הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/11/2016
תקנות התכנון והבניה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר היום
תקנות התכנון והבניה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ו-2016
מוזמנים
¶
אלעד לב - מנהל אגף א תכנון ובנייה, משרד הפנים
נאוה אושר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
אילנית שושני - מנהלת אגף א', בינוי מוסדות חינוך, משרד החינוך
רויטל בר - מפקחת ארצית, אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך
שולמית כהן - מפקחת ארצית לתלמידים עם לקויות חושים, משרד החינוך
ליאת מזרח - מדריכה ארצית לנגישות, משרד החינוך
אילן שי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך
הדס אגמון - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שמואל חיימוביץ' - נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
ערן טמיר - עו"ד, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
רונן קט - סגן מנהל תחום בינוי, חברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי
גלעד כרמל - יועץ מקצועי, חברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי
ראובן ברון - מרכז לעיוור
אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, בזכות
ציון כהן - מנהל מחלקת נגישות, עיריית באר שבע
מיכל שיק הר-טוב - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל
אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
איתן עמרם - עו"ד, יו"ר ועדת נגישות לאנשים עם מוגבלות, לשכת עורכי הדין
נורית בינה - מורשית נגישות שירות לעסקים בע"מ
אורי זרובבל - אדריכל, יו"ר ועדת חקיקה, עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר המתרגמים
תקנות התכנון והבניה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ו-2016
היו"ר אילן גילאון
¶
אנקדוטה קטנה ותבינו מה משטר הדיון כאן. יום אחד ננעלו לי המפתחות בתוך האוטו, כאן, בירושלים. הגיע איזה פורץ מנעולים, בחור חרדי ואמר לי, שמע, אני יכול לעשות את זה, זה עולה לך חמישים שקלים, אני יכול לעשות את זה בשעה או בדקה, מה שאתה מעדיף. אני אומר לכם אותו הדבר. כמובן שאני החלטתי על שעה כדי שלא יקבל סתם כסף.
אני מוכרח לציין בסיפוק פגישה שהייתה לנו בשבוע שעבר בלשכת עורכי הדין. לא תמיד מזדמן לי להגיד דברים חיוביים על עורכי דין, בדרך כלל המפגשים שלי עם עורכי דין, הם לא טובים אבל לדעתי שם יתחיל צבא הנגישות. מי חשב שזה יהיה? עורך דין איתן עמרם הוא חוזה הרעיון. זה הולך להיות משמר הנגישות שיוקם על בסיס של עורכי דין כדי לעזור גם לנציבות וגם לכולנו לאכוף ובעיקר להשריש את הרעיון.
הזמן שלנו יקר. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו היינו כאן ב-3:30 אבל זה תלוי בכם. נדמה לי שיש שני דברים מהותיים שאני רוצה להשאיר אותם לסוף והם בעייתיים. כל מה שיש עליו הסכמה, אני מציע שנעשה אותו. נשאיר את העניין של הבניין האורגני והמעליות. כל המצמצם דיבור, מביא גאולה לעולם והיום זה חד משמעית.
אנחנו בצו בית משפט צריכים לסיים את העובדה שלנו. חבל מאוד שהגענו לדבר הזה, בעיקר כאשר זה קשור לבתי ספר. לדעתי בתי ספר צריכים להיות גורם הנגישות מספר אחד כי הרי שם אנחנו מחנכים לעיקרון הזה. בפרפראזה למה שאמרו שרים ונגידים, נגישות יותר חשובה מיהדות, אם צריך לדרג את זה בחשיבות. שיהיה ברור לגמרי. יותר ממתמטיקה בוודאי ויותר מלימודי יהדות וכל דבר אחר כי נגישות היא בדיוק תפיסת העולם בה היא ממקמת את האדם בתוך ההוויה ואם זה לא בבית ספר, אז איפה אנחנו עוד עושים את זה?
לא אבלבל לכם יותר את המוח כי אני אומר את הדברים האלה כל ישיבה. ג'מאל, ברוך הבא לישיבה שלנו. אתה מוזמן להתבטא לא בכל עת אבל מדי פעם כאשר תצטרך. כאן התמצות הוא הרעיון כי יש המון פרטים קטנים וצריך להתקדם אתם מהר. הכוונה של כל האנשים האלה בסופו של דבר היא טובה, באמת. הכוונה של כל האנשים בלי יוצא מן הכלל, אפילו של עורכי הדין, היא טובה.
היו"ר אילן גילאון
¶
אתה אמרת. זה לא דומה למה שקורה כאן. כאן באמת יש כוונות טובות.
אנחנו מתקדמים בקצב של מכירה פומבית.
אייל לב ארי
¶
אני אתן הקדמה כללית. לגבי תקנות תכנון ובנייה אני אקדים ואומר שבמקור הן היו אמורות להיות בתקנות האורגניות, הגנריות של הבקשה להיתר אגרות, היכן שמוסדר גם כל הנושא של בניין מגורים חדש, אבל בגלל הפרדת הסמכויות, העברת רוב הסמכויות של חוק התכנון והבנייה בכנסת הזאת לשר האוצר, נוצר פלונטר משפטי שהצ'ופצ'יק של תקנות הנגשה של אנשים עם מוגבלות לפי הוראות התכנון והבנייה נשארו תחת סמכות שר הפנים. הסמכות של שר האוצר ביחס ליתר התקנות, כולל אותן תקנות גנריות, הועברה אל שר האוצר.
אנחנו חשבנו שכן יש סמכות לשר הפנים תוך הסמכה ספציפית לתקן את התקנות הגנריות אבל בגלל הנסיבות לא עמדנו על העניין הזה, כדי שהתקנות יתקדמו. זאת דעתי ואני עדיין מביע אותה גם כאן.
אייל לב ארי
¶
תקנות התכנון והבניה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ז-2016
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 158ו1(1) ו-(ט) לחוק ה תכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א'
¶
פרשנות
הגדרות
בתקנות אלה –
"אולם" – בניין או חלק מבניין המשמש להתכנסות במוסד חינוך ואינו מרחב מנהלה או מרחב לימוד.
"בניין מרכזי" -
עליו יש הערות ולכן נחזור אליו לאחר מכן.
היו"ר אילן גילאון
¶
נדון עליו בסוף הדיון. תסביר כדי שגם חבר הכנסת זחאלקה יהיה בעניין לגבי הבניין המרכזי וידע במה מדובר.
אייל לב ארי
¶
בניין מרכזי הוא בניין במקרה שיש מספר בניינים במוסד החינוך שנקבע כבניין מרכזי ובו מרוכזות רוב הפונקציות של בית הספר. לפחות בתקנות או לפי ההסמכה בחוק, אמור גם להיבנות פיר מעלית והשירותים הנגישים לאנשים עם מוגבלות.
היו"ר אילן גילאון
¶
שתלמיד יוכל להגיע לכל הפונקציות הנדרשות בבית הספר, אם זו מעבדה, כיתת לימוד, אולם.
אייל לב ארי
¶
"חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
"כיתת לימוד ייעודית" – ספרייה, מעבדה, חדר מחשב, חדר אומנויות, חדר טכנולוגיה וכיוצא באלה.
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
"מוסד חינוך חדש" – מוסד חינוך שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר תחילתן של תקנות אלה לפי תקנות בקשה להיתר.
"מוסד חינוך קיים" – כמשמעותו בסעיף 19לג1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות מוסד חינוך קיים.
"מרחב לימוד" – מרחב במוסד חינוך המיועד ללימוד.
"מרחב מינהלה" – מרחב המיועד לשימוש שאינו לימוד, לרבות חדרי הנהלה ומזכירות, חדרי טיפולים, חדרי מורים ויועצים, חדר אחות.
"תקנות בקשה להיתר" – תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר), (תנאיו ואגרותׂ), התש"ל-1970.
"תקנות מוסד חינוך קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע"א-2011.
כל מונח אחר בתקנות אלה יתפרש לפי החוק ולפי חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
אנחנו רוצים להכניס כאן את 158ו(3).
נאוה אושר
¶
אפשר להוסיף שהתקנות האלה לא יגרעו. קיבלנו איזושהי בקשה לגבי סעיף 158ו(3) שקובע את החובה לקבל חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים.
נאוה אושר
¶
כן. אנחנו אמרנו שאנחנו רואים בכך בעיה של חריגה מסמכות ולפיכך בסוף הוסכם שאנחנו נקבע בתקנות שהתקנות האלה לא גורעות מההוראה הקבועה בסעיף האמור. זה שאם לא נקבע את זה, זה יגרע אבל למען הסדר הטוב, כדי שזה יהיה ברור.
נאוה אושר
¶
אני אשמח להסביר שוב. יש הוראה שקבועה בחוק התכנון והבנייה שקובעת שיש צורך כאשר יש בקשה להיתר לקבל חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים.
נאוה אושר
¶
אני מסבירה את עצמי. ההוראה הזאת תחול בכל מקרה - עכשיו יהיה קצת משפטי, אבל לא נורא – כי היא חלה בחקיקה ראשית. אבל למען הסדר הטוב, עלתה כאן הצעה של אייל והיא שנכתוב כאן בתקנות שהתקנות האלו לא יגרעו מההוראה שהזכרתי. מה ההוראה? לקבל חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים בהיתר כדי שזה יהיה ברור. כדי שמי שיראה את התקנות, יקבל.
ערן טמיר
¶
מה שחשוב זה שיהיה ברור, שאי אפשר לתת היתר בנייה או תעודת גמר או טופס 4 בלי שמורשה נגישות יעבור ויסתכל ויגיד.
אייל לב ארי
¶
פרק ב': כללי
חובת ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש
קצת שינינו כאן ואני ארצה לשמוע את התייחסות משרד החינוך לגבי פסקה (א). במקור הסעיף אמר: במוסד חינוך חדש יבוצעו התאמות נגישות כמפורט בתקנות אלה. קיבלנו הערה שרוצים להפוך את זה מסביל לפעיל. שינינו את זה לנוסח הבא?
בעלות תהיה אחראית לביצוע התאמות נגישות במוסד חינוך חדש כמפורט בתקנות אלה.
האם מבחינתכם נכון השימוש ב"בעלות" או לומר שבעלות של מוסד חינוך תהיה אחראית לביצוע התאמות הנגישות?
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
יש כאן בעיה. העניין הזה לא פשוט. זה נופל בדרך כלל במקומות כאלה, בין הרשות המקומית למשרד החינוך. זה אומר זה אחראי וזה אומר זה אחראי.
נאוה אושר
¶
גם בחקיקה יש הוראות הקובעות הבעלים. לכן אם יש גם בחקיקה הוראות כאלה, נראה לי שאולי לא נכון להתחיל להגדיר כאן. גם בחקיקה הם נדרשו לזה והם ראו לנכון.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
אם יש לך יותר מגורם אחד שיכול ליפול תחת זה, אני חושב שצריך להיות גורם אחד. כלומר, בחוק יהיה ברור שזאת לא רשות מקומית או לפעמים זאת כנסייה או לפעמים משרד החינוך. שיהיה ברור עד כמה שאפשר. אני לא רוצה שכל אחד יפיל את האחריות על השני.
היו"ר אילן גילאון
¶
מה זה מישהו שיש לו שטח בונה מבנה? לא הבנתי את זה. אני מחר הולך ובונה על שטח מבנה שלש משרד חינוך? זאת יכולה להיות רשות מקומית.
אילן שי
¶
לפני שהרשות המקומית עשתה נניח נוהל הקצאה והעבירה את זה למישהו כדי שיפעיל שם מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי.
אייל לב ארי
¶
אולי אתם רוצים לפרק את זה בצורה אחרת. משרד החינוך, רשות מקומית או תאגיד שהוא בעלות של מוסד חינוך?
היו"ר אילן גילאון
¶
מה בדיוק הכנתם לדיון הזה אם אתם עכשיו דנים בדברים הכול כך בסיסיים האלה של מי הבעלות? על מה ישבתם?
היו"ר אילן גילאון
¶
ביקשתי מאה פעמים להביא לכאן את הדברים טחונים ולא לנהל כאן את הדיון, לא ברמה של הגדרת הבעלות והבעלים. זה לא יכול להיות. לא נסיים את זה לעולם. כל פעם אני אומר את זה וכל פעם זה קורה מחדש. זה לא יכול להיות.
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
נכון ויש הגדרה. בעל מוסד חינוך, במוסד חינוך רשמי - רשות החינוך המקומית, במוסד חינוך שחל עליו חוק הפיקוח – המנהל הכללי של משרד החינוך להפעלת מוסד החינוך לפי חוק הפיקוח.
אילן שי
¶
אבל אנחנו נמצאים בשלב שיש כאן שטח שעליו מבקשים לבנות מוסד חינוך שעוד לא הוצא לו רישיון כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי.
נאוה אושר
¶
אל תשכח שיש גם תוספת. יש גם עניין של תוספת וגם את זה צריך לקחת בחשבון. יכול להיות שכן נכון לאמץ את ההגדרה הזאת. אולי אפשר להוסיף בסוף את המלים "לפי העניין".
אייל לב ארי
¶
על פסקה (ב) אנחנו מדלגים.
בניין המשמש למטרות שונות מהאמור בפרק זה
בבניין או חלק מבניין במוסד חינוך חדש המשמש למטרות שונות מן המפורט בפרק זה, יחולו ההתאמות שבפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, בשינויים המחויבים, לפי מטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בו, לדעת מהנדס הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.
היו"ר אילן גילאון
¶
אם אלה דברים שמכלילים ומאפשרים לך לכלול את כל הדברים בפנים, לא כדאי לברר. אם זה מצמצם, אז כן, אבל אם זה מרחיב – לא.
אייל לב ארי
¶
התאמות נוספות במוסד חינוך חדש לילדים עם מוגבלות
במוסד חינוך חדש שהוא מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, יידרשו התאמות נגישות נוספות על הקבוע בתקנות אלה או פטור מסימני אזהרה מובלטים מפני השטח לפי צרכי התלמידים שאותו מוסד לחינוך מיוחד נועד לשרת. התאמות כאמור יוכנו בידי מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת לעניין, בהתייעצות עם מורשה נגישות מבנים ומורשה נגישות שירות ויימסרו למוסד הנוגע בדבר.
זה שינוי שהוכנס בעקבות הערת נגישות ישראל.
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
גם לי הייתה הערה. אני חושבת שההפרדה הזאת בין מוסדות לחינוך מיוחד למוסדות חינוך רגילים, היא עצמה בעייתית. במקום שאנחנו מדברים על שילוב ויש איזשהו חזון שכל התלמידים עם צרכים מיוחדים בסופו של דבר ילמדו באיזשהו קומפלקס ביחד עם תלמידים שנקראים רגילים. אני חושבת שיש כאן בעיה מראש להכתיב שרק במוסדות מסוימים יהיו הנגשות שמיועדות לילדים עם צרכים מיוחדים שיכולים גם ללמוד בבתי ספר רגילים.
היו"ר אילן גילאון
¶
ממש לא. מה שאמרת, זה בדיוק כל הרעיון אבל לא כך זה כתוב. כל סביבה, כל בית ספר צריך להיות מותאם לכל. זה הרעיון. לא מתחילים עכשיו לבנות איזה חריגות תהיה במקום פלוני או אלמוני. הבניין צריך להיות נגיש לכל. על זה אנחנו עובדים כל הזמן.
היו"ר אילן גילאון
¶
חוץ ממסגרת החוק וההנחה שניתנה למוסדות החינוך בגדול שיש בזה הנגשה פרטנית כזאת או אחרת, ולא דיברנו על בניין חדש או על בניין אורגני חדש ולא על תוספת. אלה דברים אחרים אבל כאן מבחינתי הנגישות צריכה להיות נגישות כוללת לכל, בלי שום הבחנות.
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
אני רק רוצה לוודא שאין כאן הבחנה. שההתאמות הללו ניתנות גם בבתי ספר שאינם מוסדות לחינוך מיוחד, מקום בו יש ילדים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לאותן התאמות.
שמואל חיימוביץ'
¶
אני אסביר. תקנות ההנגשה של מוסד חינוך רגיל הן ברורות ומצומצמות. אנחנו יודעים שזה לא עונה על כל הדרישות. יש בתי ספר לחינוך מיוחד, כרגע זאת מציאות, ולא בטוח שזה לא יהיה בעתיד. ככל שמתכננים ובונים כאלה, חשוב להכניס בהם את כל הדרישות הייחודיות הרלוונטיות לאותו סוג חינוך מיוחד שיש שם. זה בא לענות על זה.
היו"ר אילן גילאון
¶
הנושא שלנו הוא מבנה חדש. להזכיר לכם. לא מבנה קיים אלא מבנה חדש וכמבנה חדש כל ההתאמות צריכות להיכלל בתוכו למעט אותם דברים שאנחנו במחלוקת, למשל בעניין של הפיר למעלית או המעלית. אלה הדברים שאנחנו עדיין מתלבטים לגביהם. הכול נגזרת של הפשרה שאני אמרתי לא פעם שאני לא הייתי הולך עליה במשרד החינוך אבל זה עניין של פונקציה תקציבית ולא משהו אחר. במסגרת הזאת צריך להבחין בין בניין חדש לבניין קיים. פשרות שאנחנו עושים עם בניין קיים אינן הפשרות שמותר לנו ואסור לנו לעשות פשרות עם בניין חדש. לכן השאלה היא מובנת מאליה. חינוך מיוחד יכול להיות אקסטרה, אני לא יודע מה זה אקסטרה הנגשה כשאני מדבר על כל ההנגשה כולה, על כל הסביבה כולה, אבל יכול להיות. מבחינתי בתחום החושי או בתחום הפיזי או בתחום המנטלי או בתחום הנפשי – הכול צריך להיות נגיש ומונגש כך שכל אחד יוכל להגיע ולחוות את עיקר הפונקציות של המוסד.
שולמית כהן
¶
מצוין. אני רוצה להתייחס לזה. אני רק הייתי רוצה להוסיף לאנשי המקצוע ששותפים. אם אנחנו מדברים על בית ספר לחינוך מיוחד, אני חושבת שמן הראוי שיהיו גם אנשי מקצוע מתחום החינוך, שיהיו שותפים לעניין הזה.
שולמית כהן
¶
אני לא יודעת אבל זה צריך להיות רשום. אני חושבת שמן הראוי שזה יהיה כתוב. אם אנחנו מדברים על בית ספר לחינוך מיוחד, עם לקויות, אני חושבת שמן הראוי שזה יהיה כתוב.
אלעד לב
¶
כן. היא לא מדברת על זה. היא מציעה להכניס שתהיה תמיד חובה להתייעץ עם איש מקצוע חוץ מאשר עם מורשה נגישות כשחושבים על ההתאמות הנוספות.
אלעד לב
¶
במוסד לחינוך מיוחד. זה יכול להיות מרפא בעיסוק. אם יש איש מקצוע שלא מבין בזה מספיק טוב, בוודאי שהוא צריך להתייעץ עם מומחה. זה תמיד נכון ולא נכון רק פה. הוא לא מבין במשהו, הוא צריך להתייעץ. אם זה נכון שאיש מקצוע אולי לא מספיק מבין ולכן הוא צריך להתייעץ, נכתוב את זה בכל סעיף וזה לא ייגמר.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני ביקשתי שתהיה חותמת על כל דף, אנשים שצריכים להתייעץ הם אנשים שמבינים עניין. בגין אמר שאת המובן מאליו צריך לומר.
אלעד לב
¶
יש גם וגם. יש אין סוף. המקצועיות שלו היא לדעת עם מי להתייעץ. פעם אחת מומחה למעליות ומעלונים.
ציון כהן
¶
מהניסיון שלי בעבודה בשטח בהנגשות במוסדות קיימים, הרבה פעמים אני מקבל הנגשה פרטנית, יש לי חוות דעת של המדריכה, יועץ הנגישות מקבל, אין ביניהם פגישה, אין ביניהם סיור משותף, אין לי שום תיעוד שאכן הוא התייעץ אתה וקרא ובדק את כל הסעיפים שהיא סימנה, היכן היא מבקשת את הצביעה , היכן היא מבקשת את הריפוד. אני חושב שאפשר להוסיף את זה, כמו שאומר מורשה המטו"ס, התייעצתי עם שירות, אותו דבר – התייעצתי, ביקרתי, לתעד את זה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
במוסד חדש אתה לא יודע מי יעבוד בו. צריך היה להשקיע יותר מחשבה בעניין הזה.
ציון כהן
¶
דיברנו כרגע על חינוך מיוחד. אם יש לי מורשה נגישות מטו"ס והוא ישב בפגישה אחד על אחד עם אותו מומחה לתחום המגבלה שבית הספר הזה אמור לטפל בו - - -
היו"ר אילן גילאון
¶
הנקודה ברורה. הבנו את זה. חבר'ה, הדיון תם בעניין הזה. אני רוצה את הפתרון המשפטי כדי שיהיה ברור וסגור וחלוט.
פרק ג'
¶
דרך נגישה
דרך נגישה עיקרית במגרש למוסד חינוך חדש
דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור או בסמוך לה ככל הניתן -
תוביל אל כניסות נגישות של מוסד חינוך חדש מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ומאזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת"י 1918 חלק 2, אם אלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש, כפי שמתואר במפת תיאור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב) לתקנות בקשה להיתר.
תוביל משער מוסד חינוך חדש אל כניסה נגישה של הבניינים למעט לבניין או חלק מבניין המשמש למטרות אחזקה ואחסנה בלבד.
היו"ר אילן גילאון
¶
הבסיס נכון אבל אנחנו נתונים במסגרת מסוימת של מה שכבר נקבע. צריכה להיות דרך אחת רצופה.
היו"ר אילן גילאון
¶
אדרבה, אבל דרך אחת חייבת להיות כזאת. דרך להגיע אל מחוז חפצו, אחת לפחות. לכן אני לא רוצה להרחיב ולא רוצה בעיות.
אייל לב ארי
¶
או בסמוך לה ככל שניתן. זאת ההערה של גבי. מה שקראתי, זאת בדיוק ההערה של גבי.
תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה.
מבחינתכם ההפניה ל-8.50(ד) בסדר?
נאוה אושר
¶
חשבנו על זה וזה לא ריאלי מאחר וחלק מהדרכים לחילוץ, יש שם גם מדרגות. יש תקנות שעוסקות בעניין הזה והן יחולו.
אייל לב ארי
¶
מתוכנן מעבר פיזי בין בניינים שונים במוסד חינוך חדש שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה. דרך נגישה כאמור יכול שתעבור בתוך בניין אחר.
דרך נגישה בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש
בדרך נגישה בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש יחולו הוראות פרטים 8.53 ו-8.54 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך סעיפים 2.7.5 ו-2.9, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש, סעיפים 2.1.2, 2.1.3, 2.1.4, 2.1.5 ו-2.3.
6א. מכשולים בדרך בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש
הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים במכשולים בדרך, סעיף 2.9, יחולו על כל דרך בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש.
נושא המכשולים, בין אם זו דרך נגישה ובין אם לא, ההוראות של ה-ת"י יחולו.
אייל לב ארי
¶
לא. הפרדנו. מה שהיה תקנת משנה (ב) הפך לתקנה נפרדת ואז הוא חל על כל סוגי הדרכים הנגישות והלא נגישות מבחינת המכשולים.
דרך נגישה בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש במגרש בעל טופוגרפיה ייחודית
על אף האמור בתקנות 5 ו-6, בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש אשר בו טופוגרפיה ייחודית יחולו הוראות אלה:
במגרש שבו הפרש הגובה בין מפלס שער הכניסה העיקרית המיועדת לשימוש הציבור לבין הכניסה הנגישה של בניין באותו מוסד חינוך חדש עולה על 250 סנטימטרים, יכול שהדרך הנגישה לאותו בניין לא תהיה הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור ושהכניסה הנגישה אליו לא תהיה הכניסה העיקרית.
במגרש שבו הפרש הגובה בין מקום חניה נגיש לשער הכניסה העיקרית המיועדת לשימוש הציבור עולה על 250 סנטימטרים, יכול שהדרך הנגישה תוביל אל שער כניסה נגיש שאינו שער הכניסה הראשי ולא תהיה זאת הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור.
במגרש ששיפוע הקרקע בו עולה על שבעה אחוזים ומתוכננות בו חצרות במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק לשליש מן החצרות, חצר עם מתקני משחק, ובכלל זה מגרש ספורט ורחבת כינוסים.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
יש הצללה. יש מקומות בחצר, סככות הצללה וזה חשוב מאוד. בתקנון של חצר בית ספר יש את העניין של ההצללה. לכן אני חושב שהצללה חשובה כאן.
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
כאשר הכניסה הנגישה לא תהיה כמו בסעיף קטן (1), אשמח אם יוסף בסיפא: ובלבד שהדרך הנגישה תהיה לכניסה בטוחה ומכבדת. מה שקורה היום, כאשר הכניסה היא אחורית, יש אי נעימות ולא תמיד הכניסה האחורית היא כניסה מכבדת לתלמידי בית הספר.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אם אפשר להוסיף עוד משהו בהקשר הזה. צריך לחשוב על הנושא של החניות. אם זה הולך להיות בכניסות אחוריות, שיהיה שם הסדר.
אביבית ברקאי - אהרונוף
¶
שלא יהיה שם שער סגור ויצטרכו לחכות לשומר שיגיע מהכניסה הראשית כדי לפתוח את השער.
היו"ר אילן גילאון
¶
אגב, מכובדת, זה הדבר הזה שאת אומרת. לא מכובדת, זה מגע יד אדם בטיפול בנגישות. זה לא מכובד. בסדר. אני מקבל את ההערה הזאת וגם להכליל את זה בשטחי ההצללה.
אילן שי
¶
שתי הערות. לגבי ההצללה, יש לזה עלויות תקציביות. לבצע הצללה בכל דרך נגישה, יש לזה עלויות תקציביות.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
ההצללה הקיימת. אם יש לך מצב שאין כאן נגישות, שתהיה הצללה במקום שאפשר לגשת אליו.
אילן שי
¶
לגבי הכניסה המכבדת, עד כמה שאני הבנתי את האופן שבו אנשים הגדירו את ההבדל בין מהי כניסה מכבדת, זה נשמע כמו הנגשה פרטנית. אנחנו דנים כאן באופן שבו יתכננו את מוסד החינוך. השאלה מי יבוא מתי עם המפתח או אם יש שם שומר כל הזמן. זאת הנגשה פרטנית. זה לא התכנון של המוסד.
היו"ר אילן גילאון
¶
מי שמנהל מוסד חינוכי יודע מה זאת כניסה מכבדת. אם הוא לא יודע מהי כניסה מכבדת, כנראה שהוא לא בתפקיד הנכון. כניסה לא מכבדת וטיפול לא מכובד זה ביטוח לאומי ברחוב אבן גבירול שמטפל בנכים כשהוא מוריד פקידים למטה.
שמואל חיימוביץ'
¶
אייל, אני יודע שכבר סיכמנו שלגבי חצר מתקני משחק צריכה להופיע כאן המילה "ובכלל זה".
אייל לב ארי
¶
המגרש, בנוסח כרגע אם הוא עולה על שבעה אחוזים, בעצם יש את הדרך הנגישה שהיא שליש מהחצרות. בהערות שהתקבלו בגלגול הקודם של התקנות דובר על שיפוע שעולה רק על שמונה אחוזים כאשר רק אז יחול הכלל של השליש, של הדרך הנגישה.
אילנית שושני
¶
לגבי הנושא של השיפוע. עד שבעה אחוזים אנחנו צריכים להנגיש את הכול ועכשיו מבקשים שעד שמונה אחוזים ננגיש את הכול. נכון שזה אחוז אחד אלא שבעיית המגרשים במשרד החינוך והקרקעות שניתנות להקמת מוסדות חינוך עם השנים יותר ויותר משופעות עם טופוגרפיות מאוד קשות וזה גם מניסיון שלנו במערכת. לכן כל שינוי באחוז כזה מחייב אותנו לאיזושהי הערכה מחודשת של עלויות להנגיש את כל המגרש.
היו"ר אילן גילאון
¶
כשאתם מביאים דבר כזה לכאן, אני רוצה לראות. אני בכלל לא מבין. אני יודע ששיפוע לכיסא גלגלים צריך להיות 12 אחוזים.
שמואל חיימוביץ'
¶
אני אומר שבדרך כלל כדי לעמוד בדרישות השיפועים אנחנו לאורך הטופוגרפיה יורדים במתינות. כאן, כאשר מדברים על שיפוע מגרש, אפילו אם אני אלך על השיפוע, שמונה אחוזים זה בלי לעשות כלום. זאת אומרת, יש לי את שמונת האחוזים, אני שם רמפה, יש לי נגישות. על מה ההתעקשות?
אילנית שושני
¶
אבל זה שיפוע ממוצע. אל תטעה כאן את כולם. אנחנו מדברים על שיפוע ממוצע של מגרש ושיפוע ממוצע של מגרש הוא או שבעה או שמונה. עד שבעה אחוזים שיפוע ממוצע למגרש, אנחנו מחויבים לעשות הכול. כל עלייה בשיפוע הממוצע - - -
אילנית שושני
¶
כך בודקים את זה. מה אתה רוצה שמתכנן יעשה? על פי זה יקבע המתכנן את מידת ההתאמה של הנגישות של החצרות. אם השיפוע הממוצע של המגרש שלו הוא שבעה אחוזים, הוא מחויב לעשות את הכול. ואם השיפוע הממוצע של המגרש שלו הוא שמונה אחוזים, עד היום לא היה מחויב ועכשיו הוא כן מחויב. לכן אני חושבת שהנושא הזה הוא שיפוע ממוצע וזה לא עניין רק של רמפה ואלה עלויות.
אילנית שושני
¶
אצלנו יש ריבוי של מגרשים. הנושא של מגרשים אצלנו הוא באמת בעייתי. המגרשים במשרד החינוך, ואני מוכנה לחשוף כמה שאתם רוצים תכניות, אנחנו מדברים לפעמים על מגרשים בשיפוע ממוצע של שלושים וארבעים אחוזים.
אילנית שושני
¶
בסדר, לא משנה, אבל גם האחוז הזה בשבילנו, עם ההיקפים בהם אנחנו בונים, 3,000 ו-4,000 כיתות בשנה, הוא דרמטי. כבר סוכם על תוספת מול האוצר בעניין הזה עם שני אחוזים.
אילנית שושני
¶
אתה חייב להנגיש. זאת ההוראה. ההוראה כרגע היא שאם יש לך שיפוע ממוצע במגרש שהוא שמונה אחוזים והשינוי הוא עוד אחוז אחד, אני חייבת בשמונה אחוזים להנגיש את כל החצר ולא שליש כפי שזה עד היום.
שמואל חיימוביץ'
¶
נמצא כאן אדריכל אורי זרובבל. הוא יכול להעיד על מה שאני אומר, שבלי שום מאמץ, אם אני הולך להוריד את השיפוע הממוצע ואני עושה רמפה. יש לי את הנגישות ולכן למה כל זה?
קריאה
¶
אמירה בעייתית היא שדובר על עוד מבנים שיהיו עם עוד ילדים ואת אומרת שנפטור אותם מלהנגיש עבורם את המקום.
אילנית שושני
¶
לא. הפתרון כרגע הוא שליש מהחצר. אני לא חלילה אומרת שלא מנגישים. החוק נותן את הפתרון מעל שבעה אחוזים. עד שבעה אחוזים אנחנו עושים הכול. מעל שבעה אחוזים, אנחנו נותנים את הפתרון של שליש מהחצרות וגם הוספנו כרגע גם את מתקני משחק וכולי. יבואו עוד פעם עם תשע ועשר.
אורי זרובבל
¶
כאשר השיפוע הוא שבעה אחוזים, שיפוע מתון, או מעל שבעה אחוזים, אתה מאפשר להגיע רק לשליש. כאשר מעלים את זה לשמונה אחוזים, היא חוששת כנראה שזה מגדיל.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני שואל אתכם. איפה זה משפר את העניין של הנגישות בין השבעה לשמונה אחוזים? תחשבו כמותית.
ערן טמיר
¶
בכל החקיקה, בכל תקנות הנגישות, שמונה אחוזים זה השיפוע של רמפה. שמוליק אומר שאם המגרש הוא רק שמונה אחוזים, לא צריך כאן עוד דברים מיוחדים כדי להנגיש את הכול.
אומרים לך כאן שני האדריכלים ששמונה אחוזים שאנחנו קובעים בכל התקנות, זאת רמפה ולףכן אין סיבה שיהיה רק שליש בשמונה אחוזים.
אילנית שושני
¶
צריך להבין שאצלנו זה במכפלות. מקרה בודד אחד הוא אחר כך במכפלות של עשרות ומאות בתי ספר.
קריאה
¶
התקצוב שמשרד החינוך קיבל, הוא קיבל על בסיס של חישוב של שבעה אחוזים ואנחנו צריכים ללכת לאוצר.
היו"ר אילן גילאון
¶
תגיד לי מה החישוב על שמונה ומה החישוב על שבעה. תגידו, אני רוצה להבין כמה זה בכסף. אי אפשר לדבר בלי נתונים.
אילנית שושני
¶
לא בסיסמאות חלילה, אבל ב-2012 המשרד ישב עם האוצר על קובץ התקנות הזה כפי שהוא מנוסח היום וקיבל שיפוי של שני אחוזים. אגב, אנחנו כבר מחילים את זה מ-2012 ועובדים עם התקנות האלה.
אילנית שושני
¶
אלה מכפלות. גם אם עשרים אלף שקלים לבית ספר אחד, כאשר מדובר במאות בתי ספר בשנה, אנחנו מדברים במכפלות. אני לא יכולה היום להגיד לך.
אייל לב ארי
¶
במגרש שבו בניינים שונים, והפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת של כל אחד מהם עולה על מאה סנטימטרים, דרך נגישה אל כניסה נגישה לאחד מן הבניינים יכול שתהיה דרך בניין אחר ובלבד שיתקיימו שני אלה:
המעבר בין הבניינים יהיה פתוח באופן רציף וקבוע.
לבניין המרכזי תהיה כניסה נגישה ישירה.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אנחנו ביקשנו שהדרך לא תאריך ותקשה על האדם. לפעמים צריך לעשות עיקופים גדולים כדי להגיע. לא כדאי לפחות להגדיר?
היו"ר אילן גילאון
¶
כל בן אדם צריך להגיע באופן מכובד ועצמאי לאן שהוא צריך להגיע. נקודה. סוף פסוק. תפסיקו לתת לי את כל ההגדרות בעולם. זהו. מספיק. אני לא בעד להתקין מנגנון לקפיצה מבאנג'י לכיסא גלגלים מעל הכותל המערבי. אין צורך בזה.
אייל לב ארי
¶
במגרש שבו בניינים שונים והפרש הגובה בין הכניסה הנגישה לבניין אחד לבין הכניסה הנגישה של בניין אחר באותו מוסד חינוך חדש עולה על מאה סנטימטרים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין בניינים אלה. אין באמור כדי לגרוע מחובת התקנת דרך נגישה, כאמור בתקנה 5, לכל אחד מן הבניינים במגרש זה.
מיכל שיק הר-טוב
¶
בסעיף (4) אומרים שעולה על מאה סנטימטרים, תהיה דרך נגישה בין הבניינים. כאן אומרים עולה על מאה סנטימטרים לא תהיה דרך נגישה.
ערן טמיר
¶
סעיף (4) מתייחס למצב שבו כדי להגיע מבניין אחד לבניין אחר, אתה צריך לעבור דרך בניין נוסף ובאיזה תנאים הדרך הנגישה יכולה לעבור דרך בניין נוסף. סעיף (5) מדבר בכלל על השאלה אם חייבים לקשר בין בניינים. אלה שני דברים שונים. את יכולה להציע ניסוח טוב יותר ואולי נקבל אותו אבל בואו נשאיר את העיקרון.
ערן טמיר
¶
אני אסביר שוב. סעיף (4) מדבר על כך שדרך נגישה צריכה להוביל, בלי קשר לחיבור בין בניינים, לכל בניין. סעיף (4) אומר שהדרך הנגישה יכולה לעבור דרך בניין.
ערן טמיר
¶
לא. דרך הבניין. מתי דרך נגישה יכולה לעבור בתוך בניין כי לעבור בתוך בניין, יש לזה משמעות כי יכולים לסגור את הבניין ואז אין דרך נגישה.
ערן טמיר
¶
סעיף (4) אומר מתי דרך נגישה יכולה לעבור דרך בניין. צריכה להיות דרך נגישה מהכניסה. סעיף (5) אומר שיש לך בניין שלוש ובניין ארבע, אם יש ביניהם שביל, מתי חייבת להיות דרך נגישה. את הסעיף הזה יש גם בבניין חדש.
מיכל שיק הר-טוב
¶
תעשו לנו את התקנות האלה נגישות. זה נורא חשוב. אחרי כן מורשי נגישות קוראים את זה והם לא יבינו את זה ואז הם מתקשרים אלי, לערן, לנציבות.
היו"ר אילן גילאון
¶
יש רק דבר אחד שמותר לו להיות לא נגיש ואלה תקנות הנגישות. כך בנויה הפירמידה האזרחית שלנו. תשעים אחוזים מהאנשים לא מבינים ועשרה אחוזים הם עורכי דין ולבנת פורן שמפרשנים.
אני בהחלט מסכים אתך. אני מודה, אני מתקשה בהבנה. אני סומך על האנשים שהם בעלי מקצוע. כאשר מורשי הנגישות יצטרכו לקרוא את זה, יהיה להם מאוד מאוד קשה.
אייל לב ארי
¶
כניסה נגישה לבניין ושער כניסה למוסד חינוך חדש
בכניסה לבניין במוסד חינוך חדש יתקיימו הוראות פרטים 8.55, 8.56 ו-8.57(א) לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
הרוחב החופשי של שער כניסה למוסד חינוך חדש לא יפחת מ-110 סנטימטרים.
אייל לב ארי
¶
מדובר על שער כניסה.
דרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש
בדרך נגישה בתוך בנין במוסד חינוך חדש יחולו הוראות פרטים 8.60, 8.61 ו-8.62 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה 2.7 ו-2.9 וחלק 3.1, בסעיף הדן בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים 2.4.
דרך נגישה כאמור בתקנת משנה (א) תוביל מן הכניסה הנגישה לבניין במוסד חינוך חדש אל מרחבי מינהלה, אל חדרים או אולמות אחרים במוסד החינוך החדש, אל חצרות של מוסד החינוך החדש, אל לפחות מחצית ממרחבי הלימוד ואל כיתת לימוד ייעודית אחת לפחות, מכל סוג, לרבות אולם כינוסים.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אני חייבת להגיד לפרוטוקול שאנחנו חושבים שבגלל שמדובר בבניין מבנה חדש, זה צריך להיות לכל הכיתות ולא רק למחצית ממרחבי הלימוד.
נאוה אושר
¶
אנחנו מזכירים שזה כולל גם תוספת ולא רק בניין חדש. מעבר לכך, באמת זה הוחלט אחרי דיונים. זאת אומרת, זה נראה לנו כפשרה סבירה בהתחשב גם באילוצים התקציביים.
נאוה אושר
¶
תשימו לב שכתוב אל כיתת לימוד ייעודית אחת לפחות מכל סוג. זאת אומרת, זה לא שתהיה כיתת לימוד ייעודית שהגישה אליה לא תהיה נגישה. מרחבי הלימוד, נכון, זה מחצית. כיתת לימוד ייעודית אחת לפחות מכל סוג.
אלעד לב
¶
לא הבנו מה היה הדיון כאן על בניין מרכזי או לא מרכזי. ישבנו שעתיים לפני הישיבה ולא דיברנו על זה. אני לא מבין על מה מדובר עכשיו.
אייל לב ארי
¶
שאל שמוליק אם הדרך הנגישה שמובילה לבניין מוסד חינוך חדש, לגביה בעצם צריך לתת את המחצית ואת הייעודית האחת, האם זה הבניין המרכזי או בניין שאינו הבניין המרכזי. שמוליק אומר בניין מרכזי צריך להיות מונגש במאה אחוזים. לכן המשמעות היא שכאן מדובר על בניין לא מרכזי. ביקשנו בניין שאינו הבניין המרכזי, שם בעצם תהיה המחצית.
אלעד לב
¶
אבל ברגע שאתה מוסיף לא בבניין מרכזי, משתמע שבבניין המרכזי זה משהו אחר וזה לא נאמר עד עכשיו.
אייל לב ארי
¶
תקנה זאת תחול גם על דרך נגישה המחברת בין אגפים שונים באותו מבנה.
9א. הוראות נוספות לעניין דרך נגישה ודרך שאינה דרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש
נוסף על הוראות סעיף 9 על דרך נגישה ודרך שאינה נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש יחולו הוראות 2.7.8 ו-2.9 לת"י 1918 חלק 1.
נראה לי שזה עונה על ההערה שלך.
אייל לב ארי
¶
לא צריך. יש סעיפים נפרדים לבפנים ולבחוץ. מה שרצית, המכשולים בדרך, סעיף 2.9, יחולו על כל דרך בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש.
אייל לב ארי
¶
אני אזכיר אותו.
דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה
דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה תוביל אל מחצית לפחות מן המשטחים המוגבהים בחצר, במרחבי הלימוד ובאולמות המיועדים לאותו שימוש.
דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה תהיה לפי הוראות פרט 8.65(ב) ו-(ג) לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אנחנו מבקשים שבכל מקום שיש במה, אם זה מחוץ למבנה או בתוך המבנה, תהיה דרך נגישה. אנחנו בבניין חדש. גם למדרגות, שיהיו מאחזי יד.
אורי זרובבל
¶
אני מבקש להתייחס לנושא של במה. אנחנו צריכים להבחין בין במה שהיא עד 45 סנטימטרים לבין במה שהיא מעל 45 סנטימטרים. במה בתור קתדרה באולם הרצאות או בכיתת לימוד אם במקרה יש, יש לה כללים בסעיף הזה 8.65 ובת"י 1918.
אורי זרובבל
¶
במה כיתתית. במה של מטר-מטר ועשרה, המשמעות היא שאם צריך להוביל אליה ברמפה, זה אומר שכדי לעלות מטר ועשרה, סדר גודל של 16 מטרים אורך רמפה, זה יכול לפעמים להרוג את כל האולם. לכן אני חושב שצריך לאפשר כאן מעלון כאשר בתקן מופיע המעלון.
היו"ר אילן גילאון
¶
גם אני לא בונה במות ואני אפילו לא אדריכל. אני מבין רק דבר אחד והוא שאני צריך לאפשר לכל דכפין לעלות על הבמה הזאת ולנאום את נאומו.
אורי זרובבל
¶
הנה, ב-2.9.1, בתקן, דרך נגישה אל הבמה אל משטח מוגבה לא גדול מ-15, אפשר שהיא תכלול כבש או מעלון.
נאוה אושר
¶
אני רוצה לומר שיש כאן איזושהי דרישה שהיא דרישה חדשה ואין מה לעשות, היא מעמיסה תקציבית גם על הרשויות המקומיות. כלומר, הדרישה הזאת של מעלון לבמה.
נאוה אושר
¶
אני אומרת שגם אם בונים במה, הדרישה שיהיה מעלון היא כן דרישה שתעמיס תקציבית. זו עכשיו דרישה חדשה ואנחנו צריכים לבחון אותה.
ערן טמיר
¶
אני חושב שכן, בעזרת השם. בסך הכול יש כאן הפניה. השאלה אם מחצית או לא מחצית, אפשר להתווכח עליה. זה בסופו של דבר הסיכום אליו הגיעו. מה שכתוב כאן זה לעשות לפי במות משטחים מוגבהים בכל מבנה ציבורי ושם ההפניה היא לתקן ובתקן יש אפשרות לעשות רמפה ויש אפשרות לעשות מעלון. לא חייבים לעשות מעלון ולא חייבים לעשות רמפה.
היו"ר אילן גילאון
¶
יש כאן דיון אחר ואני רוצה להקדים אותו. אני שוב אחזור. האם את השתתפת בסיכום שהיה כאן או לא?
היו"ר אילן גילאון
¶
אם לא השתתפת, מדוע? מה שקורה כרגע זה שהיה לנו סיכום. אז מה אני יכול לעשות? לא לכבד את הסיכום שהיה לכם קודם? אני לא יכול לעשות את זה אלא אם כן אנחנו מגלים דברים מהותיים כאלה.
שמואל חיימוביץ'
¶
אני רק אזכיר שהחצי שלא מונגש, בחדש, תהיה הנגשה פרטנית ככל שיידרש. מזה אי אפשר לברוח.
אייל לב ארי
¶
פרק ד': מקומות חניה
מקומות חניה נגישים
הוקצו מקומות חניה במוסד חינוך חדש, יוקצו ביניהם מקומות חניה נגישים לפי חישוב מקומות החניה האמור בפרט 8.110 לסימן ז' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה
מידות מקומות החניה הנגישים במוסד חינוך חדש יהיו לפי המידות הקבועות בפרט 8.110(ד) לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אנחנו מבקשים לעניין החניות שאם יש עובד עם מוגבלות שנדרש לחניה, זה לא ייספר במסגרת חלק ח'1, מה שנאמר שם לגבי מספר חניות נגישות. עובד עם מוגבלות יידרש לחניה הזאת באופן קבוע.
נאוה אושר
¶
אני חושבת שצריך לזכור שמקומות החניה כאן הם בעיקר להורים, לאנשים שמגיעים, כך שזה לא נראה לי בעייתי.
ראובן ברון
¶
שאלה לגבי חניה למרות שזה לא כל כך נוגע לנו העיוורים. נראה לי שחלק 2 לתקן נותן מידות יותר מדויקות ומסודרות של מקומות החניה. הוא מתחשב ברכב גבוה, ברכב נמוך, במרחקים.
אלעד לב
¶
אני רוצה לתקן את ראובן. אני חושב שזה כן רלוונטי גם לעיוורים כי גם עיוור הוא בעל מוגבלות שבת זוגו למשל יכולה להביא אותו לחניה קרובה.
היו"ר אילן גילאון
¶
אנחנו לא מפולגים כאן בין הקבוצות. זה רלוונטי לכולם וראובן הכי יודע את זה, שזה דבר אוניברסלי ושזה לא סטטוס נרכש.
אייל לב ארי
¶
אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם
הותקנו במוסד חינוך חדש מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתקיימו בהם התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים, סעיף 2.8.
פרק ה'
¶
מעלית ומעלון
התקנת מעלית בבניין במוסד חינוך חדש
זה נושא שכרגע נדלג עליו. אתה רוצה שנקרא אותו?
היו"ר אילן גילאון
¶
לא. אני רוצה את הדיון על המעלית להשאיר כנושא אחרון. נהיה מספיק עייפים כדי להתפשר.
התקנת מעלון אנכי במוסד חינוך חדש
התקנת מעלון אנכי בבניין במוסד חינוך חדש מותרת רק במקום שבו הפרש הגובה בין מפלסים צמודים אינו עולה על 250 לסנטימטרים.
מעלון אנכי יותקן רק בפיר סגור כאמור בת"י 2252 חלק 1 בסעיף הדן בדרישות ספציפיות למעלונים בפירי מעלית סגורים. ואולם, גובה הקיר במפלס העליון של פיר המעלון יהיה מאתיים סנטימטרים לפחות ולא יהיו בו פתחים פרט לדלת.
שמואל חיימוביץ'
¶
רק נציין שבקנה יש תקן חדש, 2481 חלק 41 שאמור לדבר ספציפית על מעלונים ופירים סגורים בין השאר וכרגע הוא עדיין לא תקן רשמי.
אייל לב ארי
¶
שמוליק אמר לאן הוא חותר. עד שהתקנות יפורסמו, אם הוועדה תאשר אותן, שלפחות גם נוסמך לשנות את ההפניה, את ההוראות הרלוונטיות.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אני רוצה לדברר את מה שיובל ביקש ממני. הוא נגד מעלון אנכי כי הוא טוען שזה מסוכן וקשה לתפעול.
יש לי נוסח אחר. אני חוזרת בי.
היו"ר אילן גילאון
¶
אם זה מסוכן, תגידו לי כי אני כל יום יורד במעלון ואני רוצה לדעת אם אני מסכן את עצמי או לא. תאמין לי שאני מסכן את עצמי כשאני מגיע למטה יותר מאשר כשאני במעלון.
שמואל חיימוביץ'
¶
התקן עליו דיברתי, 2481 חלק 41, אמור לאפשר מעלון שהוא כמעט כמו מעלית במובן הזה שזה פיר סגור, דלתות נפתחות אוטומטית ולחיצה לא רצופה. אלה שלושת הפרמטרים.
אלעד לב
¶
לגבי המסוכן, שמואל הסביר לנו שאחת הסכנות היא שילדים ייכנסו מתחת למעלון כשהוא עולה ולכן נדרש הפיר.
אייל לב ארי
¶
פרק ו': מדרגות
מדרגות
במדרגות בבניין במוסד חדש יחולו הוראות פרט 8.130 לסימן ט' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, ואולם ההוראות לעניין סימן אזהרה סעיף 2.4.5.1 לחלק 2 וסעיף 2.6.7(א) בחלק 3.1 יחולו רק לעניין מוסד חינוך חדש שהוא חטיבת ביניים או בית ספר תיכון.
פרק ז'
¶
אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה
אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה בדרך מחוץ לבניין
בתחום דרך המיועדת לשימוש הציבור מחוץ לבניין במוסד חינוך חדש יהיו אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה שיחולו בהם הוראות פרטים 8.71 עד 8.77 לסימן ד' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, למעט תרשים א' לעניין דלת סובבת שבפרט 8.75. לעניין זה, "סימן מוביל", "סימן אזהרה" - כהגדרתם בת"י 1918 חלק 6.
ראובן ברון
¶
גם אנשים שרצים סתם, עדיף שהם יבינו שיש מדרגות לפני כן. זה גם חזותי וגם מישושי. לפני שהם עפים במדרגות למטה. גם ביסודי.
שמואל חיימוביץ'
¶
יש מציאות מסוימת ואני כבר מתחיל לקבל כל מיני תלונות על כך שנפלו ושברו רגליים בכל מיני מקומות. במקומות מסוימים צריך לשקול את זה היטב.
ראובן ברון
¶
הבנתי, אבל השאלה אם מי שהתייחס לזה ראה שמדובר בשני סוגי משטחים, משטח לפנים בניין ומחוץ לבניין והשאלה אם אלה ששברו רגליים נפלו בגלל שזה היה משטח בתוך בניין שהוא קטן והוא כמעט לא מורגש.
אייל לב ארי
¶
סימני אזהרה יחולו על כל מוסדות החינוך, גם על גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים ותיכוניים.
ציון כהן
¶
ממה שאני רואה בשטח, התלמיד בסופו של יום נמצא בבית הספר יותר מאשר בבית. בבית שלו אין לו סימני אזהרה. הוא מכיר את המקום. יש לו מדריכה, יש לו מורה מלווה שמדריכה אותו ואומרת לו שכאן יש מדרגות וכאן יש אלמנטים בעייתיים. אם זה ילד עיוור לחלוטין, הוא משתמש בהם אבל הוא מכיר את המקום. יש ספקטרום של המגבלה בראייה.
היו"ר אילן גילאון
¶
לא בונים נגישות כדי שיותר אנשים יהיו מוגבלים ואז הם יהיו זקוקים לנגישות. אנחנו מנסים להנגיש את זה על פי הצרכים שישנם. אני סומך על הניסיון של אנשים שמדברים כאן ולא על משהו אחר.
ראובן ברון
¶
לא, אני לא סומך, מה גם שבית ספר הוא מקום שבו מחנכים את הילדים לאנשים עם מוגבלות וכולי. הם צריכים מגיל צעיר ללמוד מה זה משטח אזהרה.
ראובן ברון
¶
אני לא בטוח ואני לא יודע למה מתייחסים ואם המשטחים שם לא היו בולטים מדי כאילו הם היו צריכים להיות בחוץ. לך תדע.
היו"ר אילן גילאון
¶
אבל אתה רואה את זה בפריזמה של השימוש שלך וזה בסדר גמור. אני רוצה בכל לזאת לראות את זה בפריזמה של רוב המשתמשים.
ראובן ברון
¶
אתה צודק ואני בדרך כלל משתדל לראות את הדברים שלי בפריזמה של כלל המשתמשים אבל עדיין בקטע הזה של משטח אזהרה, והיו עליו הרבה דיונים, ותראה, במקומות שלא היה צריך, למשל בתחתית מדרגות, הורדתי את זה לפני שנים. בכבש הורדתי את זה.
ראובן ברון
¶
במבנה קיים זה כבר גם בפנים. לא חשוב. ראיתי את טובת הכלל והורדתי את זה בתחתית ובכבשים. למעלה עשינו קבוצות מיקוד וכולי וראינו שזה חשוב מאוד ואין סיבה שדווקא כאן לילדים קטנים שהם אלה שצריכים ללמוד איך להתנהג ומה זה בכלל, דווקא להם יורידו את זה.
ראובן ברון
¶
זאת שפה. אנשים לומדים את השפה הזאת, גם הרואים וגם אלה שלא רואים. ילד שהוא לא עיוור שירוץ שם ובמקרה עף מהדבר הזה, האמת היא שאני עד היום לא ראיתי משטחי אזהרה שיש להם גם ניגוד חזותי כי לא עושים את זה טוב ולא עושים לפי התקנות והתקנים. אם יעשו את זה בהתאם ויהיה לו גם ניגוד חזותי, גם הילדים הרגילים שרצים יראו את זה כבר מרחוק וזה ייתן להם את הסימן לעצור לפני שהם יעופו במדרגות.
היו"ר אילן גילאון
¶
ראובן, תסלח לי אבל אתה מפתח כאן תיאוריה מרחיקת לכת. צריך לעשות שקלא ותריא ולהחליט. אני אחליט לא מקבל את דעתך.
אייל לב ארי
¶
סימן מוביל בתחום מגרש
סימן מוביל מחוץ לבניין של מוסד חינוך חדש יהיה מטיפוס 1, 2 או 3 ויוביל מכל כניסה למגרש המיועדת לשימוש הציבור, אל הכניסה העיקרית של כל בניין המשמש את מוסד החינוך החדש.
סימן מוביל בדרך בתוך בניין
סימן מובילן בתוך בניין של מוסד חינוך חדש יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.
סימן מוביל בתוך בניין של מוסד חינוך חדש יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לכניסה של חדרי הנהלה ומזכירות, אולם ספורט, אודיטוריום וספרייה אם הם מצויים בתחום מוסד חינוך חדש.
אייל לב ארי
¶
בסדר.
19א. סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים
דלתות, מחיצות וקירות שקופים יסומנו לפי פרט 8.79 לסימן ד' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
אייל לב ארי
¶
אני אומר. גם ראובן יכול להגיד. ראובן, ביקשת לגבי סימן י"א, התאמות נגישות נוספות. ביקשת להוסיף שהמזוזות תהיינה בניגוד חזותי למקום בו הן קבועות וידית הדלת תהיה בניגוד חזותי לכנף הדלת. לנו לא היה ברור אם התכוונת כאן, בגלל ההערה הקודמת.
אורי זרובבל
¶
כנף הדלת זאת הדלת. זה כמו כנף. אני חושב שאי אפשר להתחיל להתעסק בעיצוב ולקבוע את הניגוד החזותי. ניגוד חזותי מדבר על הבדל של שישים אחוזים בהחזר.
שמואל חיימוביץ'
¶
אדם עם מוגבלות ראייה, ככל שיש לו שרידות ראייה, הוא ישתמש בה ולכן חשוב הניגוד החזותי. אז הוא לא צריך לחפש במישוש. זה לא מכובד במישוש.
שמואל חיימוביץ'
¶
אני אקרא מה כתוב כאן, ב-3.1 בת"י 1918. 2.3.8: זיהוי פתחים, יינקטו אמצעים שיאפשרו זיהוי חזותי של פתחים כגון ניגוד בין גוון מלבן הדלת לגוון הקיר, הבדלים בעוצמת הארה, סימון חזותי ומישושי על פני הרצפה, שילוט בהתאם לנדרש בתקן ישראלי 1918 חלק 4. שם יש הסברים משלימים.
ראובן ברון
¶
זה לא מספיק טוב. לפי מה שקראת כאן, מספיק שיש שם שילוט וכבר הדלת תהיה בולטת. אם יש לך שלט קטן?
ראובן ברון
¶
זה מה שקראת בסעיף האחרון. יהיו כל מיני אמצעים – תאורה, צבעים ושילוט. לא כתוב להשתמש בכולם אלא להשתמש במה שרוצים מתוך אלה.
אייל לב ארי
¶
פרק ח ': מתקני תברואה
מספר בתי שימוש נגישים במוסד חינוך חדש
בכל מוסד חינוך חדש יהיו בתי שימוש נגישים אשר יבואו במניין מספר בתי השימוש הנדרשים בהל"ת.
בכל בניין במוסד חינוך חדש, אשר נדרש בו בית שימוש על פי הל"ת, יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים, או יהיו שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים. בבניין המרכזי במוסד חינוך חדש יהיו שני בתי שימוש נגישים לפחות, האחד מיועד לנשים והאחר לגברים, ולכל הפחות יהיה בית שימוש נגיש אחד בכל קומה בבניין המרכזי. בית שימוש נגיש אחד לפחות בבניין המרכזי יהיה מטיפוס 2.
שולמית כהן
¶
אני יודעת אלא שהוא פשוט בשטח גדול יותר ושוב זה עניין תקציבי.
אנחנו מטיפוס 1. אתם כאן ציינתם שהוא צריך להיות מטיפוס 2.
אלעד לב
¶
זה לא היה אבל זה עלה בדיון שקיימנו לפני כמה שבועות. אנחנו ישבנו ולא שמענו אתכם אומרים משהו בעניין הזה.
אלעד לב
¶
משרד הפנים ומשרד החינוך התבקשו להתייחס לאפשרות הזאת. ברור שיש לזה עלות תקציבית. אם להוסיף שירותים בכל קומה של טיפוס 2 שהוא יותר גדול והוא צריך יותר שטח.
היו"ר אילן גילאון
¶
לא כדאי להוסיף על כל סעיף את העלות התקציבית. אנחנו מכירים אותה. לנגישות בעיקרון יש עלות תקציבית. כל מספר חודשים אני הולך לוועדת הכספים כדי לנסות לגייס את הכסף הזה בכל מיני מקומות. אנחנו עוסקים בדברים שהם MUST, במה שנדרש ולא במה שמיותר. כמו שאני מכיר את הגודל של שירותים כאלה, לפחות אחד בבית ספר צריך להיות גם אם יש עלות.
שמואל חיימוביץ'
¶
אגב, הסיבה שאנחנו דורשים את זה, זה כדי לא לסבך עניינים של הנגשה פרטנית כשצריך למישהו גם מיטה טיפולית.
אייל לב ארי
¶
על אף האמור בתקנת משנה (ב) -
במוסד חינוך חדש המשמש לנשים או לגברים בלבד יכול שיותקן בית שימוש נגיש אחד בלבד מסך כל בתי השימוש הנדרשים.
בגן ילדים יכול שיותקן רק בית שימוש נגיש אחד בבניין, אשר ישמש את שני המינים.
אייל לב ארי
¶
בית שימוש נגיש
בית שימוש נגיש יתאים לדרישות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1, טיפוס 1.
אם כך, צריך להיות טיפוס 2, לפי העניין.
היו"ר אילן גילאון
¶
תן לי לספר אנקדוטה. אתם יודעים, אנשים מזייפים כל מיני דברים, יצירות אומנות וכסף. תראו כמה הנגישות היא עסק משגשג היום שאנשים התחילו, משרדים, לזייף שירותי נכים. באחד הסיורים שלנו בירושלים – אני גם אציין את השם כדי לעשות לו שיימינג – בלשכת הבריאות המחוזית, יש מקום שיש עליו סימן של שירותי נכים אבל בפנים אין שירותי נכים אלא אלה שירותים רגילים. אז אל תלמדו מזה כלום במשרד אחר אבל זה כנראה מוכיח שהעסק מחלחל. אם אנשים הגיעו לסיטואציה שהם מזייפים שירותי נכים, סימן שיש ייסוף בערך שירותי הנכים.
אייל לב ארי
¶
מיקום בית שימוש נגיש
מרחק ההליכה האופקי מדלת הכניסה של כל מרחב לימוד נגיש, בבניין שהותקנו בו בתי שימוש נגישים, אל דלת הכניסה לבית שימוש נגיש, לא יעלה על 75 מטרים.
משתנות
משתנה בבניין במוסד חינך חדש תהיה משתנת עביט, והתקנתה תהיה לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשתנות 2.11.8.
ראובן ברון
¶
לגבי משתנות, כבר בתקנות למבנה קיים, המשתנות תעמודנה בניגוד חזותי לקיר עליו הן קבועות. זה כבר בתקנות למבנה קיים ולכן אין סיבה שכאן לא יעשו את זה.
שמואל חיימוביץ'
¶
מפנים ל-3.1 כאן כתוב 2.11.8, משתנות, סעיף (ד): המשתנה תהיה ניתנת להבחנה על ידי אנשים כבדי ראייה לדוגמה באמצעות הבדלי גוון בין המשתנה לקיר הרקע. אתה צריך יותר מזה?
ראובן ברון
¶
כתוב רק נגישה. המטרה שלה הבלטה הזאת היא שאם מישהו נכנס, הוא ישר רואה גוש מסוים של צבעים על רקע צבעים אחרים. הבודדת, הוא יכול שלא להבחין בה. אתה אומר שיתקנו את זה. בסדר.
אייל לב ארי
¶
מתקני שתייה
מתקני שתייה בבניין במוסד חינוך חדש יעמדו בהוראות פרט 8.224 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
מלתחה, תא הלבשה ומקלחת
בבניין או חלק מבניין של מוסד חינוך חדש שבו מלתחות, תאי הלבשה או מקלחות, יחולו הוראות פרטים 8.150 עד 8.156 לסימן י' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות יבקשה להיתר.
מתלים במקלחות, תאי הלבשה ומקלחות כאמור בתקנת משנה (א) יהיו בניגוד חזותי לקיר שאליו הוצמדו.
פרק ט'
¶
מקומות להתקהלות
מקומות ישיבה מיוחדים במקומות המיועדים להתקהלות במוסד חינוך חדש
במקום המיועד להתקהלות במוסד חינוך חדש יהיו מקומות ישיבה מיוחדים שיתקיימו בהם הוראות פרט 8.210 בסימן י"ג בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר. ואולם דרך נגישה אל משטח תחתון בחלל מדורג יכול שתהיה דרך חצר, ובלבד שאורך הדרך הנגישה לא יעלה על שלושים מטרים והדרך תהיה מקורה.
אורי זרובבל
¶
זה אודיטוריום או משהו שמתאספים בו מעל חמישים אנשים. ברגע שמתפשרת יציאה דרך החצר, העמידה של שלושים מטרים לא ריאלי. ב-1918 חלק 3.2 סעיף 2.9.1 מופיע מרחק של מאה מטרים.
שמואל חיימוביץ'
¶
כמה סביר שתבקש ממישהו ללכת רק בשביל להגיע למקום נגיש כאשר אחרים פשוט יורדים במדרגות?
אורי זרובבל
¶
במקום המיועד להתקהלות, במוסד חינוך חדש, יהיו מקומות ישיבה מיוחדים שיתקיימו ההוראות ואולם דרך נגישה אל משטח תחתון. נניח שהמקומות המיוחדים הם בלבל העליון, אז הוא אומר שבמשטח תחתון בחלל מדורג יכול שתהיה דרך חצר ובלבד שאורך הדרך לא תעלה על שלושים מטרים. בשלושים מטרים לא תצליח להגיע.
שמואל חיימוביץ'
¶
אם זאת צפייה במסך קולנוע, יש דרישות של זווית ראייה אנכית, אבל זה לא המצב. יש הבדל בין לראות מצגת לבין לראות סרט במשך שעה וחצי, שעתיים.
שמואל חיימוביץ'
¶
במקום התקהלות שהוא מדורג, אפשר לבחור את מקום הישיבה. אנחנו ממליצים שיהיו כמה אפשרויות. הבעיה היא בקולנוע כי שם לשבת בשורה ראשונה, זה בעייתי. לכן כתבנו זווית ראייה אנכית.
נאוה אושר
¶
מאחר וזה גם עכשיו עולה והיו כאן עוד נושאים, אנחנו לא יכולים להסכים לזה לפני שאנחנו בודקים את העלויות התקציביות.
היו"ר אילן גילאון
¶
תבינו, יש תהליכים ויש תאריכים. בית המשפט קבע שב-15 אנחנו חייבים לסיים את התקנות.
נאוה אושר
¶
אני מציעה להיצמד למה שכבר הוסכם שהם שלושים מטרים בנסיבות. אנחנו לא יכולים עכשיו להתחייב לעלויות שלא בדקנו.
אייל לב ארי
¶
פרק י"א: התאמות נגישות נוספות
29. שילוט
במוסד חינוך חדש יימצאו הכוונה שיחולו בהם הוראות ת"י 1918 חלק 4 במקומות אלה:
במבואה של בניין או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש ואל חדרי הנהלה ומזכירות.
בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש.
במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים 2.1.3.1.
30. אמצעי הפעלה
אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור יהיו לפי הוראות ת"י 1918 חלק 4, סעיף 2.5.
ראובן ברון
¶
קודם דיברנו על שלטים המכילים רק את שלטי ההכוונה. גם שלטי הזיהוי צריכים להיות על פי חלק 4 לתקן.
ראובן ברון
¶
מספרי חדרים יש? תכתבו 1, 2,3, חדר מנהל יהיה כתוב יפה. אין סיבה שהכוונה תהיה וזיהוי לא יהיה.
נאוה אושר
¶
בפגישה חשבנו שמאחר והילדים כבר יכירו את המוסד, זה בעיקר נועד למי שמגיע, לאורחים, להורים.
אלעד לב
¶
הסעיף מדבר על שלטי הכוונה ולא על שלט על כיתה. שלטי הכוונה מהכניסה לבניין. את רוצה שלטי הכוונה לכל הכיתות בבניין? שלט אל המזכירות, אל ההנהלה, אלה הדברים העיקריים בבניין.
היו"ר אילן גילאון
¶
תודה. אנחנו ממשיכים.
31. תאורה
תאורה במוסד חינוך תתוכנן לפי הוראות תקן ישראלי ת"י 8995. תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים, תאורה בשטחי חוץ במוסד חינוך תתוכנן בהתאם לעקרונות שבתקן ישראלי 1918 חלק 4 בסעיף הדן בתאורה סעיף 2.8.
פרק י"ב
¶
תחילה והוראת מעבר
32. תחילה
תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
33. הוראת מעבר
על אף האמור בתקנות אלה, על מוסד חינוך חדש או תוספת למוסד חינוך קיים, אשר החלטה בבקשה למתן היתר שהוגשה לבנייתם או לשימוש בהם, התקבלה על ידי מוסד התכנון עד יום התחילה, יחולו התאמות נגישות בהתאם לתקנות מוסד חינוך קיים וכן הוראות סעיף 19לג3 ו-19לד לחוק השוויון.
מה לגבי הכיתות המיוחדות?
שמואל חיימוביץ'
¶
אותה התלבטות הייתה במעונות סטודנטים בגלל שיש כמה מיטות בחדר. במלון יש לך בדרך כלל בן אדם אחד או שניים. בפנימיות מסתבר שיש הרבה יותר. אתה עושה את זה על פי אותם מפתחות, זה יוצא פחות.
אייל לב ארי
¶
צריך לברר את עניין היחידות. יחידות האכלוס בפנימייה הן חלק ממוסד החינוך. בתקנות האלה אין התייחסות פוזיטיבית ליחידות האכסון המיוחדות. לכן העלינו את השאלה.
אסתר קרמר
¶
יש לי שאלה. אני מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. בפרק י' כתוב שליש לפחות מכל מרחבי הלימוד יהיו כיתות אקוסטיות וצריך שהכיתות האלה יהיו נגישות לכיסא גלגלים כי אחרת עלול להיות לנו ילד שהוא גם עם לקות שמיעה וגם על כיסא גלגלים ואז כל הכיתות לא נגישות לכיסא גלגלים.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני צריך את הניסוח המשפטי של זה. אני רוצה שזה יופיע כאן. היא שואלת מה קורה אם הכיתות האקוסטיות הן בשליש אחד אבל דווקא בתוכן אין את הכניסה לכיסא גלגלים.
אילן שי
¶
בסעיף 27 שהיום אומר ששליש מהכיתות יהיו מונגשות לפי תקן ישראלי של האקוסטיקה, להוסיף את ההוראה שבסעיף 9(ב) ולהגיד שלכל הפחות - - -
היו"ר אילן גילאון
¶
להשתדל, זאת לא השפה של תקנות. מה שאני צריך כאן זה שיהיה ברור לגמרי. סטטיסטית, מי שצריך הנגשה אקוסטית, יש סיכוי גבוה יותר שהוא גם צריך הנגשה נוספת. שלא יקרה מצב ששליש מהכיתות האקוסטיות הן דווקא אלה שאין בהן נגישות פיזית, לדוגמה. איך אנחנו מייצרים כאן מצב שיהיה ברור שהכיתה היא כיתה מונגשת בצורה רב תחומית?
אייל לב ארי
¶
אתם מדברים על 9. דרך נגישה תוביל מהכניסה הנגישה לבניין במוסד חינוך חדש – נעזוב כרגע מרכזי או לא מרכזי - אל חדרים וכולי.
אייל לב ארי
¶
נכון. היא תוביל אל כיתת לימוד אחת מכל סוג ואל כל חדרי הלימוד שבוצעו בהם התאמות נגישות באקוסטיקה.
אורי זרובבל
¶
אני רוצה עוד לחדד בסעיף 26. אם נשארו שלושים מטרים, להגדיר ששלושים המטרים הם מהמקומות הנגישים למשטח התחתון, כי לא כתוב ממה. ב-26 כתוב שיהיו מקומות ישיבה מיוחדים ויתקיימו הוראות אלה ואלה אולם דרך נגישה אל משטח תחתון יכול שתהיה דרך חצר. דרך נגישה ממה למשטר התחתון? מהמקומות הנגישים.
אלעד לב
¶
אני לא בטוח שהתיקון הזה מיטיב כי יכול להיות שהמקומות הנגישים הם באמצע האולם אבל מאמצע האולם אין לך יציאה.
ערן טמיר
¶
עוד דבר קטן אבל חשוב להבהרה. הדרישה שהדרך תהיה מקורה היא כאשר המבנה עצמו הוא מבנה עם תקרה. אם מדובר באמפיתיאטרון פתוח, הדרך לא חייבת להיות מקורה.
ראובן ברון
¶
דבר נוסף. אני קשה הבנה ואני כבר לא יודע האם מניעת מכשולים ומניעת חספוס קירות קיים גם בפנים וגם בחוץ. מדובר בדרכים שהן גם לא נגישות כי תמיד היו כותרות דרך נגישה ושם היה כתוב.
אייל לב ארי
¶
לא. יש שתי הפניות. האחת היא לגבי דרך נגישה בשטחי חוץ וזה גם בסעיף הדן במכשולים, שם הפנינו לזה. בסעיף אחר כך אמרנו מכשולים בדרך בשטחי חוץ. לא בדרך נגישה. בעצם מכשולים, עשינו גם 2.7.8. וגם 2.9 על כל דרך בשטחי חוץ.
שולמית כהן
¶
אני רק אוסיף ואומר שגם בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך יש התייחסות לכל הנושא של מכשולים ומפגעים. גם שם מבחינת בטיחות, יש התייחסות לנושא.
ראובן ברון
¶
דבר נוסף. שטח מוגבה או קטע מוגבה בדרך שצריך להיות מסומן חזותית וזה בטח בבתי ספר קיים הרבה כשעושים איזה שהם קטעים מוגבהים והם צריכים להיות מסומנים.
ראובן ברון
¶
קיים מעט. אם יהיה כזה דבר, אם יהיה איזשהו קטע מוגבה בדרך, כדי למנוע נפילה ומעידה מהדבר הזה, הוא צריך להיות מסומן חזותית. את הניסוח אפשר לקחת ממבנה קיים.
ציון כהן
¶
אנחנו עובדים עם זה. עושים את זה. אם יש צורך בפרטני, אז עושים סיור, בודקים את כל הצרכים ועושים את ההתאמה. הרבה פעמים אנחנו פונים לייעוץ משפטי, אני בעירייה פונה אצלנו להתייעץ עם עורכי הדין שלנו וגם הם בעצמם אומרים שאני הולך כאן לאיבוד. אנחנו לא יכולים להעמיס יותר מדי על התקנות האלה שגם כך הן מסורבלות. צריך לפשט את זה.
אילן שי
¶
ביחס לשאלה שנשאלנו ודילגנו עליה לגבי הפניה לפרט 8.50(ד) בתקנות להיתר. אנחנו מוכנים להפניה הזאת.
אייל לב ארי
¶
אנחנו עוברים לתקנה 1, להגדרה בניין מרכזי. כרגע ההגדרה או מרת:
"בניין מרכזי" – ייקבע על ידי המתכנן או עורך הבקשה להיתר לפי הפרמטרים העיקריים שמופיעים בתקנות מוסד חינוך קיים. הבניין המרכזי יצוין בבקשה.
אם אני זוכר נכון, יש הערה של נגישות.
שולמית כהן
¶
רצינו שגם הרשות המקומית, גם מנהל מחלקת החינוך והמהנדס, יהיו מעורבים כדי שמתכנן באמת יתכנן לדעת החוק. שיהיה צוות שיחליט. במוסד חינוך קיים קבענו שזה מנהל מחלקת חינוך.
היו"ר אילן גילאון
¶
הבניין על פי התקנות האלה לא יכול לקבל אישור מוועדה לבניין ערים אם הוא לא עומד בכל התקנים. מה שמוסיפים כאן, לא גורע. זה לא מפריע לי.
אורי זרובבל
¶
הפרוצדורה היא שהרשות המקומית הזמינה תכנון מאדריכל והוא יושב אל מול הלקוח והלקוח הוא מחלקת החינוך.
נאוה אושר
¶
אין בעיה שזה יהיה עורך הבקשה. אני רק אומרת שאם זה עכשיו להוסיף גם שמהנדס הוועדה יאשר, אני מבקשת לבדוק את זה.
היו"ר אילן גילאון
¶
מה אתם רוצים להבטיח? באמת לא הבנתי. למה אתם צריכים את זה? הרי הבניין הזה לא יקבל אישור אם הוא לא יעמוד בסטנדרט.
אלעד לב
¶
מעבר לזה. כתוב כאן שהבניין המרכזי, לפי הפרמטרים העיקריים שמופיעים בתקנות מוסד חינוך קיים. הסתכלנו על התקנות ויש פרמטרים מה זה בניין מרכזי. הוא לא יכול לקבוע מה שהוא רוצה.
אייל לב ארי
¶
בניין מרכזי בתקנות, נכון, זה בניין במוסד חינוך במקרה הזה קיים שהמנהל, באישור הממונה, הורה עליו כעל בניין מרכזי של מוסד החינוך בהתחשב בין השאר במספר התלמידים, במרחבי הלימוד, בקומות, במיקום המעבדות, הספריות, חדרי המחשבים, אולמות הספורט ובקשר שבין חלקי מוסד החינוך השונים המשמשים את התלמידים לצורך הפעילות הלימודית והחינוכית.
שולמית כהן
¶
אני פשוט חוששת שאדריכל יפנה לתכנון הקל. זאת אומרת, הוא ייקח בניין מרכזי שקל לו לעשות את אותה דרך נגישה כי יש כאן לא מעט דברים שהוא צריך לעשות בבניין מרכזי. פשוט רצינו שזה יהיה נכון גם מבחינת המשתמש ולא רק נכון מבחינה תכנונית.
שמואל חיימוביץ'
¶
בניין מרכזי הוא בניין העונה לפרמטרים העיקריים שמופיעים בתקנות מוסד חינוך קיים. זאת ההגדרה. בניין מרכזי, יצוין בבקשה. לא לקבוע מי קובע את זה.
מיכל שיק הר-טוב
¶
שמואל, בעיני מה שאתה אומר זה לא נכון. לתת את שיקול הדעת לעורך ההיתר, לאדריכל, מה יהיה הבניין המרכזי?
נאוה אושר
¶
זה בסדר. אתם רוצים להוסיף – אפשר. אבל השאלה אם זה לא באמת מסרבל מדי את ההליך. זאת אומרת, זה בשיתוף ואתם יודעים איך זה, עד שיענו להם.
נאוה אושר
¶
אם כן, מה הוחלט? במקום קיים כתוב באישור הממונה והממונה כאן זה מי שהשר מינה מבין עובדי משרדו. כך שאי אפשר לאמץ את ההגדרה לעניין הזה בתקנות מוסד חינוך חדש.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 16. אבל יש את סעיף 17. בתחום דרך המיועדת לשימוש הציבור מחוץ לבניין וכולי. התקנה אחר מדברת על החוץ.
שולמית כהן
¶
ההגדרה היא לפי חוק התכנון והבנייה. מה ההגדרה לדרך בחוק התכנון והבנייה? יש כאן את ההוראה בהגדרות שכל מונח אחר יתפרש לפי החוק. צריך להסתכל מה המונח. או בחלק ח'1 לתוספת השנייה או בחוק התכנון והבנייה.
אלעד לב
¶
אנחנו הצבענו על הבעייתיות שעלולה להיות מהפניה לדרך כי דרך לפי חוק התכנון והבנייה היא דרך לכלי רכב, רכבות, וזאת לא דרך להולכי רגל.
אלעד לב
¶
דרך מילוט וזאת היא דרך נגישה. ניתן לזה המינוח והפירוש. אם אתה מפנה למקום אחר שם זה יכול להיות מפורש אחרת, זה עלול להיות בעייתי.
נאוה אושר
¶
ההגדרה לדרך בחוק התכנון והבנייה היא בעצם דרך, תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, כך שמדרגות הן גם תוואי למעבר הולכי רגל.
ראובן ברון
¶
אבל למדרגות יש סעיף מסוים בתקנות התכנון והבנייה. אולי סעיף 120 אבל אני לא זוכר את המספר. לדעתי צריך להפניות גם לשם.
אייל לב ארי
¶
בעל מוסד חינוך לפי העניין אחראי לביצוע התאמות נגישות.
סעיף 2(ב):
על אף האמור בתקנת משנה (א) בתוספת לבניין במוסד חינוך קיים, ששטחה אינו עולה על מחצית מהשטח הבנוי של מוסד החינוך הקיים, וכן במוסד חינוך חדש שנעשה בהתאם להיתר שימוש חורג, אשר ההיתר לבנייתם או לשימוש בהם, ניתן לאחר תחילתן של תקנות אלה, יבוצעו התאמות נגישות לפי תקנות מוסד חינוך קיים, ובהתאם להוראות סעיפים 19לג3 ו-19לד לחוק השוויון.
אמרנו בסוף שאנחנו לא צריכים את ה-לג1. נכון?
אייל לב ארי
¶
כי זאת הפניה אל הקיים וזה כבר מוסדר. בסדר.
נוצרה שאלה איך מחשבים את מחצית מהשטח הבנוי. האם בעצם מחצית נטו, זאת אומרת, מחצית ביחס לבניין אותו מרחיבים או יחסית לכלל השטח הבנוי במוסד. יכול להיות לנו מוסד שהוא רק מבנה ויכול להיות לנו מוסד שיש בו כמה מבנים, יכולים להיות כמה מבני לימוד ואולם ספורט לצורך העניין ואז השאלה היא האם החישוב הוא חישוב נטו או חישוב ברוטו. חמישים אחוזים.
היו"ר אילן גילאון
¶
חמישים אחוזים מעל המבנה האורגני צריך לענות לקהל אבל כל דבר שבונים בנפרד, זה מבנה חדש.
אורי זרובבל
¶
אני מרגיש שאם מוסד החינוך עשוי מכמה אגפים, זה הבניין הקיים. כל השטח הזה של כמה אגפים, ואם מוסיפים חמישים אחוזים לסך הבניינים שמכילים היום את המוסד. אם מגדילים אותו בחמישים אחוזים כי אחרת יבנו בניין עצמאי.
היו"ר אילן גילאון
¶
בניין אורגני לגמרי נפרד ביחידה אחרת והוא פחות מאשר חמישים אחוזים מסך כל השטח הבנוי. זה לא מצריך את זה? זאת אומרת, הוא מקבל פטורים הבניין הזה?
היו"ר אילן גילאון
¶
האם אנחנו מתייחסים לסך הכול מכל השטח הבנוי או לכל בניין ובניין? זאת השאלה המרכזית.
אייל לב ארי
¶
האם מדובר בתוספת או מכלל השטח הבנוי? זאת השאלה. בניין שלא קיים ובנו אותו מחדש, צריך להיות חדש.
אלעד לב
¶
השאלה אם רוצים לאשר את התקנות או כל פעם לחזור ולפתוח סיכומים קודמים כי כך לא נתקדם. כולנו רוצים שהכול יהיה מונגש.
ערן טמיר
¶
אם בונים עכשיו מבנה מנותק לחלוטין. תוספת לבניין. יש מגרש ואתה מגיש בקשה להוסיף בתוך אותו מגרש – זאת גם תוספת.
היו"ר אילן גילאון
¶
הכוונה היא שאם אתם בונים מבנה ללוקרים אבל הוא נפרד מן הבניין האורגני הקיים, הוא בניין אחר. לא תוספת אלא מבנה. אפילו אם אני לוקח את השפה העברית ואני מנסה לנתח על פיה את הדברים, זה נכון. בניין הוא מבנה שקיים. אם אתם מוסיפים לו מעל חמישים אחוזים – ולפי הערתך עשרים אחוזים – הוא עומד בכלל הזה. כל מה שאתם בונים כיחידה נפרדת בתוך המוסד, זה דבר אחר. אם זה מקובל, אז אין לנו ויכוח.
אייל לב ארי
¶
לגבי תוספת של בניין חדש, אין ויכוח. הוויכוח כאן הוא על תוספת לבניין קיים, איך מחשבים את התוספת.
היו"ר אילן גילאון
¶
מתחת. תבנה במרתף של שמונה קומות. אם אתה לוקח תוספת בנייה לגובה, לרוחב, לעומק, מעל 500 מטרים, אתה צריך לייחס לזה את התכונות של בניין חדש. גם אם הוא 34.5 מטרים, הוא מבנה חדש.
היו"ר אילן גילאון
¶
כן. מבנה אחר במתחם המקום שהוא נפרד מבחינת הרצף של הבנייה שלו מן הגורם הראשון, הוא מבנה חדש כי הוא מבנה חדש.
נאוה אושר
¶
אני מתנצלת על שאני מעכבת את הדיון עוד קצת. אני פשוט לא הבנתי. השאלה היא איך בוחנים את המחצית? מתוך כלל השטח הבנוי?
נאוה אושר
¶
אני לא יכולה כרגע להסכים לזה. אנחנו צריכים לבדוק את זה כי מה שכנראה הוסכם בזמנו, בכל זאת התקנות האלה התחילו לפניו זמן מה, זה הנושא של השטח הבנוי. יש לזה עלויות תקציביות. אני לא יכולה להסכים לזה עכשיו.
היו"ר אילן גילאון
¶
ההגדרה הייתה בגלל האילוצים של מבנה קיים ולא בגלל מבנה חדש. ההנגשה של מבנה חדש היא לאין ערוך - - -
ערן טמיר
¶
לזה הם מסכימים. אם הבנתי נכון ברמת העיקרון, מדובר במבנה שעכשיו בונים אותו והוא לא יהיה מחובר אלא כמו שאמרת, הוא אורגן לחלוטין נפרד. על זה יש הסכמה. אם עכשיו בונים אולם חדש, זה אולם חדש. לזה הבנתי שיש הסכמה.
ערן טמיר
¶
מה שכן, יש כאן שאלה שהם מעלים כרגע וצריך להבין אותה. אם נניח אנחנו מדברים על מבנה בן שתי קומות ועכשיו רוצים להוסיף לו קומה שלישית. האם זה אומר שעכשיו באותו מבנה יש יותר מחצי והחצי מתייחס לזה כאל מבנה חדש או האם אתה בודק את זה יחד עם האגף שנמצא לידו. לגבי בניין חדש לגמרי, אין מחלוקת.
היו"ר אילן גילאון
¶
בניין הוא בניין אורגני אחד. יחידה אחת. יש לו 2, 3, 4 קומות והשטח נמדד והוא באופן יחסי אליו.
אלעד לב
¶
אנחנו יכולים כולנו להסכים על זה כי כולנו רוצים לעשות את הטוב ביותר, אבל בסופו של דבר אם עשו תחשיבים מסוימים כלכליים, לפי זה הנחת העבודה ואישרו אותה ועכשיו עושים כאן שינוי מאוד מהותי שאנחנו לא מתנגדים לו עקרונית אבל זה שינוי שצריך לבדוק.
אילנית שושני
¶
אם יש לי בניין קיים עם שלוש קומות שהוא בנוי בחצאי קומות, ויש לנו כאלה, ואין לי כרגע אפשרות אחרת מלבד להוסיף עליו עוד קומה אחת נניח, עכשיו אתה אומר לי שלצורך העניין אותן שלוש קומות ייחשבו כולן, כשאני עושה את אותה קומה, עכשיו תעשי את כל חוקי הנגישות הקיימים על המבנה הזה.
היו"ר אילן גילאון
¶
לדברים כאן יש הגיון ויש גם חשיבה לוגית שצריך לחשוב אותה. אני אדבר עם אריה עוד מעט ואני אסביר לו את העניין. אנחנו יכולים להוסיף לעניין הזה את כל המבנים. למה לא את כל המבנים של משרד החינוך במדינת ישראל? ועל פי זה נעשה את החישוב.
היו"ר אילן גילאון
¶
מוסדות החינוך בעיר. זה לא משנה. אי אפשר להכפיל ברגליים ולחלק בשתיים. ההיגיון והפשרה הזאת שנעשתה לגבי ההנגשה הפרטנית, ממה היא נבעה? היא נבעה מכך שאנחנו בנויים בכל כך הרבה מבנים ולהנגיש מבנים חדשים, זאת עלות. לבנות מעלית למבנה קיים, זאת עלות לאין ערוך הרבה יותר יקרה מאשר כאשר אתה בונה מבנה חדש ואתה מראש מנגיש אותו. זה עיקרון שחייב להתקיים גם כאן. כל מה שהוא מבנה אורגני ואנחנו מוסיפים תוספת בנייה לאותו מבנה, מבנה שנגמר ב-ד' אמות, ב-ד' קירות – הוא המבנה האורגני על פי שטחו, על פי קומותיו, על פי הכול. כל מה שאנחנו בונים חדש, הוא מבנה חדש. גם אין שום הגיון שנלך על פי הדבר הזה, ומדוע? כי ביום שנצטרך שוב להנגיש את העניין, שוב ניתקל באותה בעיה של עלויות בלתי סבירות לגבי נושא של מעלית או פיר מעלית. למה קבעו פיר מעלית? מהסיבה הזאת. אז חיכו לילד שיצטרך את המעלית כדי לבנות לו את המעלית. למה לנו לעשות את זה במבנים החדשים? המציאות לא תקינה. אין לה הגיון ובסופו של דבר היא גם עולה המון כסף.
לכן אני מבין שאתם התכוונתם למשהו אחר. אני מקבל את זה שתצטרכו לחזור למשרד הפנים כדי לשאול. אין בעיה.
אני שוב מדגיש, חבר'ה, אמרו שיהדות זה יותר חשוב ממתמטיקה, אבל נגישות היא יותר חשובה מיהדות ומתמטיקה גם יחד. אם לא תהיה נגישות, אף תלמיד לא יוכל ללמוד שום דבר מהדברים האלה וזה מה שצריך להיות ברור לגמרי. אחת האכזבות שלי היא שמשרד החינוך בעניין הזה לא נעמד על הרגליים האחוריות שלו. זה חלק מתכנית הלימודים, ההנגשה והנגישות. יש בתי ספר שלומדים את הדבר הזה. זה חישוב מסלול, זאת תפיסת עולם, זה סטייט אוף מיינד.
קריאה
¶
זה לא רק שר הפנים. בא אליך משרד החינוך ואומר שהוא מתנגד לזה. הוא העריך את העלויות הכספיות והוא צריך לבדוק את זה. זה לא רק במגרש שלנו.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני רוצה לספר לכם סוד שגיליתי אחרי מחקר מעמיק. לו רצו למכור את המפעל הציוני במחיר שהוא עלה, אף אחד לא היה קונה אותו. זה לכל הכלכלנים שתמיד מביאים את הנימוק של העלות. אני יכול להבטיח לכם דבר אחד והוא שאני מבחינתי, מבחינת כוחי הדל, כל הזמן אני משחר על הפתחים כדי למצוא את אותו תקציב בדיוני/דמיוני/ערטילאי של עשרה מיליארד שקלים שהיה צריך להיות התוספת לדיור הממשלתי כדי להגיע לייעודו. אם כאן בסופו של דבר לא יהיה סדר עדיפויות תקציבי, הדבר הזה לא יקרה. זאת הפוסט ציונות, הנגישות. זה הרעיון. הרעיון הוא לא שאתה משנה את הבן אדם אלא אתה משנה את סביבתו כדי שהוא יוכל להגיע למחוז חפצו באופן מכובד ועצמאי. זה כל הרעיון.
אלעד לב
¶
אנחנו צריכים לדעת ממשרד החינוך באיזה היקף מדובר. כמה תוספות למוסדות חינוך קיימים יש בשנה. נדבר גם על נתונים ממשיים.
אילנית שושני
¶
אני יכולה להגיד לך שעם כל רפורמה שעולה חדשות לבקרים, זה אומר שאנחנו חוזרים לבתי ספר קיימים ויש המון תוספות בבתי ספר קיימים. אנחנו לא בונים רק ממסד הטפחות חדש לגמרי. זאת אומרת, זה שהפחיתו מספר תלמידים בכיתה ל-32, זה אומר שאני צריכה להוסיף כיתות לימוד בבתי ספר קיימים.
אילנית שושני
¶
אני לא אמרתי בלי להנגיש. אני עניתי על מה שנשאלתי לגבי היקף בנייה במתחמים קיימים והיא רבה.
היו"ר אילן גילאון
¶
אם תהיה לכם בעיה, תגידו לשר שלכם שיבוא אלי ואני אציע לו כמה הצעות.
אנחנו ממשיכים. אני מבין שאתם צריכים לשאול. בשבוע הבא אנחנו נסגור את זה.
מיכל שיק הר-טוב
¶
דרך אגב, הייתה טעות בהחלטה של בית המשפט העליון. הוא בעצם התכוון לממשלה ויצא לו כנסת.
היו"ר אילן גילאון
¶
לא. אני הבנתי למי הוא מתכוון. אני רוצה להציל את הממשלה אבל אל תספרו לאף אחד. נגישות זה נושא. אני הבנתי למי זה הופנה וכי זה למשרד ממשלתי ולממשלה ולמשרדי הממשלה. אנחנו רוצים לפתור כאן את הפלונטר. אנחנו לא רוצים ממשלה שנגררת בבתי משפט.
אייל לב ארי
¶
תקנה 5. אמרנו שדרך נגישה תוביל למקום חניה נגיש ולכניסה נגישה ותהיה הפניה גם ל-8.50(ד).
את 7(4) ו-(5) אמרנו שאנחנו מנסחים מחדש. הקישור בין בניינים שונים.
ערן טמיר
¶
לא. הנוסח לא מוסכם. העיקרון מוסכם. אמרו שזה לא ברור ואני חושב שיש לי רעיון את זה קצת יותר ברור.
אייל לב ארי
¶
לסעיף 9(ב), דרך נגישה שצריכה להוביל מהכניסה הנגישה לבניין במוסד חינוך חדש אל מרחבי המינהלה.
התעוררה השאלה אם מדובר בבניין המרכזי ובדרך שאמורה להוביל לפחות למחצית מחדרי הלימוד, חצרות, חדרים, אולמות, מרחבי מינהלה. לפי מה שכתוב, כיוון שלא כתובה המילה בניין מרכזי, הכוונה בעצם לבניין שאינו הבניין המרכזי. עלתה כאן פרשנות אחרת.
אילן שי
¶
כך אנחנו מבינים את זה. חמישים אחוזים, חצי, מכל הבניינים. אין שוני בין הבניין המרכזי ושאר הבניינים.
שמואל חיימוביץ'
¶
בעקבות הערה שהייתה כאן קודם ממשרד החינוך, אני רוצה להבין משהו. ברגע שישימו מעלית בתוך פיר מתוכנן בבניין המרכזי,. כל הבניין המרכזי יהיה נגיש? לזאת הכוונה?
שמואל חיימוביץ'
¶
אם בבניין מרכזי, לאחר התקנת המעלית בפיר שמבוצע, זה יהיה נגיש לגמרי, זה בסדר. אבל צריך להבהיר את זה.
אייל לב ארי
¶
בכל בניין. אילן צודק. זה כל בניין. (ב) מתחיל בתקנת משנה (א) ותקנת משנה (א) מדברת על דרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש. הכוונה כאן היא לכל הבניין, המרכזי ושאינו מרכזי.
אייל לב ארי
¶
לעניין הזה אין שאלה. זה כל בניין שהוא, מרכזי ושאינו מרכזי. זה לגבי 9(ב).
אנחנו עוברים לנושא האחרון שנשאר פתוח.
ערן טמיר
¶
אני רוצה להבין. עכשיו יש לנו בניין מרכזי ויש פיר מעלית ומגיע התלמיד ומתקינים את המעלית. יכול להיות מצב שיש חצי מן הכיתות באותו בניין מרכזי אליהם הוא לא יכול להגיע עכשיו?
אלעד לב
¶
הצד השני של מה שאתה אומר הוא שברגע שעשינו את המעלית וכל הכיתות בבניין הזה יהיו נגישות, סופרים אותן במניין חמישים אחוזים מהמוסד הזה.
שמואל חיימוביץ'
¶
אני חושב שמה שיכול לפתור את הבעיה זה שבסעיף 14 יהיה ברור שהפיר שמותקן כאן, לכל מקום.
ערן טמיר
¶
אם הבנתי נכון מה שנאמר כאן זה שהספירה של חצי היא שתהיה דרך נגישה שממש אפשר יהיה להגיע אליה.
שמואל חיימוביץ'
¶
בסעיף 14 של המעלית נכתוב במפורש שהפיר הזה בסופו של דבר מאפשר נגישות, כשתותקן מעלית, לכל. זה צריך להיות כתוב.
אלעד לב
¶
נוסח התקנות האלה מדבר על הנגשה של חצי, כולל הכיתות הייעודיות. אם יש קומה, זה במניין של החמישים אחוזים האלה.
היו"ר אילן גילאון
¶
זה ברור. החשבון האלמנטרי הזה ברור לגמרי. בלי קשר למעלית, צריכים להגיע לחמישים אחוזים.
נאוה אושר
¶
אתה אומר שאם יש מעלית, צריך להנגיש את כל הכיתות בבניין המרכזי? זה לא ברור ממה שכתוב כאן. מה שכתוב עכשיו זה באמת מחצית מכיתות הלימוד. עכשיו פשוט התווסף משהו.
היו"ר אילן גילאון
¶
יש את הבניין המרכזי. אם חמישים אחוזים צריכים להיות מונגשים בסך הכול במתחם, כולל הבניין המרכזי, כאשר אין מעלית, מדוע שכאשר מתקינים את המעלית בבניין המרכזי לא מאה אחוזים מונגשים? איזו אי הנגשה יש שם?
אילן שי
¶
אנחנו לא רוצים שיהיו בניינים שיהיה בהם פיר ויהיו בהם חלקים שזה לא מגיע אליהם. אין בזה הגיון.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני מבין שהסוגיה של המאה אחוזים והחמישים אחוזים ברורה. עכשיו אנחנו עוברים לסעיף האחרון שהוא המעלית. המעלית היא גולת הכותרת של כל הדיון הזה.
אייל לב ארי
¶
פרק ה': מעלית ומעלון
14. התקנת מעלית בבניין במוסד חינוך חדש
בבניין במוסד חינוך חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים שבו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, ייבנה פיר למעלית בבניין המרכזי. בבניינים שאינם בניינים מרכזיים ושמובילה אליהם דרך נגישה, יתוכנן פיר מעלית. במעלית שתותקן בבניין במוסד חינוך חדש, יתקיימו הוראות פרטים 8.120 ו-8.122 לסימן ח' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
ציון כהן
¶
את מי משמשת המעלית ביום יום? היום כשאנחנו מתקינים מעליות בבתי ספר, זאת מעלית עם מפתח עבור הנגשה פרטנית בלבד. במסירה של מעליות כשאני מקבל מהקבלן שמבצע לי התאמות נגישות, זה נושא חוזה ההתקשרות עם חברת המעליות שהפעלת אותה או לא הפעלת אותה. מדובר כאן על סדר גודל של 1,500 שקלים בחודש שהרשות אמורה לשלם אותם.
ציון כהן
¶
אם אתה לוחץ על הפעמון לחילוץ, אתה צריך לשלם על זה ביטוח ואחזקה שוטפת. אם עכשיו אני מראש בונה בית ספר ושם בו מעלית שלא השתמשו בה כי ילדים ישחקו בה ויהרסו אותה, ואני צריך להוסיף הוצאה של 1,500 שקלים בממוצע לחודש, אני חושב שלא רק משרד החינוך ומשרד האוצר יתנגדו אלא גם הרשויות עצמן יתנגדו לזה.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני חוזר להגיון הכלכלי של העניין. השאלה היא איזה הגיון יש בכך שאנחנו שוב משליכים ממבנה קיים למבנה חדש כאשר רק במידה ומדובר במבנה חדש. כשאני מדבר על מבנה חדש, אני מדבר על מבנה אורגני חדש. אני לא יודע כמה מבנים ייבנו אבל איך יכול להיות נניח שאנחנו בונים מבנה חדש שהוא מעל שלוש קומות וכאשר דירת מגורים פשוטה מחויבת במעלית ואנחנו נבנה מבנה במסגרת ממשלתית שהוא יהיה שונה או יקבל פטור לעומת משהו שנבנה במשק הפרטי. זה משולל כל הגיון. זה לא מוסבר.
אלעד לב
¶
ההסבר הוא פשוט. בניין למגורים, כל הדירות נמכרות פרטי. במבנה ציבור, זה כסף ציבורי מוגבל. זה ההסבר.
נאוה אושר
¶
היום לפי הנוסח שכבר עברנו עליו ושאושר מול משרד האוצר וכולי, באמת נקבע שבבניין המרכזי זה יותקן, פיר למעלית, ועכשיו עלתה הבקשה של מעלית. כמו שאמרתי קודם לעניין המחצית והשטח הבנוי, גם כאן אנחנו נצטרך לבדוק מה עמדת שר הפנים. יש כאן השלכות תקציביות.
אילנית שושני
¶
כן. יש לי כאן. לגבי הפיר, אני יכולה לתת לך את זה מבקשות, זה משתנה על פי מספר התחנות. מעלית עם שמונה נוסעים, שלוש תחנות, כולל הבנייה של הפיר, כולל התכנון, הפיקוח והמע"מ – עומדת על סדר גודל של 360 אלף שקלים.
אילנית שושני
¶
אלה העלויות. מעלית לשלוש תחנות, הסכום כרגע עומד על 165 אלף שקלים לפני מע"מ ולפני תכנון. לזה צריך להוסיף את הנושא של הפיר עצמו.
אילנית שושני
¶
פיר בנפרד - 122 אלף שקלים כי גם צריך את הנושא של הפיגומים וחיבורי חשמל וכולי. זה בערך 122 אלף שקלים לפני מע"מ. המעלית עצמה עם שלוש תחנות עומדת על 210 אלף שקלים.
אילנית שושני
¶
העלות של המעלית לבד, שלוש תחנות, 210 אלף שקלים וצריך להוסיף לזה את נושא התחזוקה והביטוח כל שנה.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אני רוצה לחדד לחברת הכנסת נורית קורן שכל הדיון כאן הוא על בניין מרכזי אחד במוסד החינוכי שיהיה בו פיר מעלית ואנחנו מבקשים שתהיה גם מעלית. לגבי אם יש עוד מבנים אחרים, גם לא יהיה פיר אלא תכנון לפיר.
היו"ר אילן גילאון
¶
יש כאן הנגשה פרטנית. זאת אומרת, אנחנו מכינים את הפיר, לא משקיעים את הכול במבנים קיימים, כי העלות היא גבוהה ביותר וזה נבע מכך שמערכת החינוך, רוב מבניה בנויים. הוויכוח כרגע הוא לגבי המבנים החדשים. האם אנחנו צריכים להמשיך במדיניות הזאת של בניית הפיר ולחכות עד שתהיה דרישה של מישהו מהמשתמשים במוסד ידרוש את זה, נניח ילד מוגבל שמגיע.
נורית קורן (הליכוד)
¶
מה אנחנו עושים אם ההורה מוגבל? יש לי עוד שאלה אחת. נמצא כאן נציג הרשויות המקומיות?
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני רוצה לדעת. משרד החינוך גם נותן איזשהו סכום לרשויות המקומיות. זה לא שזורקים את זה על הרשות המקומית וזהו.
ציון כהן
¶
אנחנו מטפלים בזה באופן פרטני לתלמיד או להורה. זה אותו דבר. אם יש תלמיד ואם יש הורה, זה אותו הדבר.
נורית קורן (הליכוד)
¶
השאלה שלי היא שאלה כללית. האם משרד החינוך מעביר כספים לבניית מעלית לבתי הספר? אם כן, כמה?
אסתר קרמר
¶
יש תלמידים שנמצאים בבעלות שלא תחת העירייה, למשל תלמידים שנמצאים בבית ספר שהוא בית ספר מוכר שאינו רשמי שהוא לא תחת חינוך עצמאי, שזאת בעלות בית ספר. בית הספר לא ירצה לקבל ילד של הורה נכה כי הבעלות תהיה אחראית לבנות את המעלית. הם יגידו שהם לא מקבלים את הילד לבית הספר כי אימא שלו נכה.
היו"ר אילן גילאון
¶
הבעיה הכלכלית היא מאוד רצינית. אין ספק. לכן גם הגיעו בזמנו לפשרה - אנחנו אז לא היינו בתמונה – עם מערכת החינוך. הדילמה הקשה היום היא לגבי מבנים שנבנים חדשים. מבחינת העלות וגם מבחינת הכדאיות, לעשות את כל העניין ביחד גם כאשר העלות היא קצת יותר גבוהה אבל כאשר נפצל אותה, אין ספק שהיא תעלה יותר. התקן הישראלי היום דורש מכל בית מעל שלוש קומות שתהיה לו מעלית בבנייה הפרטית. זאת השאלה וכאן זאת שאלה כספית ובסופו של דבר זה סדר עדיפויות.
נורית קורן (הליכוד)
¶
זאת באמת שאלה. גם אותי שאלו ראשי הערים מה הם עושים עם זה ואיך הם בונים מעלית. לכן אני שואלת אם משרד החינוך לא מתקצב שום דבר והם לא מקבלים כסף, אז אנחנו בבעיה.
אילנית שושני
¶
אני אענה גם על המעלית. יש שלושה צירים אתם אנחנו עובדים בנגישות. בנגישות פרטנית, לשאלתך, כל הבקשה, כולל המעלית, כולל כל העבודות שמתלוות להכנת הפיר ורכישת המעלית מתוקצבים על ידי משרד החינוך במסגרת נגישות פרטנית.
אילנית שושני
¶
במלואה. תקציב משרד החינוך עמד על 15 מיליון שקלים עד לפני שנה והממשלה אישרה תוספת תקציבית משמעותית שעלתה אצלנו בהיבט הפיזי ל-85 מיליון שקלים שעומדים לטובת נושא הנגשה פרטנית. זה אושר וזה עבר וזה תוקצב כבר בשנה שעברה. כך שנושא נגישות פרטנית כן מקבל מענה תקציבי. נגישות כללית, שזה רק אותה הקמת פירי מעלית במוסדות חינוך קיימים שעומדת על 110 אלף שקלים למוסד, אתם צודקים, אכן יש חוסר תקציבי משווע שהשלטון המקומי כל הזמן מעלה את הנושא. מוסד חינוך חדש, מה שהיום נמצא לדיון, זה רק פיר מעלית בבניין מרכזי ועליו קיבלנו שיפוי מהאוצר, תוספת של שני אחוזים לעלות מטר מרובע.
ערן טמיר
¶
אני רוצה לחדד אלת הדברים שנאמרו על ידי נציגת משרד החינוך. המחוקק קבע שני מסלולים. מסלול אחד שהוא הנגשה פרטנית, יגיע תלמיד או הורה ואז ייתנו את הכסף ובאמת משרד החינוך בעיקרון נותן סכום מאוד נכבד, כמעט הכול. אבל יש את המסלול השני שהוא גם במוסדות שהם לא מוסדות חינוך ובמסלול השני הנגישות היא כבר מראש. למה זה חשוב? כי הנגשה פרטנית היא לא נגישות במובן של שוויון. תלמיד צריך לבקש ואחר כך צריך לעשות לו תכנית מיוחדת, אז בודקים את זה, אז מעבירים את זה לאישור משרד החינוך והרבה פעמים הם מסכימים. אצלנו כמו בהרבה גופים אחרים מגיעות המון תלונות ואנחנו מכירים המון ילדים שסיימו כיתה ו' וההורים הגישו את הבקשה עת הם למדו בכיתה א' והכסף לא הועבר ממיליון סיבות.
לכן יש חשיבות גדולה ומיוחדת להנגשה שנקראת כאן הנגשה כללית, כדי שהדברים כבר יהיו מוכנים מראש ויקצרו גם עלויות וגם תהליכים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
במבנים חדשים, אין ספק שצריכה להיות מעלית וצריך לקחת בחשבון היום גם בתכנון לעשות את המבנים עם יותר קומות ולא להתפרס על שטח כדי שתהיה נגישות.
ערן טמיר
¶
מעל גובה מסוים, צריך להגיד, בלי קשר לנגישות, זה לא קשור דווקא למשרד החינוך. על פי חוק התכנון והבנייה ובלי קשר לנגישות, מעל גובה מסוים יש חובה לעשות מעלית. צריך להבין שלא על זה אנחנו מדברים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני לא הייתי רוצה שבתי הספר יהיו עם חמש קומות. צריך לתכנן כך שיהיו קומות אבל לא יותר מדי.
היו"ר אילן גילאון
¶
אנחנו פשוט בצו בית משפט ומצווים לסיים את התקנות הללו עד ה-15 בחודש. אני צריך מכם את התשובה לגבי מחר בבוקר. אנחנו נעמוד על זה שאין שום טעם לעשות את התיקון הזה ויהי מה אם אנחנו ממשיכים בתקנון מבנה קיים ומשליכים אותם על תקנון מבנה חדש. זה מנוגד לכל הגיון ובטח שזה חמור כאשר מדובר במערכת החינוך. דיברנו קודם על כך שהנגישות היא נושא וזה צריך להיות נושא נלמד בבית הספר.
קריאה
¶
זה יותר מנגישות. זה נושא של שוויון. אנחנו תחת חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות וזה יותר מנגישות. נגישות היא אמצעי להשגה.
מיכל שיק הר-טוב
¶
אני מבקשת להוסיף. בתקנות האלה של מוסדות חינוך חדשים, רק הבניין המרכזי נדרש בפיר. זאת אומרת, כל הבניינים האחרים, אפילו פיר לא נדרש בהם אלא רק תכנון לפיר. אנחנו חושבים שזה ממש ביזיון.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני רוצה לתת לכם דוגמה שתניח את דעתכם. בואו ניקח מוסד ציבורי אחר. דיור ממשלתי. הפשרה היחידה שנעשתה הייתה עם משרד החינוך. אם נניח ניקח את המשרד לביטחון פנים, אם עד 2018 אותם מוסדות משטרתיים שיושבים במבנים קולוניאליים ואינם נגישים - - -
היו"ר אילן גילאון
¶
לא יקבלו פטור. המשטרה לא יכולה לקבל פטור כי הדיור הממשלתי, למעט הפשרה הזאת שנעשתה עם משרד החינוך כפי שנעשתה, ואני לא מציע שהיא תתרחב לעניין של מבנה חדש, הם פשוט יצטרכו לעבור דירה. פטורים יקבלו רק מנטל כבד. לא יקבלו פטורים הדיור הממשלתי, לא יקבלו פטורים ברשויות המקומיות. לכן קבענו את לוח הזמנים הזה, בגלל שהפרטיים יכולים לקבל פטור מנטל והציבוריים לא יכולים לקבל. לכן תבינו, ההנחה הזאת נעשתה למערכת החינוך. היו לזה סיבות היסטוריות שאני לא נכנס אליהן.
לכן אני גם מציע שאתם תגידו למשרדים שלכם שזאת תהיה טעות ואפילו הייתי אומר טעות היסטורית, ללכת היום ולהחיל תקנות מבנה ישן בחדש.
אני מבקש לדעת מחר מה התשובה לעניין הזה.
היו"ר אילן גילאון
¶
בית המשפט יחייב אתכם. אנחנו מנסים לעשות הכול כדי להציל גם את כבודו של בית המשפט ולא להגיע לביזיון בית המשפט. לכן אני מאוד משתדל לסיים את העניינים כאן. וגם להציל את כבודה של הממשלה.
אילנית שושני
¶
אני רק רוצה לחדד נקודה אחת בהתייחס לדברים. הנושא של תכנון בבניינים אחרים במוסד חינוך חדש, מתוכננים ונבנים.
אילנית שושני
¶
זה מתוכנן. מכיוון שזה נמצא בהיתר, זה חייב להיות מבוצע. התכנון הוא לא רק תכנון. יש שני בניינים שהאחד הוא מרכזי וגם בשני יש. לפי הידוע לי זה לא רק מתוכנן אלא גם מבוצע. תקן אותי אם אני טועה, אבל אני יודעת שזה מבוצע. מה שנמצא על גבי ההיתר, מבוצע. כל מה שנמצא בהיתר, מבוצע. הוא לא יכול להיות לא מבוצע.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני לא מכנס ישיבה. אני רוצה את תשובתכם כדי להכניס את זה לניסוח.
לא סיימנו עד חברי הטוב, עורך הדין איתן עמרם, יאמר את דברו ויסכם את הדיון.
איתן עמרם
¶
אני רוצה לומר שצר לי שנאלצנו להגיע לכך שבית המשפט כפה עלינו לקיים את הדיון הזה. זה דיון שהיינו צריכים לקיים כבר מזמן ולא להגיע ברגע האחרון ולהתחיל לבקש כל מיני בירורים וכן הלאה. אני חושב שצריכים להבין שהכול מתחיל בחינוך. אם מוסדות החינוך, גם בהם יהיו כל מיני פטורים כאלה ואחרים, אנחנו לא נגיע למטרה אליה אנחנו רוצים להגיע. אני חושב שהיום הגענו למרבית ההסכמות. השארנו נקודה אחת פתוחה או שתיים. זה מאוד מספק.
אני מקבל תלונות של הורים, פשוט אנשים לא כל כך מודעים. הורים עם צרכים מיוחדים לא מצליחים להגיע לגני הילדים, לבתי הספר, והם רואים את יום ההולדת של הילד שלהם דרך השער. נראה לכם הגיוני? זה פשוט לא יעלה על הדעת הדברים האלה. כאשר אנשים לא קרובים לנושא הזה, אז הם מתווכחים, כן כניסה, עם שיפוע, בלי שיפוע, כן מעלית או לא מעלית. אלה דברים שהם בנפשם של ההורים. הורים לא יכולים להגיע לאספות הורים. לא נשמע דבר כזה.
לכן אני אומר שישיבת המרתון הזאת באמת הועילה. נשארו שתי נקודות ואני מקווה שניישר אותן.
עוד דבר. בתוקף תפקידי בלשכת עורכי הדין ובכובעי האחר, הבג"ץ הזה ובג"צים אחרים כן יוגשו ואנחנו נתמיד. ואם זה לא נסגר בפורומים האלה, זה ייסגר דרך בג"ץ שיחייב.
איתן עמרם
¶
אני יודע. יש בג"ץ, גם בג"ץ של הרשויות וכן הלאה. כל הגופים ייאנסו פשוט להבין, לא רק לקבוע חוקים אלא לדאוג לתקציב וצריך לתקצב את זה. כסף לא חסר. האמינו לי. אני מבין את המספרים ואני רואה אותם. פשוט אלה סדרי העדיפויות וצריך לשנות את סדרי העדיפויות.
לגבי הנגישות ושוויון, כל אחד אומר לא בבית ספרי אלא במקום אחר, אני חושב שהגיע הזמן שזה יהיה. תודה רבה.
אסתר קרמר
¶
אני מתנהלת בקלנועית. מחר יש לבנות שלי אספת הורים ואני יודעת שאני לא אוכל להשתתף בה. הם הכינו פעילות, מופע של כל הבנות ואני יודעת שאני לא אוכל להשתתף.
היו"ר אילן גילאון
¶
אנחנו נשמח לקבל את הפרטים ולראות אולי נוכל לשכנע באיזושהי צורה. יש לנו צי של קלנעיות ואנחנו נגיע.
אני מודה לכם על שיתוף הפעולה. כאמור, מחר נרצה לדעת את התשובה כדי לסיים את הניסוח.
נורית קורן (הליכוד)
¶
צריך להודות גם לכם וגם לאילן על שהתייעלתם וכל אחד שם את הדברים על השולחן. זה שרק שתי נקודות נשארו פתוחות, זה נהדר.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני הלכתי לפי העיקרון של אחי דוד ביטן שאמר שיש כאן יותר מדי דמוקרטיה. זה מה שהנחה אותי בדיון הזה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:20.