הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 475

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:15

1. הצעת חוק לעידוד הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת (פטור ממס), התשע"ו-2016 (פ/3212/20) של חה"כ חמד עמאר, יעל כהן-פארן, רוברט אילטוב, יוליה מלינובסקי, דב חנין, אמיר אוחנה, טלי פלוסקוב, ניסן סלומינסקי, יואב בן צור, מנואל טרכטנברג, יחיאל חיליק בר, איתן ברושי, יהודה גליק, אברהם נגוסה, עאידה תומא סלימאן, עבד אל חכים חאג' יחיא, אורלי לוי אבקסיס, אורי מקלב, אוסאמה סעדי, מיקי רוזנטל, איל בן ראובן, יוסף ג'בארין, יוסי יונה, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, חיים ילין, נחמן שי, מיכל בירן, מיקי לוי, עליזה לביא, מיכל רוזין, זוהיר בהלול, יואל חסון, רויטל סויד, עמר בר-לב, איציק שמולי, מרב מיכאלי, יצחק הרצוג, יעקב פרי, עפר שלח, אילן גילאון, קארין אלהרר, עיסאווי פריג', תמר זנדברג, עבדאללה אבו מערוף, איתן כבל ויעל גרמן

2. הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ו-2016 (מ/1076)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חמד עמאר – מ"מ היו"ר

אחמד טיבי

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

יעל כהן-פארן

סתיו שפיר

שניר ניב - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ברוך משולם - עו"ד, עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

עופר שרון - ממונה מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

דוד שילון - מנהל תחום בכיר מלכ"רים, רשות המסים, משרד האוצר

שלומי פיליפ - מנהל תחום מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום תכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

לי נשיא - מתמחה בלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

שרית פלבר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה

יובל זהר - מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

טטיאנה אילריונוב - ראש אגף איכות הסביבה, רשות החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

עמית פלישון - אחראי תחום אנרגיות מתחדשות, חברת החשמל

אלעד נצר - כלכלן אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים בישראל

ד"ר אריה ונגר - ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה, אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה

ארנון פנץ - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

ערן בר - מנכ"ל, גרינקו אנרג'י בע"מ

ד"ר יונתן אייקנבאום - מנהל קמפיינים, גרינפיס ישראל

ערן קופל - מנהל פעילות, האנווה

פיליפ יוסף זנו - ועדה חקלאית, חבר מועצה, המועצה האזורית מטה אשר

איתן פרנס - מזכ"ל התנועה להעצמת ירושלים

יוסף צופי

טל מידזיגורסקי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעת חוק לעידוד הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת (פטור ממס), התשע"ו-2016 (פ/3212/20)

הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ו-2016 (מ/1076)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק ממשלתית: הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ו-2016, והצעת חוק פרטית: הצעת חוק לעידוד הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת (פטור ממס), התשע"ו-2016. אנא תציגי את הצעת החוק הפרטית. יש פה רשימה ארוכה של מציעים.

הצעות החוק הוצמדו. אני חייבת לומר שחתומים על הצעת החוק 57 או 58 חברי כנסת, ותאמינו לי שהיו חותמים גם 120, אולי בלי שרי הממשלה, היו חותמים 100 חברי כנסת. פשוט רציתי כבר להגיש את הצעת החוק ולא להמתין.

למה לא חתמתי עליה?

זה ממש מחדל, אני מתנצלת שלא ניגשתי אליך באותו רגע, אבל זו באמת הצעה שחתמו עליה חברי כנסת מקיר אל קיר.

בסופו של דבר אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה. אני הולך לסיים פה את החקיקה.

נכון, אתה צריך להיות הראשון מבחינתנו.

המטרה היא לעודד צרכנים לייצר אנרגיה מתחדשת. היום, כידוע לכול, הטכנולוגיות מאפשרות את זה. אין צורך לתת פה הרצאה. עכשיו השאלה היא איך עושים את זה בצורה שתהיה הפשוטה ביותר, שתאותת לצרכנים שכדאי להם, שהם לא מתעסקים עם זה יותר מדי. אנחנו עוד לא במקום של לחייב את זה, כמו עם דודי שמש, אבל אני רוצה להזכיר שכאשר יזמו את החקיקה על דודי שמש גם הייתה פרוצדורה ובירוקרטיה, שהיה צריך לקבל כל מיני אישורים, והיום זה נראה לנו הרי מגוחך. אנחנו לא רוצים לייצר בירוקרטיה. אנחנו רוצים לפתוח את זה, כי זה טוב למשק, זה זול, זה טוב לאנשים. אנחנו יכולים לקחת דוגמה מגרמניה, שם יש הרבה פחות שמש, חצי מכמות השמש שלנו, ויש להם הספק סולרי על גגות שהוא יותר מן ההספק בכל מדינת ישראל. שם זה פשוט: אתה בא, אתה מחבר ואתה מודיע לחברת החשמל שלך שחיברת. בישראל אנחנו עוד לא שם. בואו נשאף לשם.

הצעת החוק שהגשנו, חברי חבר הכנסת חמד עמאר ואני, ביחד עם שורה ארוכה של חברי כנסת, מטרתה לפטור ממס, לייצר מצב שכל הסדרה ביתית ומונה נטו תהיה פשוטה. אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו רוצים לפתוח את זה, אנחנו רוצים לעשות מהפכה בשוק הזה ולפטור את זה מכל מס, היטל, אגרה וארנונה שמוטלים עליו בעת הקמת המערכת וההכנסות – שהן לא הכנסות – מהזרמת החשמל לרשת.

זה הוצמד להצעת החוק הממשלתית. אני מברכת את רשות המסים שבעקבות דיונים שהיו כאן, גם בוועדת המשנה בראשותי, ערכתם את ההצעה שלכם. אני כן חייבת לומר, אולי אני לא מבינה אותה עד הסוף אבל בעיניי היא עדיין מסבכת דברים. בואו נראה איך עושים את זה כמה שיותר פשוט. זהו.

תודה רבה. חמד עמאר אתה רוצה להגיד משפט עכשיו?

לא.

נציגי הממשלה, אני מבקש למזג את שתי הצעות החוק. יש לכם התנגדות?

אני מן הלשכה המשפטית ברשות המסים. אני חושב שיש לנו בעיות עם הצעת החוק הפרטית. יש בה הרבה מאוד חסרונות, מעבר לנושא של העלות. יש נקודות מסוימות שלא ניתנה עליהן הדעת עד הסוף. שקלנו בשלב מסוים ביחד עם משרד האוצר לקחת משהו דומה מאוד ולהביא מתווה פשוט כזה וקל ולפטור את כולם. הצעת החוק הפרטית כפי שמופיעה כרגע ומונחת על השולחן לא נותנת פטור מדיווח, לא במס הכנסה, לא במע"מ, לא פוטרת מניהול ספרים או מהגשת דוח.

אם הוא פטור מכל מס אז הוא צריך לדווח על מה שהוא פטור ממנו?

יש כאלה שפטורים ועדיין צריכים לדווח. זה דבר אחד.

שתיים, לגבי המקרקעין – בהצעת החוק שלנו, וגם בהחלטות הממשלה משנת 2008 ולאחר מכן, יש התייחסות מפורשת לעידוד הקמה של מתקנים כאלה, ולמי שאין שטח – הציעו גם לתת הטבת מס למי שיש לו שטח והוא משכיר את השטח להקמת מתקן כזה. זאת אומרת, אם לי אין שטח כזה ולשכן שלי יש שטח, אני יכול לפנות אליו ואז גם השכן יקבל הטבה על דמי השכירות כשאני מקים מתקן ומציב את המתקן על השטח.

אתם הוספתם את זה.

זה החלטת הממשלה המקורית שהייתה.

מעבר לזה, העלות התקציבית לפי ההערכות שעשינו היא יותר מכפולה. שלנו עומדת בערך על 50 מיליון שקל. הצעת החוק כפי שאתם הבאתם, ללא התייחסות לארנונה וכל מיני היבטי מס נוספים, היטלי השבחה כאלה ואחרים, היא יותר מכפולה. זה המצב נכון להיום.

לא ברור לי איך אבל אשמח ללמוד.

לפני שאתם שמחים כל-כך אני רוצה להעביר את הצעת החוק.

כולנו רוצים.

בשמחה.

מצדי לא בשמחה, אבל להעביר את הצעת החוק. התחלתי לקרוא את הצעת החוק אך למען האמת עצרתי באמצע. למה אי אפשר לכתוב באופן פשוט? אני למדתי בישיבה, שם היינו כותבים בארמית אבל היינו כותבים באופן פשוט.

אני יכול לכתוב את הנוסח בארמית אם זה יעזור...

למה כל-כך הרבה עמודים? אין לי סבלנות לזה. אי אפשר לכתוב: 1, 2, 3, 4 ולגמור?

כל מה שהבאתי לפה זה דיני מס.

את כל זה להכניס עכשיו להצעת החוק?

חס וחלילה. זה כל חקיקת המס והתקנות.

למה צריך לכתוב כל-כך הרבה? אני גם לא כל-כך מבין מה כתוב.

אני יכול להציג את הצעת החוק. הצעת החוק פשוטה מאוד. היא מדברת גם על מי שמתקין מתקן, ולא משנה מבחינתנו – וזה טיעון שגם רציתי להעלות לגבי הצעת החוק הפרטית – גם אם הוא נכנס ב-2008 והוא לא במסגרת מונה נטו וגם אם הוא נכנס עכשיו והוא במונה נטו וגם אם תהיה הסדרה בעוד שנה, שנתיים, שלוש קדימה שרשות החשמל תערוך, הם בפנים. אני לא צריך לשנות את החוק, אני לא צריך להכניס משהו נוסף. כל מי שמתחבר בטכנולוגיה הזאת – בפנים, כלומר נהנה מהטבות המס שהצעת החוק שהנחנו קובעות.

ואז מה יקרה לו אחרי שהוא מבקש?

מאוד-מאוד פשוט: הוא מגיש פעם אחת.

הגשתי. ומה יקרה?

הגשת טופס. אתה יכול לבחור שני מסלולים. המסלול הראשון הוא מסלול של פטור מלא עד 20,000 שקל, כאשר אם אתה חורג קצת יש איזה מנגנון שלא "זורק" אותך מייד למסלול השני ונותן לך איזו הטבה, בדומה למה שהיום קיים בשכר דירה למגורים.

איפה זה כתוב בהצעת החוק?

תסתכל בסעיף 2, בפסקה (1) בסעיף קטן (ב): "פטור ממס על הכנסה ממכירת חשמל שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על 20,500 שקלים חדשים, ואם עלה סכום ההכנסה ממכירת חשמל על התקרה" – שתי פסקאות המשנה בהמשך הן בעצם המנגנון שנותן פיצוי מסוים ולא "זורק" אותך אוטומטית לחלופה השנייה. החלופה השנייה מופיעה בפסקה (2) בסעיף קטן (ב): "מס בשיעור של 10% על ההכנסה ממכירת חשמל, עד הסכום המרבי".

שזה 60,000 שקל.

לגבי הסכום המרבי עשינו את הבדיקות שלנו. דיברנו גם עם אנשי רשות החשמל ולקחנו את המונה נטו – את המונה נטו מתקינים עד 25 קילו-ואט. אדם שם מתקן של 25 קילו-ואט. לפי הנתונים שקיבלנו צריך שטח של 250 מטר מרובע. זה לא דירה ממוצעת אבל נניח שזה מתקיים. ולקחנו 1,950 שעות שמש, שזה בעצם מעבר לשעות השמש הסטנדרטיות. שעות השמש הסטנדרטיות הן בערך 1,750. עשינו חישוב, כי הבסיס של המס מוטל רק על העודפים.

1,950 שעות שמש קיים אולי בדרום הערבה, באילת.

בדיוק לשם אני מכוון, את אלה אני רוצה, את המקסימום. זה קבוצת היעד שלי. עשינו חשבון, אם הוא מוכר את כל מה שהוא מייצר ולא צורך בעצמו באותו רגע שום כלום, זאת אומרת הוא נסע לחוץ לארץ, השאיר את המקום עובד ונסע, ומכר את הכול, והוא נמצא בנגב, כפי שאמרנו. עשינו חשבון שהוא לא מגיע ל-20,000 שקל. הוא יגיע בערך ל-17,000-18,000 שקל, ומעל זה לקחנו עוד מְקדם.

אפשר לנסח את זה קצר יותר?

יש כאן עוד בעיה, אולי נחזור ונבהיר. בעצם מה שהיושב-ראש אמר משתלב עם מה שאנחנו העברנו לגבי הנוסח, שכל הנוסחה הזאת שעשיתם של החישובים, שבעצם המסלול הולך כך שמחלקים את זה לשני מסלולים של פטור ממס על ההכנסה ובודקים אם ההכנסה עולה על 20,000 שקל או לא עולה על 20,000 שקל, ואם היא לא עולה אז היא פטורה אבל אם היא כן עולה אז צריך למצוא את התקרה המתואמת, ומהתקרה המתואמת אחר-כך להחליט מה של ה-30%, בעצם את המשמעות של כל מה שעשיתם פה אפשר לומר במילים פשוטות מאוד. אם אתם מציבים מספרים, אתם לוקחים 3 דוגמאות: של מי שיש לו הכנסה של 15,000 שקל ו-30,000 שקל ו-50,000 שקל, אז בעצם כל מה שאפשר לעשות פה – תמיד יבחרו באחד משני מסלולים.

אם משתמשים בנוסחה שלהם ממש מסתבכים כי זה יוצא מאוד-מאוד מורכב.

נכון, אבל זה המנגנון שקיים כבר היום בשכר דירה למגורים. זה אותו מנגנון.

הוא רק לא ענה על השאלה.

אענה בשמחה.

איפה ההכנסה שאתה מחשב? אתה מדבר על הכנסה בכסף, שזה משהו שלא קיים במונה נטו.

הוא קיים.

רק בשוליים.

יכול להיות שבסוף התקופה אם נשארת יתרה הוא יכול למשוך אותה בתעריף אחר. הוא יכול למשוך את זה, הוא יכול להיפגש עם הכסף.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. זה פשוט מאוד. הצעת החוק של יעל כהן-פארן מבורכת ואנחנו דנו בה. אין הבדל מעתה ואילך בין ההצעה שלנו וההצעה שלך מן הבחינה הפשוטה של היצרנים הביתיים כולם. אעשה קצת סדר ואולי אלך קצת אחורה. יצרן ביתי שמייצר חשמל סולרי אצלו בבית, שהמתקן שלו התחבר מ-2015 והלאה, הוא כולו נכנס לפטור המלא.

עד 20,000 שקל.

הוא לא מגיע ל-20,000 שקל גם אם הוא לא צרך בכלל במונה.

קחו בחשבון שאני לא למדתי לימודי ליבה. אתם צריכים לדבר באופן פשוט יותר. בסדר שנקבע עד 20,000 שקל?

עד 20,000 מכניס את כל היצרנים הביתיים.

אז נכתוב סעיף, שעד 20,000 יש פטור מכל מה שכתוב בחוק.

לא מכל מה שכתוב בחוק. יש שם ארנונה ודברים אחרים. לא לקחנו אותם בחשבון העלויות. יש שם היטלים וכל מיני דברים. אני מדבר רק על דיני המס.

אתה פוטר ממס הכנסה.

אני מדבר על פקודת מס הכנסה.

אז תכתבו סעיף אחד, שמי שמייצר חשמל במתקן הזה, עד 20,000 שקל יהיה פטור ממס הכנסה.

זה בעצם מעתה ואילך כולם.

אפשר לכתוב את זה?

אפשר לכתוב את זה בצורה פשוטה במקום להתחיל להכניס את כל התקרות.

אני דיברתי על צורה פשוטה.

אני משקפת את מה שאתה אומר כדי שברוך משולם יבין מה אתה אומר. בעצם היושב-ראש אומר שצריך לכתוב בצורה פשוטה מאוד בשורה אחת: עד 20,500 שקל הוא פטור. אם שמים לב לנקודת האיזון, זה 23,000 שקל ומשהו. מ-23,000 שקל ומשהו עד 60,000 שקל הוא יהיה חייב ב-10%. המשמעות של הנוסחה שלכם היא שתמיד יגיעו לתוצאה הזאת.

בואו נראה אם הבנתי נכון. את רוצה שאנחנו נשנה את המנגנון שקבוע פה.

זאת המשמעות שלו. גם אתה הסברת את זה כך לפני רגע.

אתם רוצים שאנחנו נשנה את המנגנון ונעשה בעצם סכום אחד, שעד הסכום הזה יש מסלול של פטור מס מלא, ומעל הסכום הזה מהשקל הראשון יש 10% מס עד הסכום המרבי שקבוע בחוק.

זה המשמעות, זה מה שיקרה, זה התוצאה של המנגנון שלכם.

כאשר אתה הולך לשני מסלולים, אתה רוצה שאדם שהולך למסלול אחד יתחייב אליו מראש?

לא, אני לא "נועל" אותו. הוא יכול לתת הודעה שהוא הולך לשנות, הוא יכול להיכנס ל-א', ל-ב'.

מה הסיכומים שלכם עם הממשלה בעניין הזה? יש לכם סיכומים או משהו שאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה?

הצמדנו את זה. לא היו שום סיכומים.

הצעת החוק הפרטית טרם עברה ועדת שרים. היא הוצמדה לפני כן.

מה החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לגביהם?

ועדת השרים אימצה את הצעת החוק הממשלתית.

הנוהל הוא זה, שאתה צריך להצביע עכשיו על חיבור שתי ההצעות.

עדיין יש ויכוח. התחלתי עם כך שאנחנו רוצים למזג את הצעות החוק. במקרה הזה לא פשוט למזג אותן כי בהצעת החוק הפרטית מציעים פטור מלא מכל המסים. הממשלה לא מסכימה לזה.

דיברנו גם על זה ביחד. אם נלך על סכום מסוים, כפי שמציעים עכשיו, גם לזה אנחנו מסכימים.

בואו נדבר קודם על המהות, נראה שנוכל להגיע להסכמה.

כן, נוכל להגיע להסכמה.

הגענו להסכמה אתכם שיהיה כתוב "עד 23,000 שקלים".

פטור ממס מלא ופטור ממע"מ.

טוב, סעיף אחד אושר.

אדוני היושב-ראש, ארנונה כבר פטרנו. להזכירך, היינו פה לפני חצי שנה. הם פטורים מארנונה.

נכון, זה נידון פה בוועדה.

מה לגבי הדיווח, פטור מדיווח?

רק רגע. סיכמנו שצריך להסביר לי לאט אז אם יעשו דברים מהר אני אסתבך. על דבר אחד הסכמנו. אפשר לכתוב את מה שאמרנו?

צריך לשנות את הנוסח.

לא משנה, אבל נוכל להצביע על העיקרון.

אנחנו כרגע עובדים על זה. נציע נוסח.

את זה סיכמנו. מה יש לנו הלאה?

המסלול השני: 10% מן השקל הראשון, עד הסכום המרבי של 60,000 שקל.

את זה אמרנו כבר.

יש לנו מסלול של פטור מלא וגם מסלול של 10%.

אני חייבת לשאול שאלה קטנה. ה-23,000 שקל ו-60,000 שקל, אתה מכמת את החשמל לכסף? כלומר, ה-60,000 לצורך העניין זה המכירה של החשמל עצמו? בגלל שזה מונה נטו לא הבנתי אותך.

אסביר לך, פשוט מאוד.

כלומר, אין שם כסף, פרט לשאריות שאולי בסוף ייוותרו.

בעבר יצרן ביתי היה יכול להשתלב או במונה נטו או בהסדרה הפופולרית יותר שהייתה, שהוא פשוט מוכר לחברת החשמל ומקבל החזרה.

זה נגמר, אין את זה יותר.

זה נגמר. מעתה והלאה כל היצרנים הביתיים נכנסים למונה נטו. זאת אומרת, מה שייצרת אתה יכול לצרוך, גם אם לא באותן שעות, כל עוד זה באותו מיקום. עכשיו אנחנו אומרים: נניח שלא צרכת בכלל, אפילו שמת את המתקנים על הגג שלך ולא היה אף אחד בבית ואת הכול ביקשת לקבל בכסף אחרי שנתיים, לפי כל הבדיקות שלנו של המתקנים הכי חזקים שיש בשעות השמש הכי גבוהות יצרן ביתי נכנס לפטור מלא.

גם אם הוא נטש את ביתו וכאילו מקבל את הכסף. אבל אתה בכלל לא סופר אם הוא צרך ואין שום החלפה של כסף. בסדר גמור.

בוודאי.

רק רציתי לוודא את זה.

בעצם למה נקבע ה"גג" הזה? כי מתקנים שנכנסו בשנים 2008 ו-2009 קיבלו תעריף של 2 שקלים, לעומת 20 אגורות וקצת שיש היום. אפשר לתת להם עוד הטבה. זה לא מודד אנרגיה מתחדשת, זה כבר קיים הרי.

רק להבהיר, הצעת החוק הזאת מתייחסת גם להסדרה התעריפית הישנה וגם הם ייהנו מאותן הטבות בדיוק שיקבלו אלה במונה נטו, שאם לא כן יש פה אפליה.

זה מכניס את כולם וגם מה שיהיה בעתיד?

בוודאי. כולם באותו pool.

התחשיב שאמרת, ה-50 מיליון שקל, ועל-פי ההצעה שלנו 100 מיליון שקל, על בסיס מה הוא נבנה?

עיקר הפער נובע מאותם מתקנים שהחלו לפעול פעם.

אבל לא הכנסתי אותם בכלל בהצעה שלי.

הצעת החוק הפרטית מכניסה אותם באופן אוטומטי.

בהצעה שלך לא כתוב מונה נטו. בדברי ההסבר מדברים על מונה נטו, בשורה השנייה, אבל בהצעה עצמה כשאת מדברת על הסדרת התעריפים ואמות המידה שקובעת רשות החשמל לעידוד הקמת מתקני אנרגיה מתחדשים לצרכנים ביתיים אין פה התייחסות למונה נטו. זה אומר שגם הסדרה תעריפית ישנה נכללת בפנים.

וכמובן שהצעת החוק הממשלתית נותנת גם פטור מבחינת סכום, ואפילו מעבר לכך. בהצעת החוק הממשלתית נהנים גם מפטור מחובת דיווח ויש הטבות נוספות.

הכוונה שלי הייתה לחלוטין שזה יהיה בלי ההסדרות הישנות וזה גם היה כתוב שם.

אין בעיה. הבעיה שלי, שמחר בבוקר כאשר נצטרך להגן על החוק הזה יבוא אדם ויגיד: אני באתי ראשון, אני התקנתי ראשון, למה שיפגעו בי?

אנחנו רוצים לעודד חדשים. אנחנו מסכימים.

יש הסכמה? אני רוצה לדעת רק דבר אחד. אתם מדברים על 23,000 שקל, נכון?

ממודד כל שנה על-פי מדד המחירים לצרכן. ובנוסף נתנו סמכות לשר.

בטוח שזה הצרכן הביתי?

ישבנו עם המחלקה הכלכלית, ישבנו עם רשות החשמל, קיבלנו נתונים מהנציגים של הארגונים, התעדכנו אתמול ושלשום במחירים החדשים של הפנלים, כמה מקבלים, והכול נכנס לשקלול של זה.

הצעה מצוינת, צריך להגיד את זה.

אחרי שהוא אמר שזו הצעה מצוינת אני מבקש להביא להצבעה את ההצעה למזג את שתי ההצעות, את הצעת החוק הממשלתית עם הצעת החוק הפרטית. מי בעד אישור מיזוג הצעות החוק? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה למזג את הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ו-2016 (מ/1076) ואת הצעת חוק לעידוד הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת (פטור ממס), התשע"ו-2016 (פ/3212/20), נתקבלה.

4 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. המיזוג אושר. עכשיו נמשיך הלאה. צריך להביא את זה לוועדת הכנסת.

אתה לא רוצה לקרוא את הסעיפים?

אני רוצה, אבל אני לא רוצה כל-כך הרבה סעיפים.

ננסה לכווץ אותם. נוציא נוסח בסוף הדיון לפי מה שסיכמנו.

נושא ההטבה העיקרי הוא פטור מדיווח למס הכנסה, פטור מדיווח למע"מ, פטור מניהול פנקסי חשבונות. עשינו את זה לגבי מע"מ בסעיף ספציפי נפרד בחקיקה ראשית. במס הכנסה אנחנו מצרפים נוסח של תקנות לעיון הוועדה.

למה? למה אי אפשר לכתוב שיש פטור מדיווח בסעיפים א', ב', ג', ד'? אם הייתי לומד משפטים כך הייתי אומר.

יכול להיות, אבל בפקודת מס הכנסה כל הפטורים ניתנים באמצעות תקנות מכוח סעיף 134. למען הסדר הטוב- - -

עזוב את הסדר הטוב. אנחנו ערב תקציב ואין לנו הרבה זמן. נכתוב את כל מה שאמרת: פטור על דיווח למס הכנסה לפי הסעיף הזה והזה, פטור על דיווח למע"מ לפי הסעיף הזה והזה.

אנחנו מעדיפים שהכול יהיה במסגרת פטור אחד.

פטור אחד גם אני רוצה.

תחשוב על אדם שרוצה לדעת אם הוא צריך להגיש דוח או לא צריך להגיש דוח.

אז למה אי אפשר לכתוב פה?

לא נכון לעשות את זה באמצעות חקיקה. אנחנו רוצים לקבץ את הכול. את כל התקנות שלנו שמסדירות את הפטור מדיווח ניתנה לוועדה סמכות לאשר, הכול מרוכז במקום אחד. אם אתחיל לפזר את זה בחוקים שונים אף אחד לא יידע. אנחנו מקבלים תלונות מנציגים של ארגונים מקצועיים ששואלים מה קורה עם זה. אנחנו רוצים למרכז את זה במקום אחד.

השאלה היא זאת, יבוא יצרן ביתי שלא מכיר את כל החקיקה ואת התקנות והוא רוצה לדעת מה הדין שחל עליו לגבי התקנת אותו מתקן ולהבין שהוא פטור מהכול. אומר לך היושב-ראש: אם הוא יודע שזה מופיע לו בחוק אז הוא קורא חוק אחד ויודע את הדין שחל עליו. אם אתה זורק אותו לתקנות שלא מופיעות בכלל בחוק- - -

יכול היות שחלים עליו גם חוקים אחרים שמכוחם הוא צריך להגיש דיווח שלא קשור לחוק הזה. אנחנו מעדיפים שכל המידע שהוא צריך לגבי כל הפעילות שלו ולגבי כל הפטורים יהיה מרוכז במקום אחד ולא יתפזר על פני כמה חוקים. אנחנו רואים את זה גם בחוק עידוד השקעות הון.

מה אתה רוצה שיהיה כתוב בחוק?

הפניה לתקנות. בחוק אני מתייחס במפורש לחקיקת מע"מ. אמרתי, מבחינתנו אנחנו לא רואים אותו כעוסק. זה מופיע בהצעת החוק. כאשר אנחנו לא רואים אותו כעוסק הוא יוצא באופן מפורש.

אני קורא את הצעת החוק, אני יודע לקרוא בלי נקודות, למדתי. כתוב שאני פטור מדיווח במע"מ. לא כתוב שאני פטור מדיווח במס הכנסה.

נכון.

אז מה אוכל להבין? אין לי יועץ משפטי לידי. אני איש פשוט, אני גר בערבה.

אסביר. בדברי ההסבר כבר כתבנו שנעשה- - -

לא דברי ההסבר. יש חקיקה. אין יותר דברי הסבר.

החקיקה מתייחסת רק למע"מ.

אני אהיה בטוח שאני צריך לדווח למס הכנסה.

קודם כול, נוציא הנחיות שלנו והוראות שלנו.

אבל יש חוק. למה אי אפשר לכתוב את זה?

כי זה לא נכון. אני כותב גם בפקודה ואני כותב גם בחקיקה ספציפית. אנחנו רוצים לרכז את הכול, שיהיה פשוט, שיהיה נוח.

אבל זה חוק שעומד בפני עצמו.

אני כאזרח פשוט רוצה להיכנס לחוק ולהבין מלשון החוק.

אני מציע שנכתוב בחוק שזה יהיה פטור ממס הכנסה על-פי התקנות האלה והאלה ואז נגמר העניין.

אין לי בעיה. אתה רוצה לפתור את זה דרך התקנות, שהפטור יינתן בהתאם לתקנות? משרד המשפטים אולי יגיד שיש בעיה, שהחוק לא יכול בדרך כלל להפנות לתקנות.

מה עמדת משרד המשפטים?

אני מצטרפת לדברים שברוך משולם אמר. לא נהוג שחוק מפנה לתקנות.

אז תציעו הצעה אחרת.

זה לא נהוג. אני גם מציע פתרון, לא רק בעיות.

מה הפתרון? אני קורא את הצעת החוק. איך את אומרת לי בחוק שאני פטוּר מדיווח?

על המהות אנחנו מסכימים. השאלה היא על הנוסח. אולי צריך לפתור אותה במהלך דיוני הנוסח שנעשה עכשיו.

אולי אציע פתרון. אולי נוכל להפנות לסעיף 134 לפקודה. נגיד שניתן פטור בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודה, שמכוחן יש תקנות.

יהיה כתוב שיהיה פטור מדיווח למס הכנסה בהתאם ל... לא חשוב מה.

בהתאם לסעיף 134 לפקודה, שמכוחו יש תקנות.

טוב. מקובל.

אנחנו רוצים שכל מי שיקרא את זה יבין.

בנוסף יש לנו פטור למי שמשכיר מקרקעין ועליו בא יצרן החשמל הביתי ומקים מתקן. הפטור הזה דומה מאוד במנגנון שלו להשכרת דירות למגורים. 5,000 שקל שנתי פטור מלא.

גם פטור מדיווח או חייב בדיווח?

פטור מדיווח. זה לא דירה אלא אתה משכיר חלק מהגג שלך. כמה כבר תוכל לגבות עליו?

למה 5,000 שקל?

עשינו חישובים של גודל מתקן פחות או יותר שהיה, ועשינו חישובים כמה עולה להשכיר דירה וכמה השטח של הגג שווה, שאולי יש עליו דוד שמש, או אם יש לך במקרה באיזה מושב שטח על-יד הבית בכמה כסף תוכל להשכיר אותו. אלה החישובים, 5,000 שקל שנתי. המנגנון הזה גם מתעדכן על בסיס שנתי.

כולם מודעים לעניין הזה? זה הסכום? מה יהיה בעוד כמה שנים?

אנחנו מעדכנים את זה בהתאם למדד.

אתה לא חושב ש-5,000 שקל זה סכום נמוך מאוד?

לא, כי מדובר בדרך כלל על שטחים "מתים" שלא מנוצלים. מדובר על שכירות.

אבל מי שמשכיר את הגג יודע שלמשך 20 שנה הוא לא יוכל להשתמש בגג, הוא לא יוכל לפרק. 5,000 שקל זה סכום נמוך מאוד. לא תמצא מישהו שיסכים לכך.

לדעתי זה גם נוסח החלטת הממשלה משנת 2008 שעדיין לא הגיעה לכדי חקיקה.

זה לא הבעיה. מי עוד יודע לענות בעניין הזה?

המחיר ריאלי. אני מהתעשייה הסולרית. בעיקרון, השכירות הגיונית מן הטעם שסך ההכנסות של מערכת ביתית לא גבוה. לכן כשאדם ישכיר את המקום לצד ג' כדי שההוא יוכל להרוויח הוא בוודאי לא יוכל לשלם יותר מסכום כזה.

זה יהיה צמוד?

זה צמוד אוטומטית למדד. יותר מזה, אם אנחנו מסתכלים על החלטת הממשלה, דובר רק על מתקן של 4 קילו-ואט. פה לא עדכנתי. ירדנו מ-"4 קילו-ואט".

צריך לציין שבכל הצעת החוק הזאת פטרנו את המבחן הכפול. בהחלטת הממשלה אמרו: עד גודל מתקן ועד גובה הכנסה. פה פטרנו את זה.

מה עוד יש?

אמרנו, 5,000 שקל.

כמה נושאים יש עוד?

זה הנושא השני ויש לנו עוד את נושא הפטור מדיווח שדיברנו עליו, ויש עוד נושא של מגבלות ומתן סמכות לשר להתקין תקנות ולעדכן את הסכומים כפי שימצא לנכון. בהנחה שמנגנון המידוד לא יספיק יש לו סמכות-על לבחון את הנושא בהתייעצות עם משרד האנרגיה ולעדכן את סכומי הפטור המלא כפי שימצא לנכון מעת לעת.

אנחנו לא מוחקים את כל הצעת החוק, חס וחלילה.

אבל סיכמנו את הכול.

סיכמנו אבל אנחנו כבר ניסחנו, יש לי כבר נוסח על-פי מה ש"סגרנו" עכשיו. באנו מוכנים. יותר מזה, בנושא הזה ישבנו עם הנציגים גם של "גרינפיס", גם של ארגוני האנרגיות המתחדשות ואת כל הבעיות הם הציפו בפנינו, הם האירו את עינינו. הכול פה בפנים.

אני חייבת לשאול שאלה פרוצדורלית. אדם עכשיו מתקין מערכת סולרית. מה הוא צריך לדווח למס הכנסה כדי לקבל פטור? הוא צריך להיכנס לאתר מס הכנסה ולהגיש טופס? מי שמתקין לו כבר יעשה לו את זה? איך זה עובד?

פשוט וקל. הוספנו סעיף שמסמיך את השר לקבוע כל מיני הוראות. בינתיים נפגשנו גם עם הנציגים שדיברנו עליהם קודם, גם עם משרד האוצר וגם עם רשות החשמל. בשלב הראשון אנחנו נעלה טופס לאתר, שאת הטופס הזה מי שמתקין מתקן יצטרך למלא פעם אחת, לבחור איזה מסלול הוא רוצה. הוא יוכל להגיע עם הטופס הזה ולמסור אותו בעצמו לכל פקיד שומה בארץ.

למה אי אפשר לעשות את זה באינטרנט?

הוא יכול למסור את זה גם לנציג שהתקין באותו מעמד והנציג יעביר את זה לנו. אנחנו נקלוט את הטופס ומבחינתו, ככל שלא ישתנו הנסיבות, הוא נשאר בפנים לנצח והוא לא רואה אותנו יותר.

אבל למה צריך טופס שיגיע אליכם? למה אי אפשר לעשות הכול באינטרנט?

יש פה בעיות של מחשוב.

הכול ממוחשב אצלכם.

נשמח לעשות את זה, ככל שיאפשרו המערכות, באופן של האינטרנט. שקלנו גם חלופה שזה יעבור ישירות לחברת החשמל ובכלל לא יעבור דרכנו ואנחנו ניקח מהם את המידע, זה גם בסדר. כל חלופה.

זה בהוראות שהשר יקבע אחר-כך?

מבחינתנו נכין את הטופס, נעלה אותו לאתר. כל אחד יכול להיכנס לאתר ולהוריד את הטופס. איך למסור את הטופס: הוא יכול לבוא בעצמו, הוא יכול להגיש את זה למתקין והמתקין ימסור לנו את זה, מה שנוח לו. יש עוד חלופה של חברת החשמל, שמבחינתנו אין שום מניעה שהוא יוריד את הטופס, יחתום עליו לפי מה שצריך, המתקין יעביר אותו לחברת החשמל ואנחנו נקבל את המידע בסוף השנה, זה גם בסדר. כמה שאפשר להקל אנחנו נקל.

אתם יכולים בשלב הראשון לפני שאתם מעלים טופס לאתר להראות לנו בוועדה את הטופס?

בוודאי. גם נפגשנו עם הנציגים.

משהו חשוד פה, הכול יותר מדי קל... אני לא רגוע.

כי זה כבר קו הגמר. כולנו נפגשנו זה עם זה, אנחנו מכירים ומזהים. כבר עברנו פה כברת דרך לא מאתמול.

זה החלטה שנתקבלה בשנת 2008. עשינו עבודת הכנה. אני לא אומר את זה בגאווה, להיפך. בגלל זה הכול עכשיו מסודר.

כבר הייתה לו הפתעה בהצגת התקציב, כשהוא אמר: "זה בטח לא בבסיס התקציב" ואז אמרו שזה בבסיס התקציב. מסכן מיקי רוזנטל, הוא לא ידע מה לעשות.

אני ד"ר אריה ונגר מ"אדם, טבע ודין". אני מבקש לשאול שאלה בנוגע לסעיף 14, הסעיף האחרון. אני רואה שהחוק מוגבל בזמן, התוקף שלו אמור לפוג.

טוב ששאלת את השאלה. אני מתכוון כבר שבועיים לשאול את השאלה הזאת.

קלעתי לדעת גדולים.

אני עדיין לא יודע מה תהיה התשובה אבל השאלה הזאת ברורה. בבקשה תקריאו.

הצעת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה), התשע"ז–2016

"הגדרות ופרשנות

1.

(א) בחוק זה –

"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏;

"חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996‏;

"טורבינת רוח" – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית הרוח, הכוללת בין השאר תורן, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי;

"טכנולוגיה פוטו-וולטאית" – טכנולוגיה לייצור חשמל ישירות מאור השמש באמצעות קולטי שמש וממיר זרם;"

תסביר כאשר אתה קורא. אלה מונחים שכבר הוגדרו קודם לכן בתקנות שאישרה הוועדה: "טורבינת רוח" ו"טכנולוגיה פוטו-וולטאית".

כשהיינו לפני כמה חודשים בוועדה, לעניין הפטור בנושא מע"מ, גם שם אישרנו תקנות, את כל המונחים האלה בעבר הסברנו לוועדה. הם קשורים גם לטכנולוגיה, גם למערכות וגם לצרכן הביתי. חלק מהם מבוססים על ספר אמות מידה של רשות החשמל. את ההגדרות לקחנו משם.

הצעת החוק מתייחסת לשני אמצעים, שזה טורבינת הרוח והטכנולוגיה הפוטו-וולטאית.

החוק מתייחס לטורבינות רוח.

בוודאי. נדמה לי שהצעת החוק הפרטית לא התייחסה לזה. אנחנו הכללנו גם את זה בפנים. ככל שתהיה טכנולוגיה אחרת נשמח לשקול להוסיף אותה.

""טכנולוגיה פוטו-וולטאית" – טכנולוגיה לייצור חשמל ישירות מאור השמש באמצעות קולטי שמש וממיר זרם;

"מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת" – טורבינת רוח או מיתקן פוטו-וולטאי;

"מיתקן פוטו-וולטאי" – מערכת לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית;

"נציגות הבית המשותף" – כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ"ט –1969‏;"

רק להגיד כאן שסעיף 65 לחוק המקרקעין בעצם אומר שלכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף והיא תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.

זה בעצם ועד הבית. קיבלנו הרבה דרישות להכליל גם את ועדי הבתים ובעקבות זה תיקנו וזה גם נכלל.

""הסכום המרבי" – כמשמעותו בסעיף 2(ב);"

זה 60,000 שקלים.

נכון, 60,000 שקלים. אנחנו נמדד את זה מעת לעת.

מה זה מעת לעת? בכל שנה.

יש שם מנגנון, שבכל שנה אנחנו ממדדים את זה במדד, ובנוסף הסמכנו את השר, בהתייעצות, לבחון אם יש שינויים מהותיים במשק החשמל כי התעריף שמקבלים יצרני החשמל מוצמד למנגנון אחר. באמצעות המנגנון הזה גם לעדכן את זה כפי שיבחר. כלומר, הצמדה למדד זה ברירת המחדל בכל שנה, ומנגנון נוסף – מעת לעת למידוד.

זה גם למעלה וגם למטה?

המדד זה אוטומטי. אני מניח שההסמכה פתוחה לכול אבל הוא יעדכן את זה בדרך כלל כשזה עולה. אין כוונה להוריד את זה. זה רק במקרים שהייתה קפיצה של 5%, 6%, 7%, כאשר ממש עברו לפטור אז יבוא השר, ואם זה קורה פעם או פעמיים בשנה זה גם בסדר. זה נדיר אבל בגלל זה הכנסנו את זה. נפגשנו גם עם הארגונים וגם עם רשות החשמל להבין את המנגנון. זה מנגנון מסובך.

מה זאת אומרת? יש מדד. הולכים לפי המדד.

גם מעבר למדד, הסכום שהם מקבלים עבור כל קילו-ואט שהם מייצרים, יש איזה תחשיב באמצעות החוזה של היצרנים הביתיים מול רשות החשמל. אמרנו: אם חס וחלילה באמצעות המנגנון הזה הוא יעלה בצורה משמעותית מאוד מעבר לעליית המדד, לשר יש סמכות לעדכן את זה בהתאם, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ובאישור ועדת הכספים. גם אתם בפנים, כולנו באותה סירה.

""הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏;

"צרכן ביתי" – יחיד או נציגות הבית המשותף, המחויבים בתעריף ביתי או בתעריף עומס–זמן;"

זה נושא נוסף שלא היה בהצעת החוק הפרטית, תעריף עומס-זמן.

זה גם לא הופיע בתקנות שתיקנה ועדת הכספים. זה בעצם התייחסות חדשה.

הוספה. אמרו שיש צרכנים ביתיים שיש להם תעריף שמתחשב בשאלה מתי הם מייצרים את זה. לכן הכנסנו אותם גם. גם הם בפנים.

בהתאם לזה צריך לתקן גם את התקנות שאישרנו בוועדה?

זו נקודה חשובה, טוב שאת מעלה אותה. את התקנות שהתקנו, שהוועדה אישרה ופורסמו ב-5 במאי 2016, נביא לוועדה בכוונה לבטל אותן, מן הסיבה הפשוטה שהצעת החוק מעגנת בחקיקה ראשית את ההטבות במע"מ באופן הרבה יותר רחב. התקנות מדברות על 20,000 שקל ובהצעת החוק מדובר על סכום של 60,000 שקל ולכן התקנות בטלות מעצמן ברגע שהחקיקה תעבור. לא רצינו להביא אותן היום ולבטל אותן, שלא יהיה מצב של ברירת מחדל שהתקנות בוטלו והחוק עדיין לא עבר ואנשים נופלים בין לבין. יותר מזה אני יכול להגיד, שבמסגרת הזאת שאנחנו נביא את הבקשה לביטול התקנות נביא גם את נושא הפחת המואץ לכל המקרים.

קרה משהו במשרד האוצר... הוא הולך להביא גם את הפחת המואץ. מה הבעיה?

נביא אותם ביחד ונאשר את הכול.

אני מציע שתהיו כאלה גם בחוק ההסדרים.

העניין הוא שזה לקח הרבה זמן, מ-2008. אם אתה רוצה שחוק ההסדרים יהיה עכשיו ככה, שימתין 10 שנים- - -

אני מדבר על הרצון.

הרצון מגיע אחרי 9-10 שנים. "סחטו לנו את המיץ" מספיק...

""קרוב", לאדם פלוני – בן זוג, וכן צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה אם טרם מלאו להם בשנת המס 21 שנים;"

ההתייחסות ל"קרוב" פשוטה מאוד. אנחנו לא רוצים, כפי שאנחנו רואים בחוקים אחרים, שיעשו תכנון מס מלאכותי מראש. יבוא אדם שיש לו שני מתקנים, אחד ירשום על שמו, אחד ירשום על שם הבן שלו שנמצא באותו מקום אתו ויקבל פטור של 23,000 שקלים על המתקן הראשון ופטור שני, במקום שממילא יש לו הכנסות גבוהות. יתרה מזה, קודם כול הגבלנו את זה, ההגדרה "קרוב" מצומצמת מאוד יחסית לחוקים אחרים, ממש סופר-מצומצמת, ומעבר לכך, נתנו סמכות – ונגיע לזה בהמשך – לפקיד השומה לבחון את המקרה. אם אותו ילד קיבל דירה ירושה מהסבתא ובמקרה היא השאירה לו גם מתקן פוטו-וולטאי אז, מה שנקרא, זה עלינו, זה שלו והוא ייהנה מן הפטור הזה למרות שהוא גר עם ההורים.

""רישיון ספק שירות חיוני" ו"רשת חשמל" – כהגדרתם בחוק משק החשמל;"

רק נגיד ש"רישיון ספק שירות חיוני" הוא רישיון לניהול מערכת להולכה או חלוקה של חשמל, ו"רשת החשמל" מוגדרת כ"מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה, להשנאה, לחלוקה, למכירה ולמניה של חשמל במתח כלשהו".

""תעריף ביתי" – כהגדרתו בסעיף 31א(א) לחוק משק החשמל;"

סעיף 31א(א) לחוק משק החשמל מגדיר "תעריף ביתי" כ"תעריף לתשלום בעבור צריכת חשמל המיועדת לבתים המשמשים למגורים בלבד". כאן נעיר שגם בתקנות שאישרה הוועדה וכבר דנה בהגדרה "תעריף ביתי" הייתה סיפה שהוכנסה, "ובלבד שהבית משמש למגורים בלבד וחובר כדין לרשת החשמל". בעצם העברתם את הסיפה הזאת לסעיף 2.

יש עוד דברים שמוגדרים כ"תעריף ביתי"? אני שואל את חברת החשמל.

אני מחברת החשמל, אחראי על תחום אנרגיות מתחדשות. "תעריף ביתי" מוגדר כתעריף למגורים בלבד. ברוב רובם של המקרים הוא תעריף אחיד, ויכול להיות גם כתעריף ביתי תעו"ז.

זה רק מגורים או יש עוד מקרים?

מגורים בלבד.

תעו"ז זה בעיקר לא למגורים.

"תעריף ביתי" מוגדר למגורים בלבד.

רק למגורים? אין שום דבר אחר?

יש תעריף אחיד לבתי-ספר. תלוי בצריכה. צרכנים קטנים.

יש תעריפים אחידים. הם לא מוגדרים כביתיים. למשל תעריף שמוגדר ככללי, או שמוגדר כמאור רחובות, הוא שמוגדר אחרת, לא כתעריף ביתי.

מה התעריף של בתי-הספר?

בתי-הספר הם לא צרכן פרטי.

תעריף כללי.

תעריף כללי הוא גבוה יותר?

הוא גבוה יותר.

בתי-ספר לא משלמים מס הכנסה.

יש להם הסדר אחר מבחינות מס.

היושב-ראש מדבר על חשמל.

זה לא קשור להצעת החוק. אני פותח סוגריים. התעריף שמשלמים בתי-הספר על חשמל הוא גבוה יותר ממה שאני משלם בבית?

הוא תעריף כללי. הוא גבוה יותר.

אז יש שני תעריפים, כללי וביתי?

יש הרבה תעריפים, תעריפים אחידים. יש תעריף כללי ויש תעריף ביתי ויש גם תעריף למאור רחובות ציבוריים. אלה התעריפים האחידים. פרט לכך יש תעריפים תעו"זיים, על-פי עומס המערכת בזמן הצריכה, שהם "רצים" על פני מתחים שונים.

תעריף לעסקים הוא עוד יותר גבוה?

תלוי בגודל הצריכה שלו ובגודל חיבורו. אם הוא עסק קטן הוא יכול להיות בתעריף כללי, בתעריף האחיד. אם הוא עסק גדול יותר אז הוא עובר כבר לתעו"ז במתח נמוך. אם הוא מתח גבוה או מתח עליון וכדומה.

ובתי-כנסת?

יש תעריף של בתי תפילה שהוא כמו תעריף ביתי אבל הוא לא מוגדר לצורך הדברים האלה כתעריף ביתי כי הוא לא למגורים. התשלום הוא כמו התעריף הביתי.

בסדר. הלאה, חזרנו לחוק.

"תעריף עומס-זמן" זה מי שהתקינו את המונה שמודד באיזו שעה ביום החשמל יוּצר והתעריף משתנה.

איך זה עובד בהקשר הזה?

בהקשר הזה אנחנו אומרים שזה לא רק בתעריף ביתי רגיל אלא מי שהתקין מונה תעריף עומס-זמן גם ייכנס להסדר הזה של היצרנים הביתיים.

פה ימדדו אחרת ויתזמנו אם זה בבוקר, בצהרים או בערב?

לא.

זה אותו דבר. כדי לעודד התייעלות אנרגטית, שבה אתה רואה את הצריכה בשיא ובשפל ומשלם יותר בשיא מאשר בשפל, גם צרכנים ביתיים יכולים להיכלל בכך.

אם אתה מתקין פנלים אז שווה לך להיכנס לזה, כי באמצע היום תקבל תעריף גבוה יותר.

התעריף שאתה מייצר ביום גבוה יותר מאשר התעריף האחיד שאתה מקבל. לכן רצו לעודד את זה והתקינו אותם. בהצעה המקורית זה לא נכנס ואילו פה הכללנו את זה.

""תעריף עומס–זמן" – התעריף לתשלום בעבור צריכת חשמל המיועדת לבתים המשמשים למגורים בלבד, המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה ומיועד לצרכנים שלהם הותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה.

(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת."

לשם מה הסעיף הזה?

כי יש לנו כל מיני מונחים, מה הוא יחיד, ויש לנו מונחים של הכנסה ומונחים אחרים שקשורים לפקודה.

בימים שניסחתם את הצעת החוק הזאת היה לכם זמן מיותר?

חס וחלילה. אנחנו עבדנו על חוק ההסדרים.

הם רציניים. בואו נהנה מזה.

קראת את מה שכתוב בסעיף הזה?

בימים קשים אלה טוב לראות שיש לנו מערכת מתפקדת, שהכול עובד, שמשרדי הממשלה עובדים כפי שצריך.

הסעיף הזה מיותר, אבל אם אתם רוצים אז בסדר.

"הטבות מס על הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת

2.

(א) צרכן ביתי יהיה זכאי להטבות מס"- - -

על זה דיברנו קודם.

לא על זה. זה התנאים המקדימים.

זה התנאים המקדימים איך אתה נכנס לחוק, מי אמור להיכנס לחוק. לא ביום אחד, על פני מספר ימים, ולא לבד. דיברנו גם עם חברת החשמל וגם עם משרד האנרגיה. עבדנו על הצעת החוק מספיק.

"הטבות מס על הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת

2.

(א) צרכן ביתי יהיה זכאי להטבות מס לפי סעיף קטן (ב) בשל הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת (בחוק זה – הכנסה ממכירת חשמל), שהייתה לו בשנת המס, בהתקיים כל אלה:

(1) בעל רישיון ספק שירות חיוני רכש את החשמל שהפיק הצרכן הביתי כאמור;"

כלומר הוא מחויב למכור רק לבעל רישיון ספק שירות חיוני.

כשאנחנו מדברים על "בעל רישיון ספק שירות חיוני" אנחנו מדברים בעצם על חברת החשמל ואולי עוד כמה חברות קטנות.

אולי יתייחסו פה כמה נציגים רלוונטיים. אנחנו יודעים שיש את חברת החשמל, שהיא הכי גדולה, ויש עוד מספר מצומצם של חברות שגם להן יש רישיון דומה, אבל אולי נציגי רשות החשמל פה ירצו להתייחס לזה.

אני מחברת "גרינקו אנרג'י". למעשה זה יכול להתייחס גם לקיבוצים ולמחלקים למיניהם. ספק השירות החיוני הגדול ביותר הוא כמובן חברת החשמל אבל רוצים להחיל את זה גם על כל מי שמקבל שירותים.

לפי החוק הזה זה יוחל?

יוחל. מי שיש לו רישיון חלוקה – זה חל עליו.

אם אדם עושה ייצור חשמל לשבת, יש הרי מי שרוצים ומדברים עכשיו על לעשות את זה, זה גם יחול עליו?

מה זאת אומרת ייצור חשמל לשבת? אם אתה אוגר אצלך אין שום שאלה, אתה בכלל לא צריך.

דיברו על זה שייצרו חשמל לשבת. יקבלו הסדר עם חברת החשמל ויהיה להם רישיון.

זה לכל יום שיש שמש, זה לא רק לשבת.

יש בעיות עם שבת. יש מי שלא משתמשים בחשמל בשבת.

למעשה כאשר החשמל לא יוצא החוצה אז זה לא רלוונטי בכלל. כל עוד יש לך מצברים ואתה שומר את זה בפנים אז זה בכלל לא במשחק.

אני מוציא את זה החוצה, אני מספק את זה לצרכנים רק לשבת.

לאילו צרכנים אתה מספק?

אלה שרוצים רק את הייצור הזה ולא את הייצור של חברת החשמל.

אנחנו מכירים את הצעת החוק שעליה אתה מדבר, היא רלוונטית לדיון אחר. כאן מדברים על הצעת החוק הסולרית בלבד, ייצור חשמל סולרי באמצעות השמש. לא תהיה בעיה.

אני מדבר על אנרגיה סולרית. אתה מדבר פה על מי שיש לו רישיון.

רישיון הולכה וחלוקה.

שכרתי מקום שבו אני שם את הייצור הסולרי לשבת.

אוגר אותו ומוכר אותו רק בשבת? אז אתה לצורך העניין בעל רישיון לשבת.

אם אתה צרכן ביתי אז אין בעיה.

הוא שואל האם זה נחשב בעל רישיון ספק שירות חיוני.

אתה צריך לשאול את רשות החשמל אם יש לך רישיון כזה או לא. אני לא יודע.

אם יש לך רישיון ספק שירות חיוני אז תיכנס לתחולת החוק, אבל זה לא המצב כרגע.

למה זה לא המצב? עדיין לא, אבל זה יהיה בעזרת-השם.

"בעל רישיון ספק שירות חיוני" – מדובר בעיקר בחברת החשמל. יש גם את הקיבוצים.

השאלה היחידה ששאלתי, אם אני מספק חשמל בפוטו-וולטאי, אני עושה את זה לא לכל השבוע אלא רק לשבת. בכל השבוע אני מקבל חשמל מחברת החשמל. הצרכנים האלה – לשבת יש להם רישיון, והם מספקים חשמל רק לשבת. האם המילה "רישיון" שיש בסעיף הזה כוללת גם את זה כאשר יש רישיון?

במצב הנוכחי, יצרני החשמל הסולרי בארץ – ויש כ-10,000 יצרנים כאלה, כולל הגגות הקטנים – לאף אחד מהם אין רישיון ספק שירות חיוני.

בדרך כלל "בעל רישיון ספק שירות חיוני" זה המונופול, כלומר בדרך כלל זה גוף ההולכה והחלוקה, דהיינו חברת החשמל. פה אנחנו מדברים גם במקומות שבהם חברת החשמל לא מחלקת ואילו קיבוץ מחלק ולכן רוצים לאפשר את זה גם למקומות הללו. זה בעצם להרחיב את היריעה.

אבל יכול להיות עוד מישהו שמחלק, לא רק חברת החשמל או קיבוץ.

נכון. כל עוד הוא בעל רישיון הוא ייכנס.

לפי מה ניתן הרישיון?

לא "בעל רישיון ייצור" אלא "בעל רישיון ספק שירות חיוני", שההגדרה של זה, כפי שנאמר כאן קודם, היא הולכה או חלוקה או ניהול מערכת. חברת החשמל, קיבוצים היסטוריים, אזורי תעשייה, חברת מזרח ירושלים. תלוי במה שיוגדר ברשות החשמל.

אני ראש אגף איכות הסביבה ברשות החשמל. רציתי לומר הבהרה נוספת. ציינת שני דברים, ייצור של חשמל סולרי וחלוקה. נכון לעכשיו בחקיקה הקיימת זה שני רישיונות שונים ולכן, לשאלתך, כרגע זה לא אפשרי. יכול להיות שיהיו שיקולים כאלה או אחרים שיאחדו.

מה לא אפשרי? למה לא אפשרי?

אנחנו ברשות החשמל נותנים רישיונות לייצור חשמל ירוק אבל את אותה האנרגיה קולטת חברת החשמל.

הוא לא יכול להיות מחלק.

הוא לא יכול למכור את זה בעצמו למישהו אחר.

זה פשוט לא רלוונטי לנושא. אתה מדבר על ייצור. "ספק שירות חיוני" הוא לא ייצור.

לעניין פסקה (1), בדברי ההסבר כתוב שבעל הרישיון צריך לרכוש את החשמל שהפיק הצרכן הביתי במישרין. הסעיף לא נוקט במילה "במישרין". מה המשמעות של זה?

יש גופים כאלה – ואולי רשות החשמל תוכל להרחיב פה – שיש להם רישיון מחלק ולא רישיון ספק חיוני והם עושים התחשבנות מול יחידות קטנות יותר של צרכנים ביתיים. יכול להיות שאנחנו נראה גם את הגופים האלה כ"בעל רישיון ספק חיוני" ונשרשר גם את הפטור למטה, בדוגמה לקיבוצים. אנחנו רוצים שימכרו את זה ישירות לחברת החשמל או למי שמייצר את החשמל, אבל אם יש מקומות כאלה שיש להם רק רישיון מחלק ובאותן נסיבות ברור לנו שזה אותו צרכן ביתי והמחלק הזה הוא רק איזה צינור להעברה וזה עומד בשאר הוראות הדין הרגילות, מבחינתנו נשרשר את הפטור גם לפה.

על מי בדיוק אנחנו מדברים?

כרגע עוד לא נכנסו לרשימה הזאת עוד קיבוצים ומושבים אבל ייתכן שבעתיד כן. אנחנו רוצים להשאיר את האופציה הזאת פתוחה. כל עוד רשות החשמל תכניס את הרשימה הזאת, תעניק להם רישיון ספק שירות חיוני, הם גם ייכללו. היום זה רק חברת החשמל. בעתיד אולי יהיו עוד.

כבר חשבנו על זה והוספנו את זה כאן.

מספיק להגיד "בעל רישיון ספק שירות חיוני".

הסעיף לא נוקט במילה "במישרין".

בכוונה עשינו את זה כך.

"(2) ההכנסה ממכירת חשמל אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד;"

ברור לנו שאין פה פעילות עסקית. יצרנים ביתיים זה לא פעילות עסקית.

"(3) המיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת שבאמצעותו הופק החשמל מחובר לבית המשמש למגורים בלבד והמחובר כדין לרשת החשמל;"

אני לא רוצה להחיל את זה על עסקים, לעסקים יש הטבות אחרות, ואני רוצה שהוא יהיה מחובר כדין. זה בדיוק מה שהיה בתקנות. העברנו את זה לכאן. זה השינוי שדיברנו עליו.

"(4) בעל המיתקן להפקת אנרגיה מתחדשת שבאמצעותו הופק החשמל לא ניכה מיום תחילתו של חוק זה ואילך, כל פחת בשל אותו מיתקן, למעט על חלק ההכנסה העולה על הסכום המרבי;"

תסביר למה זה תנאי.

אנחנו לא רוצים לתת כפל הטבות, במובן זה שאנשים יבחרו ב-4-5 השנים הראשונות ליהנות מפחת, ואפילו מפחת מואץ, ינכו את מלוא העלות של הנכס ואחר-כך ייכנסו למסלול הטבות שמיועד מלכתחילה לאלה שלא מנכים פחת, וכבר התחשבנו בזה, או בפטור מלא או בשיעור מס מופחת מאוד. אדגיש בקצרה שאנשים שכבר ניכו פחת בעבר, כי נכנסו וזה היה הדין, נכללים בפנים, אנחנו משמרים להם את הזכויות ואין שום בעיה. אבל מי שנכנס למסלול הזה של ההטבות של אפס מס או מס מאוד-מאוד מופחת, שלא ינכה פחת.

"(5) הצרכן הביתי מסר הודעה לפי סעיף 5."

הודעה לפי סעיף 5 היא הודעה פעם אחת לפקיד השומה או לחברת החשמל, מי שנחליט. ברגע שלא השתנו הנסיבות מבחינתנו- - -

זה בעצם ההודעה שאומרת שאתה בוחר לקבל את הטבת המס.

הוא נותן את הפרטים שלו, את מספר הצרכן שלו, אומר: הקמתי מתקן כזה וכזה ביום כזה וכזה, ובזה נגמר הסיפור.

זה מה שאמרתם, שהוא מדווח בטופס שאתם תקבעו לעניין.

טופס שנביא לאישור הוועדה.

באיזה מועד הוא צריך לדווח בטופס?

מבחינתנו נכין את הטופס בהקדם. מרגע שהוא ידווח אנחנו מבקשים להחיל את זה גם על שנת 2016, להחיל את זה רטרואקטיבית. מבחינתנו ככל שהוא ידווח באותה שנה, או אפילו ידווח עד אפריל 2017, הוא יקבל גם את ההטבות לשנת 2016. הוא בפנים, אין שום בעיה.

מבחינתכם ברגע שהוא מדווח הוא לא יכול לשנות את הבחירה שלו?

את הבחירה במסלולים הוא יכול לשנות. אם הוא מבקש לשנות מאפס ל-10% או מ-10% לאפס, עשה את השיקולים שלו- - -

אבל עכשיו אנחנו מנציחים את זה שלא יהיו מסלולים שונים. בעצם אנחנו אומרים שעד 23,000 הוא פטור.

אם הוא התקין למשל עוד מתקן אז עכשיו הוא אומר: קודם הייתי פטור, עכשיו יש לי שני מתקנים, אני כבר במסלול חייב, אז הוא נותן הודעה. אם הוא רוצה לצאת מן החוק הוא יכול לצאת מן החוק.

מה זה לצאת מן החוק?

לצאת מן החוק כלומר לצאת לפקודה, אבל הוא לא יכול לחזור.

הוא לא יכול לחזור? למה?

אם אצא מן החוק, אני אנכה פחת במשך 3-4 שנים. את כל העלות של הנכס, את ה-140,000 או 150,000 שקל אקח כהוצאה למעלה ואקזז את זה, ואחרי זה עוד אחזור לחוק? זה פשוט תענוג. זה לא עלות של 50 מיליון שקל, זה עלות הרבה יותר גבוהה. אנחנו לא יכולים להרשות את זה.

אז מי שיצא – יצא לנצח, הוא לא יכול לחזור.

הוא לא יכול לחזור. מי שניכה פחת מן היום הראשון של תחילת החוק, למעט 2016, צריך לבחור איפה הוא רוצה להיות, לבחור מה טוב לו. הוא יבחר מה שהוא רוצה, אנחנו נכבד את זה. אם יש טעויות, אי-הבנות, אני לא יודע מה, אם הוא רוצה לעשות חישוב בדיעבד הוא יישב עם פקיד השומה ויחשוב מה לעשות.

אין פה התייחסות לכך שהוא יכול לשנות.

יש התייחסות למסלולים. הוא יכול לשנות בסעיף 5, הוא יכול לבחור. אם הוא יצא, הוא יוצא לדין הכללי.

סעיף 5 מדבר על זה. הסעיף הזה נועד למנוע תיקוני מס.

זה לא לגבי הצרכן הביתי, כי לצרכן הביתי בעצם תמיד יהיה כדאי ללכת למסלול של הפטור.

מונה נטו – הוא צריך כמעט דונם.

אף אחד לא מתעשר מזה, אף אחד לא עושה את זה כעסק. אנחנו רוצים שזה יקרה. עשיתם תחשיבים של אובדן הכנסות. אין תנועה בשוק הזה אז אין שום הכנסות. אז איזה אובדן הכנסות? השוק הפרטי שם יד בכיס ומשקיע את ההשקעות האלה. אנחנו רק רוצים למצוא איך לעודד את זה. אני מבינה את מה שאתה אומר, שלא יפטור את עצמו גם מכאן וגם מכאן. זה בסדר. הצרכן הפרטי בדרך כלל לא ילך לעשות פטור- - -

הוא נותן הודעה אחת ולא רואה אותנו יותר.

"(ב) צרכן ביתי שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יהיה זכאי להטבות מס על הכנסה ממכירת חשמל, עד סכום כולל של 60,000 שקלים חדשים (בחוק זה – הסכום המרבי), לפי אחד מאלה, בהתאם לבחירתו כפי שפורטה בהודעה לפי סעיף 5:"

לא כתוב שזה בשנה. זה ברור?

כל החוק הזה מתייחס על בסיס שנתי.

אתה קורא לנו עכשיו נוסח חדש?

בוודאי. הכנו עכשיו. חבר הכנסת גפני ביקש.

כל הכבוד, רק לא ראינו אותו קודם.

תקרא ונראה. אין בעיה.

אקרא מה שנראה לי ונשמח להתייעץ אתכם.

"(1) פטור ממס על הכנסה ממכירת חשמל שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על 23,000 שקלים חדשים (בחוק זה – התקרה)."

אנחנו מוחקים את סעיף קטן (א) ואת סעיף קטן (ב). אנחנו עוברים לחלופה השנייה:

"(2) מס בשיעור של 10% על ההכנסה ממכירת חשמל, עד הסכום המרבי."

זה פשוט, קל, נקי, יפה.

זה לא אמור להיות נוסחה אחת? כאילו הפכת את זה עכשיו ל- - -

הייתה נוסחה של הפטור המתקפל. "ירדנו" מן הפטור המתקפל ועכשיו יש לנו שתי אופציות. אופציה ראשונה: 23,000 שקל, עד שם הכול פטור.

מה הסכום המדויק? זה 23,000 שקל עגול?

זה 23,400 ומשהו שקלים. נעגל ל-24,000 שקלים. בסדר? לא יגיעו לזה. זה היפותטי.

"(ג) לעניין סכומי ההכנסה ממכירת חשמל הנקובים בסעיף קטן (ב) יובאו בחשבון –

(1) סך הכנסותיו של הצרכן הביתי ממכירת חשמל מכלל המיתקנים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת שברשותו;"

זאת אומרת, אם יש לו מספר מתקנים אני מחבר את כל ההכנסה ביחד.

"(2) גם הכנסה ממכירת חשמל שהופקה באמצעות מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת בידי קרובו של הצרכן הביתי, אלא אם כן פקיד השומה שוכנע שההתקשרות בין הקרוב לבין בעל רישיון ספק חיוני לצורך מכירת החשמל נעשתה בתום לב ולא נועדה להפחתת מס בלתי נאותה."

דיברנו על זה. זה החרגה לתכנון מס, כי הוא יכול לגשת לפקיד שומה ולהגיד: ירשתי את הדירה מהסבתא, יש שם עוד מתקן, תנו לי.

מה זה "אם שוכנע"? איך פקיד שומה משתכנע?

אגיד לכם איך משכנעים פקיד שומה: באים לפקיד השומה ונותנים לו קודם כול את הרקע העובדתי. אומרים לו: ירשתי דירה. למרות שאני גר באותה יחידה עם ההורים אני ירשתי דירה ובדירה הזאת יש מתקן. אציג לכם עוד מקרה, או שאותו ילד כבר יצא ושוכר דירה במקום אחר ושם התקין מתקן. כל מה שאנחנו מדברים הוא עד גיל 21. מעל גיל 21 – שיהיה באותה דירת מגורים, אין לנו שום בעיה. אנחנו לא רוצים שמשפחה ממוצעת של 4 נפשות תפצל את זה ל-4 מתקנים שונים. רק את זה אנחנו לא רוצים.

אבל יש פה "צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה".

את רוצה את ההגדרה בחוק מיסוי מקרקעין? אשמח.

לא, אני לא רוצה אותה.

זה הכי חלש.

"(ד) על צרכן ביתי המקבל הטבת מס לפי סעיף זה יחולו ההוראות הבאות:



(1) הצרכן הביתי לא יהיה זכאי לנכות מההכנסה ממכירת חשמל הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה, לרבות פחת או הפחתה אחרת, ולא יהיה זכאי לקיזוז,"- - -

מי היה חושב אחרת אם לא הייתם כותבים את זה?

יש לנו את הסעיף הזה בדיוק בחקיקה אחרת, שגם שם אנחנו רוצים להגביל את ההטבות. הסעיף מאוד-מאוד פשוט. אולי הוא מנוסח בצורה קצת מורכבת אך הוא מאוד-מאוד פשוט. כל שזה אומר, שברגע שאתה נהנה ממסלול מס של 10% או מסלול פטור אל תנכה פחת ואל תנכה הוצאות אחרות כי ממילא מהכנסה אחרת אני בכלל פוטר אותך ואני לא רואה שקל. בהכנסה אחרת כבר גילמנו את כל ההצעות בשיעור מס מאוד-מאוד מופחת אז אל תביא לי את ההוצאות האלה ותנכה אותן. מה שיקרה אם לא אעשה את זה, הוא יקבל הכנסה בשיעור של אפס, יקזז את הפחת שממילא הוא דורש בגין המתקן ויקזז את זה מהכנסות אחרות. אני לא רוצה את זה.

(היו"ר חמד עמאר)

אז זה לא הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה, לא פחת, לא הפחתה אחרת.

יש את אותו מנגנון בשכר דירה למגורים. אנחנו לא מאפשרים את זה. אם יש לך מסלול מס מופחת מוטב או אפס אנחנו לא נותנים כי זה כבר משקלל את זה. מצד אחד אתן לו הוצאות- - -

בעצם הרעיון הוא שמקבלים פה פטור מלא ממס הכנסה. אם גם מפחיתים, גם מנכים הוצאות, ייהנו מזה ממקום אחר. זה פשוט מאוד.

"(1) הצרכן הביתי לא יהיה זכאי לנכות מההכנסה ממכירת חשמל הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה, לרבות פחת או הפחתה אחרת, ולא יהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי, להנחה או לפטור מההכנסה האמורה או מהמס החל עליה; ואולם לעניין חישוב המס על רווח ההון או השבח החל במכירת המיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת, ייווסף לתמורה או לשווי המכירה, לפי העניין, הסכום המקסימלי"- -

שינינו את זה בעקבות הערה של הוועדה.

פה נכתב "הסכום המרבי". "הסכום המרבי" הוגדר בחוק כ-60,000 שקלים אבל הכוונה לא ל-60,000 שקלים.

נכון, התכוונו לניכוי של פחת ולא לתקרה, ולכן אמרנו "הסכום המקסימלי".

אמרנו "מלוא הסכום". מה זה "סכום מקסימלי"?

לפי ההוראות. בסדר, "מלוא הסכום".

אז זה יהיה "לפי העניין, מלוא הסכום של הפחת".

- -"מלוא הסכום של הפחת או ההפחתה שניתן לנכותו לפי כל דין אילולא סעיף זה,"- -

"שיהיה ניתן לנכותו", כך כתוב.

"שיהיה" זה באותו מועד. כשהוא מחשב את רווח ההון זה כאילו עתידי ואז באותה נקודה אני מסתכל אחורה.

קראת "שהיה" וכתוב "שיהיה".

בסדר, אני אתך.

- -"לתקופה שבה ניתנה לצרכן הביתי הטבת מס לפי סעיף זה;"

תסביר את הסיפה.

הסיפה פשוטה מאוד. הרי לא נתנו לו לנכות פחת. אמרנו: ההכנסה מוטבת אז אל תנכה פחת. במערכת שלו, נניח שהמתקן עלה לו 100 שקלים. אחרי שנתיים-שלוש שהוא מפעיל אותו המתקן כבר לא שווה 100 שקלים, כי יש לו פחת, אבל לא נתנו לו לנכות את הפחת כי אמרנו: ההכנסה שלך היא אפס. כשהוא יבוא למכור את זה, מה יקרה? הוא לא יקבל את ה-100 שקלים שהוא שילם, הוא יקבל פחות כי המתקן כבר משומש. זה אותו רכב שהוא כבר 3-4 שנים בשוק.

נגיד שהוא יהיה שווה 80 שקלים.

זה עלה לי 100 שקלים, לא נתנו לי לנכות פחת אז הנכס נשאר אצלי כאילו בעלות של 100 שקלים. כשאני מוכר אותו ב-80 שקלים נוצר לי בעצם הפסד הון. את ההפסד הזה אנחנו לא רוצים שהוא ייקח, לא בדמות של הפחת ולא בדמות של הפסד הון. אותו פחת שלא נתנו לו לנכות מגיע להפסד הון. כך ברגע שהוא ימכור את המתקן אחרי 10 שנים, 15 או 20 שנים הוא יגיד: המתקן לא שווה כלום אבל קניתי אותו ב-100 שקלים אז יש לי הפסד של 100 שקלים.

זה לא מאיין את ההטבה?

ממש לא. ההטבה שלו היא הטבת מס עד הבית. אנחנו אומרים: בוא, אתה פטור ממס, אל תביא לנו את כל ההוצאות שלך.

זה מתאזן?

בוודאי. אם הפחת שלו היה נכון לנכות 20 שקל אז מה אנחנו אומרים? העלות שלך היא 100 שקלים, 80 שקלים קיבלת כי זה מחיר השוק, 20 שקלים זה מה שאנחנו מוסיפים לך כי זה הפחת שיכולת לנכות. זה 100 שקלים פלוס 100 שקלים. יש לך אפס. פשוט וקל. יש לנו את זה גם בחוקים אחרים. זה עובד האחד מול השני.

"(2) על אף האמור בפסקה (1), הצרכן הביתי יהיה זכאי לנכות מחלק ההכנסה העולה על הסכום המרבי חלק יחסי מההוצאות שהוצאו בייצור כלל הכנסתו כאמור, לרבות פחת או הפחתה אחרת, כיחס בין ההכנסה העולה על הסכום המרבי לכלל הכנסתו, ויהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי, להנחה או לפטור מחלק ההכנסה העולה על הסכום המרבי או מהמס החל עליה."

זה אם עברת את ה-60,000?

זה הטבה. מה אומרת ההטבה? נניח שהתקנת לא מתקן אחד אלא שלושה, ונניח שסך ההכנסות שלך הוא לא 60,000 שקל אלא 80,000 שקל. דבר ראשון, ההטבה עד 60,000 שקל אנחנו משמרים לו אותה, אנחנו לא זורקים אותו מתחולת החוק, הוא נשאר, על ה-60,000 שקל הוא מקבל את שיעור המס המוטב שלו. אבל אמרנו שברגע שהוא מקבל את שיעור המס המוטב אין לו הוצאות, פחת וכן הלאה. אנחנו אומרים: על החלק העודף, שהוא בעצם בין 60,000 שקל ל-80,000 שקל, בגינם כן נכיר לך בפחת.

על מה שלא קיבלת הטבה, נכיר לך.

בדיוק, על החלק היחסי.

יש לי שאלה. בגלל שזה שפה נורא מיסויית ומשפטית, מישהו שיושב כאן בחדר מבין אותה? מה שאומרים הוא מה שכתוב? אני פשוט לא יכולה להצביע על זה בלי שאני באמת בטוחה.

יש לנו את היועצים המשפטיים של הוועדה והם מבינים את זה טוב מאוד. אני מכיר אותם היטב ואני יודע שהם מבינים את זה טוב מאוד. אפשר לסמוך עליהם.

אני מ"גרינפיס". אני רק רוצה לציין שנפגשנו עם אנשי רשות המסים 4 או 6 פעמים ובדקנו את כל מקרי הקיצון כדי לוודא שבראש ובראשונה עבור 99.9% מן הפוטנציאל של התחום הסולרי הביתי כל המקרים האלה לא חלים וזה בכלל לא רלוונטי להם, ושהמצב עבור קומץ הנותרים סביר ופשוט ככל הניתן. אני חושב שזה מה שמתקיים פה.

כדי לעבור הכנסות של 60,000 שקל אתה צריך כמעט דונם.

זה לא ביתי.

"(3) הצרכן הביתי לא יהיה זכאי לקזז הפסד שהיה לו ממיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת אלא כנגד הכנסות מאותו מיתקן;"

זאת אומרת, ככל שיש לך הפסד מכך שהמתקן הזה נוצר תוכל לקזז אותו כנגד הכנסות עתידיות שיהיו לך מאותו מתקן על החלק העודף.

למרות שבחישוב ההכנסה ממתקן חשמל לקחתם בחשבון את כל המתקנים יחד.

אנחנו רוצים שזה יהיה פר מתקן. אנחנו לא רוצים להכניס את זה ל-pool. יש סעיפים נוספים בפקודה, כמו סעיף 96, שבאמצעותם אפשר לעשות שחלוף נכסים ולדחות רווח הון. אם אתחיל לעשות pool כללי אני חשוף שם. לכן, כפי שעשינו בבניינים בפקודת מס הכנסה, אנחנו רוצים ספציפית לגבי אותו מתקן, זה פשוט יותר. ברוב המקרים, כפי שיונתן אייקנבאום אמר פה, זה אדם שיש לו מתקן אחד, לא 4-5 מתקנים. במיוחד שבמתקנים החדשים אפשר להגיע לגודל – לפי מה שהרשות מאפשרת, זה לא הגבלה שלנו – של 25 קילו-ואט, ואולי בעתיד יהיו מתקנים גדולים יותר. זה שטח מאוד-מאוד גדול.

"(4) לא יראו בהכנסה ממכירת חשמל כהכנסה של הצרכן הביתי לעניין חוק הביטוח הלאומי ולעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי;"

לא רואים את זה כהכנסה שם, הוא לא משלם על זה מס. זה כמובן היה גם בהחלטת הממשלה 62935 ולכן זה גם פה.

"(5) הכנסתו של הצרכן הביתי ממכירת החשמל תיחשב הכנסה בשנת המס שבה נצברה."

אנחנו לוקחים את כל המכירות של החשמל, או ההעברות של החשמל לחברת החשמל באותה שנה ומסתכלים על כל שנה בנפרד. בשנה אחרת הפטור מתאפס, בכל שנה נפרדת הפטור מתאפס.

סעיף 3 מתייחס להטבות של מקרקעין.

"הטבות מס על הכנסה מהשכרת מקרקעין המשמשים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת

3.

(א) יחיד יהיה זכאי להטבת מס לפי סעיף קטן (ב) בשל הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין שעליהם מותקן מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת לצרכן ביתי (בסעיף זה – הכנסה מהשכרת מקרקעין), בהתקיים כל אלה:"

ברישה כתוב: "מהשכרת מקרקעין שעליהם מותקן מיתקן". האם זה חל גם כשהמתקן מותקן על מבנה על מקרקעין? אנחנו רואים את המבנה גם כחלק מן המקרקעין?

בוודאי.

הוא לא חייב להיות מותקן ישירות על הקרקע?

הוא לא חייב להיות מחובר לאדמה. הוא יכול להיות מותקן על גג, הוא יכול להיות מותקן בצד בניין, זאת אומרת פנלים בצדדים. מבחינתנו זה גם מחובר לקרקע, זה כלול בפנים.

"(1) ההכנסה מהשכרת מקרקעין אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד;"

זה בדומה לתנאים שאמרנו מהפקת חשמל.

אם למשל הוא משכיר יחידות דיור באותו אזור?

הוא יכול להשכיר כל מיני יחידות דיור. אנחנו נבחן את זה. הוא ידווח מה שהוא רוצה. אם הוא חושב שהוא לא עסק או משלח-יד אז אין שום בעיה, ויש רבים כאלה שמשכירים מספר דירות, ויש על זה הרבה פסיקה, והפעילות שלהם לא מגיעה לכדי עסק או משלח-יד ולכן זה לא בפנים. ככל שהוא השכיר דירה, 2 או 3 דירות, ויש כללים שנקבעו בפסיקה ויש פסקי-דין עדכניים בעניין הזה, וזה לא מסווג כעסק הוא יקבל את הזכאות על כל מה שהוא השכיר בתנאים שקבועים פה. ככל שנקבע שזה עסק הרי שהוא לא פה, בדומה ליצרן הביתי, שאם זה עסק הוא לא נמצא פה. מה המבחן בדיוק, כמה דירות יש – גם הפסיקה מתלבטת בזה. יכול להיות שזה דירה אחת ויכול להיות שזה מספר דירות אבל פסיבי. אנחנו לא יודעים. יש פסיקה בדיוק על הדברים האלה. אני לא רואה אנשים שמשכירים פה דירות ועוד יחידות קטנות בכמויות. חשבנו על זה, אנחנו לא רואים בעיה עם הסעיף הזה. ככל שזה לא עסק הוא לא נכלל אצלנו, הוא יקבל את כל ההטבה במלואה, פשוט וקל.

"(2) ברשותו מסמך בחתימת ידו של השוכר המאשר כי המקרקעין המושכרים משמשים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת על ידי צרכן ביתי באמצעות מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת;"

זה אומר, לא רק שיגידו לך: בסדר, אני אקים מתקן, ולא יתקינו, אלא באמת תביא לנו אישור. או שחברת החשמל מנפיקה או שיש לו איזה סוג של מסמך שמוכיח שבאמת יש לו מתקן כזה.

יש לכם איזה מסמך כזה?

אנחנו נכין. אנחנו נפגשים גם עם הארגונים, כפי שיונתן אייקנבאום אמר, ואנחנו מניחים את הטפסים האלה. אם הוועדה תרצה נביא את זה לעיון הוועדה. הכול גלוי ופתוח.

נרצה לראות את הטפסים.

נשמח.

"(3) הוא מסר הודעה לפי סעיף 5;"

סעיף 5 הוא בעצם ההודעה הראשונה, תיכף נגיע לזה, שהוא אומר באיזה מסלול הוא בוחר. הוא מוסר אותה פעם אחת ומבחינתנו בזה אנחנו מסיימים את הטיפול.

"(ב) יחיד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – משכיר) יהיה זכאי להטבת מס בשל הכנסה מהשכרת מקרקעין, לפי אחד מאלה, בהתאם לבחירתו כפי שפורטה בהודעה לפי סעיף 5:"

פה אתם לא מסכימים לעשות צמצום של הנוסחה.

לא, אבל ניתן הטבה נוספת, במקום לשלוח אותו לפקודה ולראות בפקודה אילו שיעורי מס יש על החלק העודף – ותיכף אסביר בדיוק לְמה אני מתכוון – ניתן פה את השיעור הכי נמוך בסעיף 121, שהוא 31%. הוא יבחר מה הוא רוצה. כאשר נגיע לזה, אסביר.

"(1) פטור ממס על הכנסה מהשכרת מקרקעין שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים (בחוק זה – תקרת ההשכרה); ואם עלה סכום ההכנסה מהשכרת מקרקעין על תקרת ההשכרה –

(א) פטור ממס על ההכנסה כאמור ברישה עד תקרת ההשכרה המתואמת; לעניין זה, "תקרת ההשכרה המתואמת" – תקרת ההשכרה לאחר שהופחת ממנה הסכום העודף שבו עלתה ההכנסה מהשכרת מקרקעין על תקרת ההשכרה;"

את פסקת משנה (ב) אנחנו מבקשים לתקן ובהמשך נסביר את התיקון.

"(ב) מס סופי בשיעור קבוע של 31% על ההפרש; לעניין זה, "ההפרש" – ההפרש שבין סכום ההכנסה מהשכרת המקרקעין לבין סכום תקרת ההשכרה המתואמת;"

מה שקורה הוא דבר כזה, יש פטור מלא וגורף של 5,000 שקל, זה המסלול הראשון.

איך הוא יקבל את הפטור הזה?

הוא מגיש לי הודעה פעם אחת וכותב לי בה שיש לו חוזה ל-3 שנים או ל-5 שנים.

יש לו טופס שהוא צריך למלא?

כן. גם את הטופס הזה נביא. צפי ההכנסה שלו מן המתקן הזה הוא 4,000 שקל, הוא מסמן 4,000 שקל, מוסיף את הפרטים שלו. פעם אחת הוא שולח ושוכח.

לכמה שנים?

לכל אורך החוזה.

20 שנים? 25 שנים?

כל ההטבות של התקופות פה הן ל-20 שנים.

למה לא 25 שנים?

כי ב-25 שנים יש בעיה עם חוק מיסוי מקרקעין, ששם השכרה של דירה או מקרקעין ל-25 שנים ויותר זה בעצם מכירה. מה שזה אומר, אולי הוא יקבל 5,000 שקל בחודש אבל מבחינת חוק מיסוי מקרקעין כפי שקיים היום רואים אותו כאילו הוא מכר את כל הקרקע.

אז נקבע 24 שנים ו-11 חודשים.

אנחנו מוכנים לשקול את זה כאשר נגיע לסוף. זה תקופת ההטבות. נדבר על זה בסוף.

5,000 שקל. אם הוא חרג בשקל אחד מ-5,000 שקל אנחנו לא רוצים לזרוק אותו ישר למסלול של 10% מס ואז הוא צריך לשלם לא על השקל אלא הוא צריך לשלם 500 שקל. המנגנון הזה קובע דבר פשוט: נראה בכמה הוא חרג. למשל אם הוא חרג בשקל אחד, את השקל הזה נפחית לו מסכום התקרה, כאשר התקרה היא 5,000 שקל, ונראה מה ההפרש. אם הוא חרג בשקל ומפחיתים לו את זה מן התקרה ההפרש הוא בעצם 2 שקלים, ועל 2 השקלים האלה הוא ישלם מס בשיעור של 31%, שזה שיעור מס הכי נמוך בסעיף 121 לפקודה, מס סופי פשוט. החלופה השנייה היא מס סופי בשיעור 10% על ההכנסה מהשכרת מקרקעין. לכן גם מי שחרג ב-100, 200 או 300 שקלים הפטור המתקפל הזה בעצם פועל לטובתו. הוא פטור מדיווח. יהיה רק טופס כזה שבו הוא ישלם את המס, כמו בהשכרת דירות למגורים, ונגמר הסיפור, הוא לא רואה אותם יותר.

למה אתה לא רוצה להפוך את זה לפשוט יותר גם פה, לקבוע סכום וזהו?

אסביר. יש את המנגנון הזה כבר בהשכרה של דירת מגורים.

אבל זה סיטואציה שונה.

אבל גם שם זה השכרת מקרקעין.

אבל אתה לא רוצה להתחיל להקשות. אתה רוצה שוב לפשט.

שם אין התייחסות להשכרת מקרקעין.

זה עובד היום יופי.

שם מדברים על השכרת יחידת דיור.

יכול להיות שזה גם חלק מיחידת דיור כי הוא משכיר את החלק מלמעלה, זה חלק מן הגג.

מחוקקים פה חוק חדש שקובע את ההגדרות.

אני לא רוצה לשנות את ההגדרות ולסטות.

אבל גם בהתחלה, גם בסעיף 2 קבעת את המנגנון כמנגנון יותר מצומצם. בסוף לא נשארת עם זה שאתה לוקח דוגמה מחוק השכרת דירות מגורים. בוא תתאים את זה לסעיף 2.

אם את רוצה את ההתאמה אני מוכן להישאר בהתאמה, אבל ב-5,000 שקל, כי יש לי בעיה עם הפטור המתקפל. הפטור המתקפל קיים גם בניכוי פרסים והגרלות, הוא קיים גם במיסוי מקרקעין. אני לא רוצה לשנות את המנגנון הזה. פישטנו את העניין הזה מהסיבה הפשוטה, שחברת החשמל ובעל רישיון ספק חיוני קשה להם לנכות מס, אז אמרנו: או אפס או 10%. פה אנחנו רוצים שזה יישאר כך. זה עובד היום. מי שמשכיר דירות מגורים ונמצא בפטור עושה את זה היום בפטור המתקפל, כך זה עובד.

אבל, שוב, בסעיף 2 הרי היה פטור מתקפל כזה והסכמת לשנות אותו. למה לא לקחת את סעיף 3 באותו אופן ולהתאים אותו לסעיף 2? לא להתאים לחוק אחר.

אני מסביר למה, כי בסעיף 2 יש לנו גורם מתווך שנמצא באמצע ומנכה מס במקור, בדמות חברת החשמל או בעל רישיון ספק חיוני. פה מי שעושה את זה הוא האדם בעצמו, והוא גם יודע מראש במועד חתימת החוזה כמה הכנסות יהיו לו. מאוד-מאוד פשוט לחשב את זה. אנחנו נוציא בטופס הזה גם דוגמה איך לחשב את זה. זה כבר עובד בחוקים אחרים. זאת הסיבה.

(היו"ר משה גפני)

"(2) מס בשיעור של 10% על ההכנסה מהשכרת מקרקעין.

(ג) לעניין סכום ההכנסה מהשכרת מקרקעין הנקוב בסעיף קטן (א) תובא בחשבון גם הכנסה מהשכרת מקרקעין בידי קרובו של המשכיר, אלא אם כן פקיד השומה שוכנע שההתקשרות בין הקרוב לבין הצרכן הביתי לצורך השכרת המקרקעין נעשתה בתום לב ולא נועדה להפחתת מס בלתי נאותה."

זה בדיוק על אותו עיקרון. הסברנו את זה. זה פשוט וקל.

"(ד) על משכיר המקבל הטבת מס לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:

(1) המשכיר לא יהיה זכאי לנכות מההכנסה מהשכרת מקרקעין הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה, לרבות פחת או הפחתה אחרת, ולא יהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי, להנחה או לפטור מההכנסה האמורה או מהמס החל עליה; ואולם לעניין חישוב המס על רווח ההון או השבח החל במכירת המקרקעין שבהם מותקן המיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת, לרבות מכירת המיתקן כאמור, ייווסף לתמורה או לשווי המכירה, לפי העניין, מלוא הסכום"- -

זה יהיה "מלוא הסכום" ולא "הסכום המרבי". פה אין סכום מרבי. ההגדרה בחוק של "הסכום המרבי" היא 60,000 שקל. אנחנו לא מתייחסים ל-60,000 שקלים אלא למלוא הסכום של הפחת או ההפחתה.

נכון.

- -"מלוא הסכום של הפחת או ההפחתה שהיה ניתן לנכותו לפי כל דין אילולא סעיף זה, לתקופה שבה ניתנה ההטבה לפי סעיף זה;"

זה בדיוק על אותו משקל שדיברנו על המתקן. פה המתקן לגבי המקרקעין.

"(2) על אף האמור בפסקה (1), המשכיר זכאי לנכות מחלק ההכנסה העולה על תקרת ההשכרה המתואמת, חלק יחסי מן ההוצאות שהוצאו בייצור הכנסתו כאמור, לרבות פחת או הפחתה אחרת, כיחס שבין ההכנסה העולה על גובה תקרת ההשכרה המתואמת לכלל הכנסתו, ויהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי, להנחה או לפטור מחלק ההכנסה העולה על גובה תקרת ההשכרה המתואמת או מהמס החל עליה."

אם האדם השכיר בתקרה המתואמת חלק מעל שלא נהנה משיעורים, יכול לבקש ולקזז פחת על החלק העודף הזה.

"מגבלה על ניכוי פחת בשל השכרת מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת

4.

מי שהשכיר מיתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת לצרכן ביתי המקבל הטבת מס לפי סעיף 2 יהיה רשאי לנכות פחת מהכנסתו רק בהתאם להוראות סעיף 2(ד), בשינויים המחויבים."

בעצם הוא נכנס לנעליים של הצרכן הביתי ויכול לנכות פחת כאילו הוא היה יכול לקזז את זה. הנקודה היא פשוטה: אני לא רוצה שיהיו שני שכנים מאוד-מאוד נחמדים, שניהם צרכנים ביתיים, הראשון ישכיר לשני, השני ישכיר לראשון, הראשון ינכה את הפחת שלו הרגיל כי הוא משכיר, זה לא הכנסה שלו, השני ינכה את הפחת שהוא היה אמור לנכות של הראשון וכל אחד יקבל הכנסה פטורה על מה שהוא משכיר בעצמו. פשוט וקל.

אתה מסבך את זה יותר מדי.

אני לא מסבך. אני רואה את המקרים האלה בפועל. מי שייכנס לפה זה האפס של האפס אבל אנחנו רוצים למנוע את זה, כי אם זה לא תכנון מס את אומרת לי: גם לשכן שלי יש, אני אומר לך: מצוין, תשכירי ממנו את שלך, תשכרי וכל אחד ינכה פחת.

זה מסובך מבחינת ההתחשבנות עם חברת החשמל. אנחנו לא שם.

כשמדובר בכסף כמעט שום דבר לא מסובך.

"הודעה על בחירה בקבלת הטבת מס

5.

(א) צרכן ביתי או יחיד המבקש לקבל הטבת מס לפי סעיפים 2 או 3 יודיע על כך"- -

אנחנו רוצים עכשיו לעשות חשיבה מחודשת למי הוא יודיע. יכול להיות שנבקש- - -

בעצם הסעיף הזה אומר שברגע שאתה צריך להיכנס למסלול אחד, כפי שדיברנו קודם, אתה מצהיר בפעם הראשונה לרשות המסים. חשבנו לפשט את זה בשביל שלא תעבוד מול גורם אחר, מכיוון שחברת החשמל גם כך מגיעה להתקין אצלך את החיבור אז תודיע לחברת החשמל והיא תדאג לזה.

זאת אומרת, את הטופס שאתה תמלא תמסור למתקין.

אנחנו רוצים לשנות את הנוסח, במקום להודיע לפקיד השומה יבוא "לבעל רישיון ספק שירות חיוני".

רוצים לפשט את הבירוקרטיה.

זה גם במקום פקיד השומה וגם במקום אדם אחר שקבע שר האוצר?

לא, נשאיר את "אדם אחר שקבע שר האוצר".

במקום "לפקיד השומה" יבואו המילים "בעל רישיון ספק שירות חיוני".

ברירת המחדל בהודעה הראשונה, תיתן את זה כבר לחברת החשמל, אתה בכלל לא רואה את רשות המסים. ככל שלא ישתנו הנסיבות לא תראה אותה גם אף פעם.

- -"לבעל רישיון ספק שירות חיוני או לאדם אחר שקבע שר האוצר; מסר צרכן ביתי או יחיד הודעה כאמור, יהיה פטור ממתן הודעה נוספת לפי סעיף זה במהלך כל תקופת מתן ההטבות כאמור בסעיף 9, כל עוד לא שינה את בחירתו."

זאת אומרת, אם לא השתנו הנסיבות לא רואים אותך יותר.

"(ב) צרכן ביתי או יחיד רשאי להודיע לפקיד השומה על שינוי בבחירתו כפי שפורטה בהודעה על בחירה בקבלת הטבת מס; הודיע כאמור, ייכנס השינוי לתוקף בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה ניתנה ההודעה על השינוי."

ההודעה הראשונה, בהתאם להמלצה פה, מגיעה ישר לחברת החשמל. לא אלינו. ככל שאתה רוצה לשנות תתכבד, תשלח את ההודעה לפקיד השומה ואנחנו נכניס את השינוי שאתה בחרת, באופן אוטומטי בלי לבדוק, כבר בתחילת השנה הבאה.

הוא לא פוגש את חברת החשמל שם באמצע. הוא פוגש את חברת החשמל בפעם הראשונה. אם הוא כבר פוגש אותם – המטרה לפשט את התהליך, אבל בפעם השנייה הוא גם כך לא פוגש אותם.

כאן הכוונה למי? למי שמוסיפים עוד מערכות למשל?

אם הוא רוצה לעבור מן המסלול של הפטור ל-10% או משהו כזה.

מן הסתם זה כאשר הוא מגדיל את המערכת. לא? אז הוא גם עובר דרך חברת החשמל.

הוא יכול להחליף מסלול גם באמצע.

ברגע שיש שינוי של נסיבות עומדות בפניו שתי דרכים. הדרך הראשונה מבחינתו היא לשלוח הודעה, ובדרך כלל אם אדם מציב עוד מתקן זה לא מהיום למחר, זה לוקח קצת זמן, אז הוא יכול לשלוח הודעה לפקיד שומה ולומר לו: המתקן הזה הולך לקום במועד כזה וכזה, משנה הבאה אני מבקש לשנות מסלול מאפס ל-10% או מ-10% לאפס. הדרך השנייה שפתוחה לפניו, הוא יכול לבוא לפקיד השומה ולהגיד לו: התקנתי מתקן נוסף, או מכרתי את המתקן, ומייד במקום הוא יקבל את הפטור שהוא צריך. אבל ברירת המחדל אם הוא לא רוצה להגיע לפקיד השומה, ישלח הודעה והשינוי הזה ייכנס באופן אוטומטי.

אם משנים עכשיו את סעיף קטן 5(א), בפעם הראשונה הוא מודיע לחברת החשמל במקום לפקיד השומה- - -

הוא לא הולך להודיע אלא פשוט כשבאים לחבר אצלו, חברת החשמל תבוא כבר עם טופס כדי לפשט את ההליכים.

בסדר. אבל חברת החשמל תעביר את המידע לרשות המסים. נכון?

הם יעבירו את זה לא באותו מועד. הם מעבירים את זה בדרך כלל שנה או שנה וחצי אחרי.

בסדר, לא משנה. אבל לכם זה לא משנה.

זה משנה לעניין הניכוי כי הם צריכים לנכות מס במקור. אנחנו נותנים אישור של ניכוי מס במקור אז זה כן משנה לעניין הניכוי. בא אדם ומצהיר שהוא התקין עוד מתקן.

אתם אומרים: לא משנה לנו לעניין הזה בהודעה הראשונה. אני לא מבינה מה ההבדל בהודעה השנייה. למה את ההודעה השנייה אי אפשר לתת גם לחברת החשמל? למען הקוהרנטיות, כדי שאנשים לא יתבלבלו ויבינו למי הם נותנים הודעה שייתנו גם את ההודעה השנייה לחברת החשמל ואז חברת החשמל הרי מעבירה לכם את המידע.

השאלה עם מי הוא בא במגע.

הוא בא במגע עם חברת החשמל.

רק כשהוא מתקין. אחר-כך הוא שוכח מהם.

בדיוק, זה התקנה אחת.

אבל הם אומרים: אם את רוצה לשנות תלכי עכשיו לפקיד השומה.

תשלח בדואר. נעשה טופס באינטרנט, יורידו את זה מהאינטרנט. זה יהיה פשוט.

ועדיין אתה יוצר בלבול אצל הצרכנים.

הוא הרי לא צריך ללכת לפקיד השומה.

בסדר, לא משנה שלא צריך, אבל כמו שאתה משנה את סעיף קטן (א) ואומר שזה יהיה בחברת החשמל- - -

אני לא רוצה שמרגע שאדם בחר מסלול הוא יבוא בכל שני וחמישי לחברת החשמל ויגיד להם: "היום אני פה, מחר אני שם". בוא, תבחר מסלול בשביל הפשטות.

אמרת בעצמך שזה קורה כל-כך מעט.

המאסה הראשונה, שכבר קיימת, אנחנו מנתבים אותה לחברת החשמל באופן פשוט מאוד.

למה אתה מתעקש?

גם הכול בסוף מגיע אליך.

נכון, אבל מתי זה מגיע אליי?

נראה לך שכל-כך נחמד לדבר עם פקיד השומה?

הוא לא מדבר עם פקיד השומה, הוא שולח בדואר, הוא לא צריך לדבר.

אבל למה בדואר ולא בטופס מקוון?

אם נוכל לעשות את זה באופן מקוון נשמח לעשות את זה כך.

מה מסבך את זה להיות מקוון ופשוט? היה אפשר הכול לעשות באופן מקוון ולא דרך חברת החשמל ולא דרך אף אחד.

אני מסכים אתך לגמרי. אם זה יתאפשר, בדיוק בגלל זה הסמכנו את השר לעשות את זה בתקנות. עד שנוכל לבחון אפשרות כזאת – זה דורש התאמה של מערכות המחשוב שלנו ודורש לפתוח מודולים כאלה באינטרנט. זה לא דבר שאפשר להיערך לו מהיום למחר. יכול להיות שהתקנות שנביא של השר יסדירו את זה "פיקס" אבל עד אז אנחנו אומרים: הודעה ראשונה – הבאנו פקיד שומה, גם ההודעה הראשונה וגם ההודעה השנייה. בהודעה הראשונה אנחנו מוכנים לתת עוד הקלה נוספת מול חברת החשמל. בהודעה השנייה אתה כבר משנה מסלול, היית במסלול אחד ואתה משנה אותו – אז תשלח לנו בדואר.

כמו בבחירה הראשונה, זה לא מידע שאתם חייבים לדעת באותו רגע נתון. אתם יכולים לקבל את המידע ואתם מקבלים אותו מחברת החשמל.

זה סתם להוסיף צינור מיותר. בהתחלה חשבנו שיעבירו את זה ישירות לרשות המסים. אבל מכיוון שגם כך הם לא פוגשים בהתחלה את רשות המסים, הם לא מכירים אותה – כמו דוד שמש אני מתקין עכשיו פנלים סולריים, כל הזמן ראינו מול עינינו דוד שמש, שזה יהיה כמה שיותר פשוט ולא בירוקרטי. הם לא מכירים את רשות המסים בשלב הזה אלא מכירים את חברת החשמל, לכן יודיעו לחברת החשמל. אבל אחר-כך זה סתם יוסיף צינור. אחר-כך הם לא פוגשים שוב את חברת החשמל וחברת החשמל לא יודעת לוודא את הדברים שרשות המסים יודעת לוודא.

אני מבינה את מה שאתם אומרים אבל- - -

זה לא עוזר, אין בזה תועלת.

בא אותו צרכן ואין לו שום מגע עם פקיד שומה, עם רשות המסים, הכול הולך דרך חברת החשמל. הוא יודע שאת ההודעה הראשונה הוא מוסר לחברת החשמל.

שינינו את זה כרגע.

ואז נוצר מצב שבהודעה השנייה יכול להיות שהוא יפספס, שהוא ילך שוב לחברת החשמל, אבל אז תקום רשות החשמל- - -

חברת החשמל תגיד לו: אדוני, בהודעה שנייה תפנה בבקשה לרשות המסים, תשלח בדואר, וזהו. אני לא רואה פה בעיה. אגיד לך מה הבעיה. הבעיה היא לגבי ניכוי מס במקור. אם אני נותן שנה או שנה וחצי הנחיה בדיעבד יכולה להיות פה בעיה.

למה מפריע לך שהוא מדבר עם חברת החשמל כמה פעמים?

לא מפריע לי שהוא מטריד אותם כמה פעמים. כאשר מדובר על הודעה שנייה כלומר השתנה משהו, משהו קרה, למשל נוסף עוד מתקן.

אני מדבר על מקרה שמשהו השתנה. כמה פעמים אתה חושב שזה יקרה?

אז כמה פעמים הוא ישלח לנו הודעה? אולי פעם אחת, אולי פעמיים.

אבל אנשים לא אוהבים ללכת לרשות המסים.

לכן זה צריך להיות טופס מקוון.

נשמח. בואו נשאיר את זה כרגע כך. יש סמכות לשר. נביא גם תקנות מסודרת ונשקול את זה שם.

"(ג) הודעה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תלווה בתצהיר המעיד על כך שמתקיימים לגבי המצהיר התנאים לקבלת הטבת המס שבחר בה; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר אופן מתן הודעה כאמור, לרבות מסמכים ואישורים נוספים שיש לצרפם להודעה."

לאור הפגישות שלנו עם נציגי הארגונים, זה יהיה פשוט הצהרה שלו, עליה יכול לחתום עורך-דין או נציג שמתקין מחברת החשמל או נציג מוסמך, או שיבוא ויזדהה בפני מישהו אצלנו.

תוסיפו את זה.

אני חושב שאנחנו לא צריכים להכניס את זה לפה.

לא. אישור ועדת הכספים.

בכל טופס?

לא בכל טופס. שר האוצר רשאי. שר האוצר זה תמיד באישור ועדת הכספים.

בשמחה. יכול להיות שהוא רוצה עוד מסמכים נוספים.

מה זה "הוראות נוספות בדבר אופן מתן הודעה"?

אולי הוא לא נותן את זה ל-א' אלא נותן את זה ל-ב'.

את התצהיר שצריך לשנות.

לא, לא. נבהיר. התצהיר יכול להיעשות בכמה אפשרויות. אפשרות ראשונה, אם הוא רוצה למסור את זה לפקיד שומה הוא יכול לבוא לפקיד שומה ופקיד השומה יעשה את הזיהוי. אפשרות שנייה, על-ידי עורך-דין. אפשרות שלישית, כל מתקין של חברת החשמל או נציג שמתקין יזהה אותו באופן ספציפי ועם הפרטים של המתקין הוא יכול לחתום.

המילה "תצהיר" לא מתאימה. תכתוב "הצהרה" כי "תצהיר" זה משהו אחר.

"הצהרה".

אתם מוסיפים פה "באישור ועדת הכספים"?

בוודאי. כתבנו.

למה לא לאפשר תקופה למשל של שנה, שבמהלכה אדם יוכל לבחון באיזה מסלול הוא רוצה להיות? לא תמיד מראש הוא יודע לצפות את ההטבות הכלכליות שיוצאות לו מזה. השאלה האם יש אפשרות לתת איזו תקופה של שנה שבה הוא יבחן האם הוא רוצה להיכנס למסלול של ההטבות לפי החוק הזה או ללכת במסלול השני.

פשוט מאוד: אם הוא הולך במסלול השני הוא לא צריך אותנו. אם הוא רוצה להיכנס לפה- - -

הוא הלך למסלול אחד. צריך לתת לו שנה אם הוא רוצה לחזור לחוק.

יש אפשרות בפקודת מס הכנסה לבקש תיקון דוח. שיבוא לבקש תיקון דוח. הוא יכול לבחור מה שהוא רוצה.

נוסיף את זה לפה. הלאה. כל הזמן אתה אומר לי שאמנם זה כתוב בפקודת מס הכנסה אבל אני רוצה לכתוב את זה פה. זה בפקודת מס הכנסה ואנחנו כותבים את זה גם פה. נוסיף שבתוך שנה הוא יוכל לחזור לחוק.

אם הוא יצא מן החוק הוא יוכל לחזור לחוק.

לתת לו שנה להחליט.

כי הוא יכול לנכות פחת, אז הוא צריך להגיש דוח מתקן. את שוב שולחת אותי עכשיו לרשות המסים. אני לא רוצה את זה. תחשבו מה אתם עושים.

אומרת שלומית ארליך: הלכתי למסלול אחד.

מה הוא אותו מסלול?

המסלול שאינו במסגרת החוק.

יפה. זאת אומרת שהגשת דוח. אם הגשת דוח ממילא צריך להגיש דוח מתקן, אז אתה ממילא כבר אצל פקיד השומה, ויש לך את זה בתוך הפקודה, אתה לא צריך אותי.

אם אתה רוצה לשנות בין המסלולים?

לשנות בין המסלולים מחייב הודעה. אתה נותן לי הודעה לפי סעיף 5. על מה דיברנו הרגע? הודעה.

הודעה בפעם הראשונה, ואתה יכול אחר-כך לתקן אותה?

בוודאי. נותן הודעה וזה נכנס שנה לאחר מכן.

אף אחד לא יחזור לחוק. אני מכיר את פקידי השומה. אתה מכיר את הנוסח המשפטי ואני מכיר את פקידי השומה.

אני אומר לך שמי שבפעם הראשונה הגיש דוח צריך לבואו ולתקן אותו מבחינת החוק, הוא לא יכול עכשיו להגיד: הטבות. הוא חתם על זה והגיש דוח, זה מחייב אותו גם בתוצאת המס. הוא צריך לבוא ולתקן את הדוח ואז ממילא הוא כבר מגיע לפקיד השומה לצורך ההודעה.

במצב הרגיל אם הוא רוצה לחזור לחוק?

מרגע שהוא ניכה פחת? הוא לא יכול. אם הוא ניכה פחת הוא לא יכול להיכנס לחוק. כך אמרתי.

אז נכתוב שבשנה הראשונה אם הוא רוצה לחזור לחוק הוא יכול, אבל הוא צריך לתקן את הדוח.

הוא אומר אחרת: אם כבר ניכית פחת אתה לא יכול לחזור למסלול הראשון.

אלא אם כן הוא יגיש דוח מתקן ופקיד שומה יבדוק, יבטלו את הפחת, יעשו את הביטול של הכול.

הוא יכול לעשות את זה אחרי 5 שנים?

יש תקופת התיישנות, לא.

אחרי שנתיים הוא יכול לעשות את זה?

במסגרת שנתיים, שזה תקופת התיישנות כללית של שומה, זהו.

אחרי שנתיים הוא לא יכול לחזור?

לא. יש את תקופת ההתיישנות הכללית.

אומרת שלומית ארליך: במשך שנה אדם הגיש דוח, עשה את כל מה שצריך, בסוף התברר לו שהוא טעה, הוא רוצה לחזור לחוק. צריך לכתוב פה סעיף, שבתוך שנה מאז ההחלטה שלו בעניין הזה הוא רשאי לחזור לחוק ובתנאי שהוא מתקן את הדוח.

לא.

זה מה שאתה אמרת. היושב-ראש פישט את זה ואמר שנכניס את זה לחוק.

אני לא רוצה להכניס סעיף שנותן דרך כזאת.

אבל אני כן רוצה.

יש לנו בעיה עם זה.

אז יש לכם בעיה.

בואו נדבר על המהות.

מה המהות? לא הבנתי. אני אומר את מה שהוא אמר ומבקש לכתוב את זה בחוק.

אם נבין את זה יותר לעומק אני חושב שאתם תסכימו. בסופו של דבר בחוק יש שתי חלופות: או שאתה מקבל פטור או שאתה משלם 10%. עדיף פטור אם אתה יכול להיות בפטור, זאת אומרת שאין סיבה לא להצהיר ולדבוק בזה.

יש חלופה אחרת, שאתה מעדיף לא להיכנס לזה בכלל ומעדיף לנכות פחת. פה יש סעיף שכבר דנו בו קודם, שאומר שאם כבר ניכית פחת אתה לא יכול ליהנות מן הפטור המלא, אז זה לא רלוונטי.

אבל אתה יכול להגיש דוח מתקן ולחזור. אמרת את זה בעצמך.

הבעיה שלנו, אחרי מספר שנים זה עושה לנו בעיות. מה זה בשנה הראשונה? הרי האדם לא נכנס היום, הוא יתקין את זה בעוד 4 שנים, בעוד 5 שנים. אני לא יודע מתי היא השנה הראשונה. בשנה הראשונה של המתקן הראשון שלו או של המתקן השני שלו?

בהתקנה הראשונה.

מה זה הראשון? אבל יש לו עוד מתקן, אז גם על המתקן השני הוא רוצה לתקן את זה.

כמה כאלה יש? הלוואי ואנשים היו הולכים להתקין על הגגות. אתם מדברים כאילו כולם רצים להתקין היום.

זו המטרה, שירוצו.

מי רוצה להתקין? מי רוצה להשקיע 150,000 שקל?

אם זה מתקן אחד – אין שום בעיה, הוא כבר עושה לו תחשיב מראש, הוא יודע כמה פחת יש לו, הוא יודע מה מחזור ההכנסות שלו.

הלאה. נכניס את זה.

"פטור מניהול פנקסי חשבונות

6.

צרכן ביתי או יחיד המקבל הטבת מס לפי סעיפים 2 או 3 יהיה פטור מניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 130 לפקודה בשל הכנסות אלה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(1) נוכה מההכנסה מלוא המס כדין;

(2) לעניין הטבת מס לפי סעיף 2 – סך ההכנסות ממכירת חשמל של הצרכן הביתי אינו עולה על הסכום המרבי."

תסביר למה.

אסביר למה. נוכה מלוא המס כדין- - -

במס המרבי אתה מתכוון ל-23,000 שקל?

לא. פה הסכום המרבי הוא 60,000 שקל.

בסעיף הזה, על-פי בקשה של נציגי ארגונים מקצועיים וגם כמובן "גרינפיס", ביקשו שנעגן במפורש את הפטור מניהול פנקסי חשבונות. זה אומר גם לצורך חוק מע"מ וגם לצורך מס הכנסה הוא פשוט פטור, לא צריך לנהל פנקסי חשבונות. עד היום במקרים מסוימים ביקשו שיוציאו חשבוניות. אנשים לא פתחו תיק, לא היו להם חשבוניות וזה יצר בעיה. לכן הוספנו את הסעיף הזה. בסעיף הזה בפסקה "נוכה מההכנסה מלוא המס כדין" אנחנו רוצים לוודא שמי שאמור לנכות מס זה מי שרוכש את החשמל, כלומר חברת החשמל או בעל רישיון ספק חיוני אחר. אנחנו מבקשים שינכו את המס כדין מהסיבה הבאה, שאם מישהו לא ידווח נכון או לא ידווח בכלל, כשאנחנו נבוא בדיעבד לעשות ביקורת הוא יגיד: קיימת לי הגנה של סעיף 6, אני בכלל לא צריך לנהל ספרים, ואם אני לא צריך לנהל ספרים אתם לא יכולים להפעיל נגדי שום סנקציות. לכן אנחנו אומרים: ניתן את מלוא ההטבות, רק תעמדו בתנאים של החוק.

זה נראה לי תמוה כי לא נוכה מההכנסה שום מס.

נוכה לו המס כדין. שיעור המס הוא אפס. זה כבר קיים לנו.

אבל איך הוא יוכיח לך שנוכה מס כדין כאשר אין מס?

זה פשוט. במקרים רבים שיעור המס הוא אפס. זה בסדר. בהנחה שהוא מסר את ההודעה- - -

תעשה את זה פשוט, "ניתנה הודעה לפי סעיף 5".

לא. גם כשניתנה הודעה לפי סעיף 5 הוא יכול לבחור במסלול פטור למרות שהוא אמור להיות במסלול חייב.

את שניהם אתה רוצה לפטור מדיווח.

נכון, אבל אני רוצה שהמס ינוכה כדין, ויש הבדל בין שיעור מס אפס או אחר. לכן אמרנו: אני לא רוצה להעמיד לך הגנה אם לא עמדת בתנאי החוק. תדווח כפי שצריך בסעיף 5. מבחינתנו מס כדין גם אם לא היה צריך להשתלם מס, אז יהיה מס אפס. זה בסדר, זה תקין. יש לנו את זה גם בחקיקה אחרת. גם בסעיף שפוטר מהגשת דיווח במס הכנסה יש פטור מהגשת דיווח אם נוכה לו כל המס כדין. יש הכנסות שמלוא המס כדין – אדם שלא מגיע לשכר מינימום זה "נוכה לו המס כדין", זה מס אפס, הוא לא שילם מס, אבל הוא מקבל את הפטור מכוח התקנות שאומרות שהפטור יינתן אם נוכה מלוא המס כדין. אין לנו שום בעיה עם זה, זה בסדר.

אני מבקש לשאול שאלה אחת. כשאתה מדבר פה על ניכוי במקור על-ידי חברת החשמל, הם ישלחו את הצרכן להביא נייר?

לא, לא, לא שולחים את הצרכן להביא נייר. ברגע שנתת הודעה, בחרת מסלול, המסלול הזה בתוקף. כל עוד לא בחרת לשנות אותו אין שום בעיה. לא רוצים ניירות.

מי שנמצא במסלול של ה-10%, מי מנכה לו את זה?

מי שרוכש ממנו את החשמל, חברת החשמל או חברות אחרות.

הן צריכות לדווח? הוא לא צריך לדווח כלום?

בדיוק. גם בהתאם לחקיקה היום, בלי שום שינוי, הם מעבירים לנו את המידע בדוחות שלהם שהם מחויבים למדווח, ללא קשר לחקיקה הזאת, לרשות המסים. הוספנו פה סעיף, שנרצה מידע במצטבר על כל הגורמים האלה, אבל אותו צרכן ביתי לא יצטרך לעשות שום דבר נוסף, לא יצטרך להביא שום אישור נוסף. אנחנו נתנהל מול מי שאנחנו צריכים, שזה חברת החשמל וחברות כדוגמתה.

בפסקה (2), "הסכום המרבי" הוא מלוא הסכום או הסכום המרבי של 60,000 שקל?

כאן זה הסכום המרבי של 60,000 שקל.

כן, זה פסקה (2).

"הקלות לעניין חוק מס ערך מוסף

7.

צרכן ביתי או יחיד שכל עסקאותיו הן מכירת חשמל כאמור בסעיף 2 או השכרת מקרקעין כאמור בסעיף 3 ושסך עסקאותיו כאמור אינו עולה על הסכום המרבי, לא יראו אותו כעוסק לעניין חוק מס ערך מוסף (בסעיף זה – החוק), ובכלל זה הוא לא יהיה חייב ברישום לפי סעיף 52 לחוק, בניהול פנקסים ורשומות לפי סעיף 66 לחוק ובהגשת דוח תקופתי לפי סעיף 67 לחוק, בשל עסקאות אלה, ובלבד שלא היה חייב בהגשת דוח כאמור אילולא עסקאות אלה."

מי שממילא לא היה אמור להירשם ולא צריך להירשם, אנחנו פוטרים אותו באופן מפורש ומלא במע"מ. הוא בכלל לא יהיה חייב ברישום. זה אומר שהוא גם פטור מניהול ספרים, גם פטור מהגשת דוח והוא בחוץ.

גם כאן "הסכום המרבי" הוא 60,000 שקל. נכון?

כן.

למה סעיף 67א רבתי לא רלוונטי פה?

סעיף 67א רבתי מדבר על חייב מס, כלומר הוא צריך להגיש דוח והוא חייב בדיווח מפורט. מי שאנחנו פוטרים אותו פה לא חייב בדיווח מפורט, הוא לא נכנס בגדר חייב במס כי אנחנו מוציאים אותו בכלל מרישום, הוא לא צריך להירשם, ולכן סעיף 67א רבתי אינו רלוונטי.

"מסירת מידע בידי בעל רישיון ספק שירות חיוני

8.

בעל רישיון ספק שירות חיוני ידווח למנהל בכל שנה, באופן שיורה המנהל, על סך החשמל שרכש מכל צרכן ביתי המקבל הטבת מס לפי סעיף 2, בנפרד, ועל סך התשלומים ששילם לאותו צרכן ביתי בעבור הרכישה כאמור."

דיברנו על זה ממש לפני דקה וחצי. בסוף שנה, או אפילו שנה וחצי אחרי נרצה לקבל מידע גם לגבי סך הרכישות, גם לגבי הצרכנים האלה, לעשות את ההצלבות שלנו, לראות שזה בסדר.

למה בעל הרישיון מדווח ולא הצרכן?

אם הצרכן ידווח אז הוא יצטרך לבוא אלינו.

רצינו להקל על הצרכן. זה המטרה.

למה בנפרד? הכוונה מכל מתקן או מכל המתקנים של אותו צרכן יחד?

נקבל מידע לגבי הצרכן, מספר תעודת זהות וסך ההכנסות שיש לו. זה יותר מהותי מבחינתנו ממתקנים. מחר בבוקר יהיו לו שניים, שלושה, אולי חמישה מתקנים, יכול להיות שהקילו-ואט יעלה או ירד. פחות אכפת לנו מה החוק מאפשר מבחינת מתקנים. פתחנו את זה לכל סוגי המתקנים, זה בפנים, ולכל הגדלים. אנחנו רוצים רק את ההכנסות.

השאלה האם זה סביר. היום שמענו שיש 10,000 מתקנים, הלוואי ויהיו מיליון מתקנים. האם זה סביר ברמת מיליון מתקנים?

זה יותר מסביר כי כל ספק של חברת החשמל או כל חברה כזאת אמורה לדווח לנו בדוח השנתי שלה על כל הספקים שלה.

ספקים אין הרבה. יש לה ספקים גדולים.

יש הרבה מאוד ספקים.

לצורך העניין, הלוואי ויהיו מיליון ספקים של 4 קילו-ואט.

אנחנו נשמח.

לדעתכם זה לא מסבך את החברות?

חברת החשמל רוצה להגיב. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה. נוכל לעמוד בזה פר מתקן. בדיונים שלנו מול רשות המסים העלינו את זה, הסברנו את זה. אנחנו לא יכולים לקחת צבר של מתקנים, אין לנו את היכולת המחשובית הזו, אין לנו בכלל יכולת של אגרגציה כזו. זה לא נתון שקיים אצלנו.

הנתון שאנחנו רוצים פשוט מאוד. מחויבים היום כדין לפי פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה ולפי סעיף 164 בסוף השנה להגיש לנו דוח ניכויים, גם ברמה חודשית וגם ברמה שנתית, כאשר הדוח השנתי מפרט לגבי כל ספק ספציפי מה סכום המס שנוכה לגביו.

ברגע שאנחנו מדברים על ספקים יש לנו יכולת מלאה לדווח, אבל ספקים זה מערכת אחרת שאתה לא מדבר בה על רמת הפטורים. כל יצרן או צרכן – אנחנו קוראים לזה הסדרה צרכנית – של חשמל כזה שנכנס בתוך מסלול הפטור נכנס אוטומטית למערכת שאיננה ספקים בחברת החשמל אלא היא מקזזת בתוך חשבון החשמל. לכן אנחנו יודעים לתת את זה ברמה של מתקן ולא ברמה של אגרגציה לתעודת זהות.

בוודאי שברמה של מתקן זה לא מספיק כי לאותו אדם יכולים להיות 8 מתקנים.

אז מה עושים? בסוף בגלל סעיף 8 לא יהיה חוק.

הדין היום לגבי אותם צרכנים פרטיים שמייצרים חשמל, כמו כל ספק אחר, מחייב כבר את חברת החשמל לפי הוראות ניהול ספרים להגיש את הדוח הזה לגבי כל צרכן באופן ספציפי. אם המערכות מותאמות או לא מתואמות זה לא עניין שלנו, אבל יכול להיות שאין עמידה בהוראות הדין כבר היום, אני לא יודע. אבל כשאני מבקש דוח, אני מבקש דוח בסוף השנה. אין לנו בעיה שייערכו ויעשו את ההתאמות המחשוביות. אני לא מבקש את הדוח היום. אני מבקש את הדוח בדיעבד.

אני רוצה שהחוק הזה ייכנס לתוקף.

החוק שלנו, פקודת מס הכנסה לגבי הדיווח הזה, כבר בתוקף. זה לא תנאי לחוק. לכן הם צריכים לעמוד בזה כבר היום, פשוט. אם המערכות מסונכרנות או לא זה בעיה אחרת אבל לא בעיה משפטית.

ניסינו לגשר על הפערים האלה.

"תקופת ההטבות

9.

הטבות מס לפי סעיפים 2 או 3 יינתנו לצרכן ביתי או ליחיד, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על 20 שנים משנת המס שבה מסר לראשונה הודעה לפי סעיף 5(א)."

למה 20 שנים?

החלטת הממשלה המקורית צמצמה את זה בזמן, אמרה: לתקופה שבין 10-20 שנים ונתנה מועד מצומצם מאוד, של מספר שנים קטן, 4 שנים ככל שאני זוכר, כדי להיכנס לתקופה של 20 שנים. כלומר, מי שיתקין בתקופה של 4 השנים האלה ייכנס ל-20 שנים. אנחנו בחוק הזה – ותיכף נגיע לסעיף הזה – אמרנו: אנחנו נותנים לכם חלון של הזדמנויות של 10 שנים להיכנס. אם אני מכליל את שנת 2016 אז זה אפילו 11 שנים להיכנס. כל מי שייצר בעבר או נכנס בחלון הזה וממשיך לייצר או הקים משהו חדש ייהנה מתקופת הטבות קדימה של 20 שנים. עד פה בסדר?

אנחנו מוכנים לשקול וללכת צעד אחד נוסף בהתאם לבקשה של חברת הכנסת יעל כהן-פארן ובהתאם לבקשה שהגיעה פה מהנציגים.

מה שאמרת על יותר מ-25 שנה, שאי אפשר בגלל שזה הופך להיות מכירה – זה בהשכרה של המקרקעין. אם יש על הגג שלי פנל סולרי והוא עובד 30 שנים, למה שאני לא אקבל על זה 30 שנים? תפריד את זה.

את צודקת, אפשר להפריד את זה. אבל את הצעת החוק כפי שהיא והעלות התקציבית כפי שהיא תמחרנו ל-20 שנים. גם ב-24 שנים יש פה פריצה תקציבית.

ה-20 שנים נמחק. לא ייקבע 24 שנים. לא תהיה הגבלת זמן. אני אומר לך, ה-20 שנים או 24 שנים או 26 שנים זה לעשות צחוק מן העניין. מה יקרה בעוד 26 שנים? מה יהיה?

הצרכן יבוא למס הכנסה.

אם אתה אומר שזה החלטת ממשלה אז בסדר, אז הממשלה החליטה, מצוין, אז היא יכולה להחליט אחרת.

אני יכול להגיד לך מה קרה באירופה.

אנחנו מוחקים את ה-20 שנים.

אנחנו צריכים מגבלת זמן.

אי אפשר שתהיה מגבלת זמן. מגבלת זמן תעשו על כל הדברים האחרים אבל לא על הטבת המס. היא צודקת.

המערכת יכולה לעבוד 30 שנים. בשנה ה-21 או ה-24 יתחילו להטיל עליה קנס?

המתקן התקלקל?

מתקן עובד 30 שנים.

לא נוכל.

בסדר, אז תמשכו את הצעת החוק. הלאה.

אנחנו לא נוכל, סעיף 9 חשוב.

אני יודע שאתם לא יכולים. איזה אתגר יש לי אם אתם יכולים ואומרים על הכול בסדר?

אמרנו את זה על הסעיפים שיכולנו.

בסדר, הלאה, לא יהיה 20 שנים. לא נקבע כאן מגבלת זמן.

ברגע שהתחלת זה "רץ" אתך למשך 20 שנים. עכשיו השאלה אם זה "ירוץ" אתך ל-25 שנים או ל-30 שנים.

לא 25 שנים.

זה לא תוקף החוק, זה לא תוקף הכניסה.

אם אני עומד במגבלות החוק ואני מפעיל את המערכת הזאת והכול בסדר ומה שיהיה בעוד 30 שנים מבחינת המתקן שלי זה כמו היום – יש לי את ההטבות הללו. נקודה. יש לכם כוונה לשנות את זה?

זה פר מתקן.

אז בכלל אתם תהיו בחברות היי-טק עם הטייקונים.

אם נכנסת בשנת 2025 יהיה לך את זה עד שנת 2045.

שכנעתם אותנו לגבי המקרקעין. במקרקעין אמרתם שלא יכולים יותר מ-24 שנים ו-11 חודשים, אבל מה יש לכם לגבי המתקן?

נסביר. גם לגבי הפחת המואץ הממשלה החליטה לתת ל-4 שנים והבאנו את זה ל-4 שנים, ואחרי שהבאנו את זה ל-4 שנים החליט מי שהחליט, וגם הוועדה ביקשה, שנשקול להרחיב את זה, וכך עשינו. ויותר מזה, מעבר לשנתיים נביא לעוד.

יש ויכוח. הלאה.

לכן אנחנו רוצים להעביר את זה במתווה הזה. ככל שבעוד 5 או 10 שנים נחליט אחרת אז אנחנו גם שם. זה דבר אחד.

דבר שני, רק אגיד לך במאמר מוסגר שבאירופה יש מדינות מסוימות שנתנו בהתחלה הרבה הטבות מס ועכשיו אין שם כלום. למה? כי הם הגיעו למסקנה אחרת. אנחנו לא שם עדיין אבל אנחנו רוצים להכניס את זה במתווה.

באירופה – מה שקיים היום אני לא יודע אבל אם אתה אומר אני מאמין לך – הביאו חוק כדי להגיד שאין הטבות. הם לא קבעו בחוק שזה ל-20 שנים ואחרי כן יתבטל. הם הביאו חוק כדי לבטל. חבל על הוויכוח. הלאה.

אם צריך לכתוב משהו אפשר: "כל עוד יש אישור".

אין צורך. הלאה.

"עדכון סכומים

10.

(א) הסכום המרבי, התקרה ותקרת ההשכרה הנקובים בסעיפים 2(ב) רישה ו-(1) ו-3(ב)(1), בהתאמה, יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנת מס בהתאם לשינוי בשיעור המדד לעומת שנת המס הקודמת, והם יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."

זה הסעיף על המידוד האוטומטי.

"(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין עדכון התקרה הנקובה בסעיף 2(ב)(1) נוסף על העדכון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהסכום המעודכן לא יעלה על הסכום המרבי."

זה מנגנון נוסף, כפי שדיברנו עליו, ככל שיש שינויים.

אולי תוריד את המילים "ובלבד ש...". הוא יחליט מה שהוא יחליט. הוא יכול להכניס תיקונים. זה באישור ועדת הכספים.

לא. יש לנו את הסכום המרבי.

הסכום המרבי, 60,000 שקלים. ואם מחר ירצו להעלות את זה ל-80,000 שקל?

אז יידרש תיקון, כמו כל תיקון של חוק. דנו על זה, אף אחד לא מגיע ל-60,000 שקל, בטח שלא על מתקן אחד.

בסדר.

לא דיברנו על כך שהרעיון הוא שהסכום לא ירד אלא רק יעלה?

הוא יעדכן את זה אם וכאשר המדד לא יהיה מספיק. אני לא מניח שהשר יוריד את זה, וזה גם בהתייעצות, וגם יבואו אליכם. איך שאתם מסתכלים על זה – זה חוזר אליכם.

"(ג) המנהל יפרסם ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב)."

אתם לא יכולים פעם אחת לעשות רק טוב?...

אנחנו עושים כמעט רק טוב.

היא צודקת, "ובלבד..." מיותר. אבל תיכף נריב על הוראת השעה אז אני לא רוצה לבזבז אנרגיות.

"טפסים

11.

(א) המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע הוראות חוק זה; קבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם."

מה היה באותו יום כשהכנתם את הצעת החוק שבזבזתם זמן? ממש "גאונות": "המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים... קבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם."

כך זה בפקודת מס הכנסה, כך זה בחוק מיסוי מקרקעין.

כל מה שיש בפקודת מס הכנסה הוא מצוין, פשוט אין עליו שום עוררין... זה כבר חוק מודרני.

זה מאוד מודרני.

זה לא החוק שהיה בשנות תרפפ"ו. אפשר שהוא ישתמש בטופס לא שקבע המנהל? מה, הוא יכתוב את זה על צעטאלע של ספיר?

ערך מכתב ב"וורד" ושלח. הוא אומר: זה ההודעה שלי.

הבנתי. ואתם תקבלו את זה?

בוודאי שלא.

אז למה צריך לכתוב את זה?

שיהיה ברור לכולם, כפי שאמרת, כשאדם קורא את החוק שיוכל להבין.

"(ב) טפסים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, והם יפורסמו באופן שיורה המנהל."

למה? הכול מתפרסם ברשומות. למה זה לא מפורסם ברשומות?

זה קיים גם בפקודת מס הכנסה, גם בחוק מיסוי מקרקעין ובמקומות אחרים.

תמחק את זה. זה כבר מתחיל לעצבן.

עברנו על הנוסח הזה עם משרד המשפטים.

משרד המשפטים הוא משרד חשוב מאוד בממשלה. אנחנו חשובים ממנו.

אז זה ייקח יותר זמן. אנחנו אתך. אתה רוצה את זה ברשומות – נעשה את זה ברשומות, כל עדכון.

זה לא בסדר. זה לא יהיה הוראת שעה. הלאה.

"תחולה על תושב האזור

12.

הוראות חוק זה יחולו גם לעניין צרכן ביתי או יחיד, לפי העניין, שהוא תושב האזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה."

איזה אזור?

יהודה ושומרון.

סעיף 3א רבתי לפקודה קובע: "תושב האזור הוא כהגדרת תושב ישראל או תושב בסעיף 1", אלא שבכל מקום שנאמר שם "בישראל" קרי "באזור". "אזור" זה "יהודה ושומרון וחבל עזה, כולל השטחים הכלולים בהם, תחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינאית על-פי הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו".

"ביצוע ותקנות

13.

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו."

הכול צריך להסתיים לפני 1 בינואר 2017, אחרת זה לא ייכנס לתוקף.

אם נפרסם ברשומות כנראה זה ייקח יותר זמן. אני מניח שנכין את הטופס ממש בקרוב, וגם אנשים שיחרגו ויתנו הודעה חודש אחרי כן אנחנו לא נפסול אותם לגבי 2016.

אנחנו רוצים שזה יחול על 2016.

התחולה מתחילה בשנת 2016.

ניתן את ההטבות גם לשנת 2016.

אבל כדי שהחוק ייכנס לתוקף צריך לסיים את זה עד 31 בדצמבר 2016.

התחולה היא רטרואקטיבית.

אבל אם לא יסיימו זה יכול להיסחב.

גם אם זה ייכנס ב-2017 נחיל את זה גם מ-2016 וניתן להם את ההטבות. חודש פה או חודש שם – לא נתמקד בזה.

סיימנו.

אני מבקשת לשאול למה זה בתוקף רק עד שנת 2026. לא קראת את סעיף 14.

אין סעיף 14.

אנחנו מבקשים שכן יהיה סעיף 14.

אתם לא יכולים לבקש את זה, ריבונו של עולם.

אתה כן רוצה שהוא יחול מ-1 בינואר 2016.

בסדר, הוא יחול בכל מקרה, הוא יחול מרגע שיסיימו את התקנות.

הוא לא רוצה שהוא יעמוד בתוקפו עד 31 בדצמבר 2026.

אל תעשו לי את זה. אני משבח אתכם כל הזמן. מה הסיבה שזה צריך להיות ל-10 שנים? מה יהיה בעוד 10 שנים? הם קטני-אמונה.

כאילו כולם הולכים להרוויח מזה המון כסף. הלוואי.

איזה "להרוויח המון כסף"? אנשים לא הולכים על זה היום.

מה בדיוק הבעיה? זה טוב למדינה או רע למדינה?

זה הכי טוב למדינה, בדיוק.

חבר'ה, עם כל הכבוד, אתם יכולים לקיים התייעצות. אתם לא מכירים את ההיררכיה במדינה. ההיררכיה היא כדלקמן: יש ממשלה, יש משרדי ממשלה, יש את רשות המסים ויש את הייעוץ המשפטי, ומעליהם יש את ועדת הכספים. אם יש החלטה בוועדת הכספים אתם צריכים לכבד אותה. אתם רוצים שאנאם עכשיו ואסביר לכם למה זה לא צריך להיות עם מגבלת זמן? אתם רוצים?

לא, אבל אנחנו חושבים שיש לנו בעיה לפרוץ את זה.

אין לכם שום בעיה. אגיד לך מדוע. אמרתי את זה גם בסעיף הקודם. אם אין שום דבר דרמטי אז כולכם מסכימים, הכול בסדר. אדם מפעיל מתקן, זה טוב למדינה, זה טוב לאזרחים, זה טוב לכולם. חולפות 10 שנים ויש לו את המתקן הזה והכול בסדר, אין בעיה, לא קרה שום דבר דרמטי. אז זה צריך להמשיך. אנחנו לא יכולים לחוקק חוק שהוא ליצנות. אלא מה, אתם חוששים ממצב שבו במהלך 10 השנים הללו יקרה משהו, יצטרכו לתת את ההטבות הללו במגבלה שונה, יצטרכו לשנות את זה, יצטרכו לבטל את זה, המצב הכספי של מדינת ישראל יהיה רע, אני לא יודע מה יקרה. אתם מייד תביאו הצעת חוק, אתם הממשלה, שאומרת שמיום זה וזה, לא בעוד 10 שנים אלא בעוד 5 שנים או בעוד 3 שנים או בעוד 7 שנים, שבגלל הנסיבות הללו, שהיום אנחנו לא יודעים אותן, החוק בטל או החוק משתנה, כפי שעושים תמיד. היום לכתוב שזה מוגבל ל-10 שנים – זה נראה כאילו יושבת פה חבורת ליצנים שנבחרה במקרה לכנסת והצביעה על מה שאמרתם. למה, מה יקרה בעוד 10 שנים? תגיד לי מה יקרה.

אני יכול לענות לך על זה.

זאת לא הייתה שאלה אבל אתה יכול לענות.

ראשית, גם בחוקי עידוד נתנו בהתחלה הטבות בלתי מוגבלות ואז בדיעבד ראו שסכום ההטבה כל-כך גדול שזה מכביד על תקציב המדינה.

אז מה עשו?

רק רגע. שנית, הנקודה המהותית יותר, אנחנו היום נכנסים למצב שיש הסדרות של רשות החשמל לגבי מכסה מסוימת שקיימת. המכסות הללו עם הזמן ילכו ויגדלו, זאת אומרת שייכנסו אנשים חדשים ומתקנים חדשים. זה אומר שהעלות שאתם רואים היום לנגד עיניכם, של 50 מיליון שקל, תלך ותגדל עם השנים ככל שייכנסו. לכן אמרנו, ככל שאנחנו יכולים לצפות על בסיס הערכות שהעבירה לנו רשות החשמל לגבי המכסות שהיא עתידה לשחרר, וככל שאנחנו יכולים לחזות 10 שנים קדימה, כרגע יכולים לספוג את הגידול ב-50 מיליון שקל שיעלה בוודאות משנה לשנה. מה שאנחנו לא יכולים לעשות זה לתת צ'ק חופשי ולהגיד: בסדר, מפה ולנצח אני פותח את זה לכולם כל הזמן.

זה רק ביתי. זה לא לכולם.

אתה מדבר על משהו ביתי. אתה לא מדבר על משהו עסקי. אתה מדבר על משהו של 20,000 שקל. אתה יודע בעצמך שרוב החשמל של אותו בעל בית ילך לצריכה עצמית שלו, הוא לא ימכור את זה. כמה ילך למכירה?

מה המניעה לעשות הוראה ל-10 שנים, ובעוד 10 שנים אם נחשוב שאנחנו צריכים את זה להאריך אותה? חוק כבר יש, אני רק מתקן את התאריך, ואביא לכם הצעה כלכלית.

לשם מה אתה צריך את זה? היושב-ראש אמר לך שאם הנסיבות ישתנו תבטל את הכול, אתה אפילו לא צריך להביא הצעת חוק.

אני לא רוצה לבוא באמצע ולבטל את הכול לאף אחד. אני רוצה לתת ודאות. אנשים מתקינים פה בסכומי כסף גדולים מתקנים והם עושים תחזית מראש כמה בדיוק אמור להיכנס וכמה אמור לצאת ואם זה רווחי או לא. זה דבר אחד.

דבר שני, ההטבות האלה הולכות וגדלות כל השנים. קשה לנו לאמוד את זה. לכן 10 שנים זה תקופה שנותנת ודאות. כל מי שייכנס גם ביום האחרון יקבל 20 שנים קדימה. אנחנו יודעים לאמוד את זה מבחינת עלויות. ברור לנו שהעלות הולכת וגדלה. אם תרצו להאריך את זה, אנחנו לא מתנגדים, נביא עלות עדכנית ותאריכו כפי שאתם רוצים.

העלות לא הולכת וגדלה אם מנכים את העלויות החיצוניות של זה.

אנחנו לא בטוחים. יש לנו תחשיבים שלנו. אל תשכח שיש פה גם אובדן של מס, שקללנו את זה בפחת.

אני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל קמפיינים של "גרינפיס". אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס ממש בקצרה לנקודה הזו. היום אדם שמתקין מתקן סולרי ביתי עושה חישובים על פני 20 שנה. יש פה מתקינים שיכולים לאשש את זה. פחות או יותר עושים את התחשיב הכלכלי ל-20 שנה, רואים שזה מחזיר השקעה תוך 8-10 שנים, אחרי זה יש הכנסה. בסך הכול ב-20 שנה הוא רואה שהוא בחיוב. מה שקורה אחרי זה הוא סוג של בונוס.

ברור שגם אנחנו מבקשים להאריך את התקופה הזו גם מ-20 שנים ואילך, אבל אני רק אומר, לא על זה החוק הזה צריך ליפול כי הוא בכל אופן פותח את השוק הסולרי, הוא נותן את היציבות הזו. אבל כן, יש מקום להאריך את התקופה הזאת מעבר. אני מזדהה מאוד עם העניין העקרוני.

תודה רבה.

צריך לנסח את זה, את כל הניסוחים שעליהם דיברנו. צריך לעבור על הניסוחים.

בשנה הראשונה תהיה אפשרות שהוא יחזור בו. בשנה הראשונה ההיגיון אומר לאפשר לו, אם הוא רוצה, לחזור בו. אמרת טענות מקצועיות שאני מקבל אותן. אז הטענות הללו יהיו כתובות בחוק. הוא יצטרך לתקן את הדוח, כל הדברים שכתובים בפקודת מס הכנסה יהיו כתובים פה. אני הולך לשיטתך, מה שאמרת כל הזמן כשאני שאלתי למה צריך כזה חוק גדול, הרי הכול יש כבר, פקודת מס הכנסה וכל הדברים האלה ופקיד שומה, אמרת: צריך שיהיה כתוב. אני חולק על דבר אחד, האם הוא יכול בשנה הראשונה של המתקן הזה שלו לחזור בו ולבקש לחזור לחוק. זה דבר אחד.

דבר שני, מגבלת הזמן. גם בעניין ה-20 שנה וגם בעניין הוראת השעה אני לא מקבל את זה. אני נולדתי אופטימי, הכול בעזרת-השם יהיה בסדר. יכול להיות שיהיו בעיות עם זה אם עד אז המשיח יבוא, אז יכול להיות שתהיה תחלופה של פקידים, אני לא יודע.

שהמשיח לא יסתיר את השמש כשהוא בא.

יש בעיה עם העניין הזה של השמש, אבדוק את זה, בגלל שפעמים רבות אנחנו רוצים גשם.

מגבלות הזמן פה לא נכונות. זה חוק מצוין, הממשלה יכולה להשתבח מאוד בחוק הזה, הוא חוק מודרני, הוא חוק שצופה פני העתיד. לשים מגבלות כאשר יש לך את הכוח – יבוא אליי משרד האוצר, אם אהיה בקואליציה, אם אהיה בכנסת, ויגיד לי: א', ב', ג', את זה צריך עכשיו לשנות, השתנה כל הקשור לפוטו-וולטאי, או השתנו דברים בתקציב, או אי אפשר להחזיק פה דברים כי חייבים את הכסף הזה. אז הסיפור אחר לגמרי. זה פשוט נותן פתח לחברי כנסת בעוד 10 שנים להגיש הצעת חוק: החוק יוארך בעוד 20 שנים ואני לא אוכל לקחת על זה קרדיט בגלל שאז לא אהיה יושב-ראש ועדת הכספים. זה טיעון שצריך לקבל אותו ולכן אנחנו מוחקים את זה.

מכיוון שצריך לשנות את הנוסח ואת כל הדברים, בעזרת-השם נביא את זה להצבעה בשבוע הבא עם כל מה שאמרתי.

אני רוצה להציע הצעת פשרה כדי שאולי בכל זאת נוכל להתקדם. לגבי השנה הזאת יש בעיה מבחינת דיני המס.

בסדר, אז הכול יהיה כתוב.

יש לי הצעה לגבי תקופת הזמן. מתקן סולרי בדרך כלל חי 20 שנים, אולי 25 שנים. בין כה וכה ההסדרות מדברות כרגע על 20 שנים. אני חושב שאפשר יהיה להאריך את זה ל-25 שנים מבלי לפגוע בדיני המקרקעין.

אמרנו שמפרידים.

לגבי התוקף בסעיף 14, אני מציע שנוסיף סיפה שבה נכתוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, יוכל להאריך את התקופה הזאת. זה יהיה הרבה יותר פשוט. אני חושב שגם הארגונים הירוקים יסכימו איתי שכדאי לאשר את הצעת החוק הזאת, וגם הנוסח הזה עדיף.

אתם רוצים לעודד אנשים היום להתקין, לא בעוד 10, 15, 20 או 30 שנים.

אנחנו רוצים לייצר ודאות.

אז אנשים יתקינו מתי שיתחשק להם. אנחנו רוצים לתת חלון הזדמנויות ולהכניס אותם כמה שיותר מהר. זה לא ימנע מאף אחד לבקש להאריך את החוק או לשנות אותו.

אני לא מסכים. הארגונים לא מהווים גורם בסעיף הזה מכיוון שהארגונים מאוד פסימיים, הם כבר שנים רבות מבקשים את זה. אני כבר שמעתי, אם נציג "גרינפיס" כבר מדבר במתינות כזאת אז כולנו בבעיה.

פתחנו עונת רחצה עם הסעיף הזה. אנחנו לא רוצים לעשות את זה עוד פעם.

בסדר, הם אנשים פסימיים. הם רואים עכשיו את העברת החוק הזה כמשוש חייהם ואומרים: בסדר, עוד 20 שנים בעזרת-השם יהיה בסדר. אני נולדתי אופטימי, אני לא הארגונים. הייתי בטוח שהצעת החוק הזאת תעבור מפני שאני מכיר אתכם, אני יודע שאתם אנשים חיוביים, למרות שלפעמים פה ושם יש בעיות. לכן אצלי זה לא יום חג שהצעת החוק עוברת. הצעת החוק עוברת, פשוט צריכה לעבור. אין שום סיבה בעולם שתהיה הגבלת זמן. אתה רוצה לכתוב ששר האוצר רשאי לבטל את החוק הזה באישור ועדת הכספים? בבקשה. אבל שהשר יצטרך להאריך את זה? לא בא בחשבון.

בשבוע הבא בעזרת-השם נביא את זה להצבעה, כפי שאמרתי. תכינו את הנוסח. הפסדתי במערכה נגד הלשכה המשפטית.

אפשר עוד הערה? הצעה למען האזרחים, לתועלתם. בעידן המחשוב של ימינו אפשר לבנות כלי באתר של רשות המסים, מעין מחשבון, שאדם יוכל להכניס נתונים ולהעריך מראש אם עדיף לו מסלול א' או ב'. זה כדאי מאוד.

נבדוק אצלנו מבחינה מחשובית אם אפשר לעשות סימולטור כזה. ניפגש שוב עם הארגונים ועם מי שמתקין ונוציא איזה דף עם תחשיב כזה או אחר שייתן כלים בסיסיים. אנחנו לא רואים מניעה לכך.

אדוני היושב-ראש, בשבוע הבא חייבים להצביע בעד, אחרת איבדנו עוד עונה סולרית. אנחנו רוצים להגיע ל-100% אנרגיות מתחדשות בישראל, אנחנו אופטימיים עם חזון ולשם רוצים לכוון. קיווינו שיוכלו להצביע היום על ההצעה אחרי עבודה מאומצת. אנחנו מבקשים ומפצירים שבשבוע הבא נגיע לזה.

סיימנו את הדיון בהצעת חוק. בעזרת-השם בשבוע הבא תהיה רק הצבעה.

הוא פשוט חושש שתיפול הממשלה עד אז. הכול בסדר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד מילת תודה. באמת כל הכבוד על המרתון היום. זה לא טריוויאלי. תודה רבה לברוך משולם ולשניר ניב מרשות המסים במשרד האוצר. אנחנו רוצים לסיים את זה אז בואו תראו איך אתם נענים לבקשות ולדרישות של היושב-ראש ונצא מזה כמה שיותר מהר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.