הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי
יום שני, ו' בחשון התשע"ז (07 בנובמבר 2016), שעה 10:25
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/11/2016
תמונת מצב תוכניות מתאר ותחומי השיפוט של הרשויות הדרוזיות
פרוטוקול
סדר היום
תמונת מצב תוכניות מתאר ותחומי השיפוט של הרשויות המקומיות הדרוזיות
מוזמנים
¶
יעקב סלאמה - מנהל המגזר הלא יהודי, מנהל אגף בכיר לעדות, משרד הפנים
שירי שניצקי - מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות, מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
סמדר וייס - צוות גבולות שיפוט וחלוקת הכנסות, מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
קטיה ברך - מיפוי מוניציפלי, צוות גבולות שיפוט וחלוקת הכנסות, מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
ליאור אוליניק - צוות גבולות שיפוט וחלוקת הכנסות, מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
עופרה כרמון אבן - מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובניה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מיכל מריל - מנהלת אגף א' תכנון ובקרה, מינהל התכנון, משרד האוצר
נביה נאסראלדין - יועץ לענייני דרוזים, מרכז השלטון המקומי
וג'יה כיוף - ראש המועצה המקומית עוספיא ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות
והיב חביש - ראש המועצה המקומית ירכא, הנהלת ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות
ביאן קבלאן - ראש המועצה המקומית בית ג'אן
מעדא חסבאני - ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת
נביה אסעד - ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע
מופיד מרעי - ראש המועצה המקומית חורפיש
ראיד שנאן - עו"ד, יועץ ראש העדה הדרוזית מוואפק טריף
מאיר דויטש - מנהל מדיניות, תנועת רגבים
נגיב טאפש - חשמלאי, בית ג'אן
אלי תיסין - הטלוויזיה הישראלית
בני פרץ
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא שלנו היום הוא תמונת מצב תוכניות מתאר ותחומי השיפוט של הרשויות המקומיות הדרוזיות.
כפי שאתם יודעים, גם אני באופן אישי ערכתי לא מעט סיורים בישובים הדרוזיים ברחבי הארץ, ביקרתי את חבריי, את אחינו הדרוזים, שלא מעט מהם גם חברים שלי. באופן לא מפתיע גילינו את הקיפוח הגדול של האוכלוסייה הזאת במגוון גדול ורחב של תחומים.
הדבר הראשון במעלה, שרואים אותו בצורה הבולטת ביותר, הוא נושא התכנון והבנייה. רואים אנשים שהם מלח הארץ, בוגרי יחידות קרביות, לוחמים שהקיזו דם למען הארץ הזו ולמען המדינה הזו נכנסים לבית-הסוהר למאסר בפועל על נושאים של תכנון ובנייה, אגב, בגלל אזלת-יד לא מועטה גם של הרשויות. אני לא מגן חלילה על פורעי חוק, מי שצריך לעמוד בהוראות החוק יעמוד בהן, אבל הרשויות לא עושות לפעמים דבר כדי לסייע להם לפתור את הסוגיה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
לא דיברתי על הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות ברור שעושות הכול. התכוונתי לרשויות הממשלתיות, למדינת ישראל, לרשות מקרקעי ישראל, לגופים הרלוונטיים. בטח לא לרשויות המקומיות.
רואים את הסיטואציה הזאת ומבחינים במשהו שלא מקובל עלינו. אני אומר: לא ייתכן שאנשים כאלה ישבו בבית הסוהר, זה לא הגיוני. אני נתקלתי באופן אישי, ישבתי איתם בפגישות והם סיפרו לי את הסיפורים.
מעבר לזה, גיליתי גם מצב סוציו-אקונומי מאוד-מאוד נמוך. למה? כי בסופו של דבר אנחנו כמדינה כנראה לא יודעים להעביר לשם את המשאבים הרלוונטיים, ואחר-כך זה פוגע בחינוך ופוגע ברווחה ופוגע בדברים המינימליים והאלמנטריים שאנחנו רוצים להעניק לכל אזרח במדינת ישראל. וכמובן שמיותר לציין שהאוכלוסייה הזאת היא האוכלוסייה התורמת ביותר במדינה הזו ויש לה ערכים ואידיאלים מאוד-מאוד-מאוד גבוהים וכולנו יודעים להעריך אותה.
היום הבאתי נושא ספציפי ביחד עם חברי הוועדה. לא נוכל כמובן להיכנס לכל הסוגיות במגזר הדרוזי, שהן באמת רחבות, אבל היום הסוגיה הספציפית היא תוכניות המתאר. אנחנו צריכים לעשות שינוי. החברה הדרוזית הולכת ומתרחבת ואנחנו לא יכולים לאפשר לה להתרחב באופן טבעי אם אנחנו לא מאפשרים לה גם מרחב חיים, תחומי מחיה. לכן הדיון היום יעסוק בדברים הללו.
נערוך את הדיון באופן כזה שיתחילו חברי הכנסת, בהתאם לסדר הרישום שמנהלת הוועדה תעביר אליי, ואז נשמע כמובן את האזרחים שהגיעו לשמוע ולהשמיע ונעבור הלאה לגופים הממשלתיים. בתחילת הדיון ניתן לחבר כנסת או לשניים לדבר ואחר-כך ידברו לסירוגין חברי כנסת, אזרחים וראשי רשויות מקומיות, ולקראת סיום הדיון נדרוש מכל הגופים הממשלתיים לתת מענה. הם יצטרכו כמובן לרשום את הטענות ולתת עליהן מענה בסוף הדיון, או בתשובה לשאלות ספציפיות או במענה כולל.
ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לפתוח ולברך אותך, חברי יושב-ראש הוועדה מיקי זוהר, על קיומו של הדיון החשוב והמתבקש הזה, שאנחנו ממקדים אותו, כפי שאמרת, בנושאים של תכנון ובנייה. הצגת את הדברים כהלכה כשאמרת שבלתי הגיוני, לא סביר שמדינת ישראל ומוסדותיה לא יאפשרו את ההתפתחות הטבעית של בנות ובני העדה הדרוזית.
צריך להזכיר לאנשים דברים שהם ברורים מאליהם, וחבל שצריך להזכיר אותם, לאור מה שאפשר לכנות כמשבר. לְמה אני מתכוון? מדברים על מגזר בחברה הישראלית, שאני חושב שלאף אחד אין שום ספק על רצונו ועל פעילותו להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית. הדברים באים לביטוי בכל אחד מתחומי החיים. הייתי אומר בצורה מאוד נחרצת וקשה שהמוסדות של המדינה פשוט נוהגים בהם באטימות ומפנים להם כתף קרה לנוכח, כפי שציינתי, הרצון האמיתי, הכן, המתמשך של בנות ובני העדה הדרוזית להשתלב במרקם החיים של החברה הישראלית.
אני מקווה, אדוני היושב-ראש, מן הסתם במהלך הדיון נשמע גם את נציגי המדינה, שיגידו לנו מדוע ההתמהמהות, מדוע הקשיים הללו, מדוע המכשולים שניצבים בפני בנות ובני העדה הדרוזית.
תחשבו על האבסורד, כדי להגיע ממקום מושבם בחורפיש לירושלים לקח להם 4 שעות, כאילו זו מין פרובינציה מרוחקת של מדינת ישראל. זה עוד אינדיקציה שמעידה על הצורך הדחוף לפתח שם תשתיות. אני יודע שבעניין זה אני קצת חורג כי אנחנו מדברים על תכנון ובנייה, אבל תכנון ובנייה כולל בוודאי גם את התשתית של התחבורה לישובים הללו.
כפי שאמרתי, אני מקווה שאנחנו הולכים לקיים דיון פתוח ונוקב, והייתי גם אומר שהוא יהיה קשה כי אם מתעלמים מבעיות לא פותרים אותן. אני מצפה שנציגי המדינה יציגו בפנינו נתונים ולא רק תיאור מצב, אלא מה הם מתכוונים לעשות כדי להתמודד עם הבעיות שאנחנו מכירים פחות או יותר.
תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
תודה רבה לחבר הכנסת יונה. רק אציין עוד נתון חשוב, שב-10 בינואר 2016 הייתה החלטת ממשלה שמספרה 959, שדיברה על תוכנית לפיתוח והעצמת הישובים הדרוזיים בשנים 2016-2019.
וג'יה כיוף
¶
אנחנו נקראים "תוכנית", אנחנו לא תושבים או אזרחים בתוך תקציב המדינה. הדרוזים בישראל נקראים "תוכנית", לא פחות ולא יותר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
לכן השאלה שנרצה לשאול היום את משרדי הממשלה, האם אותה תוכנית שהם מדברים עליה התחילה כבר לצאת לביצוע, האם אנחנו יכולים לראות בשטח כבר פעולות רלוונטיות, שמראות שהתוכנית הזאת היא לא סתם תוכנית אלא משהו אמיתי, רציני, באמת להוכיח לאוכלוסייה הדרוזית שאנחנו רוצים לחולל שינוי.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
יש לי כאן מכתב ממשרד ראש הממשלה על השאילתה שלי שהפניתי לראש הממשלה בחודש אוגוסט. זה מכתב מ-6 בספטמבר 2016. אמרת שיש תוכנית. אני חושב שכאן אין לה מקום בכלל. אני מוחה ודוחה את המשפט הזה, שיש תוכנית מינואר 2016 להעצמת התושבים הדרוזים. זה הזוי לחלוטין, והנה המכתב ממשרד ראש הממשלה בתשובה על השאילתה שלי, עם כל הכבוד. אני מברך על הדיון, אני לא רוצה להתפרץ, אני מברך מאוד, אבל לא נסיט את הדיון מהעניין העיקרי, אני מבקש מאוד.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אתה צודק, אבל לא נסיט את הדיון. דרך אגב, כמה זמן אמור הדיון להימשך?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אני מכבד אותך מאוד אבל אתה חייב גם לכבד אותי. אם אני מנהל את הוועדה כרגע כפי שאני מוצא לנכון ואני מעיר הערת ביניים, היא הערה אמיתית, לא המצאתי אותה עכשיו. אפילו אמרתי שאני רוצה לבדוק עם הגופים הרלוונטיים איפה התוכנית הזו עומדת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
המטרות שלך טובות, אין לי ספק שהמטרות שלך טובות מאוד, אבל אני מבקש לא להסיט את הדיון מן הנושא שעל הפרק, שהוא תוכניות מתאר ותחומי שיפוט ותכנון ובנייה.
אכרם חסון (כולנו)
¶
בוקר טוב. קודם כול אני רוצה לברך אותך, מיקי זוהר, על כך שאתה מקיים את הדיון הזה. אני גם חבר בוועדה. מיקי זוהר מן היום הראשון אמר שתינתן כאן עדיפות לנושא הדרוזים ואנחנו נביא את כל הבעיות לכאן בכל המישורים כדי לתת מענה מהיר. לפעמים הוועדות האחרות מעכבות דיונים עקרוניים על קידום בני העדה הדרוזית. אני רוצה לברך את ראשי המועצות, את כל החברים שהגיעו, את נציג הדרוזים בשלטון המקומי וגם את נציגי משרדי הממשלה, כל מי שהגיע לכאן.
קודם כול, אני רוצה להודיע לכם כאן, וכמובן גם השר הודיע, לפני שבועיים השר כחלון החליט שהדרוזים יהיו בבסיס תקציב המדינה. הוא הודיע על כך בכנסת והודיע לי באופן אישי בישיבה. נפגשנו עם אנשי אגף התקציבים. תקציב המדינה לא יאושר בלי שהדרוזים יהיו בבסיס התקציב. זה יהיה צעד היסטורי מבורך, כי השר מבין ויודע שנעשה עוול לעדה הדרוזית במשך כל השנים. אנחנו נמצאים כאן כדי לתקן את העוול הזה.
אני רוצה להגיד למיקי זוהר עוד כמה דברים חשובים. הדרוזים משלמים את המחיר הכי כבד בנושא התכנון והבנייה. קודם כול, אנחנו לא גוזלים אדמות מדינה. אנחנו בונים על אדמות פרטיות שלנו. לכן אנחנו מפסידים את האדמות הפרטיות שלנו, כי הן חקלאיות, ואנחנו מאבדים את החקלאות ומאבדים את העתודה שלנו, עוד מעט לא יהיו לנו אדמות. בכפרים אצלנו אין כמעט אדמות מדינה ולכן גם המדינה לא בונה לנו ולא עושה מה שהיא עושה למשל בחריש, שם מצאו מקום, אלפי דונמים, הקימו אלפי יחידות דיור, בצדק, כי מגיע לעם ישראל לחיות בכבוד ושלכל אחד תהיה דירה ויהיה לו שקט נפשי. אצל הדרוזים זה לא קיים. אז אני קודם כול מפסיד את האדמה שלי, נפתח נגדי תיק פלילי ומוטלים עליי אגרות וכפל קנס וכן הלאה, ואחר-כך אני לא יכול לעבוד בנציבות שירות המדינה גם אם אני סגן אלוף או אלוף משנה או תת אלוף. כך שהדרוזי "נדפק" ארבע פעמים על אותה עבירה, כאשר אזרח אחר במדינה לא קורה לו מה שקורה לנו.
אמרנו שהאזרחים הדרוזים הם עבריינים בעל-כרחם. אפילו השופט פיש ציין את זה בפסק-דין תקדימי שהיה בחיפה. מישהו ישן בעמידה, אם זה הממסד או מישהו אחר. לכן האזרח הפשוט לא חייב לעזוב את סאג'ור וללכת לגור בכרמיאל או לעזוב את חורפיש וללכת לגור במעלות. כל אחד נולד בכפר שלו, רוצה לבנות שם את העתיד שלו, לקיים את המשפחה, להתקדם ולהתפתח בתוך הכפר שלו. זו הזכות המינימלית שמגיעה לאזרחים.
בנוסף יש חסמים. אני כיושב-ראש ועדת תכנון ובנייה וחבר בוועדה מחוזית במשך כמה שנים, כל הזמן אמרתי שהחסמים שלנו – שזה חשוב לאנשי התכנון המכובדים שיושבים כאן – קודם כול אנחנו חיים בכפרים, הכפרים קיימים על הרים אז אנחנו לא יכולים לתכנן על כל דונם 4 דירות בגלל הטופוגרפיה של הישוב. מקסימום אנחנו יכולים לתכנן שתי דירות, אך מחייבים אותנו לתכנן 4 דירות. זה מקרה שהיה עכשיו בירכא ואנחנו נלחמים כדי לשנות את החוק, לחזור להחלטת ממשלה. תגיע אחרית הימים ואנחנו לא מצליחים לשנות את החלטת הממשלה.
לכן צריך להבין מהתחלה את החסמים, וחבל שלא הזמנתם את המהנדסים של כל המועצות וכל יושבי-ראש ועדות התכנון והבנייה שמתעסקים עם הכפרים הדרוזיים.
אכרם חסון (כולנו)
¶
יושבי-ראש ועדת התכנון והבנייה הם שמקדמים את התכנון. היה צריך לשמוע אותם, להבין את החסמים שלהם.
מצד שני, רוב הבעלות היא פרטית, 90% ממנה. ברגע שאני רוצה להפקיע 30% מן האדמות אין לי אפשרות לשיפוי כספי לאנשים. אנחנו מועצות במעמד סוציו-אקונומי נמוך מאוד ולכן התכנון ישר מן ההתחלה נתקל בצרות, במחסור בתקציבים, בבעיות בירוקרטיות, בחוקים ובכללים שלא מאירים לנו את העתיד.
לכן הדיון הזה חשוב, לא רק כדי לדון ואחר-כך לעזוב ולהתחיל עוד פעם להגיד מה עשינו. חשוב שמינהל התכנון וחשוב שיושבי-ראש ועדות התכנון יהיו כלי עזר לראשי המועצות כדי לפתור את כל החסמים ולבוא לקראת התושבים. הרי ראש מועצה מקומית שיודע בדיוק מה טוב לאזרחים שלו, יודע יותר מהפקידים שיושבים בעיר הקודש או במקומות אחרים. מה שקורה בפועל, לפעמים הפקידים באים ומחייבים אותנו, כופים עלינו איך לתכנן ואיך היישובים שלנו צריכים להיראות. לא ראיתי דרוזי שכופה על חיפה איך תיראה חיפה ולא ראיתי דרוזי במשרד ממשלתי קובע איך רעננה או ראשון לציון ייראו. אז לפחות צריך לכבד אותנו, שאנחנו נקבע איך הכפרים שלנו ייראו, כי הם נבנים על אדמות פרטיות שלנו ואף אחד לא נתן לנו אותן במתנה.
אנשים חושבים שאנחנו עבריינים, שאנחנו אנשים מפרי חוק, שהמדינה נותנת לנו מתנות. המדינה לא נותנת לנו שום מתנות, להיפך, המדינה גורמת לכך שאין לנו עתיד. אני אומר לכם, יש אלפי דרוזים ששירתו בצבא וחלק מהם נהרג למען מדינת ישראל כאשר האלמנה גרה בבית לא חוקי, ויש 4,000 בתים בלי חשמל חוקי כי אין היתר בנייה ואין טופס 4. אני לא יודע אם דבר כזה קיים בעולם במדינה דמוקרטית ומתקדמת כמו מדינת ישראל. זה מתאים למדינות חשוכות, מדינות העולם השלישי, שבהן אין שום זכויות לאזרח. אם האזרח היה מפר חוק והיה מתנחל על אדמת מדינה ועושה את כל מה שהוא רוצה בניגוד לכל חוק ולכל כלל אז היינו מקבלים את הענישה באהבה ואומרים: מגיע לו כי הוא עשה עבירה קשה מאוד וזה לא מקובל עלינו. אבל כאן מדובר ברכוש הפרטי שלנו ולכן אנחנו צריכים לשנות את המצב.
אני רוצה גם לבשר לך ולבשר לחבריי, אני לא מאלה שרק מדברים בוועדות, אני אדם שמסייר. הייתי אצל טוביה גלזר, ראיתי מה הוא מתכנן לבית ג'אן, ראיתי מה הוא מתכנן לחורפיש, ראיתי מה הוא מתכנן לפקיעין. הייתי בכל ועדות התכנון והבנייה וישבתי שם, כי אני מבין בתכנון. ראיתי איפה החסמים. כל ראש ועדה שביקש ממני דברים – העברתי בקשות לשר האוצר ביד. חלק מהם ביקש תקציבים לתכנון, חלק מהם ביקש עוד תמיכה ועוד עזרה. הלכתי לאורי אילן, הממונה על מחוז הצפון, נפגשתי אתו ועם המתכנן החדש. התכנון לא נפתר כאן בדיבורים או בסיסמאות או בכותרות. צריך להתחיל. אנשים ישבו כאן שנים ולא עשו כלום למען העדה הדרוזית, רק יודעים לדבר. אנחנו נמצאים בשטח. אתם יכולים לבדוק. אנחנו הולכים גם לכפרים הערביים. הלכנו לוועדה שמטפלת גם בטמרה וגם בשאר הישובים והתחלנו לקדם תכנון. בטמרה קיבלו 1,600 יחידות דיור חדשות וכך גם בשפרעם. איפה שאפשר לתכנן וללחוץ ולתת אפשרויות – אנחנו מוכנים.
זה לא מספיק. לעדה הדרוזית מגיע בזכות ולא בחסדים, אבל צריך לשנות את המנטליות. יושבת אתנו כאן נציגה מכובדת ממינהל התכנון. מינהל התכנון צריך לשנות את קו החשיבה שלו, איך מנהלים ואיך מקדמים את הדרוזים. צריך להוריד את כל החסמים שעומדים בפני ראשי המועצות ובפני ראשי הוועדות כדי לתת תקווה לצעירים.
אני אומר לכם עוד דבר, והוא חשוב לכם כי אתם אזרחי מדינת ישראל ואתם בטח מכבדים את העדה הדרוזית. יש הרבה צעירים שהתגרשו כי לא יכלו לבנות בית והם לא יכולים לגור בשכירות, לא בכרמיאל ולא במעלות, לא בחיפה ולא בתל-אביב.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אני מסכים, אבל אדוני, החלפנו פה כמה מילים. רציתי להזכיר לאנשים שמי שאחראי על מינהל התכנון היום הוא השר שלך, שר האוצר.
אכרם חסון (כולנו)
¶
אגיד כמה דברים ותיכף תשמע ממינהל התכנון, כי אני נפגשתי עם בינת שוורץ פעמיים ואני נפגש איתם. שר האוצר נתן העדפה בתקציבים, הנחה את כל ראשי הוועדות שלא תהיה יותר בירוקרטיה, שצריך לבוא לקראת הדרוזים. אנחנו רצים מישוב לישוב ובודקים איך לקדם כל ישוב. יש ראשי מועצות שיש להם בוודאי יושר והגינות והם יכולים להעיד בפניך מה שר האוצר הזה עשה, והוא בתפקיד בסך הכול שנה וחצי, גם מבחינת תוכנית החומש ששאלת עליה, שם שוחררו כספים. בוודאי שהתוכנית "רצה" לא כפי שאנחנו רוצים ולא מספיק, אבל שוחררו תקציבים. כאשר אתה נכנס לכפרים הדרוזיים אתה רואה שיש תנופה, יש עבודה, יש ביצוע, אבל יש לנו עוד חסמים בנושא התכנון והבנייה שהם דברים עקרוניים ואנחנו לא רוצים לאבד את זה. לכן חשוב שאנחנו נשלב ידיים ונעבוד ביחד ונקדם. ידידי פרופסור יונה, במשך 70 שנים המדינה לא תכננה ולא קידמה. אין שר שיכול לעשות נסים ונפלאות בשנה וחצי. לפחות השר שלי הוא אדם עם חמלה, עם כבוד, עם יושר, לא רואה צבעים, רואה בני אדם, אין אצלו גזענות ואין אצלו אפליה. הוא נתן הוראה לשרת את הדרוזים נאמנה כמו כל יהודי טוב במדינת ישראל. אני נציג שלו ואני יודע לאן אני הולך. אתה רואה שאני מסתובב בארץ, אני לא רק מדבר כאן.
לכן חשוב שאנחנו נשלב ידיים, אבל חשובה גם המדיניות של קובעי המדיניות. לא רק השר שלי קובע מדיניות, יש ממשלה, יש ראש ממשלה, יש שרים, יש סגני שרים, אנחנו קשורים במשרדים רבים בנושאים של ראשי הרשויות המקומיות ולכן לפעמים נתקלים גם בוועדת הכספים וגם במשרדי הממשלה האחרים שמעכבים אותנו.
אני מקווה שאנחנו נצא מכאן מחוזקים, נצא לתוכנית עבודה שקובעת זמן קצוב וניתן תקווה לראשי המועצות שהם יכולים לקדם ולנצל את הכסף ולצאת לדרך חדשה. תודה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
קול הזעקה והכאב שעולה כאן ויעלה כאן, אני חושב שמה שאמרת זה דברי אלוהים חיים, באמת, על כל מילה אני חותם, אבל בעיקר הם צריכים לבוא לפתחו של השר הממונה על מינהל התכנון, ובכל מקרה ובסופו של יום זה השר שעומד בראש המפלגה שלך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
תיכף נדבר גם על זה. רק לעדכן את חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, שבאותה החלטת ממשלה שעליה דיברתי, החלטה מספר 959, שעוסקת ברשויות הדרוזיות, אחד הסעיפים עוסק בכך שמשרד הפנים יבחן שינוי גבולות ברשויות הדרוזיות בצפון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שאתה קורא זה החלטה שאני הכנתי אותה בכנסת התשע-עשרה. השאלה אם היא תצא ליישום או לא תצא ליישום.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
זו בדיוק השאלה ששאלתי לגבי החלטת הממשלה 959, האם הדברים מתקדמים. לא סתם העליתי את הנושא הזה.
והיב חביש
¶
הוא שינה את השיטה, עכשיו שר הפנים ממנה ועדה אזורית. עד שהוא ימנה את האנשים, עד שהוא יקבע את הנוהל תסתיים הקדנציה.
שירי שניצקי
¶
אני עובדת במשרד הפנים בתור מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסת במינהל לשלטון מקומי.
אכן, כפי שאמר אדוני, והוא צודק, שר הפנים אריה דרעי שינה את אופן עבודת ועדות החקירה. אם עד לאחרונה הקמנו ועדות אד-הוק שעוסקות אך ורק בשתי רשויות או מקסימום בשלוש, אנחנו בעצם מנסים לייצר מצב שבו תהיה ראייה אזורית גיאוגרפית. כל הארץ תחולק ל-6 אזורים של ועדות חקירה קבועות. התחלנו כבר בחיפה. מר עמרם קלעג'י הוא יושב-ראש הוועדה הגיאוגרפית בחיפה שעוסקת בנושאים מגוונים, כמו שינוי גבולות חלוקת הכנסת, נושאים מסובכים, חלוקת הכנסות מבז"ן למשל ושיוך מוניציפלי של רפא"ל.
שירי שניצקי
¶
כל הבקשות של הרשויות המקומיות הדרוזיות נמצאות אצלנו. אנחנו נמצאים איתם בקשר כבר חודשים רבים. הנושא הזה לא עלה לוועדה משום שאנחנו לא רואים טעם להקים ועדה אחת לכל נושא משום שעוד רגע יוקמו הוועדות הגיאוגרפיות הללו. זאת אומרת שהנושאים שנוגעים לגליל המערבי, ויש נושא שאחד שנוגע לגליל התחתון, כל אלה אמורים להיות נדונים בוועדה הצפונית שתקום.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
היא אומרת שהוועדה צריכה לקום בהקדם, וטוענת הגברת ממשרד הפנים שנושא הישובים הדרוזיים כלול בתוך הוועדה הגיאוגרפית שתוקם.
והיב חביש
¶
לא מבטלים נוהל קיים. ממשיכים אתו עד שעושים שינוי. אבל פה "תקעו" אותנו שנה וחצי, אנחנו ממתינים לשינוי. למה שאני אמתין? למה שלא תקום ועדת חקירה לדון בבעיות שלנו במקביל? כאשר שר הפנים ישנה את החוק אז בקשה חדשה שתבוא תידון על-פי החוק החדש.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
בסוף הדיון יהיו לוועדה מסקנות. אני חושב שהוועדה תצטרך כחלק ממסקנותיה לטעון שהעיכוב שנובע כתוצאה מהקמת הוועדות הגיאוגרפיות פוגע באופן ממשי ומשמעותי בהתנהלות בשטח. הוועדה הגיאוגרפית בסופו של דבר מבורכת ואני מכבד מאוד את החלטתו של שר הפנים להקים ועדות גיאוגרפיות, אבל בפועל בשטח לא קורה כלום. אלא אם כן יש לכם את היכולת להקים את הוועדות האלה אד-הוק תוך שבועיים, שלושה שבועות, חודש מהיום, אזי אנחנו יכולים לקבוע דיון המשך בנושא הזה לביקורת ובדיקה, אז אולי לא נצטרך להביא אתכם שוב לתת הסברים למה זה עדיין לא קרה.
אני רוצה להבהיר לכל חברי הוועדה, לכל הנוכחים וגם למשרדי הממשלה, הוועדה הזאת לא תערוך דיון בנושא מסוים ותזנח אותו עד תום הקדנציה. הוועדה הזאת תערוך דיוני מעקב על כל נושא שהיא העלתה על סדר יומה. הווה אומר שלהערכתי תוך חודש, חודשיים, שלושה חודשים לכל היותר תידרשו לבוא לכאן שוב ולהסביר מה קרה מאז. לא הייתי רוצה להיות בסיטואציה שאתם צריכים להגיע לכאן ולומר שלא קרה כלום. המטרה של הוועדה כבר בהקמתה היא להביא לכך שכל טענה וכל בעיה שאנחנו יודעים עליה תיפתר, לא רק "תימרח" אלא תיפתר. לא נעים לבוא לכנסת אחרי כמה חודשים ולהגיד "לא עשינו כלום", אני יודע את זה. לכן אני רוצה להגיע לכך שנפתור את הבעיה. הנה מנהלת הוועדה שמעה שצריך לעשות גם דיון המשך.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
באתר הכנסת אפשר לראות מי הם חברי הוועדה מבין חברי הכנסת. גם מנהלת הוועדה תוכל להעביר לכם את הרשימה. אני בחרתי את חברי הכנסת באופן קפדני. כל אחד יותר לוחם מהשני. לוועדה הזאת כולם מוזמנים, בלי קשר מאיזו מפלגה ומאיזו סיעה כי הסוגיות נוגעות לכל האוכלוסייה, הן לא סוגיות מפלגתיות, הן סוגיות כלל-ארציות רחבות-היקף. לכן כל מי שיש לו אכפתיות בנושא מסוים יהיה כאן. הנה, יש כאן היום חברי כנסת שהם לא חברים בוועדה והם מגיעים כי זה חשוב להם, ואנחנו שמחים על כך.
אני רוצה לתת עכשיו לווג'יה כיוף, יושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, לומר כמה דברים. בבקשה.
וג'יה כיוף
¶
בוקר טוב לכולם. ראשית, אני רוצה בשם החברים, חבר הכנסת מיקי זוהר, להודות לך ולהודות לחבר הכנסת יוסי יונה. פרט לחברי הכנסת הדרוזים שנמצאים פה, אני רואה את סדרי העדיפויות של חברי הכנסת היהודים, עד כמה אנחנו בעצם בסדר העדיפויות שלהם. אני מלווה את ישיבות הוועדות האלה כבר עשרות שנים.
רק הערה אחת לחבר הכנסת אכרם חסון. תקציב המדינה הוגש ללא הדרוזים.
וג'יה כיוף
¶
לא משנה, אבל אני אומר לך, התקציב הוגש ללא דבר עבור הדרוזים. אז אנחנו בעצם לא אנשים שיש להם תעודות זהות וכפרים וכתובות, אנחנו תוכנית, נקודה. אני אומר את זה גם לכלל חברי הכנסת. אנחנו תוכנית במדינה הזאת. אנחנו לא תושבים שיש להם תעודת זהות וילדים וכפרים ואנשים שעושים את המוטל עליהם. אנחנו תוכנית, נקודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם שחוסר תכנון זה תכנון. עד היום היה חוסר תכנון. זה תכנון של הממסד. אין לנו בעיה עם חברי הכנסת, אין לנו בעיה עם אנשים. אתה יודע מה, אנחנו חביבים מאוד לאנשים וגם לחברי הכנסת. יש לנו בעיה עם המדיניות. זאת מדיניות שלא לתכנן. זאת המדיניות שהייתה. אי אפשר לעזוב כפר כמו עוספייה. במשך 30 שנים לא מגישים תוכנית. אז מה, היישוב לא רוצה לגדול? בית ג'אן לא רוצה לגדול? חורפיש לא רוצה לגדול? ירכא וינוח לא רוצים לגדול? כסרא לא רוצה לגדול? למה לא מתכננים? כי זה התכנון – לא לתכנן.
ועכשיו באים דרך סגן היועץ המשפטי לממשלה ואז בנפרד, כשישבנו אתו לפני חודשיים ביחד עם השייח' מוואפק טריף ואני בעצמי הגענו להסכמה לכלול את כל הבתים ואז נתחיל בתוכניות מתאר בשיתוף פעולה, לא בשיתוף פעולה של סוס ורוכבו אלא בשיתוף פעולה של באמת להבין את התוכנית.
אני לא אומר לך שאנחנו לא אשמים. הנה אני אומר את זה, הגם שזה מוקלט ומשודר. אני אומר לך שגם אנחנו צריכים להשתנות. יש ציביליזציה כובשת וגם אנחנו צריכים להשתנות. מי שצריך לתת מן האדמה שלו – צריך לתת מן האדמה שלו כי העולם משתנה. אבל בין זה לבין לחוקק עכשיו חוקים ותקנות בצורה כזו שבכל כפר מאוימים כ-300-400 בתים, אם הם מחוץ לגבול השיפוט או אם אין להם היתרים? בעצם מה אנחנו הולכים לעשות?
באתי לוועדה הזאת מתוך אחריות להגיד שזו הוועדה שיכולה להציל מן המצב הקשה בתוך הרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות. זאת ועדה שיכולה להוביל לפתרון אמיתי ורציני בכפרים.
תוכניות המתאר לא יכולות להיות תוכניות שמי שמשלם עבורן זה אגף התכנון והם מקבלים שם את ההוראות, כאשר אני לא יכול לכנס את ועדת התכנון עצמה או אנשים שעוסקים בתכנון המתארי. אין היום ראש רשות מקומית שלא מחפש לקבל תוכנית מתאר. תוכנית מתאר אומרת לאן אנחנו צריכים להתפתח לשנת 2040, איזה כפר זה יהיה, כיצד ייראה הכפר, איפה יהיו מוסדות הציבור. מה אגיד לך, אם תוכנית המתאר שלי הוכנה ב-1977 ואנחנו היום ב-2016, התוכנית הזו צריכה להגיד לי מה יהיה בשנים 2008 ו-2005 ו-2009 ו-2015. ועכשיו אני עושה תוכנית מתאר ל-2060 או ל-2040 ואני לא יודע מתי היא תסתיים. זאת אומרת, ההתנהלות צריכה להשתנות, המדיניות צריכה להשתנות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אדוני, הדברים בהחלט ברורים. אם טענתך נכונה, שהמדיניות היא לא לתכנן, אז מוטב אולי לממשלה לשנות את המדיניות, שהדרוזים יפסיקו להקיז דם אתנו, כי לא יכול להיות שנבקש מהם להגיע לצבא ולהקיז דם בשביל לשמור על המדינה הזו ואחר-כך לא נתכנן להם בתים. אני אומר בצורה ברורה, ללא מס שפתיים, הוועדה הזו תעקוב אחרי הנושא הזה ותביא אתכם לפה בכל מספר חודשים לבדיקה אם משהו התקדם, ואם לא התקדם אנחנו נעיר את ההערות ונוציא רשמים. אנחנו נוציא הבהרות לכל מי שצריך, כולל לתקשורת במדינת ישראל. מה לעשות, התקשורת היא חלק מן העניין פה. לכן אני באמת מצפה, וזה גם יהיה חלק ממסקנות הוועדה, כפי שאנחנו דורשים מאזרח ישראלי לעשות את המוטל עליו אנחנו כמדינה נשיב לו באופן שווה. אחר-כך אנחנו לא יכולים להתפלא למה נוצר תסכול כל-כך גדול. משרדי הממשלה, אנא רשמו את ההערות ותענו תשובות גם בסוף הדיון וגם בדיוני המשך.
חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בוקר טוב. קודם כול אני רוצה לברך אותך על מינוי הוועדה ואני מאמין שאתה תוביל ותקיים דיונים חשובים מאוד בוועדה בראשותך. דבר שני, אני רוצה להודות לך גם על קיום הדיון החשוב הזה בנושא תכנון ובנייה ושטחי שיפוט.
אתחיל בתוכנית החומש שהכנו בכנסת התשע-עשרה, שאני מכיר אותה בעל-פה, אדוני היושב-ראש, כי אני הכנתי אותה עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועם ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות שהיו אז ודנו על כל סעיף וסעיף.
דבר שני, אני יודע לקרוא תקציב כי אני חבר בוועדת הכספים שנים רבות. אין זכר לתוכנית החומש בתקציב המדינה. ננסה לשנות את זה בוועדת הכספים. כך אני רוצה לעשות כחבר בוועדת הכספים, לשנות את הגזרה הקשה, שהוציאו את תוכנית החומש מבסיס התקציב.
מה ההבדל בין תוכנית החומש שתהיה בתוך תקציב המדינה לבין תוכנית שתהיה ברזרבות? ברזרבות עד שראשי רשויות מקומיות יתחילו בביצוע ייקח זמן רב, רק ביולי-אוגוסט הכסף יעבור אליהם, אבל אם התוכנית תופיע בבסיס התקציב, אדוני היושב-ראש, מאשרים את התקציב בסוף השנה וכבר בתחילת שנת 2017 יתחיל הביצוע וראשי רשויות מקומיות יוכלו לעבוד, הם יודעים לתכנן. אותם משרדים שהכסף נמצא אצלם גם יכולים לתכנן ויכולים לתת לראשי הרשויות המקומיות להתחיל לתכנן ולעבוד. אבל אם זה לא יופיע בבסיס התקציב, עד שנביא את זה לוועדת הכספים לאישור ונעביר את זה ממשרד ראש הממשלה ומן המשרדים האחרים, כאשר צריך לעשות איגום תקציבי, זה יהיה ביוני, יולי או אוגוסט ואז מאבדים יותר מחצי שנה. זה כל ההבדל בין להיות בבסיס התקציב או לא להיות בבסיס התקציב.
דבר נוסף, אנחנו מדברים על צדק חלוקתי. העלו את נושא חלקות לחיילים משוחררים, ועכשיו נתקל בבעיה גם חברי והיב חביש, ראש המועצה המקומית ירכא, וגם אני נתקלתי בזה, ואני בבית-המשפט עכשיו. אני מנהל עכשיו משפט נגד חלוקת חלקות בשפרעם. אתה מתאר לעצמך שאני עוצר חלוקת חלקות בשפרעם? כי מה עשו ברשות מקרקעי ישראל? אמרו: 90% יכול להיות על הנייר, ואז אמרו: הצלחנו להשיג עם השר לפיד – למען האמת, ישבתי עם לפיד יותר מ-10 ישיבות, הגענו למצב שהוא אישר 90% פיתוח ו-90% ממחיר הקרקע. זה לא היה קל, הוא התעקש ואני התעקשתי. הצלחנו להגיע ל-90% ו-90%. מה עשו עכשיו? אמרו: 90% תקבל. מגרש היה מחולק לשתיים ואז חייל אחד היה מקבל חצי והחייל השני היה מקבל חצי, ואז 90% שאנחנו היינו צריכים לתת, החייל הראשון יקנה ב-90% הנחה והחייל השני יקנה ב-90% הנחה. אבל אמרו: המגרש צריך להתחלק ל-4 יחידות דיור ואז אם אתה רוצה לקחת חלקה, אתה קונה את החלקה ב-90% אבל על הגג שלך צריך לבוא מישהו ואתה צריך להביא אותו, שיקנה ב-90%, ואם לא אתה קונה את השטח במחיר המלא. ואז החישוב יוצא שאת כל ה-90% הורידו לטמיון. מי שחשב על זה במשרד האוצר, מי שחשב על זה ברשות מקרקעי ישראל הוא גאון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יש שר מעל פקידי משרד האוצר. אנחנו צריכים להבין. בואו נפסיק להאשים את הפקידים. יש מדיניות.
אגע עכשיו בתכנון ובנייה. כל נושא התכנון והבנייה שאנחנו מדברים עליו זה מדיניות. ברגע שתהיה החלטה נוכל "לרוץ" ושום דבר לא יעצור. היום קל יותר מאי פעם, אין יותר קל מהיום. מינהל התכנון, ועדות התכנון, ועדות מחוזיות, ועדות אזוריות, ועדות מקומיות, הכול, כל ועדות התכנון נמצאות במקום אחד. ובנוסף לכך גם רשות מקרקעי ישראל נמצא אצל שר האוצר. אנחנו יכולים לדבר מכאן ועד מחר. הכול מרוכז במקום אחד שיכול לפתור את הבעיות. זה לא חודש, חודשיים ו-3 חודשים. בעוד חודשיים זה יהיה כבר שנתיים. הכול מרוכז במקום אחד. לכן אנחנו אומרים שזה מדיניות. ברגע שישנו את המדיניות הכול יתחיל "לרוץ".
מעבר למדיניות זה גם תפיסת עולם: האם אני רוצה לפתור את הבעיה אצל הדרוזים או לא רוצה לפתור את הבעיה אצל הדרוזים? אני אומר לך, הכול ניתן לפתרון ויכולים לפתור את הבעיה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אני מאמין. למרות הכול יכולים לפתור את זה. אנחנו יכולים לפתור את הבעיה הזאת. הבעיה הזאת תלויה באנשים שיושבים כאן, לא חברי הכנסת. לחבר הכנסת אין 10 שקל כדי ללכת ולתכנן למישהו. ועדות התכנון – אם יתחילו בתפיסה אחרת, לא רק של קנסות וכסף, ילמדו מה זה לתכנן בקרקע פרטית. הם לא יודעים מה זה לתכנן בקרקע פרטית. תאר לעצמך שיש לך דונם אדמה ומתייחסים אליך כאילו אתה על קרקע מדינה, רוצים לקחת לך 40%, 50%. יש לך 3 ילדים ואתה רוצה לתת להם אפשרות לבנות את הבית שלהם. אבל את ועדות התכנון זה לא מעניין, ועדות התכנון עדיין בתפיסת עולם – הייתי עכשיו בדיון ושם אמר מישהו: קחו כדוגמה את מעלות, קחו כדוגמה את חורפיש. אמרתי לו: אתה מדבר שטויות. במעלות אתה יכול לתכנן את הכביש ברוחב 50 מטר. מישהו ישאל אותך? כי זה קרקע של המדינה. אבל בחורפיש זה קרקע פרטית, אתה צריך להתחשב, אתה צריך ללמוד איך מתכננים בקרקע פרטית.
אני אומר לכם, חבריי, כל נושא התקציב יגיע לוועדת הכספים, שם נעמוד על זה, נעבוד עם כל הכוח. אני רוצה את עזרת ראשי הרשויות המקומיות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אדוני, אני רוצה לומר לך כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, תהיה לך כתף רצינית ממני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה שגם ראשי הרשויות המקומיות יגיעו לוועדת הכספים לשנות. אחרי שהעברנו בקריאה הראשונה זה יהיה קשה מאוד, אבל אם נתאחד כולנו ביחד אנחנו יכולים לעשות את זה, להכניס את זה לבסיס התקציב. ברגע שזה ייכנס לבסיס התקציב העבודה שלכם תהיה קלה יותר כי התקציב יעבור למשרדים באופן ישיר ברגע שאנחנו מעבירים אותו ואתם תוכלו לעבוד.
אדוני היושב-ראש, אני סומך עליך שתפעל ביחד אתנו בוועדת הכספים, אתה תעזור שם וביחד נוכל לקדם את הנושא הזה. תודה רבה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
חד-משמעית. מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, כשהציעו לי את התפקיד הזה אמרתי: עזוב, זה נראה לי תפקיד לא רציני. בסוף מסתבר לי שזה "חתיכת" תפקיד. אני יכול להגיד לכם שתהיה לכם כתף חמה בעניין הזה. מעבר לכך, צריך לזכור – עכשיו עדכן אותי חברי חבר הכנסת אכרם חסון – ששר האוצר אמר במליאת הכנסת שחלק משמעותי מתוכנית החומש יוכנס לבסיס התקציב הקרוב. אנחנו נעמוד על זה בוועדת הכספים.
אני מבקש שידבר ראש מועצת בית ג'אן, ביאן קבלאן, בבקשה.
ביאן קבלאן
¶
תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה.
אני רוצה לשאול את חברי הכנסת אם ידוע להם על קיום ועדת שרים שדנה אתמול בהצעת חוק לדחיית ביצוע צווי הריסה לבתים קיימים למשך 5-7 שנים בהתקיים תנאי הסף שבהצעה?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
רגע, אני רוצה לענות על זה, אדוני. זה הצעת חוק שלי, אני יוזם ההצעה, והיא מדברת גם עליכם. היא לא מבחינה בין אחד לאחר. הצעת החוק הזאת קובעת שכל פעם שיש צו הריסה שהמדינה הסכימה בשתיקה ונתנה תשתיות לאותו מקום הפינוי ייקח בין 5-7 שנים לזמן התארגנות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
לא, אתה טועה. גם אם היא לא על אדמה פרטית של בעל הבית. הצעת החוק הזאת מדברת על כולם, גם על הבדואים בנגב וגם על הדרוזים בצפון וגם על תושבי עמונה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כל חוק שמחוקקים בכנסת חל על כל מדינת ישראל. כאשר נעביר את החוק הזה בקריאה טרומית בכנסת והוא יגיע לוועדות אני מקווה ששם נוכל להכניס סעיפים גם לגבי הישובים הדרוזיים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אני מכיר, אני יכול להגיד לך. תנאי הסף קובע שאם המדינה הכירה בישוב הזה, כלומר לא פינתה אותו שנים רבות, נתנה לו תשתיות של חשמל ומים, בעצם שיתפה אתו פעולה, למה שהיא תפנה אותו מיידית? תנו לו זמן להתארגן. למה מהרגע להרגע?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
הכול. תצביע בעד החוק. אבל גם את תושבי עמונה לא יפנו בגלל זה, דע לך. עשיתי לכם מלכודת.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
החוק אומר שנותנים זמן לפינוי. זה מגביל את בית-המשפט בקביעת זמן הפינוי. נניח שבית-המשפט פסק סופית שחייבים לפנות. לא מפנים מיידית, נותנים אורך זמן. למה? כי בזמן הזה אפשר להביא פתרון קבוע, כי מסתבר שאי אפשר בתוך שנה-שנתיים להביא פתרון קבוע אז נותנים יותר אורך זמן. אבל זה יציל גם את תושבי עמונה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
ביקשנו פסק-זמן מהמדינה לא להרוס בתים בישובים הערביים למשך שנה וחצי-שנתיים בסך הכול, וסירבו. עכשיו יחוקקו חוק שמדבר על 7 שנים.
ביאן קבלאן
¶
אני כבר שמעתי ועלו כאן כל הטענות של החברים. זו הכנסת השלישית שאנחנו ראשי הרשויות המקומיות הוותיקים מגיעים לכאן ובכל פעם נערכים דיונים על נושא תוכניות המתאר ושטחי השיפוט ואנחנו "בַמָקום דְרוֹך", לא מתקדמים. מדיון לדיון, מקדנציה לקדנציה, גם של הכנסת וגם של ראשי הרשויות המקומיות, תחנות הצדק עוצרות במקום. אם הן היו טוחנות לאט היינו רואים אור בקצה המנהרה.
ביאן קבלאן
¶
אני רוצה כאן להביע את הערכתי למתכננת בינת שוורץ שמסייעת ועוזרת, אבל היא לא מתווה מדיניות.
ביאן קבלאן
¶
גם למי שיחליף אותה אנחנו מאחלים לו הצלחה והמשך שיתוף פעולה. בטוח שמבינים את הסוגיה וירצו לעזור.
אדוני היושב-ראש, צריך להחליט על "מסלול ירוק", על טיפול מזורז ומהיר בתוכניות שקיימות כבר 6, 7 ו-8 שנים ולא הגיעו עדיין אפילו לאמצע הדרך.
שטחי שיפוט – ב-2009 הייתה לי ועדת חקירה, שהאישור שלה להרחבת שטח השיפוט מותנה בהרחבת תוכנית המתאר. כלומר, אצלנו הקו הכחול של תוכנית המתאר הוא שטח השיפוט של הישוב. זה לא קיים באף מקום אחר, בדקתי את כל הרשויות המקומיות בארץ, לפחות הקרקעות הפרטיות שנמצאות בבעלות של התושבים של אותו ישוב נמצאות בתחום השיפוט של המועצה. אצלנו 80% מן הקרקעות הפרטיות שלנו הן מחוץ לשטח השיפוט. צריך לקחת את זה בחשבון כי אני לא יכול לטפל. למשל אם יש דרך חקלאית, אם יש הצפה אני כרשות לא יכול לגבות מס על הקרקע. פוגעים בנו מכל הכיוונים. צריך לקחת גם את העניין הזה בחשבון ולהתאים את שטחי השיפוט בהתאם לגודל הישובים ולהוסיף את הקרקעות הפרטיות שצמודות לישוב לשטח השיפוט של המועצה. תודה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
תודה רבה לך, אדוני, אני מודה לך על ההתייחסות. לגבי הצעת החוק, היא מדברת על כולם. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
בוקר טוב ויום טוב לכולם. אני לא רק מצטרף לברכות על הדיון של הוועדה הזאת, שאני מרגיש וחושב, זו לא הרגשה, שהיא באמת תתרום את חלקה הטוב ביותר, לא רק לצדק חלוקתי ושוויון חברתי אלא לתקן הרבה דברים מעוותים, חוקים שקיימים, אני מקווה, כמה שנספיק, אבל אני מקווה שגם בלעדינו יהיו תיקונים. יושב-ראש הוועדה באומץ שלו, ללא קשר לפוליטיקה ולדעות הפוליטיות שלו, שהן מנוגדות לדעות שלי, אכן יפעל בהתאם בצורה הנכונה, המקובלת וההדדית. באמת אני מברך על הדיון הזה וכמובן מברך על הנוכחות של ראשי המועצות המקומיות שהגיעו לכאן.
אפשר לדבר כאן שעות רבות. הכתובת ברורה על הקיר. זה מילות הפתיחה של יושב-ראש הוועדה, שהעניין הוא קיפוח ואפליה. זה הסיכום. תודה רבה, זה מה שיש.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
העניין ברור, אבל העובדה שיש דיון – זה מבורך וזה טוב.
ברשימה המשותפת בירכנו על כך שיש איזו סנונית באופק, שיש מדיניות חדשה לכל עניין התכנון והבנייה בקרב האזרחים הערבים. היינו שותפים, אני אישית הייתי שותף, אני לא רק מלווה, לקחתי עליי בוועדת הפנים והגנת הסביבה את נושא התכנון והבנייה בקרב כל האזרחים הערבים בשם הרשימה המשותפת ואני עוקב אחרי זה. היה את חוק ההסדרים בנובמבר בשנה שעברה ביחד עם חוק התקציב שאנחנו בירכנו עליו, שאכן יש איזה צעד חיובי, שכולנו בירכנו על הצעד הזה שהממשלה הביאה אותו לחוק ההסדרים, שנותן מסלולים כלשהם, איזו דרך להתחיל להסדיר.
דרך אגב, אני אישית אומר שאין בנייה לא חוקית אצל האזרחים הערבים, כולל הערבים הדרוזים כמובן. זה בנייה לא מוסדרת. המושג "לא חוקי" לא מקובל עלינו בכלל כי הממשלה, המדיניות שקיימת שנים רבות היא שדחפה את האנשים לבנות את קורת הגג שלהם, את הבית שלהם. קוראים לזה "מחסה" לפי התיאוריה של ז'בוטינסקי, זה אחד המ"מים המפורסמים, זכות בסיסית של כל אדם למחסה, בית, מבנה. אז לצערי הרב המדינה עד עכשיו לרוב האזרחים לא נותנת את המענה הזה.
היות והיה חוק, אבל כנראה הממשלה ניסתה ללכת צעדים אחורה, ביוזמת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה ושר האוצר חוקקו בחודש אוגוסט בקריאה חפוזה ומהירה כמו ברק את מה שנקרא "חוק קמיניץ". אני לא יודע אם שמעתם על זה, הצעת חוק שעברה בקריאה הראשונה. כאן כנראה אנחנו מדברים על איזה צעד חיובי אולם החוק הזה לוקח אותנו לתהום חזרה.
אני כאן לא רוצה להתרכז בעניין הספציפי של כפרים ערבים דרוזים. כמובן שהנוסחה, הכותרת שאומרת: "חובות מול זכויות, זכויות מול חובות" היא רק אשליה, רק שקר וכזב והכוונה להמשך מדיניות האפליה והקיפוח. לכן בואו לא נדבר סתם. כל אזרח נותן את החובות שלו כפי הדרך שהוא רוצה, כפי הדרך הנכונה. אני לא חייב להיות בצה"ל או בצבא הכיבוש כדי להגיד שאני צריך לקבל את הזכויות שלי.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
נכון. לכן המשוואה הזאת, עובדה שבמשך כל שנות קיום המדינה, משנת 1948 הקיפוח נמשך, למרות החובות שהאזרחים הערבים הדרוזים נותנים, למרות כל החובות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כל אחד לפי המצפון שלו, לפי האידיאולוגיה שלו. אם יפסיק הכיבוש ויהיה שלום- - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
מישהו אמר לי לפני שנה: למה אתם ברשימה המשותפת לא נכנסים לקואליציה? אמרתי: בבקשה, שתי מילים: שלום ושוויון, ואז נהיה בקואליציה. אני מצהיר על זה. בבקשה, מיקי זוהר: שלום ושוויון לכל האזרחים. אלה שתי המילים. בבקשה, איפה המדיניות? שלום ושוויון.
אנחנו לא רק דורשים, אני בטוח שיושב-ראש הוועדה יפעל לכך שוועדות התכנון והבנייה, שהן ועדות מדיניות לחלוטין, לא רק ועדות מקצועיות, אכן ינקטו לפי הוראות הממשלה במדיניות חדשה, בצעדים חדשים. אתם רוצים לפתוח דף חדש – בסדר, אני בעד, וכולנו בעד, אף אחד לא מתנגד לזה. אז בבקשה, תוכניות יש, מקצועיוּת בכל הרשויות המקומיות יש. אני שותף לזה ונפגשתי עם הרבה מהנדסים והרבה מתכננים, לא רק בירכא, ואני יודע ומודע לכך שיש תוכניות, אבל צריך שהתוכניות "ירוצו" בלי מחסומים, בלי חסמים, בלי מדיניות של אפליה, בלי מדיניות של קיפוח. נברך על כל צעד חיובי שיקדם את הבנייה ויסדיר אותה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
תודה, בעזרת-השם. ראש מועצת ירכא, בבקשה. לפני שאדוני מדבר, אני רוצה להעיר את תשומת לבו של משרד הפנים, שב-26 בינואר בשנת 2014 חברי ורעי שר הפנים לשעבר גדעון סער הוציא כתב מינוי לוועדה ציבורית בנושא קידום התכנון והבנייה במגזר הדרוזי. השופט בדימוס אורי גורן עמד בראש הוועדה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
היא נקראה "ועדה ציבורית בנושא קידום התכנון והבנייה במגזר הדרוזי". משרד האוצר פה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כאשר שאלתי על הדוח אמרו לי ממשרד הפנים: זה לא בתחום שיפוטנו, זה עבר למשרד האוצר. אחרי זה אמרו שזה בתחום שיפוט של משרד האוצר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
במקום שנתחיל מאפס, אם ועדה נכבדה ישבה על המדוכה ושמעה עדים חשוב מאוד שהדוח יהיה לפנינו.
והיב חביש
¶
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני ראש מועצת ירכא. למי שלא יודע, ירכא הוא ישוב דרוזי שמונה יותר מ-16,000 תושבים. אתמול ביליתי את כל אחר הצהרים, עד שעה 9:30 בערב, במשרד האוצר ורציתי להתבצר שם, לא לצאת משם עד שעות החשיכה. פתאום נשארתי לבד, אני והשומר במשרד האוצר. ראיתי איך זה עובד, ראיתי בדיוק איזו עבודה קשה עושים פקידי משרד האוצר. אני אומר לכם, הפקיד שנשאר עד שעה 8 בערב, ראיתי את הרגליים שלו על השולחן והוא מדבר עם הילדים, עם החברה, שמעתי את כל השיחות.
בין היתר הגיע לידיי גם איזה מסמך. אומרים: "הגונב מגנב פטור", נכון? חשבתי תמיד, אולי ראשי הרשויות הדרוזים לא יודעים לעבוד, יכול להיות. אקרא לכם שני משפטים: בישוב יהודי שסוף-סוף אישרו לו לבנייה 550 יחידות דיור ראש המועצה מבקש 38 מיליון שקל בלבד, כך כתוב, להקמת 3 מעונות, למינוי שני סגנים, תוספת כיתות לימוד, מועדונית נוער לצעירים, מועדון למבוגרים, אולם ספורט, הרחבת ברכת השחייה, הגדלת מבנה המועצה, כאשר "אנחנו נערכים להשתתף בכ-4 מיליון שקל". אני רוצה לבשר לך, ישוב של 16,000 תושבים אין בו מעון יום אחד. אם בישוב יהודי בתוספת של 500 יחידות דיור מקבלים 3 מעונות יום אז בואו נעשה חשבון אני ואתה כמה מעונות יום מגיעים לנו. אם הוא מדבר על ברכת שחייה בישוב של פחות מ-5,000 תושבים והוא רוצה עכשיו להרחיב, אז בואו נבנה עוד ברכת שחייה בירכא לילדי הישוב. אם הוא מדבר על מועדון נוער – אין לי מועדון נוער אחד. אם הוא מדבר על מועדון לקשישים – יש לי מועדון אחד, יום לקשישה ויום לקשיש לסירוגין, הם מתחלפים. אז בואו ניקח את הנוסחה הזאת. נכתב באותו מכתב: "הכסף כבר הוקצה למשרדים אבל התחלנו את הבנייה ועוד לא שחררו לי". עוד לא שחררו לו, מסכן. בואו נעשה הפגנה מול משרד האוצר, למה לא נותנים לו את הכסף, 38 מיליון שקל בסך הכול לישוב אחד של פחות מ-5,000 תושבים. אתה יודע מה התקציב שלנו, אדוני?
והיב חביש
¶
אסור להאשים תמיד את הגורמים המקצועיים כי זה עניין של מדיניות, ואמרת את מילת המפתח. אני יכול להגיד לך שב-3 השנים האלה בשיתוף עם בינת שוורץ ועם אחרים אנחנו מצליחים לקדם תכנון, אבל לאן זה יגיע אני לא יכול להגיד.
והיב חביש
¶
לא, היא סיימה. זה הזדמנות להגיד לה כל הכבוד.
אני רוצה להציע לכם הצעה. אני רואה הרבה סימפטיה והרבה אהדה לעדה הדרוזית ולבני העדה הדרוזית מכל הקשת הפוליטית, מימין ומשמאל ומן האמצע, מכולם. בואו נעשה דבר, אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה קטנה בשבילך, אולי היא תפתור את כל הבעיות של הדרוזים. בואו נלך לחקיקה, לכל ישוב דרוזי יהיה חוק: מה שטח השיפוט שלו, מה גודל תוכנית המתאר שלו, אם יש צורך באזור תעשייה לישוב או ל-3-4 ישובים ביחד, במסגרת חוק. אני בטוח שנצליח לקבל את אהדת כל הקשת הפוליטית הישראלית ואז ייפסקו הבעיות. אני לא מבין למה קצרין, ישוב של 8,000 תושבים, הוכרז כעיר ויש לו ועדת תכנון ובנייה ואילו אני עומד בראש רשות מקומית שמספר תושביה כפול ואני לא מקבל. אתה יודע מה, אם הוא חריג אז תעשה אותי חריג, אם הוא שונה אז תעשה אותי שונה. תגיד מה השיטה ואני מוכן ללכת כך. תנו לנו את האחריות ותנו לנו את הסמכות. אם תיתן לי את הסמכות לתכנון ולבנייה אני אדאג שלא יהיה בניין אחד ללא היתר. אבל זה הפך להיות מדיניות. אגיד לך גם למה זו המדיניות, כי זה מכניס הרבה כסף. מוסדות האכיפה עשו מבני העדה הדרוזית בני ערובה ועניים. משפחה שבונה לה בית מוטל עליה קנס של 200,000-300,000 שקל. בואו נפרוש לו את זה לתשלומים. כמה אתה רוצה? ל-50 תשלומים? תפרוש לו. הוא נדרש לשלם 50% מן המשכורת שלו עבור הקנסות.
והיב חביש
¶
רבותי, לא במקרה כל הישובים שלנו נמצאים באשכולות סוציו-אקונומיים 2, 3 ו-4. אם אתם רוצים לבדוק עד תום את המדד הסוציו-אקונומי – הוא המדד האמיתי של כל התנהלות ממשלות ישראל למיניהן. לא יכול להיות שהישובים הדרוזים נמצאים באשכולות 2, 3 ו-4. יש לנו תעשיינים, יש לנו בעלי הון, יש לנו אקדמאים, יש לנו הכול. אגיד לכם את ההבדל, אנחנו לא נמצאים במדינה שיש בה הזדמנות שווה, לא באוניברסיטה ולא בעסקים ולא בשום מקום אחר, ולא בתכנון ובנייה.
ההצעה שלי, אדוני היושב-ראש מיקי זוהר, אם אתה רוצה לקדם את העניין של הדרוזים, צריכה להיות הצעת חוק שתגדיר את כל הישובים האלה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
בעזרת-השם, אדוני. מאחר ואנחנו צריכים לתת זמן גם למשרדי הממשלה להשיב ולסכם את הדיון אני קובע סדרי דיון עד לתום הדיון. עכשיו ידבר חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אחריו ידבר מופיד מרעי ראש מועצת חורפיש, אחריו ידברו חבר הכנסת אוסאמה סעדי, נביה אסעד ראש מועצת כסרא-סמיע, ראיד שנאן, יועץ ראש העדה הדרוזית, שידבר אתנו על הדיון שהיה עם המסקנות שהוצעו והפתרונות לסוגיה ולאחר מכן משרדי הממשלה ואז אסכם את הדיון.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אתה כמובן תדבר אחרי ראיד שנאן, ואז משרדי הממשלה ונסכם את הדיון. אני רק חייב לומר, מאחר ולא נותר לנו זמן רב, כל אחד מהדוברים ידבר ממש בקצרה כדי שנספיק לשמוע את כולם ושאיש לא ילך מכאן לפני שהוא אמר את אשר על לבו. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
ראשית, אני מבקש לברך אותך על הדיון אבל גם לברך את הנהגת הציבור הערבי הדרוזי, ראשי הרשויות המקומיות. אני תמיד מתרשם ומעריך את המאבק שלכם. כשהמאבק הזה מגיע לוועדה הזו, שחרטה על דגלה את הצדק החברתי, אין נושא שמתאים לוועדה הזו כמו הנושא של תחומי השיפוט והפיתוח של הישובים הערביים הדרוזיים.
מה שמעניין בנושא הזה, אמרת בצדק, חברי והיב חביש, אתה מוצא הסכמה מקיר אל קיר בכנסת, כולם מדברים בעד, כולם מדברים לטובה, אבל בעשייה, כשזה מגיע למבחן העשייה הכול מקרטע.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, הנושא של הרחבת תחומי השיפוט של הישובים, ולא רק הרחבה אלא גם שינוי ייעוד, כלומר הרחבה לצורך בנייה ולצורך פיתוח, כי הרבה מן הקרקע שמסביב היא קרקע חקלאית, לכן שני המהלכים הבסיסיים שהוועדה הזאת צריכה לקדם הם הרחבת תחומי השיפוט ואישור תוכניות המתאר אבל גם שינויי הייעוד שיאפשרו את פיתוח הישובים. זה האל"ף-בי"ת של כל הישובים הערביים, אבל כמובן גם של הישובים הדרוזיים.
אני לא מבין איך אפשר לחבר דוח ציבורי ולא לפרסם אותו. מה זה, סודות מדינה? חמור מאוד מה שאתה אומר, שאחרי שהגיעו למסקנות לא פרסמו ברבים את הדוח.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
לא צריך להגיע למצב כזה. זה דבר אחד.
דבר שני, צריך גם להיות בטוחים שהנושאים התקציביים שאנחנו מדברים עליהם הם חלק מתקציב המדינה. אתה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אז זה בדיוק הזמן, אין תזמון טוב יותר מהתזמון הנוכחי. לכן אולי צריך לבחור בנציג של ראשי הרשויות המקומיות שילווה את יושב-ראש הוועדה ויבטיח שהתקציבים אכן מסומנים בתוך תקציב המדינה, שכך אתם תוכלו לדעת האם התקציב הזה מועבר. לדבר על התקציב מבלי שזה ייכלל בתקציב המדינה – אנחנו יודעים שזה פשוט מתמסמס ו"חארטה", זה מה שלמדנו בתקופה הקצרה שאנחנו בכנסת.
לכן, שוב, אני מברך אתכם על המאבק. אני חושב שההישג קרוב. אם נתרגם את התמיכה הפוליטית, שלא תהיה מן הפה אל החוץ, אז אולי באמת יהיו לנו בשורות טובות בחודשים הקרובים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
בעזרת-השם. חבר הכנסת טיבי הצטרף לדיון. אמרתי לכם שחברי הוועדה נבחרו בקפידה אז הוא חבר בוועדה. מופיד מרעי, ראש מועצת חורפיש, בבקשה.
מופיד מרעי
¶
קודם כול, תודה גם על הזימון וגם על קיום הדיון.
אני מלווה את תוכנית המתאר בחורפיש ב-5 השנים האחרונות, תוכנית מתאר שלמעשה מינהל התכנון יזם אותה, מימן אותה וקבע גם מי המתכננים.
אני רוצה לציין כמה עובדות. החברים פה אמרו דברים מאוד-מאוד קשים. אני לא רוצה לחזור עליהם. יחד עם זאת, אני מרגיש שתחושת התסכול שלנו לא עברה כאן, וקיים כאן תסכול. כפי שנאמר, תוכנית המתאר האחרונה בירכא נקבעה לפני 40 שנים. שנת 1974 הייתה הפעם האחרונה שחשבו בכלל להרחיב את תחום הבנייה בישוב חורפיש. מאז עברו כמעט 40 שנים ובינתיים הישוב גדל. לאן הולכים? מאז – תמיד אני משתמש בדוגמה הזאת – עוד מימי בית המקדש היו קוברים את המתים מחוץ לחומות, פרט אשר לחורפיש, שם מביאים את המתים אל תוך החומות וקוברים אותם שם כי אין הרחבה. אני לא רוצה לעשות אנלוגיה למחנות אחרים, מה קורה כאשר סוגרים אנשים ולא נותנים להם להתפתח.
לעניין תוכנית המתאר, היא התחילה לפני 5 שנים, התחלנו לתכנן בתחום שיפוט לא שלנו. אנחנו מדברים על הרחבת תחום שיפוט ועל הרחבת תחום בנייה. האדמות הפרטיות של מרבית הישובים הדרוזיים לא נמצאות בתוך תחום השיפוט שלהם, חלקן במועצות האזוריות שמסביב וחלקן ברשות שמורות הטבע. אז איך אנחנו יכולים לתכנן? איך אנחנו יכולים להתרחב?
יחד עם זאת, התקדמנו, אי אפשר להגיד שלא. ב-4 באוגוסט 2015 המועצה הארצית החליטה להעביר את תוכנית המתאר של חורפיש להפקדה. מאז חלפו שנה וחצי ולא התקדמנו לשום מקום.
אני שמח מאוד על קיום הוועדה אבל אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הוועדה והיוזם, כל הכבוד לך על מה שאתה עושה, אבל אם הוועדה הזאת לא תהיה מעשית אז חבל על קיום הוועדה.
מופיד מרעי
¶
אם היא לא תהיה מעשית חבל על קיום הוועדה. משהו פה חורה לנו מאוד, מתקיימים דיונים ואנחנו לא מוזמנים אליהם, דיונים בוועדה הארצית. ראש הרשות המקומית לא מוזמן. מה אתם רוצים להסתיר?
מונה שופט בודק. כל ראשי הרשויות המקומיות לא ראו את הדוח. הדוח הזה נוגע לישובים הדרוזיים. ראשי הרשויות המקומיות יש מאחוריהם תושבים, הם צריכים לחזור מפה הביתה ולהגיד לתושבים מה ההישג שלהם בפתרון בעיות הדיור. לא יכול להיות שבכל ישוב יש לפחות 200-300 בתים בלי היתר, ללא חשמל.
כואב לי, ואני אפילו מתבייש להגיד – נאמר פה על-ידי חברי הכנסת שאנחנו תרמנו למדינה, אנחנו השקענו והקרבנו. האם אנחנו צריכים להגיד את זה פה?
אבל כפי שנאמר, אי-תכנון זה המדיניות. יש כאן יד שמכוונת. יש לי תחושה, אני לא בא להצביע על אנשים ולהאשים, שמערכת השיפוט מעוניינת שיהיו עבירות בנייה בישובים הדרוזיים כדי להביא אותם לבתי-משפט ולהטיל עליהם קנסות, על מנת שיממנו את המשרדים שלהם, כי אחרת אין שום היגיון באי-התפתחות ובאי-אישור תוכניות המתאר. משהו הזוי קורה כאן.
עוד משפט אחד, ברשותך, דיבר על זה גם חבר הכנסת אכרם חסון. אני לוקח את האדמה הפרטית שלי, אני נענש, אני נקנס, מוּצא נגדי צו הריסה, לא מרחיבים לי את תוכנית המתאר, אני משלם מחיר, לא כפול אלא פי עשר מכל תושב אחר, ואני ישראלי כמו כל הישראלים. מה ההבדל ביני ובין תושב תל-אביב? למה לו יש פתרון דיור ולי אין? תבנו לי מגדלים, תנו לי להשכיר בתים. אין לנו מה להגיד לתושבים שלנו, חברים, אין לנו מה להגיד. אין לנו אדמת רשות מקרקעי ישראל. מרבית האדמות הן פרטיות וזה מסובך, השטח הטופוגרפי מסובך, מקשים עלינו. אם תוכנית להרחבת הישוב לוקח לה 5 שנים עד שיופקד תחום הבנייה, שזה הקו הכחול, ועוד לא דיברתי על תוכניות מפורטות, על שיתוף הציבור – אנחנו עובדים במקביל אבל לאן נגיע? עוברות פה קדנציות של ראשי רשויות מקומיות שלא מביאים מזור לתושבים שלהם. חשוב מאוד שתשמעו את הצעקות של כל ראשי הרשויות המקומיות כאן.
מופיד מרעי
¶
לא דיברתי עד כה, הקשבתי לכם. אנשי הממסד צריכים להבין שמה שקורה כאן הוא לא שוויון וצדק אלא אי-צדק. צריך לתקן את העוול. נעשה פה עוול, יש פה קיפוח שצריך לתקן אותו. תודה רבה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
תיקון קטן. סליחה שאני מתפרץ. יש הרבה אדמות של רשות מקרקעי ישראל שהיו שייכות מלכתחילה לתושבים עצמם והופקעו ללא צדק. לכן יש אדמה. שזה לא יהיה תירוץ. יש מספיק אדמה לעוד 1,000 שנים. האדמות הללו שייכות לתושבים שלנו והן הופקעו ללא צדק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אהלן וסהלן. אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לחברים שמברכים על עבודת הוועדה שאתה עומד בראשה ועל הנושא החשוב היום, שנוגע לכל המגזר הערבי, כולל גם האחים שלנו הערבים הדרוזים.
קראתי בזמנו את דוח קמיניץ הראשון, שיש בו פרק שלם על עניין הבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי. ההתבטאויות שם הן אפילו קשות יותר מאשר לגבי המגזר הערבי הכללי. הוא אפילו משתמש במונחים כמו "לנקוט יד קשה" ו"להילחם בתופעה הזאת". אני שואל את עצמי, אם יהיה לנו בקרוב חוק נוסף שאו-טו-טו הממשלה הזאת תביא אותו, חוק קמיניץ, שהולך להחריף את העונשים פי כמה מאשר העונשים הקיימים. אתם מדברים על העונשים והקנסות כיום – זה גן עדן, חכו עד שהחוק ההוא יעבור ואז תראו שיש קנסות של כפל שווי, זאת אומרת לוקחים את ערך הקרקע ואת ערך הבנייה והקנס יהיה פי שתיים, ויש גם עונשים מתמשכים, על הפרה של כל יום יש קנס מתמשך. אני אומר לכם, אם לא ניאבק ביחד, והמאבק הוא ביחד פה, לא נצליח למנוע את החוק הזה.
אדוני היושב-ראש, הבאת לפה מסמך חשוב מאוד, זה כתב מינוי לוועדה ציבורית. אבל תקראו מה המנדט, מה הסמכויות של הוועדה הזאת: "הוועדה מתבקשת להגיש תוך 6 חודשים דוח המלצות על צעדים שיש לנקוט כדי לקדם את התכנון והבנייה במגזר הדרוזי, לרבות בתחום הטיפול בבנייה ובשימושים הבלתי מאושרים". זאת אומרת, היא צריכה גם להתייחס לבנייה הקיימת – עבדאללה אבו מערוף, אתה אומר שאין בנייה בלתי חוקית – בנייה בלי רישיון. אני אומר לכם, כנראה בגלל זה הדוח הזה נגנז.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני חושב שלא בגלל זה הוא התפטר...
אדוני היושב-ראש, ההחלטה הראשונה והמסקנה הראשונה מהדיון הזה צריכה להיות שאתה תפנה בשם הוועדה, ואנחנו מגבים אותך, ואני גם אפנה לשר הפנים. אין שום סיבה שהדוח הזה שכתבה ועדה נכבדה בראשות השופט המחוזי אורי גורן ושהיו בה חברים נכבדים לא יתפרסם. חשוב שאנחנו נלמד את הדוח הזה במקום להתחיל מאפס. יש לנו דוח עם מסקנות וצריך לראות אותו. תודה רבה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אלה יהיו בהחלט חלק ממסקנות הדיון. בקצרה ממש, נביה אסעד, ראש מועצת כסרא-סמיע. אנחנו ממש מתקרבים לסוף הדיון.
נביה אסעד
¶
אני רוצה להתייחס לנקודה שאף אחד מן החברים לא נגע בה. אנחנו הרחבנו את תוכנית המתאר שלנו בכסרא-סמיע אחרי 20 שנים. הפעם האחרונה שהרחיבו את תוכנית המתאר הייתה ב-1996. לפני שנתיים המליצו על הרחבת תוכנית המתאר שלנו ב-1,000 דונם. זו הייתה אליה וקוץ בה, הרחיבו ב-1,000 דונם אבל אי אפשר לבנות מחר. חילקו את זה ל-10-15 מתחמים, כל מתחם של 20-30 תושבים. האדמות הן פרטיות, לבעלי הקרקע – לאחד יש 2 דונם, לאחד חצי דונם, לאחד 4 דונם. רוצים שהאנשים האלה יסתדרו ביניהם ויסכימו ביניהם על איחוד וחלוקה של השטח. זה לעולם לא ילך, אני אומר לכם. תוכניות המתאר של כל הישובים הדרוזיים – ואף אחד שלא ישלה את עצמו – לעולם לא יאושרו כי לעולם לא יגיעו להסכם על המתחמים, לעולם. אתם הרחבתם את תוכנית המתאר. תנו לנו להסתדר, תנו לנו רישיונות, אנחנו נסתדר בינינו, התושבים יסתדרו ביניהם ולא צריך מתחמים. ראשית, מתחמים דורשים תשלום של מיליוני שקלים, כל פעם צריך לבקש מיליון או 2 מיליון שקל למתחם. התושבים לעולם לא יסתדרו ביניהם ולא יהיה איחוד וחלוקה. אני אומר עוד פעם, צריכה להיות תוכנית כללית להרחבת תוכנית המתאר והתושבים יסתדרו ביניהם, רק תנו לנו היתרים.
אני מקווה שמהישיבה הזאת ייצא משהו, לא רק שבאנו ודיברנו ודיברנו ובסוף סתם ערכנו דיון ולא יצא כלום.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
גם אני מקווה, וגם נעשה דיוני המשך. זה מביא את התוצאה בדרך כלל.
ראש מועצת יאנוח-ג'ת, מעדא חסבאני, תת-אלוף במילואים.
מעדא חסבאני
¶
נבחרתי לתפקידי לפני כ-3 שנים ובאמת באתי מקריירה צבאית. כל הזמן אמרתי: הבעיה כנראה אצלנו, אולי אנחנו לא יודעים לתכנן ולא יודעים להכין תוכניות ולא יודעים לנהל כלום. אני יכול להגיד בצורה נחרצת ביותר: הבעיה היא המדיניות, נקודה.
מעדא חסבאני
¶
יש מדיניות מקפחת ומפלה לרעה בצורה נוראית.
הדבר השני, אני קורא לזה חוסר הבנה בסיסי של הצרכים של המגזר הדרוזי, של המציאות שלו. הגם שאנחנו מדברים על תקופה של כ-70 שנים, מאז קום המדינה, המדינה עדיין לא מבינה מה הוא המגזר הדרוזי ומה אורח החיים שלו ומה הצרכים שלו. אציג לך אין-ספור דוגמאות.
יתרה מזאת, עוד לפני התכנון – אתה מדבר על הכנסות ועל שוויון חברתי וצדק. בשנת 1990 החליטה המדינה לפרק את המועצה האזורית מרכז הגליל והקימה שתי מועצות: יאנוח-ג'ת וכסרא-סמיע. דרך מקרה, הכול במקריות, הקימו מועצה ייחודית במדינה, את מועצת מגדל-תפן.
מעדא חסבאני
¶
ועוד יותר במקרה, כל ההכנסות של המועצה האזורית מגדל-תפן הן אך ורק לפיתוח אזור התעשייה על מנת לתמוך ב-X אנשים בעלי מעמד במדינה ומתעלמים מ-4 ישובים. ואז התחילה המלחמה.
מעדא חסבאני
¶
ב-2009 הקמנו ועדה בהסכמה, ועדת חלוקת הכנסות שקובעת גבולות ושטחי שיפוט, ביחד עם מעלה יוסף. הוועדה התכנסה ודנה ועשתה עבודת קודש. בשנת 2011 הוועדה הגישה את המלצותיה. אבל מה שקרה, ההמלצות שנוגעות להעברת שטחים למעלה יוסף התממשו וכל הגושים עברו, אבל הגושים שהיו אמורים לעבור בהסכמת ראשי הרשויות למועצת יאנוח-ג'ת משום מה לא עברו אף פעם.
הגענו להחלטה השלישית, בשנת 2013 הוקמה ועדת חקירת הכנסות תפן, שדנה בחלוקת הכנסות. לפני פחות מ-4 חודשים קיבלנו את ההחלטה. פשוט מדהים להיווכח בחוסר הצדק והעוול הנוראי. לקחו את ההכנסה הפנויה בתפן ופתאום כללו בפנים את מעלות-תרשיחא, שאין לה שום נגיעה לתפן, וכפר ורדים בפנים, מעלה יוסף בפנים – מעלות-תרשיחא קיבלו 31%, כפר ורדים קיבלו 15%.
מעדא חסבאני
¶
אנחנו קיבלנו: אני קיבלתי ליאנוח-ג'ת 20% וכסרא-סמיע קיבלו 23%. לי אין מפעל אחד. אני נחסמתי מלהקים אזור תעשייה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
יש הרבה דוגמאות לאזורי תעשייה שנמצאים בישוב מסוים אבל ערים הסמוכות לו מקבלות חלק מן ההכנסות. זה בסדר גמור, זה סביר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אתן לך עשרות דוגמאות בערים יהודיות, שיש ישובים קטנים מאוד לעומת ערים, והערים גוזרות חלק מהכנסות הישוב למרות שהמפעל ממוקם לא בהן.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
לא, להיפך. לא שמעתי שאף רשות שנקבת בשמה, פרט לרשות אחת שבעיניי לא הייתה צריכה לקבל, שזה כפר ורדים, שיש לה מספיק כסף, אני מסכים אתך שלא היו צריכים לתת לה, אבל אם נתנו למעלות, שהיא עיר מעורבת עם קשיים כלכליים גדולים, אני לא רואה פה קיפוח.
מעדא חסבאני
¶
אבל למעלות יש כמה אזורי תעשייה. מה הקשר? דרך אגב, המצב הסוציו-אקונומי במעלות טוב יותר מאשר בישוב שלי, הוא גבוה יותר. אנחנו ממוקמים באשכול 3, אפילו 2.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
הם לא באשכול 6 או 7 או 8 או 9 כמו כפר ורדים. לכן לא היו צריכים לתת לכפר ורדים, אני לא יודע למה נתנו להם. כנראה הם שכרו חברת לוביסטים רצינית. תתחילו להביא אתכם חברות לוביסטים.
מעדא חסבאני
¶
אין שום הצדקה להשאיר את המועצה לאזור התעשייה תפן. צריך להחזיר את זה בחזרה לארבעת הישובים האלה עם מינהלת משותפת, ואנחנו ננהל. אנחנו יודעים לנהל את זה מצוין והיינו חוסכים כסף למדינה, דרך אגב.
נקודה שנייה שאני רוצה להצביע עליה, לגבי התכנון, לא אתייחס לכל מצב התכנון בישובים, דיברו עליו, אבל מינהל התכנון מוביל תוכנית הרחבה 1834 ביאנוח-ג'ת. התוכנית הזו מתחילה ב-2001.
מעדא חסבאני
¶
הובילו תוכנית למגורים. בתוכנית הזאת אין שום מרכיב כלכלי. היום אני נמצא במצב שהתוכנית הזו, שאמורה להרחיב את הישוב, לא רק שהיא לא נותנת מענה, כי יש שם אדמות פרטיות וחלק מן התושבים מחזיקים מספר גדול יחסית של דונמים והם לא משכירים, הם לא יבנו לכולם וגם לא ימכרו. נוצר מצב שהתוכנית הזאת לא נותנת מענה לכל התושבים, מצד אחד, ומצד שני אין בה שום מרכיב כלכלי. על מה אנחנו מדברים עכשיו? מאשרים לנו רק תוכניות, מעבר לכל הבעיות והחסמים שיש בדרך, שאין בהן מרכיב כלכלי. איך זה יכול להיות? מינהל התכנון בעצמו מוביל את התוכנית, לא מישהו אחר.
מעדא חסבאני
¶
הדבר האחרון, אני ממליץ על הקפאה. אני מכיר מודלים במקומות אחרים שמוכרים היטב למדינה. המדינה יודעת לקבל החלטה להקפיא הליכים נגד כל מי שבנו בצורה לא סדורה עד שיסדירו את המצב ויעברו ל"מסלול ירוק". את זה ניתן לעשות, להקל על התושבים ולהקל על המועצות לקדם את התכנון והבנייה.
ראיד שנאן
¶
אעשה את זה בקצרה. אעזור לכם גם בחלק מן הנתונים. קודם כול, השייח' טריף מתנצל שהוא לא יכול היה להגיע, על אף שהוא לא הוזמן, אבל בשל חשיבות הנושא הוא ראה לנכון לשלוח נציג מטעמו.
השייח' מלווה את הנושא הזה כבר שנים רבות ולצערו הוקמו לא מעט ועדות עד כה, ועדות שלא הגיעו לקו הסיום. הפעם הוא מקווה ומצפה באמת שהוועדה הזו כן תגיע למסקנות שהן ישימות.
קודם כול, עדכון לגבי ועדת גורן. כפי שאדוני היושב-ראש הופתע, גם כבוד השייח' טריף הופתע. הוא בעצמו שוחח עם השופט גורן. הדוח הונח על שולחן שר הפנים, זה היה בדיוק בתקופת התפר, כשהשר ארדן היה שר הפנים, ולאחר הבחירות כאשר נושא התכנון עבר ממשרד הפנים למשרד האוצר הדוח נתקע אי-שם והוא עדיין שוכב באחת המגרות. השופט גורן בעצמו אישר בפני השייח' שהוא כתב את ההמלצות. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, עבר על ההמלצות. ככל הנראה ההמלצות לא נראות לחלק מן האנשים. יש שם כנראה דברים קשים נגד מדיניות המדינה במשך עשרות שנים. רצוי מאוד שהדוח הזה יונח כאן.
ראיד שנאן
¶
הוא יחסוך עבודה רבה.
דבר נוסף, ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת הקודמת, בראשות השרה מירי רגב, הונחו בפניה נתונים. גם אז הוקמה ועדת משנה בנושא התכנון והבנייה במגזר הדרוזי ונאספו נתונים לא מבוטלים. אחד הנתונים המדהימים והמבהילים הוא ששליש מבתי האב בעדה הדרוזית הם ללא היתר בנייה, יותר מ-10,000 בתים במגזר הדרוזי הם ללא היתר. מדובר בנתונים שנכונים לשנת 2013 והיום המספרים גדולים בהרבה.
עוד נתון שחשוב שיובא בפני הוועדה, כ-500 זוגות דרוזים נישאים מידי שנה. אלה נתונים רשמיים. למעשה ניתן להגיד, כמעט שני-שלישים מהזוגות הנישאים אין להם קורת-גג והם מצטרפים לאותם בונים ללא היתר.
למה כל הדברים האלה חשובים? כל תוכניות המתאר התקפות היום במגזר הדרוזי הן משנות השבעים והשמונים והן נכונות עד סוף שנות האלפיים. להיום אין תוכניות בתוקף. יש כיום תכנון שהחל בתקופת השר סער. התכנון אכן יש לו תקציב ואכן הוא מקודם, אם כי לא בצורה המצופה. מה הבעיה? יש פה פער של דור שלם, של ילידי שנות התשעים עד שנת 2010, שלמעשה אין להם פתרון דיור. הדור הזה עומד לדין מידי יום ביומו ונקנס במאות אלפי שקלים ואף עומד לדין עם גזרה של עונש. מחר בבית-המשפט המחוזי בחיפה יידונו 3 אחים מהכפר חורפיש והמדינה מבקשת להטיל עליהם קנס של מיליון שקל ושנת מאסר בפועל – אדוני היושב-ראש, תשמע, אולי זה לא נתון נכון – לאחר שקנס של 370,000 שקל לא סיפק את המדינה בערכאה הראשונה.
למה אנחנו אומרים את הדברים האלה? הבעיה כפולה: יש בעיה של תכנון ויש בעיה של מדיניות שיפוטית. אכן הייתה ישיבה עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אני חייב לומר בהזדמנות הזאת, שאם אנחנו נשנה את המדיניות לגורמי האכיפה תהיה פחות עבודה. גם אם תישאר להם עבודה אז הם יעשו אותה באופן שיתחשב במדיניות. אבל כרגע אין מדיניות.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
זו שאלת הביצה והתרנגולת. צריך להגיע לפתרון המהותי. זה מדיניות, צריך לשנות את המדיניות, לומר לפקידי הממשלה באמצעות השר הממונה: חבר'ה, אני רוצה לסיים את הסיפור הזה תוך X זמן, תוך חצי שנה, 8 חודשים, לסיים את הכול. מרגע שזה יקרה, האמן לי שגם גורמי האכיפה יתאימו את עצמם.
ראיד שנאן
¶
זה יפתור את הבעיה, בהחלט, אין שום ספק. זו בדיוק הטיוטה שהושגה ביחד עם ראשי הרשויות המקומיות והשייח' טריף עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהיינו שמחים שהוא יוזמן לפה.
חשוב מאוד שהוועדה תיתן את הדעת על הנושא הזה כי כיום יש צווי הריסה כנגד אלפי בתים. השייח' טריף מבקש עוד דבר, והוא מזהיר מהריסה במגזר הדרוזי. הנושא הזה עומד על השולחן. לפני מספר חודשים נהרס בית במג'ד-אל-שמס. הנושא הזה עומד על הפרק. השייח' מזהיר, שלא נגיע למצב שבית במגזר הדרוזי ייהרס שוב כי הדבר הזה יעלה על שרטון את היחסים בין העדה לבין המדינה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
תודה רבה, אדוני. בבקשה מיכל מריל, מנהלת אגף א' תכנון ובקרה במינהל התכנון. אנחנו מבקשים התייחסות לחלק מן הדברים שנשמעו כאן – אני לא מאמין שתוכלו להתייחס לכול – עם מסר ברור של המשרד שלכם. השאיפה שלי היא שהמסר הזה בעוד 3 חודשים כאשר נערוך דיון מעקב לא יישאר אותו מסר אלא תאמרי: מתוך המסר שנתתי לכם בדיון הקודם זה כבר מה שיושם ועכשיו אנחנו מדברים כבר על יישום יתרת המטרות. בבקשה.
מיכל מריל
¶
נאמרו פה הרבה מאוד דברים ואני רוצה להתייחס לחלק מהם.
קודם כול, אין ספק שהתכנון הוא רובד, הוא תשתית הכרחית כדי לספק את צרכי התושבים, כדי לענות על תשתיות, כדי ליצור איכות חיים טובה וכדי שיהיה סדר ציבורי טוב.
מיכל מריל
¶
וגם כלכלי, בכל התחומים, בכל ההיבטים. אין חולק על זה, אני מניחה שפה אנחנו בקונצנזוס.
אני רוצה להתייחס לנושא התכנון בכמה רבדים. קודם כול יש לנו את התכנון המקומי ויש לנו את התכנון הארצי ותוכניות המתאר כמובן.
באשר לתכנון המפורט, אני רוצה להתייחס להחלטה מספר 959 והחלטה מספר 2332 שאושרו לאחרונה. בעצם אנחנו רואים את זה כמקשה אחת. ההחלטות האלה כבר יצאו לביצוע. החלטה 2332, שהקצתה 8 מיליון שקל, הוענקה לרשויות המקומיות. כל הרשויות המקומיות כבר עם צוותי תכנון, למעט שתיים שהתקציב לא הספיק להן ואנחנו עושים השלמות בתקציב שהוחלט עליו בהחלטה השנייה שמספרה 959. החלטה 959 הקצתה 40 מיליון שקל. זאת אומרת, אנחנו בסדר גודל של כ-50 מיליון שקלים לצורך תכנון.
בשבוע שעבר הפצנו לכל הרשויות המקומיות מכתבים, עם תקציב לכל אחד, עם מסמך הסכמות, עם לוחות זמנים ברורים מאוד. אנחנו צריכים שיתוף פעולה שלכם. בלי שיתוף פעולה שלכם זה לא יתממש. אין זה סוד שנתקלנו בקשיים במימוש של ההחלטה הקודמת. הוצאנו מכתבים לכולם ובמשך כשנה לא קיבלנו שום צוותי תכנון. בסדר, ירכא, אתם כבר התחלתם אבל יש רשויות מקומיות שנציגיהן לא נמצאים פה שלא התחילו בתכנון זמן רב מאוד ורק אחרי "דחיפה" שלנו התחילו בעבודה ובביצוע. זה לגבי התכנון המפורט.
אני רוצה לומר שלצורך מימוש ההחלטה הזאת לקחנו יועצים בתחומים שונים: מים, ביוב, ניקוז, שמאים, יועצי נוף, יועצי תחבורה. זאת אומרת שאם יש צוותים שנתקלים בקשיים יש לנו יועצים שיכולים לתת את המענה, והם עושים את זה כבר גם בתוכניות אחרות שבהן נתקלו ופתאום אין יועץ, הם ישר נכנסו לעבודה ופתרו בעיות. אז לקחנו יועצים שהם minded לנושא שלכם, לנושא של הדרוזים. תשתמשו בהם, זה בשבילכם.
עכשיו לגבי תוכניות המתאר. 11 תוכניות מתאר נמצאות בשלבים מתקדמים, חלקן בשלב של עריכת מסמכי תכנון וחלקן בשלב של אישור בוועדות המחוזיות. דרך אגב, תוכנית המתאר של בית-ג'אן כבר או-טו-טו מובאת לאישור שלך היום, היא ממש נמצאת לקראת חתימות. תוכנית המתאר הוסיפה בערך 1,500 דונם של שטחי פיתוח. בחורפיש הוספנו 2,300-2,500 דונם לשטחי פיתוח. בראמה הוספנו 1,250 דונם לפיתוח. בכסרא-סמיע הוספנו עוד 1,000 דונם לפיתוח. בפקיעין – 500 דונם התווספו לפיתוח.
אלה לא תוכניות שאנחנו יושבים ומשרטטים ולמחרת מגישים, לא. אלה תוכניות שיש בהן צוות רב-תחומי שכולל יועצי נוף, אדריכלים, יועצי תשתיות: מים, ביוב וניקוז, יועצי כלכלה, יועצי חברה. האנשים האלה בוחנים את כל הצרכים, עושים סקירה של המצב הקיים, בונים פרוגרמות, בונים חזון עם הישוב. הוועדות האלה מתקיימות בנוכחות של נציגי ממשלה. יש שלבים מובְנים מאוד וברורים מאוד ובסופו של דבר אחרי שמגיעים להסכמה, לתוכנית מאוזנת, אנחנו מכינים מסמכים ומגישים אותם למוסדות התכנון. אי אפשר להגיד שאין תכנון. כרגע כמעט כל הרשויות המקומיות נמצאות בשלב של תכנון מתקדם ומי שלא, יש לו תוכנית מאושרת מ-5-10 השנים האחרונות.
מיכל מריל
¶
סליחה, אני לא הפרעתי לאף אחד. כרגע דיברתי על תכנון מתארי.
נכון, תכנון מתארי לא יכול לפתור את כל הבעיות אבל זה תשתית הכרחית לאופק תכנון שרואה 20 שנים קדימה ובוחן את הצרכים, כולל שטחי ציבור, כולל תשתיות תחבורה, כולל תשתיות רטובות. הדברים האלה נקבעים בתוכנית המתאר.
תוכנית המתאר לא יכולה לפתור את הבעיות מעכשיו לעכשיו מכיוון שצריך אחריה להכין תוכניות מפורטות. רק מכוח תוכניות מפורטות אפשר להוציא היתרי בנייה, מה לעשות. אז קיבלה הממשלה החלטה, ואנחנו קיבלנו החלטה לתקצב כל רשות מקומית בהתאם לקריטריונים מסוימים כדי שזה יהיה שוויוני והוגן. אנחנו עובדים כרגע במישור הזה. גם משרד הבינוי והשיכון ידוע לי שמתקצב את התכנון המפורט והכול ביחד אני מקווה שיביא לשיפור המצב.
ברובד של התכנון הארצי אנחנו מדברים על תמ"א 35 שאושרה לאחרונה. תמ"א 35 ביצעה כמה הקלות שמאפשרות לישובים הדרוזיים לממש את הצרכים שלהם, בין היתר גם הישובים הדרוזיים וגם הישובים הערביים. התוכנית למשל הרחיבה את תחומי הפיתוח, בירכא אתם יודעים שהיא הרחיבה את תחומי הפיתוח. לגבי הצפיפויות שהוזכרו כאן, הצפיפויות קיבלו הקלה משמעותית. בישובים שיש בהם בעיה של טופוגרפיה ובישובים שיש בהם מצב סוציו-אקונומי נמוך יש אפשרות לתת הקלות בנושא של הצפיפויות. אבל צריך להבין שגם אי אפשר להמשיך עם אותן צפיפויות שקיימות היום. בעוספיה ובדליית-אל-כרמל יש לנו צפיפויות של יחידת דיור אחת לדונם. אי אפשר גם להתרחב עוד ועוד ולהגיע למעמד של עיר ובמקביל להישאר כפר. זה לא עובד כך, וזה בכל המדינה, לא רק ברשויות המקומיות הדרוזיות.
אנחנו מודעים פה לפערים ומודעים למצוקות. אני חושבת שבשנים האחרונות אנחנו כן הולכים לקראת – לא רק בישובים הדרוזיים אלא גם בישובים הערביים – אנחנו מבינים את תרבות הבנייה, אנחנו מבינים את המנטליות ואנחנו משתדלים מאוד. בכל תוכניות המתאר הכנסנו פנימה גם הרבה מאוד מבנים ללא היתר ואנחנו מסדירים אותם.
נאמר פה משהו בנושא איחוד וחלוקה. חבל שראש המועצה שהתייחס לזה לא נמצא כאן כעת. אי אפשר להגיע לתכנון נכון ולסדר ציבורי נכון ושיהיו לכם תשתיות של תחבורה ושיהיו לכם מבני ציבור ושתהיה טיפת חלב ושיהיה גן ילדים ושיהיה בית-ספר ושיהיו מתנ"סים וכן הלאה בלי שיהיה איזה מנגנון שמאפשר את הדבר הזה. יש לנו בחוק מנגנון שמאפשר את הדבר הזה, שנקרא איחוד וחלוקה. יש לנו פה דוגמה מדהימה, של ראש מועצת יאנוח-ג'ת, שעשה את זה בצורה פשוט פנטסטית והצליח לאשר תוכניות. בלי הדבר הזה, בלי איחוד וחלוקה אי אפשר יהיה להתוות כבישים ואי אפשר יהיה לייצר שטחי ציבור, אי אפשר, אין דרך אחרת.
בתוכניות המתאר, במקומות שיש אפשרות לצרף שטחי מדינה אנחנו מצרפים. בעין אל-אסד צירפנו שטחים. אני נותנת לכם דוגמה, היינו במשא ומתן קשה מול הקרן הקיימת לישראל כדי שנוכל להכניס בפנים את שטחי היער כדי שנוכל להקים שם בית-ספר, נעשה איחוד וחלוקה ועל שטחי המדינה נוכל להקים שטחים ציבוריים. אבל ללא איחוד וחלוקה זה לא יקרה. לפעמים יש מקרים שהתצורה של החלקות לא מאפשרת לבנות שם מבנים ואם אנחנו לא נסדיר את זה ולא נאחד את כל החלקות ונחלק את הכול מחדש, לפי הקריטריונים שנקבעו בחוק, שזה יהיה צמוד ככל האפשר ליד בעל החלקה, שיהיה שווי יחסי – יש הרבה מאוד קריטריונים, יש לנו שמאים שיכולים לעזור בעניין הזה, אבל אנחנו צריכים אתכם כשגרירים מול הציבור כדי שיבין את זה. אם אפשר לעשות את הדבר הזה בפעולות של הסברה נכונה אני חושבת שזה דבר שכן יכול לקרום עור וגידים.
אני יכולה להציג לכם את הדוגמה של יאנוח-ג'ת. אנחנו גם רוצים להשתמש בו כמי שירצה בפניכם ויגיד איך עושים את הדבר הזה, כי עובדה, זה אפשרי. אחרת, אני לא רואה אפשרות שיהיו תשתיות, שיהיו שטחי ציבור ומבני ציבור.
והיב חביש
¶
אבל כשאת באה לתכנן בשטח שיש בו 100 או 150 בתים את לא יכולה לעשות איחוד וחלוקה, זו הבעיה.
מיכל מריל
¶
במקומות שיש 100 או 150 בתים אנחנו מכניסים את זה, ובמקומות שאין בהם 100-150 בתים עדיין לא רוצים לעשות את זה, ואין דרך אחרת. אתם חייבים להבין את הדבר הזה וחייבים "להתניע" את התהליך. אתם מבקשים מן הממסד שיבוא לקראתכם, ואני מסכימה לגמרי.
מיכל מריל
¶
אנחנו מסכימים לגמרי שיש פערים ויש מצוקות. בשנים האחרונות חל שינוי גדול במערכת התכנון, גם מבחינת מהירות של קידום התוכניות. היום כל התוכניות מקודמות, התכנון עצמו לוקח בסביבות שנה, שנה וחצי, אם אין איזה תהליך או איזה בעיה או איזה חסם מרכזי, ואנחנו ניגשים למסמכים.
ביאנוח-ג'ת יש תוכנית מלפני 10 שנים, 15 שנים, אני לא יודעת כמה. נכון, היא שייכת לתקופה ההיא. אני אומרת, בואו נתמקד מעכשיו והלאה. בשנים האחרונות אנחנו מקדמים תוכניות, לא רק ברשויות המקומיות הדרוזיות, לא רק ברשויות המקומיות הערביות אלא גם בישובים היהודיים היו טענות כאלה. אני חושבת שאנחנו התייעלנו מאוד ואנחנו מקדמים אותן בצורה הרבה יותר מהירה, יעילה ומאוזנת. זה מקוּדם ביחד עם כלל משרדי הממשלה. זה היתרון שבקידום תוכניות על-ידי מינהל התכנון מכיוון שאנחנו יכולים לגייס את כל הגורמים שקשורים לזה ולנסות לפתור את אותם חסמים, ולא שהרשות המקומית תלך לכל משרד ממשלתי ותנסה לבקש עוד שטח ועוד זה ועוד זה. לא, במקום שאנחנו מאמינים שזה נכון אנחנו עושים את זה, לדוגמה בחורפיש, שמחר התוכנית שלה תגיע לדיון במועצה הארצית עם 2,500 דונם תוספת שטחי פיתוח. אבל מה לעשות, יש גם מדיניות תכנון ארצית, יש תוכנית מתאר מחוזיות ויש תוכניות מתאר ארציות שצריך להישמע גם להן.
אני מקווה שאנחנו מתחילים איזו דרך חדשה. אני גם מציעה שבדיונים האלה, אם אפשר, יהיו יותר קונקרטיים בהצגה של הכותרת של סדר היום, אז נוכל להביא נתונים או להתמקד בישובים מסוימים.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
הדיון הראשון חייב להיות כללי כי אנחנו מדברים על הבעיה ומציירים תמונת מצב. הדיונים הבאים יהיו כנראה יותר ספציפיים, לישובים ספציפיים עם בעיות ספציפיות, וגם המשך מעקב לגבי מה שקרה מאז הדיון הקודם, לאחר שתיארנו את תמונת המצב.
מסקנות הוועדה
¶
הוועדה קובעת כי קיים קיפוח ממשי של האוכלוסייה הדרוזית במדינת ישראל בכל הנוגע לתכנון ובנייה ותוכניות המתאר.
הוועדה קובעת כי העיכוב שנוצר בהקמת הוועדות הגיאוגרפיות פוגע באופן ממשי בהתנהלות בשטח. הוועדה דורשת לשקול סוגיה זאת פעם נוספת, אלא אם כן יש יכולת להקים את הוועדות אד-הוק, וכמובן ייקבע המשך דיון בנושא. הוועדה תפנה לשר הפנים לקידום הנושא באופן מיידי ויישומו.
הוועדה קובעת שיתקיימו דיוני מעקב ובקרה אחר הקמת הוועדות ואופן פעולתן, כולל לוחות זמנים, וכן תעקוב אחר טיפול הרשויות בפיתוח תוכניות המתאר ותחומי השיפוט ברשויות הדרוזיות. הוועדה דורשת מגורמי הממשלה להיערך בהתאם.
הוועדה רשמה לפניה את הצעת שר האוצר, לכלול חלק משמעותי מתוכנית החומש בבסיס התקציב. הוועדה, ואני בראשה, תעקוב אחר יישום הבטחה או הודעה זו.
הוועדה פונה לשר הפנים להוציא לאור את מסקנות הוועדה מיום 26 בינואר 2014 בראשות השופט בדימוס אורי גורן, ולוודא יישומן של כל ההחלטות שהתקבלו בה. סליחה, אם זה במשרד האוצר אז הוועדה פונה לשר האוצר.
הוועדה פונה לרשויות המקומיות ולאזרחים הדרוזים לשתף פעולה עם מינהל התכנון לקידום התכנון המקומי והיישום בשטח.
הוועדה מודה למשתתפים בדיון.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
¶
אני לא יכול לקבל החלטה כזאת. אדוני, אני חייב לסיים את הדיון. הדיון הסתיים וננעל. נוכל לדבר על זה אחר-כך בארבע עיניים, בשמחה, אבל יש דברים שאני יכול לעשות ויש דברים שאני לא יכול לעשות.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:15.