הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 361

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 11:15

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183) (חישוב דמי לידה לפי ששת החודשים שקדמו ליום הקובע), התשע"ו-2016, פ/2844/20 כ/655, של חה"כ טלי פלוסקוב

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

מירב בן ארי

תמר זנדברג

דב חנין

איה דביר - הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

מאיה טאוסיג - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

עליזה ברלזון - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

אסתר נמרודי - מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי

מיכל מזוז - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

אלעד אליהו זכות - יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

אביבית אהרונוף - עו"ד, בזכות

ענת מימון

ענת כהן שמואל

מוריה אביגד

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183) (חישוב דמי לידה לפי ששת החודשים שקדמו ליום הקובע), התשע"ו-2016, פ/2844/20 כ/655, של חה"כ טלי פלוסקוב

צהרים טובים לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית, לחברי הכנסת תמר זנדברג, מירב בן ארי ודב חנין, אנחנו כעת דנים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183) (חישוב דמי לידה לפי ששת החודשים שקדמו ליום הקובע), התשע"ו-2016, של אנוכי וחברת הכנסת, חברתי היקרה, תמר זנדברג.

אני רוצה להגיד לכם שהרעיון להצעת החוק הזו נולד אחרי שהעברנו הצעת חוק שקשורה לעצמאיות, כששינינו שיטת חישוב דמי לידה לעצמאיות. היה מצב שהן היו צריכות להחזיר למדינה אלפי שקלים אחרי חישוב והורדת ההכנסות, וכאן בוועדה, כשדנו בהצעת החוק הזו, באו נשים וטענו – בצדק הייתי אומרת – מה עם עובדות שעתיות, מה עם שכירות. לכן, לקחנו את הנושא הזה ויזמנו את המשך הדיון כהצעת חוק גם לעובדות קבלן, גם לעובדות שעתיות כמובן.

מה שאנחנו עושים כאן הוא במקום לקחת כבסיס לחישוב את שלושת החודשים האחרונים, כעת אנחנו לוקחים כבסיס את ששת החודשים האחרונים, כאשר הגבוה מבניהם יהיה הבסיס לחישוב דמי הלידה. זה פחות או יותר הנושא. אני מבינה שכל הנציגות כאן, לפי תנועות הגוף, מסכימות עם תוכן החוק, לכן אם יש מישהו שרוצה להתייחס, כמובן חברי וחברות כנסת, לפני שאנחנו מתחילים להקריא את החוק, בבקשה. חברת הכנסת תמר זנדברג, כאחת מיוזמות החוק, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להודות לך, גם על הישיבה בראש הוועדה הזו אבל יותר מזה, על ההרמה של הנושא ועל תשומת הלב אליו. באמת יזמנו אותו ביחד על מנת לתקן עוול שהוא קטן – וזה הוצג גם בדברים שלך – זה נראה נורא פשוט, במקום שלושה חודשים ניקח שישה חודשים, אבל בעצם עבור נשים מסוימות, ולא סתם נשים מסוימות, אלא הנשים המוחלשות ביותר והנשים שעד היום היו נפגעות ביותר פעמיים, פגיעה כפולה, הוא גדול. פעם אחת, בגלל שזה בעיקר עובדות שעתיות, עובדות קבלן ועובדות שהן לא במשרה קבועה, אז המשרה שלהן היא לא קבועה, היא העסקה שעתית והעסקה שהיא מאוד תנודתית והרבה פעמים פוגענית; ופעם שנייה, כאשר הן מגיעות לדמי הלידה, בגלל העובדה שבשלושת החודשים האחרונים להריון הרבה נשים מפחיתות שעות עבודה, מפסידות ימים, אם היא מרוויחה לפי יום או לפי שעה אז לא זו אף זו שזה פוגע בשכר באותם חודשים, זה גם פוגע בדמי הלידה.

לכן התיקון הזה הוא אולי קטן, עבורנו הוא קטן, עבור המדינה הוא לא הרבה כסף וגם עבור המוסדות הוא אמנם חישובי – ותכף נשמע – בסוף הוא איזושהי התאמה, איזשהו "תיקונון", אבל עבור מספר לא מבוטל של נשים, שהן הזקוקות לכך מכול, זה באמת תיקון גדול ואני חושבת שנפלה בחלקנו זכות לעשות אותו. אז אני רוצה גם להודות לך, גם להודות לנציגות ונציגי הביטוח הלאומי, לחברי הכנסת שמצטרפים, לייעוץ המשפטי ולצוות הוועדה. אני באמת חושבת שזו זכות שנפלה בחלקנו לתקן את התיקון הזה.

תודה רבה. חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לביטוח לאומי? בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

אני רוצה להצטרף לדבריכן, יוזמות החוק, לברך אתכן על ההצעה החשובה הזו ולומר שמתוך ההיכרות שלי, לדבר הזה יש לא מעט משמעות מעשית. הזכירה חברת הכנסת זנדברג ובצדק את הנשים המוחלשות שלפעמים, ובמקרים רבים, מפחיתות שעות עבודה בתקופה שלפני הלידה. זו תופעה מאוד מאוד רווחת ולכן המנגנון הזה הוא מנגנון יותר צודק, יותר ראוי ובמיוחד שניתנת בו האפשרות לבחור בין השישה חודשים לבין השלושה חודשים. אני מצטרף לתמיכה בהצעת החוק הזו ואני מקווה, גברתי יושבת-הראש, שהוועדה תצליח להשלים אותו להכנה לקריאה שנייה ושלישית עוד היום.

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

אני מברכת כמובן, גם באופן אישי זה חשוב לי. דבר ראשון שבדקתי זה מתי זה נכנס לתוקף.

חברות כנסת לא מקבלות מביטוח לאומי דמי לידה.

לא, אני לא אקבל? שזה ילך למי שצריך. אבל ברכות, חוק חשוב. אני גם ניהלתי את הקריאה הראשונה, אני רואה את החוק ואני מברכת את שתיכן, עבודה נהדרת.

תודה רבה. ביטוח לאומי, אתם רוצים להתייחס? בבקשה. אני רק רוצה להזכיר לכם, בדיון הקודם אמרתי לכם, אני מצטערת אבל אנחנו נמשיך לשגע אתכם בכל השינויים במערכות, העובדה שגם היום מדברים על הארכת תקופת הלידה וכל הדברים האלה, כמובן כדי לשפר את מצבן של נשים, וגם גברים, בכל מה שקשור ללידה של הילד. אני מאוד רוצה לשמוע את ביטוח לאומי, בבקשה גברתי.

זה בדיוק מתחבר לדברים שגברתי אמרה – אנחנו כמובן היינו שותפים לתיקון החוק, עם זאת, לעניין התחלת החוק אנחנו מבקשים כאן התחשבות לאור העומס המאוד גדול שמוטל על הביטוח הלאומי, גם בתחום הזה של תיקונים שקשורים בפרק האימהות. התיקון כרגע מדבר על חודשיים היערכות מיום הפרסום, אמנם התחלנו את ההיערכות כבר לאחר הקריאה הראשונה אבל הוא דורש היערכות נוספת ולכן אנחנו מבקשים שהוועדה תאשר שתחילת החוק תהיה שלושה חודשים מיום הפרסום ולא חודשיים כפי שנקבע בוועדה.

אני חייבת להגיד לכם שדיברו אתי מביטוח לאומי, אמנם התחלתם מתקופה קצת יותר ארוכה, אני אמרתי שאני אהיה מוכנה להתפשר על חודש נוסף, אני שמחה מאוד שישר הלכתם על שלושה חודשים, זה אומר שבעצם הסכמתם על שלושה חודשים. אני חושבת שגם חברת הכנסת תמר זנדברג לא תתנגד, גם דיברנו ביחד - - -

בצער, אבל נקבל.

אנחנו מבינות את המורכות, אנחנו גם מבינות את העומס שאנחנו מטילים עליכם בנושא של אימהות. לכן אנחנו כן נקבל את הבקשה שלכם להחיל את החוק שלושה חודשים אחרי הפרסום.

חשוב אולי להעיר – גם היום, אם אישה תלד בתקופה של השלושה חודשים האלה והיא סבורה שיש ירידה בשכר שלה, יש את התקנות. חשוב להגיד את זה כי אם למעשה יש נשים שנפגעות יש עדיין דרך, הן צריכות לפנות ולבקש.

הן לאו דווקא צריכות לפנות לבד, זה כבר נמצא בטופס התביעה, זה משהו שהיא נדרשת ליידע אותנו כבר במהלך התביעה עצמה, גם היא, גם המעסיק, אלה דברים שנבחנים גם היום. אבל כפי שאמרה חברת הכנסת זנדברג, לעתים יש הפחתה בשכר שלא קשורה להריון, שלא קשורה לאותם מקרים שרשומים בתקנות ולכן זה באמת יכול לתת איזשהו מענה לאותן נשים.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? לא. אז אני מבקשת להקריא את החוק ואנחנו נתקדם.

"חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183), התשע"ז–2016

תיקון סעיף 54 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 54 –

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה מביניהם.";" – זה למעשה תיקון שחל גם על עובדות שכירות, חשוב להגיד, וגם לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית.

"(2) בסעיף קטן (ב)(3), במקום "האמור" יבוא "או ששת החודשים האמורים".

תיקון סעיף 55 2. בסעיף 55(3) לחוק העיקרי, במקום "התקופה של רבע השנה" יבוא "התקופות".

תחילה ותחולה 3. תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי לידה שאירעה ביום התחילה ואילך."

תודה רבה, גברתי. אני מבינה שאין הערות למה ששמענו ולכן אני מעלה את זה להצבעה. אנחנו נצביע כרגע בקריאה שנייה ושלישית על חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183), התשע"ז–2016. מי בעד? מתנגדים? נמנעים?

הצבעה

בעד – פה אחד

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183), התשע"ז–2016, נתקבל.

הצעת החוק אושרה ואני מקווה שכבר בשבוע הבא, ביום רביעי, אנחנו נעביר את זה במליאה ונאשר את החוק. אני שוב חוזרת ואומרת, יש לנו עוד כמה דברים בדרך. תודה רבה לכולם, מאוד נעים לעבוד אתכם, תודה לשותפים שלי, לוועדה, ליועצת המשפטית. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.