הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 282

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ו' בחשון התשע"ז (07 בנובמבר 2016), שעה 13:46

הצגת תוכנית החומש של המל"ג - לציון פתיחת שנה"ל האקדמית תשע"ז

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן-ארי

יוסף ג'בארין

איציק שמולי

אוסאמה סעדי

עאידה תומא סלימאן

באסל גטאס

פרופ' יפה זילברשץ - יו"ר ות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב

גדי פרנק - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

שלמה פשקוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

כמאל חואלד - מפקח במינהל עו"ה, משרד החינוך

פרופ' מנחם בן ששון - נשיא האוניברסיטה העברית

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

רם שפע - יו"ר התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

יובל ברטוב - קשרי ממשלה, ארגוני סטודנטים

נועה נאמן - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

דוקטור קלעי פוריה - הכשרת מורים בני הקהילה האתיופית

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ג'ג'או בימרו - סטודנט באוניברסיטה העברית

מוחמד יונס - יו"ר תנועת אופקים

מיכל אבן - יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר, אוניברסיטת חיפה

יאיר הס - מנכ"ל עמותת הלל, האגודה ליוצאים לשאלה

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את ה.ל.ל האגודה ליוצאים לשאלה (ע"ר)

עידית שבתאי סידס - שדלן/ית

אבישג שחם-חדד - שדלן/ית

יהודית גידלי

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

הצגת תוכנית החומש של המל"ג - לציון פתיחת שנה"ל האקדמית תשע"ז

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט, ה-7 בנובמבר 2016, ו' בחשוון תשע"ז, בנושא הצגת תכנית החומש של המל"ג לציון פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ז.

לכם זה נראה טריוויאלי ונוחת נחיתה רכה, כמה זמן חיכינו להצגת תכנית החומש, אנחנו לא יודעים מה יש בה, מקווה שלא יהיו בה הפתעות ושתהיה תואמת ציפיות.

רבותיי, אני חושב שזה יום מיוחד שבו המל"ג והוות"ת מציגים לנו את תכנית החומש הקרובה בהשכלה הגבוהה, אלו הם פני ההשכלה הגבוהה וכולנו השתמשנו בחומש האחרון והשתמשנו בביטוי הזה של העשור האבוד, יש אתגרים ויש תמורות ושינויים ואני מקווה שמי שישב ושקד על התכנית הזאת, נתן את הדעת לכל האתגרים של החברה הישראלית בכלל ואותן אוכלוסיות שהן מודרות מהאקדמיה, ההשכלה הגבוהה בפרט.

אדוני יושב הראש, לפני פרופ' יפה, זו הזדמנות לברך את כל הסטודנטים באוניברסיטה העברית. להודות לך על הדיון כי באמת אני חושב שאצלך בוועדה היה זרז למצוא פתרון, זו הזדמנות בשם כולנו להגיד לך תודה רבה.

אדוני אני מצטרפת לדבריך. שלום לכולם צהריים טובים. קודם כל תודה רבה לך אדוני היושב ראש על ההזדמנות להציג בפני חברי הכנסת והנוכחים כאן את ההישג המאוד גדול. אני קודם כל מודה לחברי הכנסת שהגיעו לשמוע, לעמיתי פרופסור בן ששון נשיא האוניברסיטה העברית שנמצא כאן בשם האוניברסיטה וכמובן בשם ועד ראשי האוניברסיטאות ולחבריי אנשי המקצוע מהאוצר, שלמה פשקוס וגדי פרנק, המנכ"ל האולטימטיבי שלי ובזכות האנשים האלה למעשה ביחד בכוחות משותפים הגענו לתכנית מאוד מרשימה.

נברך גם את רם שפע, הופעה ראשונה.

יושב ראש ההתאחדות הסטודנטים הארצית הנכנס, העבודה שלנו הייתה כל השנה עם התאחדות הסטודנטים ואנחנו כמובן מתכוונים להמשיך את זה, אז ברוך הבא ושיהיה לך בהצלחה רבה.

(הצגת מצגת)

שנת הלימודים התחילה לכולם בשעה טובה ובואו נראה לאן פנינו היות שהשנה הזאת היא לא שנה רגילה, היא שנה שבה היא נפתחה ואנחנו משיקים תכנית רב שנתית להשכלה גבוהה, למעשה השיח יהיה לא רק על השנה מה שבדרך כלל אתה פותח שנה, זה השנה, אלא בעצם זו התכנית הרב שנתית ולאן פני ההשכלה הגבוהה מועדות.

למעשה, כמו שאמרתי, אלה המספרים שמסכמים עבודת פרך של שנה ומסכמים את הצפי של הגידול בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה. אנחנו התחלנו את 2016 עם 10 מיליארד שקל. את 2017 אתם רואים עם התוספת נתחיל עם 10.400, או אפילו 10.5, זה גידול מאוד משמעותי שהולך ומצטבר. אנחנו נסיים את תשפ"ב, את שש השנים של החומש עם קרוב ל-12 מיליארד שקל לפי הרשום כאן, הנחת העבודה שלנו שעם כל ההצמדות ותוספות לסגל וכל הדברים - - -

כמה התחלתם את החומש הקודם אתם יודעים לומר לי?

את החומש הקודם התחלנו ב-6.7, זאת אומרת שב-12 שנים, למעשה אפשר להגיד שתקציב ההשכלה הגבוהה הוכפל. הכפלה ב-12 שנים בתקציב מדינתי - - -

זה היה בסוף הממשלה הקודמת, קיבלנו החלטה על ה-5 מיליארד.

אתה יכול אפילו להוריד את ה-560,000 או משהו כזה שנכנס בסוף אולמרט, זה אפילו יותר מכפול.

זה היה 6 וקצת זה יהיה 12 וקצת, אפשר להגיד הכפלה , הכפלה מ-6 מיליארד ל-12, מה שאומר שהמערכת נמצאת היום לגמרי במקום אחר והצורה היא מה מוביל אותנו, מה אנחנו עושים עם המנדט שניתן. זה בעיני מנדט, ואחריות מאוד מאוד גדולה. למעשה העקרונות שהנחו אותנו בעבודה המשותפת בבניית התכנית הייתה, קודם כל יש לנו מערכת, ייעול וחיזוק, תיכף נסביר מה זה ייעול וחיזוק, וזה נראה לי הדבר הראשון שחשוב לעשות. יחד עם זה אתם הרי יודעים תמיד את הוויכוח המאוד גדול האם האוניברסיטה היא מגדל שן או האם היא משהו שאמור לשרת את החברה והתשובה שלנו היא גם וגם. אנחנו בהחלט נשמור על מגדל השן, נשמור על תשתיות מחקר, נשמור על המשוגעים שרואים את המשושה מתומן ואת המתומן מחומש כי בעצם בזה הם הופכים עולמות ויחד עם זה אנחנו גם נדבר בתקציב הזה עם שוק התעסוקה ועם החברה הישראלית כפי שתראו להלן.

אם כבר את מדברת על חדשנות בהוראה, תתייחסי לסקר הסטודנטים.

אני אגיע לזה לפי הסדר. יש לנו את הנושא של חדשנות בהוראה ועוד מעט נתייחס לזה. כשאני אומרת חדשנות בהוראה הכוונה היא לא נשפר את הקיים אלא נחשוב איך סטודנט קם בבוקר ואומר 'וואו, אני בתקופת האוניברסיטה, מה אני עושה בשביל זה' זה האתגר שלנו ואנחנו ננסה להראות, התחלנו בשנה שעברה עם גלעד ואנחנו נמשיך איתך בשמחה את המסע החשוב הזה.

כאן אני מגיעה למגדל השן והעולם, תשתיות מחקר בעידן הענן, המסקנה שלנו והיא גם קיבלה אוזן מאוד קשבת אצל כל מי שעבד איתנו על הנושא היא שבעצם אי אפשר מחקר בלי תשתיות מחקר. יש לך תשתיות מחקר, יש לך קידמה, יש לך פיתוח, יש לך תעסוקה, יש לך מרצים חוזרים, יש לך הכל. אז יש לנו סיפור מדהים על נושא תשתיות המחקר ופעם ראשונה בהיסטוריה של המל"ג יש בינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה ואנחנו רוצים לקדם אותה לסייע למוסדות.

כמו שאמרתי יותר מפעם אחת, אנחנו במל"ג ות"ת רואים את עצמנו כמי שמתווה את האסטרטגיה ביחד עם משרדי הממשלה האחרים וגורם לה לפעול. אנחנו לא אוניברסיטת על, אנחנו סומכים על המוסדות שהכרנו בהם ונתנו להם את המנדט, לקבל את התוויית הדרך הכוללנית וליישם את כל הדברים על הצד הטוב ביותר, לפי עקרונות החופש האקדמי שאנחנו מחויבים להם.

ייעול וחיזוק המערכת – מהי המערכת שלנו? 63 מוסדות, 8 אוניברסיטאות מחקר, אוניברסיטה פתוחה, 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות על ידי ות"ת. אני יודעת שבשיח תמיד אומרים 'למה ילך למכללה, זה עולה המון כסף', חבר'ה, 20 מכללות מתוקצבות על ידי מדינת ישראל, הרבה מאוד סטודנטים, הכי הרבה סטודנטים לתואר ראשון מתחילים שם ועוד מעט אנחנו נראה את ה מספרים. 13 מכללות חוץ תקציביות, כמו שכבר אני באמת אמרתי, יש משהו בשוק החופשי בהשכלה הגבוהה שלא היה קיים מלפני יותר מ-25 שנה, יש לו את החן שלו, את האנרגיה שלו והוא חשוב גם כן, ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך שהן בעצם בפיקוח המל"ג כי הן נותנות תואר אקדמי אבל הן עוברות השנה לתקצוב ות"ת, ואנחנו נדבר על זה.

כל המכללות עוברות?

כל המכללות עוברות, ותיכף נראה באיזה תנאים, יש כאן גם קונספט מאוד עמוק במהלך הזה.

הושלם המהלך?

הוא ממש עובד לפי הספר, הוא בעיצומו. אנחנו עשינו milestone של תאריכים ואנחנו לא זזים מזה רגע וזה עובד לפי ה-milestone ברוך השם יוצא מן הכלל. אנחנו מדברים על 310,000 סטודנטים שכמו שאתם רואים בסך הכל, ואנחנו רואים את החלוקה לתואר ראשון שני ושלישי, אנחנו רואים שהמספר הוא סטבילי. ירידה או עליה של 0.2%, המשמעות היא שיש לנו התייצבות במספר הלומדים.

עוברים לשקף הבא. השקף הזה הוא כל סיפורה של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. השקף מדבר על סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג המוסד ומה שאנחנו רואים כאן זה הדבר הבא: תסתכלו על שנת 1990, שזה תש"נ בלוח העברי. 55,000 סטודנטים, 85% באוניברסיטאות, 15% במכללות, כש-55,000 סטודנטים מתייחסים ל-23% מכלל פוטנציאל הלומדים בשנתונים הרלבנטיים.

עכשיו נעבור לשורה האחרונה. בשורה האחרונה יש לנו קרוב ל-200,000 סטודנטים, 38.9% באוניברסיטאות, אפילו לא 40%, זה ירד משנה שעברה שזה היה 40% ל-38.9% באוניברסיטאות ומעל 60% במכללות. זאת אומרת ש-27 השנים האלה, היו השנים שאני קוראת להן "השנים של מהפיכת ההנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל".

והשמיים לא נפלו על אף אחד.

המספר שמתקרב ל-200,000 ושהייה 50,000 גם מכפיל את הפוטנציאל באוכלוסייה מ-23% אנחנו כמעט נוגעים ב-50% פוטנציאל מהלומדים. זאת מהפיכה.

מספר הסטודנטים משנת 1990 עד היום, פחות או יותר זה אותו דבר. אם אני לוקח 40% מה-200,000.

באוניברסיטאות אתה מדבר?

באוניברסיטאות, מספרית.

מספרית, זה השוני הגדול, זו המהפכה.

זה נותן לך הבחנה מה הגידול עשה.

אני אשמח להתייחס לזה, אני רוצה קודם להגיד מה זה אומר. אני עכשיו עם הנתונים, בואו נראה מה זה אומר. המערכת לא צפויה לגדול במספר הסטודנטים, אנחנו רואים כמה שנים באותם המספרים. היות שאחוז, גודל השנתונים בשנים הקרובות באוכלוסייה היהודית שאיננה חרדית קטן, כדי שנשמור על אותו מספר מאוד מאוד ברור, זה חשוב כשלעצמו אבל בלי קשר, כדי לשמור על אותו מספר סטודנטים שזה היעד שלנו, עיקר העבודה שלנו צריכה להיות עידוד אוכלוסיות ייעודיות להגיע להשכלה הגבוהה.

כמו שראינו, שיעור מתנסח לתואר ראשון במכללות ובתשובה להערה שלך, זה מצריך חשיבה לתואר ראשון באוניברסיטאות, אדוני נשיא האוניברסיטה העברית. מה אמור להיות התואר הזה, אולי הוא אמור להשתנות? אלה עובדות. יש לנו מערכת שהסטודנטים מצביעים ברגליים, הם הולכים אליה. לכן בואו אולי נסתכל על עצמנו לא נקבל את הטריוויאלי ונראה מה אנחנו יכולים לעשות, זה יעד מאוד גדול שלנו לחומש.

אנחנו גם צריכים להבין שאם 60% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות, אנחנו רוצים שיהיו להם מורים יוצאים מן הכלל, כי אנחנו לא רוצים מדקלמי חומר. אז סוגיית המחקר במכללות היא גם נושא על הפרק בחשיבה שלנו ויש כמובן עקב הגידול - - -

רגע, אמרת משהו, לא הייתה רעידת אדמה.

אבל לא שמת לב לדקויות, זה נושא לדיון, זה לא מה שזה קורה בחומש הבא. זה מהנושאים שבכל מצגת חומש של מערכת ההשכלה הגבוהה, יש נושא לדיון על המכללות. אבל האמת היא שהן עדיין בן חורג בתוך המערכת, למרות מהפיכת השילוב של - - -

המחקר הוא פרמטר, אין ספק.

אני יודע שהוא פרמטר, הייתי במקום הזה ואני יודע מה זה המחקר, אבל זה גם קודש הקודשים שעד שאתה לא פותח אותו, יהיו וימשיכו להיות שני מעמדות במערכת ההשכלה הגבוהה. בעצם שלוש, אם מביאים בחשבון גם את המכללות לחינוך.

הדבר הנוסף, אנחנו רואים שיש גידול מאוד רב, בגלל שעשינו הנגשה, מל"ג ות"ת היו במדיניות מאוד, הייתי אומרת, מתירה, מבחינת פתיחת מוסדות, זה גרם לזה שיש הרבה מוסדות שהם אולי קטנים מדי, אולי קצת חלשים, ולכן המטרה שלנו היא תהליך של איחוד מוסדות כשהדוגמה המאוד טובה שלו היא הדרך שבה אנחנו מכניסים את המכללות לחינוך לתוך מל"ג ות"ת ובה אנחנו עושים את זה בתהליך של איחוד מכללה.

תסתכלו, אלה הן המכללות לחינוך, קשה קצת לראות את המספרים אבל הגרף מדבר בעד עצמו. יש שלוש מאוד גדולות, יש עוד שלוש סבירות והשאר רובן הן מכללות מתחת ל-1,500 סטודנטים.

מה קו המיצוע שלכם?

2,200. אנחנו באנו ואמרנו לכל ה- - -

לא מיצוע. 2,200 אתם - - -

ליציבות זה 2,200. באנו ואמרנו בעצם למכללות לחינוך, תראו, עת רצון. כשעושים שינוי - - -

מתוקצב או לא מתוקצב?

החינוך כולו מתוקצב. חינוך.

באנו ואמרנו למכללות, בואו נעשה את כל המהלך של המעבר אלינו, כשאתם מסתכלים על עצמכם ומסתכלים על הסביבה ואנחנו גם מסתכלים עליכם לעומק. אנחנו מציעים לכם כשאתם רוצים לעבור לוות"ת, תציעו אתם עם מי אתם רוצים להתאחד. אנחנו אומרים לכם, אנחנו מאוד מעדיפים שתתאחדו אפילו עם אוניברסיטאות. או לחלופין עם מכללות כלליות כי אנחנו רוצים שאדם שבא ללמוד הוראה לא ילמד רק ממורים שמלמדים אותו איך ללמד אלא גם יהיה בעל ידע בדיסציפלינה שבאוניברסיטה.

אבל יש סכנה, אני לא רוצה לפתוח לדיון, רק חומר למחשבה. מכללות לחינוך חלקן עיצבו להן איזה אופי מסוים. ואם אני מתאחד, ניקח לדוגמה, אוהלו ותל חי. אוהלו עם הייחודיות שלה מתמזגת עם תל חי, אין ספק שהגדולה תבלע את הקטנה, אז בשנים הראשונות עוד יהיה קצת אמפתיה להיסטוריה אבל בשנה השניה השלישית ורביעית יגידו תשמע, ספורט, זה לא הדגש שלי. חינוך להומניזם זה לא הזה שלי, הדגש שלי היה תמיד זה וזה. אבל אני לא רוצה לפתוח דיון. קחו בחשבון.

אני רק אענה לך במילה, מה עוזר למנוע את זה. לצערנו הרב, לפני שהתחלנו את המהלך הזה היה דו"ח על איך מלמדים או איך מכשירים מורים באוניברסיטאות והביקורת הייתה מאוד מאוד גדולה. ולכן גם המסרים למוסדות הגדולים, יפה מאוד שאתם מסתכלים עליהם בעין של סמינרים ומי אתם ומה אתם, אבל הדו"ח אומר שיש לכם הרבה מה ללמוד מהם. אנחנו מבקשים שכשאתם לוקחים אותם במסגרת האיחוד גם משפטית, אנחנו מבקשים לשמור על הייחודיות שלהם. וחלק מהדבר הזה זה בתוך הדבר, זה משרת אותנו בתוך אותו מהלך.

אוקיי.

מה המצב במגזר הערבי?

תיכף אני מגיעה אליו. צרכים לאומיים ושוק התעסוקה, אחד מהמסרים המאוד גדולים במדיניות של הממשלה היא בעצם הגדלת מספר הלומדים במקצועות המחשב, הנדסות וכדומה, יש לנו מחסור מאוד מאוד גדול בתחום הזה, המערכת של ההשכלה הגבוהה חייבת להתגייס לסייע לשוק בהקשר הזה. אנחנו רואים שיש הרבה מאוד סטודנטים באוניברסיטאות להנדסות ולמדעי המחשב, אנחנו רואים שיש הרבה מאוד סטודנטים בתחומים האלה ואנחנו רואים שלא כולם מתקבלים. זו כבר התחלת עבודה מאוד טובה שאם אנחנו מדברים, התחלנו לדבר עם האוניברסיטאות, עם האוניברסיטה העברית עוד לא הספקנו לדבר איתם ממש על ה-To do list לפתיחת שנה, זה איך לקראת שנה הבאה אנחנו מגדילים את מספר הסטודנטים בתחומים האלה.

הספקתם - - -

כן אבל אנחנו עכשיו מתחילים לרוץ, אותו דבר גם בנושא של המכללות.

תשפרו את כוחות ההוראה בתחומים האלה.

בדיוק. במקביל נשפר את כוחות ההוראה בתחומים האלה, ניתן גם לדוקטורנטים ונכניס ונעשה, יש לנו תכנית עבודה מאוד מסודרת לעניין הזה.

כמו שאמרתי, נקציב מכסות לסטודנטים לתואר ראשון ולמחקר כדי להכשיר מורים, אנחנו ניתן תקנים לקליטות סגל בתחום ואנחנו גם נראה מה חסר מבחינת בינוי. אנחנו יודעים שפקולטות למחשוב חסרות, הרי המחשבים יצאו מתוך המתמטיקה והמתמטיקה צריכים את כל המורים שלהם, המחשבים שלהם, האינטראקציה שלהם. אנחנו גם את הבינוי ניקח בשנים הקרובות לכיוון הזה כדי שכל המערכת תהיה הוליסטית ותעבוד הכי טוב שאפשר.

מעבדות.

כמובן, זאת הכוונה. מעבדות, שיפור מעבדות, יש לנו ממש צביעות של תקציבים לצורך הדברים האלה.

בואו נסתכל רגע, אנחנו מדברים כרגע על הנושא של הנגשה ובעצם הייעול מבחינת צרכי השוק. אנחנו יודעים שהתפלגות האוכלוסייה במדינת ישראל היא שיש לנו פחות או יותר 11%-12% חרדים, 21% או אפילו היום 22% בני מיעוטים והשאר אוכלוסייה כללית. אם אנחנו מדברים על ההתפלגות בקרב הסטודנטים, המצב בקרב המיעוטים הוא הרבה יותר טוב מאשר בקרב החרדים.

אבל עדיין טעון שיפור.

עדיין טעון שיפור, אבל יש לנו 14% בקרב הערבים וכ-3% בקרב החרדים. אם אני מסתכלת רגע על האתגר שלנו, אנחנו רואים כאן שקפים, אתם יכולים לעיין בהם יותר מאוחר, שמראים מה היה המצב בקרב הלומדים לשלושת התארים של האוכלוסייה הערבית ואנחנו רואים שהחל מ-2011 כשהחלה התכנית הרב שנתית הקודמת, אנחנו רואים שזאת פעם ראשונה, אם אנחנו רואים אפילו את התואר הראשון שזה עמד פחות או יותר על משהו כמו 10% הרבה מאוד שנים, אנחנו רואים פתאום שבחמש-שש שנים האלה כשהייתה עבודה מאוד רצינית בוות"ת מבחינת השקעה, תכנית הוליסטית מאוד רחבה שמטפלת בסטודנט מהתיכון ועד השמתו לעבודה, אנחנו כבר מגיעים היום ל-14.3% בתואר ראשון מכלל הלומדים והיעד שלנו, היעד שוות"ת קיבלה על עצמה הוא 17%, אנחנו באופן אישי אמביציוזיים אפילו יותר, ל-18%-19% מכלל הלומדים, כשהחלק באוכלוסייה הוא 21%-22%. כמעט מתקרב לחלק באוכלוסייה.

היעד שהופיע בתכנית הממשלה זה 17%. קיבלו את זה מהממשלה.

נכון. הממשלה קיבלה את זה מאיתנו, היו לנו הרבה מאוד סקרים של ההיתכנות ושל היכולות, ות"ת עשתה על זה עבודה מאוד מאוד רצינית, זה יעד שהצגנו בממשלה.

לפי הקצב של חמש השנים האחרונות אפשר היה לצפות - - -

אנחנו מעדיפים, אני צריכה להיות ריאלית. אז על פי מה שוות"ת בדקה זה הריאלי, אני אומרת שהאמביציה שלנו אפילו יותר גבוהה מזה.

הקצב הזה הוא קצב שלא היה אף פעם, חוץ מהחמש שנים האחרונות.

אין ספק שבקטע הזה בחומש האחרון הסיפור של הסטודנטים הערביים זו הצלחה יחסית.

זה תואר ראשון. מה תואר שני ושלישי?

יש לך, פה.

שם אפשר להשיג יותר.

למה? תסתכל על תואר שני איזו עלייה.

שיכנעו אנשים ללכת לעשות מאסטר ודוקטורט.

זה לא בעיה, הבעיה זה התעסוקה אחרי זה.

השאלה היא מול האוכלוסייה הכללית. תואר שני ושלישי מול האוכלוסייה הכללית, אם הייתם יכולים - - -

למה אני אומר את ההערה הזאת? כי רוב תכנית החומש שיושמה עד עכשיו הייתה יותר לסטודנטים שכבר התקבלו ללימודים.

לא, ממש לא. התכנית היא תכנית הוליסטית שמתחילה ומטפלת בתיכונים ומנסה מאוד מאוד לגייס עוד ועוד תלמידים. היא נמשכת, וממש ישנם אנשים בתוך הקמפוסים שמטפלים בסטודנטים הערביים תוך כדי, כדי באמת לשכנע את הטובים גם להישאר לתואר שני. התכנית היא מצוינת, הלוואי שנצליח. תנו לנו לעבוד, אני חושבת שזו תהיה מהפיכה מאד רצינית ואנחנו בדרך הטובה.

חרדים. ראינו את השקף הזה, דיברנו בישיבת הממשלה וראינו בעצם שהייתה עצירה מסוימת ומתחיל גידול. אנחנו מדברים היום על 13,000 אולי, בתשע"ז 14,000 סטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה.

שמעת את ההצהרה של נשיא אוניברסיטת תל אביב היום?

בסדר. אנחנו תמיד אומרים, אמרנו כאן גם סביב שולחנך, אדוני.

שהוא הולך להפסיק את כל התכניות המגדריות באוניברסיטה. התכניות הספציפיות לחרדים.

אנחנו אומרים את הדבר הבא: אנחנו יחד עם משרד המשפטים נבנה תכנית שעומדת בקריטריונים חוקתיים של מדינת ישראל. אני בטוחה שיהיו לנו מספיק חיילים במערכת ההשכלה הגבוהה לממש את התכנית. ומי שלא רוצה, כל אחד בעניין שלו.

יש לנו כאן, תראו כמה היו לנו בתחילת תכנית החומש הקודמת וכמה מוסדות היום נגישים לאוכלוסייה החרדית. בתוך כלן המוסדות האלה אנחנו נמצא כל מיני ניואנסים, כל מיני צבעים, כל מיני עיסוקים כל מיני דברים שאנחנו באמת אליהם נוכל להחדיר את החרדים ונלמד גם מהנסיון של הערבים איך אתה מטפל בסטודנט, מגיל התיכון באופן הוליסטי מלווה אותו ללימודים, מוציא אותו לשוק התעסוקה, מדרבן אותו אולי ללכת למחקר אם הוא רוצה. כל הדברים האלה, אנחנו עובדים עם כל המוסדות ואנחנו מאוד מקווים להצליח.

שלחתי לך פנייה שמעידה על תהליך מסוים בחברה החרדית של ישיבה שמבקשת להכניס כבר בגרויות, ישיבה חרדית, שיהיו תואמות להשכלה הגבוהה.

אני מוכנה בהקשר הזה, להגיד משהו אישי שלי. אני לימדתי משפטים הרבה מאוד שנים במכללת שערי משפט, שהיא מכללה פרטית. שיכנעתי אז את ראש המכללה, החברה שלי השופטת שרה פריש, לקבל כמה סטודנטים חרדים שפנו אליי שילמדו במכללה, בתנאים, אתה יודע, המכללה הייתה בצד. בן של אחד הסטודנטים האלה התחיל בשעה טובה היום את הלימודים שלו באוניברסיטה העברית בירושלים. במדעי הרפואה. ושלחתי לו 'זו תורה ושכרה' זאת אומרת זה התהליך, האבא התחיל משפטים במקום צדדי במכללה, והבן שלו שהוא חרדי עם פאות וכובע, תלמיד חברון, התחיל היום את הלימודים אצלכם. אז יש תהליכים.

דיברנו על החרדים, יש לנו תכנית מובנית כמו שאמרתי, על האתיופים דיברו כאן אז גם נתקדם, הצגתם את זה ואנחנו רק נדבר על נשים. מצב הנשים מבחינת השכלה עד לשלב הדוקטורט הוא יוצא מן הכלל, יש רוב נשים בכל התארים.

רק תיקון, יוצאי אתיופיה.

בסדר גמור, נכון מאוד, יוצאי אתיופיה. בכל מקרה תסתכלו כאן, יש לנו רוב בתואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי. אחת הבעיות, וזה חברת הכנסת בן ארי, אני חושבת שכדאי באמת שתראי, השקף הזה הוא שקף מעולה שתוכלו להשתמש בו, אנחנו רואים בסוף שעדיין במקצועות, מה שקראנו כשהיינו ילדים, 'המקצועות הריאליים', במדענים הפיזיקליים, סטטיסטיקה, כל הדברים, יש לנו מעט נשים למרות שהן הרוב בהשכלה. מה שאומר שפה צריכה להיות תכנית ביחד עם משרד החינוך ושר החינוך ביחד איתנו, כי זה חלק מהאג'נדה שלו, איך אנחנו מיישרים את הקו גם פה ואנחנו מתחילים להסתכל על זה מהנקודה הזאת גדי.

למרות מה שאמרתי, יש לנו את שקף המספריים הידוע הזה שמראה איך יש לנו בתואר ראשון, בתואר שני, בתואר שלישי, בהתחלת הקליטה באוניברסיטה יותר נשים ואפילו שוויון בקליטות ואיך ככל שמתקדמים בעצם בסולם הדרגות המספר של הנשים הולך וקטן. נכנסים לסנאט של אוניברסיטה זה באמת נראה כמעט כמו באוקספורד לפני מאה שנה וזה דבר שלא ניתן לו שהוא ימשיך להיות. היו ועדות מאוד רציניות גם של פרופסור רות ארנון שהייתה נשיאה, וגם של פרופסור רבקה כרמי, נשים ידועות וחשובות שמאוד בחנו את הנושא, נתנו לנו שורת המלצות. אנחנו כבר בוות"ת נמצאים בשלב שבו נושא הנשים נמצא בנייר עבודה עם action items מסודרים ועם mild stones מסודרים שאתם תראו שאנחנו יוצאים לדרך כדי לשפר את הנושא הזה. אני מקווה שבדיווחים בשנים הבאות נוכל לשנות את השקף הזה ולהראות 'זוכרים את השקף שדיברנו כל כך רע, תראו איך הוא נראה היום' זה לא יקרה ביום אחד.

כבר אפשר לראות שבדרגת מרצה תהליך הקליטה, אני לשעבר מהאקדמיה יודע להגיד את זה, מרצה כמעט שווה או מתקרבים האחוזים בין הנשים לגברים. מתחיל קצת לגדול למרצה בכיר ואחר כך כמובן לכיוון של פרופסור חבר. אני מניח שבתקופה של עשר שנים שזה לוקח נגיד בין מרצה לבין פרופסור חבר זה ייסגר, אבל צריך לחשוב על משהו שאם אפשר לעודד נשים לסגור את הפער, כי זה פער אקדמי, אין מה לעשות. עד פרופסור חבר זה צריך פרסומים. אפשר לקצר את זה לנשים.

יש סיבות שזה לא מגיע, אתה צריך לטפל בסיבות.

לא צריך לקצר את זה לנשים כי הן צריכות להגיע לא על בסיס של קביים, לא על בסיס העדפה. הן מסוגלות, ואני אומרת לך מנסיון כמי ש עשתה את זה, הן מסוגלות לעשות את הדרך הזאת. הנקודה היא רק איך אתה עוזר להן בנקודות שבהן יש להן באמת תקופות קשות, תקופות של הקמת משפחה, משפחה.

בדרך כלל זה האזור של המשפחות - --

יש לזה פתרונות. אפשר להכביר על זה מילים, אני יכולה לדבר על זה מכאן עד השנה הבאה, אם תרצו לערוך על זה דיון אנחנו נבוא ונציג לכם את כל תכנית העבודה שלנו בעניין. אנחנו יודעים מה החסמים, נשתדל להסיר אותם ולראות תוצאות.

אם דיברנו על נשים, אז כדאי לדבר גם על האוכלוסייה הערבית וגם על יוצאי אתיופיה.

זה ביחד.

לא, אני אומר אם עשינו כבר פילוג לנשים.

דיברנו על זה בדיון הקודם, אנחנו שואפים להגיע אפילו ברמת הסגל.

לא, אני אומר רצוי שנראה גם את ההתפלגות על חתך לאומי.

בסדר גמור, גם בתוך הסגלים.

כי אנחנו בדרך כלל מדברים על ארבע קבוצות. נשים, אנשים עם מוגבלויות, ערבים, יוצאי אתיופיה וחרדים.

נכון, בסדר גמור. כמו שאמרתי, בדרך כלל כשדיברו על הוראה ועל שיפור איכות ההוראה דיברו על הדבר האחרון שכתוב שם, השקעה בהוראה פרונטלית. איך המורה מלמד יותר טוב, איך הקורס שלו יותר מעניין ואיך הוא צריך להתלבש איך הוא צריך לעמוד, מה הוא צריך לעשות, כמה לדבר כמה לשתף. אבל איך אני אומרת, יש דברים כאלה. כישורי הוראה זה דבר שאתה נולד איתו ואתה יכול לשפר אותו עד רמה מסוימת. אתה לא יכול לעשות עם האמצעים האלה מהפיכה שתהפוך את החיים לגן עדן לסטודנטים. אבל אתה יכול לעשות דברים אחרים מעולם אחר.

היום בגלל צוק העתים אפשר לראות מרצים שיש להם קשיים קשים בשפה והם עומדים בכיתה שנה שלמה סטודנט מתייגע ללמוד את הפיזיקה שלו, את המתמטיקה שלו והוא נושר ולא יודעים למה הוא נושר. או עושה מועד ב' ומועד ג'.

לכן אמרתי, התחלתי מהסוף שזה הפחות חשוב. אני עוברת לשני הדברים האחרים. אני מתחילה עם מעבדות חדשנות ויזמות לסטודנטים, דברים שקיימים בעולם ויש להם ניצנים באוניברסיטאות ומוסדות שהם מתקדמים וחושבים על הסטודנט, אנחנו לוקחים על עצמנו לפתח את הנושא הזה, לקחנו אפילו אדם לשנה בתור פרוייקטור שפשוט בין המוסדות ויוודא איך בעצם אנחנו יכולים לתמרץ את העובדה שהלימודים יהיו לא רק פאסיביים אלא גם אקטיביים, שסטודנט שיש לו רעיון נהדר, ועל הרעיון הזה בשנות הלימודים שלו הוא יכול לשבת במעבדה שהאוניברסיטה נותנת לו, עם כיסא ומשרד ומחשבים ועם סטודנטים שהוא יכול לפגוש שיכולים להעשיר אותו ועם מרצים שיכולים לדבר איתו ובעצם לתת לו רעיונות, איך האוניברסיטה עוזרת לו בתקופה הזאת. אני חושבת שזה ישנה את החוויה הלימודית. שוב, לא כל הסטודנטים יוכלו לעבור את זה מהיום הראשון, אבל צריך ללכת לכיוון הזה.

אם מדברים על מעבדות וחדשנות, אני סיירתי בכמה אוניברסיטאות וראיתי מעבדות זוועה.

אתה מדבר על מעבדות חוקרים, אני לא מדברת על זה. אני מדברת על להקים נגיד האנגר כזה גדול כמו שאתה רואה בהייטק שאתה יושב שם ואומר לסטודנט בוא תשב, כל המרצים באים, מדברים איתך.

ובכל זאת, נתתם את דעתכם על מעבדות מחקר?

כן. חלק מהתקציב שלנו הוא לבינוי במחשבים ושיפוץ הישן. הנקודה הבאה היא דבר שהוא כבר החל בפועל ואלה דברים שעם גלעד מהתאחדות הסטודנטים בזמנו דיברתי לפני שנכנסתי לתפקיד וברגע שזה קרה אמרתי "אתה רואה גלעד, דיברנו וזה ישנו". יש לנו פרויקט ענק לנושא של ההוראה הדיגיטלית המקוונת. אפשר לדבר על זה בלי סוף, למעשה זאת יוזמה שמדברת גם על קורסים שאתה מעלה אותם על פלטפורמות בינלאומיות ובעצם ישראל הופכת להיות רלבנטית וגם על הנגשה לאוכלוסייה המקומית בכל ההיבטים שלה. הכל קורא הראשון שלנו היה מן טסט על הבינלאומי, ממש היום בשבע בבוקר יצאתי מהבית כדי לשבת שעתיים ולקרוא את הקול קורא השני והשלישי שמדברים על עוד שלושים קורסים שא נחנו נותנים למוסדות, הקמנו מנגנונים שבוחנים את האיכויות ואת ה דברים והכל, אני חושבת שכאן אנחנו נהיה בתאוצה. זאת אומרת ONCE התנענו את זה והמערכת יודעת איך לעשות את זה, אנחנו גם במל"ג נדבר על זה, נסדיר את זה, בקיצור הפרויקט יצא לדרך ואנחנו ממש, בעיצומו. אלה הקורסים הראשונים שנבחרו, בר אילן, חיפה, טכניון, בן גוריון, בן גוריון, חולון, שנקר, תל אביב, תל אביב, היו 23 קורסים, תשעה נבחרו לפי קריטריונים של איכות, פתוח לכל המוסדות האקדמיים וכך יהיה גם הלאה.

הנושא הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא נושא של תשתיות המחקר. כאן חילקנו את התשתיות לשקף שמנחם כבר מכיר, לציוד אישי, ציוד מוסדי, תשתיות לאומיות ולתשתיות לאומיות מערכתיות. אני רוצה להתמקד באחרון שבו באנו ואמרנו בעשור הקודם המדינה בצורה מאוד חכמה השקיעה בפרויקט ענק שנקרא ננו טכנולוגיה, השקיעה בתשתיות ואז מוסדות רצו והביאו עוד כספים, אני חוזרת על מנטרה שאמרתי כבר הרבה פעמים, אוניברסיטת בר אילן שאני באה ממנה, שאתם יודעים, האוניברסיטה מתחזקת, היא אוניברסיטה שלא יכלה להיות במקום שהיא נמצאת בו היום בלי הפרויקט של הננו טכנולוגיה ואנחנו שאלנו את עצמנו מהו הפרויקט הבא מבחינת ההשקה, אנחנו יכולים לעזור לתלמידים ולהביא את האוכלוסיות והכל, אבל כמו שאמרתי בתחילת דבריי יש לנו אתגר מאוד גדול לוודא שמדינת ישראל נמצאת בקדמת המחקר.

מה אנחנו עושים בשביל זה? עשינו מסע ארוך, מנחם היה שותף לו וכל נשיאי האוניברסיטאות וכל סגני הנשיא למחקר ומדענים מהאקדמיה למדעים ומיפינו ארבעה תחומים מחקריים מבחינת מוקדי מחקר מובילי שינוי. הנושא מה שהיה פעם ביולוגיה, מדבר על מחקר ברפואה מותאמת אישית, הפיזיקה החדשה מדברת על קוואנטום פיזיקס, הכימיה מדברת על מדע החומרים וזה ממש המשך ישר של הננו טכנולוגיה וכמובן על הפרק תמיד מדעי היהדות, הרוח והחברה שיש לנו אליהם גם פרויקטים מיוחדים.

לא צבעתם אותם באדום? בוא נשים דגש באמת על מדעי הרוח.

שמו 100 מיליון עם תכנית ענק. גם אנליזה וגם דברים עם - - -

נעלמה הננו טכנולוגיה.

לא נעלמה הננו. זה המשך. הקוונטום ותורת החומרים זה ההמשך המודרני של הננו. זאת אומרת זה עוד שלב בפיתוח שלהם. אם אנחנו לוקחים את השקף הזה, השקף הזה אומר את הדבר הבא, בעולם כמעט עד ה יום ישב אדם ליד המחשב שלו וחקר. במדעים המדויקים שזה מדעי הטבע, הכימיה והמתמטיקה והכל, הרבה מאוד מהממצאים שאתה מוצא במעבדות שלך אתה לא משתמש בהם. ולכן מה שקורה בעצם אם זה נמצא על המחשב ואתה לא משתמש ואף אחד לא משתמש, עשית המון מחקר בהמון כסף והוא בעצם הזבל. ואז בעצם אתה מגיע למקום שאתה בא ואומר רגע, אולי נעשה משהו אחר. אולי כשאני עושה את כל הממצאים שלי במקום להשאיר אותם על המחשב שלי אני אפתח אותם, הרי היום יש עננים טכנולוגיים ויש מחשבי על ואם אני אפתח אותם לכולם בעצם יכול להיות שזבל של אחד יכול להיות אוצר של האחר, יכול להיות שאני דיסציפלינרי.

אחד משלים את השני.

יכול להיות שאני עושה נגיד פילוסופיה, אבל יש איזו תובנה במתמטיקה שמישהו מצא שיכול להיות, אני כבר מצאתי אנשים יושבים בפיזיקה ופילוסופיה במנזה של בר אילן ומדברים ביניהם על שיתופי פעולה בדברים. למה בעצם שאנחנו לא נלך ולא נפתח את הכל.

בואו נחזור לשקף הקודם. ניקח את כל הנושאים האלה שאמרנו ובוא נחקור אותם אחרת, אנחנו נחקור אותם בצורה הרבה יותר פתוחה אבל תבינו מה קורה באופן עקיף. אני לא יכול לעשות שימוש במחקר הפתוח אם אין לי מדעי מחשב סופר-סופר מתוחכמים ועמוקים, זאת אומרת שבאופן עקיף היום ההשקעה שלי בתשתיות צריכה להיות במקביל גם בתשתיות של מיחשוב מה שאומר שאני צריכה לקחת את הכסף ובעצם לתת אותו רק אם מישהו יודע לעשות את הדברים החדשים שיכולים להפוך את מדינת ישראל למעצמה ענקית בנושא של המיחשוב והביג דאטה, והקומפיוטר סאיינס במובן המאוד רחב שלהם.

זאת תכנית גרנדיוזית, אני יודעת שכשאמרתי אותה, אמרתי עשינו ננו טכנולוגיה והצלחנו, אנחנו יודעים גם לעשות את זה.

איך העולם מסתכל על זה?

זו תחילת החדשנות גם במקומות שונים בעולם, להסתכל על הדברים בצורה כזאת.

חושבים על הכיוון?

חושבים על הכיוונים האלה, אבל לנו יש תיעדופים בדברים האלה ואני אסביר במה. קודם כל בעניין שיש לנו מדעי מחשב מדהים ויש לנו עכשיו הרבה כסף לעשות מדעי כסף עוד יותר מדהים, אבל גם בתחום הרפואה המותאמת אישית כמות הידע שנמצאת אצלנו בגלל חוק בריאות ממלכתי וקופות החולים וכל הידע שישנו, היא מקדימה, אולי שנייה בעולם בכלל. אז אם אנחנו תופסים את הדבר הזה ואנחנו רצים איתו קדימה ואנשים שעוסקים בזה, גדי יודע, נושפים לי בעורף כל הזמן אני מצלצלת 'גדי, כמה לזה כמה לזה' אני משתגעת בגלל שהשטח כבר דוחף לעשות את זה כמה שיותר מהר מהיום למחר ואני אומרת 'רגע תעצרו, אני צריכה לראות מה למי' אז באמת יש לנו כאן פרויקט שהולך להפוך את המדינה מבחינה מחקרית למשהו באמת, מציון תצא תורה.

עד היום אדם עשה מחקר, הצליח, מפרסם אותו.

נכון. שומר כל מה שהוא לא נגע.

מה שהוא לא נגע, מה עשה עם זה? זה לא מופיע בשום דאטה?

זרק. לא מופיע בשום מקום. לא מופיע בשום דאטה. לכן המהפכה כאן היא מהפיכה קונספטואלית. אפשר לדבר עליה המון אבל אני חושבת שהשקף הזה פשוט מלמד בצורה הכי פשוטה מה אנחנו הולכים לעשות, זה נושא הכי מופשט שמוצג בצורה הכי פשוטה וכל המערכת מגוייסת, מנחם. אני מדברת איתך, אני מדברת עם כל אחד אחר.

בכל המערכת בכל הפקולטות בכל המחלקות.

בכל המערכת, בכל הפקולטות, בכל המחלקות, ובאקדמיה למדעים ואתה לא הולך למקום אחד ואומר רגע, מאיפה באת, אומרים 'וואו נכון, זה מה שאנחנו צריכים לעשות'. אז אנחנו כבר ממש ביציאה לדרך לעבודה על הדברים האלה.

זה מתוקצב?

זה מתוקצב. בתוך מסגרת תשתיות מחקר. לכן אני אומרת בתוך התשתיות כמה אתה נותן לקוונטום, כמה לרפואה.

חצי מיליארד.

הכסף הוא תחרותי?

הכסף תחרותי לגמרי, אין כסף לא תחרותי. דבר נוסף, היינו ביום חמישי האחרון בפורום "תל"ם" שזה פורום תשתיות לאומיות למדע והצגנו את הפרויקט הזה לשותפים במשרד הכלכלה ובמשרד המדע, ובמפא"ת של משרד הבטחון וכולם אומרים "וואו, תשלחו לנו את האנשים, אנחנו רוצים להתחיל לעבוד". ממש, מהיום למחר, אומר לי ההוא ממפא"ת, "מתי מתחילים לעבוד?".

אבל המכללות לא - - -

אני לא מסכימה לגמרי, הכל פתוח להכל. התשתיות הכבדות של קוונטום וכל הדברים כמו בננו טכנולוגיה כרגע לא רלבנטיות למכללות אבל להרבה מאוד מהדברים יהיו קולות קוראים לכספי מחקר וקולות קוראים במדינת ישראל לכספי מחקר פתוחים לכל החוקרים בכל המוסדות להשכלה גבוהה.

כולל במו"פים אזוריים?

כמו אירופה וכל הדברים האלה?

לא. בישראל. יש 11 מרכזים כאלה.

אלה בוודאי, כמו מגדל וכל אלה.

אלה מתחרות על הכסף התחרותי?

בוודאי.

בוות"ת?

בוודאי.

היום הם מתחרים.

אין להם סיכוי רב כמובן.

לא, זה לא נכון, הם זוכים. יש שינוי מאוד מאוד גדול.

אני ייסדתי אחד מאלה, נקרא מו"פ אזורי אגודת הגליל הוא הטוב ביותר בארץ. אני לא חושב שפעם זכינו במענק מות"ת. אבל זכינו במענקים טובים, כולל בינלאומיים.

משרד המדע.

אולי אתה טוב במחקר וגרוע בגיוס משאבים.

זה לא גיוס אדוני, זה לא גיוס. בגיוס כספים - - - זה תחרותי.

זה לא רק פילנתרופיה. גם לקחת ממשרדי הממשלה במבחני תמיכה.

זה תחרותי ברמה - - -

הבינלאומיות – יש לנו כמו שאמרתי בינלאומיות, בסך הכל היא יכולה ללכת, שוב, אני אלך מהסוף להתחלה, כמו להקים מוסדות ישראליים בחו"ל מה שהטכניון עשה לדוגמה בסין ובארצות הברית, הרבה מאוד שת"פים מחקריים, שאנחנו כבר בהרבה מאוד קרנות בינלאומיות כמו בהורייזן וכולי, אבל אנחנו לקחנו על עצמנו בעצם את החלק שמופיע בפרק הראשון, וזה לקחת בשנים הקרובות ולהפוך את מדינת ישראל למדינה אטרקטיבית לסטודנטים זרים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה.

אנחנו רואים פה ושם מוסד שעושה את זה, אנחנו רואים פה ושם אוכלוסייה שעושה את זה, אבל יש לנו אוכלוסייה פוטנציאלית עם הרבה מאוד יעדים לאומיים סביב הדבר הזה. יש לנו אוכלוסייה יהודית שאני חושבת שהצלתו של העם היהודי יהיה אם הבנים שלו יבואו ללמוד.

פה עומדים ואומרים הייתי ב-MIT, הייתי בהארוורד, השאלה אם בחו"ל יעמדו ויגידו - - -

יגידו הייתי באוניברסיטה העברית, הייתי בטכניון. אנחנו באמת רוצים, עשינו הרבה מאוד מחקר והעברנו אותו בחשיבה של מל"ג וות"ת. עשינו אותו בעבודה של מל"ג ובוות"ת והעברנו תכנית עבודה מאוד מאוד יפה בנושאים האלה. אנחנו מאמינים שבסוף שש שנים, כמו שנאמר כאן, ישבו אנשים בעולם ויגידו בגאווה מאוד גדולה 'אני את ההשכלה שלי קיבלתי במדינה' אוכלוסיות יהודיות שמאוד חשוב לנו בהקשר הזה ויש לנו כבר ניסיונות בפיילוטים של אוכלוסיות מהמזרח הרחוק של סטודנטים שלמדו כאן מסין ומהודו וממקומות אחרים במזרח, ואנחנו מאוד מקווים שהתכנית הזאת תהיה גם כן משהו שהוא מאוד חיובי להתפתחותה של מדינת ישראל.

הבינתחומי עושה את זה נהדר. באמת. מכל העולם, סטודנטים בלי קשר ליהודים לא יהודים, מגיעים, לומדים כאן, וזה לא רק הלימודים זה כל המעטפת, זה תנאי הקבלה, קורסים באנגלית.

נכון מאוד. הדבר הראשון שאנחנו עושים בהקשר הזה, זה שיהיה לנו אתר שיושק בסוף החודש שייקרא Study in Israel, קודם כל ייתן לעולם את המידע של מה שקיים כאן עם אפשרות להירשם, עם טפסים, עם לינקים לתוך המוסדות, כדי שיתחילו לראות בכלל בעולם מה קיים כאן.

זה מדהים שלנו יש כל כך הרבה ישראלים שהולכים ללמוד בחו"ל ועד היום לא הייתה בכלל את האפשרות לחבר'ה מחו"ל לבוא וללמוד כאן.

נכון. באמת שמנו את זה כאחד מחמשת היעדים של התכנית שלנו ואנחנו מאוד מקווים להצליח בדבר הזה. תודה.

רבותיי, אני רוצה לפתוח את הדיון. שמענו את הדברים מפי פרופסור יפה זילברשץ, יושבת-ראש הוות"ת, אני חושב שהדברים פחות או יותר מלמעלה חופפים ותואמים את הרצונות והאתגרים של החברה הישראלית בפרט וכל האקדמיה בכלל, אבל נצטרך לראות איך פורטים את זה, איך עושים את זה. השאלה אם יש לכם אבני דרך לבחינה. איך אתם הולכים לעקוב שאכן לא נמצא את עצמנו בתשע"ט מסתכלים אחורה ו - - -

חס ושלום. אנחנו התחלנו לעבוד על כל אחד מהנושאים בצורה מאוד מסודרת, בחול המועד גדי ואני כבר בגלל הדבר הזה שאתה אומר איך נמצא את עצמנו בתשע"ט ישבנו כבר לראות את כל המערכת, התחלנו לעבד מבחינת התכניות הפנימיות שלנו מה אנחנו מטילים על כל אחד מהאנשים, ובמקביל איזה ועדות חיצוניות אנחנו צריכים להקים כדי שהעסק יותנע, זאת שנת ההתנעה. אין מצב שלקראת השנה הבאה אחד מהנושאים שמופיעים כאן לא יהיה עם תכנית מאוד מסודרת עם MILD STONE.

את יודעת שביובל שנים, האוצר יגנוב לכם חומש אחד כי כל חומש הוא שש שנים.

לא מהוות"ת, הוות"ת יידע לשמור.

אנחנו שש שנים בהגדרה בתוך הדברים האלה, אני רוצה רק כדי להניח את דעת השומעים לשאלה המאוד חשובה שלך, צריך להבין שהתכנית הזאת בעצם מורכבת משלושה רבדים. יש לה רובד אחד שהוא בעצם המשך של תכניות קיימות אז במובן הזה נגיד לקחנו את נושא הערבים, יש לנו מנגנון, לקחנו את נושא החרדים, שם יש עוד עבודה על מנגנון אבל אנחנו יודעים פחות או יותר מה הדרך שלנו, אז במובן הזה זה המשך ולראות שהכל עובד בסדר.

יש לנו תכנית נוספת, יש לנו רמה נוספת של דברים, למשל ניקח את הנושא של נשים כדוגמה. זה נ ושא שהיו עליו ועדות וכל החסמים ברורים אז היכולת שלנו מהיום למחר לבנות את תכנית העבודה עם אבני הדרך היא קלה. יש נושאים כמו נושא התשתיות וכולי ששאלת ההתנעה של הדבר הזה צריכה לקחת יותר זמן. אלה דברים שכשאנחנו עבדנו עם משרד האוצר ובנינו את התכנית, הם גם היו מודעים להם ולכן גם החלוקה של המשאבים היא בפרופורציה לסבירות של יכולת הביצוע, אבל היא בוודאי מדברת איתם מהיום הראשון.

תודה. חבר הכנסת דוקטור יוסף ג'בארין.

תודה יפה וגדי. אני אגיד דברים כלליים. אני רוצה להגיד בכנות, אני כבר שנה וחצי בכנסת, זו אולי ההצגה הכי אופטימית ששמעתי עד עכשיו בכנסת.

אתה יכול גם להגיד הכי מקצועית.

הכי מקצועית. משפטים כמו "יש לנו מספיק כסף", "יש הרבה כסף", "יש יעדים ברורים" ו"יש מגמת עלייה", אנחנו לא כל כך רגילים בהם.

אבל פה לא מוזכר אף מספר. אף שקל לא מוזכר.

אני רוצה לקוות שבאמת הדברים יימשכו כך, אני שמח שאנחנו יושבים אחרי שהסתיימו העיצומים באוניברסיטה העברית כך שבאמת זה נראה מבטיח.

לגבי תכנית החומש בחברה העברית, לא נכנסנו לזה אבל אני מבין כמובן שיש גידול משמעותי בתקצוב לתכנית הזאת.

מאוד משמעותי, מאות מיליוני שקלים.

אני חושב מה שעובד ומצליח אז כנראה שאפשר באמת לפתח אותו. אבל אני רוצה להגיד שזו בהחלט דוגמה טובה לכך, כשאומרים שאנחנו לא עושים משהו מיוחד, אנחנו מתייחסים לכולם באופן שוויוני אבל זה השוויון הפורמלי שבאמת לא מצליח לפרוץ דרך ולקדם קבוצות מוחלשות אבל כשיש התאמה לצרכים הייחודיים של אותה אוכלוסייה, אפשר לראות שיש תוצאות ואני רואה בהחלט שיש תוצאות.

חומר למחשבה למשרד החינוך להעתיק את השיטות, מה שדובר עליו בדיון הקודם לגבי האוכלוסייה.

אני מניח שיהיו לנו עוד דיונים בהמשך השנה גם על פרטי התכנית הזאת כי אנחנו מלווים אותה, יש הרבה קשיים גם בתחומים שהם מחוץ לתכנית, פסיכומטרי והגבלות גיל וכדומה. אני לא אכנס לזה עכשיו, אלה נושאים שנשמח כמובן לדבר עליהם.

רציתי להפנות את תשומת לבכם לעניין מאוד חשוב שמתרחש לפחות במה שקשור לאוכלוסייה הערבית, העובדה שהיום אנחנו מדברים על יותר מ- 10,000 סטודנטים ערבים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה לא בארץ שזה כולל את האוניברסיטה האמריקאית בג'נין, באל-נג'אח בשכם, בירדן מדברים גם על אלפים.

לפחות 20,000.

יכול להיות. למה אני אומר את זה? הנוף של ההשכלה הגבוהה משתנה באופן מאוד דרסטי ואני לא רואה שיש איזה שהוא גוף שרואה את זה ברמה התכנונית וברמה של בקרה, מה עושים עם זה. כי כל התכניות שלנו ושלכם כרגע מסתכלות על המוסדות האקדמיים בישראל, כמעט ואין התעסקות בהשכלה הגבוהה מחוץ לישראל לכן אני חושב שזה משהו שמצריך חשיבה כי זה חלק אינטגרלי מהנוף, זה ישפיע על כל מבט ההשכלה הגבוהה, למרות העליה שאנחנו רואים במספר הסטודנטים הערבים, ברמה של אחוזים, הסטודנטים הערבים אפשר להגיד, נוהרים למוסדות ההשכלה הגבוהה מחוץ לישראל וזה משנה קצת את התמונה, אני לא בטוח שיש לנו תמונה כוללת כאן ואנחנו צריכים את העזרה שלכם בהיבטים המקצועיים והתכנוניים איך מתייחסים לזה, חלק מהדברים למשל מה עושים עכשיו עם מאות אם לא אלפי רוקחים שחוזרים ורופאים וכדומה, אלה נושאים שלדעתי יהיה קשה להתמקד רק בהשכלה הגבוהה בישראל, צריך לתת אולי את הדעת על התמונה היותר רחבה.

חברת הכנסת מירב בן ארי בבקשה.

אני לא רוצה לבזבז את הזמן, אני רק רוצה לברך על תכנית החומש החשובה הזאת.

תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אדוני היושב ראש תודה על הדיון ופתחתי ואמרתי שלפעמים דיונים במסגרת ועדות, אומרים 'לא חשוב' היום גם שמענו, יש חבר כנסת שאמר שכל הדיונים בוועדות לא חשובים.

אין דבר כזה. בטח לא בוועדה הזאת.

מי אמר את זה? תשאל את פרופסור יפה זילברשץ כמה חשוב הדיון.

לכן אני אומר, עובדה שאנחנו נמצאים פה שלושה חברי כנסת ואפילו היו ארבעה מהרשימה המשותפת, לשמוע את הסקירה הזאת, היא מעידה וגם היום בבוקר היינו בוועדת ביקורת המדינה.

כמה היו מהליכוד פה?

אף אחד. אני מברך על הצגת התכנית הרב שנתית ומברך על המאמצים שעשיתם לפתור את השביתה שהייתה כבר כמה ימים באוניברסיטה העברית.

זה לא אנחנו לבד, מגיע לאוצר גם הרבה ברכה.

הייתי יושב ראש התאחדות הסטודנטים ואכפת לנו מעניין הסטודנטים, גם חברי דוקטור ג'בארין היה יושב ראש התאחדות הסטודנטים וגם באסל היה בטכניון.

מבחינת המספרים הכלליים, זה שהיום מעל 60% במכללות ופחות מ-40% באוניברסיטאות זה צרך להדליק נורה אדומה.

הוא צריך להדליק נורה, לאו דווקא אדומה, נורה למחשבה.

אני חושב שגם נורה אדומה. אם הרבה סטודנטים, עשרות אלפים הולכים למכללות ומשלמים שכר לימוד גבוה ביותר והשמיים לא נפלו, כפי שאמר היושב ראש, השמיים לא נפלו.

סליחה, עשרים מכללות מתוקצבות. העניין שאומרים מכללות ומיד אחרי זה אומרים 'סטודנטים משלמים הרבה כסף' הוא לא מדויק. עשרים מכללות.

עדיין לבודד את הלא מתוקצבות.

הלא מתוקצבות זאת אומרת, מתוך כל הלומדים 10%, 7%, המסה המאוד גדולה של המכללות זה המכללות המתוקצבות ומשלמים שכר לימוד אוניברסיטאי. אפשר לעורר דיון על הפרטיות אבל אני חושבת שהפרופורציה - - -

הפילוח שאת אומרת, פרופסור יפה, הוא חשוב.

זה מה שאני אומרת, לכן המידע המאוד חשוב, אני חושבת שהמילה 'מכללות עולות המון כסף' על אוטומט צריכה להיפסק, היא לא מדויקת. אנחנו מתקצבים עשרים מכללות ולומדים בהן עשרות אלפי תלמידים, אם לא מאות.

פרופסור יפה, אני קושר את זה לנתון שהתחיל חברי דוקטור ג'בארין. יש היום אלפים רבים אם לא יותר מ-20,000, 25,000 סטודנטים שלומדים בין אם זה ברשות הפלשתינית, בין אם זה בירדן, בין אם זה בחו"ל, רומניה, גיאורגיה, ארמניה, ויש המון בעיות שם. אני למדתי פה, ואני את ילדיי כבר גם מלמד פה, בתי עורכת דין, השניה הלכה ללמוד רפואה באל נג'אח, היא כבר שנה שישית. אני רוצה שהיא תלמד פה, עדיפות א' שהיא תלמד פה.

לכן איך אתם ואיך אנחנו בונים פה שכל הסטודנטים האלה, לא כולם, אבל אחוז גדול, שיבואו וילמדו פה. זה המבחן שלנו. שמענו פה את פרופסור בן ששון, איך אנחנו באוניברסיטה העברית, לא רק ש-23,000 סטודנטים ומתוכם כ-2,000 סטודנטים ערבים, אלא איך אני יכול להביא לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת תל אביב ולטכניון עשרות אלפים. זה המבחן שלנו.

ברור.

תודה. חבר הכנסת באסל גטאס.

אני מודה לך על המצגת היפה. אמנם ראיתי שלא דיברתם על כסף כאן, כנראה זה יבוא לוועדת הכספים.

דיברנו על כסף בעמוד הראשון. דיברנו, שאלנו, דיברנו על מגמות.

דיברנו על כסף, על הרבה כסף.

אבל זה יבוא לוועדת הכספים כחלק מהתקציב השנתי, תקציב 2017-2018. אני רוצה לשאול ותוך כדי לתהות ותוך כדי לתת את האינפוט שלי. היה מכרז על הקמת מכללה חדשה, אוניברסיטה. מה קורה עם זה? אני יודע שהמכרז יצא לדרך, היו מועמדים, והאם הוות"ת רואה בזה כ-MILD STONE, או כאקט אסטרטגי לקידום ההשכלה הגבוהה והאם אתם מודעים לעניין המכללות לחינוך ומצבן ולעובדה שיש 15,000 בוגרים של אותן מכללות שמחכים ומחכות בעיקר לתפקיד מורים ושהתפקיד הזה מבושש לבוא אחרי שנים על גבי שנים, ועשרות האלפים האלה, בהערכה גסה שלי , 15,000, אין מי שמסתכל עליהם מערכתית, אלה אנשים שהושקעו בהם שלוש שנות חינוך והן יושבות בבית ואחר כך מדברים על תעסוקת נשים ערביות ואי השתלבות במשק.

לכן אני חושב, שהכניסה לוות"ת תועיל בקטע הזה.

אני מבקש גם לחשוב על איך ות"ת יכול להיות אקטיבי ולעשות לאנשים האלה. זה נמצא בתחומים נוספים, לא רק בהוראה. כח אדם ענק שאפשר לעשות לו הסבות מקצועיות בשנת לימוד אחת לכיוונים שנדרשים במשק כמו סיעוד, ודברים נוספים.

כפי שאמרו חבריי, אני לא יודע כמה יהודים, אני פוגש גם יהודים בחו"ל שלומדים רפואה והולכים להנדסה, באירופה וכל הארצות. יש לכם הארכה כמה? ראיתי שבשנה האחרונה היו 200,000 סטודנטים. כמה אחוזים הם משכבת הגיל? וכמה, אם יש לכם, אם אין לכם אני מציע שתעשו סקר, כמה עשרות אלפי סטודנטים ישראליים לומדים בחו"ל, ביניהם לדעתי לפחות 20,000 ערבים. במולדובה, אם לסבר את האוזן שלכם, באוניברסיטה אחת בקישנייב יש 2,000 סטודנטים ערבים מישראל, כך אמר לי הרקטור השבוע, שלומדים רפואה, רפואת שיניים ורוקחות. אחוז ההצלחה שלהם בבחינת הרפואה כשהם חוזרים לכאן לצערי, 25% בלבד. כש-75% הופכים להיות מובטלים.

זה מצד אחד אתגר, מצד שני לדעתי זה נכס כלכלי. השאלה אם אנחנו יכולים ואם אתם מוכנים לתמוך באותם סטודנטים שלומדים בחו"ל בדרך עקיפה. אני וחבריי חושבים להגיש הצעת חוק על לתת פטור ממס הכנסה או מדרגת מס לנשים.

לגבי האוניברסיטאות שאתם מממנים, הנושא של ייצוג הולם של ערבים בסגל, זה סיפור שאנחנו מכירים הרבה שנים, אבל לא פחות חשוב מזה ייצוג הולם בדרג - - -

בסגל יש ייצוג הולם רק לסגל, התזוזות שם כמעט ולא קיימות.

אבל גם, אדוני היושב ראש, אני שומע על מכללת גליל מערבי שהיא מכללה מתוקצבת, 50% מהסטודנטים ערבים, ויש בה שניים-שלושה מרצים. זה משהו מדהים. כמה אחוז עובדים בסגל האדמיניסטרטיבי, עובדים שהם לא עובדי הוראה באוניברסיטאות. מי שאחראי על הכסף צריך גם שתהיה לו דעה בעניין הזה.

תודה. רם שפע בבקשה.

שלום לכולם, זה הדיון הראשון שלי כיושב ראש ההתאחדות אבל כיון שהייתי סגן שנתיים אני מכיר את המטריה די טוב.

אתה לא מתרגש?

לא. שמח להיות פה אבל לא מתרגש. באמת קודם כל יפה הציגה את זאת היטב, יש תכנית בעיני מרשימה, אמרתם, הכי מקצועית, טובה, מקיפה שמכילה בתוכה הרבה דברים, אנחנו גם כמובן מכירים אותה ושותפים להרבה תהליכים שנרקמו כדי לממש אותה ואני מקווה גם שהדברים יצאו לדרך.

נראה לי שהתכנית הזאת תוריד את השיעמום שהופיע בדו"ח הסטודנטים.

אל תדאג, אני כבר אגיד גם את הדברים שחסרים. הדיון שהיה פה מקודם, שאמנם לא הצלחתי להגיע אליו אבל אני חושב שהדוגמה של סטודנטים יוצאי אתיופיה היא דוגמה מעולה לצורך אמיתי שהורגש היטב בשטח ושכולם מודעים אליו ולכן יש תכנית יפה, מקיפה, עכשיו צריך לראות גם שנצליח יחד לממש אותה ולהפוך אותה למשהו שקורם עור וגידים.

כנ"ל גם לגבי בינלאומיות ומחקר, ואני אומר, יש הרבה התפתחויות יפות בתוך התכנית. יפה נגעה בזה בעדינות, אני חושב שבסופו של דבר, אמנם זה לא מדיד, התפקיד העיקרי שלנו וגלעד קודמי אמר את זה כל הזמן ואני אחזור אחריו בהקשר הזה, זה להצליח להפוך את המערכת לעוד הרבה יותר מאתגרת, אסור שאותם סטודנטים ולצערנו הם עדיין רבים, שמסיימים בתחושה שהם סימנו V על המערכת, אסור שנישאר במצב הזה, אנחנו צריכים ביחד לעשות את כל מה שאנחנו יכולים וכל מה שאנחנו יכולים זה אומר הכל ביחד. כלומר בשביל שהסטודנט ירגיש מאותגר המערכת צריכה להיות אמיצה והיא הולכת לשם, היא צריכה ללכת לשם עוד יותר בחדשנות ובאומץ.

אנחנו מדברים הרבה על נושא הסטודנטים בפריפריה, אנחנו טובים יחסית בישראל לחלק לקטיגוריות ואוכלוסיות, אני חושב שאנחנו פחות טובים בלגעת בצרכים של הסטודנטים מהפריפריה. אגב, גלעד ארדיטי שסיים עכשיו את תפקידו הגיע לאקדמיה כתושב כפר תבור בלי פסיכומטרי, ממלגת הצטיינות שכמעט לא קיימת בשום מקום, אני חושב שזו דוגמה מצוינת.

חידודים קטנים לגבי המכללות להוראה שעוברות לוות"ת, זה נכון ובאמת אבני הדרך מתקדמות יפה אבל צריך לזכור שיש עוד תהליך של חמש שנים ויש עוד הרבה דברים שצריכים לקרות בדרך כדי שהם יצליחו ויש שם אתגרים אדירים. אנחנו כמובן פה כדי לעקוב אחרי כל הדברים שייושמו.

עוד מילה אחת חשובה, זה אתגר שעוד רחוק מאתנו, אבל כדאי להתחיל להתייחס אליו – אנחנו מדברים המון על הנגשה לאוכלוסיות אם זה יוצאי אתיופיה או החברה הערבית או סטודנטים חרדים. מה שאנחנו לא עוסקים בו והוא לא קורה עדיין מספיק טוב, זה החיבור של האוכלוסיות האלה אחת לשניה בתוך המערכת. סטודנטים חרדים, וזה מצוין שהמספר שלהם עולה, הם יכולים לסיים את התואר שלהם בלי שהם החליפו מילה עם סטודנט חילוני שלא לדבר על סטודנט ערבי ובעיניי, בשביל לייצר מהפך חברתי משמעותי, אנחנו צריכים להתחיל ללכת לשם. מורכב, אבל צריך להתחיל לדבר על זה. זהו.

תודה. עו"ד נעה נאמן.

אנחנו הגשנו למל"ג את העמדה שלנו בנושא תכנית החומש לשילוב האוכלוסייה החרדית באקדמיה ואני רואה את תכנית החומש אבל לא ראיתי את עמדת המל"ג בנושא ההפרדה המגדרית ורציתי לדעת אם יצאה כבר עמדה כזאת, מתוכננת לצאת? הפרדה מגדרית שמונעת ממרצות להרצות בפני סטודנטים חרדים, אנחנו בעמדה שהגשנו יצאנו נגד זה ואני אשמח לשמוע מה העמדה של המל"ג בנושא.

ההפרדה היא רק ברמת הסגל?

ההפרדה בכיתות, הם לא מאפשרים - - -

אני אניח את דעתך, אנחנו ערים למתח שקיים גם מבחינת העתירה, אני חושב שמי שעתר, וזו דעתי, אצה לו הדרך, הוא פשוט ימנע בצורה אגרסיבית את השילוב של החרדים באקדמיה ובחברה הישראלית.

ייוחד דיון מיוחד לזה לכן אני לא רוצה לגעת פה. העמדה המשפטית עדיין לא גובשה וזה לא נכון לאלץ את יושב ראש הוות"ת להתייחס לזה אבל אין ספק, אני עומד כאן כדי לשלב את החרדים ומה לעשות, לפעמים על עוולות שהמדינה עשתה צריך לשלם, במחיר של פגיעה, ואת יודעת מה, לדעתי ואני יכול להוכיח את זה מדעית, אין שום פגיעה מדעית. אבל אין דיון, אני לא אמנע זאת ממך ומהציבור. יהיה דיון נפרד בנושא הזה. משרד האוצר בבקשה.

התייחסות קצרה. קודם כל אני מתחבר להצגה שיפה הציגה, ובעצם מסכמת עבודה מאוד ארוכה ושוב אני חושב שפעם שניה אחרי תכנית החומש הקודמת, הממשלה הראתה את החשיבות ואת המקום הגדול של ההשכלה הגבוהה בסדרי העדיפויות והתקציבים וזו רק האמירה של החשיבות של המערכת הזאת.

כמה נקודות שכן רציתי לחדד מתוך התכנית, כי אני חושב שחשוב שיינתן להן עוד פוקוס. פוקוס על חיזוק הקשר בין התפוקות של המערכת בכל מה שקשור לסטודנטים לבין הצרכים של המשק הישראלי וניגע בזה בתכנית בכמה מובנים, אבל זה מאוד חשוב שהמערכת תתחבר יותר לצרכים של המשק וזה לא יהיה שני קולות שמדברים בלי קשר אחד עם השני.

נקודה שניה שעליה דובר בהרחבה, השילוב של המגזרים שפחות נמצאים באקדמיה, נכנסים לאקדמיה, אבל שוב אני אומר לא רק לאקדמיה אלא לתחומים שהם אחרי זה תעסוקה ותעסוקה ברמה גבוהה כי אם נכנסים אנשים מאוכלוסיות שפחות משתתפות בשוק העבודה ואחרי זה לא מוצאים עבודה והם עם תואר ראשון - - -

חשבתי שנציבות שוויון הזדמנויות ידברו על הקטע הזה של החרדים והעניין לשלב את החרדים כי זה מונע מהם להשתלב בעבודה, אבל כנראה מעניין משהו אחר את הנציבויות האלה. לא שמעתי שזה היה בראש מעייניך, בכלל, שהגרף מראה שאחוז המרצות באוניברסיטאות במגמת עלייה וזה כמעט שוויוני, אבל זה לא הדיון. אני מוכן להתעמת בדיון אחר.

נושא אחרון שרציתי להדגיש, דיבר על זה קצת חבר הכנסת שמולי וגם מופיע במצגת של יפה, זה מעמד המכללות. זו לא רק סוגיה של תקציב, זו סוגיה של מהות, איך בונים מעמד נכון של מכללות וגם תקציב וגם מהות יטופל, יפה לקחה על עצמה להוביל שינוי משמעותי בדבר הזה ואנחנו נעשה את זה בחומש הקרוב. אלה הדגשים שרציתי לשים.

תודה רבה. ג'ג'או בימרו.

הערה קטנה. הייתי שמח לשמוע בהמשך לדיון הקודם את ההתייחסות של פרופסור יפה לגבי הנושא של יוצאי אתיופיה, בתכנית החדשה.

ניתן קודם לפרופסור בן ששון.

אני רוצה להביע את עמדת ור"ה, שמלווה באהדה ובתקווה את התכנית הזאת. זה לא רק שנה של עבודה, תסתכלו על זה מהזוית הנכונה, פה מדובר בעשרות שנים של תוצאה שתהיה מהתכנית הזאת. זה לא חומש ולא שש שנים. אני מעז לומר, זה חמישים, שישים, ולא רוצה להגזים יותר מזה. זו תכנית שעשויה לשנות את המיצוב של אוכלוסיות במדינה, את המיצוב של המדינה בעולם, את המיצוב של ההשכלה הגבוהה הישראלית. זו תכנית שיוצאת לדרך עם רצון להשתלב כמעט, לא אגיד בכל שורה, אבל ממש בכל שורה שנאמרה כאן. אני מדבר עכשיו בשמם של חבריי בור"ה. ביג דאטה היא שפה שכולנו חייבים לדבר איתה, היושב ראש בהערות השוליים שלו כבר כיוון אותנו לכך שכולנו שם וזאת הולכת להיות לא מדורת השבט ולא מדורת ות"ת ולא מדורת הלאום, אלא פה הולך להיות אירוע בקנה מידה שאני מניח שנצליח לעשות אותו יחד. תודה.

תודה. יפה את רוצה משפט סיכום?

אתה יכול לסכם, כל הדברים שעלו כאן חשובים, כולם נמצאים. רק בהתייחסות ליוצאי אתיופיה, אתה לא היית כאן אבל תיארנו תכניות למגזרים שונים שבהם לקחנו מגזר מנקודה מסוימת והבאנו אותו למקום אחר בהצלחה. אנחנו מעמידים צוותים סופר מקצועיים כדי לעשות את השיח עם יוצאי אתיופיה.

אני הערתי שצריך לקחת ממה שהצליחו ולהעתיק את זה.

בדיוק. אנחנו נעתיק ונתאם, זה כבר בעבודה.

הוועדה מודה לחברי הכנסת שהשתתפו, ולאורחים הנכבדים שהשתתפו בדיון. תרשה לי פרופסור בן ששון, להשתמש בדבריך בדברי הסיכום שלי. אני מודה ליו"ר הוות"ת פרופסור יפה זילברשץ על העבודה יחד עם כל חברי הוות"ת והמל"ג, אני מודה לשר החינוך שהוא גם בתפקידו כיו"ר מל"ג על תשומת הלב המיוחדת, ולאוצר. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות, אחרי יישום תכנית החומש הזאת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:56.