הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 153

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ז (22 בנובמבר 2016), שעה 10:00

השתלבות בני נוער עולים יוצאי קווקז בחברה הישראלית

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד הקליטה

זיוה בן שטרית - זה"ב, משרד החינוך

רויטל דותן - אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יהושע באואר - סגן ראש אגף מצילה, המשרד לבטחון פנים

צח בן יהודה - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

קרן בן נתן - סא"ל, ראש עתו"ם, אגף כח אדם, צה"ל

מרק איפראימוב - סגן ראש העיר, עיריית שדרות

אתי כהן - מנהלת אגף רווחה, עירית באר שבע

פרופ' יונה רוזנפלד - אגף עבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית

ד"ר חן ברם - אנתרופולוג ויועץ ארגוני במכון לחקר ישראל בשדה בוקר אונ' בן גוריון, האוניברסיטה העברית

ד"ר מנחם מלכה - חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית, מכללת ספיר

בנימין לוי - רכז "בבית ביחד צרפת תחילה" אשדוד

שלומי כהן - ראש תחום נוער וצעירים, ארגון הג'וינט

אלון זיו - מנהל השקעות חברתיות, קרן שח"ף

אגנסה אלחסוב - רכז גרעין, ארגון "מדור לדור"

דניאל אבדלימוב - חבר גרעין קהילתי, ארגון "מדור לדור"

רנטה שלומוב - גיוס כספים, ארגון "מדור לדור"

סטס מרדכייב - מנכ"ל, ארגון "מדור לדור"

צבי ויסברוד - ועד הנהלה, ארגון "מדור לדור"

אליזבטה דוידוב - רכז גרעין, ארגון "מדור לדור"

יורי יאיר איפראימוב - עמותת "מדור לדור"

גלי נחימוב - עמותת "מדור לדור"

לריסה שבתוב - עמותת "מדור לדור"

גרגורי גילדוב - עמותת "מדור לדור"

חגית בניטה מנשרוב - מנהלת פרויקטים והון אנושי, ארגון "מדור לדור"

שרית חנוכייב - מנהלת אדמיניסטרטיבית, עמותת "מדור לדור"

רנטה שלומוב - עמותת "מדור לדור"

חנוך יעקובוב - סגן יושב-ראש התאחדות יוצאי קווקז בארץ, יושב-ראש הקהילה הקווקזית בבאר שבע

אינה ישראל - יו"ר יוצאי אגודת טביליסי - גיאורגיה

ז'ק ברגיל - חבר עמותת "אדיר"

רוברט ראובן אברמוב - מנכ"ל קרן סטמג"י, מוזמנים שונים

יהונתן מישייב - יושב ראש מירוורי-מרכז למורשת, היסטוריה, תרבות ואומנות, מוזמנים שונים

ירון צלח - יועץ ארגוני, עמותת "מדור לדור"

ולאד אושנקוב - חניך "חינוך לפסגות"

רפאל איסייב - רכז קליטה, קרן "סטמאגי"

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

השתלבות בני נוער עולים יוצאי קווקז בחברה הישראלית

נתחיל ובהמשך יצטרפו אנשים. בוקר טוב לכולם. יחד איתי נמצאים חבריי חברי הכנסת וחברי הוועדה חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

אני רוצה לברך את פרופסור יונה רוזנפלד שהוא הגיע, זה כבוד לנו. אני למדתי אצלו, הוא היה המרצה שלי ויותר מזה שהוא היה אחד הפרופסורים שנתנו לי הזדמנות להשתלב בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, כשהייתי עולה חדש. אמרו "בואו ניתן לי הזדמנות" אז נתנו לי הזדמנות, ובאמת בזכותם אני פה. לכן לנו כבוד גדול שהוא משתתף בדיון הזה.

התכנסנו היום לדון בנושא השתלבות בני נוער עולים יוצאי קווקז בחברה הישראלית לבקשתה של חברת הוועדה חברת הכנסת טלי פלוסקוב. הוועדה פנתה למרכז המחקר והמידע וביקשה לקבל נתונים אולם מכיוון שקשה להגדיר את יוצאי קווקז כמגיעים ממדינות ספציפיות שכן היהודים ההרריים מגיעים מהאזור ההררי המתפרש על פני מספר מדינות ולכן חלקם הגיעו מרוסיה, חלקם מאזרבייג'ן, חלקם מארמניה וחלקם הגדול מגיאורגיה.

יש קושי רב לרכז נתונים במיוחד מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאחר שהנתונים מתייחסים למדינת המוצא. הובא לידיעתי כי צה"ל ערך לאחרונה מחקר אודות השתלבותם של יוצאי קווקז, הוועדה ביקשה לקבל את ממצאי המחקר. אני מקווה שעיקרי הממצאים אכן יוצגו בפנינו בישיבה היום על ידי סגן אלוף קרן בן נתן, וגם נשמע מאנשים אחרים.

נבחן בישיבה היום כיצד ניתן לשפר את שילובם של יוצאי קווקז בישראל, לכן אני פונה קודם כל ליוזמת הדיון חברת הכנסת טלי פלוסקוב בבקשה.

תודה רבה אדוני. קודם כל אני באמת רוצה להודות לך על ההסכמה לקיים דיון בנושא. הבקשה הגיעה אחרי פניית העמותה שסטס שיושב פה הוא יושב ראש העמותה, וחברי העמותה, כשאנחנו נפגשנו והם סיפרו על פעילות העמותה ועל הקשיים שהם מתמודדים איתם אני הבנתי שהנושא הזה לא יכול להישאר מאחורינו, מה גם שלא פעם אנחנו פה מדברים על הצלחות העלייה ומצד אחר אנחנו מבינים ורואים כל פעם שהמנטליות, השוני בתרבות משאיר את האנשים מעבר לתמונה היפה שאנחנו רואים כאן בכנסת.

זה גם היה כשעשינו דיון לגבי הקשישים שראינו שמציגים לנו פרויקטים נפלאים, משרדי הממשלה שנמצאים, אבל בסוף כשאנחנו מגיעים למה מגיע לקשיש, אנחנו רואים שמגיע משהו מאוד מינורי, לא כי לא רוצים אלא כי לא מצליחים להגיע אליהם, או שהקשישים פשוט לא מתחברים בגלל המנטליות וקשיי השפה.

לכן חשבתי שיהיה נכון לקיים דיון כזה גם לגבי בני נוער ובמיוחד אני מאמינה שהדובר הבא יהיה הנציג של העמותה, ונוכל היום לשמוע עם מה הם מתמודדים, מה ההצלחות שלהם ויש לא מעט, ואני גאה בזה ומברכת, אבל יש גם קשיים. לכן זו ההזדמנות באמת לשמוע עליהם, לתת למשרדי הממשלה, אני מקווה מאוד שגם משרד החינוך כאן, אני שמחה שנציגי צה"ל כאן, ואנחנו נראה איך ההשתלבות, מי כן נכנס לתוך המערכת, מי נשאר מחוץ לה – שוב – בגלל סיבות אובייקטיביות ואיך אנחנו יכולים את הסיבות האובייקטיביות האלה לצמצם כדי שבאמת האנשים האלה, במיוחד כשאנחנו מדברים על בני נוער, שאנחנו מדברים על הדור הצעיר באמת יהפכו להיות חלק מהחברה הישראלית ויוכלו באמת להגיד "אני ישראלי" ולא אני "יוצא" של אחת מהמדינות בלי כמובן לזלזל בעבר שלנו. זאת הייתה המטרה של הדיון ואני מקווה מאוד שבמהלך הדיון נוכל להבין את הקשיים ואולי להפנות את תשומת הלב של המשרדים הרלבנטיים לקבל הסברים לדברים איך אפשר לשפר את מצבם, ולשלב אותם כמה שיותר, כמה שאנחנו רוצים, ולא פעם מדברים בוועדה הזאת, בחברה הישראלית. זאת המטרה המשותפת. אז שוב תודה אדוני, ואני אשמח לשמוע את הנציגים.

בוקר טוב. אני אציג כאן את עיקרי המחקר שביצענו עד לפני כמה חודשים. אני רוצה רק לפתוח באיזה שהוא רקע כי זה לא המחקר הראשון שאנחנו מבצעים. ביצענו מחקר לפני משהו כמו חמש שנים, וגם אחד עוד ותיק יותר לפניו. בכל המחקרים הקודמים ואני חושבת שגם המחקר הזה, ודיברתם על זה, הבעיה המרכזית מבחינתנו זה שאנחנו לא יודעים לזהות את האוכלוסייה בצורה חד משמעית. קיבלנו מהעמותה רשימת שמות, גם בעבר קיבלנו רשימת שמות, בדקנו גם את הנושא עם משרד הקליטה, אם יש איזו שהיא הגדרה אחרת, הבנו שאין.

לכן אני מציגה, עשינו את העבודה, היושרה המקצועית אומרת שאני לא בטוחה שהיא שלמה, ואני גם לא יודעת לומר לאיזה כיוון זה ייקח את זה, אם וכאשר נצליח כן לזהות בצורה מדויקת יותר את האוכלוסייה. זה הפתיח מבחינתי ואני עוברת לנתונים.

הנתונים שאני מציגה הם נתונים שמסכמים בין חמש שנים לשבע שנים בגיוס ובמיצוי לצבא, כל מדד יש לו את הטווח שלו מסיבות שונות, צריך לומר שהאוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה במושגים שלנו היא אוכלוסייה יחסית מצומצמת, אנחנו מדברים בממוצע על סדר גודל של 1,000 מתגייסים בשנה בסך הכל, שאלה היקפים יחסית קטנים. גם כשאנחנו מנסים מתוך האוכלוסייה הזאת שוב לזהות מיהו עולה ומיהו בן עולה, אנחנו מבינים שהרוב המוחלט נולדו בארץ, שוב, אוכלוסיית העלייה שאנחנו מזהים, אם אני ממקדת בשלושת המדינות שנגעתם בהן קודם, גיאורגיה ארמניה ואזרבייג'ן, גם המספרים מאוד קטנים, עומדים על סדר גודל של 15% בלבד, ולכן לא עשינו הפרדה בממצאים ובניתוחים כי פשוט סטטיסטית אין לזה שום משמעות, גם אם אני מחברת את כל השנים ביחד.

אני אתחיל במדדי הגיוס. כל דבר אני אציג גברים ואז נשים. אם יש שאלות, אתם מוזמנים לשאול אותי. מבחינת שיעורי הגיוס – שיעורי הגיוס של הגברים הם קצת יותר נמוכים משיעורי הגיוס של האוכלוסייה הכלל צה"לית, הממוצע הכלל צה"לי. בשתי האוכלוסיות מה שעשינו כדי להעריך את היקף הגיוס, היא שנטרלנו את סוגיית החרדים, את דחיית הגיוס של החרדים והשווינו את הנתונים במובן הזה אז אנחנו מדברים על 85% גיוס בקרב אוכלוסיית המחקר יוצאי קווקז אל מול 87% בקרב האוכלוסייה הכללית.

זה כמעט זהה.

כן. נמוך במקצת. לגבי נשים, גם יש הבדל מאוד משמעותי בסוגיית הצהרות הדת בקרב הנשים, בכלל האוכלוסייה אנחנו מדברים על סדר גודל של 35% מהבנות שמקבלות פטור על רקע הצהרת דת, בקרב אוכלוסיית יוצאות קווקז אנחנו מדברים על 10% א בל עדיין שיעור הגיוס בסך הכל, שוב, אם אני מנטרלת, הוא נמוך יותר בגלל פחתים אחרים. אנחנו רואים פטור גבוה יותר למועמדות לגיוס שמתחתנות ומקבלות פטור וסיבות יתר פטור שזה איגום של הרבה מאוד סיבות אחרות, אז אנחנו מדברים גם על פער שהוא לא מאוד גדול, אבל השיעורים הם בסך הכל נמוכים יותר. בצינורות האישור של המסמכים זה יגיע אליכם ויתועד בצורה - - -

מה הנתונים כאן לגבי שיעור הגיוס?

אם אני מנטרלת הצהרת דת, יוצאות קווקז הן סדר גודל של 85% וכלל צה"ל מתקרב ל-92%.

אז זה 7%.

אני עוברת לסוגיית מדדי האיכות. מדדי האיכות שאנחנו מציגים כאן זה נתון הקב"א, קבוצת האיכות, שמורכב מן הסתם ממרכיבים שונים ובסך הכל בקב"אות אנחנו מחלקים אותם לקבוצות, הקבוצות שאנחנו מסתכלים עליהן הן סך הכל ארבע קבוצות, נמוך, נמוך-בינוני, בינוני וגבוה. אני אתמקד בנמוך ובגבוה. אפשר גם אחר כך לשאול על הקבוצות האחרות אם זה רלבנטי, אבל כשאנחנו מסתכלים לצורך ה ענין על קב"א 54 ומעלה שמבחינת הצבא זה ליבה פלוס, אנחנו מדברים בגברים על סדר גודל של 11% שהם בעלי הקב"א 54-56, לעומת כמעט 29% באוכלוסייה הכללית, פער משמעותי, וגם אם אני מסתכלת, אני מחפשת ל ראות לאן הלך הפער הזה, אז הפער הזה מתמקד בעיקר בקצה הנמוך של הסקאלה, אם אני מדברת על קב"א 46 ומטה, שזאת הקבוצה הנמוכה ביותר, בכלל האוכלוסייה אנחנו מדברים על כ-19.5% ובקרב אוכלוסיית המחקר כאן אנחנו מדברים על 32%. גם, לא פי 2 אבל קרוב. זה לגבי גברים. לגבי נשים – אותה תמונה פחות או יותר- - -

סליחה, קב"א שנמוך מ-46 ומטה, יש סיבה לפטור כמעט שם, נכון?

תלוי.

אלה שבעקרון מקבלים פטור מהצבא.

לא בדיוק. זה לא בא רק עם הקב"א. זה עוד מצרף של נתונים, אבל ככל שה- - - אתה נכנס שם לקבוצת סיכון לצורך העניין מהבחינה הזאת, אבל זה לא עומד בפני עצמו. בקרב הבנות, אני אציג את הקצוות. 54-56 יוצאות קווקז – 9.5%, כלל צה"ל – 20%. 46 ומטה – יוצאות קווקז 27%, כלל צה"ל – 14%. זה לגבי נתוני האיכות. כשאני מסתכלת על מיצוי למערכים, מיצוי למערכים מבחינתנו - - -

אם אפשר לפני זה בשני משפטים להרחיב איזה קריטריונים נכנסים לתוך אותו מושג שנקרא קב"א, בגס.

קב"א זה רמת ההשכלה שלך, בעצם התשתית - - -

מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה.

מדדי הקב"א נקבעים על ידי גם רמת ההשכלה, המבחנים הפסיכוטכניים, פסיכומטריים בלשכת הגיוס, ולגבי הבנים גם הראיון האישי, לבנות הרכיב הזה ייכנס בהמשך, כרגע הוא לא נמצא כחלק מהשקלול הזה. זה מה שקובע את הקב"א.

אני עוברת לנושא של מיצוי למערכים. הכוונה שלנו בגיוס לאיזה מערך מקצועי המתגייסים שובצו, אז שוב, בקרב הגברים אנחנו מסתכלים על שיבוץ ללחימה, שהוא מן הסתם המערך המוביל. בכלל צה"ל אנחנו מדברים על סדר גודל של כמעט 46% שמגיעים ללחימה בגיוס, בקרב יוצאי קווקז, 31%. במערכים הנוספים, אם זה מערך הקורסים שזה בעצם המערך המקצועי שהוא לא טכנולוגי בצבא, גם אנחנו רואים שיעורים נמוכים יותר. במערך הטכני שיעור יוצאי קווקז הוא גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית, אנחנו מדברים על 20.5% לעומת 13% באוכלוסייה הכללית. גם במערך הנהיגה אנחנו רואים כמעט פי 2, 8% לעומת 4% ובמערך המנהלה שזה בעצם מערך היתר, חסרי המקצוע או חסרי הקורסים, אנחנו מדברים גם על שיעור גבוה יחסית, כמעט 24% לעומת 15%.

מערך הלחימה כולל את מג"ב?

כן. זה לגבי הגברים. לגבי הנשים – בנשים המערך הדומיננטי מבחינת ההיקף זה מערך הקורסים, בכלל צה"ל בגיוס 74% וקצת מגיעות למערך הקורסים, בקרב יוצאות קווקז הנתון הוא כ- 65%. במערך הלחימה אנחנו כמעט עומדים על אותו שיעור, 5% וטיפה בכלל האוכלוסייה ו-4.5% בקרב יוצאות קווקז. גם כאן בטכני, יש ייצוג יתר, כמעט 8% לעומת 5.4% ועדיין במערך המנהלה אנחנו רואים פה גם ייצוג יתר של 21% לעומת 14%. אנחנו רואים פה מערכים שאנחנו רוצים לראות השתלבות יותר משמעותית אליהם.

אני עוברת בתוך השירות לסוגיית הקצונה. אני חוזרת ואומרת שכל הנתונים כאן הם בעצם סכימה של כמה שנים. לא היו שינויים דרמטיים מאוד בנתונים, בחלק מהם יש עלייה לאורך השנים. גם בגיוס, גם במה שציינתי קודם, בשיעור שמופנים למנהלה, אז גם כאן אנחנו רואים ירידה ויותר דחיפה למערכים המקצועיים של הגיוס המשמעותי. בקצונה לא היה שינוי דרמטי לאורך השנים, אנחנו מדברים בגברים על 2.4% שיוצאים לקצונה לעומת 9% בכלל האוכלוסייה, כנ"ל לגבי הבנות, 2.3% לעומת 8.4%. זה המיצוי לקצונה.

ליקויי השירות, מה שמנינו כאן זה היקף הכליאות ונשר משירות. בכליאות, מה שעשינו, לקחנו את שיעור הכלואים יוצאי קווקז מתוך סך כל הכלואים. גם בנשים וגם בגברים הנתון עומד על סדר גודל של 3.8% ו-3.5% בהתאמה, לעומת שיעורים באוכלוסיה בצה"ל בכלל שזה 1.4% ו-1.3% שזה אומר פי 2 וקצת.

נשר משירות – אנחנו מגדירים ככל מי שלא סיים את שירותו הצבאי בהתאם לתכנון. שוחרר מוקדם ולא על פי החלטה יזומה של הצבא. כאן אנחנו מדברים גם על שיעורים גבוהים יותר בקרב הגברים והנשים. השיעורים האלה נמצאים בירידה, צריך לומר את זה. אבל שיעורי הנשר, אם אני מסתכלת על הסך הכל אני מדברת על סדר גודל של 26% בקרב הגברים לעומת 14% בקרב האוכלוסייה הכוללת.

מצטרף אלינו חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, הוא חבר חדש בוועדה. ברוך הבא. ממפלגת ש"ס.

אני רוצה ברשותכם בנשר, להשתמש בנתון של 2015 ואני אסביר למה אני עושה את זה. אנחנו רואים ירידה לאורך השנים של כמעט 8% בנשר, שזה מדד שאנחנו רואים בו שינוי משמעותי ולכן אני אציג את המדד העדכני ביותר שיש לנו שבמקרה הזה שיעור הנשר עומד על קצת פחות מ-24% שהוא עדיין גבוה לעומת הממוצע הכללי שהוא 14.5%, אנחנו כן רואים פה ירידה וירידה משמעותית ויפה. זה לגבי הגברים.

סליחה, אני רוצה לציין שהירידה הזאת מטעה קצת. אני מתעסק בנושא הזה כבר המון שנים - - -

אולי תרשום, והיא תסיים להציג לנו את הממצאים ואחר כך תתייחס.

אז לגבי הנשים אותו עקרון, בנתוני 2015 הנשר עומד על קצת פחות מ-13% לעומת 7% באוכלוסיה הכללית, זה מבחינת הנתונים שהכנו לוועדה. צריך לומר שהעמדה שלנו מדברת על כך שמה שצריך ונכון לראות כפעולות מנע בשיפור המדדים האלה זה בעיקר תכנית הכנה לצה"ל ממוקדת, ששוב, אנחנו חוזרים לאותה השאלה של איך אנחנו מזהים את האוכלוסייה. לכן הוחלט כרגע במשרד הבטחון באגף הביטחוני חברתי וזה גם אושר אצלנו, שיהיה פיילוט של מיקוד בארבעה ישובים כדי שנוכל לגעת בכמה שיותר מהאוכלוסייה בצורה מקיפה. הישובים שנבחרו כרגע לפיילוט הם נתניה חדרה שדרות ובאר שבע. ברגע שנראה את הפיילוט עובד ייתכן וגם נרחיב לאוכלוסיות נוספות.

את הולכת להמלצות או לפתרון. האם אתם זיהיתם במהלך המחקר שלכם את הסיבות לפערים, מה הסיבות?

בשביל סיבות אני צריכה לעשות מחקר, זה אני לא יודעת לומר.

לא, סיבות אני חושבת שיש פה אנשים שיתנו לנו תשובות לזה.

הבנתי. את אומרת שצריך לעשות הכנה לצה"ל, יצאתם לאיזו שהיא דרך שמצאתם במהלך כזה ואז אתם הולכים לשנות, אין לכם איזה שהוא כיוון?

כל אוכלוסייה שאנחנו מזהים שחלק מהמדדים שלה לפחות נמצאים באיזה שהוא תת ייצוג אל מול הממוצע הכללי, אנחנו מסתכלים קודם כל על מה שקורה לפני השירות, מנסים לראות אם שם אנחנו יכולים להשפיע. הרי הצו הראשון, ההתייצבות, המבחנים וכל מה שקורה בתהליך הזה הוא פקטור מאוד משמעותי למה שיקרה איתך לאחר מכן בצבא. הוא קובע לאיזה מסלול תגיע, הוא קובע למה תתמיין, הוא קובע האם תצא לקצונה, כן או לא. מכירים את זה. לכן ברגע שאנחנו רואים שכבר בנקודת היציאה הנתונים הם נמוכים יותר, אנחנו מבקשים להתחיל מוקדם יותר.

גם בתוך השירות, ואתה מכיר את זה, כבוד היושב-ראש, אנחנו מתנגדים לפעילות של בידול אוכלוסיות, אנחנו רוצים לדעת לזהות את מי שצריך מענה בתוך השירות באמצעות הכלים שיש לנו ולא משנה מה מוצאו. ברגע שאני ממקדת בישובים, אנחנו עושים את זה גם באוכלוסיות נוספות, גם כאן אני לוקחת איזו שהיא רשת רחבה יחסית אבל אני מקווה שאני אדע לטפל במוקדים הרלבנטיים ביחד עם השותפים ובסוף אנחנו שמנו את המחקר הזה כסוג של התנעה של תהליך למידה. אני לא יודעת לומר מה הסיבות, האם זה נובע מחוסר מידע - - -

האם זה נובע ממערכת החינוך, האם זה נובע מהמשפחות, המצב הסוציו אקונומי.

לזה צריך את כל התמונה, צריך את הגורמים בקהילה שיודעים לשקף, צריך את מש רד החינוך, צריך את הגורמים הנוספים. אנחנו מבחינתנו, ככלל, ההמלצה שלנו תמיד היא להתחיל מוקדם יותר ולבנות את התשתית מלמטה כמה שיותר חזקה ואיתנה ואנחנו בתוך הצבא, או יותר נכון לקראת הכניסה לצבא, עושים את העיבודים של הנתונים ומכוונים למסגרות שצריך בהתאם, שוב, כמה שיותר ללא בידול.

תודה. נשמע ממשרד הקליטה את דוקטור שרי בנושא הזה. בבקשה.

שלום לכולם. תודה על דיון בנושא כל כך חשוב. קהילת יוצאי קווקז היא קהילה מפוארת עם מורשת מפוארת ומשרד העלייה והקליטה בהחלט נותן מענים ייחודיים לקהילה. מענים רגישי תרבות, לאור הממצאים שהוצגו כאן, ואנחנו יודעים שאלה ממצאים שהם חזקים יותר בדור שני מאשר בדור הראשון. בשנה שעברה קיבלו 11 רשויות מוקדים ליוצאי קווקז שכללו כח אדם, פרוייקטור בדרך כלל מהקהילה וגם פעילות ענפה ותקציב של כמה מיליוני שקלים. השנה גדל התקציב ובנוהל רשויות שמתפרסם היום במקום לתת מענה לרשויות שיש בהן 800 יוצאי קווקז ומעלה אנחנו ניתן מענה לרשויות שיש בהן 450 יוצאי קווקז ומעלה ואנחנו הכפלנו כמעט את מספר הרשויות, אנחנו מדברים על 20 רשויות שיקבלו מענה כשיש מעט מבני הקהילה, מענה של פעילות וכשיש הרבה מבני הקהילה, המענה יכלול גם פעילות וגם פרוייקטור. זה כאמור נוהל שהתפרסם היום ואני בטוחה שהוא ייתן מענה.

אני רוצה לדבר על המורשת. אנחנו ייצגנו יחד עם מרכז דהן את מורשת יוצאי קווקז המפוארת כי חשוב לנו שבאמת, הקהילה בוודאי וגם כל הקהל הרחב יידע מאיפה באת וכמה זה משמעותי ואיזו תרומה הייתה לך גם בבניית הארץ וגם לאורך הדרך והייתה היענות רבה בנושא.

דבר מעניין, כשאנחנו ביקשנו ממרכז המידע של הכנסת להמציא לנו נתונים אז הם אמרו "קשה לנו לזהות". ספרי לנו איך אתם מזהים אותם וגם את הרשימות של הערים, תעבירו לנו, זה מאוד חשוב.

הרשימות של הערים אני אוכל להעביר אחר כך, אני לא יכולה ב"שלוף", כולם ודאי יודעים שיש ניידות מאוד רבה ואז הרבה אנשים שעולים מהקווקז כמו שבאמת אמרתם, הם לא קווקזים אמיתיים. יש לנו הוראת שעה שהיא לטובת מלגות לסטודנטים יוצאי קווקז וההוראה הזאת מגדירה בדיוק מיהם יוצאי קווקז. יהודים הרריים, יש כל מיני, יש שלושה קריטריונים, אני יכולה להעביר אותם בהמשך.

מי נקרא יוצא קווקז? מי שיש לו רק אבא או רק אמא גם נחשב?

שוב אני אומרת, לא באתי מוכנה לשאלה הזאת, אבל הכל אני יכולה להעביר.

מי שרק גר שם ולא נולד?

לא, אני אומרת, יש הוראת שעה.

יכול להיות שבמהלך הדיון את יכולה להתקשר למשרד ובסוף להציג לנו, זה מאוד חשוב לנו.

אין בעיה בכלל.

גם חשוב לנו כשאתם באים לדיון בנושא מסוים, מן הסתם אתם כבר יודעים מה השאלות שיעלו כאן.

לא, אני הבנתי שהדיון הוא בנושא של בני נוער ולכן עכשיו כשדיברתם על כלל הקהילה, זה כבר צעירים, זה לא בני נוער. בני נוער זה האגף שלנו, וצעירים זה אגף.

אז אנחנו מקבלים, את כבר ביקשת, כן?

כן בהחלט. בנוסף דיברתי על נוהל רשויות ודיברתי על המורשת, יש לנו תכניות נוספות. נוהל תמיכות, סטס מ"דור לדור" ועמותות רבות נוספות פנו בעבר. חלקן נתמכות על ידי המשרד השנה. היום אנחנו מקבלים את הערות הציבור לנוהל תמיכות חדש שכתבנו. התקציב כמעט ויוכפל, הקריטריונים יאפשרו, אנחנו כך מקווים, להרבה יותר עמותות, להרבה יותר תחומים, לגשת ולקבל תמיכה ובוודאי בכלל זה עמותות למען יוצאי קווקז.

בנוסף לכך יש לנו תכנית, מדברים על דברים טובים אבל אנחנו יודעים שככלל בני נוער, ובוודאי עולים ובוודאי עולים יוצאי קווקז בדור שני יש גם תופעה של התגודדות שעלולה להביא למצבים פוטנציאליים של סיכון ולכן יש לנו גם תכנית שהיא תכנית מחוברים לבני נוער מתגודדים, רבים מהם יוצאי קווקז. מתגודדים. כאלה שמשוטטים בגנים, גם נורמטיביים, בכל הספקטרום. נורמטיביים עד פורעי חוק ובהחלט הכוונה, אנחנו קוראים לזה "מחוברים" כי גם מחזירים אותם לקהילה גם אחרי מתן טיפול.

בתחום החינוך הבלתי פורמלי אנחנו בדרך כלל מטפלים בעולים עד עשר שנים, ביוצאי קווקז אנחנו מטפלים עד 15 שנים, כמו באוכלוסיות שאנחנו סבורים שצריכים יותר זמן.

יש לנו כאלה?

עשינו פילוח, יש לנו כאלה. התמיהה היא לא סתם כי בעצם הגרעין שיותר זקוק לסיוע הוא דור שני. בימים אלה אנחנו בוחנים אפשרות להחרגה גם של דור שני יוצאי קווקז, בוכרה גיאורגיה ועוד.

לפני שאני נותן למשרד החינוך את רשות הדיבור אתה תציג לנו את הבעיות שאתה רואה. ואז אני רוצה שמשרד החינוך יתייחסו וכמובן גם משרד הקליטה. בינתיים היא בודקת את המידע שאנחנו רוצים אז היא גם תתייחס בסוף. סטס מרדכי מעמותת "מדור לדור".

תודה. קודם כל אני רוצה להודות לך חבר הכנסת אברהם נגוסה, והחברה היקרה שלנו טלי פלוסקוב ובוודאי יונה רוזנפלד, חבר, מורה שלנו ותודה לכל האורחים שבאו והם שותפים. שמי סטס מרדכי, אני לא נולדתי בארץ, אני עליתי ב- 1995, בפרויקט "נעל"ה" בטח שמעתם על הפרויקט הזה. אני אומר דברים על עצמי והעלייה שלי ואתייחס למה קורה בקהילה.

העלייה שלי הייתה יותר קלה, אני לא קורא לעצמי מהגר, אני קורא לעצמי עולה חדש במדינת ישראל וזה בזכות זה שבאתי לפנימייה וחממה שנקראת ימין אורד ובזכות דוקטור חיים פרי שחינך אותנו וגידל אותנו וכבר מהיום הראשון אמר לנו "אתם לא מבטלים את הזהות שלכם ולא את המשפחה שלכם ולא השורשים שלכם אלא אתם מחזקים ואנחנו כישראלים חייבים להיות גאים בהורים שלכם ובזה ששמרתם על היהדות במשך מאות שנים באזור הקווקז". המשפט הזה נתן לי אפשרות להתחבר לחברה הישראלית. מהרגע הזה שהוא אמר לי שהייתי רק חודש ימים בישראל, מהרגע ה זה הפכתי להיות ישראלי אבל בלי לאבד את ה זהות שלי כיהודי הררי ובלי להתבייש בהורים שלי ומהרגע הזה האדם הזה עם מה שאמר לי, הייתי עושה בשבילו הכל. זאת אומרת הוא אמר לי ללמוד, למדתי, אמר לי להתגייס לצבא, התגייסתי. אמר לי להצליח ולהיות בתנופה ועם שאיפות גבוהות, עשיתי את זה. כי הוא כיבד את ההורים שלי.

מה קורה בקהילה שלנו? בקהילה שלנו, אני לא יודע מה קורה עם שאר קהילות המהגרים או העולים, בקהילה שלנו קרה דבר מאוד אבסורדי. קהילה ששמרה במשך מאות שנים על היהדות הופכת להיות פה פרימיטיבית בחברה הישראלית בזה שהיא שמרה על היהדות. זה שהם יהודים ויש להם מנהגים יהודיים ומסורת יהודית פתאום חברה ישראלית שרוצה להיות פרו אמריקאית, פרו אירופאית, אני לא יודע מאיפה זה הגיע, אומרת שהקהילה הזאת פרימיטיבית ולא מקובלת פה בחברה וצריך לשנות אותה, צריך לשנות את הסטטוס קוו במשפחה, צריך לשנות את המנטליות של הקהילה וצריך להתייחס אליה כאוכלוסייה מיוחדת ולראות על אמא ואבא וההורים, אבא, לא יודע, שמעתי באחת הוועדות במשרד ממשלתי שאפיינו את הקהילה כשוביניסטית פרימיטיבית ואבא מכה את אמא וכך הלאה, כאשר אף אחד לא בדק, שמעתם מהגברת שהיא לא יודעת אפילו לאתר אותם.

אני יודעת לאתר אותם אבל לא יודעת לומר לך כרגע.

אפילו לא יודעים איפה הם נמצאים ומה המאפיין של הקהילה, מאיפה הם מגיעים. אני אם אשאל כל מיני אנשי מקצוע ממשרדים ממשלתיים לפתוח מפה ולזהות מאיפה מגיעים ה יהודים ההרריים הם לא יודעים לעשות את זה. אתם אמרתם עכשיו. אנחנו לא מגיעים מגיאורגיה, אנחנו גם לא מגיעים מארמניה, אנחנו מגיעים מאזרבייג'ן וצפון קווקז. או ברית המועצות לשעבר. ככה רשום אצלנו. עד עכשיו משרדים ממשלתיים לא יודעים לזהות אותנו.

אנחנו כצעירים בלי לבטל את המבוגרים וההנהגה המבוגרת, יושב פה חנוך שמייצג את אחד הארגונים החשובים ההתאחדות לעולי קווקז, אנחנו אומרים שאחד הערכים שלנו של הקהילה זה לכבד את המבוגר וכשאנחנו רואים פה בחברה הישראלית שזה מתפקשש איפה שהוא, הנוער גדל על ערכים לא תקינים, הנוער קורא לעצמו קווקזי אבל קווקזי עם קונוטציה שלילית, אנחנו חושבים שזו הטעות שלנו קודם כל ובוודאי ממסד שלא הכיר אותנו, שאנחנו לא שומרים על הערכים האלה כי כתוצאה מהערכים הקטנים האלה, הכבוד למבוגר, תרומה למדינה, עזרה לזולת ושאיפות גבוהות אנחנו איבדנו את עצמנו. אנחנו מדברים על דור שגודל פה במדינת ישראל שהתחנך במדינת ישראל, שנולד במדינת ישראל, שאין לו שום ערך למשפחה שלו ולחברה וכשאנחנו שומעים כצעירים שהם רוצים לעזוב את מדינת ישראל, בשבילנו זה אסון.

אנחנו חלמנו על מדינת ישראל, דורות שלמים חלמו, ההורים שלנו והאבות שלנו והסבים והסבתות, לעלות לארץ ישראל ופה אנחנו שומעים את הדור הצעיר שרוצה לעזוב את מדינת ישראל וחולם על איזה שהוא קווקז שהוא לא יודע לפתוח מפה ולזהות את זה, והקונוטציה שהם שמים על הקווקזיות שלהם היא שלילית לגמרי, היא סטיגמה שהחברה הישראלית מטילה עליהם.

אנחנו כצעירים החלטנו שהדרך הנכונה זה לא לבטל את הממסד, בשום פנים ואופן אלא ליצור שיתוף פעולה עם הממסד. אבל במקביל הכרה בארגונים שיש בתוך הקהילה ובעוצמה שיש בתוך הקהילה. הקהילה יש לה עוצמה אדירה. היא קהילה מאוד קהילתית, היא יודעת להתארגן מהר, היא יודעת לשתף פעולה גם עם גורמים חיצוניים, ואנחנו כצעירים בתוך ארגון "מדור לדור" ועוד ארגונים שקיימים במדינת ישראל שעושים עבודה נפלאה החלטנו שאנחנו לוקחים אחריות על הקהילה שלנו והדרך הנכונה שאנחנו רואים היא לקחת ולהוביל את הצעירים כמונו שיושבים פה סביב השולחן והגיעו לפה, בארגון "מדור לדור" יש מאות צעירים כאלה שהחליטו לקחת את האחריות על הקהילה באותם 15-20 ישובים שיש ריכוז של הקהילה, ולהוות דוגמה אישית לאותם בני נוער.

המטרה שלנו זה לא להתבדל, בשום פנים ואופן. אבל אנחנו מאמינים בזה שאם אנחנו נתחזק פנימה ונכיר בפני אותם בפני נוער, לא להפוך אותם לישראלים בלי לדעת מי הם בכלל, קודם כל אנחנו רוצים שהם ידעו מי הם. מה ההורים שלהם. אם אנחנו שואלים פה את ההורים לילדים שלהם האם הילדים שלכם מכירים את הרקע שלכם ומה עשיתם ומה הצלחתם בחיים, אתם בטח תגידו "כן". לנו זה כואב לראות שהילדים שלנו לא מכירים את ההורים שלהם, הם חושבים שהם פרימיטיביים, סוג ב', סוג ג', סוג ד', עובדים בעבודות קשות בשביל לגדל אותם ולא מכירים אותם בכלל. לא מכירים את השורשים שלהם, את הערכים שלהם, שהקהילה מאוד ציונית הייתה במשך דורות, קהילה ששמרה על יהדות באזור מאוד הטרוגני ומסובך שלא מעט מוסלמים גרים באזור, וידעה לשתף פעולה גם עם מקומיים ולהיות בכבוד הדדי בתוך אזור קווקז ופה אנחנו רואים שההורים שלנו מושפלים, ואני לא מקצין את זה, מושפלים על ידי החברה שלא מקבלת אותם, וילדים להורים שלא מקבלים אותם בוודאי שלא ירצו להשתלב בשום חברה ובשום מקום.

אנחנו מקבלים את אותו מצב שמצד אחד הם לא כל כך מעריכים את ההורים שלהם, מצד שני הם לא מכבדים את המערכות ולא רוצים לשתף פעולה עם שום ממסד, וזה מתחיל מגיל אפס. הצבא לא אשם פה. בוודאי שהוא לא אשם. זה תוצר מוגמר. התוצר מתחיל מגיל אפס, שהם מגיעים לגן, אחרי זה מגיעים לבית הספר, אחרי זה הם מסומנים כקווקזים, למרות שאם שואלים מנהלי בתי ספר אם הם יודעים לזהות את בני הקהילה, בוודאי שהם לא יודעים. בשבילם כל "איוונוב" "פטרוב" ו"סידרוב" זה גם קווקזי. אבל הם לא יודעים לזהות.

גם רזבוזוב.

גם רזבוזוב קווקזי. אתמול שמעתי. כל מי שעושה בלאגן הוא קווקזי.

אני עוד טרם שמעתי עלי, אבל אני שמחה להצטרף.

אני רוצה להבין בדיוק, אתה אומר שאנחנו לא רוצים לאבד את הנוער, אנחנו רוצים מצד אחד לחבר אותו לשורשים, למסורת, מצד שני אנחנו רוצים גם לעבוד בשיתוף פעולה עם המערכת הממשלתית.

חד משמעית.

אני רוצה שתציג דוגמאות כשאתה אומר "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המערכת הממשלתית" איזה דברים אתם עושים, איזה דברים אתם רוצים שיהיו ולא קיים. זה יעזור לנו.

אני אקח כדוגמה את העיר באר שבע, כדוגמה למופת, ויושבת פה מנהלת אגף רווחה מעירית באר שבע ויושב פה שלומי כהן מאשלים ג'וינט ישראל שיצרנו שם פיילוט לפרויקט בשנת 2006-2007, פרויקט ענק לבני נוער יוצא קווקז. כאשר לפני זה בוודאי כולם אמרו שאין שום בעיה עם בני הקהילה והכל בסדר, ואין הבדל, אבל כשעשינו מחקר עומק וזה מה שחסר לנו פה, בבאר שבע ראינו באמת מצוקה בקרב בני הנוער. קודם כל זה מגיע בעניין של הישגים בלימודים. ראינו שם שמעל 50% לא הגיעו לבגרות מלאה, בקרב הבנים במיוחד. ראינו עניין של נשירה סמויה וגלויה.

קח ביחס לעדות אחרות רגע.

ביחס לעדות אחרות עשו את המיפוי הזה ומצאו פי 2, פי 3. אנחנו ראינו במשטרה במחוז דרום, עשינו מחקר בתוך המשטרה במחלקת נוער עם קצינת הנוער בבאר שבע וראינו יחס של פי 4. זאת אומרת אם יחס האוכלוסייה הוא 10% בני הנוער שלנו היו עם תיקים פליליים 40% בקרב כלל בני הנוער בבאר שבע. היה משהו קטסטרופלי. לקחנו וניתחנו את הנושאים, יצרנו וועדה שהיא משותפת, גם בין אגפית בתוך ראשות העיר ובשיתוף עם הקהילה, וזה סוד ההצלחה. סוד ההצלחה היה שם שהקהילה הייתה מעורבת, הקהילה הייתה משפיעה ולא מנוצלת, כשבדרך כלל זה מה שעושים, מנצלים את הקהילה ואני לא מתבייש פה להגיד, מנצלים את הקהילה, מוציאים פרויקטים למיניהם, במוקדים כאלה ואחרים ואומרים "לכו תעשו, אבל תעשו מה שאנחנו אומרים לכם". אנחנו אומרים "אל תגידו לנו מה לעשות, אנחנו יודעים מצויין מה לעשות, אבל בואו ניצור דיאלוג ונחשוב ביחד. לכם יש את הידע המקצועי, לנו יש את הידע הקהילתי. אנחנו מומחים בקהילה שלנו, לא יצאנו מהירח". וזה סוד ההצלחה. אנחנו רואים בתום 10 שנים של הפרויקט שקורה בבאר שבע ירידה דרסטית בקרב בני נוער שמחזיקים בתיקים פליליים, 2% מתוך 40%. אנחנו רואים עלייה משמעותית בגיוס, וגיוס משמעותי. אנחנו רואים שבני נוער שהיו בעייתיים שהיום חזרו אחרי הצבא ותורמים לקהילה.

הם חושבים בצורה אחרת. הם חושבים על השכלה גבוהה, על שאיפות גבוהות. אנחנו רואים גם הורים מעורבים וזה מאוד חשוב. הקמנו ועדי שכונות בתוך השכונות עם ראשות העיר. ההורים לקחו אחריות על הסביבה שלהם ועל הילדים שלהם וזה מאוד חשוב, לתת להורים את המשמעות הזאת שאתה משמעותי ואתה אחראי על מה שקורה אצלך וזה סוד ההצלחה. אנחנו לא מדברים על הרבה. אנחנו אומרים ששיתוף פעולה מקצועי של הגורמים המקצועיים, ממשלתיים וממסדיים, ביחד עם קהילה שיודעת לעבוד עם הקהילה ויודעת להיות מעורבת בקהילה, היא יודעת לפתוח את הדלתות של משפחות הקהילה, זה יכול להביא להצלחה.

תודה רבה. אני רוצה לברך, יש לנו כאן ילד חביב בשם ולאד אושנקוב. זה הפרויקט שאתה מלווה אותו, "החינוך לפסגות". ברוך הבא.

תודה.

הפיילוט קיים רק בבאר שבע. אנחנו מצפים שבכל עיר שיש ריכוז של קהילה ושגם ימשיך בבאר שבע.

סטס, תן לנו דוגמאות של ערים שיש ריכוז גבוה.

אנחנו מדברים על באר שבע, אופקים, שדרות, נתניה, חדרה, נצרת עילית, טירת כרמל, קרית ים, אור עקיבא, פרדס חנה, עכו, הקהילה מונה בערך 150,000 תושבים היום בישראל.

חשוב להגיד שהפרויקט בבאר שבע מסתיים.

אתי תגיד את זה.

שמענו מסטס מ"מדור לדור". נשמע מפרופסור יונה רוזנפלד, אני מבין שאתה מלווה את הנושא. לפני שאני פונה למשרד החינוך, נשמח לשמוע מפרופסור יונה רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית.

תודה. אני רק רוצה להגיד דבר אחד. קליטת העלייה של עולי קווקז הוא פנומנלי משתי סיבות. ראשית כל היה אדם אחד חיים פרי, שהוא בא לקראתם, אמר דבר שלא שמעתי לגבי אף קבוצה אחרת "תהיו גאים בהורים שלכם, אל תבזו אותם" החברה הישראלית תמיד חשבה איזה מזל שההורים ימותו כבר, ילכו, והילדים יעשו את הכל. זה דבר שהוא איום ונורא והביא להרבה נזק בעיני והם מסיבות שלהם אמרו "אנחנו לא ניתן לזה לקרות". דבר שני, ראשי הקבוצה הזאת הם כל הזמן חיפשו שותפויות עם המערכות החברתיות הישראליות. הם לא ביזו אותם ולא נתנו שיהיה ביזוי אליהם ובאמת היה פה משהו נדיר שהוא משהו שאני חושב שיש דיאלוג ושיח בין אלה לאלה וזה פנומנלי.

אני אגיד לכם משהו משונה, בעיני הרבה מקבוצות העולים האחרות היו יכולים ללמוד מזה ולא להיפך. זה אני חושב שכל כך חשוב להדגיש את זה שהייתה פה שותפות מהתחלה ולא פטרוניות. אני מאוד משבח את זה ושמח מאוד שהכרתי אותם ואנחנו נפרסם עוד מעט מאמר על הפנומן הבלתי רגיל הזה. אני מאוד שמח להיות כאן ולומר את זה מפני שזה גם נכון.

תודה. רויטל דותן ממשרד החינוך. תתייחסי לנתונים של 50% שאין בגרות.

אלה לא הנתונים שיש לי. אני רק אומר שמערכת החינוך מטפלת בתלמידים העולים מקווקז באמצעות כמובן שעות לשיפור העברית כשפה שניה, באמצעות תכניות, הם משולבים במערכת. אם אתם שואלים לגבי זכאים לבגרות, אנחנו רואים מגמת עלייה ממש פנטסטית.

אבל איך אתם מזהים, זה דור שני. כי אני חושב שאין עלייה עכשיו.

אני אענה. על פי הנתונים שיש לי, התייחסתי לעל יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, כי זה מה שראיתי בזימון, את הנושא. יש לנו תשעה תלמידים שעלו מה-1.1.2015, ואם אנחנו הולכים 10 שנים אחורה, כבר יש לנו יותר תלמידים, יש לנו כ-107 תלמידים.

אלה לא הנתונים.

לגבי זכאות לתעודת בגרות אנחנו באמת רואים עלייה יפה ומרשימה, אם נסתכל ב-2011, 46% היו זכאים לתעודת בגרות, הרי ש - - -

זה 100 אנשים, זה לא הדור השני. אנחנו מדברים על הדור השני. הנתונים שאת מתייחסת אתם לא יודעים לזהות אז מתוך 40-50 איש - - -

יש הגדרה שונה לעולה חדש.

זה לא הטענות. אנחנו רוצים להבין מה הבסיס לנתונים כי אנחנו רוצים לשמוע משהו אחר.

הנוהל שלנו, לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה לעשות קריאת ביניים. אבל אחרים משתתפים ואני מבקש שלא להיכנס באמצע, אז אנחנו נבלבל אותם. עדיף לרשום את השאלה שלכם ולבקש את רשות הדיבור, ניתן לכם להתייחס.

אני מאגף קליטת תלמידים עולים. אני מתייחסת לתלמידים עולים. מבחינתנו התלמידים שלא עלו, דור שני, הם תלמידים ככל התלמידים במערכת וכך אנחנו מתייחסים אליהם, אנחנו לא מפרידים אותם, אנחנו לא מבודדים אותם, אנחנו נותנים להם מענים בהתאם לצרכים שעולים. זה לגבי יוצאי קווקז. לגבי התלמידים שעלו, לפי הנתונים שאמרתי עכשיו, אני מדברת על ילדים שלא נולדו בישראל, אנחנו רואים באמת עלייה יפה. אנחנו עומדים משנת 2015 על 66.35% של זכאים לתעודת בגרות, כשאזכיר לכם שהממוצע הארצי עומד על 66.13%. כך שבסך הכל אנחנו רואים תמונה בסדר, כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות ואנחנו רוצים ומנסים כל הזמן לשפר על מנת שיותר ויותר תלמידים יהיו זכאים לתעודת בגרות.

תודה. עוד שאלה. מה עם העניין של החינוך הלא פורמלי בשכונות. האם אתם מפעילים פרויקטים כדי לחזק ולצמצם את הפערים בחינוך הלא פורמלי?

עוד דבר חשוב שאני צריכה לציין, אנחנו מפעילים מגשרים חינוכיים בין תרבותיים במצ'ינג עם הרשויות - - -

זה מזמן כבר לא קיים.

קיים, יש לי את הנתונים. יש לי גם את שמות המגשרים. יש לנו מגשרים דוברי רוסית שביניהם גם יש מגשרים קווקזים. המגשרים עובדים עם התלמידים, עם ההורים ועם הקהילה ועם צוותי החינוך בבתי הספר כשהמטרה היא באמת לגשר על - - -

את מתכוונת לתכנית - - -?

אני מתכוונת למגשרים חינוכיים בין תרבותיים.

בבאר שבע כבר מזמן, כמה שנים אין.

לא, סליחה. תלוי על איזו רשות אתה מדבר. רשות שענתה לקול הקורא, ומפעילה את התכנית במצ'ינג איתנו, יש שם מגשרים. בוודאי. יש מגשרים וכל שנה אנחנו מציעים לכל הרשויות, רשויות שנכנסות לזה מקבלות את המשאב הזה. הם באמת עובדים עם הקהילה, עם התלמידים, עם צוותי החינוך על מנת לגשר על המעבר הבין תרבותי ובסך הכל הם עושים עבודה גם עם ההורים וגם עם הקהילה.

לגבי החינוך הבלתי פורמלי, כמובן שהילדים האלה נמצאים בתנועות הנוער, בהחלט המגשרים מנסים לעודד להשתתפות בתנועות נוער ובפעילות אחר הצהריים.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

בקצרה. אני חושב שהנתונים האלה לא רלבנטיים, אנחנו לא באים בטענות כי עוד פעם, אנחנו מדברים אולי על כמה עשרות שעלו - - -

עכשיו קיבלנו נתונים ממשרד החינוך.

כן. על כמה עשרות שעלו והסוגיה כאן היא דווקא הדור השני. מבחינת הצבא אני כן מקבל את הנתונים שפי 2.5 בערך אנשים בכלא כי בסוף בתיק האישי הם אומרים "אנחנו יוצאי קווקז" ומשם סביר להניח שמגיעים נתונים יותר מדויקים, אז הבעיה קיימת. אנחנו כבר כמה שנים באותו סיפור שאנחנו לא יודעים לזהות, הממסד לא יודע לזהות, משרד כזה או אחר ואני כן רואה התקדמות כי החליטו ללכת על אזורים. אנחנו כבר יודעים איפה יש אוכלוסייה מרובה יותר של יוצאי קווקז, אז לשם אנחנו מכוונים

אותו דבר כמו שראינו בתכנית, הממשלה, המשרדים לא יכולים לכפות תכניות משלהם, הכול צריך להיות בשיתוף פעולה עם נציגים של הקהילה, שיש חבר'ה צעירים מצוינים שהם דווקא מובילי דעה שם ואני מכיר אישית והייתי בלא מעט מפגשים והם באמת מנסים להעביר לדור הצעיר שאולי קצת הלך לאיבוד, להחזיר אותו לשורשים האמיתיים. כאן אנחנו צריכים לקרוא למשרדים שהכול יהיה בתיאום איתם שהם יקבעו את התכניות ולא מישהו אחר, זה בדיוק כמו שהיינו באותו סיפור בשולחנות העגולים, זה הדבר הנכון ואם אני שומע שיש הגדלה של התמיכות, פי 2, צריך לראות כי עוד פעם, אם יש אוכלוסיות בסיכון ואנחנו יודעים לזהות את זה, אז לשם. גם בתחומים, השאלה בסוף אנחנו צריכים לראות לאיפה הכסף מנותב. תודה.

אנחנו מברכים עוד תלמידים מהתכנית "חינוך לפסגות" בטי שולץ מחדרה, ועדי וינרסקי מתל אביב וגם גבריאל פופוב. ברוכים הבאים.

אדוני רצית לדבר, נכנסת באמצע דבריה של משרד החינוך ואמרתי שתחכה לתורך. אני כעת נותן לך לדבר. אם להערה שלך כבר יש פתרון אתה לא חייב לדבר.

לדבר תמיד אשמח. בכל זאת זו הקהילה שלי. להתייחס בגדול על כל מה שדיברו, יש הרבה מה לדבר. סטס יותר צעיר ממני, הוא יכול לדבר יותר ממני. אני קודם כל שמח על הוועדה הזאת ומה שהתייחסו מבחינת הצבא ומשרד החינוך ומשרד הקליטה, צבא – אני מבין, אנחנו פחות או יותר נמצאים במקום שדיברו עליו אבל הנתונים, סטס אמר לי על הקצונה, אני מכיר מהמשפחה האישית שלי שרצו והיו בקצונה ונפלטו מסיבות לא ברורות. אחד שרצה בקצונה בגלל שם המשפחה הקווקזי נפלט כבר מראש. על זה דיברנו הרבה, עוד פעם, אני לא מתווכח אני אומר דברים שהיו. אפשר להכנסה ולבדוק. אני הייתי שמח בכלל אם צבא היה בכלל, באמת לא דגש לקחת כאילו לקצונה מסכנים. לא כמו מסכנים. יש פוטנציאל גדול אצל הצעירים שלנו שמתגייסים לצה"ל. ולקרביים עוד יותר. החבר'ה רוצים להתגייס בזמן האחרון, בעשר השנים האחרונות, למשמר הגבול ותמיד עוצרים אותם. ואומרים אם אני אהיה במשמר הגבול תהיה לי בעיה במקום אחר. אז אני אומר קצת לתת אפשרות, אבל אני חושב שזה תהיה - - - ואני אתייחס.

אני מכיר גם מערים אחרות, היה פרויקט הכנה לצה"ל והפרויקט הזה הביא את הקהילה בגיוס מיד למה שהיה לפני כן, ומשום מה לא יודע, סגרו את הפרויקט הזה וזה חבל. הפרויקט הזה באמת נתן נתונים טובים ואני מקווה שמהוועדה הזאת יצא שהפרויקט הזה ימשיך.

במשרד החינוך, הנתונים שאת אומרת כמו שסטס אמר ואמרו, אנחנו יודעים שהעלייה זה סטטוס של 10 שנים, כל הנתונים שנמצאים מבחינת הבגרויות שאמרת בערך 50% או לא יודע כמה אחוזים, יכול להיות שיש יותר ויש פחות. תלוי באיזו עיר. הכל תלוי. אני שמח שבני הנוער שלנו מתקדמים ונותנים להם צ'אנסים. ישבנו בוועדות בעירית באר שבע, היו שם מקרים שנער בכיתה ט' כבר קבעו מה הוא צריך להיות. בעיוני או במב"ר או משהו. אני לא יודע, בכיתה ט' כבר אפשר להחליט? תנו לילד הזדמנות להגיע לכיתה י', תראו, אבל אם אתם כבר קובעים מה יהיה ממנו, אז מה הילד יכול לעשות? צ'אנס צריך לתת לכולם. אם לא נותנים, אי אפשר להתקדם. אלה דברים שצריך לעשות במערכת החינוך קודם כל, לתת לכל אחד הזדמנות ושההזדמנות תהיה שווה.

במשרד הקליטה – באמת עושים דברים, אבל יש בעיה, אמרת שיצא היום - - -

היום מתפרסם נוהל רשויות.

אמרת שיהיו שם רכזים. לא כל הרכזים קווקזים.

לא אמרתי את זה.

לא, אני בעצמי אומר את זה. לא כל הרכזים קווקזים. אבל אם עובדים עם הקהילה, צריך להיות רכז קווקזי.

זה אחד מהדברים שיש - - -

לא אחד מהדברים. זה צריך להיות. לא אחד מהדברים. זה חובה. כי אם עובדים עם בני הקהילה, חייב להיות בן הקהילה. אם מישהו אחר בא זה לא אותו דבר. חשיבה. כל הדברים שמסביב, להצלחת הפרויקטים.

לפעמים אין בן קהילה זמין.

תמיד יש. תודה.

יש הרבה שרשומים לדבר לכן אני מבקש לתמצת.

אני רוצה להוסיף. אנחנו מוכנים לעזור, בקהילה, מוכנים לעזור לאיתור של בני הקהילה. אנחנו יודעים לעשות את זה. יודעים לאתר, אם משרד החינוך יאפשר לנו כניסה לבתי ספר ולפתוח בפנינו את הרשימות בלי שום דבר, אנחנו יודעים לאתר אותם פרפקט ולהעביר לכם אחר כך את הרשימות ותעשו את המיפוי. תאפשרו לנו, אנחנו נעזור לכם.

יש בעיה לעשות את זה, לשתף פעולה עם העמותה? הם יביאו לכם, כי הם שייכים לקהילה, מכירים את הקהילה והתרבות.

לפחות בערים עם ריכוז גבוה.

יש בעיה לעבוד בשיתוף פעולה איתם?

אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה בשמחה. אני אראה לך את הנתונים שיש לנו - - -

לא. את צריכה להנחות, או מישהו צריך להנחות על בתי ספר - - -

סטס, אני מציע שבסוף הישיבה תחליפו כתובות ואתה תציג לה מה אתה רוצה והיא תעביר את ההוראות למטה. כך צריך לעשות. ביקשנו קודם ממשרד הקליטה נתונים, הנתונים הגיעו וניתן לה להציג את הנתונים.

אני רוצה לפני זה ברשותך להתחבר למה שאמר משרד החינוך על חשיבות המגשרים. יושבת כאן מולי רינת שלומוב שהייתה מקשרת באחד הפרויקטים של משרד העלייה והקליטה. אנחנו רואים בזה חשיבות רבה, אני חושבת שאולי אחר כך כדאי לשמוע ממקור ראשון מה הדברים.

לעצם העניין, הוראת השעה שלנו כתוב בה כך: "שילובה של קהילת יוצאי קווקז בישראל", אני אקריא את הזכאים, הזכאים זה שלושה תנאים שהם במצטבר: הראשון – נולד באחד מאזורי המוצא של היהודים ההרריים המופיעים בטבלה שלהלן" תיכף אקריא את האזורים, וגם "בתעודת הלידה שלו או של אחד מהוריו" נשאלתי מקודם אם מספיק אחד מהם, אז כן, "אחד מהוריו, בדרך כלל בסעיף הלאום מצוין אחד מהצירופים ברוסית או באזרית 'יהודי' '- - - יהודי' 'תת' או 'יהודי הררי'. וגם עלה מאחת מארצות ברית המועצות לשעבר. שלושת הקריטריונים במצטבר מהווים אישור השתייכות לקהילה. הסעיפים הבאים בהוראת השעה מפרטים בעצם את כל הזכאויות שיש בהקשר הזה, גם אנחנו כשאנחנו מחלקים ובודקים את הרשויות לפי יוצאי קווקז או בודקים זכאות של ילדים בדור שני, אנחנו מסתמכים על הוראת השעה הזאת וכשיש לנו איזה שהוא ספק אנחנו מתייעצים עם בני הקהילה.

לכמה זמן מאריכים את הזכאות שלהם?

הזכאות היא לעשר שנים. בנושא הזה של מלגות וכולי. אבל אנחנו למשל במוקדים ליוצאי קווקז, העלייה באה בעיקרה בסוף שנות השמונים, עד אמצע שנות התשעים. אנחנו מתייחסים מה-1.9.1989. פה אנחנו נותנים את המוקדים, כי זו העלייה הקווקזית ה- - -

אני רוצה לחדד, יכול להיות שלא הייתי מרוכז. יש פה זכאים, בתעודת הלידה שלו או של אחד מהוריו, זאת אומרת דור שני, וכאן בזכאים זה 10 שנים, אז מה בדיוק - - -

עשר שנים מרגע שהוא עלה.

אם הדור השני, זה לא משנה עשר שנים.

מי שיותר מעשר שנים כבר לא מטופל על ידי משרד הקליטה?

לא, לגבי יוצאי קווקז, אנחנו מטפלים מה-1.9.1989. בנוהל רשויות. כרגע אני מדברת על נוהל רשויות. למשל גם במחוברים, בתכנית לנוער.

אז מה זה עשר שנים, למי מיועד?

לסטודנטים.

רק בסטודנטים?

כן.

פה כתוב הארכת זכאות לעולי קווקז. רק סטודנטים?

הוראת שעה הזאת היא ל - - -

מינהל הסטודנטים לדעתי גם דור שני.

הסטודנטים, 15 שנה, פלוס שלוש שנים לחיילים ושנתיים לבנות. 17-18 שנה.

במה אתם - - - את הדור השני. איפה הדור השני?

כדי להחריג את הדור השני עשינו נייר עמדה עם סקירת מחקרים וכולי. אנחנו מחריגים א' במחוברים, ברשויות, כל התכניות ברשויות המקומיות לדור שני גם, בוודאי במוקדים אנחנו מזהים את הערים ואמרתי, עכשיו, השנה הכפלנו, עלינו מ-450, כי יש צורך אמיתי. אפשר לראות את זה גם בנתונים של דור שני בילדים ונוער בסיכון. המיפוי הוא ייצוג יתר.

אז רשויות מקומיות.

רשויות מקומיות. עד השנה הזאת טיפלנו גם בפל"א, פעילות לימודית אחרת בתגבור לימודי בלתי פורמלי. השנה אנחנו מטפלים עד 15 שנה ובימים אלה אנחנו מקיימים דיון על הדור השני כי אנחנו רוצים להחריג אותו.

הדור השני בחינוך בלתי פורמלי. זה הדבר המשמעותי.

כן. זה הדבר המשמעותי.

מתי זה יהיה, מה הלוח זמנים?

ברשויות מקומיות זה מעכשיו. מינואר. יש עדיין חינוך בלתי פורמלי שניתן להכניס לשם יוצאי קווקז גם דור שני, 50%. ובמחוברים היה קיים ועדיין קיים וקיבלנו לזה גם החרגה.

תודה. דוקטור מני מלכה מהאגף לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון.

אני מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, לא מבן גוריון. אני רוצה לספר, בעצם אני מלווה את קהילת יוצאי קווקז בבאר שבע במחקר משנת 2005. הרבה הרבה שנים במחקר שקוראים לו מחקר מעורב, חלק מהאנשים פה אני מכיר אותם בצורות שונות, למשל עם סטס יש לי הרבה שעות של הליכה ברגל בתכנית הכנה לצה"ל עם בני נוער, ובאופן כללי עשיתי מחקר אחד ששמע מבני הנוער מה הם מספרים על הבעיות ועל החברה הישראלית ומחקר שני שמנסה לראות איך הקהילה מתמודדת עם זה, אז אני אגיד ממש בקצרה. נדמה לי שזה קשור לדברים שעלו כאן.

כששומעים את בני הנוער הדבר הראשון שאפשר לראות, שלבני הנוער יש חוסר במודלים תרבותיים של החברה הישראלית בגלל שעבורם החברה הישראלית לא נגישה להם. זאת אומרת הם מספרים על זה כשמסתכלים על ההורים שלהם ועל המשפחות, יש הרבה מוסדות חברתיים חשובים שהכניסה סגורה עבור ההורים, המשפחות, ולכן הם מרגישים תחושה של ניכור וזרות בחברה הישראלית. כשנער מתבגר הוא מציב לעצמו מטרות, הוא רוצה לחשוב מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, ומבחינת הנערים האלה בעצם אין להם נגישות למודלים התרבותיים הישראליים.

הדבר השני שאפשר היה לראות שבני הנוער בעצם נצמדים למה שהם קוראים "קווקזיות" אבל הם לא מכירים את הקווקזיות מה שנקרא האמיתית. זאת אומרת יש איזה שהוא מודל נורא מחוספס שבספרות קוראים לזה "זהות כפויה" זאת אומרת מישהו דואג להגיד להם טוב מאוד מה זה להיות קווקזי, לצורך העניין עבריין, אלים, מסתבך, והם בעצם מאמצים את המודל הזה. הדבר השלישי שבני נוער מספרים זה שיש להם הרבה הרבה חוויות של מפגש עם תכניות שמנסות לתקן אותם. תכניות טיפוליות, אבל הבעיה היא שמי שנמצא בתכניות האלה זה אנשים לא מהקהילה, אנשים מהחברה הישראלית, ואז בדרך כלל זה לא עובד. יש נשירה, יש הסתייגות.

מה שהקהילה ניסתה לעשות, ואת זה ליוויתי לאורך מחקר של הרבה שנים, התקבצו חבר'ה צעירים מתוך הקהילה, שאני רוצה להגיד לכם, יש מחקרים ש אומרים שאנשים מקהילות אתניות שמצליחים יש להם נטייה לצאת מהקהילה האתנית. נגיד שעכשיו אני שייך לחברה הרחבה וכל זה. בעצם מה שראינו כאן זה חבורה של צעירים שכל אחד מהם מוכשר בפני עצמו ויש להם הרבה אפשרויות, שהחליטו לחזור לקהילה ובעצם לפתח מודל מקצועי. איך נכון לעבוד בצורה הטובה ביותר עם בני הנוער. זה יכול להיות בתכניות הכנה לצה"ל, זה יכול להיות במועדונים, ודובר כאן על מודל באר שבע שבעצם צריך לזכור שאת אותה קבוצה כל הזמן מלווים גורמים מקצועיים שיודעים בשכל רב ובתבונה להגיד "האנשים האלה יודעים לא פחות טוב מאיתנו איך נכון לעבוד עם בני הנוער".

אם היה לי זמן הייתי מספר לכם הרבה דוגמאות נפלאות של בני נוער שהכרתי באופן אישי ועשו את כל המסלול הזה. מנער שהיה לו תיק פלילי בשירות המבחן, לעשות תכנית הכנה לצה"ל, להתגייס לצבא, כשהוא רואה מודלים מסביבו של קווקזים שיש להם גם השכלה וגם היו בשירות צבאי משמעותי ואחר כך רואים שאותם בני הנוער חוזרים לקהילה ורוצים להיות מעורבים בקהילה.

דבר נוסף שהצעירים האלה עושים ואולי סטס תיאר את זה, הם באים ומספרים מחדש לבני הנוער את הנרטיב הקווקזי. זאת אומרת מספרים להם סיפורים שאף אחד אחר לא סיפר. בתקשורת בשנים האחרונות אנחנו רואים שני סרטים נורא חשובים, סרט אחד קוראים לו "אני יהודי הררי" מסע של צעירים קווקזים שהלכו לקווקז ויצרו מסמך מרתק שיכול להיות נורא חשוב בעבודה עם בני נוער וסרטים נוספים על יקותיאל אדם ועל הרבה אנשים מהקהילה שהשתתפו באופן פעיל בבניית החברה הישראלית. אף אחד לא יודע את כל זה מבני הנוער, ולכן חשוב להדגיש ולספר להם את הסיפור.

דבר נוסף אני רוצה להגיד על הצבא, יש מחקר שעשינו משנת 2013. תשמעו את הכותרת "השירות הצבאי של חיילים וחיילות יוצאי קווקז- כרטיס כניסה לחברה הישראלית או שיעתוק אתנו מעמדי" זאת אומרת המחקר הזה אומר שאי השוויון שקיים בחברה משועתק לתוך הצבא. ואחד הדברים המסקרנים במחקר הזה, שהיו בו 260 משתתפים, שחצי מהם הם בכלל מעליית שנות השבעים, שסובלים מאותן בעיות של עולי קווקז מעליית שנות התשעים. זה אומר משהו על החברה הישראלית. יש לי עוד הרבה מה להגיד, אם תתעניינו בתכניות הכנה לצה"ל אפשר לשלוח לוועדה.

הזמן שלנו מוגבל ויש אנשים שרוצים להביע את דעתם. דוקטור חן ברם מהאוניברסיטה העברית בבקשה.

תודה. גם האוניברסיטה העברית וגם המכון לחקר ישראל בשדה בוקר באוניברסיטת בן גוריון ומכון טרומן באוניברסיטה העברית. אני חושב שנאמרו דברים חשובים מאוד על ידי החברים כאן, ואני אכוון לשני מקומות שונים. אני אציג את עצמי קודם כל. אני עוסק במחקר של המפגש בין יהודי קווקז לחברה הישראלית מאז ראשית שנות התשעים ובשנים האלה עסקתי גם במחקר ומצד שני עסקתי גם בקידום מדיניות. במהלך השנים האלה היו הרבה שנים שעבדתי עם המדינה, כולל עצם הוראת השעה שהוזכרה כאן וההגדרות שלה, עזרתי אז למדינה, אבל היו גם שנים שאפשר לומר שהיה מתח מסוים בין נציגי המדינה לבין נציגי הקהילה אבל גם מבחינתי, מבחינת האופן שאני ראיתי את הדברים שצריך לעשות. לשמחתי לא הייתי תלוי במדינה ויכולתי לומר את דעתי.

אני חושב שאנחנו במובן הזה דנים כאן על איזה שהוא מן עליות וירידות וחשוב מאוד הדיון הזה להזכיר שוב לנציגי המדינה ללכת לאותו מקום אופטימי ששמענו אותו מפרופסור יונה רוזנפלד, אבל המקום האופטימי הזה הוא איזה שהוא אידיאל ולאורך השנים אפשר לראות ויש כמה וכמה מאמרים שלי שמתארים את הדברים, יש גם ספר שהוא בעצם מוכן אבל לצערי עד שלא אמצא תקציב להגיע אליו, זה ספר שלם שהתקבל לפרסום על ידי שתי הוצאות אקדמיות מכובדות, שעוסק כולו בנוער יוצאי קווקז. ברמה הכי פרגמטית אני לא מקדם אותו כבר למעלה משנה כי אין לי תקציב. לעומת זאת יש לי תקציבים, למשל מיד בן צבי לעסוק בהיסטוריה של יהודי בוכרה.

אז בואו נהיה מאוד ספציפיים כאן, שמענו מנציגת משרד הקליטה על יום עיון, ימי עיון מהסוג הזה שבאים אליו גמלאי אזור בר אילן, הם חשובים בפני עצמם, אני השתתפתי בכאלה, אבל אין בהם כדי להעמיק את הידע ואת ההסתכלות ואת הדברים, את המקומות שבהם צריך מצד אחד ללמוד את ההיסטוריות החשובות ששמענו מדוקטור מני מלכה, מצד שני ללמוד את האינטראקציות שקורות היום בחברה הישראלית.

אני אגע כאן בכמה דברים מרכזיים. אני מחזק את דבריו של דוקטור מני מלכה, אני קראתי לזה במחקרים שלי סוגיה של הכרה, הכרה בזהות היא המפתח להשתלבות. אני חושב ששמענו את הדברים מסטס ואין צורך לחזור עליהם כאן יותר מזה, אבל זה דבר יום יומי. האם יכול להיות שמישהו, בגלל שיש לו שם קווקזי, לא לקחו אותו להיות קצין? ברמה הפורמלית אני מסכים לחלוטין עם נציגת הצבא, זה לא יכול להיות. האם זה יכול לקרות בדינמיקה הבלתי פורמלית שהיא בסופו של דבר תכוון את מי המפקד של יחידה מסוימת יחליט להוציא הלאה? התשובה היא חד משמעית כן. אני אומר את זה מתוך מחקר ולא מתוך אינטואיציות אלא מתוך מחקר ומעקבים אתנוגרפיים אחרי סיפורי חיים של אנשים. אז המפגש הבלתי פורמלי, ואני רוצה לומר, אני מצד אחד עשיתי עבודות שדה גם בקווקז וגם בישראל בקרב יוצאי קווקז. מצד שני אני רוצה להדגיש, הדוקטורט שלי עסק לא פחות מזה בנותני השירותים וקובעי המדיניות. ושם הסתכלתי על המפגש ועל התפיסות, מהן התפיסות של נותני שירותים, של עובד סוציאלי, של מנהל מחלקת קליטה. למה מדגיש מר חנוך יעקובוב שיושב כאן שחשוב שזה יהיה יוצא קווקז? כיון שהוא חושש מאוד, הוא יודע שיכול להיות שם מישהו אחר והוא יהיה נהדר, אבל הוא גם חושש מאוד מהנסיון שהיה לו שלאדם שיושב שם ישנן איזה שהם תפיסות שגויות שמביאות לחוסר הכרה, ואפילו לא רק לחוסר הכרה, למה שאני קראתי לו במחקר שלי "הכרה שגויה". ההכרה השגויה הזאת מביאה בסופו של דבר למה ששמענו מדוקטור מני מלכה לאותן תפיסות של בני נוער שמשדרים את הדברים החוצה.

סוגיה נוספת שצריך לציין כאן היא סוגיית הסימון. וכאן אנחנו נמצאים על קרקע מאוד מאוד בוצית, מאוד בעייתית. אני מברך את המפגש של הוועדה הזאת אבל אם הוועדה הזאת תביא לעוד כך וכך מקומות שבהם מסומנים יוצאי קווקז, ויש איזה שהוא כסף ממלכתי שהולך לפרויקט שמסמן את יוצאי קווקז, חבל על הזמן, זה מיותר לחלוטין. לא רק שזה מיותר, זה מביא בסופו של דבר נזק. על כל תלמיד או בן נוער שפרויקט מסוים מגיע אליו, באותו זמן כל שאר האנשים במחלקות ומסביב להם ובבית הספר, אם ניקח בית ספר, הם מקבלים את הידיעה ואת המושג ששם ישנה קבוצה בעייתית וזה מגיע לעוד 90% שלא הגיעו לפרויקט הזה. בעיית הסימון היא בעייה קשה, אנחנו מכירים את המבוכה ואת הקולות החזקים, אתה מכיר היטב, חבר הכנסת נגוסה, אתה מכיר היטב את השאלות בקהילה האתיופית ועד כמה הדבר הביא היום עד כדי הליכה נגד - - -

כל מה שאני שמעתי זה אותו דבר.

נכון. יש הרבה דברים דומים במובן הזה, הדברים הדומים הם בכלל לא בתרבות. הדברים הדומים הם בדינמיקה של התייחסות של נותני השירותים ושל המערכת. הרבה פעמים מתוך כוונה טובה, צריך להדגיש את זה. לא בהכרח מתוך כוונה גרועה, אבל מתוך דברים שקיימים בחברה הישראלית. כאן יש מתח מאוד גדול. איך מתגברים על בעיית הסימון של יוצאי קווקז? אני חושב שאנחנו רואים את הכלים. שמענו על סטס ועל עמותת "מדור לדור" ובספר שלי, ואני אומר עוד פעם, זה כתב יד מוכן לפרסום, ניתנו הערות על ידי קוראים אקדמיים, כל מה שצריך הוא להקדיש לשבת שלושה שבועות, אין לי אותם. ברוך השם יש לי פרנסה, אני לא תלוי ברשויות ולא באף אחד אחר, יוצאי קווקז הם מתחת לרדאר, הם לא נמצאים באף מקום. המקומות היחידים שיש מקום לפרסום הוא כאשר הם מוגדרים כבעיה, וזו טעות מלכתחילה לטעמי.

אם כן איך מתגברים על בעיית הסימון? מזהים את העובדה שיש היום הרבה מאוד יוזמות מלמטה של צעירים, יש הרבה מאוד ארגונים, לא הרבה מאוד, יש כמה ארגונים, ויש דור צעיר מאוד חזק, אני מסכים לגמרי שוב עם מה שאמר כאן דוקטור מלכה, הדור הזה מעוניין בדיאלוג. זה נאמר גם על ידי פרופסור רוזנפלד. מעוניין בדיאלוג ויש גופים שיכולים לתת דיאלוג. אני רוצה להדגיש, אנחנו לומדים המון מהמחקרים של מני מלכה ואחרים שהתמקדו בבאר שבע. אני במחקר שלי ניסיתי לגבש הסתכלות ארצית והסתובבתי ב-20 ישובים, מראשית שנות התשעים, פערים בין הישובים ובמקום שבו נמצאים הישובים השונים הם אדירים. ואם רק בבאר שבע שמענו כן ימשיך /לא ימשיך, תארו לכם מה קורה במקומות אחרים שהתהליך אפילו עדיין לא החל. זה דבר חשוב מאוד לומר.

אם כן, מה שאני מציע כאן, ואני מציע את זה גם למשרד הקליטה וגם למשרד החינוך וגם מבחינת לאן הועדה יכולה לדחוף, לתת כח לארגונים השונים האלה. הם מסוגלים לעבוד מלמטה מול בני הנוער מבלי לסמן את הקהילה כל הזמן סימון בירוקרטי שיש לו נזק מאוד גדול.

לא מול אלא "עם".

עם הקהילה בצורה דיאלוגית, עם הקהילה בשותפות, ונכון שגם ארגונים פנימיים עלולים להכנסה למקום של מול וזה לא מקום נכון. אם כן, דבר נוסף לגבי משרד החינוך, אני רוצה להדגיש, רויטל, עמיתתי וידידתי שיושבת כאן ואנחנו ישבנו כל השנה ביחד בוועדה המלווה של האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, היא מייצגת את האגף לתלמידים עולים במשרד החינוך. מה שאנחנו צריכים הוא לא את האגף הזה, אני אומר את זה בצער רב, אני יודע שגם אנשי האגף היו רוצים שיהיו להם כלים להגיע למקומות אחרים אבל אין להם. אני אומר את זה ככה, זהו, אחרי שנה שישבתי בוועדה הזאת, אני אומר את זה חד וחלק. אין להם את הכלים. אנחנו צריכים להגיע בסופו של דבר לראשי האזורים השונים במשרד החינוך ומשם לתלמידים השונים, בלי שיהיו כאן נציגים של האגפים הגדולים, אין להגיע.

אני אסיים עוד בדבר אחד, בסופו של דבר את המהפכה השקטה של הצעירים צריך לגבות אבל צריך לתת לזה תוכן. ההסתכלות שלי על הסרטים שציין דוקטור מלכה היא קצת שונה. אנחנו רואים "הליכה לקווקז" כדי להגיד הקווקז זה משהו אחר. אבל האם יש שם תוכן ממשי מה באמת היה שם, מה הם הערכים שהם מביאים, התשובה שלי היא לא, חסר כאן גם הסתכלות אמיתית לומר איך אנחנו מביאים מהעבר ערכים שאפשר עוד להשתמש בהם בהווה ואני אגיד בצורה הכי פשוטה, יש הרבה ערכים כאלה שהחברה הישראלית יכולה ללמוד מהם וכולנו יכולים להרוויח. תודה רבה.

תודה רבה. אני שוב מבקש מהדוברים לעשות את זה בתמצית. חברת הכנסת טלי פלוסקוב צריכה לצאת לעוד ועדה אז היא תסכם.

תודה אדוני היושב ראש, אני מתנצלת שלא אוכל להישאר עד הסוף כי חשבתי שבשעה וחצי נסיים אבל אני רואה שאנחנו יכולים לדבר כאן שעות ארוכות. אני רוצה באמת להודות לסטס ולעמותת "מדור לדור" על הזכות ליזום את הדיון הזה כי אני חושבת שהנושא הוא מאוד חשוב ואין פה אחד שלא יסכים עם זה. אני רוצה להגיד תודה גם לאנשי האקדמיה. לא תיארתי לעצמי שיש עבודות שאתם עושים שהן קשורות לנושא, ויש פה בעיני כל כך הרבה לא רק סוגיות שעלו אלא גם דרכים לפתרונות, שזה גם כן דבר נפרד שכנראה שנצטרך ללמוד את זה עוד יחד עם העמותה.

סטס, אני רוצה להגיד לך כמה מילים. מה שעשית היום בוועדה זה דבר מדהים. ומה הכוונה שלי? גם את הכבוד שרחשת לקהילה שלך, לחברה שלך. דבר שני – אתה אחד מאלה שהצליחו במדינת ישראל ואני חושבת שזה שאתה לקחת על עצמך את הובלת הנושא הזה, שאתה מגן גם על האוכלוסייה של היותר מבוגרים, כי אני חושבת שגם קהילה של חצי מיליארד יוצאי רוסיה וחצי מיליארד יוצאי אוקראינה צריך לחפש מישהו שדומה לך כדמות שיכולה לקחת על עצמה הובלת ה נושא דווקא מטעם הדור הצעיר כי באמת פעם הם הגנו על הצעירים, על הילדים, היום הגיע התור שלנו ולכן אני מברכת גם את הקבוצה המבורכת שהגיעה לכאן כנציגי העמותה. אני חייבת להגיד לכם שיש לנו דיונים מסוג זה באולם כמעט ריק. וזה שהיום כל כך הרבה אנשים הגיעו לכאן זה אומר שבאמת הנושא הוא חשוב ויש פה אנשים שיודעים לייצג את הקהילה והחברה ולשמור על האינטרסים שלכם. כל הכבוד לכם. אני באמת אומרת שאני הרבה פעמים נענית לבקשות לקיים דיון אבל פה אני גם גאה בזה. אז תודה רבה לכם.

הדבר ש אני רוצה להפנות לנציגים של משרדי ממשלה – אדוני יושב הראש אני חושבת שאנחנו כוועדה נצטרך להוציא פניה לראשי רשויות, אותם שיש להם ריכוז גבוה של יוצאי קווקז ולשתף אותם בדיון שהתקיים כאן, לשתף אותם בסוגיות שהועלו כאן, לבקש מהם באמת לתת איזה שהוא דגש בהתאם למה שאנחנו שמענו פה לצרכי הקהילה והכי חשוב, ופה אני מחזירה אותך לדיון שעשינו פה עם נציגי הקהילה יוצאי אתיופיה, רבותי, ופה אני אומרת לנציגי המשרד, בלעדיהם לא תגיעו לאנשים.

אם אתם רוצים שהתכניות שלכם לא יישארו על הנייר, תגיעו לאנשים. הם ידעו לכוון אתכם למקומות הכי נכונים, איך אנחנו מחברים את הקהילה לכל מה שאנחנו עושים. ולא מעט אנחנו כאן שומעים על התכניות הנפלאות של משרדי הממשלה אבל הן לא מגיעות לשטח וכאן אנחנו צריכים את הקהילה, את הנציגים גם של ההתאחדות וגם של הצעירים, כדי להגיע אליהם, לשתף אותם, לעבוד ביחד איתם ותאמינו לי, התוצאה תהיה הכי טובה שאפשר. לא "לא ניתן להם להכנסה" וזה, כן תתנו להם להכנסה. זה עושה את ההבדל בין מה שהיה למה שיהיה. ושוב תודה על הזכות לקחת חלק בדיון הזה, ואני שוב מתנצלת על כך שלא אוכל להישאר.

אפשר רק מילה לפני שאת הולכת? אני פרוייקטור של מוקד קווקז בפרדס חנה כבר חמש שנים, ואני גם הגעתי כנציג "סטמאגי", קרן שיושבת במוסקבה, גרמן זכרייב בראשה. לגבי הרשויות, אין מה לדבר עם רשויות עד שאין תפקידים סטטוטוריים של עובדי קליטה כי זה לא קיים. למשל בפרדס חנה, כל עוד אין את העניין הזה, הסטטוטורי - - -

אין עובד קליטה?

יש עובד, אני פרוייקטור, יש מוקד אתיופיה, אנחנו כנראה נפוטר בגלל הנהלים החדשים, אבל עכשיו יגיע תקציב, נגיד יגיע תקציב 100,000, התקציב הזה ילך חלק לרווחה חלק לפה, לפני שאני הגעתי, אני עכשיו מטפל לא רק בקווקז, בקליטה כללית, וגם חלק מאתיופיה. למה? כי כשהגעתי ראיתי שהתקציבים האלה הולכים לרווחה למקומות אחרים והם מבוזבזים. אז לקחתי, הגדלתי ראש, בגלל שאני כבר בתוך המערכת אני יודע שיש הרבה בעייתיות. קודם כל סטטוטוריות ממשרד הפנים, מהממשלה, הגדרה שתהיה חובה על המועצה גם אם ראש המועצה חושב למה לא מביאים להונגרים, שהוא הגיע לפני חמישים שנה.

אין כזו חובה - - -עולים שיש ברשויות?

אין חובה. רק לסיים בבקשה.

הנושא הוא מאוד חשוב, אבל בואו גם הזמן - - -

לא, אני פרקטי. אני תכלס.

אנחנו נקיים דיון בנושא הזה.

עוד משהו. לגבי שיתוף הפעולה. אני מהיום הראשון מבקש שיהיה שיתוף פעולה עם העובדים של משרד הקליטה בתכניות העבודה. למה? כי אנחנו אנשי שטח, אנחנו יודעים מה צריך, כמו שכולכם יודעים. אבל אף פעם לא מקבלים אותנו לשבת בשולחנות עגולים בחשיבה.

לזה אנחנו כאן.

דבר אחרון.

בואו נתמקד בנושא של הדיון. הנושא שאתה מעלה הוא נושא חשוב אבל אנחנו נקיים את זה, נקבע תאריך.

מילה אחרונה. נתוני העלייה לא נכונים בכלל. אמרו שיש 800 בפרדס חנה, אני כל אדם שני שמצאתי, הגשתי את השם שלו, הוא לא היה ברשימה. אני גיליתי שאנשים שעלו לאור עקיבא רשומים באור עקיבא. הם עלו לפני עשרים שנה. הנתונים בכלל לא נכונים ואני יכול להוכיח את זה, יש לי הוכחות.

הוועדה תסכם ואנחנו נגיד מה אנחנו חושבים שצריך לעשות. במסגרת הזאת אני חושב שאתה יכול להציג את הדברים האלה, אנחנו נקיים דיון בנושא הזה. נמשיך לשמוע מאנשים שבאו במיוחד להביע את דעתם. גברת אתי כהן, מנהלת אגף הרווחה בעירית באר שבע. בבקשה בתמצית.

שלום לכולם. התחברתי כמעט לכל מילה שנאמרה פה ובאמת אני רוצה לומר קודם כל לשלומי כהן נציג הג'וינט יושב לצידי, כמובן נציגי הקהילה, סטס, פרופסור יונה רוזנפלד, מני וכל אנשי האקדמיה וכל החברים שלי שנמצאים פה, נציגי הקהילה. אני חושבת שאפשר לקחת את המודל הזה שעשינו בבאר שבע ולהעתיק אותו למקומות אחרים. כבר נאמר כאן שהלב של התפיסה היא תפיסה של שיתוף ומעורבות הקהילה. ברגע שזיהינו אנשים טובים שרוצים לקחת את האחריות ולהוביל איתנו את המהלך, אז אמרנו שאנחנו כבר לא עושים פרויקט אלא אנחנו עושים באמת תהליך קהילתי שיישמר לאורך השנים והוא ארוך זמן. זה לא עוד פרויקט.

היו לנו כמה מעגלים שהתערבנו בהם בתוך הפרויקט, זה המעגל האישי של הנער עצמו, הליווי הפרטני של הנער. אם זה במערכת בית הספר, אם זה בקהילה, אם זה בתוך המשפחה, עבודה עם המשפחות וכבר נאמר על ידי אחרים שינוי תפיסת השירותים את הקהילה. אנחנו מדברים גם על אגף החינוך, גם על אגף הרווחה, גם על המשטרה גם על שירות המבחן, איך אנחנו רואים את הקהילה בעיניים הנכונות האובייקטיביות שמאפשרות את יכולת מיצוי הפוטנציאל שלה, והוא עצום.

אני חושבת שעשינו כאן תהליך מדהים אבל רשות צריכה להיות בשלה על זה. אנשי המקצוע, אני מנהלת מחלקה, ניהלתי אז את המחלקה לעבודה קהילתית ויש לי רקע מאוד ארוך בתחום הקהילה ולהרגיש בנוח, לתת לאנשים בתוך הקהילה להוביל, זה באמת תהליך של בשלות מקצועית ואמונה אמיתית שזאת הדרך הנכונה ובסוף הגענו לתוצאות הרבה יותר טובות מאשר לעשות איזה סוג של פטרוניות, שבסוף אתה נשאר עם הניירות. אבל אם אתה נותן את זה לאנשים שמרגישים שזו שליחות, שזה בדמם והם אלה שמכירים את הקהילה, אתה מרגיש בסוף שעשית את העבודה הנכונה והתוצאות היו מדהימות. היה כאן דיאלוג, והיו גם חילוקי דעות לפעמים. אני חושבת שיצרנו דיאלוג של ועדות, של אנשי מקצוע ושל אנשי הקהילה ובסוף הגענו להסכמות, אבל הם לקחו את האחריות, הקהילה לקחו את האחריות. וגם זיהינו אנשים מצוינים.

חנוך באמת שהוא יושב ראש קהילה והוא הניע איתי בהתחלה את כל התהליך, אחר כך הצמחנו אנשים צעירים, נוצרה כאן קבוצה שהיא פעילה. אנשים מקסימים שבשעות הפנאי שלהם, ויושבים ליידי שניים מהחברים שלקחו והאמינו שהם עושים את זה מתוך תחושה של שליחות, מתוך האמונה שהם רוצים לקדם את הקהילה שלהם.

הנושא הזה של קודם כל משהו סגור שאתה קודם מחזק את הזהות ואת הקהילה ואחר כך יוצא החוצה, כי בסוף גם אנחנו הגענו לעניין של השילוב, כי בסוף בני הנוער מתגייסים ולצידם יש כל מיני. יש רוסים ומרוקאים ותוניסאים וכל מיני, ואנחנו משתלבים ואנחנו חלק מהקהילה.

אני רוצה להגיד שאני נהנית מזה שניתנה כאן ההזדמנות להציג כזה מודל ייחודי שאפשר להעתיק אותו גם למקומות אחרים בארץ אבל גם לתחומים או קהילות אחרות של נוער. אני רוצה לומר שהיה לנו פיילוט מדהים עם הג'וינט ופדרציית ניו יורק. אבל מה, הסתיים הפיילוט, ואנחנו רוצים להמשיך ולהטמיע את התכנית הזאת בתוך העיר. גם בבאר שבע ובטח ובטח בערים אחרות, ואני חושבת שפה צריך לצמצם את הפער הזה שלא יקרה מצב שבאמת כמו שסטס אמר הנתונים שלנו השתנו, אבל שאנחנו נגיע למצב שנפסיק לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות, "אנחנו" אני מתכוונת הקהילה יחד עם המוסדות, יחד עם הארגונים הפורמליים. לכן אני מבקשת לתקצב בצורה מסודרת וזה נאמר, את כל התחום ה זה בצורה מובנית שנוכל להמשיך ולעשות אותו בצורה הראויה. תודה רבה לכל האנשים שהגיעו.

תודה. מר צבי ויסברוד.

תודה. אני אשתדל לעשות את זה בקצרה. אני עוסק בנושא של נוער בסיכון ובקהילות, שני נושאים. בקהילות משימתיות של צעירים מזה 15 שנה. מילה אחת לגבי הפנימיות, אני חושב שהעובדה שבפנימיות יש שלושה סוגי אוכלוסיות, החינוך החוץ ביתי שאני מכיר, והכרתי אותו ברמה הכי אישית, יש שם שלוש קבוצות בולטות בדרך כלל, יוצאי אתיופיה, יוצאי קווקז עם עוד תוספות של יוצאי ברית המועצות, אבל אני מדגיש יוצאי קווקז, ודור שני-שלישי למצוקה בישראל, יש שם התגודדויות. למרות שמנסים לפזר והכל, החבר'ה הולכים שם בקבוצות.

במקום שהייתי מעורב בו, וכנראה במקומות אחרים גם, כשהגעתי לשם עם הקרן שניהלתי היו שם 0 אחוזי בגרות, אחרי כמה שנים הגענו ל-60% אחוז בגרות, אני לא יכול להגיד לכם איך זה התחלק בין יוצאי העדות, אבל עובדה, זה המסר האופטימי. עם השקעה נכונה וממוקדת אפשר להגיע למקומות אחרים, לקב"א אחרת בגיוס לצבא, ואני עוזב רגע את נושא שמות המשפחה שהוא נכון.

עוד דבר שעלה פה ואני לא אדבר עליו, למעשה הבעיות שקיימות בקרב יוצאי אתיופיה ויוצאי קווקז דומות לחלוטין. יש הבדל בצבע, אבל הבעיות בסופו של דבר דומות ובעניין הזה, מכיוון שהנושא שהכי עניין אותי ב-12 השנים האחרונות, היה הנושא של קהילות משימתיות, שעמותת "מדור לדור" היא אחת מהעמותות של צעירים שמטפלים בבעיות של נוער בישראל.

הדרך הכי טובה שאנחנו לפחות זיהינו מהצד, ואני לא איש אקדמיה, אני לא איש חינוך, אני בא מהתחום העסקי, הדרך הכי טובה שזיהינו להגיע לעלות/תועלת עם תוצאות מוכחות בשטח זה לקחת צעירים בני אותה עדה שיכולים לשמש מודל לחיקוי לילדים, ולבקש מהם, אפילו לא צריך לבקש מהם, הם עושים את זה, הטיפול בבני העדה הוא לא רק בשכבה מסוימת של על יסודי, הטיפול צריך להתחיל בגיל הרך ולהסתיים בזקנים וחלק מהארגונים האלה עושים את זה. מי שמכיר את הפעילות של "הנני" עם הזקנים בחקלאות בקרית גת, זו דוגמה מצוינת. אז צריך לטפל בכל הרצף כי אי אפשר להשאיר דור מדבר לא מטופל.

דבר אחד קצת בוטה אני רוצה להגיד, אנחנו מדברים על דברים יפים פה, אבל סטס מצלצל אלי כל X זמן, אני מלווה אותם ואת הקהילות האתיופיות במסגרת תפקידי כפנסיונר, מדי פעם והוא אומר "נגמר הכסף". נגמר הכסף, לא נותנים לאנשים שעושים את הפעילות בשטח תקציבים, הם עובדים חצי בהתנדבות, לפעמים בהתנדבות מלאה. זה לא רק בשתי הקהילות האלה, אבל בעיקר בשתי הקהילות האלה. הסיבה, משרדי הממשלה שנציגים שלהם יושבים פה, ואני לא בטוח שיש להם השפעה במשרדים שלהם, מאשרים תכניות ולא מעבירים את הכסף. נגמרת שנה והחבר'ה האלה חנוקים והתוצאה היא שהם כל הזמן על סף התפרקות. יכולים להגיד שזו הדרך הנכונה, וזו הדרך גם שתוביל את העסק גם לקריסה.

תפקידכם, אדוני יושב ראש הועדה, מכיוון שאתה שייך, אתה מגשר בין העם, ועמותת "מדור לדור" מייצגת פה עם מסוים ובין משרדי הממשלה, צריך לדאוג שהמשרדים עם או בלי היועצים המשפטיים שלהם יעבירו את הכסף שהובטח לקהילות.

זה מתקציב תמיכות?

אנחנו מדברים על תקציבי 2015, אלה אותם תקציבים שדנו בהם ב"הנני" לפני ארבעה חודשים בסיור הוועדה.

הוא יסיים ואתה תדבר.

סיימתי.

אז תשלים את המשפט שלך.

תודה לכולם. אני מאוד מסכים עם צביקה. אני מקרן "שחף" אני אגיד כמה דברים. כולם מדברים פה מאוד יפה, החבר'ה האלה מייצרים תמונת פני עתיד משמעותית שמשנה, דיברו על נרטיב וכולי, היא משנה את הדרך שבה מהנוער עד הזקנים מסתכלים על הקהילה שלהם ועל עצמם. היה לנו סיור לפני ארבעה חודשים, אדוני היושב ראש, לפני ארבעה חודשים היה לנו סיור בקרית גת ודיברנו על תקציבי 2015 ו-2016 ושום דבר חדש לא השתנה. חוץ מזה שעכשיו מאשרים את תקציב 2017.

כשעשינו סיור היית שם?

כן. הייתי שם. תקציבי 2015 תקועים ותקציבי 2016 תקועים ותקציבי 2017-2018 יהיו, אבל הם יהיו תקועים. אז החבר'ה האלה נהדרים יש לי באמת את הזכות, אני מסיים את התפקיד שלי בסוף החודש, יש לי את הזכות לעבוד ולנסות לסייע לאנשים האלה. באמת הם אנשים שמזריחה עד הזריחה למחרת עסוקים בלקדם את הקהילה שלהם והמדינה מתקצבת את זה בכאילו. היא מתקצבת את זה בספר התקציבים, יש שורה תקציבית, יש קולות קוראים, הם בזבזו את הזמן שלהם להגיש את הדו"חות ל-2015 ועדיין לא קיבלו, ל-2016 ועדיין לא קיבלו. חוץ מסטס, אני לא אגיד את זה בפניו, אבל חוץ מסטס יש אנשים שהתפטרו ועדיין ממשיכים לפעול בהתנדבות.

גם אני.

גם סטס. חברי ארגון "מדור לדור" הנכבד שעושה עבודה וכולם משבחים אותו פה וחבל על הזמן, אין להם שקל לעשות את הפעילות, חצי שנה הם לא קיבלו משכורת. דבר שני, כולם, אתי וכולם מדברים על באר שבע, איזה פיילוט מדהים ותקצבו אותו כבר שבע שנים, הוא מצליח, נכון? אבל מפסיקים לתקצב אותו. אז כולם מדברים פה, ממשרד הקליטה ומשרד החינוך ומשרד החקלאות ומשרד הרווחה, יש פה מיליון משרדים ובסיכומו של דבר, ואני לא אומר את זה בנימה אישית, אבל בסיכומו של דבר סטס חצי שנה עובד בהתנדבות. פרויקט שמצליח, וכולם יודעים שהוא מצליח ויש עליו סט שלם של הערכה ומדידה, מפסיק לפעול.

אז זה יפה שאנחנו מדברים בעולם היפה הזה על כמה הכול טוב ויפה, בסיכומו של דבר אם לא יהיה תקצוב ממשלתי ואני חושב שהועדה יכולה להפעיל עוד לחץ כדי שזה יקרה, בסיכומו של דבר זה כמו הבדיחה עם הסוס והשעורה, כשהוא מגיע לגרגר השעורה האחרון וכמעט מת, בעל הסוס אומר "יא אללה, כמעט הרגלתי אותו לחיות בלי לאכול" אי אפשר להרגיל אנשים לחיות בלי משכורת וזה אני חושב שאחד מהתפקידים המשמעותיים של הוועדה היום לנסות ולראות איך אפשר להעביר את התקציבים הקיימים מתקציבי 2015 ו-2016.

תודה רבה. מרק איפראימוב.

נאמרו פה הרבה דברים, כבוד היושב ראש אברהם נגוסה, אני דווקא זכיתי לארח אותך בכנס ספיר לחברה. גם שם דובר לא מעט על דברים כאלה. קודם כל דיברו פה - - - ולדעתי לא צריך לחזור עליהם אלא יותר להדגיש את הדברים הפרקטיים. יש פה מודל להצלחה, מודל שהייתי שותף בו ויש פה אנשים שמגויסים מכל הרמות. להגיד שמשרדי הממשלה לא פועלים, משרדי הממשלה עובדתית פועלים וקיימים תקציבים שמיועדים גם לעבודה בקהילה וגם לעבודה בתכניות.

קודם כל חסר תיאום. חבל שנציגת משרד הקליטה יצאה, היום יש תכניות יפות שמתקיימות בקליטה, וכמו ששמענו גם יש תכניות בחינוך אבל בסופו של דבר כל אחד עובד בנפרד ולא תמיד קיים פיקוח האם בסופו של דבר המשאבים הולכים לטובת המטרה שהם נועדו לה.

לכן מצד אחד באמת יש פה עשייה ויש פה דברים חשובים אבל בסופו של דבר אנחנו לא בטוחים שזה באמת מגיע לאותו מקום. דבר שני, בסופו של דבר מעבר לשיתוף פעולה בין משרדי חייב להיות גם שיתוף פעולה עם אותם מודלים שעובדתית קיימים. מה שקיים היום בעבודה בבאר שבע ובערים אחרות, לדעתי לא צריך לחפש הרבה כסף. כל מה שצריך זה פשוט להפגיש בין המשרדים ולכוון. לכוון לאותם מקומות שהם קיימים כי זה בסופו של דבר אותן תכניות, אותם הדברים, פשוט לא נפגשים.

הדבר לדעתי הכי מרכזי, אם אנחנו מדברים על קהילה, הבעייתיות וזה חופף לדעתי להרבה קהילות, כמו גם לקהילות שלנו, זה פשוט חוסר מידע, מה שדיבר עליו חן ברם. אפילו דף אחד, שאנחנו מדברים עלזה לדעתי המון שנים, על הקהילה בתוך ההיסטוריה, משנה את התדמית של הקהילה. זה א-ב של הדברים. אני זוכר שהיו מלחמות שיכניסו על קהילת יוצאי תימן, יוצאי מרוקו, לדעתי הגיע הזמן גם להרחיב את היריעה וכאן גם בדיוק יכולה להגיע ההכרה, באמת הכרה אמיתית שקיימים. עובדתית קיימים והם שותפים לבניין ישראל. זה ברמה הכללית.

עוד דבר אחרון, המדיניות. באותו יום שהתחילו לשנות את, למשל אני אתן דוגמה. ב-2008 מילאתי תפקיד של ממלא מקום מנהל קליטה ברשות. כשקיבלתי את המדיניות ראיתי למעשה שבאוכלוסיות ספציפיות היה רשום שנדרש לעשות קבוצת העצמת נשים. מה שאתה לא תראה את זה במרכז הארץ ולאוכלוסיות אחרות. לאוכלוסיות אחרות אפשר לקרוא לזה פורום נשים, פה בעצם אנחנו קוראים לזה "העצמת נשים" הדברים הקטנים האלה שנכנסים למדיניות בסופו של דבר מביאים אותנו למקום של להיות אלה שבעצם רוצים שאנחנו נהיה. קביעת המדיניות ושינוי המדיניות הוא דבר מאוד חשוב.

לעניין שדיברו עליו צביקה ואלון, חבל מאוד שגם כשיש יוזמות וגם כשבסופו של דבר יש עשייה והיא פשוט עתידה להיעלם, רק בגלל שלא מצליחים לחבר בין הגופים. אז בלי עזרתכם זה ימשיך להיות אותו דבר, כי כל אחד עושה את שלו כביכול ובאמת משקיעים לא מעט זמן, משקיעים משאבים, ולא תמיד זה מגיע למקום הנכון. תודה.

תודה. מר שלומי כהן מהג'וינט בבקשה.

אין לי הרבה מה להגיד, אני רק רוצה להציע שלא נחשוב על זה כתכניות, אני יכול להגיד שבתוך העבודה שלי עם הקהילה למדתי הרבה איך צריך לעבוד עם אוכלוסיות בישראל, הפרשנות שלהם היא אחרת משל המערכות. הייתי קורא לשינוי מערכתי ולא שינוי בקרב האוכלוסייה כפי שזה נאמר פה. אני לא חושב שהאוכלוסייה בסיכון אלא שהמערכות מתקשות לעבוד עם קהילות ועם הצרכים השונים של הקהילה. דיברו פה על העצמת נשים, אנחנו יודעים שכדוגמה יש המון אימהות קווקזיות עובדות בהמון עבודות, מפרנסות את הבית ואנחנו עדיין רוצים להעצים אותם. אז יש פה פרשנות אחרת למה נכון ומה לא נכון לעשות, תכניות לא יוכלו להתמודד עם זה אלא רק שינוי מערכתי יכול לעשות את הפעולה ומי שיכול לעשות את זה זה כמובן חברי הקהילה בעצמה, לתת את הפרשנות האחרת לאנשי המקצוע וזה מה שקרה בבאר שבע עם השנים. תודה.

מילה ואז אני מסכם את הדיון.

מילה אחת, לפני שאתה מסכם את הועדה, חוץ מהנושאים שדיברו פה, אני מאוד מבקש שתצא איזו שהיא הנחיה של לעשות מחקר עומק על איפה עומדים בני הנוער שלנו פה בישראל. אנחנו מוכנים להתגייס בכל עיר ועיר על מנת לזהות אותם, כמו שעשינו עם הצבא, פעם אחת לעשות בחינוך את המיפוי שישקף את המצב הקיים ואנחנו יודעים שהמצב לא טוב. בכלל לא טוב.

אני אשמח, אני אומרת שוב, לקחתי את מספר הטלפון שלך, אנחנו ניפגש, אנחנו נעשה הכל כדי לאתר אותם. אין בעיה.

אנחנו נעזור לכם.

בשמחה.

תודה. קודם כל אני מאוד מודה לכל המשתתפים. הדיון הוא מאוד חשוב. אני מכיר את הנושאים האלה כי בנושא של קליטה ושילוב יוצאי אתיופיה, אותם הדברים שדיברנו היום הם גם שם. מה שחשוב פה שכולכם ציינתם, הנכס הוא בני הקהילה. נכס הדור הצעיר שנולדו פה, התחנכו פה, והם הנכס שיכולים לגשר ולהביא את שיתוף הפעולה האמיתי על מנת לשלב את הקהילה ולכן צריך לנצל במובן החיובי את הנכס הזה. לכן מה שחסר הוא התיאום ושיתוף הפעולה עם בני הקהילה. את זה צריך ליצור.

הקליטה כמובן היא מערכתית. זו תכנית מערכתית, זה לא רק משרד אחד, אלא כל המשרדים וגם המשרדים בלעדי הקהילה לא יוכלו להצליח. אני מבקש ממנהלת הוועדה שתקרא את הסיכום שלנו, את הסיכום הזה נעביר למשרדים הרלבנטיים דהיינו משרד הקליטה, משרד החינוך, צה"ל, הרשויות המקומיות. אנחנו נבקש דיון עם הפורום הזה, אם צריך לעשות שולחנות עגולים שגם יוצאי קווקז יהיו שותפים, גם האקדמיה ומשרדי הממשלה, בשולחנות עגולים ביחד אפשר להגיע לפתרון כדי לקדם את הקהילה. בבקשה מנהלת הוועדה.

הוועדה קוראת למשרדי העלייה והקליטה, החינוך הבטחון, צה"ל וכמובן האקדמיה ליצור שולחנות עגולים ובמסגרתם לתת כח לארגונים מן השטח כמו "מדור לדור" בלי לסמן את הקהילה, תוך שיתוף הקהילה בצורה דיאלוגית.

אם יורשה לי, יש עוד משרדים שהם רלבנטיים לנושא. משרד החקלאות, משרד הרווחה. סליחה אדוני היושב ראש, זה פשוט מאוד חשוב לסיכום.

גם המשרד לבטחון פנים שיש להם תכנית.

משרד הפריפריה, משרד הבינוי והשיכון, נגב גליל ופריפריה.

בשולחנות העגולים כמובן שכל המשרדים צריכים להיות שם. אנחנו מציינים כדוגמה.

הוועדה קוראת לראשי הרשויות עתירות יוצאי קווקז לשתף את הארגונים של יוצאי קווקז ואת בני הקהילה כדי לתת מענה לצרכי הקהילה תוך הקצאת משאבים.

הוועדה קוראת לכל המשרדים הנוגעים בדבר ללמוד מן ההצלחות. אלה שהצליחו לתרום צריכים להוות מורי דרך לעתיד.

הוועדה קוראת להעביר ליעדם לאלתר את תקציבי 2015-2016 שאושרו. זו בעצם קריאה למשרדי העלייה והקליטה והחינוך.

גם משרד החקלאות.

כן. אנחנו דורשים את התקציב מ-2015-2016 שהובטח להם, יש תקציבים שלא נוצלו ומשם צריך לדרוש. המפתח הוא להקים את השולחנות העגולים ואז הדיון הבא יהיה עם שולחנות עגולים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, ואנחנו נפנה למשרדים שציינתם את ההחלטה שלנו בליווי המכתב.

אדוני ראש הוועדה, מה הדד-ליין לכל הסיפור הזה?

אנחנו נקיים עוד דיון תוך חודשיים. המכתב יוצא היום-מחר. אנחנו רוצים שיגיע כמה שיותר מהר. דיון מעקב נעשה בעוד חודשיים. לפני כן נפנה גם לכל המשרדים ליצירת שולחנות עגולים. אי אפשר להצליח כשכל אחד פועל בנפרד. זה מאוד חשוב, זה מערכתי וחשוב שנציגי הקהילה צריכים להיות שותפים בנושא. לזה צריכה להיות גם משמעות תקציבית. אמרנו, תוך הקצאת משאבים.

הערה חשובה, לא התראה של ארבעה-חמישה ימים. קיבלתי ביום חמישי את ההזמנה.

בכנסת זה ככה בדרך כלל.

אנחנו נשלח את זה, זו הייתה הצעה שהוגשה לנו בדחיפות ולכן כך פעלנו. תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.