הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 347

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

פרוטוקול מס' 459א'

מישיבת ועדת הכספים

בנושא תנאים סוציאליים וחוסר תקינה של מטפלות המשפחתונים

יום שני, ט"ז באלול התשע"ו (19 בספטמבר 2016), שעה 9:40

ישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הכספים בנושא תנאים סוציאליים וחוסר תקינה של מטפלות המשפחתונים.

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

משה גפני – יו"ר ועדת הכספים

עבדאללה אבו מערוף

ישראל אייכלר

מירב בן ארי

אילן גילאון

נורית קורן

יעקב אשר

דב חנין

מיקי לוי

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ

מפקחת ארצית ילד ונוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - ורד כרמון

מנהלת אגף מעונות-יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - גלית יעקובוב

אגף תקציבים, משרד האוצר - אורי שיינין

מנהלת מחלקת חברה, מרכז שלטון מקומי - רות דיין מדר

רכזת ענף הגיל הרך, "כוח לעובדים", ארגון עובדים דמוקרטי - נעה נוצני

מטפלת במשפחתון, "כוח לעובדים", ארגון עובדים דמוקרטי - עוטרה פרג' מנסור

בת של מטפלת משפחתון, "כוח לעובדים", ארגון עובדים דמוקרטי - מאיס זבידי

מטפלת במשפחתון, עיריית סח'נין - רסמיה זבידאת

נציגת המשפחתונים - אבלין מורד

נציגת המשפחתונים - טובה עמיר

נציגת "הקואליציה לחינוך מלידה" - יערה שילה

סטודנט לתקשורת - משקיף - כפיר ונונו

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

אתי שבתאי

רונית יצחק

ישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הכספים בנושא תנאים סוציאליים וחוסר תקינה של מטפלות המשפחתונים

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח היום את הישיבה בנוכחות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וקודם כול אקס יושב-ראש של הוועדה, החותם שלך פה מאוד מורגש.

מיקי לוי, ישראל אייכלר, ד"ר עבדאללה אבו מערוף. אמור להצטרף אלינו חבר הכנסת גפני יושב-ראש ועדת הכספים, זאת ישיבה משותפת של הוועדה שלנו ושל ועדת הכספים.

תרשו לי לפתוח טכנית. היום אנחנו ב-19 בספטמבר 2016, ט"ז באלול התשע"ו, השעה 9:40. אנחנו מקיימים דיון על הנושא של המשפחתונים, העובדים של המשפחתונים, ומחאות הבעלים על המשפחתונים. שלום, אדוני חבר הכנסת גפני. למרות הלחץ לקיים דיונים בפגרה, ומקיימים אותם על נושאים מאוד כבדים, מצאנו לנכון – גם ועדת הכספים וגם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – לקיים דיון על המשפחתונים ועל העובדות הסייעות במשפחתונים, בגלל המצב המאוד מאוד עגום, ואני מודה לכל אלה שהביאו את הבעיה – שלום, אילן גילאון.

שלום, בוקר טוב.

שהביאו את הבעיה לפתחנו, ובמיוחד "כוח לעובדים", אבל לא רק, הנושא הזה הובא גם על-ידי אנשים אחרים, זה הגיע גם לוועדת הכספים וגם על-ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלא פה כרגע, אבל היא התנצלה ורצתה להיות אתנו.

היא בחו"ל.

ברשותכם, אתן לשר העבודה, הרווחה והבריאות.

אולי גפני לפני זה, אם יש לרבנו מה להגיד.

מי שישלם.

מישהו צריך להעלות את הבעיה, אז תעלו את הבעיה, מוישה.

אתה רוצה שאני אעלה?

תעלה, כן.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, יש צורך להשוות את התנאים של העובדות במשפחתונים לתנאים הסוציאליים, כפי שעשית במושב הקודם, לעובדות בגנים. אם זה יקרה הכול יהיה בסדר.

זו המטרה העיקרית.

לפני עשרה ימים-שבועיים עשינו דיון על נושא המטפלות בגנים. למען האמת, פעם ראשונה – גם יצא לי לדבר עם גפני ושאלתי אותו אם לקחו שם איזה 30 מיליון מהמשפחתונים, אם זה עבר לדרעי וש"ס. הוא אמר שהוא מתכונן לעשות ועדה, ואני שמח על הוועדה הזאת. אני לא חושב שהעובדות במשפחתונים פחות חשובות מהעובדות בגנים.

במעונות.

במעונות היום.

אגיד לך למה עשינו ועדה משותפת.

מה זה משנה? מי שיעזור יעזור ביחד.

חברת הכנסת נורית קורן, ברוכה הבאה.

יש שני חלקים לבעיה.

יש את החלק של התקן.

יש חלק אחד, זה התנאים של המטפלות, של אלה שעוסקות במשפחתונים, שמצבן רע מאוד ועל זה הן רצו להשבית, ואתה מנעת את זה.

אני לא מנעתי. לא דיברתי אתן. אני מנעתי את השביתה במעונות היום.

במעונות.

עם המשפחתונים לא דיברתי.

הבעיה השנייה זה שהייתה התחייבות שיהיה כסף למשפחתונים, למעונות, שנשים תוכלנה לצאת לעבוד, ובעצם חסר כסף. אז היה דיון בוועדת הכספים על הכסף, ועל תנאי המטפלות ותנאי המנהלות בוועדת העבודה והרווחה, אז החלטנו, חבר הכנסת אלאלוף, ואני לעשות דיון ביחד, אבל בתנאי שאתה פה. והנה אתה פה.

ואללה, אם לא הייתם לוחצים עלי ככה.

אדוני היושב-ראש, אולי בתור מגיש הבקשה אני אגיד כמה מילים?

הוא העלה את הבעיה באופן מאוד ברור.

למרות שהאווירה טובה, אנחנו נתייחס מאוד מאוד ברצינות לנושא.

כן, בסדר.

מגיש הבקשה רוצה להגיד דברים.

החלק האחד, לפחות שאני תומך בשני החלקים.

חברת הכנסת מירב בן ארי, ברוכה הבאה.

תודה.

הוא לבש איב סן-לורן לקראת הדיון הזה.

כמו שאמר הרב גפני יושב-ראש ועדת הכספים יש שני נושאים. יש נושא אחד של תקציב המשפחתונים – לא קשור למעונות, המעונות בפני עצמם – תקציב המשפחתונים במשך ארבע שנים לא עודכן לפי גידול טבעי. עובדים לפי תקציב שעבדו לפני ארבע שנים.

פרט.

המשמעות היא אותו מספר.

פרט. תן מספרים, דבר במספרים.

אגיד לך מה חסר. מה שחסר כרגע, יש ביקוש של למעלה מ-450–500 משפחתונים במכפלת של חמישה ילדים או שישה ילדים פלוס רווחה.

חמישה.

אם יש רווחה, לפעמים יש גם שישה, אבל נגיד חמישה.

חמישה ילדים במשפחתון?

כן.

זאת אומרת, אלפי ילדים שנמצאים בתור, ויש מכתבים מרשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, וידוע שהיה אמור להיות תקציב, והתקציב הזה לא שודרג. בישיבה שקיים הרב גפני, בישיבה שקיימה ועדת הכספים ניסו - - -

למה אמר במשפחתון?

להגדיל את המספר. שיוכלו לקבל יותר ילדים.

אין תקן. אדוני השר, זה פשוט לא תוקנן, הם נמצאים באותם מספרים שהיו לפני ארבע שנים. בינתיים הייתה ילודה, נוספו עוד ילדים, וההורים מחכים. בדרך כלל הדבר הזה בא לידי ביטוי במקומות שבהם אין מספיק מעונות. הרי אנחנו יודעים שמדינת ישראל עוד לא הצליחה למחוק את הפיגור במעונות במספרם, ולכן המשפחתונים - - -

או-או-או, אתה רחוק מהאמת, לצערי.

תכף אתן לך סקירה.

רחוק מלסגור את הפער. עדיין לא נסגר הפער.

איזה נסגר? לא התמודדו עם זה.

זהו, זה מה שאני אומר. אתה רק מחזק את דברי. ולכן, המשפחתונים הם ההשלמה בעצם לאפשרות לשים את הילד במקום מוסדר, מפוקח, ולא פרטי סתם, וממילא יש הרבה מאוד נשים והורים שלא יכולים לצאת לעבודה.

לא אמרת כלום. עד עכשיו לא אמרת כלום.

אם אתה רוצה, אני אגיד לך מילה אחת - - -

לא, אני רוצה מספרים.

30 מיליון שקל.

לא. זה לא רציני.

זה מה שחסר.

עזוב, אבל זה לא רציני.

לא, רגע.

ברשותך, חבר הכנסת אשר, אני רוצה לפתוח בכמה מספרים. היום יש 3,700 משפחתונים, וזה כ-18,000 ילדים, 5,000 מהם מהרווחה.

חמישה ילדים בכל מעון?

כן.

אולי יש כמה מקומות שלוחצים יותר ומגיעים לשישה.

אגב, פה הפתרון. אם יוסיפו ילד אחד לכל משפחתון פתרנו הרבה בעיות.

אבל זה לא תמיד קל, כי אתה נכנס לתקן של מספר הילדים פר מטפלת, וודאי בתוספת של ילד אחד אתה לא מכסה הוצאה נוספת של מטפלת, ולכן זה לא קל ככה כמו שנאמר, בלי לדבר על התנאים הפיזיים. כמעט 50% לפי המספרים – שוב, אני מודה ל"כוח לעובדים" שנתנו לנו את המספרים – 47% מופעלים על-ידי עמותות ורשויות מקומיות.

47% מהמשפחתונים.

כן. הם מופעלים על-ידי רשויות מקומיות או עמותות. אחד הגופים הציבוריים הגדול ביותר שמפעיל משפחתונים הוא חברת המתנ"סים. כל אלה מעסיקים אנשים בשכר של 63% משכר המינימום, וכמובן מה שאמרת לי.

באיזה חלקיות משרה?

11 שעות ביום. עד 11 שעות לפעמים ביום.

אז אתה אומר שהם עוברים על החוק.

ודאי.

בלי חופשות.

כל זה אלו המשפחתונים תחת פיקוח של משרד העבודה והרווחה החדש. וכל זה, אני שוב אומר, הנושא של המזון והנושא של השירותים השונים באותה תקופה הלכו ועלו, והתעריף לא עודכן, וזאת אחת הבעיות הקשות.

כמה הוא מקבל בעד משפחתון?

יש פה השתתפות משפחתית. אולי תגידו כמה פר ילד?

יש השתתפות הורים. זה תלוי בדרגה, איזה דרגה מקבל הילד. יש חלק להורים, נגיד שליש, זה תלוי.

את יודעת כמה ההורה משלם על ילד, בבקשה גברת.

זה תלוי באיזה דרגה.

את המקסימום.

לא מקסימום, לא. יש פעוט ויש תינוק.

התעריף בגדול הוא 1,800–1,900 ואז יש את השתתפות הממשלה. ככל שעולה הדרגה אז יש השתתפות אחרת של הממשלה, אבל - - -

יש לנו טבלה מדויקת שנמסרה על-ידי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, היא חתומה על-ידו. יש פה פירוט מדויק למי שרוצה אפשר יהיה להפיץ את זה.

והמעמד שלכן – עצמאיות.

הן עצמאיות.

הן מגישות חשבוניות.

הן זעיר.

עוסק זעיר.

יש לי רק בקשה. החברות שלא תמיד רגילות לבוא לדיונים, אתם יכולים לדבר מתי שתגידו את השם ואת התפקיד, ובדרך כלל אחרי אישור של היושב-ראש, אז בואו נכבד.

אני רוצה לסיים בכמה נקודות עקרוניות. א', זה שירות מאוד מאוד חשוב למערכת, הטיפול בתינוקות בגיל הרך, אלה שעד גיל שלוש, מאוד חשוב, וזה טיפול אישי. אני חייב להגיד דבר מרגש. אתמול קיבלתי מכתב רשום, חבר הכנסת אלי אלאלוף, מצאתי את התמונה של הבן שלי בגיל שנתיים מהמטפלת שלו שהיום היא בת 83, שולה. אתם לא יודעים איזו התרגשות הייתה אתמול בלילה בבית. בוא נלך עכשיו. אמרתי לו: לא, היא בת 83, אתה לא הולך בשעה עשר בלילה לראות אותה.

אבל שנדע, היסודות שהם מקבלים במשפחתונים הם אדירים, הם מאוד אישיים, הם אינטנסיביים. אני גר באותה שכונה שבה הילד גדל, היה קשר אינטנסיבי. לצערי, מסיבות שלא כדאי לפרט זה התנתק. אבל שנבין את זה, המשפחתון הוא ממש הבסיס, כשמו כן הוא. זאת לא מערכת גדולה, ואין לי שום דבר נגד מעונות, וחסרים מעונות, זה לא תחרות, זה שונה, אלו שתי מערכות שונות.

השלמה.

זה מאוד מאוד חשוב שנמשיך ונפתח, מה גם שהמדינה לבד לא מסוגלת לתת פתרונות לכל הילדים מגיל לידה עד שלוש, במיוחד במסגרת מסוג זה. יש פה יתרון אדיר ליכולת להתמודד. ואם מפסיקים להסתכל על משפחתון ומעון, ובשיחה הראשונה בינינו בנושא הזה הזכרתי לך, זה כבר לא בייביסיטר, זה הבסיס, היסוד של התפתחות הילד. אם מדברים על חינוך, אם מדברים על חום, אם מדברים על תיקונים בהתפתחות של הילד, אני אומר לכם, במשפחתונים זה הרבה יותר אינטנסיבי מאשר במעונות. ולא יכול להיות שהמערכת הזאת שהיא כל כך טובה, שהיא לא שובתת – כי אל תבינו, שובתת, ושובתים מסוג זה אין להם שום גב ציבורי-מערכתי, אין. זה על חשבונם. והם מחויבים, ואי-אפשר להתנתק מהקשר הבלתי רגיל שיש בין המשפחתון לאימהות. אי-אפשר לעשות תרגיל לאימא ולסגור את המשפחתון. ולכן, פה דרושה רפורמה מקיפה.

כרגע ניגע בכמה נקודות ספציפיות, אבל את המסגרת הזאת ניתן לפתח, לתת יותר תשובות לילדים, תשובות לא פחות טובות מאשר התשובות שמקבלים במעונות-יום, וודאי תוכל להשלים מה שהמדינה לא מסוגלת לעשות. אני יודע, כי דיברנו על זה וראיתי אותך מטלפן באופן אישי לראשי הערים כדי לדרבן אותם, לזרז, לקבל נתונים על מעונות-יום – סליחה שאני מדליף מהחדר האישי שלך. אבל אני יודע שכדי להקים מעון-יום אתה צריך בין שלוש לחמש שנים, כדי לפתוח משפחתון אתה צריך בין שלושה לחמישה שבועות. תוסיף על זה הדרכה אישית, תוסיף על זה כמה אפשרויות, אתה עושה הישג אדיר, אתה - - - בצורה בלתי רגילה את המצב של החוסר בטיפול הילדים. תודה רבה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אולי איזו הערה מאוד חשובה. הייתי בוועדה לפניות הציבור, עלה כל הנושא הזה. יש בעיה שמנהלת משפחתון לא יכולה לפתוח משפחתון אם לא למדה 500 שעות הכנות, וזה גורם להמון המון נשים להיות פסולות מלהיות מנהלות, כי הן לא מסוגלות לזה. חובש במד"א לומד 170 שעות.

אבל שמעת מה הוא אמר? הן המחנכות של דור העתיד.

זה כבר עניין מקצועי.

חייבים הכשרה.

- - -

אתה רוצה לאפשר לי רק להביע את הכאב של אלפי נשים?

נכון, נכון.

אני רוצה להגיד לך שגם במשרד הכלכלה שעברה עכשיו אליך הייתה הבנה.

לא. רק משרד העבודה עבר. לא הכלכלה.

העניין של המעונות והמשפחתונים.

בדרך, בדרך.

חבר'ה, די להתפזר, הבעיה המרכזית היא תת-תקצוב, זאת בעיה.

השר כץ, אני מאוד רוצה שיותר לי להביע את מה שאני אומר.

חברי כנסת, הערות - - -

הם מתפזרים.

אני מעיר. הפקידים שלך הבינו ש-500 שעות זה ממש התעמרות במנהלות, אתם יכולים לרדת מזה. זה דבר ראשון.

אוקיי, נגיע לזה.

דבר שני, אם יוסיפו ילד לכל משפחתון, אומנם יש בזה בעייתיות, אבל פתרת בעיה לעוד אלפי ילדים ולעוד אלפי מטפלות. וגם ההכנסה של המטפלת תגדל.

אייכלר.

בוקר טוב, ברשותך, קיבלתי את תיק העבודה לפני חודש וחצי, אי שם, ואני זוכר את המלחמה שנלחמו שמעונות היום לא יעברו אלי, אוי-אוי-אוי מה היה לחינוך של הילדים.

זה לא אישי.

מאה אחוז, הכול בסדר.

זה לא אליך אישית.

שום דבר לא אישי. ובאתי וסגרתי עם האוצר – אתן לכם סקירה על המעונות ועל המשפחתונים – וסגרתי עם האוצר שבשנת 2017 ייבנו 108 מעונות, וב-2018 108 מעונות. אתה יודע למה 108? שש פעמים חי, רק שתזכור.

יפה, זה מעולה. לא חשבתי על זה.

אתה רואה, אילן מרוצה. אממה, מה הם אמרו לי? הם אמרו לי: תשמע, זה 350 מיליון ב-2017, 350 מיליון ב-2018, תבטל הרשאות שלא בוצעו משנת 2014. קיבלתי 309 מעונות של-24 מהם יש סמלים. סמל זה אומר שהמשפחות שבאות למעון מסובסדות על-ידי המדינה, והמעון קיבל או לא קיבל את כספו. זה מ-309.

היום אחרי חודש וחצי חקירה וטלפונים לראשי הערים, אני יכול להגיד לכם בוודאות שלקראת שנת הלימודים הבאה ייפתחו לפחות 300 מעונות חדשים, עם אלה ועם אלה, ואני אחראי למה שאני אומר. 300 מעונות זה סדר גודל של 25,000 מקומות בוודאות, כי בחודש שהייתי מ-24 זה גדל כבר ל-55 סמלים. ויש שם באמצע הדרך, ואין שם התייחסות, וזה לא ממוחשב. ואמרתי לראשי הוועדים של ההורים: אתם תתפללו לרגע שנגענו בזה ביד. ונפגשנו עם ראשי המעונות ונפגשנו עם הוועדים. ויש שם חוסר ענק של מטפלות. הגענו להסכמות שהמטפלות יקבלו שכר תחילי של 5,400 שקל. מ-1 בינואר זה השכר התחילי של כל מטפלת. כל העלות תהיה על האוצר.

חיים, מה נוגע - - -

שנייה, תן לי.

יש פה - - -

אתה ממהר?

כן, אני אגיד לך למה. כי זה - - -

בשביל זה לא תגיע לשום מקום.

לא, לא.

אתה תהיה עם חמישה מנדטים במרצ, לא תגיע.

יכול להיות. אבל אני אגיע למה שאני צריך.

אתה תגיע. סבלנות.

אני הרי, אתה יודע כמה - - -

בוא, אילן, תאפשר בבקשה.

סליחה, רגע.

הזמנו את השר, תן לו לבטא את עצמו.

לא, אבל תיתן לו להסביר.

אבל תראה, מה זה נוגע להם? הם בדיוק המציאות של עובדות - - - יותר, זה האנשים האלה.

ההפך, ההפך.

מה, רוצים לפרק את - - -

- - -

אילן, אבל אם זה הבסיס שהוא עשה והוא יביא את הבסיס הזה אליהן - - -

מיקי, סליחה.

אני רוצה להגיד לך, אילן, היום זאת פעם ראשונה שאני שומע על הנושא. פעם ראשונה. היום פעם ראשונה אני מקבל נתונים. אני מוכן להיכנס לעניין ולראות.

אתה הרי יודע כמה שאני רוצה שהנושא הזה יהיה – תמיד חשבתי על - - -

תן לי, אילן, פעם ראשונה שאני מקבל נתונים.

תן לו להסביר.

לא באתי לפה בשביל להופיע עם חולצה, לא חולצה. באתי בשביל לעשות - - -

זאת האופנה היום בעיתון.

אבל, חיים, היום זה בטוב טעם.

באת עם פסים, מכופתרת, אז זה - - - . גם לא לרוחב.

אני רוצה להגיד לכם שלא – אם מעניינת אתכם החולצה אז לא היו שם דיבורים בכלל. נכנסתי, ביבי ישב ראה אותי, עשה לי, עשיתי לו להתראות, שלום, הלכתי, חזרתי עם חולצה, עשה לי ככה. דרעי שואל: למה הוא עשה לך ככה? ביבי ענה לו: בגלל העבודה בשבת. בזה נגמרה כל השיחה. זה מה היה, דרך אגב. זה מה היה. לא היו דיבורים, לא יודע מאיפה לקחו: אמר, נזף.

קיבלת שני עמודים ב"ידיעות אחרונות", אתה יודע כמה אנחנו עובדים קשה בשביל זה?

- - -

- - -

אילן, בכול אופן, תקשיב, אני היום פעם ראשונה מקבל את הנתונים. לא הייתה לי שיחה עם האוצר. אני חושב שאת נושא המעונות פתרנו לשלוש שנים. צריך לספק מעונות, תנאי העבודה סוכמו לשביעות רצונם גם של הוועדים וגם של ההנהלות שהיו יחד באותו דיון עם האוצר ואתי, ויצאו מרוצים.

עכשיו אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים עם המשפחתונים. ואני לא אומר מי אשם, למה זה נדחה או לא נדחה, זה לא מעניין. אנחנו לא שם. מנסים להביא פתרון, מצליחים להביא פתרון. לא מצליחים, תעשה הוועדה והמשפחתונים את מה שהם חושבים שהם צריכים לעשות.

עכשיו פה הדיון הוא רק דיון מפרה. הדיון הזה צריך להביא לנו נתונים, מספרים, מצב, צרכים, חוליים, מה אנחנו עושים, איך אנחנו עוזרים, זה מה שצריך להיות פה. כי לא נכנסנו לדיון מול האוצר בעניין, ולו גם ישיבה של דקה אחת, כי לא ידענו נתונים. אני לא ידעתי נתונים. אני כאחראי על המערכת הזאת לא ניהלתי שום ישיבה. אז את כל האשמה זרוק עלי.

לקחתי עלי.

עלי. אני. עזוב אותך, אני חבר שלך.

לא, עלי.

גם מה שעליך זרוק עלי.

לא, עלי, הכול. גם את החולצה הירוקה הזאת גם.

תודה רבה, אדוני השר. בבקשה, חבר הכנסת גפני.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה ממש בשני משפטים.

תביא את ה-30 מיליון.

רגע, רגע.

תביא את ה-30 מיליון. לקחתם 30 מיליון, תחזיר.

זה יספיק?

לא יודע.

כל ההאשמה עלי.

יש לי הצעה אחרת, את מה שהוא לא השקיע בתחבורה - - -

- - -

חבר'ה, אני מבקש.

היה כסף, 30 מיליון שהיה צריך להיות.

בסדר.

ולקחו אותם.

בגלל השבת הוא לא מעביר, זה לא זה.

המשפחתונים לא עובדים בשבת.

הוא לא מעביר את הכסף בשבת גם.

לא, יש כאלה שכן עובדים בשבת.

העברתי כסף. רבותי, אני אעשה את זה ממש בקצרה. א', מהמשפחתונים נלקח כסף. לא רק שכסף נלקח, לא ניתן כסף. זה לא היה במהלך כל התקופה הזאת.

יש מחויבויות? בוא, תן לי - - -

יש מחויבויות.

מה המחויבויות?

המחויבות היא כזאת – המחויבות היא שכשהיה בג"ץ פרי, ואז בא אלי משרד האוצר, הוא אמר: תבטל את בג"ץ פרי מכיוון שזה נותן כסף לאחוז קטן של היוצאות לעבודה. בתמורה לזה הם הבטיחו בוועדת הכספים שהם יביאו הרבה כסף לגמ"חים.

מה זה הרבה כסף?

הרבה כסף, היה מדובר על 150 מיליון.

למשפחתונים?

למשפחתונים ולמעונות. הייתה התחייבות.

למעונות הם נתנו.

בסדר, נתנו הרבה פחות משהתחייבו.

לא, לא נתעכב.

גם אם תקזז מהמעונות ממה שהוא הביא, עדיין סכום הכסף - - -

- - -

אם ככה, יש פרוטוקול.

יש משהו?

כן, בטח.

אז תיתן לשר והוא ידפוק על השולחן.

אני אתן, בסדר. אדוני השר, אני רק נותן לך את סקירת המצב שהיה. ועדת הכספים ביטלה פה אחד את בג"ץ פרי, ובמקום זה הייתה התחייבות. באמת האוצר אז נתן, ומאז לא ניתן שום דבר. מה קרה בינתיים? אף אחד לא היה ממונה על - - -

באיזו שנה זה?

עכשיו נתנו.

2010.

2010. המציאות הזאת שהתחלפו עכשיו שרים, שאף אחד לא היה ממונה בסופו של דבר על המעונות ועל המשפחתונים ועל כל מה שניתן לנשים על מנת שתצאנה לעבוד, ולתת לגופים שיוכלו לנהל את זה, ושהמנהלות יוכלו לקבל גם שכר נורמלי, לא היה מי שטיפל בזה. היה ראש הממשלה, והיה אריה דרעי, ואחרי זה לא היה כלום.

ולפני כן היה בנט ולא טיפל.

כן, בסדר, היה מצב שבו הם בעצם היו יתומים. למשל, המנהלות נקראות עצמאיות, הן עצמאיות והן צריכות לנהל את הכול לבד, גם את השכר של עצמן. אבל המדינה מתערבת, המדינה אומרת: אתן יכולות לקבל שכר כזה, לא יכולות לקבל יותר. לא שמענו שלעצמאים המדינה אומרת מה הם יכולים להרוויח, מה לא. ואז הגיע הנושא של מע"מ, ואמרו שהן צריכות לשלם מע"מ. אז אמרתי: מה פתאום הן צריכות לשלם מע"מ, הרי אתם קובעים את השכר שלהן. אז משרד הכלכלה משלם לאוצר את המע"מ שלהן. זאת המציאות שאנחנו חיים בה. משרד הכלכלה משלם – המשרד שלך עכשיו ישלם את המע"מ למשרד האוצר.

אבל הכלכלה לא שלי.

אבל המעונות שלך.

חלק.

אני משרד העבודה, תדייק.

משרד העבודה. עכשיו אני חוזר למינוח יותר נורמלי, משרד העבודה ישלם את המע"מ שלהן למשרד האוצר.

על איזה שכר?

על השכר שלהן, מה שהן מרוויחות.

איזה שכר? מי קובע את גובה השכר?

את זה מורידים להן מהשכר.

המדינה. המדינה אומרת. לא מורידים להן. מתקציב משרד העבודה ירד כסף.

אתה בקיא בעניין? אתה תסביר לי?

כן.

דבר מה שאתה רוצה.

אם אני אומר משהו - - -

שנייה, אתה אומר נכון. תראה, אתה מסביר מצוין. אני מבין לאט. הוא יסביר לי.

אדוני השר, אתה כבר לא יושב-ראש ההסתדרות.

- - -

אדוני השר, אני רק מבקש שאם אני אומר דבר לא מדויק תתקן אותי באמצע. מי שמשלם את המע"מ של המטפלות, של המנהלות במקרה הזה, זה משרד העבודה, הוא משלם את זה לרשות המסים. זה לא על חשבונן, בגלל שאז טענו ואמרתם שתעזרו.

עוסק זעיר.

קודם כול יש מציאות, אדוני השר, שאין לילדים במדינת ישראל מקום. אין מקום. אין מקום מכיוון שאין מספיק מעונות, אין מספיק משפחתונים. אין כסף לעניין הזה. אז אתה יכול להאשים את אריה דרעי, ואתה יכול להאשים את - - -

אני לא מאשים אף אחד.

גם אותי. גם אותי. אני גם בעניין.

טוב, בסדר.

יחד אנחנו אשמים. על כל פנים, הכסף הזה הוא כסף חיוני אם אכן כנים דבריהם שצריך לעודד נשים לצאת לעבודה. אז קודם כול יש את הבעיה הזאת.

והדבר השני, אני מבקש ממך, אדוני השר, הגיע הזמן, אתה איש רציני, הגיע הזמן - - -

יפה. חזור, חזור על זה שנית, לא שמעתי.

לא, באמת, אתה איש רציני.

איש עבודה.

כן, איש עבודה.

יש פרשנות למילה הזאת.

אני מאוד מבקש, מאוד מבקש, שתיקח את הדבר הזה, אתה יודע מה זה עובדים, אצלך זה בראש סדר העדיפות, תגדיר מה מעמדה של המטפלת, מה מעמדה של המנהלת, שהיא תדע איפה היא עומדת בעולם. האיום של השביתה וכל מה שנלווה לעניין הזה זה תוצאה של מצב בלתי סביר בעליל. הם מגיעים, אני לא יודע מה עם הפנסיה שלכם.

אין להן פנסיה, אין להן - - -

אני לא יודע איפה הן עומדות. צריך להגיע - - -

אין להן כלום בגלל זה אנחנו דנים עכשיו.

- - -

ששש, חברי כנסת.

סיימתי. צריך להגיע לשני דברים. האחד, מהו התקציב שמדינת ישראל צריכה להעמיד לרשות העניין הזה שיהיו מעונות ומשפחתונים ויהיה מקום לילדים; והדבר השני, להגדיר את מעמדן בדיון עם האוצר, עם הממונה על השכר וכל האנשים שנלווים לעניין הזה וההסתדרות, מה מעמדן של המטפלות, מה מעמדן של המנהלות. זה הכול. ואתה יודע לעשות את זה.

אני מבקש לאפשר לנציג האוצר לתת לנו תמונה מבחינתנו איפה אנחנו עומדים היום.

קודם כול, כמו שאמר יושב-ראש ועדת הכספים, רוב הדברים מדויקים, רק אחדד טיפה. אמרת שהשכר נקבע, התעריף נקבע. השכר לא נקבע.

כן, בסדר.

אנחנו נמצאים היום – בוא נגיד שלפני שנה וחצי היו פה גם דיונים בוועדת הכספים וגם בוועדת העבודה והרווחה על הנושאים האלה.

לא בתקופה שלי.

לא בתקופה. אמרתי לפני שנה וחצי.

אז זה שנתיים. אנחנו כמעט - - -

אתה יכול להגיד משהו על איך נקבע התעריף, מה המרכיבים של התעריף?

אני יכול. השאלה כמה אנחנו רוצים להיכנס לזה.

זאת הבעיה בעצם.

באמת אתן סקירה קצרה אם יתאפשר לי.

תאפשרו רק מתן נתונים.

תראה, אני כן רוצה להתייחס לכמה דברים.

נקבל פה בסוף סקירות ולא נפתור את הבעיה, אני אומר לך.

כמו שאמר שר העבודה והרווחה, אנחנו פה לא בדיון של לסגור - - -

אנחנו לא בדיון אקדמי אנחנו בדיון של לפתור בעיות, אדוני.

תמשיך.

אקדמיה יש פה למטה בגבעת רם, לא כאן.

בוא, אילן, ברשותך. אורי, בבקשה.

אז טיפה אתייחס לדברים שכן נעשו בחלוף השנה וחצי האחרונות. קודם כול מבחינת התעריף עצמו, בשני העדכונים האחרונים הוגדל ב-8.2%.

תסביר.

זה סדרי גודל התעריף. כמו שיש תעריף במעונות-יום שקובע כמה בעצם המטפלת מקבלת עבור כל ילד - - -

אם התעריף היה x, עכשיו זה x פלוס 8.2?

נכון. והיה בממוצע בערך 750 או עכשיו בממוצע - - -

על חשבון מי התוספת?

כמה זה בשקלים? אפשר לדעת? מה זה x פלוס?

כמה זה בשקלים? בערך - - -

x, y, z– כמה זה בשקלים?

אני אענה.

תכפיל ברגליים, תחלק בשתיים, ותיזהר שלא לכולם יש שתי רגליים. תזהר.

עדיף לומר מה התעריף לילד במעון.

מבחינת המשמעות הכספית הזאת, למנהלת משפחתון התוספת היא סדר גודל של בערך 700 שקל בחודש. 8,700 שקל בשנה, זה סדרי הגודל.

למשפחתון.

למשפחתון.

ושל מי התוספת הזאת?

לעומת מעונות? תשאיר לנו איזוהי אינדיקציה.

לעומת מעונות. פחות או יותר אם אתה לוקח בחשבון את מה שיושב-ראש ועדת הכספים ציין, את תשלום המע"מ שבעצם יש למעונות – לא הייתי צריך לעשות ניתוח קצת יותר לעומק פר ילדים, אבל לא אמורים להיות פערים משמעותיים.

אורי, על חשבון מי התוספת?

התוספת היא על בסיס המדרגות.

אבל מי אמור לשלם את זה?

חלק על חשבון המדינה, תלוי ברמת הסבסוד, וחלק על חשבון ההורים.

אז מתוך ה-8,7 כמה המדינה משלמת?

אני מעריך שבממוצע בערך בתעריף המשפחתונים, אם אני זוכר נכון, אל תתפוס אותי במילה, זה בערך 60%-40%.

60% המדינה ו-40% ההורים? דיברתי על - - -

אני לא יודע מה הן מבינות. אני לא מבין כלום. תסלח לי, לא מבין. בוא, דבר פשוט שאפילו חבר כנסת יוכל להבין אותך. אני לא מבין כלום. יש פה בעיה.

הוא אמר לך.

אני שואל איך קובעים את התעריף הזה שאתה אומר, מה הוא מביא בחשבון? את התקורות – את מה הוא מביא בחשבון? מדובר פה בקבוצה שאין לה לא ימי מחלה, לא ימי אבל, לא שום דבר, וככה מעסיקים אנשים. אני לא מבין.

אילן, אילן, אתם לא מקשיבים.

אתה אומר לי 60%-40%, אני לא מבין. מקשיב, אני לא מבין.

תקשיב.

- - -

השאלות ליד התשובות שניתנו. בוא, כרגע אומר לך נציג האוצר שעדכנו את התעריף ב-8,7% לעומת - - -

כמה זה יוצא?

זה 700 שקל בשנה למטפלת במשפחתון.

700 שקל בשנה.

בחודש.

8,700 שקלים בחודש.

אבל זה גם על חשבון ההורים.

- - -

זאת אומרת 120 שקל לילד.

אדוני היושב-ראש, מחשיבים את המע"מ או לא מחשיבים את המע"מ?

לא מחשיבים את המע"מ?

הוא אמר לך שלא.

זה חמישה ילדים.

זה 140 שקל לילד.

נכון, זה סדרי הגודל.

את המע"מ החשבת?

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

המע"מ בחוץ.

לא החשבת ב-8.7.

- - -

בבקשה, אורי, אתה יכול לסיים בלי לתת הסברים?

התקנה של המע"מ - - -

- - -

אורי, אל תתייחס להערות, תשלים את זה. אורי, בבקשה.

אמשיך.

כמה אתן מקבלות?

הייתה הצעת חוק של שני חברי כנסת, לפחות ממה שאני זוכר סביב השולחן, של חבר הכנסת סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי ושל יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני, לטפל בכל הסוגייה של מס הכנסה שלילי - - -

תגיד את זה עוד פעם, שידעו שאנחנו בעדכם.

- - -

לא, באמת, חבר'ה, אתם מביאים תרבות מוועדות אחרות שלא קיימת פה. פה מקשיבים.

אנחנו מאותה תרבות.

לא, זו לא אותה תרבות. תקשיבו. חברי הכנסת, מה זה? איזה פסטיבל?

הצעות חוק של חברי הכנסת מיקי לוי והרב משה גפני שאומצו על-ידי שר האוצר, הוגשו כהצעת חוק ממשלתית ואושרו, אם אני זוכר נכון, במרס הקודם בוועדת הכספים, שבעצם קבעו שמס הכנסה שלילי כמו שהוא ניתן לשכירים כך הוא ניתן לעצמאים. מבחינת מטפלות המשפחתונים זאת תוספת, תלוי במספר הילדים שיש לה, שבין 500 ל-720 שקל בחודש. גם לפני זה היא הייתה אמורה לקבל את זה, רק אחרי חמש שנים ב-75% מהתקבול ולא פלא ששיעורי הניצול באמת עמדו על 15%. התיקון הזה יביא אותן, אני מעריך, למצב של השכירים, זה תיקון שני.

התיקון השלישי שעכשיו נמצא בחוק ההסדרים, היה גם בתוכנית הכלכלית הקודמת, הוא תיקון מאוד מאוד משמעותי בכל הנושא של ביטוח לאומי, פנסיה ודמי אבטלה לעצמאיים, שזה הכי רלוונטי. זאת בעצם הסוגיה האחרונה שאולי מבדילה בין המטפלות של המשפחתונים למטפלות של המעונות. התיקון הזה בעצם אומר את הדבר הבא: מצד אחד אנחנו מפחיתים את דמי הביטוח לאומי של עצמאים, וזה נמצא כרגע בחוק ההסדרים, אני אומר שעוד ידונו על הפרטים של ההסדר. בגדול, למי שמרוויחה עד 60% מהשכר הממוצע מפחיתים ב-3.85% את ההפרשה לביטוח לאומי, זה סדר גודל של 200 שקל בחודש; מצד שני מחייבים הפרשת פנסיה חובה עד גובה של פעם וחצי השכר הממוצע במשק, עם איזשהן מדרגות. זאת אומרת, אם יש מטפלת משפחתון שלא הפרישה עד עכשיו, עכשיו יש - - -

אם יש חמש מטפלות זה עוד משכורת.

למה? לא, המדרגות - - -

מה אתה אומר לי לא?

שאלתי למה.

כי חמש כפול 13% המעסיק משלם.

אז אגיד מה ההפרשות.

זה עוד משכורת.

זה עוד משכורת. זה כאילו שיש לו עוד מטפלת.

ההפרשות עד גובה של חצי השכר הממוצע, ההפרשה המינימלית החובה - - -

זה 5,000 שקל.

אבל זה נכון שזאת עוד משכורת.

אסביר רגע את ההסדר הכולל. הוא 4.45% עד גובה של חצי שכר ממוצע. מגובה של חצי שכר ממוצע פעם וחצי, זה 12.55% לסדר גודל של ההכנסה של - - -

לא לכולם יש את ההכנסה המספרית.

אגיד את השורה התחתונה.

בדיוק. אני רוצה - - -

השורה התחתונה, אנחנו נעשה פגישה ונשב על הניירות.

השורה התחתונה זו גישה לא נכונה. לא על זה אנחנו דנים כאן, לא על הגישה הזאת. גישה שהן צריכות להיות שכירות.

מה הכוונה של אוצר בנושא הזה? יש כוונות היום באוצר?

ההסדר הזה, בסופו של דבר מה שהוא מעניק, מצד אחד ביטוח אבטלה במצבי אבטלה לעצמאים שמאפשר להם למשוך עד שלוש פעמים את שכר המינימום במצבי אבטלה, מחייב הפרשה לפנסיה חובה, מפחית את דמי הביטוח הלאומי. אם אני עושה את התכלול של כל הדברים האלה אתה מקבל מצד אחד פנסיה ואבטלה; מצד שני מפחיתים לך קצת את הביטוח הלאומי. אם לא הפרשת לפני זה לפנסיה - - -

אני מציע שתמשיך את הדיון יחד עם השר.

אני רק רוצה לסכם.

אני רק רוצה לשאול אותו שאלה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול למה בעצם המדינה נותנת יותר למנהלת מעון מאשר למנהלת משפחתון?

זאת שאלה שבעצם חבר הכנסת אילן גילאון פתח בה, איך נקבע התעריף.

ולמה החלטתם – הרי שתיהן מנהלות – למה מנהלת מעון תקבל נגיד 2,500 שקל לצורך העניין, ובמשפחתון זה הגיע למקרים שזה 1,867 שקלים, למה בעצם? מה ההבדל בעיניך, לילד?

בעיקר מה שחבר הכנסת הרב משה גפני ציין, לא רק. אבל ההבדל העיקרי זה המע"מ, שבמשפחתונים משולם בתקנה נפרדת ובאופן - - -

משפחתון זה חברה בע"מ?

משפחתון, יכול להיות, לדעתי.

לא, זה לא בע"מ. לא.

זה עוסק זעיר.

- - -

זה עוסק זעיר, אחרת כל הכסף ילך. רק המערכת - - -

אני מבקש. הדיון הזה - - -

אולי זה רעיון שתהיה חברה בע"מ. יכול להיות.

זה רק רואה-החשבון שייקח לה את כל הכסף.

- - -

אני חושבת שכל מנהלת משפחתון צריכה אקטואר, ואם מס ההכנסה שלילי – אם היא צריכה ביטוח לאומי – אני רוצה להבין.

היא אפילו לא עוסק זעיר לא פטור.

ברשותכם, הדיון הזה התקיים בזכות "כוח לעובדים" כנציגים, אז אני מבקש, בוא ניתן לכם שלוש דקות להציג את העמדה שלכם, ואחר כך חברי הכנסת. הראשון הוא עבדאללה אבו מערוף, אחר כך ישראל אייכלר, דב חנין.

ביקשתי גם.

אתה רשום.

אחרון.

פשוט מאז שרזיתי לא רואים אותי יותר.

לא רואים, אילן, כשאתה יושב.

בבקשה, שם ותפקיד.

אני מייצגת את מטפלות המשפחתונים. קודם אני רוצה להגיד תודה לחברות ולחברי הכנסת שהתכנסתם בפורום כל כך יפה, וכמובן תודה ליוזמי הישיבה, חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת אלאלוף, השר, שהגעת לכאן.

שר העבודה.

שר העבודה, הרווחה והשירותים הציבוריים.

החברתיים.

החברתיים.

החברתיים.

חברים, אנחנו מקווים שהם יישארו ציבוריים.

זה ארוך מדי, אתם צריכים ראשי תיבות.

יאללה, חבל על הזמן, חבר'ה.

אני מסכים להערה של דב.

אני מאוד מקווה שבאמת מדובר בבוקרו של יום חדש עבור הגיל הרך. נעשה צעד מאוד גדול עבור מעונות היום. אנחנו מקוות שמכאן גם תצא קריאה ומשהו משמעותי עבור מטפלות המשפחתונים, שמצבן אף גרוע מזה של מטפלות מעונות היום. אני עושה באמת הקדמה קצרה.

סליחה, אתן מייצגות גם את המשפחתונים וגם את מעונות היום?

לא.

משפחתונים.

רק את המשפחתונים. אנחנו מדברות עכשיו רק על המשפחתונים.

בסדר, רק שאלת הבהרה.

ששש, חבר'ה, בלי תגובות.

אז כמו שנאמר כאן, באמת יש 3,700 משפחתונים.

הם מאורגנים?

הם מאוגדים אצלנו ב"כוח לעובדים".

כן, הם אצלם.

באו כל המשפחתונים, התאגדו, ו-?

באו כל המשפחתונים, עשינו, עשו הרבה עבודה.

אתם שייכים להסתדרות?

לא.

לא, זה "כוח לעובדים".

- - -

אמרו לך הסתדרות אחרת.

זה לא הסתדרות אחרת.

זה לא הסתדרות, אבל זה סוג של ארגון יציג.

חבר'ה, על כל הערה יש דיונים. תפסיקו עם זה.

אפשר להעיר הערה? לא צריך דיון.

לא, מירב היקרה שלי, ברשותך, תאפשרו לסיים את הדברים.

באמת הם פועלים במקביל למעונות היום תחת פיקוח וסבסוד של משרד הרווחה. המטרה של המשפחתונים זה קיומם של מסגרות מפוקחות חינוכיות טובות לפעוטות מאוכלוסיות רווחה ופריפריה, ובעצם איגוד של יציאה של נשים לשוק העבודה.

המשפחתונים באמת פועלים בפריפריה החברתית-הכלכלית של ישראל, הם 42% ביישובים ערבים, 30% ביישובים חרדים. כאשר הם מספקים שירותים חינוכיים ל-18,000 ילדים, ומאפשרים יציאה של 22,000 נשים לשוק העבודה – גם הנשים ששמות את הילדים שלהם במשפחתונים, וגם המטפלות עצמן שמגיעות בעצם מאותה אוכלוסיות בדיוק.

השירות הזה באמת מוצלח וטוב מאוד, הבעיה בו זה שלמרות החשיבות שלו למדינה שלנו, הכול נעשה בעצם על גבן של המטפלות. המטפלות עצמן מוגדרות כעצמאיות על-ידי המדינה, למרות שאין שום אלמנט של עצמאות בתנאי ההעסקה שלהן – יש להן פיקוח צמוד של רשויות מקומיות וזכיינים; המדינה קובעת להן את השכר; אין להן שום אפשרות להעלות את השכר שלהן כפי שנאמר כאן מקודם, כמו לעצמאים; שעות הפעילות שלהן מוגדרות, מתי הן פותחות את המשפחתון, מתי הן סוגרות אותו; ימי הפעילות שלהן מוגדרות, כ-11-10.5 שעות ביום עבודה, כי מוגדרות להן 9.5 שעות עבודה; ובנוסף לזה כמובן שיש להן זמן שהן צריכות להכין את המשפחתון: לבשל, לנקות, לעשות קניות, מה שמן הסתם לא נעשה כשהילדים במשפחתון; אין להן יכולת לסגור את המשפחתון אם הן רוצות על-פי רצונן. הן צריכות אישור מראש, לרוב הן לא יכולות לקבל אותו.

כל הדברים האלה הם באמת איך שהן לא עצמאיות למרות שהמדינה מגדירה אותן כעצמאיות. ועל כל זה שהן באמת עובדות למעלה מ-230 שעות בחודש, הרבה למעלה ממשרה מלאה. הן מרוויחות פחות משכר מינימום. גם שילבנו לכן כאן טבלה של ה-OECD, שבאמת יחסית למשפחתונים מקבילים בעולם הן מקבלות את השכר הנמוך ביותר. אין להן בכלל הפרשות לתנאים סוציאליים, אין להן פנסיה, אין להן פיצויים. הן יוצאות אחרי 30-40 שנה בלי שקל לפנסיה.

כמה מטפלות יש במשפחתון?

אחת.

אחת.

היא הבעלים.

היא הבעלים.

אז היא לא מטפלת, היא מנהלת, זה בסדר.

כן, ככה זה מוגדר. מנהלת אחת, והיא הבעלים אז היא מנהלת.

אותו הדבר. אישה בביתה שמחנכת חמישה פעוטות.

אדוני השר, ההגדרה הזאת נועדה על-ידי המדינה להתחמק מתשלום תנאים סוציאליים.

נכון.

חד-משמעית.

מיקי, אני דווקא רוצה להקשות, איפה במדינה לוקחים הגדרה שכזאת, או מי משלם אחרי פנסיה תקציבית – כל הפרשה, שלך של כולם, יש את השתתפות העובד והמעסיק, פה העובד הוא גם המעסיק.

נכון. בשביל זה ההתחמקות.

אז מי ישלם? גם העצמאי עכשיו ישלם את הכול עבור עצמו.

מעצמו.

אז מה אתה מצפה מהם?

אני לא. נהפוך הוא, אני אומר לטובתן שההגדרה הזו באה להתחמק.

מיקי, ברשותך, עוד מעט תדבר.

אתה מחזיר אליה פנסיה תקציבית. מה שאתה אומר, שהמדינה תעשה למשפחתונים פנסיה תקציבית. מה זה משנה לו?

לא, זה לא נכון.

לא. אני רוצה שהמדינה תהיה המעסיק.

מי ישלם את ההפרשות?

המדינה.

נעה, תסיימי, בבקשה.

אני אסיים. אני לא מהחופרות, אל דאגה.

אין מערך כזה בכנסת.

תלוש משכורת.

שמענו את ההערות. נעה, תמשיכי, בבקשה.

אני מסיימת. אשמח להמשיך. בעצם בשכר שהיום הן נמצאות בו הן לא יכולות להפריש לפנסיה ולפיצויים. מה אנחנו אומרים כאן? ובאמת, חבר הכנסת לוי אמר את זה נכון, המטרה בעצם בדבר הזה – הוא הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז, עושה קולות של ברווז, אבל המדינה לא מגדירה אותן כשכירות בדיוק כדי לא לשלם את התנאים.

אבל הוא תרנגול.

שכירות אצל מי? אני אחליף את המדינה, אחי. בשביל ללמוד את הבעיה, אני רוצה שתביני, אני צריך להבין אותה. ומה שאת מדברת, יש פה גוף שלא קיים במשק הישראלי כדוגמתו.

נכון.

אחד יוצא מהכלל שהוא המעסיק והוא העובד.

והוא המנהל.

והוא המנהל, והוא אחד ויחיד, יחיד ביחידה.

הבעיה רק שהוא קיים.

אז אולי נגדיר אותו בחוק. נסדיר אותו.

חבר'ה, די, די.

כבוד השר, אתה צודק, אין יצור כזה שמוגדר לו הכול כאילו היא שכירה, אבל מגדירים אותה כעצמאית.

נכון.

אין יצור כזה בישראל. אתה צודק. ולכן אנחנו רוצות שני דברים.

היא שכירה?

על-פי ההגדרה.

אצל מי?

אצל עצמה.

אז מה זה שכירה? אז תגידי לי עצמאית.

שכירה זה שקובעים לה את השכר והיא לא יכולה להעלות אותו.

זו הבעיה המרכזית. אם הייתה עצמאית - - -

שאומרים לה מתי היא באה לעבודה ומתי היא יוצאת מהעבודה, מתי יש לה ימי חופש. כל דבר ודבר - - -

היא אוכלת אותה מכל העולמות.

מה שאת אומרת עכשיו, האוצר היה צריך לתת את זה כמו גן פרטי. במשפחתון תעשי מה שאת רוצה, תיקחי כמה שאת רוצה, ותודה רבה, נתראה ב"טלפלא".

או להפך.

נכון. הבעיה בפריפריה ובמשפחות נתמכות רווחה, והמדינה אומרת: לא, את לא תתקעי לי עכשיו 4,000 שקל על כל ילד.

אנחנו כמדינה, וזה מה שאתם רוצים במשרד העבודה והרווחה, זה לאפשר לילדים את המקומות האלה.

נעה, את יכולה להגיע לסיכום שלך?

כן. אנחנו רוצים להפסיק לעשות פתרונות בפלסטר, ושהמטפלות יהיו שכירות של המפעילים. כלומר, שכירות או של הזכיינים - - -

אל תחזרי על זה, את מרגיזה את השר.

לא, היא לא מרגיזה אותי, אני רק לומד.

תגידי משפט אחד לסיכום.

את כל כך לא מרגיזה אותי.

תגידי משפט אחד לסיכום. שהמדינה צריכה את השירות הזה, שהמדינה תגדיר מה היא רוצה. היא רוצה שמטפלות יהיו עצמאיות, היא רוצה שהמטפלות תהיינה שכירות, של מי? תגידי את זה.

קחי את הסיכום שלו, אל תוסיפי על הסיכום של גפני.

אבל את זה צריך להוסיף.

אני כן רוצה להוסיף.

את זה להגדיר, זו אחריותנו, אנחנו מבינים.

- - -

תנסי להתמקד בדרישות שלכם.

חבר'ה, תנו לה לסיים את דבריה.

כמו שהרב גפני אמר, צריך להגדיר את זה.

יש לך משפט סיום שלך? לא שלהם.

כן. שני דברים.

אז, בבקשה.

שיהיו שכירות של המפעילים ושיקבלו תנאים סוציאליים כמו שמגיע לשכירות של המפעילים, כמו שמגיע להן.

תודה רבה.

- - -

אמרתי כבר. רגע, אני רוצה בבקשה עוד משפט אחרון. אמרו את זה כמה פעמים.

מפעילים זה אתה, חיים.

אנחנו רוצים להיכנס לדיונים עם הנציגות המשפטיות של - - -

אני מבקשת.

אל תתקן אותה. באמת, חבר'ה, אל תגידו דברים.

היא תרגיז את השר.

ממש לא.

חיים לא מתרגז.

- - -

הוא בא עם החולצה הוורודה היום.

דיונים איך - - - את המצב ההזוי הזה. ודבר שני, אנחנו מבקשות שכבר עכשיו יעלה התעריף, כך שהמטפלות יוכלו להפריש לפנסיה ולפיצויים. עכשיו הייתה עליית שכר למטפלות במעונות היום. המטפלות במשפחתונים - - -

עוד לא הייתה עלייה. העלייה תהיה בינואר 2017.

בואו נאפשר לחברי כנסת. אני רוצה לציין באמת לשבח את נוכחות חברי הכנסת בדיון בפגרה. אבל עשינו את זה קצת ממזרי, עשינו את זה לפני מליאה של הכנסת, לכן הנוכחות מרשימה, ואני גם רוצה לברך.

גם הנושא מאוד מעניין וחשוב.

הנושא גם חשוב בעינינו. ד"ר עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, הנושא חשוב מאוד, אני מברך את יושב-ראש הוועדה שאכן הדיון נעשה בצורה מאוד נכונה ומקצועית, ומברך את נוכחותם של כבוד השר וכבוד יושב-ראש ועדת הכספים על ההתעניינות. זאת לא רק התעניינות, זה אכן, ואחריות, זאת אחריות של כולנו שנסדיר את המצב הקיים.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לא יכולה להיות נוכחת, היא בחו"ל, והיא נתנה נייר עמדה וגם דנה על זה בוועדה שלה. אבל אני חושב שמהדיון הזה לפחות נתחיל להגדיר את הסטטוס הזה שברור לכולם. לא צריך להיות, לא מנהל חשבונות, לא בן-אדם פילוסוף, לא אקונומיסט ופוליטיקאי כדי להבין כמה המצב שקיים עקום.

מן הראוי, מן טוב, מן האידיאלי היה שהעניין הזה מגיל אפס עד שלוש, עניין חינוכי לחלוטין, שיהיה באחריות משרד החינוך. זה אפשרי, אבל צריך להגדיר את הסטטוס, אני לא ארחיב, הקיים ולתת את המענה הנכון גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חינוכית.

זה חייב להישאר ברווחה.

כן, בסדר, אני בעד.

אגיד לך למה, כי זה פריפריה, ותראה מי נזקק לשירות הזה. משרד החינוך לא ירים את זה.

בדיוק. זה המשפטים האחרים שאדבר. נכון, חבר הכנסת מיקי. ולכן זה העניין, העניין הוא לא רק כספי, העניין חינוכי. יש מחקרים רבים שהוכיחו שתינוקות שנמצאים במשפחתונים מגיל אפס עד שלוש, מגיל שלושה חודשים עד 36 חודשים, הם האנשים שיש להם פוטנציאל גדול לאקדמיה. דרך אגב, מבחינה חינוכית הם אנשים שיכולים להיות – שיש להם תרומה קולוסאלית מאוד טובה לחברה מכל הבחינות, גם מבחינה אקדמית. זה דבר נכון.

ואם אנחנו מדברים על רווחה ועל יציאה לשוק העבודה ולא על איפה לשים את הילד, לא יודע, המצב העקום הזה – win win situation, נשים לא יוצאות לעבודה, יושבות עם הילד, הן מקבלות ביטוח לאומי או דורשות דמי אבטלה. נציגי משרד האוצר שלא מבינים את הנוסחה הזאת, שהיאwin win situation, וההסבר שלך, עם כל הכבוד, לא מקובל, לא עלי ולא יודע, על רוב החברים כאן, שאתם תדברו אחר כך, וזה מובן, אבל זו לא הצורה לפתור את הבעיה העיקרית.

צריך לפתור את הבעיה מהשורש, ואכן לעשות את ההגדרה הנכונה, להגדיר אותן כשכירות, לא חשוב משרד הרווחה, משרד העבודה, משרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה, הן צריכות להיות שכירות.

אפילו עצמאיות, אבל שלא יהיה פיקוח על המחירים.

עם תלוש משכורת, עם שכירות, לא דרך עמותות, לא דרך חברת מתנ"סים. אתם לא חייבים לדעת מאיפה הכסף עבר, זאת הבעיה של האוצר וכבוד השר שיביאו, ויש תלוש משכורת. ולמה הן שייכות? לעובדי מדינה, עובדי מועצה, עוברי משרד החינוך, עובדי משרד הרווחה והעבודה, חייבות להיות עם משכורות עם כל התנאים הסוציאליים. ואני לא אפרט עכשיו כאן, נייר העמדה שלכם ישנו מול כולם, גם "כוח לעובדים", גם נייר העמדה שישנו, ולכן חייבים להגדיר אותן.

זאת ההצעה שלי, עם תלוש משכורות, עם כל התנאים הסוציאליים, עם הפנסיה, עם ההפרשות לפנסיה והכול, עם החופשות. עד שנגדיר משפחתון או כמה ילדים שהם לרווחה – אתם יודעים שמנהלת או עובדת במשפחתון משלמת ארבעה-חמישה חודשים על חשבונה, מהכיס שלה. נכון, עד שמגדירים מה ישולם ממשרד העבודה והרווחה. זה גם כסף שהיא משלמת על חשבונה, אז כל השנה היא תשלם את החוב שהיא שילמה שלושה-ארבעה חודשים. לכן ההגדרה חשובה ביותר. זה לא דרך אגב. דרך אגב, כבוד השר דיבר על מעונות היום, במגזר הערבי אין מעונות-יום בכלל.

אתה רוצה שאני אענה לך?

אני מבין. לכן על זה - - -

לא, אתה לא מבין.

בבקשה, תענה.

יש 32 מעונות שאתמול הנציגים שלך קיבלו.

בסדר.

ושראשי הערים לא בנו אותם. חלקם בנו ולא ביקשו סמלים, חלקם בנו ולא - - -

אנחנו נעקוב.

תקשיב, לך תעשה סדר בבית, אל תגיד לי אין.

גם נעשה סדר בבית - - -

כשתעשה סדר בבית - - -

גם נעשה סדר בבית וגם נדרוש מה שצריך.

תקשיב, קיבלתם הקצאה. אתם מקבלים 40% מהמעונות שנבנים במדינת ישראל, מה לעשות שאתם לא בונים אותם כשאתה מקבל תקציב מלא לבנייה, לא עולה לך שקל.

אז אנחנו נעקוב.

למה אתה לא בונה? אז אל תבוא בטענות.

אנחנו נעקוב אחרי זה ונבדוק את - - -

אם צריך לעשות את זה, הרשויות המקומיות - - -

- - -

קראתי לו אלי, ונתתי לו את הרשימה עם כל היישובים. לך תבדוק.

אנחנו נבדוק, כבוד השר, ונעקוב אחרי זה ונעשה סדר בעניין.

50 מעונות. 50 מיליון אצלם.

אז נבדוק ונעשה סדר בעניין.

ואז תחזור לוועדה ותגיד: אני מתנצל, כי אנחנו קיבלנו את מה שמגיע לנו.

קודם כול לבדוק, אחר כך - - -

אבל אם תבדוק ואנחנו צודקים, תתנצל?

כמובן.

יאללה, בסדר.

נבדוק ונעשה סדר. הוא מכיר אותי.

נפלת על אחד מהח"כים הכי הגונים שיש לנו בבית.

בסדר, תבדוק.

לכן זאת אחריות שלנו, של כולנו, שנגדיר את המנהלות או את עובדות המשפחתונים בצורה נכונה ואחראית ולא כמדינת עולם שלישי ורביעי. תודה.

תודה, עבדאללה. אני מבקש מחברי הכנסת, השר חייב לעזוב ואני עיכבתי אותו - - -

- - -

רגע, תקשיבו גם לאחרים. השר עוד עשר דקות עוזב, אז אני מבקש, למי שיש הצעות קונקרטיות נקודתיות, תגידו אותם כדי שיצא מפה עם שיעורי-בית. אנחנו חברי הכנסת, אחר כך נישאר פה עד 11:00. בבקשה, ישראל אייכלר, ואחר כך דב חנין.

בבקשה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שהשר למד מהר מאוד מה שאנחנו ישבנו שעות ארוכות עם המשפחתונים ועם עובדי משרדך, שמטפלים בזה שנים ויש להם את הבעיה הזאת של המשפחתונים.

הבעיה המרכזית היא שמנהלות המשפחתונים לא עצמאיות, הן לא קובעות את התעריף והן לא שכירות, כי אין להן שום זכויות, ולא אחזור על מה שאנשים אמרו. אבל יש 18,000 פעוטות שהם בידיים שלהן, והן עובדות קשה מאוד, הן צריכות להכין את הבית, לעשות את הקניות, לעשות את הבישולים. מטפלת עובדת 50 שעות, עשר שעות כפול חמישה ימים, הן משתכרות פחות משכר מינימום, כבר ציינת בהערת אגב, שזה מצב בלתי אפשרי. יוקר המחיה שמשפיע על התפריט של האוכל שנותנים לילדים לא משוקלל, אי-אפשר לסגור משפחתון, כבר אמרה הנציגה של ה"כוח לעובדים".

הדרישה שצריכה להיות והפתרון הוא קודם כול, כמו שאמרתי, דברים שכולם דוחקים, העניין של 500 שעות ההכשרה, זה ממש עוול שנעשה למנהלות האלה, הן לא זקוקות לזה. וגם העובדות של משרד העבודה כבר הכירו בזה שאם לחובש מד"א מספיקים 170 שעות – מנהלת משפחתון של חמישה ילדים היא גם אימא לילדים בדרך כלל, וגם אם היא מורה וגם אם היא אחות, היא לא צריכה לעבור עוד 500 שעות לימוד בשביל להיות מנהלת משפחתון.

דבר שני, לעיריות אין תקציב לדבר הזה, ועל זה אתם תדברו בוועדת הכספים. אבל נזכור, ואני חייב לומר את זה עוד פעם, אין להן פנסיה, אין להן גמל, אין להן תנאים סוציאליים, אין חופשת מחלה, והן מחויבות לעבוד בערבי חגים ובחול המועד, ואין משמעות לוותק בשכר שלהן. זה מצב שחייב להשתנות. אם הן ייקראו שכירות או עצמאיות שהמשרד לא קובע להן את התעריף, ובכל זאת מסבסד את החלק שמגיע להורים.

זה הופך להיות מעון פרטי. זה הופך להיות גן פרטי.

כן, כמו גן פרטי שהיא קובעת, אבל אתה כן תסבסד את ההורה כדי שהיא לא תיקח את הכסף מילדים כמו שאתה עושה במעון.

אתה יכול לסבסד.

לא יכול. כל הגנים הפרטיים בארץ ילכו לבג"ץ ויגידו: אפליה, וצריך לסבסד את כולם.

אתה עושה את זה במעון.

אתה מסבסד את האוכלוסייה, לא את האנשים.

אתה מסבסד את ההורה.

- - -

את הילד.

מה שאתה אומר, זה רק לסבסד את - - -

- - -

היום כל עובדת יכולה להגיש אצלך במשרד בקשה לקבל הנחה במעון, אותו דבר היא צריכה לקבל במשפחתון, אבל שמנהלת המשפחתון תוכל לקחת עוד כסף מההורים שיכולים. הורים שלא יכולים לא צריכים. אלו שני הדברים.

עוד נקודה אחת שאמרתי, אדוני השר, להוסיף ילד.

אבל אם אמרת אז לא לחזור.

אני מקבל הצעות מהסיעות, אני לא אתן נאומים.

העוזרים שלו ייקחו את הפרוטוקול.

עוד ילד למשפחתון יקל עליה, יקל על התקציב שלה, וייתן לה הכנסה נוספת.

וייתן לה עוד הרבה עבודה.

תודה רבה. דב חנין, בבקשה.

לא הרבה עבודה.

זה לא משתלם.

היא במילא מחזיקה את המשפחתון. אני מדבר על מי שרוצה, לא על מי שלא רוצה.

דרך אגב, זה התקן במעונות. יש אחד לשש בגילאי - - -

שישה ילדים לאישה אחת? אבל במעון היא לא לבד בחדר, זה משמעותי מאוד. ויש לה מבשלת ויש לה מנקה, מנהלת מעון.

תהיה לכם ישיבת עבודה, אני מבטיח לכם בשם השר, ותשלימו את הידע לשר. בבקשה, דב חנין.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני מברך על הדיון הזה שיזמתם. אדוני היושב-ראש ואדוני יושב-ראש ועדת הכספים, ובמיוחד אני מברך אותך, אדוני השר, על זה שאתה משתתף אתנו. אני חושב שהעובדה שהתיק הזה עובר אליך היא בשורה חיובית וחשובה, כי הסיפור הזה הוא סיפור ממושך. אני מלווה את מאבק עובדות המשפחתונים הרבה זמן, וזו פרשה שתקועה וצריך להזיז אותה, אפשר לפתור אותה. אבל כדי לפתור אותה צריך לצאת קצת מהקופסה המקובעת שאיכשהו כולנו התקבענו בתוכה.

אז אעשה את הדברים מאוד בתמצית. נאמר כאן שמשפחתונים זה שירות חיוני ובזה צריך להתחיל. זה שירות חיוני לילדים, אמרת, אדוני היושב-ראש, בצדק, זה תחילתה של מערכת החינוך; זה שירות חיוני להורים כי זה מאפשר להורים לצאת לעבוד, לנשים לצאת לעבוד, דבר חיוני ביותר; וזה דבר חיוני ביותר לעובדות. צריכות לעבוד שם אותן נשים שעובדות במערכת החינוך בתנאים ראויים, בתנאים הוגנים, ובטח לא במצב אבסורדי כמו זה שבו אנחנו נמצאים.

כשאני אומר שהדבר הזה הוא שירות חיוני, מזה נגזרת המסקנה שהעובדה שהמדינה מסדירה את זה וקובעת תנאים ואומרת: ככה זה צריך להיות, וככה זה לא צריך להיות, זה דבר נכון. אני לא חושב שהדבר הנכון הוא להגיד: בוא נבטל את ההסדרה, המדינה תצא מהתמונה, תעשו מה שאתם רוצים. אנחנו לא רוצים שיעשו מה שרוצים כשמדברים על ילדים בגיל ארבעה חודשים או בגיל שנתיים וחצי.

ולכן, ההסדרה הציבורית חיונית, אבל המדינה מנסה פה לעשות דבר שהוא פשוט אבסורדי. מצד אחד להסדיר את המערכת הזאת לחלוטין, מצד שני להגיד: לא, לא, אתן עצמאיות. איך זה יכול לעבוד?

כמה אחוזים מהן עובדות תחת עמותות?

אמרתי לך.

50%-47%.

שם זה כבר שינוי סטטוס.

- - -

47%.

הן הולכות להיות שכירות - - -

מאה אחוז.

צריך להסדיר.

- - -

אדוני השר, נקודת המוצא שלנו חייבת להיות כשמדובר בילדים שלנו, בילדים של הילדים שלנו, שהמערכת צריכה להיות ציבורית, והיא צריכה להיות באחריות, והיא צריכה להיות עם תנאים. אבל המדינה צריכה לתת תשובה לזה שזו מערכת ציבורית, ולא להשאיר את העובדות האלה במצב שמופקר בין השמים לבין הארץ.

וכאן אני רוצה להגיע להצעות המעשיות. הצעה מעשית אחת, החבר'ה האלה של "כוח לעובדים" עשו, אדוני השר, עבודה מאוד מאוד מרשימה בעניין הזה, והם פתחו מודל. אני מציע לך, אחרי הישיבה הזו, אתה באמת בצדק אמרת, באת ללמוד, שב אתם, תראה את המודל הזה, בטח יהיו לך שאלות, הם יצטרכו לתת לך תשובות, אבל יש כאן ניסיון פעם אחת ולתמיד לצאת מהקופסה ולחתוך את הקשר הגורדי הזה. צריך לחתוך את הקשר הגורדי הזה.

חבר'ה, תתחשבו, גם שאר חברי הכנסת רוצים לדבר.

משפט אחרון. הדבר השני שאותו צריך לעשות באופן מיידי זה להעלות את התעריף כדי לאפשר להם חסכון פנסיוני. אני אומר את זה בלי שום קשר לצורת ההסדרה. צורת הסדרה כזאת, צורת הסדרה אחרת, לא ייתכן שנשים יעבדו שנים רבות ויישארו בלי כלום.

וינהלו את התעריף בחסכון פנסיוני באיזה גובה הפרשה? 20% חסכון?

בהפרשה שתאפשר חסכון פנסיוני הוגן, כן. אם יהיה צורך, כן.

לא יישאר להן כלום.

לא יישאר להן כלום.

לא יישאר להן כלום.

הערה.

- - -

הוא אומר להעלות ב-20%, שתהיה להן פנסיה מהשכר שלהן.

כבוד השר, המחויבות שלי לתשובה ראשונית, הרבה מעונות לא נבנו בגלל שתוכנית המתאר לא אושרה, זה מעגל סגור.

עובדים עליך.

זה - - - שר האוצר.

- - -

מערוף, זה בגלל חריגות הבנייה אצלכם, אל תספר סיפורים.

חבר'ה, חבר'ה, בואו - - -

זה בטח ביישובים הבלתי מוכרים.

יעקב, אתה רוצה משפט אחד?

לפחות שם, נורית.

לא בונים.

שם אי-אפשר לבנות, זה בלתי מוכר.

זה לא שם.

למה הם לא בונים?

יגידו שאני נגד - - -

אדוני היושב-ראש, ביקש היושב-ראש מקודם הצעה קונקרטית. אני משתדל, אנחנו מגיעים מתחום המעש ברשויות, אז אני רוצה באמת להיות קונקרטי. קודם כול צריך פה באמת את ההגדרה, תאמין לי יותר קל להגדיר מיהו יהודי מאשר להגדיר מיהי מנהלת משפחתון.

פעם ראשונה אתה צודק.

תקשיב, ולכן זה לא ייגמר פה בשולחן הזה.

זה ברור לנו.

כי כל התרגומים שיהיו פה, זה ייגמר במקום אחד, אדוני השר, ותאמין לי, אני חושב שאני אומר את זה בשם הרבה חברי כנסת, ביום ששמענו שנכנסת לתפקיד ואחראי לדבר הזה היינו אז בישיבה אצל הרב אייכלר בוועדה לפניות הציבור, כולנו פה אחד אמרנו: האיש הנכון במקום הנכון. ואני לא אומר לך. אני באתי עם אותה חולצה של אתמול.

עכשיו בזבזת חצי שעה.

לכן מה שאני מבקש, להפריד בין שני דברים – בנושא התנאים, ההגדרה, השכר, הפנסיות והדברים האלה, אם אתה תיכנס לעניין הזה לדעתי בלילה ארוך של ישיבות כמו שעשית לפני שבוע עם המעונות - - -

זה קורה ביום, אני לא יושב בלילה.

ביום, סליחה. זה ייקבע בינך לבין - - -

זה התחיל ביום ונגמר ביום.

יפה. ישיבה ארוכה ביום, זה ייפתר, אין לי ספק, כי יש פה יצור כלאיים של עצמאי ושכיר. אבל אל תשכחו, אדוני השר, שיצור הכלאיים הזה מחזיק היום הרבה מאוד ילדים ונותן להרבה הורים לצאת לעבודה.

הדבר השני שדחוף כרגע, שלא קשור לתנאים שלהם, הוא קשור לתנאים עכשיו של הלקוחות, אותם אנשים שיש להם ילדים בבית וצריכים לשים אותם באיזשהו מקום. יש חוסר של 450 משפחתונים. התקציב השנתי – אני מדגיש, לא עכשיו לחודשיים האלה, כי שנת הלימודים התחילה – התקציב השנתי ל-450 משפחתונים זה 30 מיליון שקל שתוקצבו.

בתקציב הממשלתי.

נכון. 30 מיליון שקל שחסרים עכשיו.

איפה הם?

זאת אומרת שעד לתקציב סיפרו לנו סיפורים שלקחו את זה למשרד אחר.

מתחת לבלטה.

זה לא נכון. יצא מכתב ברור שהתקציב של המשרד ההוא הגיע למשהו אחר. אבל זה לא משנה כרגע, אדוני השר, 30 מיליון השקלים האלה הם שנתיים. כדי להדביק את פתיחת שנת הלימודים שכבר החלה יצטרכו תקציב מסוים כדי לתת כרגע אוקיי לפתיחה של עוד כמה מאות שתתרגמו אותם לכפול חמש, זה אלפי ילדים ואלפי משפחות. כאן צריך את התערבותך, פה לא צריך ישיבה ארוכה, פה צריך רק דבר אחד.

הייתה החלטה של יושב-ראש ועדת הכספים בישיבה שהתקיימה לפני חודש, הוא פנה למשרד שלך, שעוד לא היה שלך אז, והוא פנה למשרד האוצר, שכל משרד יוציא מתקציבי - - - לגרד כרגע סכום מסוים, האוצר ישלים את זה, ושנוכל לפתוח 450 משפחתונים חדשים. אנא בטובך, כל יום שעובר, אם נחכה ל-2017 אנחנו מפסידים שנת לימודים.

תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. ברשותכם, עיכבתי את השר והתחייבתי כלפיו שהוא יצא – לפני שמונה דקות הוא היה צריך לצאת.

רק אשלים משפט אחד לפני שהוא יוצא.

אני שוב רוצה לסכם במשפט אחד. זה נושא שנפל בין הכיסאות היות שלא היה מיוצג בצורה רצינית, והאוכלוסיות החלשות ביותר נפגעו. תשימו לב, זה החרדים והערבים, והפריפריה החלשה ביותר איפה שתשתית של מעונות היום הסנוביים לא הגיעו. ואני מוסיף באחריות את המילה סנובים.

שתיים, אני בטוח וסומך, כמו שנאמר על-ידי הרבה מאוד חברים, שברגע שנכנסת לתמונה, וביוזמתך הגעת לפה, אני מברך על זה, אדוני השר, אנחנו ניתן לך לטפל בזה, אם מותר לי, בשתי דרכים: אחת, בהתמודדות והטיפול המיידיים בנקודות ובמרכיבים השונים שהוצגו ושעלו פה בצורה טובה מאוד על-ידי החברים וה"כוח לעובדים"; ושתיים, לחשוב על הסדרה או חקיקה, כולל אפשרות של חקיקה בנושא הזה.

אי-אפשר להשאיר את המערכת הזאת באוויר, במיוחד שהיא תלך ותגדל. היא חייבת לגדול, כי המדינה לא מסוגלת לבנות בכל פינה מעון-יום, והמחסור של החינוך של הגיל הרך, לדעתי, הוא רק פגיעה בסוף בילדים.

אני רוצה באמת להודות לך ולצוות שיעבוד אתך. אני רק מזהיר, הצוות בעבר התמחה בפרוצדורה ארוכה וכבדה ולא מעשית, אני בטוח שהתרשמת. כדאי שתדע שזה דבר שדורש טיפול מיידי ואי-אפשר לחכות לבירוקרטיה שנוצרה מסביב לנושא של הגיל הרך בתקופה שזה היה במשרד הכלכלה.

אם אדוני רוצה להגיד כמה דברים.

לא, כלום.

אני רק רוצה להעיר שהעובדות שם במשרד הכלכלה עבדו קשה מאוד, ולא היה להן תקנים. מדובר בכמה עובדות מאוד מסורות שלא יכלו לעמוד מול עשרות אלפי ילדים.

תודה רבה. אדוני השר, עכשיו הנוכחות על חשבונך.

אדוני היושב-ראש, הערה קצרה לפני שהוא הולך, על חשבונו.

בבקשה, נורית.

אני רוצה להצטרף גם לדברי החברים ולדברי היושב-ראש. כנראה שבאמת צריך להסדיר את זה, כי חשוב כאן גם מצד אחד עוד תוספת עובדים שיצאו לעבודה, נשים שתצאנה לעבודה. אני גם רואה את הצד השני של ההורים, להוריד את יוקר המחיה, וגם לאוכלוסייה שבאמת לא מסוגלת. ואני רואה את ביטחון הילדים פה, שצריך להסדיר את הכול בחקיקה, גם המטפלות – מי המטפלות, ההכשרה שלהן, גם מקצועית-פדגוגית, וגם בטיחותית. וגם לבדוק את המקום, אני לא יודעת, את המקום שהאישה עושה בבית שלה, אם הבית מקום בטוח.

יש ועדה מיוחדת שבודקת.

ואני גם אומרת לכם כסבתא לתאומים, עם שניים קשה להסתדר, כשיש שלושה – אל תצחק עלי – ואני לא יודעת איך אחת מסתדרת עם חמישה ילדים.

כמה ילדים גידלת?

גידלתי ארבעה.

אז את יודעת איך מסתדרים.

גידלתי ארבעה אבל לא בבת אחת את כולם.

- - -

חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

זה קשה. צריך לחשוב על זה. יש פה שר, שייתן את הדעת על הדברים.

נורית, לקחת את רשות הדיבור באלגנטיות, אבל עכשיו זה לאילן.

זה בסדר, מגיע לך.

אילן, זה ארוך או קצר?

האמת שציפיתי שתלך רק כדי שאוכל להתלכלך עליך, אבל נשארת, נשארת. בסדר.

אז שאני אלך?

- - -

חבר הכנסת אילן, יש לי שאלה, הבאת לו ריבה או לא?

הוא מנוי אצלי על ריבה, אבל הוא לא מחזיר לי צנצנות אף פעם.

זהו, מעכשיו אני אוספת ומחזירה.

להגיד לכם את האמת, אולי זה עולה לי בבריאות להגיד את מה שאני אומר פה, אבל אם יש שר שאני רוצה בהצלחתו זה חיים, גם בגלל הנושא שלו, וגם בגלל שהוא חבר שלי. אני מודה, הנה, גילוי נאות, וגם אתה התקווה היחידה. ואתם יודעים למה? כי חיים הוא היחיד שמבין מה זה נקרא חדוות יצירה. היה פעם דבר כזה, עכשיו אף אחד לא מדבר על זה. זה היכולת להתפרנס בכבוד ובביטחון תעסוקתי לפני כל דבר אחר.

אם תחליטו שהמערכות האלה לא שוות לנו ואנחנו לא צריכים אותם, אני אהיה כמו מערוף, אני מאמין בחינוך חינם מגיל אפס ועד לאוניברסיטה, זה לא המצב במציאות הקיימת. ברגע שאנחנו מטילים מטלה על אנשים, לא יכול להיות שלא נדאג לכך שהם לא יצאו בהפסד. אחד מתוך שנתיים, או שהן יהפכו להיות מועסקות ישירות כדי שימחלו, מוייחל טוייבס, מה שנקרא, על העצמאות הזאת שיש לה רק כאב ראש; או שתהיה רגולציה – אני מאוד מאמין ברגולציה – שתאפשר להן את כל התנאים כדי שיוכלו להתקיים לפחות כמו מקבילות שלהן בתחום הזה ברמה העצמאית. אלו שתי האפשרויות.

עכשיו, חיים, כנראה שהן יהיו המועסקות שלך וזה מה שטוב.

אה, שלי?

כן. תמיד חלמתי על העניין הזה שמשרד העבודה יהיה משרד הרווחה.

פתחתי עסק פה.

אני אפילו יכול להגיד שזאת נקודת האור היחידה שהייתה לממשלה הזאת עד עכשיו בחיבור הזה, כי זה החיבור האמיתי.

אבל היינו פעם שם.

אני בתקווה גדולה, אני חושב שאתה הולך לפתור את הדבר הזה. לא יכול להיות שמדינה תתענה לאזרחיה ותרמה אותם, זה לא ייתכן. אותם צריך להבטיח קודם כול, ובטח ובטח את מי שמגדל לנו את הילדים. בזה אני לא צריך לשכנע אתכם. ולכן, גם אני מלווה את העניין הזה הרבה מאוד זמן, ואני יודע שלנשים האלו ולחברות האלה – ואולי יש גם גברים שיש להם משפחתונים, לא יודע, אין לי מושג, אולי צריך גם שיהיה – אין להם לא ימי חופש ולא ימי – לא שום דבר, אז להיות עצמאים כאלה. תודה רבה.

תודה.

תודה רבה לכם, אעשה כמיטב יכולתי.

תודה, אדוני השר.

והכוח לעובד.

"כוח לעובדים".

אותו דבר, כוח לעובד, לעובדים, זה אותו דבר.

בבקשה, מירב.

אני באמת רק רוצה להתייחס למה שגם שאלתי ולא קיבלתי תשובה, אז אני מניחה שתעשה מעקב אחרי זה.

בסיכום אני מודיע.

אז תודה. אין לי ספק שתעשה מעקב, אבל צריך להבין את העניין, ואם אתה יכול בהתייחסות שלך, בסיכום, להבין איך סוגרים את הפער בין מנהלת משפחתון למנהלת מעון. עם כל הדברים שנאמרו פה אני מסכימה, העניין של ההטבות, של הפנסיה, ועל זה שזה יצור שלא קיים היום בעבודה.

אני חייבת להגיד משהו, כי דיברו כאן על העניין שמצד אחד אתן שייכות – תכל'ס, אתן מטפלות בילדים שרובן ממשפחות רווחה, זאת אומרת, אתן שייכות למגזר הציבורי, אבל במציאות היומיומית של המנהלת אין לה שום זכויות וכלום.

זה יותר רווחה.

מצד אחד אתן שייכות למגזר הציבורי, מצד שני זורקים אתכן מהמגזר הציבורי. אמרו פה, אני לא אחזור, רק באמת בהתייחסות שלך להבדל בין מעון למשפחתון, איך סוגרים את הפער. חשוב לי לציין את הנתונים – תינוק במעון מקבל מהמדינה 2,500 שקלים, במשפחתון 1,867 שקלים; ופעוט מקבל 1,900 במעון ו-1,794 במשפחתון – למה יש פערים כאלה, אדוני היושב-ראש? מה ההבדל בין מעון למשפחתון, והאם המדינה מתכוונת לסגור את הפערים?

המרכיב המרכזי – תקורה. אצלם אין תקורה, ואז המשרדים מחשבים עבור הגופים הגדולים את התקורה שכוללת יצוא, כולל נסיעות להונלולו - - - , לצערי. אבל, ברשותכם, יש לי פה עוד בקשה. טובה עמיר, בבקשה. אני קורא את מי שביקש. אני מתנצל בפני מי שלא ביקש.

אני נציגה של משפחתונים מאשדוד, אני חברה במזכירות הארגון "כוח לעובדים". מה שאני רוצה להגיד, אנחנו חושבות ומאמינות שרק על-ידי העסקה ישירה המצב הזה יפתור את הבעיה של המטפלת, שהיא מופקרת, שהיא שקופה.

אני לא מבין. יש משפחתון במתנ"ס, מה זה אומר?

שהמתנ"ס הוא המפקח.

הוא לא מעסיק.

הוא נותן לכן ארבע קירות?

המתנ"ס מפקח, הוא מקבל כסף מהממשלה לפקח על העבודה של המטפלת.

הוא פיזית במתנ"ס או בבית?

לא, בבית.

בבית.

- - -

אז זו דלת אחורית.

אז למה המתנ"ס?

כי הוא זכה במכרז. כמו "נאות מרגלית" וכמו הרשויות, אז הוא מפעיל.

משרד הרווחה מעביר למתנ"ס את הסבסוד שהוא משלם, חלק מהסבסוד, ואתן כאילו עצמאיות.

- - -

אחלה המצאה.

כבוד היושב-ראש, אפשר לנסות להסביר?

כן, בבקשה, אני אשמח.

את הפכת להיות עכשיו עובדת של משרד העבודה?

כן. פשוט להסביר את הניואנס הזה. מה שקורה, המטפלות עצמאיות. מערך המשפחתונים באופן מסורתי היה המערך שבו המדינה מבקשת את הפיקוח של רשויות מקומיות שינהלו את זה ברשות שבה זה מתנהל. במהלך השנים היו רשויות שלא יכלו, לא הצליחו, לא רצו להיות אלה שעושות את זה, ואז במקומות שבהן הרשות לא עושה את זה, יש זכיינים שעושים את זה במקום הרשות. ואז זכיינים גם בכל הארץ – החברה למתנ"סים זה אחד הזכיינים, יש לנו גם "נאות מרגלית", "בית יעקב" ומכללת סח'נין – עושים את הפיקוח במקום שבו הרשות לא עושה את זה.

זה לא במקום הרשות, זה במקום משרד הרווחה.

אמרתי, ברירת המחדל היא הרשות. הרשות עוזרת לנו להיות המפקחת במישור האזורי. אם היא לא יכולה, אז יש זכיין.

אפשר להמשיך?

כן, תסיימי.

אני חוזרת לזה שאנחנו מאמינות שרק על-ידי העסקה ישירה יצליחו לפתור את העוולה הזאת שנמשכת בעצם כבר 30 שנה. ועוד דבר שהייתי רוצה להגיד, שאנחנו מאוד בעד לפתוח עוד משפחתונים כי אנחנו מאמינות במסגרת הזאת. אבל מצד שני, עד שלא מסדירים את הנושא של תנאי המטפלת אני לא מוצאת שום סיבה להכניס עוד נשים למעגל של עוני, למעגל של להיות שפחות של הממשלה הזאת.

זאת לא ממשלה, זה ההסדר. למה הממשלה?

המדיניות של הממשלה.

- - -

זה לא סותר. צריך לפתוח עוד מסגרות. יש לקוחות, זה לא נכון. יש לקוחות שמיועדים למשפחות, הנושא הזה ייפתר, ייפתר לכולם.

אני באה מהצד של העובדת.

תודה.

- - -

תודה. ברשותכם, חבר'ה, תאפשרו לסיים בזמן.

אני מסכים שהממשלה אשמה, אבל לא הממשלה הזאת, זה כל הממשלות.

כל הממשלות.

אמרנו את זה.

בבקשה. אחרונה חביבה, יש לך שתי דקות כי אנחנו חייבים לסיים.

שתי דקות, אפילו דקה. קדם כול אני רוצה להגיד שגם "נאות מרגלית" וגם "בית יעקב" הביעו את זה שהם מוכנים שמנהלות המשפחתונים יהיו שכירות, אז אני לא מבינה למה הסחבת הזאת כל כך הרבה זמן. זה דבר אחד.

דבר שני, אני באמת מוקירה את זה שיש קצת יותר תזוזה עכשיו בדבר הכי מוזנח במדינת ישראל שקוראים לו גילאי לידה עד שלוש. 77% מהילדים נמצאים במסגרות לא מפוקחות, לא מוסדרות. רק השבוע היו כמה מקרים שנחשפו לתקשורת, הגננת ש-60 הורים מחכים ליד הבית שלה שהיא פשטה את הרגל, אין מעון; אתמול 11 ילדים לקו בקלקול קיבה, פינו אותם באמבולנסים. המדינה צריכה לקחת אחריות על 77% הילדים האלה.

הילדים שקיבלו קלקול קיבה היו במשפחתון?

רק 23% מהילדים נמצאים במסגרת מפוקחת. מי שאמר פה הסדרה, אילן גלאון - - -

את מערבבת.

אני לא מערבבת, כי אם אתה תפתח פה עוד משפחתונים, יהיו פחות מ-77% ילדים. אם אין מספיק מעונות אז בואו נשתמש בעוד משפחתונים. הדבר הזה יעזור גם בפריפריות שלא פותחות יותר מעונות, גם בחברה הערבית וגם בחברה החרדית.

תודה, גברת. אני באמת מודה ליושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני על השיתוף, גם של הוועדה שלנו בנושא כל כך כבד, ובאמת, לצערי מגלים כמה הוא לא טופל נכון בשנים הקודמות, ואני מקווה שאנחנו נעשה טוב יותר.

בסיכום השקט שלי עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא ביקש שניתן לו שלושה-ארבעה חודשים כדי לקיים דיון חוזר פה בוועדה המשותפת, בהסכמתך כמובן, כדי שהוא יוכל לבוא עם המלצות מאוד קונקרטיות. חלקן, כפי שאנחנו מכירים אותו, כבר יהיו פתורות. אני מקווה שחלק מהבעיות יהיו פתורות, ומה שלא, אנחנו ניקח על עצמנו כדי להתמודד ולהביא את זה לחוף מבטחים, בתקווה שזה יהיה מספק.

אולי, ברשותך, אדוני היושב-ראש, תקרא גם למשרד וגם למשרד האוצר שבתקציב של 2017–2018 יהיה את הנושא הזה של ההתאמה לגודל האוכלוסייה, לגידול באוכלוסייה. דהיינו, להוסיף עוד תקציב לפתיחה של מסגרות של משפחתונים נוספים.

אני מוכן לאמץ את הנוסח שלך. חשבתי שזה תפקידו של השר, תן לו. עד נובמבר אני מקווה שנוכל להתכנס ואז נהיה בעלי השפעה על התקציב של השנים שאמרת.

אפשר להציע את זה בדיונים על התקציב.

אבל תשאיר את זה לסמכותו. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:59.