגיע עם נתונים בידיו. לא באנו לדבר על מזג האויר.

אני מבקשת, דברים שלא קיבלנו בנוגע לדיון שעשינו על כביש 66, את כל מה שלא קיבלנו אז, רשימת ההיבטים הנכנסים לחישוב הכלכלי בהחלטה על השקעה בכבישים שלפיו יוחלט אם כביש 66 ייכנס לתכנית החומש, מבקשת תוך שבוע, עד ה- 18.7 (אז) את פירוט הטיפול במקטעי כביש 66. הועדה מבקשת (אז) את רשימת הדרישות התקציביות שנשלחו לאוצר, לגבי כביש 66, לא קיבלנו שום דבר מהדברים האלה.

מהדיון היום, אני מבקשת לוח זמנים ליישום המלצות ועדת סגיס משנת 2002, ובמיוחד שתי ההמלצות להחיל את חובת ההתנסות, החניכה על נהגי רכב כבד חדש והדבר השני, להחיל על נהגי רכב כבד חובת השתלמות מעשית.

הדבר השני שאני מבקשת מהיום, מספר הבדיקות לרכבים כבדים תוך שמסתכלים גם על יעדים ל- 2017-2018. חבר הכנסת טלב אבו עראר יעביר רשימה של הצמתים המסוכנים באזור הנגב ואני אבקש ממשרד התחבורה להגיב בתוך חודש מה נעשה לגבי כל צומת.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והחוק שאמור להתגבש, שמחתי מאוד לשמוע מהמנכ"לית שיש כוונה להרחיב את הסמכויות ואת חיזוק העצמאות של הרשות. אני אבקש לקבל את תכנית העבודה לגיבוש החוק, מי אמור להיפגש, פעם בכמה זמן, מה היעד להעברת החוק ואל תגידו לי עד סוף 2017. זה ברור. יש בטוח תכנית עבודה, לא עובדים על פי האינרציה. אני רוצה לשמוע מה תכנית העבודה בדבר הזה.

לגבי ניצול תקציב הרשות לבטיחות בדרכים, אני רוצה לסגור את זה אחת ולתמיד, נציג משרד האוצר. יש מסמך של הרשות עם חתימה של החשב הכללי שאומר שהיה ניצול של 100% של תקציב הרשות כולל ההתחייבויות. אז זה לא מדויק, או לפחות פחות ממדויק הנושא של אי ניצול.

אני לא מכיר את המסמך הזה.

קשה לי לראות את החשבת הכללית חותמת על מסמך שרצוף באי דיוקים, בטח לא בסתירה גמורה למה שאתה אמרת. אני מבקשת לדעת אם לא היה ניצול כזה, אני מבקשת שתעביר את הנתונים המדויקים.

אני קוראת מכאן לוועדת המנכ"לים להתכנס בהקדם האפשרי. אין לנו יותר מדי חיים של אנשים לבזבז. אני אגיד עוד פעם, אני בטוחה לגמרי שאין מישהו שרוצה לראות בהתמשכותו של המצב הזה. אז כל מה שצריך לעשות מעבר לעשייה השוטפת, הוא גם להתכנס ולחשוב על תכנית פעולה מסודרת. חשבתי שלשם זה הוקמה ועדת המנכ"לים, אז אני קוראת מכאן למנכ"ל משרד ראש הממשלה להתעסק בדברים החשובים, למשל בנושא הזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:11.