הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 284

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ח' בחשון התשע"ז (09 בנובמבר 2016), שעה 9:30

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 9) (השעיית עובד שירות), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יהודה גליק

מסעוד גנאים

לירון ספרד - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

גבריאלה פיסמן - ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שוהם שיר יפרח - מתמחה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרגלית בוטרמן - לשכה משפטית, משרד הפנים

מיה כהן פרידמן - ק' יעוץ וחקיקה מידע פלילי, המשרד לבטחון פנים

חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

שושי סומך - עו"ד, המועצה לשלום הילד

מוסא עבדלרחמן

מירב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 9) (השעיית עובד שירות), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 9 בנובמבר 2016, ח' בחשוון התשע"ז. הנושא על סדר היום: הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 9) (השעיית עובד שירות), התשע"ו-2016 של עבדכם הנאמן חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת.

אנחנו עכשיו מקדמים לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אני מרגלית בוטרמן ממשרד הפנים - -

עוד לא פתחתי את הישיבה. רק רגע.

בהצעת החוק הזאת, כפי שאמרנו בתחילת הדרך, אנחנו רוצים להעניק לילדי ישראל סביבת לימודים בטוחה. הצעד הקודם שנעשה עם עובד חינוך הוא צעד מבורך ומתבקש, ואנחנו משלימים את זה כרגע לעובד שירות במערכת החינוך.

מרגלית בוטרמן, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית של משרד הפנים. אני ממש מתנצלת כי היו צריכים לתאם את זה אתנו. קבעו ישיבות, אבל אז אמרו לי שזה לא הנושא שאני צריכה לבוא אליו כי היו דברים שהם היו צריכים לסדר. לא עדכנו אותי, ורק אתמול בצהריים נודע לי על הישיבה.

איפה הייתם בקריאה הראשונה?

אני הייתי פה. אני אחזור שוב על הבעיה. העיקרון ראוי, נכון ומצוין, ואין עליו חולק. הבעיה שלי ביישום היא שאם החוק הזה יתקבל יהיו שתי הוראות חוק שיחולו על עובדי רשויות מקומיות. החשש שלי הוא שכשיש שתי הוראות חוק אז אין כלום. זה כאילו סמכויות אחרות.

הבנתי את החשש שלך, אבל אני רוצה להפיס את דעתך. אל תגלי לאף אחד – בשירות המדינה יש כמה הוראות חוק לגבי אותם עובדים בשירות המדינה. אז מה? אז יש שתי הוראות חוק. יש עובד חינוך במסגרת חינוך, ויש עובדים במעונות יום, ויש עובדים במרפאות מסוימות, ויש עובדים בלשכות של עובדים סוציאליים.

אז אולי לא הסברתי את עצמי מספיק. הוראות החוק יוצרות מערכת דינים שונה. לפי ההצעה – ולדעתנו, זאת באמת הצעה טובה שמאפשרת גמישות וקבלת החלטה – המנכ"ל של משרד החינוך יוכל להורות למעסיק ברשות החינוך או ברשות מקומית להשעות את העובד הזה שהוגש נגדו כתב אישום. אבל העניין הוא שראש רשות מקומית יקבל את ההנחיה הזאת ממנכ"ל משרד החינוך, ואם הוא בסדר ומטפל בעניין, הוא עדיין לא מוסמך להשעות את העובד הזה; כי על פי החוק שחל על עובדי רשויות מקומיות, רק בית הדין למשמעת מוסמך להשעות עובד שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות אלימות חמורה. זאת אומרת כשתהיה הנחיה של משרד החינוך הוא יידע אם יש עיכוב בביצוע.

אני אשיב לך. אני לא משפטן, אבל בכוונה אני לא נותן למרב להשיב. יכולתי לצאת ידי חובה, אבל אני רוצה להכניס עניין לדיון.

תודה.

אני אשאל אותך שאלה – התיקון הקודם על עובד חינוך חל על עובדי עירייה?

כן.

עובדי הוראה שהם עובדי הרשות?

צריכים להשעות אותם בבית הדין למשמעת.

גם החוק הקודם כותב. ואנחנו פה לא אימצנו אותה לשון?

בדיון הקודם שבו לא היינו - -

אני אחראי למה שאני עושה. לא לוקח אחריות על אחרים.

בחוק הקודם הנוסח היה שהוראות החוק לא גורעות מההוראות שחלות על עובדי הרשות המקומית.

אז בבקשה.

זה אותו דבר.

זה צריך להיות אותו דבר.

זה צריך להוסיף לסעיף 20(ב) בחוק הפיקוח - -

אבל שוב, זה ייצור אותה בעיה - -

אז שאלתי אותך אם הבעיה קיימת.

הבעיה היא שנהיה עם אותה בעיה. משרד החינוך יורה, אבל היישום צריך להיות תלוי - -

החוק הזה בא לעשות דבר כזה – אם יש עובד שירות במערכת החינוך שעשה עבירות כאלה ואחרות שהחוק מתייחס אליהן, והוגש כתב אישום, יושעה מהמערכת. איך יושעה? כפי שמשעים עובד ספציפי. אבל אני לא רוצה להחליף את מרב. היא מקבלת את המשכורת שלה, ועוד ייקחו לה אותה. בבקשה, מרב.

כבר השבת בעצם. למיטב זיכרוני, הייתה נציגות למשרד הפנים בדיון הזה, ולמיטב זיכרוני הנוסח הזה גם היה מקובל עליהם, אבל יכול להיות שאני טועה.

יש שתי מערכות דינים שיחולו על קבוצה מסוימת שהיא עובדי רשויות מקומיות שעובדים בבעלויות הפרטיות. הכפילות חלה רק על הקבוצה הזאת.

זה היה בדיון הקודם, ומכאן אני מסיק שהייתה התייחסות כי אני זוכר את ההתייחסות הזאת.

בגלל זה נקבע סעיף 20(ב).

החוק הקודם על המורים הופעל רק על עובדי חינוך?

כן.

בבעלויות? לא עובדי חינוך של הרשות המקומית?

לא. הרי מה קורה – כל הרעיון הוא שמי שהוא רק עובד מדינה או רק עובד רשות מקומית חלים עליו דיני המשמעת של המדינה או של הרשויות המקומיות. ההצעה הזאת באה להשלים, למעשה, את אפשרות ההשעיה לגבי מי שאין לגביו סמכות השעיה, שזה בבעלויות הפרטיות – עובדי חינוך ושירות בבעלויות הפרטיות. מכיוון שיש אפשרות, לפי חוק נהרי, לרשויות המקומיות לממן עובדים בבעלויות הפרטיות יש אוכלוסייה מסוימת שאני לא יודעת מה הגודל שלה - -

הם די הרבה.

יכול להיות. התיקון הזה יחיל עליהם גם את מערכת הדינים הזאת, ולכן חלות עליהם שתי מערכות דינים. למיטב זיכרוני כן דנו בזה בעניין הזה, ואמרנו שנגיד במפורש שחוק הרשויות המקומיות ממשיך לחול, והתיאום לגבי הדרך שבה מפעילים את שתי המערכות – איזה דינים חלים, מה ההודעות, למי הסמכות – כאן הסמכות היא של המנכ"ל, לא של יושב-ראש הרשות. אז לכאורה יש גם אפשרות כזאת.

זה בדיוק העניין. אני מפחדת שהמנכ"ל ירצה להשעות – וזה יהיה באמת נחוץ וחשוב מאוד להשעות – והוא לא יוכל לעשות זאת - -

למה?

כי השעיה של עובד רשות מקומית שחשוד בעבירות מין ואלימות חמורות צריך להיעשות לפי החלטה של בית הדין למשמעת.

סעיף 20(ג)(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) קובע: "אם הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין חסר ישע בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, יודיע ראש הרשות המקומית על כך לבית הדין למשמעת מיד לאחר שנודע לו על כך הדבר". אז בעצם אם המנכ"לית תורה לבעל הרישיון, לרשות מקומית - -

אבל בעל הרישיון הוא לא הרשות המקומית. בעל הרישיון הוא עמותה - -

לפי מה שזכור לי מהדיון הקודם, אמרנו שיהיה נוהל ביניכם שיקבע איך מפעילים את הדבר הזה. 20(ב) לא קובע מה הנוהל. הוא רק קובע שהמערכת של הרשויות המקומיות ממשיכה לחול, ואתם תצטרכו לדבר ביניכם איך זה פועל.

אז רק שיהיה ברור. כשעובד רשות מקומית שעובד באחת מרשתות החינוך, חשוד בעבירות אלימות או מין חמורה מנכ"ל משרד החינוך – שאצלו הידע כי בדרך כלל לרשות המקומית אין מידע כזה – יפנה לבעלות - -

לא. אם הוא עובד רשות מקומית הוא יפנה לרשות המקומית.

לרשות המקומית, לא לבעלות.

איך הוא יידע אם הוא עובד רשות מקומית - - -

הוא יידע.

הוא עובד רשות. אם הוא מגעגע כמו ברווז והולך כמו ברווז, זה ברווז. הוא עובד, הוא מקבל שכר.

המשטרה לא תמיד יודעת שפלוני שעובד בתיכון "אורט" הוא עובד רשות מקומית ולא עובד הבעלות.

אני מרגיש עכשיו כאילו אני בהכנה לקריאה טרומית, ואני מתווכח עם היועצת המשפטית שמנסחת לי את זה בכנסת. תקני אותי: קודם החקיקה. עד שלא הבן אדם לא הורשע הוא לא הושעה.

לפי ההליך המשמעתי, אפשר להשעות עובד מהרגע שנפתחה נגדו חקירה פלילית בעבירה שמפאת נ

סיבותיה אין הוא ראוי להמשיך את תפקידו.

ברשויות מקומיות.

גם ברשויות מקומיות וגם במדינה. הרשויות המקומיות בדרך כלל לא משתמשות כל כך בסעיף הזה.

היועצת המשפטית אמרה לך שלגבי עובדי רשויות שמועסקים בבעלויות החוק הזה לא היה חל או יכול להתפרש שהוא לא חל.

אבל זה חל. אם הם עובדי רשויות מקומיות הוא חל. הבעיה היא לא בחוק - -

את רוצה לומר לי במילים אחרות שכל החקיקה הקודמת והחקיקה הזאת מיותרות.

לא. ודאי שלא.

זה מה שיוצא מהדברים שלך.

אני מתייחסת לעובדי רשויות מקומיות, ואתם מחילים את החוק על קבוצה הרבה יותר רחבה. היא לא מיותרת. זאת חקיקה חשובה. לגבי רשויות מקומיות יש לנו סעיף ספציפי שכבר נחקק בזמנו והסביר את הדחיפות של העניין. אז אולי לא היו חייבים להכליל בזה רשויות מקומיות. אנחנו לא מתנגדים לרעיון שמנכ"ל משרד החינוך ייתן את ההוראה, כי אנחנו אומרים הרבה פעמים שלשר הפנים בוודאי אין הידע וגם לרשות המקומית אין הידע.

סליחה – עובד רשות מקומית - -

ראש רשות מקומית - -

ראש רשות מקומית, יש לו אגף חינוך, יש לו מנהל אגף חינוך. הוא מטפל בכל האופרציה של החינוך. למה אני צריך להסתתר ולחייב את המנכ"לית שתיתן? כמו שהוא יודע להכניס עובד ברשות שלו להליך משמעתי כשהוא מתנהל התנהלות לא תקינה על אחת כמה וכמה כשמדובר על עובד שירות או עובד חינוך במערכת החינוך. הוא יודע להנחות את הנוגעים בדבר.

זה מה שאני רוצה להגיד. הבעיה המרכזית היא הידע. כדי לדעת שעובד רשות מקומית חשוד בעבירה פלילית יש צורך ליידע את המעסיק. בדרך כלל המשטרה לא מיידעת את המעסיק. המשטרה מחויבת ליידע את הנציבות שירות המדינה, והיא מיידעת את משרדי הממשלה, וכך אנחנו מטפלים במשמעת של עובדי המשרד. כך אנחנו יודעים שצריך לנקוט הליך משמעתי נגד עובד שחשוד בעבירה פלילית, כמו אחזקת סמים או עבירות אחרות. אבל ברשויות המקומיות – תקן אותי אם אני טועה – בדרך כלל המשטרה לא מעדכנת אותם בעניין הזה, ויש להם חוסר ידע. המשטרה גם לא מעדכנת את משרד הפנים. יש חוסר ידע במערכת. אני יכולה להגיד לך שהשנה היו לנו כמה עובדים בכירים שהיו חשודים בעבירות פליליות חמורות ובעבירות שקשורות יחד עם ראש הרשות. ממלאי מקום ראשי הרשויות לא נקטו הליכים משמעתיים, אלא רק אחרי המון לחצים ממשרד הפנים ומהמשנה ליועץ המשפטי - -

אבל ראש הרשות והצמרת הפוליטית כן ידעו, נכון? ממניעים שלהם הם לא עשו.

כי זה היה בתקשורת, הם היו במעצר.

גברתי, אי אפשר להחיל בהצעת חוק את כל החששות של כל העולם.

מרגלית, שר הפנים לא יכול - - - ראש הרשות להגיש עצמו קובלנה לבית הדין?

הוא יכול להגיש קובלנה אבל לא תובענה.

אני רוצה להחזיר אותנו לדיון שהיה לנו. מכיוון שלעובד חינוך ניתן אישור אינדיבידואלי ולעובד שירות לא ניתן אישור אינדיבידואלי לעבודה, אלא הבעלות מגישה רשימה – לגבי עובד - - - שצריך לתת אישור, יש לפי חוק המרשם הפלילי, אפשרות לקבל לגביו מידע מהמרשם הפלילי. זה אין לגבי עובד שירות.

פרט מ' בתוספת הראשונה.

נכון.

- - - היא לא הייתה מוכנה.

בזמנו אמרו, אם אני זוכרת נכון, אמרו שלגבי עובד שירות אין מקום להרחיב את הסמכות של המנכ"ל או של היועץ המשפטי לקחת את המידע הזה מהמרשם הפלילי מכיוון שאין אישור אינדיבידואלי מראש, ובעצם הידיעה תהיה כשזה נודע. זאת אומרת הידיעה מגיעה מאיזשהו מקור. זה מה שנאמר בישיבות הקודמות. אני מסכמת לנו את הנקודה הזאת.

נכון. ומבחינתנו זה גם אמור להמשיך ככה.

היו מקרים שעובדים יצאו לחל"ת כדי לרצות שנת מאסר או עבודות שירות - -

ואף אחד לא ידע.

המנהל הישיר ידע, אבל זאת עירייה, זה גוף גדול, ואנחנו בלשכה המשפטית לא ידענו. גם משאבי אנוש שאישרו את החל"ת לא תמיד ידעו. אני זוכרת שבשלב מסוים ראיתי את זה ושאלתי, לא נקטו נגדו הליכים משמעתיים?

גברתי, את רוצה שנפתח מה קורה ואיך זה מתנהל ברשויות המקומיות?

בסדר, אני רק - -

עם כל הכבוד, הרציונל של החוק הזה ברור. כוונת המחוקק בחוק הזה ברורה. אם יש מצבים שהחוק הזה לא נותן מענה או צריך לחדד לגביהם – אנחנו פה.

אולי נכון לתת את הסמכות לבטל - - -

רגע, רק סבלנות מצדך. באת לכאן דרוכה, ואפילו בפתיח כבר נכנסת לזה. אני מצפה ממך שלפחות היית מפנה אותנו בתור משפטנית לסעיף הנכון, ואיזה נוסח היה מרגיע אותך – לא במאת האחוזים, אבל אולי ב-80%. את מרצה לנו על הקושי ועל הבעיות שישנן, אבל החוק הזה לא מרע. הוא הפוך. הוא נותן את כל הכלים לרשות המקומית אם היא חפצה ורוצה להתנהל כפי שצריך לפעול. הרציונל שלנו הוא להגן על הילדים שלנו, ולתת להם סביבה בטוחה. אם יש עוד מה לשפר אחרי זה ולסגור פרצות אחרות – בבקשה. אני לא יודע מה דעת ההסתדרות, אבל אני אומר לכם, כן – ואני החסיד הכי גדול של צנעת הפרט – בסביבת בתי הספר של הילדים שלי, שלך ושל כל אחד אחר ובמעונות בגנים הייתי מרחיק לכת ולא מקבל עובד לבית הספר גם אם הוא רק לוחץ על השלט של השער בלבד, אם אין לו אישור של רישום פלילי. לפעמים אנחנו מדקדקים - - - ומזלזלים בהלכות שבת. אני יודע על מה מבקשים ר"פ היום, על איזה תפקידים, שאין להם שום דבר לצורך העניין, ובדברים כאלה שאנחנו צריכים להגן על הילדים הרכים שלנו אין. אז עם כל הכבוד – אז אמרו. לא בגלל זה אני לא אמשיך את השרשרת.

משטרת ישראל, בבקשה.

אין לנו התנגדות להצעת החוק במתכונת הנוכחית. אנחנו חייבים לציין, כמובן, שיש אינטרס ציבורי בבדיקת עבר פלילי של עובדים שמצויים בקשר עם קטינים. עם זאת אנחנו חייבים לציין דבר אחד לפרוטוקול, שהיות שהבדיקות שמוצעות כאן תלויות דיווח, ומבוססות על תלונות מידע אחר שיועבר למשרד החינוך, נוצר מצב שהחוק לא שוויוני על אף יתרונותיו.

את רוצה שבחוק אני אחייב את משטרת ישראל להודיע?

לא.

למה התכוונת שזה לא שוויוני? - -

זה לא מחייב.

- - כלפי מי שדיווחו עליו ומי שלא דיווחו עליו? אין לי בעיה. בואו נחייב בחוק את משטרת ישראל.

אני ממשרד המשפטים. הקושי הוא לא בחוק המרשם הפלילי. חוק המרשם הפלילי מאפשר מסירת מידע בהיקף מאוד רחב לגבי עובדי הוראה. עצם האזכור של שקילת עבר פלילי בחוק ספציפי מהווה הסמכה לשקילת מידע מהמרשם הפלילי. הנקודה שהזכירה נציגת המשטרה קשורה לשאלה, האם תהיה חובה לשקול את המידע או שזה יהיה אגב תלונה ספציפית שהגיעה למשרד החינוך. אפשר גם לקבל תפיסה אחרת; היא בהחלט הייתה מאפשרת רמת ודאות הרבה יותר קרובה וגם שוויון ביחס לעובדי שירות. כרגע אנחנו מבינים מדיונים שהיו בתוך הממשלה, שמשרד החינוך לא יכול להרשות לעצמו לבדוק את כל עובדי השירות. צריך לזכור – וכאן גם קיבלתי את תפיסת משרד החינוך – שמבחינת תפיסת הרגולציה האחריות הישירה של משרד החינוך היא לעובדי ההוראה. עובדי השירות הם לא בתחום הרגולציה של משרד החינוך.

ודאי לא הייתי משית את זה על משרד החינוך.

אז אני רוצה להזכיר עוד דבר אחד. אנחנו מנסים לקדם במקביל תיקון לפקודת העיריות שלפיו הרשויות המקומיות תוכלנה לקבל מידע מהמרשם הפלילי לגבי לכל עובד שלהם ולכל התקשרות שלהם.

תשקלו היטב לאיזה גורמים ברשות המקומית תהיה גישה.

אנחנו מדברים על הייעוץ המשפטי של הרשות המקומית. הדבר הזה ייתן, בעינינו, מענה לחלק גדול מאוד מהקושי שקיים בהקשר הזה, אבל עדיין לא מענה מלא, כמו שאנחנו יודעים, לגבי הבעלויות.

תודה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

אני רוצה לשבח את היושב-ראש שיזם את החוק. אנחנו צריכים להיות בעד כל צעד כדי שבית הספר יהיה מקום בטוח לתלמידים. יש פרצה – עובדי החינוך מחויבים למשרד החינוך, עובדי הרשות לרשות, אבל מה עם אלה שבאמצע? מה עם אלה ששייכים לגופים עצמאיים שמתרבים היום ומתערבים בבתי ספר ובענייני חינוך? הצעת החוק הזאת באה להסדיר את הפרצה הזאת.

חוץ מזה אפשר להעלות הסתייגויות דיבור?

בשלב הזה כן.

הסתייגויות דיבור לכל הרשימה המשותפת.

ברכות.

תודה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

אני שמח תמיד להצטרף לברכות של ידידי מסעוד גנאים, איש דתי, איש עובד אלוהים.

תודה רבה.

אני מוכרח לומר שאני באסוציאציה פראית בעניין הזה. אני דמוקרט ושומר על זכויותיהם של אנשים - -

אזרת אומץ אתמול, וביקרת אפילו את ראש הממשלה.

אני גם קורבן של ניסיון התנקשות של עובד במסעדה. המסעדה העסיקה אותו כיוון שלפי המשטרה, אסור לבקש ר"פ על בן אדם ואסור לדעת שהבן אדם ישב בכלא אחת-עשרה שנים על פעילויות חבלניות. הוא היה טרוריסט. האיש ישב בכלא אחת-עשרה שנה. המסעדה ביקשה לקבל מידע מי זה הבן אדם, ואסור למשטרה לתת שום ר"פ לבן אדם. -

נכון. אבל יש לזה מענים אחרים. אנחנו דנו על זה אצלנו.

באופן עקרוני אסוציאטיבית אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו רוצים להיות חברה שמצד אחד היא דמוקרטית ושומרת על זכויותיהם של כל בני האדם, ואז אנחנו שומרים על זכויות ומעלים את כל המידע על העבר; ומצד שני מפקירים את הקורבנות הפוטנציאליים, ובמקרה הזה – תלמידי בית ספר. לכן שמחתי מאוד לראות את ידידי יעקב מרגי, איש ישר ותמים דרך - -

אתה חותם לי על זה?

חותם לך על זה. איש חרוץ שדואג לעם ישראל. תודה.

יושבת אתנו פה עורכת הדין שושי סומך. אני נותן את הקרדיט לד"ר קדמן ולמועצה לשלום הילד שהיו הדוחפים והמובילים. יש לך משהו להוסיף?

רק להגיד שלצערנו, המילים האלה נכתבו בדם. שום דבר לא בא מדמיוננו הקודח, אלא ממקרים שהגיעו אלינו, והידיים היו כבולות. לכן חשוב לנו לאפשר לחוק הזה להתקיים בדיוק כדי שמקרים כאלה לא יקרו.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

אנחנו מצטרפים לחשיבות של האינטרס הציבורי והאפשרות להשעות עובדים שהוגש נגדם כתב אישום בנסיבות שמתוארות בהצעת החוק. לדעתנו, צריך להוסיף, כפי שציינו קודם, לסעיף 20ב לחוק הפיקוח גם הסעיף החדש 22 כדי שהוא לא יגרע מהוראות החוק רשויות מקומיות (משמעת). זה דבר שיאפשר תיאום כמו שהחלנו גם במקרים האחרים שהחוק מתייחס אליהם.

לגבי סעיף ב' אין בעיה.

אנחנו נוסיף.

להוסיף?

ודאי.

פשוט בהצעת החוק זה לא מצוין.

דיברנו על זה בקריאה הראשונה, שנוסיף את זה בקריאה שנייה ושלישית.

אז מצוין. אני מבקש להוסיף את זה. זה רק מוסיף. כפי שציינו זה יהיה תלוי דיווח למשרד החינוך.

יש מישהו שרוצה להוסיף התייחסות לפני שמתחילים בהקראה? אוקיי, נא להקריא.

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 9) (השעיית עובד שירות), התשע"ו–2016‏

תיקון סעיף 22

1.

בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 22, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) המנהל הכללי ידרוש, בכתב, מאת בעל רישיון או מנהל בית ספר כי ישעה עובד שירות שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו; בסעיף קטן זה, "חסר ישע" ו"עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתם בסעיף 18(א1)."

"כהגדרתם בסעיף 18(א1) זה כמו בעובד חינוך. הנוסח הזה נלקח מחוק שירות המדינה (משמעת) ומחוק הרשויות המקומיות (משמעת).

תיקון סעיף 23

2.

בסעיף 23 לחוק העיקרי, אחרי "לפטר" יבוא "או להשעות".

כאן מדובר בהזדמנות להשמיע טענות בשימוע.

הוספת סעיף 25א

3.

אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:

"עיון מחדש בהחלטת השעיה

25א.

(א) הושעה עובד שירות לפי סעיף 22(א1), תימשך ההשעיה עד למתן פסק הדין הסופי בהליך הפלילי נגדו או עד להפסקת ההליך, ואולם המנהל הכללי רשאי להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), עובד שירות שהושעה רשאי לפנות למנהל הכללי בבקשה שיורה על הפסקת ההשעיה; פנה עובד כאמור, ישקול המנהל הכללי בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדבר ההשעיה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט המנהל הכללי שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים, החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה."

כאמור, זה דומה לעובד חינוך.

תיקון סעיף 32

4.

בסעיף 32(א)(2) לחוק העיקרי, אחרי "עובד חינוך" יבוא "או עובד שירות", ובמקום "סעיף 18(ב)" יבוא "סעיפים 18(ב) או 22(א)".

סעיף 32 עוסק בצו סגירה מאת המנהל הכללי אל משרד החינוך.

איפה מכניסים את 20ב?

אני עוד אתייעץ עם הנסחות האם להכניס את זה באותו סעיף או בסעיף נפרד, אבל אני אקריא את סעיף 20 לחוק הקיים שלפיו: "אין בהוראות סעיפים 18(א1) ו-(א2) ו-20(א) שעוסקים בעובד חינוך כדי לגרוע מהוראות החוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978". זה אמור לתת מענה לכפילות, ולהגיד באופן ברור שחוק הרשויות המקומיות (משמעת) על כל הוראותיו ממשיך לחול, ומה שדיברנו לגבי עובדי חינוך זה שכשנודע למנכ"ל משרד החינוך על כתב אישום שהוגש נגד עובד שירות שהוא עובד רשות מקומית יהיה נוהל עבודה משותף איך מפעילים את שתי מערכות הדינים, איך מסנכרנים ביניהם.

אפשר שאלה? את השתמשת במילה "נודע". אולי נכון שזה יצוין גם בחוק עצמו. "נודע לו שהוגש כתב אישום" – כדי להבהיר את זה.

זה להגיד משהו באופן פוזיטיבי. אני לא יודעת אם אנחנו רוצים לעשות את זה.

אז שיהיה לפרוטוקול.

ככה אנחנו משאירים את זה כי אם יהיה התיקון לחוק הרשויות המקומיות אולי עדיף להשאיר את זה בלי להגיד משהו ספציפית בנוסח הזה.

ההבהרות שנאמרו לפרוטוקול קודם מבהירות את העניין.

תודה.

אתה רוצה להוסיף את הדיווח ב-20(ג)?

תסבירי מהו.

סעיף 20(ג) לחוק הקיים עוסק בדיווח לכנסת לגבי התליות של אישורים של עובדי חינוך. צריכים להגיש לנו דוח. עוד לא הוגש דוח ראשון אף על פי שהחוק היה כבר ב-2017, אני משערת שזה יוגש מתישהו.

אני מקריאה את 20(ג): "שר החינוך ימסור לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מדי שנה לא יאוחר מיום א' בחשוון דיווח על התליות של אישורים, לפי סעיף 16" – שזה, כאמור, אישור אינדיבידואלי. "ועל הפסקת התליות כאמור שנעשו בשנת הלימודים שקדמה למועד הדיווח".

האם להוסיף כאן גם את הדיווח על השעיות של עובדי שירות?

לא חושב. זה סתם מעמיס.

אז זה יישאר על עובדי חינוך.

כניסה לתוקף מידי?

ודאי.

בסעיף 20ב את מוסיפה את סעיף 22.

אז אמרתי שהניסוח יהיה איך שהם יחשבו שנכון יותר לעשות את זה. אבל אנחנו נוסיף את ההוראה. היא תהיה בחוק.

אני מביא את התיקון לחוק להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 9) (השעיית עובד שירות), התשע"ו-2016, אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה פה-אחד תרתי משמע. הצעת החוק תועבר לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.