הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ו' בחשון התשע"ז (07 בנובמבר 2016), שעה 10:10

קשיים במבחני הסמכה למאבטחים בגלל פערי שפה.

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

יוסף מנשה
–
סגן מנהל, אגף רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון פניםסנ"צ אייל זילברמן
–
ראש מדור הכשרות, משטרת ישראלורה אופיר
–
מרכזת הכשרה ורישוי, אגף תעסוקה, משרד הקליטה והעליהדני שנער
–
מנהל אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר, משרד התחבורהנועה נאמן
–
עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודהפנחס שיף
–
מנכ"ל, ארגון חברות האבטחה בישראלאשר סיום
–
שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודיתאמיליה בן יעקב
–
מנהלת תיקי עולים, הסוכנות היהודיתאליהו זנו
–
מנהל בית התעסוקה - ארגון קליטה - עמותות הפועלות מען עולי צרפתפבל מושצ'יצקי
–
מאבטח, יוזמי ז'נבהאלכסנדר פיסנקו
–
מאבטחבני פרץ
–
פעיל חברתי

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

קשיים במבחני הסמכה למאבטחים בגלל פערי שפה

בוקר טוב לכל המשתתפים, אנחנו פותחים את הדיון.

התכנסנו היום, לדון בהצעה לדיון מהיר בנושא קשיים במבחני הסמכה למאבטחים בגלל פערי שפה, של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. בדיוק לפני שנה, קיימנו דיון בנושא מבחני הכשירות הנפשית בעברית ועמדנו על הקושי של המאבטחים עולים, הנדרשים להיבחן בשפה העברית לשם חידוש רשיונם לשאת נשק ואשר עלולים לאבד את משרתם ואת הכנסתם, בשל הקושי בשפה העברית.

נעניתי לקיים את הדיון המהיר ביוזמת חברת הכנסת טלי פלוסקוב, כיון שהובא לידיעתה שאלפי עולים לא מצליחים לעמוד בבחינות ההסמכה בסיום הכשרה, רק בגלל חוסר בקיאות בשפה העברית. בדיון שקיימנו לפני כשנה, הובטח לוועדה כי בחינת הכשירות הנפשית תתורגם לשפות העולים וכי החל מחודש ינואר 2016 יוכלו העולים המאבטחים להבחן בשפתם.

אני מבקש לשמוע כעת, מה כוונתכם לעשות כדי לסייע לעולים שעברית אינה שפת אמם, לעמוד בבחינות ההסמכה. נשמע קודם את יוזמת הדיון, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, לאחר מכן נשמע גם את נציג משרד התחבורה, מר דני שנער, מנהל אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר ולאחר מכן נשמע את נציג המשרד לביטחון פנים, סנ"צ אייל זילברמן, ראש מדור הכשרות במשרד.

לפי דרישת ההצעה לסדר, נגבש מסקנות שיונחו על שולחן הכנסת. אני פונה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב.

ראשית, כמובן תודה על עצם קיום דיון בנושא ועל ההיענות שלך שהיא כל כך מהירה, בוועדות אחרות זה קורה אחרי זמן רב.

אכן ביקשתי לקיים דיון והבקשה הזאת עלתה אחרי פניות אליי של מאבטחים, אשר סיפרו על הקושי לביצוע מבחן ההכשרה. אנחנו לא מדברים על פסיכו-טסט כרגע, אנחנו מדברים על מבחן הכשרה שעדיין מבצעים אותו בשפה העברית, בכתב ולא בעל פה, שאני מבינה שבעל פה הרבה יותר קל. גם ראיתי חלקים מהמבחן שכתוב בשפה העברית ובשפה לא כל כך פשוטה. אנחנו יודעים שהשפה העברית היא מאוד עשירה, היא יכולה להיות באמת שפה מדוברת שכולם מבינים אותה, אבל לפעמים את אותו משפט אפשר לכתוב בשפה שגם ישראלים שגרים במדינה הזאת לא תמיד יבינו מה כתוב שם ואני לא מדברת על אנשים שעלו ארצה גם לפני עשרים שנה.

לכן חשבתי לנכון, להעלות את הסוגיה כאן כדי לשמוע את המשרדים. הרי אנחנו מדברים על מאבטחים ואל תגידו שזה מקצוע שיש לכם אנשים שעומדים בתור כדי לעבוד בו. גם כי מצד אחד המשכורת שם ואני אומרת את זה בעדינות, לא מי יודע מה ומצד שני לא כשבמדינה שלנו רמת האבטלה כל כך נמוכה שלאנשים האלה יש אלטרנטיבות אחרות ללכת לעבוד בהן, בתנאים שהם יכולים לתת מעצמם.

אני יודעת שצריכים להגיע לכאן אנשים שהם אלה שחוו את החוויה הזאת של לעבור מבחן, מה הקושי, עם מה הם מתמודדים ועלינו ביחד לנסות לפתור את הסוגיה הזאת. זה לא שמחר יקבלו אותם לעבודה כי הם נאמו כאן, יש הרבה אנשים שלא מדברים אשר לא עוברים את המבחן, חוזרים הביתה ונשארים ללא עבודה. כולנו יודעים שלא מדובר על צעירים בני 30-35, אלא אנשים יותר מבוגרים שלהם יותר קשה בעצם לתפוס את השפה. עלינו ביחד, כי בעיניי יש לנו אינטרס משותף, לעזור לאנשים האלה להשתלב בחברה הישראלית ולדעת לפרנס בכבוד, במקום שאנחנו כמדינה יכולים כן לתת להם.

לכן, אדוני היושב ראש, אבקש לשמוע את הנציגים של המשרדים, אני מאמינה שאחרי שאשמע את דעתם יהיה לי מה להוסיף לנושא.

אפשר לשאול שאלת הבהרה?

בוודאי.

איפה בדיוק הם נדרשים לעבור את המבחן הזה? בבית הספר להכשרה, בבית הספר לאבטחה?

כן.

בסוף ההכשרה, הם צריכים לעבור - - -

בדיוק.

שם זו הבעיה?

נכון. שם זו הבעיה. שוב, אני מאמינה גם שלאנשים שיגיעו עכשיו תהיינה תשובות יותר מדויקות, אולי הם גם יגידו באיזה מקום ספציפי. הם עוד מעט ייכנסו לכאן ואנחנו נשאל אותם. אבל עדיין, ממה שאני הבנתי, מדובר במבחן שהם צריכים לעבור בסוף ההכשרה ובמבחן הזה הם נכשלים. והם מספרים לי שגם הרבה ישראלים נכשלים, בגלל אותה הבעיה. אז בואו נראה על מה אנחנו מדברים ואני אשמח לשמוע את האנשים שמטפלים בנושא.

המטרה של הדיון הקודם הייתה מאוד מוצדקת וקראתי את כל הפרוטוקול של הדיון הקודם, ואני יודעת שיש תוצאות של הדיון הקודם כי אני יודעת שלדוגמה, במבחני פסיכו-טסט היום נותנים לאנשים לעבור גם בשפות אחרות. אגב, הבנתי שאתה נציג של משרד התחבורה?

כן.

אני רוצה לספר לך משהו אישי שחוויתי. בעלי בן 57, לצערי הרב המפעל שהוא עבד נסגר והוא חיפש מה לעשות בהמשך. הציעו לו ללכת ולבדוק את האפשרות להיות נהג אוטובוס, אני יודעת שהמקצוע הזה מאוד דרוש, הוא פנה לאחת המכללות בבאר שבע לצורך העניין וכדי להיכנס לקורס הוא היה צריך לעבור סוג של מבחן קצר. זה לא היה מי יודע מה, אבל הוא סיפר לי שהמבחן היה בשפה העברית. כאחד שחי במדינה הזאת כבר 25 שנים ולא נחשב כאחד שלא יודע עברית, כי הוא יודע להתבטא ברמה מאוד טובה, גם לו היה קשה לעבור את המבחן הזה. הוא אמר "אני עמדתי וראיתי את המילים רק בגלל שניחשתי מה הוא". לכן, רבותי, אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו רוצים את האנשים האלה כחלק מהחברה הישראלית, אנחנו צריכים להיות גמישים אליהם ולתת להם, במקומות שאנחנו מסוגלים ובעיני אנחנו כן מסוגלים כאן, להיות גמישים ולתת להם את האפשרות להיות חלק מהאנשים שיעבדו. תודה אדוני היושב ראש.

תודה. אנחנו נשמע קודם את ראש מדור הכשרות במשרד לביטחון פנים, סנ"צ אייל זילברמן בבקשה.

תודה. אני רק אתקן, אני ממשטרת ישראל וסגן ראש אגף כלי יריה יוסי מנשה הוא מהמשרד לביטחון פנים. כלומר אנחנו כפופים אליהם, אבל אני ממשטרת ישראל. אני מייצג פה כרגע את משטרת ישראל. אני רוצה להבהיר כמה דברים. ענף האבטחה הוא מקצוע לכל דבר. שיהיה ברור, בתוך ענף האבטחה יש הרבה אחריות, ולא משנה מה רמת המאבטח, הוא יכול להיות היום בבוקר מאבטח בסופר, יכול להיות מאבטח בתחבורה הציבורית ויכול להיות מאבטח במתקנים. יש המון אחריות.

אחד התנאים הבסיסיים להיות מאבטח במדינת ישראל זה לדעת את השפה העברית. ואני אסביר, ואני אתייחס גם לנושא של המבחנים בסוף. מאבטח שמגיע, הבקשה שלנו היא ש--- בעברית בסיסית, לא מעבר לזה. שידע לקרוא ולכתוב עברית. לא מעבר לזה. הוא צריך לזהות אדם בכניסה, הוא צריך לקרוא תעודה בכניסה. במקרה הצורך, הוא יצטרך לרשום גם דו"ח לאחר מה שקרה, הוא יצטרך לדעת להתבטא ולהרחיק אנשים. יש דבר שנקרא סמ"כ, הוא צריך לתשאל את האנשים, לדבר איתם, לגלות, לתחקר, לזהות, להעביר מסרים בקשר. זה לא מסתכם רק במבחן.

בסופו של דבר – נכון, יש הכשרה, בסיום ההכשרה יש מבחן. הוא לומד למבחן, יש מדריך במבחן, אם הוא נתקל בשאלה שהיא קצת קשה לו, מבהירים לו מה ה שאלה. המבחנים הם מבחנים בסיסיים, המבחנים הם מבחנים זהים, יש מאגר של כמות מסוימת של שאלות שמשם כל מוסד הכשרה לוקח את ה שאלות האלה. אנחנו כמדור הכשרות בונים את השאלות יחד עם אנשי המקצוע, כך שאני לא רואה שום אפשרות אחרת היום לשנות את הנושא הזה. אי אפשר לעשות מבחנים בשפות אחרות, הייתי מאוד רוצה.

לא ביקשתי את זה, אדוני. אני רוצה לשאול אותך, מי קובע מה זו עברית בסיסית? אני לא ביקשתי לעשות מבחן בנושא הזה בשפה הרוסית, האמהרית וכן הלאה. אני ביקשתי לבצע מבחן בשפה עברית פשוטה וקלה, תאמין לי, כשיש מילים כמו: "אני רואה", או "אני מסתכל", או "'אני מביט", שיש הבדל ביניהן ואתה תכתוב "אני מביט", אני לא חושבת שאותו מאבטח שעומד והוא צריך לעמוד, יבין אותך. לכן אני רוצה לראות מה זו רמת עברית בסיסית עבורך, כי מה שקל לך לא יהיה קל לאדם הזה.

אני יכול לתת לך כמה דוגמאות.

אני אשמח.

אני אתן לך דוגמה אחת, או כמה שתרצי. "מתי יכול מאבטח לבצע חיפוש ללא חשד?" זו שאלה פשוטה ולא מסובכת. "מהו כוח סביר?" אלה דברים שרשומים כמו מבחן אמריקאי. הוא לא צריך לשבת ולכתוב, הוא צריך לקרוא את השאלה ולהבין מה התשובה הנכונה. גם הציון העובר הוא לא ב- 90, הוא ציון עובר של 80 ואנחנו עושים הקלות.

אין לנו עם המערך האזרחי דו שיח של חרשים, נהפוך הוא. אני חושב שמשטרת ישראל היום, ויעידו פה חבריי, הולכת מאוד לכיוון ואני אסביר לך איפה זה קורה. בתקופה האחרונה, אנחנו מבצעים איזושהי עבודת מטה בנושא של תבחינים. מי שלא יודע, יש תבחינים מסויימים, קריטריונים מסויימים, שמי שעומד בקריטריונים האלה יכול להיות מאבטח. והם גם לא קריטריונים כל כך בשמיים. אבל מה, גילינו למשל, אני אתן לך סתם אחת מהדוגמאות, שלעולים חדשים או לאנשים שהם ותיקים במדינת ישראל ולאו דווקא עולים חדשים, קשה לבוא ולהציג תעודת השכלה. זה אומר, שאם אני אקח כדוגמה עולה מחבר העמים או שאני אקח עולה מאתיופיה או שאני אקח מישהו שעלה ממרוקו, אם הוא אדם מבוגר, אין לו יכולת לבוא ולהציג לי כמה הוא למד בעבר.

פעם נדרשנו ל- 10 שנות לימוד, דרשנו שיבואו ויציגו לנו תעודה של 10 שנות לימוד באחד ממוסדות ההשכלה המאושרים, היום אנו רואים שקשה לבוא ולהציג את זה אבל אני יכול לומר לך שבעבודת המטה שנעשית עכשיו התבחין הזה יורד. האדם יגיע למוסד להכשרה, יעבור מבחן בעברית בסיסית שאנחנו בונים אותו, כאשר ברגע שיעבור את המבחן הוא ייכנס לקורס. אנחנו כן הולכים לקראת, אנחנו כן מנסים לשפר ולסייע, אנחנו מכירים את המצוקות ולא עיוורים למצוקות שקיימות. מצד שני, אי אפשר לבוא ולהיות קיצוניים. אנחנו באמת מנסים ועושים את זה יחד עם הגורמים האזרחיים.

זאת אומרת, שעבודת המטה שנעשתה היום, נעשתה ביחד עם ארגון חברות האבטחה בישראל, משרד המנב"טים של משרד החינוך, ומנהלי האבטחה בגופים האזרחיים ובגופים המומחים. זה אומר שבצוות הזה שאני עמדתי בראשו, ישבו חברי צוות עם הגופים האזרחיים וביחד בנינו את התבחינים החדשים כדי שתהיה לנו יותר יכולת לקבל אנשי אבטחה, כי זה שלא סוד שקיים חוסר באנשי אבטחה, בכך להקל על התבחינים כדי להכניס אנשים. כך שאנחנו כן הולכים לכיוון הזה, זה לא שלא הולכים לכיוון הזה, אבל המבחנים יהיו מחוייבים להיות בעברית.

את ואני מסכימים ואני חושב שהשאלות שהצגתי בפנייך, יש פה מאגר של בערך שלושים שאלות כשבכל פעם נותנים שאלות אחרות, הן שאלות מאוד סבירות. יש עורך דין שנמצא איתם והוא מדריך הסמכויות שלהם, הוא גם זה שבוחן אותם בסוף. כשחניך נתקל בבעיה מסוימת, מסייעים לו ומבהירים לו את השאלה, אין דבר כזה "אם אתה לא עושה אתה לא עובר". כראייה, יש גם לא מעט שכן עוברים. הרבה מאוד עוברים. אם יש עוד שאלות, אני אשמח לענות.

אבקש להתייחס לדברי חברת הכנסת טלי פלוסקוב. אני רוצה לפתוח ולומר שאגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים, ואני חושב שגם החברה והמדינה, פועלים ללא לאות להכניס ולשלב את העולים החדשים במסגרת החברה, ולשלב אותם בעבודה. אני רוצה לדבר דווקא על התפקיד של אגף רישוי כלי ירייה בנושא הזה. בעבר, דרך אגב, קיימנו יחד עם משרד הקליטה הכשרות בעברית לעולים שעלו אז בעליות, גם מחבר העמים וגם מאתיופיה וגם ממקומות אחרים. קיימנו הרבה מאוד שיעורים, אני הייתי שותף לזה, ביחד עשינו את זה וזה היה נהדר, וזה שילם את עצמו. אנשים הבינו, למדו, כדי לסייע לחברה באמת לקלוט את העולים החדשים, אני חושב שזה דבר מאוד חשוב לנו כחברה וכעם ישראל.

מצד שני, אסור לנו להתעלם מהעובדה שתפקיד מאבטח זה לא סתם תפקיד. הוא צריך להקנות תחושת ביטחון לציבור הרחב במרחב הציבורי. אני לא רוצה שאף אחד מאתנו שיגיע לבית ספר או לקניון או לכל מקום ויראה מאבטח שלא יודע לתקשר, ועלול להוות סכנה לציבור. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. אני רוצה שהמאבטח שנמצא בכל מקום ידע להקנות את תחושת הביטחון, ידע את התפקיד שלו, ידע את הכל.

את הידיעה הזאת אי אפשר להקנות סתם, אלא בלימודים. כולנו יודעים מה זה ללמוד, מה זה לדעת ומה זה להיות מיומן בביצוע אבטחה. אבטחה זה דבר שצריך להיות מיומנים בו, כדי למלא את התפקיד הזה. ידיעת השפה העברית זה חלק מהדבר, כשאנחנו מבחינתנו בודקים כל אחד שנפסל, מדוע הוא נפסל ובאיזה תחום הוא נפסל. אם יש תחומים שהוא לא נדרש אנחנו מעבירים אותו, אבל, אם אנחנו רואים שרמת הידיעה שלו כל כך נמוכה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לו נשק ושיהיה במרחב ציבורי כי הוא עלול להוות סכנה לציבור ואת זה אנחנו רוצים למנוע. אני מבקש להזכיר לכל החברים, לפני כעשר שנים בבני ברק, מאבטח מחבר העמים ירה בגבו של טכנאי מזגנים שבא לתקן מזגן בבית ספר, בגלל שהוא לא ידע לתקשר איתו. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה, שהוא מצב חמור ביותר.

מצד אחד אנחנו רוצים לתת תעסוקה לעולים, שזה דבר חשוב מאוד, הם איתנו, הם בתוכנו ואנחנו עם אחד. אבל מצד שני אנחנו גם צריכים לשמור על המרחב הציבורי, שזה גם מאוד חשוב. אנחנו עושים את השיקול בין שני הדברים האלה כשאנחנו בוחנים, אני יכול להעיד על עצמי באופן אישי שכל אדם שנכשל בא אלי לראיון, כמובן שהוא פונה כי אני לא יכול לדעת מי נכשל, אבל מי שפונה בא אלי לראיון אנחנו בוחנים אותו פרטני בנושא הזה. יכול להיות שיש דברים שלא אישרנו אותם, ואני מודה שלא אישרנו אותם כי יכול להיות שהוא נכשל גם בבדיקה הפסיכולוגית שהוא עבר. גם בבדיקה הפסיכולוגית, כפי שציינת את זה חברת הכנסת טלי, דאגנו שהמבחנים יתורגמו גם לשפות שאנשים נכשלים.

זה ברור.

המטרה היא לא להכשיל, אלא לנסות לסייע. יחד עם זאת אנחנו חייבים להציב לנו רף מינימום שממנו אסור לנו לרדת, כי ברגע שאנחנו יורדים ממנו, אנחנו מהווים סכנה לציבור. הכוונה שלנו היא באמת לא לפגוע ואנחנו עושים את המירב בעניין הזה.

אם יורשה לי להוסיף עוד דבר אחד, ברשותך. אנחנו צריכים לקחת בחשבון דבר אחד, שכשמאבטח מסיים הכשרה ניתנות לו סמכויות על פי חוק, בין היתר גם את הסמכות למנוע את חופש האזרח שבה הוא יכול לעכב בן אדם. כשניתנות לאדם סמכויות במקום שבו הוא מאבטח, כי הסמכויות ניתנות למקום שבו הוא מאבטח, אני חייב לדעת שהוא יודע למה. אני חייב לדעת שהאדם הזה מכיר את כל הסמכויות האלה, לפני ולפנים. שהוא עבר, שהוא מבין, שהוא יודע. אני לא יכול לבוא ולתת סמכויות על מנת לתת ולרצות. לא, זה לא בבית ספרינו. אנחנו צריכים מאבטח שיודע מתי להשתמש בנשק, אם הוא שומר, מתי הסמכות שלו לעכב, מתי הסמכות שלו לעשות חיפוש, איפה הוא יכול לעשות חיפוש. אלה דברים חשובים ומבחן הסמכויות הזה כן מלמד אותו בסופו של דבר.

חברת הכנסת טלי, אם צריך, ויש כאלה שמתקשים, אולי בסיוע משרד הקליטה, לפתוח קורסים נוספים כמו שעשינו בעבר. אני חושב שזה גם יקנה להם ידיעת שפה, לעולים, להשתלב יותר טוב, גם יקנה להם - - -

אתה מדבר על קבוצת המאבטחים הפוטנציאליים? זה מה שאתה מתכוון?

ברשותך, אני לא מסתכל רק על מאבטח, אני מסתכל בכלל, להשתלב בחברה ולמצוא עבודה. המאבטחים הם חלק מזה. דיברת קודם על בעלך, הזכרת את בעלך, כנהג. אני חושב שאם יפתחו הכשרות נוספות כאלה של לימוד השפה העברית זה יכול לסייע לכולם ותמיד, ונמצאת פה גם ממשרד הקליטה, ואני חושב שזה דבר מאוד חשוב. עשינו את זה בעבר, זה היה פנטסטי, אני מודה, הייתי שותף לזה. אפשר לחשוב אולי על לפתוח עוד פעם את הדבר הזה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה. כמו שפתחת, אמרת שמאבטח זה מקצועי, אז אם אדם רוצה במקצוע הזה ולא עבר את המבחן, האם יש אפשרות שמשרד הקליטה ייתן לו תגבור בעברית והוא יוכל להבחן עוד פעם?

אני לא אדבר בשם משרד הקליטה - - -

לא, אני שואל אם משרד הקליטה ייתן, האם אתם תקבלו אותו בחזרה, לא להכשרה, למבחן.

התשובה היא כן, לחלוטין. יש לו זמן. אם מחר בבוקר יבוא משרד הקליטה ויגיד "אנחנו לוקחים את האדם הזה שנכשל, אנחנו מעבירים אותו עכשיו קורס שהוא רק צריך לעשות את הסמכויות ובתוך פרק זמן סביר של 30 יום, לא בעוד שנה שהוא ישכח את החומר, יש להגיש אותו למבחן חוזר", אין מניעה בכלל.

אני פעיל חברתי מהפנתרים השחורים לשעבר. גם אנחנו עשינו עליה, ראינו את הסבל של ההורים שלנו שלא יכלו בעברית ועוד לא היו חברות שמירה וכל הדברים של השנים ההן, גם בנושא הקשיים של העבודה. גם כשרואים היום את המבוגרים, שאתם באמת, אלה שמצליחים לעבור את המבחן, איפה אנחנו מוצאים אותם? בסופר, באיזה מקום נידח כשהוא לבד, זה הכל. למה לפני שהם עוברים את המבחן המעשי, הרי עוברים קורס מעשי, גם בירי גם בהכל. זה ברור. נשאר להם המבחן העיוני. לפני המבחן העיוני, למה לא לקחת את האנשים האלה לשלב אותם מעשית במקום עבודה, במקומות כמו עיריות שיש יותר מאבטחים צעירים, שהם יראו את ה דרך וילמדו אותה, ואחר כך להתחיל להכניס אותם למבחנים העיוניים. במקום לשלול אותם כבר מחוסר ידיעה של העברית וכל הקשיים ש אמרתם, לשלב אותם עם צעירים, במקום שאין מאבטח אחד, יש ארבעה וחמישה, ואנחנו רואים את זה בעיריות. לשלב אדם מבוגר בפנים, שהוא מתחיל את הדרך, כך הוא יכיר, יידע, וגם ייכנס עם ה שפה וגם יידע אחר כך לבוא ולהבחן, להבין. במקום לבוא ולהקשות עליו מתחילה, כשהמצב הכלכלי קשה מאוד במדינה. אני חושב שזו הדרך.

שאלת שאלה טובה, אז נשמע. מה אתם עונים?

אני אתן את התשובה לזה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה.

התשובה היא מאוד פשוטה. כדי לעמוד במקום מסויים, כדי להיות מאבטח, אתה חייב סמכויות. אתה לא יכול לבדוק אנשים, אתה לא יכול לפנות לבנאדם אם אין לך את הסמכות. אני אסביר את זה - זה פשוט מאוד - יש הרבה מאבטחים במדינת ישראל. אנחנו מתייחסים כרגע למאבטחים שהם תחת חוקים מסויימים. אם זה תחת חוק הסדרת הביטחון, אם זה תחת חוק שמירת הציבור, במקומות שהם מונחי משטרת ישראל, אני לא יכול לשים מאבטח, אני לא אחראי על מאבטח שהוא שומר בהגדרה, במקומות שהם לא מונחים, אני מדבר על מקומות שהם מונחים על פי חוק של משטרת ישראל. כשמאבטח יצטרך להיות שם, הוא צריך להיות עם הכשרה מסוימת, הוא צריך להיות עם סמכויות. כי בלי סמכות הוא לא יכול לפנות לאף אדם. הוא לא יכול לעבוד שם ולהתחיל את העבודה אם אין לו את הסמכות .הוא לא יכול לפנות לבנאדם ולהגיד לו 'תפתח את התיק' כי זה אסור על פי חוק.

לעניין ההכשרה המעשית שהם עוברים, גם לפני ההכשרה המעשית יש עוד הליך שבאמצעותו אנו בודקים אם הם יודעים עברית, אם הם מדברים ואם הם כותבים עברית. וזה באחריות מנהל הביטחון של המתקן עצמו, שרואה אם הבנאדם בכלל דובר עברית. יתרה מזאת, גם לפני כן, כשהוא מגיע למוסד ההכשרה, הוא נבדק בצורה מאוד פשוטה אם הוא יודע עברית על ידי זה שאני נותן לו למלא שניים שלושה טפסים, כדי לראות את הרמה הבסיסית שלו. כך שהוא לא נכשל רק כשהוא מגיע לשלב הסופי, אלא אם כן עושים דברים אחרים לאורך הדרך, אלא יש בדרך עוד כמה מסננים פשוטים ויעילים, שהוכיחו את עצמם ברבות השנים.

כמו שאמרתי, לעניין שהוא יעבוד עם אחרים, החוק לא מאשר ואני לא עושה דברים שהם - - -

ניתן פה כחברי ועדה וחברי הכנסת לשנות קצת את החוק או להקל עליו בנושא הזה ולשלב במקומות שיש יותר צעירים, כך הוא גם קולט, הוא רואה מה עושים, גם הוא נכנס מעשית. לפעמים יש אנשים שבמעשית הם מצליחים ובעיוני הם נכשלים. יש את זה. אני יכול להגיד לך, אני בעברית למשל, שאני נמצא בארץ שנים ולמדתי, יש לי בעיה בדקדוק בין ת' ל- ט' לפעמים יש לי את הטעויות האלה.

אף אחד לא יכשיל אותך במבחן על זה,

גם אני עד היום, אם אני אכתוב בכתב יד, למזלנו יש מחשב שיתקן לנו את הכתיב. גם שוטרים אני מכיר שלא יודעים אפילו לאיית נכון. אני יודע, אני מכיר. ראינו את זה בעבר, ובשביל הזה העבירו אותם למקלדות.

פה מדובר על עברית בסיסית שהוא יכול ליצור קשר וקומוניקציה עם אנשים. אנחנו נלך לכיוון של למצוא איזה שהוא פתרון גם שהאנשים האלה לא יפסידו את המקצוע שהם רוצים לעסוק בו, וגם לא יסכן את ביטחון הציבור. ואפשר למצוא פתרון. בואו לפני זה נשמע את נציג משרד התחבורה, מר דני שנער, מנהל אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר.

תודה רבה. באמת התואר שלי מאוד ארוך, וחשבתי שאני יכול לתרום לדיון הזה, אני חושש שאני לא כל כך יכול לתרום כי אני לא מכיר את התופעה שאת מצביעה עליה. כלומר, הייתי אומר שבעשר ה שנים האחרונות לא היה לנו אפילו מקרה אחד של אדם ששלחנו לקורס – נפסל מכיוון שאלה שמכשירים אותו הוא חלש בשפה וכך הלאה , כלומר, אנחנו לא מכירים את זה ואנחנו מעסיקים סדר גודל של בערך 4,000 מאבטחים,

לא, אבל הסיבה לכישלון היא לא זה שהוא לא יודע מספיק עברית, כי הוא לא יודע לפתור את הבעיות שהוצגו בפניו, כי הוא לא מבין מה התוכן, בגלל שהוא לא יודע את השפה.

אני מבין אותך, אבל אני אומר, לא נתקלתי בתופעה הזאת. אף בית ספר לאבטחה בא ואמר 'תשמע, דני, אתה שלחת אלינו 12, שניים פסלנו כי הם לא ידעו'. אני לא מכיר את התופעה. יכול להיות כי הסינון שלנו אולי יותר מוקדם הוא יותר טוב. אבל אני מסכים עם הגישה שלכם שאתם אומרים שיכול להיות שבמהלך ההכשרות צריך להיות אדם שזה תפקידו, לבוא ולהיצמד לאותם אנשים שהם מתקשים בשפה ולעשות את זה בצורה ורבאלית .זה וודאי יוסיף.

יחד עם זאת, אני מצטרף לעמדת משטרת ישראל שהנושא הזה מאוד מאוד מורכב ובעייתי, השימוש בנשק, אנחנו לצערנו כבר ראינו פתיחה באש אחד על השני, ואני מצטרף לעמדה של נציג משטרת ישראל. אני חושב שאפשר באותם קורסים, שאנחנו מאתרים שישנם אנשים שהם מתקשים בשפה, להציב שם גורם שיעשה את הבחינה בעל פה או ידריך אותם יותר כדי שפחות מהם ייכשלו.

תודה. חברי הכנסת ירצו להתייחס בשלב הזה?

אני רוצה לומר כמה מילים. אני מאוד מברכת על הגישה, אני שומעת פה גם את הנציגים של משטרת ישראל, וגם את הנציגים של משרד לביטחון פנים וגם נציגי משרד התחבורה. יש פה גישה מאוד חיובית מצד אחד. מהצד השני, אני חוזרת ואומרת, לא זימנתי דיון כי רציתי להיפגש אתכם ולשמוע את דעתכם. הבעיה קיימת. ועוד פעם אני חוזרת ואומרת, אני לגמרי אתכם, בשום אופן לא על חשבון האיכות של המקצוע שאנחנו מדברים עליו. כאן אני אתכם לחלוטין.

יחד עם זאת, אני אומרת שוב, למה אני כן רוצה להסביר לכם? כי אני חוויתי את זה על בשרי. אני יודעת מה זה לא לדעת טוב שפה ולכן אני רוצה לקרב אתכם לכוונה שלי. כשאתה מדבר עם אדם, אתה יכול להחליף מילים במילה אחרת, אתה יכול ל שאול, 'אני לא מבין למה אתה מתכוון', אתה יכול איכשהוא להוציא מהי הכוונה. כשהמכתב הוא בכתב, אין אפשרות לדבר כזה. ובמיוחד, במבחנים, אתה יושב ואסור לשאול ואסור להסתכל, ואסור ואסור - - -

אני מצטער שאני עוצר אותך, אמרתי קודם ואומר זאת שוב, במבחן נמצא המדריך וכשיש שאלה שהיא לא מובנת ניגשים ועוזרים ומסייעים ומנסים להסביר. אני לא מצפה מעולה חדש שיידע עברית על בוריה ויידע דקדוק על בוריה, כמו שאמר האדון קודם - - -

במקרה הזה באמת אנחנו לא מדברים על ת' ו- ט'.

בדיוק. אנחנו לא מדברים על זה, גם אין לי בעיה עם כל שגיאות הכתיב כל עוד התשובה היא נכונה. ככל שכן, המבחן הוא מבחן אמריקאי והוא לא צריך לכתוב, הוא צריך פשוט לסמן בשורה הנכונה.

הוא צריך להבין מה כתוב שם, מה שואלים.

נתתי לך כמה דוגמאות. השאלות הן פשוטות ובסיסיות, על מה שהוא למד במשך השישה ימים- - -

אני אשמח לקבל אחר כך - - -

ברצון אפילו.

כמה זמן הקורס, שישה ימים?

תלוי איזה קורס ולאיזה תפקיד. יש קורס של שישה ימים, הקורסים הם משישה ימים ועד חודשיים, תלוי איזה תפקיד אותו מאבטח הולך לעשות. אני לא מכיר מדריך שנשאל שאלה ולא בא לסייע, כי המטרה שלנו היא אחת, שיהיו לנו מאבטחים ושכולם ישתלבו. שוב, אם יגיע מישהו לסוף הקורס והוא לא יידע מילה בעברית ולא יידע לקרוא, אנחנו בבעיה.

לא מדברים על זה.

יפה, אז שנינו מדברים על אותו דבר בדיוק. אני לא מצאתי עוד היום מישהו שהתקשה טיפה ולא הבין שאלה ולא עזרו לו, אני אשמח לסייע במידה וזה קורה.

בכל זאת, אדוני היושב ראש, שמעתי על הפרויקט שהיה בעבר ואני חושבת שזה מאוד מבורך, פה אני פונה למשרד הקליטה, לחשוב על אופציה כשיש לנו קבוצת מאבטחים פוטנציאליים, נקרא לזה כך, עם איזשהו קושי בשפה. אני באמת לא מדברת על אלה שלא יודעים בכלל עברית, אני גם לא אתן למאבטח לעמוד כשהוא לא יודע לומר לבנאדם "פתח את התיק" או דברים בסיסיים, כפי שאתם אומרים.

אפילו עוד לפני שהם ניגשים למבחן, אלה שלומדים בקורס, לסייע להם בטרמינולוגיה, כי הם מתקשים ב - - -

מילים ספציפיות שקשורות במקצוע.

כן. יש לנו כבר נסיון, והכל,

מצוין. זה לדוגמה אחד מהדברים שאני מאוד מברכת עליהם.

עוד לפני שמשרד הקליטה ייתן לנו את ההצעות שלהם, לפי הניסיון שלכם שאתם בחנתם את האנשים האלה ואתם יודעים את רמת הידע שלהם, להערכתכם, כמה זמן הם צריכים השלמה? כמה זמן, אם משרד הקליטה ייתן להם שיפור בעברית, הם צריכים כדי שיוכלו לעבור את המבחן, בתחום הזה ספציפית?

אני לא נביא, אתה יודע, זה דבר שהוא אינדיבידואלי. אני לא יכול לבוא ולהגיד לך. יכול להיות אדם שיש לו קליטה שתוך יומיים הוא יקלוט או תוך שבוע או תוך שבועיים, ויש אנשים שלעולם לא יקלטו. אני לא יודע. זה אינדיבידואלי לכל אדם ואדם.

אמרת קודם שאפשר תוך חודש לגשת שוב ולשפר, האם יש מגבלה של חודש ימים?

אם תוך חודש הבנאדם יבוא ויגיד לי שעבר הכשרה בעברית ומה שהוא נכשל זה במבחן סמכויות, אין מניעה. הדבר הזה קיים.

אנשים יודעים שיש להם את האפשרות הזאת?

בטח, איזו שאלה? יתרה מזאת - - -

אם יהיה חודשיים או שלושה, גם אז תקבלו אותו?

אין בעיה לדון בזה, אנחנו מאוד גמישים בנושא הזה. בכל פרמטר, אני מדגיש, בכל פרמטר בנושא ההכשרה, מי שנכשל בפרמטר מסויים יכול לבוא ולחזור ולעשות. גם אם זה בכושר גופני וגם אם זה בירי וגם אם זה במבחן סמכויות. זה לא "לא עברת את המבחנים אז לא תהיה רופא" כן? גם שם נותנים לך אולי מועד ב'. אבל גם פה אין שום מניעה בכלל. אם נצטרך לתת חודש ניתן חודש, אם נצטרך לתת טיפה יותר, אפשר לדון בזה. אנחנו מאוד גמישים והמטרה שלנו זהה.

אני חוזר למשרד הקליטה. אם הוועדה תמליץ שמשרד הקליטה ייתן אפשרות של אולפן לשפר את רמת העברית של אותם אנשים שעברו את ההכשרה ונכשלו במבחן, עד שלושה חודשים – האם ניתן לעשות את זה? נגיד עד שלושה חודשים, כדי להיות בטוח?

כן. בשמחה. אבל עוד פעם, זה צריך שיתוף פעולה עם אותם בתי ספר להכשרה. אחרי אולפן א' יש לנו כל מיני מסגרות שהם הולכים ללמוד בהן עברית. אם זה עברית לעורכי דין, אני מדברת על אחרי אולפן א', יש לנו לעורכי דין, למהנדסים, יש לנו לרופאים, פה היה לנו משהו נקודתי שבאמת עם משרד החינוך, ומשרד החינוך דרך אגב רוצים לתת, נגיד אם יש איזו שהיא תכנית שהם בנו, אז הם לא רוצים לחסוך, הם מצדם רוצים לתת את הכל, את כל הטרמינולוגיה והם לא יגידו 'אנחנו ניתן פחות' , בסביבות, 100 שעות אפילו מספיק, זה המקסימום. אבל שלושה חודשים באמת כדי לאתר את ה אנשים, כדי לאסוף אותם, שאנחנו גם נוכל להתארגן יחד עם משרד החינוך, לתת מורה, ובאיזה אזור זה.

אני אומר שלושה חודשים זה הלימודים, לא בירוקרטיה.

את מציעה לנו ממש אולפן ב', מה שנקרא.

אולפן מקצועי. זה מקצועי, משהו ספציפי, כי אני מניחה שהם למדו. למרות שכשעשינו פרויקט בשנים הקודמות, באמת לקחנו אנשים שאפילו לא עשו אז. כיום אין כזה דבר. בזמנו, בגלל שביום שהם עלו הם הלכו לעבוד בכל מיני עבודות ואפילו לא היה להם אולפן א'. זו באמת הייתה עבודה מאוד מאוד קשה. הם כבר יצאו לפנסיה, אני מניחה, ועכשיו אנחנו מדברים על כיתה שכן למדה, קצת יודעת עברית, אז הם צריכים קצת טרמינולוגיה. כך אני רואה את זה. עכשיו זו תקופה אחרת. הם פשוט אולי צריכים את החיזוק ועדיין אני חושבת שמה שאת אומרת, שיש פה כנראה קושי בשפה העברית, אז אולי מה שאת אמרת, לפשט את המבחן עצמו, לעשות אותו פשוט יותר. זה לא שאין להם עברית.

בדיוק. אני גם לא הייתי מדברת על אנשים שלא יודעים את השפה.

זה כבר לא אנחנו. זה כבר הם צריכים לבדוק, אני לא יודעת, לא מכירה ולא רוצה סתם, אני חושבת שזאת הבעיה. אבל אם יש צורך - - -

סליחה, פספסתי. אמרת בשיתוף של איזה בתי ספר?

בתי הספר להכשרה, היכן שהם עושים הכשרה. אני יותר רואה לעשות את זה שם, תוך כדי הלימוד, כי טרמינולוגיה לא מזיקה לאף אחד. או שהם מנחשים, אלה שמתחילים להבין, או שלכל מקצוע, רופאי שיניים, אפילו ישראליים הולכים ללמוד, הם לומדים את הטרמינולוגיה.

יש מישהו שעבר את ה קורס או עבר ונכשל? סיים את הקורס ונכשל במבחן? או מישהו שסיים את הקורס ועבר? הם הגיעו או שעדיין לא הגיעו עד עכשיו?

נראה שעוד לא.

רצינו לשמוע מניסיונם של אותם אנשים. הם עדיין לא הגיעו. חבר הכנסת רזבוזוב, יש לך מה להוסיף?

לא, בינתיים אני מקשיב. אני מקבל פה את העמדה, אנחנו כן מקבלם פניות ציבור שישנה בעיה, ומצד שני אנחנו מבינים את מה שהמשטרה ונציג המשרד לביטחון פנים אומרים. צריך למצוא פתרון, אם זה באמת לזהות את אלה שנכשלו, שלא הם אלה שיפנו אליכם אלא שאתם ישר תקחו את כל אלה שנכשלו ותבדקו, תתנו להם עוד אופציה. צריך לחשוב פה על איזה שהוא פתרון ביניים.

לפי דעתי, אני לא חושבת שקורס של שלושה חודשים במקרה הזה, מה שאמרת, יכול להתאים. אני חושבת שפה צריך להיות משהו הרבה יותר מצומצם. ושוב, אם אנחנו נוכל ברמת ה – כי אנשים מפוזרים בכל הארץ, צריך גם לקחת את זה בחשבון, אתם לא תקחו שני אנשים ותעשו להם הכשרה – צריך לעשות משהו במרוכז, ואם לאסוף את קבוצת האנשים שנכשלו במבחן בגלל קשיי השפה, לעשות במרכז, כדי שאנשים יוכלו להגיע מכל הארץ - - -

לא בבית הספר בעצם,

לא, במסגרת משרד הקליטה. אני כרגע מבקשת באמת את התערבותו של משרד הקליטה. לאסוף אותם, אני חושבת שמפגש אחד של ארבע שעות יכול לתת לאנשים גם ביטחון, כשהם מגיעים למבחן, וגם פה ושם דברים שאתם יודעים שקיימים במבחן. זאת אומרת אם אנשי משר ד הקליטה יהיו שותפים, רק בגלל שהם מכירים את הקושי, מה המילים שעולים חדשים לא משתמשים בהן, גם עולה שנמצא עשרים שנים בארץ - - -

ממש קיבלנו אז את - - -

השאלה מי נותן את הקורס, משרד החינוך או אתם?

זה משרד החינוך. מימון שלנו, משרד החינוך.

אוקיי, אז זו ההצעה שאני אבקש לקחת.

זה גם שיתוף פעולה. זהו שיתוף פעולה של כל המשרדים. אנחנו מזהים את הבעיה שכאן, שיתוף הפעולה, חומרים והכל. משרד החינוך, על סמך המבחנים האלה, הם ממש בנו תכנית.

מי שעבר את זה, עזר להם?

בוודאי.

אני מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אני קודם כל שמחה לשמוע שכן יש רצון לעזור לאוכלוסיית המאבטחים. כן חשוב לי להגיד שבדרך כלל זו אוכלוסיה שגם כך מתמודדת עם קשיים בחיפוש עבודה במקומות אחרים, בגלל הגיל בדרך כלל, לפעמים בגלל המוצא, ואני כן חושבת שחשוב לעשות את כל מה שאפשר בלי להתפשר כמובן כדי כן לעזור להם להמשיך להשתלב בשוק העבודה ולא להישאר אחורה. אנחנו רואים שבחלק מהתיקים שמגיעים אלינו, זו באמת אוכלוסיה שמתקשה גם כך להתקבל לעבודה מכל מיני סיבות.

את אומרת שיש מה לעשות.

כן.

נראה לך שהפתרון שאנחנו מציעים עכשיו, לתת לאותם אנשים שנכשלו עוד הזדמנות, עד שלושה חודשים שמשרד הקליטה ומשרד החינוך יכשירו אותם והם יחזרו שוב להבחן. נראה לך שאנשים יקבלו את זה, האם זה מתאים?

נראה לי שזה גם טווח זמן שאפשרי לעשות אותו, כן לחזור על החומר שהם נכשלו בו, זה נראה לי פתרון ראוי. נעשה פה מאמץ לעזור להם, זה מבורך.

לא צריך לחכות להכשל בקורס.

בדיוק, גם אני לא אהבתי את זה.

אמרנו למי שנכשל.

אולי יש איזו שהיא דרך למנוע את ה - - -

בוודאי. אני לא רוצה להגיע להכשל בקורס. צריך לעשות את זה לפני. הלא כל אדם יודע מה רמת הידע שלו. ואם אתה רוצה לעבוד באבטחה ורמת הידע שלך נמוכה, לך מראש, תשתלב בקורס כזה, תעבור אותו ותבוא לקורס ותעבור. כי לבוא להכשל בקורס, אנשים גם חושבים פעמיים, 'אני אכשל ואני אבוא, זה קצת מטרטר', אם רוצים באמת ללכת לכיוון ולסייע, צריך לעשות מה שעשינו בעבר, לא שלחנו אותם לקורסים להכשל. קודם כל לימדנו אותם עברית - - -

לפני ההכשרה אתה רוצה לעשות,

בוודאי. לפני ההכשרה. לתת להם את ההשלמה בעברית שהם ירגישו חזקים, ואז לשלוח אותם לקורס. זה הרבה יותר נכון.

אני חוששת שערי הפריפריה יישארו בצד, ולא יגיעו. כי אין שם הרבה. יש שם שלושה אנשים ובטח לא יפתחו כיתת לימוד בשביל שלושה אנשים. והם גם לא ייסעו כל הזמן לתל אביב ללמוד - - -

חברת הכנסת טלי, כמות הכישלונות היא לא כל כך גדולה. ישנם כישלונות, כמו שבכל דבר נכשלים. הכמות היא לא באלפים, זה לא נכון. אנחנו יודעים בדיוק כמה נרשמים וכמה רישיונות אנחנו מספקים כי אנחנו מספקים את הרישיונות, מי שמסיים את ה,

אתה יכול לחלוק איתנו מה המספרים, פחות או יותר?

נכשלים בסביבות 8%-10%, תלוי. בכל תחום זה כך. נכון שזה בא לידי ביטוי באותם אנשים מבוגרים שהם עולים חדשים. זה נכון. אבל שוב פעם, אותם אנשים הלא הם יודעים שהם חלשים בעברית. אם אתה רוצה לעבוד, בוא תלמד קודם כל. דרך אגב, אנחנו מעודדים את האנשים לעשות את זה. והיום כשאנחנו מחדשים רישיונות למאבטחים ואנחנו רואים שהוא מתקשה עם השפה, ואני שואל אותו 'יש לך מישהו בבית שיודע את השפה', ילד, נכד, משהו, תשב תלמד איתו בבית.

כמה זמן ההכשרה?

בין שישה ימים לחודשיים, תלוי לאיזה תפקיד.

בעקבות מה שאמרת, אתה צודק, זה מאוד חשוב, מונע הרבה דברים, אם הם ילמדו עברית לפני שהם באים זה יותר טוב. יש לי שאלה, יש לכם תכנית שהעולים יודעים עליה? כלומר, מי שרוצה לעסוק באבטחה יבוא לקורס כזה. יש לכם מסלולים כאלה? שהעולים יודעים, לא רק על הנייר.

אנחנו בונים את התכניות שלנו, יש כל מיני תכניות שאנחנו בונים מדי שנה. אז זה היה נקודתי, פשוט נכנס החוק הזה, ואפילו אלה שעבדו היו צריכים מחדש לעשות את הבחינות, אז הייתה מסה גדולה של אנשים שנכשלו אז באמת ניגשו. לא מדובר בכמויות, אז אנחנו לא בונים משהו שמצריך כמויות. אם פה ושם מזהים אנשים כאלה, אפשר לנסות ולחשוב על משהו איך אנחנו עושים את זה. למרות שאין הרבה אנשים, בכל זאת שאנשים יקבלו את העברית. שוב, אני מסכימה עם יוסי מנשה שצריך לעשות את זה לפני ההכשרה או תוך כדי ההכשרה. עדיף תוך כדי כיון שאנשים לא יבואו במיוחד לפני הקורס. שמעתי שנאמר שנעשה סינון בשפה העברית, מבחנים. זאת אומרת שכן עוברים איזשהו סינון. אז קבוצה שצריכה להיכנס עכשיו לקורס אבל עדיף היה לשפר את רמת העברית שלהם, הם צריכים לפנות.

משרד הקליטה עכשיו הוא קטן, לא כמו שהיה בעבר. יש לנו בסך הכל שלושה מחוזות, בדרום, במרכז ובצפון. אז ממש אפשר לעשות את זה בחיפה ובתל אביב ובבאר שבע, או באחד מהמקומות האלה. גם נקודתית אפשר לעשות את הדבר הזה, לפתור את הבעיה. ואם זה לא קבוצות גדולות יש לנו גם איך להתמודד עם זה.

תוך כדי הכשרה, זה אומר שדרוש להאריך את הזמן. כי הם עברו את הקורס, הגיעו למבחן, והם נכשלו. אם זה כך, צריך להאריך - - -

אני מסכימה שלא צריך להביא את האנשים לכישלון. רובם, אני בטוחה, שרובם לא חוזרים - - -

אני רוצה פתרון מעשי. אני מסכים אתך על חיזוק מבחינת העברית, תוך כדי הקורס. ההכשרה. אבל עובדה שהאנשים האלה סיימו הכשרה נגשו למבחן ולא עברו. לכן אם זה חודשיים, אנחנו צריכים לעשות את ההכשרה אולי שלושה או ארבעה חודשים, כדי לתת להם יותר עברית.

אפשר לחשוב על דברים טכניים כיצד לעשות את זה. אם אנשים נכשלים תוך כדי שהם לומדים עברית, אם הם למדו כבר את העברית, לאחר מכן הם יחזרו, הם כן ינסו בעוד חודש לעשות את המבחן. אנחנו עושים עכשיו עברית מקצועית לעורכי דין. עד כדי כך הקורסים האלה מוצלחים שאפילו הם לא רוצים ללכת לקורסים המקצועיים שלהם. הם אומרים 'אנחנו קודם כל רוצים לסיים את העברית' הם כל כך מבינים את החשיבות של לדעת את השפה המקצועית, הם מחכים 'טוב, הקורסים המקצועיים הם כל חצי שנה, אנחנו נחכה, עדיף נסיים את זה'. זה פשוט הצלחה לא נורמלית. אם יש את הצורך, אז אנשים בעצמם לוקחים את זה. הם מבינים.

מה אתם מציעים?

כמובן הזכאות היא עד עשר שנים בארץ, נכון להיום.

זה בסדר. עשר שנים או 15 שנים זה בסדר. זה לא הוויכוח. אני רוצה לדעת מבחינה מעשית האם זה יכול ללכת?

אני אומר לך מבחינה מעשית. אני חושב שלימוד העברית צריך לבוא לפני ההכשרה עצמה, ולא אחריה, לא אחרי שהוא נכשל.

ולא תוך כדי?

לא תוך כדי, כי אתה לא יכול לבצע את זה תוך כדי, כי היום של ההכשרה הוא יום עמוס. מהבוקר עד הערב. אז אין אפשרות לעשות את זה תוך כדי. אל תשכח גם דבר אחד – הם לא באים כקבוצה אורגנית של עולים חדשים. יכולים להגיע שני עולים חדשים בקבוצה של עשרים צברים או של עוד עשרים אחרים שהם דוברי עברית רהוטה. אז אתה לא יכול להוציא אותו ממהלך הקורס ולתת לו ללמוד עברית כי אז הוא יפסיד חומר של הקורס עצמו, של ההכשרה.

צריך גם לקחת בחשבון שאנחנו צריכים לקחת פרק זמן שהוא סביר לאחר ההכשרה כדי שהוא יישאר עדיין עם התכנים של ההכשרה. קודם אמרת שלושה חודשים - - -

עד שלושה חודשים.

זה פרק זמן גדול מהפעם האחרונה שהוא עשה אימון, כדי לדעת, ומה יקרה אם הוא ייכשל בפעם השניה וכמה זמן ניתן לו שוב, אז אני חושב שאנחנו צריכים ללכת לפרקי זמן יותר קצרים, ההבחנה שלפני כן,

סליחה, אני צריך ללכת להצביע ואני אחזור. חברת הכנסת טלי פלוסקוב תנהל את הדיון במקומי.

(היו"ר טלי פלוסקוב)

כמו שאמרתי, אני חושב שזה צריך להיות לפני, להביא אותו כבר מוכן. לנתב אותם, בדרכים שאתם מכירים יותר טוב ממני לקורסים האלה של העברית, וכך אנחנו כולנו נצא נשכרים מהנושא.

תודה. הבנתי שיש לנו פה אחד מהמאבטחים שיכול לשתף אותנו איפה הקושי, עם מה הוא התמודד, גם נשמע מה העברית שלו כדי שנבין על מה אנחנו מדברים.

אני רוצה להסביר דברים מהשטח, כפי שאומרים. סיימתי בהצלחה את כל האולפנים שנותן משרד הקליטה בראשון לציון ולמדתי עברית לפני העלייה. אפילו בשבילי היה מאוד קשה לעבור את הקורס, ולעבור את הקורס זה לא רק הבעיה של העולים החדשים, גם המון מילידי הארץ לא עוברים את הקורס ולא בגלל העברית, זה ברור.

העברית בקורס היא לא עברית רגילה. זהו תחום צר משפטי שלא כל יליד הארץ מכיר. והעולים החדשים הם במצב יותר חלש מילידי הארץ. אבל זה לא עניין של עברית רגילה שאפשר ללמוד באיזה שהוא אולפן. אני סיימתי ארבעה או חמישה אולפנים בראשון לציון, וזו עברית לגמרי אחרת. את העברית הזאת יודעים רק עורכי דין או אנשים שמסתובבים בעולם המשפטי. לאנשים רגילים מהרחוב, זה לא מוכר.

מר פיסנקו, באיזה תחום נכשלת, איפה היה הכישלון?

אני לא נכשלתי, אני עברתי בקושי רב. עבדתי כמאבטח לא חמוש רמ"ד ב', במקביל לזה עבדתי בתור אחראי משמרת, וכשהגעתי לארץ היו מזמינים אותי להיות אחראי משמרת בגלל השפה. אז אני לא נכשלתי, עברתי, אבל בקושי.

איפה היה הקושי שלך?

הקושי הוא במושגים.

שמתם לב – הוא מדבר עברית ראויה מאוד. והבנאדם הזה לא עובר מבחן, אז אנחנו מאוד רחוקים מהמצב, שבו ניקח את אלה שלא יודעים להגיד 'תפתח את התיק' או לקרוא לו או לקרוא את התעודה שלו. אני מבינה שהאדם הזה כן מסתדר עם זה.

מתי ביצעת את המבחן?

אני עשיתי את המבחן בחודש מרץ 2012.

אתה רוצה להגיד שהדברים השתנו מאז?

אני בעצמי מנהל את התיקים בבתי המשפט. אז אפילו בשבילי זה מאוד קשה. וגם בקבוצה שלנו היו ישראלים שנולדו בארץ, ובשבילם זה מאוד קשה מבחינת המושגים. הגעתי לפה עם פתרון – יוצא שיש בחינה שצריך לתת אפשרות לאנשים לעבור אותה בשפת האם, ויש בחינה שרק בעברית. אני מסכים שזה צריך להיות בעברית כי זו שפה משותפת, אבל אני לא רואה שום בעיה אם המשרד לביטחון פנים בשיתוף מלא של חברות האבטחה, יכולים לפרסם איזו שהיא חוברת שתהיה חלקה בעברית, חוברת עם החומר ועם המושגים שיהיה מבוקש למבחן עצמו. חלקה יהיה בעברית וחלקה בשפה של העולים החדשים שמגיעים לארץ. מרוסיה, אתיופיה, אמריקה, צרפת ומכל מקום, ויחלקו, בשיתוף עם חברות האבטחה, לכל אדם שרוצה להתקבל למקצוע.

אם אנחנו מקבלים את המבחנים פעם בחצי שנה, פעם בשנה – לא משנה מתי – אדם מגיע למקום העבודה, לוקח את החוברת, יש חצי שנה להתקדם, לקלוט את ה מושגים האלה, והוא יבוא מוכן. עברית רגילה הוא יכול לקבל באולפנים. לגבי האולפנים גם יש מה לומר, אבל זה לא הנושא.

יש עוד דבר, אנשי צבא או משטרה שהולכים למבחן, הם יכולים להתכונן. אצל המאבטחים אין דבר כזה. אדם מגיע, במהלך חמישה ימים בערך נותנים לו הרצאות עמוסות, כך שהוא מגיע למבחן עם ראש מלא ולא זוכר מה היה בהתחלה. אם יהיה לו חומר או בחוברת או באיזו שהיא הכשרה מרחוק, יש לו זמן להתכונן והוא יעבור את המבחן בעברית. אבל יהיו לו המושגים ,יהיה תרגום, ודרך התרגום הוא יכול להבין את הכל.

אם אין לו שפה רגילה זה קשה, אבל זו שאלה למשרד החינוך ולמשרד הקליטה. המושגים הם דברים צרים, אף אחד מהישראלים ואנחנו יכולים לשאול כל אדם מהרחוב, לא יעברו את זה. אדם שיש לו עברית יותר טובה ממני עבר, הכל בסדר, אבל גם בקבוצתו יש ילידי הארץ שלא עוברים מבחינת המושגים בכלל.

לגבי מבחנים פיזיים, גם בצבא וגם במשטרה לאנשים יש אפשרות להתכונן לריצה, להתעמלויות, אני מניח שהם עוברים איזשהם מבחנים. אצל המאבטחים אין דבר כזה. בנאדם מגיע פעם בחצי שנה, נותנים לו מרחק ואומרים לו "תרוץ". אני מניח שמתוך דאגה לעובדים, חברות האבטחה יכולות או להשתתף בהוצאות או לממן איזה שהם חדרי כושר למאבטחים. אנחנו מדברים על אבטחה מקצועית. אז בבקשה, תשתתפו.

אם אנחנו מדברים על המקרה של פאבל , הוא פוטר לא בגלל רשלנות או אי התאמה לעבודה. הוא עבד כמה שנים, עבר כמה פעמים את המבחנים האלה, אבל המדינה קבעה דרישות יותר גבוהות. יכול להיות שיש לזה הסבר, אין ספק, אבל אני מניח שכל דבר שקשור להתאמה לדרישות החוק, תדרוך, הכשרה, זה על המעסיקים שחייבים לאפשר לעובדים להתכונן למבחנים. לא המדינה חייבת לערוך קורסים, אלא המעסיקים. אם משהו השתנה מבחינת החוק, מבחינתו של פאבל אני מניח שמגיע לו שיקבל, שהחברה תדאג לו להכשרה, והוא יתקבל. כי זה באמת אנשים במצב יותר חלש מבחינת השפה ומכל בחינה אחרת. אבל זו חובת המעסיקים.

תודה. אני רוצה לחלק את דבריך לשני חלקים. חלק אחד ששייך לוועדת הקליטה והעליה שאנחנו דנים בו, והחלק השני שלא שייך לוועדה הזאת, אני מדברת על הנושאים הפיזיים, וכל הבדיקות, זה שייך לוועדת הפנים והגנת הסביבה ששם אנחנו דנים מול המשרד לביטחון פנים בנושאים האלה. לכן בואו נתרכז סביב הנושא הראשון שדיברנו עליו.

אני רוצה להתייחס להצעה שלך להכין חומר כתוב. אם זה באמצעות חוברת, אם זה באמצעות ספר לימוד, אם באמצעות קובץ אינטרנט או דברים אחרים. מה שאני מבינה ממך, תתקנו אותי אם אני טועה, המרצה מגיע לכיתה ומעביר את כל החומר בעל פה, אחר כך על בסיס החומר שהלומד שמע, הוא הולך לעבור מבחן.

תוך כמה ימים. כן.

זאת אומרת אין לו אפשרות לקראת המבחן - חוץ מ-אם הוא מספיק לכתוב אחרי המרצה. שזה גם כן לא פשוט - אין לו אפשרות לקראת המבחן לעבור על מה שלמדו לפני חודש, לצורך העניין. האם זה נכון?

כן.

אני רוצה לומר משהו בנושא, שלא חשבתי על זה קודם אלא תוך כדי השיחה. אנחנו הרי יודעים כמה זה מורכב, הוראות סמכויות, הוראות פתיחה באש וכך הלאה. העסק הזה מורכב, יש דקויות ואנחנו מכירים את הדקויות האלה, מתי מותר ומתי אסור לך לפתוח, אמצעי, כוונה, מיידי, מוחשי, כל הדברים האלה מסובכים נורא גם לנו. למה לא לפתח, באחריות של חברות ההכשרה, טרום קורס לאותם אנשים שמתקשים. אני לא מאמין בחוברות. חוברת שתהיה להם, הם לא יבינו אותו דבר.

הוא התכוון בשפות, שים לב. זה מה שהוא הציע. זאת אומרת בחוברת שיהיה חומר גם וגם וגם.

הכשרה ייעודית, שוודאי חברות האבטחה לא תאהבנה את זה, כי הם יצטרכו לממן את זה, אבל יהיה להם אולי יותר כוח אדם לעבודה. ולכן זה אולי האינטרס שלהם. הכשרה ייעודית של יום, יומיים או שלושה, כמה שיוחלט, שבה ישתמשו בטרמינולוגיה שאנחנו מכירים, הם ילמדו את המושגים , הם יבינו את הבעיות שיש ואז הם ייכנסו לקורס. אני חושב שזה יכול לעזור ואני חושב שלנו, מבחינת רגולטורים, זה לא צריך להפריע. אנחנו רק רוצים לחייב על ידי כך שאנחנו נאפשר את הקליטה יותר מהירה. מי שיצטרך לשאת בהוצאות הן אותן חברות הכשרה כלומר חברות האבטחה שמעסיקות את חברות ההכשרה, וזה יכול להביא לידי שינוי.

אני מבין שגבר כמוהו, כאשר בא היועץ המשפטי שלנו ושלכם ונותן לו את ההרצאה על "תגיד שראית. חשדת ולא חשדת, פתחת באש", הוא מתבלבל במושגים. הרי כולנו מתבלבלים גם במושגים, כמה אנחנו מדברים על זה בעצמנו, הרי אנחנו עושים תטל"מ כל חודש עם האנשים. למה עושים כל חודש תטל"מ עם האנשים? כי יש אי הבנות ויש הרבה שאלות וכך הלאה.

סליחה, מה זה תטל"מ?

תטל"מ זה תרגיל טקטי לניתוח מצב. כלומר, שיחה כזאת.

רבותי, זו דוגמה. השפה העברית מאוד עשירה, אז תעזרו לנו.

אני חושב שגם פיני, שהוא יו"ר הארגונים, יכול להעיד כמה העסק מורכב. בואו לא נגיד שזו אינה בעיה. משרד התחבורה בזמנו עשה מבחן עיוני ורבאלי, למי שמתקשה, לעולים חדשים. הוא לקח אדם שזה היה תפקידו, שילם את הכסף ושאל אותו 'תגיד לי מה זה', 'אני לא מבין', 'אני אסביר לך'. אנחנו לקחנו אנשים שזה היה התפקיד שלהם, לבחון את האנשים בצורה ורבאלית. פיני, אתה חושב שזה יכול להיות רעיון רע?

גבירתי, אני רוצה לומר כמה מילים. אני בתחושה שאנחנו מנסים בכוח לכופף את הברזל הזה לא מתכופף בקלות. המטרה של חברות האבטחה בישראל היא לגייס עובדים לתפקידי אבטחה. לא לדחות עובדים. צריך לזכור את העניין הזה. האטיטיוד של חברות האבטחה – בטח ובטח היום – כי מצוקות כוח האדם הן מאוד מאוד קשות, היא לגייס עובדים לאבטחה. המטרה היא לגייס. אני מדגיש את המילה לגייס ולא לדחות.

אדם שעונה למודעה בעיתון עובר ראיון ראשוני ושני בחברת האבטחה. את הראיונות עושים אנשי כח האדם שלחברות האבטחה. הרי ברור לך שכבר בראיון עומדים על רמת השפה העברית של המועמד, מדברים איתו. זה ורבאלי ומי שמקיים איתו את השיחה, כבר יודע אם לאיש יש עתיד להיות מאבטח או שאין לו עתיד להיות מאבטח. כדי לא להיות דיכוטומיים, כדי לא להיות בשחור-לבן, אז אנשי כח האדם בחברות האבטחה אומרים 'אמממ, הוא לא יודע טוב מאוד, או שהוא לא יודע טוב, אבל אנחנו נקבל אותו'. או קיי. ואחר כך הוא עובר לביצוע מבחני ההסמכה. אתם שמעתם את סנ"צ אייל ואת יוסי, הם עושים את הכל כדי לתת פוש למועמד להכנס פנימה. אבל צריך להבין, יש שלב מסויים שהאיש אינו כשיר לעבודה. הוא אינו כשיר כי הוא באמת אינו יודע את השפה. לא תעזור חוברת מושגים. כל מילה שניה בשפה העברית היא מושג. אני אצא איתך עכשיו החוצה ואנהל איתך שיחה, אני אומר לך שלא תבין על מה אני מדבר. אני אדבר, אני אשלב בשפה שלי מאות מושגים שלא תבין.

לכן ישנו איזשהו שלב שבו השפה היא מכשול, הכושר הגופני הוא מכשול וכדי להיות מוכן למבחני כושר גופני תתאמן. אני הייתי בשנות השבעים מאבטח מטוסים בחברת אל על, ידעתי שאני צריך לעבור X מבחנים, התאמנתי בבית שנה שלמה לפני שהלכתי להיות מאבטח מטוסים. לא מכון כושר, לא מימנו לי שום דבר. לא צריך להיות מפונק, בסדר? בניתי לי מתח בבית כדי לעלות עליו 35 פעם. רצתי כמו מטורף בשדות כדי לעבור את מבחן הריצה. וכך הלאה וכך הלאה. עשיתי 300 שכיבות סמיכה כדי שאני אעבור 50 במבחן. צריך להתאמן. התפקיד דורש מיומנויות ועל המיומנויות האלה יש קו אדום שאם לא עוברים אותו, אז כנראה שהאיש בחר לעצמו את המקצוע הלא נכון. להיות מאבטח בכוח אי אפשר, אין מה לעשות. אז צריך להבין את הדברים האלה.

אני חושב שמה שהוסבר כאן, אני יודע מה המשטרה עושה ומה המשרד לביטחון פנים עושים כי אני שותף שלהם, הם עושים את הכל במסגרת היכולת כדי לתת למועמד פוש קטן כדי שהוא יוכל לגשת לקורס. עוזרים לו.

אתה קורא לזה "להיות קצת יותר גמיש".

הם גמישים. אבל אני אומר, גם לגמישות יש איזה שהוא גבול. אין מה לעשות. בשבוע שעבר 28% בלבד עברו את מבחני ההסמכה למשרת עורכי דין. 72% נכשלו. אף אחד לא עזר לאף אחד. 72% כשלון זהו כשלון פנומנלי. כל מי שנכשל ישב עכשיו עד חודש מאי למועד ב' וילמד פעם נוספת, אין מה לעשות. אז מי שלא עובר את זה כנראה שהוא בחר את המקצוע הלא נכון, מה לעשות. פה אחוז הנכשלים הוא כלום. יוסי ציין, 5%, 8%, זה שום דבר.

אני אקבל את מה שאמרת עכשיו, אני מבינה שמאבטח היום צריך להיות בעל כושר, אני מסכימה איתך, עם כל מה שקורה במדינה שלנו זה לא מישהו שיכול לשבת על הספסל ובזה העבודה מסתיימת. אני מסכימה איתך. אבל אני תוהה – לא יכול להיות שסיבה לכישלון הזה שאתה מדבר עליו תהיה השפה. אני לא אסכים עם זה.

עד גבול מסויים.

נכון, אבל שמענו אדם מדבר עברית ברמה, לא הייתי אומרת נמוכה מאוד.

הוא עבר את המבחנים.

אפילו הוא לא אמר "גמרתי", הוא אמר "סיימתי".

אפילו ישראלים לא עוברים, ישראלים ילידי הארץ.

רבותי, אני יכולה להגיד שני דברים: 1 – אני מבינה שיש הצעה שמעבירים יועצים משפטיים, זה נכון? במסגרת הקורס יש חלק שמעבירים - - -

זה לא הצעה. אני אומר, מי שמעביר את ההרצאות אלה עורכי דין. מי שמעביר הם אנשים שמכירים את החוקים. אני על פי חוק, כדי שמי שילמד סמכויות ויקבל תעודת סמכויות – צריך מישהו שהוא בר סמכא בסמכויות שיעביר לו את הקורס. אז הם אלה שמעבירים את הקורס.

אני רוצה לומר עוד משהו. גם אם נסתכל על נתונים ואני חושב שאפילו יוסי ידידי החמיר פה, אחוז הנכשלים הוא לא כצעקתה. אחוז הנכשלים הוא נמוך. אני מכיר את הנתונים על בוריים. אני מקבל אלי למחשב כל סיום קורס, אני יודע בדיוק כמה נכשלו וכמה לא נכשלו. אז אחוז הנכשלים הוא לא גבוה, אחוז הנכשלים הוא מאוד נמוך, הוא גם יותר נמוך מהנתונים שיוסי הציג.

בשביל הכמות הזאת, אני אומר עוד פעם, גם שם אנחנו נותנים את ההזדמנות הנוספת, גם שם אנחנו באים לקראת. כשהגיעה צעקה מהשטח על חוסר במאבטחים – ויעיד פה חברי פיני – אז התגמשנו גם לגבי תבחינים כי היה לנו חסר מאבטחים במוסדות חינוך. כן, התגמשנו, כדי שייכנסו לקורסים, כדי שיהיו לנו מאבטחים במוסדות החינוך של הילדים שלנו. אז צריך לקחת הכל בפרופורציה. באמת, צריך לקחת בפרופורציות ולראות את הנתונים האמתיים.

את מסכימה איתי שצריכה להיות רמה מסוימת של מבחן, אני אראה לך בסיום הדיון את השאלות, שתביני שהשאלות הן מאוד בסיסיות. הרי מאבטח עושה ריענונים במהלך השנה. עושה ריענון אחד, שניים, כל אחד לפי רמת ההכשרה שלו. אז גם שם הוא לא עושה שלושים שאלות, אז הוא עושה ריענון, והוא עושה ריענון על החומר שהוא למד בשלוש השעות האחרונות, אז הוא מקבל בין 10 ל- 15 שאלות שהוא צריך לענות. אם הוא קיבל 15 שאלות, הוא צריך לענות על 11 או 12 נכונות. ותמיד יש מישהו בכיתה שיכול לעזור ולסייע, ואנחנו עושים מספיק בקרות ופיקוח במוסדות ההכשרה כדי לדעת שזה כך. ואנחנו בוחנים את השאלות, מ- 2012 השאלות נבחנו פעמיים או שלוש ושונו, וזה כדי שהן יהיו יותר מובנות ויותר קריאות. אז עושים הכל. אבל כמו שפיני אמר, יש גבול גם לאן שאנחנו יכולים לרדת.

אני אומר עוד מילה. אני מוציא את עצמי רגע מהידע והניסיון והתפקיד. לו הייתי יושב פה במקומך או במקום חבר כנסת אחר, אני מוכרח לומר לך – הייתי אומר לעצמי אין פה משהו ששולל מאנשים פרנסה. להיפך – יש התחשבות ויש עזרה ויש תמיכה. אני חושב שהמערכת באה לקראת, בין היתר כי היא רוצה מאוד לגייס אנשים.

פיני, אני מכירה אותך גם מדיונים על תנאי העבודה של מאבטחים, דיברנו על זה, אני זוכרת טוב מאוד איך רוצים לדאוג להם.

יפה. את יודעת שחתמתי לפני שבועיים על הסכם קיבוצי נוסף עם אבי ניסנקורן שמעלה גם את שכר המאבטחים מעל לשכר המינימום במשק, עושים כל מה שאפשר כדי לסייע. הוא חושב שאני לא רואה, אבל אני רואה, מיכאל, כשהוא דיבר עכשיו על זה שניתנת הרצאה, הרצאה באמת מזערית על נושא החוקים. שאלות על הוראות פתיחה באש שדני הזכיר, אני לוקח רק את זה, מתי מותר לאיש אבטחה לשלוף את הנשק ולפתוח באש ומתי לא. באינתיפאדת הסכינים במהלך 2016 מאבטחים נתקלו פנים אל פנים עם מחבלים ומחבלות. מותר להרוג? אסור להרוג? מותר לפצוע? אסור לפצוע? מותר להשתמש בנשק? אסור להשתמש בנשק? זו מטריה שחייבים לדעת אותה.

פיני, הבעיה שלי שאם הוא לא יבין מה אתה מסביר לו אז הוא גם לא יבצע את העבודה כמו שצריך.

בוודאי.

אני חוזרת שוב, למה אתם כן פוסלים חומר בכתב? לפחות בשאלות הקריטיות האלה?

כי אי אפשר להוציא חומר בכתב על זה, אי אפשר.

מה זה, דברים סודיים?

אני אמן בניסוחים בשפה העברית ואני אומר לך, אי אפשר להכין אותם לחומר הזה חוץ מאפשרות אחת, לתת להם את זה שילכו וילמדו את זה כמו תוכי, יחזרו ויקבלו 100. אבל - - -

אני לא מדברת על זה. אבל לדוגמה אם יהיה חומר כתוב, הם פשוט יכולים להכניס את ה חומר הזה לגוגל ולפחות לקרוא את זה בשפה שלהם.

אני אשבור את הראש על זה, בסדר? אני אומר לך, אם אפשר יהיה להוציא איזו שהיא חוברת הדרכה - - -

משהו כזה.

בסדר, אני מבין מה את רוצה, נבדוק ואם אפשר אנחנו נוציא.

טוב, זה כבר משהו.

השאלה היא, מי יוציא את זה.

לא יודע, יש פה טריאומווירט של שני רגולטורים ושל מי שמונחה על ידי הרגולטורים, אנחנו נחשוב על זה.

אני רוצה להתייחס למה שפיני אמר. לא ניתן להוציא ספר כזה, פנקס כזה, משום שיש מאות וריאציות. לא ניתן, מכיוון שהווריאציות שהוא יעמוד בפניהן הן כל כך מרובות שלא כל סט הווריאציות יכול לבוא לספר. דבר שני, ספר כזה שיגיע לידי המחבלים, הם ידעו בדיוק מה הם רשאים לעשות, מתי צפויים לחטוף כדור, מתי הם לא צפויים לחטוף כדור, זה ישמש אותם בדיוק ואנחנו לא רוצים לתת להם כלים. לכן אנחנו עד היום לא מספרים להם בדיוק מתי פותחים באש, מתי לא פותחים באש, האם כשאתה רואה אותו בצד ימין אתה כן רשאי, זה דבר שישמש את המחבלים ולכן אני שולל את הדבר הזה.

במבחן יש שאלות כאלה?

הוראות פתיחה באש.

יש הוראות פתיחה באש כלליות, אבל לא וריאציות. כלומר, יש שאלה מתי מותר לפתוח באש. אתה יכול לפתוח באש כשאתה רואה מישהו שהוא מאיים עליך עם נשק נגיד. אבל לא, 'אם האיש הלך משמאל ופתאום הוא לבש כאפיה, אתה יכול לירות בו'?

אני רוצה לעזור לאדם לעבור מבחן. אני לא רוצה יותר מזה.

גבירתי, רק לפני שלושה ימים נדמה לי, הפרקליטות זיכתה שני מאבטחים שפעלו במחסום א-ראם, במחסום קלנדיה, זיכתה אותם מירי של אח ואחות. הפרקליטות ישבה על התיק הזה, ישבו מיטב הפרקליטים כדי לדעת האם צריך להרשיע אותם או צריך לזכות אותם, לא היה פשוט, האם הפתיחה באש כלפי האח והאחות היו מוצדקים על פי החוק, על פי הסמכות או לא. זה קייס.

אנחנו מדברים גם על החייל שלנו, יש פה הרבה דילמות בנושא.

נכון. לכן אני אומר, הנושא מורכב. אין מה לעשות.

ברור. אבל אתה הבטחת לחשוב על זה.

כן. נחשוב.

(היו"ר אברהם נגוסה)

מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה להוסיף כמה דברים – נציג המשטרה אמר שבמהלך הקורסים אפשר לבקש מהמועמדים האחרים סיוע ועזרה. אני סבור שכל בנאדם צריך לבוא בטוח ולא לקוות שמישהו יעזור לו.

לא, אתה לא הקשבת לי. אני לא אמרתי מהמועמדים - - -

זה מה ששמעתי, יכול להיות שמישהו יעזור,

לא הבנת נכון.

לא הבנת נכון, אתה יכול לבקש סיוע מהמדריך.

אבל אם המדריך מדבר רק בעברית, איך - - -

אם אתה דובר רוסית ואתה לא מבין עברית, אתה לא יכול להיות בקורס.

לא, הוא פשוט יכול להגיד את המילה הזאת בעברית יותר פשוטה.

אדוני, אני למדתי באולפנים שלומדים בארץ עברית. אני אומר לך באחריות, זה לא מספיק. יש דברים בעברית שקשה מאוד להסביר בעברית. אני רוצה ללמד מישהו מכם רוסית ברוסית. אני לא בטוח שתעברו איזה שהם מבחנים או שתסיימו את האולפנים כמו שאני סיימתי פה ולמדתי עברית. אז אני חושב שהעניין של האפליה או לא אפליה, אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו מאתיופיה ומרוסיה – שהם יהיו באותו מצב כפי שנמצאים בו ילידי הארץ. מר שיף טען שאי אפשר לכתוב את זה. אם אתם לא מסוגלים לכתוב, איך הוא יכול לעבוד? אם אתם או המשטרה לא יכולים לכתוב את הכללים, איך הוא יכול?

אלכסנדר, הוא דיבר על זה שזה יכול לגלות סודות של המקצוע, ובגלל זה לא לכתוב.

אתה מנהל איתנו מלחמה או שאתה רוצה לדבר לעניין?

אני משתף פעולה.

הוא רוצה לשפר את התנאים של המאבטחים.

אנחנו צריכים לסכם את הדיון, יש לנו רק שתי דקות.

פאבל, אתה רוצה להגיד משהו? בוא נשמע אותך.

כולם שמעו, אני פבל, אני עבדתי חמוש ארבע שנים בקניון ביאליק ובסופר דוש קניון בת ים. עברתי קורס ראשון ב- 2012, עברתי קורס רמה ב', חמוש. אחרי זה שוב קורס רמה ב' חמוש סגור. בלי חמוש לא עברתי, זה היה לפני כמה חודשים. למה? המבחנים ב- 2012 –ציון 65 זה עובר. אבל עכשיו זה ציון 80. 35 שאלות, רק 80. יש שלושה מבחנים: מבחן מדריך, מבחן עורך דין ומבחן גז פלפל. שלושה מבחנים בקורס, שזה רמה ב' לא חמוש וחמוש זה אותו דבר. שישה ימים, רמה א', שם ארבעה ימים זה בסיס ולאחר מכן יום של ספורט ויום אחד של יריה. ציון 80 עובר זה יותר מדי.

שמעתי את הכל פה, ושמעתי שיש דיבור בעברית ויש קריאה בעברית.

לקרוא ולכתוב.

לא לכתוב, זה מבחן אמריקאי. אין בעיה. שומר חמוש צריך לדבר עברית, צריך לבדוק, לקרוא תעודות, ותעודות זה אולפן ב'. זה לא ד', זה לא ג'. אבל במבחן דורשים עכשיו אולפן ג' ו- ד'. צריך לקרוא עיתון 'ידיעות אחרונות'. אדם יכול לקרוא עיתון, בסדר, הוא עבר את המבחן. אבל לא לקרוא ידיעות אחרונות, סליחה, מדבר, לא מדבר, לא חשוב. ראיתי שהפלו אותי, לשומר יש נסיון אבל הוא גם צריך לעבור את הקורס. אפשר לדבר עברית אבל לקרוא אנגלית, לא?

הבנו את המסר. מה שהבנתי, שהמבחנים הם קשים, מבחינת רמת השפה, והדבר השני הוא שהממוצע הדרוש הוא גבוה.

למה 80 זה גבוה? יש לי שאלה.

היה 65.

אנחנו מנהלים עכשיו סחר מכר? 80 זה גבוה, 75 זה בינוני,65 זה נמוך? חברים, חטיבת האבטחה במשטרה היא הגורם המקצועי שמנחה את האבטחה במדינת ישראל. תנו להם קרדיט שהם יודעים מהו הציון שצריך לעבור איש אבטחה ב- 2016.

האם היה ממוצע 65? תענה לי, האם היה 65 או לא?

אני לא יכול לענות לך.

אם זה היה 65 כפי שהם טוענים ואתם מקפיצים את זה ל- 80 או 85, זה לא מידתי.

כבוד יושב ראש הוועדה, אנחנו כל דבר בוחנים לעיתו. כמו שאני יודע להיות גמיש, אני מדגיש, כמו שאני יודע להיות גמיש בנושאים כמו להוריד תבחינים אחרים, תנו לנו את הקרדיט שאנחנו כן מקצועיים. כשאני עומד לתת לבנאדם, ואני מדגיש שוב, סמכויות, והסמכויות האלה ניתנות לו בזכות זה שהוא עבר את ההכשרה. אלה סמכויות לא פשוטות, סמכויות שמחר בבוקר הוא יצטרך להתמודד איתן אם הוא עשה טעות. לא מישהו אחר, הוא יצטרך להתמודד איתן. אני יכול להגיד לו גם ב- 50 עברת, אבל הוא לא יידע חצי מהסמכויות שלו. הוא לא יכיר אותן, הוא לא יבין, כי אם הוא ייכשל ויקבל סמכויות אני לא ארגיש טוב עם זה, אני אהיה אשם בזה.

אדם שעומד ויכול לשלול את חירותו של אדם, אני מדגיש לשלול את חירותו, שייכנס אדם מהשורה ויגיד לו "תעמוד בצד, אני מעכב אותך", יש לו סמכויות לפעמים, במקומות מסויימים לא פחות משוטר, ברמות מסוימות. אדם כזה צריך לדעת את החוק על בוריו ו- 80 הוא ממוצע סביר לחלוטין. אם אני נותן לו 20% של לא לדעת, ותסתכל על החצי השני של 20% שהוא לא יודע, 80% זה סביר לחלוטין מבחינה מקצועית.

הטענה של "ידיעות אחרונות" יותר מדאיגה אותי.

אמרתי לך, אני אראה לך אחר כך. הקראתי לך שתיים שלוש שאלות, אני חושב שזה היה סביר.

ביקשתי מהיושב ראש, אני רוצה לראות את ה - - -

אם תקדישי לי שלוש דקות אחרי הישיבה, אני אשמח.

תודה. אנחנו צריכים לסכם את הדיון. אני מבקש ממנהלת הוועדה שתקרא את המלצות הוועדה בנושא.

הוועדה מבקשת מנציגי המשרד לביטחון פנים מדור הכשרות, האגף לרישוי כלי ירייה, בשיתוף ארגון חברות האבטחה בישראל לבחון כיצד ניתן לסייע למאבטחים עולים ולהשיב לוועדה תוך חודש ימים על הצעדים בהם בכוונתם לנקוט.

הוועדה קוראת לאגף חינוך מבוגרים במשרד החינוך להכין אולפן לעברית מקצועית למאבטחים, בתיאום בתי הספר להכשרת מאבטחים, לשיפור השפה העברית המקצועית לעולים שנכשלו במבחני ההסמכה בשל קושי בשפה, זאת במימון משרד הקליטה.

הוועדה קוראת למשרד לביטחון הפנים לאפשר למאבטחים עולים לגשת למבחן הסמכה נוסף עד 3 חודשים מתום ההכשרה.

הוועדה קוראת למשרד ה קליטה ליזום קורס לשיפור השפה המקצועית לעולים המבקשים לעבור קורס הכשרה באבטחה עוד טרם ההכשרה.

הוועדה מבקשת לקבל דוגמת מבחן.

הישיבה ננעלה בשעה 11:37.