הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 282

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ז (08 בנובמבר 2016), שעה 13:05

קידום תכניות בנייה והאצה ל-11 הנקודות בנגב

חברי הוועדה: יואב בן צור – מ"מ היו"ר

חיים ילין

אליסיה סיבר - מתכננת מחוז הדרום, משרד האוצר

אברי לבני - מנהל אגף תכנון וביצוע, משרד הבינוי והשיכון

חיים יפרח - מנהל אגף קשרי ממשל, משרד הפנים

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

בעז קרצ'מר - מנהל האגף האסטרטגי, מועצה אזורית אשכול

סיגל מורן - ראש מועצה אזורית בני שמעון

יוהן אטלן - מנכ"ל מועצת הנגב

ניר מאיר - מזכ"ל התנועה הקיבוצית

נועה יפת - לשכת מזכיר התנועה הקיבוצית

רינת גלילי - ראשת אגף חברה, התנועה הקיבוצית

שוש אזולאי

ר.ל., חבר המתרגמים

קידום תכניות בנייה והאצה ל-11 הנקודות בנגב

שלום לכולם, אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא קידום תכניות בנייה והאצה ל-11 הנקודות בנגב, לציון 70 שנה ל-11 הנקודות בנגב. אני רוצה להזמין את מי שיזם את היום הזה, ידידי ואהובי חבר הכנסת חיים ילין.

אנחנו באמת חברים טובים. כבוד היושב ראש, תודה. אני מתנצל על האיחור, 35 דקות, גם המשרדים כנראה חלקם נעלמו והתאדו. אנחנו לא נעשה את זה, התחלנו את הדיונים היום בוועדת חינוך שמתייחסת גם לדיון שהולך להיות כרגע - - -

חיים, אולי תספר על הגשם.

אין לנו זמן, אין לנו זמן. אחת וחצי אני צריך להיות בתערוכה.

לפי ההתנהגות שלכם נראה בסוף היום מה נעשה עם הגשם.

הנושא הראשון היה חינוך. אנחנו העלינו את הנושא של הפנימיה של קדמה גם כדיון והנושא השני שהיה בוועדת חינוך הוא להכיר ב-11 הנקודות כתכנית חינוכית בתוך הלימודים של משרד החינוך, כך שגם הסיורים יתקיימו. כדי שנוכל לבצע את המשימה הזאת אנחנו מגיעים לוועדת הפנים, כדי שראשי המועצות שנמצאים פה, כולם יציגו את התכנית ואז, עם התשתיות האלו נוכל להתחיל להפעיל את התכנית.

מה הבעיה. שמשרד התיירות לא נמצא ומשרד האוצר גם לא נמצא פה והוא צריך לתקצב את הדברים האלה ומה שאני מציע כבוד היושב ראש, זה שאנחנו נשמע את התכנית הזאת ואז או שנעשה דיון נוסף פה, בוועדת הפנים, זאת אומרת כהמלצה, יגיע האוצר - - -

אם לא יגיעו עד סוף הדיון משרד התיירות ומשרד האוצר, נקיים דיון נוסף.

חברים, אני באחת וחצי חייב לזוז - - -

אז כל מי שמדבר יקצר.

יש כל כך הרבה ותיקים שכל המרפאה והרופאים פה בכוננות. אתם צריכים לדעת ולהבין מה קורה פה. הבחור הכי צעיר פה הוא בן 88 אז יש פה לחץ בכנסת. מעולם לא ראו אירוע כזה, אפילו - - -

ותיקים מבני שמעון - - -

עוד לא ראו, תקשיבו טוב, עוד לא ראו כזאת כמות של ותיקים, גם לא ביום הפנסיונר, שתמיד אנחנו עושים את זה פה.

זה לא סתם, בדרום מאריכים ימים. בסדר גמור, זו סיבה טובה לעבור לשם.

אני מבקש קודם כל שראשי המועצות יתייחסו לתכנית, יציגו את התכנית בקיצור וכמו שכבוד היושב ראש אמר, אם לא יהיו פה נציגים של תיירות ואוצר, אז אנחנו נקיים את הדיון הזה שוב, לא במסגרת של שבעים שנה אלא במסגרת של דיון רגיל בוועדת הפנים, תודה.

בבקשה.

מי מציג?

גדי יפתח ואני אציג, אני אשלים.

רק את התואר ואת השם לפרוטוקול.

גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול. דבר ראשון אני רוצה להודות לחיים ילין ראש המועצה לשעבר, ידידי וחברי, על היום המדהים הזה, שאני עובר אתו כבר כמה ועדות ואני רואה את החשיבות שנותנים. אמנם חברי הכנסת עזבו אחרי ישיבה סוערת אבל גם לך היושב ראש, על זה שאתה עורך את הדיון הזה, החשוב מאד, לחיזוק יישובי 11 הנקודות. אין צל של ספק שהאירוע הזה של 11 הנקודות, העלייה לקרקע, שינה את פני הנגב בראשית ואחרי זה את כל פני מדינת ישראל. ולא סתם אנחנו מציינים פה את היום הזה, אני חושב שזה דבר חשוב מאד וחשוב גם לדעת שאת הישובים האלה, שהם יישובי 11 הנקודות, צריכים להמשיך ולפתח מפני שהם עדיין נשארו בנגב והנגב לא זז. הם חייבים פתיחוֹת ועזרות על מנת להמשיך ולשגשג, הישובים האלה. ודווקא פה היום אנחנו רוצים להגיע לשני נושאים שאני חושב שהם קצה אחד של השני. אחד הוא נושא תיירות והשני הוא נושא התשתיות והבינוי בישובים.

הישובים האלה הם ישובים ותיקים ואנחנו מחדשים אותם כל העת. אני חושב שזו הזדמנות, בחג של ה-70 שנה, לתת לכל ישוב סכום של כ-2.5 מיליון שקל, על מנת לשפר ולייעל את התשתיות. לאחר שמשפרים ומייעלים את התשתיות אפשר להמשיך ולבנות את הבתים שאנחנו בונים לילדים הצעירים שלנו, לבנים, לדור ההמשך שמגיע, שאני גם לשמחתי אחד מהם, אני בן קיבוץ "נירים", שהמתיישבים שלו התחילו ב"דנגור" ולאחר מכן עברו ל"נירים", כך שמרגש אותי מאד היום הזה. הדבר הזה שהיום יש נהירה, לשמחתי, של חבר'ה צעירים, של הבנים שלנו, לחזור אלינו לישובים, מחייב אותנו בנושא הזה של פיתוח וצמיחה כל הזמן והשקעות גדולות מאד, שאנחנו מבקשים פה לקבל עוד פעם תמיכה ועזרה לישובים המיוחדים האלה, של 11 הנקודות.

תודה רבה. כן.

אני רוצה שבעז אחרי סיגל ידבר גם על נושא התיירות.

או.קיי, סיגל מורן ראש המועצה בני שמעון. בבקשה.

צהרים טובים. קודם כל אני רוצה להצטרף לברכות, יוזמה מדהימה של חבר הכנסת חיים ילין. אמרתי ש-72 הוותיקים שלנו, של הישובים, הגיעו לכאן, הזמנו אותם והם התרגשו מעצם המעמד, אני חושבת שראוי לתת להם קודם כל את הכבוד ואני מאד מאוד שמחה על ההזדמנות הזו.

היום הזה מסיים סדרה ארוכה של אירועים שהתקיימו במהלך השנה. אנחנו בעצם התחלנו לתכנן את השנה הזו עוד שנה לפניה בכמה רמות. אצלנו במועצה אזורית בני שמעון נמצאים ארבעה מתוך אחד עשר הישובים של אחת עשרה הנקודות וכשהתחלנו לחשוב על שנת השבעים שהיא איזו שהיא נקודת ציון, אז חשבנו בשתי רמות. באחת כמובן התקיימו אירועים מאד מרשימים ומאד מרגשים, גם ברמה של הישובים וגם ברמת המועצה, כשחלק מהרעיון שעומד מאחוריהם היה לימוד. לשמחתי אנחנו מועצה שנמצאת בתנופת התחדשות וצמיחה, בערך מחצית מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה שהצטרפה אלינו בעשור האחרון וחלקה לא ידעה את יוסף. אני מאלה שמאמינים שאדם צריך לדעת את עברו ואני חושבת שזה חלק מההיסטוריה ועשינו הרבה מאד פעולות לשם כך.

החלק השני שעשינו אותו ביחד, ארבעת המועצות שבהן נמצאות 11 הנקודות והשתיים המרכזיות הן מועצה אזורית אשכול ובני שמעון, הוא שבנינו תכנית משותפת, שמתחברת גם לדברים האחרים שחיים דיבר עליהם בוועדות האחרות, כשהיא בעצם מדברת על איזושהי פלטפורמה שהיא פלטפורמה תשתיתית-תיירותית שעוברת דרך כל יישובי אחת עשרה הנקודות, מספרת את הסיפור ואני הופתעתי במהלך השנה הזאת לראות כמה אנשים לא יודעים. כשהתחלתי לדבר על מה שלי נראה מובן מאליו, ראיתי שאנשים לא מכירים את הסיפור 11 הנקודות, שזה בעיניי בלתי מתקבל על הדעת. לספר את הסיפור, לשלב בזה את משרד החינוך עם תכניות חינוכיות אבל לצורך כך צריך בעצם להקים את התשתיות התיירותיות שחלקן קיימות בחלק גדול מן הישובים. לפתח סביב זה מסלול. חיברנו לעניין הזה גם את קק"ל וגם גופים נוספים ויש פה כמובן לא מעט היבטים סטטוטוריים שמחייבים לא מעט יצירתיות בסופו של דבר.

יש לנו תכנית שבנינו, כאמור, ביחד, שהתכנית הזאת כאמור פעם אחת היא נועדה לתפיסתנו בכדי לספר את הסיפור אבל בפעם השנייה היא איזושהי פלטפורמה כלכלית ליישובים שגם היום, אחרי שבעים שנה, הם נמצאים על גבולות מדינת ישראל, נמצאים בנגב שעדיין משווע למתיישבים, עדיין משווע להתיישבות, והתכנית היא כדי לחזק את אותם ישובים ולמשוך אליהם עוד אנשים. התכנית הזאת היא קיימת, מוכנה, יש לה מספרים שיש להם את המשמעות ודרך אגב, לא בשמיים, לא איזה דברים לא הגיוניים.

אני רוצה רק להוסיף עוד נקודה בהתייחס לדברים שגדי דיבר עליהם ולומר, שאותם ותיקים שנפגוש עוד מעט בטקס, חלקם או רובם גרים בישובים, שבצד אחד שלהם יש ישוב חדש, הרחבות, בתים חדשים, מדרכות חדשות, גינות לתפארת ובצד השני יש לנו צינורות מים וביוב שמתפרקים מתחת לאדמה, מדרכות שהחבר'ה הוותיקים שנוסעים על קלנועיות מתקשים לעבור בהן ולעניין הזה אין מענה. אני חושבת שלו רק מפאת הכבוד וההערכה שראוי שמדינות ישראל תרחוש להם, היה ראוי לתת את מה שגדי דיבר עליו ואלה תקציבים זעומים ביחס לאחרים, כי אנחנו מדברים ברמה של ממשלת ישראל ויש לאפשר גם לשקם את התשתיות בחלק הזה של הישוב. שני הדברים האלה ביחד מתחברים. גם כאמור הכבוד הראוי למורשת שלנו וגם לצמיחה שלנו שהיא העתיד שלנו.

תודה רבה גבירתי. בעז קרצ'מר.

המשפט המכונן במקרים האלה הוא "אדם שאינו יודע את עברו גם אין לו עתיד" ובמקרה הזה גם אם אין לו צינור ביוב תקין, כמו שראשת מועצת בני שמעון אמרה. משתלבות פה התכניות של שיקום הישובים הקיימים היום ואני אתמקד שניה בנושא של שימור המורשת.

התכנית, קל היה לגבש אותה ולהציג אותה, כי לשמחתי כל המועצות הנוגעות בדבר הן גם חברות ושותפות בעמותת תיירות אחת "שקמה-בשור" מסביב לשני הנחלים שקמה ובשור - - -

"דרום אדום".

"דרום אדום" שידוע לכולם ולכן קל לנו גם לפתח תשתיות משותפות. נקודה אחת לשמחת כולנו היא הנושא של טיולי מורשת או בואו נגיד שילוב של ביקורים באתרי מורשת ללימוד עם תוכן יחד עם הפיקניק והמנגל והפריחה, זה דבר שהולך וגדל ופה יש הזדמנות לתת. אין לנו מצדה בנגב המערבי אבל יש את סיפור קו המים המערבי, יש את אחת עשרה הנקודות וזה סיפור מרתק. כשאתה קושר אותו מן המצפה הראשון שקיים אצלנו דרך אחת עשרה הנקודות עד החלוציוֹת של ימינו, הכול לאורך המסלול של קו המים לנגב, אתה מגלה שלא רק אנחנו מתרגשים אלא גם האנשים שמגיעים מתל אביב ואלה לאו דווקא אוטובוסים של דיור מוגן. תמיד אומרים "אלה רק המבוגרים שמתעניינים" – זה לא נכון, זה גם צעירים, גם חיילים ובכלל, היום הנושא של סיורים וטיולים עם תוכן ועם הסברים הם - - -

אולי לא שיווקתם את זה מספיק טוב.

בעבר.

כן, תנסו עכשיו לעשות שיווק הרבה יותר טוב לדבר הזה.

אנחנו עושים, אנחנו עושים. לצורך זה צריך להעביר - - - לאתרים. באופן טבעי בנגב הגדול הזה יהיה כנראה מסלול מזרחי ומסלול מערבי, כי אנשים לא עושים זיגזג על כל הנגב ואנחנו גיבשנו שני מסלולים שבהם יש פיתוח אתרים, פעם ב-11 הנקודות, תסלחו לי, אני אזכיר רק כאלה של אשכול כי הם אלה שעולים לי לראש, הם "נחדיר" ו"בארי", "דנגור" של "נירים", קו המים המערבי, יש את קו המים המזרחי בנגב, זאת אומרת שניתן לבנות אתרים יפים מאד. צריך להסדיר אותם סטטוטורית, צריך לבנות בהם את מה שצריך לצורך קבלת קהל, לצורך הצגת מצגת, סרט וכן הלאה, סוג של אולי מוזיאון קטן פה ושם. יש תכניות שחלקן כבר הוגש, אם זה לאגף מורשת שכבר אינו במשרד ראש הממשלה, זה היום אצל אלקין, משרד ירושלים - - - וכמובן למועצה לשימור אתרים וכן הלאה. איך אומרים, עד שלא ייגמרו מלחמות התקציב אני לא יודע מה יקרה עם זה וזה סוג הדברים שהם לא נורא חיוניים אבל הם לטעמי חשובים וצריך לעזור בנושא הזה. אלה לא סכומים שהם בשמים. תודה.

תודה, אני אבקש מניר מאיר מן התנועה הקיבוצית.

צהרים טובים. אני בדבריי אהיה קצת פחות קונקרטי כלפי הנושא הספציפי שהוצג כאן, אני רוצה לדבר באופן טיפה יותר כללי ולחבר את זה לפרויקט שגדי אמר בהתחלה. אחד הדברים שאפשרו את מבצע 11 הנקודות, דבר שכדאי לשים אליו לב, היה ריבוי המקורות והעובדה שכל חלקי הישוב לקחו חלק בפרויקט. כולם. כל תנועות ההתיישבות מן "הצופים" ועד "בני עקיבא", קיבוצים ומושבים בשטח של כל מערב הנגב והם קבעו עובדה. זאת אומרת, זה היה פרויקט לאומי לכל דבר וענין, של ה-600,000 איש שהיו אז הלאום. כולם לקחו חלק בפרויקט הזה והוא נוגע למורשת של כל אחד מהזרמים שהיו אז בישוב העברי בארץ ישראל.

חשוב לי לחדד, יצא לי למשל להיות יושב ראש בקיבוץ "עלומים". "עלומים" לא עלה במסגרת 11 הנקודות, הוא בכלל לא היה. הוא עלה על הקרקע ב-1966 אבל הוא עלה על משבצת הקרקע של "בארות יצחק", ישוב של הקיבוץ הדתי, שהיה קיים עוד קודם, על משבצת הקרקע שלו ומן השטח של בארות יצחק יצאו החבר'ה לבארי. - - - מוצאי יום כיפור. זאת אומרת, היה כאן מהלך שכלל את כולם. הייתה כאן התגייסות לאומית אמתית וגם לשימור המורשת צריך שתהיה התגייסות לאומית אמתית. זה פרויקט לאומי, לא היה כמוהו לפני זה.

אני רוצה לחדד את הנקודה ואני אגע בזה דרך הדוגמה של קיבוץ "נירים", חצי מהאנשים שיושבים פה הם מקיבוץ "נירים", גם רינת וגם גדי, חיים היה שם ראש מועצה. קיבוץ "נירים" הוא ההוכחה האולטימטיבית שמעשה ההתיישבות הוא מעשה מתמשך והאתגרים שאותם הוא פוגש רק משתנים אבל הם לא נעלמים. זה התחיל מהפרויקט הזה של העלייה לקרקע, נמשך בקרבות הבלימה של הצבא המצרי ביום שהוא פלש - - - ישראל ותושבי "נירים", בנקודת הישוב הקודמת שלהם, בחולות "דנגור", בלמו את הצבא המצרי בקרב הרואי שלא בטוח שהוא מוכר. הקיבוץ נחרב ועבר לנקודת הקבע שלו היום ובהיותו שם הוא מהווה מטרה מועדפת של כל מיני כוחות רשע שממוקמים ממערב לו עד עצם היום הזה. תשאלו את גדי, הוא יספר לכם עדות אישית. וזו בדיוק ההוכחה שפרויקט שהתחיל כפרויקט לאומי לפני שבעים שנה לא נס ליחו אפילו רגע. הנגב המערבי נראה היום אחרת לגמרי, השממות שלנו הפכו באמת לגן פורח, לאסם הירקות של מדינת ישראל, אזור מדהים שהושקע בו עוד פרויקט לאומי אחד שקוראים לו השפד"ן, פיתוח יוצא מן הכלל. הנקודה היא שלפני שנתיים ממשלת ישראל קיבלה החלטה לתגבר את האזור ולחזק אותו אבל ההחלטה הזו לא מגובה במספיק צעדים אופרטיביים ויישומיים, אז חלק מן העקרונות הטובים הם טובים ואמתיים שמתפוגגים לתוך חוסר היכולת לצלוח מכשולים בירוקרטיים.

תודה ניר.

עוד משפט אחד.

אחרון, כן.

אני מצפה, לאו דווקא בהקשר של הפיתוח התיירותי, אלא בהקשר שגדי דיבר עליו, של פיתוח התשתיות, שהוועדה הזאת תנחה את הממשלה להקים גוף אופרטיבי ליישום ההחלטה לעיצוב עוטף עזה, החלטה שחיים היה שותף לה בתפקיד הקודם שלו. זה קריטי וכמו שהחיים עוד יוכיחו לנו, המעשה הזה נמשך, הוא לא חד פעמי. האזור צריך עזרה.

תודה. רינת, ממש בקצרה, בבקשה.

בקצרה ואם יורשה לי מילה אישית.

בבקשה.

אני, כמו שנאמר קודם, אני ראשת אגף חברה בתנועה הקיבוצית, אני חברת קיבוץ "נירים" ואני כלתו של מרדכי גלילי שהוביל את השיירה ממצפה גבולות לאדמות "דנגור" בעליית אחת עשרה הנקודות לפני שבעים שנה. החלום שלו ושל החברים שלו והביטחון שלו ושל החברים שלו היו שהישובים האלה שהם הקימו יהיו ישובים ברי קיימא. הם באו כמו שניר אמר קודם, בברכת המוסדות המיישבים והם האמינו ומאמינים שהמדינה מאחוריהם כדי להמשיך את הישובים האלה לאורך הדורות. לכן אני חושבת שהמעשה של היום, הציון של היום בכנסת והאחריות של הכנסת ושל כל המוסדות הלאומיים, היא להמשיך את המפעל הזה ולדאוג לחזק, בדברים הקונקרטיים שהוזכרו קודם, את הישובים גם להבא. תודה.

תודה רבה. משרד האוצר, אדריכלית אליסיה סיבר. בבקשה, התקרבי אל השולחן.

רק רגע, אומרים - - - הייתי צריך להתנהל עם פחות כסף.

אני אחראית על - - -

הצד של האוצר, לא התכנוני אלא הצד הכספי.

לא משנה בוא נסתפק. היא תספר לתקציבנית. האם יש מישהו נוסף ממשרד האוצר פה? מאיפה אתם, סליחה?

מועצת הנגב.

מועצת הנגב.

אנחנו באנו לתמוך, כן.

או.קיי, בבקשה.

אני כמובן - - - בכל פרויקט ותכנית שתבואו לחזק ולפתח את הנגב. הייתי רוצה להכיר את הפרויקטים האלה כי אני לא מכירה. אני לא יודעת אם הוצגו פה בלשכת התכנון אז קודם כל תגישו ושנית, אם יש משהו שעדיין מצריך, אני מדברת על הפרויקטים התיירותיים, אם הם מצריכים הליך סטטוטורי אז בואו נתחיל עם זה. לא להשאיר את זה לרגע האחרון. אני לא יודעת אם חלק מהתקציבים כוללים גם צורך בתכנון. אם זה לא אז בואו תעשו מהלך, תבואו אלינו, תציגו את הפרויקטים ובואו נתחיל. זה קטן ואפשר להתחיל לקדם את זה.

תודה גבירתי. קודם כל תודה על הרצון שלך באמת לעזור לקדם את הדברים. בעז, אני מבין שזה אצלכם אבל מה שנשאר אצלנו הוא הרצון לתקציב שצריך להגיע, שאני מבין שבסך הכול באופן יחסי לסכומים שמתגלגלים פה בימים האחרונים זה כסף מאד קטן, ממש מאד קטן, אלו פרוטות ואנחנו לא נוותר ונעשה ממש בתוך שבועיים ישיבה נוספת, שבה נדאג שגם נציגי האוצר וגם נציגי משרד התיירות יגיעו לפה וננסה לסגור את הפינה הזאת. אני חושב שזה פרויקט חשוב מאין כמוהו.

אני רוצה שוב להודות לידידי חבר הכנסת חיים ילין על היוזמה ואני רוצה כבר לראות את הדברים קמים ולבוא עם המשפחה לבקר באותן נקודות, עם ההיסטוריה ועם ההסברים שישנם. תודה רבה לכם רבותי, הישיבה הסתיימה. תודה וכל טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.