הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 280

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ו' בחשון התשע"ז (07 בנובמבר 2016), שעה 10:30

יוצאי אתיופיה במערכת החינוך: סגירת מרכז נוער, החלטת ממשלה 324, עבודת המגשרים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

מסעוד גנאים

חיים ילין

נורית קורן

עמר בר לב

דב חנין

אלעזר שטרן

טלל דולב - ראש מטה היישום, שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תכניות כלכליות חברתיות, משרד ראש הממשלה

עירית בירן - סגנית מנהל מנהל פדגוגי, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דליה מזרחי - סגנית מנהלת אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

ד"ר פוריה קלעי - מרכזת הכשרת מורים לבני הקהילה האתיופית, משרד החינוך

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - סמנכ"ל תכנון ותקציב, משרד העלייה והקליטה

אלמו אבנט - משרד העלייה והקליטה

ישיאלם פקדה - המועצה לשלום הילד

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אדמסה בני מלסה - יו"ר הפורום המיוחד לקידום החינוך

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל פידל

שרה הבטאו - מנהלת מרכז נוער פידל ב"ש

אסתר נגה - מנהלת מרכז נוער פידל קרית גת

אובלו סמעון - מנהלת מרכז נוער פידל שדרות

יניב בן חגי לוי - מנהל מרכז נוער אשקלון, פידל

שרה מאיר - יועצת, אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

דוד מהרט - האגודה לקידום החינוך

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך, מפלגת העבודה

מרים יצחק - גישור חינוכי - חברתי

ענבר פלד - ראשת הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית ירושלים

רחמים גאשה - מורה עצמאי

ציפי גרונשטיין - שדלן/ית

אבישג שחם חדד - שדלן/ית

רבקה וידר

קורל כהן, חבר המתרגמים

סגירת מרכז נוער, החלטת ממשלה 324, עבודת המגשרים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת החינוך, התרבות והספורט, 7 בנובמבר 2016, כשהנושא שעל סדר היום: יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, סגירת מרכז נוער, החלטת ממשלה 324, עבודת המגשרים.

כמה דברים בדיון אחד ואני אסביר לכם גם למה שמנו את זה. "הא בהא תליא", אומרים בארמית ובעברית, אחד קשור בשני. צריך לקיים דיון אמיתי בסוגיות האלה, שמתחברות ונושקות אחת לשניה.

כפי שאמרתי, הדיון היום מתמקד במספר נושאים שנושקים זה לזה, לכן ריכזנו אותם בדיון אחד. כמובן נפתח בהחלטת ממשלה, החלטה 324, שנושאה הוא מדיניות חברתית מתכללת לשילובם וקידומם של אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. זו החלטה שהתקבלה וקיבלה תוקף ב-31.7.15. החלטה שאמורה להשיג יעד מרכזי של שילובים, כפי שאמרתי, של אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. השילוב יעשה באספקת שירותים באופן משלב ולא מבדל ואני מדגיש. נדון בזה.

מכאן מתעורר ויכוח, בין המצדדים לשילוב מלא לבין אלו שמצדדים בשילוב אבל בהדרגה, לא מוכנים לוותר על הבידול ועל תכניות מיוחדות. אנחנו נשאל היום שאלות וננסה לקבל עליהם מענה, בין היתר: האם יש עוד מקום בחברה הישראלית למסגרות חינוך נפרדות וייעודיות לאזרחי ישראל ממוצא אתיופי? האם תם זמנם של המגשרים במשרד החינוך, או בכלל במשרדי הממשלה? האם הגענו אל המנוחה והנחלה והמערכת יודעת לתפקד באופן עצמאי בבחינת "חי נושא את עצמו"? האם יוצאי אתיופיה זכאים אוטומטית להקלות והתאמות או הכל לפי הצורך ולפי העניין?

אני מאמין שבכל אחד הדלקתי איזו נורת בקרה או ביקורת כזו או אחרת, בכוונה שמתי את השאלות בצורה מאוד ישירה ובוטה, לכן אנחנו נתמקד היום ברציונל של החלטת הממשלה. א. נראה אם יש תכלית, אם זו הייתה רק סיסמא ומשרדי הממשלה אכן צעדו בכיוון הזה, ונתקדם בסוגיות שאמרתי, כפי שהזכרתי, וננסה, בקצת יומרה אני אומר, לעמוד על הדרכים הנכונות והמיטביות בשילובם של יוצאי אתיופיה.

כמובן, פה זה שולחן ועדת החינוך, קודם כל במערכת החינוך. משרד ראש הממשלה. נמצאים איתנו ממשרד ראש הממשלה?

כן.

בבקשה, את תתייחסי להחלטת הממשלה?

אני חושבת שמשרד החינוך יכול להתייחס, אבל אני אתייחס - - -

אם הגעת, יש לך מה לומר בנושא הזה?

כן.

משרד החינוך, מי איתנו? יפה. כמעט חצי המשרד הבאנו לוועדות היום פה בכנסת. יד ימין לא יודעת, אם ועדת קליטה מתעסקת, אני לא מבין למה. אני לא רוצה למחות, זה לא עניין של אגו. אם יש אלימות של תלמידים יוצאי אתיופיה או אלימות כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, זה השולחן. אפשר לבקש להפנות תשומת לב. אנחנו נתקלים לא רק עם ועדת הקליטה, גם עם ועדת זכויות הילד. אין ספק שהכנסת צריכה לעשות סדר בנושא הזה.

משרד העליה והקליטה נמצאים איתנו? טוב.

משרד ראש הממשלה. אני בהיבט שלך, בצדק אמרת "משרד החינוך יכול לומר". האם יש לך את היכולת לומר לי לגבי החלטת ממשלה ספציפית 324, האם יש מעקב סביב יישום ההחלטה? אתם יודעים לומר לי על הצלחה או לא הצלחה? יישום חלקי? משרד כזה כן, משרד כזה לא? משהו סביב החלטת הממשלה. בבקשה, תציגי את עצמך.

שמי טלל דולב ומלפני שבוע מנהלת אגף יישום התכנית הממשלתית לשילוב אזרחים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. האגף הזה מיועד גם לסייע ביישום, לעקוב ולעשות בקרה.

גברת דולב, לפנייך היה תפקיד כזה במשרד?

לא, אני מאיישת את התפקיד לראשונה.

אז זה יומרני תוך שבוע להביא אותך פה לדיון בממשלה.

כן, קצת.

טוב, בואי נראה מה יש לך לתרום בשבוע.

אני רק שבוע בתפקיד, אבל היו לפניי אנשים שעסקו בנושא. להחלטה הזאת יש מספר מרכיבים ובאמת אחד הדברים המרכזיים שכן נעשים, אנחנו מקימים היום במשרד ראש הממשלה אגף שיתכלל את פעולות כל המשרדים שכלולים בהחלטת הממשלה הזאת ובהחלטות הממשלה הקשורות אליה ולעשות מעקב אחרי הפעולה של המשרדים בנושא הזה.

ממה שאנחנו יכולים להגיד היום, מרבית המשרדים החלו לפעול בתכניות שהם לקחו על עצמם במסגרת החלטות הממשלה לקראת מחצית 2016, ברגע שהתחילו להגיע תקציבים. לא כל המרכיבים של התכניות פועלים, יש מרכיבים שעדיין לא פועלים. אנחנו לא יכולים כרגע לדבר על הצלחות, התכנית מאוד חדשה.

אנחנו מדברים על תחומים שלוקח הרבה מאוד זמן, לכל הפחות שנה, כדי לראות בהם תוצאות. אנחנו מדברים על תחומי חינוך, תעסוקה, שיכון, בריאות ורווחה. אנחנו יודעים שבמשרד החינוך, והם תיכף ידווחו, מרבית הפעולות שהמשרד לקח על עצמו כבר פועלות אולם יש כאלה שעוד לא התחילו לפעול. במשרד הרווחה מרבית הפעולות שהמשרד לקח על עצמו החלו לפעול בחודשים האחרונים. במשרד הכלכלה, מה שהיה הכלכלה ועכשיו הוא חולק לתעסוקה וכלכלה, מרבית הפעולות החלו לפעול. גם בתחום הבריאות, כל הדברים האלה נמצאים בעצם גם בצעדים ראשונים.

תודה. אנחנו לא נחלוק עלייך, כי זה שבוע ראשון.

מה המטרות שלך? את מדברת כאילו את מנכ"לית של סקטור מסוים שמתכלל את כל המשרדים ואני רוצה להבין אם זה נכון.

בעקרון זאת המטרה. אנחנו במשרד ראש הממשלה, ביחד עם קסאי ועמיתים אחרים לאגף - שזה ארבעה אנשים, זה לא הרבה - המטרה העיקרית שלנו זה לסייע למשרדי הממשלה ליישם את התכנית, תוך כדי מעקב ובקרה משותפים עם המשרדים שהתכנית אכן משיגה את יעדיה. לתכנית נקבעו יעדים מאוד ברורים, כל משרד קבע יעדים. היעדים נקבעו, בעצם המקור של התכנית הזאת הוא בתהליך ארוך מאוד שהוביל משרד העלייה והקליטה, של היוועצות עם חלקים שונים של קהילת יוצאי אתיופיה, תהליך שנקרא "הדרך החדשה". לתכנית הזאת נקבעו שישה יעדים שעיקרם הוא שנגיע בסוף למצב שיוצאי אתיופיה הם אזרחים ככל אזרחי מדינת ישראל, מבחינת הפיזור הסוציו דמוגרפי שלהם, מבחינת תעסוקה ומבחינת חינוך, שזה העקרון של סגירת פערים - - -

תודה, גברת דולב. תודה. משרד החינוך? מי המתנדבת לפתוח?

בוקר טוב, שמי עירית בירן. סגנית מנהל המנהל הפדגוגי, ואני אדווח - - -

רגע, לפני שתתחילי. החלטת הממשלה הזאת קיבלה תוקף ביולי 2015, היה לנו מרוצת 2016, עכשיו לכאן תכניסי אותנו. מה היעדים שהציב משרד החינוך בנושא הזה, האם הוא לקח לעצמו רק את הקטע הזה של שילוב ולא בידול והתמקד בה או שבכלל עשה פעולות אחרות?

משרד החינוך לקח על עצמו בראש ובראשונה שילוב, שיפור הישגים ולהגיע למצב שההישגים של בני הקהילה דומים להישגים של החברה הישראלית דוברת העברית, כי זה משהו שאנחנו יכולים להשוות. לקחנו על עצמנו טיפוח של מנהיגות מורים בני הקהילה. אני אעבור על התכנית, ואתם תראו שהיא נכנסת לנושאים שונים שאנחנו לקחנו על עצמנו כנושא שאיתו אנחנו הולכים.

קודם כל, הנושא הראשון שאני רוצה לדווח עליו זה שנכתבה תכנית לנושא מורשת שהיא ספירלית, מהגן ועד י"ב. היא מדברת על ההיסטוריה, על התרבות, על המקורות, על המיקום הגיאוגרפי, היא נכנסת ל - - -

לכלל תלמידי ישראל.

לכלל תלמידי ישראל. כל ילד בישראל במגזר הממלכתי דתי והממלכתי דובר העברית, אנחנו אחר כך נדבר על האחרים, אבל דוברי העברית, קיבל בתוך תכנית הלימודים לשנת הלימודים הקרובה למקצועות הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, הספרות, כולל הכנסה של פתגמים שהם באים מתוך המקורות, כמובן מתורגמים לעברית, כולל כל דבר שאפשר היה. הייתה ועדה שבני הקהילה היו שותפים לה – בכתיבה, באיסוף החומרים.

זו מורשת.

כן וזה שולב לתוך התכנית, זה כבר רץ בשנת הלימודים תשע"ז. הנושא הבא הוא נושא ש - - -

רגע, זה התחיל רק בתשע"ז?

שנת הלימודים הקודמת הייתה שנת היערכות וכתיבת החומרים, איסוף וכן הלאה. התחלנו בראשון לספטמבר זה כבר משולב ואנחנו רצים עם זה.

בשבוע קליטת העלייה היה את הנושא הבא, שהחלטנו להסתכל על מה שנקרא פסיפס ישראלי ולהסתכל על כל העליות ועל החיבור שלהם לתוך החברה הישראלית. יש השבוע, התחיל אתמול, שבוע שלם, שבתי הספר מתעסקים בנושא של העליות השונות ולומדים עליהן וכן הלאה, ואפשר לראות את זה, מי שעכשיו מבקר בבתי הספר, יכול לראות גם במסדרונות וגם בתערוכות ובעבודות חקר וכן הלאה.

יצא חוזר מנכ"ל, הוא כבר פורסם בקיץ, ככה שמי שרוצה לראות את כל מה שאמרנו, גם שילוב, גם כללים של טיפוח, גם כל הנושאים שאנחנו רוצים לקדם.

תני לי דוגמאות פרקטיות.

למשל, שהמורים חייבים בתוך התכנית לימודים ללמד גם את מורשת בני הקהילה מאתיופיה, למשל שלא מבצעים - - -

אגב, חוזר מנכ"ל - - -

לא אדוני, סליחה, אתה מוזהר פעם שנייה. בוועדה הזו אין התפרצויות, מי שרוצה לדבר ידבר, עם הרמת יד. כולם ידברו עם הרמת יד, אין לי סימפטיה ואמפתיה לאף אחד בהתפרצויות.

אני אתן עוד דוגמה.

לא, תני לי, גברת.

אני אתן עוד - - -

תני לי, גברת, תזכירי לי את השם.

עירית בירן.

עירית בירן, תקשיבי. זה טוב, במורשת התמקדת. אני לא מזלזל בקטע הזה שהחברה הישראלית חייבת להיות חברה קולטת, מכילה, מבינה ולא מפלה. אני מדבר כרגע על שילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה.

זה הנושא הבא שרציתי - - -

תני לי, אני אעזור לך.

הנושא הוא שלא יתקיימו קבוצה או הקבצה שהיא רק בני הקהילה, אלא רק מעורב.

עירית, תני לי. בואי נעשה תיאום ציפיות, בסדר? אני רוצה שהדיון הזה יתמקד, ובכוונה אמרתי את הפתיח, יש לנו את עבודת המגשרים, יש לנו מורים בני העדה, יש את שילוב תכניות מיוחדות, אם כן או לא, תכניות העשרה כן או לא. שילוב מבחינתי זה קודם כל, אחר כך במעטפת, נכון, הכל חשוב. אבל קודם כל בואי נראה בצורה אקטיבית מה עשינו.

לא, אבל שאלת על חוזר מנכ"ל ועניתי מה יש בחוזר מנכ"ל.

לא רציתי שתתמקדי בזה הרבה.

בסדר, נלך הלאה.

כי זה חזר, מורשת חזר - - -

לא, זה דוגמא בחוזר מנכ"ל.

לכן לקחתי על עצמי לכוון אותך.

בסדר, אין בעיה. אם אתה רוצה שאני אחזור לחוזר מנכ"ל, יש סעיף שאסור לקיים קבוצות תגבור או קבוצות עבודה שהם רק בני הקהילה, הן תמיד צריכות להיות מעורבות ומנהלי בתי הספר הונחו כיצד לעשות את זה. למפות את הצרכים ואיפה צריך לתת עזרה כדי לקדם את בני הקהילה. כל הנושאים האלה נמצאים בחוזר מנכ"ל.

הנושא הבא שישנו בהחלטת הממשלה זה עבודה עם מורים, לחזק אותם בקשר עם בית הספר. יצא קול קורא לרשויות, התחלנו לעבוד ב-100 מוסדות חינוך, חלקם עשו מפגש או שניים עם החזרה מחופשת סוכות, אבל לאורך השנה יהיו מפגשי הורים שהתפקיד של המפגשי הורים, א. הקבוצות הורים תהיינה מעורבות, לא רק בני הקהילה, אבל הורים שאנחנו חושבים שכדאי לתת להם כלים לעבודה עם בית הספר או עם הגן, כדי לחזק את המקום שלהם, את ההורות שלהם מול בית הספר, מול הלמידה. זה משהו שכרגע רץ.

הנושא של מיומנויות היסוד. עלה לנו במספר רב של בתי ספר שהמורים לא יודעים לחזק קשיים ועכבות בלמידה והגעה למימוש הפוטנציאל של כל הילדים. שילבנו 80 מת"ליות, שזו ההתמחות שלהן, בתוך בתי הספר, שהן גם מדריכות את צוות המורים וגם מטפלות פרטנית, מדגימות למורות, איך לתת טיפול נכון יותר, טוב יותר לתלמידים בכיתות.

הועלה נושא של תגבור כיתות ז'-י"ב, מרכזי הלמידה, זה עוד כרגע בחתימת חוזה עם הגורם המבצע. 8,600 תלמידים יקבלו טיפול השנה, ואני מקווה שבארבע שנים הקרובות. משרד הקליטה - יושבת על ידי שרה - העביר אלינו גם את הטיפול בתלמידים שקיבלו טיפול מפל"א, בשיטה הישנה. מאחר ורוב בני הקהילה הם לא ילדים עולים, אלא חלקם ילידי הארץ וחלקם הרבה שנים בארץ, הרעיון היה לחבר אותם ולחזק אותם יחד, לבנות מרכזים אינטגרטיביים שיש בהם גם ילדים לא בני הקהילה וגם ילדים בני הקהילה ולחזק אותם יחד בלמידה. זה נושא שאנחנו עוד לא התחלנו אותו פיזית, אני מקווה שתוך השבוע- עשרה הימים הקרובים נוכל לדווח לכם שהעסק יצא לדרך.

משרד החינוך מינה פונקציה שכל תפקידה ליישום החלטת הממשלה?

משרד החינוך מינה בתוך כל אגף גיל, מדריכה שהתפקיד שלה ללוות את הנושא. הרעיון היה להעביר את האחריות לאגף גיל ולא לאגף קליטת עלייה, כמו שהיה בשנים הקודמות, ולתוך כל אגף. גם בקדם יסודי וגם ביסודי ובעל יסודי שובצה מדריכה יעודית שזה התפקיד שלה. היא מגיעה לבתי הספר, היא מדווחת מה קורה ואיך קורה והיא גם עוזרת לנו באיסוף הנתונים.

כמה בתי ספר?

אנחנו מתכוונים להגיע ל-250 בתי ספר.

וכמה אנשים יש לכם שמטפלים ב-250 בתי ספר?

ברחבי הארץ הרבה מאוד. יש מורים, יש מדריכות וכן הלאה.

לא, אני לא מדבר על - - -

אני מדברת, במטה יש לנו שלוש נשים שזו העבודה שלהן, זו רק העבודה שלהן, לא עושות משהו אחר.

אנחנו הכנסנו בחינוך היסודי מאמנות שפה ומדריכים ספציפיים לבתי ספר שיש בהם אחוז גבוה מאוד של בני הקהילה. ב- 42 בתי ספר יסודיים. שם זו עבודה יותר ממוקדת, בגלל הסיפור של אחוז גבוה מאוד של תלמידים. בתיכונים לא רואים אחוזים כאלה גבוהים, אבל בחינוך היסודי, בגלל שבית הספר הוא בשכונה, אז יש מספר בתי ספר שהאחוז הוא גבוה. בחינוך הקדם - - -

היו"ר יעקב מרגי

מה המדיניות שלכם לגבי - - -

היסטורית, בתקופה של גדעון סער היה לפזר בתי ספר שיש אחוז גבוה. מה שקרה בישובים שפיזרנו – סגרנו בית ספר ופיזרנו את התלמידים – התלמידים נוסעים מהשכונה בהסעות, בתחבורה ציבורית וכן הלאה לשכונות אחרות, ויש לנו בעיה עם זה. זה לא פתרון כל כך טוב. אנחנו כרגע מנסים לחזק בתוך השכונות את אותם בתי הספר שנשארו, כי ראינו שילד בכיתה א' או ילד בכיתה ג' שצריך לנסוע, לא תמיד הוא מגיע בזמן להסעה, הוא איחר אותה, להורים יש קושי להביא את הילד באיחור לבית הספר וכן הלאה. אנחנו מעדיפים כרגע לא לפזר עוד בתי ספר. זו כרגע הדרך שאנחנו עובדים איתה.

חזרה לקדם יסודי, אנחנו כרגע בפיתוח של תכנית חדשה שנקראת "מעגן קשת", אשר מכניסה אנשי מקצוע המאתרים ילדים עם קשיים התפתחותיים, גילאי 3-6, יחד עם הגננת. גם נותנים הדרכה לגננת אבל גם מכניסים טיפול של אנשי מקצוע, כמו טיפול, אם צריך, בדיבור או מוטוריקה לתוך הגן, כדי לקדם את הילדים, כדי שבמעבר לכיתה א' לא יהיו ילדים שנשארים לנו מאחור. הפיילוט הוא כרגע ברחובות, חדרה, קרית גת וקרית מלאכי. בעוד שנה אנחנו נראה את התוצאות של התחלת הפיילוט הזה, אני מקווה שנוכל גם להרחיב.

בתכניות המצטיינים שלנו לשנת הלימודים הזאת הרחבנו ב- 216 תלמידים שהצטרפו לתכניות מצטיינים ברחבי הארץ. ביקשנו לעשות מיפוי ולחפש בכל בית ספר, את אותם תלמידים שיש להם פוטנציאל אבל לא אותרו בכלים הרגילים ולהכניס אותם לקבוצות של המצטיינים.

איזה כלים?

הכלי בדרך כלל של איתור של בית ספר, יש מיפוי פסיכולוגי שאיתו - - -

אלה הכלים הרגילים?

אלה הכלים הרגילים. בנו כלי רגיש, שמנקה את השונות התרבותית ומאתר עוד ילדים וכרגע אנחנו שיבצנו אותם בתוך תכניות המצטיינים, את 216 התלמידים. אנחנו מקווים בשנה הבאה לגדול עם עוד קבוצה של ילדים בתוך תכניות.

לגבי של קידום בגרויות. גם שם היה מבצע מאוד רציני לחפש ילדים לבגרויות קיץ, שלא היו עד השנה הזאת, לא נכנסו לתוך קבוצות התגבור לקראת בגרויות קיץ. אתם יודעים שהרבה פעמים בית ספר אומר לילדים, "יש לכם יום תגבור, מי שבא בא, מי שלא בא זה בעיה שלו". פה אנחנו ביקשנו מבתי הספר והם היו צריכים לתת לנו רשימות שמיות, שהם באמת דאגו שילדים יגיעו והתקשרו אליהם וכן הלאה. אנחנו באמת ראינו גידול, ראינו את הגידול בכל הארץ, בסביבות ה-400 ילדים שהגיעו.

לגבי המועד השלישי בקיץ, אנחנו הרי עושים מועד נוסף למתמטיקה ואנגלית, לילדים שלא עברו בציון מספיק גבוה, מועד נוסף. שגם שם הייתה בעיה, הוא גם פתח אופציה לילדים שהם בפנימייה כל השנה ובאים בקיץ הביתה ויכולים להצטרף בקיץ לקבוצות התגבור. ההצלחה שם היא לא הייתה מאוד גדולה אבל 16 תלמידים נוספים שלא היו בשנים קודמות כן שובצו. לקראת השנה הקרובה אנחנו נעבוד יותר קשה כדי שתהיה לנו קבוצה יותר גדולה.

בנושא הכנה לצה"ל, 145 קבוצות נפתחו ברחבי הארץ, חלק בבתי הספר וחלק רשותיים. עוד פעם, אינטגרטיביים, לא בנפרד, לא ייעודיים, אבל שאנחנו רוצים לראות - - -

אבל יש עין בוחנת לגבי - - -

יש עין בוחנת לראות מי מגיע ואמרנו שניתן תקציב תוספתי, רק במקום שהם התמידו עד סוף הקורס וארגונים שעובדים איתנו מאוד - - -

מה אתם מזהים?

אנחנו מזהים שהם צריכים יותר תשומת לב והסברה בבית. כי אם יש קבוצת "אחריי" בבית ספר וההורה לא מבין למה הילד אחר הצהריים רץ על חוף הים או רץ באיזשהו מקום ולא מגיע הביתה לעזור, צריך להסביר. זה חלק מהעבודה שאנחנו כרגע עושים עם הארגונים, שיגיעו לבתים ויסבירו להורים, שההורים לא יכעסו על הילדים, שהם פתאום לא יחשבו שהם מסתובבים כי הם בעצם הולכים למשהו שהוא מאוד ייעודי. עושים עבודה ואנחנו מקווים גם לקבל תוצאות בסוף השנה, כמה היו, כמה הצליחו וכן הלאה.

גם תנועות הנוער גייסו מישהו שהוא כמו מגשר, הם לא ממש מגשרים, אבל אנשים שיעזרו לגייס יותר ילדים, גם לקורסי מד"צים, גם מש"צים, גם לעבודה שוטפת. אנחנו מקווים שגם כאן נוכל בסוף השנה להביא תוצאות. הם עכשיו מגייסים אז לא הבאתי לכם מספרים, אבל בסוף השנה אנחנו נביא לכם מספרים מדויקים, כמה שרדו את כל השנה בתנועת הנוער. אני חושבת שזה מאוד חשוב, ועוד יותר חשוב מבחינתנו זה קורסי מד"צים ומש"צים כי זה המנהיגות שאחר כך תביא מהשכונה עוד ועוד ילדים.

בנושא הכשרת מורים, ליווינו בשנה שעברה שלוש קבוצות של מורים שגמרו את הסמינר וליווינו אותם עכשיו לשיבוץ בתוך בתי הספר, הם יקבלו עכשיו גם הדרכה למנהלי בית הספר והצוות הבית ספרי שקלט אותם. נקלטו בסביבות 80 מורים - - -

יש העדפה בסוגיה הזאת?

יש העדפה - - -

במה זה מתבטא?

בזה שקודם כל הם ראשונים לשיבוץ וגם אנחנו נתנו שעות תוספתיות - - -

יש מאגר של סטודנטים לחינוך ש- - -

יש מאגר של סטודנטים, אבל צריך לשכנע אותם שיתגייסו, הרבה פעמים אנחנו - - -

אם היו מלגות מיוחדות ליוצאי אתיופיה לחינוך - - -

יש מלגות מיוחדות, יש סבסוד גם לדברים נוספים, הם מקבלים עכשיו גם תכנית תוספתית מעבר למה שמקבל כל סטודנט אחר, כדי לחזק את המקום שלהם. אנחנו לא רוצים לשבץ אותם רק בבתי הספר בהם לומדים בני הקהילה, להיפך, אנחנו רוצים שהם ישובצו בבתי הספר שלא מכירים את בני הקהילה, כי זו הזדמנות להכיר. אני פגשתי שתי קבוצות מתוך שלוש הקבוצות, הם מאוד חדורי מוטיביציה ורצון להוכיח ולייצג את בני הקהילה וכן הלאה.

אמרתם משהו בנושא התאמות, אבל זה רק לבני הקהילה העולים, אז אחר כך אנחנו - - -

זה לכל העולים באשר הם.

בבקשה, תציגי את עצמך.

מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת עלייה.

אי אפשר לדבר על שילוב בלי לתת התאמות ואם צריך גם הקלות.

התאמות ניתנות לכל העולים באשר הם מכל מדינה שהם מגיעים. התאמות במבחני בגרות שמותאמים לעולים, עם שפה קלה יותר בשאלון, לא כל הנושאים, אלא חלק מהחומר הנלמד, זה ניתן לכל התלמידים העולים.

לא צריך שום אבחון קודם?

לא, צריך להיות עולה.

ומה ההגדרה של עולה?

עולה מאתיופיה זכאי להתאמות במשך 12 שנים ועולה משאר המדינות 10 שנים. זאת אומרת זה מכסה את כל טווח הלימודים למעשה.

תודה. משרד הקליטה, משהו שקשור לחינוך? בהתאמות, בהכוונה? יש מה להוסיף או שלא? לא. אוקיי. זיוה מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בבקשה.

כן, אדוני. האמת, אני די מופתעת כי - - -

כמה שנים את בארץ?

באפריל ימלאו לי 36 שנים בארץ.

ישראלי שנקלט טוב, בשנה השנייה הוא כבר יודע שהוא לא צריך להיות מופתע מכלום. טוב, זה בהומור, אבל - - -

אדוני היושב ראש, אחרי שהייתי שנתיים בארץ, נכנסתי לכיתה רגילה ושרדתי ברוך ה'. אנחנו יושבים פה ומדברים על ילדים שנולדו בארץ, ומדברים האם לשלב אותם או לא לשלב אותם.

לא, האם הם צריכים שילוב או לא.

האם צריך לפעול לשלב אותם או לא?

לא, להיות אקטיבי יותר.

איזה יופי, זה פשוט הזוי.

אז תציגי את העמדה שלך.

נלחמנו, נאבקנו, פעלנו במשך חמש השנים האחרונות, כדי שמשרד הקליטה יפסיק לקלוט אותנו. מ- 2016 משרד הקליטה שחרר אותנו, ברוך ה' אנחנו כבר לא עולים חדשים, אז כל משרד ומשרד אמור לתת לנו שירות כאזרחים לכל דבר. אני לא אמנה עכשיו את השם הארוך של אזרחים ממוצא אתיופי, אזרחי ישראל ממוצא אתיופי, עצם ההגדרה והשם הזה - - -

זה רק לצורך הדיון.

זה בהחלטת ממשלה. זה השיח וזה הסיפור, שעדיין לא תופסים שאני אזרחית ושצריך להגדיר אותי, אבל לא ניכנס לעניין. עצם העובדה שמשרד ראש הממשלה הקים אגף מיוחד שמטפל, אני מאוד מקווה שהוא מיועד ללעקוב - - -

רק להחלטת הממשלה.

לפקח ולשחרר ואני מאוד מקווה שלא נהיה עוד פעם בתוך המשרד הזה, משרד ראש הממשלה, כאגף נצחי. כשמשרד החינוך בא ואומר "אני טיפלתי ועשיתי את כל הדברים האלה", אני ממש תמהה כי זה - - -

תשע"ז, תשע"ז

תשע"ז, כן.

זה התחיל, אנחנו עכשיו בהתחלת תשע"ז.

כן. אני לא נכחתי בדיון בוועדת העלייה והקליטה שהתקיימה בשבוע שעבר, כי בנושא של חינוך הדיון צריך להיות פה, לכן אנחנו פה, אבל עשיתי שעורי בית וראיתי את הדיון המוקלט שהיה בוועדת העלייה והקליטה. וכשהגברת עירית בירן, נציגת משרד החינוך, שם אומרת "אנחנו בתהליך של העברה של ENP " , הפרויקט הלאומי האתיופי, "ממשרד הקליטה למשרד החינוך, ואנחנו בהתקשרות איתו כי הוא הגוף האחראי על האתיופים", אז אני פה בבעיה. זה הגוף שמתקשרים איתו כדי לתכנן את הפרויקט של האתיופים. אז אדוני היושב ראש, עכשיו אני באמת שואלת שאלה – זה השילוב?

זיוה, אם אני רוצה להבין, יש לך עמדה נחרצת שהגיע הזמן שיהיה שילוב מלא?

שישחררו אותנו. הבעיה היא בתפיסה, אדוני, זה לא הגיוני - - -

תני לי. אני רוצה בכוונה להתגרות, אני גם אשמח לשמוע אם יש דעות אחרות. אומרת זיוה: "תקשיבו, תעשו לי טובה. תפסיקו לכשכש בזנב", סליחה על עולם המושגים המושאל שלי, "תעזבו אותנו, אנחנו אזרחים כמו כל אזרחים, בני אדם, יציר כפיו של האל כמו כל בן אדם אחר. תנו לנו את הצ'אנס, תעזבו אותנו בשקט בתוך המערכת הכללית, רק אל תפריעו, תאמינו לי נגיע להישגים".

האמת? הגיע הזמן שישחררו אותנו. זה מה שאני אומרת. אבל אני גם יודעת את הנתונים של תלמידים יוצאי אתיופיה, את הפערים, ואני כן רוצה שיישמו את החלטת הממשלה שאומרת, אנחנו רוצים לשלב אותם, ויש תכניות. יש למשרד החינוך כמה תכניות - - -

זיוה, בשלב הזה - - -

אדוני, כמה תכניות יש למשרד החינוך? מעל מאה תכניות במשרד החינוך שפועלות בכל בתי הספר. מה הבעיה ליישם את התלמידים האלה ולתת להם את הוואוצ'רים? איך זה יכול להיות שאתם עדיין מתקשרים עם הפרויקט הלאומי? או, עכשיו אתם קוראים לזה "מעגן קשת"? לפאקט? איזה יופי, איך זה יכול להיות שאתם סוגרים עם עוד גוף, ידידים או מרחבים, כדי לעשות את תכניות למורים יוצאי אתיופיה? מורים, אני רוצה שיהיו מורים - - - נקודה.

זיוה, תודה, השאלה ברורה.

מיכל אברה סמואל, בבקשה. תציגי את עצמך, תפקיד.

שמי מיכל אברה סמואל, מנכ"לית עמותת פידל, עמותה שעוסקת בחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה. אנחנו עושים מגוון תכניות לקידום ושילוב של יוצאי אתיופיה, החל מהפעלה של מגשרים חינוכיים חברתיים והפעלה של מרכזי נוער ליוצאי אתיופיה.

אני חושבת שאין מחלוקת בנושא של שילוב, בסופו של דבר אנחנו רוצים לראות את הקהילה משתלבת, ולא רק משתלבת, אנחנו רוצים לראות את הקהילה מצליחה ומגיעה להישגים, בסופו של דבר כולנו נמדדים על ההצלחה שלנו. אני חושבת שיש פער מאוד מאוד גדול בין המילה שילוב והפנטזיה הגדולה הזאת של שילוב, לבין השטח. השטח זועק, השטח צריך תכניות שיכולות לסייע לו להגיע לילדים. אנחנו נמצאים פה היום, הצוות שלי, אני אתן לצוות שלי לדבר. אנחנו מפעילים עשרה מרכזי - - -

כמה שנים את - - -

אף אחד לא שואל שאלות, מי שרוצה לדבר שיירשם.

עמותת פידל מפעילה, עשרה מרכזי נוער בשכונות. המרכזים האלה נותנים מענה לילדי השכונות בתוך השכונות שיש בהם אחוז גבוה של תלמידים מקהילת יוצאי אתיופיה.

כשאת אומרת מרכזי נוער, זה מועדונים או מסגרות חינוכיות?

זה מרכזי נוער, בהגדרה הם מרכזים חינוכיים שנותנים מענה לבני נוער אחרי הצהריים בחוגים, בתכניות העשרה - - -

זה לא במקום מערכת לימודים?

לא, ממש לא. אחרי הצהריים כחינוך בלתי פורמלי. אנחנו מעטפת שמשלימה בעצם גם עם עבודת הגישור שלנו בבית ספר - - -

כמה מרכזים כאלה יש?

יש לנו עשרה מרכזים שאנחנו מפעילים ברחבי הארץ.

כמה בני נוער בסך הכל?

אנחנו נותנים מענה לכ-1,000 ילדים ונוער שמגיעים לתוך המרכזים. אנחנו עובדים גם במעטפת עם ההורים וההורים שותפים בעשיה שלנו, וזה משהו ש - - -

הרשויות המקומיות?

כמובן, אנחנו תחת הרשויות המקומיות. אנחנו לא בזירה לבד, אלה הילדים של הרשות. הרשות היא האחראית הבלעדית. אנחנו עובדים תחת - - -

יש שיתופי פעולה?

כן, בהחלט. יש שיתופי פעולה מאוד טובים עם הרשויות, יש כאלה מרכזים שמטבע הדברים יש אחוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה, אבל יש מקומות שהשכונה היא מעורבת, ולכן מגיעים ילדים. הילדים שאנחנו מטפלים בהם מגיעים להצלחות מאוד גדולות של גיוס לצבא, להישגים לימודיים, פחות שוטטות.

אנחנו עשינו סקר יחד עם קציני מבחן, שילדים שלנו, שאנחנו באים איתם במגע, לא נפתחו להם תיקים, כי יש להם מקום שהם מגיעים אליו ולצוות יש אוזן קשבת לבני הנוער האלה, שחסר להם היום. אנחנו עובדים על נושא של זהות, מדברים על שילוב ועל מורשת ועל תרבות, אני חושבת שילדים צריכים להיות גאים בתרבות ובמורשת שלהם, אלה תכנים שאנחנו עובדים איתם בתוך היישוב.

מיכל, אני שואל שאלה, האם החלטת הממשלה הזו מאיימת על מרכזי הנוער האלה?

קיבלנו מכתב ממשרד ראש הממשלה, שצריך לסגור את המרכזים האלה ואנחנו רואים שאלה - - -

מה החלופות שהם מציעים במכתב?

אין כרגע חלופות. זו הבעיה הכי מרכזית, שאין כרגע חלופות ואומרים, תלכו, תזרקו את כל הילדים האלה לרחוב. קיבלנו ארכה לחצי שנה, שבה הילדים צריכים לחפש איפה הם ישתלבו. אנחנו נמצאים בתוך השכונות, פועלים עבור הילדים האלה, ואני חושבת שצריך לתת מענה - - -

יש תנאי קבלה? או כל ילד או בן נוער שרוצה - - -

לחוגים ולתכניות יש ילדים שאנחנו כן מבקשים קריטריונים של רצינות ומוטיביציה, אבל המקום הזה הוא בית שני עבורם.

אוקיי, תודה.

ואני באמת מזמינה את הוועדה, את חברי הוועדה לבוא לעשות סיור.

רבותיי, נעבור למספר דוברים כדי לשים את מגוון הדעות, מגוון הצרכים, על השולחן, ננסה להתכוונן לאיזה כיוון מסוים רציונלי יחד עם החלטת הממשלה. בני מלסה, בבקשה.

שלום כבוד היושב ראש, קודם כל תודה רבה. יש לי כמה הערות ואתחיל מגברת דולב.

הזמן הוא זמן שלך. אם זה הערות וגם מסר - - -

לא, ביחד, זה קשור לתכנית. אני באתי במיוחד, אני מתנדב, אגב - - -

קדימה.

גברת דולב, אני מבין שאת מהתכנית החדשה, הדרך החדשה. ב- 18 ביוני 2013, בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, יושב ראש הוועדה חבר הכנסת כהן מש"ס הוא נזף בסמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אדון אודי פראוור, שהוא האלוהים של האתיופים ולכן אני חושב הוא התעקש לעזור לקהילה. הוא ממשיך בדרך שלו, אין מכרזים בלימודים, התקציבים שמנווטים אותם ב"שושו". אני זוכר במעצר לילה, כשהייתי בשטחים, היו לוקחים אותי רק באמצע הלילה כי זה מה שעושים ואני חושב שבני העדה הפכו להיות בני ערובה. אגב, גם המדינה סובלת מכך שכל שני וחמישי מדברים על גזענות. זו הטעות שלנו גם בתוכנו - - -

בני, הצהרות זה טוב.

טוב, זה חשוב לי, זה מתחיל מהדרך החדשה. זיוה מקונן דיברה, יכול להיות שבדברים שלה יש כוונות טובות ואתן דוגמה קטנה. בחינוך, נכון שצריך לסגור אבל אני מתנגד לסגירה של עזרה ממשרד זה או אחר, אבל אני כן מסכים איתה שיש לשלב אותנו. קרה מקרה בעיר אשקלון, מי שפחות מ-12 שנה, לא יכול היה לצאת לקורס השמה לעבודה סוציאלית בגלל המקרים האלה. חשוב לי לתקן, שהקהילה צריכה את העזרה של המדינה.

תודה.

שנייה, כבודו - - -

משפט אחרון.

הגברת עירית בירן ואני מתכתבים ואני פרגנתי לך וכו', אבל נושא המגשרים מרתיח את הדם. לא יעלה על הדעת שאנשים בתוך המשרד שלך, את יודעת שאני מעריך אותך מאוד, הגברת גילה נגר מעבירה אותי לירקית וירקית מעבירה להוא וכו'. תקחי זאת לידיים, יש לקלוט את מגשרי יוצאי אתיופיה, אם אנחנו רוצים לתקן, או קליטה ישירה - - -

אנחנו ניגע בכך, תודה רבה. פנטהון אספה? בבקשה. הגיתי נכון? פנטהון. בבקשה.

פנטהון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. אדוני היושב ראש, אני חושב שזה דיון מאוד מאוד חשוב ואני אתחיל בסוגיות של בידול ושילוב. כל מי שנמצא פה, מי שנמצא בתוך המדינה, רוצה שילוב. השאלה היא האם זה שילוב לשם שילוב או שילוב בכוח? אני חושב שגם לטבע יש את הכוח שלו, שמוביל לשילוב טבעי. מה הכוונה? בתכנית החדשה באו ואמרו בואו נעשה שילוב בכוח. ממה ששמענו עכשיו ממשרד החינוך, אני לא ראיתי שום דבר - - -

שילוב בכוח זה לא שילוב טבעי.

לא. מה ששמענו ממשרד החינוך, זה לא משהו שהיה מצריך תכנית מיוחדת ב-200 מיליון שקל כדי לעשות את העבודה שהם עושים. זה מה שהיה צריך להיעשות ממילא. אני חושב שיש שכונות שבהם יש רוב יוצאי אתיופיה. במקום לבוא ולשדרג את התשתית של בתי הספר, להחליף את אותם מורים, להחליף אותם במורים מצוינים, לבוא ולהביא את בתי הספר למצוינות, אנחנו באים, מביאים עוד תכנית ועוד תכנית וסוגרים תכניות לפני שמביאים חלופות, זה הדבר הכי גרוע. אני מכיר ילדים שנשארו בלי מסגרות, גם בקיץ האחרון שלא היה להם קייטנות ללכת אליהן, כי כולם אמרו, התכנית החדשה, אנחנו לא מקבלים ילדים לקייטנות. נקודה.

משרד החינוך, אנחנו בסוף ניתן לכם להתייחס. תרשמו את ההערות האלה.

במסגרת החלטת הממשלה בנושא המורים, משרד החינוך טוען וטען שישנם 300 מורים יוצאי אתיופיה במערכות החינוך. אין חיה כזאת של 300 מורים יוצאי אתיופיה במסגרות החינוך. לא רק זה, משרד החינוך הלכו על תכנית להכשיר מורים חדשים. אדוני היושב, יש עשרות מורים שלא נקלטו במערכת. אם הם עובדים, הם עובדים דרך קבלן, מפטרים אותם כל שנה כדי שלא יצברו ותק. רובם שעובדים, עובדים בשליש משרה, ברבע משרה, והכל הכל הכל – מצד אחד לא משחררים אותם, כי הם טובים כנראה, הם מספיק טובים כדי להוות מורים שילמדו בבתי ספר, אבל מצד שני הם לא קולטים אותם קליטה ישירה. זה גם הולך לגבי אותם מגשרים, שעבדו 15 ו-20 שנה. במקום שמשרד החינוך יקלוט אותם קליטה ישירה ויהיו עובדים מן המניין במשרד החינוך, הם לא עשו את זה.

אדוני היושב ראש, זה עוול שנעשה לאותם עובדים מצוינים. יש פה שאלה שנשאלת, אחת, האם גישור הוא פונקציה חיונית? אם לא, צריך לסגור את זה, אין מגשרים בבתי ספר. ואם כן, משרד החינוך צריך לקלוט אותם, למסד את הפונקציה שנקראת גישור, ואותם מגשרים שעבדו 15 ו-20 שנה צריכים להיות עובדים מן המנין במשרד החינוך.

דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא משרד ראש הממשלה. אני חושב, משרד ראש הממשלה, בזה שמקים אגף מיוחד ליוצאי אתיופיה, למה לסגור תכניות של יוצאי אתיופיה? למה? תגידו לי. אם בתוך משרד ראש הממשלה עצמו יש אגף שנקרא אגף לקליטת יוצאי אתיופיה – מה ההבדל? ולא רק זה, אדוני היושב ראש - - -

אין אגף, יש ראש מטה ליישום.

זה אגף. עוד דבר, אדוני היושב ראש - - -

היא מוכנה לקבל דירוג דרגה של ראש אגף.

עוד דבר, אדוני היושב ראש, אחד המאבקים שלנו במהלך השנים זה ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בכל המערכות, בכל המוסדות.

אנחנו מיישמים, אנחנו מיישמים..

הנה לך, אדוני, תפקיד נחשק שהיה יכול למנף יוצאי אתיופיה מוכשרים, בעלי יכולות, אקדמאים. אבל הנה, מביאים על אותם תפקידים נחשקים, בתוך משרד ראש הממשלה, את מי ממנים? אדוני היושב ראש, זה עבודה בעיניים. תודה רבה.

אתה יודע, יש סימפטום כזה. דוגמה, בכינוס של אנשי עסקים מהנגב, הייתה תכנית אמנותית. הביאו אמן מאיפה?

תל אביב.

מנחה מאיפה?

תל אביב.

טוב.

אני יכולה להגיד משהו, בתגובה אליו?

מי את?

אני ד"ר קלעי פוריה ואני אחראית על הכשרת מורים בני הקהילה האתיופית.

במשרד החינוך?

במשרד החינוך.

אז זה נושק להחלטה שלי, שבסוף המשרד יענה. אני לא אוותר על זה, אל דאגה. יש לנו מורה במקצוע.? רחמים גאשה, מורה. בבקשה, שבע דקות.

אני רחמים גאשה, למדתי חינוך גופני.

תציג את עצמך, דבר בקול. שם, מאיפה אתה, מה מו. כמו שאני צועק בביטחון, דבר.

רחמים גאשה, מקרית גת. למדתי חינוך גופני, סיימתי ב- 2003 בגבעת וושינגטון. היו שנים שאני לא רציתי לעבוד בהוראה בגלל השכר, אבל אחר כך התחרטתי וחזרתי ללמד.

יש רפורמות. הלאה.

כל פעם שלחו אותי למלא מקום, שלוש שעות שם, שעתיים פה, ולא יכלתי להמשיך עם זה כי זה לא משרה והייתי צריך מקום עבודה אחר, לא בית ספר, במקום אחר אני צריך להשלים.

אתה יודע, בבורסה, לפעמים כשאתה מחליט ללכת על מניה מסוימת, גם העיתוי הוא נכון. כשהיה ערך נמוך, לא רצית להיות מורה, כשרצית להיות מורה כולם רוצים להיות מורים. ככה זה, היצע וביקוש.

אבל ברוך ה' אני מסתדר, לא באתי כמסכן לפה,באתי כדי להציג את העובדה - - -

לא ברור, אבל תציג - - -

יש הרבה מורים, זה לא רק אני, יש הרבה מורים שחששו לבוא לפה - - -

אתה הרגשת בזה שאתה כבן לעדה האתיופית, סליחה אבל אני ישיר, יש לך איזושהי הקלה או הטבה? או יש את המגמה הזו של שילוב מורים יוצאי אתיופיה - - -

יש לי הרעה, לא הטבה.

הרעה? אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. החינוך הוא במשרד החינוך ומשרד החינוך צריך לשלב. שמעתי שמשרד החינוך מנסה לשלב, אבל בשטח אין שום שילוב. אם לא מעסיקים את המורים, אז איזה שילוב זה?

מה אתה עושה היום?

אני עובד כרכז האתלטיקה ברשות הספורט בחצי משרה.

אוקיי, אני חושב שהדברים שלך מדברים בעד עצמם, תודה. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

כבוד היושב ראש, תודה. חסר לי פה איזה גורם בפאזל הזה. אני שומע את משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד הקליטה או נציגים של משרדים. ובעצם, בסוף, מי שמבצע זה השלטון המקומי.

מערכת החינוך.

רגע, שניה, תן לי. השלטון המקומי זה אותו מקום שאתם נתתם כדוגמה אפילו. שמעתי - - -

פיני קבלו.

כן, אבל הוא הלך. שמעתי שאין מנוס, אני לא מדבר על חקיקה, מתוך ניסיון כראש רשות לשעבר, החלטות ממשלה, בגלל זה גם שאלתי אותך, החלטות ממשלה מיושמות בסופו של דבר על ידי השלטון המקומי. יש דברים שהם תשתיתיים, זאת אומרת, ראש רשות, הוא לא יבוא להכשיר מורים, זה שייך למשרד החינוך, זה תשתיות לטווח ארוך, זה לא תחליף לראש רשות, אבל חלק מהשילוב, חלק מהתפיסה, חלק מהאמירה של רשות היא בשלטון המקומי, זה לא אצל האנשים שדיברו פה. לכן, לפעמים אני שומע את השיח ואומר שהשיח הזה לא מוביל לשום דבר, לכלום.

אפשר לבוא בטענות, אפשר לחבק, אפשר לפרגן, אפשר, כל מה שאתם רוצים. בסוף, מה אנחנו עושים? לכן יש מקומות, ואני אומר את זה בגלוי, שאם אחוז העדה גבוה, אז צריך תכנית מסוימת באותה עיר. ואם במקומות אחרים, שהאחוזים יותר נמוכים, צריך משהו אחר. יהיה הרבה יותר קל לשלב איפה שהאחוזים הם קטנים לעומת אחוזים גדולים, פיזית, טכנית אפילו. אז לכן, כשחותכים את כולם שווה בשווה, יש לי בעיה עם זה. אני לא מוכן לקבל את זה. יש מקומות כן שצריך לשחרר, וכנראה שיש מקומות שצריך הידוק הרבה יותר גדול.

אבל תסמכו על ראשי המועצות ועל ראשי ערים, שאם תתנו להם את התקציבים הם יידעו לבצע את זה, הם יודעים לעשות את זה הכי טוב שיש. תנו להם את התקנים, תנו להם את כל הכלים והם יודעים לבצע. ממשלה לא יודעת לבצע. מי שיודע לבצע זה השלטון המקומי. חסר לי, חסר לי ראש עיר שיבוא ויגיד: "חסר לי אחד, שתיים, שלוש". כי מה שהוא אומר זה נכון, זה הכלים שחסרים לו בשביל לעשות.

דיברת על מועדונים ועל החינוך הבלתי פורמלי, שאני קורא לו, הוא אחד הבעיות הקשות, במיוחד בערים שאין להם כסף. ומה זה אומר שאין כסף? זה אומר שגם שגם הסוציו אקונומי הוא נמוך ואז אין תקציבים. במקומות האלה יש מה שאני קורא לזה win win, מה זה win win? שדרך העדה, דרך אותם צעירים שצריכים לקבל כל העיר מקבלת. ואת זה אני אומר למשרד החינוך ואני אומר את זה למשרד ראש הממשלה, זאת צריכה להיות התכנית.

התכנית היא מאוד פשוטה, היא הולכת על החיוב. בעקבות זה שמשפחות מהעדה התיישבו בעיר, כולנו הרווחנו. ברגע שאנחנו נשמע את זה, כל השיטה תשתנה לחלוטין. ואני מציע לך ללכת, כי אני, כראש רשות בעוטף עזה, עבדתי רק עם משרד ראש הממשלה, רק, והוא היה מתכלל של כל המשרדים ובסוף אנחנו ביצענו את התכניות, ו- 100% מהכסף יצא, האוצר לא לקח שקל, שגם זה, דרך אגב, גם זאת משימה לא פשוטה, שהאוצר לא ייקח את היתרות, שכל שנה הוא רוצה לקחת. תודה רבה לכם.

תודה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. האמת שאני בכוונה גם רציתי להיות בדיון הזה, אני חבר ועדת חינוך, אבל גם בעניין של בני העדה האתיופית, משום שהם לפי דעתי דוגמה.

אני רוצה להצטרף גם לחברי חיים, שהמבחן בסוף הוא מבחן הביצוע, לא רק ההחלטות. יש הרבה החלטות שמחליטים, הרבה תקציבים שמקדישים, אבל בסוף הביצוע בשטח, הפרטים האלה הם הקובעים בסוף אם באמת התכניות האלה או התקציבים הגיעו אל היעד שלהם.

מזמן ביקשתי להחליף את סיסמת השוויון בעניין הצדק, משום שהרבה פעמים השוויון לא יעשה צדק, במיוחד אם יש שכבות וקבוצות שיש כלפיהם אפליה שהיא מתמשכת. לכן מי שזקוק יותר, צריך לתת לו יותר, לכן העקרון צריך להיות עקרון צדק. צריך לעשות צדק עם בני העדה האתיופית, עם המיעוט הערבי הפלסטיני ועם כל שכבה חלשה שהיא זקוקה.

בקשר לשילוב, אדוני היושב ראש, זה מזכיר לי את העניין של דו קיום בין הערבים לבין היהודים. זה טוב, שילוב - - -

זה לא - - -

בבקשה, לא להפריע.

גם אני רוצה שילוב, גם אני רוצה להשתלב בחברה כאזרח במדינה, למרות הייחוד הלאומי והשפה שלי. עניין של השילוב צריך להיות איזשהו איזון בין שני דברים, בין "אני חייב להיות שווה והמדינה צריכה לראות אותי שווה כאזרח", לבין, "גם לי יש את הזכות לשמור על הייחוד שלי, על הזהות שלי, על התרבות, על המורשת, על השפה". את האיזון הזה בין שניהם אנחנו צריכים, גם לגבי בני העדה האתיופית וגם לגבי כל בני המיעוטים והשכבות במדינה.

אדוני היושב ראש, בקשר לתלמיד האתיופי בפתח תקווה שכולנו שמענו עליו שבתי ספר לא רוצים לקלוט אותו, זו בושה, זו גזענות וכולנו חייבים לעמוד בפניה ולהיאבק בה.

חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

אני מצטרפת לקריאה הזאת שאנחנו צריכים להיאבק בגזענות ולהוציא אותה בכלל מהלקסיקון שלנו ואנחנו צריכים שילוב וגם שוויון, לתת לכל המיעוטים את כל מה שהם צריכים. אבל אני רוצה לומר לך שהמיעוט הערבי מקבל הרבה יותר מאשר - - -

אני לא פותח דיון על המיעוט הערבי - - -

לא, רגע, סגרתי - - -

אז תעצרי.

סגרתי, סגרתי.

אין דיונים מיוחדים פה.

אין מה להשוות.

אני ביקרתי במכללת אורנים, שזו מכללה שמכשירה מורים ויש לה שם מסגרת של 60 מורים מבני העדה האתיופית. הדבר הגרוע ביותר, אני ראיתי את כל התכניות שהם עושים, הם עושים עבודה נהדרת, מדהימה, שבסוף הלימודים המורים לא מוצאים מקומות עבודה. זה לא יכול להיות. אנחנו חייבים לקלוט איתם - - -

דווקא מכללת - - -

לא, לא, אף אחד. גברתי, אני מבין שאצה לך הדרך להשיב, אבל אני מציע לך לרכז אותם כי יהיו עוד הרבה שאלות. ואני אתן לך עוד טיפ, סבלנות. בוועדה הזו משתלמת הסבלנות.

אנחנו נתקלנו בפתיחת שנת הלימודים, גם בשנה שעברה, השנה זה עוד לא כל כך עלה, אבל בטח יש, שיש בתי ספר שלא מוכנים שתלמידים אתיופים ילמדו בכיתה ועושים בלגן, שזה צריך לרדת מסדר היום מיד ומהר.

יש גם את הכתבה שראיתי על הגננת, שהיא גננת בעצם וכולם חושבים שהיא סייעת. אפילו לא נותנים לה את הכבוד שסוף סוף היא הגיעה - - -

זו בעיה חברתית.

זו בעיה חברתית, נכון, שאנחנו צריכים לפעול ולמגר אותה. דיברת אדוני, מנכ"ל טבקה, על תפקידים נחשקים, אתם צודק. אני כחברה בוועדה למינוי שופטים, מרגע שנכנסתי לכהן בוועדה, מה שאני עשיתי, אני התחלתי לחפש עורכי דין שיוכלו להגיש קורות חיים ויהיו מועמדים לשיפוט, וזה מה שאני עשיתי ותודה לאל לא לקח לי הרבה זמן, משהו כמו ארבעה חודשים, חצי שנה, והנה בספטמבר האחרון מינינו שתי שופטות אתיופיות, שזה כבר פריצה של תקרת הזכוכית, ואנחנו נמשיך. אנשים מוזמנים ללכת להגיש קורות חיים לכל התפקידים הנחשקים, בסוף זה יקרה. נכון או לא?

תודה. יישר כח.

שתי שופטות יוצאות אתיופיה.

מממוצא אתיופי.

אני חייבת לומר, זה כבר לא סמנטיקה. אדוני, בדיוק עכשיו ניהלתי את הוועדה, להבדיל, ועדה לשינוי שם.

אולי על הדרך קחי רשות דיבור, על הדרך - - -

לא, זה לא ברשות דיבור שלי, אני רק רוצה להעיר, זה משהו שאנחנו חייבים להתחיל לשים לב ולהפסיק להגיד "אתיופים" ו"צעירים אתיופים", זה "צעירים יוצאי אתיופיה". זה לא סמנטיקה וזה כבר מפריע לי.

צודקת, צודקת.

אחרי זה אגיד את מה שיש לי להגיד, אני עכשיו רק הערתי.

אוקי, תודה. מרים יצחק נמצאת איתנו? זה נרשמת. יו"ר ועד מגשרים חינוכיים. בואו תקשיבו. אני הולך, כפי שאמרתי בפתיח, תקשיבו.

שלום רב לכם - - -

רגע, תני לי. אני קצת אעצבן אותך כדי שיהיה לך הרבה מה לומר. תקשיבו, אני ישבתי פעם פעמיים עם המגשרים, אני מכיר את הסוגיה הזאת - - -

מגשרים?

מגשרים, בין העדה לבין ה - - - אני חושב שזה דבר מבורך שנעשה, דבר חשוב - - -

זה לא עניין של גישור - - -

מיד, מיד.

זה גישור בתוך בית הספר?

לא, זה לא גישור משפטי.

הבוקר התקשר אלי מישהו ואמר לי "לפי ההורוסקופ שלך היום אתה עצבני, תשתדל להיות מאופק". נראה לי שאתם מנצלים את זה.

מגשרים, ברציונל הזה, בשאלה הגדולה ששאלנו, צריך לומר "יאללה, שחררו, אנחנו ככל האדם". אבל היה צורך ויש צורך, מאופן ומכוח ההגדרה שלהם, מגשרים, לכאורה זו עבודה זמנית, עד שהמדינה תלמד והחברה תלמד להיות חברה קולטת בצורה סבירה, ומכאן נולד הרציונל של מה שהוא העסקה זמנית. אלא שזה כבר קורה 15 שנה. משרד החינוך, מצד אחד, אני לא אומר בשמכם, אני חושב בקול: מצד אחד אומר, שמע, הטענה צודקת, 15 שנה, תקלטו אותנו כבר במערכת, אבל האופי של העבודה הזאת היא לא לנצח, אין תקן שיהיה לנצח. ואנחנו נמצאים פה במתח הזה.

אני אומר לכם, כמי שעסוק פה יום ולילה, אני מכיר את הקהילה של יוצאי אתיופיה, התעסקתי איתם בכמה צמתים בחיים שלי, אבל הרבה זמן אני כבר פה ותקוע פה יום ולילה, אבל עדיין, אני אומר לכם, יומרני מצדי? אז אני אומר לכם, לא יומרני מצידי. אנחנו לצערנו הרב עוד לא נגמלנו מהצורך במגשרים. השאלה מה הדרך, מה המינון, איך, וזה עולה פה כמעט בקרב כל הדוברים. אפילו זיוה, שלקחה קו אמיץ ודיברה על שילוב, היא אמרה שיש את הצורך עדיין, נכון, שילוב , וצריך לטפל בבעיות החולות כדי שהשילוב יצליח. היא לא אומרת "בואו תזרקו את זה וגמרנו ואין". יש עדיין.

רבותיי, לפעמים המדינה, אני רואה את זה בתחומים אחרים, כאילו צריכה להזמין איזה מחקר כדי לצאת לדרך לאיזו פעולה. לא צריך מחקרים. למזלנו, לא למזלנו, אתרע גורלנו שחלק גדול מבני העדה נקלטו במקומות מרוכזי, בשכונות ויישובים מסוימים. זה מדע מדויק, לא צריך אפילו ללכת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המידע והידע נמצא בהישג יד. אנחנו יודעים איפה החולשות שלנו, איפה החולשות של החברה הישראלית, איפה החולשות של מערכת החינוך, איפה החולשות של מערכת הבריאות בסיפור של בני עדת יוצאי אתיופיה. כנ"ל שירותי הרווחה. לא צריך להמציא גלגל. זה מה שמישהו פה זרק לכם, לא צריך להמציא את הגלגל ולהשקיע מליונים. צריך פשוט לקחת את הנקודות האלה, החולות, וללמוד מהן בחברה הישראלית ולדחוף קדימה, להוציא את זה החוצה מהסחרור הצנטריפוגלי הזה. אפשר לעשות את זה, ולצערי הרב אנחנו לא עושים את זה. אנחנו אוהבים לקחת כותרת, להתמקד.

רבותיי, זו האמירה שלי היא המאזנת פה בין הצרכים, אבל אני רוצה לשמוע אותך.

שמי מרים יצחק, ותודה רבה כבוד יושב ראש ועדת החינוך. אכן אני עובדת 15 שנה ב- - -

כמה מגשרים יש לנו?

אנחנו 60 מגשרים ברחבי הארץ שנותנים ייעוץ, ליווי, הדרכה והנגשה שפתית לבני הקהילה, להורים, לתלמידים, לצוות בית הספר. אין כמעט תכנית שאנחנו לא מעורבים בה בתוך שטח בית הספר, החל מפר"ח ותכניות אישיות, ובכלל, וגם מחוץ לבית הספר, אם זה ועדות ברווחה, ועדות השמה, אבחונים למיניהם, גם מקומות שנקרא כמו שפ"י, שנותנים טיפול, עד לבית החולים הפסיכיאטרי. זאת אומרת, אין דבר שאנחנו לא שותפים ולא מלווים תלמידים בבתי הספר.

תארו לכם כל מה שהיא הזכירה, תארו לכם כל הצמתים שהיא הדגישה, ועדות השמה, שפ"י, בלי ליווי של מגשר - - -

אי אפשר, זה בלתי אפשרי.

כל רכזי המקצוע, אם זה מתמטיקה, אנגלית ורכזים חברתיים, כל הצמתים האלה, אנחנו נמצאים בהם. נכון, אנחנו לא מגיעים לכל התלמידים בתוך בית הספר שאנחנו נמצאים, גם אנחנו עובדים לפי מיפויים. משרד החינוך פה מנה מספר דברים מאוד חיוניים ונכונים להשריש אותם ולעבוד עליהם וכאנשי מקצוע, אנחנו נתנו ונותנים וממשיכים לתת את השירות הזה.

יש לי שאלה למשרד החינוך. למה כאנשי מקצוע שרכשנו השכלה במדינה, אני בארץ מגיל 11 ולמדתי חינוך, למה נמנע ממני להיות שותפה בתכניות מורשת, בתכניות מצוינות, בכל צומת שאתם ציינתם? למה 60 עובדים שהם מצוינים, לא יכולים להיות משולבים בתוך התכניות שאתם בונים? למה אני צריכה להיות בבית ספר כרגע? דיברתם על שבוע עלייה, שכן, צריכים ללמד ולחשוף את התרבות ואת המורשת.

תרשום את השאלות האלה.

אם המורים לא מקבלים הדרכה נכונה על המורשת ולמידה והעמקה, הם לא יכולים לעשות את זה. ולמה אנחנו לא יכולים, כל המגשרים, להיות בתוך מערכת החינוך ולתת את המענה יד ביד? למה זה נמנע מאיתנו? אותה מומחית שמגיעה בעניין של מורשת, הרי היא יושבת איתי, היא יושבת איתי ומבקשת את העזרה שלי, איך לעשות את זה, איך לבנות את זה. אם אני יושבת ועושה את העבודה למה אין לי - - -

שאלה במקום, תודה.

למה אין לי את הבמה שכן אני אהיה חלק - - -

מרים, תנצלי את הזמן נכון. חזרת על זה הרבה פעמים. השאלה ברורה, זועקת, צועקת. עכשיו אני שואל אותך שאלה, תני לי עכשיו כדי למצות, 60 מגשרים היום, נכון?

כן.

המגמה גדלה או יש ירידה במספר המגשרים?

כרגע אנחנו 11 עובדים שאנחנו יש לנו תעודת הוראה, שולבנו לתוך מערכת החינוך. כרגע חלק מהמשרה שלנו, אנחנו נותנים שליש משרה בהוראה, שזה מבורך, ושני שליש משרה אנחנו עובדים כמגשרים באגף קליטת עלייה. זאת אומרת, אנחנו לא נותנים הדרכה למורים שיוצאים ועובדים עם התלמידים בנושא מורשת, בכל תחום שמשרד החינוך ציין, אלא אנחנו עובדים מול ההורים וצוות בית הספר בתוך בית ספריים. אז אני באה ואומרת למערכת אנחנו מאוד חיוניים על מנת לעשות את השילוב.

מרים, הסתכלי עליי. 11 מתוך 60, נכון?

11 מתוך 60.

האם במרוצת השנים, מספר התקנים הכולל של כולם ירד או עלה? מה את יודעת להגיד? 60 היה כל הזמן? 60 היה ונשאר מאז ש - - -

כרגע אני מדברת על 60 עובדים שאני כיושבת הראש של 60 העובדים, אנחנו עובדי מרכז ההיגוי, כרגע מרכזת פורת, חלק מהעובדים עובדים דרך זכיין חדש, הגב' מיכל אברה, ואני באה ואומרת, באופן כללי ובגדול, האנשים האלה הם אנשים מקצועיים שיש להם את החלק והתרבות שלהם - - -

מרים, את צועקת צעקה אחת והיא ברורה. לגבי המקצועיות ש - - -

אפילו יש להם ערך מוסף, שזה לא מבוטל - - -

מרים, את לא עוזרת לי.

והם מבוטלים ע"י משרד החינוך.

תודה, תודה.

בגיל 11 למדתי פה בארץ והיום אני לא יודעת למי אני שייכת מבחינה מקצועית, איפה השילוב? איפה ה- - -

תודה מרים. אני רציתי לדעת, אם המגשרים עובדים כבר 15 שנה, לפני עשר שנים, כמה מגשרים היו, כמה יש היום? מישהו יודע לענות לי?

כן.

בבקשה דוד מהרט, תציג את עצמך לפרוטוקול.

שלום לך אדוני היושב ראש. קוראים לי דוד מהרט, עד לא מזמן ניהלתי את מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה. קודם כל אגיד שהמגשרים אף פעם הם לא היו עובדי משרד החינוך.

אנחנו יודעים. כמה מגשרים - -

אני אתן לך תשובה - - -

אבל אנחנו יודעים.

אתה לא יודע.

אנחנו יודעים שהם לא עובדי משרד החינוך, אני רוצה לדעת עם כמה מגשרים התחלנו וכמה יש היום. מישהו יודע להגיד לי?

אני מנסה להסביר לך ככה. מטעם משרד החינוך, הגישור התחיל לפני כ-17 שנים עם 23 מגשרים יוצאי אתיופיה. מטעם משרד החינוך. גופים אחרים, כמו קרן קרב, כמו הג'וינט, הפעילו וגם ממשיכים להפעיל מגשרים. לכן, כשרציתי לענות לך, היו מגוון של מגשרים.

אני מדבר על המשרד.

בסדר, על המשרד. עכשיו, בעניין זה אני רוצה להגיד דבר אחד וגם לנצל את זכות הדיבור שלי להגיד משהו על ההיבט הלימודי. לגבי המגשרים, המגשרים עבדו עד לפני כחודשיים במסגרת מרכז ההיגוי כפרויקט של משרד החינוך. המגשרים, היסטורית - - -

דוד, תן לי רגע. אתה לא יודע מה אני שואל, חכה רגע. תקשיב. יש לך בדיוק דקה, א. דבר יותר מהר, אתה לא עונה לאף אחד כי יש לי עוד הרבה דוברים ויש לי עוד הרבה נושאים לשאול ויש תגובות משרדי הממשלה. ב-12:00 מתחיל דיון, גם קשור לתכנית החומש בהשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה, אז בבקשה. יש לך דקה טלגרפית ותרוץ איתה.

אני אומר, המגשרים וצוות מרכז ההיגוי יצאו במחאה ודרישה ממשרד החינוך להעסיק אותם בהעסקה ישירה. משרד החינוך, במקום להיענות לדרישה זו, החליט לצאת למכרז חדש שממשיך את העבודה הזמנית של העובדים האלה, מעביר אותה מקבלן אחד לקבלן שני. מתוך הצוות הזה שעבד, כרגע יש כ- 10 אנשים מובטלים שיושבים בבית, ואחד מהם אני מקווה שיהיה לו זכות דיבור, כמו - - - שיושב כאן ואינו עובד. משרד החינוך, במקום לקחת את הניסיון והידע שלהם ולקלוט אותם, בנה קריטריונים חדשים שלא מתיישבים עם השטח. זה מה שקרה עם המגשרים. אני חושב שזה שווה באמת דיון נוסף.

לעניין ההיבט הלימודי אני רוצה להגיד בבקשה משפטים קצרים. מבקר המדינה, שבדק את נושא בני הקהילה, גילה שהרבה מהכספים שגופים ממשלתיים וחיצוניים מדברים עליהם שמשקיעים - - -

לא מגיעים ליעדם.

לא מגיעים ליעדם, נספגים בצינורות של הבירוקרטיה. אני חושב שכיום, גם מבחינה הזו וגם מבחינת הדרישה של הדור הצעיר שדורש אינטגרציה והשתלבות, צריך ללכת למהלך שהמדינה צריכה לתת לבני הקהילה, למי שזקוק, את הסיוע באופן ישיר, כשוברים, כחונכות, כמסגרות פרטיות, ולא לכנס אותם במסגרות סגרגטיביות, אני מצטער על הביטוי הזה, אבל מעין גטו כזה. מעין חממה כזו, שאולי היא נעימה, אבל היא לא מביאה את בני הקהילה אל המקום שהם רוצים. בני הקהילה אומרים, אנחנו רוצים להיות חלק אינטגרלי, חלק משתלב בחברה הישראלית - - -

תודה, דוד.

במקום לסייע להם, מדינת ישראל מסייעת להם להיבדל ולהישאר קבוצה נפרדת. צריך ללכת למהלך הזה ו"הדרך החדשה", אני חושב שגם בני הקהילה צריכים פעם אחת למדינה לתת לה, המדינה הלכה על ה"דרך החדשה" שאחד הסעיפים שלה הוא ביטול מסגרות מבדלות. צריך לאפשר למדינה אחרת הממשלה תגיד עוד פעם, עוד תכנית נכשלה בגלל שאתם חזרתם בכם.

אגב, צה"ל, והוא דוגמא טובה, בצה"ל היו מסגרות נפרדות. צה"ל כבר ביטל את המסגרות הנפרדות האלה, כי הוא גוף שהוא פועל עם פקודות והנחיות, וממשלות אחרות, גופים אחרים - - -

תודה, דוד. אמרת, אל תקלקל, אמרת טוב.

רבותיי, תקשיבו, אנחנו באילוצי זמן. יש לי שלושה דוברים, בקצרה, שרשומים, לאחר מכן אני נותן למשרדי הממשלה ומנסה להגיע לסיכום כלשהו. יניב. מירב תחכה לי. נכון, מירב? את סבלנית איתי?

ברור.

שלום אדוני. שמי יניב בן חגי לוי. אני מנהל - - -

אבל דבר מסר קצר בדקה וחצי, בבקשה.

אני מנהל את מרכז נשר באשקלון, אני קורא לו מרכז קהילתי. מרכז קהילתי לא במובן של קהילת יוצאי אתיופיה, במובן הזה של השכונה. שכונה ג' באשקלון, שכונת עתיקות ג', זו שכונה שהיא החוליה החלשה ביותר בעיר אשקלון. כולם מכירים, כולם יודעים. בלב השכונה הזאת עומד מבנה שמתפעלת עמותת פידל. המבנה הזה משרת את כל הקהילה. יש שם את הגינה הקהילתית, אני מעיד עליה, אני הקטן, הכי יפה בארץ. יש שם כ- 100 ילדים מהשכונה הסובבת את המועדון, שבאים למועדון הזה, אבל העניין הוא קבוצת בני הנוער. יש כ-50 בני נוער שמגיעים למקום הזה, 20 מתוכם אנחנו עוקבים, ארבעה או חמישה ערבים בשבוע והשאר, לפחות שניים, זו התניה שלי. מה שהם מקבלים במקום הזה, הם לא יכולים לעולם לקבל מגוף מופלא וגדול ונהדר כמו, למשל, רשות המתנ"סים.

בכוונה אני מכוון לשם, כי הנגיעה האישית הזאת שיש במקום הזה, לא המקום שמגיעים, אליו משלמים 150 ש"ח ונכנסים לחוג קארטה. היכולת שלי - - -

מה מקורות המימון שלך?

זה הפסיק להיות ממומן, פרויקט לאומי ו- 360. זה בעצם שני הגופים שמתפעלים. היום עמותת פידל לקחה על עצמה חלק מהעניין הזה והעירייה לקחה חלק על עצמה ועדיין אנחנו צריכים לראות מה עושים.

הנגיעה האישית הזאת, אין אותה במתנ"ס. אין אותה בשום מקום. היכולת שלי ללכת הביתה, היכולת שלי להבין איפה הכשלים, איפה החולשות של אותו נער ולהיות שם בשבילו. אני יודע, זה רק 40. זה רק 50. אבל זה משנה דור. וכשמדברים היום על עשרה מועדונים כאלה של עמותת פידל, זה מאות בני נוער שאין להם שום התאמה למסגרת, לא של מתנ"ס ולא אחרת.

אני רק חושב על הרעיון הזה של התלושים. עוד לא יצאנו מהתלושים האלה? מה ילד, יבוא עם התלוש לזה, או כולם יעמדו עם צ'ק עם אמא והוא יעמוד עם תלוש? אנחנו עושים פה דבר שאסור לעשות אותו.

תודה. קודם כל, אלה שנשארו לנו רשומים. עורכת דין ענבר פלד, בבקשה.

שלום אדוני היושב ראש. תודה על ההזדמנות לומר את הדברים. אני מהקליניקה לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית. יש לנו הזכות לעבוד עם האגודה למען יהודי אתיופיה ואנחנו הגשנו נייר משותף שנמצא לפניך ואני לא אלאה.

אני רוצה להגיד בקצרה כמה מילים על המשמעות של אי יישום החלטת הממשלה לביטול התכניות היחודיות. ההחלטה הזאת, לבטל את התכניות המבדלות, הייתה ברורה, היא אמרה שתכניות מבדלות יצומצמו עד לאפס. מה בדיוק היא אומרת? עקרון ראשון, השילוב הוא הכלל, הבידול הוא החריג. מותר לבדל רק במקרים חריגים ורק בכפוף לעקרון הצורך. עקרון שני, צמצום ההפרדה למקרים מנומקים וקצובים בזמן. כלומר, חייבת להיות הנמקה של הרשות. עקרון שלישי, ההחלטה קובעת שתוקם וועדת מעקב, שתמונה תוך 90 יום מההחלטה. זה לא קרה.

בטח שכן.

זה לא קרה.

אתן תגיבו, למה אתן מתפרצות?

רק שניה, אני אפרט בדיוק. אנחנו עוקבים אחר יישום ההחלטה הזו מהיום שהיא ניתנה, כמובן, יחד עם האגודה. השינוי המיוחל לא קרה. הכלל הוא עדיין בידול. אחוז השילוב שמוצע בהתקשרויות שהפרויקט הלאומי מפרסם זה 70% מהתלמידים הולכים להיות יוצאי אתיופיה, 20% עד 30% לא יוצאי אתיופיה. מה הסיבה לאחוז הזה? אף אחד לא יודע להסביר. ניסינו לפנות אל משרד החינוך, אין תשובות.

לא ברור אם ועדת המעקב התכנסה או לא. בחודש ינואר שמענו מהמשנה למנכ"לית משרד החינוך, הגברת גילה נגר, שוועדת המעקב עומדת להתכנס בימים אלה, ומאז לא שמענו דבר למרות שאלות חוזרות ונשנות. אנחנו נשמח לגלות שוועדת המעקב אכן הוקמה, מי הם חברי הוועדה הזאת, מה ההרכב שלה – לא שמענו.

לא ברור גם מהם הקריטריונים שלפיהם ייבחרו תלמידים בתכניות האלה. משרד החינוך אמר, באחת התגובות שלו, שיטילו את התפקיד הזה על צוות בית ספרי. איך מבטיחים שיהיה פיקוח על התהליך הזה? שמה שהיה הוא לא מה שיהיה?

אלה שאלות שאני חושבת שחשוב להפנות למשרד החינוך ולדרוש תשובות, גם בשם השקיפות וחופש המידע וזכותו של הציבור לדעת את הדברים. אני רוצה רק להגיד - - -

כל תהליך חדש מתבקש שיהיו לו אבני הדרך האלה והבקרות האלה.

אדוני, אם אפשר עוד מילה, בבקשה.

משפט אחרון.

אני רוצה לשוב ולהדגיש את הנקודה שזיווה פתחה בה, ההשפעה המתייגת שיש לתכניות המבדלות על קהילת יוצאי אתיופיה. יחס נפרד בכפייה הוא לא יחס שווה, הדברים ידועים ממאבקים אחרים בעולם והגיע העת שהם יופנמו גם אצלנו. תודה רבה.

תודה. בגדול, אם הבנתי אותך, את בעד יישום מלא של החלטה 324 תוך מעקב ובקרה שאכן לתת מענה איפה שאין שם החלטה?

אני לא עוסקת אפילו בשאלה העקרונית האם ההחלטה הזאת הייתה נחוצה או לא, אני אומרת, הייתה החלטה ממשלה, זו הבטחה מנהלית מחייבת, בוא נראה אם היא עובדת כמו שצריך ואם לא.

טוב. שרה מאיר.

אני מהאגודה למען יוצאי אתיופיה ואני תוהה בשאלה בסיסית שבעצם נוגעת לכולנו כאזרחי מדינת ישראל. שנים פועלות תכניות בכל הארץ. כשפנינו למשרד החינוך ושאלנו מה מספר התכניות, וזה היה לפני מספר שנים, לא ידעו לומר לנו. מישהו בא ונותן כסף, יש מצ'ינג, המשרד נותן. אחרי כמה זמן, המצ'ינג נעלם והמשרד ממשיך לתת. איש לא עוקב אחר מה נוצר, מה הם התוצרים. אני נכנסת לחנות, קונה נעליים, ויש לי נעליים. כאן שפכו כספים במשך עשרות שנים ולא יודעים, איש לא יודע להגיד, מה התוצרים של הכספים הללו שנשפכו. יכולים רק להגיד שהמצב נשאר כפי שהיה עד עכשיו. וזה דבר - - -

אני מבין, בואי תקשיבי. אני מבין שלהגיע לוועדת כנסת בנושא ייעודי זה טוב להתלהם, זה טוב לזה, אבל קצת צניעות בסיסמאות. אי אפשר לומר שאף אגורה לא הגיעה ליעדה ואי אפשר לומר - - -

מיכל פה - - -

תנו לי רגע, מירב, אל תעזרי לי. אף אחד לא יכול להוכיח שהמצב היה אותו דבר, שלא יכול להיות שיש כשלים, יכול להיות שזה לא האופטימום, אבל בואו, אני לא פותח את זה לדיון.

היינו רוצים שהאנשים של מיכל יהיו בתוך משרד החינוך. זה השילוב האמיתי.

בבקשה.

היינו רוצים שכל עובדי פידל יהיה בתוך משרד החינוך, זה השילוב האמיתי. לא להשאיר אותנו שם ו- "תישארו שם תהיו ילדים טובים".

מרים, אני אוציא אותך.

תודה רבה.

על מה, שאני אוציא?

שאתם מקשיבים.

אני רוצה רק לומר שהנחתום העיד על עיסתו תמיד. כל אחד שסיים פרויקט, או היה בתכנית – אמר, הצלחנו. אני אתן רק דוגמה של פאקט שעבד 12 שנה ולא היו שום תוצאות - - -

יכול להיות, יכול להיות.

בסדר. אני רק אומרת שיש פה מצב שאסור שיימשך. אני לא יודעת מי מעוניין בהמשכת המצב הזה, אבל ברור שאנחנו, שמוציאים את כספי הציבור, צריכים להיות אחראים על תוצרים, ואני רוצה לשמוע איך משרד החינוך יוודא שההשקעה הזאת - - -

תודה. חברי הכנסת, אתם רוצים, או אתם רוצים לשמוע את משרדי הממשלה?

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך.

אז בואי, משרד החינוך, תקשיבי, עלו פה טענות. סיפור הכשרת מורים והעסקתם. כשאומרים לי מצד אחד יש עניין שיהיו לנו מורים בני העדה, מצד שני אנחנו שומעים על מורים שלא מצליחים להשתלב במערכת, אני מבקש לשמוע על זה. אני רוצה לשמוע לגבי הכוונות שלכם באמת לגבי המגשרים, גם הטלאי הקטן הזה של 11 מגשרים שנכנסו בשליש משרה, עבודה חלקית.

אני אחת מהן.

למה את מפריעה לי? אני לא מבין.

סליחה.

חבל על ההפרעה. אני מבקש, האם זה לא רק כדי לתת איזה מסר של הרגעה? מה התכניות לגבי המגשרים? אני רוצה לדעת בדיוק מה עמדת משרד החינוך, סופית, כי גם בתגובה שקיבלתי מהשר, הוא אמר שצריכה להיות פגישה במשרד החינוך, מצד שני הוא לא רצה לבטל את המכרז. אני מבין שהיה צריך לפתוח את שנת הלימודים תשע"ז ולכן היה צריך לקדם את המכרז, אבל אני רוצה לדעת מה התכניות של משרד החינוך לטווח ארוך לגבי המגשרים.

אני רוצה את ההתייחסות שלכם, האם יש לכם ועדת מעקב נקרא לזה, או תכנית מעקב, עם התכנסות, עם מדדים, עם יעדים. וסוגיה שאני חייב לקבל תשובה חד משמעית, האם במרוץ הזה לשילוב מלא אנחנו יודעים גם לתת דגשים והתייחסות לנקודות חלשות שצריך לתת שמה שנקרא עדיין לא נגמלו מזה. בבקשה.

עוד שאלה קצרה!

אדוני, אם היא מסיימת את הדיון אז לפחות שתענה לנו גם.

אני אתן לך. אז שאלה, בבקשה, מירב.

אחת, אני רוצה לדעת מה קורה עם פידל.

פידל מקבל התייחסות מיוחדת שלי בסיכום.

לא, אבל היא כבר יושבת פה.

שתיתן, בסדר, אוקיי.

לא, התייחסות שלך זה אחלה. אני רוצה שתגידו לי מה קורה, כי ההסכם לא נחתם עם הפרויקט הלאומי.

אוקי, תודה.

רגע, שניה. אני יושבת פה שעה, אני יכולה להוציא מילה. אחת, אני רוצה לדעת בדיוק מה קורה עם זה, האם זה נחתם. ואני יודעת שיש תכנית שנקראת "דרך חדשה". זה שלך, נכון, טלל? אני הבנתי אתמול משיחות שהייתי במשרד החינוך זה שהתכנית תקועה, לא אצלכם ולא בחינוך, אלא בוועדת הכספים. רק תגידי לי אם האמנם זה נכון.

לא עכשיו, אני אתן לך להתייחס, לא עכשיו.

אני אתייחס בכמה מילים אחר כך.

זאת תכנית של מליונים. היא חייבת להתייחס כי היא משרד הרווחה.

לא, אני ממשרד ראש הממשלה.

משרד ראש הממשלה שעוסק בנושא.

אבל רק חינוך היא תתייחס. בבקשה, דב.

שאלה קצרה. האם יש למי מהגורמים פה, משרד החינוך, משרדים אחרים, נתונים לגבי מוסדות חינוך שבהם יש ריכוז לא פרופורציונלי של יוצאי אתיופיה? אני מתכוון, החל מגני ילדים, בדגש על בתי ספר יסודיים, אבל גם בכלל. האם יש לכם נתונים כאלה? אם אין, האם אתם יכולים לאסוף ולהביא לוועדה? כי זו שאלה - - -

זה מדע מדויק, אפילו לא צריך מחקר.

נכון.

אוקיי. משרד החינוך, נתחיל איתך.

לגבי התכנית המיוחדת, אישרו את התכניות המיוחדות.

רגע, זיוה, דיברת בהתחלה?

לא, אבל - - -

חכי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

שאלה, רק להוסיף לשאלות שחבריי שאלו.

הפרויקט הלאומי האתיופי לא - - -

רגע, זיוה מקונן, את מפריעה לי!

אדמסה בני מלסה

אבל הפרויקט הלאומי כשל.

בני. אני אוציא אותך גם בסוף הדיון, אין לי בעיה. בבקשה.

יש בתוך המדדים שדיברו פה מעבר ל - - -

דבר אלינו, לא לא שומעים אותך.

במנגונים הרגילים - - -

מעבר לעניין של השכלה אקדמאית, גם השכלה להשמה. זאת אומרת האם מודדים איזשהו קשר בין עידוד לימוד בכל מקרה לעידוד למקצועות שיש אחרי זה אפשרות להתפרנס מהם?

זה הדיון של 12:00.

יש דיון אחר. הוא מדבר במערכת החינוך, לא בהשכלה גבוהה.

אה, משרד החינוך, מי מכם?

תכף, אני אתחיל בכללי והיא תיכנס ל - - -

היא משרד החינוך?

כן, כן.

אז דברו. נו, בבקשה. אבל בקצרה.

הנושא של נתונים סטטיסטיים, יש לנו נתונים מדוייקים, כמה ילדים לומדים, באיזה מוסדות, איפה יש ריכוזים, מה נתוני המיצ"ב שלהם, מה נתוני הבגרות שלהם. אנחנו עוקבים ועושים מוניטורינג שנה שנה או אפילו חצי שנה חצי שנה לפי ההתקדמות. תוצרים של - - -

נוכל לקבל את הנתונים האלה?

אם יושב ראש הוועדה יפנה, אנחנו נגיש לכם נתונים.

הוועדה תבקש, כן.

כמובן לא שמית, שלא יהיה אחר כך - - -

אני הגשתי שאילתה בדיוק על הדבר הזה ולא קיבלתי את הנתונים. אם הנתונים ישנם, אז למה אתם לא נותנים?

הוועדה תקבל את זה לטובתכם.

תוצרי התכניות שעבדו. אנחנו בדקנו את התכניות, בדקנו את התוצרים, בדקנו את הבגרויות. יש תכניות שלא ממשיכות, יש תכניות שממשיכות, יש תכניות שמשנות את הפנים. לפי הנתונים שבדקנו. לא השתמשנו ב"מה שהיה הוא שיהיה". יש שינויים גדולים - - -

ההתקשרות עם הפרויקט הלאומי זה לא - - -

זיוה, את לא תקבלי תשובה!

סליחה, אדוני.

זיוה, את לא תקבלי תשובה. עם התפרצות לא תקבלי תשובה.

אוקיי.

בסוף תני לה, אם היא לא תתייחס, תבקשי ממני סעד אני אעזור לך.

אדוני - - -

לא בהתפרצויות. בבקשה.

שני תלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה, זה ההישגים המצליחים של הפרויקט אחרי 15 שנים?

תודה, זיוה. קריאה ראשונה ופעם שנייה את יוצאת החוצה.

אני יכולה לצאת.

אבל אולי רק להוסיף לבקשה של הנתונים של משרד החינוך שבאמת יראו, יוסיפו, האם יש התקדמות ואם כן, איזה, במהלך השנים.

כולל מגמות.

בדיוק, מגמות. זה הנקודה החשובה.

אני כותב לה את זה. אין לנו זמן, יש לנו ארבע דקות.

לישיבות ממשלה על ההחלטה הגשנו נתונים מאוד מדוייקים. השר שלנו איש שאוהב מתמטיקה, אז קיבלו ממש - - - אפשר ממש להעביר לך את זה, תוכל לראות, בשבע השנים האחרונות - - -

אלה נתונים, זה דוחות סטטיסטיים. אוקיי, עכשיו מורים.

לא, זה מה שהוא - - -

אני אכווין אותך. מורים בבקשה.

אני רוצה - - -

מי זו אני?

דליה מזרחי, כוח אדם בהוראה במשרד החינוך. אני רוצה להתייחס לשיבוצים של המגשרים. אנחנו לקחנו את כל הקבוצה של המגשרים, את כל ה- 57 או 59, אני לא זוכרת במדויק, וחילקנו אותם לשלושה. מאחר ובמשרד החינוך, בכדי לשבץ עובד הוראה במערכת אנחנו חייבים שיהיה לו תואר ותעודת הוראה, מיינו אותם לקבוצות. מי שהיה לו תואר ותעודת הוראה – שהם 11 – שיבצנו אותם במערכת בשליש משרה, כמו שאמרה מרים, והיתר בימי הדרכה. עכשיו קיבלנו פנייה מהם שהם רוצים יותר עבודה כעובדי הוראה ופחות ימי הדרכה, גם הגשנו בקשה לתקציב - - -

זה היה מאולץ.

מרים.

ובאמת נעננו בחיוב - - -

יש לי ביקורת על זה, את יודעת? מי שמרים לי את הדגל של ה"גישור גישור גישור", כשמראים לו את התקן ואת המשרה, הוא רוצה פתאום להיות רק מורה. אז אם ההדרכה היא ב - - - אז תנו לי. תעשו טובה, אל תדליקו אותי.

ונענינו בחיוב לשעות שהם ביקשו, ממש בדיוק כמו שהם כתבו לנו. אנחנו נסדיר את זה והם יקבלו יותר שעות הוראה ופחות הדרכה כמו שהם ביקשו.

לגבי הקבוצה השנייה, זו קבוצה שיש להם תארים ואין להם תעודות הוראה, צריכה להתקיים קבוצה, באמת יש מגעים, אני חושבת עם בית ברל, אני לא יודעת בדיוק כי היא אחראית על ההכשרה, להכשיר אותם, ויחד עם זה גם הוצעה להם עבודה דרך החברה בכדי שהם יוכלו להתפרנס בזמן ש - - -

אז יש טיפול. אוקיי, תודה.

קבוצה שלישית. שניה. קבוצה שלישית ש - - -

אני אדלג על המורים אם אתה תפריע לי. אז אל תפריע לי. בבקשה, מורים.

קבוצה שלישית שאין להם לא תואר ולא תעודת הוראה, גם נבנית להם תכנית הכשרה, שהם ילמדו במשך ארבע שנים ללימודי תואר ותעודת הוראה. אצלם זה קצת יותר מסובך, ההעסקה, מכיוון שכשלומדים לתואר ותעודת הוראה יש הרבה פחות שעות בכדי לעבוד. אז לקבוצה הזו של המגשרים כן יש תכנית מוסדרת ואנחנו בקשר איתם, ישבנו איתם, ראיינו אותם, קבענו להם ותק על סמך העבודה הקודמת שלהם, ואני חושבת שאנחנו על הדרך הנכונה איתם.

בבקשה. גברתי. מורים.

חשוב להגיד שיש בג"צ נגד המדינה בנושא של המגשרים, שהוא בעינו עומד - - -

אחרי שפטפטתם את עצמכן לדעת את מודיעה לי שיש בג"צ? זה בהתחלה, מי שלא רוצה לתת תשובות אומר, זה סוביודיצה, יש דיון בבג"צ, אבל את נדיבה, כל הכבוד לך.

שמי ד"ר קלעי פוריה ואני מרכזת את התכניות להכשרת מורים לבני הקהילה האתיופית בארץ. יש לנו שש מכללות בהן יש תכנית יחודית לבני הקהילה האתיופית.

כמה משתתפים בה בסך הכל?

בשנה שעברה היו כ-220 סטודנטים.

מתי זה התחיל?

זה התחיל במכללות שונות. אני יכולה להגיד שבמהלך השנים היו ארבע מכללות - - -

המספר הולך וגדל?

עם תקציב "הדרך החדשה", באמצע שנה שעברה הצטרפו שתי מכללות לתכנית. שוב, התכנית, כשאני אומרת שהתכנית ייחודית, זה כל הסטודנטים לומדים כמו כל אחד מהסטודנטים במכללה, אלא שאנחנו ערים לכך שיש להם חסכים בדברים מסוימים כמו אנגלית, כמו איך כותבים, אוריינות אקדמית - - -

לא בהכרח.

לחלקם. לא, יש כאלה שלומדים רגיל. חלק, מי שזקוק מקבל במסגרת התכנית היחודית. אחד הדברים למשל שאנחנו נותנים זה קורס בזהות ומנהיגות שאנחנו גם חושבים שזה חשוב, וכו'.

השמה, הכשרה, אני מבין. עכשיו השמה.

השמה, יפה. אני כשלקחתי את התפקיד, ואני מזה שנתיים בתפקיד, הבנתי בשנה שעברה שהתהליך המשמעותי ביותר הוא תהליך ההשמה. אנחנו באמת מרגישים שיש תקרת זכוכית לבני הקהילה האתיופית, ומה שאתה אמרת הוא בהחלט נמוך. אחת הבעיות, ואני יכולה להגיד, נובעת מזה שחלק מבני הקהילה האתיופית למדו דברים שהם לא הוראה. למדו למשל חינוך בלתי פורמלי, למדו למשל חינוך מיוחד שאתם יודעים שבשנים האחרונות - - -

אז בתכניות שלכם, כמה - - - ?

לא להפריע. תני לי, תני לי, אני באילוצי זמן.

אבל אני רוצה להגיד מילה. במאמץ באמת משותף של רשויות מקומיות, משרד החינוך החל מגילה נגר שנתנה כובד משקל באמת משמעותי, איל רם, שאחראי על הכשרת המורים, אנחנו שילבנו השנה 83 מורים, חלקם לסטאז' וחלקם מורים אחרי סטאז'. חלק לא גדול מהם לצערי הם מחנכי כיתות שעובדים במשרות משמעותיות, ונכון - - -

טוב, אנחנו נתייחס לזה בסיכום.

העבודה הגדולה שלנו היא - - -

תודה, תודה. עכשיו אני רוצה לשמוע תשובה לגבי פידל. מרכזי פידל, מרכזי הנוער. אני תקשיבו טוב טוב, לית מאן דה פליג, ואנחנו בתוך עמנו יושבים ומכירים את המציאות הקשה, שעדיין יש להם מקום ויש להם צורך. נכון, "דרך חדשה", תקראו לזה מה שאתם רוצים, נותנים לכם חופש פעולה לממשלה. בסדר? אבל אין שום סיבה, על המזבח הזה, כשנגיע לשילוב מלא, אופטימלי, את יודעת מה? 80%, לא מלא, אני הראשון שאקרא להם לסגור את השערים שלהם. כרגע זה צורך בשכונות, זה צורך שיש לו גם תפוקות, אלא אם כן תבואו ותסתרו לנו את זה. אני רוצה לדעת מה הולך להיות עם מרכזי הנוער.

אוקיי. זה אני אתייחס קודם לזה ואני רוצה להתייחס לעוד שתי נקודות שעלו פה.

לא, קודם לזה.

אני אתייחס קודם לזה. קודם כל, וגם זה מאוד בולט ממה שעלה בדיון, עם כל זה שאנחנו באמת עוסקים בזה כבר הרבה מאוד שנים, אנחנו עדיין לא סגורים עם עצמנו מה הדבר הכי נכון לעשות ולכן בכל אחד מהדיונים האלה יש דעות שונות ואנחנו צריכים להכיל את כולם ואיכשהו לקחת אותם בחשבון.

אז אני אתחיל עם מרכזי הנוער, שבעצם ידגים מה תהיה הגישה של התכנית הממשלתית למגוון גדול של סוגיות שעלו פה. אנחנו מודעים לזה שאי אפשר לקחת משהו ולסגור אותו, ואני לא יודעת מה אמרתם, הנערים מחפשים לעצמם איפה להיות? לא, הנערים לא צריכים לחפש לעצמם איפה להיות, זו לא האחריות שלהם, זו האחריות שלנו.

מצד שני, אנחנו בדקנו ואנחנו נוכחנו לראות שבחלק גדול מהרשויות המקומיות, ודיברו פה על השלטון המקומי שהוא באמת גורם מאוד חשוב בכל המהלך הזה, גם בעינינו, המקומות שבהם פעלו מרכזים, המרכזים היו יותר סגרגטיביים מאשר אינטגרטיביים. ואני יודעת שאתה מהמרכז באשקלון, ואני יודעת, בגלל שתפקידי הקודם היה ב-360, אני מכירה את המרכז ואני יודעת שהוא אינטגרטיבי, לא כל המרכזים הם כמו שאמרתם וכל הרשויות הם אותו דבר.

אמרו פה, בעצם מה שאנחנו הולכים לעשות עם מרכזי הנוער, משרד החינוך יוביל את המהלך הזה, אנחנו נסייע להם, זה לעבור עכשיו רשות רשות, מרכז מרכז ולראות מה הפתרון המתאים.

תודה רבה.

רגע, שנייה.

היא ענתה לך. אני כבר הבנתי, את רוצה - - -

לא, אבל שנייה, זה הדבר הכי חשוב - - -

אבל זה מה שיהיה. יש עכשיו - - -

לוח זמנים, לוח זמנים. תנו לי רגע. לוח זמנים, גברתי. גברת טלל דולב, לוח זמנים לזה שאתם הולכים לעבוד רשות רשות בינתיים - - -

במהלך חודש דצמבר וינואר אנחנו נשב עם כל הרשויות.

תודה רבה.

רגע, אבל מה עם אלה שעובדים עכשיו? מה איתם?

הם ימשיכו לעבוד, ההתקשרות נסגרה. יש אפשרות למרכזים לעבוד עוד חצי שנה, יש לנו זמן לתכנון. לגבי כל מרכז - - -

יש להם אפשרות לעבוד חצי שנה?

יש להם אפשרות לעבוד חצי שנה.

תבדקו לי את זה, אתם אומרים לא, תבדקו את זה. אוקי, תודה רבה.

אני רוצה להתייחס לעוד שתי נקודות.

את לא יכולה להתייחס.

אני לא יכולה להתייחס?

לא, לא יכולה להתייחס. את שבוע רק ותראי, קיבלת במה. יש כאלה עשרים שנה. יהיו לך עוד הזדמנויות, ודאי ודאי.

רבותיי, הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון, לאורחים הנכבדים, לחברי הכנסת, לכל בעלי המקצוע, משרדי הממשלה.

הוועדה מבקשת לקבל לידה מסמך מעמותת פידל על כל מרכזי הנוער שהם מפעילים, כולל, שיהיה דוח באיזה רשותף כמה ילדים, אם אפשר גם שבדוח הזה קצת היסטורית, נערים שהגיעו, איך הגיעו, מה יצאו, תפוקות שלה ותמורות מפעילות מרכז הנוער.

הוועדה מבקשת לקבל נתונים סטטיסטיים ממשרד החינוך של ריכוזי התלמידים בני העדה יוצאי אתיופיה, ריכוזים שלהם בבתי ספר, מאפיינים מיוחדים, כולל מגמות, הצלחות, נקודות שבר, איפה שיש לנו מקום לתת דגש.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל תכנית מפורטת לשילוב מורים מבני העדה במערכת החינוך. מה שהוצג בפני הוועדה אינו מספק ולא ישיג את היעדים שכולנו מצפים להם.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך תכנית לשילוב בני הנוער מבני העדה יוצאי אתיופיה בתנועות הנוער, כולל מספרים. רבותיי, הערך המוסף של החינוך הבלתי פורמלי, של תנועות הנוער וארגוני הנוער, הוא ערך מוסף מוכר, אין ספק. אם תהיה תכנית תמיכה עם מדדים, עם יעדים, שבשנה זו וזו יהיו כך וכך ונשיג ונגיע ליעד כזה, אין ספק זה מראה גם על רצינות ועל שילוב ידיים בכל התכניות של בני העדה.

הוועדה תקיים דיון מעקב סביב הנושאים האלה, 60 יום מהיום. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.