הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 477

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, א' בחשון התשע"ז (02 בנובמבר 2016), שעה 9:30

1. תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנים 2017-2018 – בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל;

2. בקשות לדיון מחדש על שינויים בתקציב לשנת 2016.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

איתן ברושי

באסל גטאס

יהודה גליק

יצחק וקנין

אחמד טיבי

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

חמד עמאר

עודד פורר

יואב קיש

דוד אמסלם

עמר בר לב

ענת ברקו

יעל גרמן

חיים ילין

יעל כהן-פארן

אוסאמה סעדי

טלי פלוסקוב

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל

סמנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - ינון אהרוני

מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - יאיר מעין

סמנכ"ל בכיר השקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - צביקה כהן

משרד החקלאות ופיתוח הכפר - משה ויין

מנהלת אגף תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - סיון ינקוביץ

משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אסף לוי

רפרנטית משרדים כלכליים, משרד האוצר - דריה פודשיבלוב

רפרנטית משרדים כלכליים, משרד האוצר - דניאל פרג

רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר - שירה ברגמן

רכז מחקר ומידע, הכנסת - ויקטור פתאל

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל - אבשלום וילן

כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל - רחל ברושק

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל - דובי אמיתי

רכז תחום המגוון הביולוגי, החברה להגנת הטבע - אלון רוטשילד

נציגת החברה להגנת הטבע, מלכ"ר - גיתית ויסבלום

מנהלת שיווק בעמותת SOS חיות - דפנה דעואל

מנכ"ל תנו לחיות לחיות - יעל ארקין

דוברת תנו לחיות לחיות - אתי אלטמן

מנהלת דיגיטל SOS חיות - מאיה גבע

צער בעלי חיים, ירושלים - שושי גולדברג

יועץ, שתי"ל - שמוליק דוד

שדלן/ית (פרילוג בע"מ), מייצג/ת את משק צאן נבו - זכריה יחיאל רייך

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את קרן שח"ף - מתן אלקלעי

שדלן/ית - גדעון זאגא

שיר שפר

טמיר כהן

תמר פוליבוי

1. תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנים 2017-2018

בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת אורי אריאל. במסגרת הדיונים על תקציב 2018-2017, שאמנם עדיין לא עבר במליאה, אבל אנחנו כבר התחלנו את הדיונים – שר האוצר היה כאן, שר הבריאות היה, אתמול היה צריך להיות שר הפנים והפריפריה, אבל הוא איבד את קולו אז זה יידחה כנראה לשבוע הבא. אנחנו גם קיימנו אתמול דיון – אמנם לא ארוך, אבל דיון – בנושא של יום החקלאות. היה דיון לא פשוט. גם אתמול עבר אלינו דיון של חבר הכנסת איתן ברושי על חיסול החקלאות בישראל, זאת הצעה לסדר שגם במסגרת הזאת נקיים את הדיון. בכל מקרה אנחנו דנים עכשיו על המשרד שלך אדוני השר, והבמה לרשותך.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מנהל הוועדה, ראשי הארגונים – אני רואה פה את ראשי צער בעלי חיים ואחרים – וכמובן חבריי למשרד, הנהלת המשרד, אני מודה לכם על כל העבודה.

אני פותח בברכת חורף טוב, כי אין כמו הברכה הזו לחקלאים, ואנחנו בתחילת החורף מתפללים על הגשמים. אנחנו מקווים שתהיה שנה ברוכה וטובה, וכמובן חודש טוב, חודש חשון.

אני אתחיל בכמה מספרים כלליים ואחרי זה נעבור לפרטים. אני אזכיר לכם דברים שכבר שמעתם לפני שנה, אבל אני אחזור עליהם. שטח החקלאות הוא כ-4.2 מיליון דונם במדינת ישראל. הייצור החקלאי, ערכו כ-30 מיליארד שקל, זה ערך הייצוא של התוצרת החקלאית הוא מעל שני מיליארד דולר, שזה בערך שמונה מיליארד שקל – דרך אגב, זה נמצא בירידה מסוימת, שאנחנו מקיימים עליה דיונים עם משרד הכלכלה, מכון היצוא, החקלאים ואחרים, כדי לראות איך מגדילים את הייצוא, דברים חשובים לנו כחקלאים וכמדינה.

יש שני ענפים שהם מוסדרים, אחד זה הביצים – מייצרים פה בארץ כשני מיליארד ביצים. אני מזכיר שהגדלנו ליישובים סמוכי גדר בגבול הלבנון את המכסות, ואנחנו נגדיל יותר לפי אמות מידה שייקבעו בהתייעצות עם מועצת הלול וארגוני החקלאים. מכסת החלב המתוכננת לשנה זו, ל-2016, היא מיליארד ו-436 מיליון ליטר, אנחנו נגדל בשנה הבאה. אנחנו הולכים לצאת בקול קורא בשבועיים, שלושה הקרובים. אל תתפסו אותי ביום, אבל אנחנו עושים כל מאמץ, כדי שהזוכים יידעו בינואר 2017, ושלא בסוף 2017 נודיע להם מה היה צריך להיות בתחילת השנה. כך אנחנו מנסים לעבוד בכל הדברים, כדי שאנשים יוכלו לנצל את הזמן בצורה המרבית. אני לא אכנס לפרטים המדויקים של כל הנושא הזה, הוא עוד יגיע לדיון.

סקירה קצרה על מה שהיה לנו ב-2016. בוטל מס המעסיקים בחקלאות בעזרתך, בעזרת חברי הוועדה, בעזרת רבים וטובים. לא נמנה את כולם, אבל זה בהחלט שינוי גדול אחרי עשור שמטפלים בזה ומנסים להגיע להחלטה בעניין הזה, וזה קרה. יש סיכום עם האוצר על חצי נקודת זיכוי ב-2017, חצי נקודת זיכוי ב-2018. הסיכום קיים, צריך להכניס אותו כמובן לדיונים. יש כאן מישהו ממשרד האוצר?

שירה פה, היא רצה בינינו לבין ועדת החינוך.

אז היא לא פה.

גמרנו, היא לא פה, הבנתי.

לאן היא רצה?

יש דיון מקביל בוועדת החינוך.

יש דיון על צער בעלי חיים אצל חבר הכנסת מרגי.

צריך לבקש ממנה שתחזור, כי יש לי כמה שאלות אליה, למשל למה תקציב משרד החקלאות ירד.

יש פה מנכ"ל.

אני רק צריך אותה פה.

חבר הכנסת גפני, אם תקרא את דברי ההסבר, תשאל בכלל למה נתנו לנו הפקידים כסף. תקרא מה הם כתבו, לפי דעתי שמחון כתב את דברי ההסבר, תקרא.

ברשותכם, אני ממשיך. בנושא דגים, אני חושב שהגענו להסכם בתמיכה ישירה. יש דברים נוספים שנמצאים על הפרק, ואני חושב שנגיע להסכמה עם החקלאים ועם ארגוני החקלאים. ככלל, צריך להגיד שניסינו להגיע לתכנית כוללת של תמיכה ישירה, שתעשה שינוי משמעותי בהתנהלות של ענף החקלאות, של החקלאים, ולא הצלחנו, מסיבות שונות שאני לא אפרט כעת.

היום גם נציג לכם תכנית חומש בעניין הבדואים, שכידוע הם גם תחת משרד החקלאות. אני חושב שעד היום הוועדה לא קיבלה על זה מידע, וזה בעיני לפחות מגה אירוע בחברה הישראלית, בדברים שאנחנו מתעסקים איתם, וראוי וחשוב שתדעו ותעירו ותדונו. תקבלו הרחבה כמה שתרצו, זה עניין של זמן.

אני עובר ל-2017, התקציב הוא יותר גדול משנים קודמות, אבל הוא בהחלט לא מספיק, יש בו דברים שחסרי לגמרי, כמו בפיתוח הכפר וכמו תמיכות ישירות וכדומה. צריך לומר שהגמישות שלו פחתה, זאת אומרת האפשרות לעבוד בנושאים שונים ולתקן מה שצריך ירדה.

איך התקציב גדל? אתה צריך לקחת בחשבון, שיש כאן יושב ראש ועדה שלא למד ליב"ה.

כבוד היושב ראש, יש כנראה אוטודידקטים, ואתה ביניהם כנראה.

אנחנו סידרנו את נושא המו"פים. הרבה חברי כנסת הסתובבו והתרוצצו למצוא את הכסף מארבעה משרדים, הכול אצלנו. זה לא כסף גדול, שלא תהיה טעות, אבל זה אצלנו ונגמרו ההתרוצצויות אחרי הדבר החשוב הזה.

אין תקציב לתשתיות ביישוב הוותיק בכלל – זה לא שנה ראשונה, אבל אני מסב את תשומת לבכם. אם יהיו קיצוצים רוחביים נוספים, מה שנקרא flat, ויהיו כנראה – אני לא נביא, אבל לפי מה שמסתמן קק"ל לא במשחק ויהיו דרישות קואליציוניות כאלה ואחרות – המשרד ייפגע באופן מאוד משמעותי, כי גם עכשיו אין לנו חלק מהדברים ובחלק אנחנו ממש על הקשקש. לכן אני מעריך שתהיה פגיעה משמעותית, אלא אם נצליח יחד עם הוועדה להחריג את המשרד מהקיצוצים האלה, או לקבל פיצוי או כל דבר אחר, כי זה אחרת זה יפגע ממש בבשר החי.

ברשותכם אני אגיד מילה על נושא צער בעלי חיים. אנחנו נמצאים בכמה מהלכים גדולים ומשמעותיים, שאני חושב שיישאו פרי ב-2017 – אחד, נושא של הובלת עגלים, כבשים, צאן ובקר חיים מאוסטרליה, מניו-זילנד, מאירופה. אנחנו במהלך לשינוי של התנאים, של הרישיונות, של הדברים הנוספים. נפגשנו בין השאר עם שגריר אוסטרליה, וזה כנראה יעלה בשיחותיו של ראש הממשלה בביקורו באוסטרליה, כאשר יתקיימו. אנחנו לפחות רוצים שזה יעלה שם, ואנחנו רוצים לשנות. מדובר על היקף של כ-500,000 ראשי צאן ובקר. צריכת הבשר עולה בצורה דרמטית בישראל, ומביאים כל שנה בעשרות אחוזים יותר. לא מדובר בגידול של אחד ואחד, אלא באירוע מאוד גדול.

שניים, קביעת מין האפרוח במטילות. אני אזכיר, שכידוע, במציאות של המטילות לא צריכים את הזכרים. בענף ההטלה – מה שעושים זה הורגים אותם בצורה מזעזעת, לא פחות מזה. אנחנו נמצאים בתוך מחקר מתקדם מאוד, שנעשה בשיתוף עם חברה פרטית ואחרים, כדי לקבוע את מין היילוד עוד בביצה, ואז לא מחכים לדגירה ולתוצאה, אלא פשוט זורקים את הביצים לתערובת, כך שיש שימוש לביצים האלה, לא למאכל בדרך כלל. בזה אנחנו חוסכים המתה של הרבה מיליונים של אפרוחים, אבל זה לא רק אצלנו בארץ, אלא זה יהיה כנראה – אם נצליח בעזרת השם - מהלך פורץ דרך עולמי. מדובר על מספרים שאי אפשר להאמין, מיליארדי אפרוחים חיים שהורגים אותם בצורות קשות.

אנחנו מתכוונים להמשיך את השיח עם הארגונים, ובודקים גם אפשרות שתהיה תמיכה של המשרד בארגונים, כדי שיוכלו למלא את עבודתם יותר בעבודה המקצועית ופחות לרדוף אחרי הכסף. אני מדגיש שזה עוד לא בידינו – אני פונה פה לנציגי הארגונים שאני רואה, זה עדיין לא אצלנו, אבל זה כן בטיפול. אני מקווה שנצליח להגיע לסיום ולעזור.

מה עם מספרים?

אנחנו ממש עכשיו עוברים למספרים. לרגל כניסתך, אנחנו עוברים למספרים. אני מעביר את הצגת המצגת לסיון.

שאלה שעולה לפני, אדוני השר, אתה מרוצה מהתקציב?

אתה מאחר.

הוא אמר.

אתה רוצה יותר? אתה רוצה שניאבק למען יותר?

רגע, רגע, אתה כבר מגיע למסקנות?

אני רואה שאין עלייה.

אתה מכיר שר שלא יהיה מעוניין לקבל יותר כסף?

אבל השאלה אם הוא רוצה להיאבק, או שהוא נאבק למען עמונה לדוגמה.

אני רוצה להתעסק עם תקציב המשרד ופעולות המשרד יותר מאשר בעמונה.

אני רוצה להתעכב על נושא חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. אין לחקלאים חוק שקיים בתעשייה, בהיי-טק ובדברים אחרים. בעיניי, אין לזה שום הצדקה. קשה להבין למה אתה נותן לאלה, לאלה ולאלה, וכשהם נהיים חקלאים – להם לא, הרי אמרתי שהם מייצאים בשני מיליארד דולר, קצת יותר, והם תרומה למדינה בייצור ובהכנסות.

למה אין?

אין הסבר, אני לא מצליח לקבל הסבר.

אדוני השר, אתה העלית את העניין של חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. אני מבקש לדעת למה אין חוק כזה היום. העברנו פה את החוק הזה כמה פעמים בתעשייה.

יש חוק שלא נותן לנו תשובות היום. אנחנו הבאנו הצעת חוק מתוקנת לאוצר ונדחינו על הסף – למה? הכי טוב זה שהאוצר יענה. אני מבקש גם מאנשי המשרד לא לייצג אחרים. כשתגיע שירה, היא תענה, אנחנו לא מייצגים את כל המשרדים.

בכל מקרה, בדרך כלל בעידוד השקעות הון יש שני מסלולים: האחד – תקציבי, שאתה נותן 20% מההשקעה אתה נותן עזרה תקציבית בכסף ממש למפעל שעומד בקריטריונים ובאמות המידה, והמסלול השני הוא הטבות במס, שזה הפסד הכנסה. אמרתי למשרד האוצר: בזה אני בכלל לא מבין אתכם, כי אתם כל הזמן אומרים שכסף אין לנו – מה שכמובן לא נכון, כי אם התאגיד או רשות השידור עכשיו יצטרכו 600 מיליון יהיה. זה לא נכון שאין, אלה סדרי עדיפויות, את זה אני מקבל, את המילה הזאת אני מבין. אבל למה אי אפשר לתת את המסלול של ההורדה במס? אין לי הסבר טוב, באמת אין לי, אבל אני מעלה את זה פה לפניכם.

טיעון חזק בשבילך, שהנחות המס בסופו של דבר זה win-win, זה לא סכום אפס. בסך הכול העובדה גדלה, אז ההכנסה יותר גדולה.

משרד האוצר יודע את זה, שר האוצר יודע את זה, דיברתי אתו על זה, נתתי לו את הצעת החוק שלנו ביד, אני מקווה שזה יסתדר. בבקשה.

ראשית, במענה להערה שלך, אדוני היושב ראש, אני מניחה שמספרי הייחוס שהסתכלת עליהם בחוברת הכחולה, כשאמרת שהתקציב נראה כאילו הוא יורד, עמודת הייחוס פה של 2016 היא נתוני ברוטו והעמודה הראשונה של 2017 היא נתוני תקציב הוצאה נטו. יש בצד שמאל נתוני תקציב מותנה בהכנסה, יחד רואים שאין ירידה בתקציב של משרד החקלאות לשנת 2017.

אם השר אומר שאין לו שקל למנהלת ההשקעות, את אומרת שאין ירידה, כדאי שתסבירו את זה.

כי גם ב-2016, למרבה הצער, לא היה מספיק כסף למנהלת ההשקעות.

לכן זה כל כך חמור מה שאת אומרת. לא את אשמה.

גם השר ציין זאת וגם אני בוודאי לא אמרתי שהתקציב הוא מספיק.

יש שנים שהוא היה מעל 100 מיליון שקל.

תשמרו את ההתקפות לאוצר.

האוצר היום מנהל את המדינה, אין החלטות כאלה.

סיון, את אומרת שיש בתקציב 2017 ו-2018 תקציב ששווה לתקציב 2016. חלק זה ירידה, אבל יש תוספת של הוצאה מותנית בהכנסה.

ההוצאה המותנית בהכנסה קיימת גם ב-2016, פשוט ב-2016 בחוברות לא מוצג לכם הפירוט.

הבנתי, אם מסבירים לי לאט, אני מבין מהר. מה שאת אומרת זה שמהתקציב הזה החקלאות במדינת ישראל לא הולכת להשתבח מעבר למה שהיה ב-2016. אמנם אין ירידה – אני הייתי כבר מעדיף שתהיה ירידה, כדי שהזעקה תעלה עד לב השמיים.

תלוי בקיצוצים הרוחביים שיבואו עלינו לטובה...

בסדר, נגיע גם לזה, אבל כרגע אנחנו דנים בתקציב 2018-2017. את אמונה על התקציב במשרד החקלאות. את אומרת שהתקציב הוא תקציב דומה, אין העלאה ואין הפחתה, זאת אומרת שכאשר שר האוצר מגיע לכאן לוועדה ואומר שיש העלאה והוא מציין את המיליארדים – הוא מדבר על תקציב המדינה ועל המשרדים השונים – משרד החקלאות לא נהנה מזה.

נכון.

אני רק מבקש שאת התשובות לא תהנהני עם הראש, אלא תשתמשי בקולך – למה? כי הפרוטוקול לא רואה. אם אפשר, אבקש לדלג על נתונים שהם פחות חיוניים, בגלל שהזמן שלנו יותר קצר.

תגידו מה יותר מעניין.

את יודעת, אני לא יודע.

נעשה את זה בקצרה. תקציב ההוצאה נטו של משרד החקלאות לשנת 2017 הוא מיליארד ו-831 מיליון שקל. עיקר התקציב, כמיליארד ממנו מופנה לתמיכות ומענקי מחקר בחקלאות, כמעט 60% ממנו; 35% זה לשכר ופעולות מקצועיות, אבל גם פה בתוך השכר והפעולות המקצועיות, כלולים הוצאות מופנות למחקר, כל השכר והפעולות המקצועיות של מינהל המחקר החקלאי, כ-250 מיליון שקל. יחד עם מענקי המחקר, מדובר על כ-350 מיליון שקל שהמדינה משקיעה במחקר חקלאי.

ההתפלגות של הרכיב שראינו קודם של שכר ופעולות מקצועיות, הפרדה בין שכר לבין פעולות מקצועיות. רואים פה גם את ההפרדה בין מה שדיברנו קודם, בין הנטו לבין המותנה. החלקים האדומים, החומים והכהים יותר הם חלקים שמותנים בהכנסה, הם הוצאות שהמקור שלהם הוא מימון מגורמי חוץ. כשמדובר על מינהל המחקר, הכוונה היא בעיקר לגיוס כספי מחקר מקרנות חיצוניות, ובתוך משרד החקלאות מדובר על גבייה של אגרות ודמי שירות שמשלמים המגדלים.

זוהי התפלגות של תקציב התמיכות, ראינו אותו קודם – מיליארד ו-60 מיליון שקל. יש פה, כפי שציין השר, הרבה מאוד תקציבים שהם לא גמישים עבור המשרד, הם קבועים בהסכמים או החלטות ממשלה. יש פה סכום גדול להסכם המים, מה שמופיע במענקי השקעות. מדובר על מזומן לתשלומים של הרשאות עבר, אבל גם פה עיקר הסכומים הם למימון של ביצוע החלטות ממשלה לעוטף עזה, מחליטים דרום - - -

זה לא תוספתי, זה כסף מבסיס התקציב? עוטף עזה זה לא כסף תוספתי?

זה היה תוספתי, וזה הפך להיות בבסיס התקציב.

כי את אומרת שאין שקל אחד במינהלת ההשקעות.

נכון.

כלומר, יש כסף, אבל כנראה הוא משולם על הפלפלים או על דברים אחרים.

יש כסף במינהלת ההשקעות, שהוא לא צבוע להחלטות הממשלה השונות.

אבל הוא מופיע תחת הכותרת "מינהלה", שהשר אמר שהיא לא קיימת.

הוא מופיע תחת הכותרת של "מענקי השקעות", הוא מופעל על ידי יחידת מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות, אבל הוא לא תכנית פיתוח שפתוחה לכלל החקלאים במדינת ישראל.

זה שני דברים שונים. צביקה, הממונה על ההשקעות – על האין-השקעות.

מינהלת ההשקעות מחולקת בדרך כלל לשני חלקים: חלק אחד זה המינהלת הרגילה, פיתוח חקלאות ישראל לכל החקלאות דרום, צפון, מרכז, והחלק השני הוא תקציבים צבועים, שבאים בהחלטת ממשלה. ב-2015, 2016 רוב הכסף, 99% מהכסף שחילקה מינהלת ההשקעות, היה בצד השני, במספר 2.

אבל זה היה אמור להיות תוספתי.

תקציבים צבועים, שהיו תוספתיים. ברגע שעשינו הסכם על החלב, קיבלנו כסף על החלב להשקעות, וזה מה שהמינהלת חילקה.

זה נמצא במינהלת ההשקעות, אבל זה רק חלב, בעקבות הסכם לוקר.

כשנתנו 100 מיליון לפלפלים בערבה, האוצר אמר: ניתן 100 מיליון, ניקח אותם מקופת המשרד, שהיתה הולכת להשקיע בדברים אחרים.

לא לא.

בכל זאת, דקה. אני בא עכשיו מדיון על הבולענים. אמר שם יואב מורג שצריך לתת להם עוד קצת כסף.

הבולענים זה באוצר.

זה בשום מקום. מאיפה לוקחים? אמרו שבמינהלת ההשקעות לא נשאר כסף לתת להתחייבות של החקלאות על הבולענים, גרושים.

גם כשעבדה מינהלת ההשקעות ב-2012, 2013, 2014, היא נתנה 50 מיליון שקל – 30, 40, 50 מיליון שקל, המינהלת הרגילה. העובדה שאתה בצוק איתן מביא 100 מיליון שקל לעוטף ולדרום, ואחרי זה אתה גם מביא לפלפל עוד 100 מיליון שקל ואחרי זה אתה מביא עוד כסף להסכם לוקר ולהסכם חלב ובשר ומינהלת ההשקעות והסכם מים, כל זה לא הולך מה-50.

ברור, אבל ה-50 היו מצ'ינג שלכם.

לא, אין מצ'ינג, אנחנו לא שמים מצ'ינג. ב-2015 ו-2016, בגלל אילוצים כאלה ואחרים, המינהלת הרגילה של ה-40, 50 לא קיימת.

איבדתם אותם.

ומה ב-2017? נגיד 2015, 2016 מאחורינו.

אדוני השר, שואלים כאן לגבי מינהלת המחקר, האם ב-2017 חוזרים לכסף המקורי?

בשעה 11:00 הדיון נגמר?

ב-10:45.

זה רציני?

אני מבקש להמשיך.

אדוני היושב ראש, הנני להודיע שאם תבקש הארכה מיושב ראש הכנסת, אני אשאר אתך.

אני לא מבקש הארכה, הוועדה הזאת צריכה לעשות עוד כמה דברים. אני מבקש להשלים את הצגת התמונה, בגלל שאני ארצה להגיע מפה לעניין של חוק עידוד השקעות הון. בסופו של דבר, אנחנו יכולים לדבר עד מחר.

זה לדעתי הנושא של הוועדה.

בדיוק, על זה אנחנו צריכים לקבל החלטה ועל זה צריך להתמודד עד אישור התקציב.

אבל יש שאלות רבות. אם השר יכול להישאר, אולי - - -

לא לא, אין להישאר, בשעה 10:45 יש הצבעות.

על מה?

על מה שהיה אתמול. הוועדה הזאת היא ועדה אחת.

אי אפשר לקיים דיון על משרד בשעה.

אפשר לקיים הכול, מה שמחליט היושב ראש, וזה המצב. זה לא בכל הוועדות כך, אבל פה זה כך.

אז אתה אומר שמה שצריך לעשות זה להתפרץ כדי לשמוע את התשובות.

לא לא לא, אז אני לא נותן עכשיו, בזה את צודקת. בבקשה, תשלימי את התמונה.

השקף הבא מציג את המגמה לאורך השנים של תקציב משרד החקלאות, תקציב נטו. רואים איזושהי מגמת גידול לאורך השנים.

חשוב לי לציין שהתמונה של 2017, שהיא כמעט זהה לתמונה של 2016 ללא העודפים, פה היא לפני הקיצוצים.

זאת אומרת שאתם כבר מקוצצים.

נכון, תמונת המצב הזאת – שזה התקציב שאושר בממשלה – היא איזושהי תמונה שהיא מאוזנת לעומת 2016. דיברתם על זה קצת בהתחלה, היא לא מציגה איזושהי דחיפה מאוד גדולה של השקעות בחקלאות במדינת ישראל, אבל אני חוששת שהמצב הולך להיות מורע, כי הולכות להתקבל עוד החלטות על עוד קיצוצים – חלקם, אנחנו כבר יודעים עליהם, שזה קיצוץ בעודפים ואולי קיצוץ בקק"ל וכנראה שגם צפויים עוד קיצוצים בדרך בעקבות הדיונים שהיו פה בכנסת, וזה כמובן מה שמדאיג אותנו, כי זה אומר שאנחנו נהיה בתמונת מצב רעה יותר.

הנושא ברור. אני קודם רוצה לאפשר לחברי הכנסת להשיב על שאלות.

אתה רוצה לשמוע את מינהלת ההשקעות וגם על הבדואים חמש דקות? זה דבר גדול הבדואים.

מנהלת ההשקעות – פה אתם רואים בשקף את מה שאמרתי לפני שבע דקות, שב-2013, 2014 עוד היה תקציב למינהלה הרגילה, בין 40 ל-50 מיליון שקל. ב-2015 וב-2016 אין לנו תקציב, לא קיבלנו תקציב למינהלת הרגילה.

אם כך, אפשר לחסוך בשכר כוח אדם.

בדיוק רציתי להגיד לך, שהמינהלת כן עבדה בנושא של הפלפל וצוק איתן ובהסכם המים.

דובי, אני אבחן את זה.

שלא תחלום על זה גם.

אתה מבין, צביקה? אתה עוד עונה לו? הרי הוא מרים לך להנחתה.

השאלה למה זה קרה, אתה יכול להסביר לנו למה זה קרה?

עם כל הכבוד, אני מבקש להציג את הדברים.

למה איבדו את התקציב הרגיל שלהם, לאיפה הוא הלך?

הכלל בוועדה כאן שרק יושב הראש נותן רשות לשאול שאלות. אני מבקש שתציג את הדברים ותגיד מה עשתה המינהלת הזאת בשנים שהיה כסף, ומה היא לא תעשה, מכיוון שלא יהיה כסף. אפשר לענות על הדבר הזה? זה דבר פשוט.

בשנים שהיה כסף, מינהלת ההשקעות חילקה בין 40 ל-50 מיליון שקל בשנה מענקי השקעות לכלל חקלאי ישראל לפיתוח חקלאות ישראל, שזה כולל נטיעות, בתי אריזה, בתי צמיחה.

זה גרושים.

זה הכסף שהיה.

וגם הגרושים האלה כבר אינם.

הוא צודק.

מיכון חוסך כוח אדם, מיכון רגיל. זה מה שעשתה המינהלת לכלל ציבור החקלאים.

מ-2015 כשבמינהלת הרגילה לא היה כסף, אבל היו כספים אחרים – אני אומר שהמינהלת חילקה 280 מיליון שקל ב-2015 ו-2016 לדברים אחרים.

חוק עידוד השקעות הון בחקלאות הוא האח הקטן של חוק עידוד השקעות הון בתעשייה, הוא אח קטן מאוד, והחוק הזה לא שונה מ-1980. בתעשייה היו שני שינויים עיקריים ב-2004 וב-2010, שינויים שהפכו את החוק של התעשייה לחוק טוב, חוק שמטיב עם התעשייה.

למנוע צמיחה.

חד וחלק, למנוע צמיחה, בעיקר לגבי הייצוא. אנחנו מנסים מ-2010, 2011 לתקן את החוק שלנו, שיהיה אח קטן, אבל עדיין יהיה אח שמקבל כמו האח הגדול. מי שאחראי על החוק הזה זה שר החקלאות ושר האוצר. שר החקלאות יכול להביא כמה הצעות חוק שהוא רוצה, אם שר האוצר והרפרנטים מתנגדים לזה כל השנים. אני לא יודע להסביר את זה, אבל אני יכול להגיד שהטענה העיקרית שלהם זה שלחקלאות לא מגיעות הטבות מס, מכיוון שהחקלאות תקועה פה בישראל, היא לא יכולה כמו אינטל לעבור.

אין תשואה על ההון.

זאת הטענה העיקרית שלהם, ואני אספר לכם שאם לא מגדלים פרחים בישראל, אותם מגדלים עושים את זה במערב אפריקה, שלא נתבלבל, אז גם החקלאות לא נטועה פה לבד.

איך היא הלכה? צריך להביא אותה, אחרת הדיון עקר.

כי האוצר לא פה.

האוצר חסר לנו.

יש דיון על תאגיד השידור למטה, ושירה למטה.

אנחנו הגשנו הצעת חוק מסודרת, תזכיר חוק מסודר. משרד האוצר בוחן אותה כרגע, הוא עוד לא אמר לא.

איפה תזכיר החוק?

הוגש למשרד המשפטים.

אנחנו יכולים לקבל אותו?

בפירוש כן, אני אעביר אותו לטמיר.

שיתנו אותו עכשיו.

אתה יכול להגיד שני משפטים לגבי תזכיר החוק ומה הוא אומר?

הדבר העיקרי שבו שמפעלים חקלאיים יקבלו הטבות מס, אלה שמייצאים 25% מהתוצרת שלהם, יקבלו הטבות מס כמו בתעשייה, זאת אומרת הטבת המס תהיה לפי אזורי פיתוח בין 9% ל-12%. היום לא מקבלים דבר, מס חברות המופחת היום הוא 26%, אז אתם מבינים שיש הטבה, אבל היא לא קיימת.

אם החוק הזה עובר, מה הוא יעשה לחקלאות בארץ?

להערכתי, הוא מנוע צמיחה אדיר לייצוא, זאת אומרת: הייצוא שלנו הולך ויורד לצערי בשנים האחרונות.

הייצוא שלנו בשלוש שנים נפל במיליארד שקל, נפל במיליארד שקל.

אני רוצה להאמין שיהיה פה מנוע צמיחה גדול לייצוא החקלאי, ויכול להיות שנכניס עוד ענפים לייצוא. אני לא בטוח שזה יקרה, אבל זה יכול לקרות.

זה לא רק הייצוא, זה כמובן יוצר תעסוקה וכל מה שמשתמע מזה.

גם עשינו חשבון בגדול, שאם באמת כולם ינצלו – זה לא קורה בשנה הראשונה, בשנה השנייה – ואם הניצול יהיה מלא, הפסד הכנסה יכול לנוע בשנה בין 50 ל-70 מיליון שקל.

צביקה, החוק הזה מוותר על תקציב מזומן?

ממש לא.

כדאי להגיד את זה.

כמו שאתה רואה, אין לי על מה לוותר בשלב הזה.

בכל זאת, יושב הראש מתכוון לטפל בזה.

אז איפה החוק הזה עומד כרגע?

לפני מעין, אני צריך להשלים משהו שלא אמרתי בנושא החטיבה להתיישבות, שהוא באחריות משרד החקלאות, באחריותי. אנחנו לא מציגים אותו, כי אין לנו תקציב, אז אנחנו לא יודעים כרגע להגיד משהו. ב-2016 עדיין אין הוראות הפעלה, שמאפשרות גם הפעלה של התקציב אם וכאשר יהיה, בטח כשאנחנו עוד לא יודעים מה תקציב 2016 ואנחנו לא יודעים מה תקציב 2018-2017. כרגע לפי משרד האוצר התקציב הוא רק תקציב ההפעלה, זאת אומרת רק ההוצאות של התקורות, של השכר וכו' וכו', ולכן אנחנו לא יודעים להציג פה כרגע, אבל ברגע שיהיה משהו, אני אודיע לך אם תרצה.

בסדר, כן.

מה עם הכסף של הגרעינים שצריך לעבור דרך החטיבה, עם הגרעינים בפריפריה? 100 מיליון שקלים?

אני מעדיף שיאיר כרגע ידבר.

מה עם הכסף של הגרעינים בפריפריה? 100 מיליון שקלים איכשהו נעלמו תחת החלטה של השר עבור הבית היהודי.

סתיו, יגיע תורך, תשאלי את השאלות. אני מבקש לא לענות.

אולי יאיר יוכל לענות.

בוקר טוב. כללית על הבדואים, יש לנו היום תביעות בעלות של כ-600,000 דונם. יש בנגב כ-220,000 בדואים, מתוכם כ-140,000 ביישובי הקבע וכ-80,000 ביישובי הפזורה. מעל 60% מהבדואים הם צעירים, ריבוי טבעי של 3.6%, ויש לנו שבע עיירות ותיקות ו-11 יישובים חדשים שמשתייכים לשתי המועצות האזוריות.

11 יישובים מוכרים.

יישובים שאושרו בהחלטות ממשלה ובמועצה הארצית. אנחנו למעשה מקדמים עכשיו שתי תכניות חומש, תכנית חומש אחת שעוסקת בנושא הפיתוח. הנושא העיקרי אצל הבדואים זה הנושא של פיתוח הבנייה. אנחנו מדברים על תכנית שתציג בחמש שנים הבאות שיווקים וזמינות של כ-25,000 יחידות דיור, כלומר: תכניות מתאר ותב"עות מפורטות שאנחנו מקדמים. לצורך זה בשנה הקרובה התקציב הוא סדר גודל של כמיליארד שקלים, שרובו עובר דרך תקציב של רמ"י, אבל אנחנו חלק ממשרד החקלאות. תקציב הפיתוח, תקציב הרשאה ותקציב שמותנה בהכנסות כתוצאה משיווקים – כמעט מיליארד שקלים, יש לנו לתכנון 54 מיליון שקלים ולתקציב ההסדרה, שהוא למעשה תקציב שמיועד עבור פיצויים לתושבי הפזורה שמתפנים ועוברים למגורי קבע. התכנית שלנו עוסקת גם בפתרון מצוקת הדיור ברהט, בחורה, בלקיה, בעיירות הוותיקות, וגם בהסדרת יישובי הפזורה. במרבית יישובי הפזורה אנחנו עושים הסדרה במקום, בחלקם אנחנו עושים העתקה לאזורים קרובים. כל התהליכים האלה הם תהליכים שלוקחים את הזמן שלהם. אנחנו היום בשלים, והתקציב הזה למעשה מבטא תקציב שאנחנו הולכים לבצע בשנה הקרובה, כמיליארד שקלים פיתוח, שזה סדר גודל של מעל 5,000 יחידות דיור שמיועדות לשיווק בשנה הקרובה.

זה לא מה שמופיע פה. תחזור לשקף הקודם.

נראה שיושב הראש מאשר שאלות.

תמשיך להציג עד הסוף ואז ישאלו שאלות.

בשנים 2018-2016 בסך הכול אנחנו מביאים לזמינות כ-20,000 יחידות דיור, כמובן שלא כולן ישווקו כרגע, אבל סך הכול יחידות שיהיו זמינות בשלוש שנים הקרובות.

נבהיר, כי חלק גדול לא מספיק את האירוע הזה, שכאשר מדברים על יחידות דיור, זה בדרך כלל שניים לדונם, זאת אומרת זה כ-11,000 מגרשים, אבל זה נותן פתרונות דיור ל-21,000.

בנייה עצמית?

בדרך כלל.

אנחנו את הרוב הגדול של המגרשים משווקים לבדואים לבנייה עצמית. אנחנו בחודש הקרוב, בחודש הבא, באמצעות המינהל נשווק לראשונה כמה מגרשים לבנייה רוויה לקבלנים, ליזמים, מגרשים של 60, 30, 40 ו-50 יחידות דיור, שהיזמים יבנו בנייני דירות למכירה עבור הבדואים, נראה איך זה ילך, אבל הרוב הגדול, 95% מגרשים לתושבים הבדואים שבונים בעצמם.

בשיווקים ניתנת עדיפות למי ששירת שירות צבאי אזרחי או לאומי? יש משקל לעניין הזה, כשאתם פועלים במגזר הבדואי עם איזושהי עדיפות?

לפי המספר הזה, אתה מבין שלא.

לא, התשובה היא לא, אבל לא יחסרו מגרשים.

לא, אחרת אם תשים את זה זה בגיץ.

מה שיאיר מציג זה שינוי במצב. כל שנה – המספרים הם בגדול – יש כ-2,500 חתונות. בדואי לא מתחתן אם אין לו קורת בית, גם אם זה פחון או משהו, אבל זה שלו. זה יכול להיות צמוד להורים, אבל זה שלו, ולכן הם בונים כי הם רוצים להתחתן, ובדין ובצדק, הם לא צריכים לקבל ממני אישור, אלא מה? שאין להם בדרך כלל אישורי בנייה, ואז אנחנו מקבלים כל שנה כ-2,500 פניות, נניח לא כולן, 2,000 לא חוקיות, ואנחנו מהר רצים לאכוף, כי יש חוק, אבל באמת מה שאנחנו צריכים לתת זה את מה שמוצג בטבלה, שיהיו להם מגרשים שיוכלו לקחת אותם ולבנות באופן מסודר. זה השינוי הגדול, כי פה אנחנו מאפשרים להם בפריסה רחבה של יישובים, לא ביישוב אחד, נניח לא רק ברהט. מאפשרים להם לקנות ולהיכנס למגרשים, ולא לבנות לא חוקי, ואז אנחנו יכולים גם להוריד באופן משמעותי את נפח העבריינות של הבנייה הבלתי חוקית. לגבי העבר, אתם יודעים שבעשור נוספו לנו סדר גודל של 25,000 מבנים לא חוקיים, דבר לא נורמלי, אבל אנחנו בעיקר מסתכלים עכשיו לעתיד, וזה השינוי הגדול, זאת דרמה.

אפשר לדעת מה החלוקה של ה-25,000 בין 11 היישובים?

יש תכנית לפיתוח חברתי כלכלי שחשוב להזכיר פה. התכנית תובא לאישור הממשלה בחודש הקרוב, תכנית חומש לחמש שנים הבאות, שממשיכה את תכנית החומש הקודמת. מדובר על מיליארדי שקלים, עוד אין סכום סופי, שמתמקדים בעיקר בתחום החינוך, בתחום התעסוקה ובפיתוח הכלכלי.

איך יהיה כסף לתכנית החומש, כשאין בכלל תקציב ל-2018?

רק בקשה ממך, יושב הראש, היות והנושא הזה הוא באמת נושא גדול וגם פחות מוכר וצריך זמן, אני מבקש שאם יימצא לכם זמן, למרות העומס בתקציב, ואם לא אז אחרי, אני מבקש שיתקיים דיון, והכי טוב זה שיהיה סיור.

קיבלנו את הבקשה הזאת.

אני חושב שסיור מאוד חשוב.

תלחצו על יושב הראש. אני מזמין, עכשיו זה בידי יושב הראש.

אני אשתדל לעשות את זה במסגרת הדיונים על התקציב עדיין.

גם הם לא לומדים ליב"ה.

כל אחד ועניינו הוא. הם נמצאים באוניברסיטאות, יש לנו פה חבר ועדה שהוא גם רופא.

הוא צפוני.

ואם לא נוכל בגלל מגבלות הזמן, אנחנו נעשה את זה בהמשך. אני מקבל את האתגר הזה, זה בסגר גמור.

אני אאפשר לחברי הכנסת וגם לאורחים לדבר. אין לנו זמן רב. על כל פנים, היתה לי החלטה בפעם הקודמת, שכאשר יש שר שנמצא בדיון, זה לא יהיה לפי הסדר, הראשונים שידברו קודם זה חברי ועדה ואחרי זה חברים שאינם חברי ועדה, גם לפי הסדר של החברים. ראשון הדוברים חבר הכנסת איתן ברושי. אני מבקש שכל אחד ידבר במסגרת שלוש דקות, ולאחר מכן אבו וילן.

לפני המספרים קראתי דווקא את המלל שמצורף לדברי ההסבר. ברור שאת זה כתבו אנשי האוצר. לפי דעתי, אפילו אבי שמחון כתב את זה לפי הרוע. אתמול קיצצו לי את הנאום, אז לא יכולתי לצטט מדברי פרופ' אבי שמחון, מה הוא חושב על החקלאות בישראל.

אני רק אומר שאין בתקציב הזה לא בשורות תקציביות ולא בשורות מבניות, למשל אין התייחסות לפערי התיווך, אבל במלל יש פה הסתה של הממשלה נגד החקלאים. אנחנו במשבר, זה דיון על משבר, זה לא דיון רגיל, דיון על משבר שמעת אתמול. כתוב פה שלמעורבות זו עלות המשולמת בדרך כלל על ידי ציבור הצרכנים, בעיקר דרך מחירי התוצרת החקלאית. כלומר נייר רשמי של הממשלה מטיל את האחריות לפערי התיווך על החקלאים, אלה שבקושי חיים. זה כתוב בנייר של הממשלה, עם החנוכייה של המדינה למעלה והחתימה למטה, זה נייר רשמי. אומר הנייר שמעודדים את הייצוא. אני לא שמעתי על עידוד הייצוא, להפך, וגם לא על בססח, מה שנותנים לאחרים.

אני רוצה לומר שיש פה התנקמות, וזה כתוב גם במכתב של שר החקלאות אלי ושל האוצר – ואני לא אקרא אותו עכשיו – כתוצאה מסרבנות שהם יכפו עלינו רפורמות. בתקציב הקודם הוצאנו את כל הרפורמות.

אני רוצה לקרוא לך משהו מהחזון. כך תבין איזה שטחיות, איזה קלות דעת, איזה עוינות. אומר החזון, כשמצטטים את המשרד – ביעדי המשרד גם רצון בקיום רמה מסוימת של אספקת מזון טרי. מה זה רמה מסוימת? אתמול ראש הממשלה, שמצא זמן לבוא לכנס שלנו, אמר שבשבילו אספקת מזון טרי לשוק בישראל זה יעד לאומי, והוא לא מוטל בספק והוא לא מתכוון שהמזון הטרי יהיה תלוי בהסכמות של ארדואן או של מישהו אחר. השמות הם שלי. לכן אני רוצה לומר שאין פה הסכמה לא על היעדים ולא על החזון.

בלי לפגוע באף אחד, שר החקלאות זה שר האוצר. אם שר האוצר יכול לבד להחליט להביא הוא יכול לקום בבוקר – אחרי שהוא חלם חלום בלהות על מחירי הדגים, שמן, זיתים או על בשר – אני חייב שגפני ישמע, כי בידו עכשיו עתיד החקלאות.

עוד פעם?

לא עוד פעם, זה הפעם. אם שר האוצר יכול לבד להחליט להביא בשר, שמן ודגים והוא לא שואל את שר החקלאות והוא לא שואל את החקלאים, אלא הוא שואל את רמי לוי אולי, את מישהו הוא שואל, בסופו של דבר הוא מחליט לבד. הצעת החוק שאני הגשתי, שגפני חתם עליה, שדוד ביטן חתם עליה, שכבל חתם עליה, שרבים חתמו, נפלה בוועדת שרים, כי כמובן אי אפשר לכפות בוועדת שרים על שר בקואליציה חוק שהוא מאבד מסמכויות. אני אומר וגם אמרתי לשר האוצר: עדיף לך לא לקחת לבד את כל האחריות, אבל בעצם הוא שר החקלאות. שר שלא נותן כסף להשקעות ומחליט על ייבוא.

יושבים פה חברים שגם צריכים לעבד את מה שאני אומר למספרים. אם לא תיפתר שאלת המים בתקציב המדינה, לא תהיה חקלאות בלי מים. אין חקלאות בלי מים. המים כולם בבעלות המדינה, כמו הקרקע, והמים זה אמצעי ייצור, זה לא נועד להעשיר את קופת האוצר, ויש עודף כושר ייצור כתוצאה מהתפלה וכולם יודעים את זה.

זה לא משנה באיזה משרד. לא פעם שר החקלאות, גם הקודמים, אמר: לקחו לנו את העובדים, לקחו את המים, לקחו את הקרקע.

איתן, זה לא מה שאני אומר, אני אתייחס אחרי זה.

אני אומר שזה חייב להופיע בתקציב של החקלאות, גם אם זה יופיע כשורה במקום אחר. אין פתרון לחקלאות בשלושה שקלים לקוב מים שפירים, ולא יהיה פתרון אם הממשלה - - -

תשתיות ביישוב הוותיק. היה הסכם כזה, שר האוצר הקודם מחק את זה, אי אפשר בלי זה, ואתמול היתה ישיבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה במסגרת יום החקלאות, ודודי אמסלם התחייב – ואני אומר לכם שצריך להוביל את זה – זה היה הסכם ל-10 שנים, בוצעו רק שנתיים. מדובר על המשך החלטות ממשלה קודמות של 100 מיליון, 10 שנים נתנו, שנתיים בוצעו, יש מחויבות.

איזה יישובים?

כל היישובים, גם ערבים. בלי מים, בלי תשתיות, אין תקציב. בלי מינהלת השקעות, אין תקציב. בלי פערי תיווך, אין חקלאות, ואני חושב שיש לנו פה צורך בדיון יותר ארוך ובדיון נוסף, כי עוד מעט בהמשך המצב הקיים, עם כל המחמאות למה שנעשה, לא תהיה פה חקלאות. אם לא תהיה פה חקלאות, ספק אם הביטחון מספיק.

אדוני היושב ראש, אני לא אחזור על דברי חבר הכנסת ברושי, אני מסכים לכל מילה שאמר, אבל אם תקראו את המלל, תראו שרוח רעה מנשבת שם, מדוע? משום שאתמול היה יום החקלאות וציינו את המשבר וציינו מה הדרכים לצאת ממנו, ובתקציב הזה אין זכר למילה שנאמרה אתמול בדיון, מראש הממשלה ודרומה כל הדוברים – הייתי בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכלכלה – כולם אומרים אחד, ופה הדפים משדרים משהו אחר לגמרי. מה הם משדרים? מה הם גם אומרים? קודם כל, חברים יקרים, חייבם להיות מחויבים לאמת, להגיד שהסיפורים של הוזלת המחירים בפסח ובראש השנה הצליחו זה לעג לרש. שבועיים ירדו המחירים, היבואנים מילאו כיסיהם בכספים, הצרכן לא הרגיש והכול היה הצגה אחת גדולה. אז קחו את המספרים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תלמדו את זה ואל תמכרו פה פוליטיקה. פוליטיקה יש פה, אין לי זמן עכשיו להוכיח שחור על גבי לבן שהמספרים הם בלוף.

אבל אתה יכול להעביר בכתב לחברי הוועדה את הניתוח שלכם.

העברנו לכם, נעביר את זה.

אמר השר תפוקה של 30 מיליארד בחקלאות, התמיכה פה היא מיליארד ו-60, כלומר 11%. אמרתי לו אתמול: ב-OECD זה 18%, תוסיפו קצת למכס ולא תעברו את ה-12%, 13% גג, מה פירוש? שאם באמת רוצים – לא רק חוק עידוד השקעות הון - ללכת כמו אירופה וכמו מדינות ה-OECD, צריך להוסיף לתמיכות בין מיליארד וחצי לשני מיליארד, ואני אומר את המספרים הנמוכים. זאת האמת, אז מה אתם כותבים פה על תמיכה ישירה, שכאשר אתם מגיעים לתמיכה אתם מסרבים לתת את הכסף. אתם שולחים 300 מגדלים של עגלים לפיטום לאבטלה, ואתם לא מוכנים לשים כסף. זה הכול סיפור בגזברות מתחילה, זאת לא התייחסות של כלכלת על. זאת לא התייחסות תקציבית, ואני רוצה להגיד לך משהו: איפה השוק הסיטונאי? כולם מדברים על הפערים וכו', הממשלה החליטה על שוק סיטונאי, אין פה כלום, קצת מינהלת. פירושו של דבר, לא יהיה שוק סיטונאי, עדיין המרווחים הגדולים ימשיכו. גם כשמחליטים דברים טובים, האוצר בעצם החליט לייבש את זה.

אדוני יושב הראש, שים לב, בלי שוק סיטונאי, בלי תמיכות, בלי מהלכים אמיתיים. אגב, אני רוצה לתקן אותך אדוני השר, הייצוא החקלאי הוא לא שמונה מיליארד, אתם הוספתם בשמונה מיליארד את כל התוצרת הסופית של התעשייה, חקלאות נטו. אדוני היושב ראש, בשלוש שנים האחרונות הייצוא ירד בקרוב למיליארד שקל, והוא כרגע 4.7. היה מהלך של הממשלה לפני שנה וחצי שעזר לענף הפלפל, שאר הענפים במשבר, אין פה כסף ואין פה כלום. בקיצור, זאת רוח רעה, אין שום בשורה לציבור וחבל.

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר.

רגע, מה זה? אני הגעתי לפה ראשונה.

קודם חברי הוועדה.

מאיפה מגיע הדבר הזה?

אמרתי את זה בישיבה הקודמת.

אז מי שמגיע לפה ראשון, מגיע לו.

קודם חברי הוועדה.

בעיקר כשהשר הולך מכאן בעוד רבע שעה. זה לא מתקבל על הדעת.

אני עומד על זכותה של סתיו לומר דברים חריפים על הגרעינים.

זה לא מתקבל על הדעת.

אני מצטער מאוד. היה דיון.

מעולם לא היה דבר כזה, שנותנים תעדוף למי שמגיע אחרי.

אני מוכרח לשמוע אותה, אבל אתה תשאיר לי זמן גם לענות? כי אתמול לא היה לי במליאה.

בבקשה, אחריו דובי אמיתי.

גפני.

אבל עם כל הכבוד, היה פה שר האוצר השבוע.

וגם שם אי אפשר היה לדבר.

ישבו החברים ודיברו, וחברים קבועים שנמצאים כל הזמן, לא היה להם זמן לדבר.

אנשים מגיעים לכאן, לא מגיעים לוועדות אחרות כדי לשבת פה בזמן, 10 דקות לפני הזמן.

אבל את תדברי.

אבל השר כבר ילך.

לא ילך.

אם לא רוצים לעשות דיון רציני, תגידו מראש, בשביל מה לטרוח?

אדוני, תודה. ראשית, אני חושב שהנושא של עידוד השקעות הון הוא בלב העשייה של הוועדה הזו, בהיבט הזה שחוק ההסדרים הוא חשוב, הוא קריטי. אגב, הוא קריטי גם לתעשייה, כי היום בגלל המעורבות הזו בין חקלאות לבין תעשייה, בין מה כן ומה לא, אתה מוצא את עצמך עם מפעלים מנהלים בירוקרטיה ורבים מול משרד הכלכלה, אם זה כן עידוד השקעות הון או לא עידוד השקעות הון, האם העובדה שאני מגדל אצות בקטורה בתוך צינורות זאת חקלאות או תעשייה, כי מבחינתו זאת תעשייה ומבחינת מי שלא רוצה לתת את הכסף זו חקלאות. היינו הך מבחינת המדינה – אם אני מגדיל את הייצוא, מה אכפת לי אם זה גדל בייצוא החקלאי או בייצוא התעשייתי. הייצוא גדל, זה טוב, הכסף הזה נכנס וההשקעה הזו שווה. חד משמעית העניין הזה צריך לעבור, וכמה שיותר מהר.

נושא שני שהוא חשוב והוא קריטי, דיברתי עליו גם אתמול במליאה, אדוני השר, זה הנושא של מכסים. הוא לא נושא שמורידים את המכסים ככה בלי התחשבנות וחושבים שמכאן תצמח לנו הטובה. אנחנו מפסידים פה גם בהסכמי הסחר, כי אני לא מקבל שום דבר ממדינה שאני מייבא ממנה עכשיו בלי מכס ולא עשיתי איתה הסכם, שהיא תיתן לי איזושהי הטבה מהצד השני, ובדרך אני גם פוגע בחקלאות. בהקשר הזה אני חושב שמשרד החקלאות צריך לתת את דעתו מה זה ביטחון תזונתי ברמה הלאומית, ואיזה ענפים חייבים להיות ולשמור על הייצור שלהם כייצור מקומי, למקרים שלא עלינו יהיו מקרים רעים.

בהקשר של פערי התיווך, יש הצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת וקנין, שאנחנו מקדמים אותה ביחד. אני נגד פיקוח והגדלת פיקוח של הממשלה, כי הממשלה לא תצליח לפקח. שקיפות, שייתנו בסופרים את מחיר הקנייה שהם קנו את העגבנייה מהחקלאי; וכשאני אומר שהם קנו מהחקלאי, לא המחיר שהם קנו מחברת השיווק שלהם, אלא המחיר שהחקלאי מכר את העגבנייה ומה המחיר שבו הם מוכרים את העגבנייה. אני מניח שרק מהבושה, פערי התיווך בסופו של דבר יצטמצמו.

אדוני השר, בקשה אחת בנושא הסדרת הבדואים בנגב. תנו עדיפות בכל מקום שניתן, ועושים את זה בהרבה מקומות, למי מהם ששירת צבאי אזרחי או לאומי. צריך לתת לחבר'ה שכן נושאים בנטל - - -

אנחנו בעד.

הם גם משרתים וגם הורסים להם את הבתים.

חבר הכנסת פורר, אנחנו בעד; לא רק זאת, אנחנו סיכמנו עם האוצר על תכנית שיש לה כסף, 14 מיליון שקל לבנות למשרתים בצה"ל מבנים להשכרה במקום חוקי, כדי שלא נגיע למצב שהורסים למי שחוזר הביתה מצוק איתן. אני רוצה להגיד שבזכות האוצר בין השאר הגענו להסכמה, ואנחנו עושים את זה עם משרד הביטחון, וזה שינוי גדול – לא הרבה כסף, לא הרבה אנשים - -

זאת בשורה.

דובי אמיתי. אחרי זה חברי הכנסת באסל גטאס, חמד עמאר, סתיו שפיר, חיים ילין, יעל גרמן ועמר בר-לב.

בוקר טוב, אדוני יושב הראש, חברי הכנסת, כבוד השר. אתמול ביום החקלאות עוד חייכתי מדי פעם. אחרי שאני רואה את התקציב כפי שהונח, אני באמת חרד, מוטרד, והאמת שאני לא יודע מה אני עושה מחר בבוקר.

קראתי את המטרות המרכזיות במדיניות, אדוני השר, הגם שלטעמי הן חסרות, אבל אם אני מסתכל על המטרות שאתה הצבת ואני מנסה לראות במספרים אם אתה תיתן מענה למה שאתה הצגת, אני חושב שאתה לא תיתן מענה למה שאתה מכוון; ופה אני אגיד לך משהו ברמה האישית – יש בינינו הערכה, ואני מתנצל אם חלילה אני פוגע – אני לא מזהה אצלך את רוח הקרב כשאתה רוצה להוביל מהלכים, לא מזהה את רוח הקרב בתקציב הזה. אני לא מזהה את זה, ואני חושב שיש ביכולתך לשנות את הדברים.

אין פה שום מנוע צמיחה. אמר יושב ראש ועדת הכספים – ואני שמח מאוד שהוא אמר את זה – שהוא רואה נסיגה בתקציב, הוא לא רואה עלייה בתקציב, הוא לא רואה את הצמיחה בתקציב. אנחנו לא רואים את הדברים שאיתם אנחנו נוכל לשמר דבר אחד מתוך המדיניות שלך, אחד ויחיד, לא נדבר על עוד 10 חשובים – על ביטחון אספקת המזון במדינה.

אדוני יושב הראש, אני חושב שאנחנו נמשיך ונראה את מדיניות האוצר, שמסתכלת לטווח הקצר. המענה לביטחון המזון במדינת ישראל יהיה באמצעות הייבוא בתקציב הזה, שאין בו שקל למנהלת ההשקעות, אין בו שקל למנהלת ההשקעות. אנחנו נמשיך לראות הגברת הייבוא, הורדת מכסים. אתה תראה אותנו מגיעים לפה עם דמעות ומדינת ישראל בעוד כמה שנים, כשהיא תקים את ועדת החקירה, היא תשאל את השאלות האלה.

לכן אני מבקש ממך באופן אישי, באמת פונה אליך, לעשות את הכול, ולא לאשר את תקציב משרד החקלאות כפי שהוא מונח כרגע, מבלי שנראה בו מנועי צמיחה, שיתנו מענה גם לביטחון שלנו במשקים החקלאיים, וגם לביטחון של אזרחי ישראל, שיוכלו ליהנות אך ורק מהתוצרת שלנו, למה? כי היא הכי טובה, הכי בריאה, וזה הכי נכון שמדינה תדע לייצר את המזונות של עצמה. ואני אומר לך, הדברים תלויים בשר שיושב מימינך. אם הוא ירצה, זה יקרה.

סיפור קטן בא לי לספר לכם.

זה במסגרת שלוש דקות.

כן. נפל בחלקי לראות מסמכים של ממשלת המנדט הבריטי, התכתבות בין מועצה מקומית ראמה בשנת 33', שהממשלה הבריטית נותנת לפלאחים בראמה תמיכה כספית, והיא יוזמת ב-34' להפוך את ההלוואות שנתנה לחקלאים - - -

טרכטנברג מודיע לאומה באיזה ציוץ באקראי: חשפתי שראש הממשלה ושר האוצר מתכוונים לעשות flat מיד בינואר. זה הצחיק אותי, כי זה לא היה במקרה, אלא כמו שאומרים פה תמיד את האמת...

ממשלת המנדט דאגה לחקלאים ונתנה להם הלוואות ב-33', הפכה אותן למענק ב-34' וחידשה את ההלוואה – הרוח הזו לא קיימת.

גטאס, אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי חושב שאתה מתגעגע לימים האלה.

אנחנו מתגעגעים, לפחות היתה יותר הוגנות. אני בהחלט לא מתגעגע לקולוניאליזם, להחליף קולוניאליזם בריטי בקולוניאליזם ישראלי-יהודי.

הו.

אתה עוררת את השאלה. אני חושב שמשרד החקלאות, כפי שראינו במצגת, הופך להיות כמעט כל דבר אחר חוץ מחקלאות. הוא קבלן לענייני מינהלת הבדואים, הוא קבלן לעניין חטיבת ההתיישבות, וחקלאות פרופר - - -

שירות לאומי אזרחי.

תוסיף את זה. לכן אני מסכים עם חברי שהתקציב לא משקף שום חזון לקפוץ באמת מדרגה או להעלות את החקלאות מדרגה.

אני חושב שהשר שבהתחלה בשנה שעברה כאן בשולחן הזה אמר שהוא מביא רוח חדשה שנושבת לשיפור החקלאות, וזה התבדה לחלוטין. אני לא רואה שום בשורה בתקציב הזה. להפך, זה רק יגרום להידרדרות.

אני מבקש שוב ושוב ושוב, כל הדיבורים האלה על חקלאות וציונות והתיישבות, בסופו של דבר חקלאות זה דבר טוב לכל העמים ולכל המדינות בעולם. רבותי, מה זה ההתיישבות ומה זה החלוציות?

אתך אדוני יושב ראש ועדת הכספים אני רוצה לדבר קצת כלכלה.

אתה מתחיל לדבר אתי כלכלה?

כן, שתתווכח עם האוצר ושלא ימרחו אותך באוצר. חישובי תשואות הון לא תמיד נעשים על כמה רווח על כמה השקעת. אם אתה לא מכניס ערכים נוספים בתפוקה החקלאית, שהם הרבה מעבר לשורה התחתונה, תמיד התשואה על ההון בחקלאות תהיה נמוכה לעומת ההיי-טק.

בנושא מינהלת הבדואים, אדוני, מה שהוצג כאן זה רק מראית עין. חלק גדול מהיישובים - - -

זה לא בסדר להגיד את זה ככה, זאת לא מראית עין. אנחנו יזמנו את הדיון הזה.

אתמול הרסתם בביר הדאג'.

אנחנו הזמנו אתכם לסיור. אל תגיד מראית עין, זאת לא מראית עין. אתם עושים מראית עין בדיון.

היתר בנייה אחד משנת 2006 אין במרבית היישובים, ב-11 היישובים האלה שאתה הולך לבנות בהם עשרות אלפי יחידות דיור.

בואו לסיור, הזמנתי אתכם לסיור.

תכניות המתאר עוד לא הוכנו. תמשיך לדבר על אלפי יחידות דיור, כשבמציאות הורסים בתים ביישובים האלה.

אדוני היושב ראש, אני עברתי על התקציב, גם עברתי עליו אתמול. בכל מקום שאתה שומע את ראש הממשלה, כל נציג של מדינת ישראל שמגיע לכל מקום בעולם, אפילו אנחנו כחברי כנסת, הדבר הראשון שאנחנו מתגאים בו בשיחות שלנו זה החקלאות שלנו. אנחנו רצינו לראות את זה בתקציב, ואנחנו לא רואים את זה, באמת לא רואים את זה בתקציב. ראיתי כאן בחוברת דור המשך, כמעט ואין דור המשך לחקלאות במדינת ישראל. מה הגיל הממוצע של החקלאים היום?

70.

אין לנו דור המשך. אם גיל 70 זה הממוצע, אם זה נכון, בזה אנחנו צריכים לטפל.

אל תלך שולל אחרי המספרים של דובי אמיתי.

אני קראתי בחוברת שלך, אדוני השר, תמיכה בחקלאים צעירים. באמת צריך לתמוך בחקלאים צעירים. אנחנו צריכים יותר חקלאים צעירים.

אני אספר לכם סיפור על פערי מחירים. הייתי ברמת הגולן בעונת הדובדבנים, נכנסתי לחקלאי וקניתי דובדבנים בפחות מחמישה שקל לקילו. ירדתי לקריית שמונה, נכנסתי שם סופר, שם לקילו זה עלה 27 שקלים. זה הבדלי מחירים. אנחנו מדברים על החקלאי? בירידה הזאת, במקום שירד המחיר, קפץ המחיר פי חמש, מפחות מחמישה שקלים ל-27 שקלים. תראו איזה הבדל במחירים, והשר יודע את זה וכל אחד יודע את זה, ואת זה אנחנו צריכים לפתור ובזה אנחנו יכולים לעודד את החקלאי.

אני רוצה לדבר על החקלאים ברמת הגולן, אדוני השר. אני ביקרתי אצלם. מסכנים, השקיעו מיליונים.

שכולם יבינו, מדובר על הדרוזים.

מדובר על התפוחים אצל הדרוזים. אלפי טון יורדים שם לטמיון. אנשים השקיעו מיליוני שקלים לעבד את האדמה שלהם, יש להם עכשיו תפוחים. פותחים את השוק לייבוא, אבל מה נעשה עם התפוחים שלהם? הרי הם מוכרים פחות. לגבי סבסוד של החקלאות באירופה, אני אפתיע אתכם. יש לי חבר, שקנה אדמה ברומניה ומעבד אדמה ברומניה, ועל כל דונם אדמה שהוא מעבד, הוא מקבל כסף מהאיחוד האירופי. על כל דונם אדמה שהוא מעבד ברומניה, הוא מקבל כסף מהאיחוד האירופי, איך אנחנו יכולים להתחרות איתם? אדוני השר, גם הנושא של הזיתים ושמן הזית, אתה מכיר את הסיפור של זה. שם נשאר הרבה שמן זית.

תגיד שנסגר השוק בסוריה.

יותר שוק בסוריה לתפוחים.

אני יודע.

הדרך שלהם היתה עם התפוחים לסוריה, היום אין שוק בסוריה, ואנחנו צריכים לתת להם את הפתרון. אנחנו חייבים לתת להם את הפתרון.

גם השוק של ירדן סגור.

אני חייב להגיד מילה אחת על המינהלת. ראיתי כאן את יאיר מעין, שהוא עכשיו יושב ראש המינהלת של הבדואים. אני מכיר אותו הרבה הרבה שנים מאז שהיה במשרד התשתיות.

אבל אין לו כסף ל-2018.

אתם לא הייתם בדיון, הוא הציג כסף. אני מאמין באיש הזה, אני מאמין שהוא יכול להוביל. ראינו כאן ממש בשורה טובה למגזר הבדואי. הלוואי שהייתי רואה את הבשורה הטובה הזאת לחיילים משוחררים דרוזים. חלקה אחת לא חולקה בשנתיים האחרונות.

כבוד השר, העובדה שהחקלאות הישראלית בקריסה היא לא חדשות בשבילך, אתה יודע את זה היטב. השינויים והורדות המכסים שאנחנו תמיד צריכים להילחם בהם, מאחר והם מגיעים ללא תמיכה נוספת בחקלאים, ישראל היא המדינה בעלת אחוזי התמיכה הנמוכים ביותר בחקלאות המקומית שלה. עדיין בושה, אם לא תהיה פה חקלאות מקומית, זאת לא ישראל. התוצרת המקומית זה חלק מהערכים המרכזיים והיסודיים ביותר שיש לנו, ואני חושבת שראש הממשלה גם אמר את דבריו בעניין בעקיפין, דרך ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, שאמר ממש לא מזמן בכנס, שכבר לא צריך חקלאות מקומית, אפשר להקים חורשות כדי לשמור על קו הגבול, ולחקלאות כבר יש תחליפים ואפשר לעשות דברים אחרים. זאת עמדת הממשלה.

מי אמר את זה?

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון.

על דעת - - -?

אפשר לנחש שכן. זאת עמדת הממשלה.

אני לא מאמין.

אבל כבוד השר, לך אין זמן לחקלאות, כי אתה עוסק בדברים אחרים, ועל הדברים האלה משום מה לא דובר כאן.

הגענו לקטע.

הגענו לקטע שעליו אין לך משום מה תשובות, ואני אפרט פה כמה מהדברים שאני אשמח לקבל עליהם תשובות. ראשית, הסיפור של מפוני גוש קטיף, 400 משפחות שעדיין נמצאות ללא בית. תחת הממשלה של נתניהו, 11 שנה ללא בית קבע, 13 מיליארד שקלים שהועברו למינהלת תנופה שנמצאת תחת חסותך. אני ביקשתי מהמינהלת להעביר לנו פרטים על התקציבים שלה, קיבלתי פירוט רק של 8.5 מיליארד שקלים. על 13 מיליארד שקלים לא הצלחנו לקבל פירוט מלא. המפונים עדיין נמצאים ללא מענה, כספים רבים שהושקעו ביועצים, בעורכי דין להתנגד למפונים, להציק להם, אלוהים יודע מה, אבל לאיפה נעלמו - - -

אני לא מסכים, אתה עכשיו מנהל איתה דיון שעתיים.

הפסוק "הגם גירשת וגם ירשת" מתקיים פה.

או שהחלטת להפוך את מפוני גוש קטיף למוזיאון חי כדי למנוע צעדים כאלה בעתיד, או שאתה העברת את הכספים האלה למקורבים, כמו שאתה עושה בכל תחום אחר, ואני אפרט.

גירשת וירשת. את גם מגרשת וגם יורשת.

אני רוצה לקרוא מכתב, שאני קיבלתי מראשי גרעינים עירוניים בפריפריה, שמפחדים לפנות אליך באופן ישיר, כי הם יודעים – והם אומרים את זה בקולם – אם אנחנו נגיד משהו לאורי אריאל, הוא ידאג שאנחנו לא נקבל את הכספים שלנו אף פעם. החבר'ה האלה, ניתן לכולם תקציב לגרעינים העירוניים 100 מיליון שקלים, זאת לא בעיה של חוסר כסף. והנה הם אומרים: בשנתיים האחרונות נוצר מצב בלתי אפשרי, בו אנחנו ממתינים למעלה משנה וחצי לקבל תמיכה עבור פעולות שביצענו כבר ב-2015. ללא כל ודאות לתמיכה העתידית, הארגונים והקהילות שאנחנו מייצגים עומדים בפני שוקת שבורה ועל סף פשיטת רגל. כמעט כולנו כבר עברנו מספר גלי פיטורים, כולל גל גדול בימים אלה. אני שמחה שזה משעשע אותך.

תגידי, את גם עושה את הבלגן ולא מאפשרת לחלק את הכסף וגם תוקפת אותי? מה, מצאת לך במה?

אדוני יושב הראש, היא בזמן דיבור, הוא מפריע לה לדבר.

אני אתפלא מאוד, אם הדברים האלה לא מעניינים אותך.

מותר לה להגיד מה שהיא רוצה.

אבל אתה צריך גם להקשיב. מה קרה במשרד החקלאות? אתם אמרתם, ואמרתם את זה גם לחקלאים ולפעילים שעובדים למען ההתיישבות במדינת ישראל, שהכספים של החטיבה – סליחה, אני לא יכולה לדבר ככה.

מה קרה? יש הצבעה עכשיו?

כן, אני עושה הפסקה. אני אמרתי שב-10:45 תהיה הצבעה על מה שהיה אתמול בהעברות.

אתה אמרת, אורי אריאל והבית היהודי הלכו לחקלאים והלכו למתיישבים ואמרו להם: הכספים של החטיבה להתיישבות תקועים, אנחנו לא יכולים להעביר, אבל מה? הגרעינים שקשורים לתקומה ולבית היהודי איכשהו כן הצליחו לקבל את הכסף.

את אומרת שקר, זה לא אמת.

הם קיבלו את הכסף, אבל גרעינים אחרים בפריפריה לא קיבלו את הכסף. עד היום הם פושטים רגל. אריאל דורפמן, המקורב שלך, שאתה נתת לו תפקיד במשרד החקלאות.

את לא אומרת אמת.

הם מקבלים כסף, והגרעינים בפריפריה לא קיבלו כסף.

את לא אומרת אמת. למה את לא מסוגלת פרט אחד של אמת?

פעם אחת תגיד את האמת.

זו לא אמת.

אולי פעם אחת תגיד את האמת, מה קרה לכסף של הגרעינים בפריפריה?

אני לא יכול למנוע ממנה להגיד את הדברים.

אדוני יושב הראש, אנחנו עדיין - - -

יעל, מה את רוצה שאני אעשה? עומד השר ומתווכח איתה, אני לא יכול להוציא אנשים.

השר מתווכח, אבל לא מספק ולו תשובה אחת. אבל גפני, אתה יכול להרגיע את הקהל? כדי שאפשר יהיה לשאול את השר שאלות. אני רוצה להבין איפה נמצא הכסף של הגרעינים מהפריפריה. הכסף לגרעינים של הבית היהודי כן הועבר מתקנה נפרדת במשרד החקלאות, זה לא הפריע לכם הסיפור עם החטיבה. איפה הכסף ששייך לגרעינים בפריפריה?

רגע, זה דיון על החקלאות? השר, על מה אנחנו מדברים?

זה תחת אחריותו של השר. לשר אין זמן לחקלאות, כי הוא מתעסק בהעברת כספים למקורבים. הוא כבר לא שר החקלאות, הוא השר לענייני מקורבים.

אבל אנחנו רוצים לדבר על החקלאות.

נכון, גם אני רוצה, אבל אין מצב.

אז בוא נדבר על החקלאות.

אני מנסה לקבל תשובות.

את לא מנסה, את עושה פרובוקציה ממש.

השאלה מאוד קונקרטית, מתי יגיע הכסף לכל גרעיני הפריפריה שאליהם הובטחו תקציבים? אתם יכולים להעביר את זה בתקנה ישירה, כפי שעשיתם עם הגרעינים שהם מקורבים אליכם. למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ומה ה-deadline להעברת התקציבים?

שנית, מה ה-deadline לטיפול בכל מפוני גוש קטיף? מתי, ביום ושעה יהיה לכל 400 המשפחות הנוספות בית קבע? אי אפשר לדבר ככה. אני מבינה שלשר לא נוח עם השאלות, אבל זה לא יחס הגיוני.

הנה, אני נשאר לכבודך. מאוד נוח לי, חוץ מזה שאת שקרנית.

אז תגיד את האמת בבקשה, פעם אחת תיתן תשובה, פעם אחת.

אבל למה את צריכה לשקר?

תגיד תשובה.

תודה רבה. חיים ילין, בבקשה.

רגע, שאלה שלישית.

את לא מקבלת יותר.

סליחה, אני אסיים את דבריי, כמו שאחרים סיימו את דבריהם. השאלה השלישית היא על השירות הלאומי. הבית היהודי הכניס בהסכמים הקואליציוניים סעיף, שמונע מאנשים עם מוגבלויות להגדיל את המכסה לשירות לאומי.

תודה.

השר אחראי על התחומים האלה, אתה לא יכול שלא לתת לי.

היו לך שלוש דקות.

לא היו לי שלוש דקות.

הם כל הזמן הפריעו לה.

מספיק, מספיק. חיים בבקשה, בקצרה שלוש דקות.

גפני, אתה מגונן על אורי אריאל?

אני לא מגונן על שום דבר.

אתה פה העברת העברה תקציבית של 60 מיליון שקלים למשרד שלו, בלי שהם נתנו תשובות למפוני גוש קטיף.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להעיר משהו חשוב.

אתה לא יכול להעיר.

למה לא?

אתה צריך לקבל ממני רשות. אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

אני רוצה לקבל ממנו תשובות. זאת זכותו של הציבור לקבל תשובות על הדברים האלה. זאת זכותם של החקלאים להבין במה השר התעסק בזמן שהוא היה מחויב אליהם, ואני דורשת מהשר תשובות, ולא מעניין אותי אם זה לא נעים פה לחלק מהאנשים לשמוע את השאלות האלה.

אדוני היושב ראש, יש סעיפים במשרד החקלאות שאני רוצה לדון בהם.

אבל עדיין לא דיברו כל חברי הכנסת שנרשמו לפניך אדוני.

אני לא מעלה על דעתי שמישהו לא דיבר כאן.

עוד לא, יש חברי כנסת שמדברים חצי שעה.

חיים בבקשה.

אז תעשה סדר, אני לא יכול לעשות סדר.

יש לי הארכה מיושב הראש. יואל, אתה הגעת אחרי דיון ארוך ואתה מפריע, אני מבקש לא להפריע.

אני באתי לתרום לדיון, כי אולי אם אני אהיה פה, אתה תתחיל לדון בנושאים החשובים באמת.

אבל אני רוצה לדבר ואף אחד לא תורם פה, מה לעשות?

אני שמח ששר החקלאות כל כך מחייך ושמח, אנחנו עצובים. אנחנו מאוד עצובים, כבוד השר, גם החתולים והכלבים מאוד מאוד עצובים, שמשרד החקלאות לא עושה שום דבר, 0.4% מהתקציב בנושא של חתולים וכלבים.

יואל, אתה יודע מה? אפילו את החברים שלך אתה לא מכבד.

אני מבקש לצאת, חיים ילין ברשות דיבור. עוד לא, אני צריך לקרוא אותו לסדר קודם.

אני רוצה באמת להתייחס לחקלאות. אני אתחיל לפי הסעיפים שדובר עליהם. חוק עידוד השקעות הון – אני לא יכול לעשות פה סדר.

2. בקשות לדיון מחדש על שינויים בתקציב לשנת 2016

חיים, ברשותך, יש הצבעה שאני אמרתי שצריך לעשות. אני אעשה הצבעה על מה שהיה אתמול. יש בקשה, תגיד לי רק את המספר.

קודם כל רק על הרביזיה.

כן, אמרתי שנעשה הצבעה על הרביזיה.

אז צריך לשמוע את תשובת האוצר, חברי הכנסת שיושבים פה לא היו נוכחים בדיון. אף אחד מחברי הכנסת שיושבים פה לא היו נוכחים בדיון.

37004 תיירות.

גפני, אף אחד מהנוכחים פה לא היה בדיון.

מי שבעד הרביזיה ירים את ידו.

אף אחד לא יודע על מה אתם מצביעים. בעד מה אתם? אף אחד פה לא יודע על מה הוא מצביע.

מה זה השוק הזה מאחוריך, אדוני היושב ראש?

על מה ההצבעה? על מה ההצבעה?

מה זה השוק הזה?

אתם לא יודעים על מה אתם מצביעים, תתביישו.

מה זה השוק הזה מאחוריך, אדוני יושב הראש? מה זו ההתנהלות הזאת? מה זה? מה זה? יושב ראש הקואליציה לא יודע על מה הוא מצביע.

אף אחד פה לא יודע במה מדובר.

תסביר להם על מה ההצבעה, גפני.

כרגע הצבעתם על עשרות מיליונים, שאין לכם מושג לאן הם הולכים, איפה נראה דבר כזה?

מה זו ההצבעה הזאת?

של מי הכסף הזה?

כבוד יושב הראש, אני רוצה לשאול משהו.

מה זה?

זה לא נראה לך מביך, גפני?

הצבעה

בעד - 9

נגד – 6

הרביזיה על בקשה מספר 37004 שהגישו חברי הכנסת יואב קיש ומשה גפני נתקבלה.

הרביזיה שהגישו חבר הכנסת יואב קיש ואנוכי התקבלה, תשעה תמכו.

על מה היא היתה? תשאל חבר כנסת אקראי על מה היתה הרביזיה, אף אחד מהקואליציה לא יודע על מה זה היה. הצבעתם על עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור, שאתם לא יודעים לאן הם הולכים, תתביישו.

לאיפה הכסף הולך, לא אמרת.

אף אחד לא יודע, זה לא נורמלי.

אדוני היושב ראש, היועצת המשפטית, אתה לא אמרת מי הצביע במקום מי.

בעד מה אתם? אתם אפילו לא יודעים את הסכום.

זאת הצבעה לא תקינה, אדוני. אתה יודע שהיא לא תקינה.

בעד מה אתם? מה אתם? את מי אתם מייצגים, באמת? האופוזיציה נגד.

מי מצביע נגד מי? מי מחליף את מי? מה זאת ההצבעה הזאת? מי מחליף את מי?

יואל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

מי מחליף את מי?

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אבל תגיד.

ההצבעה היא מי בעד ביטן, מי נגד ביטן. תסביר.

אתה עשית תרגיל לא יפה, נתנו לך לנהל את הישיבה - - -

לא ניהלתי, אתה רואה? מישהו הטעה אותך, אני ישבתי שם.

הפנייה אושרה.

בקשר לפנייה השנייה שהוזכרה אתמול – 162 עד 163, מדובר על פנייה שהוסברה אתמול, מי בעד?

תסביר על מה הפנייה, הם לא יודעים על מה הם מצביעים, גפני. מדובר במיליוני שקלים שעוברים לוועד היהודי בחברון, זה הכסף שאתם מצביעים עליו.

נכון, 1.9 ליישוב היהודי בחברון, חשוב מאוד.

כמה נגד?

האופוזיציה נגד.

מה זה, ממתי עושים הצבעות ככה בעמידה?

הצבעה

בעד – רוב

נגד - מיעוט

פנייה 162 עד 163 נתקבלה.

רביזיה.

רביזיה, רביזיה.

על מה אתם מצביעים? מצביעים על אוטומט.

רביזיה.

היתה רביזיה.

לא, לא היתה רביזיה, זו הצבעה ראשונה על חברון. הצבעה ראשונה, אל תגידו לי לא. הוא לא הצביע אתמול.

אל תדאג, עוד יהיו הצבעות על חברון, אל תדאג. יהיו עוד העברות.

אתה צודק, אחמד.

תסביר להם. הם פשוט הגיעו ולא יודעים על מה הם מצביעים. היו שניים אתמול.

הציבור מצביע לנו כדי שנדע על מה אנחנו מצביעים כאן.

אבל אחמד, אתם כל הזמן לא יודעים על מה אתם מדברים, אז מה זה משנה?

אנחנו לפחות יודעים מה זה חברון.

זה מביך מה שהולך פה, מביך.

אני מבקש להודיע שעוד חצי שעה אני רוצה שהחברים יהיו פה.

יושב הראש אישר?

אתם עושים בדיחה מהכנסת.

היתה רביזיה, היא התקבלה.

הם עשו רביזיה, כדי שאנחנו לא נגיש רביזיה.

אין רביזיה על משרד התיירות, בגלל שהיתה רביזיה. על היישוב היהודי בחברון לא היתה הצבעה, אחמד טיבי צודק. היתה הצבעה היום, אתמול הסבירו את זה, היה רוב בעד זה. אתה מבקש רביזיה, הרביזיה תובא בעוד חצי שעה, אם יהיה אישור מיושב הראש. אם לא יהיה אישור, תהיה הצבעה ביום שני. אני מקווה שיש אישור, בגלל שעד 11:30 יש אישור, צריך את השלוש דקות האלה. אני אבקש ממנו, אני מקווה שהוא ייתן.

אבל יש מליאה, אדוני.

יש אישור למה, להצבעות אוטומטיות, בלי שחברי כנסת יודעים על מה הם מצביעים? זה נשמע למישהו הגיוני, שיש אנשים שלא יודעים על מה הצביעו? זה לא התקנון, זה הבחירות, זה העניין בלבחור נציגי ציבור. נציגי ציבור אמורים לדעת על מה הם מצביעים. זה התפקיד הבסיסי של חברי כנסת.

טמיר, אתם מודיעים לחברי הוועדה אם יש רביזיה, כן?

1. תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנים 2017-2018 – בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר אורי אריאל

כבוד היושב ראש, סוף סוף אפשר לדבר על חקלאות. חוק עידוד השקעות הון, שגם יש תמיכה של משרד הכלכלה, כבוד השר. משרד הכלכלה, מינהלת ההשקעות במשרד הכלכלה עובדת כבר לפחות שש שנים כדי לנסות לשנות, לא בהצלחה, כי האוצר מתנגד, פשוט האוצר מתנגד ושם רגליים. אני חושב שצריך ללכת על פשרה, לפחות כדי שמשהו יעבור. גם אם מתווה המס לא עובר, לפחות שמתווה המענקים יעבור, כי היום מה המשמעות?

המשמעות היא שכאשר חותכים את הראש של הבצל זאת חקלאות, אבל אם חותכים בצד השני של הבצל, זאת כבר תעשייה. אין הגדרה היום מה הוא מפעל תעשייתי ומה הוא מפעל חקלאי. בתי אריזה, כולם נופלים באותה קטגוריה, ולכן אם יש בתי אריזה שיכולים לייצא, הם צריכים לקבל את המענקים. אני חושב שאם האוצר לפחות יתפשר על המענקים בשלב ראשון ועל המס יותר מאוחר, יהיה מתווה שאפשר לצאת אתו לדרך.

לגבי עוטף עזה, נקודות זיכוי, כבוד השר, אני מברך על החצי נקודה ועוד חצי נקודה. במתווה של עוטף עזה היה זיכוי מראש על ארבע שנים של החצי נקודה. אי לכך שהכסף הזה תוקצב, אני מבקש ממך - -

שתו אותו כבר, שתו אותו.

- - לשתות אותו להשקעות בעוטף עזה.

הנושא השלישי זה המו"פים. לא אמרת את זה פה, אבל אמרת אתמול במליאה שמ-2017 כל התקציב של המו"פים יהיה תחת משרד החקלאות. לא אמרת מילה על זה. אם זה נכון, אני מבקש שזה יהיה רשום בפרוטוקול. זה ממש לא נעים, שעה וחצי חיכיתי לדבר שלוש דקות וכולם מפריעים.

מינהלת ההשקעות זה המוקד שיכול לתת צמיחה לחקלאות. בלי זה, זה לא יקרה. אני גם מחבר את זה למה שהיה בזמנו ברפתות, להגנת הסביבה ולהגנת בעלי חיים. אם אנחנו ניצור מתווה שהוא נכון גם של משרד החקלאות, גם של הגנת הסביבה לגבי הלולים, בלי שנתחיל עכשיו לשים מוקשים, אלא בתנאי שיש שינוי מהותי בגידול גם מבחינת הטכנולוגיה, גם מבחינת בעלי החיים וגם מבחינת הגנת הסביבה; היום לא הכול בידיים שלך, כי אם סוגרים לי מפטמות בעוטף עזה – הגנת הסביבה סוגרת, לא אתה – ולכן חייבים לצאת על המפטמות ועל הלולים במקשה אחת, ושיהיה תקצוב למינהלת ההשקעות, כך שתוכל לעבוד יחד עם הגנת הסביבה.

הנושא החמישי זה נושא המים. אני אומר את זה לאוצר, פחות אליו, כי כבר לקחת ממנו את המים וגם את הקרקעות, כבר אין למשרד החקלאות אותו כוח שפעם היה לו. ה-default שאתם לא מייצרים מים בהתפלה, המשמעות היא שמשלמים שקל וחצי. בחוזה על כל קוב מים שאתם לא מייצרים בהתפלה, משלמים שקל וחצי. לכן אני אומר לכם להתפיל את המים גם כשאין צורך, ובשקל וחצי הזה לתת לחקלאים פלוס אפילו 30 אגורות.

כבוד השר, תקציב הוא מראה של אסטרטגיה, תקציב הוא לא סתם. אני רואה את החזון שאתם כתבתם, לא את החזון שמישהו אחר כתב. אין הלימה בין התקציב לבין החזון. אתם לא יכולים לבצע את החזון הזה עם התקציב הזה. יש לי רק בקשה אחת אליך אישית, היא לא עולה כסף, באמת אני אומר לך – תילחם למען החקלאות כמו שאתה נלחם למען ההתנחלויות, כי אני אומר לך שאז באותו רגע החקלאות תפרח במדינת ישראל.

שלושה נושאים. אדוני השר, אני לא יודעת אם אתה שמת לב מה כתוב בספר התקציב שאתה הגשת כאן: כפי שניתן לראות בתרשים מספר 3, מאז שנת 2000 חלה ירידה של כ-23% באספקה לנפש של פירות וירקות. מה כתוב? מדוע חלה הירידה? אה, אין הסבר, אבל יתכן כי צרכנות נבונה יותר בשנים האחרונות היא זו שמנעה זריקה, לא 776,000 ילדים מתחת לקו העוני שלא יכולים להרשות לעצמם פירות וירקות, לא מיליון -800,000 אנשים מתחת לקו העוני שלא יכולים להרשות לעצמם פירות וירקות, אלא צריכה נבונה. לא צריכה נבונה היא זו שגרמה לירידה של 23% בצריכת הפירות והירקות, אלא פערי התיווך שמדברים עליהם כל הזמן לאורך כל הדיון הזה. זה הנושא החשוב ביותר, וזה הנושא שבו צריך לטפל וזה הנושא שנמצא באחריותו של שר החקלאות.

לא הבנתי, פערי התיווך זה באחריותי?

אתה צריך לדאוג לחקלאים, אתה צריך לדאוג לכך שהחקלאות תוכל להרוויח ושהמחירים ירדו.

אדוני השר, אם יהיה שיווק ישיר ואתה תארגן אותו, בהחלט זה באחריותך.

שני נושאים נוספים. אני רוצה לדבר על בעלי החיים. בהחלטה 833 מדצמבר 2015 נקבע שיעבור תקציב של 7.8 מיליון לטובת בעלי חיים. עברו 4.5 מיליון, איפה כל השאר ומדוע זה לא עובר? השר יודע, השדולה למען בעלי החיים מאוד מאוד משתדלת לקדם תכנית כוללת, שתביא לכך שהפיצוץ הבלתי אפשרי בכלביות וההמתה חסרת הרחמים של בעלי חיים, של כלבים חיים, בריאים, תיפסק, אבל זה לא יבוא אלא אם כן יהיו שני דברים: אל"ף, תקציב אמיתי, ובי"ת תכנית מסודרת, שיהיה no kill תוך חמש שנים.

אתה חובב בעלי חיים, אדוני השר.

יואל, מה קרה לך היום? אתה רואה שאני לא משתלט על הדיון, אתה מוסיף?

כי זה באמת כואב לי.

כואב לך. היית צריך להיות בדיון משרד הבריאות.

אולי הציניות השתלטה עליך, עלי לא.

עלי היא השתלטה.

עלי לא, אבל הוא ידוע כחובב בעלי חיים.

אנחנו מוכנים לשבת, התחלנו לשבת אתך, עם מי שתמנה, ותוך חמש שנים להביא ל-no kill בכל הכלביות, אבל להביא לכך שהכלביות גם יקבלו את התקציבים הראויים לכך.

דבר שלישי, הסלמונלה. היה לנו משבר סלמונלה מאוד מאוד קשה. סלמונלה, ממש כמו שחיים תיאר, שכאשר זה למעלה בבצל זאת חקלאות וכשזה למטה זאת תעשייה, בעופות לפני ששוחטים אותם זה חקלאות ואחרי ששוחטים אותם זה בריאות.

אבל לפני ששוחטים אותם, אנחנו יודעים על להקות שלמות שנגועות בסלמונלה, ומשרד החקלאות נמנע מלהורות על השמדתם מסיבה מאוד פרוזאית, כי אם הוא יורה על השמדתם הוא יצטרך לתת פיצויים, ואם הוא ייתן פיצויים הפרמיה תעלה והכול יעלה. לא יכול להיות, בריאות עולה כסף, ולא יכול להיות שבגלל שחוששים שהפרמיות יעלו, לא יורו על השמדת אותם עופות, שיודעים שהם נגועים בסלמונלה.

אדוני יושב הראש, אני אהיה מאוד קצר, היומיים האחרונים מראים את הצביעות של הבית הזה. אתמול היה יום החקלאות, לא היה חבר כנסת שלא תמך, שלא היה אמפתי, שלא היה סימפתי, והאמת היא שאני גם מאמין לרוב חברי הכנסת, אבל עם אמפתיה וסימפתיה אי אפשר ללכת למכולת. התקציב הזה הוא תקציב קבורה של החקלאות. מעצם זה שאנחנו רואים בבארים שהוא מאוד דומה, בחלקים מסוימים הוא אפילו יותר נמוך מאשר התקציב בשנה שעברה, ואנחנו רואים שהחקלאות במדינת ישראל הולכת וגוססת. אם יהיה תקציב כזה, זה תקציב הקבורה של החקלאות.

לכן יש כאן שני חלקים – אחד בנושא המספרים. בוועדה הזאת חייבים חייבים לשנות את זה וחייבים לתת משמעות למה שכל חברי הכנסת מכל הבית דיברו עליו, על ההכרה שהחקלאות היא ערך ולא רק שורת מספרים. החלק השני זה החקיקה. אז אם זה פערי התיווך – כן השר, זה במגרש שלך, אנחנו כולנו תומכים בסגנון כזה, בסגנון אחר, או אם הדברים שאתה דיברת עליהם אתמול, שאי אפשר לתת לשר האוצר להמשיך על דעת עצמו להוריד מכסים כאלה ואחרים. זה חייב לעבור חקיקה או דרך החקיקה שתאמר שזה עובר דרך הוועדה הזאת ויש עוד כמה דברים. לכן אלה שני נושאים – אחד, בתחום החקיקה, והשני בתחום המספרים. את המספרים חייבים לשנות, ולגבי החקיקה צריך לראות אם המשפט שאמרתי אתמול שהיומיים האלה מצביעים על צביעות הוא באמת נכון. אולי לא, אולי נופתע שפתאום באמת כל הבית יעמוד מאחורי החקיקה הזאת וגם מאחורי התמיכה לשנות ולהגדיל את תקציב החקלאות באופן ממשי ומשמעותי.

יש לי שאלה, זה ייקח חצי דקה. בתאריך 8 בספטמבר עברו תקנות הדיג בוועדת הכלכלה ועדיין הן ברביזיה שהיושב ראש הגיש, בגלל שאין תקציב. האם בגלל 2.5 מיליון שקלים אנחנו נמשיך להרוס את הים שלנו?

אענה בחצי משפט. סוכם אתמול עם אגף התקציבים - - -

זה מכתב שאני רוצה לתת לך.

אל"ף, תן לי אותו. בי"ת, יש לי סל גדול לניירות. התשובה היא חיובית, סיכמתי אתמול עם אודי אדירי מאגף תקציבים איך לפתור את הבעיה, זה עניין טכני של כמה ימים. לקראת ערב סיכמנו את זה, זה עניין טכני שייקח כמה ימים.

אדוני השר, אני לא מסיים את הישיבה, אני רוצה לאפשר גם לרחל עזריה לדבר, אתה לא צריך להישאר בשביל זה. אני לא יודע מה יהיה פה עם התקציב ועם המשרדים, זה מתחיל להיות פה מסובך. החקלאות זה כנראה נושא מאוד מעניין.

וחשוב.

אני שמח על כך. אני לא שמח על ניהול הדיון הזה, מכיוון שזה באמת הפך להיות דבר כמעט בלתי אפשרי.

בגלל ההצבעה באמצע.

לא לא לא, לא בגלל ההצבעה, זה בגלל סיבות אחרות. ההצבעה כבר היתה הדובדבן על הקצפת. מה שהיה היה, אני לא מעביר ביקורת על אף אחד.

אני מציע או שנקיים דיון – במקומך, ואני גם מציע לך לעשות את זה, היו פה הרבה שאלות, בין היתר שאלות שגם התעצבנת מהן. אני לא יודע למה אתה צריך להתעצבן, אתה יושב בממשלה שהכול שם בדיוק כמו שאתה רוצה?

גם שם הוא מתעצבן, וזה עולה לנו ביוקר כשהוא מתעצבן, תאמין לי.

השר אריאל, אני מציע שתכין תשובות בכתב.

לא, באמת.

זה לא מצטלם.

מצטלם? הם לא עונים לתשובות בכתב.

סתיו, את לא תגידי לי איך לנהל את הישיבה.

הם מתחמקים מלתת תשובות. בגלל זה כשהוא כאן, אפשר לשאול אותו את השאלות. הם באופן שיטתי מתחמקים מלענות לשאלות.

אני מציע שתיתן תשובה בכתב. אני אשתדל לקיים דיון נוסף בעניין הזה. אני רק רוצה לומר, אני מבקש מהלשכה המשפטית לקחת את חוק עידוד השקעות הון. שירה, אין לי הבנה. אמר לי שר האוצר כמה פעמים כשהוא עובר לתמיכות, הוא עובר למצב שבו נלחמים נגד יוקר המחיה.

תמיכות ישירות.

לכן מבטלים מכסים וכל מה שנלווה לעניין הזה. אגב, ביקשתי לגבי הפרטת המכסים, שזה יצטרך כן ועדת כספים, כיוון שיש לזה השלכה גם שלילית, פעם חשבו שזה רק חיובית.

אני רוצה לקחת את חוק עידוד השקעות הון. משרד החקלאות הגיש את זה כטיוטה. אני אבקש להחתים את חברי ועדת הכספים, אני אבקש את התמיכה שלכם. אני העברתי את חוק עידוד השקעות הון בתעשייה, רק אלה שלא יכולים להעביר לחוץ לארץ אכן לא כלולים בחוק הזה. זאת היתה אז המדיניות, ללא קשר לחקלאות. תחליטו או שאתם סוגרים את המדינה ואומרים רק חקלאות ישראלית. אם פותחים את הכול בגלל יוקר המחיה, צריך לתת עידוד השקעות הון, צריך לתת תמיכה לחקלאים, להגדיל את הייצור, אחרת בואו נסגור את החקלאות היום. אתם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיכם ולהגיד: לא היתה החלטה, כן היתה החלטה. אף אחד מאתנו לא מטומטם. זאת תהיה מדיניות קלוקלת, אם לא יעבור חוק עידוד השקעות הון בחקלאות.

אני אבקש שתחשבו על העניין הזה. אני יודע את המניעים. אני אבקש מהלשכה המשפטית לקחת את החוק הזה, להכין אותו, לראות אם יש שם בעיות מבחינת הכנסת, אנחנו נחתים את כל חברי הוועדה.

עוד היום, שעד שמונה בערב נחתום כולנו.

אדוני השר, אני מודה לך. זה תם ולא נשלם. יכול להיות שיימשך הדיון הזה. אני בכל מקרה מציע לך להכין תשובות בכתב. היו פה שאלות מקצועיות וענייניות.

זה ממש לא ברור, אם אי אפשר לקיים פה דיון. זאת לא הצגת תקציב, אי אפשר היה לדבר ולא לקיים איתם דיון רציני על זה. זאת הצגה?

פנה אלי סגן ראש עיריית אשקלון. יש להם העברה תקציבית, שאנחנו צריכים להעביר להם, כי הם עושים את הפיתוח ומחכים לכסף שלנו שיגיע. אני רציתי לשאול מה קורה עם ההעברה הזאת. זאת פנייה 113.

אני לא יודע מה זאת ההעברה הזאת.

אני יכולה לומר לך מה ההעברה, זה דרך מינהל מקרקעי ישראל.

יש דברי הסבר?

זה כסף לאשקלון.

יש תהליך.

לא, אז בואו נטפל בזה.

אבל יש גם דרישות כספיות על 1,001 דברים שמתעכב האוצר כל כך הרבה זמן.

אז תגיד לי מה צריך לעשות.

שום דבר, הם מטפלים בזה.

מה זה, מי מטפל? אתם מטפלים? מה הבעיה?

הלשכה המשפטית.

זה בניהול.

אתם מבינים שבינתיים הערים האלה שאין להן כסף, אלה סכומים מאוד גדולים, הן נאלצות להוציא כסף ומחכים לנו. אני מגיע ואומרים לי שחסר כסף. כשאני שואלת מה הבעיה, הם אומרים שזאת ועדת כספים.

רחל, נבקש מאגף תקציבים שהשר שלכם יעביר את כל הבעיות.

אני ביררתי באגף התקציבים לפני שבאתי לפה והכול הועבר וזה כבר חודש נמצא בוועדה. יש פה משהו שאנחנו פוגעים ברשות מקומית. הם צריכים להעביר את הכסף, אז איך אנחנו מאיצים את זה?

תשובה, זה לא נמצא פה חודש, אין מציאות כזאת. אין העברה אחת שאני ביקשתי לעכב אותה, אין דבר כזה.

אני לא חושבת שביקשת לעכב, אתה מכניס לי מילים לפה?

אני נותן לך תשובה אמיתית. הכול הולך על פי הנוהל. הנוהל שאנחנו אישרנו, שיר מטפלת בזה מול משרדי הממשלה, שם ההעברה של רמ"י שלא עלתה השבוע, כי עדיין אין מלוא דברי ההסבר להעלות את זה לדיון ולאישור בוועדה.

מה זה אומר מלוא דברי ההסבר?

אני לא יודע, אומרת שיר שזה עומד בפני סיום. אם זה עומד בפני סיום, זה כנראה יבוא ביום שני וזה יאושר. זה לא תלוי בי, זה לא עומד חודש. יש היום מדיניות, שאומרת שאם יש בעיה עם אשקלון, רחל עזריה פונה, ראש העיר פונה, אומרים: גפני אשם. זה דבר טוב, אין בעיה, הרי לגפני אין פריימריס, אז מה אכפת לו מה שאומרים עליו? ותמיד טוב לזרוק את זה על מישהו אחר. אין לי שיג ושיח. היה מדובר שנשב לשנות את הנוהל, אני לא יושב איתם, הם לא ברי שיח, שידברו איתה.

אמרת עכשיו כל מיני פוליטיקות שאני לא נכנסת אליהן.

לא אמרתי דבר, מה שיהיה מוכן יובא.

אני מנסה להבין, איך אנחנו עוזרים להם?

שיעשו את מה שהם צריכים לעשות.

לרשות מקומית זה המון כסף, והם צריכים בינתיים להוציא אותו.

שאגף התקציבים יעשה את מה שהוא נדרש לעשות על פי הנוהל. אם הוא עושה את זה, זה באותו יום.

אני פניתי לאגף תקציבים לפני שפניתי לפה.

רחל, אני מנסה לאזן. כל מה שבא לכאן עם הסבר, לא היה מצב שלא עבר. לא היה מצב, כשזה בא לפי הנוהל שאנחנו קבענו.

דבר עם משרד הרווחה והם יגידו דברים אחרים, כל אחד רואה את זה מזווית קצת אחרת, אבל כשמגיעה אלי פנייה למשהו ספציפי, שברור לי שהעיכוב הוא גם מאוד משמעותי - - -

למה לא עבר משרד הרווחה?

אתה לא זוכר מה היה פה?

לא, אני לא זוכר, מה היה? לי יש עניין לעכב את משרד הרווחה?

לא.

אז למי? למי?

אתה יודע מה דעתי, שאנחנו לוקחים קצת רחוק מדי את הנוהל.

אני ביקשתי לשנות אותו.

בסדר, אז בוא נשנה אותו.

מי זה אנחנו? מי זה בוא? מי אומר למשרדים לא להעביר דברי הסבר, מי?

אני לא חושבת שאומרים למשרדים.

אני אומר לך שאומרים. אומרים, אגף התקציבים.

על הפנייה הזו אני בדקתי באגף התקציבים, ברחל בתך הקטנה, אני בדקתי ואמרו לי שהכול הועבר, שהכול סגור.

רחל, יש רביזיה בשעה 11:35.

אז בוא נדאג להעביר את זה ביום שני.

לא רוצה. הישיבה נעולה.

הפסקה עד 11:35.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.