הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 357

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, א' בחשון התשע"ז (02 בנובמבר 2016), שעה 8:30

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

טלי פלוסקוב

מירב בן ארי

מרדכי יוגב

מיקי לוי

מרכז בכיר שרות לאומי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - עפרה לוי

יועץ שר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אבי מאיר

רפרנט כלכלה, אגף תקציבים, משרד האוצר - אורי שיינין

רפרנטית משרדים כלכלים באגף החשב הכללי, משרד האוצר - דריה פודשיבלוב

החשב הכללי, משרד האוצר

דניאל פרג

יועץ השר לענייני פרסי ישראל, משרד החינוך - דוד שלמה פלבר

משרד החינוך, משרד החינוך - מיכל חורין

מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - שלי נורדהיים

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - נטלי מופסיק

עורכת דין לשכה משפטית, משרד הכלכלה - דליה שילי-יריחובר

יועמ"ש-מ"י, המשרד לביטחון פנים - משה אלפנדרי

ק' גיוס חרדים שב"ס, המשרד לביטחון פנים - משה באלאס

ר' חוליית שילוב חרדים, המשרד לביטחון פנים - אסף לאופר

ר' תחום אוכלוסיות מיוחדות, המשרד לביטחון פנים - אורן נחמיה

ראש תחום חקיקה שב"ס, המשרד לביטחון פנים - בן ציון

מלווה, חטיבת הדוברות-מ"י, המשרד לביטחון פנים - שבתי גרברצ'יק

סמנכ"ל קהילה, מגן דוד אדום - אלי יפה

סגן מפקד מיטב, צה"ל, משרד הביטחון - צחי רביבו

הפרקליטות הצבאית, צה"ל, משרד הביטחון - אורטל יוחפז

סגנית ראש רשות התאגידים - אביטל שרייבר

יועץ משפטי-שא"ל, משרד החקלאות - יואב ארבל

יועץ משפטי ברשות לשירות לאומי, משרד החקלאות - נועם עמרן

מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לימור תוסייה כהן

במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור גרנית

עוזר ליועמ"ש, בנש"מ, משרד רה"מ - בישארה אלי פראן

מנכ"ל הרשות לשירות לאומי אזרחי - שר שלום ג'רבי

יועמ"ש הרשות לשירות לאומי אזרחי - יואב ארבל

מנכ"ל, עמותת השירות האזרחי - צבי במברגר

מנכ"ל, בת עמי - ידעיה לוין

סמנכ"ל, עמותת בשבי"ל - נעמה חיה בן פזי

סמנכ"לית, קעליטה - ארגון גג למען עולים מצרפת - מרים לסר

מנכ"לית עמותת שלומית, עמותת שלומית - ארנה קוטלר

עמותת "בת עמי" - ישעיהו אברהם

עמותת "עמינדב" - צבי במברגר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את האגודה להתנדבות שירות לאומי, בת עמי אלומה אמונה, עמינדב אגודה תורנית להתנדבות, שלומית עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי - יהושע שלמה זוהר

נעה בן שבת

ענבל הרשקוביץ

ענת כהן שמואל

אתי אפלבוים

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015.

תרשו לי רק הערה אישית כללית. הרבה פונים אלי בזמן האחרון כדי להיפגש ולהבהיר לי. אני הודעתי, אני לא פוגש אף אחד חוץ מאשר בוועדה. מי שרוצה לעשות הבהרות ולקבל הבהרות, אז כל המערכת לרשותכם. אני לא נפגש עם אף אחד כדי שלא תהיה פרשנות. תבינו, זה לא מרוע, זה כדי לנסות על הגינות כללית כלפי כולם.

גילוי נאות, אני לא ביקשתי.

זה לא לחברי הכנסת, למרות שאנחנו אחד מכולם. בהחלט אני מבקש שלא תפרשו את זה.

ברשותכם, אנחנו נמשיך. יש סוגיה מאוד מרכזית שאני עומד עליה, שעמותה תעסוק אך ורק בנושא השירות הלאומי. לא "רוב עיסוקו" אלא רק "עיסוקו". אני מודה שהיו לי שיחות עם השרים ועמדתי על-כך. אנחנו נמצא את הדרך, ברמה של שר ובהמלצה של הרשות. יכול להיות דיון מיוחד בנושא הספציפי הזה בין השר כאחראי, אבל אנחנו כוועדה, נעמוד על-כך.

לא הבנתי את ההערה לגבי השר. מה זאת אומרת? הרי אם אנחנו קובעים שזה יהיה כל עיסוקה של העמותה, אז מה נותר לדיון אצל השר?

אם מישהו מפרש את זה לא נכון ואומרת שלגבי פעילות כזאת או אחרת יש לה פרשנות אחרת והיא רוצה לפנות, אז בבקשה.

נגיד שאני חושב שהמתנדבות יכולות לעשות איזה נושא. אם יש פרשנות ילכו לרשות, אבל בעיקרון בגוף החוק, אומר היושב ראש שהוא עומד על-כך. אני מודה לו על-כך.

עוסקים בשירות לאומי, בהפניה, בליווי וכל מה שמחויב הגוף לעשות ובפעילויות הקשורות לשירות הלאומי, שזה באישור המנהל. זה כבר בנוסח.

כן, זה כלול. זה מה שהזכרתי אתמול לשר אריאל. שתדעו שיש התייעצות ואני מבקש שתתחשבו בזה.

אדוני, עוד דבר שקשור בזה. באחד הדיונים הקודמים אדוני ביקש לבדוק את האפשרות להקל על הגופים המוכרים הקיימים, שאם הם יצטרכו לשנות את המבנה התאגידי שלהם, ייקלו עליהם בביצוע של השינוי הזה. הם דיברו על כמה היבטים, על היבטי מיסוי בהעברת הנכסים, העברת המחאת ההתחייבויות שלהם לעמותה החדשה. גם לנושא של שמירת הוותק, או הוותק שהם כבר צברו בפעילות מבחינת ההתקשרויות השונות. אנחנו הבנו שהתהליך הזה אפשרי כבר היום לפי הדין הקיים אבל הוא הליך מורכב. אולי אפשר להסביר את המורכבות שלו?

הפתרון למורכבות בדרך-כלל זה זמן. קבענו ל-3 שנים ואולי צריך להאריך ל-4 שנים. או שניתן את הסמכות לרשות להאריך או שנקבע מראש. אני מוכן ל-4 שנים אבל שנבין שזה התהליך.

אני ממשרד המשפטים.

קיימנו ישיבה עם היועצת המשפטית של הוועדה ועם נציגים נוספים מרשות המיסים וממשרד המשפטים. הבנו שחברי הכנסת רוצים לדרוש שכל פעילותן של העמותות תיעשה בתחום השירות הלאומי. כשלעצמה עם דרישה כזאת אין בעיה. הבעיה היחידה היא שיש גופים שכבר היום עושים את הפעילות הזאת והשאלה היא: מה הדרישה הזאת תעשה להם ומה האפשרויות שעומדות להם להמשיך ולתפקד בזירה הזאת של השירות הלאומי?

כמו שאמרה היועצת המשפטית, פיצול עמותות הוא תהליך שהוא אפשרי בדין. הדין מכיר בו ומאפשר אותו. הוא קצת מורכב, במובן הזה שדיני הפיצול נועדו להגן בעצם על האנשים שבאותה עמותה. עמותה שיש לה חובות והתחייבויות והכנסות צריכה בעצם לפלח בין חובות והכנסות של פעילות אחת לעומת הפעילויות האחרות ולהחליט איזה מבין הפעילויות, על כל הרכיבים שלהן, היא מעבירה לתאגיד אחר.

אפשרות אחת היא כמובן לעשות קו נקי, לפרוע את כל ההתחייבויות ולפצל ואז אין שום בעיה עם הנושים כי כולם קיבלו את כל מה שמגיע להם. הבעיה היא, שאנחנו יודעים שתזרימית עמותות בדרך כלל לא עובדות כך ויש התחייבויות לטווח ארוך ולכן התהליך יותר מורכב. צריך לקבל את הסכמת הנושים לפיצול, לפי החוק, כי זה בעצם המחאת חובה. יש הליך שמוסדר בדין שמאפשר הליך קבלת הסכמת 75% מהאנשים אבל זה מותנה באישור בית המשפט. הליך כזה שהוא באישור בית המשפט יש לו את העלויות שלו ואת משך הזמן שהוא נעשה וזה לא עניין שקורה מהיום למחר. בנוסף, צריך גם יהיה צריך לשנות את מטרות העמותה, שגם זה הליך שנעשה באישור בית משפט.

יש שתי אפשרויות. אפשר להעביר את החלק העיקרי של פעילות העמותה ואפשר להעביר את החלק המשני של פעילות העמותה. זה גם משהו שהעמותות יצטרכו לקחת בחשבון. בגדול, יש פה השלכות בהיבטי אישור ניהול תקין וניסיון של העמותה. יכול להיות שהפיצול הזה יקשה על החלק שעובר להתקשר עם גורמים מסוימים, לקבל תמיכות ממשלה, להתקשר עם המדינה, היות ולפי החלטות הממשלה התקשרויות מדינה ותמיכות מדינה מוענקות רק לגופים שיש להם אישור ניהול תקין. צריך לקחת את זה בחשבון.

מה, מנסים להתחמק מניהול תקין?

לא, חס וחלילה.

הוא יכול לעשות שימוש בניהול תקין על-סמך הפעילות הקודמת שלו באותה עמותה שהוא היה קשור. מה הבעיה?

נכון. אבל יש פה פעילות שבעצם נחלקת לשני חלקים, לשני גופים. הגוף שממשיך לקיים את אותה פעילות יש לו אישור ניהול תקין כי הוא רק הוציא מעצמו. לעומת זאת, הגוף החדש שמקבל את הפעילות החדשה, ככל שהוא מוקם היום – אישור ניתן רק אחרי תקופה של שנתיים לאחר שהגוף מוכיח.

נותנים להם 3 שנים. אם צריך 4 שנים כדי להיערך, אז כמובן נעשה את זה.

ההמלצה שלכם היא לארבע שנים?

כמובן שמתן ארכה להיערכות לנושא הזה היא מרפאת. כמו שאמרתי, המתווים האלה קיימים בדין. הדין מסדיר אותם ומתייחס אליהם. ככל שמשך הזמן יהיה יותר ארוך, הם יתמודדו בגבולות הדין ויסדירו את העניין הזה.

אני שואל אותך שאלה מקצועית. האם הטווח של 3 שנים יספיק, כן או לא? אם לא, היושב ראש אומר שאולי כדאי לחשוב על תוספת. אנחנו לא באים להקשות, אנחנו באים להסדיר.

אני חושב שלכל העמותות זה אף פעם לא מזיק לעשות ניהול תקין.

נמצאת פה סגנית ראש רשות התאגידים אביטל שרייבר. היא מתמצאת ביישומיות של הדברים האלה.

אני סגנית ראש רשות התאגידים ואני אחראית על יחידת רשם העמותות. אני מתנצלת על האיחור. היתה תקלה במחשבים בכניסה ועיכבו אותי.

אנחנו נכנסנו לנושא הזה בשלב די מאוחר בגלל הבקשה לאיחוד העיסוק. בשלב של הדרישה לאיחוד העיסוק התייעצו איתנו. עשינו מספר פגישות בעניין. ראינו שמבחינה חקיקתית זה כרוך בקושי מכיוון שהמצב המשפטי הנוכחי, במצב של הפרדת גוף לשני גופים אחרים, יש בו הרבה דרישות שקשורות בין היתר גם בנכסים של הגוף הקיים. אלה דרישות שהן מאוד מכבידות כי צריך לבדוק לצורך מה הנכסים האלה ניתנו מלכתחילה.

למה זה מכביד, אני לא מבין?

זה מכביד מהבחינה הזאת שצריך לבחון לצורך מה הנכסים האלה ניתנו מלכתחילה.

אפשר הבהרה? הם לא מדברים על הוראות מיוחדות בחוק לפיצול הנוכחי, הם רק אומרים שיתנו ארכה מסוימת והם יתנהלו לפי הדין הקיים.

היה לי ניסיון בזה מהקודמים שלך?

אני במשרד כבר 15 שנה.

אז ודאי את זוכרת את הפגישות שלי עם עורך עורך-דין עמירם. כך זה נולד וככה ביקשו מאיתנו להפקיד, כולל נכסים שלא היו רשומים בארץ לפני שבכלל נכנסתי למערכת. חשבנו שזה טוב להסדיר את הכול ועשינו את המערכת שבז'רגון שלנו קראנו להן "עמותות בנות" ועשינו את זה ופתרנו. לא שילמנו שום מס מיוחד בהעברת הנכס מאל"ף לבי"ת. זה מסובך, את הבירוקרטיה אתם מכירים טוב ממני ואתם חלק מהמורכבות של הבירוקרטיה, בלי לפגוע בכם כי לא אתם יצרתם אותה. זאת אחת הדרישות להסדרת העניין כולו. מצד אחד, זה כדי לעשות מצב הרבה יותר תקין ומסודר ומצד שני, לאפשר את הפעילות ולא לעכב שום פעילות קיימת. אנחנו יוצאים מנקודה שכל הפעילות שמתקיימת היום היא כשירה.

יש עוד נקודה. יש פה תפקיד מרכזי לרשות. הגופים האלה צריכים לבוא להתייעצות ולקבל גם את עזרת הרשות כדי להתקדם.

אנחנו הצענו את עזרתנו.

הבנו את הדברים מהרגולטורים ולא מהעמותות עצמן, כי בשלב הזה אין לנו שום קשר איתן בשלב הזה. הבנו שמדובר בסך-הכול בשניים או שלושה גופים שהבעיה קיימת לגביהם. הצענו שנקבל את המידע הרלוונטי מאותם גופים. יכול להיות שאחרי שנבחן את המידע הרלוונטי נגלה שהבעיה לא קיימת, או שהפתרון הוא הרבה יותר פשוט מאשר הסדרים מיוחדים.

במסגרת החוק החדש תעשו את כל הפעולות הנדרשות. תתכננו מתווה לכל אחת משלוש העמותות במסגרת החוק, אבל לא נעכב את החוק כדי שתגמרו את המתווה הזה. זה מאוד חשוב. זאת פעילות מאוד מרכזית עם חשיבות עליונה למדינה, משרתת כמעט כמו צה"ל את המדינה. אי-אפשר להשאיר אותם ללא חוק וללא הסדרה. בואו נסדר את המערכת הזאת. אני בטוח שתמצאו דרך.

אדוני, לעומת הניסיון הטוב שיש לאדוני מלפני 15 שנה, מאז חלו שינויים בחקיקה. מהניסיון שלי בשנים האחרונות, למשל בהקשר של מכללת "ליפשיץ", מכיוון שהוחלט בתאום עם המל"ג אבל הנושא לא הוסדר איתנו מלכתחילה על הפרדה ואיחוד של הפעילות עם מכללה אחרת, עד היום הם נמצאים בדיונים משפטיים ארוכים.

שיחליפו את היועץ המשפטי או את רואה החשבון שלהם.

הם נמצאים בדיונים משפטיים ארוכים בשאלה מה קורה עם הנכסים, שלא ברור למה הם נצטברו מלכתחילה ולאיזה מטרות הן צריכות ללכת.

מצוין, זה אומר שכן צריך להסדיר.

איזה שתי עמותות היו פה במקרה של השירות הלאומי?

אני מהרשות לשירות לאומי אזרחי.

אנחנו מתירים להם להקים עכשיו עוד עמותה.

במידה ואכן הוועדה הולכת לכיוון של "כל עיסוקו", היושב ראש הנחה את היועץ המשפטי ואותנו לעשות את כל מה שאפשר כדי למזער את הפגיעה בגופים המוכרים. אנחנו הלכנו בכיוון של הוספת מספר סעיפים, או מספר פסקאות קטנות בתוך החוק שלנו, שבעצם יתגברו על החקיקה הקיימת בנושא מיסוי, בנושא רשם העמותות. בישיבה איתם הם העלו התנגדויות לתוספות האלה.

אפשרות אחת היא להוסיף בחקיקה שלנו כמה סעיפים שיתגברו. אפשרות שלנו, כפי שמציעה הגברת, זה להישאר בחקיקה הקיימת ואז מדובר בתהליך יותר מורכב.

אין חקיקה היום בנושא של השירות הלאומי.

לא, חקיקה לגבי עמותות.

אני לא באתי לשנות את התקנון או הנהלים של רשם העמותות והתאגידים. זה לא תפקידי, אם ירצו יום אחד שנעסוק בזה במקום ועדת חוקה חוק ומשפט, נלמד את זה. כרגע זה לא תפקידנו.

אולי נסביר מה ההתלבטות. רצינו למפות ולראות באיזו עמותות יש בעיה. קיבלנו תשובות משלוש עמותות. שתיים מהן, כל פעילותן בתחום של השירות הלאומי. לעמותה אחת יש 3% של פעילות אחרת שהיא בטח יכולה להעביר אותה. אני לא חושבת שמצב כזה יוצר בעיה.

עדיין לא קיבלנו את מלוא הפרטים אבל יש פרויקט גדול של "בת עמי" שהסיפור שם יותר מורכב והוא מעורר את הקשיים. אנחנו לא יודעים מה קורה עם שאר העמותות. השאלה היא: אם כרגע אנחנו יודעים רק על עמותת "בת עמי", האם לצורך כך אנחנו צריכים להמציא פה מודל חדש ולקבוע מה יקרה עם העברת המס, או להגיד שניתן לעמותה פרק זמן מספק. בפרק זמן זה היא תעבור במסלול הרגיל של הפיצול. אנחנו יודעים שהמסלול לא קל ומורכב ויכולה להיות התמשכות של ההליכים, אבל לאפשר לה לעבור במסלול הרגיל, ובלבד שבתום ארבע שנים היא תחדל לפעול ועמותה חדשה כבר תצא לדרך. יכול להיות שהיא תוכל להיות מוקמת מספיק זמן מראש והוא אפילו יוכל לקבל אישור ניהול תקין.

בנוסף לזה, לקבוע פה הוראה שאפשר יהיה לראות את הפעילות הקודמת של עמותת האם לצורך ותק או לצורך ניסיון לגבי העמותה החדשה. השאלה האם זה מודל מספיק או שצריך לשבת ולהתחיל להמציא את כל ההוראות האלה מחדש עבור עמותה אחת או שתיים? זה שאנחנו לא יודעים כרגע את ההיקף זה אומר שאולי לא נדע לתת את המענה המתאים וזה אומר לעכב את החקיקה.

אולי אפשר, אדוני, שנוסיף את המשפט שכבר הצענו בפעם הקודמת, שהשר יתקין תקנות בנושא הזה. שהשר יאפשר את ההתנהלות הזאת בלי לעצור את החוק. אנחנו ממשיכים להתנהל עם השר. אם יהיו בעיות הוא יביא את זה חזרה לפה. אם נבין שהתקנות האלה לא נותנות את המענה, אז אפשר יהיה לחזור לפה. אם רוצים לא לעכב את ההתקדמות של החוק, אני מציעה לעשות את זה באחריות תקנון של השר.

יש את הסעיף הזה.

הבנתי עכשיו משהו שלא הבנתי קודם, שבעצם בתוך החקיקה הדבר היחיד שאדוני רוצה להוסיף זה זמן היערכות ולא הוראות ספציפיות שבאות להתגבר על חוק העמותות.

נכון.

אדוני, אם כך, אני מסכימה עם אדוני שאם ההוראה היחידה תהיה דחיית ביצוע, אז עם שניים שלושה גופים נוכל להתמודד ולמצוא להם את הפתרון.

תודה רבה.

אפשר להשאיר סמכות לרשות עם התייעצות עם השר כי השר הוא האחראי המיניסטריאלי בעניין הזה. נשאיר להם את הסמכות להביא את זה ולאפשר איזו התייחסות מיוחדת למצב כזה או אחר של כל אחת מהעמותות.

חברים, בלי לפגוע באף עמותה, כולן בעיניי צדיקות, למרות כל מה שמתרחש. כרגע צריך להכניס סדר. אם אנחנו נשאיר את העמותות שעוסקות בשירות הלאומי להיות בהתנהלות כמו של עמותה שמטפלת בבית הכנסת שלי, אז לא עשינו כלום. זה לא המעמד שאנחנו רוצים לבנות של השירות הלאומי ולמעמד הלאומי של השירות הלאומי.

אנחנו חייבים בחוק. כמה שנים מטפלים בעניין?

10 שנים.

10 שנים, מהלך כזה אדיר ולא מסדרים אותו אלא רק סדר לי וסדר לך? אנחנו נקדם את זה. אם יש צורך בתקנה או בבדיקה מחודשת, נשאיר את המנגנון הזה שבין הרשות והשר לחריגים כאלה ואחרים, בתנאי שזה משרת את השירות הלאומי. זאת המילה המרכזית, דהיינו, כל מה שמשרת את השירות הלאומי.

ואם העמותה רוצה לקדם שירות צבאי, היא לא יכולה? הרשות היא אחראית להגיד שזה מתאים או לא מתאים.

אדוני, זה מנגנון התקנות. אני לא בטוחה שאנחנו יכולה להעביר לסמכות השר לאפשר פטור ממס או המחאת זכויות.

נועה, אני לא חושבת שהלכנו למקום הזה. הפוך, רק בממד של כל עיסוקו ורוב עיסוקו, רק בממד הזה.

לגבי "כל עיסוקו" כבר הוחלט. לא היית פה בפתיח.

לא חשבת שהוחלט אחרת, לכן אני מבינה שמתקיים דיון. חבר הכנסת לוי, למרות שלא הייתי יש לי איזה היגיון בסיסי. לא הייתי סגנית שר, אבל בכל זאת.

שולי, עם כל הכבוד, הפתיח של היושב ראש על המשפט הזה.

אין בעיה. מהדיון עצמו אני מבינה שזאת ההחלטה. עכשיו, איך מטייבים את ההחלטה הזאת? עמדתי ידועה, שנכון היה להשאיר את "רוב עיסוקו".

ההחלטה היא "כל עיסוקו".

מצוין. מקבלת את זה, מבינה מהדיון שלשם הגענו. עכשיו איך עושים את זה מבלי לפגוע בעמותות שלדעת כולן פה הן עושות עבודה חיובית ביותר?

אני ממשרד המשפטים.

רק לחדד את האמירה לעניין ההצעה של חברת הכנסת מועלם לעניין התקנות. לא יהיה ניתן ואנחנו חושבים שזה בעייתי לייצר מכוח החוק הזה תקנות לעניין הסדרת עמותות. בעצם יש תקנות עמותות ויש דיני עמותות.

זאת לא הכוונה. נראה לי שלקחתם את זה מאה קילומטר רחוק מידי.

כנראה שלא הבנתי את חברת הכנסת מועלם.

אמרנו בצורה חד משמעית, לא מדברים על שינוי בשום חוק אחר.

אין כוונה בחוק הזה לפגוע בעבודת הקודש שנעשית על-ידי רשם העמותות.

אין לנו כוונה לתקן את כל העולם בחוק אחד.

אני מהחשב הכללי.

אנחנו מבקשים, מאחר וכל ההסדרה של ייחוד העיסוק צפוי לערוך לא מעט שנים, אנחנו מבקשים שבתקופה הזאת תהיה הפרדה חשבונאית, כלכלית, כספית, ניהולית, בין העיסוק של השירות הלאומי לבין שאר העיסוקים של הגופים המוכרים. אני חושבת שזה צפוי לפתור לנו את הקטע של שלב הביניים עד להסדרת כל הנושא הזה.

התייחסנו להצעה הזאת?

התייחסנו לנושא הדיווחים שיימסרו. כיוון שלא הוחלט, אני חושבת שאפשר לקבוע הוראה כזאת לגבי הפרדה חשבונאית לתקופת הביניים.

אבל גם זה דורש פרק זמן מסוים. בתוך פרק הזמן הזה, ההתייחסות של הפרדה חשבונאית, להערכתי זה דורש זמן של עד שנה. תאפשרו את זה, דהיינו, השוטף פלוס עד שנה.

ההפרדה החשבונאית תתבצע במהלך של תקופה של שנה ומשנה עד התחילה - - -

שנה מהתחילה הפרדה חשבונאית וכעבור 3 שנים כל פעילותו בתחום השירות הלאומי.

זה שלוש שנים נוספות וזה מגיע לארבע שנים.

המסגרת הדיונית קצת רחוקה מאיתנו כי לא היינו שותפים לכל הדיונים. הבנו שמה שמדריך את הוועדה זה קשיי הפיקוח. לכן, אין מניעה לדרוש דיווחים שוטפים לרגולטור ככל שיידרש. עמותות חייבות להגיש דיווחים כספיים ודיווחים מילוליים מידי שנה וגם דיווחים שוטפים על כל מיני אירועים בחיי העמותה. אבל ככל שהדיווחים האלה לא מספיקים לרגולטור, כמובן אפשר לדרוש דיווחים ככל שהרגולטור יידרש להם.

הדיווחים שנמסרים לרשם העמותות פתוחים לציבור?

כן, וודאי.

הדיווחים השוטפים. לא כל הדיווחים מעבר לשוטפים.

ישנה בעיה נוספת שהוצפה בפנינו ואולי גם לה תרצו לתת פתרון בנפרד. הבנו שיש בעיות שכר בגופים האלה. גם בעניין הזה אין מניעה לקבוע - - -

יש בחוק של העמותות מגבלות לגבי שכר.

יש בחוק העמותות סמכות לשר המשפטים לקבוע מגבלות שכר לנושאי משרה. עד היום לא נעשה שימוש בסמכות הזאת אלא לגבי חברי דירקטוריון וחברי ועדת ביקורת.

איך נמנע שמנכ"ל יפסיק להרוויח 940,000 שקלים בשנה?

החוק הספציפי הזה יכול לקבוע בתוכו, ככל שתמצאו לנכון.

תציעו לנו, יש כרגע בעיה.

אני מניחה ששכר מנכ"לי עמותות הוא לא רק בעמותות השירות הלאומי.

למיטב זכרוני יש מגבלה, עד 25% מההכנסות. ההוצאות המנהליות לא יכולות לעבור - - -

זה הנחיות של החשכ"ל לגבי עמותות נתמכות. זאת לא חקיקה, זאת לא מגבלה לגבי שכר.

לא הייתי רוצה עכשיו בחוק שלנו לקבוע את נושא השכר, בבקשה. זאת בעיה כוללת. שר האוצר קבע מה שקבע לגבי הגופים הציבוריים, תחליטו גם אתם.

יש פה גופים בעלי מאפיינים מאוד מאוד ייחודיים ולכן אפשר להתייחס אליהם כקבוצה ולקבוע, אם רוצים לקבוע.

למה? יש המון עמותות נתמכות. לא נראה לי שנכון עכשיו לשים עליהם איזה – זה לא לוקח למקום טוב בעיניי.

הצפתי את זה כי הבנתי שיש איזו בעיה. אמרתי שאנחנו מנותקים קצת מהמסגרת הדיונית.

שיעמוד המנכ"ל הזה בתוך הכללים של החשכ"ל.

שולי, בבדיקה שנעשתה לפני 4 שנים התגלה שמנכ"ל עמותה מסוימת מרוויח כ-900,000 שקלים, יותר מראש ממשלה. מנכ"ל עמותה מסוימת מרוויח 720,000 שקלים. אני יכול להמשיך עוד כהנה וכהנה, הדוחות האלה גלויים. היא אומרת שיש כאן איזו שאלה לגיטימית. אלא אם כן את אומרת לי שיש מגבלה בחוק. אם יש מגבלה בחוק, אז אותו מנכ"ל עבר על החוק.

תעזרו לי בעניין הזה. איך מנכ"ל עמותה מהשירות הציבורי מרוויח פי 2 מראש הממשלה.

אולי נדבר על משכורת ראש הממשלה?

חס וחלילה, אני נותן לו את הכבוד המגיע.

את מעלה בעיה אמיתית ואני לא הייתי רוצה לפתור אותה עכשיו. תנו לנו אפשרות להתייעצות עם החשכ"ל, עם משרד המשפטים ועם רשם העמותות ונראה אם אנחנו מתייחסים דווקא בחוק הזה לנושא השכר. בכל מקרה זה יהיה נקודתי לעמותות השירות הלאומי בלבד.

השאלה האם עכשיו נעבור על כל החוקים המתייחסים לעמותות נתמכות וגם שם נקבע את השכר של המנכ"לים?

שולי, אני כרגע לא חושב לנכון לקבוע את זה בחוק שלנו. בינתיים תעשו את הבדיקה ביניכם. אני חושב שלא נסיים היום את החוק. תעשו את הבדיקה ותשתדלו תוך שבוע עד עשרה ימים לחזור אלינו עם המלצה מגובשת. זה באחריות היועצת המשפטית שלנו.

אני היועץ המשפטי של "בת עמי".

אני רוצה להעיר שמבחינה חוקית הבעיה תהיה לכל העמותות שמפעילות שירות לאומי בגלל שהדרישה היא לא שבפועל כל עיסוקם יהיה אלא שהתקנון שלהן גם יקבע את זה. לכן כל העמותות יצטרכו לעבור תהליך של שינוי התקנון שלהן ויצטרכו לבדוק האם זה שינוי - - -

השכר? או לגבי כל החוק?

שינוי התקנון של העמותה.

תקנון של העמותה לגבי החוק הזה?

לא, לגבי העניין של "כל עיסוקו". הם יצטרכו להוציא את כל המטרות האחרות שלהם ולהגיד שכל עיסוקם הוא רק שירות לאומי. יצטרכו לבדוק אחר-כך האם זה אישור שהוא באישור בית משפט או שמספיק אישור הרשם. לכן זאת בעיה כללית.

הבעיה שלנו יותר מורכבת בגלל שגם המבנה שבו אנחנו עבדנו במשך השנים זה סוג של שותפות בין שתי עמותות שיש להן אישור להפעלה של שירות לאומי.

אני רוצה לומר את הדבר הבא: בזמנו היושב ראש אמר לנו שהוא מבטיח לנו שזה יעבור אבל אנחנו לא ניפגע. אני אומר, שלהערכתי אם בחוק זה לא יוסדר ברמה כזאת או אחרת, אז בסופו של דבר נישאר רק עם ההצהרות הטובות וכשזה יגיע לידי יישום זה ייתקע מכל מיני סיבות.

אני רוצה לתת לאדוני דוגמה אחת. ב-2007 המדינה החליטה להעביר את הספרייה הלאומית מהאוניברסיטה עברית, להקים חברה לתועלת הציבור. בין היתר היא קבעה שם סעיף שאומר שכל ההעברות של הנכסים יהיו פטורות ממס. זה נכנס בסעיף. אף יועץ משפטי לא חשב שיש בעיה לנסח את זה. אז עלתה רק שאלת הארנונה. אמרו: אין בעיה, ממילא יש להם פטור של שליש כי הם היו מוסד ציבור וגם כך הם היו באוניברסיטה. חבל לבזבז את הזמן על להסדיר את זה. עד היום יש להם חיוב מלא בארנונה כי אמרו להם: רגע, לפני כן הייתם באוניברסיטה, הייתם מוסד חינוך. עכשיו אתם ספרייה, לא ברור שאתם מוסד חינוך. עד היום הבעיה שלהם לא נפתרה.

היות ויש לי התנגדות עקרונית להעברת הספרייה עם הוצאה של 200 מיליון דולר, שאפשר להעביר אותן למטרות יותר חשובות לעם ישראל, אז תרשה לי לא להתייחס.

אנחנו לא מחוקקים חוק כדי שמישהו אחר יזלזל בו. אנחנו מחוקקים חוק כדי שייושם. במקרה זה, יש לנו מערכת שאמורה ליישם אותו וזאת הרשות. בוא, אל תבהילו אותנו בצרות של אחרים.

לא התכוונתי להתייחס למקרה הספציפי של העניין. אם אתה לא מסדיר את זה, אחר-כך יש בעיות.

אני אתן לאדוני דוגמה אחרת.

ברשותך, אנחנו רוצים להתקדם. אם יש לך הערה מאוד מיוחדת כזאת, שב עם היועצת המשפטית ותלבנו יחד.

הטענה שלו היא, שלמעשה, אם זאת לא תהיה הוראה מפורשת ונפרדת בחוק הזה, שתקבע את העברת הזכויות, למעשה תיגרם להם פגיעה.

אני חוזר ואומר. אני לא רוצה לפגוע באף אחד.

אבל זה מה שיקרה.

לכן אני מציע שתשב עם היועצת המשפטית שלנו ותנסו למצוא נוסחה שמתקנת את החשש שלך.

אדוני, זאת שאלה שהוועדה צריכה להנחות אותי מה לעשות. האם באמת לחפש נוסחה , שזה אומר תיקוני חקיקה בחוק הזה שנותנים להם מענה? או, כמו שאמרנו, ללכת למסלול הקיים היום בחוק העמותות, בתוך פרק הזמן של 4 שנים, שיאפשר להם לעשות את התיקונים האלה בלי הוראות מיוחדות.

זה הכי פשוט.

אנחנו לא רוצים לפגוע במעבר הזה בשום עמותה ובשום מהלך בהתייחס לחוק הזה. אם יש עוד אפשרות לתקן, אפשר לתקן.

בעקבות ההוראה של היושב ראש התחלנו כבר לגלגל נוסחים להוראות בתוך החוק שלנו. בישיבה עם רשות התאגידים ורשות המיסים הם הסתייגו מהוראות בתוך החוק החדש לגבי הנושאים הללו. אני מאוד מציע שהם פה יבהירו את ההסתייגויות שלהם מהכנסת הוראות לחוק הזה ומה הם מציעים.

מדובר פה בשני מישורים נפרדים. מישור הפיצול התאגידי הוא לחלוטין נפרד ממישור החבות במס. אנחנו מצידנו נתנו איזה פתרון. יש פה התחייבות של רשות התאגידים להידבר עם כל אחת מהעמותות ולמצוא פתרון מיטבי בסד הזמנים שהיושב ראש יקבע. מבחינת היבטי המס, אולי באמת צריך לתת איזה מענה. אנחנו לא רואים את עצמנו מוסמכים לדבר בשם רשות המיסים. אני לא יודעת אם יש פה נציג של רשות המיסים שיכול להתייחס.

בזמנו, בישיבה שעשינו עם היועצת המשפטית של הוועדה, דיברנו שנקבל נתונים על סוג הנכסים שיש להם וננסה למצוא פתרון. השאלה האם הם העבירו את הנתונים שלהם.

רשות המיסים אמרה שיכול להיות שיש מענה כבר בחוק הקיים. יש כל מיני פטורים שניתנים. נראה את רשימת הנכסים שבהם מדובר ואז נוכל לדעת האם צריך הוראות מיוחדות או לא. זה מה שפנינו לעמותות לעשות. לצערי, ההיענות היתה מאוד נמוכה. או שאני מבינה מזה שאין צורך בהוראות ואין בעיה או - - -

נייחס את זה לחגים. תפנו לכל העמותות שייענו לפניה. תוך שבועיים העמותות יעבירו את כל האינפורמציה שנדרשת כדי לראות האם יש צורך לתקן את החוק. אם צריך פגישה עם רשות המיסים, היועצת המשפטית שלנו תקיים את ההתייעצות הזאת. אם יש צורך נזמין אותם להסביר לנו.

אתה לא מבין שהם לא רוצים שנדע איזה נכסים יש להם?

אולי נבטל את הפיצול שעשינו קודם בין הסיפור של החשבות לשאר הדברים ולהכול ניתן 3 או 4 שנים.

תאמינו לי, שמבחינה דידקטית או ארגונית זאת הצורה הטובה ביותר להכניס את המערכת הנכונה. בואו נשמור על זה.

יש דברים שהזמן לא יכול לרפא. אני אתן דוגמא: אם בכל המכרזים שהמדינה תוציא יידרש ניסיון, אז זה שעבר 3 שנים לא ירפא אותי. אף אחד לא יוכל להכיר בניסיון שלי בעבר, אלא אם כן תהיה הוראה מתאימה בחוק.

יש הוראה.

שלא תבינו לא נכון, אנחנו מתעסקים בשירות הציבורי. אתם הולכים להקים עמותה חדשה לצרכים אחרים - - -

להיפך, הוא מדבר על העמותה הקיימת של השירות הלאומי, שהיא לא תיפגע מההפרדה.

היא לא תיפגע כי הניסיון ימשיך להיות לזכותה.

אומרת נועה שיש לזה כבר הצעה בתוך החוק, איך להכיר בניסיון שהיה לכם.

בעמוד 89 סניף קטן ד1. "העביר גוף שקיבל הכרה כאמור בסעיף קטן ד' את פעילותו בתחום השירות האזרחי לגוף אחר כדי לעמוד בדרישות סעיף 46ג(1) עד תום שלוש שנים מיום התחילה וקיבל הגוף שאליו הועברה הפעילות הכרה כגוף מוכ4ר לפי חוק זה, רשאים השר, הרשות או גוף מפעיל, לפי העניין, להביא בחשבון לעניין התקשרויות עם הגוף המוכר שאליו הועברה הפעילות, את פעילותו הקודמת של הגוף שממנו הועברה הפעילות.

אפשר להתקדם?

אני מ"בת עמי".

דיברנו בעבר שהשירות הלאומי יהיה גם הכנה לשירות וגם פעילות שאחרי שירות. השאלה: האם אנחנו מרחיבים את המושג שירות לאומי גם להכנה וגם ליווי אחרי שירות?

למיטב ידיעתי רשמנו את זה.

מה זה ליווי אחרי שירות?

ליווי המשך. צעירים וצעירות מרקע של מצוקה, אנחנו ממשיכים ללוות אותם לתעסוקה או לאקדמיה.

שלי נורדהיים

למה זה חלק מהשירות הלאומית?

צה"ל לא נותן שירות?

אי-אפשר לרקוד על החבל הזה משני קצוות שלו.

אחרי סיום השירות הלאומי, האם אתם רוצים להגיד שהעמותות של השירות הלאומי יצטרכו להמשיך ולטפל בהם?

הם לא יצטרכו, הם יכולים להציע את זה לבנות.

מי את?

אני ממשרד הרווחה.

דובר על-כך שהגוף המוכר יוכל לעשות פעילויות של שירות לאומי, הפניית הבנות, ליווי וגם לעשות פעולות שקשורות בשירות הלאומי אם אישרה אותן הרשות. עולות פה דוגמאות: פעולות הכנה לשירות, פעולות אחרי השירות. לא ניתן אישור ולא מחויבים לתת. השאלה היא אם יוכלו לתת במסגרת הפעילות או שיגידו מראש שזה לא ניתן.

לא סתם אני שואלת את השאלות שלי.

למה זה חלק מהשירות הלאומי.

זה לא חלק מהשירות הלאומי אבל קשור לבנות של השירות הלאומי.

אז למה צריך בחוק?

את רוצה להחליף עכשיו את שיקול דעת הרשות. כשהיא תראה איזו פעילות שהעמותה רוצה לפעול בה, את רוצה שאנחנו נכריע עכשיו מה תהיה ההחלטה לגבי כל סוג של פעילות?

זה לא חלק מהשירות הלאומי. לא מחייבים אף אחד לעשות את זה.

אז למה זה צריך להיות בחוק?

מכיוון שאמרנו שהגופים המוכרים האלה יעסקו אך ורק בשירות לאומי, זה יאפשר להם להתעסק גם בפעילויות שקשורות לשירות הלאומי.

אין לי בעיה שיתעסקו, אני רק אומרת שאם זה בחוק, יהיו לזה אחר-כך השלכות תקציביות.

לזה לא יהיו כי זה לא מחייב אותם לשום דבר.

אנחנו כבר בעמוד 70.

לא נכתוב את זה בחוק. לא נכתוב "פעילות אחרי השירות". אני גם לא יודעת אם הרשות מתחייבת מראש לאשר את הפעילות הזאת. היא תשקול ותראה. מה שאפשרה פה הוועדה זה פעילויות שקשורות בשירות הלאומי. תלוי מה יתפתח.

אני לא מפקפקת בזה שיש לעשות משהו עם הצעירים, אבל השאלה היא, האם זה לא תפקיד משרד הרווחה, למשל?

הלוואי. אם משרד הרווחה יעשו אנחנו נשמח מאוד. הרבה פעמים משרד הרווחה לא עושה והעמותות כן עושים. בסוף אנחנו רוצים שהבנים והבנות האלה ישתלבו במעגל התעסוקה והלימודים. לפעמים אני לא מבין את ההתנגדויות.

אני שואלת אותך מי יממן את זה?

היום זה מממומן מתרומות. בואו נברך על זה. כל אחד שירצה לעזור להם, הלוואי.

אבל זה לא קשור לחוק.

למשרדים תמיד חסרים תקציבים אבל אם יש גופים שיש להם דינמיקה מסוימת ומבורכת להמשיך ולטפל במי שהם טיפלו יומיים לפני כן, איך אפשר לעצור את זה?

אני ממש לא רוצה לעצור אותם. אני רק חושבת שאולי זה צריך לעבור לאחריות של הרווחה. אותה פעילות שאתם עושים תעבור למשרד הרווחה.

לקחתם הכול כבר, את הפעילויות, את העבודה, את החינוך, את המעונות. מה בדיוק תעשו?

הטיפול בצעירים בסיכון הוא עדיין שלנו.

ברשותכם, עד כאן, לא חוזרים לשום דבר מהדיון הקודם.

אנחנו בסעיף 64.

"מימון תקני מתנדבים בידי רשות ציבורית

הסעיף הזה מאפשר לרשויות ציבוריות מסוימות לממן עבור גוף מפעיל את התקן להפעלת מתנדב. באופן רגיל, הגוף המפעיל עצמו מממן את התקן עבור המתנדב שהוא מפעיל. כאן נקבעות הוראות מיוחדות לגבי זה.

"א. רשות ציבורית המנויה בפסקאות (1) עד (6) להגדרה "רשות ציבורית", רשאית לממן בעבור גוף מפעיל, באופן מלא או חלקי, תקן להפעלת מתנדב".

ב. רשות ציבורית תקבע מבחנים שוויוניים למימון תקנים להפעלת מתנדבים כאמור בסעיף קטן (א); מבחנים ברשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה "רשות ציבורית" ייקבעו בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

ג. הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תקנים שמשרד ממשלתי רשאי להקצות ליחידות באותו משרד, לרבות יחידות סמך ולגופים אחרים הפועלים בתחומי פעילות אותו משרד ומתוקצבים או נתמכים על ידו שלא לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב; השר האחראי על המשרד הממשלתי המקצה, יורה על אמות מידה וכללים להקצאת תקנים ליחידות ולגופים כאמור בסעיף קטן זה".

ד. מבחנים, אמות מידה וכללים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות הציבורית הנוגעת בדבר".

כלומר, אותה רשות ציבורית שאמורה לפרסם את המבחנים ולתת את המימון.

"ה. השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, יקבע נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של גופים מפעילים לקבלת מימון לתקן לפי סעיף זה.

ו. לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר מרשות ציבורית אחת."

ז. רשות ציבורית תודיע לרשות עד... (צריך לקבוע תאריך בכל שנה – נועה בן שבת) בכל שנה על מספר התקנים שהיא מבקשת לממן כאמור בסעיף קטן (א) ושהיא מבקשת להקצות כאמור בסעיף קטן (ג) או שהיא מבקשת להפעיל, ועל ייעודם; מימון התקנים, הקצאתם והפעלתם לא ייעשה אלא בהתאם לאישור הרשות לפי סעיף 21(1)."

חלק מתפקידי הרשות הם לחלק את התקנים כשמדובר ברשויות ציבוריות. לפחות החלוקה הזאת - - -

סליחה, מה הכוונה בספציפית?

יש לנו כאן את ההגדרה "רשות ציבורית", את הגופים הרלוונטיים. אנחנו מדברים על ממשלה, רשויות מקומיות, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, בתי המשפט והמוסד לביטוח לאומי.

הסוג האחר של רשויות ציבוריות זה סוג פתוח, שהוא גוף שממלא תפקיד ציבורי והוא גוף מבוקר והוא לא זכאי לממן עבור אחרים. הוא מקבל הקלה אחרת כגוף מפעיל, כי הוא לא צריך לעמוד בדרישות ההתאגדות, אבל הוא צריך לעמוד בשאר הדרישות מבחינת הפעילות שלו.

העיקרון נראה לי נכון אבל אני חושש מהיישום שלו בפועל. איך שזה מנוסח, זה מריח דומה מאוד למבחני תמיכה. אחר-כך, השלב הבא יהיה להחיל עליו את נוהל התמיכות של היועץ המשפטי ואישורים של ועדות התמיכות. המשמעות היא שאם משרד הרווחה או משרד אחר ירצה לחלק תקן, שזה נגיד תקן של בת אחת למוסד, אם המוסד הזה יצטרך לעבור את כל הויה דולורוזה של בקשת תמיכה עם כל הנספחים, לפי נוהל התמיכות וכדומה, הוא יגיד תודה רבה, לא שווה לי ואני לא צריך את זה.

אם זה גוף גדול, הוא צריך הרבה תקנים אבל אם זה גוף אחד - - -

מה ההמלצה שלך?

שייקבע בבירור, שנוהל התמיכות או הכללים שנקבעו בהוראות הייעוץ המשפטי של נוהל תמיכות, לא חלות על הדבר הזה.

לא, אני לא מתקן את הנהלים של היועץ המשפטי.

השאלה האם הכוונה שזה יחול?

הכוונה היא לא להחיל את נוהל התמיכות כפי שהוא אלא לקבוע משהו מקביל לנוהל התמיכות. אנחנו מדברים על כסף שיוצא מרשות ציבורית לגופים. יכול להיות שהם עומדים בהגדרות של גוף מפעיל אבל הם גופים אחרים, גופים חיצוניים. הם לא בהכרח עומדים בהגדרות של הגוף המפעיל, אחרת הם אולי מקבלים את התקן בעצמם.

המשרד הממשלתי, מבחינת חובת השוויון שלו ומבחינת ההתנהלות שלו, הוא חייב לעשות מבחנים.

המינהלת שמוציאה תקנים לאנשים בעלי מוגבלויות, היא תצטרך לפרסם נוהל תמיכות לפני שהיא תוציא את זה? היום המצב הוא שאנחנו מתחננים מאנשים לקחת את התקן. לכאורה, לפי החוק, זה מה שיוצא.

אמרתי את דעתי אתמול למשרד המשפטים. בעלי צרכים מיוחדים צריך להחריג, אדוני היושב ראש. מכיוון שאנחנו מתאימים את התקן לאותו אדם שהוא בעל צרכים מיוחדים, לפעמים אנחנו רוצים לחרוג מהמקומות שמותר בהם בת שירות לאומי רגילה.

בגלל ההנגשה?

לא רק הנגשה. בגלל שאתה רוצה שהבחור או הבחורה יוכלו להתפתח. לגבי בעלי צרכים מיוחדים אנחנו מבקשים להחריג.

מה לקבוע עבורם?

אמר עורך דין אברהם שמדובר בנוהל תמיכות, אבל זה לא. אנחנו קראנו לזה סוג של תמיכות לייט. אין פה פרסום לציבור, אין פה את כל המהלך המסורבל. יש פה רק כללים שלמען השוויוניות יקבעו את חלוקת התקנים בין משרדי הממשלה. מכיוון שאנחנו שומעים מהשטח, לגבי אוכלוסיות מיוחדות, בעלי מוגבלויות ונוער בסיכון, שמאוד קשה למצוא מקומות שיסכימו לקבל אותם, נראה לנו באמת נכון להחריג את האוכלוסיות האלה מהסעיף האלה כי אחרת זה יהיה לגמרי בלתי אפשרי.

מה אומר משרד המשפטים?

אין לי מה לומר.

לי אין בעיה להחריג את שתי האוכלוסיות.

גם אנחנו סבורים שצריך להחריג ולהקל על אנשים עם מוגבלות וגם עם אנשים בסיכון. אני חושבת שקודם צריך למצוא להם שירות משמעותי ורק אחר-כך, אם אין ברירה, למצוא להם גם בהחרגה.

כרגע מדובר על החרגה מבחינת התקנים. מבחינת מבחני השוויון עדיין לא דיברנו.

אנחנו גם בעד להחריג אותם אבל קודם כל לעשות את הניסיון המשמעותי ולתת להם שירות משמעותי. שהם באמת יוכלו לתרום למדינה וירגישו שהם חלק מהשירות הלאומי.

אני בטוח שזאת היתה הכוונה.

קודם אמרתי שאולי הם יכולים לממן גוף שאינו מפעיל. הם יכולים לממן רק גוף שעומד בתנאים של גוף מפעיל. סליחה, זאת היתה טעות.

אנחנו מדברים כרגע על העניין של הקצאת תקנים.

אם מדברים על החרגה של אוכלוסיית בעלי צרכים מיוחדים וצעירים עם רקע של סיכון ומצוקה, הייתי מבקש החרגה גם בתפקיד, למרות שזה לא הסעיף הזה. בחוק של היום, צעיר או צעירה שרוצים לעבוד עם בעלי חיים, באוכלוסייה הרגילה אין דבר כזה. נתקלנו במקרה בשבוע שעבר שצעיר וצעירה שרצו לעבוד בעמותה שעומדת בכללים של השירות הלאומי עם בעלי חיים ולא נותנים להם לעבוד עם בעלי חיים בטענה שבתפקיד כיום זה בלתי אפשרי. יש עשרות צעירים שעובדים עם בעלי חיים וזה מציל להם את החיים. קשה להם לפעמים לתקשר עם בני אדם, עבודה עם בעלי חיים מרימה אותם. זאת פעם ראשונה שהם מרגישים נצרכים.

ברגע שיש התייחסות ספציפית אליהם ומשלבים אותם, אז כל הפרטים הנוספים ייבדקו.

צריך להחריג את זה כי היום אסור להם לעשות את זה.

אנחנו מתקנים את זה.

אנחנו מדברים על הצעה שהוזכרה פה בדיון הקודם. אנחנו אומרים שהשירות יבוצע בתחומי השירות בלבד והתפקידים שבהם יועסק המתנדב הם בתחומי השירות. עלתה אמירה שאולי לאנשים עם מוגבלות אפשר להעסיק בתחומים שהם לא תחומי השירות. הבקשה היתה לגבי משרדי ממשלה בתחומים שהם לא תחומי השירות. אתה אומר שזה לא רק במשרדי הממשלה אלא במקום אחר גם בתחום שהוא לא בתחום השירות.

פגשתי מתנדבות שעבדו בגן החיות התנכ"י.

אני בדעה שבכל מקום שבו אפשר לקדם את האוכלוסייה הזאת צריך לקדם אותם. לכן חלקתי על משרד המשפטים בעניין. אותן אוכלוסיות מיוחדות, בואו נמצא להן מקום שמתאים להן כדי שהן יעשו שירות לאומי כדי שאחרי זה יוכלו להשתלב במעגל התעסוקה. אני חושב שלא רק במשרדי הממשלה אלא גם בעמותות שעומדות בקריטריונים שמותר להפעיל שם. התחום הוא לא תחום שמוכר לבני שירות רגילים. אני בעד לפתוח לאותן אוכלוסיות.

השאלה: האם אתה לא מכרסם במה שאתה אומר? אתה אומר ששירות לאומי אני מבצע בתחומים מסוימים.

אני מסכים איתך אבל אני לא אתן לילדה או ילד רגיל לשרת שם בשום אופן.

לפני חמש שנים היו בסך-הכול 84 בעלי צרכים מיוחדים שעושים שירות לאומי. היום יש מהפכה אדירה ויש 1,500 בעלי צרכים מיוחדים ויש 700 בני נוער בסיכון ויש 100 נערים עם רישום פלילי.

מה אנחנו רוצים בסוף? בסוף אנחנו רוצים שהם ישתלבו במעגל התעסוקה והלימודים. אנחנו רוצים לעזור להורים שלא יצטרכו אחרי זה ללוות את דור ההמשך במיליוני שקלים. הנה יש כאן תשואה. הצבא לא רוצה אותם, אנחנו מוכנים לקלוט אותם ולעזור להם. בואו נאפשר להם.

בוא לא נגיד שהצבא לא רוצה אותם.

מתקשה, מתקשה, אני חוזר בי.

ברשות אדוני, אני רוצה להסביר. השורה התחתונה היא שיש טיוטה של נוסח ראשוני שעיבדנו.

יש טיוטה של נוסח ראשוני בעמוד 20.

היא מאוד צרה.

הרי כל השאלה פה היא הרוחב. השאלה: האם נאפשר לאדם עם מוגבלות, בגלל המוגבלות, לעבוד גם בתפקיד משרדי באיזה משרד שבכלל לא קשור לתחומי רווחה. אני לא יודעת לאן הדברים יתגלגלו. אולי אתם יכולים להגדיר איזה מגבלות?

יש לנו טיוטה של נוסח ואנחנו נעביר אותה עוד היום.

עוד היום.

ברשות אדוני אני אסביר את הדילמה. התפישה הכללית של החוק הזה היא תפישה של התנדבות של פרטים לטובת הכלל. כלומר, הנחת העבודה הבסיסית היא שהפרט מתנדב לשירות לטובת הציבור הרחב. זה השירות הלאומי או הקהילתי. לכן אנחנו תוחמים את המקומות ואת סוגי המקומות שבהם אפשר לבצע את ההתנדבות לתחומים מסוימים ולמקומות מסוימים.

עכשיו אומרים שיש כאן שתי אוכלוסיות מיוחדות, בעלי המוגבלויות ונוער בסיכון. לגביהם אומרים יש לנו תכלית שפחות חשוב לנו שהם יתרמו לכלל ויותר חשוב לנו שהם ייתרמו. כלומר, לראות את הפלטפורמה של השירות האזרחי כפלטפורמה שדרכה אנחנו מקדמים אותם, משלבים אותם ופותחים להם הזדמנויות.

עד כמה רחוק הולכים? עד כמה נוגסים באבני היסוד של ההסדר כדי לשנות את ההסתכלות מהסתכלות של תרומה לכלל לתרומה של הכלל לפרטים המיוחדים האלה?

זה סימן שלא הבנת מה שמוצע. להוציא מישהו מהתלות המוחלטת במערכת על-ידי הכשרתו והפעלתו זה לא עזרה לכלל? מי אמר?

מישהו עם צרכים מיוחדים, שבאים מאוכלוסיות מיוחדות כאלה ואחרות, שגם נבנות בזכת הפעילות שלהם, זה לא טוב לכלל?

באמת, על תעשו פלפול של הפלפול של זה. אני מציע שנעצור, תודה.

תעבירו נוסח.

אני מבינה שיש פה גם את ההסתייגות שדובר עליה ממשרד הרווחה. פה הצענו שזה חיוניות השירות לשילובו של האדם עם מוגבלות כמתנדב. כעת אני מבינה שאתם אומרים שקודם נעשה ניסיון לשלב אותו בתפקיד אחר. ניסיון או שנשקלה האפשרות לשלב אותו?

אנחנו רוצים שהשירות שלו יהיה גם משמעותי ולכן זה עונה גם לנציג ממשרד המשפטים.

אם בזכות הפעילות הזאת הוא ייצא ממעגל הנתמכים האין סופי, זה טוב לכלל. גם לאוצר זה טוב.

נכון, אבל אני גם רוצה להדגיש לנציג ממשרד המשפטים, שאני מקווה מאוד שאתה מבין שגם התרומה שלהם היא משמעותית וחיונית עם ליווי מתאים. לכן אנחנו רוצים קודם כל לתת עדיפות למקום חיוני. אבל, כמו שאמר מנכ"ל השירות שר שלום, אם באמת לא תמצא להם אז מה תעשה? בגלל זה תימנע מהם הזכות הזאת?

תשאל למה אנחנו כמשרד הרווחה מאוד מעורבים פה? בדיוק בגלל הסיבה שעלתה כאן. אנחנו חושבים שצריך לקדם את הזכות של האנשים לשרת שירות מלא ושוויוני ושגם להם תהיה הזכות. חוץ מזה, הם עובדים בהתנדבות שנה שלמה. מה זאת אומרת, לאדם מגיע שכר כשהוא עובד. הוא לא מקבל שכר, הוא עובד בהתנדבות. אתה לא חושב שזה משהו שהוא חלק מההתנדבות למען הכלל? אחרת שיקבל שכר.

הסוגיה מקובל, נתקדם.

אני מארגון שמייצג עולים חדשים. אני חושבת שאוכלוסייה של עולים חדשים שבאים ישירות לארץ כדי להתנדב היא אוכלוסייה שגם צריך להחריג, להתאים את התנאים ולראות באיזה מוסדות הם יכולים לתרום. גם השירות הציבורי צריך לפתוח להם דלתות ולתת להם אפשרות לתרום במקומות שהם יכולים להואיל ולא להגביל אותם בשל קשיי השפה, כאשר יודעים שהם לומדים באולפן במקביל.

נעמה עובדת בשביל עמותת "בשביל" והיא מסייעת לעולות החדשות בתחום השירות הלאומי.

אני מעמותת "בשביל".

אנחנו עובדים בליווי של בנות שירות בודדות שמגיעות לארץ מכל העולם.

כמה מתנדבות כאלה יש?

בין 300 ל-400.

הן כבר קיבלו תשובה שהם נכנסו?

שאלה טובה. החוק אומר ששירות לאומי אי-אפשר לעשות בלי פטור מארץ.

מה קורה עם הפטורים?

נמרוד ארג'ואן העמיד שם אשת קשר כדי שאנחנו נוכל להפנות אליה את האנשים כדי שיקבלו פטור מהר. יש עם זה קצת בעיות. יש לנו פגישה בשבוע הבא כדי לקדם את זה, אבל אנחנו עובדים במסלול כדי שהן יקבלו כמה שיותר מהר את הפטור על-מנת שיוכלו להיכנס לשירות הלאומי.

אני מקבל לחץ לא מתון ומאוד אישי, אז בבקשה תטפלו בזה.

אני סגן מפקד "מיטב" החדש. אני מכיר את הסוגיה ואנחנו עוסקים בה ולקראת השבוע הבא אנחנו נסדיר אותה.

לפעמים במשפחה מותר על דברים טובים. אלה בנות שנמצאות פה בארץ וממתינות בכיליון עיניים למהלך הזה, אז תטפלו בזה בזריזות הנדרשת.

הן באות במיוחד רק כדי לעשות שירות לאומי? חייל בודד מגיע מחו"ל כדי לעשות שירות.

אני שואלת שאלה. חייל בודד נמצא בלוס אנג'לס, הוא רוצה להתגייס ומגיע לפה. לפעמים הוא חוזר לחו"ל ולפעמים הוא נשאר.

הבנות האלה מגיעות במיוחד, או שהן כבר גרות כאן?

החוק אומר שמי שיכול לעשות שירות לאומי זה רק מי שהוא אזרח מדינת ישראל אז הן עושות עלייה. אלה בנות שעושות עלייה וההורים נמצאים בחו"ל. היא בת בודדת והיא עולה לכאן. היא אזרחית מדינת ישראל שבאה לגור במדינת ישראל ובאה לעשות שירות לאומי.

ואז היא נשארת?

לא חובה.

יש עולים חדשים שבאים ומנסים ואם לא מצליח הם חוזרים. בכל מקרה, זה טוב למדינה. אני עשיתי דבר כזה לפני 50 שנה ועוד לא התאכזבתי.

אני מעמותת "בשביל". אני אשמח להתייחס לשאלות שעלו פה.

רוב המוחלט של הבנות מגיעות במטרה לעלות לארץ, אבל לא כולן. יש אחוז מסוים של בנות שהן כמו חיילים בודדים, מגיעות כדי לעשות שנה אחת וחוזרות לחו"ל. מהניסיון שלנו ראינו שככל שיש יותר תמיכה בבנות האלה וככל שיש יותר מעטפת שמקבלת אותן ומחבקת אותן, הן נשארות בארץ. הן עולות לארץ ורואות את העתיד שלהן פה במדינת ישראל.

זה ברור, בואו נתקדם.

לגבי הסעיף שדיברנו עליו קודם, דהיינו, בעלי צרכים מיוחדים ונוער בסיכון. אמרנו שנחריג אותם. כפי מה שמופיע כרגע זה רק לרשות ציבורית ולא לעמותה.

אני נותן דוגמא: עבודה עם בעלי חיים. כמעט כל מי שעובד עם בעלי חיים זה עמותות ולא רשות ציבורית.

אולי נבהיר שהתקנים שמחלקת הרשות לעניין של אנשים עם מוגבלות וצעירים בסיכון לא יחולו עליהם הוראות הסעיף אם כי יצטרכו גם הם לעמוד באיזה מבחנים.

לא רק הרשות, כל מי שמחלק. רק להבהיר. הסעיף הזה מדבר על תקנים שמשרד ממשלתי מממן לגוף שהוא מחוץ למשרד. זה הנושא של הסעיף.

אמרנו את דעתנו, שאנחנו מדברים כמובן גם בעמותות שעומדות בקריטריונים.

אבל זה לא כתוב כאן.

זה הטיפול שעושים.

יהיה תיקון.

נביא את זה שוב לוועדה.

לגבי הנושא של העולות הבודדות. אנחנו מבינים שצריך את העמותות המלוות וצריך לתת להן עזרה. באיזה תחומים אנחנו רוצים? לפני כמה דיונים דיברנו על הנושא של העולות הבודדות והסמכנו את השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לגבי תנאי השירות שלהם. מה עוד אתם רוצים? איך אתם רוצים לתרגם את זה עכשיו פה לחקיקה? אתם רוצים גם פה שאפשר לממן תקנים? אני לא חושבת שהרשות מממנת תקנים, אז זה לא נוגע למימון תקנים.

אתם רוצים העסקה בתחומים שהם לא תחומי השירות הלאומי? צריך לשאול אם יש לזה הצדקה. לא ברור מה הבקשה.

זה כבר נמצא בפנים.

ישלבו אותם בכל המערכת כדי שירגישו ישראלים מהיום הראשון, אחרת כל הזמן ירגישו עולים חדשים.

שלחנו אתמול בקשה.

אני לא מקבלת את ההחלטות פה. זה המקום להעלות את הבקשות ולהגיד מה אתם רוצים.

אני אגיד בקצרה שהבקשה שלנו היתה לעגן בתוך החוק את ההתייחסות לאוכלוסייה של בנות עולות. כמו שיש התייחסות מיוחדת לבעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון, לתת לזה עיגון מבוסס יותר בתוך החוק.

כרגע זה ניתן לפי החלטת השר הממונה על השירות האזרחי ולפי ראות עיניו ורחשי ליבו ולא משהו מעוגן בחוק שלהם מגיעים תנאים מיוחדים.

אנחנו לא יודעים מה הם תנאי השירות. האם זאת דירה יותר מצוידת? האם זה חופשות יותר ארוכות? לכן אמרנו שנשאיר את זה לשר. אני מפנה לסעיף 89ב בעמ' 86: "תנאי השירות של מתנדבים ככל שלא ייקבעו בתוספת, השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים האלה ורשאי לקבוע הוראות כאמור לגבי סוגי מתנדבים שונים, לרבות מתנדבים עולים חדשים בהתאם למאפייניהם המיוחדים".

האם צריך פה בחוק לקבוע הוראות מעבר לזה?

אני מציעה שתעלו את הדברים שלכם פה בוועדה. תגידו מה אתם רוצים. תגידו מה הצרכים שאתם חושבים שצריך לכתוב אותם בחוק. מה צריכה לקבל בת שירות עולה?

מבחינת השכר, למשל, שהשכר יהיה יותר גבוה בגלל שאין לה משפחה תומכת שנמצאת איתה פה בארץ. מבחינת ימי החופש, שיהיו לה יותר ימי חופש כדי שתוכל לבקר את המשפחה או כשהמשפחה באה לבקר אותה. מבחינת ההצטיידות של הדירה. פשוט לעבור על כל הסעיפים - - -

יש פה שאלה אם צריך לרדת ברזולוציה כזאת.

לגבי ימי חופש היא צודקת. בסוף הבת עובדת במקום מסוים. יש לה 22 ימי חופש כמו לכל בת שירות לאומי. מעבר לזה יש עוד 15 ימים בגלל שהיא עולה בודדה לטיסה לחו"ל. המקום שבו הבת משרתת בסוף רוצה שהיא תשרת אצלו. אם נטיל על אותו מקום שירות לשלם משכורת יותר גבוהה וגם לתת ימי חופש, אז הוא לא ירצה להתעסק איתה. צריכים להבין בזהירות כדי שלא נפגע. כולנו כאן רוצים בטובתן. צריך להבין, אחרי שאנחנו כותבים הכול, היא צריכה לשרת במקום. אם יש לי עמותה ואני יכול לקבל בת שירות שהיא לא עולה והיא תעשה יותר ימים ופחות כסף אני אקח אותה ולא את העולה החדשה. לכן צריכים להיזהר במה שאנחנו נותנים. זה כל העניין.

מה שאפשר לתת ולעזור אנחנו נעזור.

כן ברור לחלוטין שבחוק ובמהות שלו אנחנו רוצים לעודד את השירות של העולות הבודדות. בעינינו יש לזה חשיבות אדירה, בין אם הן נשארות ובין הן חוזרות אחר-כך לקהילות שלהן בחוץ לארץ. אני כן חושבת שצריך בתוך התקנות שיתקין השר שיהיה איזה מבנה ברור של הזכויות שלהן. גם אם אני מקבלת את עמדת הרשות לגבי יותר מידי חופש, אבל כן להתייחס להצטיידות של הדירה, כן לגבי שבתות וחגים. איפה האיזון שאנחנו יוצרים בין הרצון שלנו שהן תבואנה לשרת והתנאים שאנחנו יכולים להעניק להן בתוך ההבנה שאנחנו לא רוצים ליצור איזה בומרנג.

אבל זה לא שייך לחוק.

בדיוק, אבל לא בתוך החוק. לכן קיבלתי את העמדה של הרשות ושל הוועדה, שהשר יתקין את התקנות הרלוונטיות לעולות הבודדות, שהן הקבוצה שאנחנו רוצים להתייחס אליה. אני לא רוצה שתהיה פה טעות למי אנחנו מתייחסים. אנחנו מתייחסים לבנות או בנים שעולים ובודדים. בודדים עולים ולא בודדים בהגדרות רחבות יותר, שאנחנו מכירים ממקומות אחרים. שם יש מענה הרבה יותר נכון בחוק.

אני בטוח שכשהשר יכתוב את התקנות האלה הוא ייתן גם תשובה תקציבית. אי-אפשר להטיל את זה על העמותות. אנחנו צריכים להיזהר, כמו ששר שלום אמר שלא יקבלו את הבנות וזה יחזור כמו בומרנג.

אני מהפרקליטות הצבאית.

אנחנו רק מבקשים שיהיה ברור שצריכה להישמר פה בכורה לשירות הצבאי. כלומר, שלא ייווצר מצב שבו אותה בחורה עולה בודדה תקבל יותר מאשר מי שעושה בדיוק את אותו המסלול בצבא.

האמת, אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק מה שאת אומרת. המציאות היא כל-כך הפוכה, שאני חושבת שזה די מביך שאת אומרת דבר כזה. סביב השולחן הזה לאף אחד אין שאלה ביחס לקדימות השירות הצבאי. לאף אחד אין שאלה על הזכויות החשובות של חיילים בודדים. להיפך, אני אמרתי מאוד מאוד בזהירות את מה שאמרתי, בדיוק בשביל שזה לא ישתמע.

לאף אחד אין שאלה. זה לא אומר שאנחנו לא רוצים לעודד בנות, שאם הן לא תעשנה שירות לאומי, הן לא תבואנה לכאן.

ברור, לא אמרתי לא לתת להן. אמרתי שרק צריך לשים את הלב לדבר הזה.

אנחנו מסתפקים במה שהצבא מקבל, להשוות את התנאים.

בחצי מזה נסתפק.

בעיקרון, אני מכבד את צה"ל, אבל לצערי, בזמן האחרון בצה"ל יש איזו גישה של צמצום תנאי השירות לאוכלוסיות מיוחדות כאלה ואחרות כדי שיהיה שווה לרמה של האזרח הכי חלש במדינה.

אני מציע, נשמור על כבוד צה"ל, על עדיפותה שירות הצבאי על השירות האזרחי, זה ברור. אבל תתחשבו גם אתם בתוך המערכת והשיקול לטובת החלשים יישמר ברמה הנדרשת היום. אם את רוצה שיעור פרטי אני אתן לך.

אני רוצה לסכם את הנקודה. כרגע הכנסנו את זה בהוראה תחת סעיף 89ב' שמדבר על "השר באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות". כלומר, אנחנו עוד לא מדברים על תקנות חובה.

אני מבינה שהרוח פה אומרת שלגבי העולים החדשים הבודדים צריך יהיה לקבוע תקנות.

זה לא תקנות, זאת התייחסות מיוחדת.

זה לא עניין של רשות. אתם רוצים לחייב את השר לתת את הדעת.

אני לא יודע. אני לא הייתי מציע להפוך את זה לתקנות חובה. החוק הזה מספיק קשה ועמוס ברמת היקף התקנות שהוא מצריך לייצר.

גם לגופו של עניין יש פה שאלה שהיא מאוד מאוד דינאמית. יש דברים שלא חייבים אותם בתקנות ואפשר לייצר אותם בכל מיני כללים. יש דברים שצריך יהיה לייצר בתקנות.

כתוב רשאי. אני מסכים איתך, סוף סוף.

לכבוד הוא לי.

אתם רוצים לציין פה שזה מתנדבים עולים חדשים בודדים?

כן.

אדוני היושב ראש, כפי שדיברנו.

אז השר יהיה רשאי ולא חייב לקבוע תקנות?

המילה "רשאי" היא מספיק חזקה. אני אומרת את זה באופן אמיתי. אם היינו חושבים שצריך פה נוסח אחר, אז היינו כותבים אותו. המילה "רשאי" לא מאפשרת התעלמות. אני גם לא חושבת שזאת הרח שעוברת מפה. יש אחריות של המנהלת, יש אחריות של השר.

לסיכום, אנחנו אוהבים את צה"ל, אוהבים את העולים וכולם רצויים במדינה הזאת. בזכות צה"ל אנחנו פה.

שמעתי את היושב ראש מדבר על זה במליאה, נכון?

בלי קונטקסט.

אנחנו חוזרים לסעיף 64ז. אמרנו שהרשות צריכה להודיע בכל שנה על מספר התקנים. יש לכם תאריך? זה הנושא של חלוקת התקנים בידי הרשות, שהרשות מרכזת אצלה את כל התקנים למטרת חלוקתם.

ב-1 לספטמבר מתחילים את השירות.

ב-1 בינואר.

בשנה שקדמה לה.

זה לא טוב. אם אחרי זה פתאום תהיה עמותה נוספת חדשה שמשרד החינוך יחליט - - -

מתי אתה ממליץ?

דוד, תעזור לי, אתם הגוף המפעיל הגדול.

אני ממשרד החינוך.

היום, כשאנחנו מבקשים להציב בנות בספטמבר בבתי הספר, אנחנו בינואר הקודם, בערך סביב חנוכה, מודיעים לעמותות מה תהיה הדרישה שלנו. יש להן מינואר ועד אוגוסט לחפש ואז לעשות הכשרה בקיץ ולהציב אותן בספטמבר. אני חושב שעד ינואר לגבי ספטמבר העוקב.

אנחנו מתייחסים ללוח הלועזי?

ינואר אפשר לכתוב בלוח לועזי. הדיווח בינואר לגבי ספטמבר הבא.

לפני שעוברים לסעיף 65 שאלה לצבא לגבי נושא האישורים. היה פה סעיף שנגע למתן האישורים על אי קריאה לשירות. היה סעיף כזה ואנחנו המרנו אותו בסעיף 3א'. יש פסקאות שמדברות על למי אפשר לקרוא לשירות ובין השאר מי שצה"ל אישר "כי לא נקרא לשירות וכי אינו צפוי להיקרא לשירות". אני רוצה לוודא שהדבר הזה מקובל עליכם. אנחנו לא צריכים לעשות פה את הוראות העברת המידע. אני לא חושבת שצריך להיכנס בחקיקה ראשית לדברים האלה. אני מניחה שאתם יכולים למסור את המידע הזה. אתם תמסרו את האישורים בדרך שתמצאו לנכון או שאתם רוצים סעיף מפורש לסעיף הזה?

אני סגן מפקד מיטב.

תודה שאת מעלה את זה. בסוגיה הזאת רצינו לחדד את סוגיית התפקידים. כשאנחנו שולחים חייל לשירות מחוץ לצבא לימל"ים מסוימים, מאוד חשוב השוני בין הגדרת התפקידים. אם אנחנו שמים חייל שמשרת בימ"ל איקס ושמים בתפקיד מקביל מי שעושה שירות- - -

מה זה ימ"ל?

יחידה מחוץ לצבא. למשל, משטרת ישראל. אתה שם חייל בתפקיד מבצעי של סייר. אם מישהו עושה שירות לאומי הוא לא יבצע את אותו תפקיד מקביל, כי יש שוני בין השירות הצבאי לשירות האזרחי.

חיילת ששירתה בבית ספר שדה ולצידה חיילת מהשירות הלאומי?

אנחנו חושבים שעדיין נכון להגדיר את התפקידים בדגש של תפקידים מבצעים בגלל השוני ביניהם כי יש שם שוני.

מה מבצעי בחיילת שהיא מורה בבית ספר שדה לבין בת שירות לאומי.

חידדתי את השוני.

יש שוני גם בהקשר הזה. חיילת עושה תורנויות, עושה טירונות, יש עליה חובות אחרות.

ברור, אבל כשהם מגיעות למקום השירות הן עושות את אותה עבודה.

אפשר להבין על מה אתם מדברים?

אני שאלתי לגבי נושא האישורים. אני מבינה שאין בעיה והסעיף הזה מספק.

הם יעבירו לרשות את המידע מי הם האנשים שלא נקראו לשירות.

אתם משיבים על אנשים ספציפיים?

בוודאי, בהתאם לשמות שיועברו.

לא רק השמות שיועברו. בואו ניקח דוגמה קונקרטית של נער ערבי מיישוב בנצרת. אתם לא קוראים לו לשירות חובה. עכשיו הוא רוצה לגשת לשירות לאומי. כדי להגיע לשירות הלאומי הוא צריך להביא מסמך מהצבא? איך יתרחש התהליך? איך הרשות תדע שאותו פלוני מלכתחילה פטור משירות? האם הם צריכים לפנות אליכם עם שמו?

ניתן לקבל את השמות של מי שפטור משירות ונעביר את זה בצורה סדורה. אותו פלוני ערבי לא מחויב בגיוס מלכתחילה.

אני רוצה שיהיה ברור. אדוני היושב ראש, כל מה שקשור למגזר הלא יהודי, אין שום קשר לצבא. הם לא צריכים להביא אישור מהצבא. אנחנו לא מערבבים את הנושא הזה. היושב ראש יודע כי ישבנו איתו בעניין עם גורמים מסוימים במגזר הלא יהודי. לכן הדברים האלה צריכים להיות ברורים. אני חושב שהיושב ראש בקיא מאוד בעניין. למגזר הערבי הלא יהודי אין קשר לצבא ואנחנו לא צריכים שום אישור מהצבא והם גם לא עוברים בלשכת הגיוס.

יתרה מכך, ברגע שיהיה להם אישור תהיה להם סטיגמה.

בדיוק.

השאלה הנוספת היא: כאשר בחור שסיים שמינית וקיבל פטור מצה"ל, לא חשוב מה הסיבה. האם הצבא מעביר לנו את רשימת אותם הבחורים הצעירים האלה שקיבלו פטור מצה"ל, כדי שנעניין אותם בשירות הלאומי האזרחי. נכון להיום זה לא נעשה.

זה הזמן.

רק לחדד. אנחנו לא רוצים שהמתנדבים והמתנדבות מהמגזר הערבי יהיה להם קשר כלשהו עם הצבא. רצינו לוודא שכאשר יהיו לנו את תעודות הזהות שלהם ונעביר אותן אליכם, תאשרו לנו שהם לא נקראו לשירות.

הוא מדבר על מהלך הפוך. שר שלום שואל האם אנחנו יכולים לקבל מכם את אותם שמות בתעודות הזהות כדי שאנחנו נפנה אליהם ונעניין אותם. החשיבות של שילובם בחברה הוא ברור.

כל הסוגיה שאנחנו מדברים בה לא תיכנס לחוק. זה עניין של נוהל בין צה"ל לבין הרשות. זה עניין טכני, המהות היא ברורה. אנחנו לא עושים שום התייחסות בחוק. יכולים להיות נהלים בין הצבא לרשות. תשבו ביניכם. זאת טכניקה פשוטה וכל מה שאמרתם מקובל על כולם.

רק לסיים בסוגיה שהעליתי בעניין התפקידים. השוני בין התפקידים שמבצע חייל שמשרת מחוץ לצבא אל מול שעושה, בהתאם להצעת החוק.

אני מבטיח לך שבשירות הלאומי לא תמצא בנות שהולכות - - -

הם מדברים מחוץ לצבע, למשל, צעירים שנמצאים בשב"ס, משטרה וכדומה.

אני מציע שתתאמו את הנוסח.

אנחנו חושבים שזה מהותי.

אני מציע שתנסחו את זה ביניכם ותביאו את זה ליועצת המשפטית שתכלול את זה בהתאם.

אדוני, אני רק רוצה לציין שיש פה שאלה אם בכלל צריך להגיד את זה בחקיקה או שכל אחד מהגופים שמקבלים את החיילים תהיה מדיניות לשים בתפקידים שונים. לא צריך את זה בחקיקה ראשית.

זה דבר מאוד מהותי.

אני שוב חוזר ופה אני מסיים את הדיון הזה. אתם תשבו ותנסחו נוסח שמתאים לשני הצדדים. אם נחשוב שזה טוב, נכלול ואם לא, נסתפק בנוהל.

צריך להגיד, אדוני, שזה לא עמדת משרד הביטחון כפי שידועה לחברי הכנסת המתעסקים בזה.

שלי, רצית להעלות נושא אבל אם עוזבת אין טעם לקיים נושא כשאת לא תהיי.

נציג הצבא רצה שאני אשתתף אבל נראה שמיצינו את הדיון הזה.

"סעיף 65, ניגוד עניינים.

"א. גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות בגוף מפעיל, אם קרוב משפחה של המתנדב עובד באותו גוף מפעיל או נושא משרה בו והמתנדב צפוי להיות כפוף אליו במישרין או בכפיפות מינהלית במהלך השירות"

זאת תוספת שהוספה במהלך הדיונים פה.

"ואולם המנהל רשאי לתת היתר להפעלת מתנדב כאמור, אם שוכנע כי ניתן למנוע את ניגוד העניינים העלול להיווצר בנסיבות העניין וכי הפעלת המתנדב כאמור לא תפגע בטוהר המידות ורשאי הוא להתנות היתר כאמור בתנאים שיראה לנכון".

זה במקרה שכן יש כפיפות מנהלית או כפיפות ישירה, אז גם אפשר לתת היתר בכפוף לתנאים שנאמרים פה.

"ב. נודע לגוף מפעיל על קיומה של קרבה משפחתית כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מתנדב שמשרת אצלו, ידווח על כך לגוף המוכר שהפנה את המתנדב אליו בתוך שבועיים לכל המאוחר".

דיברנו כבר על נושא איסורי האפליה. יש פה נוסח שנמצא פה בחוק. אחרי סעיף 16א' יש נוסח לגבי איסור האפליה בהמשך לדיון הקודם.

"דין המדינה

66. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל גוף מפעיל אחר".

אדוני היושב ראש, אני מבקש לא לתת את האפשרות שיהיה לשיקול דעת. אני חושב שבן או בת שירות לאומי שמשרתים במישרין אצל בני משפחתם, אסור להם לשרת באותו מקום. אין כאן שום שיקול דעת.

מגוון הגופים הוא כל-כך גדול ויש אפשרויות כל-כך רבות.

אם אתה מסכים, למה צריך לדבר על זה?

סוף סוף יש הגינות.

את סעיף ההודעה אתה רוצה? את חובת הדיווח?

ההוראה אומרת קטגורית שגוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות בגוף מפעיל אם קרוב המשפחה של אותו מתנדב עובד באותו גוף מפעיל או נושא משרה בו.

סעיף קטן ב' יתייתר.

הסעיף לא מתייתר. אם יש משהו כזה, צריך שידווחו לנו.

אצלנו הדבר הזה קיים בכל המקומות. זה ארגון ענק. אין כפיפות ישירה, זה ברור. אם אין כפיפות מינהלית או במישרין זה אפשרי. זה לאור מה שאמרת בפעם שעברה. אם יש מישהו בתחנה, אז הבת שלו לא תוכל באותה תחנה אבל היא תוכל בתחנה אחרת.

אתה יכול להגיד מהתחלה מה שרצית?

שתהיה אפשרות לבנים ובנות של עובדים, אם הם לא כפופים אליהם ישירות, לשרת באותו ארגון. אנחנו נוכל לקבל אותם, זה יהיה מוסכם על המינהלת עם ההסתייגות שזה לא יהיה בכפיפות ישירה, מנהלית או מקצועית לאותו קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

הוא לא יוכל לעשות לו פרוטקציה? אנחנו חיים בתוך עמנו. אם אבא שלו נמצא באותו גוף, הוא לא יעשה לו פרוטקציה באותו גוף שהוא נמצא במקום אחר?

גם אם הוא בחוץ, אבא שלו יעזור.

מח"ט גולני לא יכול שהבן שלו יהיה בגולני?

ההיפך, ראוי ורצוי.

אני גומר לך את זה כגולנצ'יק. אם אבא שלי היה מח"ט גולני לא היו מתנהגים אלי כמו שהתנהגו אלי כטירון. בואו ניכנס לפרופורציה.

אני ממשרד הבריאות. רציתי להדגיש את דבריו של אלי יפה. גם אצלנו במערכת הבריאות אפשר כפיפות לא ישירה. יש מצבים שיש בת שירות שהיא בת של אחות באותו בית חולים, כמובן בלי כפיפות ישירה.

אנחנו מסכימים, אין בעיה.

נמשיך.

"פרק ח', עיצום כספי

67.

א. הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 5,000 שקלים חדשים.

1. הפנה מתנדב לבצע שירות לאומי או שירות קהילתי בעבודה או בתפקיד שאין להפעיל בהם מתנדבי שירות לאומי או שירות קהילתי בהתאם להוראות לפי סעיף 7.

2. לא ביצע את הוראות התקנות המנויות בתוספת השנייה לעניין הפעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהפנה לשירות בחו"ל, שנקבעו לפי סעיף 17(ד)(3) בניגוד להוראות סעיף 52(11).

3. לא ביצע את הוראות התקנות המנויות בתוספת השלישית לעניין הבטחת מתן התשלומים, ההטבות ותנאי השירות למתנדבים בשירות בחו"ל, שנקבעו לפי סעיף 17(ד)(4) בניגוד להוראות סעיף 52(11).

4. לא הגיש דיווח לרשות, בניגוד להוראות לפי סעיפים 57(א) ו-(ב).

5. לא שילם למתנדב דמי כיס או הוצאות נסיעה לפי התעריף, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(8).

6. לא שילם דמי ביטוח לאומי או דמי ביטוח בריאות בעד מתנדב, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(9).

7. לא ביצע פעולה שהטיל עליו המנהל, לרבות לעניין בדיקת מתן זכויות למתנדבים ובדיקת מילוי הוראות חוק זה על-ידי גופים מפעילים, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(16).

8. לא הודיע לשר על שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי סעיף 46(ג) בהתאם להוראות לפי סעיף 48.

9. הפנה מתנדב לשירות בגוף מפעיל בלי לקבל מהמתנדב ומהגוף המפעיל הצהרה בעניין קרבה משפחתית לעובד מעובדי הגוף המפעיל בהתאם להוראות סעיף 52(13).

10. לא ערך הסכם התקשרות בכתב עם מתנדב שהפנה לשירות או עם גוף מפעיל שאליו הוא מפנה מתנדבים, בניגוד להוראות סעיף 53.

11. לא מסר עותק מהסכם התקשרות לגוף מפעיל או למתנדב, בניגוד להוראות סעיף 53(ג).

12. קיבל הצהרת מתנדב או דיווח מאת הגוף המפעיל בדבר קיומה של קרבה משפחתית לעובד הגוף המפעיל והפנה את המתנדב לשירות באותו גוף מפעיל, בניגוד להוראות סעיף 65(א).

יש פה רשימה של הפרות. כולן מתייחסות להפרות שמבצע הגוף המוכר, שכל אחת מהן מוצע בגינה לקבוע סכום של 5,000 שקלים. היו פה הסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי שדיבר על סכומים יותר גדולים. מוצע על כל אחת ואחת ההפרות לקבוע עיצום כספי.

אולי תסביר למה בחרתם בדרך של עיצום כספי?

אני רוצה להסביר את התפיסה לגבי עיצום כספי. כאשר גוף מבצע תפקיד והוא כפוף לפיקוח של רשות, לפעמים הוא חורג או מפר כל מיני הוראות של הדין ואז השאלה מה עושים איתו? התפישה הקלאסית היתה תפיסה של משפט פלילי, זאת אומרת, לקבוע עבירות ולומר שהפרה של הוראה כזאת וכזאת בחוק היא עבירה ואז מעמידים לדין את התאגיד או את נושא המשרה בו. התוצר של ההליך הפלילי בדרך-כלל הוא או מאסר או קנס.

התפישה הכללית לעיצומים כספיים אומרת שאנחנו לא רוצים לזרוק את השחקנים מהשוק. אנחנו לא רוצים להגיע לתוצאה של העמדה לדין. אנחנו לא רוצים לעמוד ברף ראיות של משפט פלילי. כל עולם התוכן הפלילי הוא כלי חריף מידי ונוקשה מידי ואנחנו רוצים משהו הרבה יותר מתון ומינורי. שתהיה לנו איזו סנקציה כספית מעיקרה, בעצם כדי להבטיח שהגופים המפוקחים עומדים בדרישות של הדין ולתת להם מכה קטנה על הראש אבל לא לזרוק אותם מהשוק אם הם מפרים.

זאת התפישה הכללית של עיצומים כספיים. בעצם, מה שקורה בסעיף הזה זה שבעצם מונים את ההפרות הפוטנציאליות של הפיקוח ואומרים שבהינתן ההפרות האלה, תבוא אותו סנקציה כספית ולא סנקציה פלילית. אין פה את כל הפרוצדורה הפלילית של העמדה לדין, של הרשאה וכדומה. יש סנקציה כספית תחומה וידועה מראש.

אגב, בנושא הזה התקיים שיח והתבקשנו להציע להפחית את הסכום לסכום נמוך יותר לכל הפרה, בסדרי גודל של 3,000 עד 3,500 שקלים ולא 5,000 שקלים.

זאת עמדתכם, שזה יהיה 3,000 שקלים?

זאת ההצעה שהתבקשנו להציג פה.

מה עמדתכם?

עמדת הממשלה, כפי שאני מבין אותה - - -

מה עמדת משרד המשפטים?

עמדת משרד המשפטים היא שצריך להפחית את הסכום ל-3,000 או ל-3,500 שקלים.

הצטרפו אלינו אורחים מהתאחדות הסטודנטים, ברוכים הבאים. באתם לדיון שהוא על השירות האזרחי. אנחנו מקווים שתמצאו בזה עניין.

אמירה לגבי סכום העיצום הכספי. אין תורה סדורה מהו סכום העיצום הכספי הנכון לכל הפרה. התפישה אומרת שבסוף, אם מסתכלים על התכלית והתכלית היא ליישר את הגוף שמבצע הפרה ולהחזירו לתוך מסגרת הדין, רוצים לייצר סנקציה כספית שתהיה אפקטיבית להבטחת התיישרות חזרה לקו הדין אך שלא תהיה פוגענית מידי בגוף. זאת האמירה הכללית היחידה שאפשר לומר.

כל הפרה, לא חשוב מה חומרתה, הסנקציה יכולה להיות רק הסכום הנקוב.

לא, יש מדרג.

אז ללכת כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

ברשות אדוני, יש פה בעצם שני פרקים. יש הפרות שנקרא להם קלות או סטנדרטיות, שזה סעיף א' שכרגע נמנו במסגרתו 12 הפרות. יש סעיף ב' שמדבר על הפרות חמורות במיוחד ואז הוא מדבר על כפל העיצום הכספי. אם סכום היסוד הוא איקס, אז הסכום להפרות חמורות הוא שני איקס. בסוף יש אפשרות לייצר תקנות הפחתה. כלומר, לקבוע בתקנות מנגנון שיפחית את הסכום וייצר מדרגיות רבה יותר.

הקנסות האלה מקובלות גם מהעולם של משרד התחבורה. היכן שמדינת ישראל מסבסדת גוף, מהלך, ביצוע, מדינת ישראל נוהגת, כדי לא להיגרר לבתי המשפט – הייתי במשרד התחבורה מספר שנים, אני מכיר את זה. המדינה מסבסדת את התחבורה הציבורית. לדוגמא, היא מסבסדת יציאה של אוטובוס מכאן למעלה אדומים וחזרה. חברת התחבורה התחכמה ולא הוציאה את אותו אוטובוס, מדינת ישראל מטילה עיצומים כספיים על אותה חברה כי למעשה היא סבסדה אותה. לכן העולם הזה בהחלט מקובל. אחרת נמצא תור ענק לפני בתי המשפט ולא שם אנחנו רוצים להיות.

יש כאן תיחום מאוד מאוד מוסדר, גם בתוך החוק, מתי זה על 12 הסעיפים ומתי המכפלה. אם נגרור את המנכ"לים על כל הפרה לבית המשפט, לא נגמור. לא הכוונה לפתוח להם תיקים פליליים, אנחנו לא רוצים להיות שם.

בכלל לא נמצא בחוק הוראה פלילית.

המנגנון בא להחליף את התפישה היותר ותיקה שהיתה נהוגה, שבעצם אמרה שאם יש הפרה אז אנחנו מציגים את ההפרות כעבירות פליליות על כל המשתמע מכך. המנגנון של עיצומים כספיים הוא מנגנון הרבה יותר רך וכמובן יותר נוח ליישום.

אפשר להפחית את הסכום ל-3,000?

כן.

שנייה, אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להגיד משהו מהותי ואז נדבר על גובה הקנס. הקנסות מקובלות על כל מי שיושב סביב השולחן הזה. מצד שני, לא יכול להיות שאנחנו נשארים במקום של "כל עיסוקו" וזה התקציב היחיד של העמותות האלה ואז אנחנו שמים מן סכומים אדירים כאלה, גם על ההפרות שהן פחות מהותיות מההפרות בסעיף ב'.

אני חושבת שדווקא בדוגמא שמיקי הביא, היא לוקחת אותנו בדיוק למקום שבו הקנס צריך להיות עוד יותר מופחת. אני חושבת שעל רמת ההפרות הלא מהותיות נכון לנו שנסתפק בקנס שהוא הרבה יותר נמוך, 1,000 שקלים או 1,500 שקלים. לא נלך על קנסות כל-כך גבוהים.

לחברת הנסיעות שמיקי הביא כדוגמא, יש עוד הכנסות. פה אין עוד הכנסות, על עיסוקו בשירות הלאומי.

ההכנסות הולכות למדינה.

התקציב של העמותות הוא תקציב המדינה בלבד. מקובל עלינו שנכון להשית קנסות אבל גובה הקנסות צריך להיות הרבה יותר נמוך.

אני מתנגד. בתפישת העולם שלי ביקשתי להגדיל את זה. אם לא יהיה שוט ולא תהיה איזו מגבלה אז גם לא יתייחסו לזה.

לא במקרה שאלתי אם זאת עמדת המדינה או עמדת משרד המשפטים. בעיניי, מי שקבע ואחר-כך הסכים לשינויים כאלה ואחרים זה משרד המשפטים. הם באו בהצעה קונקרטית וזה אחרי הפחתה. אני לא חושב היום לשבת ולהתווכח על הסכום. זאת ההמלצה המרכזית של משרד המשפטים. קיבלנו את ההצעה שלהם. אני יכול לקבל את ההמלצה או לדחות אותה אבל להתחיל משא ומתן על הסכום, ברשותכם.

דירגתם מה יותר חמור ממה. לא שילם דמי כיס נראה לי חמור וזה צריך להיות ב-ב'.

דבר נוסף. זה לא שעכשיו יש כאן משהו שנחיל את זה כפול 3,000 מתנדבים כי אחרת העמותות יקרסו ואין לנו עניין שיקרסו.

זה נתון אצלך בסופו של דבר.

אני רק רוצה שהדברים יהיו ברורים. שלא ישאלו למה נתת - - -

אם זה יהיה קנס אחד כפול 3,000 אז העמותה תקרוס.

התייעצנו עם משרד המשפטים. הם אמרו שאין להם אפשרות. חשבנו אולי לעשות איזה קנס שהוא סדרתי ואז הוא יותר נמוך, כמו שנעשה במזון לגבי עבירות סימון ועבירות גופים זרים. הם לא תמכו באפשרות הזאת. אני מוכנה לחזור ולבדוק איתם את האפשרות הזאת.

אם אנחנו רוצים להחיל עליהם את העניין של הקנס.

אבל לא להביא לקריסה שלהם.

אני אתן לכם מציאות שקיימת. רשות השירות הלאומי לא העבירה את הכסף שמגיע לאותה עמותה במשך חודשיים שלושה. זה לא בסדר, חמור מאוד. יכול להיות מצב כזה. לעמותה יש משאב כספי מסוים.

אבל לא היא ביצעה את העבירה, אתה ביצעת אותה.

לא.

לא, היא לא שילמה לבת את דמי הכיס.

אני חושב שהסכום גבוה אבל אני רוצה לדבר על המהות. רוב ההפרות הן הפרות אדמיניסטרטיביות: נתונים שמסרנו, שגיאה בנתונים. מבקשים פה איזו הצטיינות ברמה הבירוקרטית שעל כל אי הצטיינות יש מכה. אני לא חושב שמשרדי הממשלה עומדים בסטנדרטים כאלה וגם לא רשויות אחרות, שעל כל נתון שגוי - - -

אני לא חוזר בי ממה שאמרתי. זה נקבע על-ידי משרד המשפטים. משרד המשפטים רוצה לשנות את הסכום.

אני לא מדבר על הסכום, אני מדבר על המהות. יש פה רשימה של הפרות ברמה האדמיניסטרטיבית ואני לא חושב שיש איזה גוף במדינה שנדרש לעמוד בסטנדרטים האלה. שגוף שמסר נתון שגוי יקבל קנס של 3,000 שקלים. זה נראה לי לא סביר.

בנוסף, עלינו לזכור שאנחנו עובדים עם גופים מתנדבים ומתנדבות. חלק מהנתונים האלה, אין לנו שום כלי לאלץ אותם לתת לנו את הנתון הלא שגוי. אם קיבלתי אימייל שגוי אין לי דרך לאמת. אם יש בעיה בחשבון הבנק שמסרו לי, אני אחטוף את ה-5,000 שקלים, למרות שיכולת השליטה שלי בעניין הזה היא מוגבלת.

זה שונה ממה שאמר חבר הכנסת לוי.

אני רוצה להבהיר משהו, ברשותך.

הטלת הקנס היא באמצעות הרשות, נכון? הרשות בעצם בקשר מתמיד איתכם והיא כוללת 10 גופים בשלב זה. אני חושב שלפני שילכו להטלת קנס בצורה מהירה וללא שיקול דעת, יש הרבה מקום להתייחס לרצינות של הרשות. תשאירו לרשות את הסמכות להטיל את הקנס מתי שהיא מוצאת לנכון, בתדירות שהיא מוצאת לנכון.

אז שרוח הדברים של יושב ראש הוועדה תבוא לידי ביטוי בחוק.

אני מסכים עם היושב ראש. אני חושב שצריך לתת כלים בחוק, כי היום החוק לא נותן הרבה שיקול דעת לרשות. למשל, לגבי המכפלות שהמנכ"ל של הרשות ציין. אם היתה הפרה בגין פעולה אחת, אז זאת צריכה להיות הפרה אחת ואי-אפשר להכפיל את זה. אם, לדוגמא, לא נתתי לקבוצת בנות בחודש מסוים דמי כיס בזמן, אז זאת פעולה אחת, זה לא 5,000 פעולות. צריך לציין את זה.

שמענו ואני שוב חוזר. העליתם את זה. בואו נשאיר ליועצת המשפטית להביא לנו נוסחה מתואמת איתכם. אני רוצה להתקדם, ברשותכם. נושא הקנס, הגובה ולא להביא את זה לאבסורד, תעשו את זה בדיון נפרד.

נחזיר את הנושא אחר-כך לוועדה.

לגבי הסכום, אני אומר שנשאיר את ההחלטה הלא מתפרעת של משרד המשפטים.

אולי נקרא את סעיף קטן ב' שיש בו שתי הפרות ואי-אפשר לומר עליהן שהן הפרות טכניות.

אני מ"בת עמי". בזמנו דיברנו האם אפשר לחתום על הסכם באינטרנט ונאמר שכן. עכשיו יש פה נוסח של עבירה אם לא מסרתי עותק.

הלוואי שזאת היתה הבעיה. עותק באינטרנט לא ניתן להעביר?

ראינו שהסכם בכתב מאפשר את ההעברה במחשב.

תעבירו הערות לייעוץ המשפטי.

בואו נתקדם.

"ב. הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (א):

1. קיבל מתנדב לשירות לאומי או לשירות קהילתי בלי שווידא כי מתקיימים לגבי המתנדב התנאים הקבועים בסעיף 3(א) בניגוד להוראות סעיף 52(2).

2. הפנה מתנדב לגוף שלא אושר כגוף מפעיל, בניגוד להוראות סעיף 54(ב).

ג. לא כלל גוף מוכר בהסכם ההתקשרות לפי סעיף 53, פרט מהפרטים שחובה עליו לכלול בו בהתאם להוראות הסעיף האמור, רשאי המנהל להטיל עליו מחצית העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (א)."

זה המקרה שעליו דיברת. שכח איזה פרט והתעלם ממכתב של דואר אלקטרוני, אם זה נדרש בהסכם ההתקשרות, אז דווקא יש פה סכום מופחת של עיצום כספי.

אני רק רוצה להבהיר. בסעיף ב', שר שלום ג'רבי ביקש להוסיף פה גם את הנושא של אי תשלום דמי כיס לרמה הגבוהה יותר.

נכון, זה כמו השכר.

חשוב שגם משרדי הממשלה שמעבירים לנו את התשלומים יתייחסו לזה באותה רמת חומרה שפה מתייחסים כי אין הלימה בין הדברים.

יש הלימה.

יש הוראה של החשבת הכללית באוצר שלא לעכב יותר מ-30 יום.

אני יכול להגיד על חשבונות ששוכבים הרבה יותר מסיבות שונות שלא קשורות לעמותות.

בואו נתקן את זה גם מול הרשות.

אז הרשות תגיד שנתקן גם מול האוצר.

תמצאו את הדרך הנכונה.

אני רוצה להעיר לעניין שיקול הדעת שאדוני ציין.

אולי נחזור לזה. ההערה נכונה. בעיצום כספי אין שיקול דעת. בעיצום כספי רוצים לצמצם את שיקול הדעת, זה לא בית משפט. יושב שם ממונה או פקיד והוא זה שמקבל החלטה אם היתה הפרה. אנחנו נביא הצעה.

הוספת את נושא ההתראה שזה בהחלט נכנס לשיקול דעת.

נכון.

"הודעה על כוונת חיוב.

"א. היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטות בסעיף 67 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

ב. בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

1. המעשה או המחסל (ובפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה.

2. סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו.

3. זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 69.

4. שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 71 והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

69. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 68, רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

חייב דיון.

צריך לאפשר לו את זכות השימוע. זה נכון שאין לו שיקול דעת. הוא לא יכול להגיד: הפעם נוותר לך. יש הוראה שמאפשרת לו להטיל התראה אבל זה כפוף לנוהל, זה כפוף להוראות.

אז למה הוא עושה שימוע אם הוא לא יכול לקבל החלטה.

הוא נותן לו זמן לתקן.

אני אחדד. באופן רגיל, שימוע מאפשר לבעל הסמכות המנהלית להחליט על עצם נקיטה בצעד או נקיטה בצעד שהוא פוגעני כלפי הפרט. פה אין לו את שיקול הדעת להפעיל או לא להפעיל את הצעד. יש לו את שיקול הדעת העובדתי. השימוע הוא רק להגיד: המצב הוא לא כך וכך, כן שילמתי, כן העברתי, כן ביצעתי ולא היתה הפרה. אם הוא מגיע למסקנה שהיתה הפרה, אין לבעל הסמכות שיקול.

אז הוא לא מזמין אלא יש התנגדות ואז הוא נותן לו את ה-30 יום לתקן.

בדרך כלל בתקנות ההפחתה מתייחסים לתיקון הפעולה בהפחתה של סכום העיצום הכספי. לפעמים יש התייחסות למחזור העסקאות של הגוף ואז אפשר למנוע התמוטטות של הגוף. זה גם דבר שאנחנו רואים שזה הולך ונהיה מקובל. אני לא אומרת שבהכרח זה יהיה פה, זה תלוי מה תביא הרשות אחר-כך כתקנות. אלה דברים שנועדו למנוע התמוטטות או התחשבות בנסיבות ספציפיות. אבל אם מצאנו שיש הפרה וכבר עברנו את שלב ההתראה אז צריך יהיה להטיל את העיצום הכספי ואין פה הרבה שיקול דעת.

אוקיי, בואו נמשיך.

"החלטת המנהל ודרישת תשלום

70.

א. המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 69 אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 72.

ב. 1.

החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטון0א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום). בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 73 ואת התקופה לתשלומו כאמור בסעיף 74."

לפי הנוסח יש שיקול דעת.

זה לא אוטומט. אם יתברר שזה הכול היה טעות. ברגע שמצאת שיש הפרה וכבר עברת את שלב ההתראה צריך יהיה להטיל עיצום כספי. לא תוכל להגיד: הפעם אני יכול לוותר לך.

" 2. החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א)

1 להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – ד רישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את הסכום העצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

2. שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על-כך בכתב.

ג. בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

ד. לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 69 בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

71.

א. בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

לעניין זה, הפרה נמשכת – הפרה נמשכת, הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 67 לאחר שנמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מנהלית כמשמעותה בסעיף 78א, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור. "

הסעיפים ימוספרו אחר-כך שוב.

"ב. בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 67 בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי".

סכומים מופחתים

72.

א. המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

ב. השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

73.

א. העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 70(ד) ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 77 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי סעיף 77(ב) בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

ב. סכום העיצום הכספי כאמור בסעיף 67 יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. לעניין זה, "מדד", מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ג. המנהל יפרסם הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב) ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.

המועד לתשלום העיצום הכספי

74. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 70.

הפרשי הצמדה וריבית

75. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.

גביה

76. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המיסים (גביה).

ערעור

77.

א. על דרישת תשלום ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך 390 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.

ב. אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על-כך.

ג. החליט בית המשפט לאחר ששולם העיצום הכספי לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופקד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד ליום החזרתו.

פרסום

78.

א. הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה להטיל עיצום כספי:

1. דבר הטלת העיצום הכספי.

2. מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה.

3. סכום העיצום הכספי שהוטל.

4. אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה.

5. פרטים על אודות המפר.

6. שמו של המפר. "

"ב. הוגש ערעור לפי סעיף 77, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העצום הכספי.

ג. על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 וכן רשאי הוא שלא ל]פרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור."

כל הדברים שאמרנו עד אתה הם בכפוף לזה שנבדוק מחדש את ההפרות ונראה אם יש מקום התייחסות אחרת, לפי מה שאדוני ביקש.

התראה מינהלית"

זה נועד למצבים שבהם יש הפרות בתחילת הדרך או הפרות שרוצים קודם להתרות ולהסביר איך לנהוג נכון ולא ישר להטיל עיצומים כספיים, שהרי זאת לא המטרה.

"78.

א. היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטות בסעיף 67 והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בפרק זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה".

ב. בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 71, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 78ב. "

זאת אומרת שההתראה עדיין לא מטילה את העיצום הכספי אבל במקרה של חזרה על אותה הפרה, כבר יהיה הקנס המוגדל של הפרה חוזרת.

"בקשה לביטול התראה מנהלית

78ב.

א. נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 78א, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשלן כל אחד מטעמים אלה:

1. המפר לא ביצע את ההפרה.

2. המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

ב. קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה. החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

78ג.

א. נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 71; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות סעיפים 69 ו-70 בשינויים המחויבים.

ב. נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 71 והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב שבל ההפרה החוזרת. מפר שנמסרו לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 68 בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 69 ו-70 בשינויים המחויבים. "

עד כאן הפרק של עיצומים כספיים.

זה רק מראה שלא אוטומטית מייד עוברים לקנס ומשלמים קנס ולא מתחשבים. יש פה מנגנון מספיק רציני כדי שיהיה אפשר לערער, לדון, להשלים, לפני שמטילים את הקנס.

אדוני, יש הרבה סעיפים. אנחנו עוברים לראשונה על החוק. אחרי זה יש לנו עוד הרבה נושאים שצריכים לחזור אליהם. אני מציעה שנמשיך עם כמה סעיפים.

אני מבין שבכל מקרה הסעיף הזה יעובד מחדש. יש לי הרבה מה להגיד. אני לא אומר את זה כי אני מבין שזה יהיה מול נועה ונעיר את ההערות שלנו.

לגבי ההפרות.

כל הפרוצדורות הן בדרך-כלל נוסחים קבועים שחוזרים על עצמם.

שבו איתם ותבואו עם הצעות מגובשות. אנחנו סומכים על שיקול הדעת.

"פרק ט': תיקונים עקיפים

תיקון חוק פיצויי פיטורין

79. בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בסעיף 11(ג) –

1. במקום פסקה (2) יבוא:

2. פסקה (3) – בטלה. "

זה הנושא של זכאות לפיצויי פיטורין בדין מפוטר. אנחנו מרחיבים את זה לשירות לאומי. זה גם לשירות הלאומי אזרחי - - -

"תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים

80.

"(2) הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות".

מי שפיטרו אותו בגלל שהוא בא לצבא או לשירות לאומי הוא זכאי לפיצויי פיטורין.

הוא בעצם התפטר, הוא עזב. זה למשרת עצמו.

מי משלם את הפיצויים?

המעסיק.

לפלונית יש פטור מהצבא, היא סיימה את לימודיה התיכוניים והלכה לעבוד בחנות בגדים. היא עבדה שם חצי שנה לפחות ואחרי חצי שנה היא רוצה לעשות שירות לאומי. היא מתחילה שירות לאומי והיא מתפטרת מעבודתה בחנות הבגדים. המעסיק בחנות הבגדים חייב לה פיצויי פיטורין.

אני רוצה להזכיר שרוב פיצויי הפיטורין ממילא היום כבר מופרשים במסגרת הפנסיה.

"תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים

80. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994.

1. בסעיף 1, במקום ההגדרה "שירות לאומי" יבוא:

"שירות לאומי" – שירות לאומי או שירותק הילתי, כהגדרתם בחוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015.

2. בסעיף 4(א)(6), במקום "משרד העבודה והרווחה" יבוא "הרשות לשירות אזרחי".

3. בסעיף 7א(א), במקום ההגדרה "השר הממונה על ענייני שירות אזרחי-לאומי" יבוא:

"השר הממונה על ענייני שירות אזרחי לאומי" – השר שמוקנות לו הסמכויות לפי חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015".

תיקון חוק הביטוח הלאומי

81. בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 " - - -

לגבי התיקון של חוק חיילים משוחררים. לפי הסיכום שלנו עם משרד הרווחה, הנציג שלנו לא יבוא במקום הנציג שלהם אלא בנוסף לנציג שלהם. הם האירו ואנחנו קיבלנו את ההערה שלהם.

זה 4א(8).

כן, אחרי משרד העבודה והרווחה - - -

אחרי נציג משרד התעשייה והמסחר תהיה עוד פסקה של 8: נציג הרשות לשירות לאומי אזרחי.

"1. בסעיף 1 –

א. מקום ההגדרה "מתנדב בשירות לאומי" יבוא:

"מתנדב בשירות לאומי או בשירות קהילתי" – כמשמעותו בחוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015.

(א1) אחרי ההגדרה "חוק פיצויי פיטורים" יבוא:

"חוק שירות אזרחי" – חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015.

ב. אחרי הגדרה "שיעור הפיצוי, יבוא:

"שירות לאומי", "שירות קהילתי" ו"שירות אזרחי" – כהגדרתם בחוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015".

2. בסעיף 158, בהגדרה "מבוטח", בפסקה 03) בכל מקום, במקום "בשירות לאומי" יבוא "בשירות לאומי או בשירות קהילתי".

אנחנו עושים פה את התיקונים של ההגדרות וההפניות לחוקים בכל המקומות שהוא מופיע. עכשיו לגבי ביטוח אבטלה וכן הלאה.

"3. בסעיף 160(ה), במקום "בשירות לאומי" יבוא בשירות לאומי או בשירות קהילתי".

4. בסעיף 238, בהגדרה "ילד", בפסקה (3)(ב), במקום פסקאות משנה (1) ו-(2) יבוא:

1. מתנדב בשירות לאומי או בשירות קהילתי.

5. בסעיף 287, בסופו יבוא:

"(12) מתנדב בשירות לאומי או בשירות קהילתי".

6. בסעיף 348(ה), במקום "בשירות לאומי" יבוא "בשירות לאומי או בשירות קהילתי".

7. בסעיף 351(יא) –

א. בפסקה (2א), במקום "בשירות לאומי בהתנדבות" יבוא "בשירות לאומי או בשירות קהילתי, וההגדרה "שירות לאומי בהתנדבות" תימחק".

ב. בפסקה (2ב) במקום "בהתנדבות כמשמעותי לפי פסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238" יבוא "או בשירות קהילתי".

8. בסעיף 406, בסופו יבוא:" - - -

יש פה הצעה, אבל אני חושבת שאתם כבר הגעתם להסכמה לגבי ההסכם הזה.

אנחנו בהליכים של הסכמה מול הביטוח הלאומי.

מדובר בנשים שבעצם שירתו בשירות לאומי ואחר זה הן יולדות. האם הן מקבלות דמי לידה אם מחשיבים את התקופה הזאת? יש הוראות דומות עם משרד הביטחון לגבי חיילות. השאלה היתה האם להרחיב את זה. אתם בהליכים מתקדמים. יש לכם צפי מתי זה צפוי להיסגר.

זה תלוי בכמה גורמים. בגדול, יש היענות שלהם.

אז בעצם הסעיף הזה מתייתר.

אני מאוד רוצה לקוות.

אז נוריד אותו.

אני רק רוצה לברר לגבי מעמד ההתנדבות של הבנות בשירות לאומי. הן נחשבות מתנדבות ועלתה פה שאלה לגבי המתנדבות בדירות השירות. אני מבינה שאין פה שינוי בינתיים בהוראות. זאת אומרת, מה שנחשב כחלק מהשירות ייחשב בביטוח של המתנדבים. יכול להיות שהם יסווגו את התאונה שאירעה בדירת השירות כמשהו שהוא לא חלק מהשירות.

היום הם מבוטחים בביטוח מתנדבים. ביטוח מתנדבים יושב על ענף של ביטוח נפגעי עבודה. הכלל שם אומר שרק כאשר הפגיעה נגרמה בדרך לעבודה, מהעבודה או תוך כדי העבודה. אין פה ביטוח של 24 שעות ביממה. זה המצב הנוכחי כרגע.

צריך לתקן את זה.

הנושא הזה של המתנדבים הוא נושא רחב יותר. זה לא רק לגבי השירות הלאומי, זה לגבי כל המתנדבים. השאלה עד כמה אתה נותן את המעטפת?

אני מדבר על חייל לא קרבי. הוא סיים את השירות שלו בארבע. הוא נוסע לביתו ונפגע, אין לו ביטוח?

זה הולך להשתנות.

לפי מה שאני מבינה שמציעים כרגע, חייל בשירות סדיר בכל זאת ייחשב כנכה, גם אם זה מחוץ לשירות, אלא אם כן זה מחוץ לתפקיד ובנסיבות מיוחדת. זה בעיקרון הוא כן מבוטח. אבל פה לבנות שירות, ההוראות נוגעות למתנדבים באופן כללי ומה שקשור להתנדבות.

אני מבינה שיש לכם גם רכיב של דמי ביטוח בתעריף של המתנדבות.

יש באמת במקביל ביטוח תאונות, כך שהבת בכל מקרה מכוסה. השאלה האם היא פונה לביטוח הלאומי או לחברת הביטוח. היא מכוסה. זאת שאלה פרוצדוראלית.

אם זה עקב השירות שלה, זה עניין אחד.

"תיקון חוק למניעת הטרדה מינית".

82. בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בסעיף 2 –

1. בהגדרה "בשירות", במקום "בשירות לאומי" יבוא "ב שירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015".

2. ההגדרה "שירות לאומי" – תימחק."

שימו לב שבחלק מהמקומות עשינו תיקון עקיף וכתבנו "בשירות לאומי או בשירות קהילתי" ופה אנחנו כותבים "בשירות אזרחי".

בחוק הזה רוצים להכליל גם את המתנדבים החרדים.

כשאנחנו אומרים שירות אזרחי זה כולל גם את שירות לאומי אזרחי לפי החוק השני.

עד כאן זה היה שינוי הגדרות.

"תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים

83. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט 49 יבוא:

49. שירות אזרחי – החלטה של רשות לפי חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, או לפי חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015."

שני הדברים האלה יכולים לבוא החלטות של רשות. איזה החלטות יגיעו לבתי המשפט לעניינים מנהליים?

בעיקרון כל החלטה של הרשות. זה לא הוגבל פה.

זה יכול להיות על הכרה, אישור גוף מפעיל.

הכרה או אי הכרה בגוף מפעיל, הכרה או אי הכרה בגוף מוכר, על מכרזים. בעצם הסעיף הזה אומר שהביקורת השיפוטית על החלטות הרשות כפופות לבית המשפט לעניינים מנהליים. ככל שהם יתקבלו בירושלים, כפי שבדרך-כלל יקרה, זה אומר שהם יהיו בירושלים.

"תיקון חוק שירות עבודה בשעת חירום

84. בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 –

1. בסעיף 3, אחרי סעיף קטן 0ג) יבוא:

(ג1) בקריאה לשירות עבודה של מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ח-2015 (להלן – חוק שירות אזרחי), תובא בחשבון הפעלת המתנדב בשל החלטה על שעת חירום בהתאם לסעיף 18 לחוק האמור".

2. בסעיף 25, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג) היה המגויס מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, במועד קריאתו לשירות עבודה לפי פרק זה, יופסק השירות האזרחי במהלך שירות העבודה, ואולם תקופת שירות העבודה כאמור תובא במניין תקופת השירות של המתנדב כמשמעותה בסעיף 8 לחוק שירות אזרחי. "

כשדנו בנושא של שירות של מתנדבים במצבי חירום, שם סייגנו ואמרנו שההוראות שם לא גורעות מהוראות של חוק שירות עבודה לשעת חירום. כאן אנחנו מבהירים את זה עוד, גם בתיקון העקיף. יכול להיות מצב שבו אדם משרת בשירות לאומי. רצו להפעיל אותו כמתנדב לשעת חירום לפי החוק הזה ואז קוראים לו ומגייסים אותו לחוק שעת חירום, הגיוס לחוק שעת חירום גובר והוא יועבר לשם.

"תיקון חוק שירות לאומי אזרחי. "

כאן זה חוק שירות לאומי אזרחי. זה דווקא שינויים חשובים ומהותיים והם משנים את המועדים לתקן את חוק שירות לאומי אזרחי של השירות של תלמידי ישיבות.

אולי נפסיק פה כי יש לנו ישיבה במליאה מאוד חשובה.

אני מודה לכם. אנחנו נקבע פגישה נוספת, גם אם יש את חוק ההסדרים, חשוב לנו להתקדם. אנא מכם, אם יש לכם הערות תעבירו מראש לייעוץ המשפטי שלנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.